📖 הדף היומי מסכת מנחות דף סה📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כח אדר תשפו

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כוח כח באדר תשפו עזרת השם מכינים את עצמנו למחר ערב כט באדם מחר ערב ראש חודש בעזרת השם של ניסן חודש של ניסים ונפלאות שעשה עמנו השם יתברך בשיעשה איתנו שבניסן נגאלנו נגעלנו בניסן עתידי להיגאל >> שהשם יציל אותנו מכל צרה וצוכה >> כל נגע ומחלה ויתן לכל אחד ואחד כל משאלות ליבו לטובה אז מחר בעזרת השם יהיה האות הזה כדאי לקבל היום במנחת צום לצום מחר מעלות השחר צת הכוכבים כדי כפרת עוונותנו ולחיש גאולתנו לוקמה שכינתה

מעפרה ובעזרת השם שהקדוש ברוך הוא ירים כוכב מעלתנו בעזרת השם בכל אויבנו בכל שונאנו יובדו מן העולם בעזרת השם >> אמןש >> יהיה ישועה גדולה בעזרת השם >> אז מחר בשעה אחת [כחכוח] נתאסף כולנו לפה קודם כל לעשות כן כנס גדול בשביל שמירת השבת. כתוב שמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד נגעלין. מעלת השבת היא מעלה הכי גדולה בעולם.

צריך לדעת אם אדם מכבד את השבת, כל החיים שלו מתברכים. כל הימים מתברכים מהשבת שאדם מכבד. יהיה לו שפע, יהיה לו ברכה. ממש השבת היא ה בעזרת השם האות והמופת הגדול ביותר.

כי אותי ביני וביניכם. אז מחר נעשה איזה תפילות גם על המצב בשעה אחת ואיזה דרשות חזקות מפי מורנו ראש הישיבה רבי משה צדקא ויה פה גם הרב רבי דוד יוסף הראשון לציון וככה בשעה אחת אחר כך בש נתחיל את התהילים בלי נדר של כל ערב ראש חודש עם סליחות עם תחנונים להשם יתברך לעשות תשובה שלמה בעזרת השם. השם יזכנו לעובדו לראה אותו. היום זה כוח באדר.

אתם יודעים זה יום טוב במגילת תענית. הגמרא אומרת בראש השנה דף יט ב-28 לחודש אייר אייר באו באה בשורה טובה ליהודים שלא יזוזו מדברי תורה שבתחילה גזרה המלכות שלא יעסקו בתורה לא ימולו ביניהם מה עשה יהודה בן שמוע הלכו ונטלו הוא עצם מאיזה מטרונה אחת אמר לה מה נעשה שהייתה כל גדולה רומי היו מצוי נצע אמר בואו ויפגינו בלילה הלכו והפגינו אוי אוי שמיים לא אחריכם אנחנו לא בני אב אחד אנחנו לא וכולי ואז בטלום ועשו יום טוב וזה היה בכףח באדר אז היום הזה זה

יום טוב ביטלו שהיהודים יכולים ללמוד תורה כל כך רגיל זה היה שמחה אדירה גם כן היום זה יום 28 באדר זה יום א פורים מצרים פורים של מצרים היה ביום הזה נס גדול למצרים שמה במצרים ש גזר עליהם גזרות קשות הצורר ממש כמו המן גזר עליהם גזרות קשות ו וה ואז הוא סולטן סלים קראו לו והוא מת הוא מת שטן אחטן סנים לא יודע מה קראו לו והוא מת הלך מן העולם ואז התבטלו כל הגזרות זה היה ביום הזה עושים אותו ככה כותב הגאון רבי רפאל

אהרון בן שמעון בספר נהר מצרים אומר אומר מנהגנו בכח באדר אין נופלים על פניהם פה מצרים פני הנס שנעשה משנים קדמוניות וגם במנחה שלפניו לא. אז זהו אז זה היום יום יום טוב עכשיו אנחנו צריכים להכין את עצמנו אחד ההכנות הגדולות זה אתם יודעים שכל שעיבוד מצרים זה היה כדי לתקן חטא אדם הראשון. אם לא היה חוטא היה עולם מתוכן.

אז צריך לתקן את אותם הניצוצות. לכן בליל פסח נצטוינו לשתות בשתיית ארבע כוסות ובהכלת המצא עם ארבע כזיתות, שלוש כזיתות, שתי כזיתות. למה? כי העץ שאכל ממנו אדם הראשון יש שוברים חיטה היה ויש שוברים גפן היה.

צריך לתקן את החטא הזה ולברר את הניצוצות שלקחה אותם הקליפה ולכן על ידי אכילת המצות ושתיית ארבע כוסות שאדם לוקח מצה שמורה ומדקדק בה ומשתדל בה ומקח ארבע כוסות מתקן זה השורש של הדבר לתקן והקדוש ברוך הוא ציווה אותנו שכל מחמצת לא תאכלו בערב תאכלו מצות שמצוות עשה דאורייתא לאכול בליל פסח מצות כל למה זכר לאבותינו שיצאו ממצרים והספיק בצקם של אבותינו להחמיץ בעיקר לפי הסוד זה בא לתקן את מה שאמרנו עשה בליל פסח הקדוש ברוך הוא אור כזה גדול את ערותת דלעלה את ערות דילת

דודילי ואני לא ועם ישראל עשו את הפסח עד כדי כך כתוב תרגום בנתן מנוזל יצאנו ממצרים ובליל פסח עשינו שחטנו את הפסח הביא אותכם הכנפי נשרים בבית המקדש ואז החזיר אותם שם כל זה לבטל את כל אחיזת הקליפות לכן מקודם עושים שריפת חמץ ואז אדם שורף את כל היצר הרע, את כל החמץ, ואז הוא זוכה לקבל אור מלכות שמיים. שריפת חמץ זה בדיוק מטריה 1118 כמניין שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד. אז עכשיו ביציאת מצרים כבר דיברנו על זה שזה נקרא שנולדנו מחדש. למה עם ישראל

היו שוים במפת שער לטומאה ונתבטנו עדיין מלהיות עם עד עכשיו וצלחנו להיוולד מחדש זה התחלת קבלת התורה התחלנו להיות לעם ובנים ממש לקדוש ברוך הוא אז כמו שבייציאת מצרים נחשב כאילו נולדנו מחדש ממש ככה קטן שלולד עכשיו כל שנה ושנה מגיע ליל הסדר אותו עוד מצב לידה של עם ישראל מחדש בפרטיות כל יהודי ויהודי, כל איש ישראלי מקבל כוחות חדשים למשך כל השנה כולה.

מתחיל מחדש. כי המצא הזה רמז ליצר טוב. איך אומר בזוהר? מכל דעשוטה.

לחם של רפואה, מכל דמהמנותה, לחם של אמונה. אז כמ שזה התחלת השנה נחשבים כקטן שנולד, נשמרים מיצר הרע, מהחמץ. אז כל השנה האדם שמור מהחמץ. אם בתחילה הוא שומר אז כל השנה.

המצה נות נותנת אומר הזוהר הקדוש לאדם קדושה גדולה ואור גדול לגופו ולנשמתו. אני אומר לכם את זה עכשיו כי עכשיו צריך להכין את המצה. מה תוכלו בחג? אם לא תדאגו עכשיו מאיפה זה יבוא?

אלא אם כן יראת לכם מן השמיים. אבל זה לא עניין שצריך אנחנו בידיים שלנו שכל אדם ידאג שיה לו מצות מהודרות שאין בהם חשש. אמרתי לכם כבר חייד הטורף. מה המצב מחינה?

סך הכל לחם ומים נכון צריך לעשות את זה חיידקים. לחם ומים, קמח ומים, סליחה, שום תבלינים, שום שמן. זה מראה שהאכילה היא רק מתוך עצם הרצון לחיות, לא לשם תענוגות. ככה צריך האדם כמו אכילת קדשים בבית המקדש.

היום אין לנו אכילת קדשים, קורבנות. מה נשאר לנו? רק מצות. בערב תאכלו מצות.

מה זה בערב? ב בערבות ב בתאבון גדול בערב בערב שאתם ערבים לדבר תאכלו מצות ואיך כתוב במקום קדוש יאכל אתה רואה זה כמו בית מקדש להיזהר מאוד בקדושה המצה זה בלי הכנה איך שמנו אותה אחי לא ממתינים לפעולות שתפתח ו שתתנפח לא אסור צריך להכין אז לכן אכילת רבותינו דורשו אכילת מצה בליל פסח גימטריה בדיוק עת רצון זה עת רצון גדול זה דבר גדול כי מתגלה המצה העליונה ומבטלת את החמץ. ולכן המצה היא שומרת את האדם מכל מרעין בשין. ראשי תיבות מצה מכל צרה יצילני.

ברוך הוא מושיע אותנו. אז זהו בעזרת השם מצוות עשה של אכילת מצה משומרת בי היחידה שרה לנו. לכן בליל פסח ציטה בקדושה בראה לצמוח במצוות המצות המרור השתיית ארבע כוסות צריך שמחה גדולה מאוד מאוד הדבר הזה הרוקח כותב שמי שאוכל מצות בשבת ימי אחתן נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית למה כתוב מצות יאכל את שבעת הימים לא כתוב שבעת הימים את שבעת הימים שבעת הימים בה הידיעה שנעשה שותף לקדוש ברוך הוא לכן המצא היא מטהרת בכלל דשפתה בטח ואחר כך עד שבסוף אתה אומר לנוכל

את הפיקומן מה זה אפיקומן להוציא כל התאוות של העולם הזה. הפיקומן זה להוציא את מיני להוציא מיני מתיקה תמיד בסוף הסעודה בימי בימים רגילים שבתות וימים טובים בסוף הסעודה צריך לאכול את זה דבר מתוק כמו היו מביאים בקלואה נגיד דבר מתוק למה זה מחזק את הלב זה בריא קטן לא הרבה אבל היום בלי פסח אסור לו אחרי הפ פיקומן אסור לאכול הפיקומן כתוב תוציא את המיני מתיקה אבל זה רמז לבן אדם שעל ידי ה המתיקה יוצא מסיר מעליו את ההנאות של העולם הזה להיות דבוק רק

בהשם יתברך לא צריך את כל הבלאגן זה אמת אז כתוב בזוהר הקדוש מצא עמי למה נקרא חט מצה אלא אחי תנן שדי בגין הוא אמר לו לא מדינו די הצדים שמים מסוסה בפתח וכתוב עליה שדי אמר לעולם אמר לצרותינו די בגין דקה משדת דמברחת לכל סטרין בשין ועבית כתה בהווא לא סתם היא מצה שאדם אוכל אותה היא משדדת ומברחת את כל הדברים [כחכוח] הרעים שיש בגוף של האדם.

היא עושה איתם מצה ומריבה. יש יש איזה מחלה, איזה איזה בעיה לך [כחכוח] לא נותת לכת מפה כמו שדי של מזוזה אומר הזוהר כגבנה דשדה דמבריח לשידים ומזיקין דטרעה מבריח כל המזיקים מהשער. אומר גם אחי עברה חתון מכל משקני קדושה את המצה ועביד מריבה קטתה בהואו כמה דת מסע ומריבה עלדה כתיב מצא ובלשון מסע ומריבה מצותה >> ככה היא עושה היא נכנסת לבטן של בן אדם ויש איזה מחלה איזה בעיה ש כמו יוסף חיים עם בן אסתר זה בחיה נכנס את המצה מברחת מוציאה משדדת ללכת

מפה מוצע את המחלות עוד דבר אומר בזוהר, דבר חשוב מאוד שכדאי שנדע את זה אומר בזוהר ביומת דראש השנה דיומה דדינה דלהנו דלא נטלו מכלדי השפתה יום ראש השנה זה יום הדין זה רק לאותם שלא אכלו מצות בלי פסח הנה דליו אלא להינון דל נטלו מכמהסבותה ושבקש זבתה דאורייתה בגין מכה אחרה דו חמץ עזבו את התורה דה ביומה דש ראש חמץ צל גם מקטרגה החמץ עולה מקטרג [כחכוח] הבן אדם מי שאוכל מצה אין קטרוקים בורחת לוודאי שיכתב לחיים טובים משלום. לכן אומר רבי חיים פדצ'י בל

ראש השנה אדם יקח מצה שאכל בליל הסדר תשמרו מזכתך להגיד ריבונו שלה אתה רואה אתה בליל הסדר אכלתי את המצה הזאת דרבנלה כדי חיים טובים שלום לכתוב אותי למה הנה כך קוב הזוהר מי שאוכל מצה מופטע לו שכל השנה לא יחטה לא אוכל חמץ זה חד הסגולות הגדולות מצא כשרה >> בטח מצא כשרה >> מצא שמורה שדי שזה י צריך טוב >> בטח לא עכשיו חייבים שאדם השיג מצות הכי טובות לא סתם יקח מצות שיהיה המצות המהודרות ביותר.

היה אחד מהתלמידים של החתם סופר, תלמיד חכם גדול, היה משמש בבית של החתם סופר כל זמן שיש הוא לומד איתו ומתי צריך לטפל בעניינים זה הוא מטפל עם האנשים שבאים. יום אחד הגיע תלמיד עליו בקשת להתוודות. מה יש? אומר הרב, לא יודע מה קורה לי.

יש לי מחשבות של מינות והפיקוסות פתאום ואני לא יודע מה לעשות. צריך לבכות. מה זה לבכות? גמת נפש גדולה.

אומר, אני ירא שמיים, אני משתדל בכל המצוות, לא יודע מה קרה. אומר לי, תגידי בפרטות את המעשים שלך. מה? מה אני אגיד לך?

אני הכל בסדר. מה אומר? אני אגיד לך איזה דבר שחושב שלא עשיתי טוב. אישה אחת באה [כחכוח] אצל הרב בפסח הקודם והיא עשתה עוגה טורט כזה שאלה אם יש בעוגה הזאת חמשש חמץ והסביר על הרב את הספק הרב אמרנ לבער אותה מיד >> אני קאב לי על האישה הזאת היא הורידת הדמעות.

אז הוא אומר לו שבאה אישה אחת עם עוגת הזאת והרב פסק לה שאסור לאכול את זה ואני נחמתי עליה דנתי בזה וראיתי שאין בזה בעיה ואמרתי לה את יכולה לאכול רק שמע את זה החתם סופר עכשיו אני יודע מאיפה בא לך הפיקרוסות כתוב בתורה אלוהי מסך לא תעשה לך את חג המצות תשמור מיד כתוב אלוהי מסכה את חג המסות תשמור אה לא שמרת את חגמות נהיה אלוהים מסכה עכשיו תעשה תיקון תעשה תשובה שמה בא הבעל הרב אמרתי לא אתה הנחת אמרת לה כן איי איי איי

>> [שיעול] [כחכוח] >> אז זה אחד הדברים הגדולים ההונגרום דבר קטן היה מספר שבשנת תשח בא אליו איזה יהודי אחד מהקהילה אצלו סיפר לו חלום נורא אומר לו כשהייתי בושביט הוא מספר לו מצא אותו תלמיד חכם ועובד השם גדול אין כמותו חזק ביחד במצבים הקשים שם הגיע לל יום טוב ראשון של פסח תש זה היה אומר לו את הכל היה לנו רצון אז להשיג כזית מצה מספרנו נפש למצוך חיטים לטחון אותם להשיג מים שלנו כל דבר עלה במסירות נפש אחר כך מצאנו תנור לאף אותם עד

שממש בערב פסח עליה בידינו ממש שני כזתי מצה כמה שברי מצות ש השגנו במסירות נפש שרצינו שיהיה מרכז התשלם אבל תשמע היה לי שני מצות אחד כיבדתי בצד הזה אחד בצד הזה בתוך הבטן את הבעש שומר תפס אותי מצה אחת מצה לקח אותה כזית השנייה במקום אחר זה היה כזית של מצה לא מותר ממש כל ערב הפסח התחנן על נפשו ידידי התלמיד חכם העובד את השם שיתן לו כזית מצא משברי מצותיי והיה ראי שאין אני יכול להיפטר מאמו על כן אמרתי לו בוא אמי ונעשה בשרה

אמר לו את כל השכר של המצווה מוותר ועו עבורו ובלבד שיתן לו את הזכייה לקיים מצוות השם באכילת המצה אומר לו אני תן לי רק לאכול את כל הזכי נתתי כך הסכמתי לו במסירות נפש אם היו תופסים בידו את המצתית כזה הורגים אותו היה ייסורים נוראים אומר אחרי קצת זמן עשה אותו התלמיד למעשה במסירות נפש מה זה מצווה מה איך הוא אמר את זה ואז תפסו אותו והרגו אותו בעינויים קשים מאוד. זה היה בדיוק כמה שבועות לפני שנסתיימה המלחמה. אומר, רק אני רוצה להדגיש ש יודע

את כל הש"ס בעל פה. היינו לומדים מסכת אחרי מסכת הכל הוא בעל פה.

מה זה תלמיד חכם? היה לו יראת שמיים אין כמותה אומר שהגיע וביום שהוא הגיע רגע למחנה נרצחו כל בני משפחתו אשתו הילדים כולם מתו הוא בא לבד אומר הגיע עכשיו אני חולם היום והוא מסר לי הידיד שלי שזה חלום אמיתי אומר אומר [כחכוח] 33 שנה אני ממתין כבר שיתגלה אליי הוא אמר שהוא שורי בהכל מאוד גבוה בגן עדן שלא יכול לטאר לשאר את גולו ותפלתו בסכר שזכה להיפתר מן העולם על קידוש השם מסכת כל המסירות נפש מסכת ריבוי התורה השכר של כזית אבל מפריע לו השכר

של כזית מצא שכ בליל הסדר שיטר >> שיתר את זה בחלום חסר לו על כל על זה. אלא שעד היום לא קיבל רשות לרדת מאייחד הגבוה בגן עדן לעולם התחתון ועכשיו יש לו רשות הוא מתחנן שאני אביא לו. אז אם החלום הזה הוא פונה מה לעשות הרב הונגר רוצה מאוד את הזכות הזאת אומר אני אין לי ידיעה לדברים האלה אבל יש שם מחלופקר רבי תלך אליו הוא אומר הלך למות מפקד רבי הוא אמר ביותו תלמיד חכם ונפטר מן העולם שוב הוא לא יכול לקיים את המצווה

לעוגמת זאת היהודי מספר החלום עדיין נמצא בחיים ויכול להעמיד צעים ודורות יכול לאכול את זה פתח את הארון החודש ותגיד שאתה מוכן לו וזה בשבילו ככה היה אומר פתחתי את האהרון ואמרתי שאני מוותר לו והוא היה שמח שמחה אדירה שאין כמותה והוא זכה עונו מה מה אדם לומד מזה כמה אותו תלמיד חיים עובד השם ביום הראשון שהוא בא לקחו לו את כל משפחתו כל בני ביתו כולם נשרפו היה צריך להמתין שעות ארוכות אומר כל רגע שלו היה לומד במסירות נפש מתמיד שאין כמותו והכל חסר לו

>> מצ >> את המצה את הזכות של המצה תראו מה זה זכות של מצה שאדם אוכל א צריך א יש לנו עכשיו זכויות גדולות זכויות אדירות צריך להשתדל עליהם מחיילה מכבוד הרב למטה כן צריך גם את הספר.

טוב, אנחנו נלך לעשות את התפילה הנוראה. איפה זה כן אני אמרתי להם בשיעור ביום חמראשון אפשר שבוע אחד בלי קובה אז אז היה שמה אחד בעל הקופר עושה קובה קופה יש לתו בך רושת >> אומר לא אומר אני עושה קובה לכולם של אורז >> של הספרדים >> זה אני עוד לא יודע תשאל אותו הוא יגיד לך אני >> כן אז רבותיי לקחת את התפילה להוציא את התפילה להגיד את התפילה ביחד למנצח מזמור לדוד לענך אדוני ביום שרה סגבך השם אלוהי יעקב שחזרך מקודש ומציון נסדקה זכור

כל מנחותך שנס אלי תנך חבך וכל עצתך מלא נרננה בישועתך שם אלוהינו נתגודם אדוני כל משלותך אתה ידעתי שי אדוני קודש ימנו אל ברכב בסם נזכיר הם קרעו ונפלו ואנחנו >> המלך יעננו ביום קוראנו וינסון זבך ונוסו מסנך מפניך ונסרון ך אדוני זבך מפניך יתן אדוני תובך קמים עניך נגבים לפניך בדרך אחד צו עיניך שעדרכים אנו לא יתייצב איש בפניכם פחדכם ומורכם יתן אדוניכם פני כל חופש דבר לכם תיפול עליהם אמת ופחת דו זחק יעבור כאבן דמו כאבן ידמו זורעך בגדול וכד עליהם תפ פול ולכל

בני ישראל לאח שלום שפי אדוני בין מצרים ובן ישראל כי תעבור במים איתך עניפוך כי תלך במשא תקווה בלאהבה לא תבע בך >> כלי שר עליכש עבדת מדי סור ממני כל פעם אמן כי שמע אדוני כל שמעו מאוד כל ישובו יבושו רגע יקום אלוהים יפוצו אויב מסנ מפניו כנדוב עשן תנדוב כני שפני אלוהים והם אדוני אלוהינו עלינו עשהנו כלו יושב בסת ר עליון בצד שד תלונן מעל אדוני מעשי צודתי אלוהי יפתח בו הוא יצילך מפע יקו דברתו ך מתו לא תיר מפחד לילה מחל מקצ מפ

מצדך אלך לאגש רק בעיניך תבין צ על כפיים סאונך אורך בשועתי עכד גיבור דושך כבד שומרים ברכ צדך ציד קדושך עדתך פני זוכר קדוש קבל שמעקתנו דעת חינו בישראל בצב העומדים בין בים בין ביבשה מקום ירחם אני מוציא מצרה לרווחה מאפלה לאורה שעבוד לגאולה השת בהגנה זמן קרי ונאמר אמן >> אמן >> כן אז אנחנו הולכים לשיר השירים בעזרת האלה לפשועתו שה ישועה גדולה בכל בתי ישראל. אנחנו הגענו [‏צחוק] שיר השירים פרק ב' פסוק ד'. [נחירות בוז] הביא אני אל בית היין ודר עליי אהבה.

אומר את בני ישראל וין הקדוש ברוך הוא למרטב גדול של יין שהוא הר סיני ונתן לי את התורה הקדושה בפרד לתוך היין של התורה כידוע ניה של תורה הם סודות התורה כי יין גתה סוד ודגלו עליי אהבה דגלו גמתיה מט כנגד מט פנים של התורה נדרשת זה שאמר דוד המלך על שם תחסרו מעט מאלוהים מעט אותיות מט ועין זה עין מפת פנים של התורה ועין זה גמתי הסוד שהם סודות התורה י הפשט דגו לשון דגל הקדוש ברוך הוא הרים אותי כדגל מעל כל האומות להות לכולם

שעם ישראל הולכים אחריו ועושים רצונו שמחוני באשישות רבדוני בתפוחים כי חולת אהבני אהבה אני שמחוני בהשישות אומרת השכינה כי מכיוון שהיא יכולת געגועים בגלותה לכן היא מבקשת שיביאו לה וישמחו ויחזקו אותה באשישות שהם כלי היין כמו אשיש ענביםיש >> אשיש השישי >> השישי ענבים >> אשישי ענבים השישי ועומזת לסמוך ולסעוד אותה בינה של תורה שהם סודות התורה הפיתוני בתפוחים הוא עניין הצעת המיטה לשכינה בריח טוב של תפוחים שהם אגודות שכן תעמנת תפוחים האגדות אגדות שלומדים כל זה כחולת אהבה אני אליך לכן ידוע שיסוד חטא בחקת

תפוחים כרישים שהם שדה של תפוחים שהם בחגת השכינה >> חגת של כל אמר חג חסד גבורה נצח של השכינה מהשדה ענו של תפוחים השכינה היא בני אבל יש לה גם חגד והתפוחים זה סוד החגת סמיכים לי בהשישות בית אשות אש של מענה של מצבח העליון ואש שלמטה של מצבחתות כאשר מדליקים אש למטה לדימונות את התורה למנחה זאת התורה לעולם למנחה ולחטא תכתיב עליו כל דברי כאש נאום השם שבימנו הלימוד במעשה הקורבנות הוא כמו להדליק האש להקריב קורבנות ואז אש יורדת מן השמיים ומתערבת עם האש של

מטה גורמת על התמן ועולים התפילות והלימודים כמו קורבן לפני הקדוש ברוך הוא וידוע כי השישה היא עוגת צולת והיא הקורבן מנחה והיא קורבן מנחה לפני השם יתברך הביטולים התפוחים כחולת אהבה התפוחים כי המלכות היא בחינת מזבח עולה עתה לבחינת התפוחים שהם בחגדזה כידוע בסות חקת תפוחים קדשים כי המלכות בתחילה היא בינת חקה שדה ועולה לבחינת תפוחין בחגד אחר כך עולה לבחינת קדישין בחבד קודש וחוכמה וכל זה על ידי האישות שעל גבי המזבח כדמוד תורה והתפילה הם במקום הקורבנות מולחדרושבי [שירה] מינותקני סמלו מבקש שהשכנ כמו שבמדבר

היו הולכים עמי ענני כבוד וחיבקת אותי בשמאל והוא ניצנת הדינים אליי כי זה חלקי מושיעים מבחינת הדין אחר כך נתת לי חלק חסדים משיכים לי שהם חיבור קיימים דרך אהבה וחיבה עכשיו פסח זה חיבוק הימים כדי למתק את הדינים שבי וכן סיפרת כל צרכי מן באר בשר סלב וכן גדלה וכך גדלה אהבתי אליך כי מבקשת אני להשרות בשכינתך להשפיע עליי שפע גם אתה בגלותי סמנו היא מידת הדין ויתחת לראשי דהיינו תמיד אני מחשב עליה שלא תשלוט עליי מידת הדין בחינת מעשי הרעים ואני מגביר את בחינת

החבא דלמוד התורה ועשייה תשובה למתקדינים שבשמאל וימינות לחבקני כדי להתעלות בתורהמצות אני לומד זוהר קדוש שהם בחינת חוכמה והמין הוא מחבק אותה ודבק בה תמיד ועל ידי זה מתפטלים הדינים והגזרות מן העולם כן הגענו נתחיל המשנה אותיות נשמה איי איי יופי כן אנחנו במשנה קודם המשנה זה הצדקה נשמת אליהו בן רחמא אל קיים היום כתוב לי פה לא לא יודע קודש על ידי דוד אל קיים רבי מאיר בן יצחק ושמחה אה שושנה בת אסתר ויצחק שולמית בת אסתר ויצחק רחל בת אסתר ביצחק יורם בן פורטונו

גרוסקי אירית בתנינה >> חנה בתישה >> חנה בת אישה >> וין בת רחל >> שושנה בת שרה >> נוע בת אישה >> נועה בת אישה >> אליהו בן חנה >> כן כן כן כן כן לכבות >> וגם כן רבי דוד בן צלל בן חנם ורבי יונתן בן >> בן יפה סרה ויונתן בן חנה ורבי שאול בן פה >> אליעזר בן סביחה >> אוראל בן אליהו >> שישועות בכל בתי ישראל משה תפתח את המשתנות בבקשה מחילה שאני מפריע לך איפה בארון >> [מוזיקה] >> תקנה למשפחה לאברכים

שאתה רוצה בטובתם קנה להם מצות הכי טובות אחד >> היופי זה שיהיה לרפואה זה מצה >> [נחירות בוז] >> השבותה בכלל השבותה בסדר השם יעזור משנה ז' פרק מסכת מעילה פרק ג' חורש משנה ז'י מר אבל אתה עושה עם הרב שמה מצות לא >> מחרתיים כן איי איי איי הוא ילד >> בטח שיבוא מה >> לא >> אה הוא בצבאס אותו עושה >> יפה מאוד אתה זכית חביבי הרבה שנים >> זה >> יופי שורשי אילן של אדיות באים בשל הקדש מתפשטים שרש עכשיו היה שורשים של

עילן אדיוט נכנסו למקום של הקדש התפשטו לשם של [נחירות בוז] הקדש באים של אדות לא נהנים ולא מועלים אסור לההנות מהם מי שנהנה אבל לא מעל עכשיו עוד דין המעיין שהוא יוצא מתוך שדה הקדש לא נהן ולא מועלין יצא חוץ השדה משם יצא מעיין חוץ השדה הקדש נהנים ממנו אפילו לכתחילה המים שבקת של זהב בחבית של זהב למה בניסוך המים בחג הסוכות היו עושים בקט של זהב כמעשר ובחול כמעשר בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשקה בשבת נותן

בצלוחית של זהב כדי לנסחם על גבי המזבח אז אומרת המשנה לא נהנים ולא מועלן >> איך >> עוד לא תקדש >> כן אסור לההנות למה לא נתמנה את צורך הקודש ניתן [נחירות בוז] בצלחת מועדים בהן ערבה שהיו זוקפים אותה בהחג הסוכות בצידי המזבח לא נהן ולא מוענין רבי אלעזר ורבי צדוק אומר נותנין היו ממנה לזקנים בלולה יכולים לקחת את זה בשביל לנענע בלולב כן שבראש העידן של הקדש היה לו כן של יונה משהו הוא הלך הביא עצבים עם היונה ושם על העילן של הקדש לא להנין

אסור להנות גזרה שמיבוא להנות מחוברים ולא מועלן באשרה כן שבעשרה בעבודה זרה יתיץ בקנה יפיל את הכן במקל >> המקדיש את החורש זה לאך אפשר חורש זה יער מועלין בכולו בעצים ובענפים ובעלים זה קדוש חורש זה קדוש לא הוא חושב זה חורשי סמזית שהישה >> כן כן בטח בטח להם >> עוד לא אבל עכשיו זה היום של המצרים זה פורים מצרים היום אתה יודע מה הם עושים המצרים הנה אידה פה מלוחיה >> אתה לא מכיר למה האמא שלך היא מאיפה היא >> ואבא שלך אה לא

לא מצרים מצרים אתה חשבת יש לך חלק ממצרים משהו [‏צחוק] >> אבל כולכם יצאתם ממצרים רקעולות >> זה חג לא >> עיד עיד עיד חג >> בע'ינו >> אה זה טוב זה חג תהיה לך חג >> עין יותר טוב עושים אולי רק סו [‏צחוק] אני לא צריך להגיד לעוזי שיכין היום מלוכיה [‏צחוק] מנוכיה זה כמו חורשי סבזי של המצרים הכל עלים עלים עלים אבל עלים אחרים זה לא אותם עלים עלים אחרים כן הכל עלים כן סתמה שהוא יכין את זה אם הוא שומע בטח אבל לא

שיתן לרבנית שלו זה קשה לה עכשיו היא עבודת פסח היא בעצמו >> מידיו של הכהן כן [נחירות בוז] >> שלום תזכי מצוות >> אתה זוכה לשרת תלמיד חכם זה מעלה הכי גדולה >> הזכות שלי כל הכבש >> השם ישמרך אתה כהן אבל אתה עושה מחילה >> כהן ש לא עושה עול >> אתה ממשיך אבל נרדכן >> עכשיו אני בזה >> בהמתנה >> לא א למטה >> אסור להיות למטה >> ברוך השם רגע לא הולך ברוך השם >> כן בצ לא חוזר חזרה ש >> ברוך השם

למטה >> עוד 15 אשרך תמשיך >> הגזברים שלקחו את העצים קנו עצים מהיער מועלים בעצים והן מעלים לא בשיפוי בניסורת ולא בנבייה. נביאה זה כמו נמיה העלים של העצים. הם יורדים, הם יורדים מהעצים כמו עכשיו יש כמו שלכת. >> מר אתה רוצה עוד מזה?

עוד? לא עוד לא עוד טוב. מחר אומר. איי איי בסדר מהיר לאט לאט >> איך שואב תפילת בית המדרש כל היינו מצמידים את התפילה הזאת לתפילה שאנחנו עושים ביחד שבתי אדוני נגדי תמיד כי ממני בלבש קדש הגית בו יומם ולילה תורש נקדם מעשה ידנו כונ עלינו מעשה לא קשור עבנו תולתך תצילנו מכל מרשות וטערות אין בדיני איסור והתר אין בדיני ממורה מה שגיד חוכמה פדעת תמונה גל עיני והבייתה נפלאות בתורך יערוב כמת קטך חוקותך שעה לא צאו ידכם קודש וברכו את אדוני ציון עושה שמיים וארץ

כן רבותיי היום אנחנו דף סה هل هل נזכר בדברים טובים משנה תודה אמרת מודיעני >> נכון לומד כל הזמן הכי טוב >> ברוך השם זה זכות גם כן בטח לא >> או ברוך הבא הוא ממצרים >> כן הוא ממצרים אתם הייתם במצרים אתם אבא שלך מצרים מצרים >> אה כן לא אני שואל אבא שלך מצרי אבא שלך צ'רוקלי לא הוא ורפלי >> הורפליפלי נכון >> מערם נעריים הוא מאיפה אברהם אבינו >> אורפה אורפה >> אורפה על יד על יד קורדיסטן חלב יש אורפה לפורים שמונה >>

אז מי יש לך במצרים מי מי >> יש לנו אתה >> אה טוב הלאה >> לא לדבר לא לדבר כיצד הן עוסין >> איך היו קוצרין את העומר >> בליל תז בניסן מוצאי יום טוב ראשון כיצד קצירת העומר כצד אין עומסין תישן תישן יותר טוב שלוחי בית דין שים לב שים לב יוצאין מערב יום טוב ועושים אותן קריכות.

כלומר היו קושרים את ראשי השיבולים קריכות. קריכות לוקחים כמו איזה חבילה כגודל אגרוף וקושרים אותם. יא >> ערב יום טוב. ערב יום טוב.

>> במחובר לקרקע כדי שיהיה נוח לקצור. כל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שהיא נקצר בעסק גדול. מתי? במוצאי יום טוב ראשון בלתז.

כל העיירות היו מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול. רק הפלא הוא שהרי אתם יודעים שכל עם ישראל היו באים לבית המקדש לעשות קורבן פסח. מאיפה באו כל העיירות האלה מתכנסות לשם ומאיפה זה באה >> יש אומרים שזה כשהיו יוצרים את זה במגות צריפים במקומות מרוחקים לירושלים אז היו >> אבל איך יבואו כולם עלו לירושלים כולם נמצאים פה בבית המקדש אז הוא אומר פה איך הזדמנו אנשים הסמוכות אומר אומר בתוספתה כתוב היו יוצאין אוכלוסין גדולין כשהיו יוצאין אוכלוסין גדולין היו יוצאים ממהן מפה מירושלים ללכת לקצירה

היו יורדים מירושלים לקצירת העומר אבל השפת אמת מעיר על זה שברגל אסור לצאת בכלל מירושלים ככה הוא כותב בחג כן טוב איך שיהיה היו מתכנסים לשם העיירות הסמוכות כדי שנקצר בעסק גדול כדי שיראו הביתוסים שנקצר במוצאי יום טוב למה אלה הביתוסים אלה תלמידי אנטיגינוס אנטיגנוס היה לו שני תלמידים צדוק וביתוס על שם זה נקראים צדוקים על שם זה נקראים ביטוסים לאלה שני תלמידים צדוק וביתוס לא הם עצמם התלמידים שלהם א נקראים הם הם הם יצאו קפו בתורה שבכתב בתורה שבעל פה בתורה שבכתב הם מאמינים אבל

בתורה שבעל פה מאפי לא סומכים ממש מה שאומרים ככה הם חושבים מה שהם אומרים זה הכי טוב הם יודעים טוב למה כי הם למדו אנטיגנוס אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מני לקבל פרס כי הם חשבו שעשו בשום הופעה לקבל פרס ואז הם ברור שהם מקבלים פרס והם כפרוטעו בלי >> טעו לא זה הרמב"ם אומר שגם צדוק עצמו ביטוס עצמו לפי רבותינו לא התלמידים שלהם לאדעתם שב כדי שהיא נקצר בעסק גדול כמה שחשיכה השמש חשה איי אומר להן >> באים עוד ביום טוב יוצאים

ורוקדים ושמיחים [שיעול] כיוון שהכשיחה השמן שומר להן היקשרים שכבר לילה אתה מבין הקוצר אומר להם לבני עיירות שהתכסו שמה באה השמש שקעה השמש כי מר אפשר לקצור כבר אומר לו הן אומר לו העם אומרים לו צריך להגיד לא מה כתוב אומר אומרים לו הן >> שם מתכנסים רק בערב יום טוב זה רק לקשור את הזה התירה לא הייתה יחד עם כולם >> יכול להות שמה שהם מתכנסים >> רק והולכים שור >> רק לרשור לא הבעיה >> יש שאלות מאיפה אתה בכלל הלאה >> מה קשור למה

שאני מדבר >> מה הם חזרו הלכו לעשות וחזרים יש עוד יום אבל לקשור לא רק גדל רק לקשור את >> מה פתאום אתה לא שם לב מה שמדברים אמר לך מאיר אתה צריך לשים לב במשנה מה שכתוב כדי שהיא נקצר בעסק גדול מתכנס זה חוזר על הרשע מתכנסים לשם שלוחי בית דין שעכשיו כל האריות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שנקצע בעסק גדול שנקצר >> נקצרזה זה במוצאי קשור >> לא לקשור קודם כל בערב יום טוב יצאו שתכי בית דין לבדם הם היו קושרים אותם בלי אנשים

בלי כלום מה צריך לקשור הם אנשים כל זה בשביל הביתוסים עכשיו במוצאי יום טוב וראשון ואז היו באים בסדר מחילה מקפו רטו ברוך הבא בשנה אז אומר לו בא השמש כנמר שקעה הן [כחכוח] באה השמש הן בא השמש הן ואומר לו הן אחר כך שלוש פעמים כל דבר אחר כך שואל מגל זו אומר לו הן אני רוצה לקצור זה מגל מגל זו אומר לו הן עוד פעם מגל זו אומר לו הן מגל זו אומר לו הן קצור אומר לו קצור לא כתוב פה את זה נכון

קופה >> אה קופה זו אומר לו הן כלומר זה זה איפה לשים את התבואה נכון אומר לו הן קופה זו אומר לו הן לא כתוב פה שלוש פעמים כתוב פעמיים פה >> אומר לו הן בשבת אומר להן שבת זו האם היום שבת שבת זו אומר לו הן מה היה פסח במתי ב במוצאי שבתישי >> מה אתה מדבר רגע לא יום שישי פסח פסח אין לו אדו ראש עכשיו >> לא בדו פסח >> לא בדו פסח סליחה זה עכשיו מוצאי שבת >> זה ביום ראשון פסח >>

אז מה אבל במוצאי פסח >> במוצאי אה במוצאי פסח סליחה צודק >> במוצאי פסח >> כשהיו מקדשים פי הראיה >> במוצאי פסח במוצאי פסח זה כן >> מוצאי פסח אז זה נהיה ל ליל שבת נהיה ליל שבת ליל שבת >> עצמה >> בשבת עצמה בליל שבת כן לא לא שמתי לב חשבתי ליל פסח מוצאי פסח סליחה נכון שבת היום אומר לו הן שבת היום אומר לו הן הקצור אומר לו קצור למען לא אמר את זה עכשיו עכשיו הג >> קצור אומר לו קצור א לא רק

בשבת מוסיף את זה באמצע הוא לא אומר סדר של שבת רק מוסיף את זה קצור הקצור אומר לו קצור איזה יופי זה אה טוב מאוד זה בשבת אומר לו >> כן מרו קצון שלוש פעמים על כל דבר או שלוש פעמים כל דבר דבר אומרים לו הן הן הן עבדה עבדה >> וכל כך מ אי א אי א איך מה? איפה זה?

כן מפני הביתוסין שהיו אומרים אין כיצירת העומר מוצאי יום טוב אלא הם רוצים מוצאי שבת שאחר יום טוב כלומר שבת רגילה [כחכוח] לכן הם מה היו עושים אלה הביתוסים כמו שאמרנו לכם תלמידי ביטוס וכולי הם בשביל להוציא מליבם שהם היו לא אין שכל לא היו הולכים בדרך השם מה נעשה עשה טעו טעו טעות גדולה >> ולכן החכמים היו נלחמים בהם שבשום אופן זה לא יכנס נלחמים עד הסוף לא מה שרוצים הצדוקים ולא הביתוסים בשום אופן ולכן אין זה לא מחורת השבת זה לא מחורת שבת רגילה שבת בראשית זה שבת יום טוב נקרא שבת שזה זה אנחנו עושים הפגנה. שבת שלפני פסח קוראים לשבת הגדול. למה? יש יום טוב זה שבת קטן זה גם נקרא שבת.

תנו רבנן אילן יום היה דלאנאה באהון אלו הימים שאין מתענים בהן ומקצתהון דלא למספט בהון ומקצתם גם כן שלא להספיד בהם. להתענות זה יותר קל אבל למה זה פחות צער זה לא הרבה צער אבל להספיד ולבכות הספדים על הבן אדם זה על הדברים זה יותר קשה אז גם מקצתון אל יומי דלא להתע להתענה בהון אסור להתענות ויש מקצתון גם דלנו מספה אז מה יותר חמור יתענות או להספ פידרס כותב >> אומר הב למספר שרפה את זה מספה את זה בפרס >> רשי להתענ אבל הם מספר

אפשר >> רשי אומר שלטענח >> ככה משמע >> שזה כולל גם תענית לא רק שלא להתענות אלא אפילו לא להשי >> כלפי הבן אדם עצמו זה חמ כלפי אלה ששומעים מרוב אתה שומעים? >> טוב, בוא נראה. חשבתי שהתענית היא יותר קלה הספד אבל לא ראשי לא משמע ככה.

מספיד ראשי אומר דלא [נחירות בוז] להתענאה בהון אבל למספט שרים. מה זה יא? א במקצתן ומקצתון קדחמירי כולה דאפילו מספר אסור. ימים יומים יותר חמורים שלא רק לא רק להטענות אסור אלא אפילו למספר אסור שזה יותר קל גם אסור >> איזה ימים אלה >> מרש תנוח תנוחד >> מיראחד ניסן עד תמניה בוקם תמידה דלא למספד >> מראש חודש יש ניסן עד השמיני בניסן הוא קם קורבן התמיד על משפטו תכף הגמרא תגיד ולא מספידים בימים האלהגם לא >> היה בזה כן ולא מתעלם הואמניע בד סוף מועדה

עד סוף המועד משמיני בניסן עד סוף המועד חגה דשבועיה דלא למספד משמיני בניסן עצור חג הפסח זה יום זה יום טוב למה נתיישב על דינו חג השבועות מה היה ניצחו החכמים את הביתוסין כמו שהגמרא תסביר >> ולכן לא מספידים בימים הללו תכף נראה בעניין חג השבועות מה ניצחו אותם אז לכן נתווכרו איתם מיום שמיני בניסן עד אחר חג השבוע רעות וניצחו אותם איך איך להתענה >> עד סוף >> עד סוף פסח סליחה עד סוף הפסח על חג השבועות זה היה >> זה מזלת >> ואין מספידין

בימים אלו נראה תכף ראשי גרס מטעניםכ זה משהו >> אבל מותר להספיד זה לא ימים שמיחים כמו ראש חודש ניסן עד שמיני בו ששם כאן לא היו הביטוסים, לא היה להם במה לטלוט, אתה מבין?

>> אז זה לא היה להם דרוש והיו צריכים לענות להם לבטל דבריהם. אז פה, זה לא היה בעיה, אבל פה היה קצת בעיה איתם, בתמיד היה בעיה והיו צריכים להוכיח להם את זה. והוכחו להם בוודאי רק מה זה יותר קצת איך להוכיח את זה זה הלשון להסביר להם זה היה קשה גם הצרת זה רק יום אחד מראה שיחד ניסן עדמניה ביתוקם תמידה דלא למספר אמרנו מראש חודש ניסן עד שמיני עכשיו הגמרא מבארת את מה שאמר לו למעלה הוא קפ קורבן הפסח על משפטו והם מספידים בימים

אלו מה היה שהיו צידקים אומרים יחיד מתנדב ומביא תמיד [כחכוח] אין דבר כזה תמידין שני תמידים כהתן בבוקר ובערב זה חייב להיות בשביל ציבור מחצית השקל לוקחים את זה להביא זה קורבנות ציבור לא יכול לבוא יגיד יחיד יבוא יגיד היום הכסף שלי אני נותן את הקורבנה תמיד אין דבר כזה שיהיה מי שיהיה גם יקראו לו יצחק מה שיקראו לו לא יכול אין דבר כזה אלא זה צריך להיות משד ציבור משיבור חייב להיות משיבורים >> הם סברו שכל יחיד יכול להתענות להתנדב בשביל הציבור לא בשביל עצמושו

>> אז באמת אסור להיחיד לעשות לעשות כך צריכים דווקא להביא כספי ציבור אבל הם אמרו לו אפשר אנחנו נביא לא בשביל עצמנו אנחנו נביא את זה בשביל הציבור אי אפשר צריך קורבן התמיד רק משל ציבור מה ידרוש את הכבש האחד תעשה בבוקר >> בש >> ואת הכבש השני תעשה בין הארבעים זה הם דרשו תעשה את הכסף אחד תעשה שגם היחידי עושה מביא את זה לציבור ועושה. מה יעדרו?

מה השיבו להם רבותינו? יש פסוק קורבני לחמי לישי תשמרו לשון רבים שהוא כולן באין מתרומת הלשקה ואין אחי מביאם. אז בזה נצחו אותם אמרו להם אי אפשר זה אחד שתיים שהיו >> אמרנו מתמניה ועד סוף מועדה אתותיו חגדשעויה דלא מספד מהשמיני בניסן עצור חג הפסח נתיישב על דינו חג השבועות בזה ניצחו החכמים את הביתוסים ולכן אין מספידים בימים אלו שהיו ביטוסין אומר עצרת אחר השבת חג השבועות תמיד זה ביום ראשון זה לא פעם אתה יכול לעשות ביום שלישי רביעי אין דבר כזה תמיד ביום ראשון חרת

השבת שכתוב בתורה זה היום שבת בראשית הצרת זה תמיד ביום ראשון ככה היו הביתוסים אז הם לא הבינו בתורה כן שהיו בית אומרים עצרת אחר השבת ממש ביום ראשון שאחרי יום טוב ראשון של פסח אנחנו מתחילים הם היו מתחילים לספור שבעה שבועות מגיע [כחכוח] אחג השבועות ביום ראשון בסוף שבעה שבועות וזה לא כך אתה מבין לא כמו שהם חושבים נטפל נטפל להם רבן יוחנן בן זכאי אמר להם טופשים מטופשים שחוטים מנין לכם מי אמר לכם חג השבועות זה היה קל יום אחד מי אמר לכם שתמיד

ביום ראשון ולא היה אדם אחד שהיה משיבו חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט מפטפט זה מקנת היה מפטפט בדברי ויכוחים כנגדו כן אמר >> יש שאומרים מפטפ זה מדבר לא לפי סדר רגע אומר כך רגע הלך לשם רגע הלך לשם אין לו סדר בדברים שלהם בדברי וכוחים כנגדו עכשיו הוא רוצה להשיב ואמרזק >> כן משה רבנו אוהב ישראל היה ויודע שעצרת יום אחד בלבדו לא שבעת ימים היה אוהב את עם ישראל מה עשה עמד ותיקנה אחר שבת כדי שיהיו ישראל מתענין מתענגין שני ימים מה מה כל

העבודה שהם תורכים כל כך על חג השבועות וזה יום אחד הוא [נחירות בוז] רוצה מהשמיים חג שב זה משה >> כן משה תיקן להם שיהיה להם אחרי השבת >> שזה אומרך זה כמו >> מתענגים שני ימים >> הוא סידר להם כך הוא מחזק את >> זה לא זה מין גדול >> זה כבר זה משה רבנו >> בטח כי דבר השם בזה זה הוא אומר משה אמן אתה מבין >> משה מי דעתו הטוס והקדוש ברוך הוא הסכי >> ככה הוא חושב >> כן אבל זה מין >>

בלי אזכמת הקדוש ברוך הוא גם הצדוקים יודעים שאין משה יכול לתקן כן זה תוספות כן >> מה זה אמר יקנח >> לכאורה קשה אם כן מדוע אמר ר משה רבנו היה אוהב ישראל שאמרו הקדוש ברוך הוא אוהב ישראל ויש לומר שאם הקדוש ברוך הוא אוהב ישראל אם כן מדוע הוא צריך לצוות עצרת אחר שבת צווה לעשות יומיים עצרת באיזה ימים שיהיה אלא ודאי שלא אכפת הקדוש ברוך הוא בזה ולכן ציוה רק יום אחד >> משה ביקשי אחרי שבת והסכים עמו השם [‏צחוק] זה התוספות >> לא

לא יד יד בסדר >> פרסם לכם הלאה הלאה זה ענייני דיומה עכשיו >> קרא עליו רבי יוחנן בן זכאי המקרא הזה 11 יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע אומר לו אם ישראל היו הולכים דרך השעיר היו מגיעים 11 יום היא סמוכה ממש לארץ ישראל >> למעשה עם ישראל הלך את זה רק בשלושה ימים למה חרם >> ואם משה רבנו אוהב את ישראל היה למה היא חרם במדבר כבר 40 שנה אה אז למה אתם בבינו עכשיו מרגיש הטיפש הזה שרבי יוחנן מצחק אותו בק >>

למה למה אומר ברבי בכך אתה פוטרני מה אני איזה צ'אה פה [‏צחוק] כן אני לא ככה עושים אמר לו שוטה ולא תהיה תורה שלמה שלנו כי שיחה בתלה שלכם ואני צריך על מה למה אני צריך אתה מדבר שטויות אני צריך להביא לך ראיה מן התורה שאתה מדבר שטויות אני דוחה אותך בשטויות גם כן מי אתה בכלל אה ולא תהיה תורה שלמה אתה רואה היא מורכבת משתי תיבות של מה התורה של משה רבנו שרומז בתיבת מה משה רבנו אמר על עצמו ואנחנו מה תורה של מה התורה

שלנו מסורה מיד משה רבנו עליו השלום זה בן יוע אומר כסף כתוב >> אומר אתם לא אומרים מתוך הידיעה של הלימוד מתוך הלכה אתם אומרים את זה מדעתכם א אי איי איי איי עכשיו הוא אומר לו כתוב אחד אומר תספרו 50 יום משמע שסופרים ימים ולא שבועות תספרו 50 יום כתוב אחד אומר שבע שבתות תמימות תהיינה משמע שבעה שבועות מתחילים כל כל אחד מיום ראשון הוא מסתיים בשבת איך יהיה קודם פה אמרת לי סופרים ימים >> פעם אחת אתה אומר שבעה שבועות הכיצד כאן ביום טוב

שח להיות בשבת כאן ביום טוב שחל באמצע שבת יפה אם יום טוב חל להיות בשבת הספירה היא של שבעה שבועות מתחילים יום ביום באחד ביום ראשון מסתיימת בשבת וכאן ביום טוב שחיות באמצע שבת אז הספירה היא 50 יום שבעה שבועות לא מיום ראשון מכא מיום ראשון עד עד שבת מיום שני עד יום שני יודע מה זה תירוץ אחד ענה לו אוי אוי אוי או ‏a עכשיו יש בגמרא ארבעה תירוצים של רבי אליעזר סופר, רבי יהושע מונה, רבי ישמעאל מעמר, רבי יהודה למטה חוזה סימן פה רוצה

להגיד לו שעצרת לא יכו אחר שבת, יכול להיות שכולו ביום כזה, ויכול להיות כל הנפש לבית יעקב 70 הם רק היו 69 וכן 40 יכינו לא יוסיף זה 39 זה נקרא כבר 50 נקרא כבר 40 שומע מה שאנחנו סופרים 49 יום >> אנחנו סופרים 49 יום שאין הכוונה בתורה צריך לספור 50 יום אלא לספור עד יום ה-50 תראה תוספות >> סמוך ל50 זה עד ולא בכלל הראש כתב שכן דרך התורה שמגיע מניין לסכום עשיריה פחות אחת מונה בחשבון העשיריה אין משגיח על חסרונה האחד >> זה

כלל כשמגיע לחסבון העשיריה מגיע 9000 זה מגיע ל10,000 >> מעגל >> תעגל את זה לא תן תן צ'ק גדול 40 יקנו וזה 39 תגיל כלפי מעלה >> מגיע לארבע זה 50 זה 49 אולי קצת חושבזית משהו לו >> סלם מצוות >> עשה לו מלוכי >> הרב מה העיקר הוא רוצה להגיד >> לא עכשיו רבי אליעזר אומר אין צריך הרי הוא אומר >> כל הדרשה הזאת בס >> כן תספור לך >> שבעה ספרות תספור לך הספירה מסורה לך כלומר ספירה תלויה בבית דין שהם יודעים לחדש וספרתם

מה פירוש וספרתם הם יודעים לחדש את המועדות הם קובעים מתי מועד ספרתם לכם ממחורת השבת פירושו ממחרת יום טוב של פסח יצאתה שבת בראשית יום השביעי בשבוע שאלות זה מהשמיים אני רוצה תספור לך התורה מתכוונת באומרה ממחורת השבת תספור לך >> לא עליך נאמר לא עליה הנאמר הספירה עליך כלומר ספירתה בכל אדם לא צריך לשאול אם זה היה מחורת השבת צריך לשאול את הבית דין לא צריך לשאול אף אחד לא צריך לשאול אף אחד אתה יודע לספור לבד אם היה אם היה ממחות השבת אבל עכשיו

שאני אומר לך >> שהספירה זה לא שבת בראשית זה שבת זה יום טוב >> אז זה צריך >> זה צריך בית דין שהם >> שהם קובעים את המועד >> קובעים את המועדים ואז תספור לך על ידי בית דין אתה קובע מתי >> מה זה >> זה שהוא אומר ממחורת יום טוב אבל יצתה שבת בראשיתה ב >> שהיום השביעי בשבוע >> שספירתה בכל אדם זה לא צריך תספור לך כל אחד יודע לבד לא צריך מתי יכול בית דין כשאמרתי לך לספור לך זה בית דין עכשיו יצא

ספירת בראשית אם אליה מתכוונת התורה מאוחרת השבת לא היה צריך לומר תספור לך למה אמר תספור לך תסבירתה בכל אדם לא צריך לשאול בית דין מתי יחו לשביעי אם זה היה מאחורת השבת עכשיו זה תספור לך אז להגיד לך שבית דין קובע וככה אתה סופר לפי שבית דין אומר ובאמת אדם צריך להזתדן איך הוא כי לספור זה מלשון ספיר ויהנום רבנו הרי אומר כל יום שאדם סופר הוא ממשיך על עצמו אור של מוחין גבוהים מאוד מאוד ומשלים את עצמו להכין את עצמו [כחכוח] באור הזה זה

לקראת מתן תורה אם אדם אומר רבי שמעון בר יוחאי הסיר יום אחד [כחכוח] דן מסטרה דטהור עד כדי כך [נחירות בוז] זה לא דברים פשוטים דן מסטרה דטהור לכן יש לכם עכשיו ספר קצירת העומר ושם אתם יכולים לדמוד את כל העניין דע יש לך הספר הזה >> עומר התנופה >> עומר התנופה סליחה יופי. רבי יהושע אומר >> מי זה?

ד >> היד קיבל >> רבי יהושע אומר הוא היה בא לפניך רבי יהושע אומר אמרה תורה מני ימים וקדש חודש מני ימים וקדש חצרת יפה אתה רואה מיני ימים 29 ימים קדש חודש ביום ה-30 אותו דבר זה ככה אמרה בראש חודש כל ראש חודש אותו [נחירות בוז] דבר מנה א עכשיו מחר זה כבר ערב ראש חודש צריך לעשות תשובה מיני ימים 49 ימים וקדש עצרת ביום ה50 מה חודש סמוך לבי אטוניקה מתי צריך להתחיל למנותו בסיום החודש הקודם הפצרת צריך לביאתוניקר באיזה יום תאריך קבועת צח

למנות סמוך לביאתו >> ואם תאמר עצרת לעולם אחר שבת איך תהיה ניקרת מי שלפניה זה לא יכול להיות ניכר לפעמים זה יכול לך עצרת זה יהיה ב כל פעם התחיל לספור מיום אחר אמת זה הכי טוב כך רבי ישמעאל אומר אמרה תורה ועומר בפסח ושתי הלחם בעצרת עומר מביאים בפסח ושתי לחם בעצרת ונאמר שבת למטה כתוב עד ממחאות השבת השביעית תסברו 50 יום וקרבתם מחה חדשה להן שם מה [נחירות בוז] להלן? רגל הוא תחילת רגל סמוך לה. מחורת השבת זה חגילת רגל סמוך לה שמקריבים שתי

הלחם תחילת חג השבועות. אף כאן ספרתם לכם מחת השבת רגל שזה יום טוב שזה פסח על רגל סבו מתחילים העומר מחרי חג הפסח תנו [כחכוח] רבנן אתה איתי מאיר יופי יופי יופי יופי יצא ביום ראשון אז כבר נגמר אחד עוד עכשיו רבנ כלום שרבי >> נכון דילקתי מה שאמת זה אמת רבי יהודה בן בתרה אומר נאמר שבת למעלה אמרתי את זה מהזה >> לא הרב לא שתי מסתמים במ >> אה שתיים גם למעלה >> נאמר שבת למעלה שפתי ונאמר שבת למטה לא אמרתי את זה עד

מחשבת ישרו 50 יום אתם אתם ישנתם כנראה >> אני אמר שבת למטה מה להל מחורת השבת ברגל בתחילת רגל סמוך לה [נחירות בוז] שתי הלחם אף כאן שפתי לחם חדש שבת גד רגל סמוך לו מקריבים את העומר רגע ש פסח צריך להחזיר את הכלטת בבקשה >> לא עבזה >> למדתי את זה מה זה לא עוד >> פעמיים רגלת >> אני אסביר איפה >> פה על הרגל בתלת רגל >> רבי יהודה בן בתרה >> כן שט למעלה >> יש כתוב ש תשובה לפני זה >> לפני מה

שכבודו אמר >> לא הבנתי את ההבדל בין רבי ישמעאל לרבי >> רבי ישמעאל אומר אמרה תורה הווה עומר בפסח ושת לחם בעצרת מה לען ברגל בתחילת הרגל כלומר בלחם בשתי בשתי הלחם מקריבים ברגל בתחילת הרגל זה יום ההקרבה תחילת הרגל זה יום העקרבה אף כאן קורבן העומר ברגל בתחילת הרגל זה הקרבה ואם אם תין ליום ראשון אם תמתין זה יוצא שאחרי יום טוב ראשון של פסח זה לפעמים סוף הרגל לפעמים גם אחרי הרגל כלומר אם חל יום טוב ראשון של פסח ביום ראשון הביטוסים מתחילים לספור

רק ביום ראשון הבא אתה רואה רואה תוספות שאחרי הפסח >> למה הרש אומר הוא בסכילת רגל >> מאיזה מי אמר אני אומר מחרת השבת עושה שבת >> זה יום טוב זה יום טובת זה לא תחילת רגל הוא לומד מפה העומר על שבועות >> שבועות הוא לומר כמו בסוף החג [כחכוח] >> בשבועות >> בשבועות אתה עושה שתי הלחם >> ברגל עצמו >> ככה לומד >> מהסוף להתחלה >> תראה את יהודה בן בתרה איפה אתה רבי >> רבי שמעל זה זה רבי ישמעאל זה רבי ישמעל >> כלומר

תמתין יום אחרי יום טוב ראשון של פסח ואז אתה רואה >> אז שתי לחם לומדים עלם הוא לומד על הערה >> אותו דבר רבי יהודה בן בתרה אומר שבת למעלה מספתן לכם ממחורת השבת >> ונאמר שבת למטה עד ממחורת השבת השביעית תספירו 50 יום זה אותו חג אותו חג צורתם לכם ממחורת השבת לא זה יום טוב יום טוב של פסח מה להלן מחורת השבת השביעית ששמה חג שבוע >> זה חג שבועות רגל בתחילת רגל סמוך לה שמקריבים שתי הלחם כןגש סמוך >> מקריבים שתי הלחם בתחילת

חג השבועות ישר אתה מקריב שתי הלחם כוונה ברגל >> שמה נאמר שבת לגבי ב >> מאחורת השבת מדובר ברגל >> ותחילת הרגל אתה מקריב את שתי הלחם בתחילת חג השבועות סמוך לה >> זה הכוונה סמוך לה זה סמוך לשבת שזה השביעית יום האחרון של השב השבועות שספר נקרא שבת >> בסדר יום אחרון שספרנו זה נקרא שבת זה עכשיו זה מחורת >> חשבתי שהרגל עצמו אף כאן ספרת אחר מרכת השבת >> זה כעין גזרה >> רגל בתחילת רגל סמוך לה אתה רואה זה זה היה הסוף עכשיו

זה התחלה אף כאן מה שכתוב בתחילה ספתנו אחרי מוחות השבת אחרי הפסח מדובר ברגל נכון תחילת הרגל סמוך לה מקריבים את העומר >> סמוך לפסח שאתה צריכה >> ליום טוב של פסח >> ורבי ישמעאל לא דורש שבת שבת גזרה שווה רבי ישמעאל לא הוא לא מדח סוף השבוע שספרת שום >> זה נקרא שבת כאילו השבוע היום >> אז זה כמה ימים יכול להיות שבת שבת שבשבת סוף השבוע יום 49 >> יום 49 נקרא שבת לא הבנתי למה רבי ישמעאל לא לומד מגזרת השב הוא בעצמו רבי

ישמעל דורש מקל חומר גזר שבניו וכתוב אחד מה הוא אין לו לא הבנתי למה הוא לא הלך >> זה מה שהוא קיבל מרבותיו >> שאין גזרה שבת או שבת שבת >> זה מה שהוא קיבל אין אדם דן מעצמו אלא מה שקיבל מרבותיו תנו רבנן לא עכשיו זה בסדר >> לא תודה תודה טוב >> תנו רבנן שכל אחד >> אז רגע אז רבי ישמעלך למד כתוב מהלן >> רגל רגל >> רגל בתחילת רגל בשתי הלך הם מקריבים רגל ברגל עצמו והיא יומה הקרבה כן תחילת הרגל היא

יומה הקרבה >> אז גם העומר זהמה >> צריך לקרא לו תחילת הרגל.

אתה יודע למה זה נקרא תחילת הרגל? כי יש ל תשלומים כל שבעה. לכן זה נקרא תחילת הרגל. אה בשבוע >> מה להלן שתי הלחם רגל בתחילת הרגל זה יום העקרבה >> שתי הלחם אף כאן קורבן העומר צריך להיות ברגל בתחילת הרגל >> ואם אתה תמתין בעד יום ראשון שאחרי יום טוב ראשון של פסח כמה ימים >> אז זה כן יצא לפעמים בסוף הרגל >> רחג נכון >> בכלל עברג הרבה פעמים >> זה כבר לא רגל יום ראשון >> זה דעת רבי יהודה רבי זה דעת רבי

ישמעאל רבי יהודה אומר לו נאמר שבת למעלה ספת אח ונאמר שבת למטה עד ממחורת השבת ספרו 50 יום מה להלן עד ממחורת השבת השביעית זה מדובר ברגל בתחילת הרגל סמוך לה שמקריבים שתי הנחם בתחילת חג השבועות למה זה תחילת הרגל כי >> שבעה ווזה >> עומר לא סמוך לשבת >> סמוך לשבת שזה תשעה היום התשעה ו40 אף כאן מלחם ממחרת השבת ברגל >> סמוך >> בתחילת הרג בתחילת הרגל סמוך לה מקריבים את העומר תחילת כס פסח אז לא כמו שאומרים הדוקים והבייתוסים תנו רבנן חתם לכם

שתי ספירה לכל אחד ואחד >> עכשיו מלמד אותנו איךספרתם לכם ספרסם לכם ממחרת השבת אז אומר ספרתם לכם שתהיה סע כל אחד ואחד מחרת השבת מחרת יום טוב מי אמר [כחכוח] הנהלן מחתות שבת בראשית כמו הביתוסים רבי יוסף ברבי יהודה אומר הרי הוא אומר תספרו 50 יום כל ספירות שאתה סופר לא יהיו אלה 50 יום מאותו תאריך אז כמו שכיום כשיום ראשון של פסח חל בשבת אתה סופר למחורתו כך [נחירות בוז] תמיד תספור למחרת יום טוב ראשון של פסח ואם תאמר ממחרת שבת בראשית לפעמים שאתה

מוצא 51 יום מחרת יום טוב ראשון של פסח >> פעמים 52 >> פעמים 52 תלוי מתי היה >> אם יום טוב ראשון של פסח עד ביום ראשון אז זה 51 יום אם יום טוב ראשון של פסח רק ביום שני אז זה בשבוע אז שמקדשים על פי הראייה אז אז זה יהיה שתיים לא בדו פסח פעמים לא הדו ראש ולא בדו פס >> יופי יותר רבי יוס יהודה אומר אומר ספור חמיש יום כל שבות שאתה סובר 50 יום ואם תאמר צריך לספור מחות שבת בראשית פעמים אתה

מוצא 51 יום פעמים אתה מוצא 52 יום אחד יום טוב ראשון של פסח פעמים שאתה מוצא 53 ימים 54 55 56 רב אומר אין צריך לכל התירוץ הקודם הזה אלא >> הרי הוא אומר תספור לך שבעה שבועות תספור לך הספירה מסורה לך כלומר ספירה תלויה בבית דין יצתה למדנו כל זה למעלה הם קופעים לך את המועדות הם יודעים לך דרך שמסרתם לכם מעד השבת שזה ממחרת יום טוב של פסח ח זה לבית גן הכוונה >> כן יצאה שבת בראשית ספירתה יצאה שבת בראשית ספירתה בכל אדם

מתי יכול כל אחד לספור אתה לא צריך לשאול את בית דין מתי הוא חוזר על זה למדנו >> רבי יוסא אומר זה היה עיקר הדברים שלהם רבי יוס אומרחות השבת מחת יום טוב אתה אומר מחת יום טוב אין עולם מחת שבת בראשית אמרת וכי נאמר מחת השבת שבתוך הפסח ואלו לא נאמר אל מעות השבת כל השנה כולה מלאה שבתות זה ובדוק איזה שבת אתה לא יודע איזה שבת הכוכח שהתורה התכוונה תדבוק איזה שבת [צרחות] אם אתה אומר שבת בראשית אלא ודאי התורה התכוונה ליום טוב של

פסח ועוד תירוץ נאמרה שבת למטה נאמר שבת למעלה מלא עלן רגל בתחילת הרגל אף כאן רגל בתחילת הרגל אתה רואה כל זה להוציא מדיבן של צדוקים שאדם לא יטען לרגע אחת שיש להם איזה צדק בדבריהם.

רבי שמעון בן אלעזר אומר כתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות כתוב אחד אומר שבעת ימים מצות תאכלו א כיצד מצא שהיא אתה יכולה שבעה מן החדש אתה יכול לאכול שישה מן החדש היפה אתה לא יכול לאכול את כל מצן החדש למה ביום כתוב ראשון של פסח אתה לא יכול מצא מחדש רק משלישן >> רק מתזן מיום של מחורת יום טוב ראשון של פסח בוקר רבע עומר ואם הביתוס כמו הביתוסים לא תמיד יש שישה ימים לאכול מן החדש מיום אבח עכשיו עוד נמשיך את הפסוק עד

עכשיו למדנו איך איך זה מתחיל >> שבעה שבועות תספור לך לא >> ספרתם לכם ממחו הוראת השבתכם >> מיום אביכם עכשיו אתה אומר התנופה שבע שבתותי ומותיינה >> עד ממחורת השבת השביעית תספרו 50 יום תספרו >> יכול הגמרא שואלת יכול לקצור ויביא >> לא ככה >> ביום [נחירות בוז] אביכם אני רק המשכתי את הפסוק ביום אביאכם ממשיך הפסוק את עומר תלופה שבע שבתות תספרו תספרו 50 יום שואלת הבריתה יכלו לקצור ויביא ואם מתי שירצה יספור תקצור תביא את העומר לבית המקדש ומתי שאתה רוצה תספור לא

אמר הפסוק אלא שמחרת השבת תביא את העומר שזה הזמן מתי שתרצה תתחיל לספור כבר אתה יכול לספור אבל אתה לא חר מהיום מתי שתרצה תספור תלמוד אמר מהחל חרמש בכמה תחיל לספור שבעה שבועות תורה קבעה זמן הספירה אחרי הקצרה אם אחרי חרמש >> אחרי הקצרה לפני ההבה לפני ההבואה נכון >> אם יחל חרמש תחי לספור יכול לקצור ויספור ביום בוא ביום כמצווה ואם מתה שירצה יביא את העומר לבית המקדש תמיד אומר מיום אביאכם אם נספור לפני יום ההבואה אם יביכם יכול לקצור לספור ויביא ביום ששתן

יעשה ביום 16 בניסן לא בלילה למה אני אמר שבעה שבתות תמימות ינה אם אתה הייתה מוצא שבע שבתות תמימות שאתה מדין בערב יכול לקצור ויביא ולספור בלילה כלומר שלושתן יעשה בליל 16 אתה אומר מיום הביכם הקצת קצירה בספירה בלילה ראה ביום >> אז ראינו כל מיני טעמים שמחרת השבת זה מאמחרת יום טוב ראשון של פסח לא מחרת שבת בראשית אמרבא מחר כולו יתנו אתה רוצה היום או מחר זהו מחר >> מחר יונה בלילה אבא של יום אבא שלי עוד מה יש לו >> אתה רואה אותו

נחמד כזה היה לו זקן פתאום הוא נהיה עשיר איזה זמן לא יודע מה קורה מהר מהר לפתוח הלכות אני לא יותר שניכם זה רש אתזהל מהזה כן זה של >> לא יודע מה זה זה לא הביאו לי לראות א לא שלי >> מה פתאום >> הבן שלך הביא את זה אני לא יודע מאיפה הוא לא שאלתי אותו סימן קס"ז מקום זמן הבציעה כך כתוב המקום זה ברמות לא >> בציאת הלחם >> איפה עושים ברכת האילנות בגבעון >> ואיפה אוכלים >> אבל צריך להביא כל שנה כזו

כל שנה צריך מטריות >> לא לא צריך רציתי שגיד לא הרבה שני לא תבט >> אה אל תדאג הכל יהיה בסדר בעזרת השם מי אני יום אח [‏צחוק] >> לא למה צריך להכין חלה גדולה אולי לא יודע טוב נראה >> מה יש לך איזה סעודה >> תמיד >> אתה רוצה ל >> ראש חודש >> איפה פה שרח >> איך בית הכנסת נביא אברהם למטה בעולם >> אתה יכול להכין למשהו עוד >> אשרך [כחכוח] לא לא מתכוון על זה הוא יודע מה אני מתכוון עוד [‏צחוק] אתה

תכין קוב נראה בוצע בפת צוחק צוחקת 15 >> מה פתאום לא יש אומרים רבי יעקב אני חושב יוסף היה אומר שצריך לכבות את האורות יש בליל שבת כמו מברכים להדליק נרות מכבים את האורות ומדליקים ככה הוא אומר נכון אתה גם מכבד את הנרחג >> מה זה מכבד את הור רגיל זה רגיל חב את כל האור שבת בבדיקת חמץ >> אה אה בבדיקת חמץ אתה מכבה גם אני לא >> כל רגיל לא כנראה ככה ראיתי אצל אביך טוב מנהג מרוקו כנראה אנחנו ראים לישראל והם יודעים מה

שהם אפשר לא לראות את אחד את השני אחר כך איך ש יתקלו הבודקים אחד בשני בוצע בפת במקום שנאפה היטב צורתיות >> אז מי שיש לו פרוסה רק אז צריך לבצוע מהקשהפר מהפרנה >> עכשיו צריך להכין הרבה פרנות למה עכשיו אנשים לא כל כך יוכלו אה >> כן אבל יש בטחו כבר מתים >> מה זה קשור שניון >> תקנה לך מקפי בבית שאפי לאנשים א אני מקפי >> לא הם לא צריכים אחר כך להקפיא את זה >> פלו את זה בשבת ה >> טוב אל תביא

הלאה הסעודה אני יכול להגיד >> מאיזה סעודה של ראש חודש >> לא לא צריך כלום אל תדאג לא אני לא עושה עכשיו צריך אה לשמה לה >> עכשיו >> שמה יבוא חלה >> מאיפה יחתוך >> צריך לפצוע שיפה >> נראה בפת דידן שצוע בפת בצד פת ויחתוך בצד העליון והתחתון יחתוך פרוסת הבציעה אומר צריך לבצוע על פת שלמה אבל לא ישאה בין הברכה לאכילה התשקנז מה הם עושים אחרי שהם בירחו הם רק פורסים לא >> מתי פורסים לפני הברכה או אחרי הברכה איך איך עובר לעשי

>> יחתוך פרוסת הבציעה וצריך לחתוך מעט שאם יחוז בפרוסה יעלה שהרי כיקר עמו שאם לא כך חשוב כפרוסה אז אפילו הוא פורס התחיל לפרוס אותה כן ואם יואחז הפרוסה הכייק קרתה עליה פרוסה ונחנה מחובר את הפר והיתחיל לברך אחר שסיים הברכה יפרדנה כדי שתכלה הברכה בעוד שהפת שלם >> לא יוצא פרוסה קטנה כלומר פחות מכזית מפני שנראה כצר עין לא פרוסה יותר מכבצה פני שנראה כרעבתן היו בוצעים ואת זה הוא אוכל כל הסעודה ובשבת לא יחתור בכיכר עד דרכה כדי שיהיה כיכרות שלמות מכל מקום אם

שכח וחתך כמו בחול חול אין מזיק ונראה ד לא יבצע יותר מכביצה היינו דווקא בחול ואוכל לבדו אבל בשבת או שאוכל עם הרבה אנשים צריך לתת מן הפרוסה לכל אחד כזית מותר לבצוע מה שרוצה בסדר יברך המוציא לחם מן הארץ והמברך יכוון לאמן שאומרים יתן רווח בין לחם ובין מי שלא יבלה עמים לחם מן הארץ שלא יצא לחמין נותן רווח ביניכם ימין הארץ שאינו לזו אותה סה אומר >> עד כדי כך זה חשוב 150 הנותן רווח בין לחם למין מובטע לו שאינו נזוק באותה סעודה כף

החיים כףח >> רווח להוציא לחם >> שלא יגיד לחמים ז לא מה זה ש >> אבל לא יברך עם כפפות >> אבל צריך להגיד המוסי בה' לא יגיד מוציא לחם מן הארץ >> המוציא אני שמעתי יש פרשים שאומרים ברוך אתה שם מוציא מן הארץ לא הם מוציא יש אפילו מעריכים בעיה הזאת למה צריך לראות שבפנים יש עוד ה לפי הקבלה אומרים בתוך הה הזאת יש עוד ה כן ה של הארץ להטיז את הה של הא >> הארץ מה יעריך אותה שתשמע כמו שניהם ההם מוציא >>

לא ההמוצי הם מוציא יריך בה שתישמע כמו שני ה >> המוציא כן אין לברך קודם שיתפוס עליכם תמיד לפ ממהר הוא לא תפס את הלחם ברוך אתה השם עולם אחר שצוב לא אלא קח ביחד לאט לאט אני בשיעור אני אעזור עליך בשיעור אמרנו שהיום נראה את ברכת האילנות >> למה יש לנו ללכת לברכת האילנות כן תביא הגדה פה >> חם אחדס משתדל מאוד להתענות בערב ראש חודש ניסן זה מחר כן >> אבל אם יש יום הולדת >> אם יש לך יום הולדת >> אז שיהיה לך

מזל טוב לא בלב חוזקת >> היה כבר >> מחר מחר >> מחר היום בלילה >> אז היום בלילה תעשה חגיגה >> מחר תעשה מסיבה יכולה בצהריים בצהריים אפשר לקבל >> כן כן צריך לקבל שתדל מאוד לתעלות בערב ראש חודש ניסן ולאמר סליחות ותחלונים גם משל מכפיד אומר השתדל בערב ראש חודש זה כל הפחות הגענו המקפידים שלא יתענות אחר המוןד מכל מקום בערב ראש חודש שרי למה שראש חודש ניסן עצמו זה יום תענית דבומתו נדה ואביהו >> מנהג ירושלים לעלות לקברי הקרובים בערב ראש חודש ניסן בראש

חודש עצמו לא מה >> בראש חודש >> מתו נדב ואביו >> אז ראש חודש מתן לא ראש >> יש מטענים בראש חודש עצמו במרן כתוב >> מנהג ירושלים לעלות את קברי הקירובים בערב ראש חודש ניסא >> אי אפשר כל החודש אחר >> צריך ליתן מאות חיטים לצורך עניים בזוהר הקדוש החמיר מאוד ממי שאינו נותן לעניים מי שנו משמח לב כמה זה עולה סע ל יצחק פה 1000 האלף לכשמו כל שר כמה אפשר לתת 10 שנים 20 שנים כן אין נופלים על פניהם בכל חודש ניסא גם

אמרנו שמנהג טוב מראש חודש ניסן לקרוא פרשת הנישיאים או זה מענה גדולה אומר הזוהר הקדוש הנשיאים בזכות מהנשיאים זה תמחומה מתקיימים שמיים וארץ אלה תלודות השמיים וארץ בזכות מי מתקיימים השמיים והארץ בזכות אלו שמות בני ישראל שהם יב נשיאים זוהר הקדוש אומר אמר רבי שמעון אנמלא לא קריבו אינן תרסר נשיאין לא יכין עלמה למקם כמה תרסר נשיא ישמעאל עד כדי כך להםשר שלהם >> לכן צריך מאוד מאוד להשתדל על המקרא הזה ואז מעורר קדושת היום הזה אותו שבט כמה עתרות נתן היום הזה טוב וגם טוב

ליתן מראש חודש ניסן עד לאחר קריאת פרצ יום שלושה אנחנו פה עושים במיוחד חוץ מהשלוש צדקות יש [נחירות בוז] קופה מיוחדת רק של זה שעושים למה אחר כך צריך לקרד עלים תפילה לבקש בקשה >> כמה כמה שנים >> כל יום 3 ש₪ זהו >> כן אתה יכול לשים 310 יש כף החיים מדבר על התקה הזאת >> על מה >> על הצדקה הזאת >> כף החיים >> כן הביאו את זה פה ברב >> על הצדקה >> [כחכוח] >> כל יום שלוש >> כתבתי את הכל אין לי

סבלנות מה המעלה של מעלת הצדקה >> רגע אני בודק מתחת יום שבת הפריש ביום ראשון 12 יום יהיה 36 פלוטות ויום יגיד שלוש יה חשבון טל כת ויום יד כחשבון מה בעלה בכוח הוא יכול למעודות בידו וכולי יג הריח מועד חולחי כתב שם [כחכוח] שצדקה זו כנגד נרען שלהם וזוכה לעלות אפילו בגלגול מה אני לא כתבתיות >> שמה >> שניתן עוד שלוש הוא יכול לעלות את >> אין גוזרין תענית ציבור בכל ימי החודש ניסן ואונם תענית יחיד מותר להתענות בחינה [כחכוח] מנהג הספרדים שלא לומר מזמור

יענך השם ביום צרה בכל חודש חודש חודש ניסן כן מי שרוצה לסי את הבית יותר טוב עכשיו לעשות קודם פסח >> מן הדין אין סוג באכילת מצה אלא בערב פסח מכל מקום יש נוהגים שלא מראש חודש ניסן ויש נוהגים 30 יום קודם כן >> טוב >> כן שלושה פרוטות >> נהרןיש מיש >> כן כן בסדר ניתן עוד שלוש יכול לעלות אותה >> איפה כתוב שמתן עוד שלוש בהמשך >> רגע חיילה בסדר יתן עוד שלוש כתבנו שוש יהיו מה >> מה כן >> שיזכה לעלותם אפילו לעמודים

בגלגול בהמה או בעופות או בעסב השדה וזה מה אדם פיק אדם עשה הצדקה קו הישר >> שם ישרך ויחייך סך הכל >> מה זה עם הגלגול >> 415 >> ברכת האילנות >> מה זה ש >> מברכים ברכת העילנות בחודש סן גדית בגמרא >> היוצא בבין ניסן ורואה אילנות שמוציאים פרחים מברך שלא חיסר בעולמו כלום ברא בו בריות טובות וילנות טובות להענות בהם בני אדם. הקדוש ברוך הוא ברא בעולמו כל מה שנצרך. לא חיסר מאומה. לא חיסר בעולמו כלום.

>> והתעצם בברכה זו מאוד. אומר >> יש בזה סודות נוראים. בפרט שיוצא חוץ לעיר ועל ידי נתקנים נשמות המגולגלות. מברכים אצל שרבי היינו הולכים פה לא יוצאים מחוץ לא [כחכוח] פה יש היה ילנות שני ילנות שלוש בבית של הרב >> פה שלום רפעיני >> ממש פה שהם מכירה שירופים אזר >> כן זה אחר כך הרב שרבי היה הולך ברגל הולכים לא רחוק פה >> הרב מה הוא מתקן בברכה הזאת את הדצחם מברכים בשמחה ובמתבטינות ובכוונת הלב אל מברך אלא פעם אחת בשנה ולא יותר גם אנשים

מברכו ברכת הלות בחודש ניסן כן פסק מורנו מפלדור שאנשים חייבות בו ברכת האילנות וכן פסק פסח פרנק אני לא ראיתי אצלנו נשים שברכו אני אוכל נברך אנשים אז צריך לעשות גם עזרת נשים אז >> אשתך הייתה הולך לדבר ברכת האילנות אני עכשיו אמרתי כבר לרבנית בשנים האחרונות ישח ששמ >> אין פריחה >> שמעתי שבחוץ לארץ מביאים עציץ גדול בבית הכנסת ויש שני שני עציצים והם מברכים אצלכם ככה עושים צרפתיות אפשר בבית חסד ש >> הלש בקודל עושים ככה >> הרב שהוא אומר כך פסק מופת הדור

לברך מסחם עובדיה >> זריזים מקדינים מצוותר בהקדם כל מה שאפשר והטוב ביותר ביום ראש חודש ניסן לכל פנים יכול לבלר ברכת העליונות בהמשך כל החודש אומר חודש צ בחרך יברך בלי שם מלכות מחקה יוסף טוב לצ לצאת [כחכוח] מחוץ לעיר לברך ברכת העניינות מישהו אנוס או שאין לו כוח יכול לברך קתנות שבתוך העיר וכן טוב לשאול רשות מבעל האילנות וגם אם רואה את האילנות בחוץ מפני הזה קראייה שמעת תשאל לנו את בעל האילנות קרקמת חברות >> הוא לא רוצה שישימו לו עין רעה זה גמרא כאן

בכמת חברות יש עין טובה עושה נזק בע >> טוב אפשר הכל ביום אחד כבוד הרב לאט לאט >> מאוחר >> כן אבל יהיה לך מחר ברית אולי מחרתיים השם הזמין לך מה אם אתה רוצה מהיום אני אתן לך מבטיח עכשיו >> אה אין בעיה היום הייתי בברית >> דווקא ש של צרפתי היה מועז מ טוב דווקא >> צורףיצ >> אה אה והצלחה מישות מצוות אלו הן דף מד הנה ברוך השם סיימנו תרייג מצוות אלו הן 613 מצוות שאמרו לו למשה בסיני אתה יודע שבספרים כתוב שצריך

לחזור עליהם כל שבוע או כל יום אפילו איך אדם יופני לפניו כל המצוות שהיו לומדים אותם מצוות שלחס >> אני שמעתי ישורון עליו השלום >> כל בן יש חי בעל פה ישרון הבן של רבי נבחן אצל רבי יוסף זרוק אני הייתי שם שהוא נבחן ואז מזה למדתי נחדים שלי מי שרוצה מתנה יפה צריך לבכן צי בבר מצווה כל הלכות כל סל רחמני וכל אלה נבחנו כל בן איש חי [‏צחוק] כן כן זה לא פשוט עושה בן חי יעקב ועושה בן איש חי >> הרב יעקובי >>

כן כן נולד לו בן >> הוא יהיה פה בשבת בני אנו אלו הן 613 מצוות שאמרו ללא למשה >> בסיני הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן כלותן הכלות ודקדוקין ביאורין של מכל מצווה ומצווה היא תורה שבעל פה שקיבלו מבית דין מפי בית דין בית דין מפי בית דין ויש מצוות אחרות שנחדשו אחר מתן תורה קבעו אותם נביאים וחכמים פשטו בכל ישראל כגון מקרא מגילה נ חנוכה תענית בתשע באב ידיים עירובין ויש לכל מצווה ומצוה ממנו פירושים תחתוכין הכל תבראר בחיבור זה כל אלה המצוות שלח שוחמנו קבנו שומרם

שנאמר לא תסרו מכל הדבר ואין תוספת כל מצו מה זה >> ועל מה הזהיר התורה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו שלא תהיה רשאי לחדש שלא יהיה רשאי לחדש דבר ולא מר שהקדוש ברוך הוא ציווה כמצווה לתוספת למצוות התורה או לחסר אחת מאלו ה60013 מצוות אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו זמן מצווה דרך תקנה או דרך הוראה או דרך גזרה אין זא תוספת שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה ואילו אמרו כן היו מוסיפין על התורה אלא

ככה ככה אומרים שהנביאים אם בדין תכנון מצבו לקרות מגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא תשועות שעשה לנו וה קרוב לשבעתנו כדי לברך הללו כדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחה התורה שנאמר כי מגוי גדול אשר לא אלוהים קרובים אליו כאשרם אלוהינו בכל קורנו אליו על דרך זה היא כל מצווה או מצווה שהיא מדבר סוף סופרים בין עשה בין לא תעשה וראיתי לחלי חיבור זה לרב 10 ספרים 14 ספרים >> ספר ראשון החלות בו כל המצוות שהן עקר דת משה וצריך לדעת אותן תחילת

הכל כגון ייחוד שמו ברוך הוא באיסור עבודה זרה וקרת בשם ספר המדע ספר [נחירות בוז] שנכלל בו המצוות שם תדילות שנצבו בהם כדי לאהוב את המקום זכות מתכגון קריאת שמעון תפילה תפילין ברכות מילה ברכות בכלל לפי שהיא אות מבשרנו להסכיר תמיד בשעה שאין שם לו שם לא תפילין ולא ציצית וכיוצא בהם קראתי ספר זה ספר אהבה מה זה אין לו שם תפילין >> הוא נכנס לרחק >> אה אה בסדר ספר שלישי איך לא לקבור כל המצוות שהם בזמנים ידועים כגון שבת מועדות קראת אותו ספר זמנים

ספר רביעי החלול בו מצוות שהם בעילה כגון קדושין ויבום וחליצה וכשה בספר נשים ספר חמישי שיכלול בו מצוות של ביאות האסורות מצוות של מאכלות אסורות פי שבשני עניינים אלו קידשנו המקום הבדל מן האומות בעריות מאחלות סולות שניהם נאמר ואבדיל אתכם מן העמים אשר הבדתי אתכם מן העמים וקראתי שבר זה בשם קדושה ספר שיכלו בו מצוות שיתחייב אדם בהם מי שעשה עצמו דברים כגון שבועות נדרים אחד ספר סב הפלאה ספר שביעי ול מצוות שהם בזרע הארץ כגון שמתין יובלות מעשרות תרומות שר מצוות אני אני גליעמהם מעניין

קראתי שם זרעים ספר שמני חל במצות שהם בניין מקדש וקורבנות ציבור וצמידין וכנתי ספר זה ספר עבודה ספר שכל במצוות שהם בקורבנות היחיד וכנתי מספר זה בשם קורבנות ספר עשיר נותלול במצוות שהם בטהרות בטומאות וקראתי אותו בשם ספר טהרה ספר אחד עשה חלות במצות שבין אדם לחברו ויש בהן א חזק >> הזק ידיעה בממון או בגוף כס נזיגין ספר שני עשר כל בו מצות מכירה קניה ככה ספר קניין ספר 13 בו מצות שבין אדם לחברו בשאר דינים שאין בתחילת הנזה כגון שומרים בעלי חובות טענות כפירות

כ משפטים ספר רבעזר מצות מסולות מסנדרין ככל מיתות בית דין קבלת עידות ודין המלך מלחמותיו קדש ישראל בשם שופטים וזה עד פה כן לאט לאט כן מפה אתה לומד איך לעשות לך סדר בראש מה אתה צריך לסדר איך זה הולך כל הסדר כל המצוות אחר כך אני מחלק לך את זה עושה לך חוזר על המצוות לפי הספרים דת נוח >> מה אתה אומר >> התחיל במחר דת נוח >> למה >> כי הוא חוזר עוד פעם על כל המצוות לפי הספרים >> אז הוא צריך תראות אז

מחר להתחיל ספר המדע >> זה זה למה לא צריך את זה יחזור על זה >> בכל ספר וספר זה יש חודש אחד אנחנו הולך רחור בינתיים צריך להתק אבל התמדה זה ש >> משתדלים אנחנו משתדלים כבוד הרב >> זוהר זוהר זוהר דף כן נכון ברנ >> דף תרדבר זה רש עלמין דוד חילו יש כפ דרגילה כ ישחוכמה על העם וברנרעלמהחת כפ כלום עצמו ואי כל מישראל אבל שמה בחושב אלד כל ופניין כל דבר כל בדור כלחר כל הין דרזדס הדין הן עליה עובה ויהיה דינה ביטוח

דנות גדלכות דינה השם אין צעיד על מרכל שם דרג שכן נשאר פחות מינה דוד כתיב כלה חשיבן חשיב שמ [גניחות] אלוהים עלנה דינה זה צריך להביא את זה בהתחלת כללי החוכמה אומר לך דינה בהיפוך הדמ >> שם אל כך וכך הוויה כן עכשיו אדו דכתיב על מה זה מדבר כל החשיבין אלוהים סעיד על אלה דירה אלוהים ואלוהי האלוהים והי אלוה על כל ולת אלוה עלה צבעות צעיד עלה כנכתיב חוסב עבד בח שדי עלוא אמר להם למ די עמד בתחומה לא התפשטת יותר ועוף למיה ורוחה ואישה

עוף אחי כן זה טובה אתה יודע כל הוויה בשם זה הדין עלה אחד אבה יהיה הוא יחיד קודם דבר על מה המי אבא יהיו צריך להתקרע בשמאר כינוין כגון רחום חנון דין מי סגין כולנו שמנו חינון אלא התקרה לשם כל עלמין פרינדלות חז זה היה שולטנות עליו ופכי נשמתה השולטנות איבר תגופה אמתלה לגבה לא תוד מילה והקיעו בעצמה דברלה ולתלוה על דבר להעוד נשמתה לכמה שני מכסות גאולה מדלו אחי למראה קולה גינדה היא הדמיה בשודנותה דינה כל דברי גופה אבל לא במילה אחרה פתום הכורת שצחק

תשובה תגיד צריך צלי בצ >> חברה אדוני אלוהינו שירו כתרות הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר אשר תשמע הצאות חתן כמו הצעות כאשר ציוית אותם על יד משה כך כתוב תורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטעת ושחלת וחן בינן סמים ולבונ זקה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה כעניך שמים נטף ושחנת וחלבנה שמים ולבונה זכה בת ובת יהיה ויאמר עדן משה קע לךמים נטף זכרת נמר [נחירות בוז][כחכוח] יהיה בבת בתקר יהיה בבת בתקמר אומר הזו הורחזור שו הזו מה זה >> אה ה

עשית אותה כדור קודש ממנה דת מנ פני הדות מועד שמה קודש קדשים כן לכן נאמר והקטיר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר בהטיבו תן לי עוד כטרנעלות אהרון תן לדות בין הרבים כד תמיד פני אדוניכם תבנה פתאום כתות קצת 398 365 חמישה כמני מותח מני בכל יום צית בבוקר תבר שלושה מנים ים שמהם ככס כן גדול נותן מלחום בחזר מרטשת ב יום הכיפורים כדי לקיים מצווה דקה מן הדקה 11 סמנים היו בא ואלו הן הצורי והציפור חן בנימור ציעה שחר שפש כפסין חמק מלחבי נתן אומר

אב כפושי נתן בדבש חס מבר שמפי הכבוד תני רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר דטב תבדק מני שהכל יפה בן סמים פתח חתן לשלמנו אמר ודק אם כמידתה כשר 60 בחור תור של דבש יכול ולמה הם מנו אדוני אומר עליהם כן פות עשו כחו מנח מעצורי עסוקח שנחנכות ולות פות מושכדים חינחה היה אומר עליהם ישראל סדבנו כנפוזות עשו כחו מסמרת הארץ מחינה מחינה אומר עליהם כפזות עסוקיש מנחה בנות משהו פסח קחת סף געתם מזוזות מן אדם אדם נותפח בו ועבר מצד למשקות עד שמזות הפתח ולא

שבוא פתח אתם את הדבר הזה חניך כבכם שבר כיכם מה העבודה הזאת לכם שבשר בני מצרים מצרים חבע מנורה זחבתור עשה את המנורה ירך קנה גביעיה כף תורח מכל כם יוצאים מצידי השלושה כן מצד אחד שלושה כולם מצד השני שלגים שוחדים שתגים שוכדים כנחד טוב פרח כן שגנים ציים מן המנורה במנורה בעגבים שוקדים כפתור עד שני קלים בכפתור שתקנים צ כפתור מים כולם אחד זהב טור חסות שבמר זהב טהור >> כיכר זהב טהור עשה אותה כל אדוני שענינו דרכך ביום אחרון עלם מודם מגפה שפתח מוע

מגפה נעצרה חילה >> ויאמר משה אהרון קח את המחת תנך במשה מות בין המתים מגבה משה נעצר משה מחתן על קצב הדור חלון שדבר משח על עמוד בטים ובין החים צרה אשרך וזך עולך עוזך שעוזך חסדך עוז חמ כשמות הארץ עמוד פניח ויפל ער המגפה והנועם אדונינו עלינו יושב בסתר עני שצ לך מפחד לילהך לא תונה אליך רע עין מצח כמנת כל הרש את הכאוניות חר בעוד לילה ותיתן טרף לבת מטעמה ביר משנה ככל ביתה מרודים עסתנה אש [נחירות בוז] רגמה נבושה נוד בשעים בעלה דין

עשת עוז ועדר עוזר לבוש פיה פתחה בחוכמה סופיה הליכות בדבותח תלמיעה המלך ענינו ביום קורנו עלגול ימינך שבעתנו קבנו צעקתנוענועך מעלינו שם מלוכדושים שצתנו עולם כל ניצוצי הקדושה ונתתי שלום בארץ שילך לאבותינו הקדוש בצקה הקדוש על ברך יתחון זכה נעניה חיים ים טובים אורכים שמחים בשורות טובות שועות גדולות חד גדולה גדול וכן יהי רצון ונאמר