📖 הדף היומי מסכת מנחות דף נה-נו📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יט אדר תשפו

תפילה קשה בסדר כן אני יודע אני צריך אתש 1979 בסדרש שש שנים שנים לא שנים אתה לא היה אף פעם מה קצת שמה בשיר שמרות הייתי בצרה נהרה רפוך אמר ילדים שביאו חסיר הם כדורים פה כדור בסוף בסוף גל וים צ את האוטו שלו קילומטר מהחוק שהוא עשה לו תרגיל ראש הנשא זה אני אומר למה >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש יום אחד בשבת קודש יט אדר תשפו הנה זכינו לשבת נפלאה שבת קדושה איזה פרשה כי תיסא את ראש בני ישראל פלא

פלאות איך ראינו בפרשה וראית את אחוריי ופניי לא יראו אני אעביר כל טובי על פניך כל מה שטוב בא מהבורא עולם וקראתי בשם וראית את אחורי אומר החתם סופר, פעמים רבות אנחנו רואים בעולם דברים משונים שונים אין לנו יכולת להבין למה כך ולמה כך אבל אחרי שנים ארוכות מתברר איזה פאזל יפה הקדוש הקדוש ברוך הוא חיבר לנו בצורה הזאת והזאת איזה ישועה עצומה שמחה מהדבר הזה אדם צריך צריך לחיות להיות בידיעה שהקדוש ברוך הוא טוב ומטיב גם כשהוא עושה שנדמה שזה לא טוב אבל זה טוב

ככה זה הולך צריך להאמין באמונה שלמה שזה הכי טוב לכן אומר לו וראית את אחוריי אדם יכול לדעת רק לאחר מעשה שהכל לו טובתו ראית מה הוא אומר וראית את אחורי אחרי מעשה אתה תדע שהכל הן טובתך אבל הוא פניי לא ראו לפני כן בתחילת בתחילה קשה לראות את הטוב ובשביל זה אני רוצה להגיד לכם איזה דבר שהיה עכשיו בימינו כאן בבני ברק היה איזה ילד מאוד נחמד היה צריך לעבור איזה ניתוח קשה אחרי תעצוות עם רופאים אז אמרו שכדאי לקחת אותו ל להדס סה בעין

קרם שמה יש רופא ראש מחלקה המנהל של המחלקה מנתח מומחה בשביל הדבר הזה האבא קשרים ניסה להשיג עוד יועץ רפואי לרב פירר וכולי אבל הרב פירר היה בחוץ לארץ עשמ לו כדאי לך לצלצל למנל מהחנקה הוא לא עונה אבל בעזרת השם אם הוא ינתח זה יהיה טוב אבל הדבר דחוף מאוד באופן השם ישמרך אני באמצע >> למי >> רפואה שלמה יהיה לך ישועות רק דברים טובים >> אמן רק טוב רק טוב רק טוב רק טוב >> טוב הילד היה הניתוח נקבע ליום חמישי הילד היה עם

אמא שלו בבית החולים אבא חזר יום חמישי בבוקר זה מוקדם. האבא יוצא לדרך, רוצה לרוץ בבני ברק. הוא אמר שהוא ישע דרך צור הדסה, שלא יתקע בפקקים בירושלים. אומר, הוא נוסע ו אומר, זה ניתוח מסוכן.

הוא כל הזמן חושב עשה טוב לילד, לא עשה טוב ולא יודע מה לעשות. טוב, בכל מקרה הוא טרוד במחשבתו, אבל בדרך הוא רואה איזה מכונית נתקעה, אדם קצת מבוגר ותקוע אוטו, אומר, אבל אני מאוד ממהר להדסה [‏צחוק] וזה כן עצור לו, כן אעזור לו, אולי זה הושיע אותי. תפלל לקדוש ברוך הוא תנחני את הדרך הנכונה אני רוצה לעשות אצלך אולי אני אעשה חסד עם היהודי הזה בכל זאת אשתי שם כן >> אני אמצא את המנתח הנכון צה לשלם לו שרף טוב בקיצור עצר ליהודי הזה אדם

מטפל בוא בסוף היה לו פנצ'ר והוא לא יכול לסדר את זה אמר לו יש לך כלים תציא ישב תח תח תח תח סידר לו את כל הפאנצ'ר, סידר אותו אומר לו למה אתה כל כך ממהר? אומר לו, אני צריך ללכת לאדסה, יש לי ניתוח לבנו שיהיה לו רפואה שלמה וככה וזה [נחירות בוז] ומה אתה צריך שם?

אומר לו, אני יש לו כך וככה, אני צריך מנתח ואני צריך לקחת את המנתח של ראש המחלקה וזה וזה. מה השם שלו? כך וכך אומר, תראה, יכול להיות שאני יכול לעזור לך, אתה יודע, זה אני המנתח. ראיתזה אתה מבין אדם יעזור לו לא יעזור לו כן תעזור לו אבל זהו זה אתה רואה איך זה הולך מהשמיים שאדם כן אדם זה פלא פלות זה היה עכשיו תראה איזה יש חוברת שמה הם הביאו אתה רואה הספרה הספרה זה נקרא הספרה הוא מספר סיפורים שהיו עכשיו הספרה זה זה

ממש מתאים גם ל וראית את אחוריים ופני טוב אנחנו היום אנחנו לומדים את הדף של שבת עכשיו זה השיעור הראשון לפני השיעור הרגיל אנחנו ביום ראשון עושים את השיעור שלמדנו בשבת היינו בשבת למדנו דף נמי הוא דף נצי מסכת של בדיוק חצי מסכת של מנחות חצי מנחה מחציתה בבוקר מחציתה בערב עכשיו אנחנו מחצית הראשונה אבל אנחנו עכשיו לומדים בדף נ כן כדאי לפתוח דף נ ויהיה ישועות גדולות >> אמן אני מאמין שבשבת כבר למדתם את זה רק אנחנו חוזרים עכשיו בטח גם צימו שהוא באדם חרוץ

אוכל חוש ספסי בטח שיהיה חרוץ מה יש לו חבר כמו נתנל הכל מכין לו עד היד שיהיה בריא.

אני מקווה ש לך עוגה מיוחדת בבוקר. [כחכוח] עמי בשביל תביא עוגה עם צ'וקולד. אי א אי אמ דו תנו רבנן תורמין תאנים על הגרוגרות שמה הגענו ביום שישי בנ שבע שורות מלמענה תנו רבנן תורמין תאנין הגרגרות במקום שרגיני לעשות מתאנים גרוגרות ולא גרורגרות על תאנים אפילו במקום שרגילים לעשות תאנים גרוגרות אומרת לנו רבנן אומרת הברייתא תורמים תרומות ומעשרות תאנים על הגרות זה למשל יש לו מע תאנים יש לו 100 גרוגרות יכול לתת עליהם 10עשרה תאנים התאנים אם הם נחות הם נפוחות יותר הם יותר נפוחות הגרוגרות

הם הם צמוקות יותר. בכל זאת תורמים תאנים על הגורגרות למשל 10 על 90 10 על 100 במקום שריגיני נעשות מתאנים גרוגרות מאיפה שרגילים בדרך כלל לעשות מהתאנים גורגרות או שהוא בעצמו יעשה אותם אחר כך גורגרות ככה הוא רגיל אבל לא גרורגרות על תהנים שהם צמוקות על תהנים לחות ואפילו במקום שרגילים לעשות לא יעסק אלא יתרום לפי נפח אנחנו היום עושים לפי משקל הכל בסדר כדי שלא ימעטו עכשיו במעשר שלא ימעט עכשיו במעשר כמו שלמדנו למעלה למה נפח יתרום 20 גורגרות על 90 תאנים לפי מה זה

10 פה 10 אתה מבין זה לא הולך אמרמור עכשיו מסביר הבריתא אתה הייתי מ אמר מור תורמין תהנין לגוגרות במקום שרגיני לעשות תאנים גורגרות אז תדייק דווקא במקום שרגילים לעשות מתאנים גורגרות אין מקום שאין רגילין לא דווקא במקום שרגילין לעשות מתאינים גורגרות אז תורמים תנים על גורגרות אבל מקום שלא גיני לעשות תנים גרורגרות לא תורמים תאנים על גרורגרות למה צריך לתרום דווקא מדבר המתקיים תאנים לחות הם לא מתקיימות לפעמים מרכיבות אם לא תשים אותם יפה ולא תשמור עליהם יפה אבל ה האלה היבשות מתקיימות היחידה הגמרא

מבררת איך מדובר?

דאיקה כהן רבי מאיר נמצא איתנו מקום שאינו רגיל אמי לו המקום שאין רגיל אמי לו למה לא אם יש כהן יכול לתת מיד התאנים אז גם במקום שהוא לא רגיל לעשות לא רגילים לעשות מתאנים גרורגרות למה לא תורמים תאנים על גרורגרות והתנן מקום שיש כהן תורם מן היפה >> מן היפה כלומר כלומר אף על פי שהוא לא מתקיים תורה מן יפה גם פה יתרומנת האלה הלחות >> אלא פשיטה אם אתה אומר שלא עושים פשיטה דלקה >> דלק הכהן לא מדובר שאין כהן לתת לו את מיד

עכשיו [נחירות בוז] אז בוא אם ככה אין כהן עם השפה ולא גרוגרות על תאנים אפילו מקום שרגיל לעשות מתאנים גרוגרות והיא דלקה כהן שאין כהן לתת לו מיד המילו למה לא תורמים גרוגרות על התאנים תיתן מה הבעיה תן על מקום שאין כהן תורם מן המתקיים אפילו שזה לא יפה הגרוגות שהם יבשות הם מתקיימות אלא פשיטה כהן אז מדובר בספר שיש כהן אז הגמרא שואלת איך אפשר רשע דלק כהן ספה דיק כהן איך זה עושה שחצי חצי כהן חצי צמדי כהן אין כן חייבים להעמיד את הבריתה

רשע מדובר שאין שם כהן דלק כהן ספר דאיק הכהן יש ככה כן [כחכוח] אמר פפש מאמינה דחקינן אומוכמינן מתין בתרי טעמה ולא מקמינן בתרי תנא הייתי אחרי להגיד זה תנא אחר זה תנא אחר לא יותר טוב לדחוק ולהאמין את את ה שיש סתירה בין הרשע של הספע של המשנה [נחירות בוז] יותר טוב להעמיד שמדברת בשני אופנים מאשר שתי דעות שתי חכמים שתי תנאים >> משנה כל המנחות נידושות בפושרין ומשמרה שלא יחמיצו. כל הפנחות צריך ללוש אותם בפושרים. לפני ששמים שמן יש מים פושרים שלשין אותם בפושרים.

למה?

ה ה >> הם זריזים מאוד מאוד לעשות את הכל יפה יפה. מקפידים מהר מהר. כל הזמן להתעסק עם העיסה שלא יחמיץ. ואם החמיצו שיריה בכל זאת עובר בלא תעשה בלו >> לו לו >> לא תאפה חמץ >> לא תאפה חמץ צריך להיזהר הגמרא תראי כמה לו יש פה עובר ולא תעשה שנאמר הנה המשנה אומרת כל המנחה שתקריבו להשם לא תעשה חמץ צריך לשמוע אותם שלא לא יחמיצו וחייב הנה אם עשאה החמץ שלוש מלכויות אומר חייב שלוש לין עלתה זה עירוב הקבח במים ועל עריכתה זה אחר

כך לערוך לקלוע אותם ועל אפייתה שלוש שלבים תראה מה זה שלוש לבי >> תגיד אחר כך גם >> מנענמ לומדים דים שאם החמיצו שירי הנותרים עובר בלא תעשה אמר שקיש דה מקרה לא תאפך חמץ חלקם כתוב בפסוק לא תאפחמץ חלקם נתתי אותה מאישי כל אמר אפילו חלקם לא תאפך חמץ שירח אפילו זה לא תהפך חמץ להיזהר מאוד הגמרא שואלת והחיו דעתה האם הפסוק לא תאפה חמץ חלקם זה בא ללמד אותי שאפילו חלקם לא תאפה חמץ המבעלה לכדי תניה לא תאפה חמץ מה תלמוד לא מהר מה

רוצה להגיד לי בזה באיסור זה שלא תאפ חמץ לא צריך לי את זה למה והיה לו כבר נאמר לו תעשה חמץ כל העיסה הזאת לא תעשה חמץ למה עוד פעם לא תאפר חמץ לפי שנאמר לא תעשה חמץ יכול לא יהיה חייב אלא אחת על כולם לשעה עריכה אפייה תעמוד לומר לא תאפר חמץ אפייה בכלל הייתה כשאמרתי לא תעשה חמץ הייתה בכלל לא תעשה חמץ ולמה יצתה למה יצתה לבד אפייה להיות איסור בפני עצמה מה לוטע פה חמץ להקיש אליה מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי חשוב

בפני עצמו אפייה חייבים עליה בפני עצמה לא תאפי חמץ אף אני אביא לישתה ועריכתה וכל מעשה יחידי שבה איזה מעשה יחידי עוד הנה הגמרא אומרת אף אני אביא לישתה עריכתה בכל מעשה יחידי שבא לתו כיתוף זה החלקת פני הבצק במים שהוא מעשה יחידי חייבים עליה בפני עצמו אז אם כבר לומדים את זה מהפסוק לא תאפה חמץ איך אתה לומד ממנו לעזם מייצו שריע עובר בלא תעשה אומר ענן מחלקם כאמינה אנחנו לא למדנו לא תאפה מה אנחנו מחלקם למדנו כשאמרנו התיבה חלקם שכתובה אחרי לא תאפ חמץ

חלקם מהתיבה הזאת למדנו כן אז מזה לומדים כיתוף מחלקם אבל זה לתת לי שלוש שלוש הדברים יש לי שלוש להבין שלו >> כלומר אפילו חלקם לא תפחמץ מה כתוב הגמרא שואלת והיא מה כוללך יהודה אתה אולי כל הפסוק שלא תהפך המץ חלקם זה מדובר על אסור חמץ של שיריה ובשיריה עובר רק על אפייה כי כתוב לו תאפך חמץ אבל אישה ועליכה וכיתוף לא עובר בשיריה רק על חלקם >> כן >> אם כן אז הגמרא אומרת לו אי אפשר כך אם כן לכתוב חלקם לא תאפי חמץ

מה לא תאפי חמץ חלקם הייתה היה צריך אם אתה רוצה לומר שהכל חוזר רק על האפייה אז הרי חלקם לא תאפץ להקדים מה היא לא תאפה חמץ חלקם חלקם שרומז לשיריה אז לא תאפה חמץ באפייה אז למה צריך להגיד לי לא תאפח בחמץ אפילו בקומץ ורק אחר כך כתוב חלק קם אז כמו שבקומץ חייב על כל פעולה ופעולה גם פה מה היא לא תהפך מצחת כם שמע מדינתה שני הדינים גם איסור חימוד של שיריה וגם לחלק לא תעשה לכל פעולה ופעולה מה שואלת והיא מאפית דפרד

ברחמנא לחייב חדה הנח לחיה חדה כולהו אולי [נחירות בוז] רק באפייה שפר הקדוש ברוך הוא לא תאפחמץ יהיה איסור בפני עצמה זה לבד ויש לי עוד איסור על הכל ביחד אבל לא תעשה לי כל מיני פירוטים >> כן גם כיתוב גם זה גם עריכה לישה אינך לחיבור חדו בלישה עריכה כיתוף התחייב רק אחת שעושה שלושתם תעצת הגמרא משום דהבה דבר דבר שיש שהיה בכלל ויצא מן כלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכל כולו יצא יפה לכן זה היה בכלל ויצא מן הכלל

היה בכלל לא תעשה >> כן לכן אפייה לא מלמדת רק על עצמה שיש חיוב לו לעבור עליה לבדה אלא גם על אישה ועליכה וקיתוף הכל אחד בפני עצמו לא ללמד על עצמה יצא אלא ללמד על כל כ יצא מ שואלת ואמא לא תעשה כלל >> לא תעשה חמץ כלל זה שכולל כל העשיות לא תאפה חמץ פרט אז זה אחד מ-13 מידות למדנו עכשיו כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אפיה אין יש עליה לא תעשה מדי אחרינה אין בו לא תעשה בפני עצמה לא אמר רבי

אפטוריקי משום דהו כלל ופרט המרוחקין זה מזה אי אפשר ללמוד כך בכל כלל ופרט המרוחקין זה מזה ד אין דנין אותם מכלל הופר זה כלל הפרד שמרוחקין זה כתוב בפרשת ויקרא ולא תאפי חמץ כתוב פרשת צב זה רחוק מתיב רב אדהבר אהבה ואמר להקדי כלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותם מכלל פרט והתניה למדנו בוא נראה לך שגם שזה מרוחק דנין אותם בכלל הופרט והתניעהם כתוב בפסוק זה מדבר על נשיא שחטא צריך להביא קורבן נשיא שחטא בשוגג מביא קורבן מיוחד ויש הבדל הבדל לקורבן חטת

שמביאים הנס הנשיאים לחלוקת המזבח זה לא בעל חטא זה רק פעם אחת הביאו על נדבה בין חטאת נשיא וחטאת הנשיאים חטאת הנשיאים כמו שעיר נחשון עכשיו זה שעיר על חטא מה מה היה ושחט אותו במקום בהתניה ושחט ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה לפני השם חטאת הוא יש לשחות חטאת באותו מקום ששחט את העולה ואיכן העולה ואיכן העולה נשחטת בצפון איפה שוחטים את העולה בצפון על רך המזביח צפונה אף זה גם זה ישרט בצפון וכי אנו מכאן נמדין שחטאות נשחטות בצפון והלו כבר נאמר ציווי

כללי במקום אשר תשע חט העולה תשחט החטעת א למה זה יצא למה עוד פסוק מיוחד על חטת נשיא קובעו שאם לא שחט אותו בצפון פסלו בדווקא בדווקא אותו אתה אומר לכך יצתה אונו אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון דווקא הקורבן הזה צריך צפון במקום והפסוק שאמר במקום אשר תשחט את העולה תשחט את החטעת דווקא בחטת נשיא ואין אין קורבן אחרת צפון תעמוד [נחירות בוז] לומר בשחט את החטאת במקום העולה יש פסוק שלישי לגבי חטאת יחיד ושחט את החטאת במקום העולה זה בנאב לכל החטאות

של תאוונות צפות >> אתה רואה אז איך >> אם לא שאלת אותו בתכון פצות >> כן שצ >> איפה זה אני חוזר כן משעם הזה יצא לובעו ואם לא שעל כותו בצפון פצלו א למה זה יצא במקום אשר תשח את העולם ואלו כבר נאמר וכי מכאן למדים שעת נתחת בצפון על רך המזבח צפונה משם לומדים הרי הרי אנחנו וכי מכאן לומדים כבר נאמר במקום שתשח את העולם תשח את החטת הלזה יצא לקובעו שאם לא שחט אותו בצפון פסלו לא למדתי את זה פה פה >> כן

אני חושב שבכל זאת אני למדתי אבל זכיתי עוד פעם לחזור >> לקובעו שאם לא שחט אותו בצפון פסלו זה הפסוק זה תירוץ.

זה תירוץ. עכשיו נמשיך. שואלת הגמרא, אתה אומר לכך יצאתה או אלא שזה טעון צפון ואין אחרי טעון צפון? אולי זה בא ללמד שזה טעון צפון בקורבן אחר.

לא טעון צפון. מה ש הפסוק מה שאמרנו למעלה במקום אשר תשחט את העולה, תשחט את החטאת, רק בחטאת נשיא. ואין קורבן אחר. טעון צפון.

תצמ תעמוד לומר יש פסוק שלישי ושחט את החטאת במקום העולה זה בנה בנה אב לכל החטאות שתונות צפון אז מכאן מקשה עכשיו הגמרא טעמה דכתב רחמנ ושחט את החטאת עליו אחי אמנה שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון מה הייתה המעלה משום דאבה קריאה לופרט ואף על גם דבר מרוחקן זה מזה דנין אותם מכהילה אופרט [צרחות] הנה השאלה אתה אמרת לי מרוחקן זה מזה לא דנין אותם מכלל הופרט פה אתה רואה אפילו שמרוחקן זה מזה דנין אותם מכלל הופרט אני חוזר אבל למה אמרת זה בנהב

לכל החטאות שטעונות בצפון מכאן מקשה הגמרא עכשיו טעמה למה אני אומר שלא לא אומרים במקום שתשחט העולה תשחט החטאת זה לא בא למעט שאין אחר טעון צפון למה כתב רחמנא התורה כתבה עוד פ את הפסוק ושחרת את החטאת במקום העולה אבל אם לא היית כותב את הפסוק ושחרת החטאת במקום העולה הייתי אומר הבא אמנה היינו אומרים שבאמת במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת זה בא ללמד שזה טעון צפון ואין אחר כטעון צפון למה מה הייתה עמלה משום דלל ופרע במקום אשר תשחט את העולם תשחט את

החטאת כלל ושחט את החטאת במקום העולם פרט אז דיבר רק על חטאת נשיא >> ואפל גם מרוחקים זה מזה דניות בכלל הופרעת שהגמרא דוכה את זה לא מתקיף לרבשה הי כלל פרטו בי זה כלל פרט פרט וכללו זה פרט וכלל למה כתוב ושחט את החטאת במקום העולה בפסוק לפני כן כתוב במקום אשר תישח את העולה תשחט את החטאת אז זה פרט וכלל ונעשה ואם זה כלל ופרט אז נעשה כלל מוסיף על הפרט והתרבה להוא כל מילה ריבה כל יש הבדל בין אם זה פרט או כלל

או כלל ופרט ברגע כזה שעכשיו אני אומר לך שזה פרט וכלל אז זה נעשה כלל מוסיף על הפרט והתרבה כל מילה כל הסוגי החטאות אז לא ככה לומדים אלא תנה אותו >> תנה אותו כקשילה מה שאמרנו אין אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון הוא צריך להביא את הפסוק אחר למה אותו מה שכתוב בחטת נשיא אותו >> זה קשה לו >> זה קשה לו ואחי כאמר אונו אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון למה דכתב רחמנא אותו ושחט אותו במקום אשרט את העולה דווקא

אותו חטאת נשיא הייתי אומר זה צריך טעון צפון אחרים לא טעון צפון לכן צריך פסוק שלישי שכל החטאות תאונות צפון שואל הגמראם ואשתה דנפקלה ואחר שהביאה הגמרא את הפסוק פסוק השלישי מושחט את החטאת במקום העולה ללמד לי על כל החטאות צריכים צפונה אותו למעותמי אותו שכתוב בחטת נשיא מה זה בא למעט למעוטי נחשון בשחת עוף בפסח סימן בצפון דווקא חטת שבעל חטא אז אז אני אומר שחיטת בצפון ואין שעיר נחשון שהיקריב בו הנשיאים הוא לא צריך שחיטה בצפון דווק צקה דעתך חמנה הועיל בהתרבה לעניין שמיכה

להתרבה נמ לעניין צפון כמה שמענון לא הייתי חושב להגיד שהנשיאים יהיה חייב צפון למה כיוון שרבידי אותו לעניין שמיכה ש כמו חטאת שבע על חטא שחייב שמיכה גם התרבה אותו דבר לעניין שצריך שחיטה בצפון >> אז גם השנן לא דווקא אותו בצפון חטאת אבל לא שנשיא נשיא לא צריך סליחה אבל לא כשנשיא נחשון כן אבל אין שעיר נחשון צריך צפון כן סליחה גופה מנן מי אמר בכלל שצריך בכלל נכון לתניה בסמך ידוע על ראש השעיר לרבות צעיר נשון לשמיכה הנה מפורש >> כל הס >> מה

שהוסיפה התורה שעיר לוקץ בראשו אחרי להגיד ושמח ידו על ראשו >> למה אמר שעיר לרבות צעיר לרשון שמחה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר לרבות צעירי עבודת כוכבים שמיחה כן אנחנו עוד מעט נחזור על זה משלת דנפקלן אז לכן נעצור פה אנחנו חוזרים עיניכם בדקת את זה רבי מאיר וואי תראה אם זה הולך חיים עובד. בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יט אדר תשפו הנה זכינו למעלה גדולה לאיזה שבת מיוחדת שבת נפלאה שבת פרשת כיטיסה למדנו על חטא העגל איך שמשה רבנו עולה

למרום להביא את שני לוחות הברית ועדיין כשהם בידו אומר לו הקדוש ברוך הוא לך רד כי שחיט עמך עשו עגל מסכה יוצא כשהיה משה רבנו במרום כבר ידע שחטו בעגל לכת כשחט עמך אז השאלה מדוע ירד עם הלוחות מה לשבור אותם שהיה משאיר אותם למעלה למה הביא משה רבנו את הלוחות אלא משה חשב עכשיו שעדיין יהיה אפשר לתת את הלוחות אפילו שהם טעו בעגל טוב טעו נחזיר אותם בתשובה כשהרד שבר את הלוחות למה ראה כי לא רק שחטאו אלא שעושים גם מחולות שירים ריקודים מסיבות כשהיה

את זה שבר את הלוחות זה כבר לא רק חטא העגל [נחירות בוז] זה מסיבות עם החטא זה כבר עמוק עמוק אומר כשאדם עולה למעלה לעולם העליון אחרי 120 שנה בא יצר הרע אומר ריבונו של עולם האדם הזה מראשו ועד רגליו אין בו מתום כולו מלא עוונות אין רגע בלי עוונות מה יעשו לו מה יעשה עכשיו יצר הטוב מה יכול לפתוח את הפה שלו [נחירות בוז] התקפה אדירה והיא נכונה מה יעשה זה לא אז אלא אומר לו מה מה אומר ליצר הטוב אומר ריבונו של עולם היה

ענוס יצר הרע פיטה אותו פיטה אותו יצר הרע אומר לו ריבונו של עולם ראית אדם הולך חוטא ועשה עשה חינגה האלה עושה ברית מילה עושה פדיון לבן לבן שלו לוקח אולם איזה שמחה תזמורת אבל כשהוא עושה איזה עוון הלך עשה העוון לוקח תזמורת עושה תזמורת על אותו עוון איזה תזמורת מי אז לכן זה טענה חזקה יש לו ואז זה דוחה את כל הבעיות אבל עכשיו ירד משה רבנו והוא רואה מה זה עושים עם העבירה עושים ריקודים נכולות שמחה בשלמה כשאדם היה לו טענות טובות ליצר הטוב

אדם עושה מצווה עושה סיום סיום מסכת שמה בישיבת בן איש חי עושה סיום מסכת או ושמה עושים סעודה יפה [כחכוח] אבל כשהוא עושה עבירות הוא לא עושה סיום אלה פלאות לכן כאשר ראה משה רבנו את המחולות שעושים [נחירות בוז] עם זה זה אפשר עכשיו מה יגיד מה יענה לכן כתוב במדרש פרחו האותיות מהלוחות הלוחות נהיו כבדים ככה הם יהיו מנוסים את עצמם ולכן נשלחו מידיו של משהרו עלות וכל השבירה הזאת היא גרמה שכיחת התורה [‏צחוק] שאדם שוכח אבל יש במדרש דבר פלא פלאות שומע מהר יש

מדרש כתוב בו שכל האותיות שברוחות פרחו חוץ מפסוק אחד זכור את יום השבת לקדשו. זה נשאר כתוב ברוחות.

למה? כי עם ישראל נצטוו על השבת והדינים במרא אפקוד. עוד לפני שעכשיו קיבלו את התורה, כבר היו מושרשים במצווה הזאת. זה כבר ניתן להם איזה שבת היו עושים.

כבר היו עושים איזה שבת, איזה גונדי, איזה דברים. גם במעלה אדומים זה לא משנה איפה אפילו שלא באים לישיבה יכול להבוא כמה שהוא רוצה >> בנושאים >> לכן אתה ממשיך אה אותו בשטו >> בטח בטח אשריך שאתה לא אז לכן זה בשמה בזה שים לב אפרים אפרים שים לב לא חשוב אתה לא רוצה אל תבוא אבל שים לב אוטובוסים לא אוטובוסים משה ש >> יש מונית >> [‏צחוק] >> עוד בסדר רק צוחקתי מונית רק מעלה אדומים >> לכן אומרים בתפילת פלא ראית איך האותיות האלה זכור

את יום השבת לקדשותו זה לא פרח לכן שני לוחות אבנים הוריד בגלדו איך אנחנו אומרים בתפילה שני לוחות אבנים הוריד בידו וחטו בהם שמירת שבת וכן כתוב בתורתך אות היא לעולם השבת זה האות לעולם למה זה לאות לעולם שבת כי היא לא פרח דבר נפלא אז זה הביא את זה במעינה של תורה בשם האדמור מגור אדמור סדיגורה אז זה דבר לכן פרשת השבוע פותחת וכ משה את כל עדת בני ישראל ויאמר עליהם אלה הדברים שציוה השם לעשות אותם מה ציווה אותם על השבת לשמור את השבת

הכל פרח אבל זה לא פרח שמור את השבת גם ראינו פרשת פרה אדומה בשבת הזאת שהייתה לנו טהרתן של עם ישראל זה הפרשה השלישית זה נחשב שממש ממש מזין עליהם מאפה האדומה הקדושה רוחניות טהרה מלמעלה שבת הזאת פרשת פקודה שקעת פקודה מסיימים ספר השני ספר שמות ומסיימים ארבע פרשיות עכשיו בעזרת השם ואז מתחילים חודש האביו אב יכול יב חודשי השנה בעזרת השם דבר ראשון נראה את השבת. השבת כך הקדוש ברוך הוא דיבר אל משה קודם כל על ענייני המשכן לאחר כך אמר לו ענייני שבת. כל

דיבר איתו על המשכן ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם.

אחר כך ענייני שבת אבל משה לא קודם כל שבת אחר כך משכן. למה? הקדוש ברוך הוא אוהב את עם ישראל מאוד מאוד. לכן קודם אומר ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם אני רוצה מיד לשכון בתוך עם ישראל אני אוהב אכם משה רבנו אומר לא לא קודם אני מקיל קהילות לדבר על השבת על מה אני מדבר איתם הנכות שבת קודם שבת עם ישראל אוהב את הקדוש ברוך הוא השבת היא קודש להשם אם ישראל לא עובדים בשבת כל השישה ימים ברחים של השבת אנחנו על ידי השבת נקשרים חזק בהשם יתברך.

כל העולם רואה מה זה יום שישי, מה זה הכנות של שבת, מה זה שבת המלכה, איך עם ישראל מקדש את השבת, איך הם מכינים, איך יושבים סביב השולחן. זה קידוש השם גדול ביותר. לכן משה רבנו אומר, הלכות שבת כי אותי ביני וביניכם. לכן רוצה ללמוד טוב טוב הלכות שבת, הקיל קהילות, ללמד אותם הלכות שבת, כל עדת.

למה? לקח גם את הנשים, לקח גם גברים, לקח נשים לבד וגברים לבד מד אותם מנחות שבת, גם את הנשים צריכות לדעת כל ההלכות. רבי נתן המשיץ כותב בספרו יערות דבש, אי אפשר במציאות לנצל באיסור שבת אם לא ילמד כל הלכות שבת. לכן בכל שבת צריך אדם לעסוק גם בהלכות שבת.

כל המשבר שבת ככתו אפילו כתוב חטא כדור אנוש מוחלים לו אשרי אינו שיעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כ כל רע אל תקרה מחלל לו אלא מחול לו שיהיה ברור לו כל הל מלאכות לדעת אותם בעל פה כל התל מלאכות שחתן אדם היינו אצל היה בגמרא מעשה ביוסף בן סימאי היה מעיר שחין היה אפוטרופו [כחכוח] של המלך מה זה עשיר מופלג יוסף בן סימאי היה נכבד גדול עושה צדקות משמח את כל הבריות אומר שבת אחת נפלה לו דלקה בחצלו של

יוסף [נחירות בוז] הייתה אש גדולה והיא נראתה למרחוק ליד חצרו היה מבשר גדול של חיילים רומאים אמרו הוא יוסף סימן שומר שבת הוא לא יכבה את זה בוא נרוץ לכבות לו מהרו הגויים החיילים הרומאים לכבות לו אמר להם מה לכם >> אמר לנו מותר לנו לכבות תן לנו לכבות אמר אמר להם לא אסור שבת היום הוא מעדיף שישרף הרכוש ולא תכבו ההוא מהשמיים את בצירות נפשו של יוסף מיד קדרו השמיים בעבים וירדו גשמים וחיבו לו את הסלפה מוצאי שבת קרא יוסף מסימן להודות לחיירים שטרחו עבורו

שלח להם מטבעות זהב והמפקד נתן חמש מטבעות זהב. כשנודע הנס הזה לחכמים אמרו חכמים מדרגה גבוהה. אבל אם יוסף בנשימה היה יודע לכות שבת לא היה מטריח את השמיים עשת לו נס. גם לפי הלכה נוכי שבא לכבות אלה אומרים לו כבא ואל תכבא.

רצה לכבות שתדק שיכבא. אז לא ידע הלכות שבת אמר להם אל תכבו אבל מהשמיים ידעו כולו חסד כולו טוב חיבו לו למה אין דבר חביב הקדוש ברוך הוא כמו שבת המלכה ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ יום השביעי שבת >> מבקש מאיתנו יום שבת זה יום שמחה שמחה לעליונים שמחה לתחתונים כל העולמות לכן אדם שזוכה לעשות שבת כמו שצריך הנשמה שלו מהירה. דבר גדול יש שם ידוע שרב אלפיין כל שבת היה פניו צועלות. היה מתרגש מאוד שבשבת היה כשהיה חולה מאוד מאוד אז לא אמרו לו אמרו להם הרופאים אסור שיתרגש.

היה מתרגש מאוד. אז אמרו לא נגלה לו שהיום שבת. אף אחד לא נכנס אליו בנבושי שבת וזה. למה שלא שלא ידע שזה שבת?

אבל כשהגיע זה לא עזר להם. כשהגיע השבת פתאום הוא מרגיש את עצמו אש. אומר תביאו לי מלבושי שבת מהר את הנרות תשב תשבח נכנס לחשק אדיר חשק גדול נכנס אז הוא הרגיש בעצמו שכולו אש איזה חשק איזה איזה חשק תקין להם תראה זה לא בוער הנשמה גם החפץ חיים אומר שהיה מתקנן לשבת היו רואים אותו משפשף את הידיים מכין את עצמו אומר תכף שבת תכף שבת אנחנו גדלנו פה בישיבת פה בישיבה היה מורנו ורבנו רבי מרדכי שלעבי איך הוא היה מכין את עצמו לשבת כל יום

שישי היה עושה תענית דיבור להכין את עצמו נקרא ת שבת לא מקבל לא רואה אנשים הכל תענית דיבור רק בלימוד תורה אי אפשר בכלל להתקרב אליו ב1 ש היה היינו כבר היינו בישיבה היה עולה לישיבה עם בגדי שבת מה היו לומדים אני זוכר מור רבי היה לומד הרב שרבי ספר תיקוני הזוהר עם פירוש גן הירק זה מפרש שהיה בזמן זמננו לא הרבה זמן מאוד יפה היה עושה כל הערה מה זה איזה שעתיים שלוש היו השבילים ללמוד את זה אחר כך היה ברציון ברכה היה חזן פניו

פני מלאך ויש לו כל נעים היה עומד בתפילה כמלך במסיבו איזה אור גדול של שבת אני הייתי מתפ ב איפה כל העולם הם לא רואים מה שיש פה איזה איזה איזה זכויות יש פה איזה זכות יש פה לא היו מבינים לא היו מבינים הזוהר הקדוש הוא כותב בשבת צריך להוסיף בכל הדברים חול על הקודש בין במאכל בין במשתה לובש הכל כל מנבושים נעים לא ילבש כמו לובש ביום חול אפרים יש לו לשבת ראית את החליפה שלנו ואת המגבע ירוקה מגבעת ירוקה הכל לכבוד שבת מיוחד זה

לא סתם עניבה מסדר את הכל רק רבנו הארי אומר שאדם לא ילבש בשבת לא שחור ולא אדום סימן הדבר לא תבררו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ועוד אומר הזוהר, זה אדם ילבש מלבושים יפים לשבת אבל לא ביום חול.

ביום כלומר ביום חול לאבש אותה מלבושים של שבת. לא. שבת שבת יום חול יום חול. גם לא עכשיו יש לו חתונה לא יהב שאת המלבוש הזה וילך חתונה של שבת.

חתולה יצא עוד מלבוש, פסח עוד מלבוש, סוכות עוד מלבוש, שבועות עוד מלבוש, לא יערבב, יכבד את השבת. אומר, בשבת כשמסבע לשולחן צריך לתחקן להכין סיבה טובה, קרים, קצתות, הכל רקום. אומר כמו שאדם מתקן חופה על הכלה כך צריך להכין השבת שבת היא מלכה איך מביא לכלה הכל נקי מפות איזה שטיחים איזה לוסטרות לוסטרות איזה נרות פמותי מכסף טהור לא סתם יעשה עושה בנים צדיקים איזה צרחות פרחים אני זוכר הייתי הולך פה במחניודה לפני מדבר לכם 50 שנה הלכתי פה אז אחד החברים שלנו נכנס ל החברים

נכנס לחנות פרחים אז הוא בוחר לו פרחים אני רואה שהוא בוחר פרחים מסיים מיוחדים אומר לו אשכנזי היה קוראים לו הרב טודרס לוקח פרח כזה פרח כזה אומר לו אתה יודע זה כל פרח זה 10 שק אומר מה יש היה אז הוא לקח לו ככה חבילה עלה לו איזה 200 ש₪ נגיד בזמנו נו אומר לו בא נכנס איזה אזכנזי אחר אומר לו תגיד מה אתה עושה מה אתה קונה ברכים ב-200 ש₪ אתה אוכל את זה מה זה אומר לו אני אשאל אותך שאלה אתה יש לך

בת חיתנת אותה אומר כן קנית ל זרה פרחים אומר כן בטח כמה זה עלה אומר מה זה ש של כלה השכעתי טוב שיהיה יפה לכלה אומר שבת היא קלה >> [צרחות] >> שבת המלכה נהניתי ממנו אומר שבת מלכתה כל פרח זה עולה כמה שאדם עושה יותר טוב לשבת שבת גם תשיב לו כל מזונותם של אדם קצובים אומר הזוהר היו יוצאים חכמי המשנה שבת קודש היו אומרים בואי הי כלה בוא הי כלה בשירה בזמרה לכבוד הכלה אומר צריך לקבל אומר הזוהר גברתה בכמה נעורין דשרגין בשבת בכמה

אנוגין ולבושין שפירן ובתה מתוקה בכמה מנין לתיקונין בית יפה הכל כל מיני איזה סכום איזה צלחות אומר באי חתווה גר מדי שתאר שבחת בישה בחשוכה ברעבון בבחייה בהספד למה אתה עושה כמה אור יפה עם הנוסרה היא יושבת בחושך אתה מביא אוכל טוב היא רעבה אתה מביא מלבוש יפה היא לובשת שחור אתה מבין מה אתה עושה עם מלאה זו חרבה זו פה מלא שמה חרב זה זוהר כמה זה זכות גדול זה שבת לוסטה יפה הכל מה זה לכן אדם צריך לעשות יפה למה כשהוא בא לבית והוא

שמח בא איתו יצר הטוב ויצר הרע [כחכוח] כשורים הכל שמח וכולם שמחים יצר הטוב אומר י רצון שיהיה גם שנה שבת הבאה כזה יצר הרע ברוחו אמן אבל [שיעול][כחכוח] אם הכל מעפן לא שמחים ומתרכזים יצר הרע אומר שיש שבת הבאה גם כזה ויצר הטוב בא כוחו עונה אמן [כחכוח] לכן צריך להיזהר שאדם תמיד יעשה את הכי טוב שיהיה ידאג שיהיה הכל בסדר, שלא יהיה מריבון, שיהיה הכל שמח, שיהיה שפע. >> וצריך גם כן לשבת עם הילדים סביב השולחן, תן להם דברים טעימים ויספר להם דברי תורה,

אבל שמושכים את הלב.

איזה פלפול וזה הילד לא מבין לא מימינו ולא מזמנו אתה אומר לו איזה איזה דבר צריך להגיד לו דברים יפים איזה סיפור גם כן איפה תמצא את הדברים האלה צמאיזה ספרצ >> או הוצא מקום >> יפה >> הרב הוא בעצמו צר חוץ שלנו אותך הרב >> בטח לא אני אומר ברצינות שמה שיספר להם קצת מעשה כבר דברים יפים שילדים יחכו מתי יבוא שבת [כחכוח] צריך גם שהאמא תכינה מה הם אוהבים לפעמים יש ילד אוהב כזה, יש ילד אוהב כזה, זה אמא תגיד אני אכין לך הכל. למשוך אותם רק שיבואו ככה תאכל בשבת להשפיע עליהם יראת שמיים, מידות טובות. אתה יודע יש 55 שבתות בשנה. יש בן אדם יש לו 70 שבתות, 80 שבתות בשנה.

איך זה יכול להיות? אז זה אמרו רבותינו עשה שבתך חול. מה פירוש? מיום חול תעשה שבת.

שבת נכנסת בשעה 5: אתה כבר ב400. שעה קודם. השבת יוצאת בשעה מסוימת, תוסיף שעה, שעתיים אחר כך בא לשבת, בא לשמיים הוא אתה יש לך הרבה שבתות למה כל שעה מפה, שעה מפה הוא מצטרף, נהיה שעתיים עוד שבת, עוד שעתיים, עוד שבת, עוד שעתיים במשך כמה שבתות נהיה עוד שבת אחת ועוד שבת ועוד שבת כי הוא מוסיף מכול על הקודש כל ה מוסיף מריכין לו ימיו ושנותיו ככה זה הולך היה בצפת אתם הכרתם אותו יכול להיות הרב שמחה קפלן היה הרב הראשי של צפת הוא לפני

שנפטר אומר אני רוצה לספר לכם סיפור שאני מפחד שלא תשמעו אותו אומר תשמעו מה אני אומר לכם אומר אני למדתי בישיבת מיר חוץ לארץ כן גם אני הייתי באיזה בית שהיה להם בן יחיד ביום החמישי בלי בלילה הבעל מתכונן לצאת בבוקר ביום שישי לאיזה מקום קרוב אני רואה שהאישה מזהירה אותו תצא מוקדם אתה חייב להיות פה בשעה 2 12 והיא בוכה והיא בוכה אל תעזוב את זה בסדר בסדר אני אבוא ממשיכה אל תאחל את השבת פניתי מאוד הבנתי שיש דברים בגו פניתי ושאלתי אותה למה כל

כך את מפחדת בעלך אדם דייקן הוא הולך הוא אחראי הוא יחזור אז היא אומרת לו אתה רואה את הבן שלי יש לי בן יחיד הוא נולד דימום בלב [שיעול][כחכוח] אנחנו לרופאים הכי גדולים בוינה כולם אמרו לי שהילד הזה אין לו סיכוי לחיות חיה לך שננה שנתיים זהו אין תרופה למחלה הזאת היינו שבורים ורצוצים יש לי בן אחד קיבלנו אותו במתנה בייסורים קשים עד שהוא בא טוב בדרך שאני חוזרת מוילנה אמרו לי תיכנסי יש פה חפץ חיים תיכנסי לרדין הוא היה זקן מאוד אולי יכול להושיע אותך

נכנסתי לחפץ צרעים עשו לי פרוטקציה וסיפרתי לו את הבעיה אומר אני לא יכול לעזור אני כבר זקן אני לא יכול עצום עכשיו עכשיו אני כבר לא יכול. הייתי קודם צם, עכשיו אני לא יכול.

פרצת בבחי. פתאום החפץ חיים אומר, יש לי תקנה. הבן שלך יהיה בריא. אבל דבר אחד, תקבלי מה שאני אומר לך.

כל יום שישי בשעה 12 שכל הבית יהיה מוכן לשבת. בשעה לפני שבת את לא עושה שום דבר. ב-12 הכל מוכן. אבל אם שכחת משהו את יכולה לעשות עד שעה לפני שבת.

את תלכי ברחובות. אין ניסוע. כל הזמן בבית. רבי אני מוכנה הכל לצום.

גם כן לא צריך לצום. תקבלי מה שאני אומר לך. אחר חודש [כחכוח] הלכנו בחזרה לבדיקה בווינה. הרופאים אמרו תביא את הבן החולה.

זה לא זה. אמרתי לו אדוני יש לי רק בן אחד. לא זה לא זה. צחק את זה לא יכול להיות.

אומרים הרופאים אין. זה ילד רגיל נעלם הכל. אז לכן היא אומרת לו, אני מזהירה את בעלי שיבוא בזמן שאנחנו רוצים שהילד שלנו יהיה בריא. כמו שאמר החפץ חיים.

תראה מה זה. אדם מקבל שבת יותר מוקדם. תראה איזה איזה איזה זכות. היה רבא של ש של הרידבז, ראש הישיבה שם היה רבי סרזלמן מנצר הוא היה שכן כאן ההגר אומר היה אדם חזק תקיף הוא סיפר רבי סר זלמן מנצר שפעם מינו דיין בלי רשות הרבז אז פחדו ממנו עלה בשבת על הבבא מה עשה אומר חמישה פרנסים פה שעשו לו מה שאני רוצה ישלמו את זה בשנתם השנה הלכו אמרו לו שלא יכילו לשם אומר לו לא תוך חמישה חודשים זה ככה יהיה וכולם מתו אומר לא

שמעו אחד תם נעמית אז הוא חלה באיזה מחלה קשה והירופאים ואף אחד לא המין שהוא יצא מזה פתאום הבריא חזרה לחיים מספר להם שעלתה נשמתו לבית דין של מעלה משהו מפחיד אמרו לו יש לך זכות לסניגור תביא תסנגר על עצמך אפשר להוסיף לך עוד חיים אמר להם אני עכשיו עכשיו כותב פירוש על ירושלמי, אני רוצה שתנו לחיים שאני יכול להמשיך את הפירוש.

לא צריך. יש מספיק חכמים שיכתבו פירוש. אבל הם אני מושע נפש בשביל אלמנות ועיתומים. תנו לי חיים.

יש מספיק גבי צדקה. [שיעול] כבר לא כבר הוא לא יודע מה לעשות. מה אני יכול עוד להגיד להם? בצע לו בניסיון האחרון אומר להם תשמעו כבוד הדיינים אומר להם למעלה ביום חמישי בלילה אני ואשתי כל הבית מטוצח עומדת שבת מכינים את השבת מה אפלה בפלה דבדים זה טוב ככה אתה מכבד את השבת מכין ביום חמישי בלילה כבר אתה מתחיל ואתה ביום שישי בבוקר מנקה כן, מסדר, מכין את מטיב את הנרות.

בשביל זה נוסיף לך 20 שנה. 20 שנה תראה. 20 שנה אוסיפו. לו.

למה? בשביל שבת המלכה. איך זה? אני לא פלאי פלאות.

שבת. הכין את השבת. לכן מפה ללמוד כמה הדבר הגדול הוא שאדם יכין את השבת ואלה פלאות. בסדר?

נלך ללימוד שלנו. מאיר. איזה ספר איזה נביא פתחת? חזקן >> מה חזקן חמש מגילות >> אין לי כולם שיר השירים דבר לך בקשה תביא לי גם את החמש מגילות זה שב >> לא שמה ואני יש דבר שכל זמן הייתי לומד בו.

>> איפה הוא הרב? >> לא יודע איפה הוא. >> איזה זה היה? זה לא היה כזה >> חמש מגילו.

זה עוד דבר. טוב, בוא נראה מה נעשה. צריך ממש לחפש את זה. טוב תבדוק גדול כמו זה פחות מזה זה כן זה אנחנו בעזרת השם נתחיל ללמוד שיר השירים בגלל שאת זה לומדים בפסח ולכן נתחיל את זה שיר השירים אשר לשלמה אומר המצודות ציון מצודת דוד שיר השירים לפי ששלמה חייב שירים הרבה יש לכם מצודת דוד >> כמו שכתוב וישי שירו חמישה וא' לכן אמר פתיחת הספר זה השיר הוא המשובח והנעלה מכל השירים המיוחסים בשלמה כי הוא שיר ידידות יסבר בו כל תוקף קישו שהוא אהבה

עזה ודיבוק אמיתי שבין האל יתברך ובין עמו ישראל ואחץ במשל מן האהבה הנמרצת בין החושק וחשוקתו אשר למעוד התרבה געגועים ופרדם זה מזה ויצופו את בול דוק דיבוק התמידים ואם כי שאין הנמשל דומה למשל בכל חלקי פרזתם הם הם הדרכי המשל שיש דברים נוספים.

אבל עשינו לזה איזה פתיחה לשיר השירים. כתוב בזוהר הקדוש דווקא ענייננו זה רבי מאיר של מושת איתי >> כןפעם היה חוברת >> כן הנה יש לנו >> נביא אני יכול להביא לכולם רק ככה אני אלמד את זה עם ראשי עם מצודות ווגם זה פתח רבי יוסי ואמר שיר השירים שירה זו אמרה שלמה המלך בזמן שנבנה בית המקדש שומע שאז כל העולמות נשלמו למעלה ולמטה בשלמות אחת כושבה עולם התחתון לעולם העליון על ידי בניין בית המקדש וירדה השכינה לשקות בתחתונים כמו שוכנת בעלונים על ידי האורות הגדולים

והספירות העליונות של עולם האצילות שירדו האורות דאצילות עד עולם העשייה לכל זה דרך אור השכינה שירדה לשכון בתחתונים ואז הייתה המלכות בשלמותה ובית המקדש שלמטה נבנה כעין שלמעלה בשעה שבנה בית המקדש למטה לא הייתה שמחה לקדוש ברוך הוא כיום ההוא מיום שיברא עולם ואינו דומה למשכן שעשה משה רבנו כי המסכן היה כדי שתרד השכינה לארץ להשפיע שפע בעולם ביום שהקים המשכן למטה הוא קם משכן למעלה של מט בעולם היצירה אבל שנבנה בית המקדש נבנה עמו גם כן בית למעלה שהוא בעולם הבינע סוד ה ראשונה של

הוויה וירדה ממנו הערה גדולה למטה וכל שכן שירדה הערת זון ומתו כל הדינים ועל ידי זה נפתחו כל החלונות העליונים תראה מה זה ולא הייתה שמחה בכל העולמות כיום ההוא כי הבינה היא מקור השמחה אשר ידן תעור השמחה בכל העולמות לכן שיר השירים נקרא קודש קדשים שכן נקראת הבינה כי באותו יום שנתגלה השיר זה בעולם ירדה השכינה לארץ בלבושי שבת קודש ראית שהוא לבוש עולם הבא עולם הבריאה ואז שביעו העליונים לכן צריך לבוש קוראים את זה בערב שבת קודש מלבושי שבת קודש כי שירה זו אמרה

שלמה המלך ברוח הקודש כדי שישאלו התחתונים גם הם ועוד נדבר בזוהר הקדוש כי שיר השירים הוא כולל כל התורה כולה כולל כל מעשה בראשית סוד אבות העולם עולם עניין גלות מצרים יציאת מצרים שירת הים כל עשרת הדיברות מעמד הר סיני גלותם של ישראל ביני אומות העולם וגאולתם וכולל גם תחיית המתים ולפי כך כל התשבחות [נחירות בוז] שבעולם אינם עולות לרצון לפני הקדוש ברוך הוא כשבח זה של שיר השירים שהוא קודש קדשים ומובא בהרקות אנשי שם כי שיר השירים קובץ מין מראות העליונות שחזר שלמה המלך ב

בעץ שהכניס את ארון את אהרון קודש הקודשים >> [נחירות בוז] >> וראה מלא כבוד השם את הבית והשם מופיע על שלמה ברוח קודשו והשפיע עליו מזיב שכינתו עד שכל עצמותיו אמרו מכמורך השם כן אז כל פעם נקרא משהו מזה במעלות של שיר השירים והכל עכשיו נמשיך עוד פסוק ישקני מנשיק מנשיקות פיו כי טובים דודך מיין שקני אתה החל לספר בהפלגת הגעגועין שהייתה אחר היפרד החשוק מעת חשוקתו והלך לו ונשיקות פו ממשיך כי טובים דודך מיין ומה שנעשה באותם הימים ואם כן לא פורש במקרא שנפרד החשוק

ממנה כל מי הוא המדבר כל הדברים האלה אלה הנה כן הם הדרכי צחות מליצת השירים המעולים אשר קצרו והסתברו הדברים הם מוכחים על עצמם מי הוא המדבר ואמר בזה כאילו החשוקה אמרו מאה כתשתוקק אליו ואומרת לי ליבה מי יתן וישקני עוד החשוק מעין הנשיקות החביבות כי טובים דודך מיין מרוב אהבתה לו הואחק בנפשה כאילו עומד למולה ואליו תאמר כי הדודים שהראית לי מאז היו טובים ממשי היין לכן חמוד עליהם כנסת ישראל בותה בגולה זוכר את אהבת השם שראלה בעת שהוציאה ממצרים ואת המידתם להר סיני לקבל

התורה והשראת השכינה והייתה עליה מאז ודבתוה ליקח תחילה פניו להופיע עוד עליה שכינתו לבאר לסודות טעמי התורה אז על זה אומר הזוהר ששירתה דע טער לה שלאמו מלכה כדבנה במקדשה ועל מן כולו שתלים מועילה ותתאמחתה דשרתה היא קללה דכל אורייתא קללה דכלות בראשית אומר שאין כל העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש שיר השירים קודש חדשים למה כולו יראת שמיים וקיבור על מלכות שמיים אומר שעל ידי שאדם קורא שיר השירים מסלק אדם מעליו זוהמת הנחש כך כותב רבי חיים פלצ'י לכן קוראים

לו אותו בערב שבת ואפשר לרמוז לשלמה ראשי תיבות למי שרוצה לסדק מעליו הזוהמה גם הוא אומר לשלמה למי שרוצה להשיג מעיינות החוכמה לא יודע אם יש בזה מעלה לקרוא את זה על קלף את שיר השירים כבר אתה שומע מר כבר שני אנשים עשו לי מתנה עשיר עשירים על קלף כימו מגילה אבל זה צריכה אני צריך להבין את זה לפה מגילה יש עניין כזה לקרוא את זה במגילה בקלף >> היסוד בשורש העבודה היה כל יום שישי בחצות אחרי החצות היה טובל והכל היה עומד בעמידה וקורא את

זה בתחיל >> על קרף >> ככה זה אומרים לי משהו כזה >> תבדוק לי תבדוק לי אם יש בזה מעלה כבר יש לי קלף כזה גם כמה שם שכבר למדתי את זה אז עשיתי גם לעצמי ש >> טוב מאוד >> יש כן כל יום שישי אני קורחות היום מקווה כתוב בשב >> בסדר טוב עד כאן היום הגענו לפסוק גל את שלמה בסדר תגיד ליעקב שצריך לכולם כזה משניות מאיר >> צר משה משניות >> קודם המשנה >> אתה תעשה את המבחן אחר כך אנחנו נדע מה להשיב

מי שישי >> כמה היום שלאשתו >> לא לא נתן שבוע אחד >> וואו נשפעת הכל הבנתי הוא ממש זה שו >> בסדר זה לא בעיה בשבילו גם הוא חסך נסיעות אתה מבין לא טקס אה נכון [שיעול][כחכוח] הנה נותן חמיש תקח תקח שישה שקלים שישה שקלים גם לשבת גם אנחנו מסכת קרתות פרק והגמרנו >> לא לא זה לא למדתי את זה שבת גמרנו עכשיו עוד פעם לא גמרנו לא עשינו סיום >> אתה יודע מה שהוא רומז לך עכשיו תביא תביא ממתק לכולם באו בדיוק הילדים ילדים >>

איך הוא שמח א זה >> בן מרב את הממתקיד שלו דבר גדול מאוד פו שכן על שיעור תורה שהוא נותן ל >> איי איי >> איפה פרק ט >> פרק [‏צחוק] >> ו משנה ט רבי שמעון אומר כבשים קודמים נעיזים בכל מקום בתורה נזכר בכל מקום כבשים קודם עזים מן הכבשאים ומן העזים תיקחו כל חלב שור וחסף ועז אתה רואה כל הזמן קודם כבש קודם כבש שמה גם קטן משהו ממתק כזה תראה מה שיש בשל יכול מפני שהם מבחרים מהם לומר ואם כבש יביא קורבנו לחטאת

>> מלמד ששניהם שקולין בכל זאת קודם כל כתוב בתורה כבש ביא כבש מלמד ששם שקולין תורים קודמים לבני יונה בכל מקום יחל פני שהם מבחרים אתמר ובן יונה אותור לחטאת מלמד ששניהם שקולין האב קודם להם בכל מקום כבד את אביך ואת אמך יכול שכבוד כבוד האב עודף על כבוד הם אתה לומר אישמו זה הקדיםם מלמד ששניהם שכולין אבל אמו חכמים האב קודם להם בכל מקום פני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו הבן והאמא חיימים בכבוד האבא לכן בתלמוד תורה אם זכה הבן לפני הרב קודם את האב

בכל מקום מפני שהוא ואביו חיימים מכבוד רבו צדיק מסכת קרתות מסכת מעילה כתוב בתורה נפש כי תמעון מעל בשם וחטאה בשגגה מקודשי השם והביא את אשמו להשם איל תמים מן הצון ברכך כסף שקלים בשקל הקודש להשם. כל מי שנהנה בשגגה מקודשי השם זה מועל. אז מסכת מעילה פרק ראשון משנה א'.

קודשי קדשין שחיטתן בדרום. חטאת אשם בדרומה של העזהרה. לא לא שחיטתן בצפון אבל קודשי חדשים שהוא טעה ששחתן בדרום בכל זאת מועלים בהן אפילו שנפסלו למדינה מלשחט בצפון קודשי קדשים שחיטתם בצפון מועלין בהן תגיד לו זה לא שחיטה בסדר מדי מעילה לא יצאו חטם בדרום וכי בן דבן בצפון או בצפון שחט וקיבל דבן בדרום שחטן ביום וזרק בלילה את הדם בלילה וזרק ביום שחט בלילה או ששחטן חוץ לזמנן חוץ למקומן בכל זאת מועלים בהם מי שנה נהנה הפיסול הזה הוא לא מוציא אותם מדי הקדש מדי

מעילה כלל אמר רבי יהושע כל שהיה להשעת היתר לכהנים שזריקת דמה הייתה בהיתר אין מועלים בה ושלא היה לה שעת לכהנים מועלים בה איזה איש היה לה שעת יותר לכהנים שלנה אחר זריקת הדם לן הבשר נטמאה אה נתמע הבשר ושיצאה >> או שיצא הבשר חוץ לעזה מה אתה צריך א נביא לך >> זה לא בעיה זה לא קרה כלום >> הביאת ברכה לא צריך משהו שאל אותו מה הוא רוצה >> אולי צריך לו איזה עוגה משהו איזה דף נו >> עכשיו אני במשניות >> אה שצמיעה

ושיצאה איזוהי שלא היה לשעת היתר לכהנים שנשחתה חוץ זמנה או חוץ למקומה זה או חוץ לעזהרה שקנו פיסולים וזרקו את דמה זה אין במעילה זה סיום מסכת משנה ב' בשר קודשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים יצא חוץ לעזרה ואחר כך רק נזרק הדם הבשר שיצא נפסל [נחירות בוז] רבי מאליעזר אומר מועדים בו אחרי שחזר ואין חיים בדיו משום פיגול נותר בטמא אם אכל חל אותו בטומת הגוף או נותר או פיגול רבי עקיבא אומר אין מוענים בו אבל חייבים עליו משום פיגול נותר בטמא הגמרא תברש למה

Да. >> [כחכוח] >> הסתיים אז עוד הפעם בשר קודשי קדשים אה צריך להפתר האורח קיבל אבל חייבים עליו משום פיגון אותם מעם רבי עקיבא הרי המפריש חטעת והפריש אחרי תחתיה אחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות לא כשם שדמה פותרת בשרה כך הוא פותר את בשר חברתה ואם פשר ואם פתר דמים תבסה חברתה מן המעילה דין שבתורת בשרה גענו משנה ג איפה אתם לומדים בית שמש באתם מבית שמש מה לירושלים באתם מבית שמש או >> מה זה על קלף זה היסוד שורש אחות >> אה יפה

שס יש גם סיפור מאוד סיפור מאוד רציני סכי מצוות נשמת יוסף בן אסתר בן ציון בן מזל ושמחה יעקב שלום יעקב בן שלום וזוהרה ואלימלך בן חיים ברוך מור יוסף בן חניה >> צעיר מיר יוסף >> הרב ציון מור יוסף בן חנינה >> הרב ציור מור יוסף בן חנינה קפי בת חנה >> כפי בת חנה >> בדוד בצל אל בן יפה >> אליהו בן חנה שביתי אדוני לנגדי תמיד כי ממני בלבודש קדש מצלימוד תורה כמו שמה כתוב תורה שמקום מנו לעשות עליוצנו ולעשות רצון בוראנו והנועם

אדוני אלנו עלינו ידינו כולנ עלינו מעשה ידינו כולנ עלינו שהנו יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו >> כדוני יתן חוכמה דונה געל עיניה נבל עוד מד קטן למתי צור תודה תורה מבוד בור הנה ברכו אתדוכם חונש ברכו את אדוני אדוני ציוו שמ מים כן נפתוח דף נתחיל מדף נ עמוד ב אבל היום הדף היומי זה דף נש הגענו בהשתא הגענו לדף נבנו נתחיל מפה.

זה למעלה מהשורות הרחבות ישנקה >> זה בשורה הראשונה הרחבה ואשת דנקלה למעלה [כחכוח] 2 אר חמש שורות מלמטה אנחנו למדנו כל החטאות צריך לשחיטתן צריך לשחוט אותם בצפון לומדים את זה ושחט אותו במקום אשר אשר ישחט את העולה לפני השם חטת הוא ואז התורה פרטה שלוש פעמים ולמדנו הביאה הגמרא את הפסוק השלישי ללמוד לי שכל החטאות ושחט את החטאתן במקום העולם אז הגמרא אומרת אם ככה שאתה כבר למדת שכל החטאות כתוב ושחט את החטאת במקום העולה למה צריך לכתוב [נחירות בוז] אותו מה זה בא למעט? שכתובה בחטאת נשיא. למה בחטת נשיא? כאילו רק חטת נשיא אותו בצפון ולא ישר בצפון.

למה? מה זה בא למעט? אם זה לא בא למעט שרק אותו בצפון ולא השאר, אתה לומד לי גם על השאר שיהיו בצפון. מה זה בא למעט?

ואשת דנפקה ושחט את החטאת בממקום העולה אז מבשחט כן אז כן אותו למעות מי שכתוב בחטת נשיא מה זה בא למעט אי אפשר לומר שזה בא למעט איזשהיא חטאת שיהיה בצפון רק לכתחילה ולא זה לא מעכב למה הגמרא דרשה לכל החטאות צד צפון מעכב בהם אז אם כן אותו מה זה בא למעט מה את אומרת לך נמעותה נחשון שחט עוף בפסח כל זה סימן סימן לנו שנדע לתירוצים הבאים אותו למעוותה מחיוב צפון את מי שעיר [נחירות בוז] נחשון לא צריך השוחט עצ השוחט עצמו הוא לא

צריך לעמוד בצפון הכהן ששוחט או האדם ששוחט את >> הקורבן >> הוא לא רק הקורבן צריך לעמוד בצפוני יכול לעמוד בצד אחר ולשחוט >> סקן ארוכה גם מליקת העוף לא צריך בצפון רק המליקה זה לא סכין זה ביד גם קורבן פסח לא צריך בצפון. זה בדברים האלה. עכשיו נראה אותם אחד לאחת. אותו חטת שבא על חטא בצפון אבל אין שעיר נחשון בצפון.

זה עכשיו תכף יהיה לנו הנשיאים בראש חודש אדניסן. >> כן. הנשיאים. כתוב בקורבנות הנשיאים שעיר עזים אחד חטת.

אז כיוון שנחשון היה נשיא הראשון אז קוראים לזה שעירי נחשון שעיר נחשון זה חטאת יחידה שהקריבו אותה בלי חטא יש להבדין בינה לבין חטאת נשיא חטאת נשיא זה בער חטא >> אבל זה לא זה לא בער חטא הנשיאים הללו >> אז זה לא צריכה בצפון אבל בכל זאת סרקה דעתך אמנה הוא והיתרבה לעניין סמיכה להתרבן מני עניין צפון כמה שענן הייתי אומר כיוון שמתרבה צעיר נרסון דינו כחטאת שבא על חטא לעניין צמיכה השוחט קורבן צומך ידו בכל כוחו על ראש הקורבן לפני השמיכה ולמדנו את זה

מאיפה מסעיר חטעת אז הייתי אומר גם לעניין צפון נלמד מי חטאת כמה שמענן לא רק חטאת כחטת נשיא שבעל חטא צריכה צפון אבל שעיר נחשון זה לא בעל חטאת וזה לא צריך צפון שמיכה כן הגמרא שואלת הוא שמיכה מנלן שמחה גופה מנלן מאיפה לומדים צריך לשון עצמו צריך שמיכה תעניה של משה >> זה לא שמיחה לכסות אותו כשהוא יושן רק ידיים >> ידיים הראש >> כן כן למה אפריים אומר לי הוא אף פעם לא ראה כבש מכסים אותו ושישן והואשר לו שיר לא בשמחה גופה מנלן

תניה ושמח ידו על ראש השעיר למה צריך להגיד היה צריך להגיד זה סמך ידוע על ראשו הראש מספיק מה זה השעיר אני יודע אני עוסק בשעיר למה צריך לשעיר למה הוסיפה את זה לרבות צעיר נחשון לשמיחה לשמיכה צריך גם עליו לשמוחה דברי רבי יהודה אפרים לא זכה באיזה מתנהג >> עוד נראה נראה בוא נראה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר לרבות צעירי עבודת כוכבים נשמחה צעירי חטאות הבאות זה בא לרבות שעירי עבודת כוכבים אם אדם מישראל חס ושלום עבד עבודה זרה בשוגג מביא סעזים לחטת עכשיו

זה עניין העגל השם יצילנו ש משה ראית שבא אורח >> מחולום זה אח של בן >> אח של ידעתי כבר בחולו הייתי בלות של >> לא זה בן אחיו בן אחותו נכון אה הבן של אח של דדשי אתה אח ממש >> אבל אתה נשוי ע עם ה עם בת אחותך בבכולון לא למה אני זוכר את גיסך היה בחולון כן עליו השלום הוא היה בית שיעורים בבת ים קונים שלא נקרא שת מתקיב לערב אבי תינח לרבי יהודה לרבי שמעון מה יקלממה יבוא טוב אותו זה בא למעיד

צריך לחשוב משחיטה בצפון אפילו שנתרבתה צמיכה שכן צריך אבל שחיטה בצפון לא כל זה יעבוד טוב לרבי לרבי יהודה לרבי שמעון אלא לרבי שמעון מה יקלם אמר אין סברה שלתמעץ צריך [כחכוח] עבודת כוכבים בשחיטה בצפון למה מה חטאת רגילה >> זה לא >> זה כן זה כמו כל החטאות >> יש לנו בניין אב לכל התאות שנחתים בצד >> אמר מורזותראה ברב מרי לרבינה לרבי יהודה למה גם קשה למה צריך למעיט מטיבת אותו שסריך לחשון לא צריך להיש בצפון מיד התרבה התרבה מיד לא התרבה לא התרבה.

מה שמרבים לעניין ריבוי מפורש התרבה כחטת. אבל מה שאינו לו ריבוי מפורש לא נתרבה להיות כחת. אז כיוון שלא נאמר בסיר נחשון דין שחיטה בצפון, לא צריך לשחט בצפון, לא צריך אותו למעט בכך.

למה צריך לי בכלל אותו? עדיין גם לרבי יהודה וכי תמה היא לא מעתקרבה מןתיתי בבנן אביו. אם תאמר לי שאם לא מעתק רע הייתי לומד אם לא היה מיעוט מתיבת אותו הייתי מרבה סעיר נרסו שחייב גם בשחיטה בצפון ממניין אב בחטת יחיד שכמו שלמדנו למעלה כל החטאות צריכות שחיטה בצפון הייתי אומר כך הגמרא אומרת לו צמיכה גופה לשתוקרה מנטיתי בבניין אב אלא שעה מדורות לא ילפינה חנמן אין שעה מדורות לא ילפינה אם אם אתה רוצה לומר מיעוט מיוחד אז שיעיר נשון ילמד כל החטאות למה צריך

ללמוד מיוחדות לרבות שמיכה גם את זה מספיק אם לא היה שום לימוד הייתי כבר לומד את זה בבינן אב שכל החטאות צריך להות צמיכה [כחכוח] אלא שעה מדורות לא ירפינן זה שעיר נחשון זה שעיר שעה זה היה כדאי לאותו זמן לדורות החנמי שעה מדורות לא היה לפינן אז לא הייתה סברה ללמוד שסיר נחשון צריך שחיטה בצפון שע חטאות שצריך שחיטה ממילא לא צריך את המיעות לאותו למעציר נשון ומשחיטה בצפון אז למה זה בא אלא אותו טעון צפון ואין השוחט עומד בצפון זה בא למעט לי שבחטת

נשיא דווקא הקורבן עצמו טעון שחיטה בצפון אבל השוחט עצמו הוא לא הוא לא צריך לעמוד דווקא בצפון יכול לעמוד בדרום לקחת סכין ארוכה ולשחות בצפון מה אומרת את את הדין הזה מדרבי אחיה נפקה למדנו את זה לא צריך את הפסוק הזה דתניה רבי אחיה אומר כתוב בתורה ושחט אותו ערך המזבח צפונה מה תמיד לומר לפי שמצינו ב במקבל שעומד בצפון הוא מקבל בצפון אתה רואה אדם שמקבל את הדם חייב לעמוד בצפון יקבל את הדם בצפון אחרי שכתוב ושחט את החטאת במקום העולה כתוב ולקח הכהן מדמה

באצבעו ולקח כאילו כתוב יקח לא קח שיקח את אדם בעצמו בצפון >> הנה כתוב ולקח הכהן מדמהחטת ושחט אותו דתניה רבי אחיה אומר ושחט אותו על ירך מזבח צפונה מה אתמר לפי שמצבל שעומד בצפון הוא מקבל בצפון ואם עמד בדרום וקיבל צפון פסול יכול אף זה כן מה בעולת צאון יהיה הדין כן עכשיו נאמר אותו אותו בצפון ולא השוחט צריך צריך להיות בצפון אז לכן יש ללמוד לגבי חטאת >> אז אם כן זה נלמד ברבי חי אז לא צריך אתמעות הנוסף שאלה >> נכון עוד פעם

אלא אותו בצפון ושוחט עומד בצפון משמה זה מעט אומר לו צריך מדרבי החיה נפקע דת [נחירות בוז] רבי יחיה אומר ושחט אותו עליך מזח צפונה מה אתים לומר לפי שמצאנו במקבל שעומד בצפון ומקבל אדם בצפון שכתוב ולקח גואל מדם החטאת ואם עומד בדרום וקיבל בצפון פסול יכול אף זקן תמוד לומר אותו אותו בצפון ולא השוחט צריך להיות עומד בצפון אז זה למדנו את זה מדבר אחיה אז לא צריך אז אם כן מה תעשה באותו אלא אומרת הגמרא אותו בצפון ואין בן עוף בצפון רק בחטת צאן

צריךה בצפון אבל בתורים ובני עונה עוף לא צריך צפון סקה דעתךמנטית בקל וחומר בבן צון מה בן צון שלא קבע לו כהן שהרי שחיטה כשרה בזר קבע לו צפון בן עובקבע לו כהן רק הוא כשר למליקה אין עוד דין שנקבע לו צפון מה דוכה לא מה לבן צון שכן קבע לו כלי אבל מדיקה אין לה כלי זה בציפורתן אז מה תעשה באותו אותו בצפון ואין פסח בצפון בא למעט שרק בחטא צריך שחיטה בצפון אבל קורבן פסח לא צריך צפון הגמרא אומרת לא צריך פסח מדרבי אליעזר

בן יעקב נפק למדנו את נתניה רבי אליעזר בן יעקב אומר יכול יהיה הפסח טעון צפון שחיטה בצפון ודינו ומה העולה שלא קבע לה זמן בשחיטתה שהרי לא קרבה כל השנה קבע לה צפון שער שקבע לו זמן בשחיטתו ב-14 בניסן אין דין שקבעה לו שחיטה דווקא בצפון הגמרא אומרת לא לא אין סברה ללמוד קל וחומר פסח מעולה מה לעולה שכן קליל אין בה אכילה בכלל אתה מבין הכל עולה להשם אבל קורבן פסח נאכל לבני אדם זה המצווה שלו אז גם מתרצת אם כן היינו אומרים מחטת כלומר

היינו לומדים קלוח אומר מחטת מה חטת שלא קבע לזמן בשחיטתה קבל צפון פסח שקבע לו זמן לשחיטתו אין לו דין שקבע לו צפון ושמה יש אכילה גם מחטת אי אפשר ללמוד תוכה הגמרא מה לחטאת שכן מכפרת על חייב קרטות אדם שחייב כרת אבל קורבן פסח הוא לא מכפר אז אפשר למוד מזה מעשם מה השם שלא קבע לו זמן פסח שקבע לו זמן אין לו דין שקבע לו צפון הגמרא אומרת לא גםשם אי אפשר מה להשם שכן קודשי קדשים קוראים פסח זה קדשים קלים אלה היינו לומדים

מכולהו >> כן עולה חטאת אשם אומרת מכולו נמ שכן קודשי קדשים ופסח זה קדשים קלים אלא לעולם כתקה אמרתיק קרה כמו התירוץ שאמרנו אותו בא למעץ שבחטת נשיא דווקא הקורבן עצמו צריך שיהיה בשחיטתו בצפון ואשוחט לא צריך בצפון קקשי הלך מדרבי אחיה נפקע ש השוחט לא חייב לעמוד בצפון רבי אחיה לו למעוטה שוחט בצפון הוא דעתה שלא בלמעית שהשוחט עצמו לא צריך לעמוד בצפון אלא אחי כאמר אין השוחט בצפון אבל מקבל מקבל אדם צריך לעמוד בצפון זה ושחט אותו זה בא לגבי עולת צון אז אתה

רואה מקבל תלמע מה מקבל מי לקח ולקח נבקן הבו הבו אני חוזר זה שאלה זה שאלה אלא אחי כאמר אין השוחט צריך לעמוד בצ צפון אבל מי שמקבל את הדם צריך לעמוד בצפון וזה לומד ושחט אותו לגבי עולת צון ושחט אותו כתוב בעולת צאון ושחט אותו עליך מזבח צפונה דווקא בהמה צריך להישחט כשהיא בצפון אבל השוחט לא צריך לעמוד בצפון אבל מקבל אדם צריך לעמוד בצפון כך למדנו משם הגמרא מקשה מקבל מולקח נבקה כבר למדנו את זה לא צריך להבד מפה תלמד מקבל אותו שהמקבל צריך

לעמוד דווקא בצפון לא מקבל צריך לעמוד בצפון מה שהוספנו ו ולקח משם למדנו שצריך גם המקבל להיות לעמוד בצפון אומר לו לקח ולקח לא משמע לי מה שהתורה הוסיפה על אותו ולקח לא משמע לרבי החיה העדיף לדרוש מתיבת הוא איתי אמרנו במשנה גם כן וחייב על אישתה ועל אריכתה ועל אפייתה על כל אחד לבד לו כתוב לו לשתה שהואש עריכה מה אם עשה את זה בחמץ חייב על כל אחת ואחת אבפא >> הפעה לוקשתיים אדם שפה חמץ דוקשתיים אחת על אריכתה ואחת על אפיתה שאפייה זה

גמר עריכה והיא אמרת האפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבים עליה בפני עצמה ש הגמרא שואלת וא אמרת מה אפיה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחיים יום עליה בפני עצמה אז רק חייב אחת על האפייה ואתה פה אומר לי חייב גם על הריכה קשה עדעריך הוא ואפה הוא אותו אדם גם ערך גם אפה חייב צבעי עד עריך חברה ויהב אז הוא רק אפה רק משום אפה >> אז כל אחד ואחד אחד שתיים >> כן אחד >> שתיים >> עד העריך חברה ויהב לה חברו ערך ונתן לו והוא

עפה אז מה חייב >> שת >> רבי רש מחי חברי והי הוא פרטיה והעריכה >> הדעריך הוא ואפה הוא >> אז זה שתיים בלבד >> והדערי חברה והב להפה חברו ערך ונתן לו והוא עפה אז מה חברו חייב אחת והוא חייב שתיים >> הוא חייב שתיים כן כי זה גמר >> אה בגלל שאז באמת אפייה >> אבל למד למדנו שאפייה >> מעשה יחידי >> שהוא עושה את [כחכוח] שתם אז הוא על זה אחד ועל זה אחד >> אה על זה אחד ועל זה אחד שהוא גם

הלך וגם עפה אבל אם הוא רק עשה אפייה למה שתיים זה אחי >> אבל אמרת לי אחד [כחכוח] לא עורך לי טוב לא יראה רשי >> ואתה אומר לי ואמרת מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי חייבים עליה בפני עצמה לא חייב רק עלפי רק אחת אתה רצת תשמע כן אני רואהים שבשעת האפיה הוא עורך קצת לך קה שעדע עריך הוא ואפ הוא גם ערך וגם אפה אז מה חייב שתיים ועד אריך חברה והב לה ואפ בכל זאת הוא חייב שתיים הוא אפה כי גם כשהרחו ונתן

לו אז הוא קצת עשה עשה עריכה >> רגע במה שאמרנו שהוא חייב אחד מה זה >> כשהוא עשה את שתיהם אז על עריכה אחד על עריכה כבר אתה מחייב אותו אפשר לחב אותו פעמיים על הריכה אין שתי הרוחות >> למה לא נגיד חברו ערך והוא הכניס לתנור >> אז מה חייב >> אחד >> מתי יהיה חייב שתיים אז >> אין באפייה אין שתיים אני יכול להגיד כמו שהגמ הגמרא למדה למעלה האפיה חב שתיים זה נצים לתרץ >> איפה איפה אפיה פה אצלנו הפעה לוקח שתיים אה

בסדר ומה שאמרתי למעלה אפיה חייב אחת מה זה גם זה בן אותו אחד לא כל כך משהו לא שמח ן עריכה אחרה >> אין עריכה אחר עריכה כמו שאין בש >> לא זה יכול להיות שיש אבל כי זה המשך עוד >> תנו [נחירות בוז] רבנן בכור שהחזות דם זה לחץ דם זה מחלה חייבים להכיז לא דם >> יש אומרים זה מחלת מעים משהו כן תראה על פילוע זה רשי זה שחרור כמו שלישול כזה רשי >> אין לך לא עזה רשי >> זה רשי נהיה אדום אדום

חרות גרשון >> חשבתי תמיד החזות דם >> נהיה לו צבע אדום חזק >> כן הוא יש לו לחץ דם כזה ברצינות יש לו יותר מדי משהו לחץ חזק אז מכיזין דם ומרפאים אותו >> ופה לא משמע כאן >> מה זה החזות >> איזה מחלה מכיזין לו את הדם במקום שאין לו סמום >> שהוא מתרפא על ידי זהכן >> אבל אסור להטל בומו >> אז לכן רק במקום שלא עושה פה דברי הרב >> גם לא איפה שמום עובר צריך במקומות אחרים כן באוזן מה ראית פעם מכיזים

דם מהאוזן לא אומר כאילו באוזן אסור >> באוזן לאכ שם >> גם בעין אסור >> כי שם נשאר בום לא >> כן אבל איפה ראית מכיזמדה מהעין מהאוזן >> אה מהפתו [‏צחוק] >> כנראה שכן >> היום השם יצילנו יש א יש דריקות בעיניים אני שומע >> מה זה זה שלא נדע מצרקום שמון >> מתי שסוכולה לעיניים גרשום אומר אוזנו בשפתו >> זה אסור >> כן זה עושה בדוקין שבעין ובעושה עוניים מחלוקת אם אפשר להתמם במקום שהוא עובר מחלוקת רב מרבנן >> תנו רבנן בכור שהחזות דם

מכיזין אותו את אדם במקום שאין עושה בו מום בגוף שלו >> דברי רבי מאיר חכמים אומרים יקיז במקום שעושה בו מום בלבד שלא ישחוט על אותו מום אלא ימתין שייפול במום אחר רבי שמעון אומר אף נשחט על אותו מום. למה כל דבר שלא מתכוון מותר?

>> א אבל זה פסק ראש. >> מה זה פסק ראש? שלנו חלק חלוקת רבי שמעון ורבי יהודה הוא לא התכוון אבל לעשות מום כדי לשחוט תראה תוספות סובר תראה רבנו גרשו טוב שרבי שמעון סובר אפילו מתכוון לעשות בו מותר לא חושש שמיבוא להערים שאחזותם יעשה במום פנה תראה מה זה להציל אותו רבי יהודה אומר אפילו מת אין מקיזין לו את הדם [כחכוח] >> גזרה >> למה שםקיז במקום שעושה בו מו והוא בעול על ממונו אתה מבין >> רבי יהודה סובר כמו רבי מאיר שאסור לעשות בוכ

עכשיו הגמרא תבואר אמר רבי חיא ברבא אמר רבי יוחנן הכל מודים במחמץ [נחירות בוז] אחר מחמץ שהוא חייב כמו מה עורך לש עורך או הופח אחרי אחרי עורך מחמץ אחר מחמץ >> פלו [כחכוח] שזה כבר חמץ חייב על כל אחת >> אדוני זה כבר חמץ מה אתה פעם עורך אופה עושה עוד עבודה אתה אומר גם זה חייב נכתיב לא תעשה חמץ ולא תאפה חמץ עוד דין במסרס גם הכל מודים אחד מסרס שהוא חייב חיב מסרס אחר מסרס שהוא חייב בכל בעל חיים בסירוז זה לא רק

בהקדש סירוז זה בכל ובארצכם לא תעשו חכם דוקא לא נכתיב הוא מעטות ונתוק וחרט אם על קוראת הוא חייב ממש את כל את הכל התיק עם הביצים על נותק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר קורת שהוא חייב יפה. הזה במסרס אחר מסרס.

אז מה זה הוא מעכך? זה בצו מעורכין ביד זה הבן של שס לסמטות מצפואה שלמה בנימין קוראים לו בנימין >> זה היה זה היה חברון בן רביטל צ >> הודיה >> בני >> אה בני >> חברון >> חברון בן רגיטל >> השם שלו גם חברון של רפואה שלמה שלמד בישיבת העקד תלמיד חכם וצל >> שיהיה בסורות טובות שלמה >> אמן אמן >> אומר נפצע קשה >> מהיום שישי ומעוך בכטות קושים יותר ממעוך >> ומה כתוב עוד? בנתוק מנותקים ביד. >> עדיין הכיס נטלש.

>> זה בא אחר. >> אבל אם נקראט לגמרי כל אחד חייב הנה אתה תהיה בריא. נכתיב [כחכוח] הוא מעטות ונתוק וקרות אם קוראת חייו אפילו שעדיין זה תלוי בכיס נותק לו כל שכן אלא להביא נותק אחר קוראת שהוא חייב לא נחלקו אלא במתמום בבעלמום הבכור אחז אותו דם זה אוי ואבוי זה בעלמום כבר זה חולה מאוד למה אמר תכף הוא מת מותר לעשות בו עוד מום בשביל להציל אותו או לא רבי מאיר זבר כל מום לא יהיה בו כל אפילו שהוא יהיה לו ברגן ורבנסבר תמים יהיה לרצון כל מיה בו אין איסור לעשות בו כל מום העיקר אלא כשיהיה תמים לפני לפני כן אבל אם הוא לא תמים לפני כן >> מותר לעשות לו אם הוא לא תמים לפני כן מותר לעשות כן. >> אז מה נעשה איתו רבי מאיר?

ישחטו אותו ואכלו אותו. אה לא בבית המקדש. כן. נפדה אותו משהו.

נראה אפשר לבשל אותו ב עוד >> ורבי מאיר נמ הכתיב תמים יהיה לרצון מה יענה על דרשת חכמים למה למה למה הוא לא מודה בזה דווקא תמים אסור לעשות בומום >> אבל אם היה בומר >> אז מותר אומר לו ההוא למעטה בעלמום עיקרה בא נולד כך נולד מהתחלה אז אז מותר לעתיד בום נולד עם מום כן >> אומר בעלמום קרה בכלל בעל מה הוא מה זה כמו עצד מה זה זה לא בהמה בכלל >> זה פשוט >> בעלבוב מעיקרה דקלה בעלמה הוא אומר >> אלא >>

רק לא יכול להיות אקדש >> דקלאה אומר >> לגבי הקדס למה פיסולי המוקדשין אחר פדיונן מה שאומר רבי מאיר תמים יהיה לרצון הפסוק זה בא למעסולי המוקדשים בהמה תקדש שנפל במום ואחר שפדית אותם צריך קדעת החמנה הועיד באסיר בגיזה ועבודה גם אחרי שפדית אותם בבומצרה יה אסור נתיב בהם עוד מום אחר כמה שמעלן לא תמים יהיה לרצון רק שם תמימים יהיה אסורים ורבנ מביא כתיב כל מום יהיה בו מה יענו על מה שדור מאיר כל מ >> ההוא מבעל רדת וכל מום לא יהיה בו אין

אלה אלא שלא יהה לא יתן בו מום לא יהיה בו מניען [כחכוח] שלא יגרום לו על ידי אחרים אתה מבין הוא יש לו פטנטים איך לעשות לו מום >> שלא יניח בצק או דבל על גבי האוזן כדי שיבוא הכלב ויתן לנה ישים דבר מגרה >> זה גרמה תלמיד אמר כל מום אמר מום הרי התורה יכולה לכתוב מום >> כל >> ואמר כל מום לרבות שלא יגרום שום מום >> אמר רבי עמי מספיק מהיר >> כן הרב >> טוב טוב בסדר אתה צריך לדעת שהוא למד היום

כבר שני דפים אתה מבין אבל מה אם יכינו באשקלון עכשיו נראה >> כן לעשות כל אחד קיבלו פה עוד מבחן תן גם להשקון מבחן לא תיקחו שמה שמה יש לכם תביא להם פה >> תביאח >> כתוב את השם בניו >> קח אני אעשה >> באופן א' כן תלמידי חכם חכמים הם יכולים לעשות כדאי למה יש מתנות מחר הגרנות כן רק מי שלא בכשם ות מחר יהיה הרבה מתנות כי לפעמים אמר הוא יביא למה ברצינות הוא אמר באופן שיש ביום שבת קודש בבית המקדש צבקבוסים בלבד אין

מה צריך שש האם יקריב אותם לקורבן התמיד של שבת או למוספין של שבת ומה הטעם תמיד תמיד קודם תלמידים קודמים לא לא הקריב של מוספן הקריב לתמידים כי תמידים קודמים למוספים האם יקיר אותם לקורבן התמיד של שבת או למוספין של שבת >> תמיד של שבת >> שלמיד >> של שבת לא של מוספים שבת >> לכתוב זה תמיד של שבת >> תמידים קודמים למוספים >> מה אתה כי תמידים קודמים למוספים >> תמידים קודמים בשם תדיר תגיד קודם קודם >> זה רק תדיר או גם מקודש מקודש זה

>> המוסד זה מקודשת >> לא שתן מקודשים מקודש הוא תדיר מקודש מקודש >> המוסף זה מיוחד לשבת אבל זה לא מיוחד לשבת >> תדיר קודם לשם הז >> איך מצינו >> זה לא תדיר זה לא בל תדיר >> או זה עכשיו איך מצינו שהקטירו קטורת על מזבח החיצון תמיד קטורת שמח פנימי במשכן [נחירות בוז] במשכן >> בנשיאיםכן >> אתה צודק זה אותו דבר כהן גדול ג' כהן גדול שבי מנחת חביתים בבוקר ונפטר מנו כהן הגדול חדש ממה יביא הכהן גדול מנחת חביתין של בן הארבעים כצ

>> השים יביאים לו >> לא עכשיו לא צריך הוא >> הוא צריך להביא עיסרון שלם נכון >> את זה יורשים מביאים כשאין כהן גדולכן כן נכון >> עכשיו כבר מינו כהן גדול >> שלם ורק חצי הציבור >> השאר נשרף תמצריכה של הדרה >> לא לא מהבית שלו מביא מהבית >> מביא מהבית שלם >> ומקריב רק חצי בבוקר עוד פעם בערב עוד פעם שלם צו חצי >> ובבוקר מה >> הוא הביא בבוקר חים >> אה בבוקר זה רגיל כל אחד רגיל ונפתח >> הכהן >> אה בבוקר

[נחירות בוז] כבר הקריבו עכשיו מביא בערב הביא שלם יעשו חצי >> שו חצי חצי הולך לאיפוד >> אבל מה אני מאח >> גם הולך לאיפוד >> שורפים את זה ושורפים את זה >> ביחד עם הכהן החדש >> ביחד לא ביחד שורפים >> לא סורפים את הכהן החדש >> לא נכון מה שי כהן היה חדש רק הוא שאל מאיפה הוא מביא לא שסורים לילה של אה [כחכוח] >> כמהורין שמן היו נותנים בעיסרון סודת של מנחת חביתין מאיכ למדו את זה כל העםג מחלוקת >> הם למדו את

זה מהקודש רבי שמעון למד את זה מהקדס >> כן כולם רבי שמעון כתוב שמן >> לרבי ישמעאל >> ב שמן >> כמן חתמפת מן שלושה לומדים זה רבי ישמעאל >> תמיד כקורבן התמיד >> אבל זה לרבי זה לרבי >> שמעל >> ולרבי שמעון כבסים כמו שלושה שלוש אני לא מבין >> שלוש זה לפי רבי ישמעאל ולפי רבי שמעון למנחת כבסים מנחת כבסים שלושה לוגים שמעים איפה שמן לא כתוב א בשמן >> בשמן זה לרפות לרפות ש לא ש כמה זה מרב לא אחד אלא >> בסדר

הוא שאל כמה הוא לא שאל כמה יודים ש >> הרבי שמעון ושמן ורבי ישמעאל בכלל למדנו ששל >> נאמר בו תמיד כמו קורבן התמיד >> רבי שמעון מנחת כבשים כמו מנחת כבשים שלושה לוגים גם זה שלושה רב שמעון ממנחת כבשים >> מסח מסכן ג >> בזמן ב ה ה >> בזמן שעדיין לא מינו כהן גדול היו מקריבים מנחת חביתין ומשל מי באה >> מחלוקת כולם מדאורית >> קודם כל מקריבים רבי שמעון זה משיבולכול >> לא לא רבי יהודה משל יורשים קודע מה המקריבים >> רב שמעון

משיבור ל רבי יהודה משל יושם >> של יורשים אומר יושן לא >> ומי אומר תלמד משק >> משל ציבור רבי שמעון >> איזה מנחות ות עשויות חמץ ולא מצא >> שתי מתוך >> 10 10 עלות של תודה מתודה >> שתי עליכם בעצם >> כן תודה מה ששאלתי בבוקר מת >> שתי הלחם בעצרת העצרת הלחם שבת >> בעצרת כן זה בגל שיש לו הכל ספרדים יש ספרדים של מרוקאים זה לא ספר יש פים שלא אומרים ש כתוב כתוב להם בסידור יפה שתי לחמים בעצרתי ש 40 לחמים

ה30 זה מצות ו10 זה חמ הייתי אומר שהשתחבדו בזה כמה ששתחדו וואי וואי [נחירות בוז] מה שאברהם אבינו ניסה לסנגר על עם ישראל שגלו ונחרב הבית הקדוש ברוך הוא דכה את כל מה שסנגר למה בכל זאת תועילה הסנגרה של אברהם אבינו כל אחד כש אומר לא לא כל אחד כל אחד ב25% לא כשיעור ארבע >> הייתי אומר כל אחד כמו שיעור ארבע מלכויות אומר לו כל אחד ואח >> פה כולם ביחד >> זה שתי קדמות שני ועוד הייתי אומר בארבע תקופות שונות אומר לא כולה בתקופה

אחת מכה אחת >> זה קדם המס >> זה המדמר שלי כן >> אז מה זה מלד אמר הראשון יהיו היו רק באורך אותה גלות [נחירות בוז] >> לא כל אחת כמו ארבע את כל הגלות בבית >> מה התשובה >> כל גלות תהיה באורך אותה גלות לא כנגד כולם כלומר כל הגלויות יהיו רק בערך אותה גלות לא כנגד כולם שתי >> כן זה קדמר אחד אבל כל הגלויות יהיו ביחד מקצתן כאן מקצתן כאן אבל >> זה כל גלות מה >> הרב מה הראשון כל גלות מה היו

דומות >> היו כן באורך אותה גלות >> כשיעורה לא יותר >> מה שקבעו לה >> זה לא כנגד ארבע מה שק זה התוצאה שפשו כבוד הרב שיצאה בת קולה נמשל את עד שנותן פרי וזה תופח מהזה פסוק בנייהו >> כןו התרענ פרי תוערה השם זה מה שברה לזה ברחה אז הצידם יהיה טוב כןשוב עומד גם בב גם בקיץ גם בחורף >> לא מפריע לא השמש לאים >> לא נושרים עלים אפילו אתם אפשר >> שאלת רשות א האם מנחת חביתין של כהן גדול >> פעם ראשונה שאלת

ראשון >> צריכה או לא >> בסדר שהוא לא על ידי כהן גדולה >> האם מנחת חבית של כהן גדול צריכה להיות קרבה דווקא על ידי הכהן הגדול או אפשר שאחד הכהנים יהיה שלוחו אפשר לוחו של אדם כמותוכן >> כן אפשר ש >> מאיפה הראיה? כהן הכהנים בכהן ביוקה שהוא כהן גדול יעשה שליח כן ביוק זהב ש לא זה כהן גדול יש שתי דברים שונים אהרון ובכהן איפה היה לזהור >> היה מאיפה אז איפה כתוב זכנו שבי לא לא שהוא מביא הוא זוכה ב >> היו עושים

פיס לזה זה שמיני שמיני מי זה השמיני >> הרי 13 כהנים היו זוכים בגור הכהן השמיני הוא היה מביא את החזיק חית שמה >> 100 כ מכיר אותו דבר אברהם חי בסמחה בן אדם טוב הנה פה יש לך מלה רואה תביא להם >> תודה גם שצ >> הלכות עוד פעם כבר מזה מסכן אחים איזור מה מחזקים ומה משמחים אוי אוי עץ אוך לא >> תברך בשקט לא מברכים בקול >> אבל בקול אני אגיד איפה אתה לאנ 13 >> מה אתה מדבר >> מה אתה אומר הוא

לא נתן בתוך משהו כזה אבל איך הוא הגיע לשם חברה שלשתי וואי מה זה הפקרות לא מעריכים לא מענישים אותם בכלל מה אכפת לו אסור לנסוע איתם כמ אסור >> אסור איפה הגענו אנחנו איזה איפה איפה מסומן לך אה כן אני יודע א סימן קס הלכה יא יא מים שיש לו ספק אם נעשה בהם מלאכה או לו או שיש לו ספק אם יש בהם שיעור לו או אם הם טמאים או טהורים או ספק אם נתן ידיו א עוליו טהור דרבנן >> בכל ספק טהרה בידיים טהור

ויש מי שאומר שעל כל זאת אם יש לו מים אחרים יטול ידיו הוא יוצא עצמו מן הספק. מי שלא נתן ידיו ונגע במים לא נמצא אותם מים נטילה ולא מקרה מים תמאים אבל אסור לרחוץ ידיו ממים שנתן בהם חברו כבר >> נעשה בהם >> קס סעיף ילו אדם לא נתן ידיים בבוקר והוא נגע במים זה לא נפסל לא לא הבוקר זה משהו אחר זה טומאה >> זה [כחכוח] לאכילה גם פה אומר בגלל שנכנס לטומ של הזה לתוך המ איזה הלבוש ככה כותב שעדיין יתהרו ונכנסה תומתם

בתוך המל זה אחרי הנטילה זה אחרי הנטילה אבל אם הוא נגע >> כן אם זה לא אני אומר על מי שפה אומר כן >> שנגע במים שיצא מבית הכיסא ולא נותן ידיו בן שתם בורה כותב שהם כשרים יצא מבית הכיסא ויכול לשאוב בידיו מים מן הכלי והמים הנותרים כשרים כן כתב כף החיים מידך הגאון רבי יוסף חיים כתב שנגע בהם קודם שנתן דיו טמא זה של השירות >> ורבי עומר אומר כן נכון לכתחילה לעשות של שירותים >> כן גם אם אדם נתן לא ינת בבוקר וינגע

גם >> זה דינוק בית הכיסא >> זה מדין >> זה יותר חמור >> זה יותר חמור כן אמת אבל אסור לרחוץ ידיים ממי שנתן כן זה אמרנו יב >> השלג והברד והכפור והגנית זה מים שנקפים והמלך עם ריסקן עד שנשו מים נותנים בהם וטובלים בהם אם יש בהם כשיעור יש מי שאומר שאין נדרת מים ראשונים אלא במים בלבד ויש אומרים שהיין קשה נתיים אז גם כן מזפוזות >> למה יין כשר וזה לא >> אומר כיון שכן שאר פני פירות בין שנתן לתוכון מים בין ש בין

לא נתן לתוכל מים אלא שאסור לעשות כן לכתחילה כדי שנה כמזלזל בדבר חשוב שניתן לו לעילוי עד שקובע ברכה לעצמו כמו יין אתה מבין אומר אבל בשאר מפירות רשע אפילו לכתחילה שהרי הם קוים ברכה לעצמם למשל קוקקוק זה נקרא בהם מלוכלכים זה נקרא מפירות. לא לא אומר לי פה נראה למטה אולי שעת הדחק מוצר ויש מי שאומר שכל מי פירות רואים דילת ידיים שאתה הדחק אבל לא יין כל שכן מותר ליטול אדם בשעת הדחק בשחר הנה או במבש המבושלים לעקרן מים הוא הדין ומותר לחלחוץ למצו

לא וגם קפה >> אה כן >> אבל בלי ברכה נכנסת לס אור לציון ליטול במשקאות קלים עם צבע כתב האור לציון שאם אין לו מים כשרים רשאי ליטול במשקאות האלה כגון קולה וקפה אבל אין מעניין אז אפשר גם לצול בערע כמרוקאים כן היה עשו סודה זה מים נכון הרב סודה צריך שיהיה במים רביעית ואני מנה לאחד אבל לשני אנשים שבאו לטול כאחד אחרון אין צריך אפילו בזה אחר זה בלבד שלא יפסיק הקלוח כסד מים בקדי הוא פשט אחד ידיו ח ואחר יוצק על ידיו הוא בא

השני הפשט ידיו למטה ממנו סמוך ליד הראשון קלוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו ידי שיניהם טהורות אף על פי שפי חצוע רביעית שמגיעים לידם של שני כי זה ספק משהו הראשון ידיו טהורות פני שהם באים משיעורי טהרה שומע זה יפה >> ויש מתירין אפילו כשנותנים זה אחר זה בשעה שהתחילה אחד תון מהם ההב אחד רביעית גם לשני זה עולים בפני שבאו משיעורי טהרה דרך זה נותנים מחצי לוג שני רביעיות שלוש לשלושה ולארבעה ומילאוג לכמה בני אדם כל זה מה שמספיקים המים

שפוך כל אחד אדם ג פעמים והוא הדין שיכולים להניח ארבעה וחמישה ידיהם זה בצד זה או זה על גב זה וליטול כאחד בלבד שרפו ידיהם בעניין שהגיע מים לכל אחד ואם המח בין יד ליד זה חצי מטר [נחירות בוז] זה כלבות מה איך זה נגיד אחד מלמעלה והוא למטה הוא צריך שיהיה מרחק שלושה שנה לבד >> א לא קשור לב >> זה שירי תאו לבות רבי מכובן הראשונה כבר מליד >> מועיל מועיל אם ביחד זה שירי טהרה עוד לא התחנתי מתחיל ללחוץ הזמן >> לאט לאט

דף לחמבם ג שמעתי שהיה באשקלון איזה בלאגן מי נפתח שם >> לא ידעתי קשרתי עוד מעניצע עדיין אמו יכול עוד מעטו אתה ממהר מחכים לך תבין תבין מה קוראים לך אה >> הדרת תשפו שלא לאכול עבר מן החי שנאמר עד מתי יהיה ככה מתי שנאמר לא תאכל הנפש עם הבשר אנחנו במצוות של הרמבם איך הסדר שלו עכשיו אנחנו מצוות לא תעשה שלא יכול גיד גידשה שנאמר לא יכלו בני ישראל את גידשה שלא לאכול דם שנאמר וכל דם לא תאכלו בכל לא תאכלו בכל משבותיכם אם אדם

יצא לו דם מהשיניים מותר למצ זה בפנים אבל אם זה יצא פה על הרכם זה אסור >> אם יצא לו פה דג כבר פה אסור כל זמן שזה בלוע מותר קפב לא איזה הגעתשי >> לא המשך לא המשיך >> לא המשיך מה קרה >> אני שומר על כל הכללים סיבה >> הרב אם אדם על השפתיים זה לא קלוח נשים לא שפתיים אני שואל >> תמשיך תשאל >> מה נעשה לו תגיד [כחכוח] >> אין לי פה מה לזרוק עליך חכה עוד שלא לאכול חלב אין לך איפה

הוא שביזה מציצות >> שלא לאכול דם וכל דם לא תוכנו לא תאכלו בכל משמעותיכם שלא לאכול חלב שמצילנו שלמה חלב שוב חבש ועז לא תאכלו שלא לבשר בשר וחלב אוי ואבוי לא תבשל גדי וחלב אמו שלא לאכול בשר וחלב שנאמר לא תבשל גדיים בחלב פעם שנייה כך למדו מפי השבוע שאחד היא איסור בישול אחד איסור אכילה וגם אחד הנאה >> שלא לאכול בשר שור נזכן שנאמר ולא יכל בסלו שלא לאכול פת טבועה חדשה ולחם שנאמר ולחם מחקרים וכרמלות תוכלות עצם אז זה היה בחוץ לארץ פה

אין תבואה חדשה הכל שולחים לחוץ לארץ שמה יש אני זוכר מונרח בציון שנסע לחוץ הארץ הוא לקח איתו מצות אומר אני לא יודע מה יהיה עם הלחם ששבת קודש איך הוא יעשה סעודות אמר לקחתי מצות ברחתי זה המוציא שלא לאכול קלי מן החדש שנאמר וכלי לא תאכלו עד עצם היום הזה זה תבואה מיובשת שלא לאכול כרמל זה תבואה שנמנלו ביד לא התייבשו בתנור מתבואה חדשה שנאמר וכרמה לא תאכלו שלא לאכול עורלה שנאמר שלוש שנים יהיה לכם ערנים לא יאכל שלא לאכול כלאי הקרם שנאמר פקדש המלאה

הזרע שזרע תבואת הקם שלא לשתות יין נסך שנאמר אשר אל זרחים יוכינו שתו י נסיכם שלא לאכול ולשתות דרך זולל וסובה סובה וזולהש >> שנאמר בינינו זה זולה וסובא שלא לאכול ביום הצום כיפור שנאמר כי כל הנפש שלו תעונה ונחרטה שלא לאכול חמץ בפסח שנאמר אמר לא יכל חמץ שלא לאכול תערוב את חמץ שלי אמר כל מחמץ תאכלו שלא יכול חמץ אחר חצות יום 14 שני אמר לו תאכל עליו חמץ שלא יראה חמץ שני אמר ולא יראה לך חמץ שלא ימצא חמץ שעור לא ימצא לכם

שלא ישתה נזיר יין כל דבר שתרה בו יין טעם יין שנאמר ובכל משת ענבים אפילו החמץ יין או נתערב ביין אחר אסור שלא יאכל ענבים לחים ש נזיר נזיר וענבים חים לא יאכל שלא יאכל נזיר ענבים יבשים בשים צימוקים יעני שלא יאכל חרצנים שנאמר מחרצנים לא יאכל ולא יאכל זוגין זה קליפות ענבים זגים ועד זג לא יכל שלא יתמע הנזיר למת שנאמר לאבי וינמ אתמם במותם שלא יכנס בו אל המת שנאמר ככת לא יבוא שלא יגלה אחד נזיר טע לא יעבור על ראשו שלא לקצור כל

השדה שנאמר לא תח פע צדך וחוצריך שלא לכות השיבונים הנפלות בשעת קצירה נקד קצרך לא תלחת הגענו ריב ריבי זוהר אוי דף תקסה עושה הפקרות כל יום בו חסרים אמ חסרים במופנה מהם היו הלוך וחזור בתשרימה פקידין פקודין ראש השנה שכת ישראל סוכה אתר קדשברך לולב מיד והמים היו הלך וחזור חובין ישראל ממנה דלכי חבל כמ עשה עבירה אחת קנה לו כטגור אחד פרים דלאון דלאון מנה תיבת נוע מנה קודשברך לעני מן שניים שניים שבח שבעה זכר וקבע קורבנה להגנ נוע ועל כלן דען בגלל טבע

פכי אילן מנתרין חכינו זמנין ימים טובים שניים שניים שבעה שבעה שיניים שניים טר יומין דראש שנה טרן יומין דשבועות גנדו טר מני בספק היית שני שני ימים הפורים שני ימי הפורים בהטריו מה זה הפורים אה זה לא ספק שבעה שבעה שבעה יומים דפסח שבעה יומים דסוכות נוח לקובל יום השבת וכל החי סוכה גינה ישראל נכתיב סוכה תצל יומורב סוכה כהגינת מה תיבה נוח להגנה חי סוכה להגנה ועוד מכל החי חי ברכת טמדימויות ספר מעלה נתת מתת לעינה קובן נוח הגענו כן יום כו אדוני אלוהינו שהקטירו

אבותינו לפניך את כתור את הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר >> ציוית אותם אליד משה נביא אך כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח השמים נטף ושושחת וחסמים זכה בת בבדים ויאמר אדוני אל משה קח סמים נטף ושחרת וחן בנסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה כן ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחרת וען בן הסמים ונה זכה בת בבדה בבד בת זקנה שמח מנה וימ יהיה בבדמנו יהיה בבקמר איך שמעשית אותה כת קודש שקת מנפ מועד אשר ואין לך שמה קודש קודשים תן לכן קטיר

עליו אהרון כתורצמים בבוקר בבוק בהןעלות אהרון את הנר תנו רבנן פטור בכלל הכיפ אחד עשה הצורי והציפור חצי כיפ בעל שמעון בן גמזו גליים יפה אלא שאין מכניסים במקדש תניה רבי נתן אומר כשהוא שוחט תבד שהכל יפה לשכנת כ מתה בן שמעון מגמלי אמר כד כדי פינה אלא שאין מכניסים במקדש בני כב תניה בן נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק פני שהכל יפה לפמה זה אם כן חודש 70 שנה את של חור טוב של נבש אין אדם יכול לעמוד נרחמה אין מערבין בדבש

פני שהתורה אמרה כל שוב בכל דבש מנו שאין לדוני יואמר ישראל אביהם כן איפה זאת עשו כחו מזמרת ארץ בכשח מעד צורי ומעדבש נכות לות פודשכנים גפזות עשו חו מסמרת הארץ מנח צורים ויקרא משה יאמר עליהם מוכם שחפסח כתם הגודם והגעתם בוקרק שתזוזות שמרתם את הדבר הזה לחוק לך בניך עולם ויה כי תבן לנוחם כ שדבר את העבודה הזאת היה כירו לכם בניכם העבודה הזאת זה בפסח לא שפסח בתי בני ישראל בצרים כל דע שתחבו מי עשת מנורה זהב שעשה את המנורה ירכה ויקנה גביעי הכפתור

מן היו שישה קנים יוצאים מצידה שלושה כלים מנצד אחד שלושה כלים מצד אחד שני שלושה גבים משוחדים כן אחד גבים משוחדים קנה אחד כפתור פלח כנק יוצאים מן המנורה ובמנורה שכ שני הקנים ממנה בכבתו ששת הקים צמ זהב יעשה ככה זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה אדוני להושיע לנגן חדוני אדוני להושיע זה מעשה דרכך משה ותן עליה חברים קצת חפצה ויאמר משה אהרון כת ואתן קצב קח קשה יעמוד בין המתים ובין נעצר ויאמר משה אחרה מוד נישך בוקר חזר ליצר בגחז עוזך בוקר חזר צרך

עוזך ואני אשיר עוזך בוקר עוזך אשר מז כימוד פנחס פענו כנשב בסתר עדיון בצד אמר לו לא מסירה מפחד לילה מחשך לך רע ונגע לא קחוכנך מצלך עיניהו שעתי ישת חיל ממצא חוק מפנימך בתחב לבעלה ושל יעזר גמלתובע כל חייה דרשה צמרשתד חוזמות שלך בכישור פרסה עני מדים עסתלה ששגמה לבושה שערים בעלה עשתה תמקום סדין עשתה תמקום כןעני עוזר לבוש פו בפדו עכדול גיבור דושך כובך שבעתנו קבל שבעת שובחרון הפר מעלינו כל חול עמך ישראל >> פרט ליוסף ש ארבע כוחבתי חרעה מנשברך אבותינו הקדושים אברהם

יציעק משה ואה הקדוש מלכדע עלמה כון זכון בבריאות תנ לנו הרנ גם אותם שמאזינים לנו דרך הפלאפון דרך הנביין יהיו בריאים שמחים וישועות דות חים טובים וכן י צמ