The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

📖 הדף היומי מסכת מנחות דף נז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כ אדר תשפו

📖 הדף היומי מסכת מנחות דף נז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כ אדר תשפו

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור הבוקר המרכזי מישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים. השיעור מקיף ומעמיק וכולל: דף היומי, תנ"ך, מוסר, פרשת שבוע, גמרא, רמב"ם, הלכה ופנינים מהזוהר הקדוש – מפי מורנו המקובל האלקי הרב בניהו שמואלי שליט"א. 🕯️ הלימוד מוקדש: לע"נ מו"ר ראש הישיבה רבי שלום אהרון בן רחל זיע"א. לע"נ אברהם בן רחל ז"ל. להצלחת אליהו בן חנה ולהצלחת משפחת צמח וב"ב הי"ו. 💎 פדיון נפש והקדשות: ניתן למסור פדיון נפש אישי בכוונות הרש"ש ע"י ראש הישיבה שליט"א מיד לאחר השיעור. ✅ להקדשת שיעור/נציב יום/פדיון נפש: 02-624-9000 ✅ למסירת פדיון נפש דרך האתר: https://did.li/Mcsx5 📍 הצטרפו אלינו ללימוד בבית המדרש: ישיבת המקובלים "נהר שלום", רח' שילה 6, ירושלים. מדי בוקר בשעה 9:15. תפילה לפני הלימוד: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: ביציאתו אומר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: 🌐 אתר "ידידי ישיבת נהר שלום": https://www.naharshalom.co.il 📞 קו השיעורים (שידור חי והקלטות): 07-99-111-925 (שלוחה 91 לשידור חי) 📧 ליצירת קשר: s6222560@gmail.com #הרב_בניהו_שמואלי #נהר_שלום #ישיבת_נהר_שלום #הדף_היומי #גמרא #זוהר #קבלה #הלכה #מוסר #פרשת_השבוע #תורה #יהדות #שיעור_תורה #ירושלים

Extrait du cours

בערבית יש לך מתרגדה בערבית אז היא >> אין כמו דין בעולם למ >> אתה לא יודע את העבודה קרה לך אנחנו ראשון בנו >> ונגיד זקן הכבוד בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש כ אדר תשפו היום זה יום גדול במגילה תענית יש במסכת תענית דף ככב תנו רבנן פעם אחת יצא רוב אדר ועדיין לא ירדו גשמים שלחו לו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים מה עשה עג עוגה עמד בתוכה כמו שעשה חבקוק הנביא אמר לפניו ריבונו של

Lire la transcription complète ↓

Transcription12101 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

בערבית יש לך מתרגדה בערבית אז היא >> אין כמו דין בעולם למ >> אתה לא יודע את העבודה קרה לך אנחנו ראשון בנו >> ונגיד זקן הכבוד בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש כ אדר תשפו היום זה יום גדול במגילה תענית יש במסכת תענית דף ככב תנו רבנן פעם אחת יצא רוב אדר ועדיין לא ירדו גשמים שלחו לו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים מה עשה עג עוגה עמד בתוכה כמו שעשה חבקוק הנביא אמר לפניו ריבונו של

עולם בניך שמו פניהם ענין שאני כבן [כחכוח] בית לפניך נשבע אני בשבך הגדול שאין [נחירות בוז] זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפים עקף באדר אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כי מדומין אנו שאין גשמים יורדים אלא להתיר שבועך אמר אמר ריבונו של עולם לא כך שאלתי גשמי בורות שיחינו מערות ירדו בזעף עד שכל טיפה כמנו פי חבית שאו חכמים שאין טיפה חוטה מלוג אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות מה יהיה כמדין אנו שאין גשם יורדים אלא לאבד העולם אמר לפניו ריבונו

של עולם לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ומדבה ירדו כתקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים כל כך גשמים אמרו לו רבי כשם שהתפלת שירדו כך התפלל וילכו להם אמר להם כך מקובלני שאין מתפללין על רוב טובה אף על פי כן הביאו לי פר הודעה הביאו פר הודעה שמר שתידב עליו ואמר ריבונו של עולם עמך ישראל שטאת ממצרים אינם יכולים לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות כעסת עליהם אינם יכולים לעמוד שפעת עליהם טובה לא יכולים לעמוד רצון שיפסיקו הגשמים ויהיה רווח בעולם ד

נשרוח נתפזרו הערבים וזרחה רחמה הביאו לאבי והביאו העם כמהין ופטריות מה זה על המקום שלח לו שמעון בשטח אם על חוני אתה גוזרני עליך נידוי מה אתה עושה אתה מטריח את הקדוש ברוך הוא אומר מה זה גוזר למה אילו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים ביד אליהו לא נמצא שם שמיים מתחנלך אמר מה יצא לך לך שאתה מתחתא לפני המקום כבן שאומר לו מה יעשה אני לא יכול לגוע בך למה אתה כבן שמתחטא על אביו ועושה לרצונו אומר לו אבא הוליכני לרוחצני ברחמין אבא שוטפני בצונן אבא

תן לי אגוזות תן לי שקדות תן לי הפרסקות תן לי רימונים נותן לו עליך הכתוב אומר שמח אביך באימך ותגדולתך ראית מה זה כוח >> איזה כוח היה להם >> גם ביום הזה היה עוזיהו מלך יהודה היה צדיק אבל הוא רצה להקטיר קטורת במזבח הזהב [נחירות בוז] אמרו לו אסור לך לא אבל אתה לא כהן הוא בא להקטיר קטורת וזרח לו צרעת במצחו ואז הוא כל הזמן היה בבית ה היה עשה לו עשו לו חדר והיה שמה מסכן לבד בחדר בנו בנו של עוזיהו יותם יותם

בן עוזיהו תראה מה זה יותם בן עוזיהו כתוב אומר רבי שמעון בר יוחאי אני אני יכול לפתור את כל העולם כולו מן הדין ומלא יותה בן יוזיה עמנו איתי ועם בני מיום שנדבר העולם ועד היום עד כל ה עד סוף העולם אני פותר אותם מן הדין שאלו רבותינו מה הכוח של יותם יותם בן עוזיה אומר זה לא עזב את אבא שלו היה מצורע כל יום היה הולך [כחכוח] יושב עם אבא מנשק אותו רווחץ אותו נותן לו לאכול תן לו לשתות כל [נחירות בוז] דבר שהיה שואלים

אותו בהלכה במלוכה אבא אמר אבא אמר הכל אבא מחזיר הכל על אבא שלו לא לקח עליו שום כבוד הכל אבא מה זה כבוד עשה לאבא שלו אמר הקדוש ברוך הוא אתה ככה מכבד את אבא שלך אתה מה שתאמר כך יהיה יותם בן עוזיהו זה כוח של כיבוד אבהם יותם בן עוזיהו ראית מה זה היה היום הזה ב-20 בכף לחודש אדר גם ביום ה-20 שבו כתוב בספר במדרש ספר אליהו פרקי משיח וישכה וישן כתוב והנה מלאך השם נוגע בו קום אכול מיכאל שרה רבת ישראל אומר אליהו

הנביא בתורה דקרמן חיית קיץ בזמן אומר עתיד להיות באחרית הימים בסוף ארבע גליות בימיו מלך רביעי נסתני השם רוח והוליכה לי לדרום העולם והייתי שמה מקום גבוה בוער באש אומר כל זה יהיה ב-20 באדר כמו היום זה התגות של מלך המשיח יהיה ביום הזה. ככה כותב המדרש. טוב, אנחנו מחכים לדברים האלה. בעזרת השם גם ביום הזה היה יצירת הגולים מפראג משנת טרסת.

רבי יהודה הרבי מפראג כתב החכם צבי על זקנו רבי אליהו בעל שם אומר ה הגולם הגולם מפרנג הוא הציל הרבה הרבה עשה הרבה דברים ברא אותו המרים מפרגם היום זה פטירת רבי יוהן סירקיש הבח רבנו הבח אבא שלו חיבב אותו מאוד >> כן בחינה [כחכוח] [נחירות בוז] אומר איזה קרוס כשהוא נפטר יצא לפניו קרוס גדול ורצו לקחת אותו ישר לגן עדן. הוא אומר לו, אני רואה יש אנשים בגיהינם. [נחירות בוז] לא רצה. למה?

יש אחרים צדיקים, יש להם קצת גיהינם. אני לא. למה? מה אני בהבדל ביניהם?

יצא קרוס בין השמיים. מי שיודע איזה קטרוג על על הבח שנשים אותו בגיהינם הוא לא מוכן לוותר. >> [נחירות בוז] >> עד שבא איזה מקטרג אחד אומר ביום שבת אחת הוא הלך לבית הכנסת היה בגדי שבת והכל אומר [נחירות בוז] היו עומדים שור עם סוס ברחוב כשראו את הבח פחדו ואז הם התחברו ביחד והלכו זה כלאיים ולכן הוא גרם שילכו כלאיים מגיע לו איזה עונש וככה היה [נחירות בוז] עונש >> א הכניסו אותו הכניסו אותו לגי גינה אבל כולם אמרו איך הכניסו אותו אומר לא לא

לא לצנן את כל הגיהינם שעה וחצ הוא צריך להיות בפנים שיהיה קר הוא עבר בתוכו ואז כל מה שהוא יכל לקחת נשמות הוציא אותם אומרים עליו הדברים הוא לא רצה שיו הוא לא רצה הוא אמרו לו בבית דין שלמה תן איזה דרשה פה לפני שהוא עולה לגן עדן תן דרשה אומר לא יתן שום דרשה אלא בתנאי שתצלנו גיהינם לרשעים אני קשה לי שהם סובלים כל כך תראה הוא היה בזמן מגלה עמוקות הרב מגלה עמוקות רבי נתן שפירה אתה [נחירות בוז] יודע שהיה איזה אברך אחד רצה

להיכבר על ידו אמר לו מי יקבר על ידו אי אפשר להיכבר על יד הרבי נתן שפירה אתה איזה אחד משהו [נחירות בוז] כל יום היה בא לכם חברה קדישה תמכרו לי תמכרו לי תמכרו לי אמרו לו תשמע יום אחד נמאס להם אמרו לו תשמע אתה רואה אנחנו צריכים לעשות גדר את כל בית הכבלות זה עולה מיליונים אתה יכול לשלם את זה אומר אני אשלם את הכל רק אני רוצה את זה אמרו לו אתה יודע מה קך תביא לנו את הכסף הלך הביאו ל את הכסף עשו

איתו שטר עשה להם שטר [כחכוח] מחר נפטר אלה לא ידעו מה לעשות חבר קדש איך הביאו אותו קברו אותו מקום אחר >> בא אליו בחלום אומר להם טובע אותך לבית דין של מעלה לחברה קדישה איך אתה ריטה אני יש לי שטר הוא לא התייחס לזה מחורת עוד פעם תשמע אתה תבוא אליי לבית דין של מעלה יעני ימות יבוא למעלה בצר לו הלך לבח אמר אמר אמר לו הבח תגיד להם הוא יבוא לא בשמיים רוצה שיבוא פה אצלי לבית דין אמר הוא מוכן לבוא לבית דין [נחירות

בוז] אסור מחיצה הוא בא הוא בא מדבר איתו רבח אומר רבותיי אני הנה חתום הכל חתום שהוא יביא לי את ה יביא את הקבר אני רוצה להקבר על יד ככה התניתי איתם ושילמתי את כל הכסף. איך עושים דבר כזה?

והוא אומרים לו מה אתה אומר? אומר אנחנו לא יודע מי זה. לא מכירים אותו. אומר תגלה מי אתה.

אומר לא מגלה. שילמתי או לא? אני רוצה לקבר על ידו. שילמתי על זה.

הסכימו איתי. קניתי את המקום. מה זה לא? מפה לבוא אמר להם משך ככה תפתחו את הקבר שלו תחפרו קבר על יד ה >> מגלה עמוקות והיה אם הוא אם הוא ראוי שילך לבד ויכנס בפנים >> ונכנס ככה היה הוא הלך לבד והוא נכנס בפנים ואז באו תמנו אותו את הכל תראה מה זה זה תראה מה זה הבח איזה כוחות היה לו איזה כוחות [כחכוח] אני חושב שהבח חמיב זה הרב טורי זהב היה >> אהורי >> הטס נכון תורי זהבסיר לו קצת מהאוכל אומר אחד הוא כשהתחתן

עם הבת שלו קבע שהוא חייב לשבת הוא יתן שבע על שולחנו והוא יתן לו כל יום לאכול בשר שיהיה לו היה זמן לא היה לו כסף תורי זהב טבע אותו לבית דין >> אומר רבותיי מה זה אני קבעתי איתו שיתן כל יום בשר מה זה הוא לא נותן בשר מפה לפה דנו היה נותן ותן לו אבל נותן לו מעיים או איזה חתכות סתם לא שבות >> שוליים כן >> כן אומר מה זה >> אמרו לו לא זה גם נקרא בשר ובסדר אחר כך אמרו לו התלמידים

איך טבחת את חמיכה זה לא יפה אומר היה עליו קטרוג בשמיים אני רציתי להוציא את הקטרוג הזה טבעתי אותו ש שהכל יהיה בסדר תראה הבית חדש זכותי יגיע לנטירת רב שלמה זמן ירבח היה ראש ישיבת כל תורה ואנחנו הכרנו אותו חזק הוא היה גרן לא רחוק בשערי החסד מה זה היה אין כמותו בעולם כש אשתו נפטרה אמרו לו תספיד אותה וזה הספיד אותה אותה אומר תבקש מחינה אומר לא היה בינינו אף פעם שום מילה לא טובה תמיד הכל היה אף פעם לא היה אין לי מה

לבקש מילה והנה מה לבקש ממני תה זן בו רוח חוץ ממה שהיה גדול שאין כמותו שנא את הרבנות היה אצלו כל תלמודו היה מונח אצלו בקופסה כמו מה שאתה רוצה אתה שואל המקום אתה מקבל פלאות האשתו נפטרה אנשים לא ידעו ה באים שואלים אותו שאלות הוא עונה את הכל בנחת ואומר להם הכל במה שצריך ואשתו עכשיו הוא צריך לקבור אותה הוא לא אומר להם תעזבו אותי עכשיו אני עסוק והיה תלמידו של רבי איסר זלמן מלצל פה גם הוא היה גר פה רב איסר זלמן מלצל >>

כן אבל אני לא הכרתי רבי יסר זלמן אתה רב שלמה זלמן הכרנו אותו אתה זוכר אותו >> בטח >> נפטר בתשה >> העיקר השבת הזאת שבת ויקהל פיקודה צרי פרשיות הנה בעזרת השם גם פרשת החודש החודש זה עכשיו פרשת החודש זה הרביעית פרשה רביעית האחרונה שהיא מדברת על גאולת עם ישראל יש בה את המצווה הראשונה שנצטבינו במצרים החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה מה עשה הקדוש ברוך הוא ראה [כחכוח] אמר למשה רבנו ואהרון הכהן אמר אתם רואים היו פה בארץ במצרים אומר

להם הטבעים עכשיו הלבלנה מפה תראו של ארץ ישראל אתם רואים אותה כן אתם רואים איך היא נראית כזה ראה לקדש ככה זה הלבנה ככה היא והסביר להם וישב איתם איך [כחכוח][נחירות בוז] איך בדיוק צריך לכן חודש ניסן זה אבכול יודע יב חודשי השנה חודש האביו אב יב אביו זה ראשי תיבות אב יב אב לכל יב חודשי השנה יב >> למה אחרי שניתרנו ועשינו פרשת פרה שירד רוח קדושה מן השמיים עכשיו בעזרת השם בניסן עתידי ניגאן עם רוח קדוש קדושה צריכים להכין את עצמנו חזק לקראת הגאולה

לדעת שעיקר תכלית יציאת מצרים ואחרי ככן יצאו בחוש גדול זה המתנה הגדולה זה קבלת התורה אחרי כן תעבדו את האלוהים על ההר הזה פחות עכשיו שרואים העולם מתהפך איזה תהפוחות איזה עניינים בעולם אדם צריך לקחת את עצמו לידיים ולעשות תשובה ובעזרת השם שיהיה בשורות טובות >> לכן השבת הזאת שבת מברכים ראש חודש יוצא ביום שלישי כנראה לא כי ראש חודש זה ביום רביעי או חמישי א ראש חודש זה יום רביעי ראש חודש איזה יום חמישי >> אז אז ערב ראש חודש זה יום א >> שבוע

הבא ביום רביעי צריך לעשות צום ולחזור בתשובה ולהתפלל חזק לקדוש ברוך הוא גם אלה שבצלפון כדאי להם לבוא לעשות תשובה לעשות אה סליחות אז ערב ראש חודש עכשיו השבת זה ראש זה שבת וזה שבת ומברכים את החודש בעזרת השם יוצא ככה יש לנו סדר בכג יום חמישי הזה זה כג אדר כג אדר זה היה התחיל ימי המילואים.

כל יום היה משה רבנו מקים את המשכן מפרק אותו. מקים את המשכן פרק אותו. ככה זה היה. התחיל כג באדר, יום הראשון של המילואים.

למה? יום השמיני למילואים זה היה בא' בניסן. יוצא יום הראשון כג אדר. ביום הזה הוא קם משכן פעם ראשונה.

זה היה בשנת ב 449 לבריאת העולם. עם ישראל יצא בתמח. זה היה בשנת בית ענפים. כן.

בשנה השנייה נצתה ארץ מצרים כג אדר הקים משה רבנו את המשכן. עם ישראל יצא בבת אלפים תמח 448. זה היה בשנת בית ענפים. 449 ואז היה ביום הראשון בשבוע כמו היום השנה זה יוצא כמו יום חמישי הזה הקים רבנו היה מתחיל ימי המילואים והתחילו להקריב קורבנות בכל יום היה מפרק את המשכן ובונה אותו שוב למה היה עוד פעם אומר רבנו הארי בבריאת העולם השכינה הייתה למטה בארץ אחר כך באו שבעה דורות שמהם היו ארבעה דורות רשעים אין אנוש מבול סדום הפנגה דור אנוש עבדו עבודה זרה

דור המבול מלא הארץ חמס מפניהם אנשי סדום רעים וחטעים דור הפלגה המגדל שבנו בבבל גרמו צרות גדולות צילקו את השכינה למעלה מרקיע השביעי אחר כך בא אברהם יצחק ויעקב לוי כהת אמרה משה בקדושתם החזירו את השכינה אבל אחרי מתן תורה עם ישראל עשו את העגל עוד הפעם ברחה הסתלקה למעלה מרקי השביעים בא משה רבנו תחנן לקדוש ברוך הוא אמר הקדוש ברוך הוא טוב שלחתי כדברך תבנו את המשכן עשו לי משכן מקדש ושכנתי בתוכם פלאות ולא סתם זה היה המשכן הזה צריך לדעת בית המקדש שבנה שלמה

היה אבן שלמה מסע נבלא זה היה הולך לבד.

איך כל האבנים האלה הגדולות? זה היה זה היה מנופים. אתם חושבים לא? זה היה אומר לו שלמה אני רוצה שתבוא לפה עכשיו תשכון פה.

האבן מתרוממת כאילו מרימים אותה. היא נבת לבד ניסאת. כן. לבד לכת שוכנת.

אותו דבר. גם כל כך שהמשכן, כל המשכן היה נוסע לבד, כל היה נעשה משהו פלא פראות, פלא פראות מה שהיה >> פלא פלאות, פלא פראות איזה כוח כוח היה להם, איזה כוח אדיר של אהבה אל הקדוש ברוך הוא. וזכו לבנות את המשכן, לעשות את הכל כמו שצריך. אספו כסף בשביל המשכן כל נדיב ליבו הביא את את המשכן בצלל היה מסדר את הכל משהו פלא פלאות.

אבל תראו איזה מה היה אומר המרם שפיר המלובלין. אומר בענייני קדושה יש שטן. אומר עם ישראל כשעשו את העגן אמר לכל אחד שיתן התפרקו את נזמי הזהב אזשר באוזני נשיהם בנותיהם ויביאו אליי. כולם מיליון איש פרק נזמי הזהב באוזניים בצמידים בשרשרות הכל פרקו יצר הרע לעשות עגל הרים שזהב הרים אתה יודע מה זה מיליון איש ששימו לך כל זה כל אחד שם כמה כמה כמה דברים טבעת עגיל כל הכל כל אחד שם תורם מיליון מה עשו בזה עגל שוקל 250 קילו בקושי 240 קילו היה עגל

קטן איפה כל השאר אין שאלות זה אתם יודעים מה זה מתנדף מהעוצר לא שואלים איפה זה הכל הולך אבל כשמשה רבנו הקיב את המשכן ידע משה רבנו נו שיש סטנים סמם לא נותן מה עשה אמר לבצלן שים לב כל דבר ודבר אנחנו רושמים ומסלמים בדיו שלא מחר וככה היה השכינה צילמה את זה עד כדי כך שתבא השכינה עוזרת להם ככה וככה וככה וככה כל דבר ודבר למה רצה הסמ להפיל מחלוקת מחלוקת ואז לא תשרי השכינה.

[נחירות בוז] ולכן משה לא נתן את זה בשום אופן. נתן דין וחשבון על כל קראת פרט ופרט פלא פלאות. אז היה אומר רבי מאיר שפיר המלובלין אומר ככה זה בענייני קדושה יש שטן שואלים חוקרים בודקים אבל בעבודה זרה אין שאלות. משה רבנו נתן דין וחשבון הכל מפורט והתם ניקי מהשם ומישראל בקדושה יש שטן יש חשדות ולא רק זה אשר אתה מוראה בהר לא כתוב אשר אתה רואה מוראה למה מה עשה הקדוש ברוך הוא >> מראה הכל הביא להם הכל לראות אחד האחת אבל היום אצל הערב

רב אין דין וחשבון לא צריך לתת דין וחשבון אין שאלות אין איפה העגל מהעגל אין גם היום אצל התיאטרונים כל מיני תועבות משווה של תרבות ובידור מיליונים זורמים ספורט בית ברצר הכל הכל בית העם כדורגל תן להם תוכניות בידור הכל בניינים של שקר בכזיו הכל שקר הכל יורד התהום אף אחד לא שואל אדוני איפה הכסף אבל בני תורה קדושה לא את הזהב של המשכן הכניסו 1000 פעם לתוך האש עד שיצאה המנורה אתה יודע כמה כמה פעמים כמה שיגים עדיין יש שאלות יש במדרש על הפסוק פרשת

שבוע ואת את ה1000 7 עשה והבים לעמודים וציפר ראשיהם חישק אותם מש רבנו נאבד לו איפה ה1757 איפה הכסף הזה מה שהוא עושה לא הולך התחילו הרשעים לרנן נעלם היו מצחקים אה משה אה התפרנסת מזה אה לקח את פונט אתה אוכל חינם משה לא ידע מה לעשות.

תכי לבכות. אומר, שכחתי איפה אלף. בצערו נזכר כשהוא עלה למען להביא את התורה, היה שמה נשמת רבי עקיבא. אומר לו, תשמע, אני עקיבא בן יוסף, נשמה של רבי עקיבא.

אני כשתצרך איזה תהיה באיזה בעיה, תצעק אליי ואני אני פותר לך אותה. מה יצה עכשיו? לא ידע מה לעשות. קרא עקיבה.

אומר לו בא ציפור אחת ישבה עלבי העמודים הייתה מצפצפת מצפצפת לו מוישה. מוישה ציפור קורא לו מוישה ב אוי ואת ה1 ו75 מבין נזכר >> כן וציפר השם בבים לעמודים וציפר השם חשק אותם וזה הייתה נשבת רבי עקיבא ואז כתוב שנהפכו פניהם של שונאי משה כישולה כדרפעם ראית מה זה אחר כך כתוב רבותינו אמרו לו חזרו פניהם בחזרה נשאר פחם לדורות מי שחושד בכשרים לוקה בגופו שידעו אין לדבר על משה הוצלד הברון רב אנשון הוא היה עשיר כזה גדול אומר איך איך איך הוא נהיה כזה

זכה לאושר כזה אומר בגלל היה מעשה עליו ש היה צעיר הוא היה שמה של איזה אחד מגדולי הדור קראו לו הרב ארבינוביץ' היה לו גמח כספים העשירים היו מפקידים בידו כסף היה מלווה את הכספים לעניים אנשי היה עוזר לו בכל הדברים הוא היה פגיד ראשי אצלו ערב שבת אחד הגיע מיליונר לרב רוצה להפקיד הון עתק אבל בתנאי שהרב לא ילווה את הכסף הוא צריך אותו בעוד שבוע הרב עשה איתו חסד לקח את הכסף הרב החביא את הכסף היה לרב פמותים גדולים היו חלולים סביבי השת צרות

האלה שם בפנים כל שטר נגיד 1000 יורו שם בחלל של הזה אבל עכשיו הוא העשיר לא בא אחר כך בא הוצא את הכסף מחפשים לא מוצאים אומר אני שמתי את זה בפמותים פמותים נגנבו בדיוק אותו זמן זמן התחיל רוצ'יט לפתוח לו חנות להתפרנס בכוחות עצמו אמרו לו הנה הרבנית אומרת לרב אנש צדיק אבל מי יודע אולי יצר הרע פיטה אותו הוא לקח את הפמותים הרב מתנגד בכל תוקף אומר אנ צדיק הרבנית בשאלה יום אחד הרב נהנה לפצרותיה נסע לחנות של אנשין פוגשת אנשין אומר לו לא

אתה יודע העשיר הפקיד אצאנו כסף אני לא מוצא את זה הפמותים נקחו אנשי ראה שרב בצער וגם מבין שהוא חושד עליו שפיל את עצמו ככה כבוד הרב אני מבקש מחילה הייתי צריך כסף יצר הרע פיטה אותי גנבתי את זה באמת הוא לא גנב חס ושלום אבל הוא רוצה שהרב לא יצטער יותר אני אתן לך עכשיו חצי עוד כמה חודשים, עוד חצי הרב נישק אותו, מצד אחד אני שמח, מצד שני אני עצוב. איך הגעת למצב כזה? אנש, מה יעשה יצר הרע גדול?

כבוד הרב עברו כל כמה חודשים הוא שילם את הכל. עברו כמה חודשים אחר כך באה המשטרה לרב רבינוביץ, השוטרים אומרים לו, "אין לך פמותים, זה נגנב לך. מצאנו את הגנב הנה בוא הנה הפמותים והנה הכל מזומן בפנים הרב פרץ ובחישת אומרת לו מה קרה אנסף אני אמרתי לך שהוא צדיק הוא לא גנב הרב מיד נסע לאנשלים אין חנות למה רוצ'יט פחד מהבושה חס ושלום התפרסם עליו שהוא גנב מכר את החנות וברח מהעיר לגמרי חיפשת אותו עליו התחיל הרב איזה איזה מכירות איזה בקשות תמח לי תמח

לי תמחן לי אומר לו הכל בסדר אני רק ראיתי את הרב עצוב רציתי לשמח אותך אומר לו בזכות זה ברך אותך מ סוף כל הדורות תהיה רוצ תהיה עשיר לא יפסק העושר מביתך תמיד תשפיע על החינים ככה היה עד היום הזה רוצים ראית פלא פלאות >> ‏Ah. עמוד ש בית המקדש שלי ש אמרתי אני אגיד את אולי יש משהו חדש את זה אז תראה מה שהיה אומר יש דבר שמשהו מפלי היה איזה מחנך בתלמוד תורה, כולם אהבו אותו.

יום אחד הגיע מחנך זקן אחד. המחנך הזקן שאל אותו, "ך הצלחת שכולם אוהבים אותך?" כל הילדים מאוד אוהבים אותך. הרבה ערים אחריך. איך זכית לזה?

הרבי עונה לו, "אני תלמיד שלך. למדתי אצלך ממך למדתי להיות רבי טוב. אתה היית מחנך אותנו תורה בבירוד באהבה מדריך אותנו בדרך הישרה אתה מלאך הרבי [כחכוח] אומר לו מה אומר תשמע אני רוצה לספר לך מה יהיה איתי יום אחד הגיע לכיתה ילד אחד בן עשירים גדול קלו לו שעון משהו מזהב עם מרגליות אהבד יקר מאוד עם פירמה מיוחד ו אני הייתי עני מרוד ומאוד חמדתי את השעון הקנאה לא עזבה אותי עד שגנבתי לו את השעון הוא אומר מספר גנב לו את השעון אומר גנבתי לו את השעון אומר הילד, בעל השעון, שם לב שהגאון, השעון נגנב, בא אליך. אמר לך הרבי, גנבו לי את השעון.

אתה התחלת לתת מוסר חומרת איסור גזל? מה זה איסור גניבה? מי שגוזל תפילתו לא מתקבלות ומה שמגיע לבן אדם הוא בן כו יקבל. ביקשת שמי שגנב יחזיר, אף אחד לא הוציא.

כאשרית שהגנב לא מחזיר, אמרת תבדוק בילקותים. חיפשת בילקותים, לא מצאת. אז אמרת לנו, תסלחו לי, אני חייב לחפש לכם בכיסים. והרבי הצעיר מספר, השעון היה לי בכיסי, פחדתי פחד נורא, בטח יסלקו אותי וה יהיה עם הארץ, לאיפה אני אלך?

מסכנים, ההורים שלי, התחלתי לבכות לעצמי, אני לא יודע מה לעשות. בינתיים הרבי התחיל את הבדיקות, הרבי הביד את כולם על הקיר, הפנים, אמר לכולם לסגור עיניים. קשר לכולם המטפחות על העיניים, חיפש להם בכיסים. אומר, הגעת לכי שלי, מצאת את השעון, המשכת לחפש בכיסאים של כולם.

לא עצרת בכל הכיתה בדקת לא גילית לאף אחד איפה נמצאת הגנפה זה נס ראשון הנש הנש השני כן אף פעם לא דיברת איתי לא אמרת לי כלום זה רבי שראיתי איך הרבי ככה עושה החלטתי שאני לעולם לא גונב ולמדתי ממך ואיך לכבד את התלמידים איך אתה קיפדת אותי איך הלכת, המשכת? מה הרבי הזקן אומר לו? תשובה מבטיעה. אני אגיד לך את האמת.

בעת שחיפשתי בכיסים, גם אני סגרתי את העיניים. אומר לו, גם אני סגרתי את העיניים. אני לא יודע אציל מי השעון. עכשיו אתה מגלה לי.

אף פעם לא ידעתי, לא רציתי לדעת שאני לא אחשוב על איזה רע עכשיו את תגיד לי את והיתם נקיים זה מחנך ראית מעדורות ישנים ברוך הבא רבי שמואל >> [שיעול][כחכוח] >> עכשיו אנחנו שבת של התחדשות תראה איך אדם צריך חוכמת חיים. מה יצא אם הוא הולך יגיד לו אתה גנב אותו >> וגם יעזוב את המקום וילך כולם יבזו אותו ככה הוא רואה התנהרבות כזאת יפה משך אותו אומר הכל בסדר צריך לכבד >> אה מסתכל דמים צריך לכבד >> לא לא צריך לשמור עליהם אם >> חזרו

>> כן לאט לאט כן תעבירי תעבירי שיר השירים >> תן לי גם את זה גם זה תן לאנשים הביא לך חוברות לא הבאת >> בסדר עזוב את זה שכל אחד ישים את זה במדף שלו רב בטת הבאת >> תן גם לתימני הזה יש לכם בעמוד ו' מנהגן של ישראל ומתקנת הקדמונים לקרוא בכל ערב שבת קודש שיר השירים >> א' רגע עכשיו תשמע >> יש לכם דף ו' יש שמה קיראת שיר השירים בערב שבת כותרת >> אות א' אין אין א' בזוהר הקדוש הרב דובר בעתו אומר

לפני מנחה >> תניח חוברתחתי אתמול >> בדף ו זה >> כן דף ו >> אה זה צי שלכם יותר טוב משלי איתה בזוהר הקדוש כדיה שבת להשם כל האיו בשיר השירים צריך נתרה עתרה על רשי דברנש כל מילה במילה דשיר השירים >> בגין דו שיר תושבחתה דקנת ישראל כל תושבחן דעלמן הסדיק ראותה לגבי קדושבריך כתושבחדה לא הולך רצון ככה נחטרו על הקדוש ברוך הוא כמו שיר השירים לכן מןגן של ישראל מתקנת החדמונים לקרוא בכל ערב שבת חודש שיר השירים כתב הגאון יעבץ זה לשון אחר כך

יכין עצמו לקבל המלך בשמחה ובטובל יקרא שיר השירים כולו בבת אחת כתב הרב מעשה רוקח זה לקח תקנו קדמונים לקרו כל שיר השירים בכל ערב שבת לומר שמי שאומר אותו בכוונה שלמה ניצול מדינה של גיהינם כי אמרו רבותינו שעל ידי התפילה ניצול האדם מדינה של גיהינם כל תפילה תפדו מגיהיני גיהינם שעה וחצי בשישה ימים יש כמה שעות בשישה ימים אדם מתפלל 18 תפילות ונחשב כל תפילה שעה וחצי יהיה כז שעות נשארו קיז שעות שניצו על ידי קריאת שיר השירים לכן שיר השירים יש בו קיז פסוקים

כל פסוק משיר השירים בדעו שעה אחת מגיהינם לכן נהגו לומר שיר שיר השירים בערב שבת עוד טעם שנהגו לומר שיר השירים בערב שבת פני ששיר השירים קודש חדשים [נחירות בוז] ואין העולם כדאי כיום שניתן שירשירים מישראל ואין בכל השבוע שעה מקודשת כשעה זו שאדם פשט בגדי החול ורחצפנה וידיו ורגליו כבוד שבת חודש ואז ניכר הוא מתגלה תוספת אור אור קדושת שבת בגוף האדם ואיך אני נמצא שעוד כושר כזו שיהיה גוף האדם במצב קדושה שירו לקרוא שיר השירים קודש חדשים ואומר שיר השירים הוא לעורר את אהבה

ויחוד קודשינתה שבת יש עילוי וייחוד עליון חל תק לומר שיר הייחוד משום שהוא זמנו עת דודים כל אומר פסוק בזמנו עליו נאמר ודבר בעיתו הטוב הרב חידה מעשה תוקפו גבורתו של השירים הוא שבח הכלה כמו שכתוב בתיקונים והאיש המזכיל ישים עיניו והשגחה בעת הקריאה ועל זה אין ספק שיהיה מביני הכלה דמטרוניתאוב אם יקראו כל הציבור יחד אף אם יקרא אותו ביום שבת לא יעלה קריאתו כמו ערב שבת שאז הוא עיקר אמירתה אז לכן אנחנו נוהגים לומר את זה באחרי שעשינו קבלת שבת לא אחרי מנחה אנחנו

אומרים אחרי שעשינו קבלת מנחה קבלת שבת ואז אנחנו רוצים של השנים אבל זה לא משנה אפשר להגיד לפני מנח העיקר שאדם אחרי שהוא לבש מלבושי שבת קודש וטבל במכווה והכל ועכשיו הוא מוכן לקראת את השבת יגיד את זה יגיד את ה את שיר השירים >> עניין של מגילה >> לא אין בזה אתמול הוא הביא לי ש אף מקום אין מקור לא ראינו עדיין מקור ממש שיש עניין כל ערב שבת קוראים את זה ב במש בקלף יש קוראים אותה בקבשת מעלה אבל אין בזה לא רואה איתי

גם הנה עכשיו זה ערב פסח אז גם פה הוא כותב נהגו העולם לקרוא שיר השירים בחג המצות מני שהוא מדבר מגאולת מצרים תחילת שעיבודן של ישראל גולתן הראשונה שנאמר לסוסתי ברופא פרות נמתיך ראייתי ונוהגים אשר אשרים בשבת של כל המועד מחד שבת ביום טוב אחרון אומרים אותו באותו שבת טעם שאומרים ששירים בפס פסח כתוב בזוהר הקדוש ששיר השירים כולל כל גלותון של ישראל בן העמים פורקנה דלאון שחי קור בחג המצות שבניסן הגענו בניסן נגן על ידי אשר אשרים נזכה לצאת מהגלות ברח דודי וכולי לכן אנחנו

אומרים אותו גם בפסח אחרי שגמרנו האגדה גם התימנים נכון הם המציאו אתזה >> אה [‏צחוק] הם המציאו את שיר השירים אשרמה זה את הפירוש שעשינו איתכם ביחד היינו לומדים פה את כל המפרשים ואז סידרנו את הפירוש הזה ביחד איתכם אז אומר שיר השירים אשר לשלמה 10 שירות נאמרו בנבואה וזה השיר התשיעי שאמר אותו שלמה המלך בנבואה והוא מבח מכל השירים ועוד שלמה המלך עליו השלום שמישה ו1000 שירים כמו שכתב שר חמישה ו1000 שירים 155 שירים והיא שירו חמישה ואל והוא המובחר שבכולם שכל השירים קודש שיר

השירים קודש קודשים כל שלמה המוזכר כאן הוא המלך שהשלום שלו כנסת ישראל שהיא השכינה הקדושה מגלה את אהבתה הגדולה לשם יתברך בכל זה נאמר לשלמה ברוח הקודש וזה הוא שיר על השירים שיר שהוא המובחר מכל השירים שנאמר לשלמה הוא המלך שהשלום שלו וכתבו בספרי חסידות על המשנה [כחכוח] בשבת הבהמה יוצאה בשיר על פי כלומר הבהמיות מן האדם יוצאת על ידי שיר ולפי זה השיר הקדוש ביותר שיוצא את הבהמיות על ידה הוא שיר השירים שכולו קודש כאשר אדם לומד ועוסק בו אז הבאמיות יוצאת ממנו וכתב הבן

איש חי יש הבדל בין שירה לזמרה השירה היא בחסד בשם הוויה הזמרה היא בשם אלוקים שיר עלי השם בחייזמרה לאלוהיי בעודי כן נזמר על רצים לפני אותיות נחש אותיות זמר לפני נ לפני ח יש ז לפני ש ר זמר ואם כן הזמר הוא מזמר את הנחש ומביא את המשיח והיא לו השירה ואילו על ידי השירה ממתכים את הדינים כנודע תראה מה זה מה זה שיר השירים יש לי על זה גם פירוש רעות. אה, עוד מעט אני אשים אותו. גם עשינו פירוש רות למעלה שאדם קורא אותו

על המקום.

חוץ מלמטה יש למעלה פירוש רות. הנה [כחכוח] אתה רואה? הנה כתוב למעלה פה כן טלפון יוציאו את זה נראה ישקני מנשיקות פיו כי טובים דודך מיין שכינה הקדושה אומרת לקדוש ברוך הוא בגלותה באלמנותה מי יתן ישקני המלך שהשלום שלו כחתן אל הקלה מפה לפה כלומר שאביר כנס ישראל לשכינה לעם ישראל את התורה פנים לפנים כאדם המנשק באהבה פה אל פה כי טובים דודיך אהבתך וחיבתך אליי כמו נרבה דודים מיין יותר מבית משתי היין סעודת עונג ושמחה כי טובים דודך מיין הטעם שנמשלה התורה הקדושה ליין ביר בן שחי כי בעולם בעולם המדע פעמים רבות תגלית חדשה סותרת את ההנחה הקודמת. יש כל במדעים החדשים אפשר שיבוא חדש סתור את הקודם.

ועל פי הנוצרות תיאוריות חדשות. מה שאין כן בתורתנו הקדושה הנצחית. אדרבה ככל שהמתפתח המדע ישנן יותר הוכחות שהתורה הקדושה אמת. למשל התורה קבעה כי החזר מפריס פרסה בלי שיעלה גרעה.

וזה היחיד ממדן בעלי החיים בעל תכונה כזו ועד היום הזה לא נמצא בשום מקום בעולם בעל חיים נוסף בתל תכונה כזאת מנין הדע זאת משה אלא בהכח שהתורה היא מן השמיים הקדוש ברוך הוא הוא ברא את העולם הוא יודע מה שברא כמו כן בגמרא מבואר שכל דג שיש לו כסכסת מוכרח שיש לו סנפיר אבל דף שיש לו סנפיר לא מוכר שיהיה לו כסכסת וגם כלל זה קיים עד היום. אף על פי שמאז התגלו עוד אלפי זנים של דגים, עדיין כולם עונים על האגדה הזאת. מניין ידעו זאת שנאמר כי טובים דודך מיין. היין ככל שהוא מתיישן הוא הופך לחזק יותר, משובח יותר.

ככה התורה. אלא שנאמר כאן מיין. כמה יותר מן היין. משום שיין קורה לפעמים שהוא מחמיץ.

אבל התורה הקדושה לעולם אינה מחמיצה חלילה. כתב הבן איש חי שקן עם שקות פירור פירוש הנה התורה שבכתב היא חמישה ספרים תורה שבעל פה שישה סדרים משנה שישה סדרי משנה וזה שאמר כתוב ישכני אותי ויר לי מפיו [כחכוח] את התורה שבכתב הרמוזה באות ה וגם כן את התורה שבעל פה הרמוזה באות ו זהו שסד שפ הוא פי פי >> הו עד כאן תור ועל פי דרכו אפשר לאמור כירמז גם בזה גם סודות התורה כי מפיב של הקדוש ברוך הוא פי הוא אותיות פה יקום כותיות היא

באצילות ששם הם סודות התורה ואז הקדוש ברוך הוא מפי מפי את יקו י סודות התורה ואת ו תורה שבכתב ואת תורה שבעל פיור פה הו יוצא הפוך ממה ו שישה שם כאן תורה של >> הגענו ג' בסדר שמו הנח אותו >> אתה יכול לקחת את זה איתך אה כ >> כן אנחנו במשנה >> מסכת מעילה פרק א' משנה גשמע מה שהוא אומר לך כן כן אחי טוב עושה שלום במוב יעשה שלום עני הוא רוצה מאוד לשם אתך קודם צדקה שעתיים לא אל תדבר על זה על

אף אחד שתהיה בריא אין כמוך הוא נשמת מרטדס בת חנה שמעת כזה דבר שם מרצדסים >> אברהם בן שמעה שושנה השמעה בת מזל סעדה וודית נשמת מ אלי בן מלך בן עמרם >> רוהיה בן עמרם רבי דוד בצלעל בן יפה שרה >> רבי שאול בן פה בן בן קורין >> מרדכי בן קורין אהרון בן רבקה >> אהרון בן רבקה זנגי בן סביחה >> יזנגי בן סביחה >> משה בן מורי מאיר >> אורצל בן טופ >> הרצל בן טופח >> אליהו בן חנך >> אליהו בן חנך

רבי שלמה זמן נובח >> בן יודע כל הצדיקים >> כו אימורי קדשים קלים זה חלבים הקרביים שקרבים על גבי המזבח משנה ג' כן לא מועלים בהם אחר זריקת הדם שיצאו לפני זריקת דמים חוץ לעזרה ונשארו בחוץ מע זריקת הדמים אסור להקטיר אותם נפסלו מלהקטם רבי אליעזר אומר אין מועלים בהם כמו שזריקת אדם לא אין אין המועילה לדת רבי אליעזר לבשר קודשי קדשים גם זה לא ואין חייבים עליהם שום פיגון אותו בטמא בעקיבא אומר כן מועלים בהם הזריקה מועילה להם אבל חייבים עליהם משום פיגון נותר בטמא

למה הזריקה הועילה להם בשנת ד' מעשה דמים בקודשי קדשים להקל ולהחמיר כנר זריקת הדמים בקודשי קדשים חטאת ואשם יש בהם דברים לכולה יש בהם לחומרה בקדשים קלים כולו להחמיר אין בזריקת אדם אלא חומרה בלבד כיצד קודשי קדשים מפני זריקת דמים מועלים באימורין ובבשר בשריכלו הכהנים לאחר זריקה לאחר זריקת דמים מועלים באימורים ואין מוענים בבשר למה הבשר הותר באכילה לכהנים על זה ועל זה חייבים משום פיגון נותר וטמא אם אחת מהעבודות נסתה על מנת להקטיר מהאימורים או לאכול מהבשר חוץ לזמנו פיגול ובשר קדשים כולו להחמיר כיצד

קדשים קנים פני זריכת דמים אין מועלן לא באימורים ולא בבשר בשר לאחר זקת דמים מוענים באימורים נעשו קודשי השם ואין מוענים בבשר על זה ועל זה חייבים משום פיגון נותר וטמא נמצא מעשה דמי בקודשי קדשים להקל ולהחמיר קדשים קנים כולו להחמיר הגענו פרק ב' כן העליון שלי כן הגרנאות מרין לא בא כן הראשון מגריד יין של משה מה אתה רוצה היום >> אמנון אנג'ל התחיל התחילו צינו >> יצחק בן טוב >> אופרנות >> ציון זקי >> ציון >> זקי >> זקאימוך ילד >> אליהו אליה אליה

אליסין [כחכוח] אבי >> הרב עופר אפל בואים תראה מה הוא רוצה. >> דורון בן שאול דורון מה שהוא רוצה לו. יוסף מי זה יוסף >> שלום כהן >> שלום בוא תפחר >> קחנו משהו רוצה בן איש חי תודה רבה >> בקשה אישי כהן >> מושדין הכי טוב זה >> אישי כהן גי חיים בחר לך הל צבי הלוי מריא אפרים ציון פנו הרב יצחק בתת ום מה אתה רוצה תיקה >> מה יש פה אחד זהציון >> יש תהילים כזה סידור שזה לתמני הלאה >> זה ש אחד

ציון >> אחד ציון חל >> הרב דם גבאי דוד מזרחי משה >> דוד מזרחי >> אמרו סיפור حسכן באתי היום איזה תשובה מה אני אגיד לך >> תענו חיתים לו בסך >> הרב ציון משה מלכים >> חיים אולי אסור הגבלה על ספריהס לו ספרים ספרים אין לו מקום מה אתה רבי דוד אל קיים זכיתי אחי אתה תרום >> עובדה יוסף בן שלום >> איך אני יכול לקום את החומרים >> רק את החומר הזה מסכים אתה ילדים דורי >> מה אתה רוצה קח את החומרים דורי לא

תראה איך החומות יקרים אני מפסיק בזו >> משהו >> [כחכוח] >> שמאלה מתהלך תנח בחור >> תו נגמר רב עם הזה תפילת בית המדרש נעשה שבי בתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בעל אמות שם חוד קדוש בריך שכשם כל ישראל קיים מצת השמות כמו שאמר כתוב גיתה בוא יום ממ לילה ש במקום אינו נעשה נעדה להיות צרן ולעשות בורנו נועם אלוהנו עלינו כנסנו צ לפניך אלוהינו שלא יהיה רע דבר כל על ידינו לא ניקש דבר לך בסונו חברנו שמר לך בהם עניך תציל מכל שטעות אין

בדיניס דיני ממנות בנילה לה להלה עיני והביטה ניני נפלאות מתורתך זל קטלתי אדוניך כך אדוני העומדים בבית אדוני בל לות ידכם קודש ברכו את אדוניברך אדוני מציון שממה מים וארץ וארץ לפתוח דף היום דף ז' נזיר >> בדיוק בא כן נז >> זן מפרנס לכל לכל אבאבאב בב מסכת מנחות דף נז אבא בבם בבם אמר רבי >> אמר רבי בימי הניח שאור על גביא גרמה >> דף ו עמוד ב נתחיל למטה שלוש ארבע שורות מלמטה אה מה מצאת משה מצאת אה פתחת >> כן כן אמר

הניחות >> אמר רבי אמ הניח צור על גבי עיסה והלך וישב לו תחמצה מאליה חייב עליה כמעשה שבת לא צריך אסור כל הלחמים כל החנות שב במקדש כולם בדרך כלל היו מצות אסור להחמיץ חוט משתי הלחם ו10 חלות של תודה הכל זה במצא מה עשה?

הניח שעו על גבי עיסה של מנחות והלך וישב לו וקרא תהילים ונתחמצה מאליה. >> כמה? >> חייב עליה כמעצה שבת. כל פעולת ההנחה אפילו שלא עשה עריכה, כיתוף אפייה, נחשב שעבר על תעשה חמץ.

כמעשה שבת הוא לא לעש הוא שם אותה והלך זה הכל כמו שחייב על מבשל בשבת כמעשה שבת הניח בשר על גבר כרחלין והלך וזה ניצל מאליו לא אומרים זה נקרא גרמה זה נעשה לא גם כאן חייב חייב לא אומרים שנקרא גרמה הוא שם את זה זה מעשה גרם שתחמיץ הוא חייב ואותו דבר כמו בשבת אסור לשים בשר אומר אני מה שהיה גחנים כבר דולקות והכל סך הכל לקחתי פרוסה של בשר כבש כזה אתה יודע ושמתי על זה צלעות כבש מה לא עשיתי כלום אין לא עשית

כלום זה אין גרן אתה שמת אתה בישלת בשבת משום חיצה >> לישון משום חיצה רבי יוסי >> ומעשה >> שבת >> שבת כי עכשיו הגראה שואלת ומעשה שבת כי גבנה ממחיד ואמר רבא ברחנה אמר רבי יוחנן הניח בשר על גבי כחלים היפך בו [כחכוח] חייב לא יפך בו פטור אתה רואה מה פתאום רק הניח אם הפך חייב אם לא הפך פטור בשוגג אדם בלי כוונה הניח במזיד בלי עדים והתראה חייב כרת אבל במזים עם התראה חייב סכירה פה בשוגג חייב חטאת אבל עכשיו לא יפך בו

פטור פטור מישהו מבשל אתה אומר מה יהיה הדין הוא מכבה או לא מכבה את הגחלים כי יש לבשר יורד ממנו מים טוב העיקר אתה רואה שרק מפך אמר רבה מי חייב למדכאמר כמעשה צילי לשבת מה שאמרנו חייב לגבי מנחות היא כמו שהניח בשר בשבת על גבי גחלים והפך אז זה נחשב מעשה גמור ואז חייב גם [נחירות בוז] במנחות נחשב מעשה גמור אפילו אה במנחות רק הנחת אפילו אם לא יפך חייב ככה אומר רשי >> לגבי שבת אם לא יפר הרי נצלח רק צד אחד אז פטור

אבל לגבי חימות רק צד אחד אין הבדל בין צד אחד לשני צדדים זה חמץ מה לעשות יש אומרים כמעשה צילי של שבת כשהכניס שיפוד לתוך תנור בשבת שאז חייב גם אם לא ייפך גם במנחות חייב על החימוץ גם בלי שיפך כמו הכניס שפוד לגבי לתוך תנור כמו אצל התמנים יש להם פורון גדול איפה שהם עופים טבון כזה הם מכניסים בפנים ככה חתחות של הבשר בפנים הם טולים אותם בתנור וזה הוא נעשה כן הם לפעמים שמים בפנים גחלים שמים בפנים את הכבסון או מה שיש להם ו

הולכים לישון או לומדים תורה בבוקר לכבוד שבת בבוקר אוו >> הכל יפה מאוד >> אבל זה היה כאילו היו עושים שלינים את האוכל בתוך האדמה >> כן זה באדמה בטח העיקר זה להשים בתוך האדמה לא הם לא יודעים בכלל מה זה אפילו אלה חדשים לא מבינים בדברים כאלה הם לא מבינים באוכל רגע מה אמרנו העיקר >> העיקר שאם הניח שעור על גבי עש והלך וישב >> כמעשה א לא תדבר פה מה חייב למדקאמר כמעשה צלי של שבת כמו אצלי בשבת שהניח על גבי גחלים ורק אם

מפה חייב אם לא גם זה אבל >> השאור רק יניח אותו חייב אבל היא אמרתי לכם זה ראשי יש מפרשים [נחירות בוז] שלקח צלי של שבת שהכניס אותו בתוך תנור ואז הוא חייב גם בשעור הניח זה מחמיץ גופה גופה נכון אמר רבחנא אמר רבי יוחנן הניח בשר על גבי גחלים הנה הפך בו חייב לא יפך בו בטור הגמרא עכשיו רוצה לדעת איך ידמה אמדי לא הפך לא בשליל אם לא הפך אותו לא היה מתבשל פשוט טוע ודאי פטור לא התבשן אז מה המשיח חייב הוא לא

יבשן אלא [נחירות בוז] די לא מהפך לנמה אבשן אלא מה תאמר גם אם לא מהפך מתבשל אמי לא מחייב למה פטור הרי גם אם לא מהפך מתבשל אז למה פטור לצריכה לא הפך בו אבל בשיל מצד אחד כמאכל בן דרוסיי וכי מהפך בבשיר משני צדדים כמאכל בן דרוסי כמה שמנן לכל מצד אחד כמאכל בן רוסאי לו כילו יפה הגמרא [נחירות בוז] אומרת לא צריכה היא לא הפר באבש מדובר אם לא היה מהפר בתבשיל מצד אחד היה משב בשל כמאכל בן דרוסאי היה שודד אחד קראו לו

בן דרוסאי היה מפחד שלא יתפסו אותו שהוא היה רע היה מפחד שלא יתפסו אותו היה מתבש ולבשן >> והיה תופס ואוכל >> מחלוקת ראשי ורמבן שליש או חצי לרשי זה שליש רמבם זה חצי כן נכון רשי אומר שליש בישול רמבם אומר חצי בישולו השולחן ערוך לגבי שבת החביר כהרמבם ולגבי בשבילי גויים ביורי דעה הקל כמו ראשי תלוי למה היקר בן דרוסי אז מצד אחד צריך די לא הפך באהבה בשיל מצד אחד כמאכל בן דרוסי כי מהפך ובשיל מצד שני כמאכל בן דוסי >> עכשיו יהיה שני

צדדים אז כמה שיפך את הבשר יתבשל משני צדדים כמהשמענן לכל מצד אחד כמחם בזרוסה ליו כלומטור כשלא יפך כיוון שזה רק צד אחד כמע אם היה שני צדדים כבן דרוסאי אז היה חייב אבל עכשיו שזה רק צד אחד כבן דרוסאי בישול >> לא נקרא בישול >> אמר רבה ואם הנייח >> ואם נצלה בו כגורגרת מצד אחד במקום אחד חייב אפילו שלא יפך הניח בשר על גבי גחרים ונצלה בו כל צורכו כגורגרת גודל גורגררת זה תאנה יבשה מצד אחד במקום אחד חייב אפילו שלא יפך >> פחות

נגר גר פטור >> לא כמאכל בן דרוסי לגמרי >> אצלי >> אצלי ממש >> תוספות ורשי אותו דבר >> אמר לרבינה לרבשה במקום אחד אין בשניים בשלושה מקומות לא לא דווקא במקום אחד כן הוא שואל אותו בתמיעה [כחכוח] במקום אחד אין בשניים שלושה מקומות לא כלומר דווקא במקום אחד ניצלה כמחכן בן דוסי אז חייב אז הוא שואל אותו וכי רק אם ניצא בו כשיעור גורגרת במקום אחד אז יהיה חייב אבל אם אין שיעור גורגרת במקום אחד אלא רק בשניים או בשלושה מקומות >> על ידי נצרף

קצת פה קצת פה היה כל אחד כל אחד היה אחתך שהיא נצלה טוב אבל אין לו גורגרת יקח פה טיפה פה טיפה פה טיפה שלוש מקומות הצטרף מצטרף לגרוגרת משמע לא >> איך משמע לא >> לא מצ למה אתה אומר מקום אחד שלושה מקומות משמע לא האם לא זה שיעור גורגרת לא והתנן הקודח כל שהוא חייב קודח בשבת כלשהו בשוגג חייב קורבן חטאת במזיד כרת במזיד והתראה והכל זה סקינה >> אז הקודח בשבת >> איי אי >> סליחה כן כלשהוא חייב איך ידמה איך מדובר קודח

הנהמה במקום אחד כל שהוא במקום קדח גודל כלשהו למה חייב כדיחה כלשהו למה חזה למה [נחירות בוז] ראוי הקדיחה הזאת מה ישים שמה אפילו פרוטה שאין לו מה להשים שם לא חייב מתי אני אומר שחייב בשבת שעשה ממש איזה מעשה ראוי אליו בשניים בשלושה מקומות קדח כלשהו ואז חזו לצירוף טיפה פה טיפה פה כלשהו פה ואז זה נחשב עכשיו לקדיחה אחת. אז למה מדוע אצלנו לא מצטרפים צליות קטנות מכמה מקומות להתחשב קישור גורגרת? כמו שמה אתה אומר כמה הקדיחות האלה מצטרפות גם כאן שיצטרף שלושות >>

כן לא שלוש קדיחות ביחד כל מקום כלשהו ביחד צטרף ויהיה מה שהוא >> זהו קשה שאנחנו >> זה שאלה >> שאלה כל שהוא אתה אומר הגמרא כאילו אומרת >> מקום אחד מה מועילדיקוד קוד שהוא חייב אז הגמרא מבררת איך מדובר כלשהו מקום אחד מהחזה אלא צריך להגיד בשתיים שלוש מקומות ז >> רואים נצטרף ואז חייב אז גם פה בגורגרת בשניים שלושה מקומות גם שיצטרף הגמרא אומרת לא לעולם במקום אחד >> מה חזר >> ואם תגיד לי למה חייב למה חזה? לחזו לבבד קלידה.

ראוי שמה ל לקוץ של המפתח הקטן. איפה הנקב? איפה מכניסים בו בעץ קטן? כאין שן.

השן הזאת יכולה שמה להיות כלשהו. חור שמה להכניס את השן >> כן נראה. כן. נשבור אותו שלא ישבור >> אפילו חור אחד.

>> כן. עושה חור לשים מסמר לטלוט המעים >> ויקדע אמרה רבה אמר משהו אחר >> מה שאני אומר >> למה חזה >> לא איזה לא תמעית זה תלזה >> למה כי פלדה מסמר קרי >> איזה מסמר [כחכוח][שיעול] זה שן קטן רק הקוד שלו >> להשתמש בחור עצמו השן דרך בחור עצמו עצמו בשבש לשם ויקדעמרה אמר רבה אפילו בשתיים שלושה מקומות אם אין שיעור גורגרת במקום אחד אלא רק בשתיים שלושה מקומות מצטרפים לשיעור גורגרת וחייב מאיפה ראיה זה קדמר מביאים ראיה אמר לי הרבנן רבש פנ מתנן

קודח כל שהוא חייב איך ידמה המה במקום אחד לא מובן מה מה קוש למחזה אליו בשניים בשלושה מקומות לכן חייב לחזה לצירוף ביחד אתה רואה שגם אצלנו הצליות הקטנות האלה הם משתחבים לאחד >> האם ככה לא מה אומרת לא לעולם במקום אחד מה שכשאת אם כן מלא חזו שמה בקליחה לבב דקליטה לשון של המפתח הקטן כמו שאמרנו למעלה למה הגמרא דוחה ויקדמר הגמרא למה דיקד לא תירוץ טוב היקדמר זה יש אחרת של זה ראיה לא אפשר לדחות את זה זה לא ראיה >> כל אחד ראוי

למשהו >> תנו רבנן אילו נאמר שתקריבו להשם >> בלי כל המינה פסוק אומר כל המינה אשר תקריבו להשם לא תעשה חמץ היה כתוב כל המנחה אשר תקריבו להשם לא תעשה חמץ אם היה כתוב רק אשר תקריבו להשם לא תעשה חמץ ולא היה כתוב כל המנחה איתי אומר אין לי בלא בלא תעשה חמץ אלא קומץ בלבד לא עובר על בלא תעשה חמץ אלא הקומץ בלבד עצמו >> אבל רק המחמץ [‏צחוק] את הקומץ אז יהיה חייב אבל המנחה המניען מי אמר שמץ מחמץ את המנחה לפני הקמיצה מנין

שגם עובר ולא תעשה תלמוד לומר המנחה כל המנחה תיבת מנחה מלמדת על איסור שחימוץ של המנחה שאר מנחות מן העין מנחת מרחשת וכולי שמי שמחמץ אותן עובר ולא תעשה דם לומר כל המנחה כל נרבה כל המנחות אשר תקיבו להשם מה זה כל המח >> כל איסורי חמץ זה דווקא במנחה כשרה ש תקריבו להשם >> כשרה ולא פסולה מתי עובר על איסור חמוץ דווקא שזה מנחה כשרה אבל ולא במנחה פסולה אם יצא מחוץ לבית המקדש או שנטמאה לא עובר על חמות מכאן אמרו מה אני אעשה? צה

אומר ש מה קרה? הכל בסדר.

לא >> הוא הלך >> היה צריך ללכת. הפרעתי לו משהו. לא לא אתמול שיר של אז אמרתי לו ביום בטח שתיים >> לא הרב לא דיבר איתו כלום מהח >> איזה פיקח אתה עוד >> אם הרב הוא עושה לו משהו הייתי שהוא תיק הוא שכח משהו >> מכאן אמרו מחמץ את הקשרה >> מכאן אמרו מחמץ [‏צחוק] את הקשרה חייב את הפסולה הפטור למה ש תקראו להשם דווקא כשרה אבל פסולה בעה רב פפה יפה זה פירש לנו את הפסוק חמד בער הפפה חמסה ויצתה >> וחזר וחמסה

מה הוא כן דיצתא הפסד ויוצא וכי אדר מחמיץ מה לא וכי אדר מחמיץ לה לא מחייב עלה משום מחמיץ אחר מחמיץ עוד כמסע ופסול יוצא לא מהנה בה וכי דר מעמיץ לה מעי מעמיץ אחר מעמיץ >> שני >> תקו בער הפפה הנה חוזר חמצה ויצא חוץ לבית המקדש ונפסלה עכשיו יוצא מדין יוצא פסולה להקריב אותה חזר אדם אחר >> אדם אחר אותו אדם אפילו למה חייב להגיד אדם אח >> לא לא חייב חזר עוד פעם וחמצה עפא אותה כלומר גמר את חימוצה מה הוא חייב בחימוץ

השני כמו שלמדנו לעל מחמץ אחר מחמץ חייב אז כמדיצתה הפסל ביוצא כי מחמיץ לה מחייב עלה משום מחמיץ אחר מחמיץ >> היא כבר לא ראויה למזבח >> היא כבר נפסלה היא חייב רק לאב אחד >> עוד דין מה כיווןמצה לפני כן כבר אין בה קדושה גמורה ופיסול יוצא לא מענה בה כיוון שאין בה קדושה גמורה כיכמיצה אז פיסול בוצא לא מענה לה וכי הדר מחמיץ לה מחייב עלה משום מחמיץ אחר מחמיץ כי הפסוד יוצא לא פסל אותה מה אפשר להקריב אותה >> לא כלומר זה לא

מועיל בשביל לפתור אותם מחמוד שני זה יצא אבל זה לא פוסל בשביל להגיד עכשיו אין בו חמוד שני טקו החילוץ הראשון ירדה מהקדושה שלה >> ולכן הפשא >> זה לא זה לא פוסל אותה ביטור יוצא >> בסדר בעה רב מרי >> חמצה בראש של מזבח מה הוא מה עשה היה קומץ כבר הוגש אותה בראש המזבח ושם מחמיץ אותה >> מה זה שמה יש אש הכל מחמיץ מיד מה >> לפני שהוא שם הוא לא זרק >> לפני שהוא שם על אש >> כן שבח >> לא אבל

זה חם שם >> אה מזבח גדול שם את זה בצד שמהכה קטנה זה לא כל המזבח >> מצד אחד זה עלה למצח >> יש ארבע מערכות מסבח גדול לבמה לבמה חמצה בראש של מזבח מה הוא אשר תקריבו אמר רחמנא וה קרבה כבר הוא קרב ולא עובר עליו זה סוף סוף הוא לא >> אבל לא עיקר הקטרה זה באש >> זה הספק הודיל מה הודיל מה קטרה זה העיקר עוד דין מה כיוון שעדיין לא הקטיר את הקומץ על האש הוא מחוסר הקטרה כמחוסר מעשה דמה ועדיין המחסה

המחמץ עובר תקו [שיעול] הגמ שואלת ואשת דנקלה מכל המנחה שתקבו השם אתה דנבקה אז אשר תקריבו >> למה לי עכשיו שלמדנו שמחמץ כל המנחות למה ניטל מהם הקומץ עובר בלא תעשה ממה ממה שכתוב כל המנחה אז למה צריך אשר תקריבו המשמעות שלדווקא עם הקומץ אסור שדווקא את הקומץ אסור להחמ חמיץ הרי כל המנחה אסור להחמיץ בא לומר שתקר כן מה זה מה נלמד מזה כבר אמרנו שלא צריך פסוק שחמיץ את הקומץ אפילו לפני שנקמט אסור להחמיצו כל שכן אחרי שנקמט כל המנחה מבעלי לך דתניה איי

אשר תקריבו לרבות מנחת נסחים שבא עם הקורבנות לחימוץ >> שאם אתה אסור שגם אותה אסור להחמיץ מה הייתי חושב שאותה מותר >> כן כי דווקא זה שיש בו חו >> אפילו שהיא לא כתובה באותו פרשה כל המנחה שתקבו להשנו תעשה חמץ מדינה שונה אין שירי אני היכלים לבעלים אלא כולה עולה קליל וגם שהיא לא תאונה לבונה וגם שהיא לא באה מחמת עצמה אלא מחמת הקורבן תוספות >> כן שלושה >> ושתדנבקים כל המנחה שתקריבו למה לי אומר מבעלתניה שתקריבו לרבות מנחת נסכים לחמוץ שגם אותה אסור להחמיץ

דברי רבי יוסי הגלילי בעקבה אומר לרבות לחם הפנים לחמוץ שגם אותו אסור להחמיץ רש"י אומר פוק את לחם הפנים שלא לק >> אז הגמרא שואלת איך ייתכן כן שרבי יוסי הגלילי אומר שאסור להחמיץ מנחת נסחים הרי מנחת נסרים מפירות אין זה רק שמן שמן לא שמים מים לא שמים שום דבר רק כולו שמן >> הרב אם הוא החמץ יש גם >> תבין המלח שלו זה בא מהקרקע >> ואין כלום בזה >> אם הוא החמיץ מה הוא גם לוקה וגם לו להשים אותם בפושר אמרנו >> אומר

את זה לא כנראה >> תכף תכף אז מה תגיד פושן ומפירות אין מחמיצין >> מה זה מחמ אתה מדבר מספיק להצליח לא >> אמר רשקיש אסור כתוב לו >> ולוקה [כחכוח] >> אסור להחמץ >> אסור לעשות חמץ תה בן אחות >> גם בלחם הפנים >> גם בלחם הפנים אסור >> רשי אומר לחם הפנים לא לקה >> יופי יופי יופי יופי אתה רואה תשאל >> תודה רבה לך פיקח גדול עוד יד מחלוקת רבי עקיבא ורבי יוס >> ומפירות מחמיצין >> אמר רש לקיש אומר היה רבי יוס

גדלידי מנחת נסכים מגבלה במים בנוסף לשמן בכשרה א הסכמה שיש במים שהשם מחמיץ כן >> לחם עכשיו הגמרא שואלת לחם הפנים מידת יבשי שהיו מדידים רק את הסולת בעיסרון לא היה בשמן שצרכו מידת לח ושמענ לרבי עקיבא מידת יב לא מתקדש ושמע נעלה לרבי עקיבא ואומר מידת יבש לא נתקדשה אז לא תקדש עם הפנים עד שיסתדר בשולחן למה התחייב בחימוצו לפני כן למה חייב בחימוצו הרי מידת מידת יבש לא נתקדשה וכיוון שלא נתקדשה הוא לא יחייב על זה שום דבר עד שיהיה הלחם ממש על הכלי

על השולחן שזה כלי המקדש לפני כן לא יהיה חייב שלח רב משמ דרבי יוחנן ככי הצעה של משנה >> והיפוך צריך להפוך את הדעות אשר תקריבו לרבות לכם הפנים לחמוץ דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לרבות מנחת נסחים נחמות זה המחלוקת אז זה מחלוק איתי עם לחם הפנים חייב עליו על חיומו שלו אבל לחם הפנים ודאי שהוא היה במצה לא בחמץ שאלה אם החמיץ אותו חייב עליו או לא כי הוא מידת יבש אז אין מה להחמיץ ואז רבי יוחנן לטעמה המית רבי יוסי הגלילי אומר

לרבות לחם הפנים בחימוץ דמ רבי רבי יוחנן, רבי יוסי הגלילי ואחד מתלמידי רבי ישמעאל אמרו דבר אחד ומה רבי יושיה דתניה מה היה כתוב בפרשת של חנוכת המזבח ויקדש אותו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אותם כלי המזבח זה מידות הלח אז עליהם נאמר שנתקדשו ונחלקו כדלן הנה רבי ישעיה אומר מידת הלך נמשך בין בפנים בין בחוץ בשמן המשחה חבר'ה תק כלי לא צריך את כולו למשוח אתה יודע מספיק טיפה משכת אותו כבר נקרא משוח שאין במשך מה שכתוב פה משכת אותו

בפנים ובחוץ זה הכוונה גם בחוץ איפה איפה שצריך למשוח גם בפנים גם בחוץ תגיד איפה שתגיד מספק טיפה טיפה למשוח אותו וזה מתקדש אלא הכוונה שסו בחוץ פנים >> כן זה נחשב כן >> מה זה הוא נוח עליו שמן כזה >> קצת שמן וזהו זה נקרא כבר ונמשך בשמן המשחה כלומר לא צריך את כולו לקחת אותו לברוח אותו אפילו לא מבחוץ ולא מבפנים כולו טיפה אתה שם עליו חלפים >> לא ידעתי >> כן גם אני לא ידעתי מפה בס הנה בחידושי הגריז כתב שאין הכוונה שנמשך

ממש בפועל בפנים בחוץ שהרי אין צריך למשוך את הכלי אלא הכוונה היא שנמשך כדי לקדשו פנים ובחוץ חזון איש הסתפק שאולי הפנים והחוץ הם כשני כלים שונים וצריך למשוח משהו וצריך למשוח משהו גם מבפנים בפני עצמו וגם בבחוץ בפני אבל משהו >> והטעם שקידשו כלי הלח גם מבחוץ משום שיותר מצוי בלח שגולש החוצה לסביבות פני הכלי כן זה למנו ביחש אומר שמספיק קצת מהכלי יכול להיות לא דיבר על זה לא יקר סוגיה פה באש שחקדש את רבי שיהיה אומר מידת הלע נמשח ו מבפנים יב בחוץ

מידת היבש נמשחו מבפנים ואין נמשכו מבחוץ אתה רואה רבי יהושע גם מידת היבש נתקדשה כמו שאמר רבי יוסי הגלילי ורבי נתן אומר מידת הלח נמשכו בפנים ו נמשכו מבחוץ מדות היבש לא נמשכו כל עיקר >> תדע לך שהרי אין מקדשות לכתיב ממשבותכם תביאו לחם תנופה שתיים שני חיסונים סולת חמץ פנה ביקורים להשם הם מתי ההן להשם לאחר שנאפו התנור בעזהרה קידש אותם אבל לפני שנאפו הם לא קדושים אפילו שמדידו את הקמח בעיצרון למה מידת היבש לא נתקדשה ולא השתמשו להם במידת הלח כיוון שאין בהם שמן

ומהיק מפ פריגימה טעם מחלוקתם באותם כתוב בתורה וימשחם ויקדש אותם רבי יושיע אותם למה עותה מידת יבש רק בח >> שנתקדש בחוץ >> בפנים ולא בח >> שנתקדשו רק בתוכם לא בחוץ מה שאין כמידת הלדשו בין בתוכם בין בחוץ רבנו סון שבא מידת יבש חול ולא צריך קרה למעותה כי צריך קרה למעותה מדתלח מבחוץ שלא צריך רק בתוכם למשוך >> כמר שואלת אתה אומר שרבי יוחנן אמר דווקא רבי יוסי גלילי הוא שהוא רבי יהושיה אמרו דבר אחד למה מ שרבי עקיבא ואחד מתלמידי רבי ישמעאל אמרו

דבר אחד אומנו רבינו [כחכוח] שהוא סובר שמידת לא נתקדש שקלל כמו רבי עקיבא למה על רבי למה על א רבי יוחנן אתה אמר רבי יוחנן על רבי יוס הגלילי שאחד התלמידים שלו שהוא רבי יושיה שניהם אמרו אותו דבר גם אתה יכול להגיד על אק ורבי יונתן עקיבא >> משום דלא שוו במידת לחדדה רבי עקיבא ורבי נתן לא שווים בדעותיהם לגמרי רבי עקיבא מידת לן קדשה במפנים מבחוץ אבל רבי יוחנן אמר את מידת הלך מתקשר יופי אמר לרב פפיה איך אתה אומר שלשתי הלחם לא משתמשים בדת

אחר דת האבש ויק ביסה דלחו יש את הכל ששמו ביסה להשים בו את הבצק לפני אפייתו ובכלל זה מידת לחז אז זה כן מידת לח >> כן התגדש >> אז כן התגדש אמר להכי גון שלש על גבי כטבליה לא על גבי עור שטוח לא כלי יא אחי >> דכאמר לרבי יונתן תדע לך שהרי אינה מקדשת למלא כגון דחליה בעיסרון דכול אומר מה שאמר לו אם לפי דבריך שאפשר להעמיד שלאשתמש בכל מכלי שרת לצורך הכנת הבצק תודה אם ככה קשה דכאמר לרבי יונתן לרבי ישעיה למעלה תדע

לך שהר שתי הלחם אינה מקדשת למלא היה יכול להגיד לו כגון דחליה בעיסרון דחול מדד את הקמח של שתי הלחם בעיסרון דחול לכן הוא קדש חיישת מישתה מביסה יכולים לעמיד שלא שתמש לא כתב חמנ דע ביסה למלשבה קילשלה על גבי כטבליה בה כי לא כתוב בתורה שאלו ש בביסה אלא יצרון כיוון דאמר רחמנא עבידרון חייד ב תמדוד בו שביקסרון דקודש וחית ביסרון דחון איך יעשה אדם דבר כזה מהבית לא >> כן של קודש יעשה יסרון של חון אלא בבת את זה בס >> כן של קודש

>> איי איי אי א איי איי תנו רבנן מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר אשם מבשר קודשי קדשים ומקדשים קלים וממותר העומר מותר שני הלחם ומנחם הפנים שרי מנחות שהוא בלא תעשה צמוד אמר כחוסר וחודב תכתוב ממנו של השם כלשהו ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו אז מנין מי שמעלה על גבי המזבח בסך חטת או אשם שנאכל הכהנים אחרי שהקריבו את החלב הקליות או מבשר קודשי קדשים שנאכל הכהנים אחרי שהקטירו זבחי שלמ ציבור כפסי חג השבועות וכן מי שמעלה מקדשים קלים שנאכלים לכהנים תודה שלמים אין נזיר

אחרי שקריבו את האימורין וממותר העומר שהם מקמצו ממנו כבר ומותר שתי הלחם הוא מלחם הפנים שנאכל הכהנים אחרי שהקריבו שני בזכי הלבונה מי שיראה מן אחות כל אלו מנין שימעלה אותם על גבי המזבח שהוא עובר בלא תעשה תמיד לומר כיחו שאור בכל דבש לא תקטירו ממנו של השם רבותינו דרשו כלשהו ממנו לאישים מה זה ממנו שחלק ממנו צריך להיות להשם ועלה ממנו על גבי המזבח אז אומר בלא תקטירו הנה מפה אז שתי הלחם ולחם הפנים יש בהם הגמרא שואלת שתי הלחם ולחם הפנים יש בהם לאישים

>> ואתו שתי הנחם ונחם הפנים שאין מהם לאישי בכלל לא עולה על גבי האש על גבי המזבע אומר לי >> אמר רב ששת >> אין מגופו >> אין מגופו פה לאישים אבל >> אבל יש מקריבים שני בזיכי לבונה לא מגוף הלחם ממש אבל לוקחים את הבזכי הלבונה שמים אז זה נקרא יש ממנו שתי הלחם בעצרת זה הכבשים נחמן זה נחמד אית המעלה מכולן על גבי הכבש לא על גבי המזבח רבי יוחנן אמר חייב לא תקטירו >> ורבי אלעזר אמרח חייב פטור >> פטור רבי יוחנן מה

חייב זה תניה >> מזבח >> המזבח כלומר כתוב בתורה לא תקטירו קורבן ראשית ואלמזבח לא יעלו אין אלא מזבח אסור לעלות על גבי המזבח כבש מניעים אם יעלה על הכבש מאיפה לומדים שהוא חייב תמיד לומר ואל המזבח לא יעלו לרצון אל אל מרבה את הכבש רבי אלעזר אמר פטור מה היא טעמה דאמר קרא שאור ודבש כחוסר דבש לא תקטירו ממנו של השם ומיד >> קורבן ראשית תקריבו אותם אותם הוא דרב לך כלומר קורבן ראשית שתי הלחם וביכורים שבאים מן השאור וזה מן הכבש הוא דרב לך

כבש כמזבח >> דווקא על זה התורה אמרה ואל המזבח לא יעלו דווקא זה נחשב אם הבאת על המזבח זה נקרא עלוב >> כבש כמו המזבח >> אבל מדי חרינה >> שלא מנועים בברייתה כל בשר חטת בשר אשם >> לא לא נתרבע מן הכבש ולא עובר על כשמעלה אותם על גבי המזבחש >> רבי יוחנן אותם מה יעביד לה מה ילמד ממנה מלךדתניה יכול יהיה יחיד מתנדב ומביא כ יוצא בנדבה לחם וקורה אני [נחירות בוז] במוצא שפתי אחד תשמור ועשי אם בן אדם חייב להביא סב אמר קורבן

ראשית תקריבו בלשון רבים ציבור אמרתי לך ולא יחיד יכול עדיין הייתי חושב לומר לא יהיה יחיד מביא שאינו מביא חובתו כיוצא בה אבל נואמר יהיה ציבור מביא בנדבה אתה מבין ציבור רוצים להביא שמביא חובתו כ יוצא בה האם נעשה ככה מנאמר אותם למעוטה שתי הלחם קרמים רק חובה ולא נדבה. מה יש לך להביא בחובה?

שתי הלחם מן השאור ביקורים מן הדבש. שתי לחם יוצא >> שעור. כן זה חובה. >> שתי לחם לא מקריבים לדבר.

לא. >> כן. הוא חייב לדבר. אומר מה יעשה עכשיו למדנו את זה.

עכשיו >> תראה מחר. תראה מחר. הלאה. חינה הלכות צריך שיהיה רביעית אנחנו סימן קס הלכה יד צריך שיהיה רביעית מכונס במקום אחד שאם נתן משימינית תביא לי כף החיים אומשלה ברורה הלכות פסח שאם נתן משמינית וחזר ונתן משמינית >> ידיו תמאות כשהיו >> לא חשוב מה שיש ידעתמאות כשהיו אז מה אחר כך אם הוא רוצה לטול עוד פעם צריך לנגב אותם אז הוא צריך שיהיה בכלי רביעית מקום אחד >> שאם נתן לא מרביעית משמינית וחזר עוד הפעם ונתל בשמינית יען שני שמיניות ידבת מאות שהיו לא

עושה כלום טו רביע >> רביעית שאמרו בן דיו של גדול בן דיו של קטן >> החיים אומר שוב בן נילה מל בהם עד שבת תחילה >> כן כן אמרנו לא אמר זה בשבת >> א >> אמר כן מה >> אני זה בן איש חי פרשת שמיני הלכה יא וגם כף החיים פב כן >> בסדר לא אני מביא אצלי למטה בשביל זה אני רואה אני מאיפה יודע רביעית שאמרו בני אדם [‏צחוק] של קטן של גדול בני אדם של קטן לא ילד יש אדם קצר אתה מבין אדם

הוא כבר בגיל 50 אבל הוא >> ידיים קטנות >> כן הוא קטן הוא לא גדל קוקו זה קוקו >> כף החיים זה קטן בשנים אומר כך פירש המשנה ברורה אבל הכף החיים כתב שקשה לפרש כן פשוט צריך רביעית אלא קטן היינו קטן בשנים נפלו בית שני בני אדם זה ידו אחד וזה ידו אחת אחר כך חזר השני הראשון שנתן בתחילה יד אחת ונתן ידו השני הרינו כשלושה בני אדם פי כך אם היה בכלי חצי לוג כלומר שני רביעיות ידיו טהורות ואמנב אין ידע שנייה טהורות שאין

נותן מפחות מחצי לוג יותר משני בני אדם זהו זה כאילו בא אדם שלישי >> [‏צחוק] >> קסאני חציצה בנטילה צריך להיזהר מחציצה קודם הנטילה יסיר כל דבר שחוצץ שכל כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ מנטינה כגון צועה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר לכלוך מתכבץ הציפורן היא גדולה עודפת על הבשר לכן עשו ציפורניים זה תלוי מהעולם מקפידים על זה הוא בצק שתחת הציפורן אפילו כנגד הבשר.

למה אדם מקפיד על זה כנגד הבשר? הורטיה שעל בשרו. בתית מה כתוב לך? היום >> היון >> הן היון >> תיתין [כחכוח] אומרים בעולם >> פה כתוב הון זה אומר זה תיתורות >> בתית היוסרים [שיעול] צית שעושים כרי חרץ ראית פעם איך עושים כרי חרץ יש להם כזה והוא שם אשתו מכונה מסתובבת הוא עושה צורות ביד ככה צריך את החור יד בפנים זה מסתובב נהיה איך שהוא רוצה הוא ראית בחברון היינו רואים את זה לוקח עיסה של חימר ויש לו כל הזמן מסתובב זה הכל שם

את זה את העיסה על זה ואז הוא שם את האצבע מתחיל להיות חור מסתוב נהיה אחר כך הוא עושה כזה פה קצת כמו קד עושה לו כלי עושה הכל הכל זה גולם והוא עושה ממנו כלי הפוכן בגולם אתה יכול להפוך את הכל בגולם שהוא גולם אתה יכול להפוך אותו אבל במעותו שאין לו מקפיד אין לחוש.

כלומר, אם יש לו על היד איזה מעטית או משהו מעוט, לא מקפיד, כמו אלה התימנים שהם עובדים בבתית, יש טיפה עליד, לא מקפידים >> או בצק כן של הוח מה זה ממה הה? משום הכי לא נהגו לנקר הטישת הציפורניים לנטילה משום דבק מאותו שאני מקפיד כן מקפידים על זה לנטילה אבל אם היה מקפיד היה צריך לנקרן לכן עיקר ואפשר שנהגו להקל בחציצה עניין נטילה כי יש אומרים שאין שייך חציצה נטילה אבל העיקר כסברה הראשונה כי כלומר יש לך ציצה סטמיסטים פעם היו שמים טבעות הגברים זה

חוצץ צריך להוציא את הטבעת שתי נתינה >> אנשים מוציאות >> אם הוא אם הוא >> כמה הבדו אותה >> אם הוא מקפיד עליו עושה עבודות שאתה לישר בשעת עבד זה נקרא שזה חוצץ משחה >> אה משחה >> שאם עושים זה עבודות >> אם היא לא מקציא את זה בזמן עבודות >> אז צריך להוציא את זה גם בזמן >> כל אנשים מוציאות את זה אפשר לעשות בצק >> לא כולם >> זה מרן שתי סיפים >> אפשר להיות חולדים מי בעוג צריך לנו מספיק הקדמתי לפני ש הוא

אומר זה מרן החמדן אומר שזה מרן ש >> כן תכף נראה את בדרך אמרתי שאולי נראה זה נתחיל עם זה למה אחר כך זה לא יהיה לי כבר למדנו בפורים את ההלכה הראשונה בסדר בפורים למדנו סימן ראשון סימן תל שבת שלפני הפסח קוראים אותו שבת הגדול פני הנש שנעשה בו. מה הנס? שהיו היו רוצים רעו מה זה עם ישראל אומרים להם היו נהיה בכורות עשו ריב גדול עם המצריים אמרו להם תראו תצאו מפה למה עכשיו הם אמרו לנו שהורגים כל בכול וכבר התחיל להצטייר בכותלים בבשר

שלנו בכור בכור בכור רואים תצאו יאללה מה רוצה ימותו אז התגדו כולם עשו מלחמה מה למקה מצרים בבכוריהם הם ראו ככה והוא ניצא למלחמה לעם ישראל מה עשה להם הקדוש ברוך הוא נתן להם החלה במעים שלהם והיו מאיהם מתחתכות לצאת יש זה הרבה תעמים נזקר שבת הגדול גם מפני המינים שהם אומרים מה שכתוב בתורה ממחורת השבת הניפנו הכהן זה שבת בראשית זה לא שבת יום טוב אז באים להגיד להם תשמעו גם מיום טוב נקרא שבת.

יש שבת קטן, יש שבת גדול. יום טוב שבת קטן, שבת רגידה, שבת גדול. לכן שבת שלפני פסח קוראים אותו שבת הגדול. בשביל שיבוא יום טוב של פסח יהיה שבת קטן.

אומר מנהג ישראל בכמה מקומות דורש בו הרב לציבור להודיעם דינים השייכים לפסח הוכחן ולאזירם כן זה צריך לפני כן קצת שהרבי ילמד להם כל הלכות שידעו שנידע את זה. כן. אבל שהיה קורונה אז עשינו ממש ליל הסדר. אנשים לא היה להם איפה יהיו.

כלומר הם לא יודעים ליל הסדר וזה לא יכולים ללכת להורים שלהם. הם זקינים. איך יעשו ליל הסדר? אז עשינו ליל הסדר.

ממש עשינו. כן. בלבין. עשינו ארבע כוסות, עשינו מצות כל הסדר האגדה הכלי >> יש את זה בלויין לא אבל התימנים הם אצלהם אין א הסדר שלהם אמר לנו פה הרב שרעבי שיש דרד דעים דר דעים הם עושים הרימה של עלים בליל פסח עד שהאיש לא רואה את האישה ככה אמר הרב פה מה זה?

לא יודע מה יודע מה העניין אתם עושים הרבה עלים לא אתה יודע מה זה דרד דעים >> טוב טוב שאתה לא מהסוג הזה >> אשכנזים כמה סוגים יש אחד >> זמן בד בדיקת החמץ מתחילת 14 בניסן בודקים את החמץ הנר בחורינו ובסדחקים בכל המקום שדרך להכניס שם חמץ הלכה ב יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מנחה ולא יאכל עד שיבדוק אפילו יש לו עת קבוע ללמוד לא ילמוד עד שיבדוק ואם התחיל ללמוד בעוד יום אין צריך להפסיק אבל מעכשיו צריך לבדוק את החמץ העיקר זה החמץ

זה לא מה שאתה אתה חושב נחמץ זה יצר הרע צריך לבער אותו >> כן לא זה אין פה זה פשוש קילנות זה עוד עניין לא פה זה >> נלמד את זה הלאה טוב הגענו לתל לב פה את הסימן אולי רبם כן אפ שמתי את זה תחזיר את זה לשם למה אנשים א ירצו ללמוד >> כן פה אתה גם תימני? אה, יופי. בשביל זה אני עכשיו מבין. חד >> לא הוא הרבה זמן פה לפניך פה.

כן רבו. >> כן. רגב. רכז דף לט פעם רב >> מה רי >> שלא למצור עוללות הכרם וקרמך לא תעולל שלא לקוד פרט הכרם שני אמר בפרט קרמך לא תלקט שלא לקח עומר השכה [כחכוח] שנאמר לו תשוב לקחתו וכן לכל האילנות יש יש שכחה שנאמר לא תפאר אחריך שלא לזרוע כלאי זרעים שנאמר צדיכה לא תזרע כלעיים שלא לזרוע תבואה או ירק בקרם שנאמר לו זרק רבך כלאים שלא להרביע בהמה מין אם שאין או מינו שנאמר בהמתך לא תרביע כלעיים שלא יעשה מלאכה בשני מיני בהמה כאחד

שנאמר לא תחש בשור בחמו יחדיו שלא לחסום בהמה בשעת מנחה בדבר שאוכלת ממנו ונהנת שנאמר לא תחסום שור בדישו >> שלא לעבוד אדמה בשביעית שנאמר שדכך לא תזרע שלא לעבוד עידן בשביעית שנאמר וכרמך לא תזמור שלא לקצור ספיכי שביעית כדי שחוצרים בשאר השנים את ספח קצר אחד תקצור שלא לאסוף הינם השביעית גדר שסוספים בכל שנה שנאמר ואתבנזרכך לא תפצור שלא לעבוד בשנת יובל בין באדמה בין עידן שנאמר בהיובל היא שנת ה50 לא תזרעו שלא לקצור ספיכי יובל כשאר השנים שנאמר בו לא תחצרו את ספכיה שלא

לאסוף פירות יובל בהשפת שאר השנים שנאמר בו לא תצרו את נזדליה שלא ימכור שדה בארץ ישראל לצמיתות שנאמר וארץ לא תמחה לצמיתות שלא לשנה את מגרשי הלביאים בשדותיהם שנאמרו שדה מגרש שעריהם לא ים אחר מפי השמעה למדו שזו הזוהרה שלא שתנה שלא לעזוב הלביאים שנאמר יש בניכם פתעזוב את הלוי אלא נותנים לו מתנותיהן ומשמחין אותם בכל בהן בכל רגל ורגל שלא יטבע הלוואה שעברה עליה שביעית שנאמר לא יגוס את ראהו ואת אחיו שלא ימנע מלהלוות לעניים בפני שמתע שנאמר שמנך פניין דבר עם זה הכלל כל

מקום שנאמר אישה אמר או פן או על אינו אלא >> מצוות לא תעשה שלא להימנע מלהחיות לעני מליתן לו מה שהוא צריך שנאמר לא תאמץ את בבך ותפוצץ דך נמצא נותן צדקה עושה מצוות עשה והמעלים מנה מן הצדקה יתר על מה שבטל עשה עשה עבר לא תעשה וואו וואו וואו שלא לשלח עבד עברי קם שיצא חופשי שני אמר לו שלנו מחק שלא יתבע עני חובו כשידע שהוא עני ולא יצר לו שני אמר לו תהיה לו כנושי שלא להלוות בריבית לישראל שנאמר את כצמך לא תתן לו

בנשך הוא מרבית תתן לו אוכל שלא לוות בריבית שנאמר לו תשיך לאחיך ככה למדו מפי השמועה שזו זרה ללובה שלא ינשך על המלווה >> אבל הגוי תש >> הגענו רלז >> זוהר אתה [כחכוח] אדוני אלוהינו שטוים שבית אותם אמרתי את הפסוק רגע קחתי שם השם אז אני ממשיך אני גמד צור וואו, אתה לא מבין לבד.

הגיב [כחכוח] ברוך הבא. אין כמוך בעולם.קסט ק תקסט כ אדר ועוד מכל החי שכינתה הגינת על ערני אות שבת תחומה דיני דוח אלפים תרנפין לכל צד זה האותיות של שבת ועוד מכל החי אילן דרניות אות הברית זה בשמונה ימים תמר הוא ביום השמניון בשרתו ועוד מכל החיים ד אותיות פילין בתמניה פרשין חי חי שכנת סוכה גינת עליו ופריסט עליו כי מעל בנין שכינה בגין תקנו סוכת שלום ענינוגדה פקודן מים רבים לא יכלו לכבות את עם ישראל כבעון שבשמיים ולת מים רבים אין הכל אומין ממנן דלאון

כי יתן איש דסמ אם יתן איש דסמ כל מה דיתלה בעל מהדן בגין שת פקודע ישראל בוז יבוז לא יעזור לו שום דבר, רק ביום רביעי וביום השמיני עצרת פר אחד היין אחד הוקמו אמר מתי מלכתפיזין שלחון אמר לי בני בתינה סעודה קטנה מה יעצרת כמעצור בעמי עין צר למלכות מסטר סודת מלכות זהרה גלמה חתם תקר שמחת תורה ומעטרן ספר תורה בכתר דילה ר ספר תורה תפארת תפארת אמר רבי אלעזר מסלה זמין שכיזמין יחידה לקבל פר יחידה אמר ברי שפיר [נחירות בוז] שאילת בגין דמלכות מיזה

לברה סנועה בבית אביה מה רוסה ו נשב אחר מושפיזין אבל אם נשחזמין בעשפי בעלה נושפיז נוכין מהון לאבא ונאמה וכל שכן בר כך בסעודה 70 ממנן אמר כען התישבור עולה תמיד שכנתמר בערב בבוקר בכל יום תמיד עוברים פעמיים באהבה שמע ישראל והוא צדיק נמצא תדיר עמה בודה כלל או לא לא מול סיד מתמסוף גבוה מכל סברה העולה כולה לגבת קודם השם ירד מאצות העולם החתן עולם נחת מניח כפרה בכל חובין דין ישראל כפרה זהו הכינו פתום הקטורת טו אדוני אלוהינו שהקטירו אבותינו לפניך את כתור את

הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם משה נביא ככתוב תורתך אומר אדוני אין משה קח לך סמים נטף ושחנת וחנסמים ולבונה זכה בת בבד יהיה ויאמר אדוני משה נטף ושחלת מחן בנה ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך מים לטף ושחנת חנה שמים עוד בונה זכה בד בבד יהיה בבדה יהיה בבדקה יהיה בבד בעמ יהיה בבקשה ועשית אותה כשר ועד לך שמ קדוש קדשים תן עליו אהרון כצמים בבוקר בבוקר ונה בעלות בן ארב יקרנה כתרות תמיד לפני אדוני דרבנן פתום קצ 398

מ 300 מנה בכל יום חצית בבוקר שלושה מד שמהם הם מחזירן כדי קיים מצד כה מן אחד עשו הצורי והציפור חן בור שיעש ואם לא מצח אב כיפן שמעון מצלה למה היא באה כדי למה הוא בא כדי שעשה בחלו מהרפינה של מחז תניה שהוא שוחק אומר הדרך הטב הטב הדרך שעכול פה לבצמ אמר רבי יהודה זה הכנס חודש א 70 שנה ש בכור טוב שב אין אדם יכול לעבוד חמ למה אין מערבין בדב פני שהתורה אמר חבש תכתירו ממנו של אדוני >> ויאמר עליהם ישראל אביהנום

כפוזות עשו חו מזמריש מנחה מעד צורי ומעדש חות לות בוטנים ושכדים ויאמר עליהם ישראל עשו חו מזמר מעדעתם בן אדם צאוז הזה הזאמרו לכם בניכם העבודה הזאת לכם אמרתם פסח מצח עשת מנורה זה עשה את המנורה וקנה גביעיה כפתורה ופר שלושה כים מוציאים מצד שלושה כלים מן עולם צדה אחד שלושה קנים מדה השני שים שוקדים גדים כ שקנים צאים מן המנורה ובמנורה ארבע גבים שוקח שנעקנים ממכו שגנים ממנה כפתוריהם מיניהם כבע שבעה מה ככה אמר זהב טהור כיכר זהב עשה כל כש מעשה זהב ש כן

עשה את ויאמר משה ויקח ויעמוד בין המתים בן צר קצח כסף חלון ש משה תן את הקדבר עליו יעבוד בין המתים נעצר [נחירות בוז] משה רעה קצח אתמוד בצני עוזר לצך אשר עוזר אשר עוזך בוקר ליצר ביום עוזך אני אשיר עוזך לבוק חסדך צך וזך אלוהים ארץ ויעמוד חס ונג נועם שסתר עליון שלעונך לא תעונה אליך רעה ונגע לא יקרא חוק מפח גמלמה תרם משכדים עשתלה שג פתחה [נחירות בוז] בחוכמה בנות עשו חו שעמלך יענו שבעתנו קבל >> יהי רצון מפניך אדוני אלוהינו לאבותינו שבזכות קריאת

פתאום הקטורת פסוק ופסוקיו ותיבותיו ותיותיו וטעמה ונקודותיו ושמות יוצא ממנושי תבות ספות תיבות שיכבישו רחמך את כעסך מעלינו מעל כל ישראל אחנו בכל מקום שהם תנהגמנו אדוני אלה דת החסדת הרחמים תכנסת לפני משועדים גד שחור פח מעלינו על כל בית ישראל בהם חתך צעת גופנו מוקים עונים מלחמות בעיות צרות של הרפואה שלמה כל חול עמך ישראל ליוסף בתרפה כל החולים כל הפצועים להם רפואה ישועה וחיים טובים כוח [נחירות בוז] השם מור למלאך המשחית בל יבוא אל בתנו גוף עוז ש כבר היו מר ארבעה מילוים ארבע

קלותם סגולת מודים קורת מורות מרטור כוח שם כל השמות צה למלאכיך הקדושים הממונים על השמירה שישמרו ונתנו לנו כל ישראל אחנו בפרט אלה שבפרס שנלחמים בפרס וכל אלה בלבנון תשמור אותנו מכל מיני בעיות מכל מיני טילים מכל מיני פיגועים >> מכל מיני אסונות >> ממגפה מכל דבר רעשמ צתנו מעתה ועד עולם כוח שם חילופו שהוא שם תקרא רוע גזר דיננו חלופו שהוא שם תכריט ותשמיד כל אויבנו וכל מבקשי רעתנו כל המשחיטים המקטרגים כרגו בנו משהו דבר פול עליהם בפעם אמן כל הקדושה אשר הקליפות קדושך קליפות

מתיך נתתי שלום בארץ ואין מחרית שבתי חי רעה מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם מפני מי שבלך לבותינו שברך כל הקהל הקדוש אלה שמאזינים פה ואלה שמאזים חלבין והפלפון כדאברך אתכם מזכר אתכם בות שמחה ישועה אמן >> תן ברפואה לרבי משה בן רבקה יבוא כל יום נהיה בריא >> כן יהי רצון ונאמר אמן בחנניה בן הקשה אומר בשמואל >> ب