הדף היומי מסכת נזיר דף כח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ער"ח אדר כט שבט תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שני בשבת קודש כט לחודש שבת ערב ראש חודש אדר הנהדר תשפג. הנה זכינו היום זה ערב ראש חודש כל עם ישראל מכין עצמו בבתי כנסיות ובתי מדרשות לעשות תשובה לקרוא כל התהילים שבעה קורטי ברית צריך להשריש את זה בכל עם ישראל בכל מקום ומקום שכולם התאספו לכנוס את כל היהודים בכל מקום ומקום חובה בכאל שרואים המצב הקשה שה עוד יותר צריך להשתדל בכל מקום ומקום לעשות התהילים לבכות לקדוש ברוך הוא שישלח לנו משיח צדקנו נצאה מכל הבעיות מכל הצרות אז

היום בישיבתנו הקדושה כאן אנחנו עושים ברבע לשיים בעזרת השם את כל התהילים בלי נדר בעזרת האלו בשועתו שבעה כוטברית שופרות חצוצרות בקשות רחמים שיהיה ישועה בכל בית הנה פרשת השבוע פרשת תרומה ועשית ס ועשו לי משכן ושכנתי בתוכו אתם יודעים שהמשכן בבית המקדש זה בית היוצר ליראת שמיים כמו שכתוב בתהילים אומר דוד המלך נורא אלוהים ממקדשך פירש במצודות מן הכבוד השורכם במקדש תבוא היראה לבני אדם כי משם יצאו כל הנפלאות אותו דבר כתוב בתוספות בבא בתרע דיבור המתחיל כמצ כמציון תצא תורה לפי שהיה רואה קדושה

גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכווני בו יותר לראה את השם, לראת שמיים, ללמוד תורה למען תלמד יראה את השם אז אומר גדול מעשר שני שמביא דילי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו היה רואה בירושלים כולם עוסקים בתורה בבני חמיים בעבודת השם גם הוא מכוון ליבו ליראת שמיים ועוסק בתורה זה דברי התוספות ככה יוצא כמו שכתוב בדברים ואכלת לפני השם אלוהיך במקום אשר בחר לשקן שמו שם למעל תלמד יראה את השם אלוהיך כל הימים כלומר כל בית המקדש והמשכן הכל עשוי שמשם יבוא

לנו יראת שמיים יראת השם יהיה אוצרו צריך לדעת שהיו השם נגדי תמיד הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד לא השם יהיה אחד. לא רק שיהיה השם בכל יהיה השם בכל העולם כולו, בכל מקום.

כל הדיבורים רק יהיו על השם יתברך. כל הדיבורים, כל המושגים יהיו רק לעשות נעו על הקדוש ברוך הוא. נוכל להכיר, לא רק לדבר, נרגיש את השם. ממש צריך להרגיש.

אתם יודעים שמספרים שפעם היה איזה גביר אחד גוי שונא ישראל ראה היה נכנס לאיזה מסעדה הוא רואה איזה יהודי מעשן סיגריה ומאבט ומעיין באיזה ספר היה שונא גדול אומר אני צריך להוריד לו את הראש ליהודי הזה התיישב על יד היהודי והזמין שמהצר הוא הזמין אומר המלצר לך תביא לי שתייה תביא לי איזה דבר לאכול ואוכל עלי יהודי עכשיו מה הוא אומר אומר לו תשמע לכל המסעדה תביא להם כל שתייה שהם רוצים שישתו וודקה אה וויסקי מה שהם אוהבים בלו לבר תן להם אבל היהודי הזה לא רוצה שתתן. וככה היה. נתן, נתן לכולם, נתן, נתן. אחר כך כולם באים אומרים לו תודה רבה.

בסוף הערב גם היהודי הזה שעל ידו אומר לו תודה רבה. אומר, איזה מין תודה רבה אני לא נתתי לך. אחרי כמה ימים הוא בא עוד פעם, רואה עוד פעם את היהודי הזה שם, יושב במעשן, אומר, אני יוריד אותו חזק עכשיו. אומר, "תבו לכולם לאכול, תביא להם לשתות ולאכול.

משהו חזק מאוד. תעשה על האש, תעשה דברים יפים, כולם אוכלים, שותים, נהנים, ליהודי, אל תיתן." ו בסוף כולם אומרים לו תודה רבה. גם היהודי אומר לו תודה רבה. אומר את זה אל תגידי תודה.

על מה אתה אומר לי תודה? עכשיו אומר עכשיו תיתן ארוחה מלאה לא רק סטיקים תיתן הכל על חשבוני הכל על חשבוני תיתן הכל על חשבוני בבקשה טוב פינקת כאנשים שמה משהו הזמין דברים מיוקים אה מה לא באופן גם להביא בסוף דברים יפים בסוף דבר גם היהודי אומר לו תודה רבה. אומר לו, אבל מה אתה אומר לי תודה רבה? אני אמרתי לך, אל תגיד לי תודה רבה.

מי אתה בכלל? אומר לו, בטח שאני אגיד לך תודה רבה. מי אני? אני אגיד לך מי אני.

אני בעל המסעדה. אז תודה רבה לך. כן, אתה מבין? צועק צועק מה אתה כועס?

אני בעל הבית של המסעדה. אתה יודע מבין? ככה זה הולך. זה יש בעל הבית למעלה.

הוא בעל הבית על הכל. מה אדם יודע שכל פרט כמה שנגלה יותר אנחנו מדברים יותר לשם יותר כך אנחנו מקרבים את עצמנו יותר כשוך הוא רוצה להיות לו דירה בתחתונים בורא עולם כשיבוא משיח איך כתוב כי בחר השם בציון עיבה למושב לא יהיה לו רק מקום שלו בינתיים העבודה שלנו היא לגלות ביחד עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת אדם לא יודע לגלות הוא לא יודע הוא חושב זה הוא עושה הוא נותן הוא לא יודע יודע שזה הכל ממנו יתברך. מה הבן אדם? הוא הולך אומר אני

אתן לכם אני אתה רואה הגוי הזה אבל הוא לא יודע זה הכל שלו יתברך הנה בעל הבית למעלה כל צעד בחיים מגלים עוד יותר עוד יותר עוד יותר תארו לכם יש איזה וילה גדולה בית בניין עם הרבה חדרים דיירים כולם שמחים שם היה שם איזה בעל הבית איזה יהודי הוא בעל הבית.

יום אחד נכנסו הדיירים, סגרו את הדלת, בעל הבית היה בחוץ לא רוצים לפתוח לו. מסכן זה מה יעשה? יורד גשמים קור אומר חביבי זה הבית שלי תנו לי להיכנס. אין מי שכניס אותו.

עובר עוד יום עוד יום בעל הבית אני כבר מוותר על הבינה. רק תנו לי חדר קטן. אל תשאירו אותי בחוץ. אומר לא נותנים לו להיכנס.

הם גרים שם בזכותו בעל הבית רק רוצה חדר קטן זה הקדוש ברוך הוא אומר תנו לי מקום קטן תעבדו בו את השם זה הכל לא רוצה הרבה כל מה שאתם גרים בעולם כל מה שיש לכם כל מה שהכל זה הכל שלי אבל לא מבקש הרבה תנו לי פינה קטנה זה הכל אדם יש לו וילה גדולה אומר הקדוש ברוך הוא תן לי משהו קטן תן לי בבית שלך איזה זה פינה קטנה. שמה תתפלל, שמה תלמד, שמה תעשה רצוני קצת. הכל כך בשבילך הכל תעשה מה אתה אוהב. זהו זה צריך שאדם ירא שמיים.

דבר הבסיס הכי גדול לכל דבר, לכל יהודי, זה יראת שמיים. כמו הגמרא אומרת בשבת, אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר, אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלה יראת שמיים בלבד. כמו שכתוב מה השם אלוהיך שואל מימך כי אם נראה בלי יראת שמיים כל הלימוד והמצוות שאדם עושה חס ושלום זה כמו לחינם כמו שכתוב ראת השם היא אוצרו אם את שמיים אז אין איפה לשים את כל מה שאדם עושה אין אוצר לקבל אחר כך אדם מאבד את הכל מי שאין לו יראת שמיים חבותינו אמרו דומה לגזבח

שיש לו מפתחות פני פנימיים אבל אין לו חיצוניים יש לו פנימיים אבל מה יעשה הוא לא יכול להיכנס אין לו את החיצוניים לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא כדי שיראו מלפניו והלים עשה שיראו מלפניו איך כתוב סוף דבר הכל נשמע את האלוהים מרע את ניצו שמו כי זה כל האדם כל העולם לא נברא עליו בשביל זה אין אחד דבר חביב לפני הקדוש ברוך הוא אלא הוא רואה אחד מתיירם מלפניו. כל אדם שיש בו יראת שמיים, דבריו נשמעים.

אתה יודע, פעם הגאון מבינה כשהיה ילד נגע בשבת באיזה קליפה, מתעלף, זה מוקצה. התעלף ילד נגע בקליפה, התעלף התעורר. עוד פעם רואה את הקליפה, עוד פעם התעלב, אומר, "איך זאת הקליפה ככה נגעת טיפה? איפה השכל שלי?

איך נגעתי בקליפה בשבת?" בסוף אמא אמא שלו פחדה עליו, לקחה את הקליפה ואכלה אותה. אמרה לו, "אתה טועה? זה לא זה אוכל, זה לא קליפה. עד שהוא נרגע." אתה מבין?

זה יראת שמיים. יש כזה יראת שמיים. אין אי אפשר לתאר. אתה מבין היה רבינימין רבינוביץ היה אומר על רב שלמה מקרבין את היראת שמיים שלו.

אומר זה כמו שהיה עומד חייל כנגדו עם הווה בידו. היה טוען חצים או כדורים. הרוה מוכן כנגדו וליבו מגולה החייר מחזיק את צבעו על הכפתור רק נשאר לחלחוץ על הכפתור זה היראת שמיים שלו תראה מה זה אחד שאל פעם את האדבור מקותק מה זה תגידי מה הגדר של יראת שמיים אומר לו זה כמו אדמה בן אמשון נמצא בתוך עובי היער אין מוצא לצאת משם פתח הוא מבחין באריה בעל ממדים דולק אחריו עוקב על תקבותיו יש כאן מקום לשאול לחור כמה השיעור של האמה והפחד עליו ככה

אדם יתן בעד נפשו זה פחד גדול מהשם יתברך ‏Ah. תראה הרב, בוא נלך פה לרב חיים לרב נשטייפלר רבי יעקב ישראל קנייבסקי האבא של רב חיים הוא לא היה שומע טוב באוזן למה כי לקחו אותו בתור בחור לסיביר ב הוא שכח את המעיל שלו על העץ בערב שבת.

עכשיו בשבת אסור לגוע, אסור להוציא את המעיל מעל העץ. זה אסור להשתמש בזה. כל השבת קפה מקור בחוץ לא אכל. היה קורמים.

ככה הוא השמיעה הבית השמיעה כזה ככה איזה יראת שמיים שהייתה להם יש כזה דבר היה כשאמרו לו לעבור איזה הלכה בשבת אמר לה מפקד אמר לה אני לא עושה לא מחלה שבת מה שאתם רוצים תעשו אומר אם אתה לא רוצה תעבור מסדר עכשיו אמר אומר מוכן מה המסדר אומר עברו עמדו 20 חיילים מצד זה 20 חיילים מצד זה אתה תעבור באמצע כל אחד יתן לך מכה ברוה שלו עליך ונראה אם אתה תוכל לעמוד בזה אמר הוא מוכן רק לא לגוע בשבת וככה היה כל אחד עובר

מה זה מכות היא מכת של הרוה והוא נשאר אי רק בשבילו חס ושלום ניגוע בשבת איזה פחד מהשם יתברך לא היה אדמור רב שלומזביין הוא היה הולך כל יוםל המערבי לפעמים בימי חול בימי שבתות בימים טובים בימים נוראים אין הוא הולך היה הסכנת נפשות מוחשית הערבים באר עתיקה היו פורעים. היה הולך לבדו חוצא דרכו בין הערבים בלי פחד. אז אמר לנו רבי יוסף וולטור עליו השלום הוא היה מתלווה איתו עם הרבי אומר לפעמים היה הולך אומר כשהגיע לשער השכם אמר לו האדמור לרבי יוסף אני לא

מטלטל בשבת נמשיך את דרכנו דרך שער שכם אולי אתה שיש עמך חפצים אתה צריך ללכת דרך שער יפו אז שואל אותו רבי יוסף איך אתה לא מפחד ללכת יחידי בין הערבים בתקופת הפגומים אמר תד שאין שאין מקום לשני פחדים מ מי שיש לו פחד מהקדוש ברוך הוא לא מפחד מאף אחד לא אבל אסור אסור לאדם שאנחנו לא הגענו למעלה כזאת אסור לעשות את זה צריך להיזהן גם רבי יוסף ולטוח אמר לי שהוא הלך עם רב שלומקה מזביין והוא והוא אמר לו, "אתה תתפוס לי בחגורה ונעבור."

תפס לו בחגורה ולא היה רואה ואין לו נראה. לא ראו אותם.

גם הוא אמר לי שעבר לו כדור. הרב שלמה מזביעית שמו עליו כדור, אבל זה עבר בכובע. השחור מפה יצא משם אבל ברב לא נגע. הוא אמר לי פלא פלאות.

אתה יודע שפעם השטייפר זה סיפר אבדופר פבסקי והוא אומר שהסטפלר פעם בדרך הוא היה בגיל 80 למעלה נפל הוא השתתח על הרצפה זוהק תרימו אותי כולם באו להרים אותו, אומר, "לא בגלל שאני זקן, אני צריך שתרימו אותי בגלל שאני מפחד במישהו, אני אבל בגלל שזה אבן מסכית אולי על הרצפה והוא לא רוצה להשתחוות עליה, על זה הוא מפחד. אתה יודע, מספרים שפעם אמרו לסטייפלר שי חשש שזבו נפל לכוס התהי שעמד לשתות. אומר לא הצליח להירדם כל הלילה איך נפל איך הוא לא ראה הוא לא שתה

את זה אבל איך הוא לא ראה שנפל זוף חשש לא ישן כל הלילה תראה מה זה זה ככה זה זה זה לא פשוט פניפ פלאות כן כן מה מנש כן אתה היית בא אתמול היה מבחר אתה זוכה ביין בוא אתה תשב פה עד שהוא יבוא כן זה פלא צריך תמיד שאדם אומר שבבית המקדש מהמשכן היה יוצא יראת שמיים לכל המקומות. השראת השכינה הגורמת באמת אנחנו צריכים להיות במקום קדוש שבעזרת השם יהיה מספרים שהיה היראת שמיים לא לדבר עליו יהודי לדון לקב זכות את כל אחד הוא

אומר שהיה איזה ערב נשים אחד משהו אדיר ובאה שמה מרצה שכולם מעניין אותם לשמוע מה שהיא אומרת בשיר יש גם שמה שם והיה משהו חזק מאוד כשהיא גמרה אמרה לה אחד מאוד יפה היה השירה וההרצאה וזה אומרת לה אבל תשמעי את ישבת ממוי והיא דיברת כל הזמן את אומרת לי שזה היה יפה אבל דיברת אומר לה אם את חושבת אז אני אסביר לך אומר את את שרת וזכני לגדל בנים ובני בנים אומר הנדי ישבה אישה שהיא שיקלה את הילדים שלה והייתה שומעת את זה ומורידה דמעות

אז אני סכתי דעתה במה שדיברתי איתה אתה מבין שמעת על אחד ש הוא הלך ל הוא יצא בבוקר מהבית חזר מהתפילה הלך אחיזה זה עם אשתו דיבר איתה ונתה לו שקית אוכל מת יותר אחרי העבודה אחרי שאתה עובד אתה הולך ישר לבית המדרש שתן לו שקית אוכל שהוא אוכל ארוחת צהריים שמה לו אורז שועית שמה לו כמה דברים אמר לו תיקח את זה איתך שיהיה לך אחר כך ארוחת צהריים והכל פינקה אותו טוב תודה לקח את השקית בינתיים אומרת לו אם אתה לא קשה לך שקית

פחזבל תזרוק לי את זה גם טוב אין בעיה בעלה למה לא לקח את השקית אבל מה הוא התבלבל במקום במקום לזרוק את ה שקית של הזבל שקית של הזבל הוא זרק אתית האוכל וככה הוא עלה לאוטובוס עם ה עם הפח של הזבל אבל הוא לא שם לב כן הוא לא עדיין לא קרלט אבל הוא נכנס לאוטובוס כל המרכים ריח שפי היה באיזה זה נראה כמה דברים מרוסים וו כולם מריחים ריכות והם בואים בעצם זה רואים זה פח הזבל אצלו בסוף מרוב הדחיפות זה גם נקרא ונשפח

תארו לכם איזה איזה ביזיון אנשים נחלקו איך איזה איזה בושה זה אבל הוא מסכן הוא אומר להם תשמעו מה אני יכול לעשות זה טעיתי טעיתי תגנו אותי לכו זכות במקום לקחת את האוכל זרקתי את האוכל וזה השקית אתה מבין זה אומרים לבן אדם צריך יראת שמיים מה פירוש אומר לעתיד אחרי 120 שנה יש שקית של זכויות ויש שקית של עוונות אתם מבין מה יהיה יראו את השקית הזאת שקית עוונות של האדם דיבר לשון הרע שפת אחרים חיל שבת לא כיב אבא ואמא איזה בושה, איזה חרפה,

איזה בעיה.

אוי אוי אוי אוי שם יעזרנו על דבר כבוד שמו שנזכה לקדש שם שמיים בעזרת השם שלא נביא איתנו את השקית של המזבלה את זה צריך להוריד לכן כל ערב ראש חודש שאדם עושה תשובה אדם משתדל הוא בא לתהילים בשעה איזה שעה אמרנו רבי יצחק רבע לשוב יש צריך להיות בעייה ברבע לשיים חיים. בסדר עכשיו נלך למשנה אבל לפני המשנה היום ערב ראש חודש צריך צדקה שמו שהיו לתת עוד אחד אולי בגלל ערב ראש חודש לא שתיים ואחד ועוד אחד צדיק עוד אחד אנחנו משניות עירובין זה

אומר שאתה פותח משניות מישל כבר פתח יצחק אתה רוצה כסף סכות יכול זה 15 חילה הרבת בסדר אין בעיה שטר שווה הרבה אין צריך לעשות לכם קופה שהיא פורטת אני בא עם הפארתי את הפכנ [מוזיקה] בוא נעשה את ההגרלה קודם את המשנה אחר כך את ההגרלה בסדר כי משנה זה אותיות נשמה שחפי מסכת עירובין פרק ו משנה זן כן איזה אתה רוצה כן שמה אני האחין השותפין שהיו אוכלים על שולחן אביהם וישנים בבתיהם כל אחד באותו חצר אתה יודע אבל ככה זה היה אתה יודע כולם

אוכלים אצל אבא כולם היו גרים בחצר אחד כל אחד יש לו דירה יפה משלו בחצר אחד איזה דירה איזה יופי אבל הם אוכלים בשותפות איזה אוספולי עושים ביחד סירים מיוחדים ו חושה סבזיד תונוק תנוק כן כולם אוכלים ביחד אבל ישנים בבתיהם צריכים עירוב לכל אחד ואחד למה כל אחד יש לו דיור לעצמו כשבאים לערב עם דיירי החצר יש שמה כנראה עוד עוד עוד אנשים בחצר לפי כך אם שכח מהם ולא ערם מבטל את רשותו הם מתי? בזמן שמולכין עירובם במקום אחר. אבל אם היה עירוב באץ

לאן או שאין אם אין דיורים בחצר אינם צריכים לערב.

בטח אם אין דיורים בחצר לא צריכים לערב. למה? בןק שמה כולם כאיש אחד כולם אוכלים ביחד אז אין שום בעיה. באספה היה כך.

כל משפחה יש לה חצר ויש כל הילדים גרים שם. נכון אחד בית על הרצפה יושבים מוחרים שטיח אבל כן אין אין כיסאות מזרחית אבל בתי כנסת היה אבל ב הבתים היו יושבים על הים הידיים הים עם הידיים אה לא היה רק בבית כנסת כות אה בבית הכנסת היה כיסאות היו אוכלים בדס מהת בדס אמר לך נכון גם אוכלים בידיים הבוחרים בידיים בטח בידיים וחודגי הים בידכם איתנו הוא גם מאכיל את החיים בצלו ישר נכון עכשיו בסדר עכשיו בסדר לא עושים את זה בפסח סברה כן בפסח

הם יושבים גם על הרצפה יש אבל יש קריות יש מזרון לא זה כואב לשבת על הרצפה לא היו רגילים היום אנשים קשה להם יש להם שטיח זה או שזה היה ככה איך היו לומדים רבי יהודה איך היו לומדים תורה רבי יהודה בא בן אן דרים הופך את הפח יושב רגע ביר יעקב על מה היה יושב חמש חצרות ח חטא חמש חצרות פתוחות זו לזו פתוחות למבוי ערבו בחצרות לא נשתתפו במבוי מותרים בחצרות וסורים במבוי אז כל חצר פתוחה למבוי יש פתוחות למבוי דרך החצר החיצונה ערבו

בחצרות ולא נשתתפו במבוי שיתופי מבואות מותרים בחצרות אסורים במבוי אבל אם נשתתפו במבוי מותרים כאן וכאן גם בחצרון גם במבוי ערבו בחצרון השתתפו במבואי שכרח מבני חצר ולא ערב מותרים כאן וכאן מבניי ולא נשתתפו ולא נשתתף מותרים בחצרות ואסורים במבוי שהמבואי לחצרות כחצר לבתים לכן צריך להיזהר שבכל המקומות יהיה עירוב, עירובי חצרות, שטופי מבואות. הגענו ט ולכן נעשה את ה הגרלה. מבחן היה אתמול.

כן? אז הדבר הראשון מה הוא מגריד? יין. דבר שני פרח.

אחר כך ספרים אחר כך ארבע ספרים יש מגילת אסתר עם פירוש של רבנו יוסף חיים רגע הבלבור קח קח את קח את זה אצלך תוציא אחד נראה מה אתה מוציא צוצית שלך הכי טוב זה רק מי ש אבל נבחן זה לא נו נו לוקח לו הרבה זמן אני רואה הבן אדם זה השם שלו מה זה צורי מהרגל אברהם דורי מי זה אברהם אברם דורי יש פה כזה מעביין אז הוא זכה ביין אברהם דורי הלאה נו נו כמה צריך להוציא תוציא עכשיו עוד אחד אלעזר חזיז אליעזר

אליעזר חזיז זכה בפרחים איפה הוא פה תוציא ארבע עכשיו מהר תוציא לי ארבע ביחד תוציא ארבע מי זה אליעזר? עזר הצופתי אז לפתוח הלו בוא לפה מה ירון טובול מעלין לוי חדד גריר מה זה גריר מה זה ג אינו בן יעקב שריר אחד שריר גם מעלין גם מעלין היום הנביינים זכו לא מפה תשמע הם עובדים חזק שמה עובדים חזק הם עושים אתח שתיים מפה יש לך גמ יש לך היום נשמת אדיבה אביבה בת מסעודה כן תפילת בית המדרש שבי אדוני נכדי תמיד כי ממני בלמות השם

ייחוד קדושבריך שכנת א הרי אנחנו באים כ מצת עשה שלמות תורה כמו שאמר כתוב גית בנינו תורה לשמע כדי לקשר שורש למעלה והי נועם אלוהנו עלינו מעשהנו עלינו מעשה לפניך אלוהינו שלא ירעדים קשברך בחבר שלא אמר טמ טמא ולא מותר לעזוב ולא סקש חברים תותך ותצילנו מכל מחש בלימוד מה שגיד כבר דבר התמונה גני נפלא בתורתך יעבוד אדוני חוקך חוקך למני אדוני אתה ברוך גן עיניים והבית נפלאות מתורתך שיר המעלות ברכו כל עבדי אדונישברוך אדוניברכו מציון של שמיים וארץ. היום אנחנו דף כוח. כוח מעשיו הגיד

לעמו.

אבל נתחיל בדף כז עמוד ב באמצע העמוד שנהיה עם הרב דן. שומים קשים יפים שתי קושיות ארוכות וזה לא היה משהו על הקושיות זהירוץ אותו תירוץ אם הרב הכל נהיה קל כמה העריך לו בתשיה כן לא אני לא צוחק אני לא מבין אתה מבין מה נעשה? לאט לאט אנחנו נדע מה לא מבין הרב הסביר את זה פח יפה כן לפתוח דף ז עמוד ב מתיב רבה באמצע העמוד מתיב רבה 2 4 6 8 10 12 14 שורות מלמטה אה יופי ברוך הבא קורבנו מה כתוב קורבנו

קורבנו כן קילו כן קילו ישב צריך להתקשר אליו לא יודע הוא לא בא אתמול כמה חורבנים אנחנו למדנו אתמול שרב נחמן אמר אתם יודעים יש לנו דין מעות סתומות הם נופלים הם נופלים למזבח לנדבה נובדים בקופה לנדבה אפילו שיש מעורב שם חטאת או ועולה ושלמים כמה שהחטת מעורבת אז אז הם אז אם זה מעות זה נופל רבי נחמן אמר לא רק מעות א נופל גם עוד בהמה בעלת מום שאדם א אמר לקח את זה ואמר שבזה הוא יקנה את ה את הקורבנות שלו והוא מת גם

זה נופל לנדבה עכשיו על זה מקשה רבה מטיב רבא אומר שנינו בברייתא בקורבנו הוא יוצא ואין יוצא בקורבן אביו כתוב בתורה נשיא שעבר על אחד מהדברים שחייבים עליהם חטאת אחד הדברים כתוב והביא את קורבנו שעיר עזים או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קורבנו סיר עזים זכר תמים. כך כתוב.

אז הוא הנשיא חטא והביא את קורבנו אשר חטא בה. שעיר עזים, זכר תמים. אז אמרנו בקורבנו הוא יוצא ואין יוצא בקורבן אביו. אם אבא שלו הפריש קורבן חטאת שנתחייב בה והבן היה חייב אותו קורבן עצמו ואבא שלו נגיד נפטר וכולי אין הבן יוצא באותו קורבן לא יכול זה של אבא שלו לא יכול להגיד תשמע אני עכשיו יורש אני יכול להביא את זה לא יוצא אז התוספות, תראה, תוספות מקשים מה צריך פסוק ללמד שהבן יוצא בחטאת אביו.

הרי דין שחטת שמתו בעליה הולכת למיטה. אז אומר תירץ בשיטה מקובצת שלי הפסוק היינו אומרים כשיש בן אז צריך לקורבן אביו לקורבן אביו אין הקורבן הולך למיטה לחדש שגם שיש בן למה למה בירה קרעה דאבוה אבא כאילו שאביו לא צריך עיון הנה וני יוש קורבן נבי תוספות צריך דמה צריך קרה אבל די חטת שמתעלמתה אזלה ומה יד כאמר נמי בטר אחי אבל יוצא בקורבן אביר שהפריש מן הכלה על הכלה אלא הייתי חושב שבאמת כן יצא בלי פסוק למה ב קרעה דאבוע יכול הגמרא ממשיכה, הברייתה ממשיכה

שם יכול לא יצא בקורבנו של אביו שהפריש על החמורה או מן החמורה על הכלה אבל יוצא בקורבן שהפריש אביו הכלה על הכלה חמו מן החמורה על החמורה תמוד אמר קורבנו קורבנו בקורבנו הוא יוצא ואין יוצא בקורבנו של אביו. בריתה ממשיכה. אולי נדרוש מקורבנו שלא יוצא בקורבנו של אביו.

זה רק במקרה שהפריש מן הכלה על החמורה. כלומר נתחייב אבא שלו התחייב הנגיד כלה. מה זה כלה? למשל חלב.

אכל חלב אכל דם. זה סדונן חייב כרת. אבל על החמורה למשל שבת. עבר על שבת זה חייב סקילה עבודה זרלה זה זדונ בסקילה זה הפריש מן הכלה על החמורה או מן או מן החמורה על הכלה אז זה האביו לא אבל בזה לא יצא ידי חובת קורבן אביו אם הוא אבא שלו התחייב כלה והוא התחייב חמורה או אבא שלו התחייב חמורה והוא התחייב קלה בזה לא יצא ידי חומת אביו זה לא נז אבל יוצא בקורבן שהפריש אביו מן הכל כלה על הכלה או מן החמורה על החמורה

הם עברו אותו עבירה שווה באותה חומרה שלהם או בכולה שלהם למשל אביו אכל חילב הוא אכל דם זה אותו כרת אביו או חמורה ל חמורה אביו חילל שבת הוא עבד עבודה זרה האם בזה כן יצא ידי חובה תמוד לומר קורבנו קורבנו פעמיים כתוב קורבנו קורבנו יוצא ואין יוצא בקורבנות של אביו.

הגברה הייתה המשיכה יכול לא יצא בקורבן אב בבהמה שהפריש אפילו מן הכלה על הכלה מן החמורה על החמורה שארן אדם מגלח על בהמת אביב בנזירות אבל יוצא במעות שהפריש אביו אפילו מן החמורה על הכלה או מן הכלה על החמורה שהרי אדם מגלה חלמעות אביו בנזירות בזמן שהן סתומים ולא בזמן שהם מפורשים אז הגמרא מתרצת דומר קורבנו בקורבנו הוא יוצא ואין יוצא בקורבן אביו גם הנוכ יכול ממשיכה בריתה ואומרת מפרש עכשיו נפרש יכול הוא יוצא בקורבן אבי בבהמה שהפריש אביו לא משנה מן הכלה על הכלה מן

החמורה על הכלה מן הכלה על החמורה או מן החמורה על החמורה זה נמדת אותי כתוב פעמיים קורבנו לא יוצא אם הפריש אביו בהמה אבל הייתי אומר יכול לא יוצא בקורבן אבי בבהמה שהפריש מן הכלה על הכלה מן חמורה על החמורה למה למה לא שאין אדם מגלח על בהמת אבי בנזירות אם אבי אם אבא שלו הפריש בהמה לנזירותו ואמר הבן הריני נזיר תן לי לדבר ואמר ואמר הבן הריני נזיר על מנת שהיגלח על בהמות שהפריש אבי לא יכול להביא אותם לנזלותו למה הלכה שאדם מגלה שהאדם שאדם

מגלח על נזירות אביו לא נאמרה רק על מעות סתומות שהפריש אביו לא על בהמות למה בנזירות לא מצנו שמגלח אדם על בהמות שהפריש אביו רק על מעות סתומות שאבא שלו שם על זה יכול מה זה מעות סתומות היה מעות אבא שלו אמר זה בשביל של הקורבנות שלי, אבל הוא לא הוא לא פירש מה בשביל זה, מה בשביל זה, זה מעות סתומות אז בזה כן הבן יכול לגלע אז כיון שכן שבמעות יכול אז הייתי אומר אבל יוצא במאות שפח שבי אפילו מנחה מורה אז אני אגיד לך

יש להעמיד את המיעוד קורבנו על בהמה אבל לא על מאות ולכן אולי נאמר שיוצא במאות שהפריש אביב לקניאת חטת אפילו מן החמורה על הכלה או קלה אה קלה מדך שמה בקוף בקוף אה קלה או מן הקלה על החמורה או על העברה קלה לקנות מן החטאת על עבורה החמורה שהרי אדם מגלח על מאות בנזירות אדם יכול לקנות קורבנות נזירות במעות שהפריש אביו אבל איזה מעות בזמן שאין סיטומים שאמר הרי מאות אלה קורבנות נזירותי לא פירש שמיחד את המעות לקורבן זה לחטת זה לאשם ולא בזמן שהם מפורשים

שפירי שלמים מייחד מעותיו רשי הבן להביא קורבנות נזירותו ממעות שהפריש אביו אפשר היה לומר שיכול להביא חטאתו ממעות שהפריש אז אותו דבר אני יכול לומר שיכול להביא על מה שהפריש אביב לחטאת גם פה יביא תמוד מדובר האם האם האם ככה האם יכול להביא זה השאלהפס שאלה האם יכול להביא דווקא בבהמה לא אבל אם יש מעות סתומות יכול להביא מהמעות האלה תעמוד לומר קורבנו פעם שלישית כתוב קורבנו בקורבנו הוא יוצא ואין יוצא בקורבן אב פילו מות שהפרישב לחטתו לא יוצא במאות האלה שלישית שלישית בטח שלישית נכון

חייב להיות עם כבס הביא קורבנו חתן נקבת המשיכה הברייתא יכול לא יצא במעות שהיפריש אביו מן הכלה לכלה מן החמורה לחמורה דווקא במאות לא מן הכלה לכלה אבל יוצא בקורבן שהפריש בעצמו עכשיו זה כבר לא על אביו עצמו לא על חשבון אבא שלו אבל הוא הפריש על איזה עבירה אחת להביא על הפריש קורבן כבש נגיד על איזה עבירה שעשה והוא רוצה עכשיו להביא את זה על דבר אחר על דבר אחר שהוא עשה על עבירה אחרת אבל יוצא בקורמה שהפריש לעצמו להביא אותה לעבירה אחרת הוא הפריש

על עבירה הזאת רוצה להביא אותה על עבירה אחרת או מן הכלה על החמורה בין מן הכלה על החמורה בין מן החמורה על הכלה מוד לומר קורבנו על חטאתו עד שיהיה קורבנו לשום חטאו הנה כתוב כתוב בתורה ואם נפש אחת החטה והביא קורבנו שעירת עזים תמימה על חטא אז שחט על חטאתו זה בא ללמד שהקורבן לא מכפר עד שיהיה עד שיהיה קורבנו לשום חטאו רק אם מקריב לחטאתו קורבן שהפריש לעבירה זו ולא לעבירה אחרת על חטתו לא יצא אתה איתי ציון משה אה תצביע כן יכול לא

יצא בבהמה שהפריש לעצמו. אדם הביא הפריש לעצמו על איזה עבירה אחרת אם היה נותן במזיד בהמה שהפריש את העבירה אחרת והביא על עבירה זו. לכן לא יצא על עבירה זו במבהמה שהפריש לעצמו על עבירה אחרת. אפילו מן הכלה על הכלה ומן החמורה על החמורה.

אפילו מן הכלה על החמורה ומן החמורה על הכלה. שכן אם הפריש בהמה על החלב אתם מבין אדם אכל חלב הפריש בהמה לחטאת על אכילת חרלב ושגג והביא על הדם לכהן להקריב על חטא אכילת דם שגם אכילתו בשוגג מתחייב חטאת או נתן בהמה שהפריש אותה על חטא אכילת הדם והביא על על החלב הביא לכהן להקריב אותה על אכילת חלב הרי לא מעל לא מעל בכך ששינה מקדושה לקדושה אין מעילה רק במוציא מרשות הקדש לחולין כאן כיוון שהבהמה היא קדושה בקדושת הגוף היא לא יוצאת החולין היא עומדת

בקדושתה הראשונה אבל לא כפר לא נתכפר בעל העבירה אחרת למה שמצינו שאם עשה כן בשוגג לא נתכפר אז דינו שגם אם נתן במזיד חטאת חלל ונתן אותה לקורן הקריבה לשם חטאת של דם לא כפר אבל יוצא זה לא כי כבר אמרתי את זה שזה לא על חטאתו דווקא לשם חטאו אבל יכול יוצא בבהמה שהפריש לעצמו מן הכלה על הכלה מן החמורה על החמורה ונתן במזיד מנקח הוא יודע שזה התחייב על מה שהוא אכל חלב נותן את זה על מה שהוא אכל דם או של דם נותן

על חלב זה לא כפר לא מעל ולא כפר יפה אבל הייתי אומר יוצא במעות שהפריש לעצמו מן הכלה לכלה מן החמורה לחמורה או מן החמורה לכלה מן הכלה לחמורה שכן אם הפריש לעצמו מעות מן החלב והביא על הדם על הדם והביא על החלב לב הרי מעל וכיפר ה האם יוצא תעמוד לומר על חטתו עד שיהיה קורבנו לשם חטאו גם לא יעזור אתה מבין אבל יוצא הייתי אומר אני חוזר אולי יוצא במאות שהפריש לעצמו מן הכלה לכלה זה מעות מן החמורה לחמורה אם הפריש מעות לקנות בהם

חטת חלב ושג שהיה סבור שהם חולין והביא למוכר בהמות למכור לו בהם בהמה לחטאת על הדם לכן הפריש מעודות לקנות מהם חטת על דם על הדם שאכל ושג בשוגג הביא למכור למוכר סליחה בהמה עבור בהמת חטת של חלב שהרי מען למה אתה יודע כיוון שאין במעות קדושת הגוף כשנתן המוכר לצורך קורבן אחר מען המאות יוצאות נחולין מיד שנתן אותם ביד המוכר נוחלה עליהם קדושת המעות על הבהמה לכן הדין הוא שכיפר כיוון שמאות כבר חולין אז יכול לקנות בהם בהמה לקורבן אחר להתכפר על העבירה השנייה אז

כיוון שמצינו שמע מועיל שינוי במעות בשוגג אפשר היה לומר שגם אם שינה את המעות במזיד יועיל השינוי ויתכפר תמוד לומר על חטאתו וכיפר הכהן על חטאתו עד שיהיה קורבנו לשם חטאו עד כאן זה הברייתא אז למה בשוג מוע עכשיו נראה שאלה למה בשוגג מועים כפר על חטאו כתוב למה עם חלב על אדם עו לא זה אז כיוון שכבר המאות חולין אז יכול לקנות בהם בהמה לקורבן אחר להתכפר בה על העבירה השנייה מצינו שמועיל שינוי במעוגג. אז אפשר לומר שגם אם שינה במעות במזיד זה יועיל. לא

כתוב כמו שמצינו שמועיל בשוגג הייתי אומר גם במזיד זה יועיל את השאלה אבל כתוב על חטו זה משמע גם מזיד גם שוג קטנה מעט תראה תוס תוספות על חטאתו וכיפר הכהן על חטתו בכבסה דיחיד כתיב על מה דמזיד אינו יכול לשנות אפילו במעות וכן בתוספתה דקרטות הפריש מעות לחטת חלב והביאם על חטאת דם לחטת דם והביאם לחטת חלב בשוגג מעל לפי כך כפר לפי כך כפר במזיד לא מעל לפי כך לא כפר במזיד אף במעות לא כפר וכל שכן בהמה זהלא מצא משנה ולפי זו התוספתה

משמ דנסיבה קרה החרינה על חטאתו ולא פסוק ראשון שדרש כבר חיגר סינן הרי שהרי מעל וכיפר שמעות אין אין בהם קדושת הגוף ויוצאים מקדושתן בקל וכ וכשמשנה אותו לקורבן אחר נפמעות לחולין והרי אין אין חולין ביד מוכר הבהמה דהי לא די לא נפקה לחולין לא מעל ולקח נמ כפר בשוגג ולכן במזיד נמדי הייתי אומר כמה שבשוגג כפר במזיד נמני נמדי כיפוי ושייך בהו שינוי בשוגג אמר בשוגג אמר בשוגג אמר הוא מעל וכיפר ולא במזיד אמר הוא מעל וכיפר ולא במזיד ומי הוא אם לא אהבה עלפינן

קרא אבה מנה מזיד וכיפר אף עלגם שדרשנו וכיפר על חטתו עד שיהיה קורבנו לשם חטאתו תרת שם עינין מינה כדי אמר לנו בעלמה אתם ולא שותפין הנה עוד נימו לומדים אתם ולא הפטולופסים אתם ולא התורמת שנ שלא כלול דרשנן מאחד אתם גם פה הייתי אומר מחד חטאת דורש הכל כמה שעלן שלא לא קטנה מעט.

עכשיו נלמד את המשנה, את הגמרא את השאלה מה המקשר עד פה הוא הביא את הבריתה. עכשיו אתמול למדנו את זה וקטני מעט בהמה. לא כתוב שלא מגלח על בהמת אוויר. מילה אפילו בעלת מום?

לא בוודאי אין דברים אמורים אפילו במבה בעלת מום הפריש אביב בהמה בעלת מום לקורבנות נזירות שלובמת לא יכול לגלח עליהם כמו שמצינו גילוח על מאות סתומות של אביו דינה של בהמת בעלת מום כמאות מפורשות אז אותו דבר הייתי אומר מאות סתומות יפלו לנדבה אז אותו דבר של בהמה בעלת מום דינה כמעות מפורשות אז קשה לרב רחמן שאמר שבהמה בעל התמום דינה כמעוצתו וא אתה רואה שבהמה לא תראה צתגמלה לא תמימה הבריתה לא עוסקת בבהמה רק בבהמה בבהמה תמימה לא בבהמה בעלת מום לא עוסקת בזה שתגיד

לי הם כמעות סתומות אבל בעלת מום מה היא כסתומה דמיה אבל מעלת מומה דינה כסתומה אז זה כמו מאות סתומות אז אם ככה מה דקטני במעות שהפריש אביב ניתנה בעלת מום שיהיה כל בהמת בעלת מום לדבר על בהמות דבר בהמה בעלת מום למה צריך להביא למאות אומר הכי נמה למה דילמה חזי לדמה לדמי חזיה לדמה דמי היינו מעות הכימה כן מועיל זה הבהמה היא באמת היא קלה למכירה מהר וזה מעות ממש על ידינו ומעות סתומות אין בעיה בזה הכי נמה תראה תוספות קטנה מהת לעל דינו

מגלח על בהמת אביו מה אליו אפילו בעלת מום על מה כמפורשים דמין כסתומין לגח כמו עלמעות סתומות ומדמה חטה דהו הדין דלעניין אותה הלכה נתקבלה דמעות סתומים פלו ננדבה נמ דווקא מעות ולא בהמה ואפילו בעלת מום קל מתח דקטנן לעין דנו מגלה על בהמתנו מפורשים אם כן איך מסיק אבל יוצא במעות אביו שהרי מגלח על מעות אביו והרי אין מגלחין אלא על מאות סתומין של אביו כתקתנה בהד במתניתין אתה לא יכול להגיד מפורשים לא תמימים עליהם אינו מגלה דק מפורשים משנה אי איי איי איי אי

א נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר אישה הביאה קורבנותיה אחר שגמרו מי נזרותה כל עוד שלא נזרק אדם או שלא שוחטו את הבהמה עדיין בעלה יכול להפר לה למה שמסכנה היא לא יכולתה לשתות יין בינתיים היא תאכל קצת אשרב קצת לשתות יין מה תעשה נזרק עליה אחד מן הדמים הזו את הדם של אחד מן הקורבנות על המזבח אין יכול להפר בעלה לא יכול להפר נזילותיה חייבת בהקרבת שאר קורבנות בתגחת למה הבעל יכול להפך רק שיש לה עינוי נפש מהנזילות אבל עכשיו ואלו דברים שהם

מפני עינוי נפש ככה שהיזו את הדם אחד מן הקורבנות כבר מותרת מיד בשתיית יין אז אין פה עינוי נפש והוא לא יכול להפר שתביא קורבנות שתתי כסף כל הבעיה זה עינוי נפש. עכשיו אין לה עינוי נפש. היא יכולה לשתות יין. רואה מה זה היה רגילים.

אה לשתות יין. אם לא שותה נשים גם. אם לא שותה זה עינוי נפש. טוב.

לא היה קוקה-קולה, לא היה דברים אחרים. היה רק אה מים ויין. יין זה עושה לטוב. היא נצמחה כשהבאה בעלה תקבל אותו בשמחה לא בפנים כאלה היום אם היא אוכלת קובה היא מקבלת אותו בשמחה אתה מבין עוד זה מלובנת אם לא שותה לא כן היא לא היא לא שמחה אתה מבין זה ניבול כזה היא עצובהצובה גם הבא הבעל הוא צריך להיות שמח.

רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות לא זרק את הדם דעת רבי עקיבא רק נשחט אסורה עדיין בשתיית יין אין יכול להפר למה אם יפר לו יזרוק את הדם אז הוא מפסיד את הקדשים אז לכן לא יפר למרות שיש לה עינוי נפש כן זה כלום יזרקו את הדם מיד למה שלא ילך לאיבודקדשים במברים אמורים בתגרחת הטהרה מתי אומר תנקמה שיכול להפר אחר זריקת הדם שמביאה קורבנות על דגלחת טהרה אז מותרת מיד בשתיית יין אבל בדגרחת הטומאה בזה לא יפר להצליחה הפוך בתגרחת הטומא יפר

פר למה פיענדה עוד 30 יום למה זה היה בטומאה התחילה לספור 30 יום עוד הפעם אז מיד יפר אפילו למה יש עוד 30 יום מה 30 יום כבר עברה 30 יום לא שת היין עוד 30 יום תהפוך לו את כל הבית אתה לא ראית ילטה לא הביאו לה לשתות מה מהין מהכושל ברכה היא בגלל רשתה כושל ברכה לא בגלל שהיא רצתה לשתות יין היא עשתה קול של ברכה היא שברה 400 קדים חביות מרוק מרוק היה שפען או מרוק עוד לא למה עם צדיקים היא רוצה את

היין חביבי של ברכה התוניזים רגועים מאוד מה חוזר במי דברים אומרים על תנקמה או על רבי עקיבא רבמי דברים אומרים תנקמה מתי אמרת נקמה שלא יכול להפך אחר זריקת הדם בדיגחת הטהרה שמותר בשתי התי מיד אחרי זריקת הדם אבל בתגרחת הטומאה שי קורבנות על תגלחת טומאה כן צריכה למנות נזירות עכשיו מחדש יפרא למה למה אני אומר כך שהוא יכול לומר אם שבאישה מנובלת שהיא אסורה בשתיית יין ותרושינובב בתולות ינובב גמטר פרי יין רבי אומר אומר אף בתגלחת הטהרה יפ שהוא יכול לומר אם שהיא באישה מגלחת

אתה רואה רבי אומר או רבי מאיר רבי אה כן רבי אומר אף בתגחת הטהרה יפר לה גם אם מזרק הדם שכבר מותרת ביין מכל מקום יכול להפר אותה למה לפתור אותה מתגלה חת למה יכול לומר אני לא יכול אישה לראות אותה בלי שערות מגולחת השם יצילנו זה כמו אה ש ד שלא יהיה לא אבל יש לה אתה יודע יש לה פאה אז אין בעיה יכולה לדעת הנקמה יכול לעשות לה פאה לא אבל זה רבי עקיבא ורנקמה זה רבי אומר זה רבי אבל היה לי את הנקם

היה רבי עקיבא לא שזה אותו אחד זה ריבים מה אתה רוצה תנקמה זה רבי עקיבא אף שורה אחרת זה אף בתגרחת אתה היפר שיכול לומר אם שזה דעת רבי מאיר גם גילוח זה ניבול תנמה לא רבי עקיבא תנמה סובש יכולה לקחת פאה נוכרית הגמרא תגיד לך טוב כמה דיבר תקלח אני לא יכול להפך בסדר הוא לא צריך לדבר נזרק עליה אחד מן הדמים תראה תוספות מה אמר רבי מיכאל רבי הרב הסביר היא הפש מגלחת היא משוגעת רבי מיכאל הוסיף איזה רחת בלילה דבר אתה שנים הוא

חולק על רבי עקיבא רבי עקיבא אמר אולי אפילו לפני 14ח גם יפה זה יש לו צבע תלוי איזה צבע העת הוא אומר זה לפני שבע שנים השלישי לא בעלת כמה בא לחלוק על רבי עקיבא לא יש לך גם לפני 14 שנה לא לפני 14 שנה וגם לפני 21 שנה נזרק עליה אחד מן הדמים כגון שגמרה נזירות בטהרה תוספות והביא הקורבנות נזירות טהרה שהם שלושה בהמות כבסה לחטאת כבש לעולה והן נשלמים נזרק עליה אחד מן הדמים חטאת או עולה או שלמים אין יכול להפר נדרה לעניין שלא

תצטרך לגלח להביא שאר קורבנות ולפי שאין כאן עוד עינוי נפש דבי מותרת והיא משום שצריכה את רואה זה תנמה דיבר לא צריך להפר בגלל לגלח ומטו עליה אישה מתגלחת אפשר לה בפאה נוכרית הנה אחי מפרש בגמרא אבל היא לא נזרק אדם עדיין דאסורה ביין מקרה שפיע עינוי נפש אגב זה לא מצרה אלא אלא שעתה פורתה רבי עקיבא אומר אפילו נשחט ולא נזרקדמנו יכול להפר בגמרא מפר פרש משום הפסד קדשים פסיק בגמרא שנשחתה החטאת שאם יפר לה נמצא בהמה זאת אצל לבית הסרפה שהיא אינה צריכה לחטת

זה גם לא יוכל לזרוק דמה לשם שלמים זה חטאת שלא נשמע פסולה יש לה שסתפק אם יפר אם אפר לה אם עכשיו אם אפר לה בכל זאתק אם אפר מופר או שמה ישכוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשם ואל תעשה במים אמורים זה חוזר תנקמה עכשיו בבית דברים המורים שלנו יכול להפר אחר שנזרק אחד מן הדמים בדגלחת פרשת גמר הנזרות בטהרה הטומאה כגון שטמא בנזירות ויעקבנות בטומאה גם כ שנזרגו דמים יכול להפר פני ש שאי אפשר לומר לה אם שהיא באישה מנובלת כלומר שהיא צריכה

למנות מעטה נזירות טהרה תעסר ביין ויש כאן עינוי נפש הכי נמר בגמרא מציל לשון ניוון ש רוצה לומר עינוי ניבול עינוי וקשה וקשה לשנ דעינוי אפשר דבל לממפשי אפשרי באישה כן דב ממר משום עינוי צריך לומר דכאד רבי עקיבא דכאמר שנשחיטה אחת מן הבהמות אין יכול להפני שאפשר לבוא להפסד קדשים אגב לעשרה ביין עד שישחטוש בהמות בזרוך דמן ויש כאן עינוי נפש פורטה בשביל שהוא בשביל ההוא פורטה אינו יכול להפר בשביל הפסד קדשים אבל בתגרחת דטומאה כעניי נפש גדול שסותרת ובעין בני זהות אחרת מוד שיכול

לומר אי אפשר בעינוי גדול הנמ שום דרבי מאיר כאמר השלנה היא אפשי כד כאמרת קמה היא אפשי חיגסנן איפשהי באישה מגלחת שצריכה לגלח בסוף נזדות טהרה כתכתיב בעדן קמה קמה פעה נוכרית מחלוקת זה היינו או לא? אז אתה רואה אז לא היו מגלחות את הראש מזילות סתם אישה הם לא ש מה יש בזה כולם הנקלחות הם היו רוצות להיות הם רצו להיראות בנובות בגלל הגויים שלא שלא שלא יתבו להם שלא יהיו מושות לא זה נפק מנה אין אם הפאה מועילה או לא מועילה יש משא לא

רוצה גם פאה משנה לו כמוך מתניתין דלא כרבי אליעזר חזיז די רבי אליעזר אמרתי גלחת מעקבת וכיוון דלא גרחה סרה בחמרה וכיוון דת לנבול מצא מפר המשנה אומרת שלאחר זריקת דמים לא יפר למה הכבש שמותרת כבר בשתיית ייןסורה אז דלא כרבי אליעזר למה דיק רבי אליעזר אמר תגלחת מעכבת את הנזיר משתיית יין וכיוון דלא גילך אסריה בחמרה עדיין אסרה עדיין לא גילךה היא אסורה בשתיית יין וכמדית הניבוי ניבול שיש עינוי נפש מכסה ביה מצפר אחר זריקת הדמים אפילו שזה לשעה מועטת עד שתגל אבל זה תנאים

אומרים אפילו זה שעה מועטת זה גם עינוי זה עינוי זה עינוי תראה מה זה הוא לא רוצה שתגלח מפחד אפילו שעה מולטת כל כך היין עושה טוב זה לא בגלל ש שזריקת הדמים תלוי עם אבל היום נשים לא שטות יין אהבים לא רק יין לא רק יין לא זה הרב כאילו הזריקת הדמים זה לא תלוי מופר או לא מופר מופר אבל מה הסיבה שלו בגלל הפסד קודשים זאת אומרת ההפרה לא תלויה בהזיקת הדמים רק משום הפסד זהו נכון ככה כל העיקר זה בשביל שלא תהיה מנובלת

שהיא לא תהיה לא יהיה לה עינוי זה העיקר אז לכן מפירים לה את הנדרים שלה שבעלה אומרת אומר אני לא יכול באישה שתהיה מעונה ותעשה לי בעדגן כל הזמן בבת בדיקאון החזון הוא לא יכול אז הוא רוצה להפר לה שתוכל לשתות קצת זה נקרא נדרים של בינו לבינו זה קוראים לו נדרים שבנו לבינה שלמדנו שיכול להפך כן כן שתהיה בסדר שתהיה פרחנית יעני השם יעשהנו דבר כבוד אמן ברוך אלוהינו נו שברענו לכבודו לא להרגיל ביין לא להרגיל ביין היום זה לא יין של פעם פעם זה

יין ה חזר אני רואה אנשים שותים ונהיה להם וין מה אתה אומר לי לא כן שותים שתי בקבוקים מה זה היעיל בטו חזקם עובדיה כתב שתי בצוך טעם ודע הכל עם גבול שאתה עובר את הגבול אז עוד פעם מתין דלא כרבי אליעזר דק רבי אליעזר מתי חד מעכבת וכיוון דלא גילך הסירה בחמרה וכיוון דעית נבול מצא מפרה אז זה לא כמו התנאים במשנה שסוברים שתקלחת היא לא מעכבת שתיית היין אלא רק שחיטת הקורבנות והזהעת הדם במה מלחק ותנה דידן סבר כןזריך על הדם לאלתר בחמרה ואת

לניבול אתה רואה תנמה שאמר אין הבעל יכול להפר מזריקת הדם והלאה הוא אומר כן שנזרק הדם אז אז זה אתר שהיה בחמרה מותרת מיד ביין אבל זה אין לה ניווט שתי יין זה לא מנובלת אין בעז שלא יפר לה ורבי עקיבא סבר אפילו ישחה בהמה אינו יכול להפר משום הפסד קדשים אם יפר אז יהיה לא תהיה זקוקה לקורבן שלו כן משוב הפסד קדשים אומר התוספות שאם יפר לה קודם זריקה משוב אין הצריכה לקורבנות עלה לא אסור לזרוק דם ופריך המי כהפסד יפר אליו ולזרוק דמו שלא

לשמו ויותר הבשר באכילה מן הזבחים שנזבחו שלא לשמע כיוון דאפר לה ואינה עוד נזירה שוב אין עומדין אין עומדין נשמן אפילו יזרוק דמן סתם כשרין דסתמה שלא נשמן קיימה אמר יזרוק דמוסתמה שלא נשמן קיימ לשם של מנדבה כיוון דינה עוד נזירה אז זה בסדר מה יש מתקיף לרבי זרע ואמי שואל על מי על רבי עקיבא למה זה נחשב מפסיד את הקדשים לזרוק דמן שלא לשמן אלא לשם קורבן דבה אז הוא הביא את הגמרא מה הביאות הקדים קצת שלא לשמן אלא לשם קורבן נדבה לא יהיה הפסד

קדשים ויתיר בשר באכילה איפה ראיה מלא תניה כבסי עצרת ששחתן שלא לשמן או ששחתן לפני זמנן או לאחר זמנן אדם מזר רג מהבשר יאכל מפורש הנה כבשי עצרת שתי כבסים שבאים יחד עם שתי הלחם לקורבן שלמים בחג השבועות שש חתן שלא נשמן לשם צלמי ציבור אלא לשם עולה או שחטן לפני זמנן בערב עצרת או לאחר העצרת אדם יזרק שלא לשמע זה לא לשם עולה והבשר יאכל אין בזה בעיה אז למה לא יכול אבל מי שאומר בשיום טוב אי אפשר מה יעשה ביום טוב כן נדרים ונדבות

אין קרבים ביום טוב מי שצובך כך זאת אומרת יקטיר את האימורים במוצאי יום טוב ויאכל את הבשר ומי שסובר שקרבים ביום טוב יקטיר את האמורים בו ביום ואכל את הבשר ביום טוב עונג יום טוב אבל כל זמן שלא הוקטרו האיברים אי אפשר לאכול אז אין פה הפסד קודשים זה הקושיה ואם היה תי שבת אם חל יום טוב בשבת לא יזרוק למה בשבת אי אפשר לבשל ולאכול את הבשר ממילא זריקה ללא לצורך ואם זרק בשבת הוא רצה להקטיר מוריין ערב אז נרצא ההקטר והקטיר מורינבר מוצאי שבת

וכחת הבשר אז אם ככה גם בן אזיר יכול בעל להפר לה וזרקו את הבשר לשם דבר ולא יהיה הפסד קדשים אז למה אומר רבי עקיבא לאחר שחיטה אסור להפר אפילו שלא נזרק אדם אה זה התוספות חידש שכתבו שלא לשמע זה לשמ דבר אמר את זה תוספות אמרה היא עולה היא דשחת עולה או שלמים הכי נמה אם מדובר באופן שהקורבן זה שחת בתחילה זה היה עולה או שלמים אז יכול להפר ולזרוק את הדם לשם נדבה אלכה במעסקינן כגון ששחט חטאת ברשע אבל כיוון שקורבן חטאת אין לא

בא בתורת נדבה אם יפר לנו יצא מפסיד את הקדשים אז מסיים את הגמרא כי תנן עם גילח על אחד משלושתן יצא בכל אופן אומרת הנקמה אם זרק את הדם לא יפר למה כיוון שגם זריקת הדם חטאת מתיר בשתי יין כדתנן אם גילח אחד משלושתן יצא משמ גילח אחר אפילו חטאת הוא הדין מותר לו בשתיית יין הקודשים ילכו סתם שאלות יוצא שבסוף כבסה עצרת שחתן שלא לשם עצרת או שחתן לפני עצרת בערב עצרת או לאחר הצרת אדם מזרק ביום טוב עצמו כה הרשעה שלא לשמע ששל מדבה

ועל ידי כן נותר הבשר ואכילה דיל דנדרים מונדבות קרב בהום טוב אם כן לא יקטיר מורין עד הערב ולא יכל הבשר עד הערב כל כמלא מקטרימורים בשר לאלא בשר לא משטרה באכילה כל מקום כי נמ אין דרים דבות ביום טוב מותר לזרוק אדם ואם הייתה שבת לא יזרוק דה כמו תיקונו מרבנן ואסר על מה מותר לזרוק ואסור על מה מותר לזרוק אדם שלא לשמן אם תאמר המלית מתניתין עולה תיקרב עולה ושלמים יקרבו נשלמים יש לומר זהלא דמה תה בשעת שחיטה הפרלה ובין בזרקם במשחיטה עומד שלא

לשמן אבל אחש שחיטה היה עומד לשמן ואתה בשעת זריקה עומד שלא נשמן לא מתקשר שלא נשמן וצריך להבין וצריך לומר דלקסעצרת נמה לא דמה דעתם לא נשחטו לשמן אבל אח כן ששחטו לשמן שמה כן שנשחט שמן דלא לא מתקשר לא מכשרה ד שלא נשמע פרקתכל השס הכבשים שחטה נשמע ועבד עליכם מה הוא מה הוא שנזרוק דמה שלא שלא של כבשים שלא לשמע ואם כן עד לכמה לזרוק מה הראשו שלא נש צריך להבין וצריך לומר דלא דמה דעת כבסים עיקר משת זבח ועיקר הזבח בלחם כשר ילכך

כי כיבל לחם נמצא זבח מפסין וה כמו עבד אבל אחק דסתמה כשר כמו נשמן כדמה זבחים אשתמחתה נשמן משום תקנה תקנה נעשה כאילו נעשה סתמה לעניין להתיר לזרוק דמן היא דשחתי תלבק כבר כהפסד אלא במסכנן שחת חטת ברשע אין התקנה לזרוק שלא לשמן חטאת מפסל שלא לשמן שום שלמ נדבה חטת אין הבא נדבה המשך גמרא ציר משה אתה הפכת את הדף במ דברים אמורים בתקרח טהרה אבל בתקרח טומאה יפר ככה אמרנו במשנה זה אז לא יפר אבל את תגרחת טומאה יפר למה יש לה 30 יום

ורבי מאיר אומר אפילו בתגחת טהרה יפר פני שיכול לומר אם שבישה מגלהחת ותנקמה שאומר שבקח טהרה לא יפר אמר לך אפשר בפאה נוכרית הנה ורבי מאיר מה יש אין סבר פאה נוכרית הייתי דזוהמה לא ניחלה יש בה זהמה זה משיער של אישה אחרת וזה לא מגוף שלה אז זה מגונה עליו לא רוצה אה כמו דינה כמו אישה מגולחת לא רוצה זומה משה מ כן זה נופל באמצע לא זה לא כתוב על בגלל זה מזוהם זה מעוס עליו נו אני אומר למה כי זה לא ש לא

יש לכלוך זה כמו מלוכלך כמו חווה החשיבו אותה כדין אישה מגולחת כתב הריבן כן אישה מגולחת תנן עם גילח על אחד מהן יצא כלומר כלומר ולכך אמרת נקמה דכי נזרק אחד מן אדמים אפילו חטא דרבי עקיבא דינו מפר דמותר מיד לשתות יין שהר מגלה על אחת מהן או חטאת עולה או שלמים ולכניבול כ הוא צר ליטוי ראיה לכך לא תמת דווקא גיל השלמים הוא תנטתי נזרק אחד מן הדמים דווקא מן השלמים יצא תכתיב גילה חנזיר פתח אוהל מועד כמה דבעל יוצא על אחת משלושתן חיקסו מקום

מפרש דמקיש חטאת עולה ושלמים חיגר סינן אין דוהמה בהם זוהמה ואינו מופר א נגנה לבעל ולא ניחלה משנה האיש המדירתי בס האיש מדיר את בנו בנזיר ואין אין האישה מדרת את ביניה בנזיר. אתה רואה האיש יכול לומר יהיה בני זה עד הזריר הקטן יהיה נזיר. יכול לומר האיש כך מי לשאול את הבן?

מי לישול את הבן הרב? לא לא הוא לא הביא שתי שערות הוא ברשות אביו. כיוון אם הביא שתי שערות אחרי שידירו הוא יכול לבטל אבל הבן יכול להגיד לא רוצה בוא נראה תכף יכול לימחות ברגע שהוא מוחה מבטל אבל האיש תראה מה זה עצם העובדה שאומר על אדם אומר על עצמוני נזיר להתקדש להטהר מועיד אבל מה החידוש יכול גם לקדש את בנו הוא לא מחבן חנזילות מיד אבל ואין האישה מדרת את בנה בן אז מה הוא מרגיל אותו הרב שלא יש לי יין שלא מצוו עליו

שנזיר הוא לא רוצה אה קיבג מקשה מחנה תדור נדר על השם על הבן שלה ש נזיר אז איך היא עשתה זה בעלה הרשלה אה לא מקשב לא צריך לעיניין שמה ברש ואין אישה מדרת את בינה בן נזיר נזיר לא מהתם הבואה בגמרא הלכה למשה מסיני שתבית המקדש לא יעבור על ראשוזה חנה שמשון שמזה כן כן בטח אז כתוב אישו אישה כפריע אתה יודע יפרי זה עניין פלא אה כן זה פלא הוא אומר על ידי דיבור אחד נעשה קדוש בעצם אומר שמשון עלן שמו של הקדוש ברוך

הוא נקרא הוא נמצא על פי ההלכה למשה מסיני דבר יותר ופלא אלה שגם האב מדיר את בנו בנזיר שעל ידי דיבור של האב נעשה בנו קדוש גם אפילו לא עשה בעצמו פעולת הדיבור לכן נקרא המלאך של שמשון פלאי שאמרו במדרש הוא כעניין שכתוב כיפלי פלא גדול לעיניהם פילית זה סגולה לא היום באמת יש בזה בעיות גדולות. לא סתם האבא רוצה להדיר את בנוב בן אז כי הוא רואה הולכים לרחובות לשווקים שותים משתקרים נהיו משוגעים הם ובנותיהם.

לא אמר הרמבם יזהרו מן היין המשחית עצומים ובזה הנכבדים מתוב צבעתי הונדיו בדרך לבניו אמנם אני לא עצבנו כי לא הנהגתי אתכם מתחילת בריאותכם אך שברו כוחו במים שיטו דרך מזון לא דרך תענוג כי לא לחינם נכדב גנות נח זה זה הרמבם הנה הפלא ליועץ כותב מכוונה הבאתי את זה בגלל שזה פה איזה שתייה מנדיר את בנו בשביל היום הדור פרוץ בזה אני הולך לאיזה חתונות ואני רואה הבחורים הצעירים שמה יש להם בחוץ משקאות אני רואה צבע כחול צבע כזה צבע כזה ושותים כל אחד הוצא

לי עם וכשית גם כן ממש מפחיד אותי אני אני בחיים שלי לאשתיתי הדברים האלה ביותר צריך להיזהר משתייה מרובה כי אשי עד עבדון תאכל ועצומים כל הרוגע שברגולם רעמר גורלם וכבר חזר הפניגו בגנותם ושמתה סכין בלועך עם בעל נפש אתה אל תהיי בסובעי יין סכנה טוב אז אבל בשבת זה טוב מעט זה טוב הרבה זה לא טוב שבת בלי הנה טמע זה ציון משה מה הוא עושה הוא אוכל בסע שבתי של שבת בבוקר קצת עם בור קסון קטן ואז הוא שותה כוסית של ערק זהו הוא

לא כמו אלה שאומרים עד שהם ישכיבו את האיילות הם ילכו לישון אתה מבין זה לא יש אחד אני שומע אותו אומר עד שנשכיב אותם כן היה אותו דבר היום יש אתה יודע התחברות לאינטרנט זה גם מה יעשה הבן אדם הוא צריך גם זה האבא צריך לשים לב אבל כל זה צריך האבא בחוכמה לפי דעתו של הבן מהתחלה שלא יגלה לו ש היום אבא לא יגלה לו אחרים מגלים לו העולם פרוץ מאוד אבל הוא צריך האבא לעשות לעשות איזה קודם כל שהבית שהוא יתן דוגמה הוא שותה

לא ישתה הוא לא יהיה לו משחקים אמיתי לא על יד הבן ולא מה י למעלה את הבן אדם עד עד הסוף חבל כן אבל הרב יש דבר חיובי אין דבר חיובי עזוב לא שאומרים עשו מחקר מצאו שהיה אם הוא מפרק את השומנים בגוף בסדר אל תאכל הרבה לא צריך קצת קצת לא הרבה באמת זה בסדר אני יודע אני יודע את הסיפור שלך תשמע מה שאני אומר לך עכשיו לא טוב גם לא להיות נכורים לטבק לשום דבר לא להיות מכורים מחורים לתורה צריך לגמרן לגמרא הכי טוב

התפחקתי לך השם ישמור אבל טחים אפשר להכין זה לא זה עדין עדין הכל בטוף טעם ודעת למדנו מדבר על ילדים עכשיו מדבר על ילדים ילדים אין להם ש לא לא צריך ילדים ילדים אני מדבר שהבחורים הצעירים זה בגלל הטלפונים הפניים מתחברים לכל ה הלאה האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האישה מדירת את בן אבאנזיר כיצד גילח הבן גילח את צערותיו בבין נזדותו מגלה בדעתו אבא אני לא רוצה להיות נזיר או שגילחו קרוביו מיכה או שמיחו קרוביו כל אלו הנזרות מתבטלת מה זה קרוביו זה אבא שלו

שיותר קרוב מאבא שלו את שמונה הנביא שאלו את שמול הנביא שהוא היה קטן של הזית אמא שלו נגד גחו מ אחים שלו אח מה זה אחים אבל אבא אמר הוא יודע את זה משנה יכול לא הוא אמר להם אני לא רוצה כן אם הוא חודי לא הוא אמר להם שגלחו אותו ירחו כרוביו מה אם הוא לא רוצה יגלחו אותו או שמחו כרוביו הוא אמר אומר מחאת קרובים מועילה רק כ ששמעו קודם לבן אבל כשמע הבן ולא מחו שמעו הקרובים אחריו לא יכולים לבטן נזירותו כך כותב

מנחת חינוך הוא שמע ושתק מה אמר מנחת חינוך שדווקא שקודם כל מחבן והם מחים בשבילו כן כן אבל סתם לא כי יש שאלה אני אומר איך הם איך או נכון זה היה לי קשה הייתה לו הייתה הייתה לו עכשיו בכל אלו הנזירות מתבטלת עכשיו הייתה לו לאבא שלו בהמה מופרשת שכבר הפריש את טהרת בנו חטא תמות העולה תיקרב עולה שלמים יקרבו שלמים ונחנים ליום אחד כמו זכה של כמו נזיר ואינן תעונים לחם זה במקרה שהוא לא מיחה כשמיחה אז אין מה לעשות איתנו אבא הפריש מה

נעשה זה היו לו מאות סתומים הפרו ננדבה מאות מפורשים דמחת כל כול המלח לא מועלים דמי עולה יביאו עולה ומעלים בהתמ שלמים יביאו שלמים ונאכלים ליום אחד בני התאוונים לחם הנה אתה רואה איש אין אבל אישה לא לא יכולה להדיר את בני הקטן מה הי טעמה מה? למה אישה לא יכולה? מה זה לא הבן שלה? אומר רבי יוחנן אמר הלכה היא בן אזיר הלכה למשה משיני בן נזיר רק הוא יכול רבי יוסף בר חנינא אמר רש לקיש כדי לחניכו במסוות אומר האבא עושה בשביל לחנך את

המן שלו במצוות אומר כמו מעשה היה אומר שנשק שמעון הצדיק על ראש הנזיר שנדר כדי לכבוש את אצרו כאן ראה האבא שהבן צריך לכך אז מצווה לחנכו י אפילו אישה למה תחנך את בנה כסבר רבי שמעון אומר איש חייב לחנך בינו במסוות ואין האישה חייב לחנך את מאיר אי אפשר הכל ביום אחד בסדר לאט לאט זה כתוב שמה פסוק איש לא אישה איש מדובר בקטן שהגיע לחינוך בטוניס הילדים הקטנים גם היו שותים יין לא היו חריפים ש מרן החידה אומר וי חריפים או שותים יין שואל

אותך לא הריות בתורה מקשים לך קושיות אתה שאל אותך על יין אתה אומר קטנים בני 14 תראה איפה הולכים מה אני שואל מה אתה עונה אתה חריף הוא אחרי הוא אחרי היין תודה יופי במעגל טוב הוא מביא את זה חיים הוא שואל משהו הוא אומר על חכמי טוניס הוא לא אומר על הילדים הוא מדבר על חכמי טוניס היו חריפים הוא לא אומר ילדים לא ילדים הם אומרים התלמידים שלי יוסף עוד עוד הלאה רשו דין דין סימן שסד הלכה ב סימן שסד ד הלכה ב נראה היום

מן הכתוב איפה אנחנו לא לא פה צר הכף החיים זנ רשות הרבים עצמה אינה נטרת אלא בדלתות.

היית צריך דלתות זכית לא חייב לעשות דלת בשביל להתירשות הרבים והוא שננעלות בלילה לך מתנה ויש אומרים אף על פי שהן ננעלות אבל צריך שיהיו ראויות להינעל חייב להיות ראויות שהיא משו קעות בעפר מפנה אותם תקנה שוריות להינעל ואחר שעשה לה תיקון דלתות חשיבה כולה כחסר אחת ואין מבואתיה צריכים תיקון צריך שטופעות צריך שוא ממש ננעלות מה זה של המבואי או של העיר מה כתב כשבים בדו נכון רשות הרבים יש לו נגיד איזה מקום איזה עשה דלתות מכאן או מכאן או של העיר עיר ירושלים כתוב

מלא דלתותנלות לא הרבה יש אולי זה עיר שיש לה מקום רחב באמצע כמו רשות הרבים שות הרבים הגדרה זה זה כיל זה דרך בין עיר בין עיר לעיר אז העיר עצמה היא פתוחה ממשיך הדרך כל העיר גם רשות חמשך הדרך תבין לא לא חופש זה לא פ זה הלכה ש כי סתם יש הלכה כסתם לא הלכה כי יש אומרים לגבי נעולות או השאלה להעלות ג יש בסורסקים לא שמטו צורת הפתח צורת לא אין גם שמהות של צורת הפח הוא אומר גם פה הכפחן שמספיק צורת הט

מבוי עקום כמין ד' כאילו לא מפולש דינו כאילו היה מפולש בעקמימות וצריך צורת הפתח בעקמימותו ובשני רשיו לכל אחד לחי או קורה או צורת פתח איפה פה ככה פה צריך וגם בשד אבל הוא סתום פה פה זה סתום לא בקטע הזה הוא צריך שמה פתח איפה יש לו הציאו פה באמצע ככה בזווית בזווית כן אם יש לו נש לא יודע למה מהתם אבל מבוי אני רגע לא הבנתי רגע מבוי עקום כמין ד' דינו כאילו היה מפולש בעקממות וצריך צורת פתח בעקמיממותו ובשני רשיו לכל אחד לחי

אוקורה או צורת פתח בכל אחד משני רשיו ולך אוקורה בעקממות ואם עשוי כמין חטא צריך צורת פתח בשני עקמיממותיו וואי ולך היא אוקורה בשני רשיו למה צריך פה מה זה סגור הוא אומר פהזה זה כשזה מפולש לזה זה כאילו מפולש לחשוב הערבים זה כמו גזרה כזאת זה להקר מה זה ככה אתה רואה זה כאילו חטא ממש חטא זה יש אה למה צריך שיהיה לו בזוויות סתומות צריך שיהיה לו ממש אפ ולא הצריחו תורת הפתח אלא במפולש משני הצדדים אבל אם היה עקום כמח הוא לא מחולש

ח פתוח אין צר כן זה דבר פלא צריך לדעת את הטעם לזה בגלל שהטעם הוא תמיד עד עכשיו מה היה המבוי לא עד עכשיו היה לנו מבואות בצורת חטא אמרנו רק צריך לחיות או קורה לא לא היה לנו צורת חצות ח אז איזה מבוי מבוי ש סתום מצד אחד זה אחד מה זה סתום מצד אחד כמו זה כמו חטא אבל זה כל זה המבוי עכשיו הוא מדבר על כזה דבר זה חטא ככה כאילו שביל כזה שלא בצורת חטא אה כל השביל לא שפה הכל בתים זה

רחוב ש זה הכוונחה אה אומר הכפ שאם הם רוצים להרב שתי הצדדים נגיד הצד הימני והצד הזה של המבוי אז זה חייב שיהיה להם את זה באמצע כי אם לא הם עוצרים אלו עלינו עכשיו בגלל שזה שתי קצוות שונים אולי בשביל זה שמים את סת פתח באמצע חפים אולי אתה אמרב שזה להקר וזה ברגע שהוא עושה חטא אם הוא לא עושה חטא זה לא ניכר אולי זוה הסיבה ד' מבואות הפתוחים אלו לאלו ואין העיקום של אחד מהם נותן לרשות הרבים כם שפתיחת המבוי החיצון לרשות הרבים

הרי אותו מבוי שפתוח אליו בעקממותו חשיב כפתוח לרשות הרבים לכן מבוי הבטוח לאותו מבוי וכן כולם מבואות הפתוחים ים אלו לאלו מה זה שכשרת של מבואות ואין העיקום של אחד מהם נותן לרשות הרבים כיוון שפתיחת המבוי החיצון רשות הרבים הרי אותו מבוי שפתוח אליו בהקממות חשוב כפתוח גם כן רשות הרבים וכן מבוי פתוח לאותו מבוי גם וכן כולם יש לי פה מבוי ופה על ידו פתוח לו מפה יש פתח הולך למבוי הזה ויש עוד מבוי והוא הולך למבוי הזה פתוחים אליו צירוי הראשון כל הרחובות זה

מבוי בתוך מבוי כן אבל בסוף האחרון הוא פתוח לרשות הרבים אז כאילו כולם פתוחים לרשות הרבים צריך כבר להתחיל ללמוד אורים פורים כן טוב בני דרך נכין את זה יש מבחן שבוע כל הלכות פורים פורים פה למעלה זאת הש אני פה אלמד אותנו אז אולי נלמד במרן כן גם פה בחנות אז תביא תביא עכשיו מרן זר הרב במסכת עירובים הביאו לנו שמה ציורים כל הו מתי לכי משל מ ציורים שרים אותו נחשב שפתוח לא רק הפתח יש פה מקור אחד אז תצייר לנו את זה אחד

לא היה מצחיקים ציוריםדוגמה כולם נחשבים כמכה כולם שפתוחים בג זה זה פתוח הבנתי אז גם לא גם אם הוא הולך עקום הבנתי יפה שנבואה חלק ו' מה אתה יוצה עם ארבע פרשות? אה כן הכי טוב לאזבזה ופרה כן אבל לא מה אני אגיד לך שזפה מה אני אגיד לך שזופה עם חולם למה צריך סיבה סיבה אה טוב אתה שלך תגיד מה שדוד ודי לא אומרים זה פרה אומרים שפת פרה לא אומרים שזרפת אבל הפרשה לא נקלא שאני לא רוצה לדעת איזה סימן זהנקודה למהפה טרפה גם

הלכות ארבע פרשיות אתם לומדים לא יודע מה מתחיל מהתחלה אתה לא יודע מה מהתחלה הלכות ארבע פרשיות יש פה אחר כך הלכות מגילה זה טרפז הלכות מגילה זה מתחיל טרפותין תענית אסתר טוב ראש חודש הדר הסמוך לניסן שכל להיות בשבת קוראים פרשת שקלים שהיא כיטיסה עד ועשית ת כיור נחושת אתה הייתי ציון משה או אתה הלכת לטיין הוא מפטיר ביכרות ידע כי משב אותך הוא מבטיר חות ידע הוא מוציא שלושה ספרים ואחד קוראים פרשת שבוע בשני של ראש חודש בשני קורא מבטיח כבר אנחנו קראנו שקלים

לא היה בשבת ראש חודש ראש חודש היום בלילה בשבת שנייה מוציאים שני ספרים זה לא לא השבת הזאת שבת זה דד דד סימניך דד יהיה שבת הבאה באחד קורא פרשת שבוע בשני זכו את יום השבת זכור רשך עמלק ומפטיר פקדתי את אשר עשה עמלק שבת שלישית שהוא טו באדר מפסיקין למה זה היה בשבת אתה מבין בשבת רביעית שהוא זה פרו משולשת בשבת רביעית שהוא כולדה מוציאים צב ספרים באחד יורים השבוע בשני פרה זה סימנם זתו זתו קורא פרשת פרה ומבטיר וזרקתי עליכם מים טהורים בשבת בשבת

חמישי שהוא כט אדם זה חמישי זה לא רביעי אה כי יש הפסקה שתי הפסקות היו פה לא לא למה בשבת שלישית טו בעדה מפסיקים מפסיקים שבת זה זה שבת חמישי שהוא כט באדן מוציא שני ספרים אחרי קורא פרשת שבוע בשני החודש זה לכם תר בראשון באחד לחודש חל ראש חודש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע אפילו בערב שבת מקדים לקרוא פרשת שקים שבת של נפלה ומפסיקים בשנייה כדי שתהיה פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים יפה אז ככה אנחנו נעשה השנה ואם חל פורים בערב שבת מקדימים לקרוא

בשבת זכור בשבת שלפניו שלוש שבתות רצו שנה זכור פרה חול יפה הימים שראוי לקבוע בהם ראש חודש אדר זבדו שבת שני רביעי שישי בסימן השבתות הפסקה ז טובו דדביו כלומר שחל ראש חודש בשבת מפסיקים החמישה 19 בוזטו. כלומר הז הראשונה זה ימי השבוע זה הראש חודש זה ימי השבוע יום השביעי אז הסימן בטול החודש שח ביום שני מפסיקים יום שישי ביום בו בוא בסימן ב כשאכל ביום רביעי מפסיקים בד סימן דד השנה האחד הוא יום רביעי יום העיקר א' דד אהסיקים בד כחל בד כשחל ביום

שישי מפסיקים שתי שבתות הנהו אוב יו זה ביום שישי אהב ויוז יש אומרים שפרשת זכרו פרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא לפי כך זה דעת מרן דאורייתא לפי כך בני הישובים שאין להם מניין צריכים לבוא למקום שיש מניין בשבתות הללו יכול ללכת לאדם לזה אז גם פרה גם פרה דעת מרן גם פרה דאורייתא הגהה ואם אי אפשר להם לבוא מכל מקום יזהרו לקותם בנגינתם ובטעמם זהו עכשיו הגענו טרפו אותם מלתן תענם גם טרפפו בינתם גרעמם גם שלא במניין כן מה יעשה אין לו ברירה זה אונס

רחמנא פטרה טוב הנה בקשה אדוני זכית וזיכית זוהר גם זה שלח אותי גם למקום ההצלח חבר כן אני מחובר לרב מה זה להתחבר מחובר לרב אתה לא יכול לכת לאטו קחו לא הוא שומר לי את זה תתי לו את זה אני לא יכול לשמור לכל אחד לא אתה יכול לשים לא לא יקח לבית שאשתו תראה איך שהוא נבחן והוא מצליח גם רבי מנסו סיפור מבחנים רק אתמול הוא לא בא אבל הוא מצליח עכשיו הבן שלו יעשה מבחנים בסדר מה שאתה רוצה אולי אנשים ירצו ללמוד זה

רבי חזקיה ויתיב כמה לרבי אלעזר אמר דף קנ"ח למטה תכף קנ"ט אמר כמה הורים נתברו עד לא יברע עלמה כמה אורות נבראו אמר שבעה בליננון שבעה אורות עוד קודם שנברא העולם עולם אולי זה אורים אורות אורות כנגד ז אור תורה אתה רואה קודם נברא אור תורה אור גיהנם אור גן העדן אור כיסא הכבוד אור בית המקדש אור תשובה אור ראש של משיח ונברי עד לא התברח על מה שבעה נורן בוסינין תחתובה באהרון זהן שבעה נרות והוא הדליק בו סיני מאלה לטעתה רבי אלעזר פתח הכל היה

מן העפר כל שבני עפר אתן הכל היה מן העפר אפילו גלגל חמה עפר קדישה בהכל היה מן העפר אתה קני לכלה מלמדק שבס כולן הרעדה דזרק לכל עבר ול היה מן העפר קובש בן העפר אלא מנה עפר בן מקדשה קדישה והי עפר מעפרה עלה כמר ועפרות זהב לא אתה רואים יש עפר של זהב פרחים לא גודל דבר כזה הזורה של הק כן שכחתי להגיד עשינו עשינוס היית קנית אח שתיים מה עתים רק אח שתיים להתקלקל הבנתי את עצמו של הרב אם הייתי זוכה לחמה של הרב

בצ לא עשית אתה הוא אדוני אלוהינו שקטב כתורת הסמים בזמן שבת מדקים כאשר סבי אותם על יד משה נביאה ככ כתוב ויאמר אדוני אל משה קח לך ממים נטף ושחלת וחל בין השמים ונה זקה בד בבדה ויאמר אדוני משה קלךסמים נטף מן הסמים זכ ויאמר אדוני אל משה קע לך סמים נטף ושחלת וחל בין השמים בונה הזכה בת בבד יהיה עשיתי יהיה בבת בת זק של יאמר יהיה בבת בת זק של אומר תביא לו תביא לו א זה יהיה בבד בתק אדוני אומר היה הנה הוא

הביא לו עכשיו היה הוא יהד חזו אינו שב פנה מסור היה הוא איךז הזוה כך נת עליו אה כתורים אהרון אתנרותכם רבע חמה מנה בכל יום ביום שלושם מכניס גדול מהם חכיפורים בערב יום הכיפורים כדי לקיים דקה מן הדקה חל שמנים היו ואלו הן הצורי וע סיפורן ואחד בני ועל 70 נמו צע שחוסה ילופה של כפנת וקבין לא מצפ חמר חבר עתיק מן עשוב עש רבי נתן בבני אמר לבסע חיס חיים את הרבן שמעון מן גם מצנה למה היא באה כדי לשבות בצפון כ שתה עין

כס למה הוא בא כדי לזון שתעזה וחלו מרגליים יפי השם מכסים לב מקדש פני הכבודני רבי נתן אומר שהוא שוח אומר הדרך הטב הטב הדרך פני שהכל יפה שמענו אמר רבי יהודה זה שנקוב של דבש על זה על זה אדם יכול לעמוד בלמה אין מערב בדבש חוסר דבש לא תקטירו ממנו את של אדוני ויאמר עליהם ישראל אבן אם כן אפזות עשו כחו מזמרת הארץ בכליש מנחה מעד צורי ומעדש מושכים מה זה ויאמר עליהם ישראל אם כן איפה זאת עשו כחו מזים בכללכם איש מנחה מעד צריים

ומעדש מושכדים ויאמר עליהם ישראל אם כן זות מזכנחה מעד צורי אשרכם מעד צורעשכים קרא משה חזק ישראל ויאמר עליהם מישכו כולו לכם צנים שבחותכם שחתופר וקחתם קודת זוב לתתם בדם אשר בסגעתם זוז מן הדם אשר בשר זה נותן פתח עד בוקר ועבר אדוני מצרים ם על שת אדוני לפתח ולא יתן שכבתיכם לנגוף עזור זהבת מקשורה ירכה וקנג ששק נוציאים מצידה שלושה כנה מן עולם מצד אחד ושלושה כנה מן עולם מצד אחד השני שלושה גים משוקדים ק אחד כפתו בפר שלושה גבים משוקדים כנה אחד כפתו בפרח

כן ששקן מציאים מן מן רבנו רב גוקדים כפתורה ותורחת שני הקנים ממנה כות שני הקני הקים הקים צמנה תורהם וקם מבי זהב טהור ככ זהב אותה וא כליה אדוני להושענות ננגן כל חיינו על בית אדוני אדוני להושיע לנג חינו זה מעשה דרכך עד פעם כן שכן עשה את העם ויאמר משה אהרון קח את המתה ותן עליה האש מעל המזבח ותן עליהש מל המזבח כור וך על כ ויאמר משה ארון מכפר עליהם כזה הקצ קח דבר משהו חג בעיתן אתם עופר נעצרה אחרון הוא גם כל הסידורים

צריך אני כותב לך צריך לסדר יש בשחרית כתוב את זה תראה נכה ויאמר משה אה את המעטה חפר על דבר משהו בעק יעמוד בין המתים בין החיים צר מגפה מגפה נחצה הרע ויאמר משה כסף פניג בעמוד בצגפה משהגר אני אשיר ואני אשר שרעו זה לי בקשר ואני ואני אשר עוזר בשרך פסי הארץ ויעמוד ונחס ויפל צר המגפה בנו אדו עלינו ענון כנוש בסתרךגש רק בעיניך תבי רשת גמוב תיתן כי טובה לאבירה עשה לבח פתח בחמה חל צופיה הליכות והב היופי מסגב לנו יעקב שלנו שיעלך עננו

ביום קורנוים חדות בכורגת ברקך חסיד קדוש זכר קידושך שבעתנו קבל מה צעקתנו יודע את העלמות יהי רצון מפניך אדוני אלוהינו לאבותינו שבזכות פתאום פס פסוקנו שכבשו רחמך מעלינו ישראל הדין הגדול שפך מענינו שכל חוכ ישראל שם למלאך ארבע מילוים בן ש מספר ארב שמות צמד כוח שם שם דינינו שם שם כל הקדושה כל מקום קדוש קפות מתים נפש שכתוב ונתתי שלום בארץ ושבתן מחרשבתי חי הרע מן הארץ חרב לא תעזור בארצכם פי לפניך יצורי וגועלי שברך לאבותינו הקדושים אבצק משה ואהרון שמו יברך בשמו כל אותם

שלא מדברים בבית הכנסת כל אותם הקהל הקדוש כדעל יברך את זכר בבירוד ובשמחת ברכה שכה בשועה גדולה נורה ועליה כלשה פני סכו וצירו חיים טובים ארוכים בכיים ושמחים ונחת ושמחה חן יהי רצון שיהיה חודש טוב שיהיה ישועה תקבלו התפילות לעשות היום תשובה להגיע לישיבה רבע לשיים בעזרת השם มา