
הדף היומי מסכת נזיר דף מז-מח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יט אדר תשפג
שיעור בדף היומי/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א קישור לתרומה מאובטחת עבור מניה בבית רבינו מרדכי שרעבי זיע"א http://bit.ly/3X2jpC4 הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת נזיר מוקדש להצלחת ה"ה דוד בן אסתר וה"ה שי בן רות הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)
Extrait du cours
היום אנחנו יום ראשון אחד בשבת יטת לחודש הדר הנהדר תשפג. אנחנו בשיעור המקדים לפני שנלמד את הדף היומי של היום שזה דף מח. נלמד תחילת הפרק דף מז איפה שהגענו ביום שישי. מה שלמדנו פה בשבת קודש. דבר ראשון ראינו בשבת קודש דבר פלא פלאות. איך שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה למשה רבנו בהר סיני. משה אומר לו לך רד כי חטא עמך. משה רבנו יורד עם הלוחות ורואה את כל מה שנעשה. וישבר אותם שיבר אותם משה אומרים רבותינו לוחות הראשונות שניתןנו ברעש גדול נשתברו ללמד לך ועתה ישראל מהשם אלוהיך דורש מעמך כי אם עשו משפט ואהבת חסד ונעלכת עם השם אלוהיך. זה צריך צניעות. מה שניתן בקולות וברקים זה לא דבר פשוט. כתוב בזכר ויסתר משה פניו בחרשת השבוע זכה לכלסתר פנים.
Transcription11942 mots
Transcription automatique — peut contenir des erreurs.
בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון אחד בשבת יטת לחודש הדר הנהדר תשפג. אנחנו בשיעור המקדים לפני שנלמד את הדף היומי של היום שזה דף מח. נלמד תחילת הפרק דף מז איפה שהגענו ביום שישי.
מה שלמדנו פה בשבת קודש. דבר ראשון ראינו בשבת קודש [מוזיקה] דבר פלא פלאות. איך שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה למשה רבנו בהר סיני. משה אומר לו לך רד כי חטא עמך.
משה רבנו יורד עם הלוחות ורואה את כל מה שנעשה. וישבר אותם שיבר אותם משה אומרים רבותינו לוחות הראשונות שניתןנו ברעש גדול נשתברו ללמד לך ועתה ישראל מהשם אלוהיך דורש מעמך כי אם עשו משפט ואהבת חסד ונעלכת עם השם אלוהיך. זה צריך צניעות. מה שניתן בקולות וברקים זה לא דבר פשוט.
כתוב בזכר ויסתר משה פניו בחרשת השבוע זכה לכלסתר פנים. במסכת תמיד הגמרא אומרת אמר להם מה יעבידניש ויחיה אמרו לה ימית עצמו מה יעבוד יניש וימות יחייה את עצמו אז מפרשים המפרשים ואומרים ימית את עצמו ישפיל את עצמו יחייה מה יעשה אדם ויחייה ימיט את עצמו ימית את עצמו הכוונה ישפיל את עצמו יחיה ומה יעשה אדם וימות? יחייה את עצמו, יגביע את עצמו, יפרסם את עצמו חס ושלום וימות. זהו זה.
מתוך למה אנשים נותנים בו עין רע, קנאו בו וימות. לימדים חכמים שאדם שרוצה שלחיות ישפיד את עצמו. גאווה לא טוב. צריך תמיד צניעות.
אתם יודעים מה אומרים רבותיי? המפתח לכל המידות הטובות זה מידת הצניעות. להיות צנוע בכל דרך לא להתבלט, לא להתפרסם, שלא ירגישו בו פלא פלאות. יש בגמרא במסכת כתובות מספרת הגמרא על רחאל ביתו של קב שבוע.
עוד מזמן שרבי עקיבא היה רואה צאון ראתה אותו את הצניעות שלו צנוע ומעלה חזיתי דאו צניע ומעלה מידת הצניעות שהייתה בו אפשרה להבחין במענותיו הפנימיות אמרה ואם הוא ילמד תורה הוא יהיה תלמיד חכם גדול בזכות המידה הזאת לא יצמח אמרה לו אני רוצה להתחתן איתך אמרה לה הלוואי אני מי אני לקחה אותו אבא שלה החרים אותה הדיר אותה מנכסיו אמרה לו אבא את זה אני רוצה בסוף מה יצא הוא העמיד את הוא העמיד את רבי שמעון בר יוחאי הוא העמיד רבי מאיר בעל הנס כל זה
בזכות מה הצניעות הענווה לא פרסומת רואים בהדלקת הנרות הי אומר לנו מוראנו ראש השיש שמר בד צדקה כמה הציניעות גדולה אומר הפרסומת מזיקה אומר תראה אפילו שיש מצווה בהדלקת הנרות חנוכה לעשות פרסומי ניסה אבל בכל זאת כיוון שיש מצווה פרסומי ניסע בצד שמאל בשמאל אני נכנס בימין זה המזוזה בשמאל נכנס זה זה החנוכה למה זה פרסום תמיד שדריך לדעת פרסום סום זה בשמאל זה לא טוב פרסומת לא טוב תמיד טוב צניעות מי שצנוע זוכה איך כתוב שמה ברוך הבא ויכילמך שתי שנה ומעד שנה וילולד בן
למה למה לא כתוב ויולד את נח באחרים בלמך כתוב ויולד בן למה לא כתוב ויולד את נוח צניעו אומרים רבותינו בעלי הזקנים בעלי התוספות דעת זקנים בעלי התוספות מתושלח הצדיק נתן לו עצה שלא יאמר לקרוא לו שם למה אנשי אותו הדור היו מכשפים אם היו יודעים את השם שלו היו עושים לו כישופים אומר מפה למדנו תראה איך יותר טוב לא להגיד שמע לך להגיד לימוד גדול יש פה לקח גדול אתה רוצה להצליח להצניע איך כתוב לא תקרא לו שם להצניע לא להתבלט לא להתפרסם וגם לא
ככה לא גם אדם מה קורה עורר אחריו קנאה קטרוגים מה צריך את כל זה אתה יודע הרב שטינימן אמר אמר לגבאי של בית הכנסת אומר אני מבקש ממך תמיד יש לך הרבה ילדים נולד נכד נולד זה אל תעשה למי שברך לא צריך אף אחד שלא לא צריכים לדעת כל רגע יש אז מה כל רגע אני אגיד נולד לי נכד משברך לא צריך גם אותו דבר שידוכין נישואין תמיד הוא ביקש הצניע לא צריך לדבר הוא עשר לפרסם כל דבר לא צריך להכניס מודעות לעיתונות לתמונות זה כל
זה רק מזיק אמרתי להם היום שהוא הרב שטנימן היה מניח תפילין היה כל הזמן בכפר סבא היה כל היום מניח תפילין כשבא לבני ברק לא אמרו לו מה קרה אומר פה כולם מכירים אותי כולם שומעים שמה לא בדיוק כמה בעלי בתים לא יודעים אתם כולכם יודעים לא כדאי אתה יודע, ראש הישיבה רבי יהודה צדקה תמיד היה מקפיד לא לעשות פרסומת. לפעמים הוא היה רואה אנשים הולכים, אתה יודע עם אה עם המגבת שמים על ה בבוקר שמים על הכתף הולכים למקווה. אומר זה לא צניעות. אדם הוא
צריך לפרסם לכולם לכל העולם שהוא הולך למקווה.
מה אתה צריך לפרסם לכולם? לא אומר לא טוב. רב שלם שמדרון היה מקורף גדול של הרב אלה לפיין. אז הרב אלפיין היה מברך ברכת המזון.
מה זה כוונה? מה זה התחילו אורחימו? יום אחד הוא ישב שם והוא הרגיש שרב שם שפדרון יושב באזור ואם הוא יגיד את הברכת המזון בחשק בהתלהבות זה לא יפה כאילו רק הוא רבן אמר אותו כמה שיכל לחסום את עצמו אבל רב שלום שמדון אומר אחר כך יצאתי למרפסת שהתרחקתי הרב התחיל איזה ברכת מזון שלא שמעתי אותה מעולם הכל עצנה הלכת, הכל בחוכמה, הכל בחוכמה, הכל בשקט. זה דבר גדול שאדם לא לא לעשות עניינים.
אתה יודע שמסופר החשן יותר טוב שקט בכל דבר. בכל דבר שוב כן כן לא לא לפרסם אתה יודע שהיה חפץ חיים בליל בליל צע באב היה בוכה מה זה החורבן לפעמים היו יושבים על הדור רבנים או אנשים לא היה בוכה היה יושב שקט אבל אומר החתן שלו שהיה הולך לבית היה מוריד נחלי דמעה לא יכול להפסיק על חורבן הבית המקדש אבל על יד הקהל כשהיו קהל שלא מכירים אותו באים אורכים לא לא היה עושה כך לכן זה צריך דבר גדול שלמדנו מהפרשה שלמדנו ברוך השם צריך
לא פרסומת צניעות והשם מזכה אותנו שנהיה צנועים אין עוד זמן אני אתחיל את הדמה יש לנו הפסקה קטנה אחר כך אז בואו נעשה את הדפתוח בתחילת הפרק זה דף מז היום א היום לומדים דף מח זה רק מקדים בסדר נשים אם הוא עושה בשביל שירו וילדו זה גם דבר אדרן על שלושה מינין פרק כהן גדול דף מז התחלת הפרק כהן גדול ונזיר אין מטמאין לקרוביהן אבל מטמאין למת מצווה. משלה אומרת כהן גדול ונזיר אסור להם להתמות אפילו לקרוביהם שמתו. תראה כהן גדול זה התורה אומרת שאסור
להם להתמות כל הכהנים אסורים להתמות למת כמו כתוב לנפש לא יתמה בעמיו אבל מותרים להקטמות לקרוביהן כתוב בתורה כי אם נשארו הקרוב אליו לאמו ולב ולבול בתו ולחיו ולאחותו הבת ולהקרוב אליו אשר לא יתה לאיש להטמה אשרו זה שבעת קרובים אבל כהן גדול אסור להתמות אפילו לשבעה קרובים כמו שכתוב ועל כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולמו לא יטמע אפילו לאביו ולמו אסור אותו דבר נזיר כתוב בתורה לאביו ולמה ולאחי ולאחותו לא יתמ להם במותם כי נעזר אלוהיו על ראשו אבל אמת מצווה ה נטמע זה
שהמשנה אומרת כהן גדול ונזיר אין מטמאין לקרוביהן אבל כמו שראינו בפסוקים אבל מטמאין למת מצווה חייבים להטמות למצה אין מי שתעסק בקבורתו אין אף אחד אז הם חייבים חסד לקחת אותו לכבור אותו דוד לא סותר גם בטח היו היו מהלכין בדרך הכהן גדול והנזיר עכשיו לא צריך שניהם יטפלו במת אחד מהם מספיק להטמות מי מהם יטמ למת מצווה היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצווה מי הטפל בו מי יותר טוב הנזיר או או הכהן גדול רבי אליעזר אומר התמ כהן גדול ולא התמ נזיר תראה כהן גדול
הוא התפל במת מצווה ולא הנזיר.
למה הנזיר יש לו עדיפות שבקדושה? בוא נראה למה. חכמים אומרים התמה נזיר ולא התמה כהן אדיות. תראה או תראה את הלשון.
חכמים אומרים התמה נזיר ואפילו כהן רגיל לא התאמה. אפילו כהן רגיל לא התאמן. אם היו הולכים בדרך. לא רק נזיר וכהן גדול.
נזיר וכהן הוא אומר כהן רגיל הולכים והולכים כן הולכים בדרך יותר טוב שנזיר התמה ולא כהן רגילה אמר להם רבי אליעזר התמ כהן אפילו כהן גדול שאין לו מביא קורבן על טומאתו ואל התמה נזיר שהוא מביא קורבן על טומאתו אומר כהן אם התמ כהן יותר טוב למה כהן שנטמע אחר כך כך שהוא נטער לא צריך להביא קורבן על טומאתו, טומאת גופו. אבל נזיר לא יתמה נזיר. למה? הוא צריך להביא קורבן על טומאתו.
משמע קדושתו עדיף על קדושת כהן. אמרו לו, אמרו לו חכמים לרבי אליעזר, התמה נזיר שאין קדושתו קדושת עולם. מה הוא קדוש? הוא קדוש רק ימין נזירותו.
30 יום, 60 יום, 100 יום. זהו. ואל יתמה כהן שקדושתו קדושת עולם כל ימי חייב אז קדושתו עדי מקדושת נזיר הוא למשל רבי מאיר כהן מיום שהוא נולד הוא כהן בטח עוד בבית מו הוא כהן לא סתם כהן כהן שנהר שלום גמרא בשלמה הכהן גדול ונזיר הי סבר כהן בן גדול עדיף איסבר נזיר עדיף עכשיו הגמרא דנה מה סדר קדימה להטמא למת מצווה בקדושת כהונה עצמה קדושת כהונה בוא נראה משמה כהן גדול ונזיר זה מובן מחלוקת של רבי אליעזר וחכמים כן במשנה כהן איסבר כהן גדול עדיף שהתמ רבי אליעזר וישבר נזיר עדיף בכהן ונזיר נזדמנן האמת מצווה מחלוקת תנאים. רבי אליעזר אומר קדושת נזיר עדיף והתמ כהן גדול.
חכמים קדושת כהונה עדיפה והתמ הנזיר. אותו דבר פשוט משיח בשמן המשחה. משוח משוע נכון משוע בשמן המשחה בגדים משוע בשבשחה עדיף. למה?
אילו משוע בשבן המשחה מביא פרעבה לכל המצוות ואילו מרבה בגדים אין מביא. עכשיו יש שני כהנים גדולים. אחד משכו אותו בשמן המשחה. אתה יודע, היה כהן, היה כהן אדיות.
עכשיו רוצים לעשות אותו כהן גדול. מושכים אותו בשמן המשחה, ממנים אותו לכהן גדול. זה אחד מרובה בגדים. עוד כהן, השני, כהן גדול שלא נמשע בשמן מן המשחה, נתמנה נקונה אחרי שגנז יושיהו את שמן המשחה.
את שמן המשחק גנז אותו יושיהו מה שעשה משה לאחריו לא היה עוד שמן המשחה אז מה היה כהן נתמנה לכהונה גדולה על ידי שנמסרו לו בגדי כהן גדול שמונה בגדים ומתחיל לעבוד בהם למה כהן אדיות עובד בארבעה בגדים כהן גדול מרובא בגדים לכן נקרא מרובה בגדים כי יש לו שמונה בגדים עכשיו שניהם מהלכים בדרך ויש מת מצווה מי עדיף משוח בשמן המשחה עדיף למה קדושתה מרובה משם מרובה בגדים ואילו משוח בשמן המשחה אם תע באיזה הוראה מביא פר הבא על כל המצוות כלומרטאה לעצמו הורה לעצמו
על דבר איסור שזה מותר מביא לחטאתו פרבא על כל המצוות כדין כהן משיח ואילו מרובה בגדים אין מביא לא מביא פר עם טעה והורה לעצמו היתר אלא כסבה או שעירה כמו כל יחיד שחטא בשוגג לכן יתמ מרובה בגדים ולא יהיה משוח כי המשוח יש לו עדיפות עוד דבר פשוט לנו משוח שעבר ומרובא בגדים מרובה בגדים עדיף מרובה בגדים עביד עבודה ואילו משוח שעבר לו בר עבודה הוא עוד דבר פשוט שני כהנים גדולים מצאו מת מצווה אחד משוח שעבר כהן גדול שנמשך בשנ המשחה אבל עבר מעבודתו
למה היה לפניו כהן העל וחזר עכשיו לעבודתו הראשון כן היה לפניו משוח שעבר למה משעו אותו אבל מה הוא עבר היה לפניו בא זה שנתמנה ראשון לפניו אז הוא עובר מה יעשהכן אבל נחשב לא מורידים אותו מגדולתו הוא מרובה בגדים כהן גדול שלא נמשח בשמן המשח והוא משמש עכשיו בית המקדש למרות שאין לו תפקיד והשני כן כן כן משוע שעבר כהן גדול שנמשך בשמן המשחה אבל העבירו אותו בגלל שבא הכהן שהיה משמש לפניו גם הוא משוח בשמן המשחה הוא מרובא בגדים. היה כהן אחד משוח ובדיוק
אחרי שנגנז שמן המשחה היה כהן שמינו אותו מרובה בגדים. מי עדיף? מרובה בגדים.
המרובה בגדים עדיף. למה? קדושתו מרובה משל המשוח. מרובה ברגדים עביד עבודה.
עכשיו עושה עבודה בית המקדש. אבל משוח שעבר לא ברב. הוא לא עושה עבודה בפועל. ולכן התמ המשוח שעבר מעבודתו ולא אמרו בבגדים שהוא משמש ממש כעת בעבודה.
למה עבר המשוח הזה? בגלל שבא חזר הכהן האחר פניו. הגמרא אומרת עבר זה מגבירה למה? לא לא זה עוד דבר זה עוד דין זה עוד דין עוד פשיטה עוד פשיטה זה פשוט זה פשוט אותו דבר פשוט שני כהנים גדולים מצאו מת מצווה אחד מהם עבר מחמת קריו אחד מהם עבר בגלל שראה קרת אז הוא לא יכול עכשיו לשמש רק מחר בינתיים מי יהיה כהן גדול כל יום צריך את הכהן גדול מביא קורבן כל יום ועבר ויש עוד אחד כהן גדול שעבר מחמת מומו נולד בו איזה
מום עד שיתרפא הוא לא יכול לעבוד הגמרא אומרת עבר מחמת קריו עדיף מהכהן שירא לו מום דילו היי חזה לעבודה למחר למחר שיתבול מחר הוא יתבול היום מקרים מחר כבר יכול לעבוד ואילו עבר מחמת מומו לא חזה לעבודה עד שיתרפא אתה יודע ולכן יותר טוב שיטמא הוא לבית מצווה מי זה שיש בו מום יש שתיים כהנים גדולים יש לפעמים שלוש למה זה נהיה חולה שמו כהן גדול אחר זה נהיה בעיה שמו את זה לא ראש ממשלה עוד בעיה להוא זה כל זה פשיט כן עכשיו מה
שה מה אנחנו מסתפקים הסתפקה הגמרא בעיה להו שני כהנים שמצאו מת מצווה אחד כהן משוח מלחמה ועוד אחד סגן של הכהן זה כהן שמתמנה להיות סגן של הכהן גדול שאם יראה בו איזה בעיה הוא מתמנה.
אחד יש היה שני כהנים זה כהן אחר. כהן משוח מלחמה הוא כשיוצאים למלחמה הוא מדבר אל העם ואומר להם אל תיראו אל תפחדו תהיו חזקים השם אלוהינו איתנו. לא לרע לאחד. מי שמפחד שיחזוב לביתו.
הוא יש לו דיבורים שהוא הוא נקרא משוח מלחמה. הוא כמו רמתכל. הוא מדבר עליהם, מלחה אותם איך לעשות ויש סגן של הכהן גדול. מה עדיף?
שניהם הלכו זה משוח מלחמה. הוא לא כהן גדול אבל הוא יש לו מעלה. הוא משיח מלחמה וזה כהן וזה סגן של הכהן גדול. מה סגן מרובה בגדים?
מי תמ זה לא כהן גדול. מרוב סגן לא כהן גדול עדיין מרובה בגדים הוא כהן גדול בפועל. סגן הוא סגן עדיין לא אם הכהן גדול לא יכול לעבוד הוא עובד אז הוא מתמלא להיות כן כן כן ברגע שמקבל תפקיד הר אז גם ברגע שמקבל תפקיד זה שמאל בגלל כן לא כהן עד שאם הוא יקבל כהן גדול כן כן ובינתיים הוא לא כהן גדול הוא סגן הוא סגן מה זה הוא סגן סגן לא כהן גדול סגן הוא סגן כן לא שמונה בגדים הוא כמו משנה למלך כן
כן הוא נקרא ממונה הוא זה כבוד גדול בשביל הכהן יש לו אחד ממונה הולך איתו כן שו ממונה ביד את הנקודה של הכהנים בעבודת יום הכיפורים אומרים סרן ממינו משהו כן נכון שוד גדול אם ירע איזה בעיה לכהן גדול משמש הסגן בעיה להו משוח מלחמה וסגן אמרת לך מה זה משוח מלחמה היו עם ישראל יוצאים למלחמת צה או רשות לא משנה היו מומנים כהן לדבר אל העם בשנת המלחמה וסגן אמנע עדיף משוח מלחמה עדיף דחזה למלחמה שהוא נתמנה לדבר עם העם למלחמה ורבים תלויים בו והעם
צריך אותו עוד מסיגן עדיף דחזה לעבודה הוא ראי לשמש כמו כהן גדול אם יהיה בעיה תשמה דתניה מפורש עכשיו אין בין משוח מלחמה לסגן בין משוח מלחמה אומר תדע לך אין בין משוח מלחמה חמה לסגן אין משהו כן אלא שאם היו מהכים בדרך ומצאו מת מצווה טמע משוע מלחמה וא תמעסגן למה זה רבי להיות כהן גדול הסגן הגמרא שואלת ואתניה משוח מלחמה קודם לסגן הנה מה אתה אומר להתמ מצווה המשוח אנחנו ראינו משוח מלחמה קודם לסגן יותר מעלה אמר מוזותר לינל אחיותו משוח מלחמה עדיף מה
הייתעמד תלוי ברבים לעניין טומאה סגן עדיף אומר יש הבדל אם עכשיו יש אוכל או מים לשתות הולכים למות למי תיתן לשתות למשוח מלחמה או לסגן מלחמה מה ש אומר מה למה הוא הרבה תלויים בו עכשיו זה לאחיותו תרדף אבל לטומאה עם זה לטמות להטמות וזה להטמות יותר טוב שהמשוח מלחמה יטמה ולא יטמע הסגן כי הסגן ראוי להיות כהן גדול זה תניה רבי חנינא בן אנטגינוס אומר למה תקנו סגן לכהן גדול שאם ירע בו פיסול ביום הכיפורים הרי נכנס ומשמש תחתיו לכן הוא צריך להיות טהור. הגמרא
אומרת עד כאן לא פניגה אלא בכהן גדול ונזיר כי כעס בהדה הדה הולכים ביחד מצאו מת מצווה מי מהם טמ אבל חד אבל חד לחוד ברו מינן מ מנה הנ מלה הולכים אחד אחד למשל הולך כהן גדול לבדו אוהמת מצווה בטח תפל בו זה פשיטה או הולך לבדו הסגן או או הנזיר הנזיר מנעני מילה שבאמת הם מטמאים למצווה נכון כהן גדול מטמא למץ מצווה נזיר מטמא למץ מצווה מנה מילה בשיבה הגמרא דתנו רבנן על כל נפשות מת לא יבוא במה כתוב מדבר איחוקים כל וחומר הוא
כתוב בתורה על כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולמור לא יטמה אז מה הגמרא מבארת על כל נפש לא יבוא באיזה מתים מדובר אם רחוקים אם זה בכלל אנשים רגילים רחוקים לא משפחה קבע חומר הוא ומה כהן ידות שאטמא לקרובים אין מטמא רחוקים כהן גדול שאינו מטמא לקרובים אין לו דין שאין לו מטמא לרחוקים כהן אדיוט לא כהן גדול לא לא מטמא שהוא מטמא לקרובים אבל לרחוקים לא כהן גדול שהוא אסור לו להטמות לקרובים לא דין שלא יטמא לקרובים אז לא שייך להגיד על קרובים שלא
אלא בקרובים הכתוב מדבר הכל נפשות מות לא יבוא בקרוביו כמה שלמדנו מהפסוק שאסור כהן גדול יטמא לכלוביו הרי לאביו מו לא יטמ שכתוב בהמשך למה זה נאמר זה מיות לאביו הוא מה זה בא לומר לדרשה לאביו הוא דואנו מטמא המטמא הוא למט מצווה מפה לומדים להביא לו מטמא מטמא למת מצווה ולאמו לגזירה שווה לכדרבי מה שכתוב לאמו הכתובה בכהן גדול זה מיותר גם כן לגזירה שבת לתניה רבי אומר גבי נזיר נאמר במותם אינו מטמא אבל מטמא הוא לנרעם ולזיבתם מתיבת לאמו הכתובה בכהן גדול שהיא מיותרת
לומדים גזרה שווה לתני רבי אומר נאמר גבי נזיר שמה כתוב לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יתמה להם במותם דווקא בהתבה במותה מיותרת כבר נאמר בפסוק הכל נפש מת לא יבוא במותם אלא מה זה בא ללמד אותי?
במותם אין לו מטמא, אבל מטמא הוא לנגעתם, לנגעם ולזיבתם. דווקא מתו לא מטמא להם אבל מותר לו להתמות להם לאביו, לאמו, לאחיו, לאחותו. אם חס ושלום הם מצורעים או זבים, מותר לגשת אליהם. אפילו שזה מצורע חשוב כמת, מותר קשת אליהם, לטפל בהם, לעשות להם כל מה שהם צריכים.
אני מסביר לך היה חוש היה יכול להיות שמצורע יש לו דין כמו מת וכיון שמצור יש לו דין מת אסור לצמות לו כמו שאסור לצמות למת אסור לצמות גם לזה זה קשור לא מת הוא רק בצורע אז מותר ואין אין אלא בן אזיר כהן גדול מן העין שיכול להתמות לנגעם כן אמרת לא יאמר אמו בכהן גדול שאין תמוד לומר לא צריך אמו למה אתה צריכה לומר שאסור לכהן גדול להתמות לאמו הרי כלוח עומר הוא שאסור לתמות לאמו ומה אם במקום במקום שכהן אדיוט מטמא לאחיו מאביו
אין גדול אין כהן גדול מטמא לאביו אתה רואה כהן גדול כהן אדיוט אתם יודעים זה גם הלכה צריך לדעת כהן אדיוט מטמא לאחיו אבל דווקא מאביו לאחיו מאמו לא יכול לטמות אחיו מאבא קרועים אחים כמו שנאמר אצל בני יעקב שם עשר אחים אנחנו בני אבינו מצד אמא לא מטמא אתה יש לך אחים מצד אמא רק מאיר אבא שלך לא לקח שתי נשים אחת סיד אז שתהיה בריא ותרוכי ימין אמן ומה אם במקום שכהן אדות מטמא לאחיו מאביו אין כהן גדול מטמא לאביו אתה רואה צד שאביו
אבל כהן גדול לא מקום שאין כהן אדיוט מטמא לאחיו מאמו אין לו דין שאין כהן גדול מטמא לאמו בצד אמו הוא חמור יותר שהרי כהן אדיוט אסור להתמוד לאחים מאמו כל שכן שיהיה אסור לכהן גדול להטמא לאמו אז אם זכית מהדין כבר מלמוד מקל וחומר מה תמוד לומר אמו בכהן גדול מופנה להקיש ולדון זה מיותר ולכן אפשר להקיש ולדון ממנו גזרה שווה נאמר בכהן גדול זה מיותר מה נאמר אמו בנזיר ונאמר אמו בכהן גדול מה אמו כמו אמור בנזיר במותם היא אינו מטמא אבל מטמא להם
בנגעם ונזבתם וכמו שלמדנו בממותם אף אמו בכהן גדול במותם אינו מטמא אבל מטמא להם לנגעם ולזיבתם שמותר לו להתמ להטמא לזה ומצורע טוב אנחנו נעצור פה להפסקה של כמה דקות וחוזרים יום אחד בשבת קודש יום ראשון יט באדר תשפג פרשת בעזרת האל ובשועתו פרשת ויקהל פקודה וגם פרשת החודש מסיימים בעזרת השם ובשועתו ספר הגאולה זה ספר שמות נקראת ספר הגאולה ואז יש כן שיש גאולה ויש בית המקדש מתחילים להקריב קורבנות ספר ויקרא אז הנה צריך לבדוק איך למדנו פרשה ראשי כבר עכשיו היה רק ראש השנה
התחלנו כבר את התורה בראשית גמרנו ספר בראשית השבוע גומרים גם שמות איך אנחנו מתקדמים איך אנחנו לומדים מה אנחנו עושים צריך לשים לב על עצמנו אם לומדים או לא לומדים. אז עכשיו בעזרת השם השבת נסיים את א בספר שמות בעזרת האל. השם יזכנו זה פרשת וכעת פקודה וגם זה פרשת החודש אמור את חודש האביו. כי בו יצאת ממצרים.
החודש הזה לכם ראש חודשים. זה מצווה ראשונה ש שניתן לעם ישראל. זה הזכות הגדולה. אז הנה העיקר שאדם ילמד תורה ויזכה לדעת את כל התורה.
שהנה עכשיו כבר למדנו שני ספרים. מה הם השני ספרים האלה? איך אדם יעשה שהוא יזכה ללמוד והתורה תחכק בליבו? אתם יודעים שבפרשה היה כתוב ואני הנה נתתי איתו את ההוליאה בין החיסמך למרטדן ובלב כל חכם לב נתתי חוכמה דבר פלא בלב כל חכם לב נתתי חוכמה מי מי שהוא חכם לב נתתי לו חוכמה יעיב חוכמתה לחכין לחכימן אז מאיפה אדם יהיה לו את החוכמה הראשונה.
מי שחכם מקבל עוד. אבל מאיפה יהיה לו את החוכמה הראשונה? אנחנו רוצים ללמוד לדעת את התורה. כמו שהגמרא אומרת אמר רבי יוחנן אן הקדוש ברוך הוא נותן חוכמה למי שיש בו חוכמה.
שנאמר זה פסוק בדניאל. יאב חוכמתה לחקיבין ומנדעה לידי בינה. כלומר מי שבעל כישרון זה לא אומר שהוא לא נקרא חכם. אין כלומר אין מתנות בחינם.
רובן קיבל חוכמה שמעון לא. הקדוש ברוך הוא נותן חוכמה רק לחכמים. מתנות אין. צריך לדעת מה הפירוש, מה זה חכם לב.
יש כמה דרכים לדעת את זה. אתה יודע שהנפש החיים בחיים מולוז'ין בעל נפש החיים הוא אומר החוכמה הראשונה שיש לאדם איך הגבל חוכמה? יש לו חוכמה ראשונה מה היא? אומר זה יראת שמיים הן יראת השם היא חוכמה זה פסוק באיוב היראה זה האוצר של החוכמה כך כותב על הרב נפש החיים הקדוש ברוך הוא לא משפיע חוכמה חוכמת התורה אלא למי שיש שם חוכמה יראת השם היא אוצרו ראשית חוכמה יראת השם אז מה זה החוכמה הראשונה ים חוכמתה לחכמין מי שלא יש לו יראת שמיים חוכמת לב
החוכמה במוח זה לא בלב אלא אם יש לו חוכמת לב זה יראת שמיים בליבו זה יראת שמיים זה בלב זה פירוש אחד פירוש שני מה זה בלב כל חכם לב נתתי חוכמה יש על פי המשנה אומרת בן זומה אומר איזה הוא חכם הלומד מכל אדם מי שלומד מכל אדם זה חכם מראה שהוא צמא לחוכמה אבל אם אדם בעל גאווה הוא רק רוצה להגיד תמיד הוא לא רוצה לשמוע אדם כזה זה הפך מבקש חוכמה זה לא חכם לב.
החוכמה הראשונה זה להיות מבקש חוכמה. לד מה פירוש? איזה חכם הלומד מכל אדם? אם הוא הולך לבקש חוכמה מכל אדם זה חכם.
חכם הלומד מכל אדם. איזה הוא גיבור? כובש את כובש את יצרו. איזה הוא עשיר?
שמח בחלקו. שמח בחלקו. עשיר זה לא מי שיש לו הרבה מיליארד דולר. גרט, עשיר זה שמח בחלקו.
חכם לא מי שיש לו הרבה כישרונות. גיבור זה לא מי שאלוף. בג'ודו יש היום ג'ודו זה נקרא. לא, לא.
אתה מבין מהאדם יש לו כסף. אז מה? אז זה נקרא שהוא מלירדר. עשה בזה חסד.
לא לא נכון אבל זה לא נקרא מי שיש לו כסף כסף הם עניים בסך הכל זה רשום על השם שלו לא יותר מזה פה יש לו אחד יש לו וילה עולם פה בטלסטון יש לו וילה עולם מה זה בריכות עניינים מעלות מתשעות הכל אבל כל יום הוא נוסע לעבודה בבוקר בש בבוקר והוא חוזר מהעבודה בת 10 בלילה נופל שדוד לא יכול לדבר עם אשתו ועם אף אחד וכך זה מושך בקושי בשבת הוא מגיע לבית אם יש לו קצת זמן לדבר עם אשתו הוא כל הזמן נרדם
הוא כל הזמן לא אין לו חיים זה עשיר זה לא עשיר אנחנו כולנועשיר אדם עשירים למה הולך לבית שמח אוכל מתעסק רואה לומד רואה מה למדתי היום דף יומי חוזר עליו רואה את הלימודים שלו מבסוט זה עשיר פענדו בית נו שיהיה לו כמה וילות הוא משתמש בבית שלו ב אומר אבל תשמע יש לו עוזרות יש לו כלבים מסביב ש יהיה לו כלבים שיהיה לו עוזרות אבל מה איתו אותו בסוף זה שמח בחלקו זה עשירות שמח מהאישיות שלו הוא דבק במה שיש לו הוא דבק בחוכמה בתורה
זה אותו דבר גיבור הכובש לצרו מה זה גיבור זה אתה יודע זה גם כן גיבור שב בגיבורים ברגע אחת הלך ברגע דומה אחד הלך יבוא לו איזה חיידק אחד הולך מה זה שוו ש גיבור זה כובש את היצר הרע שלו אבל מלוחד עיר יפה טוב מושל ברוחו מלוחד עיר נכון לא היה בגמרא אחד המוראים אמר לו אחד המוראים הוא עלה עלתה נשמתו בסוף החזירו אותו עלתה נשמתו למעלה התפללו התפללו החזירו אותו אמרו לו טוב בינתיים תגיד לנו מה ראית למעלה אומר אל תשאלו עולם הפוך ראיתי
מה ראית עולם הפוך ראית תחתונים למעלה ועליונים למטה. מה הפשט? אומר, ראיתי כאן אדם שיש להם ספרים, יש להם תלמידים, איך הם נקראים? ראש כבהג.
הכל מגיע למעלה ולמטה שמים אותו. ומי שפה פה למטה. יהודי פשוט שמה הוא למעלה. לומד תהילים דף יומי.
למעלה למעלה בשמיים לא מודדים את האדם לפי ההצלחות שלו מודדים לפי ההגיעה לפי העמל יש לו תלמידים הרבה יש לו כישרונות הוא קצת לומד וגמרנו והשאר הוא מטייל זה זה מגיע לו צלש אבל זה רמה לא כל כך והוא מתייגע והוא בא והוא לומד והוא לומד והוא משתדל זה מגיע לו צלש. זה למעלה. ככה זה הולך. זה שמה העולם הרוחני, עולם הנצחי.
הנשמה דבר נצחי. זה חכם מקבל מכל אדם עניו. פתח. אז מה זה לפי הדרך הראשונה?
בלב כל חכם נתתי חוכמה. החוכמה הראשונה זהירת שמיים. לפי הדרך השנייה זה הלומד מכל אדם. אדם שמבקש חוכמה, מבקש אהבה בוערת בו, לומד מכל אדם.
יש עוד דרך צריך לדעת אותה ה מה זה בעזרת השם זה מי ש זוזוכה להיות לו מידות טובות זה החוכמה הראשונה שיש לו את המידות הטובות עדינות נפש לשים לב למשל צל הכי טופל היה חכם שאין כמותו יודע את כל התורה יודע לספור אותיות שבתורה אבל מה זה שווה באוניברסיטי יש עוד חכמים כאלה אין יראת שמיים אין מידות טובות זה לא שווה כלום התורה הזאת היא לא מתחברת אליו אתה מבין ‏in מי שיש לו מידות טובות לומד תורה אכפת לו לתורה אכפת על כל דבר כל
מה שהוא עושה זה לזכות את הרבים באמת באהבה גדולה. אתה יודע שפעם סיפר רבח מרדכי אליהו שהוא שמע מפי רבי יהודה צדקא אומר בעל פעל כף החיים אומר באמצע מספר שבאמצע הלילה ראה את מלאך המוות בא אליו אומר לו לכף החיים הגיע הזמן בוא איתי אמר לו לה לא אומר שמע שלחו אותי לקחת אותך אומר תלך מפה. למה? יש לי עוד עבודה, עוד לא סיימתי את הספר כף החיים ואנדי זמן.
אומר, "באמת יש לך בגלל שאתה ענב גדול, יש לך זכות לחיות, אבל אני אמרו לי לקחת אותך." אומר לו, "עוד לא סיימתי." אומר, "שזה גזרה הקדוש ברוך הוא ביקש שיקח צדיק, שיכפר על הדור." אמר לו, "וכי אני צדיק?" יש עוד צדיקים. אומר לו, "אם ככה אני אלך לחכם יחזקאל עזרא." שומע? עזרא לא אומר, "אני אלך אצלו." הוא היה צדיק גמור. הלך אצלו, אמר לו, "באתי לקחת את נשמתך למה יש גזרה?" חם יעקב סופר, שלח אותי אליך.
אמר לו דחילק תעזוב אותי יש אחד חלבי חכם יצחק שרם הוא מגן על הדור בבוקר נכנסו חכם יעקב סופר וחכם עזרא לבית המדרש הרב צדקא ישב במקומו אומר חכם עזרא לרבי יעקב סופר למה שלחת אותו אליי אין לך דרך ארץ שלחת אותו אצלי אמר לו מכיוון שאתה צדיק אמר לו מה עשית אמר אומר לו טוב איך אתה ניסת ממנו אומר שחת אותו לו רח יצחק שב ובאמת נפטרך ביצחק שם זה ראש הישיבה סיפר את זה תראה איזה איזהח היום דיברנו על מעוק שנכנס להרוץ בסדר שיהיה
העיקר בסלות טובות ככה זה הצדיקים יש להם כוחות מיוחדים יש להם מה אתה חושב אני יודע והם עושים מסירות נפש בשביל אתה לא היה רבי יונתן אייפשיץ מספרים עליו איזה מסירות נפש הייתה לא אומר שהוא היה מתמיד שאין כמותו רבי נתן הפשיץ רק להזכיר את שמו זה כבר כן הוא היה הוא היה דרך אגב כותב קמיע מה שכותב בו כך נהיה ומה היה כותב חותם את השם שלו נתן המשיץ. אתה יודע שזה רבי נתן השיתיץ היה מתמיד שאין כמו היו אוהבים אותו בשמיים משהו פלאות. הלך
להתחתן הביאו לו בת של עשיר אחד גדול מופלג נגיד גדול אמר לו אני אתן לך לכבודך 3000 רובל. זה היה עון עתק.
היה אצלו בבית 3000 באופן מתחת לארץ. סומר אותם. באבחמים הביא לו איפה לגור הכל משהו מיוחד כל היום לומד היה לו חברותה לומדים ביחד היה צדיק גדול החברותה שלו גם כן אני לא זוכר את השם שלו היו ביחד לומדים בקדושה אבל מה אתה יודע יצר הרע עובד מול הבית איפה שנתנו לו ה הגויים בנו שמה את בית הטפל שלהם אה והיה והיה כל הזמן מרעישים שם ולא נותן לו ללמוד החברות שלו לא דיבר עם אף אחד גם לא עם רבי יונתן באמצע הלילה עלה למעלה על
הבית הטפלא שלהם היה שמה את את המ מועזין את הצלב הזה מה עבודה זרה שלהם לקח אותו שבר אותו הם ידעו שעשו את זה היהודים שמו שמו מערב ותפסו אותו תפסו אותו ואף אחד לא יודע מה שהוא עשה וטפסו אותו ראים יום יומיים לא מוצאים לא ידעו מה קרה לו איפה הוא אף אחד לא יודע איפה הוא סוף דבר זה שאחראי שמה השומר בא אצל רבי יונתן חמש אמר לו תראה קרא ראשי הקהל אמר להם תשמעו הוא נמצא רוצים לדון אותו לשרפה הוא כך וככה עשה
עכשיו ישרפו אותו אני יכול להציל לכם אותו תתנו לי 3000 רובל אני רוצה אלה הלכו לאסוף את זה אבל לא מצליחים להגיע לזה מה שעושים הולך פחד רבי יונתן המפשיץ על החבר שלו הם אמרו ביניהם לא לדבר לאף אחד מילה אחת. הוציא לא דיבר לאשתו שום דבר הוציא הנה הנה כך פה היה פה מלא הוציא את ה3 אל רובן הוציא אותם ונתן לו טוב ו את הרב הזה שחררו אבל ברח למקום אחר שלא חוזר לפה עכשיו יהיה בעיות העיקר מאספים כסף והם רוצים לשלם אמר להם
רבי נתן המשיץ אני לא רוצה אמר לו אני זכיתי אומר לו טוב בוא נשתתף איתך לא נתן את הכל ולא אמר אבל לא לגלות לאף אחד שום דבר כל שקט ככה אחרי כמה ימים הוא אמר עכשיו אשתו תרגיש מי יודע מה תעשה לו שנתן לכל ה-3 א000 רובל הזה ברח הלך רבי יונתן המשיץ הלך אמר לה כמה ימים אני חייב להיות באיזה מקום אני חוזר עוד כמה ימים אמר בינתיים היא תרגיש ועד שאני אחזור היא תאכל בינתיים הם תפסו אותו את השומר ראו זה לא נמצא.
אמרו אתה אתה מעלת פה. והתחילו לעלות עליו שזה הוא. מה יעשו עכשיו? רוצים רוצים הוא עדיין לא דיברו איתו אבל הוא יודע שהוא על הכוונת היה לו.
הוא כל הזמן שהיה שמה במנזר הזה הוא ידע איך יש שמה כסף לרוב. הוא היה גונב גונב. הם כולם טיפשים משוגעים. היה גונב אבנים טובות, כסף, זהב, מה לא מילה חבית אחת גדולה.
עכשיו התפסו אותו, אומר מה? וגם זה מסכן רבי יונתן נתן מכל הלב שלו 3000 רובן מסכן לקח את הכסף 3000 רובן והח את החבית הגדולה של כל הממון. הלך לבית של רבי נתניהץ, אומר לאשתו, איפה בעלך? אומרת לו, "לא פה." אומר תשמעי אני אין לי זמן חייב להגיד לך בעלך לקח 3000 רוב בלי לגלות לך זה ה3000 רוב שלך זה אותו כסף הכי את זה בחזרה להציל את החבר שלו עכשיו הם עלו עליי והם הוא מפחד שלא יהרגו אותו אז יש לו פה הוא אומר כל
כך הוא בן אדם טוב בעלך אני רוצה שהכסף ילך אליו אם אני חזרתי אז אני אקח את זה את הכסף הזה רק את החבית אם לא שיהיה בשבילכם כמובן שהוא לא חזר כן אבל כשבא רבי נתניה שיתחזרה אשתו יוצאת אל תדאג רבי יונתן הכסף בא אליי הכל בסדר תהיה שמח תחיל לבכור מה זה בחיות מה זה בחיות אומרת לו אבל איך למה אתה בוכה אומר לה אבל אני לא רציתי כל ה מה את עושה למה אני בעתי בשביל לשמוע לא אני לא רוצה זה בחיות זה
לא מצווה כמו שצריך ולא זה ולא זה בלילה באו אליו בחלום אמרו לו אתה בוכה אתה צודק שהמצווה לא כל כך טובה אבל למה היא לא טובה עזוב את הפרסומת המצווה היא לא טובה בגלל שלא שיתפת את כולם במצווה למה אתה רצית תק לבד לא מצווה כזאת צריך כולם להשתתף אפילו פחדת פחדת צריך לשתף כולם תראה איזה צדיקים הם איזה צדיקים טובתי משניות יש יש אה עמי יש לו יום הולדת בלוי נולד לו נכדה לא פושה צדקה קודם פס שלנו מאבד סור משה, מאיפה בא הכסף
הזה?
אה, שיהיה ברי אתה ביום שישי לקחת מפה כסף אצלי? לא לא לא נג למה זה היה לי פה הרבה לא אני לא אני רוצה לדעת אני יודע שאתה לא פתחתי לא אני אומר שתפתח ותיקח אבל לא יודע לקחו מפה טוב כנראה עשו בזה מצוות מה לקופות מה שוא כן כן כנראה נתתי ושכחת מה שהוא ותב הרב לא שוכח כלום אין דבר יכול להשי אני אומר הרב פה בוא מה אתה זז מה אתה זז כחן זה לעצמו לעצמו באוירצ מה אתה סוגר מה אתה לא עליך, לא עליך. עוד מעט אני אעשה עליך גאי. אל תעשה לו שניות.
די די אל תפחד. כל אחד מקפיץ אותי פה מחילה מחילה ג לא שולח אות לא אני רק רמזתי לו לא אמרתי לו אל תעשה לו אז הוא הבין מחילה מחילה אוהבים אותו אוהבים אותו הנה אתה מקבל על זה אחד כזה אנג'ל הבאת ממתקים מה היום? היום איזה תאריך היום? היום יט יט למה?
מה זה אומר? במסרים לא צריך לא צריך אנחנו ניתן הנה כך הנה עוד אחד לפני הקורונה או לפני החשב שיהיה לך נחת והנה עוד אחד בוא מותק בואו השם יעריך חמיך בטוב אתה רואה אנחנו הכל אצלנו רשום מה תחשוב כמה 60 ש כמה לא לא לא זה לא שואלים לא מוצץ זה מוצץ עם הולדת של עמי זולד הרב זה מביא יין מפורים הוא היה לו היה לו באדר אבל זה הוא שכח שהיה לו איזה משנה אמנואל אה אנג'ל לא צריך הרבה תגיד לרבנית שתעשה עוגה וכולם
יקחו חתחת עוגה עוד בקורונה הרב סרוחק נראה יצחק מתי סתו הולדת זה בסיוון אה יופי זה לא רחוק לא רחוק בסדר י טוב אנחנו עירובין פרק י משנה ט לא יעמוד אדם ברשות היחיד ואיתו מבטיח שמונח ברשות הרבים וייפטע ברשות הרבים לא יושיט ידו דרך החלון של הבית הכוונה עיקר מבטיח שמונח בחור שברשות הרבים תעמ בחוץ ברשות הרבים נפתח ברשות היחיד המנעול זה במקום גבוה אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טבחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמין כמו ששמה מפתמי בהמות וקוריק
שהיה בירושלים שהיו נועלים ומניחים את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק שצמרין היה העיקר השוק בירושלים לא נרכשות הרבים אלא כרמלית אז כיוון שירושלים מוקפת מחיצות דלדותיה ננענות בלילה אז אז לכן היה מותר רבי יוסא אומר בשוק של צמרים היה היו נועלים מבטיחים את המפתח בחלון איך כנסו אנשים שני י נגר שיש בראשו גלוסטרה זה בריח הוא יתן שתוחבים בו את המפתח ויש לו בראשג כדור עוה כזה כמו אלה שיש להם מקל בראש המקל יש להם כזה ליופי כזה כדור את הדלת לא
זה לא לא זה יש כזה היו אז מה היה להם היה להם כזה ידיתכן שהיה במפתח עם הזה מפתח מדבישים לו מפתח שאתה רוצה לדלת הזאת אתה מסובב מצד הנגר היו היו יש לו פלפל משהו הוא היה כוטש בו היה כמה דברים משתמשים בו רבי אליעזר אוסר לנעון בה את הדלת בשבת רבי יוסון מתיר לנעון בה כיוון שיש לו גלוסטרה זה תורת כלי עליו לכן הוא מתיר אמר רבי אלעזר מעשה בכנסת בית הכנסת שבטברע שהיו נוהגים בו היתר לנעול בו בשבת עד שבא רבן גמל זקנים
ואסור להם וישה אומר איסור נהגו בה המעשה היה להפך היה הנהוגים באיסור ובאו הם והתירו בא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן משנה יא למה זה בשביל שבת היום כולם נמצאים ביב כבר נכון יג הגיעו למחר ליב עכשיו קרא יא עכשיו אני אקרא יא לא יום י היום זה זהו נגר הנגר נועלים בו במקדש אבל לא במדינה אתה רואה זה בריח שהוא קשור לדלת הוא נגרר במקדש מותר לנעול בבית המקדש אבל לא במדינה מחוץ המקדש והמונע כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר המונע מותר במקדש והנגר במדינה
גם במדינה מותר. עד כאן הגענו יב שיויתי אדוני לנרדי תמיד כי ממיני בלמות.
שם חות קודש בריך שכינתם שם ישראל א הנה אנחנו באים מצד עשה שמות תורה כמו שכתוב בתורה בלינו תורה לשמע כדי להקשר אדוני אלוהינו עלינו אלוהנו עלינו עלינו יהי רצון לפניך אדוני אלוהינו שלא יהיה רע דבר תק תקלה על ידי ולא קשה לך בחבר שלא אמרת מותר לסוף לסו מותר ולא קשור דבר לך בהם תורתך תציל מדי מדי כבר חוכמה תורה בימד אדוני ברוך ברוך אתה אדוני אדוניות סוכם כל אדבר אדוניסיון שיש שמיים נשמת גזל בן בת מנחם הוא ש על ידי טע בן שושנה נשמת
רחל מוניקה בת פולינה בת פנחס ס בן שמחה היום הלימוד הוא להצלחת דוד בן אסתר ושי בן רות השם מצליח אותם ישועה גדולה ורבי ידידנו רבי א ברוך בתון בן מסעודה יהיה לו רפואה וישועה וחיים טובים אמ מה אתה אומר אה דוד בן זה מי מי מי לא ק לא אני מדבר על דוד מה קוראים לו מספרן אה שקלים שקלים דוד שקלים הוא לומד איתנו לומד איתנו דוד משה בן עז גם מוזיאן לומד איתנו השם ישמברו תחז כן עד השכן יונתן בשבת קראו במיישר במסרית קראו
רגיל מה אתה מי המצריקרה או מי המצריקרה אתה התפלת במיישר כן כן אה יופי של איזה מצד כמה מצד ש איש מצרי הצילנו רמד לא עולם כן אנחנו דף מח טוב אבל אולי נתחיל מ מ מ מ מז עמוד ב רבי יערוב מה יש לך שם תנו רבנן מנד מנה מילד אתנו רבנן כן צי ארבע שפ זקס שבע שמונהזח כן זה כןש אמרנו בגמרא זה לפני כן טיפה עד כאן לפיגה אלא בכהן גדול ונזיר כי כעס דבדה הדה. כל המחלוקת של רבי אליעזר וחכמים במשנה זה
דווקא כשיש כהן גדול ונזיר שהולכים ביחד ויש מת מצווה. מי עדיף שיתאון עם מן מצווה? הכהן גדול או הנזיר?
רבי אליעזר אומר הכהן גדול. חכמים אומרים הנזיר. אלא כהן גדול ונזיר כי אז בעדה עדה אבל חד וחודי ברמו אינן ודאי שכל אחד מהם הולך לבדו מצא מת מצווה צריך להתמות למת מצווה מנני מילה טוב מאיפה ומדים שכהן גדול אפילו שלא מטמא לאבי ולאמו אבל אמת מצווה כן מטמא וכן נזיר אפילו שלא מטמא לכרובים שלו אבל אמת מצווה כן מטמא מנה הנה מילה מאיפה נלמד אלו הדברים הדין הזה אז בוא נראה דתנו רבנן משיבה הגמרא מכאן לומדים מה ששנינו שמה כתוב לקבי כהן גדול על כל
נפש מת לא יבוא הכל כל נפשות מת לא יבוא כל הנפשות אחר כך מפרטים לאביו ולמה לא יטמע עלו כל נפשות מת לא יבוא עוד הפעם לאבי לא יטמע אז זה שאומר על כל נפשות מת לא יבוא במה כתוב מדבר כל נפשות מת לא יבוא אם ברחוקים אם מדובר ב שלא קרובים כוח חומר הוא מה צריך להגיד על כל נפשות מת לא יבוא ומה הכהן אין אדות שאין מטמא לקרובים שהוא מטמ שהוא מטמא לקרובים לאביו ולאמו לאחותו אין לו מטמא רחוקים לחוקים אסור הכל נפשו אסור
לו לבוא חס ושלום לטמסור לה לטמות למתים כהן גדול שאינו מטמא לקרובים אין לו דין שאין לו מטמא לרחוקים פשוטה אפילו קרובים לו כהן ידיות מטמא לקרובים אבל לא מטמא לרחוקים זה שלא לא מטמן לקרובים אין לו דלי שלא יטמן רחוקים אלא בקרובים הכתוב מדבר ודאי כשכתוב הכל נפשות מות לא יבוא זה מדבר על אביו לאמו לאחיו לאחותו אז אם ככה לאביו ולאמו לא יתמה למה צריך לכתוב פשת לאביו אז דרשה לאביו הודאנו מטמא הכהן גדול המטמא הוא למת מצווה. מפה לומדים שכהן גדול מטמא למת
מצווה.
זה כהן לא עדיין נזיר. כהן גדול מטמא למת מצווה. ולאמו. אז כתוב גם לאביו ולאמו.
זה לא הבנתי לא מיותר להגיד לי לא מצווה מתלמא. ולא אמו לגזירה שווה לכדרבי. אמו שכתוב בכהן גדול שהיא מיותרת לומדים גזרה שווה מה שאמר רבי מה דתניה רבי אומר גבי נזיר במותם אינו מטמא אבל מטמא להם מטמא לנגעם ולזיבתם כנאמר גבי נזיר לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יתמ להם תיבת במותם זה מיותר כבר כבר אני יודע כתוב לפני כן על כל נפש מת לא יבוא לאביו ולמור אחי ברחותו לא יטמע להם למה צריך להגיד במותם כבר לפני כן אמרת על כל נפש מתו יבוא במותם
מיותר מה לת לדייק במותם אינו מטמא אבל מטמא הוא לנגעם ולזיבתם אם אבי ואמו יש להם שרעת אוצרעת היא חשובה כמת מת בכל זאת אפילו שאסור לטמות להם במותם אבל לצרעתם מותר מצורעים האתר תוספות לאימות דכתב בכהן גדול לגזירה שבת לנזיר דכתיב בן נזיר לא התמלה להם במותם במיתה יתרה להקתי בר הכל נפשות מת למה לי במותם נאמר לך במותם הוא דאינו מטמא אבל מטמא הוא לנגעם ולזבתם נראה דעיקר קרה לנגעם תחמדמצור חשיב כמת זיבתם נקת הגב נגעם זיבתם זה לא כמ מה זיבתם זה לא
כמת העיקר היה לנגע שתחשוב שכן כן טוב שאתה עומד ש שיבין שירו לרב תפרט איתו אני אפשר הרי מצורה חשוב כמת זה כמו מת אז מה זה נקח מצורה שזיבתם זה דרך ואין גם אתה התחלת עכשיו משהו מטוס ואין לי אלא בנזיר בכהן גדול מן העין טוב זה בן נזיר מותר להטמא לזה ומצורע אבל כהן גדול שמותר לו להתמות לזה ומצורע מן העין אמרת לא יאמר אמו בכהן גדול שאין תמוד לומר לא צריך להגיד אמו למה לא הייתה צורה להגיד לי שאסור לכהן גדול לתמות לאמו
שרק וחומר הוא שאסור להתמא לאמו אבל לא אמרנו שהכל נפשות מת לא יבוא זה רק נאמר בקרובים כי לא צריך להגיד ברחוקים אזמו זה מיותר אבל בכל זאת היה אומר נלמד בקב העומר לחזק יותר את הדבר ככה אומר תוספות אמרת לא יאמר אמו בכהן גדול שאין תמוד לומר שהרי קל וחומר הוא שאסור לטמא לאמו ומה אם במקום שכהן אדיוט מטמא לאחים מאביו אין כהן גדול מטמא לאביו מקום שמקום שאין כהן אדות מטמא לאחיו מאמו אין דין שאין כהן גדול מטמא מלאמו יפה זה הקלוח אומר זה
יפה ומה אתה יודע שקודם כל צריך לדעת שמה שכהן מותר לו לטמות לאחיו לשבעה קרובים אחד מהם זה אחיו דווקא אחיו מאבא אבל אחיו מאמא כהן אסור לו להתמות לאח מאמא למה זה נקרא אחיו רק מאבא איך כתוב אצל בני יעקב שנם עשר אחים אנחנו מאבינו בני איש אחד אנחנו אז מה כהן גדול סליחה מה במקום שכהן עדות מטמא לאחים מאביו אבל אין כהן גדול מטמא לאבי משום אופן בצד אבי מצינו כאן אצל כהן אדות שמותר לו לטמות לאחיו מאביו מכל מקום אסור לכהן גדול להטמות
לאביו אפילו לאביו אסור מקום שאין כהן ידות מטמא לאחיו מאמו אסור אין אין דין שאינו מטמא לאמו שמה הוא מטמא לאחים מאביו כהן גדול לא מטמא לאביו פה שכהן אדיות לא יכול להטמות לאחיו מאמו לא כל שכן שלא יטמא לאמו בצד אמו חמור שהרי כהן אדיות אסור להתמות לאחיו מאמו כל שכן שיהיה אסור לכהן גדול להתמות לאמו אם זכית מהדין אם אתה יכול ללמוד את זה טוב מקל וחומר מה את לומר אמו בכהן גדול למה הוא צריכה תורה לומר שלא טמא לאמו מופנה מה להקיש ולדון
אמנו גזרה שבה אמו בכהן גדול מיותר לדון גזרה שבה מנזיר נאמר אמו בנזיר ונאמר אמו בכהן גדול מה אמו אמור בנזיר במותם אינו ביטמ אבל מטמא נגעם מול זיבתם כך דיקנו בנזיר במותם אין מטמא אבל מטמא לנגעם ולזבתם אפמו אמרו בכהן גדול במותם אינו מטמא אבל מטמא מלא נגעם ולזיבתה מותר לכהן גדול להתמות זב ולמצורע אבל זה לא דווקא עמו ואביו זה כל ז ומצורע קל וחומר ומה אבי ואמו שהשם הקרובים ביותר מותר אז היה אחר ש למה השקחה למה תחשוב כהן גדול קו החומר זה
על משהו אחר זה לא זה לא אני הרב שאל שאלה זה על כולם לא דווקא לאבי בזיבתם שיכול להתמות כן ככה אני מבין זה לא קל וחומר אבל זה ככה אני מבין אשכחן כהן גדול ש דיבר על זה בתוספות בינתיים עד איפה שת יש פסוק שאומר שבקר תמות להביא ולימוד למי לכהן אדיוט מותר לו לתמת לאבי ולאמו איתמה להם תמה בחייו ביח מה זה קשור עכשיו תגיד כאילו אז למה לומדים את זה עכשיו שהוא לא מתאמ לא זה כהן גדול לא תשו אתמה חי ממה איפה
הלך פעם ש בתורה זה לא משמח אחיו זה רק מאביו כן בעיבום אני יודע זה אחי מאב אבל בכהן גם מה שמותר לאחותו דווקא רווקה נשואה אסור פס הייתה לאישית זה כתוב מפורש אבל אחי הוא לא אז הוא אחי לא כתוב זה אחי לא ש זה למו אמרת אחים אנחנו אחים אנחנו זה נמר עליב לא שזה אחים אחים זה נקראים מאבא מאבא זה גם כל הדוק אומר אחים אנחנו מאב זה תוספות אומר מה שאני אומר בתוספות אומר לך אחים זה פשוט השכחן שבכהן גדול מותר להתעמוד
מצווה נזיר מלן שמותר לו להתעמוד מצווה שילמד גזירה שווה מכהן גדול כמו שלמדנו כהן גדול מותר להתמות לזה ומצורה בגזירה שווה למה זה הגזירה רק נאמרה לכך במיוחד לכן רק לומדים את זה שמה נאמר רק לזה במיוחד לכהן גדול ל לכהן גדול לא לנזיר לא זה למד מנז אי אפשר ללמוד בגזירה שבה מכהן גדול כמו שלמדנו כהן גדול שמותר להתמות לזה ומצורה מגזירה שווה אותו גזרה שבה אי אפשר זה רק נאמר בשביל זה תוספות אבל ה הראש כותב שהבריתה העדי להביא לימוד שנאמר בנזיר עצמו. אפשר
ללמוד אבל דיפה אתה אומר אם לא היה לנו פסוק לגבי נזיר היינו לומדים את כל הגזירה ש גדול רק במת מצו לא היינו לומדים עלם וזיבתם בסדר אשכחן כהן גדול נזיר מל שמותר לתמות לבן מצווה דתניה כתוב בן נזיר כל ימי הזירו לאדוני על נפש מת לא יבוא שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע אם היה כתוב כל ימי הזירון להשם הנפש לא יבוא לא היה כתוב מת שומע אני אפילו נפש בהמה במשע אסור לה לה להתמוד גם לנבלה נפש בהמה למה גם בהמה נקראת נפש מכה
נפש בהמה יש פסוק מפורש מכה נפש בהמה ואיש אשר יכה כל נפש אדם מות יומת ומכה נפש בהמה יש למנה נפש תחת נפש אז כמו שהוא הקיש נפש אדם נפש בהמה כעניין שנאמר מכה נפש בהמה כעניין שנאמר מכה נפש בהמה הנה המשך שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כעניין שנאמר מכה נפש בהמה מה תעמוד לומר על נפש מת לא יבוא בנפש אדם הכתוב מדבר נפש מת היינו זה אדם אבל בהמה היא לא נקראת נפש מת ואין הנזיר מוזר עליה אמרנו שכתוב מפורש בתורה כתוב והמת יהיה
לוני ולא נקראת נפש כנפש בהמה רק מת לא נפש אבל כתוב על נפש לענפש באמת באמת כתוב נפש נפש מת ובהמה כתוב והמת יהיה לו זה השאלה רק בחייה היא נקראת נפש במיתתה היא לא נקראת נפש תוספות מה תוספות יש לי תורה מה תוספות כתוב מכה נפש בהמה זה בחייה אני אומר לך בחייה נקראת נפש שלם נפש תחת נפש מה זה שלם אחרי שהיא רק זה לא זה לא ב כן ככה הוא כותב לי פה דף מח מכה חיה ק גם גם הלימוד אתה רואה היא
נקראת נפש ולא נקראת נפש מת על כל אז אז נפש מת מהתחלה תגיד זה לא בהמה בכלל למה הוא בכה שאל טוב בהתחלה הגמרא לא גורסת את המילה מת כתוב יגזר השם על נפש לא יבוא למה כתוב מת זה לפוקי בהמה רבי ישמעאל אומר אינו צריך ללמוד משם שנזיר לא מוזר הנפש בהמה הרי הוא אומר לא יבוא בנפשות המטמאות ביאה כתוב בדבר אף אחד לא מוזר כשיש נבלה לא יבוא מה כהן אתה כהן אתה מוזר איפ שיש נבלה לא לבוא רק לא גל גם אתה מותר
לו מוזר לו לגעת בה אסור נבלה מ יש איסור לכהן לקבוע בנבלה בזמן בית המקדש לא בסדר תנ אותו מה בסדר תנו זה לא אסור עובר עליו מה זה לא הכוונה באוהל מה שמתמל שביע לא יעבורה לא מטמאה באוהל.
אותו דבר עובד כוכבים. הוא לא מוזר על זה. למה? הוא גם לא מטמא באוהל.
מטמה כמו בהמה. גוי כמו בהמה. מי אומר לך את זה? משנה למלך.
קרן אורה. למלך בטו. ברמב"ם ברמבם כסף משמל אז הגמרא הגבר הייתה ממשיכה כתוב שמה לגבי נזיר לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יתמעלה במותם כבר נאמר בפסוק כל נפש מת לא יבוא למה שוב לאביו לאב ולאמו אינו מטמא אבל מטמא למת מצווה. אפילו שהברתה אומרת לאביו ולאמו, הדרשה היא מלאביו ולא אמו דרך אגב.
אומר זה מאחיו. אומר התוספות. כן. זה פירוש השני בתוספות.
אשקבים מוזים יותר כן לומדים אחרים אח העיקר עכשיו נזיר מן ענן שמתמא שמותר להתמות מצווה מלאביו ולאמו לאחיו כן כן הגמרא שואלת עד שלא יאמר למה צריך ללכת יש לי בית דין בדין שנאמרה הדרשה הזאת מעת מצפצה יש ללמוד בקב חומר איך ומה כהן גדול שקדושתו קדושת עולם מתלומת כהן גדול קדושתו קדושת עולם כל ימי חייו בכל זאת למדנו מלא אביו מטמא לאמת מצווה נזהיר שאין קדושתו קדושת עולם אלא זה רק ימי נזירותו אין לו דין שמטמא למת טוב ואין לו נזירות עולם קיבל עליו הרוב
מה אומרת לא אם אמרת בכהן גדול אי אפשר לומד קל וחומר אם אמרת בכהן גדול שכן אינו מביא קורבן על טומאתו זה כמו רבי אליעזר תאמר בן נזיר שמביא קורבן על טומאתו אילו מביא קורבן על טומאתו לא טמאמת מצווה מוד לומר להבו מול טמ אבל מטמא למת מצווה הנה לכן צריך לי את הפסוק כי הייתי אומר כיוון שהוא צריך להביא קורבן אפשר ללמוד או או אולי נדרוש מלאביו ולמו שכתוב בנזיר או אינו מטמא לאביו ולמו אבל לטמא לשאר מתים ולא נדרוש דווקא לקרוביו אסור להטמא שעל
קרוביו הוא מתאבל הוא מצטער ביותר זה זלזול בקדושת הנזיר אבל תמיד יש שאר מתים שהם לא קרוביו זה דבר פלך גדול עכשיו שלא מצטער על אבל הרב אי אפשר לעשות לימוד כזה שהכהן זה רבנו פרץ אומר הכהן הגדול הוא קיבל את הטהרה שלו מבורא עולם כהנים והזיר הוא קיבל על עצמו עם כהן ש שהוא טעור מפני הוא לא קיבל על עצמו קיבל את זה אז הוא אז הוא נתמ זהו זהו זה עולם זה קהולת עולם בד קל וחומר זה אותו דבר אותו דבר כהן גדול לא
קיבל הקדוש ברוך הוא קודם כל כהן קיבל אבל לא כהן גדול הנזיר הביע לעצמו לא בסדר אז זה רק קדושת שעה כמו שדיברנו זה אמרנו בהתחלה או אינו מטמא לאביו ולאמו אבל לטמן נשאר מתים שהם לא קרוביו אמרת קב חומר מה כהן אדיוט שמטמא לקרובין אינו מטמא לשאר מתים נזיר שאינו מטמא לקרובים דיר שלא טמא נשאר כהן אידיות מטמא לקרובים ולא לרחוקים אז חמור מטמא לרחוקים לקרובים אתה רואה אם כן נזיר שמוזר לקרובים ודאי שמוזר לרחוקים אה אם ככה מה תמוד לומר לאביו ולאמו להבא לאמו
הוא דלא מטמא אבל מטמא הוא למת מצווה כיוון שזה בא ללמדנו שנטמל רחוקים אסור לה רחוקים אז מה מעיתה התורה לאביו ולמו לאבי ולמו זה לא מטמא ומטמא למת מצווה הגמרא אומרת אז להבינימוז בן אזיר זה מיותר. זה בא ללמד שמתלמן אמת מצווה. בוא נראה. עד שלא יאמר יש לי בדין.
אם התורה לא הייתה אומרת אבי ואמו בן נזיר הייתי יכול ללמוד בכלל וחומר שעל נפש מת לא יבוא נאמר בדרך הכינויים לקרובים. נאמר כללות בכהן גדול ונאמר כללות בנזיר. כתוב בכהן גדול על כל נפשות מת לא יבוא. ונאמר כללות בן נזיר על נפש מת לא יבוא מה כללות אמור בכהן גדול לאביו לקרובים מה מה כללות אומר בכהן גדול לקרובים לאביו וב מזה דורשים לאביו אינו מטמא אבל מטמאמת מצווה כי כבר כתוב על כל נפשות מיבוא שזה קרובים ומה שכתוב לאביו אינו מטמא אבל מטמאמת מצווה אף
כללות אמור בן נזיר זה נאמר הכל הכל נפש מת לא יבוא זה לרחוק לקרובים אז אם כן מה כתוב לאביו לאביו אינו מטומא אבל מטומאמת מצווה יפה אתה איתיך או כלך לדרך זו או שנלמד מהשוואה כללית שנאמר בכהן לכללות שנאמר בנזיר בדרך ך אחרת בוא נראה נאמרו כללות בכהן אדיות ונאמר כללות בנזיר נאמר בכהן אדיוט אין נפש לא התמ בעמיו בכללות נפש לא התמה בעמיו ונאמר כללות בן נזיר על נפש מת לא מה כללות תאמור בכהן אדיות מטמא לאביו שכן בכהן אדיוט התורה התירה להטמא לאביו
או כללות אף אף כללות האמורה בן אזיר מטמ לאביו שיהיה מותר לו להתמות לאביו אז לכאורה יהיה מותר לו להתמות כמו בן נזיר זה לא מיותר צריכים אותו ללמוד שאסור לטמות לאביו אותו דבר בכהן אדיות מה הם כה מסיקה הגמרא תמיד לומר לאביו ולמו לא התמ את מצווה מטמא מלא ולמו לומדים שדווקא אינו מטמא לאביו ולמו אבל מטמא למת מצווה למה איך לומדים שמטמא למצ פעם פה באביו ולמו לא תמע זה אני צריך לאבי שהוא לא נתמל אביב קיצר לומד לא אביו שכתוב בנזיר זה לא
מיותר צריכים לדמוד שאסור לטמא לאביאב כן זה לא כמו כהן אדיוט נכון אז אני לא יכול ללמוד זה אבל בברייתה היא מסיקה לא כך הברייתה אומרת הבריתה זה לא כך אה זה שאלה מתי מטמא אני מה שכן הלמת ועם מטמא כן תמיד אמר אביו בים או לאט מה למת מצווה מבלה לומר שם למת מצווה מטמא המב לומר שם מטמא לאב זה שאלה זה עכשיו השאלה המבעל לומר שאין מטמא לאביו קודם כל לומדת אומר לאביו ולא לטמ מצווה ככה למדנו אם ככה מבעלה לומר שאינו מטמא לאביו
צריכה התורה לומר שלא שה נזיר לא מטמא לאביו איך אפשר ללמוד מלאביו שמתמא לאמת מצווה צריך ללמוד את זה עצמו שאינו מטמא לאביו כלומר איך אתה יכול להשיק לי מסקנה אתה מדומר לאביו ולמו לא אתמטמא המבא לומר שאין מטמא לאביו צריך את זה לגופו זה לא בא ל נכון כן כן ככה כמו שקודו אומר למה אני מסכים מר אתה איתי כי לוי מסתכל עליי תירוס אלא לאביו לאביו לומר שאין מטמא לאביו לאחיו אין מטמא אה זה להחיב למה להחיב להחיב אינו מטמא על אמת מצווה מטמא
ולאמו לגזרה שווה לכרבי כמו שלמדנו בהתחלה אלא יש לשנות בבריתה כך לאביל שנאמר בן אזירומר שאינו מטמא לאביו הוא הדין ש קרובים לאחיו גבי נזיר לומר להחיב אינו מטמע מצווה מטמא ולא אמו לגזרה שבת רבי לכהן גדול כתוב בו לאמו לעניין זה ומצורע כשם שנזיר מותר להטמא להם אותו דבר כהן גדול מותר להטמא להם עם זהב או מצורעך אותו זה דרוך אה גם בזו כתוב לאכ ולאח אותו זה קושיה לאח אותו דכתיב גבי נזיר למה לי איפה כתוב לך את זה כן זה הריבן כותב הוא
לאח אותו זה מיותבך כתיב גבי נזירוע לא כיוון שלמדנו מלאביו כל הקרובים אז צריך להגיד לאחותו ולאחותו זה מיותר כבר אני יודע של נזיר רק בנזר כתוב כן כן לא כתוב לא רק בכדתניה דתניה לאחותו מה אתה ממר איך שהלך לשחות את פסחו מי זה הכהן גדול ולמונז ולמו את בנו היה הולך בדרך לבית המקדש לשחוט את קורבן פסחו או למול את בנו ושמע שמת לא מת שהוא אחד מקרובה שמצווה לעסוק בקבולתו א סתם כהן מדובר נזיר נזיר אבא נזיר איפה הוא לא מזווה לי את
המטוטו בנזיר לא כזה מיותר נזיר אפשר ללמוד לכל אדם יכול לטמ יכול לטמ כמ שמת איפה אני דתניה לאח אותו מה שהלך לשחות את פסחו ולמוד את בנו ושמע שמת לו מת יכול להטמ יכול יטמ לו בדקוברו אמרת לא יטמ אמר הלכה היא מה אמרת לא התמה הלכה שלא יתמה למה שלא יבטל מצוות קורב פסח מצוות מילה עשה טוב מה הדין אם מצא בדרכו היה הולך לשחותט קורבן פסח למוד בנו ומצא את מצווה צריך להתעסק בקבורה תו יכול להתמ מצווה גם כן כמו שלא התמה לקרובו
יכל לא התמכדי שלא לבטל מצוות קורבן פסח מצוות מילה כמו שלא מתמא לקרוביו אז גם לא טמא למת מצווה תמוד לאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא על אמת מצווה המטמא חייב להטמות אפילו אם מתבטל על ידי זה מצוות קורבן פסח במילה חייב להטמות אפילו שהוא עובר כרת פה למה למה הוא לא יכול לקרות מילה מה קר מה יעבור הזמן היום השמיני יעבור הזמן יגיע אחרי הלילה לא יכל למול הוא עכשיו נשמע לבמת מצווה שקובר אותו יש שני מצוות עשה שזה כרת גם אין רק מילה ופסח שהוא
הוא מדמה למת מצווה הוא פתוח לא ייצר הוא יהיה חייב בקרב אז לא יהיה חייב למה יהיה חייב התורה פתרה פריט עוד יומיים זה אפילו שיש כת התורה פתר עסוק במצווה פטור מן המצווה אבל מת מצווה שאין לו קוים חזק הוא חייב להתרות נכון בסדר לוי רבי עקיבא אומר נפשו על נפש נפשות על נפש לאשתכם תיקון כן על נפש נפש על נפש אלו רחוקין הנמו מוד של רבי עקיבא אומר לומדים את הפסוק באופן אחר בוא נראה כתוב בתורה על רבי עקיבא אומר על נפש מת לא
יבוא אלו הרחוקים אסור לנזיר להתמות להם מת אלו הקרובים שגם לקרובים אסור להטמאגם אז למה צריך לאביו ולאמו אינו מטמא לאביו ולאמו אין לו מטמא אבל מטמא הוא למת מצווה לאחיו שאם היה כהן גדול והוא נזיר שתיים קדושות לאחיו אינו מטומא אבל מטמא למת מצווה שתיים קדושות לאח אותו כדיני שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמוד את בנו ושמע שיש מת מצווה יפה טוב ולרבי עקיבא גזרה שבת דרבי מנלה למה רבי למד רביעקא כן אמרנו שלאמו לאמו לאמו מנזיר לכהן גדול ללמד שמותר לכהן גדול להטמא לזה
ומצורע אז מננה למה לאבי ולמה אתה אומר בן נזיר זה לא מיותר הוא דורש את זה רבי עקיבא שמטמא לאמת אז כמו שלרבי עקיבא צריכים להביא ולמו למעצבע הוא הדין להביא ממו בכהן גדול צריך למעט מצו צווה אז מאיפה מופנה ללמוד גזירה שווה איפה הוא יהיה עמו מופנה אמר לך כיוון דאמרמור אם היה כהן גדול ונזיר להחיב אין לו מטמא אבל מטמא למת מצווה למד מזה שכהן גדול שהוא נזיר מותר לטמות למת מצווה מעטה מה לי כהן גדול חוד מה לי נזיר וכהן גדול ממילא אני
יודע שכהן גדול מותר לטמות לבית מצווה לא צריך ללמוד לי דבר הזה מה שכהן גדול לאביו אז כמו שלמד רבי ישמעאל אז צריך אז לא צריך כמו שלמד רבי ישמעאל אז יוצא שלא ולמו שנאמר בכהן גדול מיותר לגדרה שבת של רבי זב ומצורע כן מיותר זה לא מלאחם לא מאיפה למד רבי גזרה שווה רבי כן כן זוכר על זה וזבה פה בראש העמוד הקודם הוא לא צרך אצלו להזכה גדול זה אותו דבר לא אבל רבי עקיבא מאיפה לומד כמו רבי אותו דבר אצלו כהן גדול בן
אז אז מאיזה מילה הוא אומר לא אז מה שנאמר בן נזיר זה נאמר גם כן אז מה מה לי כהן גדול יחודי מה לי נזיר וכהן אתה מבין אז יש פסוק מיותר כן הכהן גדול מותר לתמ מצווה אז לא צריך ללמוד את זה לאביו כפי שלמד רבי ישמעאל אז לאיב מו שנאמר בכהן גדול זה מיוטב ללמוד את הגדרה שווה של רבי של רבי של רבי אבל רבי עקיבא מהמילה לאביו ולמו לומד שהכהן גדול מתמ מצוה בלי נזיר רק כהן גדול זה מאבי ואמו הנה ואף של
אביב וליומו שנאמר בנזיר אין מיותר שהר דרשמנו רבי עקיבא שנזיר מטמא למת מצווה מספיק שצד אחד בגזירה שבה שהוא כהן גדול מיותר בזה לדרשה גזרה שבה זה שרבי עקיבא סבר גזרה שב כזו לומדים מצד אחד מופנה מצד אחד שכן גדול מופנה לא בן אז רבי ישמעאל אין חילוק בין לו אחד לשני לים אז אחותו למה לי לא רבי ישמעל כהן גדול אה אני למעלה אני למעלה כהן גדול הוא נוזל ל רבי ישמעאל כהן גדול והוא נזיר מנלה למה הוא דרש מלא אחיו שנזיר מטמא למת מצווה
אז כהן גדול והוא נזיר מנ שמותר לטמות א לאמת מצווה שתי קדושות שתי קדושות לא אמרנו שלא צריך כיוון ישר רחמנה חד לא לגב את מצווה מה לי חד מהר להבין אין הבדל למה כשאתה רק על רבי ישמעאל כהן גדול ונזיר?
זה שתי קדושות. תקשה גם על רבי רק לרבי ישמעאל הקושי. כשגמו לרבי עקיבא שתי קדושות מנ למה תפסו רק את רבי ישמעאל פה נגמר לנו אחותו למה לי גם לאח גם לאחו וגם הייתי יודע לענות לך אם ת לא לא אני שואל את זה בן אתה שואל טוב נז כן כהן גדול לא כהן גדול אחותו שנאמר בן נזיר אמרנו למי שהלך לשחוט את פסחו למול את בנו שמטאמץ מצווה אז למה לי אין חילוק בין לו אחד אמרנו לשני לים אז הוא הדין שאין חילוק בין לו
לכרת כן הלך מצווה דוחה ליו הוא נשוכרת אז למה סגתחמנקיש רחמנ מצווה רק נזיר וכהן דיסור לבינו אבל מילה או פסח דכרת לא התמ שמעלה שגם כרת כן ולרבי עקיבא מחדיל שנה כהן גדול לחודל או שנ כהן גדול והוא נזיר נפקה מלאחיו אז לאבימול למכות אנחנו הלכה יג העמיד שני סולמות זה בצד זה ולא ולא היה בשניהם משך ארבע כלומר רוחב ארבעה ורחיקם זה מזה כדי שיהיה שיהיה בשניהם ארבעה ומילה האוויר שביניהם בקש מה עשה אותו כהמשך כלבות זה תמשיך מה כתוב הרב אינו מועיל אינו
אינו מועיל לא להתרוש עליו לא יש לא להתראו להשתמש עליו ולא לערב יחד. עכשיו מקום מעמד הרגליים במקום מעמד שמקום מעמד הרג באמצע הסולם אה שמקום מעמד הרגליים הוא באמצע הסולם ואין ראוי לעלות בקש ומעמיד הסולם באמצע קש מן הצד והקש מן הצד מהנה בין להתיר בין להתירו להשתמש עליו בין לערב יחד איך הגוון השני איך יעמיד בגוון שמענה שהסולם באמצע רקש מהצד הבנתי כן יפה בשביל מקום הרגליים זה לא מועיל אין עכשיו יד לא הבנתי את הראשון אבל נמשיך אין הסולם רחב ארבעה וחק אצלו
בכותל להשלימו לארבעה די לו שהחוק בגובה עשרה ואם לא העמיד סולם כלל אלא חקק בכותל כמין שליבות של סולם לעלות בו צריך שהחוק בכל גובה הכותל הוא מועיל בין להתיר תשמיש בין לערב יחד מה זה בכל גובה הקוטל לא רק ארבעה לא רק 10 טפחים אבל זה בכל גובה הכותל לגמרי למה שיוכל בפועל לעלות שמה יש לו סולם זה רק להשלים בצד איך אי אפשר לעלות בכותל הכותל הוה עשה אותו כמו מדריבות אהווה ככה כמו פורת יוסף מה זה שלבות איזה פורת יוסף איפה הכיפה היום
מתפסים אני לא מכיר את זה מה זה למה חקקר מועילו זה העיקר שיהיה בגובה ברוחב ארבעה צריך אבל הוא לא עונה בצ מה שהוא חקד יוכל לעלות יוכל להניח דברים שלמות של הסולם הרב משהו חק בקיר זה המשך של השלמות של הסולם ואז מצטרף לארבע זה ה בסדר לא פה לא אם לא היה סולם ואם לא היה מצולם כלל אלא חקק בכותל כמית שליבות של סולם לעלות בו צריך שחוק בכל גובה הכותל לא אבל מה אני טוב בסדר מגרגות כנראה אה עשה כמו מגרגות כן אבל
אבל בכותל אפשר זה ישר סולם אין אין דבר אין יותר ישר ר מסולם עקום.
הסולם חייב להיות עקום קצת שנוכל לעלות עליו. יש אלה שיודעים לטפסים. אנחנו לא יודעים לתפס אבל יש דבר כ זה רק מספרן שמה שמעתי יודעים לטפס כמו קופיקום אבל יש סולרים כאלה אנשים עולים צריך מעק כן כן מעק רגע רגע זה מזל טוב הנה בבקשה באברהם קח קח עוד אחד ה בסדר יאללה עושים מעקה בצד עליו אתה גם מספרן? אתה מספר?
לא. היה אילן בצד כותן. שים לב היה אילן בצד הכותל ועשה סולם לכותל. אם רצו מערבין יחדן סולם אה אני צעיתי אז אני לא אמרתי כך כן עשה אילה היה אילן בצד הכותל ועשהוא ועשה הוא כן סולם לקותל נת לו את הלילן בשבת לא זה רק מדרבנן בשעת קניית העירוב בין השמשות לא גזו על שבות כותב פה המפרש הם מפרשים את זה אבל אם עשה אשרה סולם לכותל אין מערבין יחד מפני שאסור לעלות עליה מן התורה שהרי אסורה בהנאה שכתב בהפך דילן אינו מועיל והשרה מועלת
כמה שכל איסור לעלות זה משום איסור שבת לא יכול להתיר רשויות שבת השרה מועלת שתי יבשה שאין איסור לעלות עליה משום איסור שבת לכן יכולה להתיר רשות שבתזה הפוך שאומרים אילן מותרח השרה אסורה ושאומרים השרה מותרת אילן אסור מה זה השרה הזאת היא לא מחוברת לקרקה אני יודע שלא הם לא עשו בכל מצב לא אז הוא מתרץ את זה פה שאז אין איסור לעלות עליה משום איסור שבת יבשה יבשה והוא שתהיה יבשה וישה המרן אומר תה יבשה שאז אין איסור לעלות עליה מסו איסור שבת לכן
יכולה להתיר לנו רשויות שבת אם כן יש כאן פתח רק רק משום סיבה אחרת שעבודה זרה אסור לעלות שם יש פתח אז ומרן שעוסר לא כמו הראש זה בגלל שעבודה זרה נראה איפה הגעת ולזה שמתיר זה לא עבודה זרה.
עכשיו טז. עכשיו אנחנו בסח מה יש בהשרה שהיא עבודה זרה? תופס עושים אותה, נוטעים אותה בשביל עבודה זרה. זה השרה.
מה זה השרה? אז איך מרן? השרה זה עץ שנוטעים אותו בשביל עבודה זרה. אז איך מרן מתיר לעשות את זה בשבת?
לעשות את זה בשם. לא זה אסור בגלל עבודה זרה זה מותר בשביל שבת אבל זה בתשום מס עבודה זרה גם אסור זה אסור אנחנו בסימן תלג אבל התחלנו אותו הרב א אתה היית איתנו איפה הגעת איתנו זה לא נשמר לי בסדר זה טוב החודש הזה זה לא צריך הרבה חומר קצת תביא מה זה מה יש לי שם לא לא מה זה למעלה למעלה תרא למעלה כן כתבת לי שעשית את זה האם לא למדתי את זה אמרתי משהו אחר מאוד אוהב אותך ציון משהו אוי הבדיקה צריכה
שתהיה לאור הנר ולא לאור הלבנה זה למדנו את זה נכון למדתי את זה ביום שישי באיזה יום היה יום שישי ואם עבר ולא בדק ליל יד שבודק ביום יד לב תבדוק לאור החמה לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר בר סדרה שאור הרב אם בדקה לאור רחמת דיו והוא עדים כנגד הרובה שבחדר ב אין בודקים לאור האבוקה אלא לאור הנר ולא בנר של חלב ולא בשל שומן ולא של שמן אלא בנר של שעווה זה אבוקה אפילו בדיעבד לא מענה אבל נר של חלב ושל שומן מענה
בדיעבד מה שמדליקים ג' בודק כל המקומות ששלחו שם הכניס בהם חמץ לכן כל חדרי הבית ועליות צריכות בדקה שפעמים אם אדם נכנס בהם הוא פתאום בידו אבל אוצרות יין שאין מסתפק מהן איפה יין לא מסתפק זה רק אוצר וכן מטבן כיוצבו אין צריכים בדיקה מה זה בין בית התבן מקום שכחסנים בטבן חורי הבית הם אז היה להם בהמות בבית צריכים תבן צריכים זה היום אין לך הם אתה גר בקופסאות גפרורים בבניין איזה בתים זה צריך בית יהיה כמו בן אדם יהיה גינה יהיה חצר שלוש קומות
ד' וזיזין הבולטים מהכותלים שאינם גבוהים הרבה ולא נמוכים הרבה צריכים בדיקה כן כן, אתה מבין שכי אתה יכול להשתמש בהם, לשים בהם לפעמים משהו, אבל הגבוהין שאין יד אדם מגע עד עצ והנמוכים פחות משלושה פחים אינם צריכים בדרכה, אבל לפעמים יש לו תינוקות שהם רצות שם, הם יכולות להניח איזה ביסני, משהו טוב אז זה רואים את זה הם זורקים על זה אחורי אהרון צריך הכל בבית של תינוקים זה אמר לנו זורק אחד שלא יהיה לו לחם בכסח כן גג היציע והמרדל שגגיהם משופעים ומפני כך אין
גגיהם ראויין לשום תשמיש אינ צריכים בגדגה אפילו הם בתוך הבית איזה גגות כאלה ככה כמו של הרעפים למה לא יכנו עכשיו שום דבר אבל גג רגיל עולים שם יש לפעמים יושבים רפ של בקר אינה צריכה בדיקה למה הם אוכלים את זה יפה שאם היה שם חמץ הבהמות יוכלו וכן נול של ג'יג'ים על תרנגול אינם צריכים בדיקה מפני שאם היה שם חמץ גולים יאכלו וכן אמצעה של חצר אין צריך בדיקה שאם היה שם חמץ העורבים בשאר עופות המצוים שם יאכלו והנמי מספק חמץ אבל ודאי חמץ לא
אבל לקמן מבואר דמותר להשליך חמץ במקום שעופות מצויים שכן שאין צריך לבער משם אפילו חמץ ודאי עד לאחר זמן איסורו חור שבין בין יהודי לחברו. כל אחד בודק על מקום שידו מגעת. יש דברים כאלה.
אה בכותל יש חור פה וחור גדול עד הבית שלך. אני בודק חצי ואתה בודק חצי. מה אני מחובר אליו לבית שלו? למה אתה רוצה לראות שהוא לומד תורה?
עליו כירות ביתו. חור שהוא בין יהודי לחברו כל אחד בודק על מקום שאדו מגעת והשאר מבטל בליבו ודיו שבין יהודי לשוי אין לו צריך בדרכה כלל למה שהם היו אמרו כשפים עושה לי יגידו מה זה מכניס את היד שלו לפה ונמצא בא לידי סכנה אבל שורכי מצווה לא נזקין אותו כדאי תתחיל קום סכנה אבל אם זה בוודאי חמץ למה צריך להכניס את היד קח מתת דק למשוך את זה זה הכוונה זה לא משנה אם זה היד שלו או זה איזה כלי בפרט אם עירקי צריך להיזהר
מאוד הם מתפחדים מה העירקים דבר עם הגוי הרחד בעולם כלל כותל שנשתמש בו חמץ בחורין בחורין ונפל גל אפילו אין גבוה שלושה פחים כדי חפיסת הכלב אין צריך לבדוק תחתיו כיוון שיש בסכנת הקרב שמצעים בגלים חיישינן שמאחר שהישלים בדקתו שאינו עוסק במצווה יחפש אחר מחד שנאבד ולוב על ידי סכנה ואני מלא בסתם אבל בידוע שיש תחתו חמץ אם אין עליו גובה שלושה תפחים צריך להוציאו משם במרא וחצינה בעניין שאין בו סכנה ואם יש עליו גובה שלושה טבחים מבטלו בלבו ודיו כמו שהיה עם הבת של רבי
עקיבא מרתב שמסדרים בו שורות שחביות זו אצל זו עד שנמל עד שנתמלה כולו חוזרים מסדרים שורות אחרות על התחתונות אני צריך לבדוק אלא שורה הענונה ואחרת למטה ממנה ראיינו שורה על פני רוחב המרתף ולא על מיני שטח המרתף אלה עליונה הרואה את הקורה ואת הפתח ואחרת מטה ממנה. צאו בתי כנסיות תמדרשות צריכות בדיקה פני שהתינוקות ענשי היה חמץ אבל הגדולים חס ושלום מתם אוכלים בית הכנסת היום אין רגע שלא אוכלים היום גדולה לגימה שמקרבת מה לעשות המכבד חדרו ביג בניסן מכבד לבדוק החמץ לבערו ונזר שלא
להכניס שם עוד חמץ אבל פי כן צריך לבדוק בליל יד גם בכל אדם צריך לכבד חדרב קודם בדקה בהכיסים או בתגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ צריכים בדקה כן לפעמים אדם הוא לא שם לב חושב שאין לו בכיסים היה רב שם שדרון הוא היה כהן הוא היה לובש את הזה של כיפור בפסח בליל הסדר את את ה כיטל של כיפור והוא במוצא כיפור הלך לעשות פדיון הבן והיה שם חלה והוא לא שם לב הכניס את החלל לכיס בליל הסדר הוא לקח את הכיטל עכשיו לכן צריך בדקה
לא לעזוב כך זה לא מפני אחלה אדם אוכל יש לו פירורים ביד מכניס את היד הפירורים נכנסים לכיס לא לפעמים זה נכנס ישירות לכיס הנה אני אתמול אשתי ראתה בוסטו של השבת שלי ראתה בתוך הכיס פה חת פירור קטן ככה שזה אתה יודע נאכלתי וזה ירד אתה רואה צריך לבדוק אין פה דף רלז תר קלננינו ד מגוק לפי קלה אבל כל חדשופר חבכוש כל מג שופר בשופר שבנין וילה דחבר במלכה בזוג שניחו על ידי דגו דעדה חשת מדינה ועס גרב ועד ואח בית כל בית ישראל
כנה עליו כת עליו לו כהנה עליו כתיב אדוני חופ תרצה יך רבי יהודה שמענה דף פדנוש חקספ בתחילה שמחה אחר כך בעיה ועוד מסתחה שורח דורדה רן רבי יוס אמר כלחן הוזיף לחבר וקיל כל הדה בגחמרה שרחד בגל מגמ ולבדר ועסי ודין דינה רבי אבא אמר אחד נפקו יין ושמן ומים מים ושמנת לקום בשמן מכל שותה וסיומה תיב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן ארון ויין נסמיר תלוי להרק זמר ולא נשתוק חמר שתיק לעלמין או ושמן בחשי תדיר מה בן אל השם חשי בלחישות
דיר מחשבה בלחד חשי דהו ממינה ל פה יהובד בן בחשי א בחשי אתה מתכוון וסג למזק ונגד בך מן כל חשוב כו ברזה חמרה מגלה רזין קלם רבי יהודה ורבי יצחק זה בן וחם בני מרונין זה ספורי בוא רבי אחד שכיח בגוון וחמרה קנדובשה חמורו נושא מסע של דבש אמר רבי יהודה אני מילזין פתר רבי יצחק ואמר וחיכר כן טוב חיקטוב דין דר דין אחרות ונור לכלזכה מהמרה מדה מדחקום קדשה לצד חיה אמר בדובס אפילו בהלזכה למעה באורייתא דרטים דובב שפתי ישנים אתה הוא פשר סם
אל מש כתוב בתומעךמים יפה ויאמר אדוני משה קח לך סמים יהיה בבק הז כד אשר קודש קודשים עליו אדוניכם תנו רבנ 3985 בכל יום שלושם מכניס כן גדול כדי לקצת דקה מן הדכה עשנים היו באלוהים צורי ציפור 70 כנ רבי נתן אומר אף כפן שמעון בן גלמה היא באה כדי מגליים פינש מחצים שב רב נתן שהוא שוח חקומ כי שחצין חסד הבאה כדי שבת אומר כשהוא שוחק אומר דכטב שפ שנבש אין אדם יכול לעמוד מפני רח אין ישראל עשו בחשנחה מעד צורי ומעדש בנות מזמרת ויאמר
עליהם ישראל כבוד עשו ויאמר עליהם צחותכם ורקחתם גודת ושף והגעתם אלמשקזות מן אדם אשר בסם לא תצאו יש מפע בוקרגוף ויעשה מנחבת שעשה אתה וקנה גביע כבד ששקים נוצאים השלושה כנה מן עולם צד אחד כן צד השני שלוש גים שוחדים אחד גד שלוש גים שוחדים כנחת כן שש הקים היוצאים מן המנור במק שקנים כי כ זהב עשה אותה ואת כליה אדוני להושיעות לנגן כל חנו בת אדוני להושיעני חנו בית אדוני זה מעשה המנורה זהבש את המנורה חיה כ תורש קצה כלים אחד ושלושה כלים השני שלוש
גים שנים כן ששקנים עולם שנ ממנה כפתורם שבור כי זהב טהור עשה אותה ואת כליה א כי קצת עשה אותה כלכל ויאמר משה לעצ חרום כאשר דבר משה עמוד בין המתים ובין בגצל משה קצ ויתן את ויפר מתים בצפה ויאמר משה אה כתוב ויתן ניגבני ביום עוזך עוזךזך אוזך כשפנוץ עמוד פנחס ויפל צגנו בסתר עניון שחורך אלך כנך צך חצות חתן כשיש בעלה צדיין עשתה צופיה ביופי אשיעורנו על גדול מיניך עסק גכם פעם גדמ חס קדוש עודך כב צנועלות רצון לפניך בזכות בשור החמך כעסך מעלינו
רחמים תכנס נעמך רואה בהם חנת חצת גופנו צמ הקדשים שברך אבותינו הקדושים אבם יצחק יעקב שמוצד עלברך זכון בבריאות בשמחה ימין שניחים שעות בנות נחת שמחה כלים רוחניים כן יהי רצון לומר ‏Yeah.



