הדף היומי מסכת נזיר דף י הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יא שבט תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יא לחודש שבת תשפג הנה מתקרבים השבת שבת בשלח שנוהגים עם ישראל לאכול חיטים למה זה מתקרבים אשים שם גבוליך שלום חלב חיתים יסביעך ואחר כך כך ביום ראשון בערב זה טוב בשבט מתקרבים חזק ליום טוב בשבט שזה הוא שער השמחה לימים הבאים עלינו לטובה למה זה 30 יום קודם החג זה 30 יום קודם פולים יום טוב בשבט 15 בשבט 15 זה בחילוף אותיות 15 חילוף האותיות שער השמחה 15 להראות מעלת השמחה הגדולה ביום הזה יום גדול יום

טוב בשבט זה יוצא ביום שני הבא בעזרת השם גם כן פה בצהריים נעשה שולחן יפה של טו בשבט עם פרחים גם כן יהיה מאוד יפה אז העיקר כל שנה אתם יודעים ש אבל לא צריך ביצים ביצים זה לאל כן לשבת צריך ביצים בצים אז מספרים על יהודי אחד שעלה עם המשפחה שלו לארץ ישראל תכף הוא אומר איך הוא דרך על רגלי אדמת ישראל נשקת עפרה התרגשות רבה הייתה לו אמר אמר להם בואו ונאכל מפירות ארץ ישראל הוא הולך אצל איזה רוכל אוכל אחד הוא רואה על

הדוכן איזה פרי יפה אדום גדול אומר לו מה זה אומר לו זה רימון או זה רימון שכת אף פעם לא ראיתי בכלל לא היה לי אף פעם רימון לוקח את זה בא לבית כולם בבית יושבים בשמחה פותחים רימונים ואבל מה הוא רואה בפנים גרעינים הוא לא יודע אף פעם מה זה רימון הגרענים תמיד הוא זורק זרק את הגרענים והשאיר את הקליפה אז אז הוא מה יעשה עכשיו מסכן? הוא הפן יהיה יבש וקשה. אומר, איך זה יכול להיות?

זה פירות של ארץ ישראל. עלבר שמה איזה זקן תימני, קראו לו רבי שלמה תם. אז הוא אז הוא אומר לו, "תשמע בוא, אני רוצה לשאול אותך, זה פירות ישראל חשובים? איך זה?" אומר לו, "איך זה דבר כזה?" אומר לו, "פירות ישראל קדושים ביותר, אבל צריך לדעת איך לאכול אותם.

הם טובים, אבל צריך לדעת." אומר, עכשיו הגענו ליום קד זה קדוש, בעל מעלות רבות, אבל צריך לדעת איך לאכול אותו את היום הזה, איך לנצל, איך כוח גדול יש לו ברוחניות. לכן צריך דבר ראשון איך אדם נזהב בברכות ב אתה יודע שכתוב כתב האור זרוע אני שמעתי מפי רבי יהודה החסיד כך הוא כותב היה מעשה ברב אחד גדול מובהק שהיה גוער בבית הכנסת באותם מתפללים שהיו מעריכים באמירת הברכות במתינות והייתה כוונתו לשמיים למה רוצה ללכת ללמוד תורה הוא היה ממהר רוצה ללמוד תורה אומר אין אין

מושג אומר הרב כמה מענישים אותו בזה בעולם העליון אפילו שהוא היה רב גדול וכל כוונתו ללמוד תורה גם אמר במות החורף היה כוח גדול אנשים היו סוברים אומר מי שלא אז קשה להם יעריכו בבית הכנסת בזה אומר אז הם ממהרים אומר יותר טוב שישארו בבית עם בגדים דים חמים עם התנור ולא יבוא לבית הכנסת למהר. צריך ברכות, צריך לברך אותם ואז הוא מספר האור זרוע אומר אני הכרתי יהודי אחד היו קוראים לו רבונים היה זקן והיה קובר מתים ביררתי את המעשה ותשמע אומר הר זרוע אומר

את זה אומר אומר פעם אחת השקים לבית הכנסת וראה איש אחד לבוש תכירחים והיה יושב בפני פתח בית הכנסת ובראשו כתר של עשבים נבהלתי אומר בונים פחד אולי זה שד התבונן אומר אני חושב שאני מכיר אותך אתה לא פלוני שאתמול הוא בידיים שלו קבר אותך קברתי אותך אומר כן נכון אתה אתמול לא מזמן רק זה עוד לא עבר כמה שעות אמר מה אתה עושה פה לא דנים אותך עכשיו בעולם העליון חייבת דנים אומר לו, "תע לך, יש לי מקום טוב מאוד בעולם העליון, יש לי זכויות

גדולות." אומר, "אני זוכר אותך שהיית אדם פשוט שבפשוטים." אומר לו, "דע, כי באמת היה לי זכות כל בוקר הייתי מברך ברכות השחר בשמחה ובמילה במילה." ועל זה עשים לי כבוד גדול ושמו אותי בגן עדן והיה לי זכות הכי גדול. אומר, "ותה?" אומר אני לא יכול להאמין לך אומר כן אתה אתה אתמול אומר דוגמה ואני אגיד לך סימן הרים את היד שלו מראה לו שה התכיכים קרועים אומר אתה זוכר כשהלבשת אותו את התכיכים אומר לו אומר נכון קראת לי את המלבוש אומר נכון אומר הנה זה האות

אומר לו אז מה זה הכתר של על ראשך של עשבים אומר זה עשבים עם ריח טוב.

למה בעולם הזה שיורדים יש ריח רע? אי אפשר להריח. אמרו לי שלא תסבול. שמו לי כתר של עשבים.

זה אור זרוע אומר כתר של עשבים עם ריח טוב. וכל זה בגלל שהייתי מברך ברכות השחר מילה במילה, מילה במילה. אומרים לי זה עשה נחת רוח גדול בשמיים. אין למעלה מזה.

תראה מה זה עכשיו זה דבר גדול יום א בעזרת השם יום טוב בשבט צריך אדם לנצל מה יעשה יגיד רבנו שלם הנה אני מברך כל ברכה הכי טוב שיכול להיות לכן אדם יזמין לעצמו את כל מה שהוא צריך דווקא השנה אני לא יודע אם יש א א זה רימון רימון אין אין כל כך יש אוצר בית דין טוב, גם טוב מי שלא יכול יביא יוצר בית דין רק לשמור עליהם בקדושה. זה מתחיל כל הדומם, הצומח, החי, המדבר. נכון? אתם יודעים אבל בפורת יוסף היינו עושים את

בשבת בערב אבל למחורת כל הישיבה תענית דיבור ביום טוב בשבט כן היו עושים בישיבה תענית דיבור למה כי היה מספר ראובן שרבני עליו השלום המנהג היה שביום טו בשבט זה אני גם שמעתי מפי ראש הישיבה שהיו מקיימים תענית דיבור למה אומר בראשית ימיה של הישיבה בטו בשבט בשנת טרפה תזכרו שנת טרפה היה ראש הישיבה הראשון רבי שלמהניאדו רבי שלמה לניידו הוא נפטר ביום טוב בשבט בעודו צעיר אין לו 50 והוא נפטר והיושי הישיבה מאוד דואגים היה קשה להם למה היה תלמיד חכם שאין כמותו אז ראש

הישיבה אמר ש שהם היו בדרך לקבור אותו היה רבי יצחק שרבני בנו שלכם יהושע רבי יצחק היה מחכמי הישיבה היה משהו עידוי גדול אומר מה יהיה עכשיו ישב שמה לנוח אומר מה מי יודע מה יהיה שנה הבאה ביום כזה ככה הוא הוציא מהפה מה יהיה שנה הבאה?

איך איך זה יהיה שנה הבאה? מה יהיה? יצא ככה אומר לשנה הבאה נפטר חכם יצחק בטו בשבט והיה צעיר ונפטר. ואז היו דואגים מהרבנים מה קורה פה?

ואז עוד הפעם לשנה הבאה נפטר ביום וי שבט סניור רבי ניסים נחום שהוא היה רבי ניסים נחום היה גבאי של ישיבת פורת יוסף אחד הגבאים והיה מעמיד כל תורת הקבלה הוא פתח ישיבת רחובות הנהר לרבי שאול הוא פתח שער השמיים של האשכנז עשה הרבה הרבה הרבה עבודה מר היה רבי אהרון רפול ישר כתב לו מכתב שם לו ביד של סיניור רבי ניסים נחום אמר לו מבקש ממך תהיה שליח ממש למעלה שאתה גם א זכית להיות מהמקובלים וגם אתה בעצמך מכוון וגם אתה לומד תורה ואתה גבאי

והכל תלך שמה למעלה ותעבוד אומר אה שמנו את זה ביד ווא אחרי כמה זמן הוא רואה בחלום יש רב והיה בצפת אותו זמן רבי רפאל מנשה ענטבי מצפת הוא בא אליו בחלום רבי ניסים נחום אמר לו תמסור לךכח מה הישיבה שמסר את דבר המכתב לפני שלוש צת צדיקים בעולם העליון רבי חיים ויטל לפני רבי חיים מוספיה ולפני רבי יוסף חיים דוד אזולי החידה אומר תגיד להם התבטלה הגזרה והוא רבי רפאל ענטבי אומר לא ידע בכלל שום דבר מהעניין לא ידע ש שבכלל שרבי ניסים נחום נפטר

ואז רץ לירושלים והגיע לשם היה יום האחרון של השבעה עוד היה בתוך השבעה של רבי ניסים נחום ובבאו לבית האבנים סיפר לבניו של רבי ניסים מה שנקרא אליהם הודות המכתב בניו לא ידעו בכלל על המדובר לא יודעים מה הם גם מדבר בין בין כך הגיע רבי אהרון רפוא ושמע למה הם אמר רבי שלמה שלבני עליו השלום אומר היה קדושה גדולה בפורת יוסף. היו מדקדקים בכל דבר. כיוון שדקדקו איתם כחוט השערה והיה צבאות מיוחדות שם. אז א לכן זה קרה כך.

אז לכן אמרו אנשי אמונה עבדו זה אנשי ראשי תיבות. נסים נחום. ש זה שלמה הבא. לנידו וי זה יצחק שרבני וא' היה גם רבי אברהם אחד כהן נפטר אז זה אנשי אמונה עבדו עד עכשיו הם עושים עד היום כן גם שאני הייתי בפורת יוסף עושים תענית דיבור כל טו בשבט לכן החליטו באותם השנים לקבוע תענית דיבור שלוש פעמים ברצופות ללא הפסקה היה התרגשות גדולה כשנודע הדבר הזה ויש באמת הזכות הגדולה באמת שאדם ישב יום אחד מה יש צריך הרבה תפילה צריך הרבה ישועה זה טוב אדם

כל הזמן לומד תורה זה טוב פעם בשנה יום אחד יעשה שלוש פעמים תענית דיבור שלוש פעמים יעשה תהילים יקרא את הכל יעשה זה זכות גדולה שהקדוש ברוך הוא ירחם על עמו ישראל ועכשיו זה גם תיקון גדול הזה קבלה מהנועם אלימלך שמי שעושה את זה זה יש בזה הרבה הרבה תעניות זה זכות והיום רבי יצחק אלפיה הוא סידר את זה את הסדר הזה את הכל זכה והיו אוהבים אותו בשמיים אז לכן זה דבר גדול לעשות את זה אתה יודע אצלנו בישיבה גם חמציון היה בא אומרם לא

יושב כל הזמן אבל היה בא משתתף קצת אבל ראש הישיבה כל השלוש תהילים יהודה צדקה עליו השלום כל השלוש תהילים לא עוזב וגם אנחנו היינו שמחים עושים איתו מקודם לכן היה חופש בפורת יוסף בטו בשבט חופש פורת יוסף אין לא היה חופשים כמו יש היום בישיבות חופש חופש כזה בין הזמנים אין לא היה לא בזמן פסח לא בזמן אין ישר אחרי יסור חג באים ללמוד או באב אין חופש ממשיכים ללמוד כרגין בתו באב יהיה חופש יום אחד זהו למה יום טוב כזה עושים חן חופש אז

כשהיה טו באב טו בשבט היה טו בשבט אחר כך ביטלו אותו בגלל לעשות שלוש פעמים תעני דיבור שלוש פעמים תהילים ביום התענית דיבורמתים חופ לכן זה דבר גדול אז היום צריך כבר נתחיל את העניין שכל אדם יתחיל כבר את הפירות שטו בשבט לסדר שהכל יהיה לו מסודר בבית בשביל שיהיה הלילה הזאת יעשה אותה קדושה מה העיקר העיקר זה לברך טוב תמיד לברך וזה עושה תיקון זה גם תיקון הברכה זה תיקון עוד נדבר בזה אז בעזרת השם היום אחרי ההלכות של שבת של עירובין שאנחנו לומדים על

הסדר גם כמה הלכות ובשבט בשביל שנראה את היום הקדוש הזה.

כן. בסדר. אז עכשיו נתחיל את הבראשית. תמן תראה תמן שבת.

זה בראשית שבת כגנ ברשית שבת שכת לדורותם לדורותם אל זכאר בשבת בתבה מתפן יצר הרע ח שבת ברית עולם צדיק על ישראל בלא ישראל 70 שבת מנהר יוצא מעדן להשקות את הגנה תנהר התנהר תכנה פגלה על עת אלוהים בן אבא ואמא ואז 500 שנה צדיק שמד זקנושבת לא תבש בכל שבכם ביום השבת מר מתניתין אלוקין בשבת שקר דילה חודש נוחה שבח חולקשבת חצך בשבת בשביל מחול חודש תרבד יעקב עדן כ משחוק מתל תראה בדי יעקב ואת תרבד יעקב יעקב שקשנה ואין מחר כן רבותיי אנחנו בצדקה

לפני לפני המשנה כן קמה לתת היום יום שתיים ו1 ועוד אחד כן בבקשה אמר רבי אלעי שמעתי מרבי אליעזר ואפילו היא כבית קור לכן שמעתי ממנו זה המשך של המשנה הקודמת אפילו הגינה היא גדולה כבית קור שטח שאפשר לזרוע בו קור של תבואה מותר לטלטל בה לכן שמעתי איזה גינה מי יודע איזה גינה יפה אה יש לה רימונים יש לה הכל בטח וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא ערב לא נתן חלקו בעירוב החצר זה הוא עוסר על כל שאר הדיירים נוציא מהבית לחצר

אז אם בשבת ביטל רשותו שבחתר דיירים ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו אבל האם מותר הוא ביטל את הבית אומר אומר הוא מה הם היו עושים הוא לא היה נותן אז היה אומר להם אני מבטל את כל הרשות שלי את כל הבית בשביל את כל ה ואז אסור להוציא מהס מהבית שלו אבל לכולם מותר וכן שמעתי ממנו שיוצאים בעקרבנים בפסח הקרב בנים הוא לא יודע מה זה יצחק זה מן מין עסב כזה מר מר אז זה נקרא עקרבנים יוצאים אינם בבסח משום מרור והזהרתי את כל תלמידיו

וביקשתי לי חבר ולא מצאתי אין הלכה כמו כלומר בגינה בקרפה שור עד בצעתיים לא יותר שחסר כל זמן שלא פירה שמבטלת ביתו אסור קרבנים זה לא מרור כ הוא לא מצא לזה חבר. מי עוד יגיד כמותו? פרק שלישי משנה א' בכל מערבים כל מזון אפשר לעשות עירובי חצרות עירובי תחומים בכל ומשתתפין גם שיתופי מבואות חוץ מן המים ומן המלח אז כמי ופטריות אפשר לעשות בהם עילוף. רק מים ומלח לא.

הכל ניקח בכסף מעשר. חוץ מן המים ומן המלח. למה אתה קונה בזה אוכל לצריך? ונתת הכסף בכל אשר תאווה נפשך בבקר ובצון, ביין, בשכר.

הנודר מן המזון. אדם שנדר לא מן המזון, זה רק חמשת מיני דגן. זה נקרא מזון הייתה שעורה א כוסמת שבו שפה נכון מותר במים ובמלח מערבין לנזיר בין ולישראל מותר לעשות עירוב לנזיר בים ולישראל בתרומה סמכו מה עושים עירובי תחומים עירובי תבשילין סכוס אומר בחולין לא אין לא מערבין ישראל בתרומה אלא רק בחולין למה צריך לערב במזון הראוי לו ולכהן בבית הפרס שדה שנכרס מאמה שטח שיש בו טומאת מת אז באה המשנה ללמד שגם על פי שאסור לכהן להיכנס כל מקום תוך חכמים להניח שם את

העירוב בשבילו עירובי תחומין תחומים זה שהוא יכל ללכת עוד 2000 אמה מותר אסור אסור ללכת יותר מ-2000 ממה מחוץ לעיר שיכול ללכת עוד 2000 אמה אז שמים לו עירוב ואז זה יכול ללכת עוד 2000 ממה מותר לשים לו את זה גם ב בבית הפרס זה שדה ספק אם יש במת רבי יהודה אומר שיכנס אל כדי שילך כן רבי יהודה אומר אפילו בבית הכברות פני שיכול ללך לחוץ. מה זה ללכת לחוץ?

לעשות מחיצה וללכת. טוב, הגענו למשנה ב'. פרק שלישי, משנה ב'. גם לכהן דבו שוב העיקר זה הכל.

כ זה הכל כן אנחנו הולכים לדף היום אנחנו בעזרת האל שעתו דף י שוויתי אדוני לנרדי תמיד כי מימיני במות שם ייחוד קדושברך שכשם שהם כל ישראל אנחנו באים לקיים מצוות עשה שמות כמו שמ כתוב גית בו יומיו ולילה ואנחנו תורה לשמנו למעלה עלינו רצ לפניך ולא מותר לעצ קשורנושמח במולתך תצילנו מכל מחשוב טעות אין בדיניס בדיני מונותן בורח בלימוד מה שגיד כבר אתזה ממת אדוני חוב פדעת גר אלי והבית נבראות בתורתך העוב קמת לקעית זן קטל מרתי כסעירים על דשא וכרביבים על עשב צד בלימודי

בלימוד תור ברוך אדוני חוקך אדוני בכנות סכם קודשו את אדוני מציות שמיים וארץ כן אז אנחנו היום בדף י מסכת נזיר ראש העמוד במשנה לצלחת שי בן רוד ודוד בן אסתר השם ישמריהם ויחייהם אמן ושיהיה הצלחה בכל בתי ישראל עם ישועות גדולות עם נחת מאיר פתחת כי אני רואה עדיין ציון משה לא פתח כן הוא כבר פתח לא לא בוא בואי [‏צחוק] בוא א בוא בוא בוא לכבודו משתעם שיהיה בבסדר לא לדבר עכשיו לא לדבר בבקשה אמר אמרה פרה הריני נזירה אם עומדת אני אומר אומר

הדלת הזה הריני נזירה אם נפתחני זה כמו חידה העסק הזה בית שמאי אומרים נזיר ובית הילל אומרים אינו נזיר אתה רואה אז זה אדם שאומר כך אמרה הפרה הייתה רואה פרה שמינה גדולה והיא ריבוצה על הקרקע כ הוא אומר זאת הוא אומר בבוח שלו הבן אדם כמו האוניה חישבה להישור היא דיברה האוניה יש לה מחשבה הפרה יש לה דעת בכלל אלא זה האדם אומר הוא זאת הפרה הזאת עכשיו אומרת לא מאמינה שהיא יכולה לקום בכלל היא אומרת על עצמה הפרה לא מאמינה זה אדם אומר שהיא

לא יכולה לקום אז היא אומרת הפרה הריני נזירה היא עומדת אני אם אני אעמוד מנזירתי אני אהיה נזירה או זה האדם אומר אומר, אם יש כזה דבר שהפרה הזאת תעמוד מרביצתה, אז הוא יהיה נזיר. או אם אמר הדלת הזה הריני נזירה אם נפתח אני. הדלת הייתה היא הייתה סגורה בדוחק חזק. מה שעשו לפתוח אותה לא מצליחים.

אז הוא כאילו אומר כמו הדלת מדברת לעצמה. זה לא זה מחשבה. זה גם אומר אז אומר הדלת הזה הריני נזירה אם נפתח אני נהיה נזיר בית שמי אומרים נזיר האדם שאמר כך הוא נזיר ובית הל אומרים אין לו נזיר אין נזיר מדלת אין נזיר מבשר הבהמה מה זה נזיר אמרה הפרה הריני נזירה אם עומדת אני מרביצתי ממה הוא רוצה נזיר מהפרה הזאת אין נזיר מפר מבשר יש נזיר או מדלת יש נזיר מיין שאלה אם נין נזיר מיין או לא אמר רבי יהודה נראה את זה בגמרא

את הפירוש אמר רבי יהודה אף שאמרו בית שמאי לא אומרים אלא באומר הרי פרמים אלא באומר הרי פרה זו עליי קורבן אם עומדתי כלומר לא בית שמאי לא אמרו שהוא נזיר. מה שאמרו בית שמאי שהוא נזיר, לא אומרים שיהיה נזיר לדין נזירות שבתורה, אלא שהוא נדור מלההנות מן הפרה או מן הדלת וגם מה שהוא לא שיהיה נזיר עכשיו מיין, מה נזיר מיין?

אלא שהוא יהיה נזיר מלההנות מן הפרה או מן הדלת וגם זה לא אמרו שיהיה נזיר להנות אלא באומר הרי פרזו עליי קורבן אם עומדתי בלשון כזה אמר רבנו מה אמר רק נזיר ולא הזכיר שהפרי אסורה עליו כמו קורבן אז זה אין לא חל בכלל גם לבית שמאי זה לא עובד נכון עכשיו בוא נראה תוספות כן בסדר אתם רוצים לראה את זה בטח אמר פרה זו כגון שהייתה הפרה רבוצה לפניו משמע לה דייתה רבוצה מדקת אם עומדתני אז משמע שהייתה ריבוצה לשנויה דרמה ברחמה לשינויה דרמה לא

למדנו עדיין את הגמרא מה אמר רמי ברחמה לשינויה דרמה ברחמה יש לפרש אולי נראה את רמי ברחמה מה בגמרא ונחזור לזה או ישר נראה מה אומר רמי ברחמה בוא נראה את רבי ברחמה בסדר רבי מאיר ונלמד את זה בסדר מאיר אז הגמרא שואלת אמרה פרה פרה מכמשתעיה וכי ראית פרה מדברת אף פעם לא ראינו פרה מדברת לא היה כדבר הזה שפרה תדבר. היה האתון של בלעם היא דיברה אבל פרה מדברת לא שמענו אבל היה פעם יש מקום שעשו א קבר כתוב את זה בפוסקים יש מצבה

לדג שדיבר למה הדג הזה דיבר ואמר ישראל כן שמע ישראל כן פלא פראות אה בוא נראה פרה מכשעיה ראית פעם אפילו ב באצפה לא דיבר פרה אמר רב חמה אחה במסכניה כגון שהייתה פרה רבוצה לפניו ואמר האדם הרואה אותה לא הפרה אמרה כסבורה הפרה זו שאינה עומדת היא חושבת היא רבוצה כל כך כך שהיא לא יכולה היא חושבת שהיא לא יכולה לעמוד מאליה לבד ההוא אומר אומר גם הריני נזיר מבשרה אתה רואה אני מופרש מבשרה נזיר מבשרה אם עמדה מאליה ועמדה מאליה אתה רואה אמר אני

נהיה מקבל עליו נזירות אם היא תעמוד מאליה ככה לא שיבוא בן אדם יקים אותה שהיא תעמוד וד מאליה בסוף שמעה אותו אמרה לו עכשיו אני אתן לך מתנה אתה לא תכולכול מבשר שני ואז והיא עמדה ממשיכה לחיות עמדה מאליה והלכו בית שמאי לשיטתן ובתילי לשיטתן בית שמאי אמרה דאמר מנגרוגררת ומנדבלה ונזיר אכל מהנזיר כמו למעלה הרי נזיר מן הגורגרת ומן הדבלה בכל זאת הוא נזיר גם פה הוא נזיר כמו שלמדנו אתמול אחר מים בי בשרה ונזיר גמור ראית פעם הבשר של הבהמה עושה וין בראש ובתילל

אומרים לא אבן נזיר שאומר הריני נזיר מגורגות לא נזיר אותו דבר פה לא נזהיר עכשיו נראה את הרן את התוספות כן פירשנו פרה זו פירשנו בגלל שהוא לא יכול אמר הריני נזהיר נגמר כמו למעלה שאמר כן זה מחלוקת איך בוא נראה יכול לחזור בו או לא פרה זו כגון שהייתה פרה רבוצה לפניו מה שמדה הייתה רבוצה מדקתנה היא עומדת אני שנייה דרמי ברחמה לשינויה דרמי ברחמה לפי התירוץ של רמי ברחמה יש לפרש לשנה דמתינכי אמר פירוש אמר אדם הרואה הרואה הפרה רבוצה המדקטני הריני עומדת מכלה

דרבוצהי אמר אמרה פרה זו פירוש סבורה פרה זו חושבת כלומר סבורה פרה זו בליבה מה שהיא רבוצה היא חושבת מה שהיא רבוצה לא יכולה לעמוד ומסתם המחשבה זו בליבה בלב הבהמה מחמת שבוצה כל כך שאני לא יכולה לעמוד מאליה ולא שהפרה עצמה מחשבת כן כמו שחושב ציון משה שהפרה עצמה חושבת שהרי אין לה דעת לסבור ולחשוב אין לה פרדעת אלא כלומר בני אדם העוברים ורואים אותה רבוצה כל כך ככה שהיא כל כך שמנה והיא רבוצה בכוח כל כך בכוח סבורים בליבם לומר לומר כן פי שהרואה

הפרה חושב כן בליבו על הפרה לפי כך טולה המחשבה בפרה עצמה כמו ואוניה חישבה להישוור ולא שהאוניה חשבה אלא האדם הרואה האוניה חושב עליה להישוור ותולה הפסוק אתה יודע הוא חושב שהאוניה תכף תישוור רואה את האוניה אומר זאות לא תחזיק מעמד רואה הגלים שבאים ותולע הפסוק המחשבה באוניה הכי למה תולה המחשבה והפרה כן הריני נזיר אם עומדת הריני מושב על האדם המקבל עליו הנזירות לנזירות לאכי כאמר הרני נזירה מפיק הריני נזירה הריני נזיר מבשרה היא עומדת אתה מבין מה זה הריני נזירה למה אז אם זה

חוזר על הבן אדם הריני נזיר צריך להגיד מה זה נזירה הריני נזיר מפכה הה מבשרה הריני נזיר ממנה מהבשר שלה ורמ ברחמה מוסיף על לשון המשנה אם עומדת מאליה כי מאליה אין לשון המשנה אני צריך לדחוק מה זה אני צריך לדחוק ולפרש שמו מושב על האדם שמקבל נזירות חי כאמר אם עומדת מל אני נזיר מבשרה ואפל גם ד כבר אמרה הרינזיר כפל מילה כפל מילה הוא על האדם המקבל הנזירות לכן נראה למהרף נע דלפוה דמתנית משמע שהפרה עצמה אמרה אם עומדת אני היה נופל בטוב בלשון

אם היתה היא הייתה מדבר את הפרה בעצמה היה יופי אם היה נשמתו ולכן השנת במשנה לשון אני אבל ישנויה דרמה ברחמה לא היה צריך לשנות אני שכבר אמרה לשון הוא אלא שהמשנה השנויה כאילו הפרה מדברת כי דמרי לשנה דמתיתין הפרה חינמש לפרש יש אותו דבר על הדלת שהדלת תיסוב על ציריה והיא מדברת היא מעצל מה אתה ישן אז היא דיברה עכשיו שאומר שאומר הריני נזיר אם התוכנית להיפתח בכלל עכשיו והרב רבי יוסף איש ירושלים איש ירושלים כן פירשי פירוש דמתניתין אמר פירוש אמר האדם כשרה פרה

רבוצה כבד דומה אני דאמרה פרה זוהרני נזירה עומדת שהיא תואבת לעמוד ואינה יכולה מחשקת לעמוד כל כך תאבה לעמוד ולא יכולה ברצון וברצון תדור נזירות אם תעמוד ואני אשלים לה דבריה כי הריני נזיר בבשרה אם תעמוד לכולם מתניתין אמרתל דפרה והש"ס מוסיף במתה דאמר האדם וקצת וקצת תמו על שיטה זו דערי שאדם אומר בפירוש הריני נזיר מבשרה אם היא עומדת אם כן כולה עניינה דאמרה פרה ברכדי דין דיבורה מועיל כלום ונראה לפרש שאין האדם אומר כלום רק שהיה מספר מלתה דפרה ולא שייך בנזירות רק שתהיה

מופרשתורה שלא יהנה מבשרה כך כשאדם מספר לפנינו כך מספר לפנינו כך בדעתו לקיים עליו שיהיה נזיר מבשרה הוא דעתו כן ופג ופליג בית שמאי וביתי כאילו אמר האדם בפירוש אני נזיר בבשרה אם תעמוד אומר עיון דמה יפריך ואמר בית שמאי חדזמנה צריך שמענה נפל גבי אז [‏צחוק] הנזלות ורכו בית שמאי לשיטתן תכדגרת נזירות אפילו הכי נז נזיר אפילו אחי נזיר בכל זאת למה ובאיפה בגורגרת מרות אחי נמ לא שייך בשר לנזיר ובכל זאת הוא יהיה נזיר לבית שמאי אז רגע אם היא תעמוד לבד אז הוא

יהיה נזיר זה כי הוא חושב שהיא לא יכול היא לא יכולה לעמוד נזיר או ש אסור מבשרה אסור מבשרה הוא אומר יהיה נזיר מבשרה שינזור עצמו הוא על עצמו שאלה אם הוא נזיר לשון עם זה אמר נזיר מבשרה. שאלה אם הוא נזיר מיין [‏צחוק] או מבשרה ובאמת אסור לו בשרה או זה שום דבר. זה דווקא כשעמדה.

אם לא עמדה גם לבית שמיים הוא לא נזר. יש כזה דבר כשעם ישראל הנביא קורא להם פרה סוררה. אם ישראל לא הולך בדרך השם ולא. הקדוש ברוך הוא אומר להם שובו אליי ושובה עליכם והם ישראל אומרים אנחנו לא יכולים יש יצר הרע השיבנו השם אליך בין השובה הקדוש ברוך הוא אומר לא אתם תבואו שובו אליי והשובה עליכם עם ישראל אומרים לא אנחנו לא יכולים אין לנו כוח השיבנו השם אליך ונשובה זה עכשיו פה זה אומר אמרה הפרלה זה כנסת [‏צחוק] ישראל בגלות הרי היא נזירה רע

מה נעשה אני לא קשורה אליך ריבונו של עולם בגלות הקשה הזאת בכל זאת עומדת אני שומרת תורה ומצוות מתחזקת בעבודת השם לכן השיבנו השם אליך משיב להקדוש ברוך הוא הדלת הזה דלת של התשובה הדלת פתוחה לפניכם לעשות תשובה ואומר ראו אינכם עושים תשובה אתם אני פתחתי לכם דלת פתחתי לכם אומר אתם גורמים הריני נזיר מובדל ומפרש מכם אם נפתח אני וכי אני צריך לפתוח לכם שובו אליי זה המחלוקת בבית שמיים בתל בית שמאי אומרים הם מצד הדין נזיר בית ישראל אומרים מה פתאום בית הלל אומרים

לא אין צד הרחמים השיבנו השם אליך וככה הלכה זה הפרה באים משל הזה זה אומר זה מבשר צדק שפר מי זה מה הפרה הפרה דלת זה דלת התשובה מה זה הפרה הפרה היא סוררה עם ישראל עם ישראל יש פסוק פרה שוררה המחלוקת רק אם עמדה פרה בח כן אם היא לא עמדה אין בעיה אם היא לא עמדה והיא לא שמעה אה הזה דלת חודשים תמוז אב אל נכון זה אותיות ד' של אדנות כן זה התשובה פה תשובה נכון נכון יפה נכון הגמרא שואלת אם זה המחלוקת

למה צריך פעם נוספת והמרו בית שמאי חדזמנה גבי גרורגרת נכון פה הגענו נכון כן כן שמה כבר גבי גרוגרת ודבלה בית שמאי אמרו נזיר ובית אמרו לו אין לו נזירות למה צריך פעמיים זה פשיטה אמרו הבית שמאי חדש זמנה תראת את הגמרא אמר לא היה פה בית שמיים זה לא בדיוק אותו מילים מה פה זה הוא אומר כאילו היא אומרת טוב אמר תרתה טלת אומר אומר הם חלקו בכך בשניים שלושה מקומות איפה ראינו פה בגורגרת בפרה ובדלת וכן תן לרבי חיא תרת טלת כן אמר רבי

יושעיה תרת טלת למה וצריכה צריך לחלוק בשלושה מקומות תמרבה הייתי אומר אם הימה היה כן אומרים בעניין גורגרת ודבלה ואידית מרבה גרורגרת ודבלה הייתי אומר דווקא שם אתה מודע אמרי בית שמאי הבן נזיר משום דמחלפן בענבים גורגרת דבלה יכול להתחלף בענבים ויתכן שיהיה בדעתו לומר ענבים ועלה בפיב גורגרות למה זה גם משבעת המינים שמה הוא התכוון התכוון להגיד ענבים להגיד ענבים ויצא לו מהפה גרוגרות אה זה לא מתחלב שהוא חושב שהנזיר הוא מן הגרוגרות ככה הגמרא אומרת נזיר משומדים נחליפן בענבים ענבים זה בסדר זה נזיר

זה גם אותו משפחה אבל בשר בענבים לא מחלף מי מחליף בשר בענבים אפילו הם שמה ספרן יודעים בשר זה בשר ענבים זה ענבים ענבים וגרוגרות יכולים להחליף אבל בשר וענבים מי חושב איפה הבשר מסורברלים בבשר איפה ענבים גוגרת לירושלמי זה ענבים זה טירוש אמת ככה אמרנו דבילה זה טירוש אמת דבלה זה טירוש זה מיושב יותר אז והיא תמר בשר טוב אז יגידו בשר בבשר אכה ודמרי בית שמיים בשרה וחמרה אבל גורגורות ודבלה לא דווקא ש אומר ככה ונזיר למה בשר ויין מתחלפים למה תמיד אדם מה

אוכל אוכל בשר ושותה יין מה זה אךדם בית שנזיר בבשר לחמה אין מצווה איך לקרוס מה בי נזי כבודו לא אמר נזיר וחמרה אחו דמרי בית שמי ונזיר בבשרה וחמרה אבל גרוגרת ודבלה לא לא בית שמאי שנזיר למה יגידו שהוא נזיר כמה שמעל שמה שמעלן זה הולך ביחד כמה שמעלן שבשני המקרים הוא נזיר לכן ויתמר הנטרה גורגרת בבשר ולא דלת אני דקאמר בית שמאי שהוא נזיר גמור אבל דלת בכלל לא מתחלב בנזירות אדם יכול להגיד אני נזיר מלאכול בשר אני נזיר מלאכול ענבים מלאכול גוגרות כל

אחד מה שאוהב אבל נזיר מדלת כי הדלת לא הסתובבה אז הוא נזיר מדלת אמה אמה מודו לבית הלל זה לא מתחרב בכלל בנזירות ולמה הוא נזיר כמה שעלן שגם בכך אומרים שהוא נזיר זה לא מטעם שמתחלף מטעם שאמר נזיר למה מטעם שאין אדם מוציא דבריו לבטלה אמר נזיר והיא התנדלת הייתי אומר באקמר בית הלל שהוא לא נזיר.

אבל בהנח תרת, בגורגורות ובשר שיש בהם סברה של החלפה, בשר יכול להתחלף עם יין. קורגרת יכול להתחלף. הם עמודו לבית שמאי, שבית הלד יודעו לבית שמאי שהוא נזיר באמת. כמה שמעלן דלא.

לכן צריך להשמיע לי גם גורגרת, גם דבלה, בשר סליחה, גם בשר וגם יין וגם דגים וגם דלת דלת צודק רואים שמתחלק ר תוספות תרתן תלד כלומר בשני בשניים שלושה מקומות בגורגררת ובפרה ובדלת צריכה כדי לפרש והזיל מרגרש בענבים ויו פרנינו שמעתי בדעתו היה לומר ענבים ושמה בדעתו היה לומר ענבים ועלה בפגורגורות ובשר וחמרה זהו עיקר הסעודה הוא מחף בלשון בני אדם זה לזה למה אדם כל רגע אז לוקח קצת בשר לוקח יין בשר יין מחליף ואומר תגיד תן לי את הבשר ר והוא באמת רוצה את

היין אתה מבין זה הולך זה ואם תאמר ולפלוג בבשר וחמרה בלא מידת פרה למה צריך את מידת הפרה הזאת אם זה מתחלה והכל מה צריך את הפרה יש לו דין חינמ אלא אגב אורחה כמה שנה כוונותו שעמדה רוצה לומר מאליה כמה מבר שזה בכלל קושיית השס לפריך השינויה דרמה ברחמה כן למה צריך עמדה הפרה לא עמדה הפרה בשר אמר רבה מקטנים עמדה מאליה מה שאמר רמי ברחמה איך אפשר לפרש המשנה שמדובר הן נזיר מבשרה אם עמדה מעליה וכי כתוב במשנה אם עמדה מעליה כתוב אם עומדת

אני כיוון כל נזירות הנזירות שלו תליה רק אם תעמוד מאליה דווקא אולי יעמידו למה על ידי אחרים שיעמידוה לא היה ספק שתעמוד אז אם ככה העיקר חסר במשנה זה חסר הדבר הזה כן באמת המשנה לא תמיד אומרת הכל לא כי פה הוא מעמיד את עיקר המחלוקת אם עומדת לאליה אני נזיר אז הי ככה סר מן הספר וכי כתוב אם עומדת מאליה טוב אם עומדת אני יכול להיות שיעמידוה ישרן מקטנה מאליה אם עומדת קטנה אבה מאליה במתית מפורשית מונ דבריך אד לא קמלהש מנדלק ש בדידך די

בדידך תנרני נזיר מבשרה ולא תנזות בעמדה ולכן קשה לו שמוסיף על לשון המשנה מאליה אבל הלא קשיה מה מוסיף רמי ברחמה ועמדה מאליה שזה הלשון אין צריך להוסיף על לשון המשנה אלא עיקר הדבר מה שתולה נדרו צריך לשנות התנה מה עשתה הפרה אחרי כן נכון מה יעשה מה שעשתה הפר פרה רחן אין צריך לשנות אין צריך לשנות רגע מה שעשתה הפרה אחרי כן אין צריך לשנות אלא אלא בעל פה אומר איך נעשה המעשה אחרי כן לוודאי שתלה נדרו ועמדה פרה מאליה לאב נזיר ואינו עמדה מאליה

אז נזיר ולכן הוא צריך לפרש ועמדה ולק לפרש בין מעניה בין מאחרים שאין דרך בן האדם לטול בדבר שידוע שיעשה עם דעתו להיות נזיר למה אתה בשום דבר תאמר מהקושיעלה מקטנ מאליה וה כמה משניות דמשנה חיסורים והכי קטנה ושלמד מילה איך דמוכ מוכח החיסרון אז יש כוח להוסיף על לשון המשנה אבל לפירוש דרב רחמ לא מוכח כלום שבמשנה חסר מאליה כיוון שאינה תורה מחלוקת התנאים כלל בעמידת הפרה אלא כל המחלוקת בנודר מן הבשר היא חייל עלי נזירות לכל מילה היא לא וכך פריך מכני מאליה זה

להוסיף עלשון המשנה כן זה לא מחפות דתנא לחסר כלום אלא אמר הבא חוזר אלא אמר הבא כגון שהייתה פרה רבוצה לפניו ואמר הרי עליי קורבן אם היא עומדת מרביצתה הרי זה עליי קורבן נזירות מה אם עומדת כן איך בלי עומדת הייתה פרה ריבוצה למה הוא אומר ריבוצה מתוך רבוצת הפרה נראה שהפרה סבורה לומר שלא תעמוד יותר אם היא תעמוד בין מעצמה בין הנדרים אז זה קורבן לכן אמר אומר אני במקומה הרי עליי פרזו קורבן ננזילו אם היא עומדת מרוויצתה בין עמדה בין לא עמדה כתבו גם

אם לא עמדה הוא התכוון לכולם לא רק בעמדה אז מה אם הוא אומר לי קורבן אם אמר עלי קורבן אז למה בית שמרו שהוא נזיר הוא לא אמר בכלל נזיר אותו עושה אותה קורבן את הפרה לא לא היא אסורה עליי כמו קורבן אין פרה בקורבנות נזיר זהו זה קורבן נדבה כן למה למה הוא מתכוון שהוא אומר קורבן לא שואלת בשלמה תוספות לא אמרנו גם למעלה שאמר דווקא ש נדר גם בגורגרות אמרנו שאמר נדר רבי יהודה בית שמבי כן אבל לא רבי יהודה תנקמה אומר בית שמע

אומר נזיר בת אומרים לא נזיר נזירות זה קושה חמורה מה קושיה במשנה לא כתוב זה למה לא כתוב כתוב זה תזינה למטה רשי אומר משנה למטה פי התנקמרה אומר לך אלא אמרבה אתה יודע במה המשנה שלנו עוסקת הייתה פרה רמוצה לפניו ואמר הרי עליי קורבן לנזירות הכוונה אבל זהו אז אם עומדת מביצתה זה יהיה קורבן לנזירות היא תהיה קורבן לנזירות היא היא אז הוא אומר היא תהיה נדבה בשביל הנזירות שלי לא ככה אומר הזה תוספות הנה הרי עלי קורבן פירוש הפרה היא תהיה קורבן ורוצה לומר

אם עמדה אם עמדה אם לא עמדה גם אם עמדה אם לא עמדה כת מסיג לקמן אלא דלא שבקה לסיומי מטעד פריך פריך לט שנייה מהסוף אף אגב אז עוד פעם אלה אמר רבה הייתה פרה רבוצה לפניו משנה מדברת מתוך ביצת הפרה היה נראה שסבורה הפרה שהיא לא יכולה לעמוד אם תעמוד בין מעצמה בין מהאחרים הרי היא קורבן היא הבהמה עצמה ולכן אומר אני ממקומה אני אומר הרי עליי קורבן הפרה הזאת תהיה קורבן לנזירות אם עומדת מרביצתה ואם תגיד לי אין קורבן אין פרה בקורבנות כה קורבן

נדבה למה כתוב שמה בן זירות כפי נדרו אשר אתדור מלבד אשר תשיג ידו הוא מביא את זה בשם התוספות. איפה התוספות הזה? בהמשך התוספות. אלא אמרבה כגון שהייתה פרה רבוצה לפניו בשלמה.

כן. אבשלמה לא אמרתי נכון בשלמה הגמרא מבקשה בשלמה הפרה בת קורבני אל הדלת בת קורבני. איך תגיד המשנה? איך אתה מפרש על הדלת?

צריך אותו דבר שאתה מפרש על הפרה. מה יגיד זה? אני אומר נזיר א אם כן אז הקריב את הדלת לקורבן. יש קורבן עצים קורבן עצים יש מלך כל קורבן אלא אמר רבה כגון שהייתה פרה רבוצה לפניו ואמר הריני נזיר מיין אם לא עמדה ועמדה מאליה אתה רואה אמר הריני נזיר מיין כלומר הריני נזיר אם לא עמדה הפרה מרביצתה ועמדה בסוף מאליה בית שמאברה מה זה אז אמר מיין אז מה הבעיה פה בית שמאי שר ותורפד גברה משום הוקמה בידו והלוקמה בתלסבר משום דרביע והקמת מת בית

שמים אומרים העיקר גילוי דעתו של האומר שזה שכואב לו שהוא רוצה להקימו כן משום עוקמי בידהו העמדה בידיו שורה את הפרה רבוצה סבור שאין מי שיכול לעמידה רק אני שאני גיבור אומר ואם לא עמיד אותה ריני נזיר אני יכול להעמיד אותה ובסוף עמדה מאליה והלוקמה בסוף לא העמיד אותה אלא עמדה מאליה.

אז זה המחלוקת. אומר, אני אהיה נזיר אם אני לא אעמיד אותה. אה, זה הכוונה ובסוף עמדה מאליה. אז הוא נזיר לא בית שמאי, לכולם.

מחלוקת בן שמ כן. הרינזיר אם לא עמיד לוק עמדה מאליה. עמדה מאליה. ולכן הוא נזיר.

התקיים הנדר שלו. כן. התקיים הנדר שלו. הוא אומר הרי אני נזיר אם לא יעמיד אותה אני אומר אף אחד לא יכול להעמיד אותה רק אני.

ואומר אני נזיר אם לא יעמיד אותה. ובסוף לא נתן לו את הצ'אנס הזה. שמע אותו מתרברב אמר לו תמתין תמתין. קמה לבד.

קמה לבד. אבל הרב כשהוא אומר על רגע הוא בית הלל סברה עוד שנייה אני אשמע לך בית הלל סברה משום דרביע הוא משום רואה אותה רבוצה סבור שהיא לא תעמוד והרי נזיר אם מכן לא תעמוד והקמת ועמדה לא נתקיים נדרו ואז הוא לא נזיר לא המחלוקת שבמשנה מדברת בנודר מבשר הפרה שכאן נדר נזירות גמורה אלה עד שנתחלקו על הנזירות היא בתנאי אם ה אם אני עמיד אותה או שהיא עומדת [‏צחוק] מעליה זה היה אבל לא על הבשר שלה כן לא מה דעתו הייתה בית הלל אומרים

דעתו של האומר משום דרביע שרבוצה שרבוצה שורה לא בגלל שהיא לא כמו שאמר טורפדה היא גברה משום עוקמה בידיהו שהוא הוא רוצה להקים אותה לא אומר הוא רואה אותה רבוצה והוא אומר שהיא לא תוכל לעמוד מעצמה ואני נזהיר אם היא לא אם אכם באמת היא לא תעמוד להראות לכולם שכמה שאני אומר שתשאר קבוצה כן וה קמת ולא נתקה עם הנדר שלו חמש שורות מלמעלה יאחי חמש שורות למעלה איפה בדף י מלמעלה עכשיו יש קושיה על זה מהספר כל מה שהסברנו אה לא לראות את ה התוספות

הקודם ביזה אומר מה שהרב התוספות בסוף הדף האחרון שמה יש תוספות בסוף בשמר טורפה די גרבה משום עוקמה בידהו ואם לא עמדה רוצה לומר אם לא עמידה וכה לא הוקמה וחייב עליו לקורבן סבבה אם לא עמדה כלן משום דרבוצה והקמת וכמה דקמת אינו חייב להביא קורבן תמר בני דמתין קטנה נזירה ואיך היא משתמע קורבן שלמד אחי קם הריני הריני מביאה בקורבן נזילות אם לא עמדה ואף גם דקורבנות נזיר אינם באים בבהמה גסה אני מלך חובותיו שנזיר אבל רגילים להביא נדרים עם קורבנות נזירות באים עם אף

מבקר בצון חנמדו בנדבתו ה יפה היו רגילים ככה לעשות נזירות מביא עוד דברים כן כמו שאדם אומר לאנשים בואו אני אביא לכם מנה וזה מהמנה מביא הו כן כמו התוניסאים כאלה קהילה מביאים הרבה דברים איפה אנחנו עכשיו חמש שורות ממ ואמר הריני נזיר מיין אם לא מתניתין אני בתוספות בראש הערון מתין היינו מטין דקטני הרני נזירה פירוש הרני נזיר ביין עכשיו הוא מסביר את ראש העמוד שלנו כך בשבילה ועמדה מאליה זה לא מוסיף על דמתניתין אלא לא בלבד בלשון המשנה אם עמדה והוא מוסיף תיבת לו

אלא ממילא אמר שכך נעשה המעשה שעמדה מאליה בית שמאי טרופי דעה גברע משום עוקמי בידיה והקמה טורפה זה גילוי דעתו אני חשבתי הכוח שלו גילוי דעתו כמר בית שמע סביר לבוא כאמר האדם כהשנה דעתו לומר כן העולם סוברים שהפרה רבוצה כל כך בחוזק שאין אדם יכול לעמידה הרי אני נזיר כי לא אמר רב שאין לי רצוני להיות נזיר תדריח לי הרי הרי נזיר אם לא עמדה פירוש אין כוח בידי לעמידה בכוח ואם לא עמדה משום לא משם לא כל שכן אם יעמידנה ולבסוף נעשה נעשה מעשה

שלא טרח בה נעשה מעשה שלא טרח בה ולא יגע בה לעמידנה ועמדה מאליה בית שמסבר אם לא יעמידנה כעמה והלא עוקמה והלא הוקמה יקח חיים נזירות דהמדין נזיר דה דעה מדין זיר כמה בתי כן בתי סברה הלא עמדה אם לא אם לא עמדה משום דרבוצהי בכוח כלומרה נזיר אם לא תעמוד והיא קמת כך להחייל עלי נזירות ואם תאמר שאתה לא מתקשה מדי אם לא עמדה מדי אם לא עמדה קטנה יש ל כמה משנה משובש ומשנ בחסור כי תול רבה פילוקת דתנא בעמידת הפרה הפרה ואי אפשר

לא לפרש פלוקת דתנאי בעמידת הפרה אם לא יוסיף לא בגרסת המשנה והבה אם לא יוסיף מילת לא בגרסת המשנה והבה מוכח לחסר לו כאן די לא די דאי אפשר די אפשר לא לפרש פילוקתיו בעניין אחר אבל יש לנו יהרמי ברחמה אין נתנו מחלוקת התנאים כלום בעמידה אלא בנודר מן הבשר חייל עלי נזירות היא לא דידה ודאי קשה מדי מדי מאליה קטנה זה לא מוכרח בפסוקתה דתנאה לחסר מאליה ולכן אין לו כוח להוסיף על לשון המשנה ואם תאמר רבי בהדע למה לי פרה רבוצה לתנ לתנ זה

אם עמדה מאליה פלו בעיה בנודר בן נזיר מן הבשר חייל נזירות ונזלו בית שמאי לשיטתן ובית אל לשיטתן נכון ושלומר דכינפריך מדי מלי הקטנה ולא אלא הקושיה זו אלא לתגל עלה ולומר כבד פרקת דתנ כלל בעמידת הפרה אין לך כוח להוסיף על השנה שלה מאליה וכתפלג בעמידת הפרה אם כן תקשפה למה נתנן בעמידת הפרה אפילו בנגדר מן הבשרטן ולא הזכיר כשית דמליה אלא להזכיר לן פלוקתה דתנאה לא תניה בעמידת הפרה כלל תה זה כשלכושה חזקה תפה תפליגו בבשר להדיה ולזשות שיטתן יאכה עכשיו יאכ בגמרא אם

אתה אומר שהמשנה עוסקת שנדר נזירות גמורה מיין לא בנודר דר נזירות מהבשר של הבהמה עם הספה במשפע של המשנה אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי עליי קורבן כלומר אמרנו במשנה גם שאמרו בית שמאי שהוא נזיר לא לדיני נזירות שבתורה אמרו אלא שהוא נדור מבשרה הכוונה וגם זה לא אמרו אלא באומר הרי אין עליי קורבן שנודר מבשרה אמר הרי בשרה עלי כמו קורבן בכלל לא מדובר פה על יין כן אז איך אתה מעמיד על יין אז קשה פרה מכא מתפיס במדיח

פספס בפרה לשון נדר או כונם שנדור אמנה הוא מה אמר הוא אמר הריני אזיר מן היין אמר מה קשור לפרה ולכל אלא כגון דאמר הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה ועמדה מאליה אז זה מחלוקת בתור הוא פדע הוא גברה משום מקומה בידה הוא עיקר גילוי דעתו זה משום מקומה בידה והלוקמה לא היא עמדה מאליה אז כיוון שהוא לא העמיד אותה אז הוא נזיר ובתל סבר טורפד גבה משום דרביע וה קמת לכן הוא לא נזיר צת גמרא אה הוא בית הלל סברה היא לא קמה אז גמרה

מקשה ובתל סברה היא לא קמת אב נזיר ואמרה מבשרה לא נזיר מה וכי אומרים סוברים בת הל שהוא לא נזיר רק משום שעמדה ולא נתקב נלו אבל אם לא קמה ונשארה ברביצתה אז הוא נזיר אפילו שלא אמר רק הריני נזיר בבשרה הוא אמר זהו ואמרה מבשרה לא הווה נזיר בתלב מפורש אמור ראינו את זה בסה זה לא כמו מיני גרוגרו אתה מבין אז הגמרא מקשה בית הלל סבר היא לא קמת ואמרי בשרה לאווה נזיר אמר נזיר בשרה מן הגרות לא הבה נזיר מה הקושיה הרב אתה

חושב שבית הלל אומרים שהוא לא נזיר רק משום שעמדה ולא נתקיים דברו אבל אם לא קמה אלא הרי נזיר בבשרה בכלל אמר בית הלל אין נזיר כזה הרי נזיר בבשרה לא נזיר אין דבר כן אין נזיר בבשר בתנאי תקום או לא תקום זה לא נקרא נזיר זה לא תלוי מה היא כמה או לא כמה אה מה אתה קול קימה תרצת הגמרא תעמד בית שמאי כאמרי בית הלל נכון לפי לפי עניינם זה לא תלוי אבל כל מה שהם אמרו לטעמים דבית שמאי כלומר לדידן מה שאנחנו סומרים

שהרי נזיר מבשרה אין בדבריו כלום מי שאומר הרי נזר משרה זה שום דבר אפילו לא כמה נמבן הזה אפילו לא כמה מזה זה מרביצתה הוא לא נזיר כמו הגרוגרות לדחו דמריתו נזיר עודוט דטורפה דדן גברה משום דרביעה והקמת ולא נתקיים נדו תודיעו לי רק על זה כן תודעו לי שהאנזר למה דתורפה דען גברה משום דרביע והקמת ורצתה ולא העיקר דעתו שהיא היאצת והוא רוצה שהיא תקום ועכשיו הנה היא לא קמת לבד כן לא נתקיים תנאו היא קמה לבד כי הוא דעתו שהוא יקים אותה היא קמה

לבד לא אומרים לא דעתו קמה לבד כך שהיא תקום לא משנה על ידי אז אפילו אמר הרי נזיר מן היין ותלה את הנדר אם תעמוד הפרה שלא תעמוד הפרה לא חלה הנדר למה בסוף עמדה מרביצתה אפילו מאליה אפילו אפילו מאליה הגמרא אומרת ובית שמאי מה מה זה מתרצים בית שמאי למה לא מודים לו טורפה דהי גברה משום הוקמה בידיהו בעלו הוקמה אומר לא זה גילוי דעתו משום משום העמדה בידיו והרי לא עמידה אלא באמת היא עמדה מאליה ונתקיים נדרו נכון בגלל שאמרני נזיר כמו שהסברנו בית

שמי אומרים לא כמו דבריכם שאתם אומרים שתורפה די גברה משום דרביעה אלא תורפי דהי גברה משום הוקמה בידהו עיקר גילוי דעתו של האומר משום עמדה בידיו והלוקמה מה בןכן צריך נזיות נזיר עם השפה מטני מדפיס במדי כלומר המפני רבי התנקמה להפרה לא אביה אלא כקורבן בעלמה הרי לא הדפיס בלשונו כולם לומר פרה זו ככונם או כקורבן אלא נזיר מיין לאדיה אם לא עמדה אלא כי גרסנן כגון מררני נזיר מבשלה אם לא עמדה ועמדה מאליה ואז שת נחלקו בלשון כתראשית לעל ונקו כי נדר מן הבשר יבו

נזיר לכל מילה ואם תאמר ואשת כיוון דאווקר רבה פלוקתי בעמידת הפרה למה לא להגיע להוסיף תיבת לו על לשון המשנה ויכול לפרש בלגה בתוספת כגון דמרניזר מבשרה אם עמדה ועמידה בית שמאי משמע להו עמדה עם העמיד בכוח ידי וכן עשה תרח והגע עמיד בכוח היא ככה ונזיר בבשר וכדיחי נזיר אותשרה חינ כל מילה לבית שמיים שתטן בית הלן סברים עמדה מאליה משמע והוא העמידה היא עמדה מאליה משמע ופה הוא העמידה ולא עמדה מאליה ולכן לא חי נזירות אפילו הבשרה שלומר א לאבת לומר דב נזיר דכמר

נזיר אם עמדה משמע בכל עניין שתעמוד בין הלידי עצמה בין ידי אחרים ונזיר ועוד יש לומר אין דרך אים לומר בה לשנה לבית שמיים שתנה נזלותו אם עמדה בפירוש מעמידנה דתרח בעל ככ לעמידה כדי שיכול עליו נזלות כן דפירוש להיות נזיר למה בהדיה ארני נזיר למה אתה לא נדרו בעמדת הפרה? אבל בלשון זה דרך העולם נדורה נזיר אם לא עמדה נכון פירוש אם לא עמידנה כמה אף על פי שאינו נזיר ברצון הריני מקבל על נזירות אם לא יהיה לי כוח לעמידנה יהיה נזיר לא שאני חבל

בנזירות לכן מוסיף על לשון המשנה לא כדי לפרש בלשון שרגילות לומר ולדור תאמר ומקע אביד צריכותה לעין מתרטננת בה נחלקו כאן מחלוקת חדש ואם לא עמדה מעליה זה לא לא צריך לעשות יש מפרשים שימי כל התירוצים שתרץ הש"ס בשם רבה לא תירץ מעולם ולדת לבטרה בוטלט ולא תרץ רבה כי אם תירוץ אחרון מבשרה אם לא עמדה אבל תרוצה כמה לא רבה תירץ אלא משום דקשה הרבר הוזכר בשש בשמו כנמה שגע ב פרק חולק מטבי כונס ובביאה לא פלי כל עלה כאמר בתרחי בדקול עמ פליגה וכן

נקמה פרק ג' בלש דבית שמאי סברה טורפד גברה לא שמעינן הפלוגתם מגורגרות ויש תמר והכוחר פליגנמי בנודר מן הבשר די לא כן לפניגו מן היין בהדיה בעמידת הפרה דרבי יהודה מוכיח ללא בנודר מן היין פליג דה לא אהבה פליג רבי יהודה אלא כוכחה נודר מבשר ואל חודש אותתן רק הוצריכותה לעין מכל מקום גם עמידת הפרה פליגה אם כן בדיוק בבשר לאליה למה לי להזכיר פרה אם עמדה במתניתין אלא כוח כך גם בעמידת הפרה נעלקו ואם תאמר מה דוחק ממר בית הליל סבר טורפד הוא גברה צריך

לומר דבית הלל טעמים דבית שמיים כעמרה למה דבית סבר דלא למה דבת דלא נזיר למזיר גגרות יש לומר ככנס לפניו בבשר חוד זה כאן ממר דלק כאן ממר שנה עמידת הפרה להשמנן תעמד בית שמאי דב נזיר מבשר כיתנן נדר בעמידת הפרה כי תעמד בית שמי לחודת שמנכד ביתל שמנ כי מתפר דוח אפילו בשר תאמר סוף סוף נפק מינה לבית הילן והיה לו אפילו כשנזר זה מן הבשר לאחין הכל מיני דין זהות כדי שנו בגורגרות ויש לו דנפקה מנהדנדר מן היין בפירושה נדרו בעמידת הפרה דח על

נזירות בתלל משמעו שום דרבוצה היא וה קמת אתה בא שבת אתה פה גם במנחה שבת שם בבוקר בסדר אל תביא אותך אוכל כן לא יביא את הביצים רק פשוט כן הלכות רוצה להגיד שנחלקו גם בעמדה מאליה וגם בלא עמדה מאליה זה הסיכון של שגם בזה נחלקו בסוף בסוף דבר שות קשים מה אומר מפתעים מהבן אדם שתי ארבע זה יש לי תחזיר לי את זה מהר טוב תחזיר לי את זה מהר צך לאט לאט הרב הוא רוצה לומר גם אם לא עמדה מאליה בית שמאי אומרים הוא

נזיך למרות שאמר אם תעמוד מאליה גם נזיך זה זה חידוש זה חידוש זה אני הבנתי בסוף מה רוצה ספק שהבנת ואין כמוך כן רבותיי אנחנו סימן שס דין הי הקב מחיצות לשבת זה לא שיירה עכשיו יחיד ששוע בביקעה והקיף בחצות גרועות הוא עשה הוא עשה שבת בבקעה והמחיצות שלו עשה עשו עשה גרועות מה זה גרועות אומר מרן כגון שתי בלא ערב צריך צריך שמשחיצות גם ערב גם שתי שתי בערב כן או ערב בלא שטי עד שתיים מותר לטלט בכולו לא בכל המחיצות הגרעות הזה מסתיים ולך

אין מטלטלן בו אלא בארבע עמות וכן הדין אם הם שיניים ואם הם שלושה ישראלים חשובים כשהרי כשירא עכשיו איך אין הדין הם הם שיניים פסיק אבל אם הם שלושה ישראלים אתה יודע אפילו לא חשובים זה לא משנה אם שלושה ישראלים חשובים כשיירה מותר לא טעיתי מותר לטלטל וכולו אפילו הוא גדול הרבה הרבה בלבד שלא יקיפו יותר מכדי צורקם מה צריך להם יש להם כך יש להם זה יש להם מקררים יש להם מה שהם צריכים שלא יישאר בצעתיים פנוי שהם צריכים את תשמיש בשביל לתשתמש בו אבל

אם נשאר בצעתיים פנוי הם יש מקור פנוי לא נורא אבל לא בצעתיים פנוי הם מטלטנים בכל המוקף אלא בארבע עמות למי דברים המורים שיקפו יותר על ששאין אבל לא קיבו יותר על שסעין אבל פי שיש שעתיים פנוי כיוון שהם שלושה מותר חסב כל אחד בצעתיים יפה כל אחד מגיע לו יעני הגה גוי אין לו מצטרף לשמה ויש אומרים דיו קטן אין מצטרף מה עם אישה אישה בטח בן אדם מהש שלמה מצטרפת אם עבדו ב היו שלושה למה קטן לא מצטרף הוא לא חייב במצוות היו שלושה

והפ הקיפו קוצרקם עומת אחד בשמת אחד בשבת מותרים בכל השבת כ שנכנס השבת בהתר היו שניים הקיפו יותר מבצעתיים מתבסף עליהם בשבת אסורים כ שבת ביסור בא להם פתום אורח ציומו שבא עם קופיקום אין מה לעשות [‏צחוק] אין איך הגעת לשדה בשבת פיצת הדת הדרך גם אסור היה יושב שידה שהיה עושה קפיצת הדרך אסור לו לקפוץ מקום שהם בחוץ התחום מותר בשבת הוא עשה לא לא אבל אסור בשבת פה בישיבה הרבי אברהם הכהן היה אחד זה קטן שים לב משה היו שלושה והקיפו כל אחד לעצמו

זה בצד זה וערבו יחד היה הניין שלושה אנשים והקיפו כל אחד הם עשו הקפות זה אחרי זה עשה הקפה בשביל זה וזה עשה הקפה אם החיצונים רחבים והאמצעי קצר שמצא שהאמצע פרוץ במילוא החיצוני וחיצונים יפה זה פה גדול וזה באמצע לו כזה בפנים מחצר כן כן ואמצעי קצר שנמצא אמצעי פרוץ ממילו לחיצונים והחיצונים הרחבים יש להם גפופים וחיצות עוטפים עליו מקוד צד נותנים להם כל צורקם באמצעי אפילו הוא גדול הרבה שאנו רואים כאילו כולם דרים בתוכו והרי יש שלושה ביחד ואבחונים נותנים להם כל צורקם דכמה

שנשו שערה באמצע נח כחצר לאמצעי הם חצר של האמצעי זה מפה ומפה ויש אומרים שהחיצונים מן המותרים אלה עצתיים אלה עצתיים ואם אחד מהם יותר מסעתיים גם האמצעי אסור שהרי הוא פרוץ במילואו יש שומרים מכאן ילך מדובר במקרה הפוך האמצעי רחב עכשיו החיצונים צרים סתם ויש הלכה ואם החיצונים פרוצים ממילואם לאמצעי והאמצעי מגופף לא פרוץ כלומר לא פרוץ כאילו על החיצונים ויחיד בכל אחד אין נותנים לכל אחד אלא בית שעתיים לא מצטרף לשיירה ואם אחד מהחיצונים יותר מבית שעתיים הוא לבדו אסור השר מותר ואין סרל

את האמצעי ואם האמצעי יותר מבית סתיים גם החיצונים אסורים למה שהריים פורצים למקום האסור להם אבל אם אחד מכל בכל אחד מהחיצונים שניים באמצעי או שניים בכל אחד מהחיצונים ואחד באמצעים תתים שני החיצונים כל צורקם לחשיב כל מה שבאמצעו כאילו הוא בחיצונים שהפנימיים צרפים במים אמורים כשאנם בטוחים זה לזה ביותר מ10 אם כן אבל פרצה וגם ה מגופפים אסורים מה זה מגופפין איך ה יש להם אה קנים קנים בכל זה שכותלי קטניה נכנסים לגדולה כשקטניה מופלגין שלושה תפחים מכותלי אורך הגדולה אם לא כן אבל היא

נראה מבחוץ שווה מבפנים ונדול משום לחי כולם חשופים מגופפים כ אין אחד מהם נפרץ אחו ונתיב מהם באחד מהן אלא בצתיים עד פה למדנו שלושה של היום עכשיו גג הסמוך לרשות הרבים בתוך 10עשרה טפחים ולמעלה מעשרה לחצר מקרקע רישות הרבים זה מתחת לעסלה. מקרקע החצר זה למעלה מעסלה.

אז הוא ורבים משתמשים בו. למה? רוצים לכתף עליו או שהוא נמוך. הרי זה קרשות הרבים ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצרו עד שיעשה לו סולם קבוע מחצרו.

שמראה שהג שלו הוא חלק מהרשות היחיד שלו. איזה סולם קבוע? כל שקבעו שם בין לא חול בין לשבת זה נקרא סולם קבוע חצר ב חצר שנפרצה במידואה חצר שנפר נפרצה במילואה שנפרצה או ביותר מערשות הרבים היה בפרסה יותר מ-10 מה אמות כן אמות לרשות לרשות הרבים מקום המחיצה נידון כצידי רשות עלים איפה שנפרצה למה הדרכים עוברים שםזה בודו בב כן שהוא כרמלית כמו שהוא חצר גם החצר לשבת לקרמנית כיוון שנשאר לה שלוש מחיצות בלבד ואם נפרץ בקרן זווית אפילו פחות מ-10 אסור לכן בית שנפרץ בקרן

זווית אפילו פחות מ-10 ונפרץ גם הקירוי עד שנשאר בעלסון אסור אבל פרצה שאין בקרן זווית המחינן בא פי תקרה יורד בסותם יפה אפילו ביותר מעשב הוא שלא יהיה פי תקרה משופע כמו גג של רעפים כזה דל כפה ויש אומרים זה בעניין גם כן ברוחב הקרוי ארבעה טפחים הפתקר יורד בסותם אפילו בשתי מחיצות אם יש כאן וכאן מחיצות יפה למה בקרן זווית זה לא נקרא פי תקרא יורד כי אין איזה פה אין איזה פה ברעפים הם עושים לו קצת זה יש לו משהו לא פעם כלום סימן

שסב כל מחיצה שלא נעשה לדור בתוכה אלא לצניעות או לשמור מה שיתן בתוכה או לשב כדי לשמור השדות היא מחיצה לטלטל מה היא מחיצה לטלטל מה שבתוכה אבל אין לה מחיצה לעשות מה שבתוכה מוקף לדירה אם הוא יותר מבית שעתיים היפה כל מחיצה שלא נעשת תנ לדו בתוכה אלא לצניעות כמו אתה לא רוצה שיראו אותך זה למשל מחיצה כזאת מותר לעשות בשבת נשים איזה ויליון כזה ככה נשים עכשיו לקחת וילון ולהשים זה מותר למה זה לא לשם מחיצה זה לשם כיסוי שלא יראו אותך אלא לצניעות

או לשמור מה שיתנו בתוכה או לשב כדי לשמור שדות היא מחיצה לטלטל מה שבתוכה מותר אבל אין להם מחיצה לעשות מה שבתוכם מוקף לדירה הם יותר בבית סתם אין כך אילן שענפיו יורדים למטה יש הרבה פעמים אילן גדול ענפיו יורדים למטה וזה נכנס בפנים כמו מנהרה צל אם אין הגבוהה גבוהים 30 שלושה תפרים מן הארץ ויקרן ממקום אחד מורן לעילן הוא גבוה עשרה השיר מחיצה מותר לטל בכולו אין בזה בעיה והוא שמלא שבין הענפים בעצים או בקש ויקשור הענפים שלו יני דם מרוח שכל בחיצה שאינו

יוכל לעמוד ברוח מצויה אינ מחיצה דווקא עד ביצעתיים אבל יותר מבצעתיים לא אפילו נטעו לכך כמה שאינו עשו דדור בתוכו לסובב אצלו שמור השדות זה יפה אתה יודע תעשה כזה שבת עד ביצה בקיץ רק לא יותר מבצעתיים אבל צריך להביא לי שמה הכל נכון בסדר הלכות טו בשבט במסכת רובין מביאים הכל שמה כל הדוגמאות האלה לפי הסדרה שהיא באמצע כן שימו לב יום טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות ולעניין תרומות ומעשות ודיני עורלה זה לא יום הדין של הפירות. יום הדין של פירות האילן זה בעצרת,

זה בשבועות.

בארבעה פרקים העולם נידון בעצרת על פירות האילן. אלא זה ראש השנה לאילנות ביום טו בשבט עברו רוב יומות הגשמים והשרף עולה. עד טו בשבט ניזונים מגשמי שנה שעברה. טו בשבט זה גשמי שנה הזאת ונפקה מינה תרומות ומעשות באחד בתשל ראש השנה למעשר תבואה וקות בשבט זה ראש השנה למעשר האילנות אתה יודע לכן מי שיש לו טוב יש לו אתרוג אתרוג יש לך אתרוג של סוכות אז מי שיש לו אתרוג סוכות צריך לבר את זה צריך לבאר את זה אז אני יש לי את חוק של סוכות

שעשינו מרכחת בשביל מי שאין לו ילדים אז אשתי אמרה לי שיש לה הרבה אז צריך לפזל את זה אולי אני אביא לפני טוב בש לפני טו בשבט צריך מהר מהר לפזר את זה לשבת הזאת אחר כך יהיה אסור לאכול את זה רק מי שלקח של שביעית כן כל האתרוגים של שביעית היה אפשר לשמור את זה בבית לא צריך לבער את זה כל מה שכלתי אותו מזמן כי פחדתי שלא צריך לגמור שכן אם זה פירות שביעית קדושת שביעית במה עשית מטורגים מטורגים כן צריך לגמור את הכל

אם לאן ואם לא אז לא אוכלים את זה זה בעיה מה לעשות אם ריבת את הוגים של תאכל אותה עכשיו היא במקרר מסוכות תאכל את זה מהר כל האתורגים צריך לאכול בני תזכיר לי אני אביא ישיבה אבל זה יש בו הרבה סגולות א אני אביא לכם הברכים של הרב אני בטוח זכותוץ רבי זה כבר מחר שכן אפילו עד יום ראשון אפשר לאכול בסדר היום טוב בשבט גם אם טוב בלי נדר אני חושב שלא זה רק אתרוג רק אתרוג דברים לכם זה יותר מאוחר למה דווקא התרוקל

בזה לא כי זה נגמר קלה גמרנו אין אומרים וידוי ביום פטו בשבט לא אומרים בו וידוי מפילת אפיים גם מנחה שקודם לא אומרים גם אם יחול בשבת מנחה קודם לא השנה זה לא זה לא יום ראשון טוב בשבט יום יום שני יום שני אז אין אז אומרים בשבת צדקתך השבת אומרים צדקתך אלא אם כן אה יהיה בריתן ברית או חתן כן מה זה עושים את הברכות ראשון בערב או שני ראשון בערב ליל כן ליל טוב בשבט כן כמו כל שנה יפה יצא ראשון כיף הילדים שמחים

בזה שעושים להם בבית ברכות בשבת מאוד שמחים גם תשים נהיה את כל אחד פרח קטן למה נשים זר גדול ככה בתוך וזה כולם יאירו אם אחד טו בשבת בשבת אין אומרים צדקה אמרנו כבר אין אומרים פה תיקון רחל אלא תיקון לאה והטעם לפי שיתו בשבט אין אומרים תחנון שלא אומרים תחנון לא אומרים אין טענות ביום טוב בשבט אפילו במקום שנהגו שחתן וכל מתענים לא תענו ביום טוב בשבט אין להתענות בו תענית שובבים נהגו בדפוצות ישראל להרבות בטו בשבת באכילת פירות האילן במיוחד מפירות שבעת המינים שנשתבחה

בעין ארץ ישראל אני לא יודע איפה נשיג א זה רימון היום ראיתי בש כן אבל קדושת שביעית קדושת שביעית כןצ לא ראיתי אה ראיתי איפה שבדצ אני אבדוק משהו כן תבדוק אם תמצא זה של גוי לא של יכול להיות שהם הביאו קדושת שביעי כלומר של אוצר בית דין הוא פנה ממנו ככה בלי משפל אתה אתה משהו אחר ידקדק הרבה ויזהה שלא ימצא חלילה פירות תולעים ויזהר אפילו מספק חשש תולעים לכן התאנים צריך לבדוק אותם טוב יש תולדת שהורגת בה מצד שני טובה לקמים אז לפני אכילת

כל פריל מדו לימודים מלוקתים מזוהר הקדוש וככה ואז יוכל לתקן אותם יש לכם אתם לימודים מיוחדים לא מברכים רק לא עושים לימודים אולי אני אקח אני לא יודע יש ספר אני אקח מהרב בלי נד נקרא קצת מה יכול להיות זה רק יועיל אני אשאיל לך או אתה רוצה שאיל לא רק בהשלה אני לא רוצה שום דבר יכול לקנות מה הבעיה בהשאלה או מקסימום מקנה פה יש אותו פה לא בחנות בלי נד לא יודע אם יש הלאה איך קוראים לספר עץ השדה יש כל מיני יש כל

מיני ספרים לא של הישיבה שלי זה קצר [‏צחוק] הבוקר לא תמיד לא תמיד ארוך טוב גם הקצר קולע קצר וקולע זוהר לנו את הזה בבית יש לך מה אתה מדבר כמה אחדים כל ילד יש הרב הביא לי של חנוכה קראנו היה טוב של חנוכה עכשיו משיך נמשיך פשבט אחר כך אחר כך יש לנו פסח פורים אדר אדר ניסא פורים השנה אדר אחד לא שני הדרים שנה נפת איפה הוא הולך איפה הוא הולך לא אני שואל יא דף פט מזל של ויתמכתים זאת קורבן קרזות חכינה מחלה

בזכור בכזובה קחו לקון בעל מדנו ועל מדעתם עכשיו אני בעמוד צדיק צדיק צדיק רבי חיה ורבי יוסב למשל טבריה אמר רבי חיא כתיב כי בחרה אדוני בסיון זאת מנוחתי לזמנין קרן לה חבריה כולו דכורה מגן דורה חמ קרה נוקבה קרע לה רבי יוסי אחי שמי על בבסינה חדשה בכל ד למשה כתיב כתיב כי בחר אדוני בסיון בסיון דיקה בהודית בגבשר ולא כתיב לסיון וכל אחד למה כתוב בציון ולא לציון?

מה מה העניין ב שבחר השם במי שנמצא ביסוד? למי ששורה בתוכו זה המלכות היא שורה בתוך היסוד כשכתוב לה זה לא ש לה זה רק לציון עצמו ולא למלכות שבתוכו זה מלכות ויסוד מלכות אמת וכל אחד כבן דקרא להי שמה דכורה בין קרא להשמ נוכבעה כל אחד בדרגה אחת קיימן ולדה כתיב אולסיון יאמר איש ואיש יולד בה אחד לדינה ואחד לרחמה כך מסדג כחד בז אחת כדן סיון קרה סיון ירושלים שתודע דד בדעת הוא אדוני אלוהינו שקטרו רבות כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סיפם

היסוד תלוי משה נביא כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחרת וח בנה שמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמ נטף ושחלת וחן בנהבונה זקה בד בבדים ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף שחלתח בנהים זכה בת בבד יה בבד בת זק וימר יהיה בבת בת זק ה הוא דב דב איךזנו ה דזו ה דז אנו מים אדפש עשית כת ממני אשרך שמה קודש חדשים תנחיר על צמים בוקר בבוקר בהרעון בין הארק ז רבנן כתוב כתובות כצד

כצד 368 המנים היו ב 365 כמניין מותחמנה בכל יום מה חסיתו שלושה מנים מתרים שמהם מכניס כהן גדול מהםורים אחשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסועת דקה מן הדקה חד היו בא ואלו הן הצורי והציפורן והחן בנה והלבונ משקל 70 מנה מור פציעה שבחר כו משק ש מנה שני כילופ של תשעה שס מבי חמר חנתן רבן שמעון בן גמליאל אומר מצ כמה היא באה כדי לשר מה הוא בא כדי לשרו מרגליים פיני פני הכבוד רבי נד שהוא שוחק אומר שכל מפה שמ שחורתום שלדש אין אדם

יכול לעמוד ך ולמה אין בדבש א פני שהתורה אמר כחוסר מנו של אדו ויאמר עליהם כפותחו מזמריש מנחה מעד מעדבש נכות לות בונישכנים עשו חו מזמרת שנח צורים מעדות ויאמר עליהם ישראל עזורים שלך משה ישראל צבחותפזח וקחתם אגודת זבלתם בדם והגעתם אשרם לא ועל שגוף זהבת גביע כף תורה ממשלש קנים יוצאים מצד שלושה כים מצד אחד ושלושה קנים מן עולם מצד שני שלושה גביעים משוקים עם גדול שלוש גים שחפר כן שתקן צ במנוגים שוקדים תורה כפת שני הקים ממנה וכפתור ד שני הקים ממנה וכתוב שני

הקים ממני שגים ממנה כפתורה מני כולם יעשה דר שבעה ומכח ומחבת כבת כליה אדוני להושיע ננגן כל ימי ענו בית אדוני אדוני להושיעני וננותי ננגן כחן של שכן עשה אתם ויאמר משה אהרון קח ן על ויק בגפה צרה ויאמר משה ארוחת תן עליה ועל המזבח וסכת ולדה ככה עלים כנ ויקח דבר משה יעמוד בגפה נחצ אהרון עלים כיצעם בגר ואני אשירך בו חסך כי היית מסגר בנוסח זךמים אלוהים כולם הארץ עמוד פנחס פתרגנו יושב בסתר עליון בתי חב יצך יורח דבר באופן יעלו גש רק בעיניך

תבין אורך אורך ימים אשת חיים חוק בך גמלצות ולא רע כל חיה שצופשתי ותיתן תכף לבת בךנים מרבדים עסת שגשן הסתב תמקור הגורע עני לבוש תזחק יום אחרון פי הפתחה בחוכמה ותורת חסד על נשו סופיה בבנותיונו כניות עלבע גדולת מנך צורה חצים קדוש חג לעמך פני זוכי קדושתך שבעתנו כבנו שבדלות יהי רצון לפניך אלינו לאבתנו שיהיה בזכות קרת פתום הקט בזכות ותבותיו ותיו יוצא ממנו רחמך מעלינו ישראל גמנו רפואה שלמה לכל חול עמך ישראל מתוק שמך השם שםנותי אישה שחטבת ח בתי חי ח תעבו מארצכם

מפניך אדוני צועלי זה עם האוטו הפסיכי נתקע עם הזה בדילות אני הולך לזה לקחת לקח נתקע עם ה זה גם משמיים אבל אני אחזור זה יהיה סיבה טובה עוד חזור מתי נח א בב שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצ יעקב משה ואלו כל החל הקדוש יברך אתכון זכה עדכון בבריאות בשמחה וישועה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים שם ינם משלות דבכם לטובה ודברכה ולישועה אבעזרת השם נכין את עצמ ש נקראת שבת המלכה שבת השירה ששירת הים בעזרת השם וישועה גדולה בכל בית ושמחה וכן יהי רצון בנאמר אמן

‏amين