📖 הדף היומי מסכת מנחות דף ס📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כג אדר תשפו

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כג לחודש אדר תש ו חג וחודש אדר. בעזרת השם שהי ישועה בכל בית ובית בעזרת השם >> היום זה יום קדוש כי ביום הזה כג אדר הקים משה רבנו את המשכן והתחיל להקריב קורבנות של ימי המילואים משה היה בטור כהן גדול לבש חלוק לבן והיה מקריב קורבנות כל יום היה משה רבנו מקים את המשכן, מפרקים אותו מחר, עוד פעם מקים אותו, מפרקים אותו משך שבעת ימים עד ראש חודש ניסן. ככה זה היה.

>> ואז התחילו בשמיים התחיל אהרון להקריב את הקורבנות וירדה אש מן השמיים. זה היה ביום א' בניסן. אבל בימים הללו הקריב משה רבנו ולכן מתי היה ההתחלה של הקורבנות עכשיו כמו היום איזה זכות גדולה זאת ועכשיו מכינים את עצמנו לחודש ניסן חודש הגאולה החודש הזה לכם ראש חודשים בניסן נגעלו בניסן עתידי נהגאל יש רמז גדול החודש הזה לכם גמטריה משיח בן דוד הוא גואל האחרון בגאולה עתידה שאנחנו מצפים ליום יום והגואל הראשון גם נרמז החודש הזה לכם סופי תיבות משה החודש בשופשין הזה ה לכם מ

משה שהוא גואל הראשון אז בעזרת השם כמה זה זכות גדול זה הימים הקדושים הלנו שבהם כל אחד מאיתנו מכין את עצמו בפרט שרואים בעזרת השם כל מיני שינויים כמו שדיברנו כבר בעולם כל מיני שינויים שהם ולכן צריך לדעת חזק חזק להכין את עצמנו לקראת הגאולה אי אפשר לדעת באיזה צורת מה תהיה ואיך יהיה בעזרת השם שהכל יהיה ברחמים בלי אסונות בלי בעיות בלי צרות אבל צריך לבקש חכמים כל אחד ואחד מאיתנו כל יום פה בישיבה אנחנו אחרי התפילה כל יום פותחים את ההיכל ואומרים תפילות כל

יום אחרי התפילה פותחים את ההיכל ועושים תפילה כל יום אם זה יום שיש ספר תורה אז כבר בפתיחת ההיכל לספר תורה עושים את התפילה אבל כל יום עושים גם אנחנו עושים בפיתום הקטורת אחרי הלימוד פה שאנחנו גומרים עושים פתום הקטורת זה גם מצין משתדים אולי גם כן נעשה איזה תפילה בתחילת הלימוד שאנחנו מתחילים פותחים גם כן כמה שעם ישראל זקוק לרחמים אז אני אסדר את זה בלי נדר ונעשה שיהיה דבר גדול גם זוהר הקדוש שזה מציל הרבה הרבה את עם ישראל זכות גדול עכשיו בימלו איזה

איזה זכות זה בעזרת האלו בשועתו אז יש לנו דבר יש דבר פלא פלאות בפרשה שלנו בפרשת ויקאד פיקודה פרשה השנייה קודם כל אתם יודעים שאיזה זה שלא יהיה שכן כן תן להם את זה בצד כן >> אין בעיה אין לי בעיה עם זה רק שלא יהיה על זה ויש פה הרבה עוגות הרבה עניינים אז אז איך בשמיים סידרו פלא פלאות איך היו מביאים כתוב בפרשה דבר ראשון כל הזהב העשוי למלאכה ב מלאכת הקודש אומרים רבותינו במהמדרש בשמות רבה אמרשלקיש לא היה עולם ראוי להשתמש בזהב למה

נברא הזהב בשביל המשכן ובשביל בית המקדש כל הזהב העשוי הנברא בעולם זה כל זה נמנכת הקודש ויש שבעה מיני זהב. גם כאשר צורפים מכניסים אותו לתוך ה יש זהב.

אפילו שכמה תעשה אותו בקור הזהב לא ירד ממנו שום דבר. כל כך זה זהב מיוחד והוא הצעב. יש בו סגולות שהוא מאיר את עיני האדם. לכן אומרים רבותינו זה טוב שאדם יהיה עליו קצת זהב או יראה זהב.

למה זה? זה רפואה לעיניים. גם שאדם הולך בדרך, הגמרא אומרת בירושלמי תבואי בביתה, תבוא ידו בלבייתה. כלומר טוב שהוא בבית, טוב שהוא הולך בו.

למה? ההליכה ממעטת את מאור העיניים של האדם. הזהב יש בו כוח רוחני שהוא נותן אור לעיניים של האדם. אחד הסגולות שלו שהוא מאיר לאדם.

רק צריך לדעת ב שאדם ידע שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא זה הכל לטוב והכל לדברים טובים. יש פסוק שנרמז בזה סודות גדולים בפרשת פקודה. הפסוק הוא ואת ה1 ו700 וחמישה 70 עשבים בים לעמודים וציפר ראש השיהם וחישק אותם יש במדרש תלחומה כתוב שמשה רבן של כל עם ישראל של כל הנביאים ודיברו בו העם וידבר העם באלוהים במשה אומר אני יודע שישראל ישראל רוגנים הרי אני עושה להם חשבון של כל מלאכת המשכן אלף פיקודי המשכן כל הוצאה והוצאה אני עושה להם חשבון אבל יש בשעה שעלה

משה רבנו למרום אמר הקדוש ברוך הוא לרזיאן המלאך שהכריז בכל מכתיבתה דרכיעה כל צדיק וצדיק כפי מענתו מדרגתו יתן למשה כבוד ויתן לו מט מתנה שהגיע למצבתה לרבי עקיבא ראה כמה תלמידים לומדים תורה וזכותו הרבה אמר לו למשה תבוא לך שעה שאין לך מקום לנוס ולא יהיה מי שיעזור לך תזכיר אותי עקיבא ואני אעזור לך משה אמר בליבו את הדבר עד לא הבין מה הוא רוצה ממנו אבל הוא שבר את זה בלב שלו בשב שהוא הקים את המשכן והתקיל את עם ישראל זה היה ביום כג

אמר להם בוא ותיקחו מני חשבון של המשכן כדי לקיים מה שכתוב והייתם נקיים מהשם ומישראל אמרו הקהל חס ושלום מי חושד בך עליך כתב הקדוש ברוך הוא לא כן עבדי משה >> בכל ביתי נאמנו >> אמר אבל בכל זאת אני רוצה לתת לכם חשבון אחרי החשבון שעשה משה היה חסר ו757 שק כסף היה משה רבנו עומד ומתבייש הוא לא יודע איפה הלך 1700 חסר רשעי הדור היו מצחקים אומרים מה אתם חושבים שמשה מתפרנס מכיסו הוא מתפרנס משל הציבור לכן יש לו קרני הוד והיו חושדים עליו

ויפול משה על פניו ארצה אומר וכיישי שעת רצון צרה כזאת ריבונו של עולם אני מזכיר עכשיו עקיבא אמר לי רבי עקיבא הנשמה שלו תזכיר עקיבא מיד התפלל רבי עקיבא תכף באה נשמתו של רבי עקיבא ועמדה כמו סיפור עלבבי העמודים והייתה מצפצפת איזה צפצופים יפים עד שהריא משה רבנו את העיניים שלו והוא על אב של העמודים ואז הוא הבין שזה אבבים לעמודים הוא לא החשיב אותם לכן הוא אומר ואת ה1000 וה7570 עשה בובים לעמודים ואז אלה שחשדו במשה נהפכו פניהם כשולי כדרה כעורבים היו שחורים כמו כנען

עד יום אותם מי שחושד בכשרים וקה בגופו. >> אתם יודעים למה דווקא כציפור?

הציפור זה גימטריה שלום. אם אתם מפירים את השלום אז תגבר חלילה יד של עשו. שלום זה גם גטי עשו. תיזהרו לא להפר את השלום.

כך כותב המגלה עמוקות. אז ציפור זה גימטריה שלום, גמטריה עשו תלוי זה ציפור. אז יש בזה סוד הגאולה בפסוק הזה. כך כותב הרמבן, כך כותב בעל התניה.

הרבה גדולי עולם שבפסוק הזה ואת ה1000 ה757ב עמודים אומרים יש בזה סוד גדול ו אנחנו לא יודעים את הסוד אבל יש בזה הרבה פירושים הלא עכשיו עת היה אבל יש סיפור מופלא שהיה בזמן בעל התניה כשאחד עלה לתורה והוא קרא ואת ה-1705 לחש שבפסוק זה תמון סוד הגאולה תמיד אחד שמע את דברי הרב לא יכל להתאפק אומר והרב אמר איזה משהו איזה מילה ועל התניהו לא יכל להתאפגילה את זה באותו שנה לא השלים שינתו באמת יש בזה אבל אתה יודע כמה סימנים יש בכל השולחן ערוך

כל ארבע חלקי שולחן ערוך כמה סימנים יש בזה >> כן 1705 ואת ה1 וה757 בכל הסימנים יש ש 1705 באור החיים יש טרטז ביורי דעה 403 באבן העזר 178 בחודש משפט 400 לכן צריך האדם להידבק כל שנותיו בזה. לכן אומר בית הלו 7757 עשבבים לעמודים. כאשר ציווה השם את משה. תראה בעל התורים אומר 18 פעם כתוב בפרשה כאשר ציווה השם את משה כנגדם תיקנו תפילת 18 כאשר ציווה השם את משה >> יש עוד פעם אחת כתוב לו כאשר ציווה השם כן עשו זה כנגד ברכת המינים

>> אמרו שפחור אחד הציאו לו שידוך בשביל בתו.

אדם אחד הציאו לו שידוך בשביל ביתו. סיפרו לו שהבחור חזק מאוד בלימוד. משהו למדן נפלא. בעל כישרון, מחדש חידושים.

אבל נגיד לך עוד דבר קטן שהוא לא כל כך חזק ביראת שמיים, אבל הוא תלמיד חכם. משהו טוב. הוא נכנס לאחד הרבנים הגדולים רב מיכאל לבקוביץ' אמר לו מה מה כבודו אומר אומר לו מה כוונתך מה זה הבחור לא כל כך מיוחד ביראת שמיים שמעת אם הבחור בא להתפלל תפילת שחרית בישיבה אומר כן שאלתי אמרו לי שהוא לא מתפלל אומר אז צריך תברך שני השאלה הראשונה למה לא בא להתפלל בישיבה ישנם בוחורים שלומדים בהתמנדה גדולה עד שעות המרוחרת שיכולים הם נקו תפילת שחרית למה הוא לא בא שלא מתפללים בישיבה כדי להרוויח שעות לימוד שאלה השנייה אז איפה הוא מתפלן זה אני צריך לדעת במניין בעניין אחר לא במניין הלך אמרו לו הבחור לא מתפלל בישיבה כי בישיבה סוחבים את התפילה. זה לא בשביל העצבים שלו.

טוב, אמר לו רב מיכן, הבחור חושב שישיבה זה אוניברסיטה. אם אתה רוצה סטודנט, תיקח אותו לבת שלך. אומר אומר ישיבה זה גם מקום של תפילה כאשר ציווה השם את משה 18 פעם איך אומרים עמידה זה לא צחוק ילדים אם אדם יראת שמיים זה קודם כל דבר ממנו יראת שמיים זה לא כאשר ציווה השם משה זה מדרגה גבוהה מאוד אומר אומרים שבצלן היה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמיים וארץ כל סודות התורה היו גלויים לו גם ידע את כל התיקונים שתמונים בכל קרש וקרש וכל סתרי התורה שבכל עדן ועדן שלט בכל הדברים הנסגבים העליונים בכל השתלשלות העולמות העליונים צינורי השפע כשהוא ניגש לעשות כלי של המשכן, הניח את כל הידיעות שלו בצד, גנז את כל הסודות ועשה רק כאשר ציווה השם את משה. היה לו כל התורה, כל הסודות העלונים.

אמר, "כל זה נכון, אני יודע, אבל רק כאשר ציווה השם את משה, לא עשה בגלל השכל שהוא מבין. לא, אדם צריך לעשות ככה ציווה השם. זה המדרגה הכי גדולה. התכלית האמיתית אדם, כל הבקשות שלו זה רק לעשות נעטוח לקדוש ברוך הוא.

אתה אפילו מבקש רפואה כדי שרק כוח לעבוד את השם. מה פלא פנאות? חנה כתוב אצלה ותתפלל על השם. מפרשים שואלים מה זה על השם?

צריך להתכנפל אל השם. מה זה על השם? אלא אומרים רבותינו כל התפילות של חנה היו למטרה אחת על השם אומר אני לא מבקשת על הצער שלי מבקשת על הצער שאם יהודי מצטער צער בשכינה על זה אני מבקשת כל צרתם לא צר על צר השכינה אני מבקשת אני תמיד אמרתי לכם אני התפעלתי מרבי מאיר אבו חצילה שהייתי הולך אליו הייתי הולך אצלו כל שבוע ראיתי שאין בן אדם כזה בעולם אז הייתי הולך אצלו יום אחד הוא דיבר עם הרב א שבט הלוי >> אוזני אז אז הוא אומר לו והוא אמר לנו כל יום אני מוריד כל של דמעות על הילדים שלי שילכו בדרך השם כל יום. אז הוא אומר אז הוא מה התפעלתי?

אומר חס ושלום לא שע לא על הצער שלי חס ושלום חס ושלום על הצער שלי שלא יצערו את הקדוש ברוך הוא תראה אומר לא רק שלא יצערו אותי מה אני שווה שלא יצערו את הקדוש ברוך הוא בשביל זה אני מוריד עליהם כל יום כושת דמעות אתה יודע מה זה בן אדם כל יום כשת דמעות >> הוא לא הוא לא מוציא שום מילה מיותרת מהפה במר תראה מה זה התבטלות צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא אדם מאמין בהשם יתברך תלוי במחשבה בשביל זה אדם צריך להיות תמיד שמח אף פעם לא יהיה עצוב לא יהיה מדוכה תמיד דרים ראשו להבינו שבשמיים. למה? הוא לא דואג על עצמו. הוא דואג על השכינה.

>> כן. אתה יודע, אומרים ששני המילים אני מאמין נקראים ישר והפוך. אם תעביר את הא' אני לסוף תיבת מאמין, אז עוד פעם אתה תקרא אני מאמין. אתה יודע את זה אני מאמין גם הפוך.

אבל תעביר את הא' של אניחלה >> עוד פעם אני מאמין. כלומר אדם צריך להיות מקשה אחת של אמונה. גם שהמצב הפוך, שהמצב ישר הפוך, אני מאמין שהכל זה רק לטובה. אתה יודע מה שהיה א תימני אחד בא מצלפון רואה מודעות מודעה מה זה מודעה שיש משחק כדורגל אותיות קידוש לבנה מה עושים שם?

הוא לא מבין מה זה בכלל. מה מטרת ההתאספות? אלפים ורבבות שמה. מה מרוויחים?

מה רואים שם? מתחילים להסביר לו. אבל הבן אדם הוא לא מבין מה רצים אחרי כדור לא מבין. שאל אותם זה לילדים זה למבוגרים.

אמרו לו תבוא תבוא. מה הוא בא שמה? איזה תור ארוך. אתה יודע לקנות כרטיס [‏צחוק] סוף דבר המתין המתין עד שהוציא את ה-50 ש₪ וקנה את הכרטיס נכנס להיכל הגדול שמה איפה המשחק הוא רואה כדור כמה בריונים רצים סביב בועטים בו ימה קדמה צפונה נגבע חלק ככה כלה שמח חלק צועקים חלק בוכים זה עובר לכאן, הם בוכים, עובר לכאן שמחים מה זה?

[‏צחוק] הוא לא מבין מה זה. הוא אומר, כולם שיכורים מהמחזה. בסוף מה יחשוב התימני הזה? חשב לעצמו אומר כנראה בתוך הכדור הזה יש לכל הפחות או את זה שני מיליון מה סתם כולם רצים אחריו.

בשביל זה העש הגדול. מי שהצליח כדור פלא אומר אם אני אגיע אם אני אתפוס את זה אני יהפוך לגביר גדול מאוד לא צריך כבר לטפל בעיזים וב ובלימונים אתה מבין לא טוב הוא מה הוא עשה הוא ראה איפה הכדור מתגלגל איפה הוא נמצא אומר אני אעשה להם הפתעה פה עד שחיקה שקצ קצת יהיה ילכו ילכו ילכונה >> כן עד שזה והוא חומד ממש את המיליונים מפחד אבל שלא יראו אותו בודק מצלמות בודק עניינים אומר לא אכפת לו גם טוב אין דבר ברור השומר יראה לא יראה

הצליח לברוח חטף את הכדור ברח כל עוד נשמתו פה בדרך מצא איזה מקום מסתור מחתרת מרחוק הוא אומר עכשיו בטראי המיליונים עכשיו יתחילו לצאת אתה מבין בלב רועד ופותח שליבוא השוטרים רואה בפנים אפילו אבק בקושי אוויר רוח ואויר מלבד >> אוי אוי אוי אוי אוי אוי היה מצטער יוצא בחוץ שואל את זה אחד שהולך תשמע תשמע תסביר לי >> אומר אני אספר לך את האמת מה עשיתי היום גנבתי את הכדור אני פותח אותו חשבתי שהוא מלא עושר אין בו כלום >> אומר שחק עליו אומר טיפש

אחד אתה חושב זה מיליונים מה מה אתה מבין? אין בזה כלום. מה קרה לך?

זה משחק. אומר כל העולם כולו רץ אחרי מרדף קנאה, תאווה, כבוד, רודפים, רודפים באמת אתה יודע לפעמים יש הכל. זה רק קנאה ותאווה וכבוד. אפילו מלכים רוזנים יכולים לעשות מלחמת עולם בשביל כבוד.

זה לא יאומן כיסופר. זה ממש מפחיד הדבר הזה. מלחמות זה הכל כבוד. תראה מה זה.

רוצפים אחרי כבוד. לפעמים חושבים זה פוליטיקה תמון בזה מיליונים. לפעמים זה לא הרבה פעמים זה גם כסף. הם רוצים להרוויח זה ככה מלחמים אבל לפעמים זה גם כבוד חזר >> אתה מבין עד שיכולים בני אדם לדמות בנמשיו איזה תועלת שמעת מה שהיה שמה אחד הבוסים באחד המפעלים תהיה יום אחד במפעל הוא אף פעם לא בא תן עבר הסת סתכל אצל העובדים רצה לראות >> הוא רוצה להראות לכולם שכוחו גבורתו מלא עולם יני אני המושל פה אני הבוס תקיף >> כן כן מסתובב בין העובדים בוחן אותם פתאום הוא רואה איזה עובד אחד עומד לא עושה כלום אמר אני אראה לו עכשיו מי הבוס פה מה זה זהר לא עובד קרנו לו בוא לפה ממשיך אומר לו, אתה ברגע זה מפותר מהמפעל.

ברגע זה אתה שומע והוציא מהכיס שלו 10,000 שק נתן לו אמר לו תסתלק מפה זה הקשב שלך הפיצויים עכשיו לאצר החוצה מה זה אתה פה כל הזמן חולם אחר כך הוא ניגש לאחד העובדים תגידי מי זה החצוף הזה ככה כל הזמן עמד אומר אומר זה זה בכלל לא שייך למפעל ה הוא בעל ה הוא הביא פיצה הוא שליח של הפיצה פה >> [‏צחוק] >> אתה מבין? אומר אני מנהל אתה מבין הוא המנהל [‏צחוק] אלא לא כתוב אנוכי השם אליך אשר בראתי את השמיים ואת הארץ >>

בריאת העולם ספר בראשית לא אלא למה מה יציאת מצרים אני השם אלוהיך החוכמה שהוצאתיך מארץ מצרים שתדע שיש מנהיגה שאני הוצאתי אותך עברנו גלות נוראה במצרים אנחנו לא אומרים מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו אלא הקדוש אלא עם ישראל העיקר שיאמינו בהשם. זה העניין. להאמין בהקדוש ברוך הוא להמשיך להאמין איך כתוב דעמה למעלה ממך אומר מה שנעשה למעלה זה הכל ממך.

זה אתה עושה שתדע כל מה שנעשה למעלה בשמיים זה ממך התוצאות של הפעולות שלך כפי מעשיך נגזר עליך מלמעלה אדם למה אני ככה למה זה ככה זה ממך כל מה שנגזר עליך מלמעלה נכון כמה זה זכות למי שמשתדלת >> נכון איך כתוב בפרשה? בתכודת משכן אוהן מועד ועשו בני ישראל ככל אשר ציווה השם את משה כן עשו ויביאו את המשכן אל משה אל אוהל מועד ואת כל כרסיו ואת כל כליו כ קרסיו כרשיו בריח ועמודיו אבל צריך לדעת זה לא מספיק מה שבונים את הבניין החיצוני

חצי שח ששко הכל כן עם ישראל נצאו לעשות מלכת המשכן אבל בשכנתי בתוכם צריך שה השכינה ועשו זה הולך על ושכנתי בתוכם תעשו שאני אשכון בפנים זה תלוי במעשים שלכם ככל אשר ציווה השם את משה משה רבנו היה אומר והיא נועם השכנת השכינה ש אה יהיה היה בוז'ין היה אחד קראו לו רב יצחוק הוא היה הוא היה ה גביר הגדול והפרנס של כל הקהילה לפעמים לצורך פרנסתו היה צריך למדוד ממקום למקום. יום אחד לפני שהוא יצא לדרך אמרה לו אשתו אני לא רוצה שתביא לי מתנה.

אמר שאני צריכה מתנה שתקנה שס.

אז היה קשה להשיג שס. אני רוצה בבית שיהיה לי שס שלם. לא אכפת לי שיהיה קריחות שונות. למה יהיה קשה להשיג?

תביא קריחה כזאת, קריחה כזאת, קריחה כזאת. העיקר אני רוצה שס שלם טוב באמת הוא בא חזר לבית השיג לשביא לה איזה שמחה הייתה לה הייתה רוקדת שמחה אבל אין מי ילמד בזה אני קצת לומד אבל מי י אומרת תשמע אני משאילה את זה פה זה יהיה גמח כל מי שרוצה איזה חלק בשס יבוא יקח טוב, מי היה אחרי הזה? אי למה הוא נוסע? הוא לא בבית.

יום אחד הגיע הבעל שעגת אריה, הגיע לאותו אזור, היה לומד בבית המדרש. מדי פעם הוא נכנס לבית הכביר, רוצה להשאיר ספר. ראתה רבנית שזה אדם גדול. אמרה לו, "אתה בא הולך, בא הולך אני אשאר לך אחד מהמשרטים של הבית.

כל גמרא שאתה צריך יש לי משרטים." וככה היתה היא הייתה עושה. עומד משרט אחד, כל רגע שהוא צריך ספר הוא רץ להביא לו. אה, אחר כך הוא היה נאלץ לעזוב את המקום וצריך להמשיך לדרכו. היה שמה איזה חודש אומר לה אני מברך אותך שאת תוולדו לך שני ילדים אבל שהם יאירו את עיני ישראל למה את אפשרתי ללמוד בשס בן אחד זכה להקיד קהילות ברבים ולמד את כל עם ישראל תורה והבן השני יזכה לדעת כל התורה בעל פה אז אחד זה היה רב חיים מולוז'ין שהוא הוא

והשני זה היה רב זלמלא מבלוזין זלמלא מי כתב את זה גברה גברה צד שרח לפעמים לפעמים יש לי כסף בחדר אבל אפשר להביא לא אפשר ש >> בסדר בדיוק >> כן שתבוא מחר אשמח זה הכי טוב >> כן יופי טוב נתחיל א זה שיר השירים של התימנים תימנים אומרים שיר השיר שלמה >> לא בליל מתי ב >> אה >> כל יום שישי חרי הגד >> יפה תשמע א אתם מה מה זה אתם בנים אין כמותכם אין שירשירים שלמה כתוב [‏צחוק] הגענו אתמול לפסוק ט באמצע הפסוק

סוסתי ברך [‏צחוק] פרעו דמיתי חייתי אמר שזה הפסוק היחיד שיש אז אתמול ראינו את זה מבואר בזוהר ט למטה בזוהר חדש כשיצאו ישראל ממצרים דף יח פרעה רדף אחריהם בסוסים שם זה ראינו אתמול בשירת הים כתוב בהמשך ותענה מרים שירו להשם כי גאו גאה סוס ורבו רבה בים שונים מפרשים מה שאלו את מרים שהייתה צריכה להשיב תענאי מרים לאורנו שאלו אותה לכן למה ביקשה להשיר דווקא את ה את השיר הזה את הפסוק הזה אומר אנשים הצדקניות היו עצובות בקריאת היסוף לא רצו לשיר למה אמרו תכלית

יציאת מצרים מה זה קבלת התורה ואנחנו אנשים אין לנו ציווי לעסוק בתורה אז מה מה אנחנו נשמח אז נתן להם מרים שירו להשם הביאור הוא כי בקריאת ים מסובע הקדוש ברוך הוא למצרים שאל אותו בוא אין המצרי בוא אליי למה רדבת אחרי בני שאמצרי אני ישבתי על הסוס הוא הביא אותי לא שואל את הסוס למה רדבת אחרי בני אומר הוא הנהיג אותי מה עשה הקדוש ברוך הוא שם את המצרי על הסוס ודן את שניהם יחד ביחד זה כמו המשל שחיגר והסומה אמרה להם מרים לסוס וסתי

בערבה פרעוד אם הרי הבעל ללא שאשתו עוזרת לו מבשלת מכינה מנקה עושה הוא לא יכול ללמוד תורה הוא יהיה אחר כך יהיה עסוק לבשן הרי האישה היא כמו אותו הסוס שהביא את המצרי הרוכב שמקבל אותו עונש כמו המצרי ככה האישה מחזיקה מקיימת את התורה תקבל חלק כמו הבעל כמו הסוס קיבל עונש אותו דבר >> האישה גם האישה אדרבה מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי 500 זה שאמרה להם מרים שירו למה לא תיקר חלקכם בתורה כמו הסוס לסוסתי ברבב מרעו דמיתיך דמיתיך לשון דמיון הקדוש ברוך הוא

אומר לקרא שדומה היא כביכול לסוס פי זה צריך להבין מה הדמיון אומר המרשי אומר לא דמיתיך השתקתיך מצעקתך ואתם תחרישון לשון לשון דמיון לשון דממה שקט הקדוש ברוך הוא מזכיר כאן ישראל את החסד הגדול שעשה עמהם והם שעמדו על על ים סוף אמר להם זוכרים אתם את הסוסים של פרעה דף אחריכם מה אני אמר לכם אז השם ילחם לכם אתם תחרישון אותו דבר דמיתי חתי ביקשתי ממך להיות בשקט כדי להקיש גאולתך זה עם ישראל הכוונה דממה הנוספת מוציאים בשירת הים בגודל זורחי דימו כאבן גם שם

ישנם שני פרושים אחד הכוונה למצרים שתבעתי אותם בדומים לאבן כמו שנפילת עבד במהירות ככה המצרים טבעו מהר השני הכוונה לישראל שהוא בשקט אבן דוממת וזאת בגודל זועכה בשפת אמת כתב והנה בשו בשירת הים שרו כלל ישראל אמר יהדוביג חלק שלך רבי לא מובן פה ידעו עם ישראל את המחשבות של פרעה אלא ידעו ישראל שנגד הקדוש ברוך הוא במידת כנגד מידה הקדוש ברוך הוא נתן להם את השל מצרים סימן שהבדוף עשי כחלק של הקדוש ברוך הוא הטביע אותם בים סוף סימן שהם רמרו אריק חרבית רושם הידי

ממילא ידעו תראה מה זה פסוק י לחייך בתור צברך חרוזים נבו לחייך עוד משבח זכור את כנסל נבו לחייך כמה נאה וכמה יא ויפה לחייך בתורים לחייך הם נעים בתורים שהם אחוזות של פנינים ומסודרים בתואר נאה והכוונה היא שעליחם שני ישראל עוסקים ולומדים בשתי תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה צברך בחרוזים צברך ראוי והגון כשאת בחרוזי מרגלויות ואבנים טובות ראויה ת והגונה נשפיע על טובה מרובה תועה זהב נעשה לך עם נקודות הכסף ברוך הוא אומר ישראל מכיוון שראויה את לטובה בקישוטים ככה יש לך קידושותי מתורי

זהב שרשרות זהב ובאם נקודות נקודות מכסף זה תכשיט מפואר והמדרש מתרגם שני לוחות ברית שהם מהירים כזהב טוב ויש בהם נקודות כסף שהם האותיות שבתורה שמהירים ומשפיעים לד בהם חזד ורחמים אתה רואה רבי שמשון מסטרופולה למטה אומר שני שמות מסוגלים להצלחה כסא בפז שמות קודש זה >> כן וכתב רבי יוסף חיים אלה לו השמות מסוגלים ואם כן כשאדם עוסק בתורה צריך הצלחה ברוחניות בגשמיות ואלה השמות יוצאים מהתורה תורי זהב בנקודות הכסף תורי זהב ונקודות הכסף כסף ופז שואל השמות הצליחו ירויחו לאדם שלומד בשניחות הבדית הגענו

פסוק ‏Bיות נשמה אני נשמת יחיל ישעיהו שרע בן ישעיהו יעיש בשושן השמעה נשמעת אהרון בן יצחק ויקירה יצחק בן רבקה שמת דוד בן שר הזולך דוד בן יהודית עדנה בת צדקה מזל בצרה בתחנה >> פקפי בתחנה ברהם בן שרה >> אברהם בן שרה >> שפר >> שפרא >> רב ציר מור יוסף >> בן >> בן חנינה >> משה בן מורי מאיר >> משה בן מורי מאיר אתמול הייתי שם אלא קיים בן רחמ קיים בן רחמדי >> איך שבני בן סביך >> זר שבני בן סביך >>

אוריאל בן אליהו אליהו בן חנה לא בן חנה סובב גם אתה בוא >> יוסף בן אסתר >> תביא את זה יוסף בן אסתר זה טוב למה שהשם מבטל מענינו כל גזרות עוד פעם בוא בוא בוא >> היום זה >> בק קפה >> רק בקפה כן יום שבת כן >> היום אמר הרב >> היום כג מחר מחק אמר שיש משהו בקבל >> בכג יש ובקפה אמרתי כבר היום דרשתי זנגי בן בן סביחה >> זנגי בן סביך בן מזל >> בן מזלצל בן טובה >> ארצל בן טובה

חכם מנחוג עבודי היה חכם עבו מעתוק היה אומר החכם סמנחוגי עבודי 1000 פעם רבי פרדה >> 1000 פעם הנה רבי פרידה איזה סבנות הייתה לו חכם סבן חוגי עבודי 1000 פעם רבי פרידה אז שאלנו טוב טוב מה קרה מה איך אתה אומר את זה מה אתה יודע מה אתה אומר סבן חוק אומר הסבלנות שיש לו אין כמו זה טוב מה היה אומר הייתי לומד אצלו ואני אומר לו חכם מה כתוב טעם יעני חכם בערק לא הבנתי ג' חזר לו עוד לא הבנתי חכם מה כתעל בן

מוחי >> לא נכנס >> לא נכנס לי במוח שלי ג' חכם מה כתיתך בלודני באוזן לא נכנסתי חזר כל רגע הוא אומר משהו אחי משגע אותנו טוב סוף דבר נו סוף דבר ג'ל משל הביא משלון משל איזה משל ולאט לאט לאט איך לאט נכנס לי בראש הוא מספר איזה סבלנות הייתה כן הוא באמת היה עניו גדול אין כמותו כן כן כן הייתה לו ענווה מיוחדת היה בקיא בכל התורה חב עובדי היה אצלו דיין, היה גדול אח גם רבי רב יוסף שלום בן ישיב הוא היה רב

אב בית דין >> והיה עובד רגיל לא שום דבר הוא משהו מיוחד במינו היית קורא לו איזה משהו ישר הוא בא פעם לא היה איזה מישהו דרוש אל הילדים אז הלכתי אצלו שאין מי שידרוש לא יכול לבוא לזרוש אומר כן באמצע הלילה כן שר הוא לובש היה לובש פיג'מה על הפיג'מה לובש את המכנסיים ובוא גדול הדור הוא הולך פשוט איך הוא נפטר בבית הכנסת >> הוא ישב כן הוא ישב על התיבה היום חגים מחים לו בשמע ישראל שיגיד השם אלוהיכם אמת שיגיד החזן מחכים לו בתפילה

מחכה מחכה הבן אדם רואה אותו ככה >> צדיק בריא עקיבא >> צדיק צדיקש משה בנסלמק משה בן אסתר מלכה בסדר הנה אפשר להתחיל את המשנה >> לחם הפנים מוענים בו משוקדש עורכים בכל שבת על השולחן שבה משע שיקדש הסודת לשם לחם כבר מועלים קרם בתנור הוכשר להיפסל בצבוליום חוסר כיפורים נוגע בו מתמע אותו ולהסתדר על גבי השולחן כבר קורבן קרבו הבזיכים חייבים עליו משום פיגול נותר וטמא >> ואין בהם מעילה משיתרו בזכין נותר הלחם לכהנים לאכול משנה חטא המנחות מענים בהם שיקדשו שקדש הקמח קדשו בכלי

וכשרו לפסל בתבול יום מחוסר כיפורים בלינה קרה הקומץ חייבים עליו משום פיגול נותר וטמא ואין מועלים בשיריים שנשתיירו מן המנחה אבל מועלים בקומץ עד שיצא לבית הדשן הגענו ט >> לרפואת כל חולם ישראל סנדרה בת מרטין איילה שיתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמות שמחות קדושה בריך שכינתם שם אותיות כם טוב טוב שנים שם כל ישראל הנה אנחנו באים כן מצוות עשה שלמוד תורה כמו שמ כתוב גידת בומ תורה נשמה צ נעטור על יוצר נעצות דורנו ו אדוני עוננו צנו לפעמים תחשוב שזורקים עליך תהיה שמח

>> תחשוב שזורקים שהוא פי >> אה חכם עבומה מעתוק היה קוראים לו אחד חכם בום העתוק זהב מעתוק היה תלמיד חכם נחמד מאוד היה היה מאוד אוהב את חכם יוסף חיים הוא למד אצל רבי יוסף חיים לא אבל הוא למד בסוף חיים וה מנשק לו את היד אז אמרנו לו כמה פעמים הוא היה זקן נחמד >> אמר לו תמכור לנו את הנשיקה שנשקת תמכור תן לך כמה אתה רוצה אומר בעולם לא ימכור אותה טוב יש לך הרבה נשיקות אחד תמכור לנו נשיקה שלך של רבי יוסף

חיים נשא לו את תמכור אומר לו אומר אתה יודע מה יש לנו מה לתת לך זה אתה תסכים בטח אומר לא יהיה מה תן לך אנחנו נשיקה שלך עובדיה אתה תתן לנו נשיקה שלו של בלוח שנה שב >> יכול להיות אחרי כן כן הם יודעים יודעים כן אבל אתה היום לא בעניינים אתה בסדר בסדר בי רצון לפניך אדוני אלוהי שלא לא אמרתנו סך בהם רנו במולתך בלימוד כדוני יתן חוכמה מפי דעת ותבונה קטן משעמם >> אין מה לזרוק >> חסכנה סכנה ח כן היום אנחנו דף

סומך השם נכון הנופלים לא לפני משנה לא הגעתי למשנה ממש כן תנו רבנן הוא ישים עליה שמן טיפה לפני המשנה לא שמתי כי הייתי ממהר למצות תנו רבונו יאב בם בם בם בם בם בם תנו רבנן אמרנו במשנה >> ס עמוד א' למעלה כמה שורות מלמעלה תנו רבנן נתן שמן על שירע לא עובר על על לא תעשה זה חטאת נגיד שלא שלא צים בק חטאת לא שמים עליה שמן לא שמנים עליה שמן הוא לא נתן שמן שמן עלעל על ממש על שיריה לא עובר בלא תעשה

נתן כלי על גבי כלי לא פסלה לקח כלי של שמן שם אותו על על הכלי הזה של ה איפה שיש את הבצק את הסולת עובר תהלו רבנן בסדר שך תודה רבה.

אתה עושה לכולם שמחה. כשיש את המצות הם יודעים שכבר יש להם פסח. >> יין בא לבד. מצות זה צריך.

אה זה לא נורא אי לא ישים עליה שמן כתוב בתורה לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה חטאתי יכול בשני כהנים הייתי חושב לומר שלעבור בשני ייסורים זה רק בשני כהנים אחד ישים עליה שמן ואחד יתן עליה לבונה אבל כהן אחד שגם ישים את השמן וגם יתן לבונה יהיה רק חייו על איסור אחד הייתי חושב כך ככה כשי מפרש אבל התוספות היו תמים על הפירוש הזה אז לכן הם מפרשים שמדובר בשני מנחות שונות תוספות אבל אם שם באותו מנחה שמן ואחר כך לבונה היא חייב

רק אחת למה אחרי ששם את השמן כבר נפסלה המנחה אז מה שיך עוד איסור כשמוסיף אז זה לא נאמר לא ישים עליה שמן לא יתן עליה לבונה לחייב גם במנחה אחת שני ייסורים. מה תגיד? ששופך אותם בבת אחת זה אי אפשר לצמצם. >> אבל אמרנו מה שפירש ראשי תנו לומר עליה בגופה של מנחה כתוב מדבר ולא בכהן.

מלמד אותנו הפסוק לא ישים עליה שמן בגופה של מנחה כיוון שזה גוף המנחה עצמה שמעורב בשמן ובבונה אין הבדל אם נתנו שני כהנים או כהן אחד יש בזה שני ייסורים יכול לא יתן כלי על שמן או לבונה יכול לא יתן כלי על כלי יש לו שמן כלי של שמן שמן ויש לו כלי שיש בזה את המנחה >> כן של המנחה כן ואם נתן פסל הייתי אומר אתמ לומר עליה בגופה של מנחה כתוב מדבר דווקא ממש על הסולת על על המנחה עצמה לא ישים כלי בתוך כלי משנה יש תאונות הגשה ואין תאונות תנופה. הגשה תנופה תנופה ולא הגשה לא תנופה ולא הגשה אומרת לנו המשנה דע לך יש מנחות שתאונות הגשה ולא תאונות תנופה. כלומר הגשה זה הכוונה לקרב דבר שסמוך לקרן המזבח תלאומית וערבית נגיד. ואין תאונות תנופה.

להניף אותם לארבע רוחות. יש מנחות, תאונות שצריך להגיש אותם לקרן המזבח, אבל לא תעונות תנופה. ויש הגשה ותנופה. יש מנחות שתאונות הגשה ותנופה גם להגיש וגם להעניף.

יש משנה שכתוב תנופה והגשה ויש תאונות תנופה ולא הגשה לא תנופה ולא הגשה. עכשיו המשנה תפרש >> אוהו. חון כן בבקשה קשה כו סליחה אינה >> סליחה סליחה עוד רגע >> בקשה דורון מה איתך? בחיים >> מי מי זה דיין תן לו >> תראהם יקראו ואני אנה >> קח בבקשה בסדר שפי מה עוד מה אתה עשה חמץ עוד בוא נמד עכשיו תורה שבנחת בואנה >> עוד שלא יאכל ואלו תעונות הגשה ואין תעונות תנופה >> מנחת הסונ >> מנחת הסולת כל מנחה סתם זה סלסולת אז תעונות הגשה אבל לא צריך להעניף אותם והמחבות והמרחשת גם מנחת אדם מתנדב מנחת מחבת או מנחת מרחשת.

מרחשת זה הם רוחשים. >> זה מחבת זה כמעט זה שמן דק. זה מרחשת זה אתה שם אות שמן עמוק. מה יקרה משמעלן?

אה סליחה החלות והרקין אדם מתנדב חלות מתנדב ריקין מאפנור מנחת כהנים מתנדב אחד מחמש המנחות מנחת כהן משיח חביתין מנחת נוכרים גוי שיתנדב מנחה מנחת נשים אישה באה מטמן היא רוצה להתנדב התנדבה מנחה >> מנחת חוטא אין לו כסף להביא אפילו תורים בני יונה מה יעשה מביא כזה מביא סולט רבי שמעון אומר אז זה את כל אלה תאונים א הגשה ולא טעונות תנופה רבי שמעון אומר מנחת כהנים ממנחת כהן משיח אין בהן הגשה לפי שאין בהן קמסה להתיר את השיריים לכהנים אין בזה קמיצה למה כולה

קליל אין מזה לכהנים בכל שן בהם מיצה אין בהם הגשה >> בכל שאין בהם כמיצה אין בהם הגשה אמר הפפה כל אחד נתנן 10 תנן כל מקום ששנינו במשנה שמביאים מנחות חלות רקין זה 10 חלות 10קין כל מנחה שמביאים זה 10 מהקמהשענן להפוק מדריבי כן מה שקרא לו מהקשמענן להפוקמת רבי שמעון דאמר מחצ חלות מחרציקין מתנדם מנחת מאפנ חצי חלות חצי ריקחין >> אז יביא כלומר חמש חלות חמש חקיקין כמהשמענן דלא תביא 10 חלות תביא 10 קיקים לא חמש חמש >> צל כלום דבר >> מנעני

מילה כל הדינים שעכשיו למדנו במשנה כתוב בתורה והבאתה את המנחה אשר יעשה מלכה >> אלו נאמר >> והבתה אשר יעשה מאלה להשם והקריבה אלל אל הכהן והגישה א סליחה תן לו רבנן אילו נאמר והבתה אשר יעשה מאל להשם למה מה כתוב בפסוק את המנחה את המנחה >> ופה מה כתוב והבאתה בלי את המנחה והבתה אשר יעשה מאין אל השם ויקריבה אל הכהן אז לא היה כתוב את המנחה >> הייתי אומר אין אישטעון הגשה אלא קומץ ולבד למה הוא להשם מנחה מן הען כל מנחה הכוונה שתאונהגשה

עוד לפני הכמיצה גם מניען את לומר מנחה לכן כתוב והבתה את המנחה ומנחת חו מניען שהיא תאונה הגשה. כל המנחות שאמרנו למעלה נלמדות זו מזו וזו תורת המנחה. תורה אחת לכל המנחות. כל אלה חייבים בשמן בלבונה אבל מנחת חוטא אין בה שמן ואין בלבונה.

אז צריך לימוד בפני עצמו להגשה. מאיפה תלמד? מנחת חוטא מן העין. תמוד לומר את המנחה.

את לרבות מנחת חוטא הגמרא שואלת לא צריך פסוק ודינו אפשר למוחומר שמנחת חוטא תעונה הגשה נאמר מנחת חובה זה מנחת חוטא נכון כתוב >> הצל כן אחה לא כתוב לך יש איזה הגעה זה הביע >> חת חובה לא ח >> חובה חובה אני טעיתי מנחת חובה זה מנחת חוטא >> ככה הוא מפרש >> תראה רשי מנחת חובה חוטא דיקרה דהגשה במנחת נד דבקתיבה מקודשתה נמחק >> נמחק בסדר יוזכר מצוות >> בבקשה ש אז לא נאמר ונאמר אך מנחת נדבה >> אה נאמר הבאה במנחת חובה זה

מנחת חוטא רש"י אומר ונאמר הבואה במנחת נדבה להביא להגיש מה מנחת נדבה תאונה הגשה הנה מה מנחת נדבת תאונה הגשה מנחת חובה >> תאונה הגשהציוני >> יש לפרוח מנחה >> אז כלומר מאיפה אני לומד שמנחת חוטא בדינו שמנחת חוטא תאונה הגשה למה נאמר הבעה במנחת חובה של מנחת חוטא ונאמר במנחת נדבה מה מנחת נדבה תאונה הגשה כי כתוב מפורש בפסוק סים אףחה >> אף מנחת חובה תאונה הגשה מה דוכה מה מנחת נדבר שכן תאונה שמן ולבונה >> אבל מנחת חוטה חוטא אין לה שמן ולא לבונה

אפשר אי אפשר אני אפרוח לך אתה אומר תלמד משמה תאונה הגשה אבל לא למה שמה תאונה הגשה כי שיש לה שמן יש לה נבונה מנחת צטה תוכיח שהיא לא תאונה שמן ונבונה וכתוב בהתעונה הרגשה אני דוכה מהחת סותטה שכן תאונת תנופה כך כתוב בתורה להעניף תאמר במנחת חוטה שאינה תאונה תנופה אז לא תאונה לא תנופה אז גם נוט תאונה הגשה מה עונה מנחת נדבה תוכיח שהיא לא תאונת תנופה בכל זאת תאונת הגשה. גם אני אביא מנחת חוטא אפילו שהיא לא תאונה תנופה תהיה תאונה הגשה. וחזר

הדין אני אגיד לך מה למנחת א נדבה של תאונה שמן בלבונה. וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה כלאמר אין חומרתו של זה כחומרתו של זה ולא חומרתו של זה כחומרתו של זה כל אחד יש בו זה יש בו שמן ודבונה זה יש בו תנופה הצד השווה שבהן בנדבה ומנחת חוטא >> וקמיצה כן ששבו לקמיצה ושבו להגשה.

יש בהם קמיצה ויש בהם הגשה. אף אני אביא מנחת חוטא סליחה הצת השווה שבהן שבמנחת נדבה, מנחת סותטה שתאונים קמיצה וטאונים הגשה. אף אני אבי מנחת חוטא ששווה להניקיצה. וכיוון שהיא שווה להניקמיצה תשווה להם גם להגשה.

יפה גמרא דוחה מה להצט השווה שבהן שבמנחת נדבה מנחת סותטה שכן יוכשרו לבוא בעשיר כבעני בכל אופן גם עשיר גם עני אבל תאמר ממנחת חוטא שלא הוכשרה לבוא בעשיר כבעני רק עני מביא מביא מנחת חוטא בסולת לכן >> אי אפשר ללמוד קל וחומר אין מעצד אכן צריך לי את המנחה אתה אומר לי למה צריך את המנחה תלמד מקבל החומר אדוני אי אפשר ללמוד בקב חומר כמו שפרחתי לך לכן צריך את המנחה לרבות את מנחת >> א חוטה חוטה שטעונה גשה >> אבל לא תדבר תוכל אל

תדבר קח הנה עוד הלו הוא תופס תפוס אני אתפוס שאתה איתנו >> אני רואה תנחת קצת טוב תנוחד סוד קשה >> קשה לו בדף סוד >> אפרים שב טוב אל תפחד אם אתה לא רוצה אני לא שולח לך >> בסדר לא אני אשאר לך למטה לא למעלה הנה בסדר >> הכל בסדר >> מחינה מחינה כסדה כסדה >> מה קדה >> אתה מה מנחת חוטה שלא אפשרה לבוא איפה אף איפה אני >> זה הוא לכן צריך רב >> תם נאמר את המנחה רבי שמעון אומר מה שכתוב

בפסוק והבתה >> לרבות מנחת העומר להגשה וכן הוא אומר והבתם את עומר ראשית כצירכם על הכהן אתה רואה והבתה זה על העומר שכתוב בו והבתם במה שכתוב והקריבה >> לרבות מנחת סותטה להגשה וכן הוא אומר כתוב במנחת סותטה והקריב אותה אל המזבח אתה רואה יש לדרוש בהקריבה זה >> מה ש מה ש מה שכתוב במנחת סותטה והקריבה על מנחת סותטה שכתוב ויקריב אותה בדינו אפשר ללמוד כאן וחומר שמנחת סותטה תעונה הגשה לא צריך פסוק פסוק הלו מה הוא אמר מה שכתוב בפסוק והקריבה לרבות מנחת צותטה

להגשה וכן הוא אומר והקריב אותה למזבח הגמרא שואלת למה צריך פסוק בדינו מה מנחת חוטא שהינה תאונת תנופה בכל זאת תאונת תאונה הגשה מנחת סותטה שתאונת תנופה אין יודין ש תאונה הגשה קל וחומר >> גמרא דוכה מה למנחת חוטא שכל באה מחיטין אבל מנחת סותטה זה באה מסעורין אפשר ללמוד זה מזה אונה הבריתה מנחת העומר תוכיח שהיא לא באה מחיתים אלנה מסעורים בכל זאת תאונה הגשה יפה הגמרא דוכה מה למנחת העומר שכן תאונה שמן ולבונה אבל מנחת חוטא מנחת סותטה לא תאונה שמן בדבונה אומר לו

מנחת חוטא תוכיח שהיא לא תאונה שמן בונה בתאונה הגשה גם אני אביא מנחת סותטה שתהיה תאונה הגשה וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה לא חומרתו של זה כזה אי אפשר ללמוד בה מהצד אי אפשר ללמוד אחד מהשני אלא הצד השווה שבהן שבמנחת העומר מנחת חוטה ששוו חמיצה ושבו להגשה אף אני אביא מנחת סותטה ששבתה להן קמיצה אז תשווה להן גם להגשה ששבתה >> עדיין הגמרא דוכה מה להצד השווה שבהן שבמנחת העומר מנחת חוטה שכן לא קשור לבוא קמח אלא צריך

דווקא סולת אתמר במנחת סות שוכשר לבוא קמח אז אז אז לא הצלחנו ללמוד כו חומר לכן צריך פסוק תלמוד לומר והקריבה לרבות מנחת סותטה שצריך גרבי יהודה אומר והבאתה זה בא לרבות מנחת סותטה להגשה וכן הוא והביאה והביא את קורבנה עליה אתה רואה ישמור שתבת בהבתה שכתוב במנחת סותטה סליחה על מנחת סותטה שכתוב בהבי אבל מנחת העומר לא צריך הקרה מה טעמה מדינה כתיה אומר מנחת חוטא שאינה תאונת תנופה בכל זאת תעונה הגשה מנחת העומר שתאונת תנופה אין הודיע שתאונה הגשה לא מה למנחת העומר שכן

באה חיתין אבל מנחת העומר >> בתומךה במנחת העומר שבאה מהשעורים אז הגמרא עונה מנחת סותטה תוכיח שהיא לא באה מחיתין אלא באה מסעורים בכל זאת צריך הגשה גם עדיין ישחות מה נלחץ אותה שכן באה לברר עוון אם תמאה אם או טהורה למה כתוב בה דמזכרת עווני לכן תאונה הגשה אבל תאמר מנחת העומר שהיא לא באה לברר עוון אז לא תהיה תאונה אומרת מנחת חוטה חוטה תוכיח שהיא לא באה לברר עוו זאת תאונה הגשה גם אני אביא מנחת העומר שאפילו שלא בא לברר עוון תהיה תאונה הגשה

וחזר על הדין עוד הפעם לא ראי זה קראי זה ולא ראי זה כראי זה הצת השווה שבהן שכן שוו לקיצה ושבעו להגשה אף אני אביא מלחת אתה אומר שבת להם ששבתה להן לקמיצה תשבי להן גם להגשה מה היא פרחת עכשיו אין לך מה לפרוך מה מצינו למצוא עם מנחץ אותם מנחת חוטא צד שווה שאין במנחת העומר אז מה תפרוך אין >> אין מה לפרוך >> אז הגמרא אומרת הגמרא דוחה רבי שמעון פריך אחי אומר צריך פסוק מיוחד ללמד על מנחת העומר למה >> אומר מה להצאת

השבה שבהן שכן מצויין כלומר יראה כמה פעמים בכמה פעמים בשנה סות וחוטאים יש מצוי סותטה מצוי חוטא אבל מחנת העומר הפ היא באה רק פעם בשנה זה >> לא צ חדשה >> זה יש כמה פעמים יכול להיות בשנה סותטה וכולי וחוטא מה שואלת ברבי יהודה מה יענה לפריחה של רבי שמעון אדרבה ה מצויה טווה אנח זמנים ללא משכד לכנן מנחת העומר מצויה יותר אבל ה מנחת החוטא לפעמים הוא בכלל לא חוטא >> שנה שלמה בא הפרב שמר אותו לא החתה כל יום נתן לו מוסר לימד

אותו >> ובכל זאת הואשה >> עוד שואלת הגמרא למה למד רבי שמעון והבת למנחת העומר ורבי יהודה למד למנחת סותה ככה אמרת לי אונו אומר והבתה אלא שיחיד מתנדב ומביא מנחה אחרת חוץ מאלה חוץ מחמש המנאות חוץ מאלה שבעניין שיכול גם להביא מנחת צעורים יחיד יחיד יכול להביא משהו אחר בדין הוא שיכול להביא מנחת צעורים ציבור מביא מנחה מן החיתין חובה מביא מנחה מן השערים חובה אף יחיד שמביא מנחה מן החיתי נדבה יביא מנחת מן שעורים נדבה מה יש >> תמיד לומר אלה אשר יעשה מאלה

>> שאין לי אלא אלה >> רק אלה מדבה ולא אח >> כן אז נשאר עכשיו הלימוד והבתה למנחת העומר או למנחת סותטה בוא נראה או אינו אלא אל אומר אלה אלא לאומר הרי עליי מנחה סתם שמביא את המשתן בעל כוחו תמיד לומר מאלה מ רצה אחת מביא רצה חמשתן מביא רבי שמעון אומר את המנחה לרבות שאר מנחות כגון מנחת נוכרים מנחת נשים ככה למדנו במשנה להגשה יכול שאני מרבה אבשתי הלחם ולחם הפנים להגשה תמיד לו מה מאלה השם יעשה מאלה מה ראית לרבות שאר מנחות שצריך

להגיש אותם ולהוציא שתי הלחם ו לחם הפנים שלא צריך להגיש אותם מרבה הנשאר מנחות שיש להם איש לקרב לקרב מהם על האש צריך להגיש >> הוציא אני אשתי הלחם ולחם הפנים שאין מהם לאישים לא קרב מהם להשם כולם נאכלים לגמרי גם שתי הלחם הכל נאכל הכהנים גם לחם הפנים לכן מה לכן לא צריכים הגשה? הגמרא שואלת והלו מנחת נסחים כולה לאישים יכול יהיה תאונה הגשה אז הנה כולה לאישים אתמר והקריבה והקפקטה כבר למד רבי שמעון והקריבה לרבות מנחת סותטה זה צריך להגיש אומר והקריב והקריבה היה

יכול לכתוב והקריב למה כתוב והקריב שתיים לא יקריבה לא הבנתי איך הוא אומר שבחד מסכים לא צריך הרגשה מהמילה והקריבה >> איפה אתה >> כמה מילים שרב שתי מילים >> תמוד מה >> בהלו מנחת נסחים כולה לאישים >> פה לא >> יכול לה תאונה הגשה אז כולם האישים כמו שמעלה תמוד אומר יקריבה חותן אמר לא כפה מכלשה >> מה ראית לרבות שאר בן אחות לא שישת לחם חם הפנים רבי נשאר בן אחות שאין בהם לאישים מוציא אני שתי הנחם בן פנים שיש שאין מהם לאישים אז

אלה קורב מהם להשם אז לא אז בן נכנים לגמרי >> והיה לו מנחת נסחים כולה לאישים יכול תהיה תאונה >> הגשה קרבה זה לא אחת >> והקריבה זה הגשה >> תקריב אותה זה נאמר על זה קריבה לכ והגישה אל המזבח על מה זה נאמר? מנחת נדבה נדבה קריבה >> זה מנחת נעשים מנחת נדבה >> זה לא שום דבר קריבה >> אנחנו אמרנו בקרב זה לרבות עכשיו זה למעלה >> כן פעם לרבות פעם אמרנו לומדים שני דברים והקריב והקריבה הגמרא שואלת פקט >> לא איפה הגמרא שואלת

>> פקטיב מה הפקסה? בסדר זה לרבות מרחץ סותטה אמנו לרבות מזה מהמילה הזאת איך אתה ממעט עכשיו >> לא אז הוא אומר לומד שני דברים היה יכול לכתוב והקריב כתוב והקריבה אבל אדם השאלה שלו היא לא מטורצת זה למד עכשיו זהבה זאת אחרת >> יש כזה יש >> דווקא אותה >> זאתי טוב >> אז זה שמיעות אחד בגם עוד ומה ראית >> לרבות שאר מנחות ולהוציא מנחת נסחים שלא צריך הגשה אומר מרבה אני שאר מנחות שבאות בגלל עצמן כלומר שאר מנחות הם דומים חמש מנחות שבאות

בגלל עצמן הוא מוצא אני מנחת נסחים שלא באה בגלל עצמה כלומר היא באה בגלל הקורבן גל הקורבן כן >> לכן לא צריכה עדשה >> לא למה לא כן שמעת >> לא לא תאונה לא תאונה זה סברה אבל אה באמת הדין שגם מנחת נסחים אפילו שהיא באה בפני עצמה היא לא תאונה הגשה מרבה אנישאר מנחות שבאות בגלל עצמם מוצא אני מנחת נסחים שאינה באה בגלל עצמה באה בגלל הקורבן מה שואלת והנו מנחת כהנים מנחת כהן משיח באות בגלל עצמן >> תעונות הגשה >> יכול לא יכול להיות

תעונות הגשה שהם באות בגלל עצמן אז יהיו תאונות הגשה תמוד נאמר והגישה למעט אתה רואה פה והגישה למעט >> דווקא שם זה גזרת הכתוב מבעלה לגופה שתעונה הגשה תרצ את הגמרא והגיש והגישה כמו והקריב ויקריבה מה ראית לרבות שאר מנחות הוא לא הוציא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שלא יהיונים הגשה תרצת את הגמרא מרבה נשאר מנחות שיש מן אישובות בגלל עצמם יש מן הכהנים אבל מוציא אני את שתי הלחם מניח הפנים שאין מהם לאישים ומנחת נסחים שאינה באה בגלל עצמה מנחת כהנים מנחת כהן אשר שאין

מה הכהנים יפה עוד כתוב והרים הכהן מנמניחה את הזכרתה יכול בכלי את הקומץ את הקומץ זה הזכרתה יכול להרים בכלי תמ לומר והרים ממנו בקומצו מה הרמה אמור להלן בקומצו בפרשת צו זה הגיע בקומצו אף הרמה אמור כאן בויקרא זה בקומסו מי ירד כאן >> כןס >> הלכות למשל אני אומר למד ממנה פעם למד לא למד פעם למד למד ישבת מורת יוסף יודע טוב הכל עין הרעמת >> משיג אותי משיג אותנו >> כן כן ברור לרבי >> לא לא תגיד ככה >> הלוואי הלוואי מה למה

לא כן להזכיר אותם בסדר >> כן צלחת לשמת מרים בת אסתר הלכות ארוך סימן קסב הלכה די על משהו >> וואי וואי וואי בסדר בסדר שפך מים על הדו אחת ושפשפה בחברתה לא עלתה לו נטילה מה זה מים על אחת מה זה מים אחרונים על אחת ושפשף אותה בחברתה זה לא נטילה תימנים לא עושים דבר כזה לא עושים יד אחת ואת היד השנייה עושים ככה >> שתיהם בימיים זה שאני אומר >> כן לא זהך לנגב מחדש ולעשות יכול להיות שהשנייה הפאות הראשונה >> כן כן אבל

שפך באחרונה על שתי ידיו אפילו שפך באחרונה על שתי ידיו לפי שהמים ששפך על ידו אחת נטמאו כששפשפה נטמ חברתה הנה אתה רואה אפילו בסוף שפך שני ידיים למה נצמאה ואין מים שניים מטהרים אלא המים אלה המים שנטמעו מחמת היד עצמה יפה ולא הבאים מחמת היד האחרת כך השופך מהכלי על ידו אחת ושפש חברתה צריך לנגב ידיו ולחזור ולטן להם כראוי לפי כך הנותן ידיו צריך כמה הזהרות דבר ראשון שישפוך לו אחר עליהם רביעי בבת אחת שלא יתמוזה מזה דבר שני אין לו אחר יוחז הכלי

בראשי צבעותיו וישפוך על שתי דווקא אחת יש דבר כזה >> ככה >> כן אבל איך זה יעשה >> אומס זה לא בעיה אבל השאלה אז הוא שופר עושה את עצם הנטילה כך או ישפוך על כל אחת רביעית ככה אנחנו עושים ואחר כך ישפשפם שהשופך רביעית כאחד אין צריך מים שניים לטהרם שאסור רביעית בבת אחת כמו טבילה שנה צריכה שטיפה בית פעמים אם נגע בהם אחר שלא נתל ידיו ועודם לחות מן המים עוד דין עכשיו אם נגע בהם אחר שלא נתן ידיו בעודם לחות מן המים אפילו

אפילו נטל ברביעית זה לא משנה צריך לנגב לחזורטול שהרי זה טמאם על ידי המים שעליהם לכן צריך להזכר לשופך מים שלישית שהם שניים לבד מהראשונים שלא יגיע יד שלו בחברתה עד שישפוך גם זה על השנייה או שישפוך מתחילה על שניהם כאחת אם נתן כל יד מרביעית אין צריך לאכול זה שתיגע יד בחברתה אין בר אין בעיה הנה גמרנו את ההלכה הזו זה כאן בכלל צריך רק נלחת כל המתכל המתינה נטלה >> יצא שלוש אבל היום מחשור דרה אנחנו עושים שלוש פה שלוש פה >> כן נכון

בסדר היום >> עכשיו נראה אותך שאתה נמצא באיזה איזה יער ויש איתך הרבה שרוצים לאכול ואין לכם מספיק מים אז כן צויפלל שם >> זה לא תתפלל להשם תלמד הלכה ותדע מה לעשות >> אה הנה >> שפשת ידיו בעץ >> לא זה בדיעבד מה זה צופשב יד בעץ >> אם אין לו מים >> אין לו מים >> אין אין אין דבר כזה תלך יש הלכה גם כן אין לו מים ליטול ידיים יש עד איפה ללכת בשביל להביא מים ואם גם זה אין אז עוטף יד במפה

יש הלכות מה זה כשאדם הלך לנוכיות ויוצא מהנחיות אז ישפשף >> ואם אין לו >> ככה התימנים עושים סוף במ >> לא לא >> עוד לא לא הם בסדר >> מתוך מה שכתוב התבאר לך דיד נצמד בשבשוב חברתה דווקא בנותן ידו אחת ואחר כך שפשפה בחברתה אבל אם רצה לטול בתחילה שתיה דווקא אחת נוטל שתיהם נשבים כיד אחת ואינם מטמא זו את זו יפה ואפילו ארבעה או חמישה שהיא נראו ידיהם זה בצד זה או זה על גבחת חשיבו ואין מטמאות זו את זו נחמד למדנו את

זה למעלה העיקר פה שלא מטמאות ו נתן שאדם זו לעצמה וזו לעצמה ונמלך כשנתן המים השניים והגיע ידו יד דיו זו לזו ושפח שתיהן כאחד מה זה נמלך >> לטול את שניהם בבת אחת בפעם אחת שש >> נט שתי ידיו זו לעצמה וזו לעצמה >> ונמלך רוצה לטול את שתם ביחד הוא רוצה ביחד >> אבל הוא נתידיו >> זו לעצמה וזה לעצמה וכמה יש לו יש לו זה רביעית וזה רביעית או זה פחות מרביעית אה זהו ונמלך כשנטל המים השניים והגיע ידיו זו והגיע ידיו זו

לזו ושפח שתק אחד ידיו טמאות למה מפני שצירף ידיו זו לזו לקבל המים השניים אז לתמו ידם מגיעתם זו לזו למים שעל גבי יד זו מטמאים מים שעל גבי יד חברתה וגם את היד כשנתן את השנייה לא תהיהרו את הראשונים כמה שנתמחמת חברתה אלא אדרבה גם השניים נטמעו בהן צריך לנגב ידו שתה כחת וכל שכן יזהר שלא יגע בידו ש ששפך עליה פעם אחת לידו השנייה שפך עליה שתי פעמים ז' ואם שפשף ידיו זו בזו יזהר שלא יגיע חוץ ממקום שנפלו בו מים פני שהם מטמאות

זו את זו מדובר דווקא נטל עד כשרי צבעותיו אבל אם נדל עד הפרק אין בעיה >> מה זה נתן נתן יד ויד מה עשה >> כן נטל פה נטל פה >> עד הסו עד >> צריך להיזהר שלא יגע פה חטא נטל ידו אחת פחות מרבעית ושפשפה בראשו עכשיו הוא רוצה לנגב את היד הזאת.

מה הוא עשה? >> ירד לו הראש. >> לא עשה עשה ככה בראש בשביל לנגב. נגיב אותה ככה מלמעלה >> או בכותל >> או בכותל.

לפעמים אין לו ראש או בכותל. ואם אחר כך חזר ונגע באותם מים שבאו מידו על הראש ועל הכותל טמאה טמאה שאותם מים טמאים חזרו ותמו את היד שנגע בהן בלי דכל כמה דלא שבשב ונגע בהמה מים מתמים מתערים בשבשוב אשתד חזר ונגע גרע וכבר נתבאר שהשופר רביעית קחת אין בכלל כל אלו ואין שם מים טמאים כלל >> אם שפח רביעית ונגע בכותל זה כלום טששופך מים ראשונה על ידיו צריך להיזהר שלא ישאיר על ידו צרור או כיסם או שום דבר אחר אפילו שהם רפואים שאין מים

מטערין אלא מים שעל גבי היד ולא המים שעל הצלור ואם שופר רביעית מים כאחת על ידו אין צריך להיזהר בכך כל הבעיה שהוא שפח אם הוא שפח >> אבל אם זה קטן עצרו הכיסם הזה אז אנשים לא מקפידים על זה בגלל שהוא פחות מרבי ברביעית ברביעית אין בעיה זה כל המשחק >> עכשיו זה חוס >> ח זה ט למדנו שתיים עוד אחד >> עכשיו צריך ללמוד י התחלתי בד ה ו שלוש זח חט נכון זה הלך עוד אחד >> הרב להלכה א י >> זה לא

צריך הגענו ששכנין >> חת דגסימ >> לא לא יש סדר כל יום >> שלוש יום ביום >> הרב רביעי זה 86 להלכה כמניין רביעית זה 86 כמניין להלכה כי החזון נשכמה 80 אבל זה 86 ככה ראיתי 81 8 אני חשבתי כמניין >> אתה חשבת טוב >> אני אף פעם לא חושב הוא אומר אני לא חושב >> אתה מדבר איזה חושב שלא היה אומר לנו חכם יוסף עדס עצירות המחשבה שלשול הדיבור זה היה המילים שלו >> הכל טוב >> מאיר מה איתך בסדר תראה מה שהולך פה

יש 100 לבנות 100 לבנות מאיר אני אביא לך אחר הנה ספוס >> מה הרב אמר על יחץ יאמר חצאים איך זה שתבת יחץ כרפס כלל ראשון פסגו הרב אמר לה הרב אמר יחץ יאמר חצאי דברים >> דבר חצי תלג הבדיקה צריך שתהיה לאור הנר ולא לאור הנבנה ואם עבר ולא בדק לר 14 כשבודק ביום 14 לא יבדוק לאור רחמה אלא לאור הנר אבל ואדרה שאורה רב עם בדקה לאור החמה דיו וועדים כנגד הרובה שבחדר עכשיו כבר התימנים מתחילים לתת לתרנגולים לאכול א כן לא לא חמץ

ואלה מה אוכלים עיזים כשרה שירים עוד לא התחיל שבוע אין בודקין לאור האבוקה אינה לאור הנר למה לפעמים אבוקה הוא לא יכול להכניס את זה בחורנים ובשדקים הוא יפחד שלא ישרף ולא בנר של חרב למה שלא ירד לו טיפות חרב אסור ולא של שומן ולא של שמן אלא בנך של שעווה. >> אז כל שתי נרות שהם דבוקים ביחד זה נקרא הבוקה. בודק כל המקומות שיש לחו שמ הכניס בהן חמץ.

ולכן כל חדרי הבית והעליות צריכים בדיקה שפעמים אדם נכנס בהם ופיתו בידו. אבל אוצרות יין שאין מסתפק מהם וכן מטבן כיוצא בו אין לנו צריכים בדיקה אתה יודע מה זה מטבן תבן תבן >> איך >> של הטבן >> למה הוא לא אוכל שם הוא לא נכנס שמה עם פתאמים בעלי חיים הנה החינם מביאים שם לחם צריך בדיקנות בד ש מחשור דרש מתקבלים להם >> מה זה יותר טוב להם לחם עיזהרזר רוחים תערוב שך תערוב לך אתה רוצה או שמגיעים לך כל >> וזה עושה חלב טוב

גם >> משביח את הבשר >> העץ לא עץ לא טובה הבשר שלו זה קשה של >> מה >> של עז >> מגדיל חס בשר תל אומר לי עסל >> עסל עסל הוא כבר >> עז יותר משל הכב >> מה פתאום >> אז אתה לא יודע >> אני לא >> אבל לא כתוב בזהס לעסק דומה לצביע >> פעם כתובים >> לא אבל ה הוא לא רך הוא לא רך יהיה יותר שומני הכבש כתוב כתוב למה האבות ש נגדי עזים טובים אם לא רוצים לההנות אז היו מביאים

של עז >> כןדי >> כן הגדי הגדי שהוא קטן אז הוא כך מאוד זה טוב אבל אם הוא גודל קצת נהיה לו ריח >> וגם קשה גם ריח גם קשה בניגון [‏צחוק] בניגון >> לא אסור אסור בכלל יהיה בשטח עזים >> בראש השנה >> זה דין עזין בראש השנה לא טוב >> מי שחור כבספס >> שכו לכם צון >> צון צון לא דווקא שנה כבס >> החים לא היו נכנסים לבית שיש בו ערסים בכסך לך איך תפחיד בין עז לכב אומר העז עושה עושה בשלמה מנו

שמענו מה אמרת שנה שעברה והכל חרב עשינו ארוחת הוא יצא מפה ישכח עשינו ארוחת בו הוא יצא מהדרך ישכח >> שלו לך מעכשיו תקנה נראה שזה אמיתי לך אכפת לך כמה אתה ערב צריך לדעת כמה כסף הואצ >> 2000 יותר הרב אמר 2000 תעב >> שלא ילמד חובה אנחנו רפג >> אזדף סליחה דף א מצווה רפג אבל לא לדבר פה אתה שומע >> לא לדבר ש מתי נולד >> שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות שנאמר לא תענה על ריב לנתות שלא למנות בדיינים

אדם שאינו חכם בדיני תורה על פי שהוא חכם בחוכמות אחרות שנאמר לא תכירו פנים במשפט שלא להעיד בשקר שנאמר לא תענה כה עת שקר שלא יעיד בעל עבירה שני אמר תה שת ידך רשע להיות עד חמס שלא יעיד קרוב שנאמר לא ימתו אבות על בנים ובנים לא ימתו על אבות מפי השמועה שלא ימתו אבות בעדות בנים והדין נשאר קרובים שלא לכרות הדין לחתוך הכוונה על פי עד אחד שנאמר לא יקום עד אחד באיש שלא לא להרוג נקי שנאמר לא תרצח שלא לחתוך הדין בעומד הדעת עד

שיראו שני עדים גופו של דבר שנאמר ונקי וצדיק על תהרוג שלא יורא העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות שנאמר ועד אחד לא יענה בנפש שלא להרוג מחוייב הריגה קודם שיעמוד בדין שנאמר ולא ימות הרוצח עד עומדו לפני העדה למשפט מאיר ואתה צריך ללכת תלך אני אטפל בו אל תדאג אז אני אטפל בו אתה יכול ללכת אני אטפל בו אל תדאג טפל בזה סליחה לא שמתי לב תביא לי אותו ראשון של כהן בראש >> שלא לחרוג מחוייב וריקה קודם שעמוד בדין שני אמר לו יום אתה רוצה

עד עומדו לפני העדה שלא לחוס על הרודף >> אלא הורגים אותו קודם שיגיע לנרדף ורגנו או יגלה ערבתו שני מה וקצותה את כפה לא תחוס עיניך תראה מה שהוא אומר >> שלא לחוס על הרודף הוא ממר בקטן שמה אחרי אחרי אדם להורגו. אתה מבין? הוא רודף אחרי אדם להורגו או אל תחוס עליו או להחטאו בגילוי עריות.

גם זה אל תחוס עליו. >> מה תעשה? תהרוג אותו. >> אלא הורגין אותו קודם שיגיע לנרדף ויהרגנו יגלה ערבתו >> שנאמר בקצותה את כפה.

לא תחוס עיניך. אם אתה יכול להציל בדברים אחרים תציל. אבל אם אין מה לעשות עד כדי כך תראה מה זה עבירה. >> זה בכל עבירה או דווקא בגילוי הרייות?

>> בגילוי העריות פה כתוב לא שלא לעש האנוס עברה בעונש. שני אמר לנערה תעשה דבר. מה נעשה? שלא יקח כופר מן הרוצח.

אתה רוצה לפתור לו אותו מןעונש מוות קח כופר אסור שנאמר לו תקחו כופר לנפש רוצח שלא יקח כופר בגלות רוצח בשגגה שנאמר לו תח כופר לנו של עיר מקלתו שלא לעמוד על הדם להתרשם מלהציל נפש מישראל שנאמר לו תעמוד על דם רעך שלא להניח מכשול שני אמר לו תשים דמים בביתך שלא להכשיר תם בדרך שנאמר לפני עבר לו תיתן מכשון שלא להוסיף במלכות המחיה מלכות שנאמר לא יוסיף בן יוסיף שלא לרגל שנאמר לא תלך אחיל בעמך שלא לשנו בלב שנאמר לא תשנע את אחיך בלבבך שלא

להמין פני אדם מישראל שנאמר יחוכח אדם ידך לא תסע עליו חטא שלא נלקום שנאמר לא תקום שלא נטור שלא תקור שמור לו טינע להגיד אה אתה זוכר מה עשית לי הגענו של ו' כן זוהר >> אה למה לאח >> אתה כבר רבי דף תקפד תקופד למטה אה אח העמודה מצא הייתה ויד אתה יודע בכוונות של אחד מכוונים אח ד' >> יש בזה כוונות >> כשאומרים אח זה אחד אח ד' >> אש >> הד' זה השכינה בשם העיצו כן כן כן כן >> הד' זה השכינה והאח

זה הזכר מייחדים אותם אח ד' >> אח זה תשע ספירות תשע יש 10 ספירות >> כת חוכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח עוד יסוד זה תשע המלכות זה 10 אז זה אח ד' כך צריך לכוון הנה אח הנה אומר הזוהר מחילה אח כל ט ספירן דיו א' אינסוף ח תמניה ספירן מחוכמה עד יסוד ד' מלכות קוצה דילה בהשתלים ולעשרה דויות זה שם מה דלת קלילה מארבעת זה פקודה חמישה כן ראיתי אותך כן בבקשה א >> בוא בוא אני אביא לך אני אביא לך צף צבחד >>

אתה אח של יונה >> אח של יונה ושנתן >> כל הגלי הזה צו אחד מוצאים >> שמח שמח משמע >> שמע >> כן אחד אותיות שמח שמח ישמח שמח >> הלאה יכול להיות כן באחד נכון פקודהח חמישה וגית ב יומם ולילה אורית דברת משרד חסדורת דבעל צפ מצד גה דון חוכמה ובינה כמה דמוטינצקים ידרים להעשר יספין מודת כר שמיים אשמים אש דגבור מים חסד גד כתר דכה עכשיו כק תלת בבידו כ על והינו כתר כתר תורה ו היינו ספר תורה כתר רשכל הוויה קו בחושבנה פקודה

שתיטאה היא תפילה של יד ודרוחה סמלה מסטרה דגבורה ה דה מכתר ועד גבורה ה ספירן תפילין דרשה דעמודה דסעתה כשר תל רסוע נזב עוד יסוד פקודה שביע מסבסרית כל תחלת ונבע דינחמם בנורא אשח לאכין תכלה אכיל ושסה בתוכל את העולה חמ תחלת מזמן יחוד בן תריו ירוק בחינדה וכמו אמר שמה בן בגש לה ביעודה והיא פקודת מזוזה שכינתה קריאת מזוזה מצבקר שדי חותמה דמרקה די הוויה פקודה תשיעה שכנתה להיות ברית בסדרת הצדיק יסוד עולם זאת אוברית ביני עמודת מציתה ובין בני ישראל נצח ועוד אות דסדיק

היא היא דשכינתה כששת ימים עשה השם את השמיים מכתר עמוד הייתה דלת שית בכל אל מסרה דעת ו שביעי מסרה דעת י רשי חוכמה אלא אות חוכמתות היא טו כתוב שבת אדוני אלנו שקטרו אבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר צווית אותם משהו ואח כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים >> נטף ושחלת וחנבונה זכה בד בבד קח לך הסמים נטף ושנת וחנסמים ובונה זכה בדב יהיה נפש לאשתי בך >> מה קרה >> היה אתמול שמה רופא בקריאטיה מה שיש לה

דיימנציה השם יתן של >> ש לך נחת >> אמן אמן נטף ושחלת ועין בניסמים בוזכה בד בבד יהיה יהיה בבד בד זק וימר יהיה בבת בת זקמר יהיה בבת בת זק ויאמר הזו הה דב דבזו אש פנ >> ועשית אותה קוד מועד אשרך שמה קודש קדשים תנחמ תקטיר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר בבנרות יקר מפני דורכם פטום הכתורת כ 685 כמנין מד יום חצי טוב בבוקר טוב ביום שלושה מים שמה מכניס גדול מהם חזר יום הכיפורים כדי לחיים מצח השורי סיפורן והחל בלשב חבר כפרה

בעל שמון מגב כדי לשבות כדי לשות הלו פני שמקדש כבוד תניה נתן שהוא שוח פני שהכל יפה מסמח שבע לא שמענו כמ כי שרחצנו קור טוב שלבש אין אדם יכול לעלמה אין דבר אדוני יאמר עליהם ישראל כן ז עשו חו מסמכם דויש מנחה צורים לבחות שקדים מרהם לבן פות עשו כחו מזה לאיש מנחה עד צורים ולא פושם ויאמר עליהם זיכם מעדדים קרא משהפסח קחתם יוסף אדםשר בסף געתם משקות שתזוזות מן אדם אשר אתם לא תצאו עד בכר בר מצרים את אדם על שתי המזוזות בדכם את

הדבר הזה לחדם כמיכם פסח בתנוצחנו שעשה את רך כפ שלושה קנים יוצאים צדה שלושה קנים עולם צדה אחד שלושה קנים עולם צדה השני שלשבים שוחטים קנה אחד גדול שגים שוקדים בקנה אחד כבתו פח כן שתקצים מן המונה מנורה שניקנים ממנו כור כולם שח זהב טהור כי כזהבת עשה אותה ואת כלי אדוני יושי עניין גד גן כל חנו אדוני זה מה עשה דרכך על פרש כמראה אשר עשה עשה ויאמר משה נהרה אין מכפרים צעק יקח קשה דבר משה בעם ויתן את הקטורת ויכפר משהפ ויאמר משה אלון

היום משהו מעתשך מהר אלה מכפר על עניים צף כחרון כ שדבר משהו יעמוד בן המתים צרפתח נעצרה היום אומר משהו כולם זה גדולך העדהים כק חמון ש דבר משה יתן את הכתוב פריעמוד בין המתים מגפח נעצרני אשרך לבוק חסדך כתגר בוזוזרך אניך צר צך הארץ ויעמוד פנחס ויפה צר מגפה עם אדוני אלינו עלינו כנו עלינו כלו יושב בסתר העליון בצל שדור בעיניך בו לא תונה אליך רעך כי מלך אניי חיים נמצא בך בעל נס גו טוב רע כל דרש ההסמ בלילה ידה ש לא תיר מביאה

משחותדים עסתלה שדע בעלה דין עוזדה לבושה פה פתחה בחוכמה צופיה הליכות בתרו חמלך איך יענה עונש ותנה וכדניך תתחק קבל רינה גיבור שחמץ את גדך תמתגום להם חל עדתך יחיג לעמפ אל תסת יפים מאוד זה דלי חתן לרב בתי לרב וזה לרב הור לר לרב בת כל הטלי איפה הרב בת שצי יותר ספיק מים שכן מספיק ש לא הרבה בזה >> יהי רצון מפניך אלונובותינו שבזכות פתום הגטוקות חודות ששי תיבות סופי תיבותך מעלינו מעל כל ישראל נולד לו נכד נכד ברית היום בהם חיים צד גופנו

רפה שלמה אלוהים ב צמלאכך קדושים שמ צתנו עולם כר תשגעומתם >> לא בנו >> פגרים ממתים תקיים פנו כ שכתוב נתתי שלום שבתי חי רע חרב שח לאבותינו הקדושים משה ואה רון ברך שמוצ כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הלבין הפלאפון כדעל יברך אתכם זכר בריאות תנשוע נורא מעניה בריאים שמחים מצחות וישועות ונחת >> אמן אמן ‏Ne.