📖 הדף היומי מסכת מנחות דף נג📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א טז אדר תשפו

אה יוסף אוהל הרב מכיר יוסף אוהל בגן עדן א הוא נפטר >> מה זה יוסף >> מה אבא שלו >> כן כןפ שלו הם הבן שלוכן זוכר אותו בח >> הייתי מסו בשבת כהן >> איש טוב מאוד מאוד באמת היה טוב אמה סתם לגמרי >> לא אל תגיד משפחה שלי י יהודה פרץ לא לא ציל פרץ >> ברוך הבא ויסקי איך היה פיר >> הייתה במש שרי זה נכון מיני אתה תימני >> אני ישן מאסבר מי זה >> מקרמה [‏צחוק] שלב אתה >> לא חשבתי זה

בלי חז אה >> זה טוב לשיניים זה בט >> מה הוא אומר >> אפילו אתה לא מבין את אפילו אתה לא מבין את הצור >> אפילו שאתה לא מבינים אפשר לו לצחוק >> ראית הוא הבאתי לו הוא רואה מה אצלו אומר שלא יותר טוב [‏צחוק] אח אתה גם לא יודע לתפוס زده זה צעז >> הבנת מה אומר לו דנדון זה שיניים >> אין >> [‏צחוק] >> אומר תצחצח תהיה רגע אומר שנייה תחתח מה שאין אבל לצות לתרצות גם נראה זקן בן שני >> נכון נתחיל מאיר

נכון מתי אתה איזה שזה >> הנץ מי הנץ תשע תש עד 10 בנ בנ יש חמש זמנים ש >> כן >> סימנם מבה לא רק בברסי >> כןמהס בוקר טוב לכולם כולם היום אנחנו יום חמישי תז אדר תש תשפו יום למחורת הפורים [‏צחוק] בעזרת האלו בשועתו יום 16 לחודש אדר כתוב במגילה התענית זה יום טוב למה ביום הזה נתן קורש מלך פרס רשות לבנות בית המקדש והיום התחילו לבנות את חומת ירושלים שנפרצה כמו שכתוב במגילת תענית פרק יבדר התירו לבנות חומת ירושלים בפני שסתרו גויים וקיבלו

עליהם שלא יספידו ביום זה והוא יום טוב למה זה שמחה גדולה בבניין ירושלים בונה ירושלים השם תחי ישראל לחנס כה אמר השם שבתי שבתי את ציון ושכנתי בתוכך ירושלים ונקראה ירושלים עיר האמת אז בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יבנה לנו בית מקדשנו תפארתנו נזכה לגאולה שלמה אבל עכשיו אנחנו לקראת השבת שבת מלכתה יש לנו בית פרשיות, אחד פרשת שבוע כטיסה והשנייה זה פרשת פרה. פרה אדומה. מרן כותב בשולחן ערוך שנקראת פרה שקריאת פרשת תורה זה מן התורה. כל דיניה כפרשת זכור.

שולחן ערוך מדבר על ארבע פרשיות. איפה הסימן שולחן ערוך שיהיה לכם סימן איפה זה תרפה תלמד פרה ת פרה שזה סימן בשולחן ערוך ושמה מרן כותב שקריאתן דאורייתא מדאורייתא קוראים אותה אז פרשת פרה היא השלישית מארבע פרשיות כבר עשינו שני פרשיות שיות שקדים וזכור ועכשיו יש לנו פרה והחודש תמיד פרה והחודש אחרי פורים פורים זה באמצע הוא הבריח התיכון בין ארבעה פרשיות אמרנו שזה כנגד ארבעה מוחין חוכמה בינה חסדים דדעת גבורות דדעת עכשיו זה בינה תבוא האם ותקנחצועת בנה בהתחלה היה לנו גבורות מוכים את עמלק

עכשיו פרה זה בינה עיונה ואברהם הזולי אומר בכל יום אתם יודעים מי עכשיו מפורים כל יום אומר רבי אברהם אזולי יוצאים משער אחת של טומאת מצרים ונכנסים לשער של קדושה של קדושה מתחילים לפרוף לבער את החמץ, לבער את עמלק. מכינו אותו בשבת זכור. עכשיו לוקח חודש לנקות את הכל.

אחרי שבערת את עשינו את הכל, חיסנו את עמלק, עכשיו לוקח חודש לטהר את כל המקום. זה לא פשוט. מקווה שיהיה פרות מחודש. אבל כל יום יוצאים משער אחת של טומאה ונכנסים לשער אחת של קדושה.

למעשה פרשת פרה היא ניתן לפני פרשת החודש. אנחנו הסדר שלנו שקדים זכור פרה החודש. בראש חודש ניסן יהיה פרשת החודש שבת הבאה. אבל פרשת פרה נצטבינו אחרי פרשת החודש כי נצטבינו בפרשת פרה רק בשנה השנייה שיצאנו ממצרים אחרי חטא העגל כמו שאמרו שהפרה זה בא לקנח וטהר את צועת בינה הפרה מכפרת על חטא העגל כי בעגל נדבקה הטומאה זה עבודה זרה טומאת מת לכן צריך טהרה מחדש אז היה צריך לעשות קודם פרשת החודש ואחר כך פרשת ברע.

אלא בגלל טהרתן של ישראל הקדימו שהטהרה היא יותר חשובה כמה שיותר מהר. לכן הקדימו פרשת פרה לפרשת החודש. כמה זה דבר? זה טהרה.

אז השבת שאנחנו נקרא פרשת פרה אין לנו עכשיו פרה אדומה אבל כשקוראים פרשת פרה זה משלמה פרים שפתנו זה כמו שהזיעו עלינו מאיפה הפרה אדומה לכן פרשת פרה זה הכנה נקראת הגאולה לכן קוראים אותה לפני ניסן כי על ידי האפר של הפרה נתרים מהטומאה בניסן נגעלו ובניסן עתידים להיגאל בעזרת השם אז אנחנו מכינים את עצמנו כדי שני נוכל בעזרת השם לעלות לציון ברינה להחריב קורבן פסח >> אז אחרי שהוא קם המשכן ואחד בניסן למחורתו ציווה הקדוש ברוך הוא ויקחו אליך פרה אדומה שכל עם ישראל יהיו

טהורים היו חייבים לעשות עליהם אפר פרה אדומה אז הפרה הראשונה בעולם עשה אותה משה רבנו שהוא ידע את סודה ויקחו אליך פרה אדו דומה רק משה רבנו יודע את סודה בכל הדורות נעשו תשע פרות אדומות עד משה רבנו ממשה רבנו עכשיו עד שיבוא משיח הוא יעשה פרה עשירית אבל כל הפרות הם לא כשרות האפר פרה אם לא תערב בהם מאפרה של משה רבנו תראה כמה היה כ ההפר של משה רבנו וזה עד מתי הספיק 420 שנה עד עזרה הסופר כן היום נלמד בגמרא על עזרה הסופר

היום אז עד עזרה הסופר 420 שנה ראית היו צריכים לעשות עד שמונה פרות חייבים לערב קצת לא, בית המקדש השני היה 420 שנה. עד עזרה הסופר היה כמה מאות שנים אז תמיד היו חייבים לערבב. אז אפר פרה אדומה היה נעשה בשיא הטהרה והקדושה. קודם כל שמצאו פרה אדומה עד שהיו מחפשים מצאו אז היה נעשה בהמון זהירות מופלגת >> היו מביאים נשים מעוברות >> שהם היו יולדות בבית המקדש אתה שומע בהר הביתכן >> איפה שאין טומאת עולם טומאה לעולם אין שם כי היה התינוק גדל ע על

כיפין כל בית המקדש גם לי >> היו בני על כיפות למה אם חס ושלום יש איזה טומאה למטה שהיא לא תעלה יהיה חלל שהיא לא תעלה עד למעלה התינוקות הם גדלו קצת היו לוקחים אותם על גבי דלתות שברים על גבי השברים שמים דלתות לוקחים אותם עד מעיין השידוח ושם היו מולכים אותם והם שוהבים את המיםכן >> היו מפרישים כהן גדול שורף את הפרה שבעת ימים כמו יום כיפור כדי להזות עליו מאפר פרה אדומה והיו עושים גשר גשר >> של זהב מבית המקדש >> עד הרזתים וכל

כהן היה הורס את הקשר הקודם עושה גשר חדש משלו >> לא הבנתי את זה כל כהן הגשר שלא עכשיו היה גשר >> עוד מעט בא כהן אחר הוא גם כהן גם רוצה לעשות אפר פרה מצאו פרה >> לא מוציאים את הגשר הקודם הוא אומר אני עושה גשר חדש מזהב >> כל הגשר >> אבל עשינו לו חשבון 2 וחצי טון זהב רק היל כל ה >> עכשיו ישו עוד 2 וחצי וגם ארבע בתור טון מה זה משנה כן וזה היה בהר הזתים בדיוק מול פתח של בית

המקדש במזרח מול שער הרחמים שמה מה היו עושים איפה בהרזתים היו עושים שמה מגדל של עצים מיוחדים מעורבים בעצי ארז ועצי תאנה שיהיה מקום שלא יכולה להגיע אליו טומאה שוחטים את הפרה, שורפים אותה והייתה נעשת למה אפר פרה אדומה היה מחור הטחה של עם ישראל עכשיו כל זה נקרא אפר פרה אדומה כל המגדל הזה של העצים ושהיו שוחטים עליו את הפרה כל השריפה הזאת עם העצים אם הפרה האדומה זה נקרא איפה פרה אדומה הכל >> כולל עצים >> היא כולל העצים כן אבל היום אין לנו

מה נעשה אבל היה למשל אומרים שרבנו הארי לקח את מרחו ליממה של טבריה וישכע אותו מבארה של מרים וגם היזעלה מאפרה אדומה אחרי שעשה לה את כל זה יכל ללמוד קבלה וזוכר את הכל אין שכחה יש טומאה אז יש שכחה בדרך כלל אם יש טומאה יש שכחה זה מוכין דקטנות כשבא מוכין דגדלות הטומאה הולכת והמוכין דקטנות הולכים בא גדול ואז אדם הוא אשתו זוכר אז עכשיו כל שנה מתעורר אותו רוח טהרה של אפר פרה אדומה לטאר את עם ישראל אפילו שאין לנו כמו אמרנו היום הוא

שלמה פרים שפתנו >> תודה כבוד הרב >> איפה הייתמול >> אני בפורם עם המשפחה >> בסדר עוד אז הפרה יש לה דין יש לה דין שהיא מטהרת את הטמא מטמא את הטהור >> כן מטהרת את הטמא אבל מטמאה את הטהור למה אדם מזה את אפר פנין נהיה טמא.

אדם שמזים עליו נהיה טהור. זה משונה איך ייתכן? מטהרת את התמאים והיא בעצמה שורפת את עצמה. לכן אומר זה פרשה זו היא עמוקה וסתומה.

על זה נאמר אמר שלמה המלך אמרתך קמה והיא רחוקה ממני. והיא רחוקה בדיוק אם אתה היה פרה אדומה. רק משה רבנו ידע את סודה. אבל יש בזוהר פרשת חוקת הזוהר הכותב, הוא אומר שסוד פרה אדומה זה במלכות.

ספירת המלכות יש עשרה ספירות ספירה האחרונה זה המלכות. אתה יודע שהרב אומר, הרב הארי כותב שהמלכות כל לילה יורדת לתוך הקליפות, מביאה משמה נשמות קדושות והם נתקנים בארבע חלקי התפילה וכולי. זה היא צריכה יש לה עד 6,000 שנה שתבוא הגאולה יש לה כל יום תקציב >> לשאוב כל יום יש לה את התקציב עם ישראל מת כל הכוונות זה על זה >> הם כן הם בונים את המלכות מחדש את כל מה שהיא מביאה אורות הם בונים את הניצוצות האלה עכשיו מה יוצא היא נמשלה לפרה השכינה היא מטהרת את אחרים ומטמאה את עצמה. יורדת לתוך הקליפות, מוציאה משמה את הנשמות, מטהרת אותם, אבל היא עצמה למה הם נדבקים בה אותם הקליפות, הבעיות זה הכוונה כן לברר את הניצוצות בכל הילה היא יורדת.

עכשיו מה הבעיה? הבעיה אם כל זה היא עושה על ידי הזכויות של עם ישראל לפי הזכויות שלנו יש לה כוח לברר לפעמים אין מספיק זכויות אז הם לא נותנים לה היא לא יכולה להוציא הרבה נשמות לא יכולה להוציא אותם אלה הנשמות שהגיע התור שלהם לעלות צועקות מה זה בוכות חזק מאוד למה חביבי היום היה הגאולה שלנו אומרת אומר אתם עם ישראל השמים הם מביאים ייסורים מאיפה בא כל הייסורים זה בא בגלל שלא הצליחו להוציא את אותם הניצוצות >> לכן אחד התקנות הגדולות של זה להגיד פיתום

הקטורת הפתום הקטורת 11 סמני קטורת הם יורדים למטה והם מוציאים ניצוצות ואם זה לא הצליח מספיק לכן יש מחלות צרות זה יוצא על ידי איסור שורים הם יוצאים אז זה שאומר מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטור את הטהורים זאת השכינה המלכות למה היא נתמת שם כמו שאי אפשר שאדם יכנס לחנות של בורסיקי ולא יקבל ריח רע >> גם היא יורדת שיא הטומאה למטה מתארת את הטמעים אבל היא מקבלת משם ריח לכן פרה אדומה ת ממה אשר אין בה בום פרה אות הה זה השכינה עכשיו תראה

איזה יופי פרה פר הה חמישה גבורות של השכינה פר הה אתה רואה יחד זה פרה היא מתלבשת בקלי אדומה כמו שושנה בשושנה יש מעט לו והאדמימות שלה כי המלכות נקראת פרה אדומה מעורב ברחמים שזה דינה רפיה כשוששנה בנח חורחים תמימה גמטרייה מלכות הנה ברה אדומה תמימה תמימה גמטרי מלכות המלכות תמימה בלי מכל מום זה שור תם שאין בו מום אז לכן כתוב זאת חוקת התורה ויקחו אליך פרה אדומה רבותינו אמרו למה לא אמר זאת חוקה חוקת הפרה הוא אומר זאת חוקת התורה אלא ללמד שהפרה מתארת

התורה מתארת אותנו עוד יותר טוב אפילו מפרה זאת חוקת התורה התורה רוחצת אותנו מבפנים ובחוץ מכל הטומאות זה הכוח שלה זאת חוקת התורה מטהרת מזכת את הנשמות שנזכה טהרה אז גם כן זה פירוש אחד. פרו שניזאת חוקת התורה כמו שאתפרה אתה לא מבין סודה ג יש הרבה דברים בתורה שאדם לא מבין חוק חקקתי גזרה גזרתי >> יש הרבה דברים שאדם לא מבין מה נעשה אתה יודע גם פרה עם ישראל תראה איזה תמימות לא מבין כלום והוא עוזה אותה באיזה חשק מוסר את עצמו על על המצווה

הזאת מסכות נפש מוסרים את עצמם על כל מצווה זה עם ישראל ככה אז היה בזמן דמה בנתינה היה גוי אחד הגמרא מספרת סליחה קראו לו דמה בנתינה לגוי הזה אבל הוא זכה לקיים מצוות כיבוד אבהם לא עניין אותו כסף העיקר כיבוד הבמה היה שנה אחת היו עם ישראל א הוציאים איזה אבן ב בזה באפוד היה חסר להם אחד מאבני האפוד אמרו יש את זה לדמה בנתינה הלכו אצלו רבנן הוא ביקש עליה הרבה מאוד כסף הלכו עם כסף אמרו לו תביא לנו את האבן הזאת אמר להם

עכשיו אני לא יכול למה אבא יושן והרגל שלו על התיבה אם אני אפתח את התיבה אבא תעולר לא מוכן נהיה קטרוק בשמיים תראה גוי איזה כיבוד אבהם מה עשו נתנו לו מהשמיים מים נתנו לו מתנה פרה אדומה שמעו את זה באו אליו לקנות את הפרה האדומה אבא שלו לא יושן על הפרה עכשיו רוצים פרה אמר תשמעו מה שהבסדתי שם >> תביאו פה למה עשו כך מהשמיים הוא כיבוד אבאים זה מובן אבא מטפל בו אבא עשה לו אבא נותן לו אז הוא מקבל את אבא שלו אבל

פרה אדומה זה לא מובן בשכל מה זה כך פרה סוף אותה תעשה בכל זאת עם ישראל מביא כל ממון שבעולם לקחת פרה אדומה אז זה כנגד זה זה הוציא את הקטרוג לכן נתנו לו פרה אדומה אין שאלות איי חזקיה המלך כתוב עליו וחובל עון מפני שמן חובל עולו של סן חרב מפני שמנו שחזקיהו המלך איזה כוח היה לו חזקיהו המלך בכל זאת בא אל הנביא אומר לו דע לך כי מת אתה ולא תחייה מת אתה בעולם הזה >> ולא תחייה לעולם הבא אמר לו, אומר לו,

למה? אומר לו, למה לא לקחת אישה להביא ילדים?

אומר, אבל אני ראיתי שהם יצערו את הקדוש ברוך הוא, אני לא רוצה אותם. בשביל מה אני אתחתן? אני אביא ילדים, ראיתי אוי ואבוי מה היה עשו בעולם. אמר לו, בעדי כבשה דרחמנא, למה לך?

אתה מה אכפת לך? אתה צריך לעשות מה השם רוצה. >> מה זה? אתה אתה נהית מלך לעצמך?

יש תורה. מה התורה אומרת? תעשה. אז הוא נמצא בבעיה גדולה.

מה שהשם אמר לך. אמר, תשמע, לא חשבתי ככה. חשבתי לא לעשות צער לקדוש ברוך הוא, אבל אם ככה אני צריך. אמר לו, אין כבר מה לעשות.

למה? כבר הקדוש ברוך הוא כבר גזר את דינך. אין מה לעשות. אמר, " צא צא החוצה.

כל נבואתך וצה כך מקובלני מבית אבי הבא אפילו חרב חדה מונחת סוף ראשו של אדם לא תנאש לא יתייאש מן הרחמים ולכן אין אומרים לו אתה חושב על ספי השכל שלך מה אם יצרו אז לא כדאי אתה צריך לקיים מצוות עושה כחוקה לא כמו טעמים מטעמים ואז התפלל להשם כתוב התפלל מקירות ליבו והקדוש ברוך הוא הוסיף לו עוד 15 שנה יצא בת קול ואמרה אז הלך לנביא אמר לו דחילק תן לי את הבת שלך יש לך בת שמעתי הזכות שלי והזכות שלך יעזור לו נתן לו

את הבת שלו התחתן הביא שני בנים והוא אחר >> איזה ילדים אלה >> עכשיו נכון >> לקח את הראש אהחלה חשב נכון >> לא אבל לא למה לא נכון למה צריך מצוות השם עושים כחוקה לא בגלל מה אתהשב התורה אומרת תעשה זה הכל אין שאלות נכון אתה רואה שיצא בנים לא בסדר אבל בסוף מנשה חזר בתשובה היה ראש של כל בעלי תשובה בשמיים >> הגמרא מספרת גם אתה יודע יש סיפור בגמרא נוכרי אחד נדה לו ברפת פרה אדומה שמעו על זה חכמים באו לקנות ממנו שאלו

אותו פייפקוזן כמה אתה רוצה על הפרה א יש בושב אצלהם >> צלפון מה חיפשנו שם פרה אדומה לא היה אצל הגוי אצל הנוכרי הזה היה כמה אתה רוצה אומר נורמלי כמה עולה כסף תביאו לי מי מג'ינג'יטה הוא לא מבין כן הוא שמע טוב חברים שלו אמרו לו, "אתה נורמלי? זה אין כזה בעולם. תיקח. כמו שאמרו החכמים, תבקש הרבה כסף.

כמה שתבקש תקבל, אבל בתנאן שתזהר שלא יעלה עליה עול." אמרו חכמים, בסדר, תבקש כמה אתה רוצה. אבל דיר בלק שלא עלה על העול וזה טוב. הוא היה חכמולוג, אתה מבין הטיפש הזה? הוא אמר, אני אראה להם מה זה.

מאיפה הם ידעו? אני אעלה עלי העול ואני אעשה כל מה שאני רוצה, אני אצחק עליהם. >> למחורת באו חכמים, סתכלו על הפרה, ראו שעלה עליה עון. למה?

>> צערות עומדות שניים וזה ועיניים. לא רוצים זה לא שווה כלום. תקח את זה בשבילך. שראה שחכמים יודעים, עלה על הגג וזרק את עצמו.

>> כן. למה הם ראו העיניים שלו פוזות >> כמו של המן. [‏צחוק] עיניים פוזלות. כן.

אז כמו שהיה שרפתה של הפרה סמוך לניסן, גם עכשיו אנחנו צריכים לקרוא סמוך לניסן את פרשת שבת הזאת פלל לפני השם שיזרוק עלינו מים טהורים ראית? אז כל הפור של עשו, פור של עשו נעשה פרה, לתאר בו את עם ישראל. אז לכן אומר הרב א פלצ'י, אומר, ערב שבת פרה ילך לטבול במקווה טהרה. אפילו שבשאר ערב שבת לא תמיד הוא מקפיד, באשפעה לא היו מקפידים, אבל הוא יטבול.

שבת זו יעשה זכ יש לכם מקווה ב >> גם שזה >> זרקתם עליכם מים טהורים אז זה הפוך של של המה נעשה פרה טוב טוב מצות מצות >> מזל טוב הרב בתתנו נדו נכת זה של הרב בת זה זה דונכד הוא הביא את זה כן >> הנה גם את זה הוא הביא >> הנה מתנה משמיים ברך אותנו בפרנסה טובה בבריאות רפואה שלמה וחיים טובים של קנה את זה במיוחד ליום הולדת >> הוא מאיפה יש לך אתזה >> זה שיך ליום הולדת מי >> אוהו בצורן משהו

שמע מה הביא סתכל כן מאיר אני אביא לך אחר מאר בוא איפה הלכת דחן פוסד דחן משהו >> עוד מעט הוא יביא את השער רגע זה הולך בתשלומים הנה העיקר שיהיה לנו אפר פרה אדומה זהר על הקור שם حم לאט לאט תראה בוא קלה תפך לו האוכל על פעם כמו תודה כבוד הרב הללה אני אמרתי להם שפרשת שת פרה העיקר זה לתאר את עצמנו עכשיו מהמכשירים הטמיעים זה העיקר מי נשאר לנו איזה כמה פסוקים עוד בד באסתר אתה לא רוצה לראות את זה היום זה לא

>> לא כי הגמרא אומרת ואמא בשיצר ואמא בשבסר לכן לכן יש אשכנזים היום לא אומרים את החנון נכון אתם לא עוברים >> למה זה לא נגמר זה נשמת ששנה בת מלים הולך להשכרה >> ויאמר עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצוות המלך ויה כאומרם אליו יום ויום ולא שמעניהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגידו לו אשר יהודי >> והיה רמן כי מרדכי קורא עמשתה חבלו וימלא המן חמה מה אתה יודע מה זה באים עליה המלחימה? רבותינו אמרו, כל קללה אפשר

להפוך אותה לברכה. המילה המן זה קללה. איך הופרים לברכה?

על ידי מילוי. ממלאים לא יקרו השם בקדחת, בזה. עושים לזה מילוי וזה נהפך אותיות אחרות אבל תמלא את המן מלא ה >> ה מוימלא המן חימה נשאר אותו דבר >> אי אפשר אין לו תקנה חמדו תורה ב >> במה ברמת >> שניות היום רגיל ציון משה כן כבוד بعد צבע נשמת משה בן אסתר ינה בת מימי רפאל בן שושן השמע ביוסף אבנר בן נעומי אבלין בת רחן בתחנה >> יפה כפי בת חנה >> נחמה בצלחה מי אמרת היום אה >> בת מרים >> שנה בת מרים

>> אליהו בן חנה משה משה בן ריצה משה בן רבקה זה לא בא הרבה זמן תימנים >> אין תחבורה גם רבי משה מזרחי לא בא אנחנו כרתות מאיר פרק ו תפתח לו לזה הוא לא יודע לציון משה הוא לא יודע לפתוח כוכב חדש צריך להראות אה לאט לאט כול לא מתאים לפה כן האישה שיש עליה >> ה ה >> ה כן פרק ו' משנה ה האישה שיש עליה חטאת העוף ספק חייבת להביא חטאת העוף על עדת ספק היא פילה לא יודעת מה הפילה אם עבר עליה

שעבר עליה יום הכיפורים ולא הביאה את קורבנה חייבת להביא לאחר יום הכיפורים את קורבנה למה בני שמכשרה שמכשרת לאכול בזבחים חוסרת כפרה מספק כל זמן שלא הביאה עדיין אסורה לאכול בחודשים אז יום הכיפורים זה לא מועיל לה רק לכפר על החטא אבל מה עם הכפרה? חטאת העוף הבא על ספק.

אם מי שנמנקה נודע לה שהפילה מין פטור הרי זאת קבר החטאת העוף הזאת. >> למה אסור? זה כמו נבלה. משנה ו' המפריש שתי סלעים להשם למה צריך אשם בשני סלעים קונים ולקח בהן שני אלים להשם אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים יקרב להשמו והשני יראה עד שיסתאהב וימחר בוד נדבע לקח בהם שני אלים לחולין.

אחד יפה שתי סתעים ואחד יפה עשה לזוז. היפה שש היפה שתי סתעים מקרב להשמו והשני למעילתו. אם לקח בהם אחד לאשם ואחד לחולים אם היה שם יפה שתי סלעים יקרב להשמו והשני למעילתו והביא עמה סלה וחומשה עד כאן גמרא גן >> אה >> גן >> דף גן היום כן שביתי אדוני אלנגדי תמי כי ממני בלמוד תורה לעשות צריך לעשות בנו אלוהינו עלינו ידנו עלינו זה ידנו כוננו י רצון לפני אדוני אלוהים בנו שתקנושו בנו חברנו שנושו הלכה שטעות אין בדיני איסור הן בדיני תורה בלימוד בלימור

ברוך אתה חוקך כ הנה ברכ אדוני אדוני בלותכם קדוש ברוך שמים רץ כן לפתוח דף נג סימן גן שישועות גדולות בעזרת השם אמן אן >> בן עמוד ב' כן בן עמוד ב' בתחילת הפרק במשנה גמרנו פרק התכלת ומתחילים בעזרת השם פרק כל המנחות באות מצה מאיר פתחת >> של משה פתח או פה בעכשיו נלמד איזה מנחות בדרך כלל כל מה שהיו מביאים מנחה בבית המקדש זה היה מצות. אין חמץ.

חוץ משתי הלחם ויש איזה מנחות שעכשיו נלמד שהמנחה תודה שאדם אומר תודה לקדוש ברוך הוא מביא 40 חלות 10 מהם חמץ זהו השאר הכל זה רק מצות כל מה שהיה ואם אדם ישאל מאיפה הוא יחמיץ הרי מהלוקחים אם זה שמן זית זך עם ה עם ה עם השמן איךיך איך מערבבים אותו את הסולת יש הצקתה עליה שמן נותנים על זה שמן חצי לוג שתי לוגין שלושה לוגין שמן מאיפה זהשמן לא מחמיץ אז מה זה כל המלאכות אומר לא נלמד את זה בגמרא שלפני שהם הם עושים

שמן צריך לקחת את הסונת הזה לשים אותה במים פושרים קצת ללוש אותם ממים פושרים ואז יצקת עליה השמן אז לכן כמה שלשים אותם במים פושרים צריך להיזהר שזה לא יהיה חמץ עכשיו נראה >> כל המנחות באות מצה חוץ ממ חמץ שבתודה בתודה היה 40 חלות עכשיו קודם כל המנחות מי הם כל המנחות לכמה נלמד בדף ס הגמרא תגיד מנחת סונת מנחת מחבת מנחת מחוט מנחת מרחשת מעפה תנור מנחת כהן משיח מנחת חוטא מנחת העומר מנחת כנאות שתי הלחם נסחים כל אלה באים רק מצה רק מה

שיפרט פה שני דברים הם באים חמץ מה הם אומר כל המנחות באות מצא הם לא כשרות רק שהם מצה אסור להחמיץ אותם בשום אופן חוץ מחמץ שבתודה היה התודה זה 40 חלות 10 מהם היה צריך להיות חמץ זה 10 לכן הוא אומר חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שקרבים בחג השבועות גם הם אפילו שזה לא ממש מה שתודה זה לא מנחה קורא לזה כך שתי הלחם שהיה בא בשבועות כתוב בתורה על חלות לחם חמץ זה כל ה שאר החלות הלחם כתוב חמץ תאפנה עכשיו איך היה מחמיץ

אותן שלהם לת רבי מאיר אומר השאור בודן מתוכן ומחמצן בודא זה הכוונה בדד ישב >> בודא אותם מבודד מוציא חלק ממנה עצמה מהעיסה חלק מזה לוקח נותן להחמיץ בוד להן מתוכן ומחמצן. כלומר לוקח קצת איזה לש מהסולת מעט ואחר כך נהיה מחמיץ ואז הוא מחזיר אותם ב בחזרה בסולת ואז הוא מחמץ אותם את הכל. זה נקרא צעור. רבי יהודה אומר אפי אינה מן המובחר.

לא ככה היו. למה זה לא יספיק להיות משמש חמץ טוב? אלא מביא את השאור לתוך המידה וממלא את המידה הוא ממלא את המידה מביא מהבית שלו כן עושה כלומר הוא בונה לעצמו את השיעור מחמצת הזאת לא מתחמץ יפה איך שהם רוצים אלא מביא מהבית שלו את השיעור מחמץ טוב ואז נותנו לכלי המידה הריק של האיסון סולט וממלא עליו בסולת עד שיגיע לסיור אלסון אמרו לו אף הייתה חסרה או יתרה אמרו לו חכמים גם על ידי כך אם יוסיף לשעור שהוא לא מגובר טוב כיוון שיש להם

יותר מדי מים אז הוא מנפח מנפח גדול יותר ממה שהיה עם הסולת ולכן כשהכלי מלא זה לא באמת עיסרון סולת כי הוא הוציא לו ואם יוסיף שעור עוה ומגובל במעט מים נפחו יהיה קטן לכן זה גם בעיה אז זה גמרו לו לרבי מאיר גם אתה לא מי יודע מה יעני מה שאתה אומר >> בסדר אה זה רבי יהודה רבי יהודה אומר כן בעו מני רבי פרדה [‏צחוק] או היום לומדים הרבים עם רבי פרדה >> באו מנה רבי פרדה מרבי אמ מנין לכל המנחות שהן באות מצה

מאיפה לומדים את זה שהמנחות באות מצה אמר לו רבי מי מןנן דכתיב בה דכתיב בה כתיב בה דלא כתיב בה כתיב בזאת תורת המנחה קרבותה בני אהרון לפני השמן פני המזבח והנותרת ממנה יכלו אהרון ובניו מצות תאכל הנה מה אתה רוצה אם כתוב בה כבר באותו מנחה שזה מצא סקיטים בה מנן דכתיב כתיבה כטיבה מה שאתה שואל ממני מנין כטיבה כתוב אבל דלא כטיבה על כל פנים כתיבה זאת תורת המנחה על כל המנחות כתוב מפורש שזאת תורת המנחה קרבותה בן אהרון לפני השם אל פני המזבח

זה קלה לכל המנחות על כולנו אומר על כל המנחות אומר והנותרת ממנה יאכלו אהרון ובניו מצות תאכל אתה רואה כולם היו מביאים מבעים מצה אמר לה אמר לו רבי פרדה כבוד הרב מצווה לא גם בעיה לי כי גם בעיה לי לעכב נכון זה מצווה שת מה שהתורה אומרת המצווה להביא מצה השאלה זה מעכב אם לא אם לא מצא זה מעכב איפה לומדים שזה מעכב בדם דווקא אני את זה אני רוצה תראה לי כתוב אמר לה לעקב נמ כתוב כתיב לא תאפה חמץ משמע לא אלא מה

מצא אלא מצא מתקיף לרב חזר צריך את הדיוק הזה למצב אבל כשכתוב אין המצה זה יוצא זה יותר חזק לא יש איסור איסורך שמציב להנה מתקיב חסדה ואמה לא תאפ חמץ אלא שעור אולי כוונת התורה לא תאפ חמץ ונדייק אלא השאור מי נא אמר אל המצא אולי נאמר אלא השעור ונעשה כל המנחות שעור ולו דווקא מצא אתה מבין שעור זה עוד לא הגיע לחמץ שעור זה יותר קל מחמץ זה לא חמץ אולי לא מצא אבל שעור לא כן לא תיפה >> לא חמץ לא לא תהפי

חמץ אבל שעור כן >> הבנו ששעור זה יותר מחמץ אפילו חמץ אחרים >> כן עכשיו הוא לא מבין כאן כך >> שעור זה פחות עכשיו הוא מבין >> אז הנה הגמרא אומרת שאור דמן על איזה שעור אתה מדבר אתה אומר שתאפה ממנו כזה שתה נאפה את המנחה בשעור ולא מחמץ נראה דרבי מאיר כן פה זה מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה >> לא לא זה פה אי דרבי מאיר שזה בצק דעת רבי מאיר ה זה בצק שהחסיפו פניו >> כן זה אומרת זה אומרת המשנה הגמרא בפסחים

מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה מהו שאור שאחו פסח פטור מכרת כי אינו ראוי לאכילה ומה הוא סידוק שאכלו בפסח חייב כרט רבי מאיר אומר שעור זה כל בצק שהחסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו כן לה התבייש כזה סידוק זה בצק שיש בו חריצים כקרני חגבים עדיין לא נתערבו החריצים רבי יהודה אומר שעור זה בצק שיש בו סדקים כקרני חרגבים זה זהעון צידוק זה בצק שנתערבו צדקיו זה בזבח לא בפסחק כר זה המחלוקת בפסחים עכשיו נראה פה >> אז הוא שואל אותו שעור דמן היא דרבי מאיר שהוא

אמר זה בצק שהחסיפו פניו זה שעור וכקרני חגבים זה זה חמץ גמור לרבי יהודה אז לרבי יהודה מצא מעליי אמרת משהו >> אה נכון היא אידרבי מאיר לרבי יהודה >> אז זה מצא מעל יין היא דרבי מאיר לרבי יהודה מצא מעל יי בסדר אם זה בצק שכשיבו פניו אז לפי שיטת רבי יהודה שאמר שס שעור זה בצק שיש בו סדרכים כקרני חרקבים אז שעור זה מצה מעולה כשרה לדעת רבי יהודה היא לרבי מאיר בכלל לרבי יהודה מצא מעליי ככה ככה ג >> לא כמו שאמרת >>

טוב בוא נראה בינתיים טוב ליקח מצא מעליי. למה לדעת רבי יהודה זה מצא ממעולה?

שהחסיפו פנדה >> כן למהזה זה מצה טובה זה זה כשר מתי זה שעור שמתחיל להחמיץ כאילו זה זה רק בד ואי דרבי יהודה שש אמרנו שבצק שיש בו סדקים כקרני חגבים זה שאור לרבי מאיר חמץ מעניהו לפי שיטת רבי מאיר לא יכול להיות למה לפי רבי מאיר חמץ ענייהו חמץ גמור אז בוודאי אי אפשר להקריב אותו למנחה כלומר היא דרבי יהודה אי אפשר להסביר ככה למה כי לרבי מאיר חמץ מעליהו פי שיטת רבי מאיר חמץעליהו אני אומר טוב אתה חושב שזה לא טוב אה טוב בוא

נראה אז בוודאי אפשר להקריב אותו עוד מנסה הגמרא והי דרבי מאיר לרבי מאיר ואז אי אפשר עוד מנסה הגמרא לבאר נראה והי דרבי מאיר לרבי מאיר עם כוונתו לשאו של רבי מאיר שסיפו פניו כדעל ולשיטת רבי ונשיטת רבי מאיר כן תגיד לך תשמע מה אתה רוצה זה מדבר לפי רבי מאיר שמה זה השאור לפי רבי מאיר שאור זה איך >> אמר שהחסיפו פניו כן בלשיטת רבי מאיר זה החסיפו פניו זה כבר מתחיל להחמיץ כמו לא חמץ אבל שיטת רבי הגמרא אומרת אי אפשר להגיד ככה גם

לפי רבי מאיר לשיטת רבי מאיר לא לא יהיה למה דלקה עליה חמץ גמור הוא כיוון שלוקה עליוח >> כן אז זה למנחה הזאת חמץ גמור >> בפסח כן בפסח כן כן אפשר להקריב אותו אז זה מנחה כלומר גם שאור אפילו שאורכולו פטור מכרת אבל לרבי מאיר חיה מלכות למה כתוב בתורה כל מחמצת רבי יהודה פותח גם עם מלכות רק הוא אומר שישרף תוספות הנה רבי מאיר איפה אני בסדר נחמ >> אלא לרבי יהודה יהודה >> אלא לרבי יהודה לרבי יהודה >> כן כן. אלא כוונת רב

חז בקושיה שלו שאור של רבי יהודה שזה בצק שיש מוסקים לרבי יהודה שת רבי יהודה מי שכל אותו בפסח הוא לא עובר עליו >> אבל אסור אז אולי באמת כוונת התורה לא תהפך המץ זה דווקא גמור אבל זה מותר מי אמר לך להסביר לא תהפך חמץ אלא מצא אולי >> לא תאפמץ >> אלא אבל שעור כן בסדר >> עוד מקשה הגמרא זה קושיה אחת עוד מקשה הגמרא מתקיף ל הרב רחמן בר יצחק >> מתקיף לרב יהודה בר יצחק ואמאפ פי חמץ אלא חלות. אולי כוונת התורה

כשהיא כתבה לא תאפי חמץ נדייק אלא תאפי חלות. חלות זה הכוונה >> כן חולטים את הבצק אחרי שעופים אותו כמו התימנים בשר.

את הבשר הם עושים בשביל במקום למנוח הם שיימים אותו את ב >> במים הרותחים כן >> לא אחר כך יפו אותו קודם חולטים אותו >> במה הם חמים כמו בגט הבגט קודם חולטים אותו >> טוב טוב, לא משנה. אולי מתקיב לה הרב נחמן בר יצחק ואמא לא תאפמץ >> ונדייק אלא החלוט ונעשה כל המנכות חלוטות. זה מה שהתורה כותבת לא תאפה חמץ זה לא הכוונה לא תאפה נחמד במים רותחים כבר לא מגיע לידי חימון צריך לומר כוונת הגמרא נחלות אותם ולא נצטרך לשמור אותם שלא יבוא

לידי חימוץ אז הגמרא שואלת חלות מה אינינו כן אומר לא דווקא מצא >> אומר טוב חלוט מהנינו רביך אה חלוט מה הנה הוא רביחה יפה אמה מה זה חליטה שאתה אומר אז זה חליטה זה חבילה זה משליך את למים רותחים אז הגמרא דוכה אומרת לא אי אפשר לפרש ככה למה אידה קרביך כתיבה אם יש בדינה רבי כבר כתוב בתורה רוכה לוקיתי ברוויחה כתוב סתם לא תפחמץ >> אז זה לא יכול להיות שזה רויכה זה אם זה אם זה חלות והם הדכתיב ברוויחה מצווה ברוויחה עוד לא

כתיבה אולי טוב נכון אתה צודק אבל אולי איפה שכתוב רביך מצווה תעשה רביך אבל שלא כתוב רביך איבעה רביך ליתה י מצא ליתה מי אמר לך דווקא מצא אם ירצה יביא רויחה אם ירצה יביא מצה מ אמר לך לא תעפה חמץ אלא מצא מי אמר אלא מצא אני אגיד לך אלא או רביך או מצא גדר רשות >> עוד מקשה הגמרא מתקיף לרבינה אמלא תאף חמץ למקם גברה בלו >> בעלמה מה בבסוד לא מפסלה אולי רק היא אליו אדם שעופה את המנחה חמץ עובר באיסור לא תעשה

אבל המנחה לא נפסלת אתה פוסל אותה לגמרי נמד ללימוד אחר בגלל שלוש השאלות האלה יש לימוד אחר >> אלא מנלן כן >> מנלן כדתניה מצאה כתוב מצא תהיה יכול מצווה מהתיבת מצא לבד יכול מצווה לעשות מצה זה לא מעכב אתה לומר תהיה הכתוב כבעה חובה למה הוסיף תהיה מצא מה זה תהיה בדווקא תהיה חמץ פסול >> ולכן זה המסקנה מפה לומדים דווקא מצא זה על אלו שכתוב בהם >> זה על אלו שכתוב בהם >> אני אלמד אותם מאחרים אולי אחד על השניכן באו מנה עכשיו יש

לך עוד לימוד מה שהסברנו זה נראה לך בסדר לא רצית איך שגרס גרסת רבי מאיר לרבי יהודה רבי יהודה לרבי יהודה רבי מאיר זה לא רבי מאיר סתם אחר כך אז זה לא מסתדר מר לרבי יהודה מסתדר או לא מסר יהודה לרבי אמר מה >> צריך לחזור עוד פעם אז מנה רבי פרדה מרבי אמ תראה היום רבי פרדה חזק בעניינים כי נסענו מהפירוד עכשיו אין דכינו את העמלק שעושה פירוד ולכן רבי פרידה מדבר חזק עכשיו מנן לכל המנחות שני בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו לא חובה כשהפת

נילושת בפושרים יותר משובח גם היום שאתה רוצה לעשות עיסה יותר טוב ללוש אותה במים פושלים סליחה מנין כל המנחות שלנושים בפה שמרן שלא יחמיצו אך כל המנחות יוש בפושרים ויש שומר אותם שלא יחמצו שומר >> כל הזמן מתעסק איתם תן להם בעיתות >> נלמדה בפסח דכתיב ושמרתם את המצות האם נלמד את זה מפסח שמה כתוב שמרתם את המצות שלא יחמיצו אמר לה בגופה כתיב מצא תהיה אמר לו רבי פרלדה לא צריך לתמוד בני פסח כתוב מצה תהיה תהיה מצה תהיה משמעות אחייה תכשיר אותה לשמור אותה

יפה שלא תחמיץ יודעים שצ >> זה לא מים משלנו מים שלנו פסח >> טוב בפסח >> אומר קודם כל בפסח בגופה פה פה בגבי מנחות בגופה כתיב בגוף דין של המשנה של המנחה >> זה יהיה >> כתוב מצאתי יהיה כלומר מאיפה אני יודע שצריך לשמור אותם שלא יחמצו אתה אתה נילוש בפושרים מאיפה אני יודע צריך לשמור לשמור אותם שלא יחמצו כתוב מצאתי תהיה הכוונה [‏צחוק] החייה תכשיר אותה לשמור אותה יפה שלא תחמיץ >> כמו את המצב >> תראה רבנו גרשם מסביר ככה שואלת הגמרא פקטה >>

לעקב אתה הוצאת את הדין תהיה דווקא מצה ולא חמץ אם כן כתוב כר מצה היא מה היא תהיה שמת מינה תרתה שגם לא תשמור אותה שלא תחמיץ וגם החייה חייה אותה איי אי א אי עכשיו כיוון שדיברנו על רבי פרדה >> אותו מצה ש של פסח אותו דבר בטח אותו מצא אותו >> אותו דבר >> לא אותו עובי אבל >> טפח >> למה גם של פסח כשר טפח >> עד ט >> בזה מה >> אז מה עושים >> מה >> עושים דקים >> אתה עושה דק

אתה אשכנזי חולדים הם לא ילדים >> נו הלאה הלאה >> טפח זה >> כשר כשר עד טפח כשר מה אתה רוצה אומר מי עושה טפח >> מי עושה לא עושה יכול להיות או לא >> יכול להיות >> זה הוא שואל [‏צחוק] אם זה אותו מצא אני אומר כן זה לא תשובה נכונה >> נכונה מאוד >> אז זהו >> רק הוספתי על זה שזה המצאנו זה מצב של פסח דקות שים פחות >> כי היום אנחנו לא מתים גם הגמרא בפסחנו אומרת מה אתה עוה >> גם היום

אם תעשה עבה >> תיבוא עליך בלח בוא שיש מישהו שיכול לעשות צ >> כן אני לא יכול >> אף אחד לא יכול מפחדים שזה חמץ >> רק התימנים יכולים עוד התימנים אתה יודע איך הולך אצלהם >> שהם אומרים את הליל הסדר הם יושבים ביחד כולם ויש להם הכל פתוח הכל יפה יש להם תפורון שמה אתה טבון והם כולם קוראים את הכל ה את כל את כל המגילה בעל פה, את כל ה את כל ההגדה בעל פה וגם הנשים איתם בינתיים הם א אנשים לשות ושמות בתנור

כשמגיע המוסי הם מוציאים לך את זה חם חם >> יפה כמו פיטה >> ועל המקום בליל הסדר עצמו כל יום גם לא רק ליל הסדר כל יום כל יום טרי טרי על המקום באה בעלה יודעת מתי אומר לו מתי אתה בא אז היא מתחילה איזה נגיד חצי שעה לפני כן >> והיא בטח מסדרת לו את הכל שמה איך יבוא בעלה אם לא אוי ואבוי עוד [‏צחוק] >> ומה הם עושים פירורים שנועים >> אין פירורים אצלהם אתה הוא תימני הוריד פירורים >> הכל מחושב >> עודקופס >>

כן כן כן כן >> לא אני לא צוחק שהם עושים ככה >> במושב >> כן גם הייתם עושים ככהזה לא עושים כבר במקום >> הם לא עושים כן >> עושים לכל ש >> עוד אתה גם כן נהית תימני רגע לא הבנתי אהבת שלי >> אה גם סבתא שלך תמני בואנה תשמע יש לך הרבה כלים הרב היו מעשים >> אמרתי להם היו עושים לפני פסח הם לא עושים את זה בליל הסדר >> ערב פסח >> מתי בליל הסדר >> לפני הכמה שעות >> אז זהו בסדר גם

אני עושה נט חוכמולוג אמרנה >> אנשים פשוטים ה >> בסדר אם יש להם שכל הם יודעים >> שים את זה בפיטה אמר לרבנן לרבי פרדה רבי עזרא ברבי רבי אבטלוס רבי פרדה >> נכ >> אמרו לו לרבי פרדה רבי עזרא רבי עזרא קוראים לו זה משהו חדשבר >> הוא עזר הסופר >> כן הוא נכד לא עזר הסופר הוא עזר הסופרזר הסו >> כן נכון הוא מעזר כ 20 לעזרה >> הוא עשירי הוא עשירי ומי עזר >> אתה רואה אומר נראה שלא גורסים רבי שאם אמרו כן

לפני רבי פרדה אם כן כבר יודע שהוא בן תורה כך כותב הבן איש חי כך הוא >> אומר לא תגרס לו רבי אין >> אה פה דלוס >> לא לא תכתוב אמרו לרבנן לרבי פרדה עזרה בר דרבי אבטלוס >> שהוא דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה שרבי אלעזר בן עזריה הוא דור עשירי לעזרה >> כאה הבבא עומד פה בפתח רוצה להיכנס כבוד הרב רוצה להיכנס כנראה זה היה בפורים >> אז אנחנו למדנו שעזרה א רבי אלעזר בן עזריה הוא דור עשירי של עזר הסופר אז ראינו

שהיה חכם אחד שהיה עדיין בזמן עזרה הסופר והוא בירושלמי כתוב והוא דומה לו ממש אומר אותו דמות >> רבי אלעזר >> רבי אלעזר בן עזריה אותו דמות ממש והוא גלגול שלו >> והוא נפטר בגיל 52 כמו שמונה הנביא כבן >> הרי אני כבן כבן 20 שנה >> אומר בגיל 52 נפטר ממש כי הוא גלגול ישראל סופר הוא בא לתק כן את מה שנפטר בגיל 52 אז הסופר ראית אז הוא עכשיו מעניין זה כמה חי עזרה ברברי דרבי אבטלוס שהוא דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה שהוא

עשירי לעזרה כה הבבא עומד בפתח אמר מהיקולי הי אמר לחכמים מה העניין ה כל יחוסו איך אתם מזכירים לי אותו בתחילו הורחים הוא דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה והוא דור אזרי לעזרה מה כל זה אם בר אובין ובהן יען אם הוא בן תורה וגם גם בר אבהן יעיני גם הוא יש לו יחוס של אבות יפה מאוד אדרבה ואדרבה >> מה לא אמרתי טוב >> מיקוליה היא ברור אורין הוא יאה נכון דקתי אם הוא בן תורה טוב אם בר אורין ברבהן >> יאה >> לא צריך

את זה מוחקים >> יאב ויעה נכון >> באי ברבהן ולה בר אוריין יש לו רק איחוס אשה תכלה מה יעזור לאבא שלו יש אומרים אמת תכלה אם שלא תשקל אותו יעני לא צריך אותו בעולם אם לא למד תורה מה צריך אותו תראה מה זה תורה אמרו לה בר אוריינו אמרו לו כבוד הרב הוא בן תורה אמר להולעולת ברוך בוא שיכנס חזיה דבר אחירה דעתה אותו רבי פרדה את רבי עזרא דבר הכירה דעת אומר מה זה אחרה יעני מצטער ואמר אז אמר לו פסוק לשמח את לבבו

ואמר אמרת להשם אדוני אתה טובתי בל עליך >> אמרת לה השם השם אתה אברה כן צא לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם חזק לי טובה של דעתיך בעולם שאני מיחד את שמך תחזיק לי טובה שאני אומרת שמע ישראל השם אתה אני מייחדת אותך אמר לה טובתי בעל עליך אומר לו הקדוש ברוך הוא לק ישראל אני לא צריך את הטובה שלך זה לא עלייך הטובה קדושים >> אה אי א איני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחקו ליעקב שהודיעוני תחילה בעולם שנאמר לקדושים מאשר באה ארץ המה ואדיר

כל חבצי בא ב בא ב בא ב בא ב בא ב בא ב בא ב לקדושים אשר קבורים בארץ זה אבות הקדושים הא' זה אות ראשונה של אברהם צדיק זה עוד שנייה של יצחק ר זה עוד שלישית של יעקב ראית זה הולך אדירה לא חפצי חפצי בם רע שלישית שבא >> זה אומר בנייהו >> א' יצחק זה >> א' של האבות נו >> יעקב זה עוד שלישית אולי ישראל >> צדיק זה אותיה >> רש זה אותישית בישראל אתה צודק >> אל תקרא שמעון לא יקר ישראל

ישראל לא כתוב אברהם יצחק ועק >> כן אני מחפש את זה בעצמי >> אשר בארץ הם ארץ עוד ארץ ארץ >> של יצחק בסדר בסדר >> אבאבץ ארץ >> כיוון דשמי דקאמר שמע אותו רבי יזרא את רבי רבי פרדה מילה אדיר >> לא היה כתוב בתגמרא מיום שנברא שבר הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה אדם שקרא לו אדון עד שבא אברהם אדוני אלוהים במה עדה כירשנה איי איי איי במ >> לא לא >> במה במה >> כיוון שמדקאמר >> אדירדיר >> אדיר פתח ואמר מי

רבי עזר זה רבי עזר >> כן אומר אני אחזיר לו גם כן שיבין מה מדובר >> יבוא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים יבוא אדיר זה הקדוש ברוך הוא דכתיב אדיר במרום השם ופרע לאדירים א ואדירי כולח ציבם מאדירים אלו המצריים נכתיב צללו כעופרת מי במים איפה צללו אדירים כמוך זכרמצם מצוות אדירים אדירים זה הםצרים >> מצרים >> במים אדירים המים אדירים מים מי האדירים מי זה האדירים זהירצי זה לא כל הכבוד של זה עם >> איך קוראים בתורה צלו כעופרת במים אדירים ככה למה שתדע שאדיריםזה

הולךצים >> עד המצרים >> הם >> אדירים >> נח שמה אבל הם היו אדירים >> הנה לא אומר מה שאתה אומר ככתיב תלו קבלדנים באדירים אלו מים שנאמר מקולות מים רבים אדירים משברי הים עוד מים ככה >> עוד המשיך לדרוש לו >> יבוא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחיקו של ידיד תכפרו בו ידידים הוא היה לו כנראה אוהב חרוז זה רבי עזרא יבוא ידיד זה שלמה המלך די וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה בעבור השם >> בן ידיד זה אברום אבינו כתיב מידידי בביתי

פשט הפסוק זה מדבר על ירמיהו כאן דורש את זה על אברהם אשר קידש יד מבטן יש מחלוקת יש אומרים זה אברהם זה אומרים זה יצחק >> אתה יודע בריתי עקים את יצחק עקים אשר קדש ידיד מטן >> אבל ברכה לא מחמים את זה יצחק או אברהם יש אתזה מחלוקת שם >> מחלוקת לא יודע כן על כל הכל תכוון מי שזה >> בן ידית זה אברהם נכתיב בן יד בביתי בבני ידית זה בית המקדש כתיב מהידידות משכנותך כמה אהובות חביבות איפה שבתי מדרשות הבית הבית בית המקדש

ליד זה הקדוש ברוך הוא תכתיב עשיר לידידי דידי דידי בחקו שלידית זה בנימין שנמד לבנימין אמר ידיד אדוני שכול הבתח עליו חופף עליו שכון הבטח עליו כתוב לאטח עליו חופך >> עליו חופר >> אה זה יפה נחקש כפעמים והתכפרו בו ידידים אלו ישראל נתתי את ידידות נפשי בסף אויבה בכ אויב ב >> גם עכשיו במי כמוך יש לנו ידידים שמה >> יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים בוא טוב זה משה ותר אותו כי טוב הוא שנולד תפלא כל הבית אור ויקבל טוב זה תורה ש כי

לקח טוב נתתי לכם מטוב זה הקדוש ברוך כתיב טוב השם לכל לטובים אלו ישראל כתיב אתי והשם לטובים תראה מה זה כמה דרשות יש לו יבוא זה ויקבל זאת מזה לעם זו יבוא זה משה כי זה משה האיש ויקבל זאת זאת התורה כתיב זאת התורה שעשה משה מזה זה הקדוש ברוך תכתיב זה אליו לעם זו אלו ישראל שנאמר עם זו קניתי >> עמזו יצרתי לי יש גורסים עמזו יצרתי לי יש גורסים עכשיו ממשיכה הגמרא דרשות בוא נראה אמר רבי יצחק בשעה שחרה בית המקדש מצאו הקדוש

ברוך הוא לאברהם שהיה עומד בבית המקדש אמר לו מה לידידי בביתי אמר לו על י בניי באתי אומר לווי בניך חטאו וגו אמר לו שמי בשוגג חטאו אמר לו המשך הפסוק עשותה המזימתא כל מעשיהם במזיד. אמר לו שמי מעותר חטאו.

אמר לו הרבים רובם. אמר לו היה לך לזכור ברית מילה. אני מסרתי נפשי על המילה בנתי בגיל 90. >> אמר לו בשר קודש יעבירו מעלייך.

העבירו את המילה. אמר לו שמם המתנת להם היו חוזרים בתשובה אמר לו כי רעתכי אז תעלוזי אומר כשאני מציל אותם יש להם טוב יותר בשעת הליצותם מחזיקים יותר ברעתם לא חוזרים בהם >> לא מצטערים על החטאים >> חוטים צמחים יותר >> מיד הניח ידיו על ראשו ויה צועק ובוכה אמר לו שם ושלום אן תקנה הצבת כל ואמרה לו זית רענן נפי תואר קרא השם שמך מזית זו אחריתה בסופה כלומר לא מצמיח פירות עד אחרי זמן רב אבל מביא אחר כך הרבה פירות אף ישראל אחר איתה

בסופן יש אומרים שהגאולה לעתיד תהיה בפעם אחת עכשיו חריתן בסופן עכשיו הכל יהיה בפתוק לכל המולה גדולה הצית אש עליה ורעות דליותיו אמר רבי חנינה ברבבה לכל מילה הן שלרגלים דבריהם ויתרעו דליותהן של ישראל גאון עוזם אומר למרבי חנינה בר פפ דבר גדול דיברו מרגלים באותה שעה כדי לסתור את דברי כלב כחזק הוא ממנו וואי וואי וואי וואי וואי ממנו >> מאיתנו לא ממנו >> ממנו חס ושלום >> אל תקרה ממנו אלא ממנו כביכול אפילו אפילו אפילו בעל הבית אין יכול להוציא כלב משם יש לו

פקיד הוא לא יכול להוציא את הפקיד מתקיפלה רב חיה ברבי חנינא לפי ביאור רבי חנינא ברפפה הי לכל המולה גדולה לכל מילה מבעייה לה אם זה דברי המרגלים צריך לגול מילה צריך לכתוב מילה גדולה מה מה פירוש על המילים של המרגלים דיברו לא יפה מה זה המולה אלא אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם כלך שמעתי וחמתי עליהם במה חמתי שאני אמרתי שתעבדו בבע מלכויות וכל אחת ואחד כשישוב ארבע מלכויות של עכשיו מה זה מה זה של עכשיו >> לא כתוב ארבע מלכויות אה אצלי כתוב >>

ארבע מלכויות >> זה שזה קשה >> כשישירו מלכות מצרים עשה להם את הארבע שאחד חילק אותה לרבע זה עכשיו זה 200 זה 2000 שנה אשת כל חד וחדה מדפסיקה רשום בבן פרס יוון ורמי >> כן כן עכשיו בזכותך תהיה כל מלכות מה שפסקתי אליה לא הרבה ארבע גלויות יחד >> של אחד >> כל אחד תגיד 500 שנה ארבע פעמים זה 2000 שנה אם ארבע גליות יהיו יחד 500 שנה אומר הקדוש ברוך הוא אני גזרתי שכל גלות תהיה 500 שנה ארבע פעמים בזכות אברהם אבינו תהיה כל

גלות רק 500 כלומר תהיה גלות רק של 500 שנה תתחלק לארבע מלכויות לא יותר משל משל 170 ומשהו אשת כל חדה וחדה מיד פסיקה כן עכשיו בזכותך כל חדה וחדה פסיק בעיקר דאמר אני אמרתי עם ישראל שתעבדו בארבע מחות בזה אחר זה יהיה בגלות ארבעת עתה בבת אחת כל השיעור אבל היו מפוזרים קצת חמולה חמלה זה כמו פרס אמר בוש בן מי נמ שלו ישראל לזית אמר לך מהזית אין עליו נשרים לו במות רחמם ולא מד גשמים אף ישראל אין להם בטלה עולמית לא בעולם הזה

ולא בעולם הבא יפה למחנן למשל ישראל אומר לך מה זית אל מוציא שמנו אל ידי כיטיתה >> קדישה אב ישראל אין חוזר מותב >> על ידי >> אלא על ידי ייסורין אי לא רוצים מסוונים אבל >> רבי מיר אומר הסור בודן מתוכן מחמצן אומר אף היא הייתה חסרה יותר מה היא חסרה יותר מה היא חסרה או יתרה מתי הייתה חסרה מתי הייתה יתרה אמר רב חזדה עיסת השאור אבה >> נמצאת יתרה מידת עיסרון ואם רכה נמצאת חסרה מידת >> סוף סוף קקאי עשרון קרקאין סוף סוף

קרקאין עשרון קרקאין עוד הפעם מודד הוא מודד בן >> כלומר מתי הייתה חסרה מתי הייתה יתרה אתה אמרת לי שעור בודל להם מתוכן או מחמיצן רבי יהודה אומר מביא שעור מבחוץ לא מה היא חסרה ומה יתן לה מתי הייתה אמר רב חזדה אם עיסת השעור עוה ו גבלים אותה במעט מים >> אז היא יתרה >> אז נפח קטן נפח קטן ממה שהייתה במקום היסולת נמצא יתרה מידת העיסרון כלומר מעל זה ממה שהיא צריכה להיות למה הוא שם יותר עכשיו >> ואם רכה עיסת השאור היא רכה

ויש בה הרבה מים אז היא אז נבח גדול יותר ממה שהיה במקום הזה סולת >> אז היא חסרה >> נמצאת חסרה פחות מידת השרון של הסולת טוב הגמרא שואלת סוף סוף כרקעי ליסרון קרקעיל כל פנים שע תמיד יש כאן ניסרון מה אתה רוצה לב יוסף דמרתו לכמות שהן הייתה משערינן צריך לשאר הישרון לפי הכמות שהייתה בעודה סולת לא אחרת ונשקור פורטה מינה ונחמיצה מעברייט ונשלה בידה תקיק קצת מהסולת הזאת תחמיץ אותה מבחוץ תשים בפנים זה לא מה שאמר >> זה אמר רבי מאיר גזרת דין מעטויה

מעלמה כשראו אותו מחזיר את השעור לא ידעו שמתחילה היה עצלון ושבו שהביא שעור מביתו להחמיץ שמה אומר מדוע הוצרח רבי מאיר לומר שבודה מתוכה וטען עליו רבי יהודה מדוע צריך רבי יהודה לומר שמביא עוד סור מביתו סוק חוש ראית על זה תירוץ >> אומר שמדוד העיסרון שהכל סולט ואחר כך יתול מעט סולת ויכניס ממקום במקום שעור שבים מביתו. ואם יראה שהשאור רב על השיעור שהיה מקודם, יבין שיהיה תרה ויחתוך ממנה עד שישאר כמו מקודם. ואם יראה שהשיעור חסר עם השעור, יבין שהיא חסרה ויוסיף לה קמח

כדי שתהיה כמו מקודם.

צת גמרא חוששים שמה יעשה כן לפני שמדוד היצלון ואז הוא יוכל לשאר אחר כך האם כשהיה סולד מקום שיעור וכולי תוסט אומר שם דוד העיסרון שהכל סולט ואחר כך יתול מעט סולת ויעשה נעיסה והתמננה עם שאר עם שעור אחר כדי שתקלוט הרע ותעשה בעצמה שעור ויחזרה לניסות תחמצ צנו רבי מאר אמר שילוש קצת ויחמיץ אותה מתוך העסק הזה הגמרא אומרת לו אחרי שיקרבב אותה לש אותה תוציא קצת תשים אותה עם שעור אחר שיקנו את הריח של השעור הזה ואת תחזיר אותה לעצמה בי תחמיץ לעשות זות

>> אה אני לא יודע להגיד לך טוב רק הריח זה שעור זה זה מחמיץ על ידי הריח רק השעור זה יותר מהחמץ יקלוט את הריח ויחזיר אותה יש לו כוח לסוף שמו לך היום צלחות תהיה עסוק בזה תנו רבנן >> למדו אח רבנן >> מה מה מה מה מה תנו רבנן אין מחמיצין >> אז למה לא עושים את >> בתפוחים שים לב עכשיו >> אין מחמיצין את שתי הלחם ואת חלות החמץ שבתודה במי תפוחים >> מישהו >> למה זה לא נקרא חמץ אתה מבין מפירות לא

מחמיצים משום רבי חנינא בן גמליאל אמרו מחמיצין רב קנה מתנה לה ברבי חנינה בן תרדיון איפה שהיה כלומר בשם במקום רבי חנינא בן גמליאל רבי חנינא בן תרדיון במקום מים פירות >> בתפוחים במפוחים שזה לא מחשידו >> לכן הוא אומר למה זה לא נקרא חמץ כי מפירות לא מחמיצים תוספות >> אז לכן לא אומר לך תלו רבנן אין מחמיצין את שתי הלחם תפוחים >> כי זה לא מחמיץ >> משום רבי חנינא בן גמליאל אמרו מחמיצין את שתי הלחם בהם רסקו >> כמן אזדתנן תפוח שרסקו הוא

נתן לו בתוך עיסה וחמצה הרי זו אסורה לזרים למה נתחמצה מחמת התרומה כמן למה רבי חננה בן גמליאלי ולא רבנן פילותמה רבנן דחמץ גמור לאה נוקש שראוע מעט מאוה >> אפשר להביר גם כרנן לא מחמיץ לגמרי אבל עדיין יש פה משהו >> אמר רבי אלה אין לך קשה לקמיצה יותר ממנחת חוטא >> נכון יותר קשה קמיצה יותר מנחת חוטא מי שחוטה בשבועת העידות שבועת ביטוי למה אין בית שמן יפשה קשה לו כסולת >> כן רבי יצחק ברבידמי אמר מנחת עוטה מגבלה >> וכשרה למה באקמפרגי >>

דמור סבר כמות שההן משערינן כלומר ספרת המחלוקת היא זה שיעור הקמיצה כמות שהן כמה שכעת קומץ ראוי בשלוש אצבעות זה שיעור קמיצה הנצרח אמור סבר כמות שהיו משערינן כקומת שאותה שהיא בלולה במים ייתכן שאינו שיעור הראוי לכו עלמה הגמרא אומרת לא ליקודע עלמה כמות שהם שער עינין ואג מפגיד מור סבר מי חרבה חרבה משמן אבל במים מותר מור סבר שהתורה אמרה חרבה מכל דבר אז איך מה אז מה יש לו לקמוצמה אה >> סולת סולת לבד >> סולת לבד >> כן זה קשה מאוד >> איך

מה זה סולט לבד לקמות הוא קח סולת ומה הוא עושה ככה >> זה מים >> בלי מים זה זה עפר איך הקמפור >> למה יש לו בליטה פה הרג יש לו את הבליטה נכון ואת הבליטה הוא חומץ תמיד ישאר לו בליטה מה מהסולת בצד וכל מה שיוצא לו את זה הוא קומ זה קשה >> החוטה נתנו לו קשה חיטים למה לו בליטה חלשיו הבנתי איזה טוב >> נחזור על זה לא יודע כידור >> עד כאן אה שאתה לוקח חופן שלוש שאתה לוקח אופן של סולת יבשה

תמיד ישאר לך בצד בליטה את הבליטה הזאת הוא קומץ >> אומר לו זה קשה מאוד לכן זה קשה ל >> לכן לכן לכן לכן זה לא קשה >> כן הלכות השנה לקחת את המגילה בסדר טוב טוב עשית מבסוט יש לך הרבה מפולים אתה לא צריך את כל זה עודפסח פסח לא >> התימנים מה הם עושים הם עוזבים אוכל או >> מה יש להם >> מביאים אוכל משלוח מנות כבש א אבל לא חי כבש חי לא הולךצמות של כבס >> לא לא ראיתי את זה בירושלים שמביאים

כזה אתה מבטיח אותם >> אפשר להביא ספרים לא מעלים הם מוגרים כל הזמן >> לא עלינו לא עלינו שיש אבלים בר מינן >> אוכל התימנים הם רצים שמה עם אוכל >> כל יום גמר >> הם מוסיפים [‏צחוק] >> מה זה רק מהחבי את הרגל מעזורים צלחת צלחת פעם הייתי היינו הולכים לעשות ברכת האילנות ביחין >> מושב יכין אתם זוכרים ושמה אצל התימנים אז הייתי מזמין אצלהם את האוכל כן אז הם היו עושים לי את הסעודה מביאים לגמר כתימנים משהו יפה עכשיו איך הם יש שמה 100

איש יותר איך הם יכינו לכל אחד מרק צלחת לא הם שמים להם לכל אחד עוף ותפוח אדמה בצלחת ואז זה עובר תימנים קומקום ושופך להם ככה זה היה נו >> עד היום >> פטנדום עד היום עדום כולם פה היו נהנים מאוד. >> לא, זה הכל אותו מחיר. >> לא, אבל הם חוסכים שוקחים עם קומקום. >> לא, לא מים חמים מהקומקום.

>> מרק. כן. מה אתה רוצה? איך הם לא זה קשה למלות את כל הצלחות.

>> שפך >> ככה הוא ממלא לו את זה. יפה. >> כן. >> חוסכים בצלחות.

עוד הפעם אתה רואה פה הראש שלך הנה פה לא חסו בצלחות אני בא >> מה הביא לך תימני >> אללה אחי >> כבר הבאת השבוע >> לא זה לשבת מה קשור שבת מעלתו יותר גדולה >> ראית איך איך קיצו למטה עם הפרחים? למה הדת ניתנה בשושן? זה עוד שמה פרחים >> מסתמה תראה למטה הכל מגדלים כבוד הרב כמו כבודה של תורה >> לא אני מה אני עוד עשה במים מלאך אנחנו לומדים נטילת ידיים איזה מים כשרים לפתילת ידיים >> למדנו מים שנשתנו מראהיה פסולים נטילת ידיים

גם מחמת עצמה לא משנה עשה אבל אם הם אחר כך חזרו למראה הרגיל זה עשה במים מלאכה או ששרה בהם פיתו אפילו נתכוון לשרוות בכלי זה ונפל לשני פסולים זה נקרא עשה בהם מלאכה ואם צילן יין במים פסולים אתה מבין הרבה פעמים יש בקבוק של תינוק שמים מים אז איך היינו מצלנים אותו? גם היום עושים ככה מלאים כלי מים גדול ושמים בפנים את הבקבוק בשבת בשבתר המים של עשה בהם מלאכה >> נעים שעשה בהם מלאכה >> אסורים >> כן אי אפשר ללחוץ בהם ליטול בהם את

הידיים >> בגלל שמת את הבוק >> בגלל שעשית בהם מלאכה שהואר את הבוק >> ואם הדיח בהם כלים פסולים אותו דבר ואם היו כלים מודחים או חדשים כשרים אותם לחצי שבת לא מש >> אתה יכול לעשות בהם שפונג'ה את העצים >> לא בשבת אסור בשבת במשבת >> לא מדבר על שבת כן >> זה מדבר על כל יום זה לא מדבר על שבת עכשיו אתה רוצה ליטול ידיים סתם כל יום >> איזה מים >> איזה מים אתה עשה אסור שמינצה בהם מלאכה בשביל לחם בשביל לאכול שרת

בהם הפת או אתה לוקח מהם קצת מים בשביל התנור או אתה מבין מצנן בהם משהו ומדיח בהם כלים פסולים אתה ואם היו כלים מודחים כבר כשרים ומדביל בהם הנחדום הגלוסקין פסולין אתה רואה הקדים בהם זה שעושה כיכרות את אבל אם טבל ידיו במים פני הגלוסקין או שחפן בהם מחופנם המים נשארים לא נעשה בהם מלאכה לפי כך כשרים לא נשתנה מראהיה למה הרבה פעמים לוקח היה ידיים שלו קצת מלוכלך בקמע זה משתנה והוא הדין מים שנחתו מדיח ידיו בהם מן הבצק הנבוק בידיו ו תראה כמה היום

מהתימנים מה הם עושים?

יש להם בקבוק כגומי. במקום שישימו אה תנור שם בקבוק גומי והוא שם אותו בתוך ה בתוך השמיכה וככה הוא יושן חם לו. >> מה זה נקרא? >> קיפצ'ה.

>> קיפצ'ה. אה אה זה אני לא יודע אבל הסבתא הסבתא שלי הייתה עושה רעף לוקחת רעף רעפים רעף מחממת אותו באש ושמה אותו אצלה במיטה זה חם כן זה עכשיו מה יהיה הדין זה התימני עשה אז היה לו חם טוב ב עכשיו הוא קם בבוקר הוא לא יכול ללכת עד הברז הוא אומר גם המים טובים חמים >> כן הוא רוצה ליטול בזה את הידיים שלו זה נקרא שנעשה בהם מלאכה זה לא יקרא למה מה אני שבת שחקתי בהם >> הוא שואל פה >> הנה בקבוק גומי

שנותן בו מים חמים אפרי מגדים סתפק בכיוצא בזה אם נפסלו המים מיד אז מספק מספק אבל הידחדעת תורה מי זה צדה שנחשב למים שנעשה בהם כן אה >> מרשם שהרי המים חממו הבקבוק המים חממו הבקבוק ודמי לצילון יין במים המנחת יצחק והשבת הקעתי אומר בימינו המים נמאסים >> ריח כזה של הגומם יש לו קרח כאב לפתוח פלסטיק >> איך שם קרח עכשיו למעלות אותם פלסטיק שקר כן כן שזה משתמש אותו רעיון אומר יש אדם לקח מים תימנים איך הם עושים דגים מפחדים שלא ימותו להם הדגים

ה רוצים שזהיה טרי אז הם מביאים את הדג טרי עם מים ובבית הם ממלאים קערה מים שמים את הדג גים והם רצים בינתיים הילדים שמחים עד ש עד שמותר להשתמש במים האלה שלקום >> לא קוריום אה חיים >> אז הוא אומר כן אומר אם נתן לתוכן דגים חיים שלא ימותו כשרים שאם המים שאין המים פועלים בהם רק שומרים אותם שלא ימותו כף החיים חזון איש יכות עולם ועל כל פנים מים שבאקוריום הראה הגאון רבי עובדיה שיש תעמין שלא יתן מהם ידיים מה ההבדל >> זה זמני

וזה חור גם כן >> מה עושים >> רק הבעיה אם ימות איזה דק בפנים >> זה זה נפסל זה מאוס >> אתמול כמ >> כןחט אותו על פני שימ או רוג אותו לפני הרוג אותו הרבה לפני תימני אתן לו למות הוא יהרוג >> למה שהוא רוצה לאכול אותו טרי >> רב אם הדג לא מת אז מה הם עושים >> לא זה לא עושה כלום הם מדגים מנקיים לגמריכנרת מלא >> כן הוא אומר לך כנרת מלא גם השאלה המים נתן מים ששארו בהם ירקות שלא כמושהו גם

עשו לו אפשר מעט לרקות בחבית של מים אומר מדד אותם בזמן בזמנם היה נהוג לתן מים בכלי מסומן כאשר היו רוצים לימדות נפח היו מכניסים אותם במים והמים עולים לאותם הסימונים המים פסולים הוא אומר >> מים שנתן בצ לא בגלל שזה עשה מנחה מים שנתן בצלחית לראות כמה מים היא מחילה כשרים לנטילה מים ששמים בהם בוסם דעת השל פסולים אלא של הסכמת אנחנו יודים לנקל בזה אתה ראית פעם שמים בהם בוסם >> שהיינו ילדים >> אז במקווה או במים של הכהנים ביום כיפור היו שמים בורדים

כן גם במקבעות היו שמים לא לא לא תמיד בשבועות בזמן מיוחד היו שמים במקווה מה עם אה >> בבתי רונשטיין הייתי הולך היו שמים >> גם היו מכסים אותו עם קנקל את המקווה את החום של לומד >> מים שזבו מקרח ששתמש בו לקרר כשרים פנים חדשות באו לכאן בקיצור יש בזה הרבה עניינים ג מים שלפני הנפ הנפח פי שלא נשתנו מראהים פצים מפני שבידוע שנשא בהם מנחדנו שקייב בהם הברזל ושלפני הספר אם נשתנו מרן צודמים למה כשרים למה הוא הרווחץ בזה הכלים שלו לא בנפה חזקתם

ש דים ששתו מהם תרנגולים זה נמצא אצלהם שמה כל מיני בהמות וזה מסמן מאוד שנק מהם הכלב יש מי שפוסל ואין דברים נראים אלא בין אלו בין אלו שאר בהמה חיה ועוף יש לך שיר אתזה כשר הוא אומר מרן >> כי הם שותים בזה אומר אם שתיית כלב אוחה אז נמסלו מאוס >> ה חטאת רק יונה >> במ חטאת רק יונה מותר >> אין המלאכה פוסלת אלא במים שובים בין שאין בכלי בין שם בקרקע אבל לא במקווה לא במי מקווה ולא מעיין באותם מחוברים זה לא

פוסק ו' חמי האור נותנים מהם לידיים אפילו אין חמים שהיה צולדת בהם מה זה חמי אור שני חימם טיבהם שלא לא יותר מים חמ חילוקים שיש במקווה רגע נטילה במים חמים בגמרא אחים >> נחלקו האם הוראים אם אפשר ליטול ידיים במחמים וכי ראש שמותר כן כתבו עוד ראשונים במים חמים אסור >> אומר שפי הלכה מותר >> מדליקים את הבוקר השם עד שיהיה זה לא בן איש חי כמו שאמר שזה אסור בים חמ >> לכן לא לברך >> לא פולדת פה אתה מערב סולדת חולים סולדת לא

מרגישים שאלה מים במים לא הסוף המים שלת המים של >> כמה מה למדנו עומד בזה? >> איפה הגענו? זה אמרנו לא >> אז לא חסר לי כשגמרתי ד' היה לי שלוש ב גד הו צריך עוד חמי טברה יכול להטביל בהם את הידיים אבל ליטול מהם בכלי לא ואם המשיך אותן בארץ חריץ חוץ למקומם הפסיקה מהמעיין הנובע אם יש בהם שהוא מכ מטבילים בהם את הידיים ואם ואם אין בהן שכו ואם חרית זה ממה מחוברים למעיין הנובע חם לראשי חשבן מטבילים בו את הידיים למה שם אמרו

שהם כמו מים שובים מחוברים למעיין ויבוא ליטול בכלי הרב רבי יונה מטבילים בו את הידיים אין להחוש אומר תבר עכשיו הוא יגיד למה הם פסולים בהלכה הבאה בגלל שהם מרים הם לא ראויים משתיית הכלב כן גם הצלפון אצלהם המים מתוקים מעיין ואם אני אשים בהם סוכר יערב אות אם אני אשים במים המרים סוכר יערב [‏צחוק] אפשר לות בקוקה קוקה וכל המצים אתה יכול ליצות ידייםצבע זה לאכל צבע מאחט לאט נמשיך מרן אתה אומר חות פסח >> עשיתי אתמול מה אתה אומר הוא הכיני את זה ואמרתי

לו לאך יותר >> לא מוקדם אתה אומר שנלמד מרן בסדר מה שנספיק לא חוץ >> כן אני מבין חושב לא >> עושה פדיון נפש לא שמה מהקד של פסח ש >> בסדר בנר קלד דף לו שלא יאכל אפילו תושב כהן ושכירו תרומה תרומה שנאמר תושב כהן בשכיר לא יאכל קודש >> אה מה >> הקמ שלא לאכול בשר העולה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך לכל נדרך אשר תדור כלומר לא תוכל לאכול נדרך אשר תדור זוהי אזהרה של כל מועד שלא יהנה מן הקדשים האסורים להנות בהם ואם

נהנה מעל שלא לאכל בשר קדשים קלים קודם זיקת דמים שנאמר לו תוכל לאכול בשעיך לכם נדבותיך כלומר לא תוכל לאכול נטבותיך עד שיזרוק דמם שלא יאכל זר בשר קודשי קדשים שנאמר בזה לא יכל כי קודש שם שלא יאכל כהן ביכורים קודם הנחה בעזה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך תרומת ידיך אל הביקורים כופנון שלא לאכול מעשר שני בתרומה אפילו בירושלים שפדי שנאמר לא בערתי ממנו בטמי שלא לאכול מעשר שני בענינות שמר לא אכלתי בונים ממנו שלא לאכול דמי מעשר שני שנים דברים שאין בהם סליחה אכילה ושתייה

שנאמר לא נתתי ממנו למת בכל שהוא צורכה הגוף החי נתתי ממנו למת הקר בו לא לא הוצאתי אותו בדבר שאין לו מקיים את הגוף שלא לאכול טבל והטבל הוא הדבר שגידולה מן הארץ אחיה בתרומה ומעשות שליוצא ממנו תרומת השם >> תודה >> זה המע שלב במע אשריך ולא שנאמר ולא יחלל את קודשי בני ישראל ראית למטה >> לא לא ראתי עוד מעציתי להבד תורה קצת חלל קודשי בני ישראל אתשר ירימו להשם כלומר דברים שהם עתידים להרים אותם להשם לא יעשה אותם חול ויכול ויאכל אותם בטובלם

שלא להקדים תרומה לביכורים >> ולא מעשה ראשון לתרומה ולא מעשר שני לראשון אלא מוציאן על הסדר.

קודם כל ביקורים תחילה, אחר כך תרומה גדולה, אחר כך מעשיר ראשון, אחר כך מעשר שני. פני לא ידעתי קודם ביקורים. חשבתי את קודם תפריש עליהם תרומות ומעשות והכל. אחר כך תביא אותם בית המקדש.

עדס לימד עליו את הסדר חוסף עדסו חמוד מועל >> אותי. כן. מלאתך ודמעך לא תאחר. כלומר לא תאחר דבר רבי להקדימו.

שלא לאחר הנדרים והנדבות שנדר בשנדב לא תאחר לשלם או יפה שמזכנו שלא לעלות לחג בלי קורבן שאין מר לא יראו פני רחקם שלא לעבור דברים שאסר אדם על נפשו שנאמר לו יחד דברו שלא יקח כהן שנאמר אישה וחללה יקח שלא יקח כהן חללה שנאמר וחללה לא יקחו שלא יקח כהן גירושה שמרשה גרושה מאישה לא יקח או שלא יקח כהן גדול עלמנה מנה גרושה וחללה את אלה לא יקח שלא יבעול כהן גדול אלמנה ואפילו בלא קידושין פני שעל ידי זמן חללה שנאמר ולא יחלל זרעו בעמברו מוזר

שלא לחלל כשרע שלא יכנס כהן המקדש פרוע ראש שנאמר השיכם אל תפרעו שלא יכנס כהן המקדש קרוח בגדים שנאמרו בגדכם לא יפרומו שלא יצא כהן מןעזלה בשעת עבודה שנאמר מפתח וען מוען לא תצאו מתן תמותו שלא יטמע כהן אין אין דות לא לצאת מעזרה הוא באמצע שעובד אסור לו לצאת זה לא ידעתי שלא יטמא כהן אדיות לשאר מתים שנאמר נפש לא יתמה בעמיו שלא יטמא כהן גדול אפילו לקרובים שנאמר לאביו ונמ לא יטמע שלא יכנס כהן גדול עם מת שנאמר ועל כל נפשות מת לא יבוא

כן לימדו פני השם רואה שהוא חיה בכל יבוא בבעל יבוא וחיה בבל טמה שלא יקח כל שבט חלק בארץ ישראל הכהנים אה שלא יקח כל שבט לוי כן חלב אסור שלא יקח כל שבט זה חלק בביזת משעת כיבוש הארץ שאמר ולא יהיה לכהנים הלביים שלא לעשות קורחה על מת תשימו קורחה בין עיניכם למת שלא לאכול בהמה טמאה שנאמר אך את זה לא תאכלו ממ דגרה זה כל עם ישראל שלא לאכול דגת מן שנאמר ושקציו לכם בסר לא תוכנו שלא שלא לאכול קוקוריק עוף טמא שנאמר ואין

תן תשחקצו מן העוף ולא יכו שלא לאכול שרץ העוף שנאמר כל שרץ העוף טמאו לכם שלא לאכול שרץ הארץ שנאמר בכל שרץ על הארץ שלא לאכול רמז הארץ שנאמר לא תמאו את נפשותכם שלא לאכול תולעת הפירות כשצלצא לאוויר שני אמר לכל אשרת השורה של הארץ שלא לאכול שרץ המים אל תשחקצו אתשכם כל השארץ שלא לאכול מתה שנאמר לו תכלו כל נבלה שלא לאכול טרפה שנאמרו בסדר תרפה לא תוכלו וכולי >> כן בלי בסדר צריך משהו לא ראיתי שמתח זוהר קובל דף פקנח ונו לקד ונוכבה ג

שבע כפות כגון שבע שבע שב כפולמשחיון חולין לקבל חי קו חיים בכרות שם בנלים קובל שזכרות ק שנו שצריח וסדר חי ל בימין כליל שישה מינין שלושה דסין גדולה גבורה תפת וד מנטלת גבני עינה שתי בתענן יסוד דומקים כל גמר כל ממוך יפה מלכות דומה די דרורין דבירורין בניהין דלל בני חי חיים צ מוקדם הגענו בנועים להנל אדוני אלוהינו שקט לפניך את כתורת זמן שבקדש קאשרית עולם שני כך כתוב בתולותך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחנסמים ונה זכה בד בבד ויאמר אדוני

אל משה נטף ושח בנסמים זכה בד בבד ויאמר אדוני משה לךמים נטמים ז בבדה בבק יהיה בבקמר יהיה בבד איך הזמן ש ועשית אותה כח קודשת ממנה לפני אשר חך שמה קודש חדשים תהיר עליו אהרון כתורצמים בבוקר בבוקר בעלות אהרון את הנרות בןכם כם >> תנו רבנן פתום הכתורת כ 398 395 מנה בכל יוםח חצת מד שמה עולך חזשת בערב יום הכיפורים כדכם דכמנים היו באלוהן הצורי והציפור חונמור שישה כל שנבי חמעת אב כיפת הירדן קשים נתן בל שמעון גשם משל כבוד נשוח ך בס על

חצ ש חצ יכול למה הם של אדוני עשו כחם מעצי שלות מושקדים ויאמר עליהם ישראל אביהן דויש מנחים צעתם בוכר אלו שמרתם את הדבר הזה לחוקך בניך אדוני לכם כש את העבודה הזאת והיה לכם מה העבודה הזאת לכם אמרתם זה מחפסח מול ש בסח עשת זכר שעשה את המנורה וקנג כפתור שלוש קנים צים מצד שלושה קנים אחד כד אחד תגיד יוצא מן המנו במנו ג ש הקנים ממנה ז כלך אדוני זה מעשה תן ויאמר משה אהרון כמ קצב כח אהרון צ ויאמר משה את אחרך עכשו

חפר על יעמוד בן המתים גפה גפה נעצה עליו א ואני אשאיר עוזך לבוק חזק כדי מסג צריך להי צר ביום גם הית זך אשרך ואני חוסך שירניצינות שיר אלוהים עלינו יושב עליון שעתי אשת חן ממצא רחוק מפניך לבעלה גמרתו ולא רע דרש כוכסתלה שערים בעלה ח סופיה הליכות >> זכה הגיבור ה רצו שכבשו רחמך כעשך הגדול שמותנו עד עולם שברך לאבותינו הקדוש עם אברהם מקום כל הקהל הקדוש גם שמאזלים דרך הפלאפון דרך הבי ك