הדף היומי מסכת נזיר דף נג הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כד אדר תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כד לחודש אדר תשפג ערב שבת קודש שבת מברכין שבת ויקעת פיקודי בית פרשיות מחוברות מסיימים את ספר שמות איזה זכות גדולה ספר הגאולה של עם ישראל והנה מתחילים גאולה אמיתית עכשיו בעזרת השם וגם כן שבת החודש מסיימים גם ארבע פרשיות שזופה שקלים זכור ופרע החודש הנה השבת מסיימים אותם בעזרת האלו בשועתו ובעזרת השם מתכוננים חזק לקראת חג הגאולה חג הפסח שבעזרת השם כל המטרה שלו שנזכה בעזרת בעזרת השם לקבל את התורה על הר סיני. העיקר זה המטרה. אז הנה החודש ניסן הזה שעם ישראל יצא ממצרים וכל אויבנו נפלו תחתינו.

כן יהיה תמיד בעזרת השם. אמ שהקדקדוש ברוך הוא יגע את עמו ישראל ביד רמה. אמן. ועם ישראל יהיה שמח עם ישועות, עם הצלחות.

כי החודש הזה מסוגל לניסים גדולים. לכן הוא נקרא ניסן. הסביר האדמור בברוש מה זה למה זה נקרא ניסן אומר כתוב בימים נוראים כי אתה סולחן ישראל למה סולחן היה צריך להגיד אתה סולח מה זה סולחן אלא הגמרא אומרת שאם כי תראה שור זנעך רובץ תחת משאו וחזלתה מעזוב לו עזוב תעזוב עמו חמור תראה אותו שהוא לא יש לו מסע כבד תעזור לו אפילו שהוא שונעך עזוב תעזוב אעמו אבל מתי אם הוא רובץ תחת משאו אבל אם הוא רבצן לא מה פירוש רבצן כל פעם הוא עושה

את זה כל פעם רק הוא רואה אנשים רובץ שיעזרו לו זה אל תעשה לו אבל אם הוא פעם אחת קרה שהוא רובץ תחת משאו אז בעזרת השם עזוב תעזוב עמו, תעזור לו, תעשה לו. אז זה אותו דבר שהוא אומר עכשיו אצלנו חודש ניסן זה נס ועוד נס ועוד נס ואין הפסקה מניסים בעזרת השם.

לכן הוא נקרא ניסן. הוא מלומד בניסים. זה לא כמו רב צן. זה לא פעם פעם אחת נס.

עוד נס ועוד נס ועוד נס בעזרת השם והשבת הזאת נכוון חזק זה הכל התחלה חדשה מתחילים בעזרת השם הכל מניסן זה ראש חודשים החודש הזה לכם זה אתם יודעים כמתי משיח בן דוד שהוא גואל האחרון בגאולה עתידה כולנו מצפים ומחכים לו החודש הזה איזה זכות לכם החודש ש בסוף הזה ה לכם מ משה בעזרת השם הוא הגואל ראשון הוא הגואל האחרון ויהיה בעזרת השם חיים טובים לכל בית ישראל אז בעזרת השם ככה צריך להכין את עצמנו וראינו איך כתוב בפרשה ונשא אהרון את משפט בני ישראל

על ליבו לפני השם התורה הקדושה מצווה את אהרון הכהן לשת את לוח על ליבו את לוח החושן חושן המשפט בו יש תהורים וטומים למעשה עם ישראל מופיעים פעמיים בבגדי כונה. פעם אחת על הכתפיים, אבני המילואים על הכתפיים פעם שנייה על הלב אבני החושן. שמה יש ראובן, שמעון לוי, כל השבטים בדרך רמז אמרו תפקידו של הכהן הגדול לשת את עם ישראל על כתפיו. הכהן גדול צריך לקחת את עם ישראל על הכתפיים שלו, לדאוג להם.

להתפלל עליהם, לשת איתם בעול, להשתדל עבורם, אבל זה לא מספיק. לפעמים צריך לצאת אותם גם על ליבו. צריך להיות חרותים על לוח ליבו. ולמה?

שפת הלב היא שפה חזקה, עוצמתית. הרבה יותר מדם מנסה לעזור למישהו, אה אומר, טוב, הנה עזרתי לו, השתדלתי. אבל לפעמים כשהדברים באים מהלב העזרה היא בכלל אחרת. שאדם זועק מכירות ליבו זה עזרה אחרת לגמרי.

זה הלב מדבר, הלב בוכה. אז זה משהו אחר. כשה הלב ואתה יודע שאדם צועק למשל יש אדם שהוא רוצה משהו מכל ליבו הוא הוא יעשה את הכל את הכל הדברים והוא יזעק עד שהוא יקבל את זה אתה מבין ככה זה הולך עכשיו יש להם הפגנות הם רוצים את זה לשטויות והבלנים אבל השם יצילנו אבל תראה איזה זעקות זה למה כן לא זה הכל הולך להם כל הגשמיות הולך בשביל זה הם זועקים אבל לא משנה אבל אנחנו ברוחניות שאתה רוצה להיות תלמיד חכם בחור רוצה באמת להיות

תלמיד חכם יודע מה זה ערך של תורה הוא זועק שהוא רוצה הוא בוכה הוא לא עוזב אתה מבין הוא משתדל זה אמת זה זה חזק למשל אדם למשל א קיבל משכורת הוא עובד בבנק יפה. יש לו מנהל טוב, יש לו הכל עובד יפה הכל.

קיבל משכורת כי ברוך השם בא אומר בעל הבית למנהל תודה רבה תזכה למצוות בדו עמים שום לייכם המנהל ראה שהוא אמר תודה רבה מחר שלח לו עוד 5,000 שק זה בא מנשק אותו מה זה זה 1000 תודות על 1000 תודות אתה מבין למה זה עכשיו מתחיל הלב להתחיל לעבוד. אומר, "תשמע, אתה בכסף הזה הפעלת את הרגשות. ככה זה הולך. הלב כשהוא זה משהו חזק מאוד.

עם ישראל קידושים, יש להם ניצוץ קדוש. תפעיל להם. אתה יודע שהוא זוהר, הרב אורי זוהר עליו השלום, כשהוא התחיל לחזור בתשובה, רואים אותו החברים שלו, כל השחקנים, הוא בא עם כיפה וציציות, כולם התחילו לעשות בידורים, צחוקים, מה נהית, השתגעת? מה קרה לך?

הוא אומר, אתם אתם אתם המשוגעים, אני בוא תראו מה אני עושה. אני תפסתי תפסו אותי חסידי חבד הם רוצים לעשות איזה סרט אני כל יום מקבל 1000 שק מה אתם מדברים בכלל מה אכפת לי לבוש את הכיפה הזה להיות איתם לעשות סרט ואני מקבל 1000 שק זה הכל סרט אומר להם אמרו לו תשמע גם אנחנו רוצים אפשר יש עוד מקומות אומר יש בטח בואו איתי לקח אותם לבית הכנסת שנו כל אחד כיפה אחרי התפילה אומר להם תשמעו אבל השכר זה הקדוש ברוך הוא נותן השמיים זה

לא פה תקבלו אבל תעמור ראו כי טוב השם זה אמת אתה יודע זה זה פלא פלאות היה יהודי אחד היה עובד בזה במפעל הוא היה רואה החברים שלו איזה איזה מעט פועלים כולם באים מביאים אוכל מברכים ברכת מזון אבל אחד למעלה ושבע למטה הוא למד מד על זה מוסר אומר אני אברך מילה במילה לקח איתו דודיין הביא לו זה ברכת המזון חוברת טרם לכולם שברכו ברכת המזון אבל הוא לקח את הזה והתחיל ברור אתה השם מברך פעם פעמיים שלוש אלה רואים את זה אמרו למה שאנחנו

לא נברך ככה גם אנחנו עוד אחד ועוד אחד מה זה עושה זה מדביק את כולם זה מזכה את כן זה נותן את החשק ק לכולם לעשות זה פלא פלאות וזה דבר אמיתי שאדם עושה הוא זוכה יש לו זכות אז לכן אנחנו צריכים את זה חזק חזק בכל ליבנו ובכל נפשנו הנה עכשיו פרשת החודש יתחיל מחדש אדם יתחיל טוב כמו שצריך זה זה שנה חדשה החודש הזה לכם ראש חודשים הכל מניסן מתחיל חדש עכשיו היה שלכת כל ה כל הכל כל הגינות הכל פורח הכל זורח איזה

ריחות איזה יופי אפשר האדם להתחיל הכל מחדש בעזרת השם הכל הבית עושים נקי כל הבית מסדרים אדם מסדר את כל הבית ראית את הבית של ציור משה הכל חדש עושים מביאים הכל חדש הכל יופי גם ראיתי הביאו לו היום כוסות חדש הכל חדש בעזרת השם גם הוא הביא סובר חדש אז בעזרת השם השם יתן לו בריאות ושמחה אמן אז בעזרת השם יהיה ישועות שאתה כן כן ראית הוא דואג לכולם גם חתם אה שלה שלה כן שיהיה בשורות טובות כן אנחנו מתחילים בעזרת השם משנה ואחרי המשנה

יש תיקון הרעש כן הוצאנו של הרעידת אדמה תביא כמהח הנה בבקשה מי שרוצה יש פה מוסרים ומה לעשות כשיש רעידת אדמה [מוזיקה] קח לך הנה עוד תעביר להם תעביר תן לרב גם כן תן לרב מאיר תן לרב שם הנה גם את זה תן כן לרב קח את זה קודם צדקה אחר כך גם של זה לתת פעמיים כן החודש ב זה אפשר להתחיל הוא בא אפשר להתחיל את המשנה אנחנו משות פסחים פרק א' משנה ד' עכשיו זה המשנה מדברת עד מות עד מתי מותר לאכול חמץ רבי

מאיר אומר אומר אוכלים את החמץ ביום 14 בניסן כל חמש שעות של היום. אם היום ארוך 12 שעות אז מ6 בבוקר עד ש בערב זה 11 שעות. מחלקים את זה ואז שעות היוםניות.

כן עד חמש שעות ושורפים בתחילת שש. בתחילת השעה שישית של היום שורפים. זה דעת רבי מאיר. רבי יהודה אומר אוכלים כל ארבע טולים כל חמש ובשעה חמישית מניחים את החמץ בדין ספק שלא נאכל ולא נשרף ושורפים בתחילת שש בסורפין אפרגב דכל שעה שישית דאורייתא השרה גזרו רבנן עליה דנמה טעו וסבר על השביעית שהיא שישית אבל החמישית לא טעו למאמר על השביעית שהיא חמישית תולין כל חמש ואינו אוכל גזרה משום יום המעונן דתה לשביעית כן כל זה תראה כמה הרחקות עשו משנה ה ועוד אמר רבי יהודה

שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גג האצטבה בבית המקדש היו עושים בערב פסח עד איזה שעה מותר לאכול חמץ מתי חייבים בבעורו אז היה להם סימן שתי חלות מלחמי התודה של החמץ פסולות שנפסלו מלאכול מונחות עד גגה הצטבה שבערב הבית כדי שהעם יראו אותו לסימן.

כל זמן שמונחות כל העם אוכלין מטלה אחת טולים כבר אסור לאכול מספק מניחים בצד לא אוכלים ולא שורפים נטלו שתיהן נטעילו כל עם סורפים את החמץ גומרים ביעור חמץ הבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע חמץ של חולין אפשר לאכול כל ארבע תרומה כל חמש למה שלא לאבד את התרומה ושורפים בתחילת ששמד עוד משנה רבי חנינא משנה וואו רבי חנינא סירן הכהנים סיגן הכהן גדול כן אמר אומר ממהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בבולד הטומאה בשר הקודש קורבנות מחובר כאן בבשר שנתמ בשנין

הטומאה לא נמנעו לשרוף אותם ביחד את הפשר שנטמא באבא טומאה ונעשה ראשונות טומאה אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו למה אם זה נוגע בבשר השני זה מוסיף עליו טומאה הוסיף רבי עקיבא ואמר ממהם שלכוהנים לא נמנעו מלהדליק השמש שנפסד בתבול יום בני שנטמ בתממת גם כן אפילו שזה מוסיף טומאה אף על פי שמוסיפים טומאה על טומאתו עד כאן. הנה למדנו עוד משנה בסדר לאט לאט נשמת פנינה לולבה בת זכריה וקדיה אפרים בן יוסף חי מוקדש על ידי ארנון ופני הלוליה נשמת נחמן בןשועה ברחב בת

קלמק יוסה בן ברכה פריד השמחה בת שמואל עובדיה חבה מחן סמרה כן אנחנו היום רבותיי דף היומי בעזרת העל שואתו היום זה דף גל דף לג כן רבי רבי מאי ראתה איתי השם ישמרך בדיוק הוא מגיע לדף ראית אמרתי לך להגיע תשמע אז אם ככה צריך לתת לך מתנה שבאת מה זה לא פשוט כן מה זה שיהיה לך ישועות בעזרת השם דף נג אנחנו נתחיל בדף ב עמוד עמוד ב' ואז ניקח אותו לגן בסדר? הנה בער רמה ברחמה 2 4 6 שמונה שורות מלמטה בעה רמה

ברחמה עכשיו המשנה הגמרא חוזרת לדון דין שדרה וגולגולת אם אתם זוכרים למדנו במשנה שחצי קב של עצמות מטמאין באוהל המת ונזיר שנכנס לשם אז הוא צריך על זה לגלח את כל שערו רמי ברחמה רוב העצמות משדרה וגולגולת מי אם יש אין חצי קו של עצמות אבל יש רוב רובע קו אבל מה הרוב העקו הזה? זה לא סתם רוב העקו, זה רוב העקו של גולגולת ושדרה שיש להם מעלה מיוחדת.

אז זה לא שלם. מה היא? האם הנזיר מגלח עליהם או לא? זה השאלה.

גלחמות נטמע. אבל השאלה אם מגלח עליהם את שערו לא. מה צדדי הספק כי קטני חציק עצמות אחד כה משאר איבריו אבל משדרה ולגורדחמירה אפילו רוב העצמות מה לא שינה מה שהמשנה אמרה שצריך חצי קם של עצמות שבזה אם נכנס לאוהל המת לאוהל ואז הוא נטמע ועל זה הוא מגלח איך הדעיקה משאר איבריו יש עצמות משאר איבריו של מת אז חצי קו צריך אבל משדרה בגולגולת דחמירה הם יצאו מכלל הצמות הם הלא מטמאים אם הם שלמים יש להם מעלה גדולה אם הם השדרה והגולגולת אם הם שלמים

שלמותם אפילו אין בהם לא רוב בניין ולא רוב מניין ואין בהם הרבה הם מטמעים את ה את ה את ה את הנזיר וצריך לגלח עליהם אז מה יהיה אם יהיה רוב רוב של עצמות של סדרה מגולגולת רוב העקב כן רוב העקו צודק אז לכן אפילו רוב העצמות עוד דין מה לא שנה אין הבדל משאר עצמות גם בעצמות מן השדרה והגולגולת הוא לא מגלח על פחות מחצי קו צריך דווקא חצי קו אמר רבה ת שמה רבה רוצה לפשות לו על אלו תמעות הנזיר מגלח על השדרה אמרנו

במשנה על אלו טומאות הנזיר מגלח על השדרה והגולגולת מה אמרנו כשהם שלמים אז הוא מגלח על השדרה והגולגולת שהם כשהם שלמים ובשדרה ובגולגולת לא הפחות הוא מבין כך עכשיו לעת עתה שלכל הפחות יש שמה יש שמה רוב העצמות אז הוא במרוצה להביא ראיה אז הוא אומר אמרבת השם על השדרה והגולגולת אמרנו הנזיר מגלח על השדרה והגולגולת כשהם שלמים וסכה דעתחוב עצמות דעתן שדרה וגולגולת חמיר אם יעלה על דעתך שיעור שניקח העצמות מן שדרה וגלגולת אפילו שם מפורקים זה חמור יותר משאר העצמות שצריך חצי קו וזה

אפילו רובע הקו להתנה על רוב העצמות הבא מן הש מן השדרה ואם נשמע אפילו כשהם מפורקים עבראי מפה תדייק כשאין מפורקים לא מגלע על פחות מחצי קו דווקא צריך חצי קו לא מספיק רוב על קו אם לא כן היה אומר למה צריך להגיד על השדרה והגולגולת שמגלח עליהם. היה אומר אפילו רוב העצמות שבא מן השדרה והגולגולת מגלח עליהם.

אלא ודאי שכשזה מפורק צריך חצי קו. זה לא מספיק רובע. אז למה כתבה המשנה השדרה והגולגולת משמע דווקא כשהם שלמים? אלא ודאי כשהם מפורקים לא מגיע פחות מחצי קו.

ככה מסבירה תוספות. הגמרא מקשה על זה. על איזה ראיה אתה מביא רבה. התאורה חשב שהשדרה והגולגולת יש לפחות שיעור רוב העצמות.

המשקל יש לכל לפחות משקל של רוב עקב. רוב עקב, סליחה רוב עקב. אמר בטוח יש ככה היה והרבה הוא דאמר לא נצרכה אלא לשדרה וגלגולת שאין בהם רוב העצמות רבה עצמו מה אתה מה אתה מבירי אתה בעצמך אמרת בשביל לפרש את המשנה באוהלות אמרנו שמה היה מחלוקת בין רבי עקיבא לחכמים הוא מונה את המשנה שדרה וגלגולת משני מתים או רוב העצמות משני מתים אז זה היה קשה לרבה די היה למנות רוב העצמות בלבד והיינו לומדים מכל שכן יש סדרה וגולגולת שלמים כשהם כשיש בהם רוב העקב

שמטמאות ככה ככה רבה בעצמו אמר והוא אמר על זה על זה תרץ לא נצרכה להביא שדרה וגולגולת משני מתים אלא לשדרה בגולגולת שאין בהם רוב העצמות הם שלמים ואין בהם רוב העצמות אף על פי כן מטמאים אתה יודע למשל תינוק או נפל קטן ואז אז אם כן אתה רואה ידע רבה ידע שיתכן שדרה וגולגולת שאין בהם רוב העצמות אז איך זה ראיה אתה מביא גם גם כאן אין ראיה מהמשנה אתה יודע מה הטעם שהמשנה נקתה שדרה בגולגולת שאפילו שאין בהם שור עצמות הנזיר מגלח עליהם מה

אתה אומר לי היית מביא רוב העצבות של שדרה וגולגולת והייתי יודע שדרה וגולגולת שחשבת שבטוח יש בשדרה מגולגולת רוב העצמות אז קשה איך הבי איך הביא עבר ראיה מן המשנה שהנזח שהנזיר מגלח על הצמות משדרהיו ומגולגולת רק בחצי קו לא אין ראיה הגמרא מיישבת אומר בטר לשמעה מרבי עקיבא רבא פירש כך את המשנה באוהלות אחרי שהוא שמע מרבי עקיבא על הוא נחלק עם חכמים בשדרה בגולגולת ורוב בטור שני מחלוקות נפרדות. עכשיו, כדי ליישב את דברי רבי עקיבא, למה לא נחלק עם חכמים ב במחלוקת אחת בלבד?

אז הוא תירץ כך, אבל זה היה לפני שהוא שמע את המשנה הזאת, הבין שאין שדרה בגלגולת פחות מרוב העצמות. אבל אחרי שהוא שמע את דברי רבי עקיבא, זה היה כל זמן שהוא לא שמע עדיין את דברי רבי עקיבא. אחרי שהוא שמע את דברי רבי עקיבא אוהו אז הוא הבין לא יש באמת שדרה וגולגולת שהם קטנים וזה יכול להיות פחות עכשיו הוא ככה הוא הבין אז הוא ידע לדבר תה שמה בסדר עד פה הרב מאיר אתה איתי כן הרב תודה ת שמה שמאי אומר עכשיו הגמרא מנסה

עוד פעם להביא ראיה לספק של רבי ירמיה מהבריתה באוהלות זה גבי טומאת אוהל שמאי אומר שמה באוהלות שמאי אומר עצם אחד מן שדרה מנגולגולת הנה דעת שמאי אפילו יש עצם אחד מהשדרה ומהגולגולת או מן הגולגולת לא צריך משניהם יש עצם אחד מן השדרה או מן הגולגולת זה מטמא באוהל אז אם כך אפילו פחות מרוב העקב אז אם מחמיר כל כך בטומאת עצם השדרה שמיים והגולגולת יותר על עצמות הגוף עצמו שאינו מטמאות בעצם אחד אפילו בשיעור רובע למה צריך בעצמות של הגוף רוב בניין רוב מניין אז

הוא הדין מצריך תגלחת הטומאה בשיעור כזה אז מסתבר כמו שחכמים חולקים והם לא מחמירים לגלח בעצם אחד מהשדרה והגולגולת ופחות מרובע בכל אופן הם לא צריכים קשור רוב העצמות של שדרה מגולגולת כדי גלח ולא חצי קו קשור עצמות הגבייה אז אין סברה לפרש את המחלוקת שלהם בצורה מאוד מאוד קיצונית שלשמיים מגלח על עצם אחד מהשדרה והגולגולת אפילו בפחות מרוב העקב חכמים מגלה חק בחצי קו לא אז לכן אני אגיד לך בזה רוב העקו בעצמות השדרה והגולגולת שהם לא שלמים לא צריך חצי קו לתגחת הנזיר אלא

מספיק רובעקב אז הנה מפה זה כמו שאומר הרמי ברחמה רעיה לסבלתו הגמרא אומרת זה לא רעיה למה שני שמאי דמחמיר תפה כיוון ששמאי מחמיר הרבה אפשר לפרש את המחלוקת שלהם בצורה קיצונית שמאי מצריך תגלה אחת אפילו בעצם אחת אם יש עצם שם אחד של שדרה או גולגולת בתוך האוהל פחות מרוב הרבה פחות כן עצם אחת פחות מרוב העקו הוא כבר מצריך זה גידוח אבל חכמים אומרים לא מי אמר צריך חצי קו הוא מאוד מאוד מחמיר אז הגמרא אומרת אם ככה יפה אז אתה אומר חכמים מוצרים

חצי קב לפשות מינה מה מהמחלוקת של שמאי וחכמים כמו הצד השני בספקושר ברחמה עצמות השדרה והגולגולת שהם לא שלמות הם לא מטמאות ברוב העקו מזה תפשוט שהעצמות והשדרה והגולגולת שהם לא שלמות הם לא מטמאות ברור העקו אם זה שלם עצם השדרה והגוגולת שלם ודאי זה משנה ודאי זה מטמא טעמה דשמאי שמטמא טעמה דשמאי דמחמיר שלמה הוא מטמא בעצם אחר מחמיר על לרבנן שלא מחמירים הם לא מטמעים בעצם אחד אני אומר לך הם מכילים גם בשיעור רובע לא מצריכים דגרה אחת עד כ חצי קב עצמות אם

לא כן אז הם באים להחמיר בעצמות שדר בגללגולת היו צריכים לפרש את החומרה שלהם אז הנה אתה רואה אז ודאי צריך חצי חו הנה תפשוט מפה לא כמו שאומר המברחמה אלא תפשוט לצד השני שצריך חצי קו לא רובע קו לדעת חכמים הגמרא אומרת לא דין מעט כן לא פניגרבנן לדשמאי אלא בעצם אחת אבל ברוב העצמות אפילו רבנן מודו זה לא ברור זה לא בטוח אני יכול להגיד לך לא הם לא מודים לו בעצם אחת אבל ברוב העקב משדרה וגולגולת הם ידעו שבאמת על זה צריך לגלע

כלומר אז אין לי אין לי נפשות כן אז פה אצלנו בסוגיות מתעסקים אנחנו מתעסקים ב כמה על כמה שהנזיר נטמע על כמה הוא מגלח את השיער זה פה אצלנו אבל במסכת העולות המשנה שמה עוסקת בשיעור טומאה תרומה וקדשים ושמה המשנה אמרה רוב העקו עצמות זה מטמא לעניין תרומה מחמירים לעניין תרומה ורביעית הלוק דם זה מטמא לעניין תרומה וקדשים אבל המשנה שלנו פה זה עניין טומאה תגדלחת הנזיר זה חצי קבוע עצמות וחצי לוקם יותר מכן עכשיו בוא נראה הגמרא עכשיו על זה הוא מגלח כן על זה

הוא חצי קו וחצי דם בסדר חצי דוגם. עכשיו פה הגמרא היא רוצה לתת שיעור טומאה שעוסר על מי שנתמע להקריב קורבן פסח והוא כמו שיעור הנזיר חצי קב.

אז מה הפסיקה על ההלכה לגבי השיעורים הללו? בוא נראה. אמר רבי אליעזר זה קנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קו עצמות חצי חצי לוק דם מה השיעור לטמא באוהל הם היו אומרים חצי קו עצמות חצי לוק דם זה השיעור לטמא באוהל לכל סליחה ביחד צריך להגיד חצי קב עצמות חצי לוגד דם לכל כלומר לכל דיני הטומאה בין תרומה וקדשים לגל בין מי שעושה פסח לא כמו המשנה באהלות שאומרת שבא בעניין תרומה רבע קו ורבע ורביעית דם ואילו רוב העצמות ורביעי דם לא לכל הם לא מטמאים

באוהל לגבי שום דין לא לכל מטמים תרומה לתרומה זה כן לא לכל כל לא לשום דבר העניינים לכל העניינים לא מטמאים לגבי שום דין שומע כן שום דבר חצי קו חצי לוקדם לכל אבל רוב העצמות רביעי דם לא לכל לא מטמאים באוהל לשום דין כמו שפה הסברת לכל גם זה ומקצתן אומרים עפרוב העצמות רביעי דם לכל לכל מקצתם היו אומרים גם רוב העצמות ורביעי דם מטמאין לכל הדינים לנזיר לגלח טומאתו ולקדשים ולתרומה לא כמו המשנה שמצריכה חצי קעצמות חצי דמלוג הולך זה מקצתם בדין של אחריהם

הכריעו ואמרו אוו הכריעו בוא נראה שאני אומר לכל זה גם לנזיר ולעושה פסח גם לנזיר גם לעושה פסח מחמירים ברובע לא לא הכל זה אין מחלוק זה זקנים ראשונים הכל זה לכל ההרבעה ומקצתן אומרים אפרוב העצמות ועידם לכל זה מטמאים באוהל לכל הדינים גם לנזיר גם בסדר יופי זה בית דין של אחריהם אמרו חצי קו הכריעו כך חצי קו עצמות וחצי לוק דם לכל לכל הדינים אבל אילו רוב העצמות ועידם לתרומה הקדשים אבל לא לנזיר ועושה פסח חשבתי ככה גם מקודם לא לא ככה בסדר עכשיו

כיון שהמשנה באוהלות פסקו כך בדין האחרון משמע ככה ההלכה נכון לתרומה זה פירות התרומה זה ברובה ולהשאר יפה חצי אתה עושה פסח ונזיר חצי קו וחצי לו דם ואילו לתרומה וקדשים זה חמור רביעם ברביעי דם או רובעק או רוב עקב מכדי למה נמסקה ההלכה כהכראת בית דין האחרון מכדי אין הכרעת שלישית מכרעת הרי כשאין דעת שלישית נחשבת למכריע למה הזקנים הראשונים לא גילו דעתם שיש סברה לחלק בין נזיר ועושה פסח לבין תרומה וחדשים. אז דעת הבית דין היא לא הכראה בין שתי דעות אלא זה דעת

שלישית.

אז למה נפסקה הלכה כמותם? זה לא ממש דבר שמכריע. אתם יכולים לבטל גם את אלה ש לפניהם הם שומעים את הכל והם אחרונים. הם יכולים לפסוק איך שצריך.

אמר רבי יעקב ברידי מפי השמורה אמרו מפי חגיי זכריה ומלאכי בן דין האחרון לא מעצמם הנהדין הזה זה מה שאתה רוצה אה יפה ופי כך ראוי לפסוק אותם מפי מי זה הגמרא מפרשת מפי חגי זה חריה ומלאכי הם הנביאים אוסרי התורה וכולי לא שהם הכריעו הם אמרו את זה הזאת אבל זה לא מעצמם זה מפי הנביאים הבית דן שמורים מסכנים על אלו הנזיר מגלח אמרנו במשנה על אלו טומאות הנזיר מגלח איזה טומאות מתמעתין מהרשע אמרנו ברשע על אלו טומאות הנזיר מגלח גם בספע פעם המשנה אמרה

על אלו טומאות הנסיר מגלח מה על אלו דווקא אלו ולא אחרים מה ממעטים ברשע מה ממעטים בספע על אלו דרשה למעוות עצם כיסורה דעל מגעו ועל משאין ועל ההילו לא מה שאמרנו ברשע זה בא למעט אלו אלו מטמאין חוץ מעצם כסורה למעטה עצם כסעורה דעל מגעו ועל מסאו או אין מגלח דווקא על זה נוגע או משא ועל ההילו לא על עצם מסורה לא מגלח ועל אלו דשבה למעטי אבן הסכוכית כלומר אבן שסוכת על הארץ כמו אבני גדר בולטת לחוץ ותחת האבן הזאת יש כמו יוצאת אבן

מהכותל ותחת האבן הזאת יש טומאה והנזיר עבר תחת אבן אבן אחת מהן ולא יודע אם עבר תחת אותה האבן שמעיל על הטומאה או לא אז הדין הוא שהוא לא מגלח עוד וחצי קו עצמות אמרנו הנזיר מגלח עליהן מדיק את הגמרא חצי קו עצמות אין רוב העצמות לא משמע מהמשנה דווקא על חצי קו הוא מגלח על רובה לא איך ידמה איך רוב העצמות שאתה אומר שהוא לא מגלח עליהם איך היא למדתבון עצמות כסעורה אם תאמר שברוב העצמות האלה יש עצמות כסעורה גודל שעורה זה לא דיסה יש

עצמות שעצם שערה טיפוק משום עצם כסעורה חייב לגלח ברוב העקו כשיש עצם כסעורה ככה אמרנו מגלח עליוצ צ לבד אפילו מגלח נזיר מגלח אמרנו במשנה שנזיר מגלח חצי קו באוהל מזה מדקים על רוב העקו לא מגלח מה שעצם כיסורם מטמא זה רק במגע ומסע ככה אמרנו נכון אז מה הקושיה זה על המשך הגמרא זה לא פה ככה אומר התוספות במסע הוא מטמא ברוב העקו במסע לא לא במסע במסע עצם חצי קו זה בעוה על רובה הקו לא אבל פה לא כתוב אבל רוב הקו על חצי

קו אין רוב העצמות לא מגלח איך דע מרובע הנה מדי ברוב העצמות עצמות כסעורה טיפוקה חייב לגלח ברוב העקו משום עצם כסעורה יש שמה אזה אלא דקמח הקמוחה אלא אין הנזיר לגלח על רוב העצמות משום עצם כיסורה לא מדובר שנטחנו העצמות שנעשה כמו עפר אפר קמח קמח אז כיוון שאין כאן עצם שלמה כשיעור שעורה לא ראוי לטומא אז החידוש של המשנה אף על פי כן אם יש רוב העקב מטמא זה החידוש קמח כן קמח מטמא אבל צריך להיות במגע במגע לא לא באוהל כי כי ככה

אנחנו למדנו חצי קב זה אם הוא שח אבל כל זה למדנו למעלה אם הוא שכח אותם צריך שיהיה חצי קב תראה את התוספות על זה חצי קו עצמות איך ידבו עצם כיסורה טיפוקים משום עצם כיסורה צריך עניון מה יק פריך עלעל על עניין אוהל הירינן ועצם כיסורה לא מטמא באוהל מה אתה צועל עצם כיסורה ואומר רי דסמיך המבע לממר בסמוך דבתרן ברשע חצי קו זה משמע אבל פחות לא המ צריך למתנה בספרוב עצמו דאין הנזיר מגלה החלב למה אתה צריך אמרתי לך רק חצי הוא משנה

בסמוך דייתי למדק לפחות מחצי קו לא מגלח על אהילו אבל על מגעו ועל משאו מגלח ואם כן הביא עיקר רבותה דמתינשמינן דעל מגעו ועל משאו מגלח לכן דיקשת פשוט ד פחות מחצי קו מגלח על מגעו ועל משאויפוק משום עצם כסורה משנה כגון דקמחק מוחה שתחן הדק כקמח או כעפר כגנה לא מטמים משום עצם כיסורה בסדר ככה אפילו במגע מה זה במגע מטמא של הקשורה בעצם שטמא מה חידול זה החידוש אם ישר ועקב טחון מטמא אם לא אין לא מטמא גם במגע לא טמא רוב העקו שאין

בו עצמ רוב העקו שיש בו שיש בו יש בו עצמות אבל תכונות שאתה לא רואה שם עצם זה מטמא במגע במגע לא באוהל לא יטמ רק חצי קם אמר לו ככה אמר לך ש משה מפורש את לא חודלוק עליו שיצון משה בא יש הבנה יותר טובה בדף אז מה נגיד בחצי קו בתחון חצי קו תחון באוהל בנ אה לא לא דיבר על אבר מן המת ועל עבר מן החי שיש עליהם בשר כראוי ואין כן עכשיו אמרנו נו במשנה שעל עבר מן המת ועל עבר מן החי

שיש עליהם בשר כראוי בשיעור הראוי לעבר מה פירוש כראוי אם יהיה נשאר כשהוא חי היה נתרפא להתרפות היה היה אותו עבר שיש עליו קצת בשר היה גודל הבשר והיה מתרפא היה מחובר לאדם חי היה מתרפא זה נקרא שיש עליהם בשר כראוי עכשיו הגמרא שואלת אין עליהם בשר קראוי מי? אם אין על העבר בשר שלא נחשבים לאברכה לטמא באוהל ואין בהם ואין וגם אין בזה עצם כסורה אפילו מים מגלח על מגעו מסאו לא מה זה אין בהם גם עצם כיסורה רבי יוחנן אמר אין הנזיר מגלה אחריה

למה אין פה עצם כסורה רש כי אמר הנזיר מגלה אחליהם במגע ומסע אפילו שאין עצם ואין עליו בשר כראוי זה לומדים מהמשך הגמרא תגיד איך הגמרא מלמדת אותי רבי יוחנן אמר אין זיר מגלח עליהם דהק קטנה ברשה על עבר מן המת ועל עבר מן החי שיש עליהם בשר כראוי כלומר אם זה היה על חי אין אבל אין עליהם לא מגלח לא על אהילו ולא על מגעו משאו לא כתוב בהמשך המשנה אין עליו בשר כרוויים מגלח על מגעו ומשעו לא כתוב כדי למה בעצם כסעורה כתוב אם

יש עליו סרגלח זהפים כן כן על עצם אז זה כל שכן מה אם רבן שמעון בן גמליאל אומר מגלח על מגעו משאו אפילו שאין בו עצם כסעורה אפילו אין למה מדלא קטנה בספע לא כתוב בספע שהנזיר אינו מגלח לא כתוב שהנזיר לא מגלח כשאין על העבר בשר כראוי ואין בו עצם כיסורה. למה בספר במשנה הבאה, עוד מעט נלמד אותה, זה הספר של המשנה הזאת. הוא מונה כל הטומאות המטמאות את הנזיר, אבל לא מגלח על אהילן מגען ומשאן.

משמע שמגלח על מגען ומשען. על אהילן לא מגלח, אבל על מגען ומשען. כן. זה דעת רבי שמעון בן נקיש.

ורבי יוחנן אמר לך אתה יודע למה לא מנתה המשנה לקמן בספע כל אחד דמש מכללה לא קטנה בספר כל מקום שאפשר ללמוד את דיננו ממשמעות הרשע שלמדנו פה במשנה שלנו לא קטנה בספר הרשע כתוב שהנזיר מגלח כשיש על העבר בשר כראוי ממילא אני יודע אם אין על הבשר כראוי הנזיר לא מגלח לכן לא מתהמשנה בספר מה אתה רוצה מנה אתה מבין את כשאומר לך מכללו אתה שומע אין מה כן מה לא מה והחציק עצמות למשמע חציקה עצמות אין רוב העצמות לא וקטני בשפה רוב העצמות הנה

כתוב קטנה בשפה רוב העצמות אתה רואה הרי חצי קו עצמות שמגלה החלב משמע רק חצי קו פחות לא רוב העקו לא למה כתוב בספע רובע עצמות לא מגלח אומר הטעם איליו רוב העצמות אמן אפילו על מגעו ועל משאו לו להכי צריך למתני רוב העצמו דעל אהילן הוא דאין נזיר מגלח אבל כלומר אם מגעו משאו של רוב העקב מגלח אומר הייתי חייב לשנות את זה למה לגבי הדיוק של חצקה עצמות אם לא שהמשנה הייתה מונה רוב העצמות לא מגלח הייתי אומר אפילו על מגעו ועל משאו לא

יגלח על רובע דווקא על חצי קם מגניח עני לא ועל מגעו ועל משאו אבל אבל רובע לא יגח גם על מגעו משאו לכן אמרה המשנה רוב העצמות דעל אהילן לא מגלח אבל על מגען ועל מסען של רובע כן מגלח והחצילוג דם הנה והחציל דם דשמעת מן החצי לוקם אין רביעית דם לו וכת ספר רביעי דם טוב מה תענה עלי על זה כתוב חצי לוק דם ואני יודע שדווקא חצי לוק גרבע לו למה כתוב בספע רביעי דם שלא מגלה חלב אומר התם נפוק מן רבי עקיבא דמר

רבי עקיבא רביעי דם נזיר מגלה החלב שבא משני מתים מטמא גם באוהל לכן צריכה המשנה להגיד לי שלא מגלה אחד מגעו משאו הגמרא חוזרת עכשיו לבאר את המקרה שנחלקו רשתקיש ורבי יוחנן העבר מן המת איך חידמי הנה עכשיו חוזרים לזה מה שנחלקו רשנקיש ורבי יוחנן במה מדובר אתם זוכרים אמרנו על עבר מן המת ועל עבר מן אחד שיש עליהם בשר כראוי רבי יוחנן אמר אין הנסדיר מגלה אח עליהם רש לקש אמר הנסדיר מגלה אח עליהם איך ידמה היא דעית בעצם כיסורה מהתמר דרבי יוחנן הנה למה

הוא לא מצליח ך גילוח על מגעו ומשאו אפילו שאין עליו בשר כראוי ואתה אומר זה לא נשב כעבר מכדי לטמא מכל מקום טמא מדין עצם כסעורה זה השאלה של אליעזר והיא דל בעצם כיסורה מה הייתעמדש לקיש שמצליח תגלחת אמר לך קרש לקיש לעולם דלד ואפילו אחי רחמנא רבי אין שמה בעבר עצם כיסעורה אפילו אחי התורה ריבתה אותו לתגלחת במסע ומתן במגע ומסע למה כי זה ש דתניה דתניה לכל אשר הגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר אתמ שבעת ימים הבערדת

דורשת מה כל אחד מהדברים בא ללמד כל אשר יגעל פני השדה פני המת שמות על השדה זה מהיל על פני המת שהרי לא כתוב בשדה במת שמותל על השדה אז הרי מדובר שנוגע באוויר שמעל המת הוא מעיל עליו זה אחד בחלל זה עבר מן החי נתחלל כלומר נחצץ ונחתך מקום חיבורו זה בגוף החי נחתח ויש לו לעלות ארוכה אז למה הוא היה מחובר אז הוא מטבא באוהל בשר שר כשיעור שיכול לעלות ארוכה זה הכוונה חרב הרי זה כחלל בא ללמד שחרב שנוגע במת זה כמו מת

עצמו אבי אבות הטומאה ככה הדין או בא כן או במת זה עבר הנחלל מן המת נקצץ יש לו בשר כשיעור היכול לעלות ארוכה שהוא מטמא באוהן או בעצם הדם זה רוב העצבות שנטמע באוהן או בקבר זה קבר סתם. יש חלל פתוח מטפח בין גג הקבר לגוף המת וזה סתום. אם יש חלל פחות מטפח זה סתום והטומאה עולה מקוצד. לכן מטמח הקבר שנוגע מעיל עליו.

מרמו טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת. ואילו גבי נגיעה טומאת מגע באמת ואילו גבי נגיעה אמר רבי יהודה תניה הנוגע בעצם או בחלל או באמת או בקבר בעצם זה עצם כיסאורה בחלל זה עבר הנכלל מן הח זה עבר הנכלל מן החי ואין בו לעלות ארוכה כלומר מה זה נחל נקצץ מן החי ואין בו מספיק בשר צר לעלות ארוכה אם היה מחובר לא היה בו או באמת זה עבר הנחנל מן המת כלומר אין אין בו די בשר לעלות ארוכה אלה מטמעים בנגיעה עד כאן זה לזיון הגמרא הברייתה

עכשיו הבריתה הגמרא דורשת או בקוו אמרשקיש זה קבר שלפני הדיבור זה קבר של ישראל שמת לפני מתן תורה לא מטמא באוהל רק במגע עכשיו מוכיחה אי עבר מן המת איך ידמה שאין בו על אמרת לעלות ארוכה וללמד או באמת איך ידמה היא דית בעצם כסעורה היינו הנוגע בעצם אם יש בו זה כמו אז זה כמו כתוב בתורה אלא דלת בעצם כיסורה אין בו אפילו אחי רחמנ רביה הנה אתה רואה אפילו אין בו ובכל זאת התורה ריבתה אותו לנטומת מגע משום שהוא עבר שלם אז אתה רואה

כמו רש לקיש, לא כמו רבי יוחנן רבי יוחנן דוכה אמר לך רבי יוחנן לעולם דב עצם כיסורה ואם אין עניין למגעו שמשום שכבר למדנו הנוגע בעצם תהנה לעניין עניין למשאו למשאו של העבר דני טומאה אז אין מקור לטומאה במגע של עבר שאין בו לא בשר לעלות ארוכה ולא עצם כיסורה אנחנו רוצים מקור שם יש עצם שאין בו בשר להרות ארוכה זה לא יטמא וגם אין בו עצם כסעורה אין בו שעורה לא יטמא עדיין לא מצאנו לזה מקור טוב יפה עד כאן אתה שמת לב אפגענו משהו

הלכות אנחנו בסימן ש ע נכון שעה מזל שעה גורם של אמת כמניין של אמה שתי חצרות ובניהם שלוש חורבות יש חלון בין החצרות לחורבות כל חורבהמה פרוצה לחברתה יותר מ-10 אמות הבנתם אז כל אחד מותר באותה שאצלו להשתמש בדרך חלונות על ידי זריקה והאמצעית מותרת לשניהם למה כמה שהיא רחוקה ואין שניהם בתשמיש אלא בזריקה לא עוסרים זה על זה והיו שלושתה סמוכות לבתים לחצרות שהייתה אמצעית כנגד השתיים כישלושה ראשי קנקן כל אחד מותר בחרובה שאצלו והשלישית הקרובה לשתי החצרות אסורה לשתיהן למה זה תשמישנו נוח יופי

מה אתה זה אתה יודע מה לעשות ב ד הכיסא שבין שתי בתים ולא ערבו יחד רשות שניהם שולטת בו ואסורים מה זה אסורים אסורים לטלטל שם סימן שעזודם זה היה שעו זה לא היה שעה בסדר שע א' שתי עליות הפתוחות לחצר זו כ זו כנגד זו שתי קבוצות של עליות פתוחות לחצר זו כנגד זו אסור להתפה אסור להתפנות שםצים או אסור להתפנות שם חשבתי לא לקחת שם אבנים כל אחד נפ בשפות ולא יתבו אסורים לפנות פה לכתחילה בשבת לפי שתחצר של שניהם צועה היא ככלים ששפו

בבית שעשו להציע שתי עליות הפתוחות לחצר זו כנגד זו ואחת עשתה גומה בחצר כדי לשפוך בחצר שאין בו ארבע עמות ב100 שאין בה ארבע עמות את הממים שלה והשנייה לא עשתה אם הרויחד שתיהם מותר לא לשפוך ממין כן גומה ואם לא ערבוה אחת האחת ערבה לעצמה והשנייה לא ערבה כלן זו של ערבה אסורה שערבה מותרת זאת שעשתם עירוב בלבד שלא תשפך להדיה בגומה אלא תשפוך בעלייה והן יורדות לגומה לכוחו בחצר שאין לה מעורבת שרה והוא הדין חצר יותר מארבע עמות שתיהם מותרים בחי גבונה ואין צריכים

לגומה למה קיימנן בחצר יותר מארבע עמות לא צריך גומה ככה אנחנו יודעים יודעים למה יש שמיים איפה הוא התבלע כן אתה רוצה שנראה גם איזה הלכה של פסח מר יש לך זמן אנחנו סימן תלוטובוסים נוסעים אנחנו לומדים אותו אחד שיוצא בשיירה או הולך בים לפני פסח ויש אומרים זה קודם 30 יום אין לו צריך לבדוק מה שאמרנו קודם 30 יום אין צריך לבדוק היינו כשאין דעתו לחזור בתוך הפסח בלי שדעתו לחזור קודם הפסח הוא אחריו אינו צריך לבדוק כיוון שהוא קודם 30 יום שהגיע הפסח בטלנו

אבל עם דעתו לחזור בתוך הפסח צריך לבדוק אפילו מראש השנה שנה אם שכח ולא בטק יבטל כשיגיע הפסח ולא יברך על הבטול גם אשתו תבדוק ותבטל בביתו דין מה ישכחול היום אפשר להרים טלגרם לשלמת להגיד אתה יכול ללכת לבית שמה לבאר את החמץ שלמה בדרך כלל הוא מבאר את החמץ שלנו הרוחני לא ג' ישראל היוצא מבית של גוי תוך 30 יום לפסח ונכנס בית אחר בעיר או הולך לעיר אחרת אין לו צריך לבער בית הגוי שהרי יקיים מצוות ביעור באותו בית האחר אבל אם מפרש יוצא

בשערה ולא יכנס בפסח בבית והוא יהיה באוניה בפסח יש מי שאומר שחל עליו חובת הבעור אפילו שזה בגוי כיוון שהוא תוך 30 יום צריך לבער בית הגוי שהוא יוצא ממנו כדי לקיים מצוות בעור אפילו שהגוי יכנס אה שהוא לא יחזור לבית הזה כן ויש אומרים אף על פי שהגוי יכנס לבית בפסח כל שכן לא יכנס ויש אומרים שאין לו צריך שנכנס בו גוי אם נכנס גוי לא צריך בסדרום זריח כן יש אחד השכן שלי הוא עשה הוא אמר לי שהוא הולך לכל הפסח במרום אז הוא

אומר לי שהוא מזכיר את הבית שלו אם אני רוצה מישהו שיזכיר את זה רק 4000 אומרז כן זה זול שבוע דרך זה צריך להיות מיליון דולר דרב אחר צריך להכפילין אב ח עוד אנחנו רסא א' ברנקח ישראל שטין יין דישראל תעבד כדק חזה בקדושה כגנת ישראל בברכה והוא יין אה קדישה ולא שתן יין תעבד במסבותה דב שריה רוחה רוחב אבו מסת ישראל חולק בעל מדתה יה ישראל קדש כל דבר קודש מכה חד בימינה חדן שמקדשה בחידו בכ משתק בכולו על מין יין יין ישראל בעל ולא

נעל והלח חולקה בהיין דעלמה דעתה תראה מה זה מי ששומר טוב את היין יין נסך שמה למעלה הוא זוכה ליין המשומר חכם משומר זכנו ישראל בשעת בקדושה אלה תצנטרה כדה זכ מדה שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה הוא יברך וישמור וינצור כל הקהל הקדוש וכדי על מה יברך זכי יהיה לכולם שבת שמחה חודש טוב ישועות גדולות בשורות טובות בריאות ושמחה וישועה וכן יהי רצון ונאמר אמן אז כל טוב שבת שלום У