📖 הדף היומי מסכת מנחות דף עו-עז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יא ניסן תשפו

אוו >> הוא היה איתנו בשבת בוקר טוב לכולם. היום אנחנו >> יום ראשון יא ניסן תשפו הנה זכינו לשבת הגדול שבת נפלאה י בניסן שזה גם עם ישראל עבר את הירדן גם פטירת מרים הנביאה היה בי בניסן פלא פלאות הייתה בת מרים הנביאה בת 127 שנים לחייה יות בניסן ובארה שמרים נטבע בימה של דבריה נסתלק לק הבאר ואז מרים הנביא אתם יודעים בתו של עמרם יוכבת אחות אהרון היא אחות אהרון ומשה נולדה בשנת בית אלפים ש מא פז שנים קודם יציאת מצרים למה נקראת שמרים כי בימים ההם מרדו מצרים, מררו מצרים את חיי בני ישראל. וגם מרים זה ראשי תיבות יולד משה רבנו מושיע. היא ניבאה את זה.

אמרה לאבא, למה עזבת את אמא שהיבלד בן שמושיע את עם ישראל? כששמע אמרם את הנבואה הלך ולקח את רוכבת בחזרה. אחרי שלוש שנים שגירש אותה והיא שמרה על ביאור על משה רבנו עמדה אלי אור ואמרה לבת פרעה שתקרא מנקת בעלה של מרים זה היה כלב בן אפונה הוא בעלה הבנה הבן שלהם זה חור חור זה בנה של מרים הנכד זה בצל בן אורי בן חור זה הנכד וכתוב בפרקי דרבי אליעזר אחרי מיטת אמרם לקח אתצפן בפרנח את יוכבת לאישה תראה מה זה היא כבר הייתה למעלה

מגיל 130 שנה ונולד מהם אין דד ומדד לכן אין דד ומדד הם אחי מרים ואהרון ומשה מאמא אחת ואם מרים היא עשה את השירן אנשים אתם יודעים ששום אישה לא מתה במדבר רק מרים הנביאה טעם עוד שם מרים מרים הנביאה נגברה ממש סמוך לפטירתה לא הרגישו עם ישראל בפטירתה למה איך התפרסם הדבר בעצמה שמה עם למים איך כתוב ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את הטוב בידה שירו להשם כי גאו גאה למה לקחת דווקא את הטוב להודות לזמר לקדוש ברוך אלא אומרים רבותינו כל הנגינה מהטוב זה

על ידי הקאה שמקים בו בחוזקה יוצא שירה יוצא זמרה יוצא נעימה מרים הנביאה היא נמדה רוחות רוחות חיים את הנשים אומר דווקא ממקום הקאה מקום הסתרה משם באה שירת האמונה שידעו שהכל זה לטובת של האדם בעזרת האלשועתו אז הבאר של מרים זה היה כמין סלע כברת מתגלגלת ובא עמהם במסעות הדגלים חונים גם היא חונה אותה הסלע בא ויושב לו בחצר אוהל מועד והם הנשיאים והיו מושכים את את המטה שלהם ועושים כמו אה שביל שביל וככה היה במים לכל המקומות. [נחירות בוז] בתוך הבאר אומרים רבותינו שהקדוש

ברוך הוא נתן להם דגים.

באופן כשמתעסקים ברוחניות הבאר נתחיל לנסוע. עכשיו אתם יודעים שנוהגו נשים צדקניות לדלות מים במוצאי שבת תכף אחרי שאומרים ברחו למה מציאנו באגדה כתוב שמרים הנביאה שמה טבוע את הבאר של מרים בימ של טבריה כל מוצאי שבת מחזירים על כל המעיינות ועל כל הבארות כל מי שהוא חולה ויזמין לו מים וישתה מבאירה ש מרים מיד התרפא יום בשנה חוגגים לזכמת פש איזה דבר זה גם זה מריבה היה באותו יום בי בניסן וגם בעזרת השם מעברות הירדן כן איך כל העולם בעיקרו להם יסא לבית אבות והיה בזה

בארה של מרים נפטרה מרים היה מעברות הירדן כל זה לא אומרים העיקר זה שבת הגדול זה ה זה העניין הגדול ביותר טוב השם יזכנו לעובדו לראה אותו מאוחר מאוד אנחנו בדף היומי אבל בדף של שבת בעזרת השם הדף של שבת זה היום זה דף עוז עז בשבת למדנו עו אז נראה דף עו בעזרת השם צלמו שפתחת לא אמרתי לו על זה אבל תגיד לו שזה זה וגם תנו כשילך תן לך מפתח מסכת מנחות אות עמוד זה א' >> כן עמוד א' למעלה דף עו כל המנחות

תאונות 300 שיפה איך שיש כן כל המנחות תעונות 300 שיפה ו-500 בעיתה המנחה של הסולת צריך לשוף אותם לשפשף את החיטים או את העיסה 300 שפה ו-500 בעיתה כן נלמד לאט לאט >> בעיתה לא ברגל באגרוף בידור רשי כטיבת יד >> כן גם זה מחלוקת אם ברגל אוגל >> בעיקר הפוע בעיתה זה ביד כן ה300 שיפה 300 בעיתה לבעות באגרוף נכון יש שני רש"י ברשי כתב יד הביא פירוש שני שמכה ברגלו גם אותו דבר הסביר הרמב"ם ברגלו זה ענבים דורכים ברגל עוד >> אה ורבנו גרשום

כתוב עת לידו >> כן כן >> שפה בחיטים סליחה וחמש בעיתה שפה ובעיתה בחיטים לפני שתוחנים אותם אומרת המשנה כדי שיתקלך >> רבי יוסי אומר בבצק רבי יוסי אומר השפה והבעיתה זה בבצק בלבד זה לא בחיתים כל המנחות באות 10 10 חלות או 10יקים תלוי חוץ מלחם הפנים וחביתי כהן גדול שהם באים 12 זה 12 גם חביתי כהן גדול באים 12 דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר >> כולם באות 12 חוץ מחלות תודה ונזירות שהן באות 10 10 גמרא תנא שפ אחת הוא בועט שתיים בברייתה

למדנו שף אחת כלומר איך הוא עושה 300 שיפות 500 בעיתות על הסולת שף אחת משפשף אחד ובועט באגרופו שתיים אחר כך שף שתיים בועט שלוש שב שלוש בועט ארבע עד שיעשה 300 מזה זה וחמש שעות מזה בערה רבי ירמיה המטויה והטויה אחד הודמתי ואתו תראה להוליך ולהביא זה אחד >> או זה או זה צבאי >> כל אחד זה אחד או זה שניים כן מי טקו תלוי אם זה יד מ מעורפה מהרם נהריים זה מספיק אחד לא צריך שניים שיפה ובעיתה ברוך הבא קודם כל זה יקח

עוד איזה קצת זמן בסדר כי ביום ראשון יש שתי שיעורים >> סנדי שקט איזי >> יופי תשמע את [‏צחוק] שיפה ובעיתה בחיטין רבי יוסי אומר בבצמרנו במשנה אם זה בחיתים לא כת אם עושים את השיפה והבעיתה בחיטים או בבצק בעיה להו האם בבצק ולא בחיטים הודים מה אף בבצק שאומר בבצק אב בלי חיטים או נגיד גם בחיטים גם בבסך תשמעדתניה שיפה ובעיתה בחטרין רבי יוסא אומר שיפה ובעיתה בבצק משמע דווקא >> בבצק ולא חיטים כל המנחות באות 10 חוץ אמרנו מלחם הפנים זה 12 לחם הפנים

וחביתי כהן גדול שהם 12 עם הפנים מאיפה לומדים עם הפנים בעד כתיב בכתוב מפורש בתורה והפית אותה שתם עשי חלות חביתי כהן גדול את תהיה חוקה חוקה מלך עם הפנים עוד אמרנו כל המנחות דבעות אז לומדים חוקה חוקה גזרה שווה בלחם הפנים כתוב כי קודש קדשים היא לא מישהי השם חוק עולם בחביטין כתוב חוק עולם להשם כנית תוקטר זה חוקה חוקה כל המנחות דבעות 10 10 מנלן אז הוא אומר גמר מלחמ תודה לומדים את זה מלחמד תודה מה להלן בלחמד תודה 10 חלות כמו שהגמרא עוד

מעט תפרש אף כאן כל המנחות 10 הגמרא אומרת מילח עם הפנים שזה 12 מה להנן 12 חלות אף כאן כל המנחות יהיו 12 למה למה 10 מסתברה מלחמד תודה על מיניב יש ללמוד מלחמד תודה למה שכן יחיד המתנדב יחיד המתנדב אותן זה לחמי דודעה יש בו חמישה דברים מה הם א' יחיד מתנדב אותן תעונות שמי נחמי תודה נפסלות בלינה אם עבר עליהם לילה הם לא באים בשבת ולא באים בטומאה מה שאין כנחם הפנים זה קורבן של ציבור זה לא קורבן שלח זה חובה וזה לא בא

מ בנדבה לא טעון שמן ולא נפצל בנינה וגם הוא דוחה את השבת ואת הטומאה אדרבה מלחם הפנים למניו למה מה עם דומות שאר המנחות לנחם הפנים שכן הקדש זה קודשי חדשים ישראל לא יכול לאכול אותם ודבונה ישמהם לבונה מסע נאכל מצה לא עמץ ועצם הם עצמם בלי קורבן אני אליהם אבל מה שאין כן עמי תודה הם קדשים קלים הם באים בלבונה וכולי אומר אנח לפי שם >> יש יותר יותר והיא סבירן הגמרא שואלת דבר הלמד בגזירה שווה אם נסבור כמו צד של דבר הלמד מסגרה שבה

חוזר ומלמד בבניין אב אם למה אם נסבור דבר כזה שדבר הלמד מגזרה שבה יש בזה ספק בגמרא הגמרא בזבחים יש מסתפקת אם דבר הלמד בגזירה שווה חוזר ומלמד בבניין אב אז אם סביר לן כמו אותו שאומר שדבר למד בגזירה שווה חוזר ומלמד בבניין אב נלף מחביתי כהן גדול נלמד מבנינאב לכל המנחות חביתי כהן גדול מה להנן 12 אף כאן 12 כמו שלמדנו בגזירה שבת מנחם הפנים אז גם כן משאר המנחות יהיו 12 הגמרא אומרת מסתבה מנחמי תודה אבל למה שכן אדיות כן שאר המנחות דומות לנחמד

אותה שכן אדיוט אדיוט מביא אותם וגם כן אפשר שיתנדב אותם והם לא לחצאין לא באים חצאין אלא 40 חלות כדינם ויש בהם איסור לפיגול זה גם כן אם חשב לאכול חוזמנם חוץ ממקומם וגם כן שלא בשבת ושלא בטומאה אסור לבוא בשבת אין לא מביאים זה לא קורבן ציבור ולא באים בטומאה מה שאין כן חביתי כהן גדול שכהן גדול מביא אותם ואינם באים בנדבה ובאין החצאין ולא באים פיגול דוחות את השבת דוחות את הטומאה הגמרא אומרת לא עדרבה גם סברה יש לו מרש מחביתי כהן גדול ננמן

יותר טוב אבל מנ למנף למה שכן כל שאר המנחות דומות לחביתי כהן גדול הם באים עשרון ואין תאונן כלי הכלי מקדש אותם והם הקדש איזה קודשי קדשים וטעונין לבונה ומצא ולא חמץ ועצם הגשה ואישים וזה הרבה ואני נפישן זה הרבה בדמיון הרבה דברים שהם דומים >> אומר אידיות מהידיות עדיף מדמים הדמיון לחביתי כהן גדול זה לא דומה למה זה אדיות מאידיות למדים את המנחות מנחמי תודה שכן ולא מחביתי כהן גדול זה לא זה כהן גדול זה ידיות מידות אמרנו עוד במשנה רבי מאיר אומר כולן בעוד

12 מהקסבה האם רבי מאיר הוא בספק לגבי האם דבר שנלמד בגזירה שבה ממקום אחר אחר יכול ללמד מקומות אחרים בבינן אב אז מה כסבר אי סביר דדבר למד בגזירה שבה חוזר מלמד בבנין אב דף מחביט דכהן גדול דני לפה נלמד משם למה זה ממש דומה לחביתי כהן גדול הדינים הדומים ללחמת תודה והיא סיבה לדבר הלמד בגזרת שבה אינו חזר מלמד בעניין אב לילף מילחם הפנים ש 12 לא הקדש והקדש עד לפני ללמוד לכן למד כל המנחות מנחים הפנים חוץ אמרנו במשנה חוץ מנחמד אותה ונזירות שהם

באות 10 10 לחמד אותה בד כתיבהו בתורה הגמרא תגיד תכף ונזירות מרמור >> על זה בחודת שלמ שלמ לרבות שלמי נזיר שגם כן הם 10 חלות כמו לחמי תודה >> אמר רב טובי ברסנא אמר שמואל לחמי דודה שפ ארבע חלות אחת מכל מין במקום 10 במקום 10 מכל מין עשה אחת מכל מין נהיה לו ארבע כן לא לא זה לא אחת גדולה >> נראה עשה מעשר >> כן >> אחד [כחכוח] אחד בכל יש 10 במקום לעשות 10 עשה אחד. הגמרא שואלת בעין על 40 חלות למצווה

בדיעבד יצא לא צריך 40 ו הפרישי תרומה מניו צריך להפריש שכל אחד מ-10 זה תרומה לכהן >> 10 מזה אחד תרומה לכהן 10 יקחין אחד תרומה לכהן 10 מצות אחד תרומה לכהן >> ואסור שהיה חתוכה >> וכי תמה רגע רגע כבוד הרב זה מהר אותי וכי תמ דמפריש מכל חדה וחדה אם תגידי שיפריש מכל חלה וחלה חתוך כן נקרא פרוסה אחד אמר רחמנא שלא יתול פרוס צריך דווקא אחד שלם אפשר לקחת פרוס הגמרא אומרת לאפרישינו בלישה כות בלישה כבר כשזה לאש 10 כאלה לש כאלה 10

כאלה זה קח אחד יפוש יש לו חנה אחת כזה אחד יפוש בן אישה ואז יהיה לו שלם מתיבים כל המנחות שריבה במידת חלתן או שמעת במידת חלתן עשה 11 במקום לעשות 10 עשה 11 או 12 במקום 10 או שמעת עשה תשע במקום 10 כשאלות חוץ מן לחם הפנים חייב 12 חביתי כהן גדול לחמי דודה בנזירות זה חייב המספרים 40 לחמים אז איך אתה אמרת לי ארבע אפינו תירוץ הוא דאמר כי הייתנע דתניה כל המנחות שריבה במידת חלתן או שמעת במידת חלתן כשרות חוץ מנחים הפנים חמיתי

כהן גדול ושומרים אף מנחמדותה הוזירות אתה רואה אז זה מחלוק את תנאים גם לגבי לחמי דודה ונזירות השמואל סובר כתנקמה שלא מנה את לחמי דודה ונזירות בפיסולים אלא הנכללים בכשרים אמר אבונה מנחת מאפה חלה אחת זה במקום 10 חלות אפה חלה אחת יצא מה הי טעמה מצות כתיב מצת חסר ו אז יוצא בחלה אחת מתקיף לרבפה תעמד כתיב מצת חסר וכתיב מסות עם ו מנה לא יצא ידי חובה ולמה והגבי נחמי תודה דכתיב מסות מלא עם ומרב טוב בקסנה אמר שמואל חמד ודה שהפען ארבע חלות

יצא ההיא פניגה רב טוב בכך כסנה בשם שמואל חולק על רב הונה עוד משנה אומר העומר היה בא עשרון משלוש שעין ראית היו מניפין שלוש סיאין עד שיצא להם עצרון אחד. כמה?

איך היו עובדים? 13 פעמים. תראה מה זה. מניפים.

נפות. נפות. >> מנפים. נכון.

שתי הלחם היו באים שתי עצרונים משלוש עין. לא הרבה. לחים הפנים 24 עצרונים מ-24 סעין. זה מה שיש מה תחנו את זה מנפים הגמרא שואלת מה היא טעמה למה שלושין בשביל עומר עשירית כבד מחדש אתה ומצעורין אתה יסר מובחר לא אתה אלא משלושין אתה רואה כמעט שע מנחת העומר זה בא משעורין שזה זה השעורין זה דבר פשוט מאוד הם בעצמם סובין יש בהם הרבה סובין וגם זה בא עכשיו זה זה חדש זה טרי אז קשה ומשעורין זה גם כן לא הכי טוב אז ישרון מובחר לו

אתה אלא משלושין לנפות נפות שלושין אבל שתי הלחם שתינים משלושין נמכבה דמחיטין אפרגב דמחדשין שתי עשונות זהו אפילו שבאים מחדש מספיק חית >> שתי עטו משלוש סעים אבל לחם הפנים שואלת הגמרא לחם הפנים 24 עשונות מ24 סעין מה היטעמה המרכב דמחיטין מישן צרון מבחר אתה מסעה יפה זה בא גם מחיתים שמובחר וגם בא ישן שכבר כבר יבש כל צורכו בא תנו רבנ כל המחנחות שריבה במידת עיסרונן שמילה כלי עיסרון גדוש יותר מדי או שמעד במידת העיסרון פסולות ריבה במידת השאין שלהן או שמע במידת הצין שלהן

כמו ש עומר לחם הפנים שתי הלחם כתובנו מנפין לעסרון כמספר סאין אז הוא ריבה או מעד נורא >> העיקר ש ניפה אותם ועשה כמו שצריך משנה העומר היה מנופה ב-13 נפה.

זה הלכה למשה מסיני. >> 13 נפה. שתי הלחם ב-12 נפה. לחם הפנים ב-11 נפה.

רבי שמעון אומר על לחם הפנים לא היה להם קוסבה אלא סולת מנופ כל צורקה שהיה מביא. שנאמר ולקחת סולת והפית אותה עד שתיהם מנופה כל צורקה. זה היה הצריך. תנו רבנן איך היו מנפים 13 נפה בדקה ובגסה בדקה ובגסה כלומר קודם כל מנפה תחילה בנפה דקה ביותר שיש כדי להוציא את האבק אחר כך מנפה בנפה הגסה ביותר כדי להוציא את הס את את הסולת ולהשאיר את הסובין לוקח את הסולת מנפה בן הפה דקה שהיא קצת יותר גסה מהדקה לכן עלה על זה הדרך רבי שמעון בן

אלעזר אומר 13 נפות היו במקדש זו למעלה מזו זו למעלה מזו עליונה קולת עצובין תחתונה כוללת צוללת וכולי ככה זה הולך היה 13 נפות כמו היום שניהם כמו מכונה שיש לה 13 נפה אחד מלמטה מהשני זה רועד להם וזה מוציא ככה אצלכם באספן היה נכון רבי שמעון אומר לא היה להן קצבה תנו רבנן סולת והפיתה אותה מלמד שניקחת סולת מהשוק אפילו ומנין שאפילו חטין נכננים בעודם חיטין מר ולקחתה מכל מקום יכול אף בשאר מנחות כן לומר אותה דווקא בלך עם הפנים מתירה מפני החיסכון למה הסולת

יקרה יותר חסה התורה על ממונם אז אומר תביא חיתים עד שנעשה נעשה לאט לאט אל תדאג פלא פלאות תראה מה זה חיסכון שמעת אידה דבר כזה בבית המקדש חיסכונות שירות >> בטח מהם מפני החיסכון אמר רבי אלעזר התורה חסה על ממונה של ישראל איך הרמיזה איפה רמוז כתיב והשקיטה את העדה ועד בעירם היית משה רבנו הוציא מים מן הסלע לא רק לעם ישראל גם לבהמתוהם על הבהמות איך יחיו זה בדיוק היה אמרתי לכם עכשיו יום שבת יום טירת מרים הנביאה והיא נגנז הבאר הדרן הלך אלו

מנחות נכסות משנה פרק הבא פרק שמיני התודה הייתה באה חמש עין ירושלמיות וכולי עד כאן אנחנו חוזרים עליכם עוד כמה דקות לרפי צריך ארבע לא כמה שוש איך יכול לקחת את זה >> כן אני אתן מפתח אתה לא מפתח תיקח שמה שבע כן שש כן יש שמה גם את זה חגי >> חילה שאני מפ רגע תראה שזה עובד רגע לא הוא לא שהוא אומר לו הוא עושה משהו אחר שזה שך תבדוק את השידור >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון יא

בניסן תשו מכינים את עצמנו נקראת חג החירות, חג המצות, חג הפסח ללילה המשומרת ובאה מששת ימי בראשית, לילה הקדושה ואדירה בימי שנה וזכינו לשבת הנפלאה, שבת הגדול, באיזה אור, באיזה חשק היינו בבתי ים והיה ברוך השם הכנה גדולה בעזרת השם לקראת חג המצות.

אז הנה עם ישראל כשהיינו במצרים אז היינו בטומאה נוראה. אם עוד רגע היינו נשארים אומרים רבותינו שהיינו בשער ה50 של הטומאה ולא אפשר לצאת עדיין אנחנו ובנינו בני בנינו משעבדים היינו לפעו במצרים השם עשה עמנו חסד כזה גדול איזה חסד זה הוציא אותנו מעבדות לחירות משעבוד לגולה ורגע אחת אם עוד היינו נשארים אוי ואבוי היה כל העולם נהפך אבל הקדוש ברוך הוא פלא הבטיח לנו שאחרי 400 שנה נצא נכון יצאנו בחצי ב-210 שנה הוא הבטיח מה זה עדיין אנחנו בנינו בני בנינו משועדים היינו לפו במצרים

שכו הבטיח שנצא אחרי 400 שנה בכל הפחות אין אלא פיזית היינו יוצאים אבל רוחנית שבתוך הטומאה הנוראה אפילו הפיזית היינו יוצאים אבל עדיין היינו בטומאת מצרים עכשיו אין לנו קשר לזה לא פיזית ולא רוחנית לטומאה הגדולה הזאת שוא הציד אותנו איך [כחכוח] נתן לנו הקדוש ברוך הוא שתי מצוות דם הפסח ודם הבינה להזות על המשקוף לעשות ברית תמינה בזכות שתי המצוות האלה נגענו אמר להם הקדוש ברוך הוא בעשור לחודש ויקחו להם איסא לבית אבות ואז מה יעשו בזה בערב פסח לשחוט את ה פסח ולאכול אותו

כולם [כחכוח] על השבע אז ולקחת הדם של הפסח וגם שעושים כולם ברית מילה למה אי אפשר לאכול הרי לא יכול לאכול חייב לעשות ברית מילה אלה שלא רצו למול מה עשה הקדוש ברוך הוא? הביא ריח מגן עדן עם השר לא יכלו לסבול עם ישראל רוצים לאכול לא משערי לא יכול תעשה ברית מילה תאכל על המקום כולם עשו ברית מילה ואכלו מהפסח לא יכלו בלי לאכול בדם הזה שמו על המשקוף ועל שתי המזוזות דם הפסח ודם המילה למה ועבר השם ועברתי בלילה הזה בארץ מצרים והקיתי כל

בכור מבכור פרעה היושב על כיסאו והייתה שמה בלילה הקדושה הזאת היה מאומה והולק משהו שלא היה כזה ממות עולם למה כל בית נכנס בו השם יתברך של מסרי שאין לו דעם על הפתח נכנס השם יתברך הרג כל בכול לא הרגע והשם יקה כל בכול מה זה היקה עשה להם קודם כל מכה בראש זה אומר נהיה משוגעים הבכור עד הבוקר עד שימות עכשיו בינתיים נהיה לו וין בראש שיגעון והוא קופץ ימינה שמאלה דופק הראש שלו בראש של אבא שלו בראש של אמא שלו האחים שלו דופק הראש

שלו בתקרה קופץ ועוד הפעם ועוד מכה וואו וואו וואו כל הבית מתים כמעט מהמכות האלה הוא קיבל זיגעון הקדוש ברוך הוא נתן לו מכה זה בקל בעינינו והשכנים עם ישראל רואים את זה צוחקים מבסוטים תראה מה קורה שם בבית עיקר ראית זה כמה מכות נתן לנו תראה כמה מכות הוא מקבל איזה מכות עד כדי כך שכתוב במדרש לא היה להם כוחות היו חופרים בורות או היה להם בור, זורקים אותו בפנים את הבכור הזה וסגרים עליו. מה עשה הקדוש ברוך הוא?

הביא כלבים גדולים. הם היו חופרים בחזרה, מוציאים אותו את הבכור הזה. אומר, אה, אתה ככה להרוג אותי, שמת אותי בתוך הבור, נותן עוד יותר עכשיו מכות. ככה היו [כחכוח] מתפרפרים, עד הבוקר מתים.

זה היה והשם יקח כל בכור שני הדמים הללו הציד את עם ישראל דם הפסע ודם המילה זה היה בדור יציאת מצרים אבל עכשיו בדור הזה באיזה זכות נצא מה הזכות שלנו לצאת לחירות להיגאן אומר רבי יצחק דש בהקדמתו לזוהר אומר עכשיו בדור הזה יש את הזוהר הקדוש בדע פקוד מגלותה ברחמי על ידי לימוד הזוהר יצוב מן הגלות ברחמים זה עם ישראל צ מן הגלות בלי בעיות בלי מרחמות אז פלא פעם לימוד הזוהר זה זכות הכי גדולה בשביל להוציא את עם ישראל מהגלות תמר והנמהר הזה ראינו

הפלא הגדול איך כתוב בתורה [כחכוח] אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים לא אשר בראתי את העולם אשר הוצאתיך כי לומר הקדוש ברוך הוא מחשיב את יציאת מצרים יותר מכל הדברים שבעולם זה דבר הכי גדול יותר מהבריאת העולם כי ביציאת מצרים עם ישראל נקראו עם סגולה ונהיינו לעם סגולה עברנו את קורבזן והשעבוד הקשה שבמצרים נזדכו נשמותן נו יציאת מצרים זה חסד עצום שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא. כמו שאמרנו היינו במט שערי טומאה טומאה שאין כמותה תחת יד פרעה התנין הגדול הנחש הגדול שמשה רבנו אפילו ברח

מפניו מהטומאה הנוראה ויש כזה טומאה גם בעליונים איזה חסד עשה לנו הקדוש ברוך הוא שהוציא אותנו משעבות לגאולה מעבדות לחירות ואז ביציאת מצרים נזדכחו הנשמות והייתה שמה היה התגברות גדולה של הקני ידי שהקדושך הוא בא בעצמו רואים בני ולא מלאך אני ולא שרף למה [נחירות בוז] אם אפילו מלאך היה יורד למצרים לא יכול לצאת נטמע בטומאה הנוראה לכן באגדה לא מוזכר שמו של משה ולא של אהרון רק הקדוש ברוך הוא משה נרמז ברמז כשאומרים נרצע זה גימטריה משה למה השכינה בעצמה בכבודה ובעצמה ירדה למצרים סליחה

סליחה ונתניים שצומר שככה יהיה [כחכוח] בגאולה העתידה עכשיו כמו כבר אמרתי לכם את זה והלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו יבואו למקום של עשו אומר למה יבואו לאר ציון שילכו למקום עשו אלא כל כך שמה תהיה טומאה אי אפשר ללכת לשם לא יכלו חייב להביא אותם לפה וככה יוציא אותנו יציל את עם ישראל חסד גדול יוציא אותנו מעבדות לחירות אוהו וזה הלילה הזאת כמו שכבר אמרנו לילה כיום יאיר כחשכה כהורה אפילו יום כיפור זה לא כמו הלילה של ליל הסדר יום כיפור הכוונה ליל

כיפור אומרים [כחכוח] הלל למה היום מאיר כשמש בצהריים כי בפעם אחת עלינו מדרגות הכי גבוהות שיש כי פרעה מה הוא עשה הוא ישב על השיבר הוא בעורף ישב על השיבר איפה בא כל השפע לבן הבכור העליון ישב שמה ולא הוא היה חשב שאין כמוהו הבאתי מצוות מקום חמץ הבאתי מצוות עוד מעט שחינו לברך שחיינו >> לא דבר מה אתה רוצה את המצ? >> נו היה 50 חומות עשה פרעה 50 חומות רוחניות כאלה של כישופים. של טומאה שאף אחד לא יכול לצאת משם.

לכן אומר רבי משה קורדבירו שיש 50 פעם כתוב בתורה יציאת מצרים כדי לצאת מה-50 חומות האלה. וככה הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא. ולכן צריך בכל זאת איזה כוח אם אדם ישאל נכון אנחנו בס היינו ניסים גדולים אבל עכשיו כבר עבר 2000 שנה מה נשאר מזה לא נשאר לנו כל שנה כל שנה צריך לדעת מה שאומר רב הארי כל שנה אותו אור שהיה ביציאת מצרים אותו מעלה, אותו דבר כל שנה זה אותו דבר עוד פעם מתעורר אותו דבר בכל האורות להקות זה אותו דבר זה פלא פלאות אז קודם כל צריך לדעת לא רק האגדה יש בה סודות ואורות גדולים, אלא הדבר הראשון זה ערבית של פסח. אתם יודעים ערבית של פסח?

אין ערבית כזאת בכל השנה, גם לא שליל כיפור. תרבית של פסח זה הפנימיות של העורות. האגדה זה החצניות. >> יש שמה כזה פרצוף גבוה בא אורות כאלה גדולים לחוכמה.

עד כדי כך. לכן אדם צריך בלילה הקדושה הזאת שהכל יהיה מוכן ומזומן לפני כניסת החג כבר יכין את הכל עשבה שיכלו לעשב איפה הוא מסב איפה הוא יושב האגדות והכוסות שצריך שהכל יהיה כמו שצריך לפני ש מתחילים את סדר כדאי שהעורך הסדר האבא יגיד להם תשמעו אני רוצה להגיד לכם לתאר לכם מה היה בלילה הקדושה הזאת כדי שנעשה את הלילה הקדושה הזאת בשיא הקדושה ולא לדבר דברים אז בלילה הקדושה הזאת יגיד להם דבר ראשון בשנת ב1448 לבריאת העולם בחודש ניסן שזה החודש הראוי לצאת בו לדרך

שזה לא קר ולא חם בטול החודש שזה היה אז ביום חמישי כמו השנה תראה בדיוק כמו השנה בחצות לילה שעיר כיום הקדוש ברוך הוא רצה שיצאו באור היום לא כמו גנבים שבורכים בלילה אז העייר כבר בחצות הלילה אור של יום היה בני ישראל יוציאים ביד רמה ברש גלה אתם יודעים מה אומר רבותינו ביד רמה ברש גלה ברש אותיות רשבי גלה נג ועומר על ידי זכות הנג בעומר לימוד הזוהר יצאנו כמה שנים היינו במצרים מברית ביתרים עם ישראל היה במצרים 400 שנה 430 שנה כי אמר להם

ועבדנו ונו אותם 400 שנה אבל מחשבים את ה-400 שנה מלידת יצחק לידת יצחק זה היה בדיוק 30 שנה אחרי ברית בין הביתרים וגם ברית בין הביתרים זה היה בטו בניסן גם יצחק נולד בטו בניסן בדיוק 400 שנה מלידת יצחק בדיוק ואז אחרי 400 שנה בטו בניסן הגיע רגע שעם ישראל יוצא מצרים כמה אנשים היינו? היו 60 ריבו חסר אחד. הקדוש ברוך הוא השלים אותם אבל זה רק גברים מלבד זקנים גם כן וילדים ונשים.

ביחד הכל היה צביעי מיליון שצאו לחירות. ויצאה איתם השכינה אמו אנוכי בצרע. איך אמר לו הקדוש ברוך הוא בזוהר כתוב רבי שמעון בר יוחי אומר הקדוש ברוך הוא יורד ואומר למלאכים בואו תראו איך עם ישראל שמח בפורקני >> לא בפורקנם בפורקני שלי כי אני הייתי איתם בגלות והקדוש ברוך הוא היה שמה השכינה ויצאו עמהם צבעות מלאכים אחרי השרת שרפים חיות אופנים באו לשם אבות העולם אברהם יצחק יעקב האמהות שרה רבקה רחל שנם עשר שבטי יע כולם רואים אותם כולם מרחפים באוויר איזה ריקודים הנשמות האלה כולם

מוחים כפיים רוקדים ושמחים מה זה עם ישראל רואה את אבות העולם רואים מלאכים ושרפים לרוחם של עם ישראל הייתה שבולה מהשעבוד שמעו שירת המלאכים נשמתם מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן בכל הדרכים ריח של רפואה ריח גן עדן היו מתרפאים ושמחים והצדיקים שבעם ישראל היו יודעים שיש ישועות הוציא איתם טיפים מחולות היו שרים מנגנים אפילו הסתר האחר, ה פרעה העליון, התחתון, כולם יצאו לראות את המחזה הנפלא הזה. איך משה רבנו יכול להסביר לכל עם ישראל את מה היציאה?

אין לו רמקול נעשה נס שהכל של משה רבנו תפשט בכל ארץ ישראל ככה הגמרא אומרת בירושלמי ששמעו ישראל את משה בשעה אחת התכבצו כולם אנשים נשים טו בהמות כל מה שהיה להם בשעה אחת כולם הגיעו לרעמסס היה עם ישראל היו ברעמסס זה עיר הכי פורחת בז זורחת שמה היה המראה של ה של הכבשים. כל מני ישראל יצאו עם בצק. לא הספיק בצקם להחמיץ כי לא יכלו להשאר במצרים. לא יכלו להתמהמע.

אף אחד לא חמץ לו בצקו. שמו על הראש. השמש הייתה יוקדת בחצות הלילה ובישלה להם את החמץ. צריך שמש.

איזה פרנות זה עשה? נס נוסף היה כל פתח במצרים היה פתח צורת כלב, פתח צורת אריה, פתח כל מיני. וכשיוצאים מאותו פתח [כחכוח] אז כל מצרים נופחים. למשל יצא פתח כלב, כל הכלבים במצרים נופחים.

ופה לא נתן. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו אין אין פה צא פה מה עם ישראל לקחו איתם בהמתם רכושם אפילו טיפה קטנה לא השאירו במצרים גם משה רבנו לקח את עצמות יוסף גם לקח איתו את בתיה בת פרעה שם את עצמו יוסף בתוך עור בתוך רי כבש שם אותו נה נהול קצון יוסף שם אותו שמה את העצמות וזה הולך לבד גם כל שבט הביא את את השבט שלו שבט יהודה את יהודה שבט שמעון את שמעון כל אחד לקח את העצמות והם מפרכים להם באוויר

נשמות ועצמות למטה גם עם ישראל יוצאו במצרים את עצ הארזים שהביא אותם יעקב אבינו למצרים נטע אותם שם אמר להם כשאתם יוצאים תקחו את זה איתכם בשביל לבנות משכן גם בו ביום כמה מצוות אמר להם שכיית יציאת מצרים בכל יום קידוש בכורות באדם בובהמה טהורה קידוש פתח חמור מצוות קידוש החודש חודש ניסן פסח לדורי דורות חייבים וגם מצוות והגדתה למנחה גם ציווה אותנו באותו רגע מצוות תפילין והיה לאות על ידיך עוד תוטפות בן עיניך לכן הלילה הזאת כתוב בפרקי רבי אליעזר נפתחים אוצרות תל ברכה כמו

שכתוב בתרגום על יצחק אבינו שקרא לברך את עשו אמר לו בליל הסדר אני רוצה עכשיו לברך אותך שמי שנולד במזל קשה או צער גידול בנים עכשיו יכול לצאת מזה כי עכשיו הזמן מתחדשות והכל יכול להפך בפועל עכשיו לכן כל אחד צריך להתפלל חזק בלילה הקדושה הזאת שהכל יהיה הפך לטוב יש פרדש פשת רמז דר סוד הלילה הזה זה סדר סוד רש רמז כן נצעק יבקש או איפה שכתוב כאן הבן שואל ולא אדם לא ידעה זה מרוויחים אלף אלפים דינר לזהב אדם יגיד אני אין לי כוח

די מה אין לך כוח יש מצווה גדולה אדם מחכה לזה זה אוצרות נפתחים עכשיו אתה רוצה לוותר על האוצרות האלה איפה הראש מי מוותר על זה לכן [נחירות בוז] יזהר מאוד אתה יודע יש בתים שמביאים מזה עיתון קונים עיתון לקרוא בזה מחר או לא אסור לא להשתמש בזה גם איתון נגיד של אה א >> אסור זה לילה קדושה אדם הנך יעבד אותה בעיתונים בכלל אסור לדבר דברים אדם גם יוצא >> הקדושה הגדולה בבית הכנסת ויוצא מבית הכנסת לא ידבר יקח את הכל ויגיד דברי תורה יגיד

א יספר בניסאי השם בניסאי השם בנפלאות גם בלילה הקדושה הזאת כבר אמר אדם הראשון לבנים שלו בלילה הזה עתידים הבנים שלי לדורות להקריב פסחים בוא נעשה גם אתם קורבן גם כתוב ויבוא הפלית ויגיע לאברהם זה עוג זה היה בליל הסדר אברהם אבינו היה יושב ועוסק במצוות עוגות ארב פסח מצותם אותו לילה אותו יום זה ליל הסדר קיבל אבימלך בגלל רבקה מכות גם היה הפיכת סדום ועמורה בלילה הזאת גם דניאל יש חבודות שלח לגוב האריות זה גם היה בלילה חנניה מישאל ועזריה נצלו בלילה הזה אסתר המלכה

הכל היה בלילה הזה בלילה הזה לדה שנת המלך סמחרים [‏צחוק] איזה מכות בעזרת השם צריך להכין לנו חזק כל ההנהגות של הלילה הזה כבר מעכשיו אדם יתחיל להכין לקנות כל מה שהוא צריך שהכל יהיה לו [נחירות בוז] ולא לקנות פיצוחים או דברים בשוק חס ושלום הכל אדם יעשה בבית לא לעשות זה מסוכן בלנקות את הבית יפה יפה >> לעשות מצות הכי טובות ואתם יודעים כל הארבע כוסות והכזיתות חייבים עשבה מי שלא עשב צריך לחזור עוד הפעם עליד שמאל להכניע את השמאל גם חרושת צריך להכין תתעווה

וגם יכינו אתם מריצה את המריצה איפה לשים את ה >> בסדר א >> צריך לשמח את האישה ואת הילדים איך הוא ימשוך את לב הילדים אתה יקנה להם מפתעות אתה קונה להם ציון משה >> [כחכוח] >> תוציא מהלמטה בלתה א' ב ג אני ככה עושה יש לי כן יש לי סימנים סימנים נותן בהם סימנים איך אני אקנה אופניים וכל מיני דברים יפים והכל ואני טולע אותם מסביב מסדר אותם הכל וישת להם כרטיסים. כל אחד תלוי בנקודות שלו. כולם מנסים להרביץ חזק.

גם אם יש דבר יותר יקר אני גם קונה. אם צריך, אם חסר משהו הכל. אבל כבר אצלי זה כבר יש. הכל מסביב כבר סידרתי אותם.

כן. כל אחד גם יין >> חייב. ארבע כוסות יין וגם המצות חייב סבבה לאכול כל הסעודה לא חייבים בסב זה טוב בסדר השם יזכנו להודו ולרא אותו >> אמן >> היום אבל אמרתי לכם היום זה בטירת הרמבן >> כן נחמני בן רבי משה בן נחמן זה פלא פלאות. היה גם חכם גדול בתורה, בפשט, וגם מקובו שאין כמותו.

>> ‏M הרמבן זכה לעלות לארץ ישראל. למה? היה אז ויכוח בברצלונה, הוא היה בספרד, ויכוח פומבי עם המומר פבלו. ובמעמד המלך גס זמיס במדינת ארגון ויצא הרמבם יצא מהוויכוח בכבוד [כחכוח] גדול ניצח אותו אבל מה אה >> רפואה שלמה איך >> שמשיך ויחייך >> כך שאתה בא ורואים אותך שתהיה בריאמן אז היה ביקוח הוא פחד מהנוצרים שלא ירדפו אותו ברח לארץ ישראל יצא בת אל משנת בת כ"ז מתאר בארץ ישראל את העזובה הגדולה שממון אומר אומר ירושלים יותר חרבה מן מן הכל בארץ יהודה יותר מהגדיל כל זה היא טובה מאוד אומר לא היו פה יהודים אומר רק שני אחים צבעים אומר [נחירות בוז] יש לו איגרת הרמבן איך הוא כותב להם והוא אומר שתתח בחברון ואומר לחצוב לו שם קבר.

את הדרשה שלא אחרונה דרש בראש השנה שנת כט בית המדרש של עקו והרב נפטר ביא בניסן שנת 5000 ל. יש מחלוקת איפה הוא נקברים באר חיפה יש שוברים בעקו יש שוברים בחברון מחלוקת זכותו יגן עינינו גם היום זה פטירת השלה רבי ישעיה הלוי הורביץ בעל הקדוש כן בעל שני נוחות הברית הוא עלה לארץ ישראל בשנת שפא א' בן פלאות זכותם גן אין נשאר מה לדבר אבל הזמן קצר נגיד בבקשה עכשיו את הנשיא של היום פרשת הנשיאים והנועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידנו כל ענינו מעשה ידנו

ביום 12 יום נשיא לפני אשר פרעל בן אוכלן קורבנו קערת כסף אחד שלש המשקלה מזרק אחד כסף שכן כשניהם הם מלאים ב פר אחד בן בקרחת זהחשמים בקר שניהם אלים חמישה עתותים חמישה כז שנה חמישה זה קורבן פרעי עוכרן הנב קדוש הזה בנגב הזורעים בדמע מזה הללו הללו משמים שמיים שלוש שלוש של הנשיאים מי שלא נתן בשבת יתן היום שש הוא עזר דברים >> ביום שישי נותנים של שבת חייב כל ארץ בחורים וגם בתולות זכנים הללויה מרחם על כל חוץ כל הנשמות הקדושות והטורות רוח השם

תנחנו בגן עדן כן י רצון ונאמר אמן תפילה בשביל הצער גדול שיש לעם ישראל עכשיו על המלחמות מנצח מזמור לדוד ענך אדוני ביום צרה סגמך שם אלוהי יעקב מקוד שזכותך שנסך עצך בשועך אתה ידעת אדונינו אלה ברכה בלפנו יושיעה ויהי בנסרון ויאמר משה קמה אדוניך מסניך מפניך אדוני תוך כמעניך נגבין בפניך בדרך אחד תו פניך עיניךשעת שכסלפניך לאצב איש בפניכם פחדכם ומורכם בן ישראל בן ישראל כי תעבור במים כך לא תכבה תבע בך כל כי יוצר עלייך לא יצח כל שן תקום משפ משתשום אדוני סור

ממני כל פועלנו כשמע כל בכי שמדו כל שני מפני רשעים מפני אלוהים עניון שדפנוגש רק בעיניך תבין לך רע גע לא יקר כפתך [כחכוח][שיעול] שבתנו זה חנו כל בצח עליהם צי מאפלה שעבוד צרה לברוחה האשתה בעגלה ובזמן קרב ונאמר אמן כן שיר השירים הגענו פסוק פרק ג' פסוק ט הפריון עשה לו המלך שלמה מעצה הלבנון אומר השכינה הקדושה משבחת את הקדוש ברוך הוא שעשה להפריון שבנה לה מקום טוב שתשרה בו ותגרוב ותשכון בתוך עם ישראל והוא בית המקדש מעצבנון ושם בתוך בית המקדש בנה שלמה היכל

שהוא אוהל מועד מילני זנגבירה שהביא אותו מלברין אומר הגרה לבנון לבנו נן בבחינת לב נתיבות חוכמה ונ שערי בינה הפריון פי הריון ששם מתעברות נשמות ישראל בשכינה הקדושה ומטהרות ומתקשרות באות לעולם עמוד סב פיטתו זב מרכבו ארגמן תוכו רצו אבא מבנות ירושלים עמודיו חסב הם עמודי החצר שעליהם היו קלעים כמו שכתוב העמודים וחשו כהם כסף פי דתו זהב מקום המרופד למשכנ אהרון ששם משכן השם עשה זהב כמו שכתוב ועשית כפורת זהב טהורכבו ארגמניה פרעוכת שהייתה תלויה ועומדת על כנוסות מעמוד לעמוד תכלו רצוף אהבה כלומר העיקר

גדול הפנימיות שבו שהוא רצפת אהבה ועניין הגחלת כמו שכתוב בידו רצפה כלומר הנשמה של הארון והכפות והקובעים מלאה כאש הבוערת חוזר מבינות ירושלים שהם בזכות עם ישראל היראים והשלמים הקדוש ברוך הוא מאוד באופן אחר עמודה ועשה כסף תראו שחר שעשה את כלי המקדש שם בתוכו את עמוד העולם שהם שני נוחות הברית שהם מקרים מכסף והם בעד שאדם כוסף ומסתכךק עליהם פי דתדו זהב הם התורה ושניחות הברית הטובים מזהב הטוב והוא אהרון ששם משכן השם כבו ארגמן כבר למדנו את זה עם ארבעה מלאכים שהם חיות המרכבות

לשכינה אבריאן רפאל גבריאל מיכאל פעמיים נקרא ופעמים אוריאן נקרא נוריאל שש תיבות של ארגמן תוכו רצוף אהבה בתוכו שכנה השכינה הקדושה שכבוד השם יתברך על הקרובים ורא בנו ציון ממלך שלמו בעטרה שעתיר לו עמו ביום חתולתו צנור בנו ציון צור ובנו ציון חמ יושב בציון שמצוינים במצוות מילה ממצת פילין מצוות ציצית וכן אותם תלמידי חכמים מצוינים בהלכה במלך שלבו ומלך ששלום שלו שהוא מלכו של עולם שבעת אליי לשכום בתוכי בעטרה שיתר אלוהמו בעטרה הוא אן מועד שיהיה מותר בגבנים תחיל לדבר גמן תור שני ש תראה

לו אמו יקנס ישראל רוב אהבתה קרה לה אמו והיא כנערה שר המלך בחר ב למלכה ובעלה לביתה והיא מזמינה חברותיה לראות את המלך הגדול ממנה ראו את חיבתו אליה וגם [נחירות בוז] היא טבלה בעבורם וגם כן מרמזת השכינה לכל אומות העולם שכל השפע יורד עליהם ומהשם יתברך ועבור ישראל שאל רבי שמעון בר יוחד רבי אלעזר ורבי יוסי אפשר ששמעת מאביך מה הוא בעתרה שהתירה לו אמו אמר לו משלמלך שהייתה לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר ולא זז מחבבה עד שקרה לה ביתי לא זז מחבבה עד

שקרא לה אחותי לא זז מחבבה ד שקרא אמי ככה הקדוש ברוך הוא בתחילה קרא לישראל בת שנאמר שעי בתורעי לא זז מחב קרן אחותי שנאמר פדעי אחותי רעיתי לא זחק קרן אמי שנאמר הקשיבו לי עמי ולאומי אלאזינו אמר רבי שמעון חכה על ראשו ביום חתונתו יום שמעקדשה תתבחד כמקודשברך דברי עלמה כווא יומה כתב רשי שהוא ביום מתן תורה שטרו למלך עליהם וקיבלו עולו שהתחייבו לשמור מצותיו ביום שמחת יבו זה יום חלוקת המשכן כן אנחנו עכשיו פרק ד' בעזרת האין ובשועתו משנה אותיות נשמה לפני המשנה צדקה

>> ונשמת אריה בן אסתר בניסים רחל בת צוליקה רינה בת רחל שושנה בת מנחם בזרה שמחה בת אסתר סופיה בת לב >> רבי דוד מצלל בן >> יפה שרה >> נתן בן חנה ורבי שאול בן פימה פח בן יורנדה ז >> פנחס בן יולנדה זמירהשבוע >> משה >> לעזר בן סביחה >> בן אליהו >> או בן אליהו >> משה בן ריפה >> משה משה בן רוזה >> משה בן רוזה >> זנגי בן בן סביחו >> בן תופח >> סן תפחו יוסף בחנינה >> שאול בן פיבי

>> בועל בן ח >> בן חינה בן >> יהודה >> יונה בן רחל >> אליהו בן חנה >> מאירי בן נרכיס >> אנחנו מסכת תמיד פרק ב' משנה ב' החנו מעלים [‏צחוק] בהפר על גבי התפוח אחר שסיגו לצדי המזבח את האיברים תפוח היה שמה זהגל של אפר אז הגמרא המשנה מפרשתפוח היה באמצע המזבח זה ציפור גדול של אפר עד כדי כך פעמים עליו כ-300 קור. היום נלמד בגמרא שקור זה 30 שעה. >> קור זה 30 שסעה.

זה בערך 330 ליטר. >> [כחכוח][נחירות בוז] >> אמרתי לך קור זה 30 סע כן זה גוזמה יש אומרים זה גוזמה אומר בזמן שרבי הדשן יורידו מעל המזבח הוצילו אותו אל שפך הדשן ברגלים לא היו מדשנים אותו למה זה נו למזבח שיראה כמה קורבנות הקריבו מימיו לא נתעצה לכהן אלא הוציא את הדשן >> נחמד צ >> מה רוצה לעשות ככה >> ב אבל כל העניין [נחירות בוז] לעבוד >> כן אבל זה לוקח זמן נראה אם זה יוצא טוב וזה יותר מהר כן >> לא שמים לו ניירות

>> בשנה ג' החינו מעניין בגזירין לסדר אשמערכה לאחר שהפינו את האפר מעלים גזירין של עץ בשביל לסדר את המערכה יש מערכה גדוליו קטנה שלוש מהלכות ארבע וכי כל העצים כשרים מהלכה מי זה הקצים האלה הן כל העצים כשרים במהלכה חוץ משל זית ושל גפן פה חשבתי של זית וגפן דולקים הכי יפה של זית בכל זאת אבל באלו רגילים במרוביות של תאנה ענפים של תאנים ושל עץ ושל אגוז בענפים של עץ אגוז וכן של עץ שמן עוד משנה סדר המערכה הגדולה מזרח ככה סידר סידר הכהן את

המהלכה הגדולה הוא זכה בתרומת הדשן סידר על המזבח את המהלכה הגדולה מזרחה בצד המזרחי של המזבח וחזיתה מזרחה כלפי מזרח וראשי הגזירין הפנימיים היו נוגעים בתפוח ורוח היה בין הגזירין שהיו היו מציטין את אליתה הכסמים הדקים משם מן הרווח היו שמים קסמים דקים בשביל שיכנס האש להצית אותו 15 דק משנה ברור משם עצה תאנה יפסר המערכה שנייה לקטורת מכנגד קרן מערבית דרומית משוך מנקרת כלפי צפון כל ארבע עמות כלומר בבין העצים מצאת תאנה יפין לסדר מערכה שנייה לקטורת ממנה היו לוקחים ככה לאש למזבח הפנימי מכנגד

קרן מערבית דרומית משוך מן הכן כלפי צפון ארבע עמות בעומד בערך חמש סאין גחלים ובשבת בעומד שמונה שיא גחלים ששם היו נותנים שני בזיכי לבונה שלך עם הפנים והאיברים והפדרים שלא נתעקדו מבערב מחזירים אותן למערכה. הציתו שתי המערכות באש וירדו ובאו ללשקת הגזית. הגענו פרק שלישי גמרא.

תפילת בית המדרש שביתי אדוני לנגדי תמיד >> כי ממיני בלמות שמח ישראל כמו שמ כתוב גיד בלילה כן במקום צפך אותם במאור תורתך ותצילנו מכל בניס בלימוד תורה תעוד ברוך שמעלות אדוניצאו ידכם ככה כן רבותיי אנחנו דף עוז עכשיו עוז עוז עז היום השם עוז לעמו יתן השם את עמו בשלום לא עזוזגש למעלה אתם התימנים אומרים השם עז >> אסור להגיד ככה >> אין אין הם מצי >> אה אתה לא תימני >> כן נכון זה דף עו עמוד ב פרק חדש הדר הלך אלו מנחות נקצות

אנחנו פרק התודה הייתה באה איזה תודה עכשיו להשם על כל רגע ורגע באה תודה גדולה עו עמוד ב למטה אם זה דף עוז עז ז' עכשיו נבאר בעזרת השם המשנה תבאר לנו דיני חלות של קורבן תודה כמה שיעורן כמה תורמים מהן בוא נראה משנה התודה הייתה באה חמש סאין ירושלמיות שהן שש סאין מדבריות בזמן משה היה היה המידה שבמדבר, השיעה שבמדבר. אז חמש סאין ירושלמיות שזה במדבר היה שש סעין אותו מדעות רק זה שש סעין זה כמו חמש חמש סעין כמו ששאין שהן כמה ההם שתי

אפות אפה >> זה שלוש זה שתיים זה שש כלומר שתי אפות כי למה שתי אפות כי האפה זה שלוש שיא מדבריות שזה 20 חיסרון 10ה לחמץ ועשרה למצה כתוב והעומר עשירית עייפה הוא אתה רואה העומר זה עיסרון אתה רואה אז יוצא שעשה עצרונים יש באפה אחת 20 מסרונים ושתי אפות ככה זה הולך לכן הוא אומר בא החמש שתי עפות כעפה שלושין העפה שלוש סעין והעומר עשירית העפה זה שלוש שעיל מדבריות שזה 20 מסרונות כלומר 10ה עסונות לחמץ ו10 למצע עכשיו יבאר עד פה >> אתה איתי

>> 23 זה שש >> שלוש סעין שהם 20 מסרונות כמו שאמרנו והעומר עשירית האפה >> זהו לא שש מה לא ש הר אומר שלוש זה >> כל אפלוש שתו שתי אפות אבל כל אפר אחד שלוש שים שאין כל שהם השלוש שים האלה הם 20 אמרת לך עומר זה עשירית האפה ועומ זה עיסרון. אתה רואה יוצא ש10ה עיסרונים הם באפה אחת. 20 בשתי עפות.

זה לא מהר >> 10ה. >> לא נושם ישמר לך. >> רב מחילה >> תפוס את זה הפאות פה אותו נכון? כן יופי >> אין אחת אין אחת >> אה השם יבך אותך בחינה תודה רבה >> בקשה >> צחקים ככה >> חשוב מאוד 10ה לא לא עוד לא גמרא איזה גמרא אנחנו במשנה 10ה לחמסרון לחלה אמרנו 10ע עסרונים לחמץ שזה 10 חלות תודה שאין חמץ יוצא עיסרון אחד וחלה 10ה עיסרונים למצע לכל ה-30 חלות ביחד של מצות זה עוד 10ה כלומר 10ה שלם 10ה עשונים לחמץ 10ה

לחמים של חמץ ו10 עצרונים השאר ל-30 חלות של המצ >> של המצא שיש בתודה לא עם כל קורבן תודה מביאים 40 חלות יש קורבן תודה זה כבש כן עם כל קורבן תודה מביאים 40 חלות 10 חמץ 30 מצעיר הזרונות שבחלות חמץ שבתודה זה כנגד כל החלות של המצה שמה יש חלות רקקין רבוכה.

למה כתוב בתורה על חלות לחם חמץ הקריב קורבנו. כאומר בתודה החמץ זה העיקר. על חלות לחם חמץ יקריב קורבנו. כך מפרש הנציב.

למה התכלית תודה לספר בנס לפרסמו. לכן ריבה ב40 חלות ומעת בזמן האכילה ליום ולילה בלבד 40 חלות ליום ולילה למה כל זה כדי הוא מביא תודה כי היה לו איזה נס היה לו איזה ישועה גדולה [נחירות בוז] שמי יאכל את זה שירבה הרבה רעים חברים ויהיה סיפור הנס ברובעם ארבע חלות זה לכהנים. מה זה כהנים? תלמידי חכמים.

יעני לא זה כהנים ממה צריך. העיקר האכילה זה היה בחמץ. למצא זה לחם עוני. לכן לא מצאנו בשאר שיש חמץ רק בתודה.

זה מובן 10ה לחמץ 10ה עשרים זה לחמץ 10 לחלה ו10 יכול לדבר אין בעיה בעשרה סולים למצא ובמצע יש שלוש מינין חלות חלה בלולה בשמן רק שהם משוחין בשמן ורבוכה רווחה אמרנו כבר זה חלוטה במרוטחים נמצאו 30 עצרונים >> שלושה עצרונים בשליש לכל מין ומין כלומר 10 חלות מצא שלושה עצרונים בשליש ושלוש חלות לעיסרון כל חלה שליש עיסרון כל זה לפי מידה מדברית ומידה ירושלמית שהיא גדולה בשישית מהמידה המדברית היו 30 קב 40 מחלות 30 קב לא 15 קבין לחמץ 15 קבים המצ ככה זה הולך

>> כמה היה קו אם לא היו מוסיפים על המדות נראה >> 15 לחמץ קו מרצה לחלה 15 למצה לכל ה-30 חלות ויש במצה שלוש מינין חלות ורוחויחין ורבווחה חלות רכקיקקין ורבוחה נמצאו חמשת קבין לכל מין למין ושתי החלות ושתי חלות לקו כל קו שתי חלות כלומר כל חלה חצי קו יש לנו השכל כולו זה שישה ביצים לא קו >> כמה זה קו >> 24 >> קו שישה סאין 24 די שישה לוגים זה ארבע לו זה שישה >> ארבעה לוג >> ק זה ארבע לוגין >> קו

זה ארבע לוגין ולוג שישה ביצים >> לא 900 ג >> 2 קילו 400 חזק ברוך >> תזכה למצוות הכל ברוח >> חייב >> יפה גמרא אני צמוד על ידי הרב בטת אז הוא >> כן מגלה לי השם ישמרהו >> גמרא התודה הייתה בה חמש ירושלמיות ככה אמרנו מנעני מילה שאפה זה שלוש סאין אתה יודע הייתה באה חמש סעין ירושלמיות >> אה זה המשך המשנה פה שלוש סאין אז עוד פעם ה התודה הייתה באה חמש סעין ירושלמיות מנ מנ מילה אמר רב חסדה דמר קרע כתוב ביחס

כן האפה והבת תוכן אחד >> יהיה כלומר הבת זה אפה זה אותו אותו מידה תוכן אחד יהיה זה אותו מידה בדיוק >> אז זה שם של מידה בת זה היה בדיוק שווה לאפה לא הבת זה כמידה של אפה האפה והבת תוכן אחד יהיה מה בת שלוש סעין הנה אפאפה שלוש סאין >> מי אמר שהבת זה שלוש סעין זה איפה כתוב אתה אומר בת ואפה כתוב בפסוק אותו הוא בת גופה מנלן שהיא שלוש צעין בוא נראה הגמרא מנסה עכשיו הנהמיד כתיב לשת מעשר חומר הבת אם תגידי

בגלל שכתוב כדי שיוכל להרים מעשה החומר הבת החומר זה מידת חומר זה 30 סעין המעשר זה >> ואומר הפסוק צריך להגיד שלושה כן אומר הפסוק שמעשר החומר זה בת, שהבת זה שלוש שעין, שלושה שעין. מעשר אתה מבין? מעשר של החומר זה בת לשת מעשר החומר הבת. כומר מידת החומר זה 30 סעין.

המעשר שלה שלוש סעין. הנה אתה רואה בת זה שלוש סעין. אפה שלוש סעין. הגמרא אומרת לא אפנמה הכתיב ועשיר את החומר האפה למה צריך ללמוד מפה מבת הרי כתוב באפה עצמה מעשר מחומר אלא חומר לא ידעננה כמה היא לא אי אפשר לדעת מהפסוק לגבי אפה כמה זה חומר הכנמה לא ידעננה כמה מידת החומר אז אין ראיה שאפה זה שלוש שעין אלא מאח זה הפסוק וחוק השמן הבת השמן מעשר מעשר >> מעוק השמן הבת >> מן הקור עשרת עשרת הבתים חומר כי עשרת הבתים חומר צריך להגיד

הוא מעשר ו' וסוק לא כתוב >> לא כתוב >> הוא אומר צריך לומר הוא מעשר כמו בפסוק שיטה מקובצת >> זה הדרשה >> יכול להיות שאצלך לא כתוב הפסוק טוב לא שיטה מקובצת אומר >> ומעשה ר כבפסוק כלומר מה הוא אומר בחוק השמן כמה כמה המידה של השמן הוא אומר חוק השמן הבת אז הוא אומר השמן מעשר הבת מן הכשרת הבתים חומר כעשר הבתים חומן כלומר עשירית מן הקור זה בת הקור אנחנו יודעים כבר שזה 30 שעה למה בני בבן היו מודדים תבואה בשיעה ובקור אז

אנחנו יודעים שזה 30 שעה אז אם כן בת זה שלוש שעין הפסוק אומר שאפה היא כבת רק עדיין אני לא גורס את הפסוק טוב בחוק [כחכוח] השמן הבת השמן השמן חוק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכשרת הבתים חומר כעשרה הבתים חומר כן צריך לראות את זה בפנים שאנחנו גורסים טוב יד הנה מה זה >> הנה יא >> תודה >> וחשמן בת השמן >> צר צריךקס בפסוק כתוב >> מעשר כן חומר הבעומר אומר בחוק השמן כלומר משפט מעשר השמן הבת השמן הבת זה מידת השמן ויתנו

ויתנו את הבת מעשר מן הקור הבת יהיה מעשר מן הקור והוא הוא החומר.

זה לפי למה? לפי שעשרת בתים היא חומר. בתים בתים זה הכוונה בת. עשרה פעמים בתחומ.

>> אז הבת היא חלק מעשר בחומר. כי עשרת הבתים חומר. גם היום המידה היא עשרת בתים הם המידת החומר. וכן נהיה לעתיד.

הוא אומר פה המפרש בסדר תודה רבה >> אמר שמואל אין מוסיפין על המידות יותר משטות כלומר בני העיר לא יכולים להוסיף על המידות על המידות יותר משטות ולהפחיט את המידות זה מחלוקת מסתפקים בזה אולי לפחות יכולים יותר משטות אבל להוסיף לא יכולים יותר משטות. עכשיו רוצים בני העיר להוסיף על כל המידות מקור עד רביעית ביחד שווה. אז דווקא אם המידה החדשה נקראת בשם הראשונה אבל אם רוצים הוציא מידה המחודשת ומוסיפים וגורעים כרצונם. כך אומר המאירי.

יכולים לקרוא לשם אחר חדש. אמר שמואל, אין מוסיפין על המידות יותר משטות שישית ולא על המטבע יותר משטות. מה זה? הוא רוצה להוסיף על מטבע, יש לו מטבע מכסף, רוצה להגיד שמה >> כל המדינה לעשות שמטבע יותר גדולה קצת >> יש לה משקל של כסף 10 גרם [כחכוח] רוצים לעשות 12 גרם והמסתכר כל חלווני קונה הרבה סחורה מוכר מעט מעט לא הסתכר יותר משטות למה הוא מחשב את כל ההוצאות כל ההוצאות יכול להרוויח שטות מה זהונאלפש?

כן הונאה >> לא זה לא הנשטות כן זה להרוויח לא סתכר יותר משטות מה היא טעמה למה לא מוסיפים על המידות יותר משטות הנה הם משום פקווע את הרעה אם נאמר שהטעמו שהם יבקיעו את המחירים שרואים שעלתה ה >> המטבע >> עמידה עמידה צריכים לעלות אם היא עלתה עמידה צריכים לעלות את המחירים >> למה ואז >> לא מדקדקים לעלות באותו היחס חושבים שיש רעב בעולם אתה מבין תראה זה לומדים מה צריך לעשות שר האוצר איך להתנהג עם הכסף איך לעשות הנה במשו אבקוע טרעה היא הכי

שטותנמ לו גם שלא היוסיפו על המידות אפילו שישית שלא יפקו אותם מחירים אלא משום הונאה מי שמוכר חפץ יותר משוביו זה הונאה אז אם יוסיף יותר משישית מבטל מקח שישית מחזיר את את העודף >> יא אחי דלא להיוה ביטול מכא אם יוסיפו יותר משישי יהיה במכירה הונאה מבטל את המכירה ואמר עבר כל דבר שבמידה שבמשכן שבמניין שיטעו אותו במידה ובמשכן ובמניין אפילו פחות מכדי הונאה חוזר ומבטל המקח אז למה השישית >> זה לא בגלל >> לא אלא משום >> תגרה כי איך דלתי דינה זה משום

הסוחר שבא מעיר אחרת שלא יודע שיוסיפו כאן על המידות והוא לא יעלה את המחיר ואמרנו שכל סוחר מרוויח שישית אז הוא לא ירוויח רק הוא יפסיד מה אומרת דיענהו דלא לבנתיה רווחה לא בחה [כחכוח] מה לא די שלא אתה אומר שלא יהיה לו הפסד מה ורוח הוא לא צריך מהביכי זבן וזבין תגרה יקרה מי שקונה ומו מוכר באותו מחיר זה נקרא סוחר מה הוא עושה מחליף כסף בכסף מה הוא עושה לא מרוויח כלום לא שתורח מביא סחורה אלא אמר הרב חסדה שמואל כרעשקח בדרש מצא פסוק

זה גדרת הכתוב ואומר קבלה הייתה בן אדם אומר והשקל 20 גרע 20 ש₪ 5 ו20 ש₪ 10 וח ש₪ המנה יהיה לכם כלומר המנה זה 60 סלעים כלומר 60 ש₪ וחילקו את הפסוק לשלוש 20 סלעים 25 סלעים חמישה 10 שלעים יש 60 עכשיו הגמרא מבארתזה שקר הקודש >> כן מנה זה 60 סעים >> 240 >> למה של 240 דינרים הרי ידוע שהמנה זה 25 סרעים 100 דינרים אלא שמע מינה תלת שמע מינה מנה של קודש כפול היה או אז לכן המנה של קודש היה כפול מהמנה

של חול. מנה של חול זה 100 דינרים. מנה של קודש צבי מאות >> 200 דינרים. שמע מינם מוסיפים על המידות והם מוסיפים יותר משטות שמותר להוסיף על המידות שישית.

אז אתה רואה בימי יחזקאל הוסיפו על המנה של חודש שישית. במקום 200 דינרים היה שווה 240 דינרים. שישמאמינה שתותה מבר גם פה התוספת השישית שמה שמותר זה אחרי החשבון הכללי לא מתוך המחיר הקודם אלא אחרי החשבון הכללי אם היה 200 דינרים לא מוסיפים מ-200 שהם 33 אלא מוסיפים חמישית מ-200 שהם 40זה שישית מ200 אחרי שנוסיף אותם על ה-200 אז יהיה שישית מהסך הכולל שזה 240 אמר רבינה מתניתינמדיקה שמוסיפים עד שישית מבר דקטני במשנה למדנו במשנה התודה הייתה בה חמש סיעין ירושלמיות שהם שש מדבריות אתה רואה

חכמינו הוסיפו שישית מבר על המידה שהייתה במדבר במדבר מנאבר שמאמינה משנה חדשה מכולן כלומר מכל 40 חלות היה נותן אחד מעשרה תרומה לכהן בדיוק באתה לא צריך אתה לאפות לחם מביאים לך חביבי >> ואיזה מין שאתה רוצה רחיקין רווחה >> גם מצות מבי >> גם מצותצות לקח הכהן את הכל. מכולן היה נוטל 11 מעשרה תרומה לכהן שנאמר והקריב ממנו אחד מכל קורבן תרומה להשם עוד אומרת אחד מה מבארת המשנה מבארת את הפסוק אחד והקריב ממנו אחד מכל קורבן אחד שלא יתן לכם פרוס כלומר לא יטול

פרוס לא יתן לכהן פרוס אלא שלם מכל קורבן מה זה בליל אמן שיהיו כל הקורבנות שבות שלא יטול מקורבן על חברו חל תרומה יגיד אני אתן מזה שניים במקום שמזה אני לא רוצה לתת מאחרה מוצלח משהו הזורגד משלמים לא יהיה והשאר אחרי שנתת את התרומה מה נאכל לבעלים קודם תתן למר אחר כך יכולים לאכול >> מה זה שלא יתו קורבן >> איךזה שלא יתול מקורבן על חזרו >> יכול הוא יגיד תשמע אני אתן מפה שתי חלות במקום שיתן לך מזה אחד אני רוצה את אלה תן

לך שתי חלות ממין אחת משובחים >> כן הוא ראה שם משובחים הוא רוצה לתת מה לא משובח חים לא בהכרח והקריב ממנו מן המובחר >> מן המחובר חשבתי לתת לכהן מובחר כן והכי ממנו שיתן את התרומה מן המחובר איך >> מה זה בכל מחובר זה לא לקרקע >> לא לא >> זה מחובר זה מחובר בכלי אחד אה חשבתי זה צומח באדמה אמר >> כיכרות >> כן עד עזרת השם שלא יתן פרוס ויתן הכהן מכל קורבן שהיו כל הכוונות שוות שלא יתן מן הקורבן על חברו תרומה

להשם איני יודע מכמה היא מכמה חלות מראה נידן נאמר כאן תרומה ונמה תרו מעשר תרומה מלאן מאחד מ10 אחד מעשה אף כאן אחד מעשה יפה או כנח לדרך זו אפשר ללמוד דרך אחר נאמר כאן לגבי תרומת לחמי תודה תרומה ונאמר בביכורים תרומה מה להן אין לה שיעור יכול להביא כמה שרוצה אף כאן שאין השיעור פריש כמה שרוצה נראה נראה לי מי דומה דנים תרומה שאין אין אחרי התרומה תרומת לחמ תודה אין אחרי עוד תרומה אחרת זה התרומה זהו מתרומה שאין אחרי התרומה >> ואל יכיח ביכורים

שיש אחריהם תרומה אחרי שנתן ביכורים צריך להפיש תרומות ומעשות מכל השדה >> לכן לא למד ביקורים >> או כלך לדרך זו אולי אפשר אחר דנין תרומה נאכלת במקום קדוש תרומת לחמ תודה נחלת רק בירושלים מתרומה נחלת במקום קדוש ביכורים נחלים רק בירושלים ואז תורה תרומת מעשה שנחלת בכל מקום >> כן נאמר כאן אחרי שפרשת >> אה זה תרומה זה לא מעשר שלך אז >> מסר שני אז לא ללמוד תרוגת מעשר >> את דומר ר ממנו ממנו תרומה להשם תרומת לחמ תודה כתוב ויקריב ממנו אחד מכור

קרובה תרובה להשם כתיב בתרומת מעשר ממנו תרומה וגזרה שווה >> ממנו ממנו סירי כסף מה זה >> שואלת הגמרא הרב לא צריך את הז שלך אני לא משה כל שנייה סיורים >> למדנו [נחירות בוז] תזהר >> למדנו לתרומה שהיא אחד מעשרה אחד מ-10 אבל איני יודע מכמה היא חלה כמה שור הקמח שופה ממנו כל חלה של חמץ הרי נידן נאמר כאן לחם על חלות לחם חמץ קיב קורבנו ונאמר להם משתי הלחם לחם ממושבותיכם תביאו לחם תנופה מה להלן >> גש >> מה להלן לחלה אף כאן

יסרון לחלה כמו בשתי הלחם השיעור זה עיסרון נחלה שכתוב שמה שתיים שני עשרונים אף כאן עשרון נחלה או כלך לדרך זו אפשר לפרש גם גזרה שב אחר נאמר כאן לחם ונאמר בלחם בפנים לחם כן מלהן 12רונים לכל חלה אף כאן שני עסרונים לכל חלה נראה לי מי דומה לי תרומת לחמד אותה דנים מנחה חמץ עם הזבח תרומת חלש של חלות חמץ בקורבן תודה באחמץ עם הזבח שתי חלות שגם הם באות עם הקורבן ואז יוכיח לחם הפנים שאין לו בחמץ עם הזבח יפה או כלך לדרך זו

שואלת הגמרא אולי כלך לדרך זו דניל מנחה בא מארץ מארץ וחוץ לארץ מן החדש ומן הישן תורמת לחמי תודה דנים ממנחה הבאה מארץ וחוץ לארץ מן החדש ומן הישן כלומר אפשר להביא את המנחה של התודה גם מחיתים של הארץ גם מחוץ לארץ מן החדש ומן הישן ממנחה באה מהארץ וחוץ לארץ מן החדש ומנישן מה זה מלחם שהפנים שדינו ככה גם כן לךם בפנים אבל אתה אומר לדנין מנחה באה מארץ מחוץ לארץ מן החדש ומני הנשן מנחה באה מארץ ומחוץ לארץ מן החדש ומן הנשן ואל היוכיח

שתי הלחם שאין באות אלא מן החדש ומן הארץ יפה דווקא מארץ ישראל למה כתוב ממשבותיכם תביאו לחנתנופה >> אז תלמד בשם >> תמוד לומר אפשר ללמוד משם תמוד לומר ממשותיכם תביאו לחם תופה שתיים שניסורים שאין תמוד לומר תביאו למה כתוב וקרבתי מנחה חדשה ומה תמיד לומר תביאו שכל שאתה מביא ממקום אחר חמץ כלומר עם זבח הרי הוא כזה מה לעלן 10 נחלה אף כאן שרון נחלה היא מה לען 12ניים ולא יותר אף כאן שני עשרים ולא יותר תמיד אמר תהיינה שונ תהיינה תהיינה זה מיותרת אם

אין עניין שתי הלחם אז שתים את זה על שתי חלות של תודה תהינה עשרה עסרונים 10 למדנו 10ה חמץ מביאים קורבן תודה עשרה למצה מן העין לומר על חלות לחם חמץ יקריב קורבנו כנגד חמץ [נחירות בוז] הבה מצה כלומר כנגד הסולת שאתה מביא לחמץ כנגד זה תביא לי למצה 10ה חלות או 10ה עסרונים >> 10ה עסרונים מו כן איך תעשה לחמצה 30 >> יכול 10ה שבמצ לא יהיו כולן אלא ממין אחד מר אם על תודה יקרבנו ויקחיב אז אחד תודה חלות מצות בלולות בשמן וכקה מצות

משוחים בשמן בסולת מרובכת שלוש אין צבי דרי מינים >> רואה חלות רחקין רופחה נמצאו 30 ושליש שלך שלושה עצים ושליש לכל מין ומין כל 10 חלות מהמצע שלוש חלות לעיסרון כל חלה שלישרון מצאו לחתודה 40 נותן מהן ארבע ונותן לכהן והשאר >> הבעלים אוכלים ש אמר מאוד שונים >> עוד טיפה עוד טיפה מישהו >> יש גם נעשה בדיני דרך >> עכשיו אין עבודה מאיר על טרסים >> לא אתה צודק מאיר כל הכבוד לך אמר אמור ויקריב אמנו מן המחובר כלומר שיהיו כל החלות שלמות אלא מעט

הדכתיב את כל חלבו ירים ממנו אתה מה מחובר איקה הבשר כבר מפורק שנותן ממנו את החלב מה תענה כי דרב חסדה אמר רבי מיד אמר רב חסדה אמר רבי מין שלא ינתח בשר קודם שיתולימורים כלומר הבשר מחובר בשעת נטילת האימורים כך שתפרק >> אז מה זה זה עושים כמו חור מוציאים את ה לא מנתח אותו אמר מור נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר תרומה ולומדים כמו תרומת מעשר היא עשירית גם מחלת תודה עשירית והנה מתרומת מדיין איפה שהוא אחד מ-50 50 >> כתוב לו תיקח 1%

1% 50 לפסח אנחנו אוכלים פסח >> לא אחרי פסח מוציאים לפני פסח גם כתוב 50 >> 150 ב50 כתוב בתורהם כתוב >> הוא הביא את אוי לא תעשה ככה >> שיע משה או שמ חוכמת עופר ע זה חוכמת עופר ها ממשיך אין זמן צריך ללכת מה אמר הוא נאמר כאן תרומה ונאמר תומת מעשה תרומה וני תרומת מדיין שזה אחד מ50 50 דן תרומה הנוהגת לדורות מתרומה הנוהגת לתורות תרומת מעשר ואל תוכיח תרומת מדיין היא לא נוהגת לתורות לא לפי שעה והנה בתרומת חלה אחד מ-24 תנו

דבר רבי ישמעאל דנים דבר שנאמר בו ממנו תרומה להשם מדבר שנאמרנו ממנו תרומה להשם מהפוק תרומתחלה זה לא נאמר בה ממנו תרומה להשם יפה בערב תרומת לחמ תודה חייבים עליהם מיטה ומזית וחומש ושוגג און חייבים עליהם מיטה וחומש מה צדדי הספק כמד יתקש תרומת מעשר כי תרומת מעשר דמה שחייבים עליה מיטה חס ושלום וחומש או דין מה בוא דין מה כתוב ומתו בו כיחללו דווקא בו חייב מיתה לא בתרומה אחרת בתרומת מעשר.

אותו דבר כתוב בתרומת מעשר וחמישיתו יוסף עליו מאחמנא דווקא חמישיתו ולא חמישית תרומה אחרת אז שסיסתפק האם תרומת לחמי תודה מדמעת או אינה מדבעת אוסרת כל התערובות או לא תקו מאיר עד כאן >> מספיק כל הכבוד מבחן מאיר מחר איזה מתנות יש לך היי היי היי >> תרשום את השם בדו שתתף במבחן שמחר יקבל מתנות אבל הגרנה תשתת בהגרנה שמצ >> כל פעם זה מיוחדות יש סידורים של פסח איך יהיה לו מחזור >> עיסת חיתין ועיסת שיפון האם מצטרפים זה עם זה נהנה פרשת חלה חיטין

וכוסמין מצטרפים אבל שיפון וחיטין לא כוסמת וחיטה זה אותו משפחה כוסמן רש"י אומר שבע תוספת לפרש את המשנה >> ולמה כתוב >> לא אומר לך רשי לא לא הייתי פה באתי אומר רש"י במשנה רש"י מסכת חלה במשנה שכולם מצטרפים עם כולם במשנה אבל רשי >> רש"י אומר שלא >> לא אבל צריך להגיד את המשנה אומר ואחר כך את הרשיזה משנה שהוא רצה מה >> היה אומר רק רש"י זה הוא כרשצים להגיד לפח שרשי שפון לא טוב אז חיטים לא מצפים לא >> לא רק חיטים עם

חוסמים מצפים כי שיפון זה מין שעורים פיפה למדנושות >> מאיכן למדנו שאי אפשר לעשות מצות מקמח של אורז ודוחן לא מסרחת זה מסרחת זה לא מחמצת שבחם לחם על מצה מה שמסרך >> נכון שבעת ימים תאכל מצות אסור לאכול חמץ >> עץ שבא לכמץ אתה יוצא במצה הרי זלוח לא מחמיצים שלא >> שבעת ימים מצותצ ושמ >> מה שנזרע בשר שריש לפני טז בניסן אבל לא גדל האם העומר מתיר אותו באכילה או צריך לחכות לעומר הבא [נחירות בוז] אם זה השריש גמרנו רק לפ >> העומר

מתיר אותו רק לפי שלושה דעות בגמרא שחקמה כן אבל הכל השריש זה מתיר >> באיזה אופן מותר לקצור תבואה חדשה לכתחילה לפני הקרבת העומר שאתה לא >> מבית השלחין >> בעומקים העמקים כרתיך >> או על ידי כיתוף >> על ידי מה קצירת מצווה >> כיתוך ביד לא >> בלי מגל ידי כיתוב זה גם תבואה שמכ >> מנחת חוטה של הכהן נקמצת או לא נקמצת >> עולה קליל או לא אה >> שתי לחם >> איזה שתי לחם >> לא למדתי שתי לחם עוד אני הה מנחת חוטא

של כהן >> לא פשט המשנה >> כולה קליל ודעת רבי שמעון נקמ חכמים >> לפי החכמים אינה נקמצת שמעון אומר לא >> נקמצת הוא אומר וגם הכל קליל אבל נקמצת >> שכולה קליל כולה קליל כהן הכל מביא להשם >> רבי שמעון לא אפילו ש לא גם הכל קליל אבל הוא אומר קודם תעשה קמיצה הוא שואל נקמצת או לא? לפי רבי שמעון כן נקמדת לפי חכמים לאק שתי הל שתי הלחם של חג השבועות לא עולים בכלל. >> האם אוה עולים כולם או חלק על המזבח? >> לא

עולים בכלל.

שבזה יפה כוח. >> אז מה היו עולה? כובסים. >> אה זה >> זה מתיר את החלום >> א >> שבזה [נחירות בוז] יפה כוח הכהנים צב כבסי אבל הוא לא ש בעולם מחרות >> מנחה מנחות הנעסות בכלי כמה פעמים נותנים בהם [‏צחוק] שמן?

לא בלי כלום אחרי זה אחרי זה עוד פעם לא קודם שמן כן שמן לבד שמן שמן >> נכתוב לו דרי פאומים >> שמן גוזים או שמן >> בריא גון הנה חק שמח >> היום אין מוצאות היום א >> יש בדמדם לחמישי >> בחינה מה נעשה מאיר דורון, מה איתך? אני אביא לך אחר, אל תתקופו גם התכופף. פנה >> בדיוק עלברך >> אמרנו את הכל >> דרי פאומים ראיתי חיטה כוסמת לא נוקו כי הפלות הרשי כותב שהיו בילי פלאות שומר בלי פלאות ככה בגלל שהיו צריכים אותם 100 >> היו צריכים אותם להפייה של המצות איך יהיה להם לל סדר ולכן המפילות הה לא נוקו הקדוש ברוך הוא יש >> בבקשה 100 שזכרת באת אתה לבד איפה אח שלך? שם.

>> קרא לו. זה שלך. >> יש פה שוקולד. >> בסדר.

אם יש לו אז יש לו. >> לא הולך. הלכות פשטידה יזחילו להתנמס שו פשטידה נאפת בתנור ובבשר ובדגים ובג'יבן מברך עליה מוציא ברכת המזון זהלא >> שם גבינה גם היו עושים דגים אתה רואה יש לנושא מברך עליו דווקא שהפו בתנור בלי משקה אבל אפור במחבת במשקה אין לברך עליו ואין לאכול רק תוך הסעודה זה כמו סטניה מה הבעיה סמבוסקים שאנחנו מתגנים עם החום מתגנים >> לא יודע מלך אתה באשו >> הרב אומר לאכול בתוך הסעודה למה לא מזונות לכתחילה תבין אותו בשם >> מרן כתב שעל

אבל זה עדיף לאכול בתוך הסתכל אין עשוים לפני שן כתב כ רבנו תן צריך לכל זה אומר ממולה זה בא לטו כאילו את הפת אז אומר איך המוציא >> אם זה ממולה בשקדים בגוזים >> זה >> הם עושים כזה ממולה בשקדים וכים על זה מזונות אבל אם זה בדברים שמנפטים [‏צחוק] בהם את הפת כמו הבשר או חומוס >> איך זה נקרא >> גשג'זהג >> יש גשג'זה כן זה המוציא זה של הבוחרים גשגוזה'ה >> איך למה אבל לא משמע ככה פה >> המוסי כן חמן בעגין זה

מוציאים בעג'ין כן יודע זה טעים מאוד תלוי למי >> למה מבינים פה מה זה לחמבעין >> למה עושה את >> מי שאומר שספוס זה משהו >> עודפוי לאגן >> זה טוב איפה הוא >> עוד זה צריך להיות תגיד >> הלכות דברים הנוהגים בסעודה מלאה בשמן למטה במגש רבי יצחק שיוסף אמר מברך מזונות ולא צורך ככה אחרונה כי כמו סוגניה בגל שהמגשת מלא את השם נכון כל דבר שמביאים לפני האדם שיש לו ריח ואדם תאב לו צריך ליתת ממנו לשמש מיד מידת חסידות הוא ליתן מיד בכל

מין ומין פן אין בורח גם הוא רואה לא נעים הוא כבר ולא יתן לו כל זמן שהכוס בידו של השמש כאחד מהמיסובים לא יתן לו כל זמן שהכוס בידו או ביד בעל הבית דווקא לשמש אבל לאחר שבסעודה מתה ניתן גבנה ואסור ליתן לו פרוסת פת אלא אם כן יודע בו שנטל ידיו מה העניין בידו? יכול ליפול לו?

קלקל את הסעודה לא יתן לאכול אלא מי שיודע בו שיברך ויש מכן נותן להעני בתורת צדקה דעת הבית יוסף אין להקל בזה זה קשה אם באים חילוניים וזה מה תעשה איתם תגיד לו כך תברך הלוואי היה יהודי ממר שלא בירך דפק בדתו של דין אמר לו לא בירך אתה יודע מה זה יהודי הואמה ככה אמר לו תברך על הבית לפעמים זה בבית הילדים של הבן אדם >> אומרים לי הוא לא מברלך לא יודע מה נעשה איתו זה ודאי צריך לחל >> מה צריך >> אם זה

ילדים שלו ככה שדין אחר >> חייב מה >> לתת לו לאכול בלי שאלה >> מה יעשה מסכן שמעזו מסכנים התחיל לשחור >> כן חושב בוא נראה א לך איפה אני נמצא אולי צריך לראות ביותר מוכן. בסדר גם אנשים חייבים בארבע כוסות כן מצווה לחלק תינוקות כליות ואיגוזים. למה שישאלו? אבל מה העיקר הוא שהם ייסו?

שארו למצאות לחנך אותם לא אז אז אבל אדם רוצה לספר ביציאת מצרים מה יהיה לגזה שזה מאוד הוא נותן אגוזים כל אגוז זה הולך זה ממיר לו את זה בכסף ואז הם נשארים כל שאלה שלוש כל שרים >> יפה >> לא מביאים אגוזים מביא את האגוזיםקים >> מביאים אגוזות אפשר בערב פסח לתת ליד את הוניות האלה בלי גלוט פסח >> אין בעיה >> מה זה בלי גלוטן בלי קבח >> מה זה זה של התפוח אדמהספ >> אתה יכול לעשות בסבית לכם >> אתה עושה את זה

בבית זה לא כזה שו קמח מוצך >> כן יש שחבניות מה יכלו אלה ילדים לא מחזיק אתה לא יכול >> אתה יכול לעשות כרטוף עלך אפשר לעשות זה עיסה עשה לא כמו עיסה של ספר >> כן אני ראיתי ראיתי >> כן אבל לא יודע מה שמים >> גם עכשיו בבתי מלון שאתה הולך אז ותים לך את זה לחמניה של מחתך אדמה איך זה >> איך באיך יש פית יש לך פשו אחד >> מוזגים לו ראשון מקדש עלי מברך שחיינו וימחל בשבת אומר ויכולו צרי שבת יקנז

שכח להבדיל לא נזכה וכולי >> שותה בעשבה ואינו מברך אחריו ראשון שטה בהסבה אם ירצה לשתות כמה כוסות הרישות בידו מכל מקום רואים זהר לא לשתות בין ראשון לשני אם לא לצורך גדול כדי שלא ישתקר וימנע מלעשות הסדר בקריאת האגדה פעם לא היה להם מים שותים רק יין מהביא יין הרב >> יבש >> הרב אם הוא מביא כל פעם יין משובח >> חברון >> מה כן כןמת >> יש אטו מה קול אתה רוצה אתה >> קולכוס יותר טוב קל קל חזקח >> כל אחד מה שטוב

לו רביים לפני בעל הבית אני עכשיו בודק קודם מה זה כן איך זה הולך מה זה ניח פה סבעים באמצע >> מה מה כל מוזק >> טיינות איזה שתי יין טוב >> [‏צחוק] >> כי מסדר אותם בקדים בקד >> קדים >> בטח >> אני צריך לעשות שיעור בשבילו אתזה בטעים >> לא לא אני רוא שזה כאן שזה עובר שזה לא חריף לי כזה זה לא מפריע מחביד עליי אני כבר בודק אותו בטעם אני יודע מה זה רואה שזה טוב שזה רץ לא עשיתם דוגמה בשבת הגדול

שם בתיח >> לא עשינו הכל הסדר אבל זה הכל דמה לוקח נייר אני אומר זה המצא יכול לקפל אותו אידה לא היהגוז חבר >> מה שטוב לך >> מה הרב אמר >> תרא תראה, כל פעם זה הולך לפי מה שיש לי. טוב. מה אתה רוצה שאני אעשה לפי העניין? ה >> ככה אחר.

ככה אחר. מחינה הצלה >> עוד תפוס לילד ש לאבא. יופי אנשים להם זה יבש או לא חייב זה היא חייבת בארבע כוסות >> לא אנחנו נותים להם מנסת >> עונה כסף [‏צחוק] אני שתשתה אתה ארבע מי שיגיש שאתה תשתה אז [כחכוח] צריך צל ששת לאשת מביא לפני בעל הבית מסופס >> בעצם אנשים בצרפת היום >> מביאים לפני הבית קערה שיש בה שלוש מצות ומרור וחרוסת וקרפס היה רק אחר ושני תבשילים אחד זכר לפסח אחד זכר לחגיגה נהגו בבשר אנחנו שמים זרוע צלוי ובציות היה שבזור את

העצם >> כל העצם לבד ככה ראיתי רואה שיראה לי אה פנירי את הזרוע של חכם סלמה מוצף היה שומר אותו משנה לשנה את העצם עד עכשיו יש לו את >> את העצם של הזרוע זכר >> ממלאכמהזר מצוים קורבן פסח שמירה >> כן אותו לילה מהניחנין >> מאיפה יביא >> הרב זורה זה לא זכר פתח נכון זה הנ >> אבל גם זה חלק >> המצא זה חלק כל כ בנבש ב >> מה אתם עושים עשו המצ >> זורה של כבש >> לא של תרגול איזה קשר >>

איזה תרנגול תרנגול של זרוע >> כנף טוב >> מה זה >> כנף ג כעס >> הז זה או זה מה זה או זה הראשון שמונה זה ששפר שמונה הם כתוב בעשא אתכם כנפי שריםזה מה >> לא שם כנף של >> הנה והבשר נהגו שיהיה זרוע ונהגו שהבשר יהיה שרי על גחלים והבשר תהיה מבושלת >> להקפיל אזור הימין >> שמעת >> הרב וזה מה קוראים לו זה נראה >> לא יודע טוב >> חשבתי זה כף יד זה יד וזה זרוע ככה כף יד >> יכול להיות שאתה

צודק יכול להיות שאתה צודק >> יצחק זה בעל חיים זה לא בן אדם לא אבל לא זה שוקר צבעות אני שואל אותך משהו זה בבן אדם עזוב אז צריך כזית מור א >> שתי כזתות אחת כזית לבד ואחת כזית עם המצורך רגיל? לא לא שוקה בערך מבול >> חכמים היו 10 פעין מה אין עדיין >> אין אין קטנות כזשהת כזית כבר מוכנים שמצ מצות שלמות זה את כל מצופים >> המצות אה מצות >> רופים אותם כן שזה >> כן לא יודע מה זה תראה למה לא

אבל השאלה מי הסתכל על זה וראית מה רשית זה הכל אם אתה סומך על הכשר הזה וזה טוב אז אין בעיה יוסף >> אבל אתה יכול אתה מצות בבא זה חלק כנסים לאזה בלאגן צריך להשאיר אותם פעם באותו שוקר משקח זה צוים בכל חבילה >> גם בשבת מותר >> בשם מצווה מותר גם בשבת משכול >> כן פעם היה לנו משקל עשה אותו נקי לא משקל א זה >> אתה זוכר קטנה זה עד 100 גר כן אבל זה קשה איתו לשכוח לתפוס אותו >> לא צריך לא

לתפוס ולא כלום >> אתה מדפיס אותו ככה אותו צריך להחזיק לראות את זה >> נכון >> לא יש לי משקל שעון כזה >> אה כן >> אתה שם עליו לא אבל שצ >> מה זה מכני לא יהיה חשמלי >> לאגיטלי שזז ככה קפיץ עליוז >> אה יש כזה עומד כמה כמו ששוקרים אתה שם בפנים וזה זז >> אבל זה היום קשה להשיג אותם אין אין כמעט >> הרמבם איך תופסים את איך תופסים את >> העיקר שם כזי הרמבם כל הגלגלים אנחנו דף סד כבוד הרב הלכה

ד' אתה רוצה ג' >> הלכות לסודי התורה >> התורה כל הגלגלים האלו המחיפים את העולם הן עגולים ככדור והעולם והארץ באמצע ויש מקצ מקורבים גלגלים קטנים שהם קבועים בהם ואין אותם הגלגלים מקיפים את הארץ אלא גלגל חטן שאין לו מקיף קבוע בגלגל הגדול המקיף ה מספר כל הגלגלים והמקיפים כל העולם בחינה 18 מספר כל ה מספר הגלגלים הקטנים של מקיפים שמונה ממהלך הכוכבים וידיעת שהוא >> חושב שכן >> יהיה הכל מסודר דבר לך מחינה >> מה זה גלגלים זהוזה כוכבים כן בהמשך >> מספר כל הגלגלים

קפים את כל העולם 18 ומספר הגלגלים הקטנים שאינו מעקפים את העולם שמונה במהלך הכוכבים וידיעת שיעור סביבתיים בכל יום בכל שנה נטיית לרוח צפון רוח דרום מגבה מגובהן על הארץ קרבתן יבדע מספר כל אלו הגלגלים צורת הליכתן ודרך הקפתם וזה חוכמת חשבון תקופות ומזלות ספרים רבים חברו בחכמי יוון הוא אומר גלגל התשיעי הוא מקיף את הכל חלק חכמים לשניה חלק כל חלק וחלק האלו לו שם על שם צורה שתראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו שהם מכוונים תחתיו ואין המזלות ששמותם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה

מוזניים עקרב קשת גדי דלי דגים גגל אתשי עצמו אין בוח לא חלוקה ולא צורה וכל הצורות האלו לא כוכב אלא בחיבור הכוכבים שבגלגל השמיני א שהוא הוא שראה בכוכבים הגדולים שבא תמידים את הצורות האלו [כחכוח] או קרוב מהן ה-12 צורות לא היו מכוונות כנגד אותם החלקים אלא בזמן המבול שבו עילולין שמות אלו אבל בזמן על זה כבר סב סבבו מעט לפי שכל הכוכבים שגל שמיני כולנו סובבין כמו השם שמש וריח אלא שאין סובבים בכבדות וחלק המהלך שמש כנגדו ביום אחד ילך כנגד כל כוכב מה בקראו

ב70 שנה עד כאן צריך להבין את זה כןזה כמו מערכת שלבים כאילו ק >> כן כן הוא אומר שיש להם שכל יש להם דעה יש להם נפש הלכה תראה שזה דברים זוהר אה מנחה בערב כן אפשר עכשיו מנחה זה >> אפשר ב1 וח >> מה זה בעמ >> למה >> אה רגיל >> למעלה >> 6 וח 6 וח משל יהיה פה בטח משתדל אני משתדל להכין את השיעור צריך עכשיו אין קבלת קהל אתה יודע כל זה קצת כמה אנשים בסדר פעם ואת חנן אל אדוני ועת

לאמור אדוני אלוהים אתה חילותך ביוסף תפל השם זה כמה תקפה כמה כל מן תשתד נדחים נדחים בשעמה בגחיד חיה ככל יומם דבר עולים שמורח קשות כתוב כמר איך יחזור בתשובה אפילו התגזר עלמותה חס ושלום כל תבטל מלעד מנה לא יעזור כתיב גית בפרש מיש התפרש חזה דבר צדיק מהצבע מלכותה בעלמה כולם חזק צפון פיקריך צדיק ככ בני בל קדשה אינו מתקר מזן משתדל על מלכה קדשה בדה בד במטורית מטור מלכה תברג שבחתד מלכה בגפה אומרת כמה ונתתי לך מהכמע בעזר ואמר הנה ברכו את אדוני כל

מדי אדוני עומדים מבית אדוני בלות דב למה אתה צטרך כתולת תור אדונינו אלוהינו שיקטיר אבותינו לפניך >> את כתורת הסמ זמן שבית המקדש קיים כאשר צביע אותם משק כתוב בתורתך היום אומר אדוני משה ק לך מים פשמים בונה זכה בבדה וימ שך סמים נטף של חמנסמים זק ביהם היה אומר אדוני משה קח עליך סמים טף של חנ סמים בונה זכה יה יהיה בבק יהיה בב הזו הוא לקחתי הוזכר ועשית אותם כד רוקח רוקח מולח את האור חודש קודש קודשים תן עליו אהרון כתורת צמים בבוקר תנו

פתאום 3008 בכל יום חצי טוב בבוקר טובים טרים שכניס נח שתקברים חיים מצחנים הצורי ציפור בינק 70 מור צעם שני שלושה כמון תשבי חמה מלחמד כל שהוא רבי נתנה בבקשה נתן חרבן שלו מגפי שהן מקדש מני הכבוד תניה רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר דכ שהכל >> יפה לבסמים פתמה שב שמ אמ כי מידתה כשר כפרה שנה שבש אין אדם יכול לעלמה אין שנו >> [מוזיקה] >> עשו חונחה צה לכם צחפה בסוף געתם משק המותצ בוקר שח שמרתם את הדבר הזה לחוק לך בניך למבוא אל

הארץ אשר יתן אדוני לכם כשם את העבודה הזאת והיה אומר לכם בניכם מהעבודה הזאת פסחנו פס מצרים מצרים שתחבו ויעס מנורה זחב טוכשה אתורה ירכה וכנהג מניים שלישה קנים צאים מצה שלושה קניורה שלושה כד שני שלושה גבים שקדים בק אחד שגבים שקדים בקני אחד פרח כאלה ששגמנורה במנורה מנורה בעגבים שוגדים כי חת עשה את כל כה שכנגנו חיינו לנגן כל ימי שזהב כן עשה הולך מחפש דיבר משה יותר בגלל ה הסלים שנותנים אז הסיעמוד בין המתים ביניצ תן עליה חצים משהוזרנן עוזך שעוזך צ בוזרך מתכר

לי צר בנו זה עוזרני אשר עוזך בוקר חסדך מתכו צר ב עוזנסח אלוים חוננו ויעמוד פנחת את העצה המגפה ונועם אדוני לא תיר מפחד לילה מחזוב לעצמו אשת חשת חמצ בתחבנה דרשצמרפשתניות כיסחרה בלילה נרה שערים בעצם המלך ביום בכדול פני כש שישמרו לנו מנתולנו כל >> [בכי] >> שברך לאבותינו הקדושים ברך כל הקחל הקדוש גם אותם שמאזו דרך הנבי דרך הפנפ כדברה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים שפע וברכה עד בלידי ‏He.