הדף היומי מסכת נדרים דף ג והילולת מו"ר ר' עובדיה יוסף ג מר-חשון תשפג מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ג לחודש חשבן תשפג. היום זה יום פטירת מורנו ורבנו ראש ממשלת הגולה התורה. מורנו הגדול, הגאון הגדול, רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שזכה לזכות את הרבים בצורה לא רגילה, איך אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

דבר ראשון, היה אוהב את השם יתברך בכל ליבו, בכל נפשו, בכל מאודו. כל לילה עוד מאודו בחור היה עושה תיקון חצות בוכה על צר השכינה מורנו ורבנו כשהתחתן עם הרבנית מרגלית אז היה ממשיך לעשות תיקון חצות באיזה בחיות היא ביקשה ממנו הרבנית שיפסיק למה הוא מאוד נחלש הוא לא יושן בוכה ומצטער על שח היא לא רצה הוא לא אומר אני לא מפסיק מה זה השכינה בצער לא מפסיק הלכה לבית דין כן אמרה לה בית דין תשמעו בעלי אברך צעיר כל היום לומד כואב לו העיניים כל

הזמן בוכה על השכינה כל בוקר אני לא יודעת מה זה הבית שלי יושב על הרצפה איזה בחיות איזה בחיות אני גם בוכה אני לא יודעת מה יש לו קראו לו אמר לו הרעבד תעשה רק פעם בשבוע אל תעשה כל יום אי אפשר אז הוא קיבל עליו וגם היה מאוד אוהב את הבריות היה שמח לזכות את הרבים בצורה לא רגילה יום אחד הבן שלו עשה סיום מסכת אחד הבנים ו חמוב לי אמר טוב אני בנדר אני אבוא הגיע הזמן אומר לו אני לא יכול לבוא מה קרה

אומר, "תשמע, יש זיכוי הרבים היום אצל הרב אלב"ז. אני צריך לדרוש מה יותר טוב בוא אצלך לסיום מסכת או ילך לקהל גדול צדרוש להם. אומר אומר תבוא אצלי אבא תבוא.

אומר לא זה לא נכון. צריך ללכת לזכות את הרבים. מה עם הטהרה שלהם? מה עם הקדושה?

היה חייב. מה הוא עשה? אתיופיה. הוא ילה את כל האתיופיה.

כל העולם נחם בו. אותם. אה כן איךם זוכרים היה לו היה אחד היה באפולה, נסע באוטובוס באפולה, ישב עלילה איזה אחד הדיינים אומר לו, "מה כבודו עושה?" אומר, "אני דיין 25 שנה, עכשיו אני פורש לגמלאות." אומר, "אב תראה אותי כך אני מספר לו שהוא היה המופרע הכי גדול. היה גר על יד הבית של חם עובדיה וכשהוא היה ילד הוא היה בכלל לא חילוני והיה מעיף יום אחד שבת אחת הועיף את הכדור ונכנס אצל החכם עובדיה והעיף לו את הכובע אז עובדיה הלך למגרש אמר מי זה

עשה את זה בוא אליי לקח אותו אצל הבית נשק אותו אמר לו בוא תעשה איתי קידוש אומר זה לא קרה כלום הוא התבייש מה תעשה איתי קידוש בוא מי אתה בסוף הוא יתום ואין אף אחד שיגדל אותו ככה מסתובב יש לו אמא הם אוכלים עם אמא שלהם אבל הוא אין אף אחד שישגיח עליו אמר לו מהיום תשאן אצלי בבית והבית שלך עובדיה היה קטן פה בחוף חנה איפה הוא היה היה קטן אומר תשאחד הילדים שלי באותו יום היה יום שבת, אומר, טוב, אני עכשיו רוצה לישון,

אני כל הלילה לא ישנתי.

אומר, "טוב תישן." בערב הרב אומר לו, "אתה רוצה לעשות הבדלה?" אומר, "כן, אני קם. אני הוא רוצה ללכת לקונוע. אומר, בוא כמה עולה נתן לו לך מובדי הכסף. מספר הדיין אתה לא ככה גידל אותו בבית עד ש עד שכן תראה, אתה יודע מה זה בן אדם?

הרבד יקח אותו צו בבית יש לו בנות יש לו בנים זה לא פשוט הוא מספר הוא מספר גידל אותו בבית אחר כך לאט לאט לאט לאט משך אותו הכניס אותו לישיבה ועד לא דאג לו עד שיהיה דיין הכל תראה חיתן אותו אומרים שהוא שילם גם כסף לחתונה שלו חובדה גידל אותו כמו אחד הילדים שלו הנה אני כותב את זה באתי גם למחורת אכלתי ועישנתי וקיבלתי כסף לסינימה וכך היה יום יום הוא כתב את זה אותו אחד לא אני כותב את זה כן אני לקחתי את זה

ממנו כתבתי את זה אצלי כן הוא אומר יום יום עשה לי הרב סינימה נתן לי כסף הכל כיבד אותי הכל מה שאני רוצה נתן לי איך זה כל זה הדברים הגדולים של חכם עובדיה אין כ תראה הוא גם גידל אתומים הוא ידע את המעלה הזאת אמר הנה יש מה למה הוא הרגיש את זה על עצמו מה זה הוא לא היה יתוב אבל הוא גדל בעוני גדל בעוני גדול יום אחד בבוקר הוא היה ממהר ללימודים שלו לא היה אתה יודע אז היה נעליים איפה יש להשיג א

לא מצא את הנעליים שלו. מה יעשה עכשיו? אומר, טוב, ידב שני גרביים וילך. גם לא מתאים.

מה עשה? לקח את הכפקפים של אמא, אמר לה, אמא, תראי, אין לי נעליים. אני אקח את הכפקף שלך. את תלכי ככה בבית.

אני אקח את אמר לו, בבקשה. אומר, כל הדרך מפה מוחרים לעיר העתיקה, תק תק תק, בתוך פורת יוסיף תק תק תק תק. כולם רואים אותו עם כפכפים. למה?

הוא אוהב ללמוד? רוצה לנו פלא פלאות ככה היה לו חשק אח שלו שם לו מל כן פעם אח שלו שם לו מלד והנעליים למה הם פחדו עליו אם הייתה מדברת איתו כי הוא לא היה ישן לא הוא היה כן הם גרו בבית ישראל א היה קשה היה כל הזמן לומד מאוחר וקם מוקדם ובורח לפורת יוסף ומה הם עשו א אומר לו עכשיו נראה לו מילה לו את הנעליים ממלת גם הוא לקח כפכפים של אמאים כן מי אני לא יודע אחד מהם פלא פלא פלא אמרתי לכם

איך הרב אלישי מספר את הירת שמיים שלו שיום אחד הוא רצה להוריד את המכנסיים באמצע הדרך כן אמרו לו עברו קטלצים א בחורים אמרו לו יש לך שעת נס במכנסיים הוא תמימותו האמין להם אני אומר אם שעתניז עכשיו חושב חושב הלך באיזה פינה הוריד את המכנסיים אמרו לו לא ואבוי סתם צחקנו איתך לא תגידו לי את האמת צחקנו איתך טוב מחו לכם יאללה איזה חשק היה לרב סוף העיקר שזכותו יגן עלינו ועלייכם ועל כל בית ישראל אחנו. אז היום כל אחד נר לכבוד מורנו חכם עובדיה

וילמד קצת בהלכות אצלו בספר ההלכות של הרב כדי שיהיה שפתותיו דובבות. כמה זכה הרב הפלא פלאות?

כן הוא היה מאוד אוהב את הבוחרים. כן כן דיסנו כן כן שלו עם הג'ומה עם הם היו עושים לו אשפולי וזה סא בורחוב נתן לו את הבית הכנסת בורחוב כן אנחנו אתם זוכרים אתמול התחלנו מסכת ביכורים הבוכרים היו מביאים לו ביכורים כן [מוזיקה] בבבה מולה אי בב כן אמן הם איפה יודעים מה זה מולי מגיע עוד פעם של תיירים הרב זכר לא לא מרא את כן אתה הכרת את מולי בבא איפה כן רגע גבוה גבוה גבוה לא אני לא הכתי אותו אני לא הייתי גר שם

של תיירים כל א שבוע שבועיים היו שבוע כן אני לא הייתי שמה לא הייתי בסביבה הזאת שמה כן כן אני לא שמה רק אני שמעתי מחד אליהו על מול העיבבה המועל שלי היה שלמה פיריו היה מועל ש כן המוהל אה אמרנו היה מולה ארי חיים מול הארי חימוף הוא מכולת של המכולת לא לא מול הארי היה הרב של הבוחרים הראשי שלהם הרב הראשי מול הארי חיימוב הוא היה יודע הכל בעל פה הוא והרב יעקב קסין אכלו פלזור העסב הזה של עושה זיכרון מה הם היו עושים

אין זמן אפילו ללמוד הם היו קוראים את המפתחות של הספרים הוא זוכר כל דבר איפה יש היו שואלים צי שאלות אומר זה בספר בר כזה זה בזה אומר לו ארי חיים היה הרב של הבוחרים בתל אביב היה מולה רבין רבין בבנציון רבין שלו רבי כן היום רבין זה למד איתנו בפורת יוסף בלך אלה הם ג'ומה הם היו מבשלים הכל הסירים הכל על גחלים בטח הכל למטה היה שמןכל שמן של כבסים או כבסים בטח היו אוכלים ביד לא במגש גדול בק וכון יורד הכל השמן ככה על

הזקה באמצע הטבע אתה שואל אותו תיסה תהיה יעני מה שעה הוא מוציא לך את זה פה אתה מבין עם כל השמן פה היה אוהב את זה פילה פילה אחת הוא לא אוהב את זה לא זה כמו שציון לא אוהב את זה פי אוהב אוהב שומנים לא שומנים שומנים היה הולך לא יודע מהפות מה לג כן כן עכשיו אנחנו לומדים משניות בכורים אלו נשמת בוראנו ורבנו חכם עובדיה יוסף בן גורג'יה והרב רבי פה פה פה פה בן יפה גם אבנר בן יפה הכהן משלום הכהן תופח המנקה

והרב רבי אליהו בשאול בן הדס המסעודה ור אליהו בן חנה ורבי מאיר בן שולמית שמואל בן שרה שמואל בן שרה בתורה בת שרה איך משה חיים בן גורג'י אברהם בן יוחבת אברהם בן יוכבת הרב אברהם ממון זה הוא למד בתורת בברהם מימון אה כן לא זוכר הוא הזמן הרב כן אז אני לא אני קטן ספר אה כן כן עזר להישאר בישיבה א למה כשהוא בא למעשה שלום עשה אמרתי הוא אמר אני רוצה את הרב רבי אברהם רבי אברהם ממון רבי אברהם אימון עד שלא פה אצלו

והוא נשאר איתו רוב הזמן לא משנה ב' חזק ברוך ביקורים פרק א' משנה ב' מאביא אינו מביא כן המבריך לתוך יחיד או לתוך של רבים לא מביא אומר כי כתוב משום שנאמר לא יכול להביא ביכורים משום שנאמר אישית ביקורי אדמתך עד שיהיו כל הגדיונים דמתך זה חלק שלך חלק של השכן שלך הריסין והחות והסכרון והגזל אין מביאין אותו ואתה משום שנאם הרשת בקרומתך גם הם לא יכולים להביא אריס מקבלים את השדה למצד שלשבי החקירות מקבל את השדה בדבר צוף כך וכך קוראים לשנה בין שהיא עושה

הרבה בין שהיא עושה מעט סקרקו הורג נפשות ונותן לו קרקע כדי שלא יארגנו ש קריקון ש קרקע ואניחן אפל בדיב שעה א לפי שעה לא מחילה צבר הידנה תשכול ומחר טבענה ל בדינה משנה ג אין מביאים ביכורין חוץ משבעת המינים רק אין מביאים חוץ פירות לא אפילו יהיה לך אפרסק גדול ראית איזה אפרסק היה אתמול בגמרא אפילו בבוכרה אין כזה אפרזה אין מביאים לא לא וגם לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזתי שמן שאינם מובחה אין מביאים ביקורים קודם לעצרת. אנשי הר הצבועים הביאו ביקורים

קודם לעצרת ולא קיבלו בהם. שכתוב בתורה וחג קציר ביקורי מעשיך אשר תזרע בשדה.

אלא משבעת המינים נכתי מראשית כל פי ואין כל ראשית ואין כל ולא כל ראשית מראשית שאין כל הפירות חייבים ובכורים אלא שבעת המינים שלשת בחה ואין ארץ ישראל חיט עולה תמרים שבהרים ופירות שבעמקים לפי שהן גרועים ולא מזתי שמן של מנמו מובח דכתיב זת שמן זית אגורי שבאים עליו גשמים והוא עוגר שמנו לתוכו והוא מובחר ומשובח הם מביאים ביקורים קודם לעצרת שתי הלחם מביאים בעשר תקרי ביכורים והם הם מתירים החדש במקדש התחילו כל העולם ביכורים פלים מתקדמים מה רק אתמול התחלתי ביכורים מה מה מתקדמים אה

מביאים מחוץ לא ביקורי אדמתך אפילו אילו גואל לא יכול להביא רק ארץ ישראל לא משנה חצ כן אנחנו רק ב עכשיו ג' ג ג ג גמרנו הגענו ד' כן יש עבודה אני רואה בסדר לאט לאט אנחנו נשיג אותם כן אנחנו רבותיי עכשיו הולכים לגמרא היום אנחנו בדף ג היום יום ג' לחודש דף ג נזכור פטירת מורנו ורבנו חכם עובדיה גם פטירת היום רבי יעקב הכהן שלדע ערבית היה חברותה של רבי יהודה צדקה של ראש הישיבה היינו מאוד אוהבים אותו בפרת יוסף זקן הוא יושב בישיבה היה

רב של חג'י אדוניה חכם יעקב כהן כן הוא היה גזב לא זה רבי יעקב דובק הכהן זה רבי יעקב כהן הוא אבא של הרב שלום כהן שהיה רב של תלביה שהיה זה הרב דואג אבא של הרחבי של משה נכון הוא היה יד ימינו של חכם עובדיה רבי יעקב דואק הכהן היה כל הזמן עם חמובדיה הוא היה כל הזמן הוא היה מבוגר ממנו והוא היה מכין לו את כל השיעורים בכל מקום כן הוא פתח לו את השיעורים בכל מקום בשאול צקא הוא היה הוא ידע את מעלתו

של הרב של חם עובדיה רבי עזרתי היה אוהב את רבי יעקב דואק מאוד מאוד כן היה יהודי יקר ביעקב טוב זכותם יגן עלינו סליחה הרב אני טעית מחר זה א'ב של בור אה יופי אז אנחנו בפיטים היום כל למד א'ב זהו מחר זה היום למדתי בג אה ב ג כבר בסדר אז כבוד לא מתקדם כן אני חייב לי יום ראשון זה ג ד יופי אני חייב להתקדם כן אז פחות יותר זה כן תראה הצדיק איתי תורש כדי מה היית במירון אני ראיתי אותך נכון סיום היה

סיום עובדה סו זה היה בראש חודש שיויתי אדוני גדי תמידקים בינים בנמות לשם חוד קודש בךושחשיות יוד כש שני שם כונס רק שאני לא אשכח הביאו לי דף להגיד עכשיו היום זה יום שישי לכבוד רבנו עובדה יוסה בן גורג'יה ונשמת אסתר בת עזיזה דוד בן ישי דוד בן ישי הנולד ממרים גודש על ידי גאל ספיר לנו נשמת חביבה בת יפה ודש על ידי אליה אלעד בן חביבה ועכשיו לנו נשמת יהודה בן סיסינה סיסינה מודה שידי משפחת חיים כן ויפה בת רוזנה בת חמישה זה נשמתם ויש

לי פה של שבת פימה שושנה בת צרחה ושמעון מודש על ידי גריב קווה ושיר אין הנה אנחנו באים לקיים מצעת עשה שלימוד תורה כמו שאמר כתוב וגית ביומם בלילה כדי לקשר שורש ברכה שורשה למעלה אנשים אדם אלנו עלינו עלינו ידנו י רצון לפניך אלוהנו דבר דח שלא מרמ טו טור טמא ולא ולא ולא על מותר אסור עלסו מותר ולא יקשור דברך בך דין סו הם דכדוני יתן חוכמה מפי דעת ותבונה גל אליהם והביט נפלאות מתורתך כמית קטן על ידי שצדום תורה בלימודי ברוך אתה אדוני חוקך

ברוך אתה אדוניך שיר ברוך את אדוני אדוני אדוני ידכם חודש ברוך את אדוניברך אדוני מסיון שי שמיים וארץ תן את זה למאר כהן מאיר תעביר תעביר את זה פה בשורה הישר תעביר תביא את זה למאיר מאירזה בעליזה בעל מסכת בעל המסכת זה א שי בן רץ שהשם יתן לו נחת ושמחה לו ולאשתו בניו וכל אשר שם סכן זה יכו זה יכו מאיפה משהו סוף כזה נכון אני לא אני לא מריח יוסף הצדיק לאח לא דווקא אני מריח טוב מה זה של מה זה אולי עושים עוד

פעם צ'ונט כן אתם אנחנו נמצאים ואי בית אמה דף ג שורה שלישית תחילת השורה והיא בתא למה אתמול אמרנו על המשנה אמרה כל כינוי נדרים מה זה של בשר היה שמה מים פה למטה אז סידרת בסדר בסדר א מוסיף ל מים מי גרמני בסדר בסדר הכל בסדר היה שמהס בלי מים שמו בשר והדליקו את האש בלי מים וואי וואי לא זה נראה חדש נראה שיהיה בשורות טובות אמן אמןס זה אז אמרנו כל כינוי נדרים כנדרים אמרנו במשנה וחרמים כחמים ושבועות כשבועות ונזירות כנזירות אז הגמרא אמרה

ככה ואחר כך הגמרא אומרת אז הגמרא אומרת כל כ מה ישנה גבי נזיר דקטני לכולו מה ישנה גבי נדרים דקטני ד מה ישנה גבי נדרים דק קטני א כנדרים ומה ישנה גבי נזיר דלא אמר לכולהו אלו פה אמר את כולם כינוי נדרים כנדרים ונזירות כנזירות וחרמים כחמים אז הגמרא אמרה למה פה בגלל שפה הנ טרטן א משום שום דנדר ושבועה כתיב גבי הדה נדר ושבואה כתובים ביחד בתורה אז לכן שנה אותם ביחד ואז כיוון שנה את שניהם שנה גם עוד אבל שמה לא כתוב כל אחד

לבדו העיקר שהגמרא פה שאלה כלומר הגמרא שאלה כל כינוי נדרים הוא מפרש ידות כן כיצד והוא מפרש מה זה ידות של הנדר אתמול למדנו מה זה כן איך זה אפשר אתה אמרת כל כן נהיה נדרים כנדרים תפרש ידות אז הוא אומר לו הוא חיסורי מחסרה באמת כתוב ידות אבל התנא קודם כל במה שהוא מסיים את זה הוא מפרש ככה זה הדרך של התנך כי הוא מביא לזה ראיה במדליקין ובמי אין מדליקין אין מדליקין או בלכש במדליקין ובמין מדליקין מה הוא מפרש? אין מדליקין. צריך קודם כל

לפרש במדליקין. במנים במן תומנים במי אישה יוצא וכולי.

והיא באתאמה. עכשיו הגמרא אומרת זה היה כמה תירוצים והיא באתאמה. אתה יודע למה התנא התחיל דווקא לפרש ידות שסיים בהם בתחילה ולא פירש כינויים שפתח בהן? ידוד היידתין מדרשה מפרש להון ברשה כיוון שהידות באו לו מדרשה לתנא זה לא מפורש כתוב דרש אותם עד שהוציא אותם לאור אז לכן שנה אותם בהתחלה אבל ה לכן הוא לא שנה כהייה נדרים כנדרים חרמים חרמים הייתי דעתם דעתי מדרש אז חביב עלה חביבות עליו אז לכן מפרש הוא ברשה ולפתח עדן ברשה אם אתה אומר בגלל שזה חביב עליו אז

לכן פירש אותם ברשש גם שיפתח בהם כל ידות נדרים כנדרים למה עם חביבות אצלו שיפתח בהם אומר לו מפתח פתח בכינויים דאורייתא ברשע והדר מפרש הדעות יצא למדרש פתחתנה קודם כל בכינויים שדינם פשוט יותר למה קינויים מועילים בין דברים זה אפשר לדאור בלשון נדר ולא לומדים את זה מדרש אלא משמעות הפסוק אבל ידות זה בא מדרש ואחר כך מפרש תחילה את הידות כיוון שלומד אותם מדרשע חביב עליו הנה תראה בזה זה את הרן א ואם בתאים ידות דעת מדרש זה קצת למטה נראה לי דאחי כאמר

ודאי דלק כפידה במילתה כדקאמר דבק מפלג דמתניה מוכחי שפיר מי הוא ממתניתין לא תמחדה מניו נקת אלא בדווקא הקדים ידות משום דת מדרש אז אומר כי פתח כי פתח פתח בכינויים דאורייתא אבל כאשר הוא פתח פתח בכינויים דאורייתא שכן דרך התנה נתחיל בדברים הידועים והפשוטים עד פה למדנו נמשיך את הגמרא הגמרא אומרת אז הגמרא אומרת אני ח למן דאמר כינויין לשון נוכרין הן אלא למן דאמר לשון שב בדו להם חכמים להיות נודר בו מה יקלם ממר יבוא טוב ארץ למי שאומר שכינון לכמה זה מחלוקת רבי

יוחנן ורש לקיש אז יבוא טוב למי שאומר שכינואין זה לשון נוכרים אז כינויים עומדים ממשמעות הפסוק לכן זה פשוט יותר מדין ידות למה התנא הקדים כינוין זה רק לשון של הגויים אבל זה האמת כתוב בפסוק אלא למנדה אמר לשון שבדו להם חכמים הם חיצו אותם מליבם בדו אותם מליבם להיות נודר בו שלא יבוא לטעות להזכירית שם שמיים לבטלה מה יקר למאמר אלו דין כינויין זה לא פשוט יותר מידות מועיל רק מתקנת חכמים אז היה לו נתנה להקדים ברשת דין ידות לומר אבכ כיוון שבא לו מדרשע

פשוט יותר מכינויים.

למה? אם אתה מפרש כינויים זה לשון שבדו חכמים אז היה צריך להקדים דין ידות לדין כינויים. אומר מקטני ידות מתרצת לגמרא וכי כתוב במשנה ידות בכלל לא כתוב דין ידות ולו חיסורי כמה חסרתלה אתה רואה שחסר בדברי המשנה צריך להוסיף דין ידות ככה אתמול אמרנו הקדים נמ ותהנה ידות כמה מה שחסר תקדים גם תשנה דין ידות ברשע תשנה את המשנה ככה כל יעדות נדרים כנדרים וכל כל כינוי נדרים כנדרים ואז ואלו הן ידות האומר לחברו מודרני ממך ומפרשני ממך ואחר כך ואלו אין כינויים כונם כונח

כונס כל זה לשון קורבן כאילו אומר לו קורבן באמת אומר הקדים התנ את דניידות גם בתחילת המשנה למה שהוא לומד את זה מדרשה זה פשוט יותר מכינוין למי שאומר שזה לשון שבדו חכמים אני מפרש לך באמת עד כמה שאתה אומר ייסורי מחסרה אז גם זה היה חסר תוסיף כל ידות א כל ידות נדרים כנדרים בכל כנויה נדרים כנדרים ואלו ין ידות אתה אומר לחברו מודרהני ממך מפורשה לי ממך ואלו הם כינויים כונם כונח כונס תראה רבנו הרן אלא מהד אמר לשבדו חכמים להיות נודר בו שיחידשו

מליבם מלשון אשר בדה בליבו להיות נודר בו מפרש לכמן שיהיה קורבן חיים של שם יזכיר את השם השם סמוך גבי קורבן כדי כתיב קורבן השם שמי יזכיר את השם ולא יזכיר קורבן הוא מצד שהוציא שם שמיים לבטלה ולכן חיצו לשנות על מה יקלם ממר דף אגב מדאורייתא נמיהם כמו שכתבתי במשנתנו אפילו אחי אינם פשוטים יותר מידות כמה שהתחיל בהם אדרבה ידות פש פשיטתפה דעתו מדרשע אז הקדים למות ידות ברשע ואז ת משום דוחקין הדרי ממנקד בפשוטותה מכל סוגין די חסרה מחסרה רשע דמנתה לא מחסרה ואמר

דלמנדה אמר לשון שבדו חכמסרה ואמר מפרש הוא צואל הרן אם אדם אם מחסיר לומתחלה מחסירים באמצע יכול להיות חסר לו אבל מהתחלת המשנה יחסיר אתה עכשיו אומר חסר ואתה מתחיל את המשנה כל ידות נדרים כנדרים כל זה חסר תתחיל כל כהיי נדרים כנדרים תמשיך משהו אחר כך תגיד זה זה הלך ברחלמד אמר לשבדו חכמים מברשה מחזרה מפרש מדפת דתים אחי כמר לתנה דמתין סדרה נקת דווקא נקת לפרושי ידות ברשה מור מך דסליק מנה משום דת מדרש כני לא צריכה פרוש מך דפתח ב משום דידות מדרש

וראוי להקדימה כינוין שאינן אלה לשון שבדו חכמים יפה כן הגמרא שואלת וידות איך הכתיבה מאיפה אמרת אמרת לידות עדין מדרש מאיך הכתיבה איזה דרשה תראה לי מה מאיפה לומדים ידות נדרים כנדרים איפה כתוב מודרני ממך מופרשני ממך הלא אמרנו שיד יד נדר. מה זה יד של נדר?

אתמול הסברנו ידות של נדרים. אדם נדר אבל לא גמר את הנדר. זה כמו שהוא אוחז את הידית של אבל לא את אבל הידית מחזיקה את כל אז זה אותו דבר. כמו אומר מודרני ממך.

ממה? ממה? מאיך לא גומר את הנדרבור. אה זה כן כן וידות איך הכיטיבה איפה זה מובא מאיפה למד את זה התנה אומר כתוב נאמר איש כפלילנדור נדר נזיר להזיר להשם ותניה מאיתור כפל הלשון נזיר להזיר לעשות כינוי נזירות כנזירות וידות נזירות כנזירות יפה יפה כתוב בתורה איש כ ואיש כיפלין דורדר נזיר להזיר להשם מיתור הלשון אתה מבין מה נזיר להזיר למה כתוב איש כידור נזר נזיר להזיר אז זה מזה נרשו רבותינו נזיר להזיר לעשות כינוי נזירות כנזירות וידות נזירות כנזרות גם ידות מועילות כמו עיקר הלשון

הרן לא גורש לעשות כינוי נזירות כנזירות אלא רק ידוד נזירות כנזירות כי זה העיקר ראית את הרן אחי גרסינן לעשות ידות נזירות נזירות ולא גרסינן כינויה נזירות כנזירות ממה נפשך למקרא נפקה די לשון נוכרים הם לא צריך כרע והיא לשון חכמים כאיך נפקה מכרע אז הגמרא שואלת אין אלא בנזירות אתה אני רוצה בן דרים ידות נדרים כנדרים אין בןזהות בנדרים מנין שידות נדרים כנדרים אתמר איש כיפלי לנדור נדר נזיר להזיר להשם מכיס נזירות ננדרים ונדרים לנזירות למה כתוב איש כאפילי דנדור נדר נזיר אז כיוון שיש

פה לשון נדר ולשון נזירות אז מקיש נזירות לנדרים ונדרים לנזירות מה נזירות עשה בו ידות נזירות כנזירות כי אמרנו להזיר נזיר להזיר ככה דרשנו אף נדרים עשה בהן ידות נדרים כנדרים ולכן לומדים נזיר מנדרים עכשיו עוד דבר מהנדרים עובר בב יחל ובל תאחר מי שנדר נדר איסור למשל הוא נודר עליו שלמשל לא יהנה מהכיכר הזה, לא יאכל הכיכר ואחר כך עבר על נדרו, זה עובר עליו לא יחד דברו ככל יוצא מפי ויעשה וגם עובר בל יחן זה בל יחן וגם עובר בבל תעחר כל כל הנודר

נדרי הקדש ונדר להביא קורבן ולא הביא אותו בזמנו עובר על לא תאחר לשלמו אף בחר למשל תלוי כל דבר לפי שיגידו חכמים אף נזירות עובר בבל יחל ובל תאחר נזיר עובר על נזירותו גם באיסור בל יחל גם יש מקרים נזיר עובר על בל תאחר מאחרת נזירותו ועוד דורשים מה נדרים האב מפר נדרי בתו ובעל מפר נדרי אשתו יכול להפר אם שמע את אשתו או את בתו שהיא נערה נודרים נדר מפר לה ביום שמעו אף בנזירות האב מפר נזירות בתו ובעל מפר נזירות אשתו שמע בתו או

אשתו בנזיר אומר מופר לכי וגמרנו אין היא לא נזירה היא לא יכולה נדור נדרים תארה לך עכשיו אם אשתו של הצדיק מקר מן תגיד שהיא נותנת היא בוחרית אתה מבין אז היא תגיד שהיא נותנת 100,000 תרומה עכשיו הוא ישמע את זה מה הוא יעשה מופר לכי לא אבל הוא גם נדיב הוא לא שמע שיהיה ויתעסקסמתבגרת מי מתחלה את ה בבעלה מה זה מתבקרת הבת הבת הבת שמתבגרת חונה מי מר את החכם חם אלא אם כן מתחתן אה מיגשת לא יכול למי לאשתך או לבת שלך לבת

כן לא אשתך עד שהיא זקנה אל תדאג טוב היא רצון זה כדאי שיהיה לך הרבה כסף שיהיה לה גם אבל תדע לך עכשיו יהיה לה אמן אמן אמן אז לא תחזור בךמן מה אמן תגיד בסדר אמן שיהיה טוב אמן יהיה טוב מאוד עושה מה בגדול כן בטח אחי גרסינן לעשות ידות נזרות כנזירות זה אמרנו ומה נדרים עובר בבלניקור רן יחל ובל תאחר אם אמר כיכר זה עליי יקבל יחד ואי נדר להביא קורבן קבלת אחר הבעל מפר נדרי אשתו נדרי אינו נפש דברים שבינו לבינה מפר גם

נדרי ביתו ואמני אביה אותה הבעל מפר נדרי אשתו ואם מפר יפר אותם אישה ביום שמעו נכתיב נזיר להזיר דלוכאי לא למה מקור קודם אל הפעולה אניחמדמ דיברה תורה קדוש בני אדם זה לא למדנו נכון הגמרא שואלת אדם אמרת לידות נדרים בהקש לומדים נכון אז הגמרא אומרת מה ישנהג נזירות דכתיב נזיר להזיר למה שמה אמרנו ואז מזה לומדים ידות מהיטול נזיר להזיר נדרים למ הכתיב לנדור נדר יפה גם שמה כתוב בפסוק דין דור נדר אז גם שמה תגיד זה ידות כפל את הדברים והקשה למה צריך ללמוד

מהקשה מנזיר כמו ששמה כתוב נזיר להזיר ואתה עומד ידות גם פה כתוב לנדור נדר המתרצת הגמרא מלנדור נדר אי אפשר ללמוד ידות למה היא כתב לגבי נדרים לשון הפוכה נדר לנדור שהיה מקדים שמה פעולה לפעולה כדי כתיב נזיר להזיר היה אפשר כתקעמך נדר לנדור זה איתור אבל אז לא צריך בהקשה אז הייתי לומד נהדר לנדור אז הייתי לומד מזה ידות נדרים עד שאתה דכתיב לנדור נדר דיברה תורה כנסות בני אדם ככה חתך בני אדם מקדימים את הפעולה לשם הפעולה אתה מבין לנדור נדר אם כן היה

צריך שם יתור לכן אי אפשר לנד לדרוש מלנדור נדר שידור אלא דורשים את זה מהקש נזירות זה מה שאמר לנו רש"י הגמרא אומרת אניחא למן דאמר דיברה תורה כנסות בני אדם אלא למן דלת לדברי תורה כנסות בני אדם אנדור נדר מה יעביד יבוא טוב למי שאומר שדיברה תורה כשבני אדם זה לא מיותר לנדור נדר מה אבל מי שלא מי שאומר לא כתבה התורה קדשות בני אדם מה מה ילמד מיתור הלשון לנדור נדר לידות נדרים כנדרים אני לא צריך למה לומד את זה מקש דנזירות אז מה

ילמד בנמנדור נדר לריש ל לעשות ידות נדרים כנדרים ומיקוש נזירות דנדרים נזיר להזיר דריש ל באמת הגמרא מתרצת באמת דריש לה לעדור נדר מה יעביד לה זה מתרצת שסובר ש דריש להעשות ידות נדרים כנדרים ממש הוא מקיש נזירות ננדרים מה מועיל ידות אז אומר הוא מקיש נזירות נדרים אז מה מועיד ידות בנזירות בהקש נזירות נדרים הוא מנזיר לנזיר מן מהדרשה אומר דריש לה מה דורש לו מלמד שהנזירות חל על נזירות אתה רואה אדם כבר קיבל עליו נזירות והוא נזיר אמר הריני נזיר היום חזר ואמר הריני

נזיר היום חל עליו נזירות פעם פעם שנייה לומר הוא יהיה 30 יום נזיר או 30 יום אוטומטיק עוד פעם נזיר זה פעמיים חל עליו נזירות נוספת כשיגמור למנות 30 יום עוד הפעם חל עליו עוד נזירות של 30 יום ככה זה הולך חל נזירות על נזירות תראה ראשי רבנו רן אנחנו לומדים רן כן ננדור נדר מהעבד נבקש דנזלות משומח מכש אכלדור נדר מביאל בסמוך הקשה למה לי משום דכי דבר פר קמ קדושין מנד בחומר וכתב לקר כי מדקשה וכתב לקרע יש אז נשמרינן מנת בגזר שבת וכתב

לקר שוב אחי לא מקשה ברשה לנדור נדר מה יעבד אפשר לדגשנו רחמנה למכתב כל חדרי לידות שום דיף מיני דרך דחמנח לידות הסמוכה ההקשה אבל בסמוך לביש השס דבר תורה כנ בני אדם צריך הקשה כבע למד לא דיברה נדר למד לא דיברה לדור נדר מה יעביד לה זה לא מצא מפחשה למה דה לא שמע לידות בהקשה דברית לבן דאמר לבן דאמר דבר דיברה אתיה מי הוא פריך דעל ככך הקישנה כתוב דור נדר מבי כתב בכל אחד ואחד רבויה ולא שמח קשה מכל מקום אחד יק דורשינן

כמנת קדוש בלוח שהנזירות חלה על נזירות הנה אומר הרן כגון שמרן נזיר היום הרי נזיר היום דלאמרי דסג ב30 יום נזירות אלא צריך למנות שתה נזירות דהיינו 90 ונבקה נכתב נזיר להזיר כי כשקיבל עלזיר אפשר להיות נזיר עוד הפעם זהו ולמד אמר דיברה תורה עכשיו אני ממשיך את הגמרא מן דאמר דיברה התורה כדי לשון בני אדם ונזיר להזיר דריש לעשות ידות נזירות אנחנו אמרנו שדברה תורה כשאת בני אדם לפי מן דאמה ונזיר להזיר אמרנו לעשות ידות נזירות כנזירות אז עכשיו הוא אם כן מנזיר לנזיר הוא

לא יכול לומרות שהנזירות חלה על נזירות אז שואל אם ככה שנזירות חל על נזירות מן הלה אני חי סביר עלי כמן ד אמר אין נזירות חלל נזירות אז אני מבין אלא היא סביר עלי כמן דאמר נזירות חלל נזירות מן עלה מאיזה פסוק הוא ילמד שנזירות חל נזירות הרי מנזיר להזיר אמרנו ידו נזירות גנזירות אז הגמרא אומרת אפשר לדרוש שני דרשות למה נמה מקרה לזור מה היא להזיר שבת מן התרת נזיר להזיר היה אומר נזיר לזור למה אמר להזיר אלא ממה שכתבה שמע מנתה אפשר למוד שני

דברים גם עצם היתור להזיר ידות נזירות כנזירות וגם מה שאמר להזיר ולא לזהור לומד גם כן נזירות חלל על נזירות טוב מאוד רבי עופר הנה מאיר תדע לך שחזר הקיץ ברוך השם עכשיו יוכל לבוא בשבת ציו משה מאוד שמח לבוא בשבת.

למה הוא זוכר את השבת של שבוע שעבר? למה קרא לזור? מה היא להזהיר? שלא יהיה שום הפרש בין ניזור ולהזהיר.

שהרי הה נבלעת. היא בכמה מקומות כדי השקחן לנו להניד לשמיד להשמיד אין דבר אומר תבדו מידנדרים כתיב דין דור כך נראה בעיניי זהו לא למדנו יותר אין לי שהוא ש באמת אמר מור למדנו עם אה כן למדתי את זה ברן בגמרא למדתי במערבה בסדר אז עכשיו אני אלמד בסדר אתה ממערבה זה ארץ ישראל כן אז בטח עכשיו זכינו זכית כן אנחנו אמרנו שמי שסובר שלא דיברה תורה כדשו בני אדם אומרים מאיפה לומדים ידות לפי שסובר שדיברה תורה קדשות בני אדם ורשים ידות מלהזהיר עכשיו הגמרא מביאה

בני ישראל שבארץ ישראל אמרו דאמה דיברה תורה כנשות בני אדם לא דורשים ידות מלהזהיר בוא נראה אלא פסוק אחר במערבה אמרה איתנן דמפיקל ליד לידות דור נדר היתנדמפיק ללידות מן לנדור נדר והיתנה דמפיק א כל ככל היוצא מפיו יעשה אתה רואה יש תנא שלומד מאיפה הוא לומד יש ידות נדרים לנדור נדר אם שלא דיברה התורה כשול בני אדם אז לומד את זה מלנדור נדר לרבות ידות להיות נדרים כנדרים כך למדו בארץ ישראל והיתנא אחר דמפיק למאיפה הוא לומד ידות מן ככל היוצא מפייו יעשה הוא צובר

לפי התנש אומר שדברי התורה כנשות בני אדם אז סברו בני מערבה שאי אפשר ללמוד מנזיר להזיר שני דרשות אלא מנזיר להזיר רק נזירות חל על נזירות וידות מאיפה ילמדו מ ככל היוצא מפ פ יעשה כחול היוצא זה לא משנה איך העיקר אמר מופרשני ממך מודרני ממך אמר מילה ככל יוצא מפי ויעשה הנה תרא ארן במעוה אמר כלומר דלא סביר עליהו מלהזיר דרשינטרה אלא למן דתלה לא דיברה תורה לא דיברה מפיק לאלה דות מנדור נדר ונזיר להזיר מוקנזילות חל על נזירות והתנה מוקה כל היוצא מפי ויעשה

לנדור לנדר שהודר מקצתו מקצתו הותר כולו דריש לאחי אם חל כל היוצא מפי ויעשה אבל אינו חלחצאין ויתנ דמפיק למן כל היוצא מפי ויעשה היינו מדית לדברי תורה כנש בני אדם שם עינ מינה ידות נדרים כנדרים ונדר שבטן בקצתו בטל כולו ככי מפרשת להנח פילוה בירושלמי ואפל גם זה במערבה לא בעל מדרש מלזור תרתה בכל בכל מפ של משמע דקרע אמרמור ונדרים ומה אמר מור ומה נדרים עובר בבחל ובל תאחר אף נזירות עובר בבחל ובא אחר ככה למדנו למעלה כן נכון ומה נדרים עובר בבד יחל

דברו וגם אם נד יודע בל תאחר חייב לשלם בזמן אותו דבר נזהירות עובר בבלי אחר ובאחר ממ שואלת מי שלמה בא לי יחל דין דרים משכחת להכיגון ד אמר כי קר זה אוכל ולא אכלה עובר משום בלח דברו יפה אלא בל ייחל דנזירות איך היא משכחת לה איזה אופן למצוא אדם שעובר על נזירותו עובר רק באיסור בל יחל ולא שיעבור על איסור נזירות כיוון דאמר הר נזיר אבל נזיר אם כבר אדם אמר הרני נזיר מיד חלה עליו נזירותו מה זה בא לי חל דברו מה הוא

יכול לחלל דיבורו עבר בבח אכל כן אין לו בר יחד מיד חל עליו נזירותו והוא נזיר אז אין אין בליח אותו דבר אז גם כאשר אכל מן הענבים שאסורים עליו באכילה קם נבד יואכל עובר גם כן בב יוכל באיסור מכל אשר יעשה מכפן היין זה הנזיר לא יאכל אסור שתה קם ל שתה שתה יין אחרי קבלת נזירותו קם לבלתה מיין ושכר כל משרת ענבים לא ישתה אז באיזה אופן נזיר עובד וביחד דברו אוא חייב לעבור לעוד ייסורים. אם אתה אומר עובר על יחל עובר על נזירותו

עובר על דברים אחרים אמרבה נעבור עליו בשניים באמת בלחל בן נזיר זה בשביל לעבור עליו בשניים אין דרך שהנזיר יעבור רק על איסור בלחל לבד אין בלחל בנזיר זה חייב על נזירותו קודם כל חייב להיות נזיר מיד הוא נזיר אז עובר על נזירותו אבל גם עוד דבר עובר בלחי דברו אוכל ענבים. חוץ מה שעובר על הלו של נזיר שלא יאכל כל משת ענבים ולא ישתה יין גם עובר על בל יחל מה זאת אומרת הוא גם אכל יין וגם שתה לא משנה אכל או שתה זה לא

משנה את שניהם הוא צריך לעשות בשביל לא לא עשה אחד אכל עבר שתיים אחד לא לאכול נזיר אסור לו לאכול משת ענבים זה לא בלט אחר זה לא לאכול אסורח באחד בלתה אחר גם בא לייחד דברו בא לייחד דברו באים בבת אחת בבים בבת אחת גם אם שתה ש גם אם שתה אם אכל חייב אם שתה חייב חייב שתיים תמיד לא זה מדבר על זה כאילו שמה גם אכל כן כי אני אמרתי את זה אמרתי את זה בלשון קצת קשה אז כבודו לא אז כבודו זה

בדבל לו אני מבולבל גם ככה צריך להגיד לו שתיים אני מבולבל כמוך מה ויתנדמפיק מכל היוצא מפי יעשה אמדיברה תורה כש בני אדם למדתי את זה לא אמר מור למטה אין לה בליח דיןזהות איך היא משכחת לה כמר איך היא משכחת דקה בליחודה דקסק דכי דמנדרים לקל אחד לו הכי לו הכי בנ בנזירות דעילו לא שווה עדה ועוד נראה בעיניים משום דבר כל שעה כל אחד יקלם שינא מקמנם בליתרה כן קוקמה הקשה לשאר מילה ללהפוש לו ומפרקין לעבור עליו בשניים כלומר מפרקינן כלומר תירצנו לעבור עליו

בשניים כלומר דחימרינן אחי בפרק כל שעה אני מילה בדרשה דכראה אבל הכוחין קישן הכתוב כל מה שאפשר להקישן אותן וכאשר כך מקום בנזירות בליח האמנדרים נוקם בנדרים בא לי האמור בנזירות וניח עלה דב שלמה בליחן שייך שייך ממש בנזירות כדי שייך בן דרים אבל בל בל יאכל לא אפשר לעוקמיהם בנדרים לבנדרים דבנזירות לא כתיב אלא באכילת ענבים דרים כוללים אכילה והנאה בקולו מילה ילכך לא שייך בהואלת תאחר דנזירות וכולי נראה בעיני פירושה דשמעתה דכי מקשה איך היא משכחת לה דלק ממר משכחת לה בהעניינה דקולו קורבנות

ואומר הרי עליי להיות נזיר את זה לא דמה היא לא אומר הרי עליי להביא קורבן מחוסר מעשה דהיינו הבאה ואי אפשר לומר שחול מיד אבל הלכה כיוון שאין מחוסר שום דבר הרי נזיר אותךל מיד נזיר ולקבלת אחר וש אומר כשרצה כשרצה נמכשרצה לקה נמ בלת אחר שערי התנה אני יודע כן הכנה שער התנך שירצה ואינו רוצה רצח בא כגון דאמר לא אפטר מן העולם עד שיהיה נזיר חי גבנה מן האישת קם לבבלת אחר כדחי שינן אומר לאשתו כלומר כהן אומר לאשתו וכולי אסור לאכות בתרומה מיד

משום חשש דמית לגמרי דאילו הטם היא אכלה ולאמת בעלה לא עבדה יסולה אבל אחלתה קם לבת אחר כיוון שתנה ואמר לו אפטר מן העולם השמח כי חי קמר הרי עלי למנות נזלות בעניין שלא יהיה חשש בדבר שהשלים נזלותי כל שיפתר מן העולם שום אחי אף לשנ אף לשנה לא משמע דהה נזיר מעתה מו קבלת אחר לאתרגמר מאלת מנדרים אם אתם בלת אחר דהו לת אחר שלוש רגלים כד פרק ראש חמ לאחר שלוש רגלים לאחר שלוש רגלים מתה ללא אמר על הסתמה אבל לא אמר אחי אם

כן אבל נזיר לאה כתברשת מי מי א המי אמר לו אפטר מן העולם וכיוון שכן אבל כאומר הרי עלילה וחורבן מיד תקמלי בבלת אחר בדין הוא דעבה מצרב לרוכמה ואומר קודם שעברו בית שנים נזיר בחי גבנה אבל בבלת אחר דקורבנו דלא עבר עד שלוש גנים אלא מי הוא כיוון דלא מצא להוקמה ואומר הרי עליי בחורבנות פרשית צריכוש תנאה נקת אשמנה לבכי גבנה קם ובת אחר לאתר כנו בזה יצאתי ידי חובתי וכל מה שהםעמו הראשונים בהלכה זו או עכשיו בוא נראה מה אנחנו נלמד אמר רבה רגע

א לא בלת אחר דניזות איך היא משכחת לה כן ד אמר נזיר לנזיר אכל קם לבת אחר הבעל יאכל הגמרא מתרצת ואומר לכשרצה הן הזיר קיבל עצמו להיות נזירות ביום מן הימים אתה מבין כן לאלתר אז אז אם זה אכן אין ואם מאחר ואין מקבל על עצמו נזירות עברו עליו שלוש רגילים הרי הוא עובר ובא אחר תוך שלוש ח כן כן כמו בנדרי הקדש הגמרא אומרת לא אי אפשר להגיד ככה דוכה את זה והיא אמר שרצה היא והיא אמר כשירצה לקבל בלתא אחר אף פעם לא

יעבור בלתה אחר אף פעם עדיין לא רצה רצה זה תלוי קבלת נזירותו ברצונו לא רוצה כשירצה ככה הסביר לנו הרן אמר רבה מטרץ לגמרא אמר רבה כגון ד אמר לא אפתר מן העולם עד שיהיה נזיר קיבל לעצמו נזיר לפני מותו שאז עובר בבת אחר תמנהי שעתה אבל אין נזיר מאותו שעה שאמר זה צריך לקבל שכן אדם לא יודע יום אותו לגבי נזלותו.

אוי מי זה? אה יופי. ברוך הבא. מתחיל אני מתחיל לראות את כבודו לעתים יותר דחופות.

ברוך השם. ברוך השם שתהיה בריא. טוב לי טוב לי תורתיך מאלפי זהב חסד. זכית זכית דבר פה קרוב עכשיו אמר כגון ואמר לא יפתר מן העולם עד שיהיה נזיר אז הגמרא אומרת אז דמנאי שעתה אבל אין נזיר מדיבה כמו מצינו בכהן האומר לאשתו היא בת ישראל אין לה בנים ממנו אומר ארזו כיתך שעה אחת קודם מתת כתב לגטנה אמא שהגט יחול שעה אחת קודם שימות הדין הוא שאסורה לאכול בתרומה מיד אתה רואה למה הוא אולי אולי תוך שעה ימות למה אם היא תהיה מגורשת אסור לה

לאכול בתרומה אז היא נעסרה לאכול בתרומה על מאמרינה כל שעתה בשעתה דיןמאית הכי נמלת אב נזיר למה מרן הדין מאשתמית וואי וואי וואי מאז מיד שלא יעבור בברטא אחר זה תירוץ אחד גה מבארת רב החבר יעקב אמר כגון דן אדר והוא בבית הקברות אז זה לא עדיין לא גברות לא בית הגברות כמו דנזר והוא בבית הקברות אין הנזירות חלה עליו מיד הבנת למה הוא נמצא במקום טומאה צריך לייצאת מיד להתער ואז לקבל עליו נזילות מה לא יכול לחול לא לא עכשיו אם הוא השתהה בבית הקברות

ולא יצא מיד התחיל להיטהר כדי לקבל עליו נזירות אז זה עובר בבת אחר ואתה צריך מיד לצאת ולקבל ואז זה עובר בבטא אחר מה הוא ראה איזה איזה מת קם בדחייה מה קרה הוא קיבל עליו נזירות דנזר לא דנז לא איך דנזר כן יש תיקון נזכה הרבה יום מיתה טוב, אי אפשר הכל בבת אחת.

באמצע המתח. באמצע המתח. זה כן. לא, אבל זה זה גם לא גומר.

אתה מבין? לאט לאט. תראה, צריך גם מחר ללמוד. כל יום את הדף שלו היום שלמדנו הדף הזה פעם אז אנשי בגים אכלו מהבוקר שניצר אמר להם גלילה הכנעתם את פילונית שניצל זה פילונית 400 כן אנחנו בהלכה יותר יותר אז אין לנו פה מעגל סגור זה לא כמו עכשיו גם למדנו את זה בזמן שהייתה פרשת נסב עניין הנביר סימן שכג הלכה ג מותר לומר לחברו תן לי ביצים ואגוזים במניין תן לי 10עשה ביצים תן לי 10ה אגוזים מה קרה לך אומר בא אליי א זה הוא רוצה דוזרדה ואגוזימה באו אלי ציון מותר מותר לומר לחנווני תן לי ארבע ביצים וחמש שרמונים ולבד שלא יזכיר לו שם דמים ולא זכום מידה ולא זכום מניין.

לומר הרי שיש לך בידי חמישה אגוזים תן לי 50 אחרים ואר לך בידי 100 זה אסור וכן בסכום דמים אינו אסור אלא בחי גמנה שאומר תן לי בכך וכך דמים ויהיה לך בידי בכך בכך אבל בלו הכי שרה וכן בזכום מידה דווקא בחי גבונה אסור אבל בלו הכי שרה ואף עלגב ד אסור להזכיר דמים כלל היינו בדבר ש מקחו ידוע אבל דבר שידוע רק שאומר לו כמה צריך שריים לא מזכיר סכום ואף אגב שיש מחמירים בדבר זה כבר פשט המנהג בבדינות אלו להרקד כסה נזכרת דעת

מרן אסור אצל אשכנז מותר אם אדם למשל חסר לו סוכר ויש לו בית מדרש גדול הולך למכולת לבעל למכולת אומר תשמע תעשה לי טובה תן לי 2 קילו כן שתיים שלוש קילו אני צריך לא כדאי יכול אבל לא כדאי תגידו תן לי כמה סוכ חבילות גיד לו תן לי קילו שתי קילו מי שמקל כתוב באלקות יוסף יש לו על מה לסמוך לפעמים צריך תפוחים ויש כמה סוגי תפוחים עכשיו יש תפוחים ביוקר כל תפוח עולה 10 ש₪ ויש כל תפוח עולה שקל מותר לו להגיד תן לי

את התפוחים של הזולת אבל בתורת שבת אסר את זה הנה גם פסקות שאסור לשאול את המוכר בשבת מה מבין שני המוצרים יותר זול זה ככ מד שהוא לוקח מבעל מכולת מש כן אבל דווקא משנה ברורה אומרת דווקא ש לוקח מודי אבל מגוי לוקח ממנו ביצים יכול להיות שהיום נולד הביצה או היום הוא כתב את הרימונים בפרט אם הוא באספה בעיה גדולה היום יש מוכורים בבית הכנסת אז יש להם כמו כרטיס כזה הם הגבאים שמים כןסומ יותר טוב לעשות סימן אחר ככה כותב המשנה ברורה טוב להחמיר

ה המביא כד יין ממקום למקום לא הביאים בסל בקופה כדרך חול אלא ויהיה לפניו על כתפו כיוצא בזה שישנן דרך חול אפילו אין בשינוי כלות במסע זה לא קל זה יותר קשה לפעמים שאדם משנה הוא לא רגיל להרים כך בפרט אם הוא בא מרמות רוצה להביא איתו צ'ונט הטף ואם אי אפשר לו לשנות כגון שזמין אורכים הרבה וצריך לבאר להביא לפניהם מותר ויש אומרים דל למעט בהילוך עדיף יותר טוב להבים בסל ובקובה פעם אחת מןיהם כל אחת בפני עצמה הן יותר טוב מהר מהר הנה כתב

באור לציון שאין נהבים ממקום ממקום ארגז משקאות עושה שיש בו כמה דבר דברים כגון בקבוקי שתייה, שקיות של עוגות וכדומה. אחד אחד אתה יודע אז אצלי זה בעיה אם יש פה סעודה בשעודה שלישית ואז אני רוצה להביא מהבית דברים אז זה בעיה קצת להביא צריך להביא אני מה עושה ממלא עגלה אחת ו איך תעשה 100 פעמים מה זה דווקא זה דווקא מהבית זה לא אפילו באותו מקום זה כבר לא קשור לאיש אז זה לא קשור זה אפילו פה ממה שאני רוצה בישיבה להביא ארג גז משקאות

זה בעיה לכה מחדר האוכל למקום אחר אה כן לא לא חשבתי על זה לא סתם שואל לא חשבתי דווקא ממקום למקום אה משמע בגלל שזה שחים אותו רואים בדים דכול כן תראה תפתח באור לציון פה מאחוריך יש חלק ב זה צורך לחיים פרק מג סעיף הורחים לא העיקר זה להראות בחוץ זה עובדין דכול בבית כל אחד לוקח כך זה נראה אבל תראה חלק ב' חלק ב' אין שמה א טוב יכול להיות שהוא החביא את זה זה הקרמני הוא מח הוא מחפש טוב מדיחים כלים לצורך היום

עכשיו למדנו שלוש כן לא כמה למדנו אז אז למדנו עכשיו צריך עוד שלוש נכון מדיחים כלים לצורך היום כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול אבל לאחר סעודה שלישית אין בדרכים. שמעת ציון משה? בפרט עכשיו שאין כבר חד פעמי.

זה ביורר. וכלי שתייה מדיחים כל היום שכל היום ראוי לי שתייה. אבל יכול להיות שיבוא לו אורחים. יכול להיות שגם אם זה יישאר זה יעשה זבובות.

יש לפעמים הוא עושה ריח. הוא שם את זה בקערה עם מים. מי אמר לך שמותר בקערה? אפשר לשים את זה במתיח לפתוך מים באור לציון חלק ב פרק לד סעיף א' כתב לאסור לשים בתוך מים סור זרך מים ועל כן יש לשטוף יש להיזהר שלא לשטוף הידות עם הכלים בכוונתו לשרותם וכן אבל בחזון ובדיה במנוחת אהבה התירו בזה אבל אם הוא אסור לשים במים אז כל שקל שאסור לשת מה אם זה טוב לא לשבת אם אתם שמו אותם זה תוך המדיח בלי סדר לא לא עכשיו

זה אחרי סעודה שלישית נגיד זה הבעיה מה מה עושים שמים את זה בקערה ואתה שוטף את הידיים שלך כן אז תראה אור לציון חלק ב פרק מג סעיף אוקיי יש האם מותר להולך גז משקות מכם מקום כון מביתו לבית הכנסת ביום השבת א לביתו אין להוליך הגזקאות או סל שיש בו כמה סירים או כמה סקיות עוגיות או סיכריות וכדומה בשבת אני אם כן לוקח את הרגז או עשה בשינוי כפוכדומק כלום כל שמאר להבי לאורכים שכבר מתינים לבוא הולך מפלו שורח דווקא משמ כן למה פה למה

הייתי רוצה לדעת את זה בגלל שפה ופה אנחנו לומדים בצהריים בשבת ואני מביא ארגזים ארגז שתייה אז זה בעיה אני שולח אותם להביא ארגז שתייה אז עכשיו ראיתי שזה מותר טוב מותר אז נפקמנה כאילו אפילו שמקום שיש בסדר אנג'ל אפשר להגיד לו תביא הרגש שתייה למשה אבל יכול לשים פה למה הביא מהבית לא לא מביא מהבית מפה אה מפה כן ש מותר הנה אומר לך מותר כן זהו מפה אני לא מביא מהבית שתייה יש פה לא כי אמר הרב לא זה כשיש פה סעודה אני מביא

סלטים אני גם מותר גם מותר טוב בשינוי רק אם אםמה ומחכים לו מות טוב טוב תראה מה אני אתה יודע מה אני אעשה אני אביא איתי הרבה אנשים לבית כל אחד אני אתן לו סל קטן של או בש טוב יאללה נעשה מותר להדביל כלי חדש הטעון טבילה או לסביר עלה אדם האיסור לטבול כלי טמא מחשש שמסחת או מחשש שהכלי הטמא טמא את התרומה שני טעמים אלא אינם שכלי כך כותב בביאור הלכה ויש אוסרים למה האיסור מחשש שמי יעביר ארבע עמות ויראה שמיים יצא ידי כולם ויתן

הכלי לגוי במתנה מותר לתת לו מתנה בשבת לחזור לא לא זה מותר זה משום צורך השבת מותר ויחזור וישלנו ממנו ואין צריך טבילה ואם הוא כלי שראוי למלות בו מים אם עלינו מים מן המכווה ועלתה לו תבילה אומר הרב פגש כתב לא צריך מתנה בשבת פה הוא איתי יש פה הרבה דיני הכנות הדחת כלים מיוחדים למים אחרונים הדחת כלים משמשין מפירות מני מתקה מותר הכנסת בגדים מלוכלכים בשבת למכונת כביסה היא לא פועלת הכנת קריאת התורה בשבת שלפני הפרשה מותר לעסוק אותו מותר לעשות כן ואין זה

נחשב להכנה כיוון שכבר בשבת הוא לומד הקריאה גלילת ספר תורה בשבת צור הקריאה של אחר שבת זה לא אסור לעשות כן הלבשת לילדים קטנים בגדי לילה בשבת צריך מוצאי שבת זה מותר זה מותר יכולים לרדו לך כמה שכן הדרך שמבישים אותם זמן מה קודם שהולכים לישון אמירה 90 פעם ביום טוב מחיימת הרב לושע מוריד הטל ביום טוב כן תראה אזדו חזק כבת ים אתה חושב אותם ילדים קטנים אה מה הוא עשה לשים במכונת כביסה מותר לא אה רגע עוד פעם אני אקרא לך אמ כתב במשנה

הלכות ובשער שמעון אחד שמי שרגיל להכניס בגד מלוכיח ישר מכונת כביסה מותר לו להכניס בגדים גם בשבת ואין זה הכנה אסורה בשבת ואין בזה משדחול כי כך הוא כל למה הוא אומר שהמכונת כביסה זה הסל כביסה שלוכן ככה הוא כותב אז מכונות כלים גם אותו דבר מכונת כלים כן יכול להיות כן הדחת כלים בבית חולים מטעמי הגיינה אומר הדחת כלים נמניעת נמלים בזבובות טוב מה שתגיד חטא כל ששתה בו גוי מותר להדיחו לדברי הכל מה אסור לשתות מכוס כזה זה כמוה תכלוך מהכוס שזה מאוס מותר

זהו כמה עכשיו הלכות למדתי עין צבי דרי בסדר כן איפה מה אתה יודע שהיינו ילדים הולכים חברון אז היו היינו צמעים היו היו מוכרים אה א בקבוק א לא היה בקבוקים קטנים של מצפוזות אז היה היה כוסות וזה של ערבים שמסילנו אז היינו שותפים את זה עם אמה חזק חזק אבל בכל זאת שאנו את הרב ומותר אומר כן לשתות מותר רק תשתוף טוב.

זה כלי של גוי מותר לשתות בו. רק מתי אסור להשתמש בכלי של גוי שלקחת את זה אתה יהודים שלך. אבל זה אתה משאיר מגוי מותר. אבל מה תשטוף אותו טוב.

אז מה לא היינו פשותים? לא צריך ברמנן אז ככה היהדימרדי תמרינדי היה להם תמרינדי תמר הנדי. כן סוס סוס סוס סוס משהו גדול כן כן נכון הנה אז הוא יודע את כל העבודה הוא אתה אין לך מכונה כזאת אה יש לנו משהו שעושה ברד רבי יצחק הביא לנו משהו שעושה ברד לילדים כל הילדים מגיעים לארציון אנו שיש לנו רבי יש אה יופי ברוך השם ברוך השם לא חסר שום דבר יש בשפע רק שיבואו נש זה רבי אליהו הרב נענה רבי יעקב מה שאתה מבקש ממנו נענה

לך אתה זוכר את הדוד שלו היה מוכר פה הספרים היה זוכר את אבא שלו בטח אבא שלו כן פה היה מ היה מוכר ספרים היה כזה כפול כן לא כל כך היה מוכר לנו ספרים א מעשיות מעשיות צר המעשיות כן לא היה אף פרשת שבוע בירושלים בארץ. לא היה.

כן. כן. והוא היה יושב עם הדפס לשים את האותיות אחד אחד בתפוז. כ קראו לו רבי ראובן.

נכון? אומר אדם משל. כך כמעד משל. כן.

א כן. דף 193 כן ציו משה אחר כך תספר לי סיפורים. אין זמן קדמה יות כבגיות קליל ה והבכה מניות בגין כחוכמה יות כיקרה דקרא אלוקים בגין דונה רחמ גין דדינים מתרים מנחמ כתיב בנקוד אלוקים לא אלוקים דינה של אל והוא גדולה והוא יקרה האל הגדול ווהים דן דדן במטערן תקיפה המשא לכל שלנותה ד רחמ תפארת שתון אלח כמה דעתם צברכה חיים עד העולם ד צדיק קר חייםכל חיים נפקין מנה קרי הוויה כמ דתמר השם צדיק יבחן וואו זה עירת נשמ קדשה ג כך ובין תראה

תשיעה אדנות ודם מלכות קדישה דיני נפחים אתמן לעלמה וטר בתו שמן שקש גיע תמר כתיב מגב אחר לא תלחי פתח צפון הורי צפון גזל יבוא דוד פג הורי צפון בצפון מחשבות בצפה בתגנכון מן השבה בפני כד מתערה באנשי וכינור דוד מנגד מאליו עכשיו בני נשה מתערה [מחיאות כפיים] ברוך אדוני לעולם אמן ואמן שברך לעבוד שלנו קדושים אברהם צר יעקב משה ואהרון ברך בשבור יצור כל הקחל הקדוש עלמה יברך יד חון זכי חון בבריאות ובשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים וישועות גדולות ונחת גדול וכל תופס

גשמי ורוחני כל אשר תפנו תשכילו ותצליחו טובים ארוכים ועל עולם וכן יהי רצון ונאמר חנניה בן הקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא אתה צודק צ הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל הביך חרב להם כבר עשינו בא להם תורה מצוות שנאמר אדוני חפץ ומעל צדקו יגדיל תורה וירגל וקדש אמן אמן לכל בן ישראל בעגלה אמן ישמרך לברך מפה דל שקשה בעלמה אמן כל מר שיה שמחשמה רפואה זכה וכפר ישראל מרו אמן ועשה שלום עלינו ועל כל מו ישראל אמן אמן ברוך הבא מה לא סתכל