📖 הדף היומי מסכת מנחות דף נד📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יז אדר תשפו

לנו נשמת האבא של מאיר >> רבי אברהם בן חנה >> הכהן שזכה לבנים נפלאים >> וגם נכדים הרב ביבנהגם >> גם בצרפת יש לו רב הקפה בתנק גם י וכי בתחנה ליל נשמתה >> שרה בת רחן בן >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו שקט לא נדבר פה היום אנחנו בעזרת האלו בשועתו יום השישי יז כמניין טוב באדר תשפו ערב שבת קודש פרשת כי תיסא את ראש בני ישראל לפקודיהם ובעזרת האל בשועתו גם כן פרשת פרה מוציאים בשבת שני ספרים פרה זה טהרתן כמו שלמדנו אתמול של

ישראל היום שאין לנו אפר פרה ולשלמה פרים שפתנו ברגע שאנחנו קוראים את פרשת פרה מתעורר השורש שלה הטהרה בעולם העני וזורק מים קדושים טהרה על עם ישראל ונטהרים. יש לנו בפרשה כמה דברים גדולים ונפלאים. אחד מהם זה פרשת הקטורת. וידוע כשמשה רבנו עלה למרום לקבל את התורה כולם נתנו לו מתנות.

סמל מתנה. לא היה לו ברירה. מה הוא נתן לו מתנה? אמר לו כשאתה רואה משתולל בעולם צרות בר מינן מגפות מוות זה הקטורת זה זה ה זה התרופה את החלק הזה נתנו למשה משה רבנו למה מה זה עושה זה מברר ניצוצי הקדושה מתוך הקלי משה רבנו עכשיו בפרשת קורח השתמש בסגולה הזאת לבטל את המגפה מה הוא עשה?

ויאמר משה לאהרון קח את המחתב ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת והולך מהרה אל הידה וכפר עליהם וכך עשה ויקח אהרון כאשר דיבר משה וירוצץ את תוך הקהל והנה החל הנגב בעם ואז שמת כתורת ותעצר המגפה פלא פלאות איזה כוח של הקטורת לבטל אז עמלק זה ראשי תיבות עיקר מפלתו לומר כתורת. עכשיו הישיבה הוציאה פרשת הקטורת מאוד יפה. זה עכשיו יגיע זה הדפסנו את זה תביא פה יש פה על הקטן על הגדול הנה זה ביטור ספר תמיד זה היה חובר אתה רואה מה? עכשיו זה יצא חדש.

פרשת הקטורת בדיוק בזמן. מאוד יפה. עוד מעט זה יהיה לכל עם ישראל. זה רק הביאו לי לראות את הדוגמה.

אבל בעזרת השם יהיה ישועות גדולות זה דבר כל כך גדול עם מעשה הקורבנות, עם הכל. אז זה הקטורת והולך מהרה. הירוץ. רבי שמעון בר יוחאי אומר, אם אנשים היו יודעים מעלת הקטורת, היו שמים אותה כתר על ראשם.

הגמרא אומרת, שאלו התלמידים את רבי מנן שהקטורת מבטל ארס הנחש הקדמוני. אמר להם, ראו מה שפירש לכם הכתוב. אמרו לו, מה? מה למה פירש עוד?

אומר לפי שהוא עליון מן הכל וסימן הדבר המדרש זה מדרש פיעה אז אומר רבי יוסף חיים 11 סמנים נאמרו לל משה בסיני קח לך סמים זה שניים תראה נטף ושחלת וחבנה הנה חמש סמים כמניין החמש הקודמים הנה 10 ולבונה זקה הנה 11 הסמים הראשון קח לך אחד סמים מאות רבים שניים הסמים השני זה חמש פלא פלאות אחר כך מה כתוב נטף שחלת חלבנה ראשי תיבות נחש אזע את הנחש בכוח סבמבמני הקטורת השך כותב נת בסוף פ שחרת ת חבנה ה תפא זה ה הקליפה שהיא נקראת

פלונית לל תני ת ואם מחלותיה ואלה פלאות איך שזה מכניע את כל הקליפות את כל הסתרה אחרה הכוח הזה של הכטורת לכן וזה מבטל איך אומר הזוהר בקיימה לבטלה חורשין ומילין בשין מביתה מבטלת כשפים ודברים רעים מהבית רחב ועשנה דקטורת דעבד בן ננשה ברו ודאי הוא מבטל אפילו ריח השן שסתם עושים מבטל כמה זה כתורת תבירו דיצר הרע לתח מינה בעלמן ונדבר לסרט אחרה בכתרות אין דבר בעולם שישבור את הסרט אחרה כמו חוץ מהקטורת אין הקטורת שוברת גם את יצר הרע ובמעשה התפילה הראשונה שהתפלל אדם

הראשון תיקון תפילתי כתורת לפניך זה התפילה הראשונה שהתפלל אדם הראשון כתורת פלא פלאות >> מה היום התכלית >> אז נאמר אותה >> נאמר אותה >> ושלמה פרים שפתנו ברגע שאדם אומר את זה זה כמו הישיבה אצלנו מתפיסה את זה ב לא רוצה לא אלפי מיליונים של עותקים זה יוצא לכל העולם זה מחולק בחיני חינם בלי כסף בצורות הכי יפות שיכול להיות אנחנו כתבנו על זה שזה ערכת ככה שזה ערכת המגן של עם ישראל >> עוד שהיה מלחמת המפרס הוצאנו את זה כתבנו ערכת מגן אה אז

בזמנו לפני תראה אחרי כמה שנים >> לפני שנים רבות >> 34 שנים >> כן >> 31 >> וכל כל דבר כל רגע שיש לנו הזדמנות אנחנו עכשיו הדפסנו אותם בחזרה תמיד הייתי מצפיס את זה בחוברות כאלה יפות עכשיו עשיתי עשינו את זה גם עומר התנופה של העומר גם א תמיד היה לי את זה בחוברת אתה רואה זה היה לי בחוברת גם זה עומר התנופה וחוברת עכשיו ספסנו את זה ממש משהו מאוד יפה עוד מעט יהיה לי לחלוקה >> אבל אתן לכהן הוא צריך להיות בראש >>

תן לו אחד לכהן שיהיה לו >> לכהן בבקשה >> כן רבי מאיר זה אחר כך אני אביא לכם בסדר >> גם כהן וגם רבי מאיר בעל הנס >> נכון זה מה שהיה כל הזמן, אבל עשינו את זה בשמה רחוק. איפה עושים? איפה מדפיסים? בזילזול.

>> כן. >> מה שעולה לי חוברת פה, חוברת >> חוברת פחות מזה. >> אבל מביאים את זה באלפים. כן.

בין אני מדפיס אלפים. תראה מהשמיים שולחים ברכה >> למעשה זה לא אני זה הישיבה אני רק סתם אדבר הישיבה >> לא לא מי אני מהחי גם יש לנו עוד דבר גדול השבת איך התורה מדברת לנו על השבת השבת היא הכלה של עם ישראל אותי ביני ובין בני ישראל אותי לעולם ברית עולם בעזרת השם שנזכה ככה את שבתותיי תשמורו את ת השבת ת לעשות את השבת זה ביחד 2000 תחום שבת 2000 >> שבת זה גם שבת בלי תפילין >> יפה גם שינה בשבת תענוג שבתה בשבת >>

כן גם שיחה בשבת שבת תענוג >> שינה בשבת תענוג נכון >> בסדר רק אני אספר לכם משהו קטן היה השר מנטיפיורי שבת היה מאוד מאוד מדקדק בשבת לא מדבר על עסקים לא שום דבר אומר הוא ישב לאכול אה וא אתם יודעים ניקולאי היה משהו רשע מרוש שע תמיד אויב של אויב אויב גדול ניקולי ניקולאי לא הוא לא יכל לסבול איזה עונג איזה עשירות יש לו למנטופיורי היה קשה לו כן כן הוא שלח לו יום אחד שלחו לו מכתב רוצה עכשיו המבקש לפתוח את זה >> ישב

בסעודה היה שמה אחד הגנרלים הגדולים אומר לו אדוני השר שלח לך ניקולאי אז חייב לפתוח את זה בשבת לדבר איתו לראות מה קורה אומר לו אני בשבת אתה פותח וזה לא מעניין אותי תשמע זה אתה יודע מה אני אפתח אומר לא אז הוא אז הוא קרא לי איזה חייל זותר אמר לו תפתח את המעטפה פתח על המקום שלח לו בזה שמה מוות. אם היה פותח את זה בשבת בגלל שהוא שומר שבת >> נצל >> נצל ראית מה זהמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת עם

ישראל עושה שבת מה זה הוא אומר כן אחד המפרשים אומר כן עם ישראל יוש שבת איך יש מצווה להוסיף מחול על הקודש וגם במוצאי שבת גם בכנסת השבת גם ביצת עכשיו אתה מוסיף פה חצי שעה או שעה פה חצי שעה שעה נהיה לך כל שבוע נגיד איזה שעה שעתיים משך כמה שבתות נהיה לך 24 שעות אז זה עשית את עושה עוד שבת ועוד שבת על ידי הוספה שאדם מוסיף אם אדם אתה יודע איך הוא מדקדק על השבת איך הוא מקבל אותה ועושה והוא הילך לקראת השבת

המלכה איזה איזה תענוג יש לו שבת יש לו מלבושים רק של שבת ואיך הוא מכין את השולחן הוא בא עכשיו בבוקר לבית עורך את השולחן מסדר אותו שם לו מפה כתוב בזוהר ברגע שאדם מסדר את השולחן ואת המיתות יפה שם עליהם כיסויים של שבת מסדר הכל יפה מסדר את הנרות של שבת מטיב את הנרות שאשתו תדליק ברגע שאדם עושה את זה יש איזה שטן אחד 70 כוכבים עם השטן שלהם הגדול הם רוצים לדבר רע על עם ישראל ברגע שהם עולים כל ערב שבת הם עולים אומר

ברגע שאדם מסדר את השולחנות בשבת והכל נותן להם מה זה מכה מוריד אותם משאול תחתית זה אחד יש בפנימיות זה יש ויש גם כן על ידי רחיצת פניו ידיו ורגליו במים חמים גם כן נותן להם מכה ויש בזה קוונות לא סתם יש בזה קוונות ומפיל אותם לשע תחתית ככה זה מעלת השבת כמה היא גדולה וכמה שאתה עושה עכשיו נגיד אתה בא בלי שבת אתה לא יושב סתם שיש לך לוסטרך יפה של שבת לא סתם ויש לך שולחן ערוך והכל יפה ואתה שר כרגע שאתה מתחיל לשיר

ולזמן אומר הסתרה אחרה בוכים ברגע שאתה אוכל יפה חי סלטים לא סלט חי חי סלטים אז הם אוכלים חצץ ככה זה הולך אתה עושה אור יפה הם יש להם חושך כל מה כך כתוב בזוהר כל מה אתה עושה יפה ככה זה מאיר לעם ישראל תראה כמה מעלת השבת אין כמותה בעולם שאדם מבש מושה שבת מקבל את השבת עושה שבת ולפני שהוא הולך לבית הכנסת הוא עושה קטן סעודת בואי קנה הוא טועם כתוב שחייבים לטעום טועמי החיים זכו לראות זוכה לחיים עליונים לראות שהמאכל הוא בסדר >>

כן כן טועם אותם אתה בטיפה לא עכשיו יטעם >> כן גם כן המרוקאים אמרו לי הם רוצים גם לטעום תערק אם זה יצא טוב, בסדר, מותר, מותר, רק שלא ירבו בו, אחר כך מה? אחר כך איך ילכו לבית כנסת?

הרב וק של השם קוק וק זה גם 11 זה גם כנגד לקוחות >> כן כן זה בתגד תקדש שמפני קדיש מכוונים את זה כי גם בקדיש זה מכוונים אחת הסמני כתוב ויש בזה כוחות גדולים בטח נכון >> המרוקאים לא נוגעים בהרק הם הולכים למחשבת בסדר >> שבת פרשת כסה היא גם >> אתה יודע כתוב שלעתיד דווקא על הפרשה הזה זה מובא לעתיד הקדוש ברוך הוא ו מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפניי אמר השם איך כל שבת יבואו להשתחוות לפני השם אתה יודע מה זה עולם? ירושלים תהיה כמו כל ארץ ישראל וכל וכל העולם יהיה יהיה ארץ ישראל. איך יבואו מכל המקומות לפה בית המקדש? אומר אומר אומר הזוהר יבוא על עננים.

כל ערב שבת באים עננים יושבים על העננים. מביא אותם כמו כנפי נשארים, שם אותם בבית המקדש, מודיעים, משבכים להשם מחזיר אותם כל אחד בבית. איזה חמינדוס איזה וואו וואו וואו איזה חושבזים טוב נראה >> כן כן >> כן רבותיי אנחנו עכשיו ב מה זה היום שמו לי את המגילה טוב בסדר עוד פסוק מהמגילה >> כן ביום ראשון כבר תשים משהו אחר סיר הסירים בסדר השירים צריך לבוא >> כן בעזרת השם >> אנחנו פסוק ו פרק ד' עד שפו החיום ונעשו על הצלנים אלך רמור אה זה

שיר השירים אני קורא סליחה >> צריך מגילה מגילה בבוקרבלת >> אה שמת סיר הסירים >> שמיים >> בוקר טוב >> רגע רגע כן פרק ג' פסוק רגע פסוק חטא ויאמר המן המלך חשו ששו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים וכל מדינות מלכותך ודעתיהם שונות מכל עם ודתי המלך אינם עושים ואל המלך אין שובנחם הם לא נותנים מס כל היום בא הוא אמר לו הם עסוקים בתשהי פה אתה מדבר איתם מה יש לך? למה לא באת לעבודה?

שבת היום. מה יש היום? פסח היום. כל היום יש להם שהיה פה.

כל היום אתה רואה ודתיהם שונות מכל עם דתי המלך אינם עושים. הוא פחד אחשו אומר לו ישנו עם אחד ישן האלוה שלהם. אומר לו עכשיו זה בשינה נוכל עליהם. אם הוא לא יודע שיש הצגחה מצד המלכות.

איי איי איי איי איי איי. אם על המלך טוב איפה אני עם המלך טוב כתב לאבדם עשרת אלפים כרכס יש כל ידי עושה המלך עלבין גנזי המלך הוא שלח לכל המקומות הוא הוא כתב לאחשוורוש לעובדם לשעבדם היה בדם בא' כן מה עשה הנבל הזה? אז כן הוא עשה את זה בא' ולכן הוא יצא לכל המקומות אז איך הוא אומר לה אני לא ידעתי דבר כזה אחשוורוש חשבתי לעבוד בהם אבל אבל לאבדם הוא עשה דבר כזה רבותינו דרשו לא בדם לאבדם חלק את זה לשניים לא בדם

>> לא בדם טוב שישועות דולות אתה יודע אבל מה אגיד לכם עוד דבר גדול יש פה במגילה שזה מוסר מאוד גדול בסוף המגילה קראנו על על מרדכי ברצוי לרוב אחו דורש טוב לעמו אז זה אומר רשי מה זה לרוב אחו למה למה כותבים כך למה לא לו כל אחו הוא כל כך עשה כזה ישועה גדולה לעם ישראל ואם לו שלא יכתבו לא כותבים ככה על מרדכי היהודי היה ראש הסנהדרין היה מהסנהדרין אין כמותו אלא באמת הוא אומר שחלק מהסנהדרין דחו אותו >> מרדכי אמרו לו לא

אתה לא רצוי לנו למה אני לא רצוי לכם אומר איך עזבת את התורה והלך להתעסק >> פוליטיקה >> בכן בעניינים אמר להם הבני מציל את עם ישראל מי יציל אותם אומרים לו זה לא שווה כנגד לימוד התורה לא ככה כותב הראשי לא שווה כנגד לימוד התורה לימוד התורה עולה על הכל תלמוד תורה כנגד כולם לא שווה לכן חלק מהסנהדרין פרשו ממנו לכן וכתוב את זה בשביל שנלמד ד ורצו לרוב אחיו כי לימוד התורה אין כמותו כמה זה מעלה גדולה של לימוד התורה תהי באמת זה לימוד

גדול מאוד כן בבקשה כן ידעתי כן משניות >> באמת מת אנחנו במשליות כרתות כמה היום ציון משה >> רגע שניים שניים ואחד רגע רגע שניים עכשיו הנה שלא תחשוב שאני לא נותן שש זה חמש והנה שש בואנה הכל טוב בשפע בשפ >> הלאה >> פרק ו משנה ז >> הפריש חטאתו קורבן חטאת מה שחטא בשגגה במת לא יביאנו בנו אחריו הוא מת לא יביא את זה על חטאו ולא יביאנו מחטא על חטא מפריש חטאתו על חטא זה לא יביא על חטא אחר אפילו על חלב שאכל

אמש לא הביאנו על חלב שאכל היום שנאמר קורבנו על חטאתו שיהיה קורבנו לשם חטאו זה הכל זה פלא פלאות קורבנו לשם חטאו משנה חביאין מהקדש כסבה בה שעירה כנז אומרת המשנה מביאין מהקדש כסבה ממעות שהפריש אדם לקנות כסבה מביא שעירה אם רוצה מקדש שעירה כסבה אם הפריש מאוד לקנות שעירה יכול להביא כסבה מקדש כסבה וה תוריד ובני יונה מגד תוריד בניונה עשירית האפה כיצד הפריש לחסבה ולסעילה יביא קוקוריק עוף העיני יביא עשירית העשיר הפריש עשירית העשיר יביא עוף העשיר יביא כסבה ושעירה הפריש כסבה ושעירה ונסתעבו

אם רצה יביא בדמיהן עוף הפריש העוף ונסתאב לא יביא בדמיו עשרית האפה שאין העוף פדיון אומר אפילו שיש לנו עוד אחד נחכה על היום ראשון נעשה חגיגה סיום >> כל יום זהר חגיגה כן מצוות >> אין חוצרות שבעולם >> זה אמת זה אמת נינו נשמת ציון בן סעדה סעודה דוד רפאל בן רג'ינה אהרון >> בן יוסף ויפה שלמה בן אביגי גרשון אהרון בן ושרה שלמה מחלוף בן רבי גד ומלקה יחיה אריק בן יוסף ושרה נבני שרה בת שמחה >> אברהם הכהן בן חנה יפה קפי >>

אליהו בן חנה דוד בן צל בן בן יפה שרה וגם כן שאול בן פה >> חנון בן אמיה >> דד בתמונה >> ד בת קמונה זנגי בן הוזנגי בן סביחה >> בן תופח >> צל בן תופחה >> לאל בן מזל >> לא בן מזל זה מחר >> זה מחר יותר טוב יכול >> כן זה של מחר הוא הביא את זה למחר >> מחר מחר >> הוא הביא את זה במיוחד לשבת >> כאילו שיבוא הבנת שזה למחר >> לא לא זה למחר הוא אמר לי הוא בא

לפה הביא את זה בשביל זה אני לא דיברתי >> מחר זה ה-30 של הבן שלו מחר גסעודה >> שמול גם עשה כן >> בבקשה >> כן רבותיי לפתוח היום אנחנו דף נדן נגיד תפילת בית המדרש שבי אדוני מין כמני בלמות שמחוד קודש בריך שכינת חילו שורה כמובן והנועם אדוני אלוהינו עלנו לפני בחבר שלא מר תצנו מכל מכש וטעות בסתר בנו תנו חינה בואנה שים פה מה אכפת לך תן תן ציון יועד תודה Да. עיניש מעלות ברכדוני אדוני כן נפתוח דף ד שיהיה להצלחת נאמ להצלחת כן

תכף נגיד את התורם משפחת צמח היקרים >> מר אתה רוצה קצת לחזור ערבים ג >> מתננתם מתננתם בשר העגל >> לא תנו רבנן אין מחי >> איפה תנו רבנןג למטה >> אה תנו רבנן אין מח >> אין מחמים >> בסדר בסדר זה כן אנחנו עוזרים אז אין בעיה לא הגענו בדף נד תנן נתן אבל אנחנו נלך לשמה חשבתי עוד אפילו לפני אבל כלשה אומר לך הכהן >> כן מאיר >> נג עמוד ב >> אה בסדר אין מחים >> בסדר מהר פה כן, אנחנו למדנו רבי מאיר

אומר השאור בודם מתוכן ומחמיצן הלא היה 10ה חלות של תודה מהם בא חמץ איך מחמיצן >> אמר לוקח מהם א מעצמם לוקח איזה אחד קצת מחמיץ אותם נותן להם לטפוח ואז מכניס את זה בחזרה >> כן תנו רבנן אין מחמיצין את שתי הלחם ואת חלות החמץ שבתודה זה חוזר על זה אין מחמיצים בתפוחים כלומר במי תפוחים זה הכוונה זה לא נקרא חמץ מפירות הם לא מחמיצים צריך לדעת את זה כל מפירות אתה יכול לעשות בפסח לעשות >> אה כן לעשות לעשות לך עוגה ממי פירות זה

לא מחמיץ מיץ ענבים ממיץ רימונים אתה יכול לעשות אבל טהור לא מה שתקנה בשוק מה אתה תעשה בבית תסחט אותם את התפוחים ואת הכל אז הוא אומר אין מחמיצים בתפוחים במי תפוחים למה זה לא נקרא חמץ מפירות הם לא מחמיצים משום רבי חנינא בן גמליאל אמרו מחמיצים את שתי הלחם ואת חלות החמץ במ תפוחים אב כהנה מתנה לה ברבי חניה בן טרדיון שאמר את זה לא משם רבי חנניה בן גמליאל אלא אמר את זה רבי חנניה בן תרדיון כמן אזלה הדתנן תפוח כמו מי זה הולך

מה שלמדנו במשנה תרומה תפוח שרסקו ונתנו בתוך העיסה וחמצה הרי היא הרי זו אסורה כפי מי שנינו אותה אתה יודע תרומה אסור להשתמש אז מה הוא לקח לקח תפוח של תרומהסקו נתן את זה בתוך העיסה של חולין והעיסה הזאת התחמצה הרי זו אסורה לזרים למה התחמצה מחמת התרומה אז היא אסורה התומה היא הועידה בה כמן למה למה הוא נראה לומר שזה רבי חנינא בן גמליאלי ולא רבנן למה לפי לפי רבנן כתוב שתפוחים מחמיצים א לא מחמיצים ופה אתה רואה שתפוחים מחמיצים אומר לו אפילו תאמר רבנן

ני דחמץ גמור לא הווה מהווה נכון לא יהיה ממש חמץ אבל נחשב קצת יש בו זה קצת איסור מעט כן יהיה שאלה אם עובר ביניו או זה אסור רק מדרבנן כן אמר רבי אלה סליחה לא אני דילקתי הגמרא אומרת אפילו תמ רבנני דחמץ גמור לא הווה נוקשה מההבה חמץ נוקצה ראוע שפל כן יהיה כמו שדיברנו אמר בילה אינך הקשה לחמיצה יותר ממנחת חוטא זה הכי קשה לקמוץ לקמוץ מצוות המנחה צריך לקמוץ ממנה אין לך קשה קשה לקמיצה יותר למנחת חוטא למה היא באה על חטא והיא

מטמה מקדש בשבועת העידות בשבועת באו בעל חטא של מטמא מקדש או בעל שבועת העדות מנחת חוטא או מנחת חוטא שבועת בטוי אין בה ללא שמן היא יבשה הוא צריך לקנח בגודל ובזרת אתה רואה ככה פה ופה לקנח וכיוון שהיא יבשה מאוד אז אי אפשר לקמוץ אותה רב יצחק ברדימי אמר מנחת חותה מגבלה במים בשמן אסור מגבל אותה במים והקשרה ואז היא נוחה כן הקמיצה למה באה כמפלגי האם לומר זה ספרת מחלקתם דמור סבר כמות שהן מור סבר שהוא הקמיצה עכשיו משערינן שהן משערינן וכעת קומץ בראוי

בשל של צבעות זה שיעור קמיצת הנצרח מור סבר לי כמו שהיו משערינן כקומת אותה שכמו שהיא הייתה בלולה במים אז הגמרא אומרת לא דיקו לעלמה כמות שאין משערינן בהקמפריגי דמור סבר מה היא חרבה מה פירוש מנחה חרבה חרבה משמן אבל מים יש לה מור סבר אתה יודע מה זה חרבה מכל דבר אין לה מים ולא כלום גם מים אין להם.

אז כל זה דווקא לפני הקמיצה, אבל אחרי הקמיצה שמים בה קצת א שמן מים. אפשר תנם פה הגענו אתמול. אתה הייתי מנן אתם בשר העגל שנטפח ובשר זקנה שנתמעך מתשערין לכמות שהן אתה יודע יש לטומאה לא יקבל דבר טומאה אם אין לו גודל כביצה צריך שיהיה לו גודל כמו ביצה אז הוא שווה לקבל טומאה אם הוא לא גדל כביצה איזה לחם, איזה אוכל, לא יקבל טומאה. אומר, היה לו בשר העגל, לא היה בו נפח של כבצה, שהוא ראוי, שיש לו כוח לקבל טומאה.

אבל מה נהיה? נטפח. שמת אותו במים, התחלת קצת לבשל אותו במים ואז הוא קיבל, שתה מים, תפח קצת ונהיה כביצה. או בשר זקנה.

היה בו היה בו ממש שיעור כבצה וירד למה שר זקנה מתכווץ נהיה קשה מתכווץ אז אין לו אין לו אין לו מתשערין לכמות שהן כמו שהם כמות שהן ככה משערין אותם עכשיו מה זה כמות שהן כמות שהן עכשיו אם זה כבצה כבצה אם פע מקבצה פעות מקבצה אפילו שמקודם בשר זכנה היה כבצה עכשיו ירד אז אז זה פחות מקבצה כמות שאין עכשיו או כמות שאין כמו שהיו בתחילה בוא נראה רב ורבי חיה ורבי יוחנן אמרה משתערים כמות שהן כלומר השיעור כמו שרואים אותם כעת מה אתה

עכשיו רואה בשר העגל בהתחלה לא היה לו עכשיו הוא נתנפח שם בא אז הוא טמא יש בו עכשיו כבצה בשר הבהמה זקנה נכון היה לו אבל עכשיו זה נתקבץ אז הוא טהור זה דעת רב ורבי חיה וכולי אבל שמואל ורבי שמעון ברבי ורש לקיש אמרה משתערין לכמות שהן כלומר לכמות שהיו בשר העגל הוא טהור למה לא היה בו בעצמותו בתחילה לפני ששמת אותו במים שיעור ובשר הבהמה היה לו בו בתחילה שיעור אז לכן באמת הוא נהיה טמא כב טומה אפילו שעכשיו הוא נתכבץ אז זה המחלוקת

מטבעי הגמרא מגשה בשר העגל שלו היה בו כשיעור היה קטן ועכשיו התנפח ותפח ועמד על כשיעור טהור לשעבר ותמא מכאן ולהבה אתה רואה טהור לשעבר מה שקיבל טומאה עד עתה מכאן והלאה מה יקבל טומאה הוא יהיה טמא אתה רואה משערים כמו שהוא כעת ואיך אתה שמואל אמרת שמשערים כמו שהיה מקודם אם כמו שהיה מקודם גם שעכשיו יקבל טומאה הוא לא שיך שיהיה טמא כי בעיקרו אין לו כביצה עכשיו שהוא שתה מים נהיה לו כבצה ודעת בקשה על שמואל הגמרא אומרת מתרצת דגמרא זה רק חומרה מדרבנן

באמת לא יקבל טומאה מדרבנן אמרו כך יחי אם ככה שמדרבנן עם השפה של הבריתה וכן בפיגול וכן בנותר אם יש לו בשר פיגול או בשר נותר פיגול שהוא חשב לאכולו חוץ חוץ זמנו חוץ מקומו נותר זה היה צריך לאכול אותו ליום ולילה והוא נותר ועבר זמנו יחי עם השפה וכן בפיגול וכן בנותר אמרנו משערין לפי מה שהוא כעת אז היא אמרת בשלמה דאורייתא יובן אם רק נאמר שכל הדין הזה זה זה מן התורה היינו איקה פיגול ונותר לכן יש שיעור בשיעור כזית חלליהם דין פיגול ונותר

וחייב כרת לאי אמרת מדרבנן פיגון ונותר בדרבנן מאיקה אין זה פיגון ונותר זה דאורייתא אין פיגון ונותר דרבנן לא שמענו כזה אמה וכן בטומאת פיגוד וכן בטומעת נותר תגרוס בבריתה וכן בטומאת פיגול וכן בטומאת נותר עליהם גזרו חכמים על הפיגול והנותר שאפילו כשהם טהורים כל הנוגע בהם ידיו טמאות וזה כשיש בהם שיעור כבצה למה משום חשידי כהונה שהם ירצו לפגל לקורבן משום אבה וכ כיוון שמטמא את הידיים וצריך להדביל ידיו לפני שיגע בו זה טרחה בשבילו אז הוא לא יט הוא לא יפגר בו ראה זה

כמה אדם קרוב יותר עצמו ממש או משום עצלי כהונה להטריח על הכהנים המתעצלים בהכלת הקודשים עצלים אבל בדרך כלל הכהנים הם זריזים הם לא עצלנים מהר להם הרבה אבל >> הרבה עבודה הרבה >> קורבנות שלא >> רק שבועיים בשנה >> מה שבועיים בשנה >> הוא פועל יודע >> אמה וכן בטומאת פיגול וכן בטומאת נותר אז זה וזה כשיש בהם שיעורך כבצה צרגה דעתךמנה אוהב טומאת פיג וטומעת נותר מדרבנן היא כולה מדרבנן לא עבוד רבנן כל כך לא החמירו חכמים שנשאר לחומרה כמו שהם כעת כמה שענם

גם בזה גזרו חכמים עוד מקשה הגמרא שמה בשר זקנה שהיה בו כשיעור אמרנו בשר זקנה היה בו שיעור כביצה צמחק זה פחות מכשיעור למה היא הבשר של מצמיק נהיה מתכוץ ונהיה פחות טמא לשעבר וטהור מכאן ולבא משערין כמו שהיה בכעת אפילו להקל אתה רואה טמא שעבר אבל כעת הוא טהור לא כמו שתירצנון שרק להחמים את רבנן משערים כמו שהוא כעת מה תענה על זה הנה מפורש אמר רב כל אחד עיקרבה והשתלט ב הלד בכל לכל הדעות שבתחילה היה בו כשיעור וכעת אין לו שיעור ודאי זה

טהור אין בו שיעור וכל אחד עיקרה לא אהבה ועשתה בבתחילה לא היה לו ועכשיו יש לו שיעור זה זה טמא מדרבנן זה טומאה מדרבנן זה אל תקיש בסיעתו אבל לפי רבי יוחנן בסיעתו זה מן התורה, זה לא מדרבנן כי פליגה כגון שהיה בו כשיעור בצמק וחזר ותפח אתה ראית מה זה היה בו בתחילה בצמק >> וחזר ותפח אתה מבין בתחילה היה בו שיעור נטמע וצמק וחזר ותפחשתקיש בר דמור סבר יש דחוי בעיסורה שתקיש בסיעתו זה הם כמה שצמק הרי נדחם מליחשב איסור אפילו שחזר בתפח לא

יקבל טומאה מן התורה רק מדרבנן מור סבר רבי יוחנן סבר אין דחוי בייסורה כמה שבתחילה היה בשיעור אפילו שצמק לא נידחה כז חזר להיות שיעורו הרי הוא מטמא. מה שכתבנו למעלה בשר העגד שתפח על סוף הפעולה שהייתה תפיחה. מה שכתוב בשר זקנה שנתמעך אמצע הפעולה שנצתמק. אמנם אחר כך חזר ותפח עד זה זה מה שאומר רש"י.

חר כך חזר טפע אז היא לא תפסה את הכל רק באמצע הפעולה או בתחילת הפעולה הגמר הגמראה שואלת מיק למן דאמר לי יש דחוי בייסורים וכי יש מי שסובר דבר כזה היה בו איסור צמק הלך האיסור ועכשיו חזר האיסור האם נאמר שכמ שניטחה נטחה בייסורים יש דחוי בייסורין והתנן כבצה אוכלין שניחה בחמם ונתמעתו כן היה לו קבצה אוכל השמש מכלה את הלחות ואז מייבשת אותה והם מצטמקים אז היה קבצה אוכלים שהיה בהם כבצה ש וניחם בחמיו לטמעתו לכן כזית מן המת או כזית מן הנבלה או

כעדשה מן השרת כזית פיגול כזית נותר כזית חלב כל אלה נתמעתו טהורין גם האוכלים גם המת הנבלה גם השר ואין חייבים עליהם משום פיגול נותר ונותר בחלב הניח בגשמים ותפחו אם אחר כך הניח אותם הם היו בחמה נצטמקו אחר כך הניח אותם בגשמים וטבוחו המים מחלחלים ומטביחים אותנו >> איפה ציובת תמאין וחייבים עליהם משום פיגול ונותר וחלב אתה רואה שלא ניטחו כשנתמעתו כמה שחזרו ותפכו הרי הם טמאים תיוטה למן דאמר יש דחוי בייסורין תיוטה תיוטה למדמר יש דחוי בייסורין כן תיובתה יש עליו קושיה כי אתה

אמרת יש דחוי בייסורין פ אתה רואה אין דחוי תעש שמע עוד מקשה הגמרא תשמע תורמין תאנים על הגרוגרות במניין מעשרין תאנים לחים על גרוגרות זה גם תאנים אבל איזה תאנים אלה תאנים יבשות נמצקו כן יש תאנים לחות הם יותר הם יותר גדולות נפוחות טובות ואחר כך ויש תאנים של גורגרות הם תאנים יבשות >> מצומה כן אתה יכול לעשר תאנים מעשרין אותם על יש לך 100 אתה יכול לעשר אותם על על 90 גורגרות למה התאנים הלכות נבחן גדול אתה מעצר אותם לפי החדים לפי המספר היא אמרת

בשלמה לכמות שהן מתערין אם נאמר באמת כמות שהיו לפני כן משערין שפיר מובן איך יכול לתרום מתאנים על גרוגרות. הגורגרות היו פעם היו פעם תאנים רטובות אלא היא אמרת כמות שהן עכשיו זה צומוק אבל מרבה במעשרות לעומת הנפח העירית נפח של ה90 גורגרות הוא לא יותר מחמש תאנים מספיק חמש תאנים ואתה פה מוציא איזה 10 בתניה המרבה במעשרות מפריש חמישית במקום עשירית פירותיו מתוקנים על ידי עשירית הפירות מחצית מן החמישית ומעשרותיו מקולקנים יש בעיה המחצית השנייה של החמישית מקולקלים הם נשארו בטבלם זה בעיה איך הכהן

אוכל אותם תן לו את התורמה איך יש לו חצי שמה טבל אלא מה היא מה אתה רוצה להוכיח שמשתערים באמת כמות שהן מה משערים כמות שהן אם ככה עם השפה גורגרות על התאנים במידה אמרנו בספר כתוב שלברי את התורמים גורגרות כלומר זה מצומקות על התאנים הלחות במידה בנפח מפריש 20 גרוגרות של 90 תאנים אז אתה רואה לא לפי מניין 10עשרה גורגרות היא אמרת בשלמה כמות שהן אין שפיר משערי כמות שאין מובן יכול לתרום מגרוגרות שעל תאנים לפי מידה למה עכשיו עשו 20 הגורגרורות הם כישור הנפחזה

לפי מידה >> כן אלא היא אמרת לכמות שהן כמו שהיו לפני כן אז הגרוגרות האלה היו פעם תאנים ואז היו בנפח כפול אז זה מרבה במעשרות הוא אלא אכה בתרומה גדולה עסק זכינן השיעור מן התורה חכמים תקנו ש רוצה לתרום בעין יפה תורם אחד מ-40 ובאמת משערים כמות שאין עכשיו רשעה בעין יפה ושפה בעין יפה היא מותר הכל זה בעין יפה גם הרשע גם הספע אז זה מותר יא אחי עם השפעה אמר אם ככה בוא תמשיך עם השפה אמר רבי אלעזר ברבי יוסי >> איי איי

איי איי אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אבא היה נוטל 10 גרוגרות שבמקצוע בלי שעושים בו הגורגרות היה נותן 10 גורגרות שבמקצוע זה כלי שעושים בו הגורגרורות על 90 שבכלכלה שבסל אומר מותר לתרום גרוגרות על תאנים למה סובר שמשערים לכמות ש לכמות שהיו פעם וזה לא נקרא ממע במעשרות והיא כמו שאתה אומר מדובר בתרומה גדולה 10בדתא לא יכול להיות מה שייך 10 זה אחד מ-40 אלך בתרומת מעשר הסכינן שמפריש הלוי תאנה אחת מ10 על התאנים שקיבל והב אלעזר בן גומל הוא לתניה הבא אלעזר בן גומל אומר

כתוב בתורה ונחשב לכם תרומתכם כדגל מן הגורן כמלאה מן היקב שתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר ויש ללמוד מזה לזה כשישתרומה גדולה ניתנת בעומת לא צריך למנות בדיוק מותר להרבות בתרומה ובמחשבה כלומר גם כן הוא יכול רק לחשוב נותן עיניו בצד זה אומר זה תרומה ואוכל בצד אחר כך התרומת מעשר ניתלת בעומד ובמחשבה מה התרומה הגדולה בעין יפה התובת מעשר בעין יפה יפה ומינה עכשיו יש גם על זה עדיין יש להקשות על הדעת שאתה על הדעה הזאת שמשערים כמו שאין עכשיו למה?

אמר רבי אלעזר ברבי יוסי, הבא היה נותן 10 גורגות שבמקצוע על 90 שבכלה. אמרת בשמות שהן אמרינן לפני שהיו כן שפיר יכול לתרום מגורגרורות תאנים במניין אלה אמרת כמו שהן עכשיו בציר להו ממע במעשות לעומת הנפח תרצת הגמרא כי אתה רב דימי אמר רבי אלעזר שנגורגרות הועיד ויכול לשוכן להחזירה כמו שאין יפה במ >> שרה אותם במים ואז הם התנפחו בחזרה זה כמו שאתה הוציא צצימוקות אתה שם אותם יין כן חושר למצבם הראשון אתה רואה אפשר לחזור להיות צעירים מאיר הלו >> טענים ישגולה שהורא את

הר >> הנה יפה אין קמטים אדם שרוצה שלא יהיה לו קמתיים יאכל תהיה לא יהיה קמטים בש >> לא חשוב כל אחד סתמקזה תברח מראים >> יפה מאוד עד כאן הלכות גם >> איך >> גם אני צריך להח >> בטח הוא נותן מעשה ראשון זה הולך ללוי והנביא נותן מזה תרומת מעשר לכהן שני אה זה אסור לאכול אותם ישראל גם תרומה גדולה גם תרומת מעשר זה הולך תרומה גדולה לכהן מעשר ראשון ללוי אחד מעשה >> תרומת מעשר ממה שהלוי קיבל לכהן ואחר כך מעשר שני או

מעשר עני זה הסדר של התורה >> כהן האל עליון הוא עלה >> אנחנו סימן קס >> הלכה חטא אמרנו אתמול שלא נותנים את הידיים בחמי טבריה טעם פיסול חמי טבריה לנתינה מפני שהם מרים ואינם ראויים נשתיית הכלב אבל אם מצאו מים חמים נובעים שהראויין נשתית הכלב נותנים מהם לידיים אבל אמר המשנה ברורה כדאי להחמיר מים שהיה צוללת בהם ט מים מלוחים מים מלוכים או סרוחים שאין הכלב יכול לשתות מהם >> אומרים שאין הכב יכול לשתות מהם פסולים נטילת הדין אף על פי שכשרים ימי מקבל טבילה

ואם הם אחורים מחמת תית שנתערב בהם אם הכל יכול לשתות מהם כשרים בין נטירת ידיים בין מקווה ואם אין יכול לשתות מהם פסולין שניהם היום יש היום יש דבר חדש מיוב עוברים הפ איך זה נקרא?

הטפלה. >> זה היה ברמינן ביו. >> להשקיה. >> מה?

בשביל השקיה. גם לשתות. >> לשתות לא. בדרך כלל אומרים שזה נשאר קצת מזוהם אבל מה זה ראוי לשתי בהמה כל מיני בנות ינותנים לידיים בכל דבר שתחילתו מן המים כגון בחושין אדומים או או שומן דג דווקא שריסק אותם הכוונה אף פעם לא ראיתי שנותנים ידיים ביבחושים >> פנה זוהרה אנחנו דף תקס וני עינון דעליננו משותפים תולה ינון חי באנה חי חי בהודו תחילה בסוף חי דינתול הרעב גנדלולה בחושבן חס וארבע מינין דלולב חסד לרוע מינה וגן לולמר דחסד אתה זמנה ליבה גרו הדומה לבון כמרו בשמוז

צרו בסמן ורעם וארון דוד שלמה ואמרו לה בוצית קבלנו שבעה לא בוצינה קדשה לנר המערבי באמצע כל שיתרות נהרין מנחת תמרבה הנר על שם נשמת אדם ראיה מאמנה נהיר בך ד בחברך תראה נהיה מאמנה נהיר בך משה רבנו מאיר בך ועד בחבר דירך כל אחד ולא פרודה מתמן שפין כל מרא חוכמת שני מילין דחורקלון פתח בו צינ קדשה ואמר וחיבור קדמה מים רבים מיבוז יוםני יומשתית יומסות מים ויין שבסוות שבעים פרים פרח בני אדם כתיב 15 יום שן ריח לא דוני פרים בן המכה 13 יום

השני פרים יבשי יאבי אי ביום חמישי פרים תשעה ביום השישי פרים שמונה ביום השביעי שבעה שבעין כל זה לכפר על 70 אומות תראה מה זה עם ישראל עושה זכינו שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך ושמו מנצור כל הקהל הקדוש דעל מה יברך יתכון זכה ידחון ראות נתנה נורה מעניין ישועות דונות חיים טובים מאושרים נחת שמחה שיש שבת שמחה שבת של טהרה >> שבת של קדושה >> שועה בכלכל המקום נחת ושמחה בכל טוב >> שבי ורחני ישועות בכל העניינים >> כן

יהי רצון ונאמר אמן >> רבי יחנניה בן הקשיה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ככה להם מצות שנאמר אדוני חפץ ‏Yeah.