הדף היומי מסכת נזיר דף מ-מא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יב אדר תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון יב לחודש הדר תשפג. הנה היום בעזרת השם זכינו לעבור השבת. שבת פרשת תצווה ופרשת זכור.

זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך. בצתיכם ממצרים למחוט את זכר עמלק איך אמרו רבותינו כי יד על כסיה מלחמה להשם בעמלק מדור דור כי יד כל ישראל מתי הם עושים פורים למחוט את עמלק ביד ביד לכן כתוב כי יד ראשי תיבות כל ישראל יד ביד לחודש אדר על כס. איפה המקום שיושבים על הכיסא? זה ירושלים יה.

הם עושים את את התו. זה טו. זה טו. זה פורים דמוקפים.

שמה מוכים את עמלק מן העולם. למשיו לאיבה כשיבוא הגאולה אז יהיה עכשיו אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק. עכשיו בכיסא נחסר ממנו א' זה כס בשם הוויה ק רק יש יקוק שלא זה פירוד חס ושלום שלא יהיה בעיות אז לכן אייו למושב לא אנחנו מחכים א' של כיסא ו' ה שלם הוויה למושב לא שיבוא ישב על הכיסא מלך המשיח קודשבריך הוא שכינתה בעזרת השם ויה השם למלך כל זה כשנמחה את שמו של עמלק מן העולם ערב רב עמלק כולו אחד צריך

בעזרת השם למחוק אותם מהעולם שזה כתוב יהה שמה רבה מברך לעלם לעלמע מיעשם הוא חסר אבל לעתיד התגדל והתקדש שמה רבה השם רבה יהיה בעזרת השם כן, על ידי מחיית עמלק בעזרת השם זה לא עוד איזה כנופיה שצריך לחסל צחוק ילדים, זה נמצא כמו שאור שבעיסה. כי העוונות שלנו מגדילים את הדבר הזה וצריכים לעורר ולהוריד בעזרת השם את הקליפה הזאת מן העולם.

וברוך השם בשבת כל המקרר הלבבות הזה עמלק כי עמלק אתם יודעים זה ראשי תיבות עמלק מקר מקרר לבבות קידושים ובעזרת השם מכינו אותו כולם קראו בתורה ומוכים אותו מן העולם אז בעזרת השם זה יגרום שימחה בעליונים ובתחתונים עכשיו זה לא קליפה זה כמו לא כמו איזה איזה קבוצה שצריך לחסל אותה לא, זה משהו רוחני, זה המידות שלנו, זה הגאווה אז בעזרת השם צריך שכל אדם ישתדל. והמלק זה גם גימטריה ספק. מה הוא עושה? הוא מכניס ב באדם ספקות.

אנחנו את הספקות האלה אסור לשמוע לו. צריך לדעת אין ספקות. למה? אנחנו ביד הקדוש ברוך הוא, לא צריך לדאוג, לא צריך להיות מסופק בשום דבר.

זכינו שיש לנו מלך מלכי המלכים. הוא אבינו, הוא מלכנו, הוא רוענו. איך כתוב? אין על כפיים חכותיך.

אין מקום לדחושה להגיד עזבני השם, השם שחכחני. לא, אין על כפיים חכותיך. הקדוש ברוך הוא נוסה אותנו על כפיים באהבה אהבה שאין להסוף הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו השגחה פרטית תמידית הוא נושא אותנו על כפיים צריך לדעת שכל מה שהולך בעולם הכל לטובה אין כל סיבה להיות עצובים מדוכדכים צריך בעזרת השם להיות שמח כשאדם עובר איזה משבר צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא יתו רגע רגע זה שמעת מה שהיה בכותל אישה אחת לקחה את הבן שלה הקטן לטייל בירושלים באה מתל אביב לקחה אותו לירושלים נוסאת את הילד בעלה התקשר אה גברת איפה את נמצאת אשתי היקרה איפה את אומרת לו עכשיו אני ברחוב יפו במרכז העיר אחרי חצי שעה עכשיו איפה את אני בכניסה לעיר העתיקה טוב, יופי. אחרי רבע שעה עוד פעם איפה את?

אני עכשיו נמצאת על הכותל המערבי או תאר לך והיא לקחה איתה את התינוק שלה. תאר לך התינוק בגיל חודשיים שלוש. עכשיו אם היא לוקחת אותו על הכפיים בעיה בעלה מתקשר אומר אני רוצה לדבר עם הבובלה עם התינוק. ואם הוא נגיד כמו ציומו שיש לו שכל הוא יכול לדבר.

נגיד הוא תינוק גדול. כן, יכול לדבר. אז שאל אותו איפה אתה נמצא? אני על הידיים של אמא.

טוב, אחרי רבע שעה עוד פעם אבא מתקשר שאמר לי איפה אתה נמצא? על הידיים של אמא. עוד הפעם התקשר. איפה אתה נמצא?

על הידיים של אמא. מתי שתקשר על הידיים של אמא. למה? אמא כל זמן לקחות אותו בידיים.

ככה זה ככה דוד המלך אומר ככה צריך האדם להיות כגמול עלמו כגמול על הנפשי לא צריך לדאוג כל הזמן אני על ידיים של אמא לא אני עכשיו ברחוביה פה עוד מעט אני בעיר העתיקה לא כל הזמן אתה בידיים של הקדוש ברוך הוא כל הזמן על כפיים חכותיך הקדוש ברוך הוא נוסע אותנו על כפיים להרגיש שכל הזמן נמצאים בידיים של הקדוש ברוך הוא ואז הקדוש ברוך ימחה את העמלק הזה, יוציא אותו מאיתנו. התינוק אין לו כלום. הוא חסר עונים. יש לו מאיפה להביא.

מה הוא יכול ללכת ל יכול לבוא לנתניה להגיד לו, תשמע, אולי תביא לי לבן? לא. מה אמא נותנת לו? זהו.

אז צריך לדעת עכשיו זה הזמן שאנחנו נאמין בקדוש ברוך הוא חזק חזק ונלך בדרכי השם נעשה נחת רוח לקדוש ברוך הוא והשם איתנו. אנחנו חייבים להתחיל בשיעור הזה עכשיו את מה שלמדנו בעזרת השם ביום שבת את דף מ בשבת למדנו דף מ אז בוא נלמד את הדף מ ואחר כך נעשה הפסקה קצרה קצרה ונתחיל את הדף של היום שזה דף מאז עכשיו לומדים דף שלמדנו בעזרת השם בשבת קודש בעזרת השם כיצומו ש תפתח כי מאר כבר פתר דרך השינוי היום יש פה את יואל את העורך

דין כן גם בא החבר שלנו מכספין היום זה גם יום בשורה אנחנו שתיים ארבע שש שורות מלמעלה אמר רב חסדה קרמוני פתחת אה קראו לך גאי סליחה דף מ שש שורות אמר מלמעלה אמר רב חסדה לרכות באחת, לעכב בשתיים לסתור אינו סותר אלא ברוב ראשו בתער. רב חז"ל אומר נזיר שגילח במי נזירותו חייב מלכות. תראה, עד כדי כך אומר רב חסדה, שומע נתנן?

אפילו אפילו שערה אחת גילח לוקה מלכות. שערה אחת אסור לו אפילו שערה אחת להוריד הוריד צערה אחת מלכין אותו לוקח מלכות לעקב בשתיים אם הוא היה עכשיו הגיע סוף הנזירות צריך לגלח את השערות שלו עכשיו הוא גילח את השערות אם השאיר צבי שערות שני שערות זה מעכב זה לא קיים מצוות גילוח לא קיים שיהיה מצוות גילוח אפילו שתי שערות אבל סתור אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער עכשיו אם הנזיר הוא גילח את שערו הוא סותר את ימי נזירותו צריך באמצע שתם הוא הולך גילח מה יש

לך אתה מגלח אבל אתה נדרת נזירות הוא סותר את ימי נזירותו אבל דווקא ברוב ראשו הוא בתער דווקא בתער אז הגמרא מדייקת נזיר שגילח במזירותו בתערין אז הוא לוקה אבל במידה אחרינה לא לוקה הגמרא אומרת והקטנה מנין לרבות כל המעבירין אתה רואה כתוב בברייתא מנין לרבות כל המעבירן לא דווקא בתער אם הוא רוצה במספריים דקות או ב או בסם במשעי הנה תלמוד אמר לא יעבור על ראשו אתה רואה לוקה בכל המעבירים לא רק בתער אלא אמה כאין תער מה שאמרנו כל שעוקר השיער ומשחיתו מעיקרו כאין

תער לוקה עליו לא תגיד תער דווקא לוקה אלא כאין תער ככה תגרוס כאין תער כלומר תבין זה כאין תער תנמי אחי ראיה לדברי הרב חסדה נזיר שטלש מר ספסף כל שהוא אינו סותר אלא ברוב ראשו הוא בתער אתה רואה אם לא סותר את ימי נזירותו דווקא ברוב ראשו הוא בתער למה כתוב ספסף מרט אז זה כאין תער וברוב ראשו רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון כש כשם לא אומר כשם ששתי שערות מעקבות בו אם הוא עשה תגלהחת והשאיר שתי שערות זה מעכב זה לא

קיים את המצווה כך שתי שערות סותרות בו תראה מה זה הוריד שתי שערות דעת רבי שמעון בן יהודה אומר הוריד שתי שערות זה כבר סותר את את כל ימי נזירותו בסדר נמשיך תנעל תם שלושה שלושה מגלחים ודקלחתן מצווה זה בסדר יש שלושה למדנו במסכת נגעים שלושה המשנה בנגעים זה שלושה מגלחין ותלחתן מצווה יש שלושה סוגי אנשים שהם צריכים לגלח את הראש והתגלחת שלהם זה מצווה נזיר נזיר אחר ששלים 30 יום שנמי נזלותו מצורע שנרפא מצערתו ולביאים לביאים בעת שנבחרו לשירות במדבר הם היה צריך לעשות לא

קלבסה אתה יודע ש משה לא אמרה לו יש אשתו של קורח תראה איך עשה לך אתה איזה זקן יפה היה איזה ראש יפה איך עשה לך קלבסה מה הוא נשאר חתיך זה גר יכול לקחת ועשה לך קלבסה הוריד עשה לך הכל קרורחת אז הלביאים עד שנבחרו במדבר זה היה לשרט במדבר היה צריך לגלח את הכל בתער בכולן אז מי יש לנו נזיר מצורע ולביאים במדבר וכולן שגילכו שלא בתער או ששאירו שתי שערות, לא עשו ולא כלום, לא קיימו מצוות גילוח, לא עשו ולא כלום. עכשיו נראה

אמר מור שלושה מגלחים ודגלחתן מצווה שלושה אלו פשוטה שג התגלחת שלהם מצווה כך כתוב בתורה כתוב אצל נזיר ורילח את ראש נזרו אצל מצרע כתוב ויגלח כל שערוים כתוב והעבירו תער על כל בשרם בטח שזה מצווה בשר גם הזקן גם הזקן גם הגוף בתער הגבות גם גם הגבות זה אני יודע אבל זקן בטער בתער בתער זה התורה אמרה לעשות כן לעשות כמו שאמרה אסור א גם זה צריך לעשות ככה רק בעשה נוכל לא תעשה כן כתוב אצל הלביאים והעבירו טען על כל בשריו גם משה רבנו

עשה נכון לא לא היה לוי אז מה משה רבנו לא עבודת הלביאים משה רבנו לא עוד מה עוד תמה משום עיבורי שער הוא ואפילו סך נשה כמה שמעלן דלא הייתי אומר העיקר להעביר את השיער מהראש מה אכפת לך איך בתער לא בתער ואפילו סך נשה אתה יודע איזה משחה שמשאירה את השיער היום קוראים לזה משע נכון אז גם יקיים את המצווה כמהשמען לא דווקא בתגלחת מצוותה בגילוח בתער אז כתוב מפורש וכולם שגילחו שלו בתער לא עשו ולא כלום הייתי חושב להגיד זה כאין תער כמה שמענן

לא קטנה במשנה וכולן שגילחו שלא בתער לא עשו ולא כלום בשלמה גבי נזיר אני יודע שתגרחת בתער מעכבת כתיב תער לא יעבור על ראשו נרשו מזה סוף דווקא תער באמצע הימי נזלותו תער לא יעבור על ראשו אז אותו דבר מזה שבסוף ימי נזירותו מגלח דווקא בתער דרשו מזה שבסוף ימי נזירותו כאן תער לא יעבור בסוף ימי נזירותו דווקא וגבי לביאים כתיב ועבירו תער כל בשרה זה מפורש אלא מצורע בתער מנלנך מנלנן במצורע כתוב וגלח ראש נזרו מי אמר שזה בתער לא כתוב שמגלח בתער וכיתי מדביאים

אם תאמר טוב כמו נביאים כתוב יגילח וזה בתער גם במצורע זה בתער התיתי מנביאים נלמד תלמד תיתי תלמד מנבי מלביים מה לביאים שכן תענון תגלהחת ואין תגעתן אלא בתער אף אני אביא את המצורע איך אני לומד מלביאים בדרך כזאת מה לביאים שכן תעונים תגלחת ואין תגלחת אלא בתער ולא בשאר מעבירין אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגרחת ואין תגרחתו אלא בטען אז זה נלמד מנביאים אומר קל וחומר קל למפרח מה ללביים שכן תעונים תנופה בגופם תאמר במצורע דלא דלא דווקא לביאים הייתי אומר חמורים למה

דווקא בתער שכן תעונן תנופה בגופם כיוון שהם צריך להניף אהרון אותם תנופה לפני השם כיוון שישמצווה בגופם להניף אותם אז הייתי אומר דווקא בהם מחמירים שיהיה בתער אבל תאמר במצורע זה לא הוא לא טוען תנופה בגופו רק קורבנו צריך תנופה אז לכן נקן עליו שתהיה תגלחתו בלא תער בכל דבר אז אי אפשר ללמוד מלביאים והמאמר לביאים שכן יש להם תנופה אם הגמרא דוחה מה לנ מנזיר אל תיתי מנזיר טוב נלמד מנזיר מה עכשיו אומרת אל תיתי מנזיר נלמד מצורה מנזיר תקלחתו דווקא בתער מה לנזיר שכל

קורבנו טעון לחם צריך להביא לחם עם הקורבן לכן מחבירים לו שתקלחתו תהיה בתער תאמר במצורע דלא מצורע לא מביא לחיים ולכן תיק לחתו תהיה בכל דבר אז אי אפשר ללמוד לא מלביאים ולא מנזיר אלא חדה מחדה לא אתיה בדבר אחד אי אפשר ללמוד את המצורע או מ או מלביאים או מנזיר אי אפשר תיתי מתרבעון נלמד מנזיר ולביאים ביחד מתיתי איך תיתי מלביים שיגלחו בתער כמו לביאים מה נביאים שכן טעוני תנופה בגופן לכן מגלכים דווקא בתער אבל מצורה שלא טעון תנופה לא נזיר יוכיח שאפילו שלא טעון

תנופה בגופו מגלח דווקא בתער אז אני אביא גם מצורע מה לנזיר שכל קורבנות טעון לחם לביאים יוכיחו וחזר הדין לא רואי זה קראי זה כלומר לא הלביאים טעונים תנוה כמו הנזיר שטעון תנופה ולא נזיר טעון לחם כמו הלביאים שאין לא טעונים לחקראי זה אבל מה צד חומרתם ביחד גורם להם שצריכים טער הצת שבהן שהם תאונים תגלחתן בטער בנזיר ורביאים אף אני אביא את המצורע ש שהוא טעון תגלה אחת תגחת לא בתער אפיל פ שאין בו את החומרות הללו אני אביא אותו שידמן מהם שתגלחתו בתער הגמרא

מקשה אז מאיפה עכשיו אני אומר שילמד מצורע משניהם מלביאים ונזיר אמר לרב מברדניש לרב בשפרוך מה להצת השב שבהם כלומר מי זה נזיר ולביאים שכן תעפוך דף ציון משה שכן אין קורבנו בדלות הקורבן שלו של המצורע שונה אין קורבנו קבוע אין בדלות מר סליחה אין קורבנם זה קורבנו שונה אין קורבנו בדלות זה קבוע בני בין בעניים בין בעשר שלים גם של הלביאים וגם של הנזיר תאמר במצורה שקורבנו בדלות התורה הקילה עליו אם הוא עני מביא תורים או בני יונה אז כיוון שכן לא נחמיר עליו שיגלח

בתער למה אלו מגלכים בתער שקורבנם קבוע בין בעני בין בעשירים אבל אני אגיד לך שנקד במצורע שזה קורבן עולה ויורד עולה לעשיר יורד לעני אז אם כן לא נחמיר עליו שיגלח בטעם אז מיני לנו שמצורע שלא גידח בתער לא עשה ולא כלום אתה אומר דווקא בתער מצורע מי אמר אולי אם גילח במשעי זה טוב אמר להם עוד הגמרא מקשה אמר לרב במשרשיה לרבה איתנה מעיקרה אמר ללמוד ממצורע אי אפשר שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו והדר אמר נילף מדינה ומדינה נמ לא יעליף אומר הגמרא מקשה

למדנו זה היה בדף לט אמר לרבם במשה הייתה מעקרה אמר בד בבריתה בדף לט עמוד ב אמר שמה שנזיר צריך תער מאיפה לומדים ללומדו הוא רצה ללומדו ממצורע אומר ללומדו מצורע אי אפשר שאין דנים כל וחומר להחמיר עליו ה כאילו ברור לו שמצורע מגלח בתער שגם הוא רוצה לדמוד ממנו את הנזיר מה זה למה למה לא שאין דליל מחמור להחמיר עליו מה שברור לו שמצורע מגלח בתער והדל אמר אמר אחרי זה חוזר ואומר נלף מדינה מהצד השמש בין הזיר ולביאים את המצורע אם כן ברור לו

שמצורע בתער ומדינ לא יני בגלל הפרכה של רבא מברניש גם לא למד מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ לא מנזיר ולא מהלביאים לא למד מבין הן לא למד ממהם הכוונה על התנה של הבריתה אבל בגמרא השקלה והתריה ללמוד מה מצינו מצורה מנזיר ולביאים זה דברי הגמרא אז זהו אז כמה טימיות יש קודם כל אני דרך לך אי אפשר ללמוד מנזיר ולביאים אי אפשר ללמוד למה? מה לעשות את השווה שבהן?

שכן אין קרבנו בדלות. זה רק קורבנו קבוע. ואילו מצורע זה לא קבוע. זה עולה ויורד.

זה אחד. ועוד אמר לרב אבבר שרשיה התנא הזה בברייתה מעקרה אמה בהתחלה רצה ללמוד מצורע. ללמוד ממצורע אי אפשר אתה נזיר במצורע. למה?

אין דני קל וחמור להחמיר עליו אז היה ברור לו שמצורע מגלח בתער הוא רצה ללמוד את הנזיר ממנו והדר אמר נילף מדינה ומדינה למאלי ואחר כך הוא אומר לא טוב נלמד מצורה שחיה בתער ממ ממדינה מהצת השביר ודביעים ובסוף גם וגם את זה לא למד איך אפשר זה כן הנה חורש הגיע עכשיו יחורס לנו את הגמלה תראה ץ מתרץ את הגמרא ירוק הכל ירוק מתרצת הגמרא אמר לה ההוא הליבה דרבנן הליבה דרבי אליעזר אומר לו רבה הברית שכתוב בא ללמדו ממצורע אי אפשר משמע שברור רבית

שמצורע בתער זה הליבה דרבנן שפשוט להם שמצורע בתער הגמרא שרוצה ללמוד מצורע מהצד השווה שבנזיר ודביים זה הליבה דרבי אליעזר שהוא לא פשוט או שמצורע בתער וצריך ללמוד את זה מנזיר דתנן ואינו חייב מלכות בהשחטת פאת הזקן ככה אמרנו עד שנקתנו בתער זה רבנן רבי אליעזר אומר אפילו לקטו במלכת וברתני חייב מלכת זה כמו פינצטא כזה הוא רעתני של הנגרים יש להם כזה ראיתני זה לא כן זה לא בדיוק זה לא זה לא תער כי זה גבוה קצת יש קרש ולכן הוא גבוה קצת וכשהוא מוריד

הוא לא מוריד עד הסוף אז אין הדרך לגלח בהם חייב הנה זה דעת רבי אליעזר אז הברייתה אז זה הליבה דר רבי אליעזר שלא פשט שצורה בטער בסדר מה היא טעמה עכשיו הגמרא אומרת אמרת לי רבנן אומרים מצורה ודאי בטער מה היא טעמנו דרבנן מאיפה רבנן סוברים ש שאינו חייב בהשחטת פאת הזקן עד שיתקתנו ברור להם שמצורע מגלח רק בטער אפילו בלי שנלמד מנזיר זה ברור להם לרבנן לתניה הגמרא מסיבה אתה יודע מאיפה לומדים מהתעמוד דרבנן שרק בתער דתניה גם אדם השחטת זקן לא חייב עד

שיגלה חנו רק אם זה לא בתער עשה במכונה אתה לא אומר הוא עושה במכונה מה זה לא בתער מה שהזכו חכמים זה בתער הסכין של המכונה זה לא תער מפריד מפריד זה לא זה לא תער לשון השחתה זה בסכין חזק זה עוקר מהשורש מבפנים זה נקרא תער אבל א אבל מכונה לא זה מחלוקת איך זה המכונה עובדת אני הבן שלי רבי יוסף הוא רצה לגרח את הזקן אז אני אני לא הייתי שמח בזה אז הוא אמר לי לא אני אלך לחם עובדיה לקח את המכונה שהיה

הכי טוב אז מכונת גילוח כן הלך לחם עובדיה אמר לו אם אתה רוצה לשמוע לי אל תעשה במכונה זה יש בעיה תעשה כן אמר לו תעשה במשעי אה משעי כן תעשה במשעי משחה ואז הוא היה רק במשעי עושה עד שהוא החליט לגדל את הזקן שלו אבל ככה הוא היה עושה במשעי זה מין א משחה כזאת שמים אותה לוקחים מקל עושים כזה זה יורד הכלשה לשרה נתנו לדתיים את המשחק הנו עושים את זה בס כן אבל היה גם לאחלה אותו הכי טוב ככה אם אני מת זכה

למצוות הלאה שאלנו עליהם תזכה למצוות הביא לי הרב דן את מה ששלחת כן משעי משעי כן יש לו ריח כן אבל מה זה יותר טוב שאדם לא יהיה לו בעיות. הזקן מה שאסור תרך המציון הוא היה עושה דק. היה נוגע בזקן אבל כמו רבי חיים כזה אתה רואה כמו ציון משה עכשיו שעושה כןזה זה אין בעיה כל הבעיה זה עוד לעשות חזק לא אבל מאיר הוא יש לו מכונה מיוחדת וזהו בדיוק כןזה זקן ד לא לא זה לא נוח לו אפרים גם יש לו צדק למה

אתה צוחק שודק אפרים למד בחכם יערו הוא המורה בסדר תראה אפשר אין בזה שום בעיה אפשר לעשות בזה לא לא חובה העיקר שאדם יהיה ירא שמיים זה הדברים אתה מבין הזקן לא קובע אומר זה רק עוזר יותר טוב יהודים בלי זקן שזקן בלי יהודי נכון המועיד לא מועילמי לא מועיל העיקר יראת שמיים רק מה לא לעשות ייסורים שהיינו ילדים אז היו היו בר מינן אנשים יש טועים לא יודעים את החומרה אז היו עושים במג סכין גילוע אז אני זוכר היינו הולכים פה לא אוהל רחל היה

חכם סלמן מוספי עומד וזועק וזעק איזה זעקות אלה שמגלכים בטעם או אבא של רבי בן ציון מוצבי היה זועק פהזה אנשים היינו הולכים לראות את זה אתה יודע איזה יראת שמיים היה מכניס את המוסר לקבל את המוסר כן היה זועק לא לעשות טער היה מכה על עצמו עצמו למה היה כואב לו בשבת שאנשים עושים בתער והיה אומר מי שעושה את זה רבנו הרי אומר מתגלגל בשור בפרה שור וחמור אוי ואבוי אוי ואבוי תקיפו ששי תיבות כן טוב הלאה מה הטעמנו דרבנן שהם רבנן סוברים שלא חייב

בהשחטת פאת הזקן עד שכתן דווקא בתער ברור להם שמצורע מגלה אחק בתער זה תניה זה קנו זה קנו היה כתוב במצורע והיה ביום השביעי יגלח כל שערו את ראשו ואת זקנו אם כתוב כל ראשו זקנו מה תמוד אומר גלח את כל שערו הוא בכלל כל שערו למה צריך לקת זקנו כבר כתוב היה ביום השבעי יגלח כל שערו יודע גם זקנו לפי שנאמד זקנם לא יגלחו בכהנים כתוב לא יגלחו יכול אפילו מצורוע כן מצורוע כהן לא יגח את זקנו כשיתהר תמוד לומר זקנו פרט הכתוב מצוות עשה

על מצורע לגלח את זקנו ללמדך שגילוח מצורע אתה רואה מפורש דוחה על לא תעשה בכהנים לא יגלחו ותעשה של קדושים יהיו אז ממה שהתורה צריכה לכתוב במצור זקנו להתיר את שלחצת זקן ש שאסור לשיטת חכמים רק בתער משמע שמצורע מגלח רק שבמה שיש בו את האיסור של חשתת זקן כתוב זקנו חי יבוא לגלח בו שהוא מצורע ואם כ אז אם יכול המצורע לגלח בשאר דברים למה התורה כתבה זקן או במצורע להתיר גילוח זקן יכול לגלח גם משה דברים שאין בהם איסור שליש חטאת זקן אלא ברור

לגמרא שדפי חכמים מצורה מגלח רק בתער אבל רבי אליעזר שסובר שגם במלכת ורתני חייב יתכן שמצורה מגלח כאין טער ומנלן שואלת הגמרא ומנלן דבטעם מנן החכמים שכשצת זקן אסורה רק בטעם אולי גם במשעי דתניה פע זה גנם לא יגלחו יכול אפילו גליחו במספרים יהיה חייו מלכות תעמוד לומר ולא תשחיט לגבי ישראל כתוב ולא תשחיט פעת זה קניך במספריים זה לא עוקר השיער משורשו זה לא נקרא השחתה לומדים בגזירה שבה פאת פאת כמו שבישראל צריך שתהיה השחתה עד השורש כך בכהנים צריך שיהיה השחתה עד השורש בתער

יכול לקטו במקט וברתני יהיה חייו שעוקרים את השיער תמיד לומר ופעד זה גנם לא יגלחו עד כיצד כלומר בדבר של דרך לגלח כיוון שאין הדרך לגלח בהם זה לא נחשב גילוח איזה הוא גילוח פעם אחת אתה אומר טעה פעם אחת גלחו עד כיצד איזהו גילוח שיש בו השחתה כלומר גילוח שיש בו גם השחתה ואומר זה טער אתה רואה השחטת זקן אסורה רק בתער כשהתורה התירה גילוח לכהן מצורע התירה לא תער אם לא כן מה התירה זה מותר ממהי מי אמר מני לנו שמצווה תגלחת מצורה זה

רק בתער דין מלא עולם אפילו לקתו במלכת וברתנימ מצווה כעביד וה והקת להשמע עינן מה שהתורה כתבה זקנו במצורע להתיר גילוח זקנו רק אתתה להשמיע אפילו בתר לא מחייב עליה באמת זה רק מה מה שהתורה כתובה זרקנו להתיח גילוח זה הכל ואפילו בטער לא מחייב עלי כלומר אפילו שאפשר לגלח בשאר מעבירים ולא תחיית עליו אבל בכל זאת יכול לגלח אפילו ב אין לו שאר מעבירים יכול אפילו בתער האם אז אני אגיד לך כך אבל לא שחייב בתער מי אמר שחייב בתער אני יכול להגיד אפילו בתער

אבל לא חייב בתער שיעשה בשאר מגרחים אמרי על כורכנו להגיד זה קנו זה בא להשביע שמגלח דווקא בתעלמה דיסקה דעתך כעביד נמ במלכת וברתנין שפיר דמה אם שזה באמת אם עשה במלכת טוב עשה כמצוות גילוח וזה כנו בא ללמד שהרשות בידו לא גלח אפילו בתער לשתוקרמינה לא יכתוב זה קנו ונמינה אני אלמד שמותר בטער מכל וחומר אומר גבי נזיר דיסורה כעביד גם נזיר טהור נקרא חוטא קלחתו בא על ידי חטא אפילו הכי מחייב לגלח אפילו שדוחה ליו ב לא תקיפו חייב אחה במצורע זה מצווה מצווה

מהתורה לגלח מצווה זה לא בא על ידי שום חטא מסכן היה חולה עכשיו אומרים לו תגלח לא כל שכן שדוכה לם של השחתה שמגלח בטע טער אז לא צריך זקנו להשמיע לי שמותר אפילו בתער לכן בא להשמיע לי תגלחת מצורה היא רק בתער לא אפילו בטער רק בתעלר מה מה לא יעזור סמנים אחרים ועוד יש כדעתך כעביד במלכתו בריתני מצווה כעביד תגידי אם עושה הממצורע גם כן עושה מצווה מצווה גביד אז נוכל ללמוד מזה כנו אפשר גם מדלא כתיב תער בפירוש אז אם כן כרש לקיש

הייתי אומר ותו יסקדעתך כאביד במלכת ברני מצווה כעביד מדלא כתבתער הייתי אומר שאפילו אני חוזר כן שאפילו אם עשה המצורע במרכת בלת אני גם כן מצווה גידוח קיים אז ואם כן לא נוכל להיות זקנו שאפשר גם בט טער למה כיוון מד לא כתיב תער בפירוש אז אם כן צריך לומר כרש לקיש דמר כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה שסותרים אחד את השני אם אתה יכל לקיים את שניהם מוטב ואם לא יבוא עשה ויתח לא תעשה הרי אם נאמר שיש מצווה גם בגיל על ידי מלכת

ורתני אם כן יהיה אסור לגל טער למה יכול לקיים את שניהם למה יכול ללקט במרכתני לכן צריך לומר שמכוח זה שצריכה התורה לכתוב זקנו ללמד שתגלחת מצורתחה איסור של השחטת הזקן יש ללמוד שדגלה אחת מצורה זה רק בטערה טוב אנחנו נסיים פה ואנחנו נתחיל עוד חמש דקות 10 דקות מתחילים מחדש בוקר טוב לכולם. היום אנחנו 12 יום לחודש הדר הנהדר.

איזה יופי של חודש בעזרת האל ובשעתו ישועה גדולה תשפג אנחנו הנה התחלנו פרשת השבוע כתיסה כי טיסא את ראש בני ישראל ונעתנו ישכופר נפשו לאדוני בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגב בפקוד אותם זה מתחיל עוד על פרשת שקלים שצריך לתת אותה אתם יודעים המנהג לתת בערב פורים או ביום התענית מחר או זה טוב לתת בערב פורים בשעת המנחה זה דבר גדול העיקר שאדם יעשה כל מעשיו לשם שמיים יתן את זה לתלמידי חכמים וידע לו ונתנו אומר בעל התורים אפשר לקרוא ישר והפוך גם מימין לשמאל גם

משמאל לימין נלמד אותנו כל מה שאדם נותן צדקה בסופו של דבר הוא חוזר אליו לא חסר מאומה על ידי קיום מצוות צדקה לא חסר לבן אדם לכן אתה יכול לתת חבילות יחזור לך חבילות לא לדאוג אתה יודע שכתוב במצ בספר מצוות קדמות אומר הגאון חידה שמה צדקה באדבש אותיות צדקה עוד הפעם למשל צדיבש גר דקס הה מתחלף בצדק זה ה של צדקה אחר כך ד' ד מתחלף בקוף דק אחר כך זה ק של צדקה צדקה ק מתחלף בה זה ה של צדקה אחר כך הה מתחלף

בצדי הנה נהיה הכל צדקה צדקה בעד פעם עוד פעם צדקה אז פה זה עוד גם מוסיף ואומר אומר גם שהעשיר עושה חסד צריך לדעת הוא מקבל אתה רואה למה כתוב ונתנו לדעת שהטן מי שנותן הוא המקבל מיד בחזרה העשיר לא יחשב שהוא רק עושה חסד עם העני העני עושה עמו חסד שהוא לוקח ממנו לא אמר לו רבי אומר הגאון מבינה לא אמר לו אמר רבי חיא לאשתו כשיבוא וידפוק עני בביתנו השגיחי ותקדימי לתת לו לחם שגם השמיים יעשו כך גלגל הוא שחוזר מי יודע מה עם

הצאצעים שלנו ש ישר יתנו להם ונתנו ישר והפוך למה חס ושלום זה גלגל שחוזר אתה תיתן יתנו לצאצאים שלו גם כן לכן מסיים הגרה לכן מותאם את הטבע ונעתנו אז קדמה ועזלה. אצל אשכנזים אצלנו זה קרה עגזלה גריש. קדמה ואזלה. למה?

מי שקדים, מי שמקדים לעשות ולתת אז אז כך תלוי גם העניות עוזלת ממנו, הולכת ממנו למה הוא נותן? אז בעזרת השם יהיה ישועה גדולה. הרבה פעמים אומרים בבן אדם תיתן, צריך ככה, צריך זה תראה תעשה אומר השם יעזור. תביא פיות טוב מניח צדיק גדול אומר השם יעזור אתה מבין בשביל זה אומרים דרך צחות יש כופר נפשו ונתנו איש כופר נפשו למה כשאתה נותן צדקה תהיה רגע אחת כופר אל תגיד השם יעזור השם לא יעזור אתה תיתן השם יעזור אומר שיהיה רגע אחד כופר לא קרה שום

דבר אתה מבין ככה הם עושים אבל מה אתם יודעים שכתוב זה יתנו כל העובר על הפיקודים מחצי את השקל בשקל הקודש אני אומר לכם את זה עוד הפעם עכשיו למה כי עכשיו זה ממש המצווה לעשות בפועל הימים האלה לפני פורים אז נחזור על זה בשביל מחצית השקל אתה יודע מחצית השקל כתוב בירושלמי לכפר על חטא העגל למה חטאו במחצית היום?

אז לכן יתנו מחצית השקט. זה היה בחצי היום הם עשו עגל. זה פרשת השבוע זה כל מעשה העגל. הוא דבר הרבה מה נדבר בזה.

אבל רבי יוחנן בן זכאי אומר לפי שבוע לסרת דיברות אז יהיה יהיה נותן כל אחד 10ה גרה. עשרת הדיברות 10ה גרה. 10ה גרה השקל 20 גרה. מחצית השקל 10ה גרה כל אחד יתן 10ה גרה מחצית השקל אז ה רבי הרב בספר הזקות כתוב שכי תיסא את ראש בני ישראל אומר ראש בני ישראל כי תיסע את ראש כשת מעל אותיות ראש מעל רש מה יש ש ש מעל א' אחר כך מעל ש' שבת כי טיסה בא עליהם אותיות שבת מחתית השקן זה רמז על שבת קודש מחתית

השקל זה כפרה על חטא העגל אותו דבר שמירת שבת זה כפרה על חטא העגל לא כתוב כל המשמר שבת כי הלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו אתה רואה על זה מצטרף לפסוק הראשון כתיסא את ראש רמז על שבת חודש למצוות לחצית השקל גם זה רמז על שמירת השבת כל זה המחצית השקר שאמרתי לך בהתחלה תנושקוף על נפשו ואת ראש זה שבת שבת ומחצית השקל זה מכפר על חטא העגל לא אומר הבני שכר מה שהגמרא אומרת אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלתה בהם

אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללכות כתיב בתרה ויבוא עמלק צריך להבין הקשר בין שמירת שבת בין שליטת האומות ביר הבני שכר אומר מה שאומר המגלה עמוקות ראה הקדוש ברוך הוא לאברהם ברית בן הבתרים אחר כך כתוב שמה ויקח את כל אלה ויותר אותם בתבך וזה ידוע שיש 70 אומות והם נחלקים לשני חלקים ל 35 אומות משמאל של הקדושה זה בזה שרו של עשו הסמ ממונה עליהם משמאל ב-35 אומות מימין זה שרו של ישמעאל קוראים לו רהב אז אותה 70 אומות אלה מול

אלה ויבך ויר אותם בתוך אלה מול אלה אלה 36 35 70 35 תיק 70 תיקח את הא' את השר שלהם יש 36 אלה 36 מול אלה ויקח את כל אלה ש שתי פעמים אלה 70 אומות ויבטר אותם בתוך ביטר אותם שני חלקים איך כתוב כתוב אלה ברכב ואלה בסוסים אלה מול אלה ואנחנו הם אלה ברכב ואלה בסוסים אבל אנחנו בשם אדוני אלוהינו נזכיר אז אומר המגלה עמוקות יום המנוחה של עם ישראל להבדיל אלף על הבדלות יום החג שלמעלים זה יום שישי ושל הבני עשו זה ביום

ראשון אבל עם ישראל זה בתוכך זה בעמסע זה יום שבת ונקדשתי בתוך בני ישראל.

למה? בתוך באמצע. כי מצד הזה זה עשו, מצד הזה זה ישמעאל. אז אתה רואה הקדושת שבת באמצע מבטלת את הקליפה הזאת של ישמעאל ועשו.

אז זה שאומרים אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה היו שומרים את השבת היו מבטאים קליפת עשו וישמעאל. זה השורש של 70 אומות. אז מוסיף הבניח שבת כמה עולה שבת 702 כמניין זרזיר עורב למה כתוב וילך עשו אל ישמעאל לא לחינ לא לחינם מלאך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מנו אז אומר אומר המגילות עמוקות קליפת עשו נקראת עורב קליפת ישמעאל נקנת זרזיר התחברו ביחד מי מבטל אותם שבת מלכתם אם אתה זכרזיר עורב זה מבטל אותם אז זה שאומר ויקח את מחלת בת ישמעאל זה הזוהמה הגדולה הזאת

אז בעזרת השם עם ישראל נצלים מהם בעזרת השם השם יאיר עינינו נזכה לשמור על השבת כמו שצריך בעזרת השם זה הדבר הגדול הרי כיום אתם יודעים היום זה יום מגילת יום טוב ומגילת תענית זה יום טוב כתוב שמה ב-12 לחודש ב-12 לחודש אדר יום טוב לישראל הנקרא יום טוריינוס ביטלו חכמים בוא בוא נהרגו שני אחים הקדושים שמעיה ואחיה ככה כתוב במגילת תענית כתוב שב-12 באדם יום טוריאנוס תפס לנייונוס את פפוס אחי אמר אם אתה מעמו של מחנני משאל ועזריה יבוא אלוהיכם ויציל אותכם כמו שהציל לחני

מישאל ועזריה אמרו לו חניני מישאל ועזריה היו צדיקים ומנבוכד נצר מלך הגון היה ראוי לעשות נס אבל אתה מלך רשע ואין אתה ראוי לעשות נס על ידך ואנחנו לא צדיקים חייבים איתה אומר לו ואם אתה לא תהרוג אותנו יש הרבה עורבים למקום הרבה דובים הרבה עריות הרבה נחשים הרבה עקרבים אבל דע לך אם אתה אורגנו עתיד הקדוש ברוך הוא לטבוע דמינו מידך אומר אם לא נסע משם עד שבא עליו דיולפי של רומי פצאו את מוחו בגזירין ובקעות ככה עשו לו רבנו הארי אומר אלה הרוגלו צדיקים

גמורים הם היו גויים והם מסרו את עצמם לעם ישראל בגלל גזרו עליהם גזרה על הבת הזאת כן ש אומר כמו שהגמרא אומרת בבתה ארוגלוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם בגן עדן שהם נהרגו על ביתו של מלך שנמצאת הרוגה אמרו היהודים הרגוע גזרו גוז גזרה קשה מאוד עמדו אלו פדו את כל ישראל אמרו אנחנו הרגנוע הצילו את כל עם ישראל זכה מצוות גם היום זה יום פטירת רבי ידל קווינקה הוא נולד בסלוניקי בשנת תקע בא לעיר הקודש התמסר כולו היה לומד בישיבת בית אל בעיר העתיקה

הוא היה המורה הגדול של רבנו סשון בחר פרסיאדו בעל השם שסשון היה חסידה קדישה היה בא כל מוצאי שבת לבית אין, הולך בערב שבת לבית. כל השבוע יושב בבית אין, לא הולך לבית כל השבוע.

אומר, בבוקר היה הולך לשוק, מביא ראש של כבש, מנכה אותו הד כתב, ומזה מכין תבשילים לשבת מהראש של הכבש הזה. היה אוהב את זה לכבוד שבת מביא את זה יודעים כולם הרב יבוא לקחת ראש של כבש מכינים לו אחד טוב גלט נקי יפה היה בו אוכל הראש שנהיה לראש כי טיסא את ראש בני ישראל היה רבי יד קווינק אנחנו אוהבים להשתמש בסידורים שלו הכל הוא נתן הקדמות ופירושים מאוד יפים זכותו יגן עלינו ועלייכם טוב אנחנו הולכים למשנה בעזרת האלו בשועתו כל זה זה כבר גילו זה

משנה כן תודה מקודם המשנה נעשה צדקה שנייה זכה המצוות שניים ואחד אתה יש לך שתיים ואחד קח עוד אחד קח עוד אחד למה יש לך 10 אין בעיה מיד רק זה עמוק לאט לאט אני מוציא אותם אתה מבין קודם קח לך שלוש תן לו הנה רגע אי ש בבקשה עוד שתיים כן לפתוח את המשנה אנחנו במסכת עירובין לעילו נשמעת מורנו ורבנו רבי שלום הכהן בתופח המלכה ורבי שמעון בן חביבה ואביגדור בן בת רבי אליהו בשאול בן הדסה מסעודה חכם בן גורג'י ציון בן בן נזימה נזימה

ב אהובה בצרה ליעזר בן מסעודה עובד החבא בן סמרה שמעון בדוד בני רחן דוד שלום בן שמחה ואני שמע תי שמעון וד אמרתי אמרתי כך שמעון וד שני אחים כן כן אני גם מכיר אותה מה תפחד אחותו הרב שלחות אחותך מה עוד הפעם נתנן מה יהיה פה אתה לוקח כל המצוות אתה יודע את זה חכם נביקח מצוות כמו משה רבנו כמה זה בכסף מתנות לאמנים אה 25 26 את השקל אמר מתנת הים יותר טוב 50 שיוכל קנות אוכל טוב שיוכל לקנות שמה ב בעירייה רבי אליעזר

בן יעקב אומר זה למחצית ולמכנות בטח תבוא כל יום בא ללמוד זכה למצוא דיין כל הכבוד קרתי ללמוד לנשמה שאבא יקום הלכתי לאבא שיברך הוא מוריד לך מה הוא מברך אותי תלך לשיעור כלא רבי אליעזר בן יעקב אומר אנחנו עירובין פרק ח משנה י רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע עמות ברשות הרבים שופחים לתוכו מים בשבת חכמים אומרים אפילו גג או חצר 100 אמה לא ישפוך על פי ביב אבל שופך מג לג והמים יורדים לביב לביב לביב החצר והסדרה מצרפין לארבע עמות בוא

נראה רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב זה זה תעלת משופחין שפתחת בחצר והמים מקרחין דרכה מן החצר ברשות הרבים אז שהוא קבור ארבע עמות ברשות הרבים איוב נמשך לתוך רשות הרבים אבל הוא מכוסה שם ארבע עמות קמור ויש ברכבו ארבע עמות למדנו במשנה שמקום של ארבע עמות זה עשוי לבלוע שעתיים מים שובחין את תוכו מים בשבת המים נבלעים בביבה חמור אפילו שהם יוצאים הרבים מותר למה זה לא מתכוון לכך זה נבלע חכמים אומרים אפילו גג או חצר 100 אמה ובב עובר דרך 100 אמה אלו לא

ישפוך על פי הביב ישר לתוך הביב למה שהמים מקרחים ביוצאים מכוחו לרשות הרבים אז גילה דעתו שנוח לו שישפחו לחוץ לכן אז הוא מתכוון לכך אבל שופך מגג לג שופך הוא לגג ואז משמה המים הולכים לחצר ואז יוצאים לביב והמים יורדים לביב מעליהם עכשיו עוד דין החצר ואחסדרה מצטרפים ארבע עמות מה שאמרנו למעלה חצר שהיא פחותה מארבע עמות אין שופכים מתוכה מים בשבת החצר והחסדרה מצרפין ארבע עמות בשני יא וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו שתי שורות של בניינים סקי המצוות בעלי קומות זו כנגד זו

בשני צידי החסר שהיא בכוטה מארבע עמות מקצתן עשו עוקה בני הדה אחת עשו עוקה זה הכוונה כמו בור חפירה מצותן לא עשו את שעשו עוקה מותר לשפוך ממם בחצר אבל אלה שלא עשו עוקה אסורין ולא ערבו עדאות זו עם זו אז לכן אסורין שם ערבו מוכרים נעשה עוד משנה ואז אנחנו נהיה עם כל ה עם כל לעולם למה חסר לנו משנה אחת בגלל שבת משנה אחת חסר משנה פרק תשעי משנה א' כל גגות העיר רשות אחת אתה יודע איפה אתה רואה את זה בעיר העתיקה שמה

אתה הולך על הגגות כולם בחצר מותר לטלטל בשבת בכל החצר גם אותו דבר הגגות זה מותר כל גגות העיר ישות אחת למה אין תשמישן תדיר אין מעלה מעשרה טבחים לא הולכים שמה כל העולם ובלבד שלא יגבו מעשרה מגגות אחרות או נמוך מעשרה דברי רבי מאיר שיהיה רצף אחד חכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו כמו שהדיירים חלוקים למטה גם למעלה הם חלוקים רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד עצרות ואחד כרפות רשות אחת לכלים שבטו לתוכן אתה יכול להעביר מזה לזה זה רשות אחת ולא לכלים

ששבטו בתוך הבית מהבית אתה לא יכול להוציא לשם הגענו משנה ב'. הנה בא אבוברדה. אפשר להתחיל את הגמרא.

כן. היום אנחנו בגמרא דף מאלימול דינון נשמת יוסף לוי בן הקדיש רועי דדה בן יפה ליל נשמת שלמה בן רינה שרה לידיה אברהם ומשפחתה כן נעשה את התפילה שביט אדוני נרדי תמיד כי ממני במות שם איחוד קודש בריך שכחיל חמוש שמות יק תבד שני שם כל ישראל אנחנו באים בעזרת השם ללמוד תורה כמו שכתוב ויגיד בו יומם בלינו תורה נשמע כדי לקשר נפשנו יעדה ברכים זורשה למעלה שם תכין לעניין ואדם עניון והיא נועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידינו כנ עלינו שה ידינו כל רצ לפניך אדוני

אלוהים לא שעדיברך סמחו בחברס מרחבה בהם וני תורתך מה שגיד כבר ברוך אתה אדוני חוקך שמעלות אדוני אדוני אדוני בנו קודש שוברכו את אדוני אדוני ציון עושה שמיים וארץ כן לפתוח דף מאצלחת הצלחת דוד בן אסתר וידידו שי בן רות שהשם הצליח אותם יה להם שעון דולד רפואת ברוך בן מסעודה הנה הרפלנו גם רבי אברהם ממו בן רחל אל השם ישמרהו אבד אמן בן מזל בעבור שאתה נותן בשביל זה הוא כבר נתן הוא כבר נתן פעם אתנאל ישראל בן ליאור כן מרדכי ברוך הבא כן עכשיו

זה החג של מרדכי היהודי מר איתנו אתה יש לך עכשיו מימין ומשמאל מאיר אתה יודע את זה משני מקומות יש לך מאיר מאיר דף מאיר נתנו מאיר כן אנחנו הגענו ורבי אלעזר שמה הגענו אתם רואים איזה 2 א 2 א 5ח בסוף השורה ורבי אלעזר מה היא טעמה הליף מראשו כן אנחנו אמרנו שיש מחלוקת בין רבנן לרבי אליעזר רבנן אמרו שפשוט להם שמצורע בתער ורבי אליעזל אומר ש זה מצורע יכול גם כן השחטת הזקן והזה גם כן בליקיתוברתני במלכת וברתני גם כן חייב אז הגמרא למדה

מה טעמהו דרבנן שהם אומרים שחיה בהשחטת פאת הזקן דווקא זקנום אתמר פע זקנם יגלחו הגמרא הביאה לנו פסוקים שמשמע דווקא בתער עכשיו הגמרא אומרת ורבי אליעזר מה הטעמה הוא סובר שבגילוח הזקן יש חיוב גם במלכת בטתני. אז צריך לכתוב זקנו כדי להתיר למצורע לגלח גם בשאר מעבירים. אז אם כן, מה היא טעמה?

מנין לא שמצורה מגלח דווקא בתער, בגילוי חזקן יש חיוב גם במרכט ורהני. אז מה היטעמינה היא לא שמצורע מגלח דווקא בטער? הגמרא משיבה ידיף מראשו כיוון שהוא סובר שגידו חזקן לדעת רבי אלעזל הוא סובר שאדם רגיל שמגלח שאסור פאת זקנם לא יגלחו אדם רגיל שמגלח את הזקן בדווקא אנחנו יודעים דעת רבנן רק בתער חייו אבל אם עשה במכונה הוא במשעי לא אבל דעת רבי אלעזר הלכה לא כמותו אבל הוא אומר שמי שבגילוח הזקן יש חיוב גם במלכת בריתני אז זהקנו אז אם כן צריך לכתוב זקנו

כדי להתיר למצורע לגלח גם משאר המעבירים אז אם כן מה היטעמה מה היא טעמה למה איפה הוא לומד שמצורה מגלח בתער בשיבה הגמרא יריף מראשו כתוב במצורע יגלח כתוב במצורע ראשו כתוב יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו לפי שנאמר גבי נזיר כתוב במצורע במצורע עכשיו חכה איפה איפה כתוב לך בגבי נזיר ראשו מה תלמוד אמרפי שנאמר גבי חכה חכה לא הגעתי לזה אמרתי לך תלך איתי מחילה מכבוד תורתו תלכי איתי ראו חי מה היטעמה מאיפה לומד מצורע מגלח דווקא ילף מראשו כתוב במצורה יגלח

כל שערו את ראשו ואת זקנו אז עכשיו ראשו מה תלמוד לומר כבר כתוב כל שערו אז למה צריך ראשו זה השאלה ראשו מה תלמוד לומר זה במצורע כבר כתוב במצורע גלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ראשו מה תלמוד לומר כבר כתוב את כל שערו אלא לפי שנאמר גבי נזיר טער לא יעבו על ראשו יכול אף נזיר מצורע כן תמוד לומר ראשו יפה כיו מה שכבר כתוב אצל נזיר כתוב מפורש כיוון שכתוב אצל נזיר טער לא יעבור ראשו יכול אף נזיר שהוא מצורע אותו דבר

הוא לא יכול לגלח את את צער ראשו כשנית מצערתו אם הוא באמצע ימי נזירותו לא מגלח את צער ראשו כשניתר מצערתו ובאמצע ימי נזירותו למר ראשו ללמד אותנו שצורע אפילו שהוא נזיר מגלח בתער אז מה שהתורה הייתה צריכה לכתוב במצורה ראשו כדי להתיר את הלו של נזיר שכתוב תער לא יעבור על ראשו זה מפורש תער לא יעבור ל ראשו שאסור לשיטת רבי אליעזר רק בתער אז משמע שמצורע מגלח רק בתער למה שבמה שאסור לנזיר לגלח ראשו כתב ראשו לחייב לגלח בו כשהוא מצורע הרי שרבי אליעזר

אומר לומד טער במצורע כמו שהגמרא אמרה לאלה רוצה ללמוד תער במצורע במצינו מנזיר ולביאים אחרי שהגמרא מפריחה את מה מצינו למדה את זה מראשו שמדובר במצורע נזיר ככה אומר תוספות מה מקשה ממי? מי אמר שמצורע מגלח דווקא בתער?

דין מה לעולם אפילו לכתוב במלכת וברתני גם לעולם אני אגיד לך שמצורע אפילו שיק מצביק במלכת ורתני כבר עשה את המצווה המצורע לא חיה בתער וכיתמה תער למרי אז אם תגיד לי תשאל אם כן ראשו מיותר בפסוק מלמד אותי כתוב הגילך את כל שערו ראשו למה מה נלמד אותי שנזיר מצורע מגלח בתער למה לי הרי יכול לגלח בשאר מעבירים אתה יודע למה לממרא דאפילו כלומר בא ללמד אותי שמצורער זר יכול לגלח אפילו בתער אם ירצה אפילו שהוא לא יהיה חייב לגלח בתער צריך ראשו ללמד אותי

שאפילו בתער יכול מה הבעיה סלקה דעתה אמנה הועיל בגבי נזיר כעביד בתער מחיוב גבי מצורנמח כמה שמעלן דלא היה עולה על דעתי לומיל וגבי נזיר כעביד מגלח באמצע ימי נזירותו בתער חייו מלכות גבי נזיר מצורע נמה יהיה חייב מלכות שם גלח בתער ויה מותר לגלח רק במלכת ורתני אבל לא בתער כמה שמעלה דלא לא בא ראשו להגיד שלא חייב עם גליח בטער אז הגמרא דוחה את זה היא סלקה דעתך כיעביד במלכת בריתני מצווה כעביד מגדלו כתב טער אז כרש לקיש יפה אם יעלה על דעתי שראשו

סליחה היא סקה דעתין שכאשר מג מגלח המצורע כי עביד במרכתני שמגלח המצורה במרכת ורתני גם כן עושה מצווה אז אם כן לא נוכל ללמוד מראשו אפשר גם בתער אז כ מד לא כתיב תער בפירוש אז צריך לומר כרש לקיש שמה הוא אומר כל מקום שיש עשה ולא תעשה למדנו את זה למעלה כמו למעלה כל מקום שיש עשה ולא תעשה סותרים אחד לשני אם אפשר לקיים שניהם מקיימים עכשיו אם נאמר שיש מצווה בגילוח על ידי מלכת וטני אז יהיה אסור לגלח בטערם אפשר לקיים שניהם כיוון שיכול

לקיים את שניהם יעשה במקדתני לכן צריך לומר שמכך שהתורה הוצריכה התורה לכתוב ראשו ללמד שדגלחת מצורה דוחה את הלב של נזיר טער לא יעבור על ראשו אז אז אני מפה לומד שקרח מצורה זה אך ורק בטעם יפה אז זה לרבי אליעזר הגמרא שואלת ברבנן הי ראשו מה י דרשבה הם לומדים שתקנחת מצור בטער מאיפה לומדו מזה קנו זה מיותר אז אי ראשו מה י דרשבה רבי אליעזר אמר ילב מראשו ראשו מה תמוד אמר לפי שנאמר גבן נזיר טעבור ראשו כל וגילח את כל שערוקתו כבר מה

צריך ראשו ראשו מה דרך שבה מבעלהו למדחי לו דהקפה יפה לדחות לו לא תקיפו פאת ראשכם למה דתניה לא תקיפו בעד ראשכם יכול אף מצורע כן גם מצורה שנטהר שלא יגלח ראשו למה אם יעשה את הכל כל הבסה עובר לא תקיפו עכשיו לומר לכן כתוב לרבנן ראשו ללמד שמצורעי יכול להקיף את ראשו הנה תראה למטה ורבנן דנקלת דגלחד למצורה בטע מזקנו כדלעל ראשו למה לי בישלמה לרבי אליעזר צריך ראשו למלף מגחד מצורה בטע אלה רבנן למה הוא ראשו מבעלהו למדה לו דהקפה אף במצורע שאין נזיר

דצריך קרה לומר דדחה לו דעקפה דתניה לתקיפו פעת ראשיכם יכול להות אף מצורע כן ואז כתיב לגלחת כל שער ורוצת ראשו כשמיר פע ראשו תמ לומר ראשו מיותר תכתיב במצורע שמעינן דעשה דוגילח דמצורע דחליו דקפת הראש כנמשיך את הגמרא מקשה הגמרא למה מכתב ראשוטיפוק מזקנו אתה אמרת לי שראשו לרבנן זה צריך למדתכם לו דעקפה לא תקיפו פאת ראשכם הייתי אומר שגם מצורע גם כן לא תקיפו פעשכם לומר ראשו שכן מצורע יכול להקיף למה אז הגמרא שואלת למה ד לכתב ראשו ותיפו מזקנו לתניה זה קנו מהמר

לפי שנאמר פד זה קנם לא יגלח הוא יחד אף מצורע כן לא יגלח למה הוא נאמר זקנו כיוון שלמדנו מזקנו שעשה דוחה לא תעשה אז אני אדע גם ראשו למה אני טב ראשו ולנו נכתב זקנו למה צריך פסוק מיוחד בהקפת הראש אפשר ללמוד מאחד מהשני צריכה די כתב רחמנא זקנו ולא כתב ראשו מן הכפת כל הראש לשמ הכפה רק מתי זה הקפה אתה מבין שהוא רק לוקח את הפאות ואת הכל באמצע הוא משאיר זה נקרא לו תקיפו פאת ראשכם שהוא משאיר כמו הגויים ספר קומי הוא

משאיר באמצע והוא לוקח מסביב כתב רחמנ זקנו ולא כתב ראשו אבל הקפת כל הראש מהקפה אם עשה כל הראש כאן הבסה גידח את כל הראש כל הראש לא השאיר כלום זה לא נקרא הקפה רק כשנות את הפאות בלבד לכן כתב רחמנא ראשו שנלמד מפה שהוא צריכה התורה להתיר ראש המצורה בגילוח שבכל אדם הקפת הראש מה הכפה והיא כתב ראשו ולא כתב זקנו אבמנה משמע תרתה הייתי אומר משמע מראשו תרתה דעת עשה של זקנו ודח לא תעשה של הקפת הראש ומשמע דקפת כל הראש מה הקפה למה

צריך התורה להתיר הקפת כל הראש במצורע אז היא כתב כתב ראשו לא כתב זקנו אבל משמע מראשו תרתה כן תה עשה ודחה את לא תעשה של הקפת הראש ומשמע דקפת כל הראש שם העקפה והקטי בתער מנלן כיוון שבהקפת הראש חייב גם כשהקייב במספריים לכן כתב מנה זקנו אז זהו והקטי בתער מנן כי כתב רחמנא זקנו שדרשו מזה חכמים דווקא בטער כן דווקא בטערה וצריך תראה אתה איתי אה אני מרגיש שאני כמו לומד לבד בסדר אז עכשיו נראה את ה תוספות תוספות למעלה מא עמוד ב מאיר

מאר איתנו כן וצריך למכתב זקנו וראשו די כתב רחמנא זקנו ולא כתב ראשו מנהד את הקפת כל הראש לשמקפה דעיקר איסור הקפה דכתיב לא תקיפו פאת פאת אבה אמנה היינו דווקא כשנות לה פאות לבד כדי אמרינם בעלמה איזו הקפה זה המשווה צדעיו לאחוריו אוזנו פתחתו פירוש צדעה הוא השיער הרבה וגדל סמוך לאוזניים ומאחורי אוזניו חלק הוא ואין שם שיער וכן הבנת מה שהוא עושה הוא רוצה שיהיה הכל חלק כזה וכן פדחתו אין שיער כשנותן אותם בצדעיו דהיינו פאת ראשו פתחתו זה מצח בסדים פתחתו זה בסג

ס הרב מציע זה מה שכתוב וכן פתחתו אין שיער אתה שומע אם אתה תיקח את זה כאן ישר אין שיער תיקח ישר אתה משווה א מודריד את זה זה נקרא צדעה מה שאתה אומר סיין צדעה זה צדעה עים פדחתו זה המצח שלו תרא את כבודו יבדוק לי את זה יגיד לי אדרבה זה דם זה אחרי האוזן זה דעם זה פה על יד האוזן הוא אומר הוא אומר צדעה הוא השיער הרבה וגדל סמוך לאוזניים עכשיו מאחורי אוזניו זה חלק הפע צדע זה הפח כן זה הצד הפאותשבי

צדע אז הכוונה משו אותם לא מאחורי האוז שמה אין סר מאחורי האוזניו חלק ואין שם שיער וכן פדחתו אין שיער ראית אדם גודל לו שיער במצח חס ושלום כשנותן אותם עכשיו כשנותן אותם שבצדע דהיינו פאת הראש אתה רואה ויהיה חלק שיער חלק שיער נמצא שהוא שווה לאחורי אוזניו ופדחתו ובהק כולעל מעמודו שהוא בלו כולעל ממודים שזה אסור זה בלוכן אם הוא לוקח רק את הפאות בלי כל הראש לוקח את הפאות ואת זה משאיר פה הכל זה מסביב הוא עושה אתה מבין לוקח את הפאות זה עיקר

האיסור זה עיקר האיסור כן כן אבל בשי יפה הם עושים גם פה אתה מבין הם מורידים את עושים כמו צלהחת פה והם מסביב והוא מוריד ואם הם יותר רוצים להצליח אז הם שמים על זה חומר כזה וזה עומד כמו כוסים כמו שאמר הרב פדחת חלק הגולגולת מעל המתח כן אז זה לא בדיוק כמו שאני אומר למה אני אמרתי זה המצח אז הוא אומר זה חלק הגולגולת נכון במצח שער ברוך אבל מעלה כן מעל המצח ובהקו לען ממודו שהוא בליו ופניג במגלח כל הראש וגם הפאות הפאות

וגם הפאות קמדה אמר שמה הקפה וכן למדה אמר לה שמהקפה אם הוא עשה כל הראש ראש לכן כתב רחמנא ראשו לגלות לן בהקפת כל הראש שמה הקפה כיוון דדחי עשה דוגילחשו לליו דהקפה שמע מן הערקפה היא מי כתב רחמנשו מן המשמרת כלומר אני עדיין בתוסות בסדר זה המשך לא הגעתי כתב רחמנ ראש מנ משמע תרתה כלומר אף כי משמע תרת דמש דעשה דחלו תעשה ומשמע נמ דקפת כל הראש מעקפה וכתי בתער לא ידינן שיגידו עד מצו לו דווקא בתער שהרי הקפת פאת ראש חייב אפילו במספריים

שלא בתער שלא הוזכר תער בקרה אלא לא תקיפו סתמה כתב רחמנא זה קנו מינה דר שרבנן מאז קנון לעד צורע דווקא בטעם כך צריך אתה ראשוזנו קשה לרבנן היכה הוא נזיר ומצורעיק בראשו דנזיר לו תראה לבין ועשה לו דער לא יעבור ועשה דגידול פרע ולו דהקפה מנול לרבנן דדחי עשה דגלוח דמצורע נכון הנהו וצריך לומר הכל נק כלו מראשו מקרא לדיבר הכתוב לא שנה הוא נזיר ולא שנה אינו נזיר ועוד כן דגנוח עשה דגילוח ולו ועשה דכהנים לו דשחת זקן ועשה דקדושים תהיו הוא הדין שיתחי

שני לוין ועשה הנה זה דוכה שמה את כל אלה ואין סברה להם לחלק בין לב אחד לשני נבין ואכי היקה תנה לקמן בגדילים דלהפליג בנ לו אחד לשני לבין ואפג דלו ועשה דכהנים אינו שווה בכ בכל הכי נמ לו ועשה דינזיר ולו דעקפה אינו שווה בכל אלא בנזירים ואנשים נשים ואנשים לו דעקפה ואנשים לו דעקפה כמן בפרק שני שני נזירים חשיב להוא דנזיר שווה בכלל ועב ריכותה דנזיר בכ כהנים לא אתה שכן הוא שווה בכל וכהנים מנזיר לא אתה שכן יש לו בשאלה ואם אתה אומר

לרבי אליעזר כמ דמוכה ראשו לראש לראשו דנזיר נמר דעשה דגילוח דח אליו דער לא יעבור וגם עשה דגול פרע מה צריך זקנו לרבי אליעזר דעשה דגילוח דחיל דכהנים שחטת זקן ועשה דקדושים תהיו טיפוק מראשו קל מפרח מה לראשו דנזיר שכן ישנו בשאלה ועוד מה לכהנים שקדריב כתוב מצוות לכך ולכך לא יתח עשה דגוכלו ועשה דכהנים וכתוב זכנו לשתוק מראשו ראשו צטריך לרבי אליעזר גמורן דמצת גילוח דמצורה עבד דווקא בתער ולא בשאר משחיטים כדי אשתעם הבנתי את זה אשתה לא איפה עוד מה זה שת אבל אין

את זה בכלל בגמרא אולי זה טוב נמשיך אה זה סיכום כן סיכום אבל אי אפשר להוסיף עוד לב אחד הוא בחוקות הגויים סכו בטח אז הוסיף עוד לב פה ורבי אליעזר דעת עשה ודחל תעשה מנרבי רבי אליעזר הוא לומד מאיפה הוא למד? מראשו ממה שכתוב מראשו והעבירו שלא יעבור טער על כל בשר לא הוא אמר נכון כל כל זה כל שער לא יגלח ראשו למטע מזה מראשו הוא הוא למד הקפת כל הראש מה הקפה כן ככה הוא למד שמצורם מגלע בטען חכמדו זה מיותר להם אז

למדו עשה ולא תעשה ורבי אליעזר שלומד מראשו שםצורה מגלח בתער דעת עשה ודחה לא תעשה מנפ כל מקום מאיפה הוא ילמד רבנן למדו מפה שבעשה ודחל לא תעשהו מאיפה כי הם למדו אותם מסכן יופי אני מסכים איתך כן הוא אמר שלומדים מראשו שעשה דוחה לא תעשה ועשה בנזיר משמע שלומד שעשה דוחה לא תעשה לבד מפסוק אחר למה לא ככה היה רבי אליעזר צריך ללמוד את זה מראשו כן שואלת הגמרא מנין לרבי אליעזר שעשה דחה לא תעשה אבל חכמים לומדים מראשו שעשה דוכה רק כלב של הקפה

בוא נראה טוסות יגיד למשהו אחר ישזה ורבי אליעזר דעת תעשה ודחה לא תעשה מנ הנה יפה מאוד יאליף מגדילים תעשה לך דתניה לא תלב שעת נזר כך בדיוק הצמר ופשתים יחדיו מיד כתוב גדילים תעשה עשה לך למה שמיכה אותם התורה שעת נז לזה ללמד אותי הגדילים תעשה לך מהם כדי לקיים מצווה ציצית מותר לעבור על איסור שעת נז שהרי כתוב גדילים תעשה לך דוכה לא תעשה יבוא מצוות עשה של גדילים תעשה לך דוכה לא תעשה שלא תלבש שעת נזות אותו דבר כל עשה דוכה לא תעשה

לומדים את זה על כל התורה לא תלבש שעת נס גדירים תעשה לך מותר למרות שזה שעת נז מותר דחה עשה באחות אתה נכון שיכולתן אז גם מפור לא מת על נזירים א אתה מבין איך זה אם יש לך בגד של פשתן אתה יכול לשים בזה החוטים מצמר רחלים אתה יכול לשים את חותים מצרחלים למה כי התורה אמרה לא תלבש שעת נזדירים תעשה שעת נז כלומר אם הבגד הוא מפשתן אתה יכול לעשות טחוטים מצמר לא להיום זה זמן טוב לא היום אסור היום אין תכלת זה לא

מהתורה היום אסור אז איך זה הלכה מעשה לגבי נזיר איך זה בדוגמה לגבי נזיר שבא עשה ודחל לא כמו בן נזיר מקודם הוא למד מראשו כתוב כל כסערו לא יגלח את ראשו יגלח אתה רואה שהוא אסור נזיר אסור לגלח אבל כתוב פה גלחשו למה בגלל שהוא מצורע באמצוות עשה הזה של גילח את כל שערו ראשו דוחה את זה ודוכה אתה לא יגלח כן יגלח בגלל שהוא איפה השעל שאלות קשר לא היה יום כן אני אלמד רק אני רוצה שהבנתי את הגמרא זהו כלום מגדירים מגדיר מה

זה מגדילים? מגדילים מגדלים לא מגדיל מגדילים מגדלים לומדים שם לא הוא יודע יודע זה רק טעה בלשון יודע כן הוא דוחן אותם תלמיד חכם רבי מאיר הנה תראה ב ברבי אליעזר דה תעשה ודחל תעשה מנ להם ואם תאמר בלי מראשו וזקנו דדכי עשה אפילו לו ועשה תלמד משם וכיתמה דמה לאנך שכן לו שנו שווה בכל הוא דלו דזקנו לת בנשים הנה אתה רואה אין בנשים לב דזקנו זה לא שווה בכל היית פעם גם בטוניס אין אישה לא גודל זקן אפילו הגדלה אין בזה בעיה לכומר עליו

רק אם היא אומרת לו אל תעשה זכה כן נכון בבא סלי אמר לה אם את לא תתני לבעלך לגדל זקן את תגדל לך זקן היא אמרה לו אז אני מוכנה כן בטח זקן תשובה כן כן לא לא הוא לא, היא אמרה לו תגדל. לא יגדל.

לא יגדל. חס ושלום הרב לא רוצה שיגדל. אישה צריכה להיות יפה. לא זקן, לא שום דבר.

כן. אבל פה קדוש יצא מהפה שלו זה מתקיים. לא. הוא אמר יצא אות.

אל תראה פרשה. אה רק עזר. אם את לא תתני לו לגדל, בסדר. כן, גם אם יגדלה, אז זה ינשור על המקום וגם הוא יגדלה בצבע של האור, שלא יראו את זה.

אל תדאג, הצדיק לא יעשה נזק. אם כן לרבנן תקשם אין לנן דבעל מעשה דחה לא תעשה ואומר הרף זה משום הכי פריך לרבי אליעזר מוקה ראשו משום נזיר די קל ועשה ואם כן צריך מקרה אחרינה ואם לא כן לא מצא להקמל לקראת דראשו ללא תעשה ועשה אלא בלו גרדה ובראשו דניש דעלמה למדחי ליו דעקפה כמו שרבנן מעמידין אותו לשמנן דקפת כל הראש שמהקפה זקנו שמינד אפילו לה ועשה דחה והיא לא הבה כתיב ראשו דינן דרקפת כל הראש שמה הרקפה כמה שמחנן ראשו בתוספות החרינה מפרש אחי

רבי אליעזר עשה דדחלות לעשה מנדמוקה זקנו לעל בכהן מצורע בדחה עשה דגידוח לו ועשה דכהנים לו דזקן ועשה דקדושים תהיו מפשית רבי אליעזר בעלסדח גרידה לא מנל לא קמ בכהן בזקן דישראל דמצורע שמנ דעשה דגוח מצורע דחה שט ישראל אבל בכהן מצור דין מה לא דחה ועשה דכהנים דקדושים למר דעשה דגוח דקפת הראש כן הוא הדין דמצורע דפאת זקה ויקח לישראל וכולי והרמב"ם אמר דלרבנן דמצינו לממר דראשו אם אין עניין לשאינו שווה בכל דנקלן מזכנו אפילו לו ועשה שאינו שווה בכל תנהו עניין ללו השווה בכל

ואל תטמ דו שפירצרושו שמנ דקפת כל הראש שמה הקפה קל ממר מסבר דנק קלה א דנב קלה וכזה תמצא הסוגי החלוקה רש שנה נזירין קרה בעיה שסמר דמוק ראשו להקפת ראש גרדה שמקפת כל ראש מעקפה דרח כי צריך לומר בכלל הסוגיה דעקפת כל הראש מעקפה לרווחדמנתה אמרה השס אחי אם תצאה למד שבר נפקלן דעשה דחה לא תעשה מגדילים הקלאים הקטי אתה והיא אתה גדילים דמר במסכתב במות שקיס לידרבנן שפיר נפקה דעשה דחה לא תעשה ואם אין עניין ואז למרקפת קדוש שמעקפה כת מסיק פרק שני שני

נזירין אבל רבי אליעזר ראשו לנזיר מצורע וגם זה כנוה לכהן היא גמרנן מנאמר דפליג דפליגה דעשה דוחה לא תעשה ועשה אבל רבי אליעזר צריך לומר על כוכך דנפקן דועשה דחה לא תעשה גרתה בכלל לו כה והיא לא תערמנל במצורע מראש למדחי נזיר דבטרה לוה דקפה דנזיר אלא לו דקפה גרידה סביר על כן שתה לאשס לפניג רבי אליעזר לפליג רבי אליעזר ואמר הקפה את כל הראש מהקפה אלא משום דיק מפרח כתפרשית יש מסכתבמות מה לכהן שכן שובה בקל נזריכ מה נזיר שכן שנו בשאלה צריך ו דעשה

דחה לא תעשה בכל מגדיל רחמנה ציציתים מרעשה דציצית דח לא תעשה קילים כניך מסכת דבות לא מצא ששם אפשט לעשה דחה לא תעשה גרדה שווה בכל מראשו וזקנו ואחר פשיט לרבנן דח בלב גדילים והשתני עלה סוגיה דשמעת דבמות דבעלם אמר דצריך קרע לראשו קפת ראש שמעקפה לחילק להוכה עשה דחה לא תעשה במנו עניין אבל כסוגיה בפרק שני נזירין סבר קפת כל הראש שמה הקפה מסברה אמרמור אמר מור למה מחר זה ערב א זה ערב פורים אצל מוק פרזים. הרב דן איפה אתה עושה פורים? כל הכבוד

חיים כן אמרמור וכולם שגילחו נו איפה צפס את זה מצלי אין אין לו מפס יש אצל יעקב תגיד ליעקבספיס אצל חמה להפיס יעקב מדפיס למטה מהתפוס שלזה תפס למפס שמה בני אז תגיד לו שיפסיק עכשיו אני צריך את המבחן מה הבעיה לו היה עושה הנה הוא מדפיס את זה הוא מדפיס בוא חכה רגע, אם זה פתוח, אם זה פנוי, כאילו לא בא לתר איפה הוא מדפיס, למטה או למעלה?

הוא למטה נמצא. אז עזוב אותו, חכה רגע הוא מנסה להדפיס את זה פה. רגע בינתיים אולי נלמד הלכות וגם את זה תוריד לי מפה. תעשה לי טובה.

תשים שם. כן. יופי. צריך ללמוד עד המשנה בן בד עוד כמה שורות יש כבר משנה.

כן. אבל כל יום יש את האוכל שלו אתה מבין אי אפשר לאכול ביום אחד את הכל אפשר עוד קטע אמר מור וכולן למה בא יוסף חיים אז נלמד עוד קצת כך הרב דן מגיע לך קח גם אתה הנה לא זורק עליך אל תפחד כמה להפיס הרב פה מה שיש 20 רגע אבל הוא לא פה הוא ב הוא למטה צריך להביא ממנו את המפתח אה, קח, קח. זה מוצא, זה מתאים לך. צמצוץ, צמצוץ.

מה קרה לך? קחתנים קח אתה את זה אולי ניתן לו מוצץ לזה פצפתנים טוב ברוך השם את פה פצפתנים היום היו בט מה קרה קות לא זה של ארי א זה הוא אוהב כזה עוד קטע לכבוד יוסף חיים שבא כן אמר מור וכולן שגידלחו שלא בתער או ששאירו שתי שערות לא עשו ולא כלום תראה מה זה גילח שלא בתער או ששייר שתי שערות לא עשה כלום גילח את הכל שיהיה שתי שערות כלום אמר רבחה בר דרבקה זאת אומרת רובו ככולו מדאורייתא כל מקום רובו נחשב ככולו

מדאורייתא כמ פאת הזקן אם גילח את רובה חייב כאילו גילח את כולה או פאה זזקה מתחיב בלא פי הזוג פת פאת משמע כצת אז אותו דבר גלי נזיר שגילח שערה אחת לוקה אז זה שאומר אמר רבא ברב כה זאת אומרת ובו ככולו מדאורייתא ממדגלי רחמנ גבזיר ביום השביעי גלחנו הרי נאמר לפני כן וגילח ראשו אז מה זה ביום השביעי גלחנו אלא אכה הוא דעדדיק כולו הבעלמה רובו ככולו דווקא מה שכתוב וגילה חושו זה לגלות כי חושו מה אלא לגלות שהנזיר צריך לגלח כל ראשו אז אחזיר

נאמר יגלחנו עדק כולו זה לא נקרא גילוח אבל בעלמה שלא כתבה התורה זהכו אז רובו קחו לו דהיינו במצורה זה דווקא פה כן כן מתקיף לה מתקיף לרבי יוסי ברבי חנינא הי בנזיר תמי כתיב אומר מה שכתוב יגלחנו זה בנזיר טמא. מי אמר מנין לבריתה שגם בנזיר טהור צריך שיגלח את כולו? מחכו עלה במערבה חייכו על זה בארץ ישראל על הקושיה הזאת מדנזיר טמא דבטעם מנלן מזה נזיר טאור יף לתנזיר טור נזיר טמא מה טמא קשיר שתי שערות ולא כלום עבד חנמ כשרות ולא כלום עבד

אותו דבר כן כן לאט לאט כן תחלק תחלק בטח אלא ודאי מה שקוב ביום השביעי נתחיל נחזור על זה נתחיל את הגמרא את המבחן לוי קיבלת מבחן למה אולי תזכה ביין אבל צריך לזה לא לשתות יותר מדי בפור מה לא לשתות יותר מדי בפור ודאי אבל צריך להשתקר מה זה לא כן אבל שלא לעשות שטויות אחר כך לשתות אנשים מבוקרים מתון מתון אחד בפי יכולתו תכתוב את השם בשנה מותר רוצה רוצה לעשות האם שאלה א' עץ בבקשה תודה רב מחילה רב איזה צבע אתה רוצה ירוק

אני ירוק בבקשה הוא גם הביא לך לא בסדר הוא רוצה ירוק הנה אתה תיקח את זה השם יש לך מי זה חלק רבי אליעזר בן עזר גורסים רבי אליעזר האם מותר לנזיר לאכול עליי גפן למה זה עץ זה מחלוקת מחלוקת רבי אליעזר רבנן לרבנן מותר לרבי אליעזר אסור זה עץ מה שאסור זה מחרצנים ואת זג אבלות אבל עץ מותר בא לרבות עץ כל יהיה מחלוקת כמו שהוא אומר לדעת רבנן מותר לדעת רבי אליעזר אסור ואם תקשיב מה זה מחרצנים עד ולרבות שני חרצנים זה שאלה באה

זה טוב הלה רגע אני רשום תר ת שתי שות ככה ב' מה נקרא זג ומה נקרא חרצן לרבנן הזג זה החיצון והחרצן זה הפנים לרבי אליעזר הפוך מי אמר לך את זה לרבנן לא זוכר זה נכון יש בזה זה מחלוקת שאומרים זג זה הקליפה והחרצן זה חרצן כמו שאתה יודע יש אומרים שהחרצן הפוך זה היפה רבי יוסבי יהודה ורבי יוסף נכון אבל זג יש תריפה אחת לרבי יהודה הגרעין זה זה הזג החצה זה הזג זה רק החצם והזג זה שי דברים שונים לאיפה של החוצם זה

הגר לפי רבי יהודה הזג זה הגרז רבי יהודה רבי יוסף זהו זה מה שאנחנו אומריםחצים הזק זה החוץ והחרצן זה הפנים רבי יהודה רבי זג מה ש אומר זה רבי יהודה רבי יוסי אומר הפוך אתה שואל על רבי יהודה לרבי יוסי זג זה הקליפה החיצונה צריך צרה כן כמו זוג של בהמה שטולים לה.

זוג ועמבל. כן כתוב בגמרא. כן. כן.

במשנה במשנה סליחה תבוא אני לא מדויק. אתה מדייק אסור ליגלות במבחן ושימני. מה הסימן? פעמון ורימון.

פעמון מה לומדים ממשרת ענבים? מחלוקת משרה יש אומרים שע נותן טעם לעיקר ויש אומרים שמצטרף חצי כזית חצי כזית וחצי כזית פה יפה יש אומרים היתר מצטרף לאיסור וטעם כעיקר וגם יש שאומרים טעם כעיקר שתיים שת זה דבר אחר. אם אכל חצי כזית ענבים שאלה ד' אכל חצי כזית ענבים וחצי כזית זגים בזה אחר זה אחר זה לא ביחד לא כמו שהוא טבל פיתו ביין כלומר כמו אי אפשר לשאול את זה אני מאכל פת ואחר כך שתה יין מכל איסור אחרי איסור שלום עליך רבי זהגם

מחלופת מה זה קשור לפה עכשיו מצטר שלום עליך לוי תגיד כל אשר יעשה לא כל אשר יעשה אשר זה בזכר כל סורי נזיר מה אין איזה מחלוקת כמה יין אדם ישתה ואסור לו לאכול להורות הלכה רביעית כמניין לא כתבתי יש אומרים כזית במשנה ראשונה רביעית לרבי עקיבא כזית לא אסור להורות הייתי זה זה כמה שעין של הנזירת מזי מהר אה להורות כמה יין אשתי אדם יהיה אסור ללהורות רביעית רק באמצע אז מה היה משנה ראשונה ושנייה הרב זה לא עלורות זה לא זהות היה הבנתי אז

מה היה על הזה שש אז הרב עובדיה כמה שקשאז לא רצה להורות סל את הרב דן נזיר ששתה חמש רביעיות יין מתי חייב על כל רביעית ומתי אינו חייב על כל רביעית ומתי אינו חייב אלא על אחת אה בהלם אחד היה בהלם אחד הוא חייב אחד בו פעם אחת נזיר שגילו אותו בכוח סותר נזיר אותו מה הבעיה אם גלחו אותו ביום השלושי סותר ביום תגלחתו אם גלחו אותו ביום השני והנזירו אותו תוספות כתבו שיכול יוריד את השתיים לספור עוד שתיים כאילו 32 כמה גרחות אותו עד

הסוף בטען או השאירו לו קצת חלק סיפור אותו בחלק הזה בחלק התחתון הכל ואם השאיר כדי לקוף ראשו לעיקרו לא סותר הוא שואל אם גלכו בכוח הוא לא הוא לא שואל כמה גלכו שואל אם גלחו אותו בכוח מחילה הר סותר אבל אם השאירו לו לא גילחו לו את המש עד הסוף השאירו לו קצת לא שותר. מה הבעיה שלך?

יופי. 100 הלכות 100. דת הם חו לו את כל הראש חכם אנחנו סימן ש שע הלכה ו כן שע הלכה מאיר תדע לך ציומו שיש גם זמן לכתוב את המבחן מי שעובר את הזמן עבר זמנו בטל קורדכן יוסף חיים אתה גם יכול להשתתף בהגרלה או תראו מי בא מזל טוב להות נולד לו נכד לרבן דיבור מי שיש לו חמש נשים וחמש עבדים מי שיש לו חמש נשים וחמישה עבדים נשים אומרים חמש, עבדים אומרים חמישה. זכר נקרא מקבלים ממנו פרס.

הם מקבלים פרס, משכורת וכל אחד אוכה בביתו. אתה יש לו חמישה נשים, כל אחד מבשל לבד וגם עבדים. לכן תמיד המקבל פרס מרבו ועוכה בביתו. אינם עושים זה על זה.

אם אין אם דיורים בחצר או אם העירוב בא אצלם לא בעיה למה כולם ניזונים יש צינור אחד צינור אחד אין בעיה כן הצינור מוכר פרחים יתן לכולם תן לי שפע אני סמוך ובטוח שיהיה לי כי הרב תראה יען שיהיה לך תמיד שפעמ כמו ששנה 10ה בתים זה לפנים מזה בשורה אחת וכולן עוברים זה מזה לזה ויוצאים דרך החיצון לחצר שניים הפנימיים לבד צריכים ליתן בעירוב בהשאר פטורים למה הם חשובים כולם כבית שער כפרוסדור הכוונה ביחיד אה מה למה השני הוא גם בת שער הוא בית שער

של יחיד לכן זה לא חטא המתארח בחצר רגע אבל הרבסית אני לא הבנתי מה למה למה למה אנחנו פותרים אותם מה מה למה אנחנו פותרים אותם הם לא משתתפים בעיר את מי איזה סעיף אתהחרון ז 10ה פתים זה לפנים מזה בשורה אחת נכון כולם עוברים מזה לזה יוצאים דרך החיצון לחצר שניהם הפנימיים לבד צריכים לתעיר השאר פטורים למה הם חשובים כבית שער כמו פרוסדור שנכנסים לכל הבתים הפנימיים כאילו השניים הקיצוניים פותרים אותם אפילו נתארח בבית לפני עצמו אם לא נתארח דרך קבע אלא ל-30 יום או

פחות אין לו עוסר על בני החצר והוא והם מותרים בין בביתו בין בביתם הוא אורח פורח אתה מבין הגהה ואפילו אם האורחים רבים הוא בעל הבית אחד דווקא בדייקה בעל הבית אחד קבוע ואז האורחים בטלים לגבי אבל אורחים ביחד אוסרים זה על זה אה זה מה זה מדבר שהוא פורח פורים אם הבים יהיו גויים כשר לא צרכו לתת איפה הפורים בשיר לא פה בפורים צדיק לא אנחנו רצב תרצב שיש הרב לא לומד נכון יודע אם גמרנו א' סליק א' גמרנו לא גמרנו פנים קדושות יש חכם

אני לא סתכל עליך לא למדנו אותה בכלל אה כן תרצא הלכה א' אין כותבים מרגילה אלא בדיו על הגביל ועל הכלף כספר תורה דווקא בדיו על הגביל ועל הקלף כספר תורה ושרטות מה כן כתוב בהמשך ואם כתבה במפרסים וכן כשרה דעבד כתבה בשאר מיני צבעונים פסולה וצריכה שרטות כתורה עצמה ואין דווקא שורה ראשונה אומרים נכון מהזה עפר בסרטון שיטה ראשונה שהסוף הם בקיים ליישר הלכה למעשה מגילה צריכה שרטות בכל השורות בתפילין שור ואין העור שלה צריך לעבד לשמ ויש אומרים צריך עיבוד נשמה להלכה מה כן

פסק רמה רמה אומר צריך עיבוד לשמע אבל סתם ויש הכלל הוא הלכה כסתם זה כלל יש ויש הלכה כשיש אחרונים סתם וש הלכה כסתם היית כתובה על הנייר או על עור שאינו מעובד או שכתבה גוי או הפיקורס פיסולה ודינה כספר תורה לעניין היקב גביל חתותרת חיתין צריך שיהיה לה חותרת כל חטא יהיה לה כמו גג ותליית ההין וקופין צריך שהה תהיה תלויה הו השמאלית וקוף גם תהיה הו שלה וכל גופות האותיות בצורתן ובחסרות ויתאות כמו ספר תורה הגאג גם צריך לכותבה מן הכתב לא בעל פה

הוא יודע בעל פה ככתוב מגילה בעל פה הוא להוציא כל תיבה בפיו קודם שיכתבנה ויהי ויהי בימי בימי כמו בספר תורה ועושים כל פרשיות סתומות והיא עשה פתוחות פסולה דעבד אין מסוד מחילה משום שום חסרות ויתירות דלא גרע מהשמיד באסופי אותיות דק שלה וצריכה עמוד בסופה דעת מרן וחלק בראשה כדי להקיף בו ויש אומרים שצריכה תגין יש אומרים שאין צריכה ונהגו לתייגה גם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה זה האשכנזים לא עושים עמוד לכן המגילה שלהם בשביל ספרדי לא צריך לעשות צות לעמוד לפי הסוד

חייב עמוד יש בזה סוד עשרת בני עמן צריך לכותבם כשירה ולא כשאר שירות שחלק על גבי כתב אלא מניע חלק בין כתב לכתב ואם לא עשה כן פסולה מה הוא מדלק שורה וכותב הלאה כותב נעשה חלק וכותב על אותה שורה מדבר מה זה כאילו צריך אני חושב גם צריך לדלג מה זה העשרות בנ כן שהוא אומר חסרות ויתירות גם אם זה משנה את המשמעות שלא לא ידע בעל פה הסר בנימן צריך לכותבם כשירה ולא כשאר שירות שחלק על גבי כתב אלא מניח כלומר שלא יהיה באמצע

אתה רואה כאן לא יהיה באמצע אלא צריך שיהיה פה ופה זהו אלא מניע חלק בין כתב לכתב ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת לכן צריך להיזהר שהקורא הוא יקרא את ה אתה יודע אצלי מה הוא היה עושה לי באברהמו מוף היו מסתירים לי את הכל. אני אומר לו חביבי אני אני לא יכול לנשום כמו שאתה רוצה איך שתזיז את היד שלך. אתה מבין? לא ידעתי שעושים דבר כזה שהרב יעשה ואחר כך הוא עושה מפחד שאני לא אבל אני מסתכל על הכל עליו השלום פנחס למה הם לא

מניג ישראל לכתוב איש בראש הדף בראש השיטה ועשרת בסוף השיטה בסוף הדף ויש לכתובם אותיות ערו ארוכות שיחזיק כל אותי שיטות כפי הצורך לכן נכתבה בכתיבה גסה יותר משאר אותיות המגילה אהג ולא כתב בגדיבה לא יכתבהם יותר משאר אותיות המגילה אלא באותו כתב שנכתב כל המגילה רק שיהיו ארוכות כנראה את העשרת שורות כן כן לכן יש עושים מגילה מיוחדת בשביל זה הם נכון הם עושים כתב גדול את כל המגילה 11 שורות זה יוצא בדיוק עוד שורות כל המגילה 11 שורות אז הכתב הוא שווה גם בעשר

גנ כי זה הגרה אז כתבם בכתיבה גסה או לא בכתיבה גצה כמו שרמג כמו שר רק ארוכות יותר צריך להעריך בו דוויזתא מה בכתיבתה עכשיו מה זה אה בכתיבתה יש אומרים בקריאתה שיש וויזת תהיה ארוכה לא יודע לא הבנתי את המשחורה הזה איך זה היא תהיה ארוכה אם יהיה אולי כשהוא כותב אז יעשה [‏צחוק] לא לא ראיתי מה זה איזהח למתוח ראשה הכפוף ותהיה כעין זקופה שפוף אה בראש שלה עושה ככה וככה תעשה לו קצת תעשה לו קצת ראש למעלה אה ככה אבאלכסון כזה ככה ככה

אני מבין זה גם בקריאתה וגם בכתיבתה אם תחנה וצריך לכתוב איש בראש דפה ועת בסופה איש חמות איש ואת פרשת סוף השורה עכשיו לא סוף הדף אלא סוף השורה של איש ואת עושים מתחילת שורה שנבת הבת בסוף הבאת הוא בסוף איש אה כן ככה זה הולך אותם למה אשתי בראש לו כי הראשון זה בעת אחרי איש באצל אם תפרה בחוטה פשתם פסולה צריך לדעת איך לצפור אותה אתה יודע זה לא תפילה רגילה פה מה זה הפשתן פוסל הרב לא לתפור בפשתן בגיד אם הטיר בשלושה חוטי

גידים כשר ובלבד שיהיה שיו משולשות מפני שיש בה פירושים שונים צריך לצאת ידי כולם ויעשה שלוש תפירות בראשה ושלוש בסופה ושלוש באמצעיתה ותפירה אחת בחלק רביעי מצד זה או תפירה אחת בחלק רביעי מצד האחר אגב אם אין לו גדין יותר מותר לתפור הנשאר בחוטי פשת מנליחה בלא תפילה אבל אם יש לו גידין ור כולה בגידין והתפילה תהיה מבחוץ ולא מבפנים מעניין מה זה צריך להניח שיעור בראש הריעה ובסופה כשתופרין יחד ומה שהוא סגה אין קוראים בציבור במגילה הכתובה בין הכתובים ואם קרה לא יצא יין אם

לא יכול לקחת כמו יש שמה גם זה גם זה ולק ואם קרה לא יצא אלא אם כן הייתה יתרה שארות או חסרה כדי שיהיה לה היקר אבל היחיד קורה בה אפילו אינה חסרה או יתרה ויוצא בה ידי חובתו ודווקא כשהיא כתובה בגיליון כספר תורה מגילה שהיא נקודה וכן אם כתב בדף הראשון ברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך אבל לא לעשות אבל לא נפסלת נקד את המגילה לא נורא מותר גם לכתוב טעמים בפנים מי שלא יודע כן אם כן איזה מין קורא זה כן כן לבד מחוץ לארץ

מסכן זה מדובר על יחיד לא אדם שמוציא רבים על אדם שמוציא רבים אם ניקד אותה לא יודע אם היא לא צולה נראה לי לא אני שואל אם אין מרגילה כשרה קוראין אותה בחומש בלא ברכה אם קרה במגילה גזולה יצא והם מברכים עליה אומר הרמה פרסב דין ברכות המגילה תראה אבל לא גמרנו את ההלכות זה בעיה יש הרבה לא ישו חלילה בשביל לגמור כן נכון לאט לאט בב אני עוד הראש שלי עוד שטל עכשיו הולך לקרה עוד הפעם אביטל בת אסתר אל רפואה של זוהרזה דף רטן

לא הרב דן הנה הרב דן זה מצווה ער למה דכתיב ערן בן בקר לחטת למה צריך אהרון להקריב עגה לחטאת בגינה הוא חטאת דעבד בקד מיתה איזה דף ואי לעולם היעמין א ליצחק אמרתי כבר אתה יש אתה הראש שלך במקומות אחרים אני לא צריך להפסיק עוד רגע בשבילך דף רט ויל עולם טעמה וריצחק דולה תממה וזה לקורבה שמה לכל יצחק ולגן קרב עולה דעולה בשלמו ער ער ברינה כדקרן אשלמה יצחק ישראל כתחזה בישראל דחבו עמד בהכתיבור לפני אדוני שור על מהחבו עגל עגל זה פרשת שבוע

ואלמשל מודי יצחק מה שנכנחת לא כתיב בישראל שור לחטת אלא ישראל קבל עונש בכזה בגין קבל חובקת מדמ שלמה בשלמה בישראל על דל אהרון לא קיבל בן עונש מסלות למשה תכתיב בהר נתנדו כתיב ויתפל גם בעד בית ועד כן חובה הוה תלה כתב רב בקרחת חטת ודאי וכי יכפר חובת בכלל גע שלמה בכל אהרון יומה מן יומה מן ימה שתקח יומה והוא יומה ה חובה מלכה מיועד עד שתה דכונה בעלמה כבוד אדוני כל העם מיד ויקחו שני בני אהרון תנחל קטור קשר קדישן קטורת קשיר כל

הכחד כן כך קר כתורת נתקשר כל אחר כחדה ושר לב לבל דלא קשר בדיו שרו מרגזהר לו לקב נכתיב בזות יבוא אהרון אל הקודש גבו חדן שמו ויקבו לפני אדוני אש זרה אשר לא וד אחרה התקשר כשורדה ישראל לברסדנו שרו לבר אלא כתקשר על ידי יודע בכל אתה ד אשתך ישראל כלל כך זר לך דתי בזאת יבוא אהרון אל הקודש דכ בנוקבה ועל דורקסיבת בקשורת ישראל למד ש לברת בעדה ועד בו יומג וי ביום השמיני רבי יוסי פתר ואמר כשוש שנה בין החוכים כת בן כש

שנה חי בין החיים ישראל קדושברך משבח להכנסה חביבקדשקה דבקו אדוני אלוהינו שתו אבותינו לפניך כתוב סמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר שמית אותם על משה כך כתוב בתורת חי אומר אדוני משה גע לך סמים נטף ושחנת וחנסמים ולבונה זכה בד ובד יה ויגע לך סמים בניסמים זק בדומר אדוני משה קעמים טף ושוח בנסמים בונה זכה בד בבד יהיה בבד בד יה בב בי בז הזו מ שיצליח להם היום יצליח ועשית אותה קודשך שמה קודשמים בבוקר בבוקר בין הארבים יקיר כטור רבנן פתום הכובד קטני חמני בכל

יום מחציתו בבוקר מחציתו בערב שלושה בנים מדרים שמה מכניס גדול מהם הכבורים חזרה יום הכיפורים קד חיים דקה מן הדור סלו הצורי סיפור אין ואחן בני 70 קצה משהו כילופה שלוש שמע לא מצא כפסים שהוא רבי נתן הבבלי נתן בבש ואם חיסר אחד מגני חיים רבן שמעון מיליון כתב שנה למה היא באה כדי שבצ למה הוא בא כדי שצלו מרגליים פל שגליים הוא שוחק אומר הדרך פני שהכל יפה פתאמה אם כמ שנה טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רח ולמה אין מעריבן בדבש התורה

אמר ככל בכל דבר ש לא תחתו ממנו שואל אדוני ויאמר עליהם ישראל עסוק מזמרת הארץ מעצמודים ויאמר עליהם עסוק מסמרת הארץ מושכדים ויאמר עליהם כן זת ויאמר עליהם סנבן כפזות עסוקח מזמר הארץ ש מנחה מעדרו מעדש בקושדים עשו כחו מזברת ארץ מנחה מעדורי ומעד שלחות קר משה לחומר משחו לכם צבחותכםפסח קחם סוף ותם אדם אשר בשר והגעתם אלמש בן אדם יש מפלם בתוך אדוני צדם על המשקוף שת משחית לבוא את בדכם לנגוף ויעסת מנורה זהבת מכש עשה את המנורה ירך קנה גביעיה כתב יוצא מצד שלושה

אלונם צדה אחד שלושה כניהם עולם סדה השני שלושה גביעים שוחדים אחד שלושה גביעים שוחדים אחד כב ששתקצמנורה ובמנורה ארבעה רביעים שוכנים ככ שני הקנים ממנה וכפתור אחד שני הקנ שני הקצים ממנה כפתור יעשה שבעה כך זהבת כיכר זהב עשה אותה ואת כל כלי אדוני שעניותי נגן כל חי אדוני אדוני להושיע לנגנו אדוני כן עשה ויאמר משה אהרון ויקחון כאשר דיבר משהו יעמוד בין המתים ובין החיים המגפה היה שבר משה פתח והמגפה נעצר מהזכה ויאמר משה לאחרון כחת המחתה ויאמר משהו מכפר עליהם כצפון בן המתאמר משה

עליהם קצם ויתן את הכתפ יעמוד בן המצים ואני אשר עוזר צע יום חוזך השיר עוזך לי אוזני עוזך זכשיר ואני גי כשארץ ויעמוד פנחס ויפלל פה ונושב עדיין כיצך מפ לא תיר מפחד לילה מחגש רק בעיניך לאליך בשעתי אשת חיל ממצא ורחוק תיתן חג בעוז טעמה כטוב בכשויון לא תירתם איש בנים מרדים עסתלה ששגמה בעלה עשה לבושה אחרון פה פתחה בחסופ רבות המלך ביום ירושלים כי מעולם כי בעולם שנים כזבוות אנה בכוח קבל רינתנו גיבור שבכם תמיד קדוש עדך כדי שך שבעתנו קבל רצון פני ואותיות

גופנו מוקים ומעוני השמות תק כך אחר כך אני אחזר לך פעם אחר לוי זוז כן כן תן לו את זה תן לו שניהם הנה עוד אחד לזה אחד זה תן כל חולם ארבע מילים ב מתוך צווה למלאכיך קדשים משה תן תן לי שתי ממתקים תוצא הקדושה יש פה שלא קיבלו אתה מבין אתה לא יכול לעזוב כן כן שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב תוציא תוציא מהמחסן כמעכבים הנה הנה תן לזה פה פה הנה זה הם פה תביא תביא לי כמה אחדים אני אחזיר לך את השקית

עכשיו עוד מעט חמץ באמת קח שמה הנה מי עוד לא אתה לא קיבלת מי עוד לא שמה בסוף כן יפה סף חיים אתה קח בקבוק יאללה זהו כולם קיבל אתה קיבלת אתמול תן לו את זה תחזיר לו שברך לאבותינו הקדושים אברהם צב יעקב אוי יש לי עוד אחד ברך וישור זה לך זה לך הרב זה לך לא לא אני לא צריך הנה ככה לך הנה שב רבות מברך כל הקהל הקדוש ב כדי מברך אתכם מזכה אתכם בבריאות בשמחה בישועה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים עם

ישועות עם הצלחות עםח כל טובסלה בעזרת השם נזכה מחר זה צום נזכה לעשות תשובה שלמה בישוע מה מחר לא מחר רגיל יום שלישי יום רביעי לומדים בשעה 83 מתחילים בסדר בלי נדר בלי נדר