הדף היומי מסכת נזיר דף יח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יט בשבט תשפג
Daf Hayomi
שיעור בדף היומי/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א קישור לתרומה מאובטחת עבור מניה בבית רבינו מרדכי שרעבי זיע"א 00:00 מוסר ופרשת שבוע היומי 29:05 משנה יומית 33:01 דף היומי 44:54 הלכה יומית 47:20 הזהר היומי http://bit.ly/3X2jpC4 הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת נזיר מוקדש להצלחת ה"ה דוד בן אסתר וה"ה שי בן רות הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)
Extrait du cours
היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יט לחודש שבת תשפג הנה ערב שבת קודש פרשת יתרו הכנות גדולות לכבוד קבלת התורה בעזרת השם שבת עשרת הדיברות מסיים לא תחמוד בית רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לראך. אתם יודעים בעשרת הדיברות יש טרך כתר אותיות כנגד תרייג מצוות ועוד שבע מצוות דרבנן. אז ידוע שבע אותיות אומר החתם סופר ששבע אותיות האחרונות של עשרת הדיברות אשר לראך השבע אותיות האחרונות זה בדיוק הם כנגד שבע מצוות דרבנן ויש בזה רמז נפלא אשר ראשי תיבות אבלות כלומר שבעת ימי אבלות
Transcription4951 mots
Transcription automatique — peut contenir des erreurs.
בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יט לחודש שבת תשפג הנה ערב שבת קודש פרשת יתרו הכנות גדולות לכבוד קבלת התורה בעזרת השם שבת עשרת הדיברות מסיים לא תחמוד בית רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לראך. אתם יודעים בעשרת הדיברות יש טרך כתר אותיות כנגד תרייג מצוות ועוד שבע מצוות דרבנן. אז ידוע שבע אותיות אומר החתם סופר ששבע אותיות האחרונות של עשרת הדיברות אשר לראך השבע אותיות האחרונות זה בדיוק הם כנגד שבע מצוות דרבנן ויש בזה רמז נפלא אשר ראשי תיבות אבלות כלומר
שבעת ימי אבלות ש אשר זה שמחה שמחת חתן וכלה בשבעת ימי המשתה ר זה רחיצה מצוות נטילת ידיים ל לחם פת נוכרי ובשילי נוכרי רשויות זה ערבי חצרות שטופי מבואות עין זה עמלק זה מגילה מחיית עמלק ואחר כך ואחר כך נשאר לנו כ ח זה כהנים זה נס חנוכה אז הכל מרומז השבע באשר לרעך פלא פלאות אז זה אז עכשיו בדיוק אנחנו אומרים אשר לראך תכלית עשרת דיברות כל תכליטה של כל התורה שיטהר האדם את המידות שלו איך הוא מתנהג בין אדם לחברו בדרך הישר הטוב
לסייע לו לעודד את החבר לת לו עזר לא תעשה להיזהר בכבודו ולא לביישו אפילו צער כלשהו אז לכן יש כתר אותיות ועשרת דיברות וכל אשר לראך זה כנגד שבע מצוות בני נוח אבל אומר רשי ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר אשר לא תגלה ערבתך עליו השי אומר למה אם אם אתה עולה במעלות במדרגות אז אחר כך תיגלה ערבתך זה לא יפה זה לא כבוד לאבני המזבח שתיגלה שיראה אז מה האבנים הללו אומרים רבותינו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה התורה הויד ויש בהם צורך לא
תנהג בהםג ביזיון לא יפה שתגלה לערבתך חברך שהוא בדמות יוצרך או מקפיד על בזיונו הלך עד כמה וכמה אבנים התורה אומרת לא תגלה ערבותך עליו חברך כמה צריך להקפיד זה אין לו דעת אבן כל שכן פלא פלאות על זה ביארו רבותינו כמהים הפנים לפנים כנב האדם אל האדם כדי לראות את הדמות שנשקפת במים יש לאדם להתכפף מעל גבי המים.
אותו דבר זה לב האדם אל האדם. בכדי לקיים ואהבתה לרעך כמוך צריך להתכופף באהבת חברים. הפירוש כוונה לא להתגאות, לא להתנשא. אדם מתכופף תמיד להיות כפוף בעזרת השם.
ולכן התורה אומרת לא תגנוב. תאמין בקדוש ברוך הוא. אתה אחר כך אתה גונב. אתה מצער חברך, לקחת, עשית, לא טוב.
אומר תאמין בקדוש ברוך הוא, תמתין מה שמגיע לך אתה תקבל. כמו שהיה מספר החזון איש שהיה איזה אחד הלך לדרך, היה צריך להגיע לאיזה מקום והיה לו ללכת באיזה מדבר, אז הוא הכין כל מה שצריך, מים, לחם, הוא טעם נזכה במדבר ואז לא הספיק לו המים והלחם. היה צמי. מה זה צמא?
היה הלך ראשון אמר לכל פורות אני אישה אני לא ארגיש שהתעורר הוא שומע מים מפחים יורד מים אומר או הלך לראות אבל השם יצילנו זה מ שופחין אבל מה הוא צמא כן ישתה לא ישתה יתגבר על עצמו שלא ימות שתה הרבה זמן בסוף התגבר על עצמו שתה משופחים מסכן המשיך הלאה, רואה איזה מים זקים, איזה מים בהירים, אומר ככה זה אומר למה אדם ימתין זה אומר לאדם תמתין מעט תשתה מים טובים קח עצמך תיקח כלומר למה תגנוב תיקח את הממון שלך אל תיקח של חברך תמתין
זה מגיע לך הכסף אבל למה תיקח מה שלא מג שלך אתה כסף אתה צריך אתה תקבל לכן לא תחמוד גם בית רעך לפעמים אדם לא יודע מקנה מחברו הוא לא יודע שזה לרעתו לא כל אדם מתאים לו אותו דבר זה הקדוש ברוך הוא נתן לו זה טוב בשבילו בשבילך זה לא טוב לכן אדם משתדל צריך לקיים כל עשרת הדיברות שאדם גם יהיה לו נחת. אתה יודע שהמשילו על זה משל אומר השור היה רואה תמיד את הנשר איך שהוא טס בשמיים אומר ואני מה למה הוא הנשר
הזה יום אחד אמר אני רוצה גם לעשות עלה לגוג גבוע איפה מגדל שלום עמד למעלה חיכה שיבוא היה רוחות אומר יבוא רוחות מעקש אומר הוא יעמוד שמה והוא ירד ואז הרוח טיסה אותו תסיים. וככה היה הרוח לקח אותו אבל מרוב הכובד מה נהיה לו התרסק. אוי ואבוי.
אתה מבין זה השברים שראו את זה הם למדו מוסר. כל אחד מה הקדוש ברוך הוא מעז הנשר אין לו קרניים. אתה השם נתן לך קרניים אתה תהיה פיקח. כמו שהנשר מנצל את הכוח שלו בכנפיים, אתה תנסה את הכוח שלך בקרניים.
כל אחד לפי מה שהשם נתן לו מנצל. מה אתה מקנה איש מאחיו? כל אחד מה שהשם נתן לו זה התיקון שלו. זה מה שהוא צריך לעשות.
שתמש בכוחות, בכישרונות לטובה, לברכה. אז בעזרת השם יתברך, השם יעזרנו. אז עכשיו השבת זה שבת מאוד מאוד גדולה וחשובה. מאוד מאוד ואדם שלוקח עשרת דיבורות אתם יודעים עם ישראל ששמע עשרת דיבורות ענווה באיזה משה רבנו זכה לקבל תורה מסיני להלכין אותה לעם ישראל זה מה זה משה קיבל תורה מסיני למה סיני אמר לו את התורה היה צריך להגיד משה קיבל תורה בסיני על הר סיני לא משה קיבל תורה מסיני מסיני כאילו הסיני נתן לו את התורה.
לא ככה, אלא אומרים רבותינו איך משה זכה הוא להיות המנהיג של עם ישראל ולקבל את התורה למסור אותה לעם ישראל מה איך הוא זכה להגיע למדרגה כזאת הוא למד מסיני הוא ראה סיני עניו הקדוש ברוך הוא שם עליו את התורה אמר גם אני אהיה עניו אני אלמד מה זה מה זה בן אדם בן אדם לא שווה כלום הכל זה נשמות של עם ישראל גבורות ולכן אנחנו צריכים כך לעשות להיות בענווה, ללכת בדרכי השם ולכולם שיהיה ישועה גדולה ושבת שמחה וכל בתי ישראל יהיו בשמחה בעזרת השם
כן אז אנחנו הולכים עכשיו ל בראשית א ביום שבת ביום שבת הרב עובד ידיה כן השם ישברךתי כן צדקה הלכה לנו מלך אמרתי כן משניות אנחנו משניות עובים פרק ד' משנה ו קודם נעשה הצדקה לכבוד ש ללמד תורה תראה איך תזכה למצוות שם ישמברך פח יולדק יוצא אמן אביגדור בן בתיא רבי שלום הקורים תפחמק ושמעון בן חביבה שלום שלמה בן אליזה משה משה חיים דדשי בן גורד ואברהם בן יוכב באברהם בן יוכבת היו שיניים מקצת אמותיו של זה בתוך עמותיו של זה היו שני אנשים מקצת
עמותיו של זה בתוך עמותיו של זה כל אחד מהן אין לו אלא ארבע עמות היו שניהם ישנים בדרך לא ידעו שחשכה והם רחוקים זה מזה שש עמות מביאים ואוכלים באמצע אתה רואה יכולים לאכול למה הם מלא יעשו עכשיו הם לא קנו שבטה מביאים אוכלים באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו של חברו היו שלושה האמצעים מובלע ביניהם הוא מותר עמהן והם מותרים עמו ושניים החיצונים אסורים זה עם זה אמר רב אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלוש חצרות הפתוחות זו לזו מה הרב אמר אלי ממתק
מה לא אני הבאתי בשבילך גם הבאתי טוב בדיוק הבאת את זה כי נולד לי נכנ אז הבאת שיהיה לנו מה לחלק אתה הנה איזה ממתק יוסף חיים תזכה לאישה טובה לא יש לו בנות נו אין אמן אמן חינמו הנה בבקשה מהר כן יש כבר ממתקים יואל אתה מחכה כן הנה בבקשה אתה יכול לתפוסות אני מקבל ידע שיוסף חיים תזכה למצוות שיהיה לך נחת אמן אמן טוב אתה באת מהשמיים עכשיו כן אבל כשיהיה לך בן גם תביא לנו אתה יודע מה כשיה לך בן אנחנו נביא בשבילך
או זה משהו אחר ציו משה תראה זה טוב משה קח קח זה בשבילך בשבילך עכשיו אה מי אה הוא לא קיבלת כן היום זה סעודת יתרו נתנין יכול להיות צלה מה זה שזה מה אתה עושה מה אתה עושה אמרתי לך לא להשאיר פה בקבוקים שזה יום לפני סליחה סליחה אני רק אתם צודקים אני רק צוחק חבל על הכובע בוא הנה אה אה קח קחז לא לא הוא יקבל הוא יקבלים שלם יש לזה הכשרזה בגדים בסדר לא זה משהו אחר מה שש זה אמור להביא אתה יודע
מה זה לא שזה מס אמרתי ל אני רוצה כזה הוא אמר אני אביא לך בארגז אני אחזיר לו את זה לא זה לשבור לא אבל אני רוצה כזה אני אביא פה משהו לא קשה לא אולי זה כשר אבל זה אנחנו לא אוכלים את זה בוא למה תראה טוב בוא נמשיך בוא בוא אין זמן אני לא לדבר עכשיו למה הדבר דומהזור לשלוש חילה הרב כן סליחה תעסוף כשתביא תחלק להם כן ומה הדבר דומה לשלוש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות ברשות הרבים ערבו שתיהם עם האמצעית היא מותרת
עמהם והם מותרות עמה שתם החיצונות אסורות זו עם לא מי שבא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר שבתי תחתיו לא אמר כלום שבתי בעקרו מהלך במקום רגליו עד עיקרו 2000 אמה ומעיקרו עד ביתו 2000 אמה נמצא מתהלך בחשכה 4000 אמה יכול היה חשה לו היה מכיר אילן גדר אומר שבתי תחתיו לא אמר כלום אבל שאמר שבטתי בעיקרו הועיל וסיים מקומו איפה אז זה מועיל משנה ח הגענו גמרא גמרא רבותיי מבקש מחילה מהקהל שאני היום טוב בגילד שנולד בן ליצחק מה זה טוב איזה
כיף עכשיו עכשיו אמרו לא היום עכשיו הרגע רגע אהבה של אז זהו אתה רואה שלו בו [מוזיקה] זה ביצים ביצים של סב כן שיתי אדוני נגדי תמיד כי ממני ני בלמות הכל אוכלים בקטן כפיות קטנות לחם קטן הכל קטן לא רק ביצים קטן בשר קטן קוקוריקו קטן כן או יונים יונים הכל קטנים הכל קטנים אבל כסף גדולה קט כן אה הרבנית תוס הר סיני בלילה כן כן שמית אדוני נכד תמיד כמים בנמל השם יעוד קדשברך שכנתכם שם אותיות כה שני בשם כל ישראל נבש שמחידה מתייחסים
נפשנו רוחנו שבתנו חתנו חידתנו חובים להם להם שכל תביע בוא נקיים מצד עשה שלמוד תורה כמו שמה כתוב גידת בנינו מתורה נשמה שנוחד בכם שש למעלה שכן העניין דם העניין והי נועם אלנו עלינו עלינוצ לפניך לא שקשחו בחברי שלאמרת מטום ולא סוב אותם קשמח בהם רם במדרון מה שגיד כבר מדמת אדוני גדך ברוך אתה אדוני חוכות אדוני קודש את אדוניסיון עושה שמיים וארץ כן לפתוח היום אנחנו דף יח אה צלחת להצלחת א דוד בן אסתר ושי בן רות השם יצליח אותם אמן ברכה והצלחה וישועה וגם
להצלחת יצחק בן נעומי האבי הבן שיהיה לו ישועות אמן אמן אמן ישראל בן מזל הי יוסף חיים יהודה חורש דף יהודה חורש בדיוק מזל מרים היולדת בת ציפורה שתנה רפואה שלמה משוע גדולה וציפורה בת רחל אני חושב רפואה שלמה לגדל אותו בנחתשל כלל לאשר בתחיל לשרבת רחל לידה כל שעה מעולם סכה לגדל אותו בנחת ולשלב. אמן. אמן. אז אנחנו בדף יח 10 12 שורות מלמעלה.
זה הנחה. למה? בגלל שהתעכבנו שיהיה שעות. מה נעשה?
התם כבוד הרב מן תנדת רבנן יש ברית עכשיו עוד יש גם זה לא אוכל מנתה אתתנו רבנן שבוע הבא בוא נראה שבוע הבא זה התיקון הכי גדול כן היום יש לי גם סנדקאות בשביל זה אני אומר למר את תעכבוד שפה שנאמן נאמן נולדן נאמן אה פה שמעתי כן שפתח את או תחלק להם כבר תחלק מי שלא קיבל אלה תן להם מן תנאה אתנו רבנן עכשיו הגמרא חוזרת למעלה בברייתה כמה פעמים למדנו שיש חילוק בין טמא שנעזר להיות נזיר או לו טהור שנתמ עכשיו בוא נראה מה
נתנו הדתנו רבנן אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמע אלא שטמא שנזר שביעי שלא עולה לו מן המניין שלמ נזירות החדשה אבל טהור ונזיר טהור שנטמע אין שביעי שלא עולה לו מן המניין מי זה התנא של הבריתה לא נדבר בבקשה מי זה התנל של הבריתה שעכשיו נלמד מה היא אתם יודעים למדנו כבר כבר את הבריתה הזאת שמי שהיה בבית הקברות או שהוא טמא והוא נזר נזירות עכשיו כשהוא נהיה טהור לא צריך להביא קודם כל א אה טמא של השביעי לא צריך להביא קורבן אז השביעי שלו
זה הוא עושה כשביעי מטהור זה עולה לו למניין כבר הנזירות היום הזה כיוון שהוא נטהר בחצי היום חצי היום כבר מתחיל לעשות נזיר. זה עולה לו למה נזירות. אבל אם הוא טהור, נזיר טהור, שנטמע, עכשיו הוא צריך להביא קורבן. מי שהיה טמא ונזר נזירות, אין לו קורבן.
ולכן הטהרה שלו זה ביום השביעי, זה ביחד. כיוון שאין לו קורבן ביום השמיני, כיוון שלא צריך להביא זה לא הקורבן מטהר אותו, אלא היום הזה המקווה עכשיו מטהר אותו יפה מאוד. אז אז לכן הוא מי שככה היה טמא כבר מעיקריו והוא נזר אז הוא ביום השביעי מתחיל לבנות נזירות חדשה כשנהיה טהור. אבל אדם טהור, נזיר טהור שנטמע, אז הוא צריך להביא קורבן ביום השמיני.
ממתי הוא מתחיל לספור את היום ביום השמיני? זה שאומרת הגמרא, דתנו רבנן, אין בן טמא שנזר לנזיר טהור שנטמע, אלא בדבר אחד שטמא שנזר השביעי שלו עולה לו מן המניין. נזירותו החדשה. אבל נזהיר את האור שנטמא, אין שביעי שלא עולה לו מן המניין.
אז מי מן תנא? מי זה התנא הזה? אמר רב חסדה רבי זה רבנו הקדוש דאמר רבי אין נזירות טהרה אלא עד יום שמיני. אתה רואה אין נזהירות טהרה נזירות חדשה שמתחילה לאחר שנשלמו ימי טומאה היא לא מתחילה אלא עד יום שמניל אתהורתו ביום שהביא קורבנותיו.
זה מדובר על נזיר טהור שנטמע. אז זה לא מתחיל עד יום שביעי לא עולה לו מני מניין עדיין לא נשלמה טהרתו אבל אם הוא טמא שנזר כיוון שפטור מקורבן ביום השמיני ממילא היום השביעי שלו זה השלמת טהלתו ומתחיל היום לספור דעיתם אמר רבי יוסי ברבי יהודה אם תאמר זה רק רבנו הקדוש שאם תאמר זה רבי יוסה בן יהודה אמר נזירו דטהרה משביעי הוא דח חילה אם תאמר רבי יוסי אמר רבי יוסי ברבי יהודה נזירו דטהרה החדשה גם טהור שהיה נזיר טהור שנתמע ביום השביעי שלו כבר
מתחילים נזירות טהרה חדשה הקורבן לא מעכב אין הבדל בין נזיר טהור שנטמע לבין טמא שנזר לא קימו דברי הבריתה מה היא רבי ומה היא רבי רבי יוסי ורבי יהודה לאיזה מחלוקת כוונת הברייתה בוא נראה לתניה וקידש את ראשו ביום ההוא קידש כתוב עלחר התגלה אחת קידש את ראשו ביום ההוא חי תגלה אחת והבעת הקורבנות צריך שלקדש הנזיר את שיער ראשו ויתחיל לנהוג בנזירותו מחילה אחר כך לדבר חביבי אחר כך לדבר מה זה פה שם ישמרך זה יום השמינים עכשיו דתניה וקידש את ראשו ביום ההוא ביום
השמיני מגלע דהיינו לאחר תגלחת מביא קורבנות יקדש הנסיר שוב שיער ראשו ויתחיל לנהוג בנזירות מתי זה יום השמיני ביום הבואת קורבנותיו הנה מתי וכדעש את ראשו ביום ההוא זה ביום הבועת קורבנותיו זה יום השמיני לטהרתו ביום השביני יביא שתי תורים דברי רבי הנה זה רבנו הקדוש רבי יוסף ברבי יהודה אומר ביום תגלחתו ליום השביעי הגמרא שואלת ועד התנה נזיר שנטמע טומאות הרבה אינו מביא אלא קורבן אחד מהנה מה שאמרנו במשנה הנזיר שנתמ טומאות הרבה לא מביא רק קורבן אחד מה מי זה התנה אנחנו יודעים צריך
להביא כל כל מה שנטמע כל אחד קורבן אמר רב חזדה רבי יוסי ברבי יהודה היא דאמר נזירות טהרה משביעי חילה נזירות הטהרה זה עכשיו מה שלמדנו מתחיל מיום השביעי על הנזיר שנטער מטומאתו בוא אז איך יהיה כל כך הרבה טומאות בקורבן אחד יפתר איך משכחת לה כגון שנטמע בשביעי. נטמע הנזיר בשביעי לטהלתו. אחרי שחזר וטבל.
יום השביעי חזר וטבל. אוי עוד פעם נטמע. וחזר ונטמע בשביעי. עוד פעם הלך פעמיים.
עוד שבוע. זה שלוש פעמים אותו יום. יום. כגון שנטמא בשביעי לטחתו אחר שהיזבט.
טמא. מה זה? וחזר ונתמע עוד פעם בשביעי שוב חזר שוב עזה וטבה ונטהר מתי זה נטמע שהוא טמא בשלוש טומאות כן הוא צודק צריך שבעה ימים אחרי שיום השביעי הוא טבל נהיה טהור טבל נהיה טהורה טהור אבל עוד פעם נטמע באמת שזה עכשיו צריך עוד שבוע צריך עוד שבוע עוד שבועד שבוע אבל עכשיו שני התומות לפני הקורבנות אז זה נחשב למותו יום לא עוד קורבנות בשבוע הבא בסבי חכה זה עוד מעט לא אנחנו עכשיו אומרים את הדוגמה אתה צודק שזה נחשב על אחד אותו יום אבל
אותו יום הוא נטמע עוד פעם כגון שנטמע בשביעי לטהרתו וחזר שוב בשביעי לאחר ששו חזר וטבה ונטהר עוד הפעם שלוש נטמ שלוש טומאות כל פעם בשביעה לא השפיק בתקוב הוא היה טמא נכון שפר שבעה טבל נטמע נטמע חזר שבעה טבל עוד פעם נטמע כל יום בשביעי שלוש פעמים בשביעי נטמע בשביעי לטערת חזר נטמע בשביעי בשביעי אתה רואה ונמצא שהוא נטמע שלוש טומאות שלוש קורבנות אז כן פעמיים טומאה של יום השביעי לאחר שנטהר למה יום השביעי לאחר תהרתו זה יום ראשון ממי נזירותו החדשה אתה הבנת לכן
הטומאה שחלה עלה באותו שעה נחשבת טומאה נפרדת בכל זאת א עכשיו הוא מתחיל לצפור חדש טומה חדשה כאילו הוא כבר הוא כבר טבל מתחיל לספור ונטמע הוא נפל עוד פעם הלך פעם שבוע הבא טבל התחיל לספור ועוד פעם נצפה שלוש קורבן לא צריך לכן זה נקרא טומאה חדשה באותה שעה נחשבת טומאה נפרדת בכל זאת נפתח בקורבן אחד עד שלוש הטומאות למה כשנטמע בכל כיוון דלא יצא שעה ראויה להביא קורבן שנטמ בכל אותם שלוש טומאות עוד לא היה יום השמיני שיום השמיני לכן אין חייב אלא קורבן
אחד אז זה רבי יוסף בר בן יהודה כי הוא אומר שכבר מתחיל לבנות בשביעי עוד אחד יפה הגמרא ממשיכה עכשיו לבאר את זה דיתה הרבי אם תאמר המשנה שיטת רבי יהיה קשה היא די נטמ בשביעי לימ טהרתו וחזר ונתמ בשביעי כולו טומאריכתה היא עדיין לא הושלם הטהרה שלו בכלל ביום השמיני רק נשאר לדעת רבנו מחדש לפי רבי והידי נתמה בשמיני וחזר נתמ בשמיני הרי יצאתה שעה ראויה להביא קורבן היה כבר שעה ראויה להביא קורבן אז כל פעם זה שר ודאי זה רבי יוסה ורבי יהודה יפה
זה מובן מה הייתעמה דרבי רבי אמר ביום השביעי שאין קורבן אם נתמע תמיר נזיר שנזר בטומאה אדם שבטומאה נזר ביום השביעי מתחיל חדש אבל נטהרה נטה רבי יהודה רבי יוסף רבי יהודה מה הית אומר בשמיני דריבי דריבי כן אמר קרב וכיפר עלה מאשר חטא על הנפש והדר וקדש את ראשו זה כתוב בתורה ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לחולה לעולה כן מה היטעמה של רבי שהוא אומר שדווקא אחרי הבואת קורבנותיו ביום השמיני אז אז הוא נטהר ואז מתחיל א זה נזירות חדשה לעולה וכיפר עליו מאשר חטא
על הנפש והדר המשך הפסוק את ראשו ביום ההוא אז הוא אומר יקדש אחר כך יקדש את צער ראשו בהנהגת נזירות חדשה ביום ההוא הנזירות החדשה מתי מתחילה ביום ההוא של הבעת הקורבנות שאחד לעולה אחד טעת חיפר עליו יפה זה מובן מהפסוק רבי יוסי ברבי מה יענה על זה? הוא לא גס פה ביום אם כן הוא מקשה על זה רבי יוסף רבי יהודה אומר אם כן אמר כרב וקידש את ראשו כוונת הפסוק מספיק שיאמר קידש את ראשו היינו יודעים שהכוונה לא אחר חיוב קורבן הקורבנות שאמרו לפני
כן אז אם כן ביום ההוא למני זה הרי זה מיותר תהפוך דו ציו משה הפכת יופי למה לי אלישן הפך את הדף של הזוהר שמשמרך בסדר בסדר ביום ההוא למה לי זה מיותר אלא אם אין עניין השמיני תנה עניין השביעי לכן הוא אומר אומר לא בא ללמד על נזירות שתחיל ביום השמיני דבר זה מבואר בלו אחי.
אז לכן תן אותו לתחילת הנזירות של היום השביעי ביום ההוא ביום תגלחתו. מה שכתוב ביום ההוא ביום תגלחתו. אז אם אין לו עניין לשמיני תן לו עניין לשבעי. ורבי נמק כתיב ביום ההוא מה זה מיותר ללא צורך.
איך יסביר את האיתור? אמר לך הביא ההוא לאכי הוא דעתה לומר לך אף על פי שלא הביא קורבנותיו אתה רואה הנזירות החדשה חלה ביום השמיני אפילו שעדיין לא הביא את הקורבנותיו דבר שלא הייתי יודע מבעלי בלי היתור הזה לא הייתי יודע אז משמעות הפסוק שחלה נזירות כך לאחרב קורבנותיו לכן כתוב ביום ההוא להגיד לך אפילו שעדיין לא הביא את הקורבנות מתחיל נזהירות חדשה שא אז אמרנו רב חסדה לא רצה להעמיד את המשנה כרבי ורב חזדה מהדוך כלוקמהמ כרבי יוסי ברבי יהודה לא קמ הכגון דתמדחזיה בליל
שמיני רב חזדן ראית למעלה הוא הוא חזר על זה להעמיד את המשנה כרבי לא רצה להעמיד את המשנה כרבי והלך להעמיד את המשנה כמו רבי יוסי ברבי יהודה רב חסדה זה רבי משב חזדה רבי לא איפה רב חזדה לא רצה להעמיד את המשנה כמו רבי תנד רבנן אמר חזר אולי זה על הבריתה מן תנהה נתנו רבנן איפה אמר כן אמר רב חסדה רבי נזירות בטהרה התנה התנה של הבריתה זה רבי יוסא ברבי יהודה זה רבי יוסא ברבי יהודה הרבה הוא אמר הוא אמר זה הרב חסדה
אמר רב חסדה אמר כן שהתנה של הבריתה תראה רבי יוסף ברבי יהודה שנתמטומות כן נתון תומות הרבה ועד נתנן אמר רב חז רבי יוסף רבי יהודה מר נזירו נזירות טהרה משביעי חילה בסדר חז מה דוחקה אני אחזור על זה רב חז מה ידוחקה להוקמ כרבי יוסי ברבי יהודה ולא כמו רבי לא כמו כגון מי זה שנתמטומות הרבה ויכול להביא רק מביא קורבן אחד כן אבל אם אני אעמיד את זה כמו רבי אז אני אז הוא אמר אם יעמיד כמו רבי זה טומאה ריכתי לא חידוש אומר
כגון דנטמה דחזיה בליל שמיני ורביה הנה היה יכול להעמיד במקרה נטמ הנזיר אה ליל שמיני בליל שמיני ראה את הטומאה בליל שמיני מצד אחד זה זמן שלא ראוי להקבת קורבנות לא מקריבים קורבנות בלילה מצד שני ראוי לחול בו נזירות חדשה התחילת יום שמיני הלילה שייך ליום הבא רבי סובר שהנזירות חלה אפילו שעדיין לא הביא קרובנותיו אזכשנטמע שוב בליל שמיני אחר שנטער היה כבר כבר מטומאתו והתחיל לבנות בנזירות זה לא טומאה אריכתה אלא כל זה טומאה נפרדת לעצמה אז רק מחר יגיע זמן לקבת הקורבן כל הטומות
שחלו עליו לפי שהגיע הזמן ראויים להתאר בקורבן אחר אתה מבין לכן הם ראויים להתאר בקורבן אחד אז עמיד רב הייתה משנה שזה רבי באופן שבלילה היה מכאן מדייקת הגמרא מד לא מוקים לה כרבי מה שלא עמית את המשנה כרבי למה כסבר לילה לו מחוזר זמן אתה יודע למה הטעם שלא מכירים קורבנות בלילה זה לא בגלל שעדיין לא הגיע זמן להקרבה, אלא באמת הוא זמן ראוי להקרבה בלילה, שהרי הגיע כבר היום השמיני. ולכן בשעה שהתמשו בליל שמיני חליו חיוב הקרבה אלא שהוא לא יכול להקריב לא מקריבים
קורבנות בלילה אבל הגיע זמן ההקרבה ואם כן אם נתמע באותו זמן והלך מחוייב עליה בקורבן בפני עצמו אתה לא יכול להגיד היא בלילה גם בלילה חייב קורבן בפני עצמו אפילו למה למה הוא לא מקריב כי לא מקריבים קורבנות בלילה אבל הגיע זמן הקורבן והמשנה מדברת באופן שקורבן אחד פותר את כל הטומאות לכן לא המיד את המשנה כדמון רבי הגמרא דוכה אמר רב חזדה אהבה ה בהתליה אתה לא יכול מכאן שלילה מחוסר זמן למה הזמן הראוי להתחלת הנזירות החדשה תלוי בזמן חיוב חיוב הבעת הקורבן תנו את
הפרחים של שהפסוק וחיפר עליו בהקרבת הקורבנות ובקידשת ראשו יתחיל למנות נזילותו בהקרבת זה יום שמי כן אז היא אמרת לילה מחוסר זמן לא הגיע זמן הקבת קורבנות אם את אם את מחזה לקורבן מתי זה הזמן הראוי לקורבן לצפרה מחר בבוקר יום השמיני נזירות נמלו חילה עד ספרה לטחו נמצא כל הטומאות שנזמן בליל שמיני זה נשאר כטומאה כטומאה אחת כולם חלו עליו בזמן הנזירות הישנה בכלל והיא אמרת לילה אינו מחוסר זהמה כבר הגיע הזמן להקריב קורבנות נזירות טהרה חילה מאותה מהלילה אפילו שנטמע בלילה חייב להביא קורבן
בנפרד אז לפי שני הצדדים אי אפשר להעמיד את המשנה כמו רבי לכן אי אפשר להוכיח מדברי חסדה רב חסדה שלילה זה לא מחוסר זמן גופה עכשיו עכשיו הגמרא עכשיו תדון חוזרת לדון בדין מי שנטמע מתי מתחיל למנות נזירות טהרה יש עוד שיטות אנחנו דיברנו עד עכשיו אם ביום השביעי או ביום השמיני נטמע בשביעי וחזר ונטמע בשביעי אין מביא אלא קורבן אחד אתה רואה הנזיר שהתחיל למות ימי נזירות ונטמע ונטמע והזו עליו כבר שלישי ושביעי וטבל וגילח ושוב נטמע בשביעי באותו יום שנטהר ושוב עוד פעם זו
עליו שלישי ושביעי כמו שדיברנו כבר וטבל וגילח ונטהר וחזר ונתמע בשביעי אין מביא אלא קורבן אחד למה בזמן שנטמע עדיין לא היה חיוב של הבעת קורבן אבל נתמע בשמיני ביום מחורת וזה שידישי ושביעי ותב וגילע בשמיני וחזר ונטמע בשמיני עוד הפעם הביא קורבן כל אחד ואחד מתחיל מונה מיד דברי רבי אליעזר זה דעת רבי אליעזר זה כמו שעד עכשיו למדנו בדעת רבי חכמים אומרים קורבן אחד על הכל הכל עד שיביא חטתו. אתה רואה חכם אפילו נטמע בשמיני אחרי שנטער מכל מקום נטמע לפני הבעת חטתו ונטמע
ושוב נטמע ושוב זה קורבן אחד עד אחרי שיביא קורבן קורבן על כל אחד ואחד עד שיביא חטתו כל הטומות שנשטמא בהם לפני הקרבת חטאת זה טומאה אחת ארוכה אבל אם הביא חטתו ונטמע ועוד הפעם עוד שבוע עוד הפעם ספר והכל והביא חטת טוב ונצמע מביא קורבן על כל אחד ואחד למה לדעת חכמים הביא חטתו ולא הביא אשמו מונה מונה נזירות חדשה וזה לא קורבן אשם לא מעכב רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן לורקה אומר כשם שחטתו עקבתו כן אשמו מעקבו לא גם רק אחרי שהביא
אשמו כל זמן שאם הביא חטת לא הביא אשם עדיין מונה נזירות אחת על הכל קורבן אחד משנה מעני רבי אליעזר נזירות מתחילה ביום השביעי אמר קרב קדש את ראשו ביום ההוא הגמרא אמרה ביום ההוא מיוטה לכן עומדים ממנו עניין היום השמיני הרי נוכל ללמוד משמעות הפסוק תני עניין ליום השביעי אף על פי שלא הביא קורבנותיוהב זה אפילו שלא הביך קורבנותיו אמרנו ש הוא כבר זה נחשב לבד לא הגיע הזמן להביא קורבנותיו של יום השמינית גם מועיד ורבנן שהם אומרים שהיתור ביום ההוא מלמד שהנזירות מתחילה ביום
השמיני אף על פי שלא הביא את אשמו כיוון שכל השמות שבתורה מעקבות כמו שאמרנו למעלה אלמני יטור היינו חושבים שגם כן השמו יעקב כמה שמענן לא מעכב העיקר זה אותו יום גמרנו אלא רבי ישמעאל ביום ההוא למדעתו אין נזירות חל שיביא חטאתו ועשמו אז אז למה לי ביום ההוא אמר לך ההוא שאף הפ שלא הביא את עולתו מכל מקום מתחיל חיל את נזלותו עולה לא הביא אבל עד עולה כתוב בפסוק לפני התחלת הנזלות אז בלי היתור הייתנו חושבים שמעכבד מלחול לכן בא עיכור העיכוב ורבנן עולה
לא בא עם מעותה דורון בעלמה זה לא משהו שבא לחטאת לכפר לעשות זה דורון מביאים לקדוש ברוך הוא הגמרא שואלת מה היא טעמה דודי רבנן צריכים ללמוד מביום ההוא שמתחיל זהירות אפילו שלא הביא אשמו.
הפסוק עצמו שאין אשם זה מעכב ככה סדר ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה וקידש את ראשו ואחר כך והביא כבש בין שינתו להשם אז התורה מלמדת אותי חייב להביא השם נתניה מתרץ את הגמרא אתה יודע למה מה אתה אומר דורבנן למה צריך ביום ההוא אתה איתי תניה והזהיר להשם את ימי נזרו להביא כבש בין שינתו להשם מה תמוד לומר כבר אמרנו בקידש את ראשו קידש את שערו את ראשו והתחיל במני נזירותו למה צריך להגיד עוד הפעם והזהיר להשם את ימי נזרו שפירושו שיחזור וימנה נזירותו כבתחילה
זה מיותר מותר אז הגמרא אומרת לפי שמצינו שכל השמות שבתורה שהן מעקבין את הכפרה מעק מעקבין את הכפרה מעקבים מלאכול בתרומה יכול אף זה מעקבו גם השם פה של נזיר יעקב אותו מלהתקיל לספור ימי נזירותו אתמר והזיר והביא אף על פי שלא הביא הזהיר כלומר ללמד אותי אף על פי שלא הביא עדיין כבש שם בכל מקום הזהיר מתחיל הזהיר מתחיל נזהירות חדשה וישמעאל בנו של רבי יוחנן בן בן רוקה אומר חולק על רבנן והזהיר והביא מתי הזהיר בזמן שהביא כבש להשם כך הוא דורש את זה
יפה עד כאן להיום מקווה שלמדנו אני לא יודע זו הלכות של מתן תורה אנחנו הלכה יא [‏צחוק] אפילו לא עשהו לשם לחי אלא שנזדמן לא שם מאליו כשר. למה לחי זה משום מחיצה? המחיצה עומדת מאליה עבוה מחיצה. ובלבד שישמחו עליו מערב שבת.
אבל לא סמכו עליו מערב שבת. כגון שהיה שם נכי אחר ונפל בשבת. אם עכשיו לסמוך על זה שנעשה מאליו? לא.
אבל אם היה שם נחי אחר מערב שבת כאילו שמכו עליו דמה זה לא מועיל אבל אם לא היה שם זה שמכו עליו רק אם היה שם ונפל אז זה נקרא לו סמכו עליו של משה אתה איתנו עכשיו הלכה יב עומד מאליו אבו סמכו עליו מערב שבת אם המבורח חב יותר משמונה עמות הווה פחות משמונה עמות ומעתו בעוד ארבע לא צריך עוד תיקון אם הלכי בולט לתוכו ארבע עמות אין לו נידון משום לחי למה יותר מארבע עמות לא נשב לחי אלא זה נקרא כותל המבוי צריך עוד
לחי אחר להתירו וימידהו ברוח שכנגדו בצד השני ואם ירצה לעמידו אצל אצלו באותו צד של ארבע עמות יעשהו מעט עבודה דק יותר מאבדתה כדי שיהיה יהיה ניכר שהוא לשם לאחי יפה יכול להעמיד בצד הזה אבל שיהיה ניכר הגאה ואם ממידו לשם חי דעת לקה שתיקנו לכי למבוי זה אפילו רחב ארבע עמות אבל לכי יג לכי המושך עם דופנו של מבוי שהעמיד חודו כנגד עובי הכותל שווה מבפנים מי שנראה מי שעומד בפנים נראה לו שווה לכותל ונראה מי שעומד בחוט שאין חודו של לחי מכסה כל עובי
הדופן הלחי יותר דק מהכותל פחות מארבע עמות נדון משום לחי אם הלחי הוא פחות מארבע עמות אז נידון משום לחי הוא משתמש עם חודו הפנימי כלומר עד חודו הפנימי של הלחי למה אין דופן הדופן לא כנגד הלחי מצידו השני של הפתח ואם הלחי באורך ארבע עמות נידון משום מבוי ואסור להשתמש בכל המבוי שהר אין כאן לחי זה כותל זה לא לחי הגענו יד זוהר דף كف קכב למטה רעיה מהמנה פקוד קדשים בטרה והנותר מבשר הזבח ביום השלישי תנאים מוראים סתרי תורה התקודש והתקודשים תקודש הקודשים קדושה
ברוךשים תוקדו בגין יצחק ישראל של יצחק חסף בחינה לדרשה שיהיו והיא תמרון בגין בני אהרון דבופר קודשים כטיב בה ותצא אש בפני השם תוכלות וימותו מתתרתון כפרה על ישראל כמו שרפת קדשים ופלו כעת אלא תלתשגה אישה אישה חיברה ואש הוקמה ואישה תכנתה לקבל תורה נביאים כתובים לקבל כהן נבי ישראל כן קרבן וידנות בכון ועשו להם סוסית וכל שכנתה היא דינה כילו בנים לבן היא השקעת בני שנו 20 יבשים אוי ואבוי לא לומדים תורה עצים יבשים כגדי פסילות יבשים בלא משחדת רחמס לפוקת לון אוי ואבוי אוי
ואבוי בגין דעמארץ בעירן אוי אוי אומר הם בהמות כמדו כמו הדין שקץ מה נעשה עכשיו מאיר אתה זכית להיות תלמיד חכם מישל פלל עליי גם אני אזכה תכלת דיו אדנות אוקידתלון בגין דקרב מנגבה עם שרץ יצר הרע עזר דודת והזר הקרב ומף ואי מתאון חזמתון חזרים בתשובה מלאך מיכאן כנרבד אחכי קורבנין נחית עלינו קבן קורבנה קודם השם השם יחזכנו לחזור בתשובה שלמה ונהיה תלמידי חכמים אמן אמן בן שברך חכם לא הלוואי הלוואי מי שברך לאבותינו הקדושים ברב יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך וישמור
וינצו כל הקהל הקדוש בטח הם ושיהם ובניהם וכל אשר להם כדעלמה יברך עדכון זכה בות ובשמחה אורך ימים שנים רע עננים בריאים ושמחים וישועות וחיים טובים וכן יהי רצון ונאמר אמן שיהיה שבת שמחה שבת קבלת התורה וישועה בכל בית אמ מחילה על התרחה היום חיים טובים אמן מזל טוב לכולם מזל טוב רבי ‏Ja.
