הדף היומי מסכת נזיר דף ט הרב בניהו שמואלי שליט"א הילולת הרש"ש השיעור היומי י שבט תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש י בשבט תש פג. היום זה יום גדול, יום קדוש יום פטירת הרשש מורנו ורבנו רבי שלום שרעבי. זכותו יגן עלינו ועלייכם.

הנה הפרשת השבוע בסופה יש תמחה את זכר עמלק מן העולם. ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וצא ילחם בעמלק פלא. הקדוש ברוך הוא אומר למשה למחוט את זכר עמלק ואומר ליהושע בחר לנו אנשים וצא ילחם בעמלק אתה תעשה את המצווה אומר רבי שמעון בר יוחאי חס ושלום שמשה רבנו הסלק את עצמו מהמלחמה שהקדוש ברוך הוא ציווה אלא משה הסתכל ויודע שורש המלחמה אמר לו לושע תשמע אתה תכין את עצמך למלחמה למטה אבל אני נלחם בעמלק למעלה זה העמלק העליון. אתה תלך להתמחם בעמלק פה למטה ואני מזמין את הצי הקרב למעלה.

וזה שכתוב והיה כאשר ירים ידו משה וגבר ישראל ישראל למעלה ומשה רבנו מנצח בקראו חזק. ואומר רבי שמעון, אל תהיי כלה בעיניך מלחמת עמלק שיום בריאת מיום בריאת העולם עד אותו יום ומאותו יום עד שיבוא מלך המשיח אפילו בזמן גוג ומגוג לא יהיה כזה מלחמה קשה לא בגלל שהיו הרבה חיינים תקיפים אלא מצד הקדושה והקליפה זה הייתה קליפה אדירה שאי אפשר עליה לכן משה בחוכמה הסתכל וראה את הסמ והוא שהוא יורד ויסייע לעמלק העליון אמר ודאי מה קשה יהושע יונק מהשכינה הוא יכול להילחם למטה ואני

למעלה ואז הם עשו בכל הכוחות שלהם וידי משה כבדים מה זה כבדים ממש כלומר קידושים שלא נטמעו מעולם ראויים לקרב העליון ולכן כאשר ירים משה ידו ישראל מכוונים מגבירים על יד ימין על יד השמאל אז אבל כאשר יניח ידו ישראל לא כל כך חזקים אז בגבר עמלק חס ושלום תמיד צריך לדעת שעם ישראל חזקים בתורה במצוות אז גבר ישראל זה מה שאנחנו צריכים במלחמה הזאת כתוב הנה מטוב מנשבת אחים גם יחד אחים זה ראשי תיבות אהרון חור יהושע משה אלה כולם הם היו במלחמה נגד את

עמלק למה ויחנו ברפידים ויבוא עמלק כשרפידים זה מן השון אה פרודים כשפרודים לא ביחד בעמלק אבל כששבט אחים גם יחד הם יכולים להח בעמלק לכן אחים זה ראשי תפות אהרון חור יהושע משה שהם נשתתפו ב בזה ולא סתם מה זה אמר לו פחר לנו אנשים כתוב במדרש שיבחר אנשים שנולדו באדר השני כמו יהושע שמי שנולד באדר שני אין בו לא צריך לפחד לא מהמכשפות ולא מה משום דבר למה עמלק הוא בהצתגנינות שלו בחר אנשים מיוחדים שהם לא מתים בכלל שהם לא ימותו השנה מה שעשו להם

השנה לא ימותו אבל הוא חושב אבל הקדוש ברוך הוא מסדר את הכל עם ישראל וגבר וי כאשר יראה משה ידו וגבר ישראל שזה גבר זה גומלי חסדים בישנים רחמנים ראשי תיבות גבר גומלי חסדים רחמנים בישנים רחמנים למה זה העיקר שאדם גומל חסד עם חברו אוהב את חברו אז גבר ישראל. משה כאשר ירים ידו, כאשר יניח היה מרים ידו ומניף את ידו עם המטה, היה מפזר את המזלות. המזל הזה עומד פה, המזל הזה עומד פה, פיזל אותם.

אבל כאשר מניח ידו, אז המזלות חוזרים, אז הוא ידע לעבוד איתם עמלק, אז גבר עמלק. אבל כאשר משה מרים ידו, לא יכולים. למה משה יוד רבנו היה שולט על המזלות מוציא אותה מהמקום ו וככה הם מנצחים את הדבר אז לכן צריך זה הדבר הגדול להילחם בעמלק איך אמר לו צא ילחם בעמלק מחר אנוכי ניטב על ראש הגבעה ומטע אלוהים בידי רבותינו דרשו ביחד צא ילחם בעמלק מחר מה זה מחר? אמלא כל דבר אומר לבן אדם מחר.

אתה בא לעשות דבר טוב אומר לך מחר. תבוא נלך לדף יומי מחר. תבוא נלמד מחר. בוא נעשה צדקה מחר.

כל דבר מחר. אלא היום מחר. אתה מחר המיצר הרע. מחר זה היום.

צילחם בעמלק מחר. צריך לדעת הלה עכשיו לא לא מחר כי מחוה את זכר עמלק מתחת השמיים אמחה זה ראשי תיבות של הגאולות של עם ישראל גאולת מצרים מי מחה אותם אהרון משה חו והשם יתברך זה אמחה אהרון משה אמחה אהרון משהחור וה השם יתברך. גאולת בבל הייתה מחה אסתר, מרדכי, חרבונה והשם יתברך. גאולה העתידה עכשיו הם חה מי זה?

אליהו, משיח חטא נסיכים והשם יתברך. ולכן נאמר כית על כסיה מלחמה לאדוני בעמלק מדור דור איך כתוב כי בחר השם בציון בושבו הכיסא אתם יודעים אין הכיסא שלם ואין הש שלם עד שימחה שמו של עמלק מן העולם מהכיסא מה חסר לנו א' כי יד על כס יה כס חסר א' א משם הויה הוכנפרדים יש יקו כ נפרדו מה צריך לנו בשביל זה איזה אותיות א' לכיסא וקשם השם לכן היוה למושב לא כי הוא ציווה ויעמוד אייד על כסיה אתה רואה חסר לכן כבחר השם בציון כשהקדוש

יבחר בציון אז יביא פ את הא' לכיסא למושב לא אז אז אז הקדוש ברוך הוא ישב על הכיסא זה שאומר הוא קיים ושמו קיים וכיסאו נכון ומלכותו לעד קיימת הוא אותיות איבא הוא קיים הוא אותיות איבא אם הוא קיים איבא אז שמו קיים וחיסון נכון אתה ראית אם הוא קיים אותיות אי שמו קיים אז אז אז גם שמו קיים יש וק וחיסאו נכון אז זה היה העבודה של הצדיקים והמכוים כמו הרשש איך הוא נלחם בקליפה א אתה יודע שהרשש והתורת חכם חידה הם הסתגרו צמו שלושה

ימים והיו בישיבת בית בישיבת בית אל למטה בבור והם עשו שמה ייחודים והיו רוצים להביא את הגאולה אבל משהו חזק מאוד ומהשמיים אמרו להם לא הגיע הזמן למה אתם נלחמים עכשיו יש עונש הגאון חידה ילך לגלות מאז הוא יצא את ירושלים ואחד מהם הולך מן העולם וזה היה הרשש חבל עליהם. זה היה צרה גדולה ה באותו זמן נפטר הרשש באותו יום באותו לפני כן לפני שהרשש נפטר אז זה היה שנת השמיטה אותו שנה והם כבר התחיל אצלהם היה לא ירד גשם אותו שנה לא היה יורד

גשמים והיה והיה בעיה גדולה פה בירושלים וגם לא היה ממון וכסף ולא ידעו מה לעשות אז הוא ה אמרו שילך מישהו לחוץ לארץ להביא כספים כי היה צרה גדולה לא היה להם להציל אותם מחרפת רעב את כל אנשי ירושלים וישיבת בית מי מי שמו עיניהם עליו רבי יומטו בלגזי היה רבי יומטוב בלגזי אמר לו הרב תלך אתה לא ירר אחרי הרב מה אמר לו מיד אומר לו לאיפה כבוד הרב אומר לך לאשכנז אמר לו בסדר בירך אותו בריקת פרידה מצר לו סידור הרשש עם כוונות שהוא

כתב אותו בכתב יד קודשו מסר לו והוא צירף אליו גם גרת מיוחדת מי היה הרב ששלח אותו הרשש רשש ביום נסיעתו בקש אותו הרב אמר לו בוא נלמד קצת ביחד הם למדו הקדמה לשאר הגולים של הארי הגיעו לקטע שבו הוא מסופר לפני פטירתו של הארי הוא שואל איפה הלך חיים רבי חיים ויטל עכשיו בזמן כזה הוא עוזב אותי וגמרו ללמוד ובירך אותו אמר לו שיהיה לך נסיעה טובה ושם את הידיים שלו על הראש שלו ונפרדו ואז הוא לקח איתו את האינגרת לפרפקות שמה היה אותו זמן

הרב אדלר רב נתן אדלר והיה חתם סופר צעיר עדיין זה היה התלמיד שלו היה צעיר מאוד אז היו אז הוא היה אורח אצלהם הרבי יוםטוב בלגזי והגיע ו היה כשהוא נכנס והגיע לשם כולם היו המומים. למה?

הוא היה תואר מלאך והגלימה היפה והכל. הם לא ראו דבר כזה. לאחר תפילת שבת, ליל שבת יצאו כולם מלווים אותו לבית של רבי נתן אדלר. שמה הוא אכל אצל רבי נתן אדלר.

לא בן נתן אדלר. והוא ישב איתם בשולחן רבי רבי נתן אדלר ורבי יום טוב אל גזי והיה הבחור רבי משה סופר זה החתם סופר סעודה נערכה בהתלהבות רבי נתן אדלר אמר שראה לו את הסידור הרשש והיה הג של זעה יורד ממנו מהרב חצי שעה הוא היה מסתפק בסידור כל שבת היה הרב דורש איזה דרשות עכשיו דיבר קצר אחר כך בשבת בבוקר הוא הלך לבית של הרב של הבעל ההפלאה היה אצלו אז חל אצלו וגם עשו לו כבוד מה זה והרב שר היה משהו מיוחד ואז אחרי

זה הוא קיבל טלגרם מרבי חיים דילרוזה אומר לו לא יש בשורה אני היום שהרש ביום שבת קודש שו חיים ונפטר זה היה עשירי לחודש שבת שנת תקלז נפטר הרשש לבית חיי העולם הבא והוא אמר לו שאמר לנו לפני כן שכל מי שיצטרך ממנו איזה דבר התלמידים יבוא אצלו הוא ישתדל למלא מה שהם צריכים אמר לה ככה ולכן בעזרת השם אחרי השיעור אז א בעזרת השם נלך לשם בסדר באיזה גיל נפטר הער לא לא יודעים לא יודע כמה לא יודע תגיד צעיר לא לא חושב לא חושב

צעיר הוא היה מבוגר אני לא יודע כמה לא יודע בראשית תמן תרא תמן שבת בראשית ברשית שבת שבת אלא בשבת שבת ברית עולם דקית עולם דקך תל שביעי שבען ונהר תנהר שנה דעלי תמר לא תערו בכל משך [מוזיקה] דלה מים ישראל כל מה שתיעקב יעקב משניות בפני המשנה צדקה בעזרת השם שיהיה ישועה בכל בתי ישראל אמן נברך טוב כל ברכה נברך ברכה ראשונה ברכה אחרונה כן תראה למה לא בא אליעזר חזיז למה לא בא הרבה זמן תקשר אליו רגע הרב דיברתי איתו הוא אמר שהוא יש

לו אה מה שלמה שה ישועה גדולה ויוסף חיים למה לא באנסה לשים זה נראה לא לא מהיר פה לא אני רואה או עכשיו עכשיו אני רואה כן אנחנו משניות עירובין א פרק ב' משנה ד' הנשמת רבי שלום הכהן תופח המלכה ורבי שמעון בעדני בן חביבה, רבי אליהו בן הדסה מסעודה ומושה חיים דדשי בן גורג'ית אובה בצרה מאיר בן שולמית איך אייל בן טובה שרון בת שושנה שרון הבת שושנה ציון בן רג'ינה מה השם אחותך מציון משהו כבר נוסב נוסעת רבי יהודה אומר זה העניין פסי ביראות

שלמדנו שעושים בבורות מסביב הבור יהודה אומר אם הייתה דרך הרבים מפסקתן הדרך הרבית דרך הרבים עוברת בין הפסי ביראות לכן צדדים יגיד לרבים ללכת מצד שני לא יעברו באמצע הדרך כיוון שזה לא מחיצות גמורות זה לא טוב חכמים אומרים אין לא צריך לצלק את הדרך לצדדיםדין אחד בור הרבים ובאר הרבים ובאר היחיד בין בור של מים מקונסים אשיך לרבים או באר של רבים באר מים חיים של רבים או באר של אדם יחיד עושים להם פסין מותר לעשות להם פסין לשאול בהם מה בשבת להשקות את הבמות

אבל לבור היחיד שפסקו ממה בשבת לא הכנו חכמים לעשות רשות היחיד על ידי פסים עושים לו מחיצה גבוהה 10ה לא פסים 10ה טפחים דברי רבי עקיבא רבי יהודה בן בבא אומר אין עושים פסין אלא לבאר על רבין בלבד זהו ולשאר עושים חגורה 10ה טפחים חגורה גבוהה 10ה טפחים זה היקף של חבלים שגבו 10 טפחים ואין בין חבל לחבל שלוש טבחים משנה ה עוד אמר רבי יהודה בן בבא הגינה איפה שיש עוצה פרי והקרפף שטח גדר שהן 70 אמה בשיריים על 70 אמה בשיריים מוקפת גדר גבוהה

מוקטי אכלתי אכלתי אכלתי אכלתי אכלתי מוקפת גדר גבוה 10שה טבחים מטלטלים בתוכה בשבת ובלבד שיהיה ובלבד שיהיה בה שומרה שומרה שתהיה מגינה סוכת שומרים או בדירה לבעל הבית אפילו שהוא לא גר שם או שתהיה סמוכה לעיר בתוך 2000 אמה רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה וזה מטלטלים בתוכה בתוך הגינה בשבת מותר. רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו בכל זאת מטלטלים בתוכה בלבד שיהיה בה 70 אבא ושיריים 70 אבא ושיריים רבי אליעזר אומר אם הייתה אורקה של הגינה יותר על

רוחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלים בתוכה לדת רבי אליעזר רבי יוסא אומר אפילו הורכה פי שניים ברוחבה מטלטנים בתוכה הגענו משנה ו אנחנו בגמרא כן הרב הוא נתק 57 כן 67 הוא הלך צעיר דוקור 57 הלו איפה אתה כל הם מקובלים חיים אבל הרבה זמן לא באת קח קח שיתוני תמיד כמני בלמות שם יחוד קדשברך שכנתם אתכם שם כל ישראל שם כשעון שמחשבנו חתנו חתנום הינו בא לקיים מצד עשה שמו תורה כמו שאמר כתוב תבוא תורה שמח שדם עניין והנוענו עלינו צפניך אלוהים שח מותר מות

תציל מכל ממת כי אדוני יתן חוכמה מפי דעתונה אגלי בתני תולתך יעב קמזת וךדבר כן רבותיי אנחנו מתחילים את הדף היום אנחנו דף טלחה. בהתחלה אנחנו מתחילים פרק חדש בעזרת השם פרק שני.

אתמול סיימנו פרק ראשון והיום מתחילים בעזרת השם פרק שני. כדאי לכולם להשתתף כל יום ללמוד דף יומי. זה זכות גדולה. לא משנה איפה אדם לומד.

העיקר ללמוד דף היומי. זה נותן אושר גדול. נראה השם מזכה אותנו שגם נזכה ללמוד בדף יומי של של תלמוד ירושלמי. ברוך השם.

הלכה יומית גם אנחנו לומדים שנה יומנית לומדים נזכה בעזרת השם גם ללמוד דף יומי של ירושלמי ואז יהיה לנו ישועות גדולות בעזרת השם. נראה. השם מזכנו כל ארבע שנים מסיימים עכשיו סיימו צריך לעשות הם כבר תכף מסיימים מסכת ברכות טוב אפשר גם להתחיל במסכת פאה בוא נראה רק אחר כך לא זה לא קשה לא רק אחר כך הבעיה שלא שנתבל בין המסכתות טוב בוא נראה צריך אחד לעשות רבי מל זה מאיר אולי אחד נעשה אתה יודע בבוקר אחד נעשה בערב ניפגש פעמיים ביום ככה יהיה להם

נחת כי אי אפשר לעשות את זה רצופה טוב כן משנה ראש העמוד להצלחת דוד בן אסתר שי בן רות השם יצליח אותם השם יתן להם נחת שפע ברכה והצלחה ולכל העוזרים והמסייעים של הישיבה זכות הרשעש הגן על כולם אמן ועל כל הקהל הקדוש שלומד איתנו בכל מקום הריני נזיר מן הגרגרות ומן הדבלה בית שמאי אומרים נזיר בתל אומרים אין לו נזיר אדם שאומר הריני נזיר אתם יודעים נזירות זה דווקא מיין ושכר זה לא מגרוגרות גרוגרות זה תאנים יבשות דבלה זה תאנים דרוסות בעיגול היו לוקחים אותם

מועכים דורסים אותם בעיגול זה נקרא דבלה אמר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה אין הזהירות כזאת בתורה נכון שאדם שאוכל יש דבילה כעילית שאדם אוכל אותה ונהיה לו וין בראש אתה יודע מה זה וין מסתובב אז זה נכון הנה לפעמים אני רואה יצחק מסתובב מה למה כי הוא אכל טבלה כן צים הרי נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה בית שמי אומרים נזיר יש לו מה זה נזיר מן היין בדיני נזירות של התורה הוא נזיר נזיר מן היין מן התגלהחת ומטומאת מת ובתלל אומרים אין לו נזיר בכלל

לא מן היין ולא מן הדברות ולא מן ה שום דבר אמר רבי יהודה זה מחלוקת בית שמי ובית הלל אז עוד הפעם בית שמאי אומרים זה נזיר אבל מיין מ שאסור לו להתמות למתים אסור לו להתגלח אסור לשתות יין ותל אומרים הכל מותר הוא לא נזיר אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי עליי קורבן גם כשאמרו בית שמאי שהוא נזיר לא לדין נזירות שבתורה אמרו כד דברי תנקמה בדעת בית שמיים אני חולק על תנקמה תנקמה אמר הוא נזיר מן היין וכולי

גם שאמר אמרו בית שמאי שהוא נזיר זה לא לדיני נזירות שבתורה אלא הוא נודור מלההנות מן הגרגרות ומן הדבלה וגם זאת לא אמרו ואומר הרי עליי קורבן לא סתם אמר הריני נזיר מוסיף הרי עליי קורבן לא אמר בפורש קורה כאילו זה כאילו אמר בדקנו אותו וראינו ודיברנו איתו והיה דעתו להיות נדור מן הקורבן שזה יהיה הדגורגרות אסורות עליו כמו קורבן אז הוא נדו רק מה הוא התכוון לומר כמו שנזיר אסור מן היין הוא התכוון לומר הוא אסור מן גרוגרות כמו קורבן יהיה עליו זה הכוונה נזיר

מה זה נזיר זה לשון נזירות זה לשון מופרש הוא מתנזר ונפרש מזהיר את עצמו מפריש את עצמו מן היין פה הוא מפריש את עצמו או ברו ברוך הבאים פה הוא מפריש את עצמו מן ה לא נתן לו כיסא פה מפריש את עצמו בוא בוא לפה בוא לפה זה תביא לך כיסא אתה קח לך אתה מקום תח לך כיסא לא תשב פה תשב פה היית קרוב אליו תודה רבה אמר רבי יהודה אב כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי עליי כקורבן אז נראה על זה את

התוספות תן לו כיסא תן לו כן יופי אז תראה תוספות הריני נזיר מן הגרורגורות ומן הדבלה בתש אומרים נזיר כל דיני נזירות עליוני דןחין דפרושה ולא פרש מיוצא מגפני יין מפרש טעמה בתוסבתה כינוי כינויין בית שמאי אומרים נזיר ובית הל אומרים אין לו נזיר איזה כינוי קינויין אומר הריני נזיר זר מן הדבלה וואי למה קר כינוי משיך דבלה בן זירות ויש אומר דבר בירושלמי קרא לדבלה תירוש שמעת בירושלמי קורא לדבלה דבלה זה תאנה דורסה היו דורסים אותה אז זה קורא לדבלת אז הוא אומר זה בירושלמי

אז לכן אומר הרני נזיר מן הדבלה כלומר מן התירוש זה כינויים יפה כן כן תעשה לו חצי חצי לא הרבה כן אני אשתה איתו בסדר אבל תעשה לו חצי יפה כזה חם חם הריני אמר רבי יהודה אה בזה אמר רבי כשאבו בית שמאי לא אמרו אליו ואומר הרי עליי קורבן רבי יהודה פליגתנדמתין אני בא דבית שמאי כאמר דלא נזיר לדין נזירות כבוד דלא נדר מאשר יוצא מגפן היין אלא נדור מן הגרגרות ומן הדבלה כאילו אמר הרי עליי כקורבן כאילו אמר כן ואם תאמר והיהו נזיר כאמר

ואיך יהיה נזיר ויש אמר דנזיר לשון הפרשה כאילו אמר הרי אני פורש מנגרוגרות ואם תאמר באבן דרים הוכח לרבי לרבי יהודה אמר קורבן אמר קורבן לא הווה נדר בקורבן עד שיאמר כקורבן בכף ויש לומר דני מילה דאמר עליי אלא כיכר זה קורבן אבל כאמר כיכר זה עליי קורבן אין צריך לומר ככ בכף יפה טוב גמר הריני נזיר מן הגרגרות ומן הדבלה. אמרנו במשנה בית שמאי אומרים נזיר ואמי מכל אשר יעשה מגפן היין אמר רחמנא.

למה הוא נזיר בדיני נזירות שבתורה? הוא אמר הריני נזיר מן הגרורגרות והמי מכל אשר יעשה מגפן היין אמר רחמנא למה הוא יהיה נזיר מיין הוא אמר הריני נזיר מן הגרגרות שתמ לפי הירושלמי שאמר הריני נזיר מן הדבת טבל פירושתראש אבל אם לא כן הרי נזיר כתוב בתורה מכל אשר יעשה מגפן היין וזה נזירות לא מדברים אחרים אז למה הוא נזיר מתרצת את הגמרא בית שמאי סר ואלה כרבי מאיר דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה אפילו שהמשמעות היא לא נכונה הרי נזיר מן הדבלה אדם לא מוציא

דבריו לבטלה אדם הוא לא טמבל להוציא דברים לבטלה לדבר דבר סתם אדם הדיבור הוא קדוש שאדם מתחיל לדבר אז הוא מדבר ולכן כשהוא אמר הריני נזיר כבר תפס עליו נזירות לא מוציא דבר אנחנו מפרשים שכוונתו לדבר הנכון כשאמר הוא אמר נזירות אפילו שאמר נזירות שאין לה נכונה אנו מפרשים אותה לנזירות נכונה שכמו שכתוב בתורה כאדם לא מוציא דבר בבטלה מתכוון להיות נזיר כן נזיר זיר ממש מיין ולכן הוא נזיר מיין ובטילי סברלה כרבי יוסי דאמר בגמר בגמר דבריו אדם נתפס והי נדר ופיתחו עמו יפה עמו

כן אז הוא אומר אדם בית אלי סבר כמו רבי יוסי רבי יוסי אומר אדם בגמר דבריו אדם נדפס הוא אמרך הריני נזיר זה לא בזה תופסים אותו הוא אמר מן ה מן הגרגרות ומן הדבלה הדיבור שאמר הריני נזיר מן הגורגרות ומן הדבלה זה נקרא נדרין נתפס בגמר דבריו ולכן זה נקרא נדר ופתחו עמו יש לו כבר פתח להתיר לו את הנדר אז לכן הוא לא חל בכלל אפילו שמצד תחילתו אמרני נזיר יש לנו לומר אין אדם מוציא דבריו לבטלה בכוונתו לנזירות שבתורה אבל כיוון שבסוף הוא

אמר מן הגרוגרות ומן הדבלה אז אין זה נזירות האמורה בתורה ולכן צנו את זכוכית מה אתה עושה את תיקח את זה תעשה קושי זכוכית אני אוהב בכוס כזה יותר לא בסדר בדר תודה רבה יותר טעים תודה תודה תודה ש ולכן אין הזהירות האמורה בתורה אז לכן הוא פירש את דיבורו הראשון כשהוא אמר הריני נזיר כוונ נזירות לא נכונה ברכה הוציא דבריו לבטלה למה הוא אמר מנ קרוקות לכן אין אדם בגמר דבריו אדם נדפס וכיוון שבסוף הוא אמר מן הגרות אז זה פתח כמה שהוא אמר מגרות

אז זה פתח שהנדר נפש והתראו כן לומר הוא לא חן מעיקרה רן זה מובן אבל מה שאני אומר הפתח שוא אמר אם הייתי יודע שזה אסור יין אז לא הייתי נותן לא פתח ממש כאילו הכוונה חוזר עוד אין אדם מוציא דבריו לבטלה נחלקו בערכים והאומר ערך כלי עליי ואין ערכין לכלי רבנן פטר מכלום ומאיר פליג ואמר אדם יודע שאין ערך לכלי ואמר לשם דמים ונתן דמי הכלי להקדש למרך כלי עליי הוא יודע שאין ערכים הרקי עליי יש אין ערכים לכלי אבל הוא התכוון להגיד זה אמת

התכוון להגיד כמה זה שווה ניתן לזה היה לו כלי יפה אוהב אותו אמר אמר כמה זה אני אתן להקדש לשם דמים ונותן דמי הכלי להקדש לפי שאין אדם מוציא דבריו בבטלה אדם יודע שאין נזרות בגורות וגבר מאמר לשם נזרות יין בתל סבר כרבי יוסי דמר בגמר דבריו אדם נדפס ונדר פתחו אמו רבי יוסי אומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים תראה עד שתסתה ותמחר תמ חצה לעולה וחצי דמ לשלמים כינמ בגמר דבריו אדם שאמר גרוגרוררות נתפס וכיוון שאין הזהירות בגורגרות לא הבן נזיר זה בגמר דבריו

הוא נדפס שמה ושמה זה כלום אין נזלות ואף אגב בתחילה מרריני נזיר חזר בו בתוך כדי דיבור זה פתחו ואמר מגורגרות בגמר דבריו אדם נדפס דיבור כאילו נדר בתוך כדי דיבור מצא פתח לו וחרטה דכיוון שנדרו פיתחו עמו לא חל כלל אתה מבין ישר אמר הרי לי הוא גגורגרות הוא מצא לו איך להימלט מהנזיר שלו והוא אמר מן הגורגרות אבל הנה החינמשים תאמר כדי ואם תאמר ואמר רבי יוסי בגמר דבריו אדם נדפס הוה פירוש אף בגמר דבריו אדם נדפס אף אף אפילו בגמר דבריו אדם נתפס

והווה תמורת עולה תמורת שלמים והכי נמפוס ראשון נדכמר נזיר ונזיר מיין נמ ונזיר מנגורגות צבי יש לומר זה הכי מפורש בתמורה איך אתדבריו סותרים זה את זה ולקמר דספה לפרושתחילה דבריו כעתה ילכחי לבית הלשונות לרבי יוסי ו תמורה עולה תמורת שמים אבל במתיתין יקר מרספר לפירוש רשע כלומר דק אמר נזיר מי כמר אלא מגו וכך דבר עיקר הן להתפס זה לא כמו הריני תמורת עולה תמורת שלמים ולא בתחילת דבריו ואי מתיישב לי לא תקשם את רבי יהודה רבי יהודה רבי יהודה במתטין דנזיר מגורגורות ולא נזיר

מיין אפילו לבית שמאי ומו ושמ רבי יהודה תפליג את רבי יוסי דמולה וכמה תפוס ראשון חינ תפוס לסוד ראשון ולי ונזיר מייד אלא ודאי דווקא בתמו פיליגה דברים סותרים זה זה כמ דיבור אחר מפורש הלכה ודאי קלמד פרוש כעתה שלומר זה ודאי לפרש בה ולאמר לאב היה נדרתי וניחה נמ דלאמית שמ סבר כרבי יהודה מרפס ראשון קר ואחינזיר מיי אלא ודאי לא שך הוא פוקט לאך אם תאמר וכאמר בתל כרבי יוסי למה דסבר בית הלל כרבנן דרבי מאיר בעלכין דאמר אדם מוציא דבר ובטלה דלאוקמ פלוקת

דרבי מאיר ורבנן פלוקת דבית שמאי בית הלל אם כן רבי מאיר כבית שמאי אחי כמר בית הלל כרבי יהודה מעתה אפילו כרבי יוסי כרבי יוסי נכון מעתה אפילו דערכין יכול לזבור דבית דמתין מטעמה דקעמ בגמר דבר אדם נתפס ואם אתה אמר לרבי מאיר מה שנדב בערך כלים חייב דמים מטעם דן אדם מוציא דבר ובטלה לעולם יש לו לעולם יש לומר אתה לא דמה דעתם ד אין שייך ערך לכלי דמי מהשיכבה ואדם זה נתכוון ניתן להקדש מה שיוכל יקח נותן דמיו וקרא לרך לדמי הכלי משום דערך

האדם למעבד דמים כי קרה לדמי כלי על הערך דמי כלי ערך אבל גורגרורות שחשון נזילות כלל והכוכח הוציא דבריו לבטלה כי כאמרני נזיר ולא מיין אלא מגורגרות בשפה לפרושי תחילת דבר כעת יקח לבום כמר סתם דברים בטנים ולבית שמינמה מה השואלת כלומר מה יענו הזה בית שמיים ובית שמינמ נהדר ופתחו אמו הוא איך הם אומרים שמשום שאין אדם מוציא דבר ובת טלה הלו כוונתו לנזירות נכונה סוף סוף כמה שבסוף דבריו הוא אמר מן הדבילה אז הוא התכוון אמר חביבי אני חוזר בי אפילו אמרתי הריני נזיר

לא מיין מן הדבלה ותדע לך לא רוצה להיות נזיר ונדר הוא פתחו אמהו כמו שסוברים בית הלל הגמרא אומרת סברה בית הלל כך בית שמאי כך היא אלא חוזרת בה בית שמאי סבר כרבי מאיר דאמר זה העיקר אין אדם מוציא דבריו לבטלה וכיוון דאמר הריני נזיר אבל נזיר יעני מיד נהיה נזיר אמר הריני נגמר אין אדם מוציא דבר מיד הוא נזיר לכאמר מן הגרגרות ומדבנה לתשולה ודו דקעתה הוא רוצה לחזור בו הוא רוצה לבטל ל אדוני אי אפשר לבטל אין אדם אמרת הרי נזיר תפס אותו

מה שאמרת אחר כך מן הגרוגרות ומן הדבלה אתה רוצה לחזור בך להישאל אי אפשר לחזור מה קל העונש זה עונש הנה הגמרא ממש את ההסבר שמאי טעמי בית שמאי וטעמיו דמרי אין שאינה בהקדש זה כמו הקדש כיוון אין שאלה בהקדש, אין שאלה בנזירות. נזירות זה כמו הקדש הקרי למה זה קדושה קדוש יהיה כיוון שזה קדושה ובקדוש בקדושה אין חזרה אין שאלה אז זה אותו דבר בסדר זה מובן אז זה שיטתם אה זה כמו אין הקדש בטעות זה נקרא הקדש בכל זאת כן הקדש בטעות נקרא הקדש

אז זה לא פה בנדרים שיש שאפשר למצוא לו פתח בזהירות רגע אם אדם אמר אמר הרי זה הקדש אחרי זה אמר במקרה כך וכך יהיה הקדש זה הקדש בתנ לא פוסקים שמעתי הלכת בית הלל ופר במקום נזיר היו משתמשים בשני מילים אחרות אסור וחרם אסור הם בשגרים בכורה חרם בשגרים בחור זה דבר אחד ה זה נקרא כינויים כי לעצמו לא גרוגרת אלה תאנים קטנים מיוש שים דבלות אלה תהם יותר גדולות שהם דיבוקים אחד גם מעבירים ביניהם חוט עושים את זה כמו שרשרת מוכרים אותו ככה בחנות

גרוגרת זה טעינים קטנים יבשות דבלות דבלה זה טאינים יותר גדולים שהם הדביקו אחד שעשו אותם כמו ליצולה כעתה אליו דווקא ליצולה דלא בא לשאלה אלא מתחרט וחוזר בו כאדם הבא לשאול לחכם על נדרו מחמת חרטה שהחכם מוצא לו פתח וחרטה והווה נדר טעות בטל אין שאלה נזילות זה נזירות כקדש דכתיב קדוש יהיה גדל פרע ואם תאמר תיפוקה דין בו חרתה ותראה אתסיר דשנה אחד דתוך כדי דיבור ואין צריך חרתה ובית שמאי דקדש טעות והקדש להכיל לבית שמאי למענה בשאלה וכינמ לא מענה שאלה בן נזיר יקרה

קדושה כתיב קדוש יהיה תאמר מה לא להעריך כל כך יפה מה לא להעריך כל כך ולחזוב לומר בית שמאי כרבי מאיר סביר עליהו כי פריך מעיקרה ובית שמיים נדר פתחו אמו לשני לאלתר בית שמאי לטעמיו אין שאלה בהקדש למה יגיד לו בקיסור מה צריך כל זה איפה האוז שלך מה זה סחור סחור ושתמה צדקה דעתה חמנה דלמרינן בית שמאי כרבי מאיר סביר עלי וחזר בו משומי קושיה שקשה השס ואם כן שוב אין יכול לתרץ ולומר לו כזה אין שאלה דמרינן אין שאלה אלא איךדך דלא אמרינן

אין שאלה אלא איך דחל הקדש רגע אחת שוב אין מועיד בו שאלה אבל אחד נדרו פתחו אמו ולא חללי נזירות אפילו רגע אחד אחי חוזר ואומר בת שמק רבי מאיר ואמר אין אדם מוציא דבריו בבטלה אז זה מיד ברגע אחד כבר והרחל דרגע אחד מרגות אבל כב ליצולה אין שאלה להקדש כן עופר אתה איתי פלפול אהז ובטילי זברה כרבי שמעון לא המשכתי את זה אתה רואה רגע זה היה אומר אין ש הוא בתי אה יופי תודה תודה כן תניח לא אני רוצה להבין פה משהו אתה

אתה הבנת אתה הבנת ובית הלל סברה בית הלל אמרו לא נזיר אפ גם לא נדור מן הגור בלבד מה שהם סוברים שיש שאלה בהקדש הקדש יש בטעות לאחר כמו כן אין נזירות נזירות אפשר לבטל אותה מלבד זאת סעבר כרבי שמעון מלבד זאת שהם אומרים אפשר לבטל אותה וזה לא כמו הקדש והכל הם גם סוברים כמו רבי שמעון בית שמאי כן אפילו שלא נדור מני גר מני טבלה מלבד שהם סוברים שיש שאלה שיש שאלה בהקדש לדעתם והקדש בטעות לא חל אז לכן גם נזירות אפשר לבטל אותה

מלבד זאת סבר כרבי שמעון דתנן רבי שמעון פותר שלא תנדב כדרך המתנדבים למה הוא סבר שדיבור אינו חל דיבור לא נכון לא חל למה יש ראינו מי שאומר הרי עליי להביא תמיד מנחה מביאים מחיטים סולת תמיד מנחה צריך להביא סולת נקיה מנחיטה. הוא מה עשה?

אומר, אני רוצה לתת מנחה מן השעורים, לא מן החיתים. במנחה זה רק מן החיתים. תנמה אומר חייב להביא מן החיתים. כיוון שאמר הרי עליי מנחה חייב להביא מן החיתים.

אפילו אחר כך אמר מן השעורים זה לא זה בטל ומבוטל. אבל חיטים חייב להביא. מ רבי שמעון פותר למה מלהבי שלא תנדב כדרך כדרך המתנדבים כן העומר עדיין בהמות עד שלא קיבלו את התורה עם בהמות של העומר כן אז מביאים מסעורה גם חצו אותם גם טוב בסדר בהמה עוד רבי שמעון יופי הרב בדיוק כך טוב לכן פה בית הלל אתה לא מפריע לי לא הלאה ורבי שמעון פותר למה שלא התנדב כדרך המתנדבים הרי דיבור שלו נכון הוא לא חל אז גם כאן שלא אמר אפילו שלא

אמר כונם מן הגרגרות אלא אמר נזיר אין כאן נזירות וגם לא איסור כונ ולא שום דבר למה? כי המשיך ואמר מן הגרוגות מן דב תהפוך דף וציון משהכן הפכת יופי אז אפשר להמשיך למה לא חל כי אמר הריני נזיר והמשיך מן הגרוגרות ומן הדבלה אז לשונו לא לא ברורה יופי זה יפה חכם אתה רואה נו מה אני יכול לעשות לו תגיד כך שהבנתי חכה יש לי איזה ערה כישה תפק בחיקר שהבנתי יופי בית הלל כרבי שמעון רגע יש לנו זה תוספות זה פטור שלא יתנטב כדרך

הנות בן כמה מת פלוקתה הרי עליי מנחה מן השעורים יביא מן החית רבי שמעון פותר ותאמר למה הוא צריך לומר בית הלל כרבי שמעון נאמר בית הלל את העמיו מר יש שאלה להקדש יש לו משום דקתי לבית הליל דנזיר מיין לא הווה נדור מהעלה מן הכרות אחי כ אמר כרבי שמעון פותר לגמרי שלא יתנדב כדרך המתנדבים שאם בא להיות נדור מן הגקות אבל אל ממר בלשון כונם כדרך הנודרים מתניתין דלא כי היתנה משנה עכשיו שנתנוש מבארת מחלוקת בית שמאי בית הלל דלא כהיתנה השתנה בברייתא שאמר

את השיטה שלהם באופן אחר אז המשנה שלנו לא כהיתנה בוא נראה מה מה היה מה המשנה לתניה רבי נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ונזיר ונזיר בית הלל אומרים נדור ואין נזיר בית שמאי סברלה כרבי מאיר כרבי יהודה לסברלה מי שאומר זה על אותו דין מי שאומר הראני נזיר מן הגוגרות ומן הדבלה רבי נתן אומר מי שאומר דבר דבר כזה בית שמאי או דעת בית שמאי נדור ונזיר ההוא נדור מן הגרורגרות בכונם וגם הוא נזיר מיין כדין שבתורה למה אמר הרי נזיר מן הגרגות מן הנזיר

זה התכוון על היין מן הגרוגרות זה כונם עליו וזה כמו שבועה כנמר כמו קורבן בתל אומרים כן נדור מן הגרגרות ואין נזיר כלל אומרים לא נזיר.

זה לא כמו המשנה שלנו. כי במשנה שלנו אמרנו שבית שמיים אומרים הוא נזיר ובית הלול אומרים לא נזיר ולא כלום. פה אומר לא בית שמאי אומרים גם נזיר גם נדור מן הגורגרות. בית הלל אומרים נדור אבל לא נזיר.

אז זה לא בכלל לא כמו המשנה. מה שאמר רבי נתן בתשמאי סברלה כרבי מאיר שאין אדם מוציא דבריו ובטלה לכן הוא נזיר הוא כרבי יהודה במשנה שהוא סוב שכחו עליו בדבריו באיסור כולם מן הגורגרות ומן הנזיר זה איסור כולם בית הלל סברק רבי יוסי למה אומרים אדם בגבר דבריו אדם נדפס אז מה שהוא אמר לשון נזירות הרי סוף דבריו פירש תחילה פירוש דר תחילת דבריו אז אין זה אלא כונם מן הגרוגרות ומן התאנהים ולכן זה לא כמו המשנה וזה טעמם אבל זה מדר לכן זה לא

כמו המשנה בית שמא סבר כרבי מאיר דאמר אין אדם תוספות אין אדם מוציא דבר לבטלה לאחי הבן נזיר רבי יהודה דמתיתן דבר נדור הוהסר רבי יהודה דמתין דנדור הוה עוד לא כרבי שמעון ופתר לגמרי שמה יקר יהודה ונדור מהווה בדלק רבי שמעון אפילו נדור להוה יביא מן החיטרים שאין מן זהו את זה לא נשנה אחרינה אמרלה הוא אומר אפילו דור לא רבי שמעון צור אפילו נד זה גמרא מפורשת רבי רבי שמעון חוק גמרא מפורשת שככה דעתו אם לא כן אז מה מה ההבדל אז זה כמו

המשנה יא חביבי בא להגיד לך שלא כמו המשנה משנה אחרינה אמרנה יש לשנה אחרינה כך הבריתה של מחלוקת בית שמאי ובית ילה רבי נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ואין לו נזיר הוא זה משהו חדש רק נדור אבל לא נזיר ביתל אומרים לא נדור ולא נזיר זה כמו המשנה בית שמאי כרבי יהודה כמו המשנה זה כבר למדנו שאומר נדור ולא נזיר ובתלהל קרי רבי שמעון למה לא נדור ולא נזיר למה שיטתם במשנה סוברים כמו רבי שמעון שרבי שמעון אומר לא התנדב תוספות על זה על זה

דיבר על זה דיבר זה כמו המשנה שלנו. הוא המשיך הלאה. הוא המשיך הלאה.

לא רק את היותר סוד. לא. אה בסדר. רגע זה עכשיו כמו המשנה שלנו.

לא לא הכל עכשיו לא לא בדיוק חצי חצי אתה רואה לחצעים כשרה שלישול רגע שמע כן תמשיך שנחרינה המרנה תנם האומר הרי עליי מנחה להביא מן השעורים ואין דבר כזה מנחה מביאים מן החיטין יביא מן החיטים הרי א זה חייב להביא מן החיתים זהו זה אמר קמח אומר הרי עליי מנחה להביאה קמח ואי אפשר מנחה צריך להביא אותה סולת לא קמח יביא אותה סולת שלא בשמן ולבונה אומר הרי עליי להביא מנחה מנחה צריך לתת עליה שמן לבונה לא דבונה לבונה זה לא פרס שלא בשמן ולבונה

דינה להביה בשמן בונה יביאנה בשמן ולבונה חצי עיסרון צריך להביא עיסרון לא חצי יסרון הוא אמר עליי להביא חצי עיסרון צריך להביא לאכול פחות עיסרון יביא עיסרון שלם אם אמר הרי עליי להביאה עיסרון ומחצה יביא שני עסרונים יביא שיניים רבי שמעון פותר בכל אלוכן כל הדברים האלה רבי שמעון פותר למה שלא גם במנחה וחצי כן גם מנחה וחצי חצי כן לא התנדב כדרך המתנדבים מה זה פותר מה פטור לא להביא כלום פטור אבל אסור מדין שמיים חייב להביא עכשיו מה זה קשור פה אבל אסור לא

להביא לא להביא הוא לא שבת אמר הרי עליי הרי עליי הוא לא הוא לא להביא פטור מה נתנה מה נתנה דכי אמר הרי עליי מנחה מן השעורים מביא מן החיתים מי זה התנא של המשנה שסובר הרי עליי מנחה מן השעה אין מנחה מן הסעורים בכל זאת תביא מן החיתים אמר חזקיה במחלוקת שינויה ובית שמאי היא אומר זה מחלוקת כבר מפורשת כבר שנויה במשנה וזה דעת בית שמאי ליבדת קמה זה המשנה שלנו לאב אמר בית שמאי כי אמר מן הגורגות הריני נזיר זיר מן הגרוגרות ומן הדבלה

הונזיר נזירות גמורה למה אין אדם מוציא דבריו לבטלה הכי נמ כאמר מן השעורים מביא מן החיתים למה אין אדם מביא הרי עליי מנחה גמרנו תפס אותו אחר כך אמר מנסה עורים לא רבי יוחנן אמר אפילו תמה דברי הכל שהמשנה היא לא שנייה במחלוקת ואומר אילו הייתי יודע שאין נודרים כך לא נדרתי כך אם הייתי יודע שלא נדרים להביא מן הסעולים לא הייתי נודר חיטים אלא כך אלא הייתי נודר להביא חיתים טעיתי מה שאמרתי מ הייתי אומר מן החיתים בזה גם בית הלל מודים שנדרוק הים כן

אותו דבר אם הוא אומר הייתי אם הייתי יודע שאי אפשר להביא מנחה קמח והייתי אומר סולת או הייתי יודע לא מביאים רק עם שמן וגבולה לא הייתי אומר בלא שם בנה בזה בצילי לא חולקים אמר חזקיה לא שנו אלא שאמר מן השעורים אז אני אומר יש טעות אפשר למה יש מנחה של שעורים כמו מנחת העומר אני אומר הוא טעה כי יש מנחה כזאת אבל אמר מן העדשים לא מתקום אומר אני אביא מנחה מן העדשים אזה פה מצרים מים תביא מיני עדשים אין טעות כזאת גם המצרים

המצרים יש להם של פול לא כן מלחם מפול לא מה שייך לו יוסף הצדיק ליעקב מנחה מנחה זה מתנה שמה מנחה שלך לא מנחה א כן פול פול פול פול מה שומר בספר חול וד מחלוקת רק אם אמרנו הרב מן השעורים אבל אמר עדשים לעלמה לא אמר לו כלום כן אמר פרחים למה גם אם אמר פרחים ודאי אין אחד פרחים מי החדיר חזקיה כמן מוקים לה למתניתין בסוגיה שלנו שאמר שחייב להביא מן החיתים כבית שמאי שאומר הריני נזיר מנג גרגרות חל עליו והעדשים לגבי מנחה כגורגרות

לגבי נזיר דמו למה לא אם אתה אומר שהוא סובר כמו בית שמאי כמו שבית שמאי אומרים אמר הריני נזיר מן הדבלה ומן הגרוגרות וזה כן תופס אותו אותו דבר כשאמר הרי עליי מנחה מן העדשים זה כמו שאמר הרי ננזיר הגרות זה אותו דבר אין לזה שייכות לנזיר ובו אין איזה שייכות למנחה אז מה מכאמר בית שמי ונזיר הדר בחזקיה אומר הוא חוזר בו מה שהם את המשנה במנחות כשיטה של תנבת לבית שמיים למה שאם ככה לא היה חילוק בין שעורים לעדשים אלא פירוש המשנה בית שמאי

לבד דרבי יהודה והמדרבה לבד רבי יהודה לא בית הלל לא כבית שמאי ליבד רבי יהודה הוא פירש כך כבית שמאי עלבד רבי יהודה מה הוא פירש העמיד את המשנה במנחות אניבדבית שמאי אז הוא חזר בו מזה כן אבל לליבת רבי יהודה יכול להעמיד תכף תכף תראה הגמרא לקמן תבאר את זה למה שאני לא תופס הגמרא לקמן תכף והמי הדרבה בפירושו אמר רבה מתיטין כשיתה מריה דתנה מן השעורים ניתנה מן העדשים זה בית שמאי שחייב להביא מן החיתים זה חידוש גדול אלא שבא חזקיה כי כאמרי בית

שמאי הטעם כרבי יהודה אתה רואה שאומר הריני נזיר בן הגורגרון דבריו קיימים לא הכוונה נזיר גמור כמו שאמרת נקמה אלא כרבי יהודה ונדור מן הגורגרות ולא נזיר שייך בכך לשון נדר כמו שאומר הרע עליי מנחה מן השעורים כ שייך מנחות להביא מן השעורים שייך חנידורו ויביא מן החיתים לכן האמית כבית שמאי אבל בית הלל אי אפשר להאמין למה לשון ש כל מה שהנשון הוא לא נכון אף פעם לא חל לשון לא נכונה זה לא כלום אבל לפי דבריהם כן כן אפילו לשון נכונה יש לטלוט שהוא

טעה בזה אפילו שלש נכונה אין דבר ורבי יוחנן אמר מה זה לא הבנתי מה זה כי כאמרי בית שמם כרבי יהודה לא הבנתי מה הוא אמר אמר הריני נזיר מה שאמרו בית שמאי נדור מן הגרגרות נזיר מן הגרוגרות וריו קיימים לא הכוונה נזיר גמור כמו שאמרת נקמה הוא נזיר ממש מן היין אלא כמו רבי יהודה שהם בשיטת בית שמאי הוא נדור מן הגרוגרות ולא מן הנזיר נדור מן הגרוגרות לא נזיר למה שייך בזה לשון נדר כמו אומר הרי עליי מנחה מן השעורים כן שייך מנחות הבאות

מן השעורים חן נדוע והביא מן החיתים יש דבר כזה מן השעורים אז פה חן מן החיתים ויביא מ ח נדרו ויביא מן החיתים כי יש דבר כזה מן השיעורים אז הוא כן צובק כמו בית שמאי שהמשנה זה בית שמאי אבל הוא חזר בו לא, אלא רבי יהודה בשיטת בית שמאי. לכן הוא המיד כבית שמאי. הוא המיד כבית שמאי אבל בשיטת רבי יהודה. כי כאמרי בית שמאי הטם כרבי יהודה.

מה אתה רוצה? כרבי יהודה בשיטת בית שמאי. שהוא נדור מן הגורגות ולא נזיר. שהוא נדור.

הוא לא נזיר אבל נקרא שהוא נדור מן הגרגרות. כמו שבן נזיר אמר מנחת צעורים חייב להביא מנחת חיטים כי יש דבר כזה אז אותו דבר שמה הוא נדור מן הגרורגרות אבל כמו בתל לא שייך להעמיד רבי יוחנן אמר אפילו מן העדשים מה שאמרנו לנביא מן החיתים אפילו אמר הרי עליי מן חלביה מן הדשים יביא מן החיתים הגמרא שואלת והרבי יוחנן ודא אמר ואומר אם לא הייתי יודע שנודרים כך לא נדרתי כך אלא כך אז אז א איך אתה אומר מביא עד אפילו טעיתי וסברתי שיש מנעה

מן השעורים אז אפשר להגיד בנודר לומר כך בן נודר מן העדשים בנודר שיביא ח כלומר אדם לא טועה עד כדי כך להגיד בשמע טועה בשעורים טועה למה? אז יש עומר אבל בעדשים אז תגיד אני יודע מה מיני תפוזים מה מה שייך מה מתרצת אז רבי יוחנן סות בדבריו דחזקיה ודקעמה כלומר הוא אומר העמיד כבית שמאי דבריו של חזקיה מה שהוא אומר נספרתך אין חילוק בין נודר מן השעורים נודר מן העדשים והוא אומר לחזקיה את אתה חזקיה מה הייתה מה כדתבך שהמנת את המשנה כבית שמיים בדתנה

קמה למה חזרת בך משום דלא קטנים מן העדשים לא כתוב במשנה במנחות שנדר להביא מן העדשים דין מה לא מבעיה כאמר לא מבעיה כי אמר מעדשית דמיתי מנח מעליית מן החיתים קלמר מהדר הוא דעדרבה תפוס לשון ראשון מהדר הוא דעדר בכל זאת תפוס לשון ראשון אלא כי אמר מנסה ודאי דחי כאדשה כמניחת העומר אתה יודע למה כיוון שמצינו מנחה כזאת אז אני יכול לומר באמת הוא נודר איך שבאמת להביא מן הסורים יש מנחה כזאת אז או כמנחת סותטה תקדוש היא תקדוש תקדוש היא תקדוש א סליחה

היא כמנחת סותטה תקדוש היא היא לא תקדוש ולא אחו נדרי כמה שמעלן דמית מן החיתם לכן באתנה של המשנה במלאחות לשיטת חזקיה שהמית המשנה כבית שמאי לבת הנחמה גם וכגון זה יביא מן החיתים אין אדם מוציא דבריו לבטרה לנדור ולנדור ולעשות נדר גמור לעולם אין הבדל בין שעורים עדשים ככה אמר רבי יוחנן לחזקיה לשיטתך יש לפרש כמו שאני אומר לך לא צריך לחזור בך. אבל חזקיה עצמו המיד את המשנה דווקא כשאמר מן השעורים והוא חזר בו מפירושו.

ולכן שיטת רבי יוחנן שטעם המשנה הזה משום טעות אז מעמידה דווקא כשאמר מן השעורים שאדם טועה בכך אבל לא מן העדשים למה אדם לא טועה בעדשים כדי כך עכשיו נראה תוספות יביא עיסרון שלם שאין מנחה פחותה מעיסרון שלם יסרון זה נפח או משקל יצי מצנתות יסלון לא יסלון זה משכן היבש ביבש זה יבש כדור זה נפח כן כן זה נפח זה לפי ה יש לו שנתות למר בית שמן גורגרות מנדבל ונזיר אבל גורגרות לא שכן נזירות כלל מטעמה דפרשית לאן משום דן אדם מוציא דבר טלח

כן מנס גד לא שייכורים למנחי חיטים תן אדם מוציא דבר לבטלה ואומר לא הייתי יודע בבית גרסינן ואומר כלומר ואומר בפירוש כי אילו הייתי יודע שאין נודרין שעורים אבל טעיתי לומר דנודרין שעורים כמנחת חוטה וקנאות בלולי זה הייתי נודר חיטים לכים הייתי חיטים וכן בטע בבנח כנעון שמן בן בונה כן בחצי יסרון לא ידע שצריך להביא יסרון משלם לא שנו אל מן הסור מצלמת בטעות כיוון דיק אוחורד דבין שעורים אבל מן עדשים לא מ כלום דלק מתלה בטעותה דלקה של עדשים מד חזקיה מלאחות כבית שמיים

ואומרים בית שמיים דבן נזיר מטעם דמ אין אדם מוציא דבריו לב כן אפילו עדשים תוחין דר בחזקיה פירושתמנחות כבית שמיים הקרב יוחנן מתי כשמע עדשים כלומר אם כבן שמיים טעם דין אדם מוציא דבריו לבטלה ולשים דבר רבותפה ת משום טעות ואומר אילו יודע אם כך כמר שעורים יקלמר דטעה דיש מנחה בהשעורים אבל בעדשים קל מטעה אין אדם דין מנחה באה מהם כלל ולא גרס אכב בספר בספר כסבה חזקיה בית שמאי קריבי יהודה במנחות פרק המנחות והנסחים לא גרסין לה ואתה מגריס אלא שמעמינה שום דהו בשעורים

טעה לא טעה ורבי יוחנן אמר דיקמר מהדר הוא כמהדרבור האחרון סותר הראשון כשאמר מנחה משמע מנחה כשלה מסולת בחלה אמר מעדשים ד הדר בן דיבור ראשון פוסד לשות ראשון אלא כאמר מן הסעורים כי כאמר אחי כמר אלא כי כאמר מן השעורים אחי כאמר לא בא לסתור דבריו ראשונים לאמר הרי על מנחה אלא אלא לפרש ולומר שאמר מן השעורים ואפשר לקדש מנחת העומר מנחת סותטה תקדוש והיא לא והיא לא אפשר לא לקדוש במנחה לא תחייב במנחה אחרת כמה שמנה דמית חיטים אדם כבית שמאי שנדם מוציא דבריו

לבטלה כן כן הלכות מהר מהר כי אנחנו צריכים ללכת להר הזתים לקבר הרשש בעזרת השם תודה רבה מה אתה צריך עם התינוק למה אתה עומד בוא בוא בוא מהר בוא אל תעמוד ככה מה זה אתה יודע עכשיו תינוק זה אותיות תיקון אתה יודע עכשיו זה שבעת זה מזל ילד מזל דלי אותיות ילד בוא אסרו כבר בריצל סבא מה עכשיו עכשיו אצל אבא שלי אה אדוני מזל טוב וסימן טוב אמן זכו זכו לגדלון לתורה חיים שלו של גם כן גם כן גם כן לא עכשיו אני באמצע

שיעור תן הרב ועדי על השבת לא אתה לא לך אני אומר לא אומר לך שם הוא ישר עופר תפל ברבדיה בסדר תודה אנחנו סימן שנח כמצי המשיח הלכה יד קרפ אתמול למדנו יג כבר של היום עכשיו יד כרפיו יותר מבית צעתיים שלא הוקף לדירה הוא פתח בו פתח לבית לדירה ועשה מחיצה לפניו בתוך הכרפה והותר לידי מחיצה זו שעל ידה בטלה המחיצה הראשונה שלא הייתה לשם דירה לכן מותר עכשיו כל כרפף חייב להיות פתוח לדירה קודם הייתה לו דירה אחר כך עשו לו כרפף כרפף זה

מקום גדול שאין לו תקרה הוא מוקף מחיצות אבל אין לו תקרה אז לכן בפנים פנים יהיה מותר אם זה קודם כל היה בית ואחר כך עשו כרפף יהיה מותר לטלטל בתוכו ואחר כך נפלה מחיצה אחרונה חוזר לייסולו תראה חוזר לייסולו למה המחיצה הראשונה לא הייתה לשן דירה ועכשיו יש לו רק את המחיצה הראשונה ונפח דינו למעלה איזרשוק זה כרמינית ואסור לטלטל בתוכו אפילו ארבע עונות זה הכי אני לא אמרתי ככה הלאה שנן שנט אתה אתה אמרת נו אל תפריע לי באמצע עוד הפעם דין רחבה שאחורי

הבתים א' רחבה שאחורי הבתים יתירה על בית שעתיים ולא הוכף לידבה הם מתינים בה אלה בארבע עמות ואם פתח לה פתח מביתו ואחר כך הקיפה אפילו יש גורן בינה לביתה היקף לדירה לא אומרים אומרים שהפתח זה לא זה בשביל הגורלם לא הגה מה שאין אנו נזרים נטל בחצרות שאחורי הבתים שמן זה סתמה מקופי נדלה היום יש חצרות אחרי הבתים כולם נכנסים שם הם מטלטלים משחקים עושים הכל למה זה מסתמ לדירה הגענו סימן שס היום למדנו שני הלכות אבל אתמול למדנו ארבע לכן זה על חשבון אז

אנחנו בזמן עד כאן רבותיי רגע עכשיו אין פעם מהן לך שם ק לכולם תיתן משה תגידו מחילה אנחנו דף פה פה פה דף פה הה פה הרב הפה אם נסים לרסן בפה לא לדבר כל הזמן באמצע פה נשים רסן בתוך הפה יהיה אותיות פרנסה יהיה פרנסה טובה מי ששם רס סן בתוך הפה בין אות ה זה אותיות פ תשים רסן סוגר אותו נהיה אותויות פרנסה בדברים בטילים לא בדברי תורה לא לדברי תורה צריך כל הזמן לפתוח אבל לא להפריע לי באמצע אלה להלה ויכתיב אין גיבור

לדי גיבור אל קרמזו דקרמיזבחן ומזוכר מזה קדישה נכתיב פיועצ גיבור צרשלום לא לא ראית היום זה פטירת הרב סר שלום תראה איך זה בא בזוהר ראית פל דחוכמתה די פל תקס מכל כמר יפלמים אחד דבר יועץ דונגיד פיק פסקה יועץ כולכולה אל גיבורד אברהם כמדוקים נעל הגדול גיבור ד יצחק דת גיבור תן לו זוהר תן לו את זה שיקח איתו זה כל יום חכם סמי כל יום קוראים בזה זה יש לזה תאריכים תראה י שבת היום כל יום יש לו שני דפים אלד אברהם כמדוק אל

הגדול הגיבור גיבור ד יצחק דיב גיבור אבי ד יעקב דחיד יומ שנים שר שלום מי זו ד שר שלום דסדיק זה היסוד נקרא שר אתה יודע הוא עושה הרבה שלום זה הכוונה זה יוש שלום בית היסוד והוא שלמה דעלמה למה הוא נותן איך נהיה שלום על ידי שיש שפע שפע יפה איך כתוב השם גבולך שלום חלב חיתים ישביעך אם יש לך חלב חיטים זה שם גיבודך שלום איך שם גיבודיך שלום יש פרנסה טובה יש פרנסה ובזכות מי הפרנסה בזכות האישה הולברהם הטיב בעבורה זה בא בשבילה

דהו שלמה דעלמה לכן השבת עושים החמין א חיטים נכון חיטה חיטים בטח חלב חיטים נכון וזה עושה שלום למה כי נתב ואבירם אין דתם ואבירם הם חלקו על משה רבנו והם רצו להראות שבשבת גם יורד מן הם אספו הרבה מן מן מן זה בדף פו הם אספו הרבה מן הרבה מן לקחו ובילד שבת כולם הלכו לישון הם פזרו אותו מה עשה הקדוש ברוך הוא שלח אצל ציפורים אמרו להם לך תאכל הם אכלו להם הכל ועכשיו קמו בבוקר אין כלום הם חשבו להיות חוכמולוג לכן אשם גבולך

שלום חלף חיטים סביבך ונתן להם לאכול לכן אנחנו נותנים להם חיטים לציפורים כי הציפור איך הוא אוכל ראית פעם ציפור אוכל מרים את הראש נכון יפה אוכל מוריד את הראש אוכל מרים את הראש למעלה ככה איך הוא בולע אותו? למה הוא מודה לקדוש ברוך הוא על כל אחד ואחד? זה שרשלום דו שלמד דעלמה שלמדתה הנה שלמד מטרונית הנה אמר חזקיה רבי חזקיה ורבי יהודה ונשקדו של רבי שמעון בר יוחאי בכו ואמרו זכה חולה כנדשיני זכה דרד בגיו תראה איזה דבר פלא פלאות למה רבי שמעון בר

יוחאי הוא בא בטור הארי הוא בא בטור הרשש ראית אמר רבי שמעון כתיב זה קורבן אהרון ובניו שכבו להשם תעזה חי ועל מגר מנחשבר מכנסת ישראל כתיב שתפש נגל מפריד לוף מנו אלוף ד קודש בריך כמה דעת כמה דעתפני אורי תביא מפרישין לזאת מזה שלמד ביתו זה בוגדה אתה קדש את הביו זה בז בז יבוא ארון הקודש זה מדובר בכתחו כל בחודה אדוני אלוהינו שבנו לפניך כתרות הסמים בזמן שבת קם כאשר ס כתוב ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחמים זכה בד בבדה ויאמר לא

משה קעניך סמים נטף ושחנת חיים בנה ומונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחרת וחנסמים ולבונה זכה בד בבדי יהיה בבת בתקה בבקשה ויאמר יהיה בבקשה ויאמר הו דבז פותמסה בטח לך הבאתי תביא לו גם כן אחד זה תן לו כזה יהיה איך ועשית אותה כתבח שמה קודש קדשים בקטיר עליו אהרון כתוב צמים בבוקר בבוקר טבעלות אהרון את הנרות בן עוכן תנו רבנן פטומ כתורת כסד 368 מנים היו בהחמנה בכל יום חצית מרים שמה מכניס כהן גדול מהם חם בכיפורים

ש בערב יום הכיפורים כדי לקיים מוס דקה מן הדקה חסר סמנים היו באלוהן סורי וה ציפורן ואחנ לב 70 בני מור וקציעה שבת נרקום משקל שיש 16 מנה שעופה שמע שמס לא חמר נתן דבש רבן תבר כפר שמעון 70 שנה רבן שמעון גל אומר שבצ למה היא באה כדי לצדי כס למה הוא בא כדי לצוב צב שתי עזה והלו מרג מפי שסמקדש מני הכבוד תני רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק מפני שהכל יפה לבצמים פטמה חזן גשר לשלב על שמנו אמר רבי

זקן אם כמידתה כשר חצאין זה כבר 60 70 שנה יכול לעבד מנחה צורים בלסו חוזר מנחה מעד מעדות בטים מושכדים על כנפות עשו חוז בכש מנחה מעד צומעד שניות ותנים ושקדים ויקרא משה לח ישראל ויאמר עליהם ישכו כו לכם צהון איזה חמש חצות מהקדה עקדה ויאמר עליהם איך איך ישראל לפה ויאמר עליהם ישראל בן אם כן פזות עשו כחו מזמרת הארץ שמחה מעד צור מעכדים ויקרא משה לחוז ישראל מרשכם צפס כתם יוסף אדם אשר בסו והגעתם שתי המזוזות מן אדם אשר בסתם נותר בדו עד בוקר

ברצים וראה את הדם על שתי המזוזות אדוני לבוא פתחים לנגוב נור זהב טהור זהב מקשה מנורך וקנ גביע כשישה קנים נוצים מצד שלושה כנורה מצד אחד ושלושה כנ מצד שלש גביעים שוקדים קני אחד כפתוב גבים שוקדים קני אחד כתוב חצים מני מנורה ובמנורה גבים שוקדים כפתורת שני הקלים ממנה כפתור שני הקלים מפתור שני הקים מ שני הקורב כקר זהב טור עשה אותה כל אדוני ב אדוני אדוני להושיע את משה כן עשה ויאמר משה ארון תן עלה מחפר עליהם כן נג ויק ארון כאשר דבר משה עם

יעמוד בן המתים בן מגבה נעצר ויאמר משה אהרון והולך ויקח ויקפה ויאמר משה אהרון אין העגם את הכתוב עמוד בן צ זה מספיק ש איתנו באוטו א איזה 10ה צפים חדשים גם כזה גם לא אשר כך אני ניש אני אשר א תנו את זה לזכני אשיר עוזך נצח בגינות ויעמוד פח והיא נוע אלוהינו עלינו עשה עלינו יושב בסתר עגו חביזה תחביא טוב אנחנו נסיים פה למה כי אני מאוד ממהר אז שיהיה לכולם ישועות מי שברך אבותינו הקדושים אברהם ויעקב משה וארון ששמו יברך מצו כל הקהל

הקדוש כדעל מה יברך ידי יד אה העיקר את הרב תיקח אתה לוקח את הרב כן כן מלכד אבא יברך אתכם זכה אתכם בבריאות שמחה זכות הרש הקדוש הגן ועדכם תמיד תהיו בריאים ושמחים בישועות דונות וכל טוב לכל המאזינים וחיים טובים ‏am