הדף היומי מסכת נדרים דף סה הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור הימי ה טבת תשפג

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ה בחודש תב תשפג מכינים את עצמנו לקראת שבת המלכה פרשת ויגש. אמר לו יעקב אבינו ליהודה כתוב ואת יהודה שלח לפניו שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה ויבואו ארץ גושן הגמרא אומרת אמר רבי ירמיה אמר רבי נחמיה להתקין לו בית תלמוד שיהיה מורה שם תורה היו השבטים איפה ממדו תורה? כל מקום שאדם הולך צריך לעשות תלמוד תורה, ישיבה אי אפשר מקום איפה לא יהיה בו לימוד תורה.

למה? התורה זה מעמיד את העולם. בלי זה אין. לכן יהודה הוא מלך.

התורה מלכות פה תורה שבעל פה הוא בחינת מלכות יהודה אמר לו אתה תלך תכין איפה הילדים ילמדו תורה שבעל פה יש כל הנכדים כל הנינים כל המקומות איפה ילמדו איך שילמדו יפה יפה ואז אז למה יעקב הוא פחד מאוד מהטומאה הנוראה של מצרים? אומר נרד למצרים אוי ואבוי מה יכול להיות יש שמה ערות הארץ טומאה גדולה הגמרא אומרת לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע נצחו מוטב לא נצחו יעסוק בתורה התורה בראתי יצר הרע בראתי לו תורת אבלין התורה היא המנצחת יצר הרע הלא לא

כל דברי כאש נאום השם. אז אם אדם רוצה להתגבר על יצר הרע צריך תורה לכן קודם כל לפני הכל שולח את יהודה אומר תכין בית מדרש לנוער לילדים למבוגרים אז לכן נתיירע מאוד שלא יתגבר יצר הרע אפילו יעקב אבינו מפחד על עצמו איפה נגענו למה הוא עשה יעקב אבינו עצמו כמה דברים שלא ישלוט עליו יצר הרע איך הוא יעשה אחר כך אז הוא אומר עכשיו טוב אם ככה אם ויאמר ישראל יוסף אמות פעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי איזה הוא לא האמין שהוא יראה

את יוסף במקום הכי טמא בעולם ראה אותו איך שהוא שומר עוד ברית קודש איך שהוא צדיק אז הוא ראה באמת לכן אומר לו עכשיו אמותה הפעם עכשיו מה פירוש הוא פחם מה זה אמותה הפעם כותב השל הקדוש אמר עכשיו אני יודע אני רק מת הפעם יותר אין לי גלגולים שאני אמות עוד פעם למה אם ראיתי אותך שאתה הולך בדרך השם ואתה צדיק אז אני רגוע ואני יודע שאתה תאכל ואני אני יודע פחדתי שאם חסר אחד מן השבטים צריך לבוא בגלגול עוד פעם עכשיו שאני רואה כל

השבטים הכל מלא יש ים שבטים ואני רואה שיוסף עומד בצדקו אבל לא צריך לשוב עוד הפעם בגללגול לכן אמר עכשיו אפשר עכשיו אני יודע כשאם הוא ימות הוא יודע שזהו זה הוא גמר התיקון כמו שאומרים יש בספר נפלאותך השיחה יש שמה מעשה נורא ש הוא אומר שמה שש אתה יודע חושבים שהם באים לבית הכנסת הם עושים טובה לקדוש ברוך הוא אבל דוד המלך איך הוא אומר ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אתה רוב חסדך כמה אתה מגדיל עמנו עושה עמנו חסד אני אבוא בביתך כלומר בוא נראה

מה זה קשור אלינו שאמר יעקב אמותה הפעם לפעמים אתה יודע אב ובן רחוקים פה זה היה 22 שנה עכשיו יביא פה מעשה שהיו אב ובן רחוקים 40 שנה. אבל פה האבא לא מצא את הבן שלו, לא מצא אותו, חיפש אותו בכל המקומות.

זה היה בשואה. אז הוא אומר היה רב יחזקאל אברמסקי יהודי חשוב מאוד היה לו בבית הכנסת בקטמון היה לו שמה הוא היה שמה מתפלל בקטמון של האשכנזים היה יום כיפור הכיז גבאי הפסקה רבע שעה קודם תפילה תזכור אתה יודע אשכנזים יש להם בכיפור תפילה תזכור אנחנו אין לנו דבר כזה הם אנחנו עושים משכבות והכל אבל אין יזכור הם יש להם תפילת יזכור אחרינו האשכנזים אז אומר רבע שעה קודם תפילת תזכור לתת שירות לכל אלה חפצים לומר תפילה מיוחדת להגיע קצת מקומות על זה רבי יוסף הברמסקי

הזה זה הוא פשט את הטלית ויצא קצת לשוף אוויר. הוא רואה איזה דמות יושבת על כיסא על ספסל בדרך ומסכן מעשן סיגריה ביום כיפור בפומביס. אבל לא רק בפום יהודי חרדי יום כיפור עם קיטל עם שטריימל הרים את הסיגר יותר גבוה להקנית רבי יוסף כמעט אמר נעבור נמשיך אבל הוא רואה את הדמות הזאת אומר אני מכיר אותו אומר לעצמו אומר זה רוברט אומר היינו ביחד בטיסה במטוס לניו יורק רבי יוסף ניגש אומר שלום עליכם רברטו שתי ידיים חמימות רובט זיה את העומות גם כן הוא הכיר

אותו אומר תשמע לא שמתי לב שזה אתה שלח לו לא דיבר כלום על הסיגרה וזה נו מה צומך מה נשמע יום כיפור היום?

איזה אולי תיכנס מקצת לבית הכנסת? תפילת יום כיפור. זה יום מאוחד בשנה, יום הכי קדוש. המטימ לדבר אחר כך הוא אומר לו, אני כבר אמרתי לך, אתה זוכר, כי אני כועס עליו.

אני אני לא רוצה עמו שום קשר. למה? אתה יודע שהיה לי בן איציק ונאחר בשואה? אומר, "מה זה הנה אתה אתה בידד כפש 40 שנה לא שכחת את הבן שלך?

איך אומר? איך אני בסדר? איך אני לא אזכור? אומר, "תשמע, היום יש תפילה תזכור.

אין מלא רחמים לזכרו. בוא נגיד תפילה קצרה. תעשה לו מנוחת נפש. משכנע אותו, הוא נכנס בו דברים הגיוניים.

סוף סוף זה הבן שלו. אומר, "טוב בוא אני נכנס." וכולו מלא פחד. זרק את הסיגריה ונכנס עם יוסף בבית הכנסת. ניגש החזן, תופס את המקום הבבה.

הוא עכשיו הוא ניגש לחזן. זה רבי יוסף אומר לו, "תשמע, יש פה יהודי 40 שנה לא ראה את הבן שלו. יש לו בן יחיד שנהרג בשואה את אמר אין מלא רחמים מיוחד ומרגש שיתחולל אצלו מהפכה בבטן שלו אמר לו בסדר את תדאג יהיה בסדר והוא מתחיל אל מלא רחמים סלסל משהו עשה מלאכה יפה יפה גם רבי יוסף בעצמו היה מתרגש לפני השילים אני שוכן מרומים הוא אומר הוא הבחין שרובט נבוך נתמח בשתי דיו בסטנדר של ידו שמח שמצפיע עליו הרגשות הפנימית שהגיע החזל לתיבות שם הנפטר

סימן לעברו של רוברט זה מי אומר לו יצחק בן ראובן החזן עצם את את עיניו אתה יודע יש להם הנישמעת יצחק בן רא עובד עוד רגע לפתח עצר שנייה עיף מבט נוסף על רוברט אך מיד המשיך סיום הזכרת הנשמות ירד החזן מהבמה חוזרו בידו ניגשת ישר לרוברט פניו אל החזן והחזן אומר לו רוב רוברט נתן בו מבט משם מנהן בראשו לחיוב אבא אומר לו החזן אתה אבא רוברט רובן נחתה לאחוריו הבית בעיניים קרועות אומר זה ה זה איצקיל זה איצקלה בני היחיד צובח ראובן ונפל מתעלף

כמו תראה מה זה יציקה והחלום הבן אדם הזה נו דין לא עכשיו סיפר לאביו שרק נפגע קלות מכדורי ה הגרמני מחילה דיין אני באמצע מדבר עם אנשים אז זה בעוד גורד של אמו נחרץ היא נהרגה אומר אמא שלו נהרגה במקום קום אבל הוא לא אומר 40 שנה הם היו פרודים אבא לא ראה את הבן שלו שני עולמות שני מדינות רחוקות האבא לא ידע מה בגורן הבן לא ידע מה עם אבא אבל עכשיו הם נפגשו והבן שלו הוא החזן העולמי יש לו קול נחמד וצדיק ויראה שמיים

והכל אומר תראה הוא בוכה לא רוצה להיכנס ביום כיפור לבית הכנסת והכל אבל עכשיו ברגע אחת הוא נהפך לעולם אחר אתה מבין ככה זה הולך ככה זה הולך בשמיים עכשיו כמו ככה זה יעקב אבינו לא האמין שהוא רואה את יוסף למה ערות הארץ אבל תראה עילת העילות וסיבת הסיבות ואז כשראה כך יוסף לקח אותו והעמיד את אבא שלו לפני פרעה כשנכנס אומרים במדרש שהיה עוג יושב שם באותו שעה עוג הלועג מלך הבשן הוא חי עד זמן משה רבנו משה רבנו הרג אותו ועוד הוא היה במבול

עוג שפלט ממי המבול שעשה עוג עוג עוג ונוח נתן לו לאכול עוגה אמר לו אמר לו פרעה לעוג לא כך אמרת אברהם פרדה עקרה לא מוליד הרי זה בן בנו ו70 נפש מרכו אותה שעה התחיל עוג להכניס עין הרע עליהם אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה מכניס עין רעה בבניי מה עשו כתוב כתוב כתוב במדרש הקדוש ברוך הוא סימ לו את עיניו עובר אותו את עוג אומר תמס עינו של אותו האיש תראה מה זה ואז יעקב לא הרגיש בפרעו שהוא מלך מצרים למה היה נמוך בגובה

אמה מה? כמו למדנו הנבוכד נצר הוא היה גם גבאו אמה.

גם זה פרעה היה גבאו המ. למה? למה הטעם שהיה צריך יעקב שיוסף יעמידהו לפני פרעה? שכבר היה זקן.

צריך לסמוך אותו. יעקב לא הרגיש בפרעו שהוא מלך מצרים. כי היה גובה אמה. הוא צריך יוסף להראות לו.

אתה מבין? למה הוא היה קצר שמה? אומר אבא בוא תעבוד מלהונק תראה אותו מתחת לאר הוא קצר בגובה אצבע יעקב שמעוני בן דיר מביא גובה אצבע פלה זה בעל התורים אור החיים מביא שיעקב לא הרגיש בפרע כי היה גובה אמה הקדוש ברוך הוא רוצה תראה מה זה היה גובה עצבע הנבוכד נצבע והוא הנבוכד נצר כן אה יעקב שמואל מביא את זה בדיר בוא נראה את זה היום זה כמו אומר איך זה הקדוש ברוך א תראה אומר כשהקדוש ברוך הוא רוצה כזה ננס יהיה מלך כשהקדוש ברוך

הוא רוצה שמישהו יהיה מלך שיהיה הכי קסר בעולם כמו שהוא אומר נמוחד נצר היה גודל אצבע אומר שיהיה הכי חסר שוא רוצה הוא יהיה מלך הנה אני כותב פה כגדמצ בנמוכת נעצר שמלאך על כל העולם וכל גובהו לא היה יותר מטפחד לא יותר מטפח והטיל מורה בעולם עד כדי כך שאנשים פחדו לחייך מוחד לצר מי הוא בכלל למה בביאורי הראשונים כתוב שאיך חזק איך נתן לו זה הלו צדקיהו מה פתאום הוא דיבר עליו היה לו רוח מפעמת בבור אבל מה פתאום בכל זאת הוא צריך לפחד

לדבר עליו באו אליו כל גדולי המלכות אמרו לו תשמע מי זה הקטן הזה בגודל טפח הוא ימנוח על כל העולם בוא נתכנן להרוג אותו אמרו לו צדקיהו ונמליך אותך אמרו לצדקיהו אתה צריך להיות מל מלך אמר להם כן הוא לא ארנב את חיה אה שבוע את זה הלכו אמרו לו נבוכת נצד יש ככה כתוב בביאורי הראשונים אבל כשבא יעקב אצל אתה יודע ה הפתח אצל א פרעה היה נמוך שבא יעקב התרומם עם משה כמו משה עם משה נכון אבל פרעה שהיה בזמן משה היה הוא גבאו

המה זקנו אמה בזמ משהו גבר מה לא יפה אתה מדבר ככה אתה מבין כמה מה אל תגיד להיות בסדר טוב השם יעזור לנו שנזכה ללכת בדרכי השם עצמם למדנו היום שיהודה יעקב שלח את יהודה למצרים להכין מקום לתורה למה? בלי תורה אי אפשר להתגבר על יצר הרע.

בפרט שמצרים זה ערבת הארץ. ורק עם תורה מצליחים. זה צריך לדעת. רק תורה מצליח.

כן. היום אנחנו לומדים לעילינו נשמת שנגיד את זה עכשיו זה טוב. נשמת ידידנו דניאל. בן רחל ובן ציון האבא של ניר קוצוציני ניר בן אדה שם ישברהו ויחייהו ואריאל בן אדה אז בעזרת השם היום זה לעילון נשמתם שהשם לעילון נשמת האבא דניאל בן רחל והם דניאל הבנים שלו שריחו ימים ואשתו אדם בת מרים בבריאות וחיים טובים גנו נשמת שלום בן מרים ומנחם דל ידי חיים בצל ואלו נשמת יצחק בן לאהש על ידי אוחיון ציפורה נשמת יעקב בן דבורה מודש על ידי אדרי נתלי שרה בטרות והרצל

בן חתון גם כן הוא נשמתו שם יעזור שעם ישראל ישכון לבטח אמן נתחיל את המשניות ולפני שאנחנו נעשה את המשניות נו מה אתה יושב משנה פה בש אתה קם זהו כן נו פעם ראשונה פעם שנייה לא רבי שלום הכהן בתופה חמנקה אליהו בשאול בן אדס המסעודה והילד אליהו בן חנה רבי משה חיים דדשי בן גורג'י אהובה בצלה לתת היום פעמיים סיון משה כן שמעת גם אתה תיתן פעמיים לא גמור בסדר פעמיים למה גם בשביל שבת לא מחר נותנים פעמיים סליחה לא אבל כדאי היום לתת למה

באחר לא באים לא לא באים מחר יש שלא באים יש פעם והנה פעמיים פעמיים כי טוב מח הלאה לא אבל הוא נתן לי הרבה זמן זה א יהודה חורש כל הכבוד לא שמח אתה אף פעם לא מחסיר זרת זר זרת נרוח נצי וואי שפר אנשים יקום עליה הוא למטה מביא חיים וכתב רק זרתי וואי וואי ישתבח שמו לעתן מתולע איזה הזעל כלום רגעמה רמז טוב טוב חי סבק אתה יצחק להבד לעולם מי מל פלא נכון באמת זה מוסר גדול כזה קסר מולך על כל העולם קומה

מלא עורה יצחק היהורס אותו ברגל שלו כמו תולעת הייתי מוע אין עושין הלימי בשבת משנה פרק יד משנה ב מאיר כהן מה איתך בדרום אפריקה איך אתה דורשים לך פה דרישת שלום למעלמני של אין עושין הלימי בשבת זה תערובת מרובה מים ומלח עם תוספת של שמן בזה כובשים ירקות אתה מבין זה רוטב של הירקות שמים בהם מירקות ויהיו ככה אפשר לאכול אותם זה פותח את ה את התיאבון אז אין עושים מיני משבת אבל עושה הוא אתמי המלח שנותן מעט מלח במים עושה אלימי מועט וטובל בהם

פתאום ונותן לתוך התבשיל מותר אמר רבי יוסי והילים מבין מרובה במועט למה מועט מותר הרבה אסור ואלו הן ממלח מותרין נותן שמן בתחילה לתוך המים קודם שמן או לתוך המלח שהשמן מחליש כוחו של המלח משום לא דומה למעבד אתה מבין גם שאדם עושה סלטוס והוא עושה בפנים קודם כל ישים שמן אחר כך ישים את המלח הנה אומר אין נושים זה לא יהיה מעבד ממלח מרובין שנותן לתוך ירקות שכובשין אותם להתקיים אבל עושה ממלח מועטין כדי לטבדל בהם פיתו והוא הוא יהודי דמי מה א כולי אמר

אם הם מרובים אסורים אף מועטים אסורים אמרו מלאכה מרובה ואלו הלו מותרים נותן שמן בתוך המים בתחילה קודם שיתן המלח הוא נותן שמן בתחילה לתוך המלח קודם שיתן את המים להשמן מעכבו שאין המלך מתערבב יפה עם המים הוא מצ כוחו אבל לא יתן מים ומלח בתחילה ואחר כך יתן שמן משנה ג' אז למה במרובים אסורים זה יותר מדי זה כשפה הוא עושה הוא לא עושה כדרך החול טובד בהם את פיטו שמה הוא שם את זה בשביל להשים בפנים ירקות אין אוכלין זביון בשבת זה מין אזוב

שמש תרופה מה הוא עושה היה להם לפעמים יש לא עלינו לאנשים תולעים בבטן וזה מפריע לו יש ילדים כאלה שיש להם נותנים להם איזוביון הולך מתים התולעים הולך זה זה מין זה סוג של אזוב של זעתר סוג סוג למה שאין לו מאכל בריאים אז לא אוכלים בשבת אבל אוכלו את יועזר זה צמח של מאכל זה גם תרופה לתולעים שבכבד נותנים את זה למה יועזר גם בני אדם בריאים אוכלים ושותה אבוב רועה זה צמח ששורים ר אותו במים הוא משמש לתרופה למשל מי ששתה מים מגולים ויש

בפנים ארס מה יעשה שיתרפא שותה את הבוב רועה הזה כל האוכלן אוכל אדם לרפואה כל המשקין שותה לרפואה חוץ ממי דקלים כלומר מים שיצאו מבית שני דקלים זה השתייה הזאת מנקה את המע עים זה משל מאוד יש אומרים מדקרים אבל זה המדקלים מים שיוצאים מבין שני דקלים אדם שותה אותם ו מנקה לו כל המעי וכוס עקרין זה מכל מיני שורשים של עשבים פני שאין לי ירוקה זה תרופה לצהבת ירוקת זה צהבת אבל שותה עומד לקלין צמאו צמא וסך שמן קרין שלא לרפואה מותר הרקיים העירקיים בשביל

להיות בריאים הם אוכלים בשבת בבוקר סלט בסים ירקות ו וחצילים וקרנבית ראשי תיבות סביח היא והם בריאים כל השבוע היא אוכלים את זה ושמחים בהם הבסה של שבת אדונתי מי עליה השלום הייתה אומרת כל השבוע היא חיה מזה מי מהרוחה הזאת נכון זה זה אבל הנה אה יונתן אנחנו קנינו כבר קנו לי את ה את הזה את הפול אל תדאג השבת אתם תאכלו נראה לך כן אנחנו הולכים לגמרא היום זה דף סה כמניין שם הדנות שבית אדו אדוני תמיד כי ממילים בלמות זה שם ייחוד קדושה

בריך שכינתה שם כל ישראל אנחנו באים לקיים מצוות עשה שלמוד תורה כמו שמה כתוב והגית בו יומם ולילה כדי לקשר שורשי נפשו נעד ברכה בשורשנשים כן אדם העליון והנועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידינו כולנ עלינו מעשה ידינו כל עניהו לפניך אלוהינו שלא יר דבר תקלה על ידי ולא נקש דבר בנו חבר בהם עני במתך תצילנו מכל טעות בניס מונות בגברת ואת צד חכמה גורך יער כמתר לקחת תודה תורה חוקך חוקך מדינתך שיר המעלות בכו את אדוני אדוני אדוני ציכם קודש ברוכו את אדוני לכך אדוני נוסא

שמיים מים כן אנחנו מתחילים את הדף אמרתי לכם היום דף ס נלך לראש העמוד בחזרה ובעזרת השם נזכה ללמוד תורה להצלחת שי בן רות וד דוד בן אסתר ישועות גדולות פת שמואל בן אסתר קפואת שמואל בן בן אסתר בעזרת השם רפואה שלמה שיש בשר יכול להיות שיש בשר תבות אה יופי ברוך השם יהיה יהיה רק טוב נס תניה ראש העמוד ס עמוד א' למעלה בראש העמוד יא בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם תניה המודר הנאה מחברו אין מתירין לו

אלא בפניו אדם שמודר הנאה מחברו ובא אצל חכם שהתיר לו את נדרו יש אומרים המודר הנאה וחברו בפניו נדר בפניו שלא יהנה ממנו לכן לא יכול להתיר אלא בפניו אבל אם נדר שלא בפניו יכול להתיר גם שלא בפניו אז תני המודר הנאה מחברו כשבא לפני חכם אין מתירין לו אלא בפניו של חברו או מפני החשד שאם יתירו לו שלא בפניו יכול לחש בו שעבר הנדרו ויש אומרים מפני הבושה שבפניו מתבייש לבקש היתר על נדרו אמר רב נחמן מה מנה הנמילה עכשיו מאיפה לומדים את זה שדווקא

בפניו אמר רב נחמן דרכתי ויאמר שאין משה במדיין לחשוב מצרים כי מתו כל האנשים.

תראה מה זה. יחשוב מצרים במקום שנדרת. אמר לו הנה אמר לו הקדוש ברוך הוא כי מתו כל האנשים. הגמרא דורשת לא היה צריך לכתוב בפסוק שהיה במדיין.

אומר השם משה במדיין לך שוב מצרים. כי צריך להגיד לו לך שוב. אלא אמר לו מה מה זה בא ללמד במדיין אלא זה בא ללמד במדיין נדרת לך והתרך במדיין מה פירוש כלומר בלפני יתרו למה צריך להתיר דווקא בפניו מפה לומדים שהנטר לא הנדר לא נידר אלא בפניו אתה רוצה להתיר את נדרכך דווקא לפני יתרו ואיפה מצינו שנדר משה ליתרו שלא יעזוב את מדיין נכתיב ויאל משה לשבת עם האיש הגמרא מה זה ויואן אין ויואן ואין עלה אלא שבועה נכתיב אצל נבוכ נצר ויבוא יביא אותו

בעלה שישביע את צדקיה הוא המלך ויבה אותו באלה זה שבועה וגם במלך נבוכה נצר מרד אשר ישבעו באלוהים הרי עלה זה שבועה אותו דבר פה ויו אל משה זה שבועה שנשבע לו משה שלא יעזוב את מדיין בבעלי התוספות שיש ספר נקרא מושב זקנים של בעלי התוספות. אז הוא כותב שנשבע לו שלא יהלך אלא ברצונו.

שאמר לו הקדוש ברוך הוא שילך למצרים אמר לפניו ריבונו של עולם אני נשבעתי לחמי ליתרו שלא אלך אלא ברצונו אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אתיר לך את השבועה והתיר לו הקדוש ברוך הוא. ועל זה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא אלוהי אתה אכילת להות את עבדך לשון לא יחל דברו ריבונו עולמים אתה מחלת לי שבועתי אם כן תמחול גם אתה שבועתך כמו אם אתה יכול למחול לי תמחול גם את שלך אמר לו משה רב לך אומר אתה יש לך רב אני אין לי רב לא

אז התוספות זה כתוב בשפר בושב זקנים מבעלי התוספות כך כתוב את זה ויאמר לו שמה אז אמר לו למשה לך לשלום ויאמר השם לא במדיין נחשוב מצרימה כי מתו כל האנשים פתח לו פתח להתיר את את שבועתו שלא יזוז למצרים אחרי שכבר נתן לו רשות לך לשלום אומר משה רבנו נשבע לתרום שני שבועות אחד שלא יזוז מבלי רשותו ושלא ימול את בניו והנה לא היה לא היו ישראלים רואים להיכרות בכל להעמיד עד שנמולו חרפה להיקר כך בלי בכור ערים זה אי אפשר להיות כך אומר בהתראה

לפרעה אין מן הראוי שהמטראה בפרעה מכת בכורות ומר בני בכורי ישראל ויהיו בניו ערלים על כן לא אמר הקדוש ברוך הוא למשה במדבר שיתרה בפרעון בני בכורי ישראל כי היו בניו עדיין בכורים א א ארלים ציווה לו שישוב למדיין ושם יתיר לו נדרו של הליכה למצרים ויש לנו כלל הנשבע שני שבועות כאחד הותר אחד מהם אז הותר כן משה רבנו נשבע שמ אומנם בבואו למדיין מיד רשה לו יתרו בלי התר על ידי פתח רק נתן לו רשות אבל לא צריך ואמר לו לך לשלום הקדוש ברוך

הוא לא נתפייס בזה כי רצה שיוותר גם על שבועת המילה על כן שיותר גם שבועת המילה על כן שוב אחר כך אף על גם שכבר כבר אמר לו הולך לשלום חזר הקדוש ברוך הוא ואמר פתח להתיר לו כי מתו כל אנשים אבל שורה לא אכלה על דבר ש בתורה מבטל מה שכתוב בתורה אומר הקדוש ברוך הוא קשר ענן על הפתח שלרו והקדוש ברוך הוא אמר לו למשה מותר לך מותר לך מותר לך כן זהשמוע הלכה בתורה נשבור בהר סיני אבל פה זה לפני הר כן זהו

זהו אותם תורה אבל לא נשב הוא עדיין שלא בפניו תלוי במה יש את זה כל שתופס דבנה הראש פה על המקום כותב התיר מדרש שלא בפניו תופס פו אחרי שהיה עם המלאך וזה חש עוד מה עם מרדותה במה מרד צדקיהו הוא המלך במיוחד נצר אשכח צדקיהו במיוחד נצר דאבה ככ ארנבה חיה ראה אותו צדקיהו את נבוכד נצר שהיה גודלו כמו זרתנבת אוי ואבוי איך הוא יכול כנראה זה נפ נפתח לו כמו גומי הפה נצר הקטן אני חשבתי טפח זרד זה שלושה צפחים אה זרד כזה זה

מה זה ככה לא חשבתי זה זרת כזה קטן שלושה צחים חציזה קטן שלושה לא אומר שזרת זה חצי אמה אחד לא אומר זרת זה חצי אמה שלושה טפחים גם בכל זאת אה מה זה 24 סנטימטר אבל ארנבת יותר גדולה ממנו לא אבל כתוב במדרש טפח אבל הוא הביא לנו מילקות שמוני זרת חשבתי זרת זה של האצבע שמעת א חלק קניסק אומר שזה אצבע הוא מביא את זה הוא שואל רבי יעקב זה יכול להיות צי דבר כזה טוב טוב בן אדם כזה קטן זה הפנה שמו תולעת

זה מעשה השם שהקדוש ברוך הוא רוצה ככה זה והוא גם מלך זה אחד כזה זריר דהוך על כל העולם וכולם מפחדים ממנו מידה של זרת ככה כן כן הוא אומר שרב חיים קניבסקי עליו השלום אומר זה זרת כזה צריך לראות איפה הוא אומר את זה בספר של אז זהו אז אומר דאבה כאיל ארנבה חיה אכל ארנבת באותה חיה וזה דבר מגונה זה לא נימוסי מלך ממנו למה הוא רצה להרגיל עצמו באכזריות ותאר לך הקדוש הוא פתח לה לארנבת את הפה תעזוב אותי אל תיגע בי אל

תעשה היא זועקת ובכה והוא תופס לה חזק שקט הוא נוגס בה לאט לאט באכזריות גדולה איך שהיא חיה איך שהיא חיה והיא צועקת אומר לה שקט מה אתה בונה יש דעת יחידה שזרת זה שליש עמה שזה שני טפחים דעת יחידה אבל כל הדעות זה כאילו כמה שלוש שמה לכם פה דומה לחמור זרת אורכו וזרת רוקבו על ה יפה אמר להשתבע לי דלא מגלי אלוהי ולא תפוקמלתה שבע לי שלא תגלה את הדבר שלא יתפרסם הדבר הזה איךשהו אכלזריות כזאת איזה תארנבת, איזה בושה, אין לו בושת פנים,

אתה מבין? ישתבע. אבל אתה יודע שהבן איש חי מביא שהיה אכזרי לא מפה.

אומר היה לוקח הוא לקח את מלך צור וכל יום היה אוכל ממנו חתך בן איש חי ברם צריך לדעת למה הקפיד מוכר צרך על זלזול כבוד שהיה לו בדבר שגילה עליו שהוא אוכל ארנבת אם בשביל שנראה אכזרי אומר הבן איש חי הנה הוא היה אוכל להדיה כל יום מבסה חיר מלך צור אחר שהורידו אתה יודע מלמעלה עשה לו הלו הוא עשה לו מדינה שחותך מבשרו באודו חי ומטבלו במלח ואוכלו ויש לומר שכל אכזריות שעושה בתורת דין ומשפט לי הפושעים אין אין לזה זלזול כי אומר כך

הראוי הוא למלך שכמותו להטיל אמה גדולה על הפושעים באכזריות אך בדבר זה שאין בו דין ומשפט הוא עושה אכזריות לבעלי עלי חיים לאכול בשרם בעודם חיים זה בן איש חי ואין לו הנאה מזה איזה ההנאה הזאת ודאי זה מורה על רועל שהוא רק רע ואכזר הכי קשה בן איש חי לסוף אבק מצטער צדקיהו בגופי לא יכלזקיע, נשבע לו, אבל לא יכל לספר, לא יכל לחכות, מצטער כל הזמן שהוא קשה לו לשמור את הנדר הזה. שמעתי לכם שיש, תראה צלך יש לך באורי הראשונים אתה רואה הנה

מאירי. מפרש באגדה שבתחילה כשמניו בן נבוכת נצר כשמינהו נבוכת נצר תחת יכוניה שהוליך עמו לגולה מנהו לצדקיהו על שבעה מלכים של אומות העולם צדקיהו יום אחד נכנסו אצלו ואמרו לו לך נאה למלוך שאתה מלך בן מלך והגול המלכות וזה הנכנס אין גופו אלא עמה עם רצונך נהרוג אותו ונמניך אותך אמר להם אף אני יודע שהוא מכוער שפעם אחת נכנסתי אצלו ומצאתי אותו כלל ארנבת חיה מיד תראה רשעים אין אמונה בגוי מיד שלחו הדבר ללבוכת נסר הם היו בספרון שלחו ישר לנבוכת נצר אמרו לו אותו יהודי

שהמלכת עלינו אומר כך וכך עליך מיד שלח נבוכד נצר אחרי סלדרין וידבר איתם משפטים. יש לי פה ביאורי הראשונים.

הנך רגיל זה לא יודע. איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי. אז מה עשה? הצילה שבועתה.

הגמרא אומרת אצל הסנהדרין ואמר שלא נצח אמר להם סיפר להם איך הוא אכל ארנבת והיתה צועקת יוסף חיים ברח מהחדר לא יכול לראות דבר שמע לבחד נצרח דקה מבזין לה שאוכל ארנבת חיה שהלך והית סנהדרין בצדקיהו הוא הביא אותם? לבגד. תראה,פה כתוב לבבל, אבל תראה, הם אומרים שמה כשמרד בו צדקיהו ועבר על שבועתו, זה גם ביאורי הראשונים, כן? בא וישב לו בדופנה של אנטוכיה.

אנטוכיה. איפה זה? טורקיה של היום ושלח בשביל סנהדרין ובאו לקראתו ורא אותם אנשים של צולה והושיב אותם בקתדרות של זהב אמר להם סדרו לי תורתכם פרשה פרשה ותרגמו עלי כיוון שהגיע לפרשת דדרים אמר להם אם הוא רוצה לחזור יכול לו לחזור אמרו לו ילך לחכם ויתיר אמר להם אם כן אתם מתרתן את צדקי את שבועתו ציוה ושמטום והושיבום לארץ תשמע מה אומר בקשרו שערות ראש בזנבות הסוסים וגררום 70 סנהדרין אבל תראו כראו כמו כנראה היה להם קוקו איך שרותם מזנבות סוסים כנראה כנראה לא לא היה

להם פאות הרוקו אה על הפאות אה לא כתובד או שהיו צריכים להביא לבת נצי אפשר עכשיו מביא את זה מביא את זה עכשיו כזה כןצ מה אתה אומר תירו את הנדר על ידו לא ר הייתה כדין כמו ש כן זה מחלוקת אם זה היה בדיוק איך איך זה היה הם בוודאי עשו כדין רק הוא לא קיבל את שלח והת סנהדרין וצדקיהו אמר לאון חזית מה קעבת צדקיהו לו אחי ישתבע בשמ דשמיה דלא מגלינה אמר לי צלי שבועתה נשאל אמר להון מצילינ שבועתה אמר לי אין כן

אפשר להשאל השבועה אמר להוא בפניו או אפילו שלא בפניו אמר בפניו אמר לו והתור מה יעבדו ובו אתה יודע שכתוב שנדבר מצווה אפילו שלא בפניו כיוון שיחזקיהו היה מצטער מאוד אז זה מצווה ויכן אפילו שלא בפניו אפשר אמרלה בפניו אמר לו תעבדו אתם איך היתרתם ומה התעמרטון לצדקיהו שאסור להתיר את הנדר מיד ישיבו לארץ ידימו זכני בציון דממה אמר רבי יצחק שנשמתו קרים מתחתם עבדי נבוכד נעצר שמתו את הקרים מתחתם בהתחלה הושיב אותם על קרים דרך כבוד מאחר שלא עשו כהוגן לקח להם את הקרים אוי

ואבוי למה עשו שלא קוגן? היה מצטרך למה שלא בן זה מחלוקת משנה פה לא כתוב שקש כן במדרש אחד רבי מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כן נולד יש דברים רבי מאיר עכשיו אומר על הטרת הנדרים הלא מתירים בנולד רבי מאיר אומר יש דברים שהם כן נולד נתחשו אחר אחרי שהוא נתחדשו אחר אחרי שהוא נדר נדעו אף על פי כן דינם שאינם כנולד אלא מתירים בהם את נדרו כמה שאמר בשעה שנדר שכל מה שנודר הוא מחמד דבר זה אפילו אם אחר כך נתחדש דבר כבר

כבר לא שיך את הטעם שנדר מתירין לו את נדרו ואין חכמים מודיעים לו הם אומרים לא גם זה נקרא דבר חשוב שנולד ולא פותחים לו בהם בוא נראה כיצד אמר נוצת דוגמה אמר כונם שאני נושא פלונית למה אבי שאבי הרע אומר אני שאיני לא רוצה להתחתן עם פלונית הבח אומר שאיני למה אבא שלה רע מסורע אוכל ארנבת אמרו לו מת אין בעולם או שעשה תשובה אתה רואה זה דבר שנתחדש אחר כך סובר רבי מאיר זה לא כנולד אלא כמה שתנן לדרום מחמת שיביא הרע אם ימות

או עשה תשובה אין בעיה מתירינו את נדרו כולם בבית זה שאני נכנס שכל שהכלב רע בתוכו לא רוצה כנס למה יש שמה כלב רע או שהנחש בתוכו אוי ואבוי אמרו לו מת הכלב נהרג הנחש מי זה אז אנשים שם היו גרים עם נחש הרי הרי הן כנולד ואינו כנולדם לאכול חלב שתות חלב הם שמחים אה מטריין לו את נדרו ואין חכמים מודעים לו.

תראה רן יש דברים שאם כן נולד לפי שהוא כטולה נדרו בדבר כיוון ד אמר שיביא הרע משמע כל זמן שיביא הרע אני לא רוצה לפי כך כשמת הוא עשה תשובה שראה כולם שאני וכולי כן גמרא אמר כולם שאני נוסאת פלוני למה אבא שלה רע ומת אבא שלה או שעשה תשובה אמר כולם שנכנס לבית הזה מת הכלב אין כלב פותחים לו לדעת רבי מאיר כן אמרנו שאפשר והרי מת נולד הוא דבר שנתחדש אחרי שנדרו למה מתירים לו אתדת נדר היינו אצל דתן ואבירם מת זה נולד כי

מתו אנשים שמ אמת אמר רב הונה נעשה כטולה נדרו בדבר כאילו אמר בפירוש שנדר רק כל זמן שהביא הרע אחרי שמת הוא עשה תשובה מותר למה כלומר אומרים לו על מנת כן הוא לא נדר הוא נדר רק אם הוא רע אם הוא חי אבל לעולם באמת לא מתירים לו לעולם באמת לא מתירים לו רק כאן בגלל שהוא טולה נדרום את ירים לו. רבי יוחנן אמר כבר מת וכבר עשה תשובה כעמרלה בשעת נדרות. יפה. יוחנן אמר שהמשנה לא מדובר שלאחר הנדר מת או שעשה תשובה אחרי הנדר

זה כנולד.

גם רבי מאיר מודה שלא מתירים בזה. ככה דעת רבי יוחנן אלא כוונת המשבה המשנה שבשעה שנדר כבר מת או בשעה שנדר כבר עשה תשובה והנדר היה בטעות טעות ביסוד הנדר ברור תראה רן נעשה כתולה נדרו בדבר כתפרשית ומשום הכי שרה אפילו בלא שאלת חכם הייתה בירושלמים דברינ פני שהוא כתולה נדראהו בדבר ואומר כולם שאני נהנה לאיש פלוני כל זמן שהוא לובוש שחורים לבל שלפני מותר רב זעירה בשם רבי יוחנן אמר מסכים מסכים אפוא אינו צריך שאלה לחכם יוחנן אמר כבר מת וכבר עשה תשובה כאמרינן כלומר

שמת קודם מזו אבל לנדר טעות וצריך עיון לרבי יוחנן חשבתי שאתה מסכים לפירוש רבי יוחנן איך איך היא קטנה יש דברים שאם כן נולד דכיוון דכבר מת לא דמנו לא ת כלל מתיב רבי אבא אמרנו במשנה כולם שאני נושא דפלונית כעורה זה משנה לקמן זה יהיה כתוב לקמן כולם שאיני נושא לפונית קעורה באמת הוא טעה חשב שהיא קעורה היא לא קעורה והרי היא נאה ואמת היא נאה שחורה או אמר כולם שאני נושיא פלונית שהיא שחורה פחם והר לבנה טעות או אמר כולם שאני נושא לפילונית למה

שהיא קסרה כמו נבוכ נסר והרי ארוכה מותר בה אפילו בלא הטרת חכם אתה רואה למה לא מפני שקיעורה ונעשת נאה שחורה ונעשה או אם הייתה קורה ואחר כך נעשת נעה לא או שהייתה שחורה ונעסת לבנה אתה יודע כמו לבן הערמי זה קושן גרשתיים קראו לו עלו למה קוראים לו לבן בגללו נעשה אליעזר לבן לא שהוא היה שחור כשאמר לו בוא ברוך השם לבן אמר לאליעזר בוא ברוך השם נהפך אליעזר כיוון שעשה את מלאכתו באמונה. נהפך אליעזר. אליעזר היה קושי שבקושי, ממש שחור משחור את האורו, פחם,

ממש שחור.

ואז כשאמר לו, כשאמר לו בוא ברוך השם, פתאום נהפך להיות כמו רגיל, יהודי, רגיל, טוב, לבן, בסדר, נהפך להיות יופי. איזה קושיה אתה בוא עכשיו פלא פלאות לכן קראו לו לבן למה בגללו נעשה אליעזר לבן אז לא בגלל זה שחורה ונעסת לבנה כשרה ונעסת ארוכה אלא ש הנדר טעות בכלל זה לא היה ולא נברא אתה היא לא הייתה שחורה ראית מישהו אחר זה לא אותו אדם לכן מת לכן לא צריך משנה מה לרב הונדי אמר נעשה כטולה נדרו בדבר תנה תולה נדרו בדבר וטענה נדר טעות

בשמ רבי יוחנן שמשנתנו מדובר למה התיר לו את הנדר בדבר שנתחדש לאחר זמן ניס קצת לנדרו בדבר אז מובן שמחדש התנא שני חידושים תנה תול נדר בדבר שזה מותר מחדש את זה הראשונה ותנא נדר טעות שונה כן אלא לרבי יוחנן דאמר כבר מת וכבר עשה תשובה ככה הוא הסביר את המשנה למעלה למה לילים מתנהטרזמנה נדר טעות קשיה לכאורה המשנה הזאת מיותרת לא קשה רבי יוחנן קשה תראה ראשי תן התוני נדר בדבר והיינו רשע שהביא הרע ותנה נדר בטעות היינו שפה נדר כעורה והרינאה והדל לא אמרינן

בשפה גבי כעורה ונעסת נאה היינו טעמה משום דאדם רע עשוי לעשות תשובה ואסור למות אי כך עומדים דעתו כמר שביא הרע כל זמן שהביא הרע קמה שאין כן באישה קרורה שאין עשויה להיות נאה אם כך לא היה בדעתו שתהיה מותרת לו כשתבין כדי שתיהה נעה הרשבזל הנמ היא אמר אחי שאני נושא אישה פלונית שהיא כעורה כיתקטנה שיביא הרע הכי נמ זה משמע כל זמן שהיא כעורה אבל אחר כבן דלפלונית כעורה כאמר לא משמע כתרו בדבר בדבר חכם הוותיק רבי שמואל בן החכם הגדול רבי יהודה בר

חסדי בר שלא משת לא משמע שנות לו הדבר אלא טעות נדרוק מה קשיה מה תשובה אין תשובה ועוד אמר רבי מאיר אמרתי לך מכתסקתח זת לא זהתי כלום תגיד לרב תתחיל לא הכלזכשור ועוד אמר רבי מאיר פותחין לו מן הכתוב שבתורה פותחים לאדם להתיר את נדרו מן הכתוב בתורה ואומרים לו אם אשר הנאתו על חברו ביקש מחברו להשאיל לו כלי ולא נתן לו פותחים ואומרים לו לא היית יודע יודע שאתה עובר על לא תקום ועל לא תור אם אתה לא נותן לו עכשיו לא משאיל לו

אתה עובר על הוא רצה ממנו איזה דבר ואמר לו אני לא יכול ביקש ממנו איזה כלי אמר לו אתה יודע מהיום לא יתן לך אני עושה רנאתי עליך שום דבר לא תהנה ממני וכולי עכשיו איך פותחים לו את הנדר אומרים לו אלוהי אתה יודע יודע שאתה עובר בנדר הזה על לא תיקוב ולא תיטור אתה נוקם נותר על מה שלא השאיל לך נוקם מה זה שהוא אומר לא יתן לך כמו שאתה לא נתת לי ונותר נותר אני נותן לך לא כמו שאתה לא נתת לי אמה פה

לא טוב אני לא רואה את הפנים של הרב אני לא יכול לראות את הפנים של הרב טוב פדר ועל לא תשנע את אחיך בלבבך כמו כן אם הנאתו על חברו מחמת שעשה לו דבר שלא כהוגן אומרים לו אם היית יודע שאתה עובר לא תשנע את אחיך כבבך או אתה עובר על ואהבת לרעך כמוך וגם אתה עובר והי אחיך עמך שהוא עני חוששים ש שם המודר יהיה עני אחר כך שמי יעני יעני אתה מבין וכי אחיך עמך ואין אתה יכול לפרנסו מחמת מודר הנאה ממך אמר אלית

יודע שהוא כן שעובר על מה שכתוב בתורה לא הייתי נודר הרי זה מותר הוא לא למד בקוטה באיש הזה אתה יודע שוכח לא הוא לא כשיש זה תפחד שהוא יעיז פניו אתה מבין יגיד את האמת הנה אומר רן דף על גב דסקינן בפרק ארבעה נדרים דלא פתחינן ביש בוטקמת קרות חרב קדשמוא דמר כל הנודר אףבי שקימו נקרא רשע רבי נתן דמר כל הנודר כאילו בנה במה דתם שנה דהבו איומים גדולים והי והיא אפילו על דעת הוא נדר התבייש לומר כן נמצא שאין נדרב נטרן יפה אבל

אני דמנה אחמירלינן שכולה הי נתן לי אני לא אתן לו אתה מבין זה לא הוא לא בסדר אני צריך לחנך אותו ללמד אותו [מחיאות כפיים] אמר לרב הונה ברב קינ לרבנן נמה כל דמעני לו עליינפילומר דמת לי לפרנסו בעדי כולעלמה פרנסינלה אתה אמרת לי פותחינו בחי אחיך עמך שמיעני ואתה לאין אתה יכול לפרנסו אז כדאי לך כתוב כדאי לך להטיר את הנדר אמר לרב קתינה אמר ל רב הונב ברב קינה לרבנן איך כתוב במשנה שמן התורה הוא חייב לפרנס את קרובו שנהיה עני נה מה המדיר

יענה על זה מה כל דמענה לו כל דמענה לו עליינפין מה כל עני לא עליי מותר לחול לפרנס אותו לבדי ומן דמטה לי לפרנסו בידי כולע מה מפרנסים על מה שמגיע אני אפרנס כמו כולם כלומר יש קופת צדקה כולם שמים בקופה הזאת של אנשי העיר משמה יפרנסו אותו הגבאים ואני נותן כמו כולם מה שאני מחויב לתת לפרנסת אני העיר אני אתן לגבאי צדקה אפרנס ביחד עם כל אנשי העיר מותר במודר הנאה למה לא נותן לו מידו לידו אתה מבין הגבאי צדקה יכול ליתן למי שירצה מודר

הנאה מחברו כשהולכים בדרך ואין לו מה לאכול נותן למישהו אחר ואחר נותן לו אמר לה אני אומר כל הנופל אינו נופל לידי גבאי תחילה מי שנופל לידי עניות הוא לא נופל ישירות על ידי גבאי אלא קודם התפרנס מקרוביו עד שמעינים הגבאים אם אין בהם אתה מבין אין קרובים אין מי מפרנסים אותו אתה מבין מה הם עושים הגבאים לא יש נותנים לאכול לא יגמרו הם מחכים קצת רואים שמים לב יבוא הכרובים שלו דודים אחים משפחות יביאו לו יראו שהוא קשה לו רק אחרי זה שהוא הולך לגבז

כל הנופל אין הנופל את הגב גבית החלה באותו שעה גבאי צדקה לא מפרנס אותו אז זה עובר עליי אחיך עמך בינתיים בינתיים אמןק שנהיה מן הנותנים ולא מן המקבלים ולאמר קודם עיני להב עליי נפול איך קטנה דפותחינו שמיעני והיא אתה יכול לפרנסו וקטנ ד ימין כתוב בתורה דעל מה מחיב באחי למה למה לקודם מעיני קודם מעני לא עליי נפל שאני יכול לפרנסו לבדי מה דמת לי לפרנסה בדי כול עלמה פרנס ללה ורשי בכך שפי שסר עליי עליו נכסיו שהרי לא יתן ביד אלא ליד גבאי וכיוון

שאם רצה גבאי ליתן לאחר לרשות בידו שרי דב כי הוא נתנן בשביל מה אני צריך לבוא הטרה מהתרה מה כל הדבר דבר הזה כל הנופל אין נופל לידי גבית תחילה אלא שואל מקורב מספר נס וישעתה כעבר הקרדכתיב אחי חימה הוא אחד שנודר נדר כזה הוא סתם מקפיד עליו לא אכפת לו שהוא גם נה לא אבל משך הזה שנדם משך הזמן אדם נרגע לא הוא מתרצה לתת בטח כן בטח פותחים משנה שמו שאתה לומד איתי יופי זכית היום יוסף עלך הצדיק רבי יוסף חיים מצד אחד רבי

יוסף חיים מצד אחד תראה עוד צדיק אתה רואה מה כהן הנה יוסף כהן מילה מישל מישל לא לא התקשר פותחין לאדם בכתובת אשתו. נדר לגרש את אשתו. אומרים לו הייתי יודע צריך לפרוע על הכתוב בתה נודר.

ואם אמר שלא היה נודר מתרינו את נדרו. ואם אמר שכן היה נודר לא מתא יכולים לתיר לו. מעשה באחד. הנה שנדר מאשתו הנאה.

אז מי שנדע מאשתו הנאה קופן אותו לגרשה והייתה כתוב בת 400 דינרים הוא בא לפני רבי עקיבא וחייבול את כתובתה כל ה-400 דינרים אומר תן אמר לו רבי 800 דינרים הניח אבא אבא הניח לי סך הכל 800 דינרים נתן אחי 400 נשאר לי כמה אני 400 לא דיה שתיטול עם 200 ואני 200 מה זהת 400 אני צריך גם לחיות ואני 400 לא יודע יש ליטול מזים ואני מזים אמר לו רבי עקיבא אפילו אתה מוכר שיער ראש או שך אתה נותן הכתוב בתה יעזור לך שום דבר

היו מוכרים את השיער בטח שיער כמו שלך זה רציתי תשת זה מעורב אתה מבין כ היום שער כל ה אמר שם אמר שם היה לו שער ככה אותו אמר לו אם לא הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר אם הייתי יודע שאני צריך לצלם את כל ה-400 ואין לא הייתי נודר אמה התירה רבי עקיבא זה הפתח והתירה שאומרים לו היא לא הייתה יודע שהייתה עליך לפרוע כתוב בתה כלום נדרת היא אמר לה מתירין אותו אומרת הרב בן בני ובנך אברהם אפרון אמר לו ביני ובנך מה

היא עפרון באמצע 200 אברהם באמצע 200 400 בני ובך 400 כסף עובר לסוכר יפה כן ככה אני לומד איתו מטלטל ממשתעבדי לכתובה אתה אמרת 800 דינרים הני האבא חצי אחי חצי אני מה מטלטלים הכסף משתעבד לכתובה זה מטלטלים קרקע משתעבד לכתובה אמר ויה קרקע שווה 800 דנר או קרקע לא כסף מזומניות והקטני שיער ראשו לו אמר לו רבי עקיבא אפילו אתה מוכר שער ראשך אתה נותן הכתובתה אז אפילו חייב למכור שיער ראשו שער ראשו מטלטלה הוא והנה אתה רואה איזה משעבד לכתובתה חיקא אמר אפילו אתה

מוכר שיער ראשך ואוכלומר אין לך כסף אתה צריך לשלם את זה את קרקע ואחר כך איך תאכל תצטרך למכור שער ראשך ולאכול אתה חייב לתת את הכתובה אבל לעולם מטלטל משתעבד אמת היום להלכה משתעבדונים מה זה שמה התמינה כתוב לא היום גובים כתובה שמת מינה מה שהיא גובה אפילו לא נשאר לו לאכול רק אם יוקור שיער ראשו אין מסדירין לבעל חוב אמרת משאירים לו תמיד מסדרים לבעל חוב מטה מפס כלי אומנות מזון 30 יום פה משמע שלא מסדרים בערכין מסדרים אדם שאומר עליי ואין לו כסף

מסדרים לו שיהיה לו מיטע הפס וזה והשאר צריך לשלם אבל בבעל חוב לא מסדרים כל מה יש צריך לתת הבח כתב אין שיירים לבעל חוב אמר רב נחמן ברבי יצחק לומר שאין מקרעין שתר כתובה אומר באמת אפשר לומר שמסדרים לבעל חוק רק מה מחדש את המשנה שאפילו אם עושה לפנים משורת הדין והוא לא רוצה שתיסדרו לו ולא נשאר לו רק למכור את צעד ראשו אין בכך לפרוח כל כתובתה לא נפ נפטר מלשלם את השאר חייב לפרוע עלה את כל כתובתה ושיהיה לו כשיהיה לו אז למה

המשנה כתבה כך לומר שאין מקרעין שטר כתובה אפילו שלומדים שמסדרים מערכין זה לא דומה לגמרי לערכין מצינו בערכין אם היה עני נותן סלע היה השאיר אין הוא חייב לתת לשלם להקדש אבל בכתובה גם אם שילם את כל מה שהיה לו לא נשאר לו כלום אחר כך השיר חייב לתת את כל כתובתה המשירים את זה כן לכן לא קורעים את הכתובה כל זמן שלא פרע את הכל לא מקרעין את שת כתובה זה בעלמת בכתבה החמיר לכל בעל חוב זה כמו בעל חוב רן תלמדלי שמע משתעכתובה פילוקת

דרבי מירבנן כת תנס שער ראשך ושער הראש מטלטלו ואמר רבי עקיבא דמחייב לזבונן לפוע כתוב בתה חי כמה אפילו אתה מוכר שע רו שלך ואוכל היא טורפת כל כך כעות אפילו לא ישאר לך דבר אלא שתצטרך למכור שיער ראשך לאכול שמעת מנ מסדר בעל חוב פות בפרק מקבל כמדמר דמניחין לו מטעפס כל מנותו ומזון י חודש לגמר מך מך מערכין כן מה דמר אין מסדרים ומידתנן אפילו אתה מוכר שער ראשו שמעמינה דין מסדרן מר שאין מקר עין שת כתובה כלומר אין אחי מד מסדר מי אוכי

כמר לא אפילו אתה עושה לפני משורת הדין לך רוצה בסדור לא תחשוב להיפתר לעולם אין קורעין כתובתה כדי שלא ימצא לך לאחר מכן תחזור ותקבה תנן ועלכינו תנסל עלי עשיר בעשיר בעשיר אין לו עליו כלום בסידור מערכים גברנלה הנה מילה לעניין סידור אבל עניין יד לא משבכתוב שמע מינה שמעינד משד לכתובה אפילו מיד לא אפילו מנה די לא משתעבד טעמה משום דין זמן כתובה ידועשם אלו תקבל לעולם שהיא גובה אין גובה אלא על ידי מיתה וגירושין אם כך לא שמכה דעתה אלא על הקרקע משום אחי

לרבנן הורע כוחה של כתובה מחוב דעלמה גם דת מלך משתעבדה כך דגה מינה אפילו מגלימה כתפה כ מוכחה שמעת חבילה זה בפרק העומר קדושין רבי מאיר דיפת כתובה מבעל חוב דעלמה דני לבעל חוב לא משתעבד כתובה משתעבדות הלכות איפה הפרחים של פוזן הוא יבוא בדרך אני לא רציתי ללכת כדי לא לבטל תורה אם הייתי הולך לטלפיות למחסן הייתי מבטל את כל השיעור הולך יביא יבוא יבוא יבוא חרב שעש פעם לקח שתושים אנחנו היום סימן ש לז שכן שנה הלכה א' דבר שאין מתכוון מותר זה כבוד

הבית דבר שלא מתכוון בוא נראה קיבוי מה זה כיבוי לכבד את הבת כיבוד הבית כיבוד הבית כן דבר שאין מתכוון מותר כלומר דברים שמותרים לעשותם בשבת קצת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה אחרת זה לא מתכוון זה מותר תעשה דרך עשייתן מותר לעשות אבל בינתיים שמה שח מותר בכנ שלא יהיה פסיק רש והוא שלא יהיה פסיק רש פסיק רש זה הכוונה מוכרח שיהיה כך אם כך גורר אדם מט כיסא וספסל בין גדולים בין קטנים זה מותר בלבד שלא התכוון לעשות חריץ חול מותר לרבץ הבית לעזות מים

על הקרקע למה יש אבק אז לא יהיה להם בלטה כיוון שאינו מתכוון בין לעשות דגומות אלא שלא יעלה האבק. רגע, ואם הוא גור בוודאי יהיה חריץ זה פסיק רש כמו ספסלים גדולים שבטח שיעשה חריץ. אתה רואה? הגם במרוצפת אסור.

למה? גזרה שלא מרוצפת. מה? לגמור זה בצד.

כן. מוסדרוס שלא מתכוון לא אם זה גדול אה זה בסדר גדול אז גם בצ למה אבל במרוצ אומר בחזון עובדיה כתב שדעת השולחן ערוך מותר אפילו בגדולים ביותר שכן יראה מדברי ערוך שולחן אומר כשאדם ברשות הרבים ובוודאי יעשה חריץ על גבי הקרקע כתב חזון ולדי הכ שאין לו שום הנאה פרטית מהחריץ ואין דרך חרישה אלא בכלים המיועדים לחרישה פסיק רש דלא ניחלה זה מותר עכשיו עגלה של קטן מותר לגרום אפילו עגלה גדולה כיוון שהיא רק כובשת לא שחרית דעת חוט השני שאין היתר להפנות את העגלה

לצדדים אבל להפנותה לצדדים שעומדת במקומה אסור עשו ב אותו דבר כיסא גלגלים לוקחים זקן כמו גלה לא יש נשים שיש להם עקב גדול גבוה הם הולכים זה נעלי עקב זה נקרא מותר להלך עמהם לגבי קרקע רכה זה בטח שזה עושה חרית שם מה זה כובש אסור לכבד הבית אלא אם כן הקרקע מרוצף ויש מתירים אפילו אינו מרוצף למה מזיז עפר מאסור לכבד הבית מזיז את העפר על ידי הכיבוד מתמנים הגומות שבבית זה נקרא בונה שי גומה כן אלא אם כן הקרקע מרוצב אין לחשוש ויש מתירים

אפילו אינו מרוצב תקו מן הצד על ידי דבר אחר לצורך שבת ולא כן לא בוודאי שישבי בגומות ויש מחמרים אפילו במרוצף שאינו כן ג באנו מרוצה פסיק רשב וגזרו מרוצף עד שאינו מרוצף לכן נוהגים ואין לשנות אתם בבית לא מטתא אני אחזור למה אתמול לא שמעו את ההלכות אז הוא רוצה שאני אחזור על הלכות של אתמול אתמול למדנו הלכה יא השורי חיתים ושעורים כיוצא בהם במים אני חוזר על אתמול. אתמול למדנו השורח איתים ושעורים כיוצא בהם במים. הרי זה תולדת זורע וחייב בכל שהוא רוצה להנביט

אותם.

כן. כוונתו בשריה כדי שיתכחו החיתים והשעורים ויצמחו. אבל מותר לו לשרוט בשביל הבהמה שיהיה לה רך. אז השורי חיטים ושעורים וכיוצא בהם במים הרי זה תולדת זורע חיה בכל שהוא.

עכשיו עוד דבר אומר מורם מותר להעמיד ענפי אילנות שאתמול הכנת אותם במים בשבת בלבד שלא יהיה בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים אחלוחי את המים בשבת מותר לך להשים אותם בפנים רק שלא יפתחו הלכה יב תאנים שיבשו בהן וכן עניין שיבשו פירותיו בו תאנים שיבשו בהן כלומר בחו בחיבורם בעניו וכן אינן שיבשו פירותיו בו תולש מהם בשבת חייו אף על פי שהם כעקורים הטומאה ולומר הם הם בענף אבל הם יבשו אותו דבר אילן שיבשו פירותיו בו השתלש בשבת חייו אפילו שיבשו הפירות ועוקציהם לכן כשיב שהילן לגמרי

ואין גזעו מחלב אפילו הכי חייב סוף סוף האילן מחובר הפירות מחוברים באילן עוד דין יג אסור להשתמש בצדדי אילן כי אני לא אומר להישען על אילן או יש לו איזה מסמר שתלוי בו ולהשתמש בו אסור אבל בציד צדי צדדידין מותר יש שמה איזה מטלה ואז זה שמת עוד משהו ואז תסתכל בדבר שלישי לפי כך אסור לסמוך הסולם לצידי האילן כי צדיק במשתמש בצדין אבל אם יש יתת תקרועה בצידי האילן מותר לסמוך מערב שבת סולם עליו דבל ית צדדין וסולם צידה צדדין ולכן זה מותר למה זה

צידה צדדין בגלל בגלל ש הסולם לא נשען על עצמו אלא נשען על ה על היתד. ואם נעץ בו יתד וטולה בו כלכלה, היתד נקרא צדין והכלכלה כצד צדין. רק מה? כשיש לו את הסולם שם צריך להיזהר שלא ישים רגל אחד על השלבים ורגל אחד על ה על היתד אז הוא משתמש באילן עכשיו עוד דין אומר מורם מותר לגוע באילן בשבת אין בעיה אתה רואה עילן יפה אתה רוצה ללטף אותו מותר בלבד שלא ידנו שלא כן זה אחד בור עמוק אפילו 100 עמות מותר לרד ולעלות ומטפס

ויורד לא חיישינ שמי יעקב קרקע בירידתו ועלייתו אתמול למדנו גם א יש לו לאילן יש לו פה יש לו חבל קשור מפה לפה שהוא שתמש זה משתמש בצידי האילן או היום יש להם כמו איך זה נקרא גלגלת גלגלת כן זה גלגל חבל כביסה מחובר לגלגל מחובר באופן ישיר אסור אבל אם כשהגלגל קשור לאילן על ידי חבל ואז אחר כך החבל קשור לגלגל מותר צידי צדרים כן אנחנו הגענו עכשיו בשלז וכבר למדנו את ההלכה הראשונה ואת ההלכה השנייה נכון באמצע השנייה אז נחזור על השנייה נחזור על

הראשונה והשנייה אין דבר.

דבר שאין מתכוון מותר. כלומר הוא עושה דבר שמותר לעשות בשבת. ודרך אגב גם נעשה דבר שאסור לעשות אבל לא מתכוון לעשותו. מותר אבל שלא יהיה פסיק רשבטוח זה נעשה.

אי כך בני משל קורר אדם מיטה כיסא ספסל בין גדולים בין קרטנים בלבד שלא יתכוון לעשות חריץ. מותר. מותר לרבץ את הבית, לעשות תנועים על הקרקע. כיוון שלא מתכוון לעשות דגומות אלא שלא יעלה אבק זה א' ב אסור לכבד את הבית למה כשהוא מזיז עפר על ידי הכיבוץ מתמלאים הגומות הוא בונה אלא אם כן הקרקע מרוצף זה מותר ויש מתירין אפילו אין לו מרוצף למה טלטול מן הצד על ידי דבר אחר לצורך שבת זה לא ודאי שיש גומות ויש מחמירין למה הם אומרים באנו מרוצף חבסיק

רש גזרו מרוצף עד אין מרוצף וכן אומר מורם וכן נוהגים ושנות שגם בקרקע מרוצפת לא לטות ומהיו על ידי גוי מותר הם היה להם באשכנז היה להם גויים אפילו באנו מרוצב דבאמירה לגוי לא כדין על פסיק רש ועוד שכל דבר השנו במחלוקת הפוסקים מותר לידי גוי וכן על ידי בגד או מטלית או או כנף אוז הכלים ואין לו משה גמות מותר אתה מבין כנף עבז מותר כיוון שהם קלים נותן מהם רק את האבק מלמעלה אז זה מותר אפילו בקרקע שלא מרוצפת ואסור לכבד הבגדים על ידי

מכבדות עשויים מכסמים שלא ישתבעו כיסמיהם סותר כלי כמר מה זה מברשת כזאת כן משמע שמברשת של היום שלא נשבר מותר להבריש כובע זה רך אה לא יודע רק זה הטעם זה לא מלבן מנקה מנבן זה רק במים שתהיה בשם על המכנסיים שנפש כל ד אומר פה למטה דעת מרן באנו מרוצב כתב בבית יוסף שכיוון שהרמבם והראש מזכימים יצור דבר הכי נקטינן אנחנו עכשיו מה דיברנו אומר זה אסור לכבד את הבגדים על ידי מכבדות שלא ישתברו דוה כסותר כלי שתיים דעת מרן באנו מרוצב כתב בית יוסף

שמסכימים לאסור דבר הכי אלא אם כן הוא מקום שפשט את המנהג להתיר לכן התיקו זה לא חוזר על זה אז לא קשור לזה כף החיים אומר שמדובר בבגד שהוא לא מקפיד עליו כי יש בגד שהוא מקפיד עליו אסור בכלל לנהר אותו כן זה טעות ה זה חזיר למעלה כן שואל מדרשת דקה שלא תישבר אין חשש שתישבר מותר לנקות את הכובע אז זהו הוא שואל כן הוא אומר שמשמע שמותר הדין לדעת הרמה שכל בתי ה כל בתי העיר מרוצפים כתב שמותר לך גם לדעת הרמה היום כל

בתי העיר זה בתנ שהוא לא מקפיל את זה שמע אומר כמה שכל בתי העיר מרוצפים אז גם לדעת הרמה מותר תתו חדר שיש בו קליפות ואינו משתמש בו כל כך נראה שמקל יובה טלטול מן הצד הנה דעת מרן בכיבוד הקרקע על ידי בגד מתנית וכנף אבל שבבית יוסף הביא דעת האיגור ודחאה ונמצא שדעת מרן שבקרקע שניה מרוצפת עשו בכל גבונה הנה עכשיו מדבר על הכיסמין האלה בבר אין סכין את הקרקע אומר דרכם הייתה לסור את הקרקע של בית המכץ להתגלגל על גביו ולא מדחין אותו אפילו

הוא מרוצף דגזרינן אין מרוצף אסור לצד חביד על הארץ לכיוון שהיא כבדה יבוא להשבו דגומות ודאי זה פסיק רש לפעמים רוצה למזוג מהחביד לא יתה אותה וימזוג ממנה אלא יגביע אותה מהקרקע למה אם הוא אם הוא משמה ימזוג אז הוא חופר בקרקע אבל היום של בתי עיר מרוצפים אפשר על מרוצפת אמ דברים האסורים בשבת משום השמעת קל סימן שלח השמעת קל בכלי שיר אסור אבל להרגיש על הדלת כיוצא בזה שאין לו דרך שיר מותר יעני גם אם אתה עושה בכלי שיר אסור להשמיע הכל אסור לקחת

כי לעשות נוגנוג זה אסור אבל להקיש על הדלת זה כיוצא בזה שזה לא דרך שיהיה מותר אז אותו דבר אבל זה אסור לקחת ביד שלו ולעשות ככה דרך השמחה אתה יודע קולות שהוא עושה כמו איזה טופ כמו מטופף למה כל זה אסור שמתקן כלישיר לכן אסור אבל להקיש על הדלת מותר למשל אם סור משה הוא בא לכאן הוא רוצה להקיש לי על הדלת בבית מותר וכן וכן אם לא עביד מעשה שרה מה זה כל אלו שקוראים לחבריהם מספספים בפהם כמו סופר מותר לעשות בשבת.

כשהיינו ילדים אז היה רוצה לקרוא לחבר שלו אז הוא שורק לו כן יש עם אצבע יש בלי אצבע אתה יודע לשרוק ציון משה אהרבה עיניים בספה הרבה שרוקים לא אתה יכול לשרוק ואסור להקות בשבת על הדלת בטבעת הקבוע בדלת אה היה להם כזה אתה יודע גלונגלונג כזה יש גם היום כאלה אבל פי שלא מכוון לשיר מכל מקום הועיל והכלי מיוחד לכך אסור לכן אסור לשמש להכות על הדלת כל הבית הכנסת על ידי הכלי המיוחד לכך אלא מכה בידו על הדלת אז אריה זה גם יהסור שרוק

לא יודע משמ כזאת אתה יודע היום יש קומקומוס שהוא שורק אתה שם פשמיים חמים או לא זה מותר בשבת מותר בשבתכל זה מותר בחזון עובדה כתב אומר זה לא כל שיר לא שמים את זה לא מותר בלילה בבוקר היה רוצה זה פעמון לחולה יש בבית חולים השם אצילנו אם זה לא חשמלי חשמלי בתכולים זה לא בכוח נפש לא אתה יודע יש היום אדם מחפש איפה מחזיק מפתחות שלו הוא נותן שרייקה מכיר את השרה שלו ואז זה מספסף שם שק לו חזרה כן זה מותר הוא אומר

אומר כתב בחזון עובדיה שמותר לשרוק בכדי למצוא מחזיק המפטעות הרגיש לשריקת אדם כשאדם שורק מתחיל מחזיק לשרוק בפרט שאין לו כל שיר חושמלי לא לא אבל בשבת זה איך מותר לא כנראה כן זה בלי בטריה לא עושה מעשה כאילו לא עושה מעשה למה מלאכת מחשבת עושה טוב מלאכת מחשבת מה אז אם אדם מדליק חשמל שלו באש שלא צף ואז זה ידליק את כן מה או נפתח לו הדלת החשמלית היום יש טלפון אתה מדבר אליו הוא מחיגן שאתה רוצה מה ש לא מעניין לרוצה את הטעמים דעת

מרן בכלי המיוחד ישמיע כל אך אינו כל שיר שלדעת מרן דבר מותר אתה יודע היום יש לילדים כזה שאתה עושה בריך כזה עם החוט עושה טינו נונו נונו נונונו כזה לא מה ש תינוקים כן מותר זה שיר אומר חמובדיה כתב להתיר לתינוקות עצמם להשתמש בזה אבל הגאון אגרות משה אומר לא יש אנשים שהם יודעים להשמיע כינור בפה שלהם או לעשות כמו הספור הוא עושה כמו הספור אתה יודע מה זה הספורס יודע לעשות בפה כמו סיפור הוא קל יודעים לעשות הכל אומר הרמק כתב להתיר בזה וכתב

המחזיק ברכה שגם רבנן קדישי וחסידים נהגו לשורר אומר החזר זון אומר החזון עובד עובר העיקר להקל בזה לעשות שיר ממש ממש לשורר עם זה עם השריקה היום יש גם שאתה פותח את הדלת יש פעמונות בשבת כדאי להוציא את זה אומר לכתחילה את הזה בשנה ברורה. אתה יודע יש החזניו יורק היה נדף פה חזן גדול אז הוא לימד בפורת יוסף לימד תווים אז היה לו כזה קולן אתה יודע קולן זה עושה תיק והוא לפי זה אומר את התו דורם מפסו עכשיו החזן הוא רוצה את המקם בשבת

לדעת עושה זה תוק ואז הוא יודע איזה איזה טון לעשות אומר א במשנה ברורה כתב לי סור בזה בבי העומר כתב שניח ציבור הירב אחרת דבר השם לא יעשה המקינים בכל זאת אומר לשים את הרימונים על ספר תורה בשבת יש פה את הקדיש שלך תיקח אותו הברדים לרב וזה ליצחק והשלישים החו זה לרב הפרדים היום לא זה אני אחתוך את זה לבית הכנסת אני יודע בשביל הרימון תבוא כל יום הרב מה יעלו אתה יש לא לא אני קונה לבית כנסת א מלאי אתה יש לך כזה

קולן יש לי ודאי יש הקולן שמכה שם שחותך יש קוצים לפעמים מוריד זה קולן קו לא יודע לא לא עכשיו אמרנו ישתם לחזנים הם עושים קלוק לדעת את המקמת את הגובה העשיר את הדור מפסו לא אני יודע את זה לאדס למדתי בעדס טוב יאללה עכשיו להשים את הרימונים דעת הטס להחמיר בזה ונראה דמשנה ברורה סובר שמקום שנגו להקל אין מחוט באדם אומר חזון עובדיה אומר מצווה לכתחילה לעתר ספר התורה ברימונים וכן המנהג פשוט להקל היום זה לא משמיע עם קולות משמיע זה תניים לא עכשיו השמעת

כל בכלי שיר אסור אבל להקיש על הדלת וכן נמלה עביד מעשה שרה וכל אלו שקוראים לחבריהם מספספים בפיהם כמו הספור ולכן אסור לשמש להכות על הדלת זה אמרנו ב' יש מתירי לומר לגוי לנגן בכלי שיר בחופות זה כמו שמה אצלכם בהשפחה לאמירה לגוי שבוות וניגוד בכלי שירו שבוט שבוות זה שבות מקום מצווה שרה אפילו לומר לגוי לתקן כל שיר שרה משקות חתן וקלה מי בזמן הזה נהגו להקל מטעם שהתבאר להקל כן נהגו להקל הוא אומר כן אצלכם ביזד היו בשבת באים מביאים גויים לעשיר אני לא

זוכר הייתי חצי שנה שיצאתי מז אתה זוכר קופיקו היה רוקד בשבת לא זוכר כלום לא אצי טוב בסדר לא צי אומר שאמר שציים הקופיקום היה בשבת טוב זוהר איתך בקשר עוד מעט שני רק בשלח בסדר אניס רבי יוסי פתח ועב מזבח אלוהים מל מזבח אלוהים מזבח דף 441 זבח אלוהים ודאי נו באר יצחק מזבח השם כמדתמר קם מלפני מזבח השם ירת על מן מאח דינה ורחמי בגידי קרה ועטרה והכמו מינה פקודד מועקדש צריך להביא קרן וחומש עדה דכתיב ואין משיתו יוסף עליו קרן ו חומש דילה

ה וד קרן היו עובד קרן דאבה ממוסח דבו פרק קריב דמן ראשון היו עוקרה לכל קורבניה כן קיימת לעולם הבא פירות ועלמדן דתן נפש כיטמעון מעל בהשם רבי רבי יצחק אמר על הנפש ודאי כתיבת נפשניצור רחים את השם אלוהיך את נפשך בתוך כפקה זקנון צדיק חולקדש בגד קדשון כל התקדש קדשברך מקדש להכתיב תקדשתם ויתם קדושים ברנש מקדש גר מלרע מקדש מלעלה חדקדש ברנש בקדשה דמ מר מרבישין דשמתה קדישה אסנה דקדושה בריך כנסת ישראל דר את כל דקון בנין לקדושה בריך הוא כמה דתי בנים אתם לאדוני

אלוהיכם ומוהחזה כתיב תוצא הארץ נפש חיה למינה כמו רואה נפש חיה למינה זה נחל או כמו הנפש חיה זהו חולקה יריד דוד מלכה קשה בכשורה אלה והרסין מלכותה כמה דמק והתה נפש צורה בצור חיים זכר אדוים שבק אשרם משה כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קע לך מים נט ושחרתים זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח סמים נטף ען בנסמים זקה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קע לך סמים נטף ושחרת וחנסמים עוד בונה זכה בתב יהיה יהיה בבת בת זקנה יהיה בבת בת זקה

י בזו הזו עשית אותה ועשית אותה כזאת ממנה לפני עדשים תלחם ירון כתורצמים בבוקר בבוקר העלות אהרון את הנרות בן הרבה תנו רבנע בן קדורת קצת 3985 מכניס גדול חזר בערב יום הכיפורים כד חיים מצד דקה מן הדח זמנים היו באוין הצורי והציפורן חן בני 70 מורכציעה שיבול 16 מנה שנים עשר כילופה של אין כס מלח זה מדבר על שש רבי נתן אומר אף כיפת הירדן קושי נתן בבש פסלה ואם חיסר אחר בן שמעון בן גמליאל אומר הצור מצבות כשמה היא באה קדי שבות צב למה

הוא בא כדי שצלו מרגליים יפקדש תניה רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק יפה פמה אם כמשר חצ כפ שנה טוב שם יכול לעין מעריבים ב ככל שאור וכל דבש תקמנו שאדו כחו מזמר את הארץ לאיש מנחה מעד מעדב שכות לות מים מזמרת הארץ כנכם מעד צורים מעבש כל כות משכנים ויאמר עליהם ישראל כותח מזמרת מנחה מעד צורי מעדבש חות בלות שכדים מריהם כשמה שמחה מעט צורי מעט דבש נכות לות משכדים ויקר משהו לכם קחת קודת סוף וקבלתם בדם אשר בסגעתם זם לא

תצפתח בתח בוקר ברמה שתי המזוזות זרך גוף ויסת בן זהבתורח וקנה גביע כורה וברכה צדיה שיש בבית ויעסת בן זהבת מנור איפה הגעתי תחלה יעש את המנורה ויעס את המנורה זהבת משמור קנ גביעיה כפתור עופר ממני היו שישה קנים יוצאים מצד שלושה כנצד אחד שלושה קורצ השני שלושה גבעים משוקדים אחד גבעים משוקים כן אחד כנ ששתקנים גבים שוקנים חכתור תחת שני הקנים ממנה כפתור שני שק ממנה שקדים צ ממנה כפתורם מניהם כולם חצות שבעה ככה כשתות זהבור כר זהבור עשה אותה ואת כל כלי אדו שנת

לנגן למחיינו על בית אדוני אדוני להושיע וזה מעשן עולם אין ויאמר משה ארון ויעמוד בין המתים בצפצ ויאמר משהו ככה אמרת מזבח חנג ככ דיבר משה בעם כתוב בצפה ש משה פחה נעצר ויאמר משה אהרון קח את המחת חס אני נישר בוקר חזק מתקבלי צר ביום ואני ואני אשיר עוזך ויצר בבוקר עוזיר ואני נוסח דעת יעמוד פנחס עס ויפלנו את העצר מגפה יושב סו צודתי מפחד לילה חיך תביך גע לא קך כי מלך צך על כפיים כחני עני אשת חצוב חרש בעלה תיתן תרף כטוב לא

יכבה בלילה יד משכת שנים בדים עשתלה שגם בעיה חכשונה סופני רבות שקר אחר והבן היופי אדוני הושיע חדש זוכר קדושתך שבעתנו כב רצון פניך אלוהנו ויות שיך בישור עמך כסך כל ישראל הדין הגדול ון בך מענו כל עמך ישראל צופים מוקים של רפואה שלמה כל חולי עמך ישראל בכללם יעקב בן זוהרה מוכי יצחק בן מי זה חתן האח של החתן של יצחק בן נעומי גם כן רפואה שלמה יעקב יעקב אלמלפעם קיבל כוח שם יה ישועות בכל בית ושמחה בכל בית טוב אז יהיה לכם לכולם נחת

ושמחה וישועה ובעזרת השם ללמוד טוב להתראות למחר בעזרת השם אמן אמן בסורות טובות בישועות גדולות ונחת גדול לכולם וכן יהי רצון