📖 הדף היומי מסכת מנחות דף פא-פב📖🌾א לעומר🌾 הרב בניהו שמואלי שליט"א 🍷א דחוה"מ פסח🟫 טז ניסן תשפו

פה להם מצות ואז הפוך כן נכון הם זה יום הפיכת צדור מה >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש תז לחודש ניסן תשפו היום יום אחד לעומר הרחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה >> במהרה בימינו אמן איזה זכות גדולה איזה ליל הסדר שזכו כל עם ישראל להאיר אור גדול ולהביא את המצות לאכול אותם להביא אותם בתוך גופם להתקדש זה כמו קורבן אין דבר כזה זה זכינו בדברים גדולים והמצה אתם יודעים היא מכלה דעשוותה מכל דמאמנותה זה לחם של רפואה של אמונה של

ישועה אז לכן יש דבר גדול מאוד מאוד על אכילת המצות וזכינו בליל הסדר איך לספר ביציאת מצרים ולקחת אמונה גדולה ולהשתדל חזק בעבודת השם ואם הנה עכשיו אנחנו ערב שבת א' דכל המועד ואצל בחוץ לארץ זה יום טוב שני אצלנו זה א' דכל המועד בעזרת האלשועתו ערב שבת של חול המועד פסח תשפו איזה זכות גדולה להכין את עצמנו לקראת השבת המלכה עם חג הפסח שזה דבר גדול מאוד אז הנה בלילה כבר התחלנו בספירת העומר היום זה יום טז בניסן מחורת הפסח וישב מן ממחורת הפסח הפשט

הוא שעם ישראל ירד להם מן מן השמיים היה יורד להם אוכל מן השמיים בדיוק יום למחורת הפסח פסק מלרדת הקריבו את העומר והיה להם לאכול נתנו להם עכשיו לחם מן הארץ לא מן השמיים בכדי שעם ישראל יכלו לברר ניצוצי הקדושה ויכלו כמו שצריך לפי סדר שצריך להיות בשביל תיקון העולמות אז עכשיו זה התחיל עם ישראל עבר את הירדן בי' בניסן עם יהושע בן נ והראשון הראשונים שעברו את הירדן איזה זכות גדולה איך הם עברו איך זה היה מעמד אדיר זה היה בי בניסן ואז אז בעזרת

השם אחר כך היה ניסים ונפלאות כאלה שאין כמותם בעולם איך שהם זכו שחומת יריכות תיפות תחתיה וען ישראל נכנס לארץ ישראל והם שמה זרעו וזכו לקחת העומר עשירית האיפה ולהקריב לפני השם ואז התחילו הוא פסק המן מהשמיים. זה טוב שרואים אותו. הוא חמוד. >> חשבתי מוסיף >> בטח נוסיף.

אז זה זכות מאוד גדולה, זכינו. זה זכות גדולה ואדירה. איך גם עוד דבר היום היה בשבות המן מאחורת הפסח רבותינו מרמזים שהיום ביום הזה תדע בן ניסן היה ניסים ונפלאות עם עם ישראל ותלו את המן ולכן עושים סעודת אסתר היום היה סעודת אסתר ותלו את המן מאחור אמר ויאמר המלך תלאוו עליו ותלו את המן זה היה כמו היום למעשה היום התגלה אור גדול בעולם רק רבותינו אמרו שהוא שהוא יאיר בפורים. אבל אור הגדול, איזה זכות גדולה הייתה היום הזה להאיר לנו את האור הזה הגדול השם

ישמברך להאיר את האור הזה הגדול ולכן זה היום זה יום קדוש ימים קדושים עכשיו איזה יום ביום שבת בעזרת השם זה פטירת בבא מאיר רבי מאיר רבי חצלה בן רבי ישראל שזכינו להנות מאורו וללכת אליו וקצת קצת איזה ניסים ונפלאות ראינו אצלו פלא פלאות פלא פלאות אני פעם ראשונה שבאתי אצלו לקח אותי רבים רבי יוסף אולטוך אז שהייתי אצלו פעם ראשונה אז היינו אז ישבו שמה אני אגיד לכם כמו אולי 30 איש או 40 איש הוא מסג לנו מהבקבוק בקבוק רגיל היה לו צבעוים והוא מזג

ממנו.

אני לא מקזים לכם כן בפעם אחת 20 כוסות של תוסות קטנים הבקבוק לא מכין רק חמש כוסות אולי גם לא מזק מזה 20 כוסות >> ערק ערק >> הרב אמר >> לא תוס >> כוסות של ת כוסות >> מזג לנו בזה ערק כן ערק 20 כוסות 30 כוסות ואני אומר לרבי יוסף עוד אני נותן לו מכה ברגע אני אומר לו תסתכל מה קורה פה אז הוא צועק אל תשים מין צועק לי כן אבל ראיתי את זה במו עיניים ראיתי פלא פלאות זה היה פעם ראשונה שבאתי

אצלו כן ועוד הייתי רואה אצלו אנשים גדולי עולם היו באים הרב עוזנר היה בא אצלו אני ראיתי לא סתם אני אומר פלא פלאות איזה איזה אהבה הייתה לו לתורה איזה חשק אין מקום שהוא לא היה יודע שהוא לא היה בקי זכ מצוות ציון משה על ה שחתכת >> תודה כן תודה >> כל הכבוד אז זה דבר גדול זכות גדול של רבי >> כן כן היה צבעוני אני אומר לךצבע הוא גם היה חסר אותו במטפחת פעם אחרת אבל ככה זה היה ממלא ממלא וזה לא נגמר זוכר

פעם הוא קרא לנו הוא רצה להונות איזה תלמיד חכם אחד אשכנזי תמיד היה מביא לו כסף מתנות אמר והוא עני מרוד היה לו 14 ילדים >> לו בבתח יום ש ששכחתי לתת את הכבוד אה אין בעיה אין בעיה אז היה היה אז אז הוא רצה להנות אותה אז הוא אמר לנו יש הזכרה היום בלילה של רבי דוד הבחצה אצלו בבית הכנסת הוא אומר יעבורו בעלי כיסים ואני אני אעשה לו מקבית לאשכנזי הזה באמת יהודי צדיק א קוראים לו רבי חיים טודרס אומר אני אעשה לו מקבית

ואני אתן לו את הכסף ואנחנו הוא אמר תלכו ותבעו אז הלכנו והיה איזה יהודי אחד עושה לנו סעודות שאנחנו באים אני שם שם בסעודה והוא לא עזב את מקום הוא לא אוכל הוא רק שותה שקנז הזה ולא מה אני אעשה אני לא יודע מה לעשות באופן אני אומר לו בוא בוא הרב עד שעה 11 בלילה עד לקחתי אותו בכוח הגענו לרב הרב היה בצער אומר תראה לא נשאר אף אחד רק אני והשמש אבל אני אמרתי לך תבוא מוקדם ואני היה בצער והרב דיברתון גבוה אבל אני

אמרתי בזה היה שמה יהודי אחד צרפתי נשאר במטבח שמע שהרב בצעה שומע את הקול שלו אמר אומר לו תגיד לי כבוד הרב כמה חשבת שיצא לו? אני מדבר איתכם יותר מ-50 שנה. אומר לו, חשבתי שיצא לו לאכול פחות 15,000 דולר לפני 50 שנה. אומר, כבוד הרב, אני כותב צ'ק 15,000 דולר.

אל תצטער. הוא מקבל את זה. נתן לו את זה. כן.

אז הוא אומר, אוהבים אותך מן השמיים משהו פלא פלאות. משהו פלא פלאות היה >> כן כן >> היה היה פלא פראות. היה פלא פלות. כל התורה מונחת בכיסו.

אה, זה העיקר. טוב, זכותי הגן עלינו ועליכם. אז בעזרת השם עכשיו התחלנו, זכינו בעזרת השם על העומר, הקבת העומר צריך לדקדק בה מאוד איך כתוב בתורה. כי תבואו אל הארץ ואבתם את עומר ראשית כצירכם אל הכהן.

והניף את העומר לפני השם לרצונכם. ממחורת השבתפנו הכהן נחת העומר למחורת יום טוב ראשון של פסח הייתה באה מסודת של שעורים שהיו קוצרים אותה במוצאי יום טוב ראשון של פסח ואפילו מוצא יום טוב ראשון חל בשבת גם קוצרים בשבת ולמה דווקא בשעורים למה שעורים זה מאכל בהמה כל זמן שלא הגיע שבועות לא קיבלנו את התורה עדיין בבחינת בהם מה בשבועות היו מקריבים שתי הלחם מחיטים עכשיו עדיין מסעורים אז לכן כתוב בתורה וספרתם לכם כל אחד לעצמו ממחורת השבת יום מביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות

תהיינה ממוצא יום טוב ראשון הספירה הזאת זה הכנה למתן תורה בלשון וספרתם ם לכם מן השון ספיר ויהלום אבן טובה שמנדשים אותה היא מאירה ככה זה הולך מאירה כספירים אז פלא פלאות כמה אדם עכשיו כבר בליל הסדר זכינו להגיע למעלות טובות אבל עכשיו זה מתחיל הכל מחדש החכם מה הוא שואל מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה השם אלוהינו אתכם בליל הסדר זכינו לקבל הערה כזאת גדולה אחר כך מיום ספירת העומר כאילו לא קיבלנו אותה מתחילים מחדש מסתלק הכל מה קורה פה מסבירים לו זה היה בדרך

נס והיה תעום וערייה אחר כך שתה הקדוש ברוך הוא להוציא אותנו ממצרים הביא כל האורות פעם אחת בדרך נס עכשיו בעזרת השם מקבלים את זה לפי הסדר כמו שו הואבר בבית אלימו איך בא לו אוכל? הוא ניזון אוטומטיק מאמא. יש לו אמא שלו מביאה לו ישר אוכל.

יש צינורות דרך האמא וישר הוא אוכל דרך הטבור. לא צריך לעשות שום פעולה בשביל לקבל מזון. הכל בא ישירות. אבל אותו דבר עם ישראל אם היו במצרים היה לא צריך לעשות פעולה.

הקדוש ברוך הוא הביא להם את הכל מבחינת עיבור. הבן הבכור העליון בעיבור. אבל אחרי שיצאנו ממצרים זה הלדה עכשיו צריך כבר זה עבודה אחרת מזדכים לאט לאט פעם אחר פעם מקבלים מורות ובעזרת השם נזכה בעוד 48 יום לחתונה הגדולה. >> אז זה ספירה בדרך כלל שאדם מחכה לחתונה איך הוא סופר?

>> הפוך. אומר עוד נשאר לי עוד 30 יום, עוד 45 יום אחר כך הוא אומר עוד 40 יום עוד 40 יום עוד 39 יום אבל פה לא ככה למה כל יום זה מתנה כל יום זה אור מיוחד למה מה קורה נכנס אור גדול יוצא טומאה גדולה האור מגרש את החושך. הספירה כסתפירים ולכן זה זכות גדול מאוד מאוד בעזרת האלו פשועתו שנזכה לזה שנזכה לאורות הגדולים האלה לשפע הגדול מן השמיים >> אמן >> אז בעזרת השם יתברך אתם יודעים רק אני רוצה להגיד לכם על ה הסכחתי

לכם את הרב אוזנר זה גם הפטירה שלו זה ביום >> הה אתמול >> היה אתמול ביום פסח עצמו ואני הזכרתי לכם אותו והוא אחרי שהתחתן חשקן נפשו לבוא לארץ ישראל הוא ואשתו לבוא לארץ ישראל והם הגיעו עד סמוך ליפו אומר לו רחוק קצת צריך לשחוט איזה שעתיים של יגיע לחוף הים האוניה חישבה להישור ואנשים שמה טבעו הלכו לאיבוד אומר אין לו אין לו אי אין לו בנזין אין לו דלק לנסוע אין מה יעשה אומר יש בעיה גדולה מה אנשים לא עשו היו בוכים זה של זקנים

וזה הוא אומר לאשתו תשמעי עזבי את כל החפצים לא צריך שום דבר בואי ונשחה תהיי גיבורה אנחנו נשחה את הדרך הזאת והשם יעזור לנו והתאמצו ועוד התאמצו והיו שכים וסוכים עד שהגיעו לחוף הים של חיפה כזה אומר ואת ערום ועריה ממש כל הבגדים קירועים הכל דפקו באיזה בית שרחמו עליהם שיתנו להם איזה מלבוש וככה ותראה איך בן אדם באמונה ורצון ורק מתפלל להשם ובוכה והנה הוא האיר את עיניהם של ישראל מה שזה הוא תלמיד של רבים רבי רבי מאיר שפיר המלובדין איך הוא זכה להגיע לארץ

ואיזה מסירות נפש איך פלא פלאות היה גם רבון ברדוקי גם הוא היה לו איזה בעיה באוניה וגם הוא היה לו שני ילדים איתו כן הוא שחה איתם גם כן עד לחוף אבל בדרך הוא אמר לבת שלו ש אם הוא לא יוריד אותה כולם טובעים או יוריד את הבן או את הבת. יותר טוב להוריד את הבת כי הוא חייב במצוות.

היא לא חייב במצוות. וואי וואי וואי. התחילה הוריד אותה ואז הוא התחיל לשחות עלה והיא צועקת אבא אבא. הוא לא יכל לסבול.

בא הרים אותה בחזרה ובסוף קיבל כוחות ותעצומות והגיע עד החוף. תראה איזה איך מהשמיים תראה נותנים לבן אדם לחיות. זה זכות גדול אז שנדע איך למסוך את עצמנו לכבוד השם יתברך לעבוד אותו להסתדל בעבודת השם להשתדל עכשיו זה מה אני רוצה עיקר להגיד עכשיו מתחיל ימי העומר הימים האלה כותב הרשש איך שאדם תנהג כך התנהגן כל השנה למה כל ההתחלה עכשיו מתחילה מחדש אחרי פסח נהנו כבריה חדשה יצאנו ממצרים נהינו בריה בריה חדשה לגמרי דבר חדש אז עכשיו כולם בריה חדשה מתחילים את הכל מחדש עולם

חדש הכל גם העצים הכל מתחיל לפרוח מחדש ועכשיו זה חדש כמו אדם יונק כמו אדם עכשיו נולד כמו שדיברנו והוא מתחיל לגדול חנוך לנער על פי דרכו ולכן איך צריך לשמור את עצמו מכל חטא מכל כל עוון בכל פגם שנהית קדושים וטהורים נגיע לחג השבועות ואז הצלחנו בדרך זה מאוד מאוד מאוד דבר גדול שנשמור את עצמנו לך בדרכי השם כל דבר למטינות בנחת בשמחה והכל יסתדר בעזרת השם >> ואתם יודעים שאנחנו לומדים שיר השירים כי בפסח בעזרת השם כולם בליל הסדר צמ שעשית אחרי האגדה לשיר

השירים את השיר השירים היינוזה לא >> יפה >> כן >> כן אבל יש לו חשק לספר מה היה אחר כך אחרי השיעור תספר לי צרסמזי >> היה טוב היה טוב מה תעשה על המקום זה מתרפא כל ה מסכן >> אה כן מתח מתח של התור >> אבל ברוך השם כל ההקדה בסימ >> הלה שימורים אנחנו פרק ד' פסוק רבותיי אין זמן הגענו פסוק פסוק ו עד שפועח ונעשו הצלני מנחיל רמו ואבעת לבניו עד שיפו היום בזכות כל השבחים הנזכרים עלייך לכן עוד לפני שיסתיים ואילך היום

ש כלומר שתשכח השמש אלך אל הרמור ואל גבעת הלבונה בזכות מעשיך הטובים אלך מיד אל הרמור שהוא הר המוריה ואת גבר הלבונה שהוא בית המקדש על הר המוריה הבנה את גבעת הלבונה שהיא בית המקדש ששם מקטירים את קטות הסמים שהיא הלבונה שמנבנים עוונותיהם של ישראל על ידי זה נרחיק אותך מכל המזיקים והכלפות והמחבלים שכולם יברכו מריח הקטורת סגולתו לבריח המזיקים הנה גם ואז טהר והרחץ את המקום וישכון שם כבתחילה וזה שאמר ונעשו הצלנים שהם המזיקים והקליפות המעקבים הם ינוסו ולא תהיה מניעה מלשכון בישראל עד שהפוח

היום עוד יוצר הוא יומו של הקדוש ברוך הוא שהוא אלף שנהלף השישי שבו תבוא הגאולה אומר אתה עד לפני שיפוח אותו אלף שישי ואני ש צלנים כבר אני אלך להרה מורגב עד הלבונה ונשב בית המקדש והביא את הגאולה ולא צריך לחקות למדינת סוף האלף השישי במש אלא אחי שנה הביא את הגאולה קודם סיום האלף השישי דווקא כי יום שישי ערב שבת קודש הוא האלף השישי ולקראת יום השישי אחר הצהריים כבר מתבערים החליפות כיוון שנכנסת קדושת השבת שקדושת האלף השביעים ולכן עתה שנת התשעב כבר עברנו יותר

מ-750 שנה מהלף השני השישי ואנחנו אתה כבר ביום שישי אחר חצות היום והוא זמן הגאולה פסוק ז' כולך יפה רעייתי אומום אין בך כולך יפה ראיתי מנברך מכיוון שכבר גאלתי אותך ובניתי לך את בית המקדש כדלען תלך כמה חריז עלייך כולך פרום אין בך כי בגלות היו בך חס ושלום אומים מחמת עוונות עוונות ישראל ואתה שסבלת עול הגלות והצרות והייסורים איתי תחפרו כל עוונותייך ולכן אין בחטש שום מום עוד הרמוז כי כל זמן שהיית בגלות זה הייתה בכיניכה לחיצונים והיה כוח לקליפות לשלוט בך אבל אתה

בגאולה שנתבערו הקליפות אם כן מום אין בך מום גימטר אלוקים שהוא רומז מוכין דקטנות שמשקל החיצונים אמנם אתה שאין לך כבר מוכין דקטנות אלא מוכים דגדנות לכן הום אין בך עד כאן כן, אנחנו במשנה. רגע, נעשה את התפילה.

לא עשינו תפילה בשביל המצב. מנצח מצמור לדודך צריך שם אלוהי יעקב מחודש מציון צדק זכור כל מלחותך נתן לך כבך כל עצך בשועתך שםך דעתו ש קדש לבריכם בסוסים אנחנו סירמה קרו ונפל חו אדוניך מפניך ויסו אהרון ויאמר משהך מפניך יתן אדוניך מניך פניך לפניך לכם תפיהם בפחד אמן בני ישראל בצבן ישראל תעבור במים אני בני הערות לאפוך כדי כלי יוצר עליך לא יצלח כל לשון שמן שמענו שמחנו שוב שו יקום אלוהים יפוצב סונ מפני כנדוף עשן תנדוף כמזדני שבשעים מפני אלוהים ונו עלינו עליון >>

בצל שדינה רק בעיניך גדולת ד שבעתנו כבנו חינו כל יוצאים מצברכה מאפור קרים ונמר אמן ירחם על כל החיילים של עם ישראל שיחזרו לבתיהם ברים שלמים משעון דונות >> כן משניות אנחנו במשנה אל נשמת פנחס כהן בן ריחנה ואליזבת בת רבקה גלית בת ירדנה בלחה בת קרמלה לרפואה חלי תפה שלמה לו נשמת דוד בן אברהם אליהו בן שמחה דליל הבטות עזרה בן חיים >> כמה פעמים היום ציון >> כמה פעמים היום הוא שאל >> היום שניים מי שלא היה יום שישי אברה מידע לשיר הריבה טור

>> שיר הליבה אור אנחנו במסכת תמיד לאן >> איזה פרק שני ח נכון מרחו היו שומעים כל שער הגדול שנפתח השער ההיכל תראה היו שומעים מרחו היו שומעים כל המגרפה זה ניגון שהיה במקדש מרחו היו שמים כל העין שעשה בן קטין מוכני לקיור זה גלגל של עץ לשקע אותו בתוך הקיור בבור של מים מו שומעים כל גניבי כרוז שהיה מכריז עמדו הכהנים לעבודתכם בים דוכנכם מרכ שומעים כל החליד מכל היו שומעים כל הצלסל מו שומעים את כל השיר מכל היו שומעים כל השופר ושומעים אף קולו

של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר בכל יום היו תוקעים בשופר אז זה 21 תקיעות במקדש מרחו הם שומעים את התקיעות האלה ושומעים אף קולו של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכיפורים איך זה יכול להיות מרכו היו מריחים פתום הכורת >> רבי אמר רבי אליעזר מדגלי עיזים היו לבית אבא בהר מחבר והיו מתעטשות מריח פיתום הקטורת אתה יודע מה שאומרים המקובלים על זה? העיזים זה דין. אתה יודע בדרך כלל מה יורד מהעיזים מתעצשות איך יורד להם כל התולעים ומה שיש להם בראש על ידי

עיתוש אז הוא אומר הדינים העיזים זה דין ולהוציא מהם את כל הדינים להוציא את כל הבעיות את כל הצרות על ידי ריח הקטורת פולטים פולטים את הכל משנה ט מי שזכה בו מזח בין מי נכנס הוא נתן ל תטני זה הסל והניחו לפניו על רצפת היכל והיה חופן לוקח דשן ונותן לתוכו באחרונה כיבד את השאר לתוכו תתה במטטה והניחו ויצא מ שזכה בתשוב המנורה נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דורקים מדשן את השאר מניח את אלו דולכים במקומן מצען שקבו מדשנן ומדליקה מן הדולקים מן הנרות שעדיין

דולקים מדליק ואחר כך מדשן את השאר ואבן הייתה לפני המנורה בא שלוש מעלות שנה הכהן גדול עומד ומטיב את הנרות למה כתוב ואלה נרותיה נעלות נרצח ולעלות והניח את הכוז של על מעלה שנייה ויצא הגענו פרק רביעי שמע לסטנדר שלי את המחסה של התריץ קיפת כן אנחנו בעזרת השם תפילת בית המדרש לפני לימוד הדף היומי בעזרת השם אתם יודעים היום הדף היומי זה דף פב פב היום >> כן בשבת פג אמרנו היום זה פב אנחנו בדף פא למטה הגענו חצי כן אז בעזרת השם נלמד תורה

השם יזכנו והיום פלא פלאות ראו שאנחנו לומדים עניין פסח עניין העומר דבר בעיתו הטוב ממש איך מהשמיים מסדרים לנו שבית אדו ארדי תמיד כי ממני בנמות שםנו רצון מפני תצילנו מכל וטעות אדוני שמכו את אדוני אדוני אדוני הקדוש ברוך הוא חסיון שמיים בארץ כן נפתוח דף פב נלך לפא חשבתי שגמרתי דף פה של שבת פא פא א' היה של שבת חשבתי שגמרתי אותו >> אה של החג של החג גמרתי אותו או לא >> חת אותו בערב חג >> ערב אחד גמרתם אותו בערב חג לא >>

לא גמר אמרת >> חשבתי שגמרתי בראש שלי אז מיושב נלמד בסדר >> אין בעיה לא לא אה לא לא אני אשים בסדר תשים תשים שמה הגענו אומר הר עלה תודה >> בסדר גם התחלנו פה בשבת כן לרפואת חליילי בתפרבין לכבוד עם היום ההולדת של אמנואל בן מיכאל וליעד רפואת ח כן אתה הולדת שלך זה מזל >> מה השם שלך >> מה שלך איך כתוב פה >> הוא דאג למשרד מה שילמת משהו >> חלב זוז אחד מי יושב שם בחירה יצחק דף פא למטה היום זה דף

פב נתחיל פא של אתמול למטה במשנה שורה האחרונה של משה פתחת >> פא למטה במשנה עמוד אמ >> שורה אחרונה שורה אחרונה >> א >> פא עמוד א' חביבי >> כן לא לא הגענו לשם אני חשבתי שגמרנו את הדף >> אין דבר זה הולך מהר מהר אל תדאג לאט לאט ונזכה ללמוד תורה האומר הרי עליי תודה יביא היא ולחמה מן החולין אדם אמר הרי עליי אני רוצה להביא תודה לבית המקדש קורבן תודה להודות לו יביא את בהמת הקורבן וגם לחמה את הלחם עמה היה ארבעה מיני

לחמים צריך להביא זה ארבע 40 חלות מן החולין אומר אתה יודע לפעמים אדם רוצה להתפטר מה הוא אומר יש לו מן המיסים הוא יכול להביא את זה על חשבון המס זה מעשר שני בק הוא צריך להביא את זה לירושלים לאכול אז הוא אומר אני אביא את זה לא אמרת תביא מן החולין מעשר שני עוד דבר גם תקנה לך מזה אוכל תאכלו זה תביא מן החולין קורבן תודה ואם אמר תודה עליי מן החולין ולחמה מן המעשר אומר אני אביא קורבן תודה מן החולין אבל את הלחם אני

אביא מן המעשר יביא היא בלחמה מן החולין למה עיקר הקורבן זה הבהמה התחייבת להביא מן החולין גם הלחם תפל אליה תביא אותו גם כן מן החולין אבל אם אמר תודה מן המעשר ולחמה מן החולין יביא היא ולחמה מן ויביא כלומר מה זה יביא יביא את התודה מן המעשר אם אמר תודה יביא מן המעשר רחמה מן החולין יביא את הדודה מן המעשר או אם אמר היא >> ולחמה מן המעשר יביא אם אמר היא הבהמה קורבן הבהמה של התודה ולחמה מן המעשר בוודאי יביא מן המעשר יכול להביא

מן המעשר כלומר יכול אבל אם רוצה להביא מן החוונים אדרבה ואדרבה תבוא עלי ברכה ולא יביא מחיתי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני לא יביא במקרים שותר לו להביא את הלחם מן המעשר לא יביא מחטים של מעשר שני אלה לו חיטים עצמם של מעשר שני לא אלא ממעות מעשר שני שיקנה באמסולת גמרא אמרבונה האומר הרי עליי לחמי תודה לא הזכיר קורבן תודה עצמו רק אמר אני עליי להביא לחמי תודה מביא תודה ולחמה אפילו שלא אמר אמר רק לחמי תודה מביא תודה ולחמה הגמרא מבארת מה הייתעמה

אתה יודע למה מדה ידע עי גברה דלחם ולא תודה לא הקריב >> והי תודה ולחמק אמר דקמח תודה סוף מנתן אחת אומר יודע אדם שמתנדב את הלחם בלא תודה יודע אין דבר כזה יודע שלחם בלא תודה לא מקריבים לא יכול להקריב על המזבח חייבים להביא תודה עם לחמה והי דכאמר לחמי תודה אז למה הוא אמר לחמי תודה שיגיד את הקורבן עצמו בלחמיו אומר סוף מטה נקיד הוא אומר בקיצור אומר לחמי תודה יעני הכל ביחד כמו שאומרים את המספרים האחרונים תנן הגמרא מביאה לזה ש ראיה כזאת

בוא נראה מי שאומר שיביא תודה מן המעשר ולחמה מן החולים במשנה שלנו למדנו למדנו במשנה תנן במשנה שלנו מי שאומר הביא תודה מן המעשר ולחמה מן החולין אמרנו שיביא ממה שנדר כמה שנדר בהמת בהמת מעשר ולחמי חולין יביא יכול להביא בהמה מן המעשר והלחם מן החולין והמעי הגמרא שואלת עלו לפי דברי אבונה כיוון דאמר לחמה מן החולין יביא את לחמה של התודה מן החולין יביא היא ולחמה מן החולין כיוון שהקורבן נגר אחר הלחם כמו שהתחייב לחם בלבד מביא גם קורבן תודה גם פה תחייב לחם יביא

את התודה מן החולין אפילו שהוא אמר תודה מן המעשר אבל כמה שאמר לחמה מן החולין יביא גם את התודה מן החולין כי הקורבן נגר אחר הלחם מה אומרת לו שנאתם כמד אמר תודה מן המעשר נעשה כאומר הרי עליי לחם לפתור תודתו של פילוני אומר כמה שאמר שהוא יביא את התודה מן המעשר חייב להביא קורבן ממש בהמה מן המעשה אז לכן כשהוא אמר קורבן תודה מבהמה של אחר כיוון שרשות המעשה חשובה כרשותו של אחר כאילו המעשה הזה רשות אחרת >> ובאמירתו אחר כך שאת הלחם הביא מן

החולין נעשה כי אומר הרי עליי להביא לחם מן החולין לפתור תודתו של פלוני ודאי הגורבן לא נגר אחר לחם זה של אחר אז גם כאן לא צריך להביא את הקורבן מחולין בדומה ללחם לא זה נגרר לא הקורבן לא נגר אחרי הלחם לכן צריך להגר אחרי הקורבן אחי הגמרא שואלת אם ככה קשה רשעה תקדנה ברשע של המשנה למדנו אומר הרע עליי להביא תודה מן החו חולין ולחמה מן המעשר יביא אי ולחמה מן החולין גם את גם את הלחם למה הלחם נגרח קורבן זה עיקר ולכן בא כמוהו

כמו שהבעל תודה מן החולין יביא גם את הלחם מן החולין אפילו שמר מן המעשר והמעשר הזה זה כמו לחמו של אחר אז נעשה אומר הרי עליי תודה לפתור לחמו של פלוני פלוני הקדיש הקדיש הקדישו לתודעה שאין שייכות בניכם לתודעה אז גם הקורבן קרב חולין יכולה למה אפילו שהקורבן קרב חולין יכולה התודה להיקרב מן המעשר הגמרא אומרת לא הכי שתה משלמה לחם למפטר תודה תודה למפטר לחם יתיה בסתם הלחם הוא חובה על מי שביקורבן תודה ונפ פלו לכן יכול להתנדב לפתור את תודתו של של המעשר והלחם

לא ניגר אחר דינה אבל קורבן התודה הוא בא מה וכי הוא בא לפתור לחם מתיהיה להפך אז לא שייך לומר שמתנדב תודה משלו לפתור את הלחם של מעשר של חברו לכן קרב הלחם מן המעשר אלא נגר >> אחר הקורבן יות חולין ת שמה האומר הרי עליי תודה בלא לחם בזבח סליחה הרי אמר הרי תודה להביא בלא לחם וזבע בלא נסחים אתה הוא פיקח אומר אני מוכן להביא תודה לבית רוצה להביא עליי תודה מביא תודה אבל לחם לא אין לי כוח לחם לא ולא לחם או מביא

קורבן זבח בלי נסחים שעמו כופין אותו הוא מביא תודה ונחמה וזבח נסחים עמו לא יכל להגיד זה לא רציתי אבל לא אמר תודה לא אמר שיביא תודה אלא רק אמר לחמי תודה לא קופין אותו להביא קורבן בנחמיו אין עדיין בלחמים בלבד זה שאלה עוד הפעם הגמרא מביאה ראייתה שמה אומר הרי עליי תודה דלא לחם בזה ולא לחם וזבח ולא נסחים חופין אותו מביא תודה וחמה וזבח וסכים יותר ממה שנדר אז מדק את הגמרא תעמה דאמר שיביא תודה בלא לחם אז קופין אותו להביא את שניהם אבל

לא אמר תודה אלא אמר לחמי תודה >> רק לחם לא קופינו אותה להביא קורבן בנחמם אלא די בנחמי בדבד אז הנה ראיה >> שאפשר להביא לחם >> כן אפשר להביא לחם אומרת לא הדי בדיוק הוא לא נכון הוא הדין אף עלגב זה לא אמר תודה שאיביא תודה אלא שיביא לחמים חייב להביא קורבן תודה ולחמיו והייתי אז והייתי דקבעלתנה זבח בלא נסכים זה לא מתנהלה שלא שייך להבין שאמר יביא נסחים בלא זבח תנמ תודה פי בלי לחם באמת מת הוא הדין אף על גב לא אמר תודה

אלא אמר שהביא לחמים חייב להביא קורבן תודה ולחמם רק אמר להביא לחם אביא גר קורב תודה ולמה תפס את הדרך הזאת ראיתי דקבעלם מתנה זבח בלא נסחים כיוון שהוא רוצה להביא זבח בלא נסחים זהלא מתנה ל >> נסחים בלא זבע לא שייך לשנות אותו באופן אחר שיביא נסחים בלא זבח שצריך להביא אף קורבן הרי יכול אדם זה לא צריך להגיד אבדם אומר אדם יכול לומר אני אביא זבח בלא נסחים וגם יכול לומר אני אביא נסחים בלא זבח זה לא כמו תודה >> תודה >> תודה קורבן

חייב להביא גם נחמים נחמים חייב להביא איתו את התודה אין אין נחמים לבד אין לחמים לבד אבל נסחים יש לבד וזבח יש לבד אז לכן זבח בינוסחים זה לא מתנה נסחים בלא זבע אז לכן לא שייך לשנות באופן אחר שיביא נסחים בלא זבע כי צריך להביא גם קורבן לא שהרי יכול להביא נסחים בלבד אז לכן תנמ תודה אתה מקרה בתודה באופן שת חייב להביא תודה בלייד לחם אבל באמת לא בקשה הגמרא אמי נהדר ופו פתחו אמו הוא הגמרא אומרת למה חייב להביא תודה ולחמה אם אמר

אם אדם אמר מפורש רבותיי אני מביא רק תודה כלומר קורבן בלי לחם אז למה חייב להביא גם את הלחם הרי זה נדר הוא פתחו אמוה שהוא אמר מיד שיביא בלא לחם יוצא שהוא התחרט על כמה שאנחנו יודעים אין קורבן תודה בלי לחם אז אנחנו מבינים שהוא התחרט >> כאילו התחרט מכל הקורבן.

אז זה אז זה נדר ופתחו עמו. הוא הנה הפתח של הנדר והוא לא חייב להביא כלום. לכן חוזר בו שאמר שיביא בלא לחם אין קורבן תודה כרב בכך ולכן חוזר בו אז זה נדר בטחו אמו. אמ חזקיה בית שמאי לתפוס לשון ראשון אומר הבריתה הזאת זה בית שמאי.

הם אמרו בהקדש אין אדם יכול לחזור בו לתנן הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבבלה בית שמים אומרים נזיר בתל אומרים אין לו נזיר אדם אמר הרינזיר ואמר זה מן גרגורות ומן הדבלה אין נזהירות של תאנים אין דבר כזה סוגי תאנים זה דבלות ותאנות אין דבר כזה אדם יהיה נזיר מתאנות אין יש נזיר יין אבל אמר הרנזיר מזה בית שמאי אומרים זה נזיר גמור בית הל אומרים אין לו נזיר כשאמר מן הגרורגרות ומן הדבילה הוא חזר בו מנזלותו בית הלל אומרים לא בית שמ אומרים לו נזיר

נזיר מה שהוא אמר מן הגרגרות ומן הדבלות זה עניין אחר כזה נזיר מיין >> לא מ נזיר כל שת נזיר זה יין בטח זהר לא >> כן כן צריך לגדל שיער רבי יוחנן אמר אפילו תמע בית הילן אפשר ליישב את >> זהנפס >> זה לא נדר ופתחו אמו תופס ואומר אם לא הייתי יודע שאין נודרין כך לא הייתי נודר כך אלא כך אתה מבין הוא אומר אם הייתי יודע שלא נודרים להביא תודה בלא לו לחם אין דבר כזה אז לא הייתי נודר כך בנוסח כזה אני

הייתי אומר בנוסח רגיל תודה ולחם איתו אז אם ככה מה זה קופין מה זה שיך לומר הוא עצמו חזר בו מה אתה מה אתה אומר כופין אותו על הוא חזר בו ואומר אם הייתי יודע הייתי אומר כמו שצריך לומר קבעי הדרבה אתה יודע למה רוצים לחזור בו עכשיו הוא מתנדב להביא תודה בלא לחמה לא יכול לעשות זאת למה כמה שביררנו שוא רוצה למד במון הראוי את הדעה ונחמה אז אומרים לו בוא בוא בוא תביא כמו שצריך האומר הרי עליי תודה בלא לחם וזבח בלא נסכים מי

שאומר הרי אלה להביא קורבן תודה בלי לחם ולהביא זבח בלא נסכים ואמרו לו תודה ולחמה וזבח וסכים כדינם ואומר שהוא שמע את הציווי של בית דין אומר לו לא תביא הכל שלם אם הייתי יודע שכן שתחייב להביא גם את הלחם לא הייתי לו דרך כלל אבל פי כן כופין אותו ואומר קופין אותו ואומרים לו שמו ושמעתה תמיד תגיד מה פירוש שמו ושמעתה תכף בשני מלכים זקיה נחלה למה שתי הבריתות שניות בשיטת בית שמאי הם לא פותרים בנדר בטעות לכן קופין אותו אלא לרבי יוחנן כש למה

זה נדר ופתחו אמו זה טעות אמר לך רבי יוחנן הוודאי בית שמאי זה אני מודה זה ודאי בית שמאי למה קופין אותו לא צריך לקפוץ אותו מה שמור ושמעתה אומרים שאומרים לו שמור שמעתה אמר יש שמור הכוונה עבה תודה >> ושמעתו לחמה אבל אמר שמורה תודה ולחמה ושמה אתה לא תהיה רגיל לעשות כך >> לנדוב להוסיף לנדוב תודה בליחם אין דבר כזה אמרנו במשנה היא ברחמה מן המעשר יביא מי שאומר יביא קורבן תודה אינחמה מן המעשר יביא אותו מן המעשר כמו שנדב הגמרא אומרת מה לא

סגדלא מתה וכי הוא לא יכול להביא מן החולין למה יביא מן המעשר אתה מחייב >> כאילו כן רבחמן חסדה אמרי רצה מביא >> רצה מביא ואם לא רצה לא יביא כלומר אם רצה יביא מן מעשר לא רצה יביא מן החולין אדרבה יביא מן החולין אמרנו עוד ולא יביא מחיטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני כלומר צמחו לו חיטים ועשה מעשר שני לא יביא מחיטי מעשר שני שיש לו אלא ממעות פודע אותם ואת המעות הביא כנסולת אמר חמד אמר תביו לא שחיט מעשר שני עצמם שפרישה מן

התבואה למעשר שני כמו שאמרנו אבל מחים הלקוחות ממעוד מעשר שני אביא יכול לקנות חיטים שלוחות במה עוד יש חבר שלו קנה חיתים ממעות מעשר שני שהיה לו מעות קנ חיתים יביא יטיב רבי ירמיה קמ דרבי זרא וטיב וכאמר לא שנו אלא מחיטי מעשר שני אבל מחיטים הנקוחות במעשר שני יביא אז אמר לרבי אתה אומר כן אבל תדע לך אני אומר אפילו מחיתי לנקוחות במעשר שני >> לא יביא ממשיך רבי ירמיה והם הטעמדידי והם הטעמדידך אני אסביר ואומר את הטעם של דיני ואת הטעם שלך אם אתה

עמדידך למה יכול להביא את הלחם מחיתים הלקוחות ממעוד 19 שני תודה מאיך קייל פלה מאיפה מאיפה לומדים הדין שיכול להביא מעשר א תודה ממעשר שני ואתה יודע מאיך הנבת מעשר שני מאיפה למדת את הדין שאדם יכול להביא תודה ממעשר שני אם מתנדף כך מפורש >> למדנו את זה משלמים שלמים הם באים ממעשר שני תכף הגמרא תבאר משלמים מאיפה לומדים אותה שם שם ממעשר כתוב בשלמים ואכלת שם במעשה שני ואכלת שם אז שיכול לקנות ממעות מעשר שני שלמים ומינה כמו מעמות מעשר שני קונה קורבנות יכול להביא

מה שהוא רוצה גם פה יכול לקנות מה שלמים אין גופן מעשר למה הנו הם לא מגידולי קרקע אין עליהם חובת פרשת מעשר שני אלא נקנות ממעשר שני אף תודה אין גופה מעשר רבי מחיתי מעשר >> יפה אה יודע למה אין גופה מעשר והנחיטה הנקוחות עוד מעשר שני לצורמ דודה מ אין גופן מעשר ולכן הוא לא יכול לקחת חיטים לנחמי תודה אלא מהם >> אלא מה כוחות >> כן ולא מחיטים שהם עצמם מעשר שני הגמרא אומר עכשיו זה היה אמר אמא תעמד אידי והיא תעמד אידך מי

זה היה לנו רבי ירמיה עכשיו ממשיך רבי ירמיה אם הטעם הדידי מה הטעם שלי אמרתי אפילו מחיטים של ככה קודם לכן מעשר לשני צריך לצורך מעשר שני אסור להביאם אתה מבין לא יביא אלא מחיטים שקנה עתה ממעות מעשה מעשר שני לשם נחמי תודה ה חבר שלו יש לו מעות מעשר שני קנחים לא הביא את זה רבי זרא אומר רבי ירמיה אומר לא להביא למה תודה מאחק היה על פה משלמים כמו שאמרנו שם שם מקורבן שלמים ושלמים שם שם ממעשר שח לקנות מאוד מעשר שני משלמים מה

שלמים אין מין מעשר שלמים זה לא מין מעשר קורבן תודה זה בשר סך מעשר שני זה בא מגדולי קרקע אף תודה אין מין מעשר מה זה בא להפוקה להפוקי חיטין הנקוחות במעוד מעשר שני לשם מעשר שני שהם מין מעשרנו לפי כך לכן אומרת הגמרא כיוון שחיטים הלקוחות מעשר שני לשם מעשר שני שהם בכלל מין מעשרנינו חלם קדושת מעשר שני אפשר >> ולכן אין אי אפשר להקריב מהם לחמי תודה אלא רק ממעות שלקח מהם חיטים לשם תודה שהמעות באופן זה הם לא מין מעשר אבל פה שהמעות

זה מין מעשר עצמם לא אמר ביאמה המדפיס מעות מעשר שני לשלמים בדיבור שלו הוא אומר אומר שיקנה מהם שלמים אדם יש לו כסף אומר אני מהמעון האלה יקנה מעשה שלמים >> כן לא קנו שלמים כלומר לא תפסו המאות את הכוח הם לא בקדושת מעש לא צריך אלא יכול לקלוט במעות מה גם חיטים שר מיני אוכלים לאכול אותם בקדושת מעשר שני כמו כל מה שקונים במעשר שני אומר אני אקנה בזה שלמים אתה מבין לא היה לו מעות של מעשר שני אמר אני אקנה בזה שלמים לא חייב

לקנות בזה שלמים >> לא יכול להתפיס >> המאות לא תפסו את הקדושה הזאת ויכול לקנות במאות האלה מה שהוא רוצה כל אוכל שהוא רוצה הוא צריך לקנות אוכל לאכול בירושלים צריך לאכול בירושלים >> מה היטעמה דלא עלימה קדושת השלמים למחל הקדושת מעשר שני אין בכוחה של קדושת השלמים לחול על מעות של מעשר שני אי אפשר הם לא חזקים >> זה כבר קדוש אי אפשר לקדוש להפס קדושה >> כן הוא כבר קדוש בקדושה שלו >> זה קדושה אחר זה קדושה אחרת >> לא משנה אבל אין לו

כוח לתפוס >> זה לא יותר חמור >> מתיבים הלוקח נזיב חישלמים לוקח חיה סליחה לוקח חיה לוקח כסף מעשר שני לקח חיה אי אפשר להקריב אותה יכול לקחת מעשר שני חיה אין בעיה לשחוט אותה ולאכול אותה אבל להקריב זבע לא מקריבים מחיה אין דבר כזה הלוקח חיה לזבחי אבל מה הוא עשה >> הוא הפך >> הוא לקח חיה לזבחי שלמים >> ובהמה לבשר תאווה לאכול אותה כבהמת חולין להפך מעיקר הדין צריך להקריב את הבהמה שלמים ולאכול את בשרה בקדושת מעשר שני ואת החיה יכול לשחוט ולאכול

כחולין אין בעיה אומר לא יצא עור לחולין בדרך כלל שאדם מביא בהמה של מעשר שני העור זה של הבעלים יצא לחולין זה לא קודש לא חייבים לתת את זה לכהן או זה סליחה זה לא קדוש בקדושת מעשר שני לא יצא העור. כל בהמה שנקנת במעות מעשר שני, העור צריך להתפדות על מאכלים שיכלו בקדושת מעשר שני, אלא יוצא לחולין. כאן נשאר האור בקדושתו. >> של החיה או של הב >> של הבןמה יותר קונים.

הוא אמר שזה של חיה שלח של הח >> ציונה בת גורג'יה שהשם יתן רפואה שלמה >> אז לא יצא עור לחולים כמו כל בהמה שנקת במוסר שנמה תמיד הדינו שהעור >> חיה חיה זה לא תופס שום דבר חבל על הזמן חיה זה כל הזמן מעות מעשר שני אתה יכול לקנות רגילך לכהן >> לא מה פתאום עוד פעם עוד פעם צריך לבדות אותו נשאר בשרת מעשר שני >> מעשר שני תבדה אותו תקנה >> גם ה שלצח >> לו למ הכוונה >> הגמרא אומרת לו לממר >> אני

יכול לקנות >> אתה יכול לקנות עוד פעם בעורכ >> לא שזה עכשיו יכולים כבר יצא לך חולים אז הגמרא אומרת מדיקת הגמרא לא לממרא לקני שלמים ואין משמעות הדין שאין עור יוצא לחולין משמע שקונה קדושת שלמים את העור אז אם יש בכוחה שקדושת שלמים נחול על מעשר שני הנה אתה רואה שיש קדושת מעשר שני שלמים נחול על מעשר שני אומר לו היתמר עלה אמרב לא קנה שלמים את העור לא קנה קדושה שת השלמים את העורם ככה מי לא יצא העור לחולין חיקא אמר אין בתורת לצאת

העור לחולין לא נאמר בו שיוצא העור לחולין למה לא קנה אותו בשלמים השור ועורו קדושים מקדושת מעשר שני לכל דבר ימכור אותם מקנה בדמים מאכלים שאוכלם מקדושת מעשר שני גם את העור לא תחשוב העור הלך מה היטעמה אמרבה נעשה כלח שור לחרישה ממש אתה מבין מה הוא עשה המוכר הזה במה שהוא לקח את החיה לשלמים את הבהמה בשר תאווה כאילו הוא קנה במעות מעשר נשור לחרישה לא לשם שלמים בטח שעור לא יוצא לחולין מה זה זה אנחנו לא עושים דבר כזה נכון גן לוקח את העור

שלשו >> זה כמו שהוא קונה כל דבר אחר שזה לאכילה אדוני זה לא יוצא לחולים כל כול >> צריך לקנות דברים >> לא תפס >> לא תפס זה הכל יתמר המדפיס מעוד מעשר שני לשלמים בדיבורו כמו שאמרנו אומר אני אקנה בזה שלמים רבי יוחנן אמר קנה אוהו נקנים ממעות לשלמים אסור לשנות את הטם רבי אליעזר אומר לא קנה לא יכול אלא הוא יכול באמת לשנות אותם למה שהוא רוצה הגמרא מבארת אני בא ואני בא דרבי יהודה דמר מעשר ממון אדיוטו וזה חשוב כמו ממון בעלים לכל

דבר על פני גדקנה למה זה ממון בעלים לחלוטין יכול להקדיש אותו לשלמים למה לא כפלי גליב דרבי מאיר ד אמר מעשר ממון גבוה הוא מעשר ממון גבוה הוא אלא שיש לה בעלים רשות לקנות מאכלים ולאכלם מקדושת מעשר שני אבל זה ממון גבוה הקדוש ברוך הוא נתן לו רשות >> כן מהד אמר לו קנה כרבי מאיר למה זה ממון גבוה לכן אין קדושה חל קדושה ד אמר קנה כמה דאמר מעשר כמה דאמר מעשר שלמים כמטפסלה נמתפיסלה מי שאומר שבאמת קנה לקדושת דמים סובר שאפילו שרבי מאיר מודה

מודה שכמד מעשר שלמים כמו שהגמרא דרשה לעין אבל בכל זאת כי מדפס לה נמ תפיס הדפסת את המעות מעשר שני בקדושת שלמים לזה נתנה התורה רשות למה זה עיקר דינור כמה שזה עיקר דיננו אז נדפס בזה נדפס מטבעי המדפיס מעות מעשר שני לשלמים כמו שאין כן הוקדשו לשלמים לכל דבר כשהוא לכן מה הוא עשה הוא אמר בדיבור שלו מעודות מעשר שנאלה אני קונה בהמה נשלמים אז הדין שלהם כמו שיקודש נשלמים לכל דבר לכן כשהוא פודע נוצע נכונים מוסיף עליהם שני חומשין ופודע אותם זה לא שלא

תפס תפס אחד לקודש אחד קדושת השמים שהתפיס אחד למעשר קדושת המעשר שהייתה בו מתחילה אז אתה רואה יכולת קדושת השלמים להתאפס עדות מעשר שני אומר מסתבר דברי הקוני המני רבי יהודה שבאמת זה תופס מעשר שנים המון אידות ולכן יש בקורו להצפיסו אבל לשיטת רבי מאיר הספק באינו עומד משנה מאיר >> אצל משה שים משנה מנמר הרי עליי תודה שלא יביא אלא מן החולין אתה יודע אדם שרוצה להביא קורבן תודה רק מן החולין לא מן המעשר או משאר נדבים מחוייב בהם כבר לא יכול להביא ממנה מעשר

תר דומר וזהבחת הנה פסח לאדוני אלוהיך צון ובקר לו פסח אין בה אלא מן הכבשים ומן העיזים שזה צון מה את אומר צון ובקר מה זה הבקר הזה אלא להקיש כל הבא מן הצון ומן הבקר לפסח כל הקורבנות שבאות מן הצאן בהבקר לפסח ומה עם עופות תוספות שואל את זה מה פסח דבר שבחובה ואין בא אלא מן החולין כמו שהגמרא תכף תדרוש דווקא זה דבר שבחובה רוצים לקוד קורבן פסח דווקא למן החולין אב כל דבר שבחובה אין בה אלא מן המחולין לא ממעות מעשר שני לכן

אומרת הגמרא המשנה לפי ככה אומר הרי עליי תודה או שאמר הרי עליי שלמים הועילו באין חובה אחר שקיבלו על הצמים לא יביא אלא מן החולים יפה ונסכין בכל מקום לא יביאו אלא מן החולין אפילו שהוא פירש שהי אותם בן מעשר למה כ שרבים הם קרבים קליל לא כל בדרשת הכתוב יכול להיקרב מן המעשר זה כולו קליל עולה מעשה צריך לאכול >> לאכול תוספות אומר את הגמרא דורשת פסח גופה מנלן שהוא לא בא רק מן החולין לא ממעשר דתניה שימו לב עניין פסח דתניה כבוד הכהן לתניה

רבי אליעזר אומר נאמר פסח במצרים קורבן פסח שיקרו במצרים קודם שיצאו ונאמר פסח לדורות ספי פסח לדורות מהפסח מצנו בא אלא מן החולין אז לא היה מעשרות, עוד לא נכנסו לארץ אז כל אחד הייך ביום שבת קנה מה הכסף שלו חולין הפסח אמור לדורות לא בא אליו מן החולין לא מן המעשר אמר לו רבי עקיבא וחידנין אפשר משהי אפשר >> פסח דואג נוהג בו מעשר מעשר שני ואפשר להגיד יביא ממנו אבל מי שאי אפשר שמה לא היה שייך לא היה >> אמר לה >> אמר לו

רבי אליעזר רבי עקיבא >> ואף על פי שאי אפשר בפסח מצרים נבינו למעשר היה גדולה ונלמד ממנה לכל פסח שרק יבוא מן החולין חזר רבי עקיבא ודנו דין אחר לדחות את הלימוד של רבי אליעזר מה לפסח מצרים דין שלא יהיה בא מן המעשה שכן אין טעון מתן דמים ואמורים לגבי מזבח לא נתנו מדמו רק שמו אותו על המש משקופים של הדלתות של המזוזות זה על המזבח תאמר תהפוך את דף ציון משה תאמר בפסח דורות שטעול מתן דמים ואימורין לגבי מזבח מה שעכשיו מקריבים בית המקדש צריך

לזרוק את דמו וצריך הקטרת התימורין על המזבח אז אי אפשר לתמוד מזה על זה פסח דורות לא יביא לה מנחולין אמר לו הרי הוא אומר ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה שיהיה כל עבודות של החודש הזה כל העבודות של החודש הזה לדורות בפסחים כמו עבודת פסח מצרים מהחולין ולא מן המעשה ורבי עקיבא סתבר לה לכלל הזה דאן דנין אפשר מי שיהיה אפשר לקרוא במנתה והיא הדרבה והי דלא גמר מפסח מצרים משום עי פרכה הוא פסח מדבר יוכיח שנה >> הרב עוד פעם רבי עקיבא >> אני

חוזר אני חוזר בטח >> הרב מה זה דני אפשר מי שיש >> יש יש למשל פסח דורות אפשר להביא ממעשר שני אבל פסח מצרים עוד לא היה בכלל מעשרות ראינו היינו שם לא היינו בצ בסדר אז זה אפשר בפסח דורות אפשר להביא מעשה שני פסח מצרים לא היה שייך זה אי אפשר זה לא שייך דין כזה הבנת אותי כבוד הרב הגמרא שואלת ברבי עקיבא מה הביאור בדבריו היא סבר לה אין דנין אפשר משי אפשר כלומר לא דנים דבר שאפשר משי אפשר אלא אלא חזר >> כן

אני חוזר אני חוזר >> לא איזה דף קודם שות >> אתה איתנו או לא יופי אמרנו במשנה שרבי עקבה חזר בדנו דין אחר מה לפסח מצרים שכן אין טעון מתן דמים ואם מורי לגבי מזבח אבל תאמר פסח דורות שטעון מתן דמים ואמורים לגבי המזבח נכון ואז אמר לו הרי הוא אומר ועבדה את העבודה הזאת >> מה זהב >> בחודש הזה רבי אליעזר משיב לו >> עבודה עבודה >> שיהיה כל העבודות של החודש הזה כזה לדורות פסחים שתקריב כלומר בעבודת פסח פס מצרים לומדים מהחולין ולא מהמעשה.

כמו שפסח מצרים זה רק בא מן החולין ולא מן המעשה. כך כל הפסחים הבאו רק מהחולים ולא מן המעשה. זה טוב לך.

עכשיו שואלת הגמרא ורבי עקיבא מה יענה על זה? בעבצת העבודה הזאת בחודש הזה שיהיו כל העבודות של החודש הזה באים מנחולין והוא אמר איסבר לה סליחה אי סבר לה שדנים דנים שאין דנין דנים אפשר משי אפשר למה ייתכן שהדין לא נאמר רק באחד מהם זה לא שייך בו לא דנין אפשר משי אפשר למה אפשר שמה בפסח מצרים לא היה שייך מעשה לכן מביאים מן החולין פסח דורות יש מעשה יביא מנה מעשה זה אל תרמה הוא במנתה יעמוד בתשובתו שהשיב לרבי אליעזר למה הוא חזר בה במשנה

הוא השיב לרבי אליעזר לא לומדים את פסח דורות מפסח מצרים למה שזה לימוד שאפשר משאי אפשר >> והיהדר ב כן כן ויהדר בסובר כמו רבי אליעזר שאפשר לוד אפשר משי אפשר והיד לא גמר למה למה הוא לא גמר דין פסח דורות מפסח מצרים? למה לא נגמר מפסח מצרים משום אי הוא? למה שפסח מצרים לא טעון מתן דמים ואם מוריד לגבי המזבח אבל פסח דורות הלו אין טעון אומר אין זה זה לא למה >> פסח במדבר יוכיח שהיה קרביות בעם ישראל שהיו במדבר אחרי שהקרימו את המשכן

הרי לא בא לא בא מן המעשר שלא נהג עדיין במדבר מעשר לא היה רק שנסו לארץ ישראל 40 שנה במדברים >> אפילו דמו ואמורי נתנו על גבי המזבח בכל זאת גמרא מתרצת לדבריו דרבי אליעזר כאמר את התשובה שלו לדידי אין דנין אפשר מי שאי אפשר לכן אי אפשר ללמוד פסח מצרים פסח דורות אין דבר כזה לדידך דאמר דנין אפשר מי שאי אפשר עדיין יש לכות מה לפסח מצרים מים שכן אין את העולמת דמים ואמורים לגבי המזבח אין תאמר פסח דורות שטעון מתן דמים ואמורים לגבי המזבח

אז אי אפשר ללמוד מפסח מצרים שלא בא מן המעשר ואמר רבי אליעזר ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה לדורות כזה כל עבודת פסח מצרים יבואו מן החולים ולא מן המעשה בסדר ורבי אליעזר למלא פסח המדבר יוכיח יגיד לו לרבי עקיבא פסח המדבר היוכיח גם הוא טעון מתן דמים וימורים לגבי המזבח והוא לא בא מן המעשר כי לא היה מעשרות הגמרא משיבה לדבריו דרבי עקיבא כ אמר זה לדידי דנין אפשר משי אפשר לכן אפשר ללמוד את פסח הדורות מפסח מצרים תנין אפשר משי אפשר משום מה היא

פריחה שאתה הקשט לי שלא דומה פסח דורות >> שכן למה שדמו ואמור קרבין לגבי מזבח זה לא קשה למה פסח מדבר יוכיח עכשיו למדנו שפסח מדבר עון דמים זה חפי שאפשר אפשר >> זה עושה לו סיעתה ולדידך דאמרת אין דנין אפשר משי אפשר ולכן אי אפשר ללמוד פסח דורות מפסח מצרים עדיין יכול ללמוד אותו בהקש מה ועבדתה כלומר כמו שאמרנו למעלה של החודש הזה >> כל העבודות של החודש הזה יהיו כזה ואז שתנמי לפרוך שמה על העיקש למה לא לומדים מהאחד מחברו מה שאמר לפסח מצרים

לא טעול מתן דמים ואמורים מה שאמרנו שלפסח מצרים הוא לא טעון מתן דמים מורי לגבי מזבח אז זהו דנים זה הוא לא פרח לוות >> כן אמר הרב ששט זאת אומרת אין משיבין על ההקש אז אפשר למוד פסח דורות פסח מצרים >> כן זה כן בתרביצה אמור וכי דבר הלמד הקשו הקשו שמה בהקש חוזר ומלמד בהקש >> פסח דורות נמ פסח מצרים בא מן החולין >> מה החוזר מלמד שאף שלא בא אל מן החולין לומד מהקש אומר לא את בכללי תמח כולו חדה מתי >> פסח

מצרים ופסח דורות חשובים כלל אחד כבכלל אחד פסח דורות פסח פסח שם פסח זה מלמד >> פסח כולדה מנתי זה קורבן אחד >> ואחד מלמד על השני ורבי עקיבא הוא אומר שאי אפשר ללמוד מפסח מצרים שבחובה זה רק בא לא בא רק מן החולין פסח דאינו בא אלא מן החולין מנפקה להם מהד אמר שמואל משום רבי אליעזר זאת התורה לעולה למנחה ולחת ולעשם ולמילוים זהחשלמים בא ללמד דיני קורבנות נוהגים מהאחד בחברו עולה מה תלמד ממנה מה עולה תאונה כלי אף כל קורבן דינו כלי טעון כלי

יפה מה יהי איזה >> איזה כלי נלמד מכאן הנהם המזרקת הדם שיש צור לקבל בו את הדם של כל הקורבנות שיםם בהגנות זכי שמ ציבור למתיב וישם בהגנות שמלמד שטען כלי לקבל את דמם למה אתה צריך ללמוד את זה מעולה אלא סכין אלא הגמרא אומרת הכלי שלמד מעולה צריך בכל הקורבנות זה סכין ועולה גופי מנלן שנשחדת בסכין נכתיב האישה אברהם אתה דובק את המאכלת לשחוד את בנו >> זה היה פרשה ואתם עולהו לכתיב ויעלהו לעולה אחד בנוח >> משה שיצחקן מהמינה שהשחסקים מהשחקות שיש לה מליקה

גם כן אותו דבר תעשה מליקה לא משנה עם צור אם לא כל סכין סכין >> מנחה אז מה למדנו מעולה >> סכין מנחה מה מנחה אינה נכלת אלה זכר כהונה ולא נישי כהנים אף כל הקורבנות אינן נאכלים אין להם זכר כונה מי מה איזה קורבן ניצרך להילמד בהקש היא חטאת והשם שהם לא נכלים רק להזכחים ולא נקבות באיזה כתיבסור >> שנאכלים רק זכרי כהונהכל מלחתם לכל חטותם כל השמם כל זכר יאכל אותם אי זבחי ציבור של מי ציבור מריבויה דקראתה בקודש קדשים תוכלנו כל זכר יאכל

אותו יאכל אותו לימד על זבחי ש מצבוש לכל זכי כהונה הגמרא אומרת תנאה היא היקד קד מטלמך מנחה ויקדמית המאכה >> עדיין לא הגענו לחולים >> לאט לאט >> צים ללמוד חולים >> עד כאן להיום >> זה דף של מחר נכון למדנו היום דף וחצי הלכות חוברת החוברת היא שוכבת אולי זה אנחנו סימן קע הלכת טו לא ילקט פירורין ויניח על גבי השולחן מפני שהוא ממחה דעתו של חברו מטריד אותו ולא ישוך פרוסה ויתננה לפני חברו או לתוך הקערה לפי שאין דעת כל הבריות שווה כן

להיזהר לא לעשות דברים שחברו ימאס בהם את פרוסה שחזרה בסלח >> כן זה לא יפה או שהוא לוקח את הלחם שלו והוא שם בתחינה תקרי לך בצלחת שלך >> לרוק ברחוב >> נכון צים לךזה כן צים בצלחת שלך ותאכל גם לא יעשה גרפס למשל זה לא נעים יש פעמים זה יוצא לבד אבל זה שתדל שלך הע >> לא שלישיבה >> הרב למה אין ברכה זה הוא מפיח משהו מהפה >> הלאה >> לא ישתה מהכוס ויתן לחברו פני סכנת נפשות יכול להיות חברו מחמת הבושה יקבל את

כן >> והוא לא יכול מה עושים >> מה עושים בקידוש הרב >> נו צריך לקחת מהכוס הזה בכוסות מה זהשפח >> למה יש כוסות מסביב שיש עניין אה של הכל הזה >> כן לא צריך יש עניין לשתות מהכוס אבל לא מהכוס ממש ממש >> שים בכוסות וישטו יין >> לא יפה >> גם בקידוש >> לא אבל מהכו של הרב אהמים כוסות >> מהכוש הרב כי כן נכון שמים בכוסות האחרים אבל לא ככה יש אין בעיה >> זה שותה מהכוס לוקח זה את עצמו שותה וזה לוקח

את הכוסין בעיה אין >> אבל הרב אם זה במשפחה לאישה לא מפריע לבל יש בזה עניין יש בזה >> יש בזה מידת חסידים >> בסדר >> חיבור מצווה >> לוקח מעצמו אין בחיים זה לתת לו כאילו כוכ שיש הרבה אנשים אחד רואה אומר מנהג העולם להקל בכו של קידוש >> אומר ותמר רבי שלמה זלמן לא ירבוח למה לא חששו לזה כן ראוי שלא יתן לרוח ביד על כל פנים שלא חושים לחולי היינו מישהו שיודעים שבמקדש הוא בריא בכלל קודם כל מי שהוא הסטניס לא חייב לטעום

בכלל את היין בלי לטעום יצא ידי חובה וגמרנו >> לא חייב >> כן למה לא >> ולא ישתה ונחנו על השולחן אלא יוחז בידו עד שבוע שמש תנלנו היום זה לא כך לא היה דרכם להניח ריק על השולחן >> לא סתם לא לא גמר לשתות זהו לא היום לא מקפידים על זה היום לכתחילה מעמידים כוסות ריקים לכל אחד עליה השולחן עם אפיו והכל בטח >> הפחה קודש שזה דרך כבוד להמ כן כן >> הגענו יח אבל צריך לדעת שעכשיו השנה יהיה לנו בערב שביעי של פסח

ביעור מעשרות מני נדבר על זה עכשיו יש את הסימנים של צריך ל הפרשיות תורה >> כן קדש בחזבה כן אבל שנה עומדים לשמחה >> זוהר דף לר משה ודאי חלשטון חלדידין חלשטון חלחה דמננו אתחקוסון כל ה מטה קד מתה חוט בגמרים חמוגה בעל משה חלחה אחרה אמר קודש בריך בעיניכו באתר ברכה בחיים התול בעיתו אתר דנוכב שריה ככמור להם שובו לכם לעוכם כל אחד יהיה אח לנוכבה תח ואם כל דקד ישראל עבדו אלא בתחילו אין לאן דב עליו לא יתמר עליו אלא מי יתן והיה לבבם

זהם לראה אותי כל הימים מכאן לפה כל מן דעביד מילה ולבר שוב לסות בשעה פרג דוביש הולעביד בראותה לאשר יעלה ולא כברנש אחרה קודש ברוך הוא לא דאין ללביש וטפו עמודים פרק כל מטת דבק בצלק מהכמה דרכין מהדלא זכה ברנ שחר מן איזה זכות יש לו וד כתיב טוב לפני אלוהים מלת ממנה מה טוב דה משה תיב כי טוב בגין דרג אחר ד כיב כמקשרת אומרת עליו קודש הוא עומד עליו דקה מהתעמה מגטוב טוב דכורה תמ רבי יהודה דוד כתיב בטוב כמה דת בטוב לא יתיו

אמר בטוב כתיב טוב דיו חיזו סתכלה חייב דוין טוב רוי טוב דו חיזו ומשה כתיב טוב והוא ממן ואחר טוב רועי משה לביש איש האלוהים ש משה עליו מאוד אמר רבי יהודה בכל עובדו עד פה אני שומע אותך לא טוב אמר רבי יהודה בכלובדווי ברקדשה בריך הוא ועוקים מידה לתב יהודה עזורה כוונת תלת מדין שלושה דברים ואלה מנצלותה גם מכל חברות דו מסתפה גיד שכינת שתתף עד בדיו רבי אליעזר עזה ברוחה אמר רבי אלעזר כתיב עשה אלוהים לאדם של עור כי פשיטו מה אין אלבושבו חיה

חזון אפילו קודם עד לא חבו אל בשלו אל תחם בשם שברך לאבותינו הקדושים יצחק ויעקב משה ואהרון יוסף דוד שמך כל הקהל הקדוש יברך ידון זכה מעליה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים שפעסק זכו לשנים רבות נעימות וטובות שבת צמחה ישועה גדולה בכל העניינים נחת שמחה שלווה >> חיים ארוכים זמחים וכן יהי רצון ונאמר אמן >> אמן ‏am