The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

📖הדף היומי מסכת מנחות דף מ📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ג אדר תשפו

📖הדף היומי מסכת מנחות דף מ📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ג אדר תשפו

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:15 בבוקר הלימוד במסכת מנחות מוקדש לע"נ מו"ר ראש הישיבה רבי שלום אהרון בן רחל זיע"א לע"נ אברהם בן רחל ז"ל ולהצלחת ה"ה אליהו בן חנה ולהצלחת משפחת צמח וב"ב הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 פדיון נפש עפ"י כוונות הרש"ש על ידי ראש הישיבה רבי בניהו שמואלי שליט"א באמצעות האתר https://did.li/Mcsx5 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

לא לדבר לא נדבר בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ג אדר הנהדר תשפו הנה זוכים אנחנו לבוא לבית המדרש ביום השישי הכנה לקראת שבת המנקה שבת פרשת תרומה איזה זכות גדולה לשבת וללמוד תורה ואתם יודעים מה שכתוב בספר עזרה פרק ו בחודשי לחודש אדר בדיוק הוא קם בית המקדש השני שימשך בניינו הבניין שלו היה משך ארבעה שנים אז כך כתוב בספר זה ושיצה ושיצי ביתה עדנה נגמר הבית עד יום תלתה לירח הדר יום שלישי לרח ה חדר דעי שינת שיט למלכות דריה ושמלכה

Lire la transcription complète ↓

Transcription6427 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

לא לדבר לא נדבר בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ג אדר הנהדר תשפו הנה זוכים אנחנו לבוא לבית המדרש ביום השישי הכנה לקראת שבת המנקה שבת פרשת תרומה איזה זכות גדולה לשבת וללמוד תורה ואתם יודעים מה שכתוב בספר עזרה פרק ו בחודשי לחודש אדר בדיוק הוא קם בית המקדש השני שימשך בניינו הבניין שלו היה משך ארבעה שנים אז כך כתוב בספר זה ושיצה ושיצי ביתה עדנה נגמר הבית עד יום תלתה לירח הדר יום שלישי לרח ה חדר דעי שינת שיט למלכות דריה ושמלכה

ועבדו בני ישראל כהניה ולביה ושאר בני גלותה חנוכת בית אלהנה דנה בחטווה עשו איזה חנוכת הבית כמו היום הקריבו לחנוכת בית אלהנה דנה תורין מאכרין מתן אמרין 400 אולי אצליחה תורין 100 דכרין 200 אמרין 400 בספרי עזין לחפת על כל ישראל תראה עשר למניין שלפתי ישראל ויקימו כהניה בפלוקתהון והכהנים במקומם ודבי מחלוקתהון על עבדת אלהדי בירושלם איזה דבר זה וכן כתוב בסדר עולם רבה התנה רבי יוסף בן חלפתא אומר ארבעה שנים היה הבית נבנע ונגמר עם בנותו ביום תלתה להרחדר למלכות דמש איזה יופי כן כתב

ראשי שבית המקדש ערך ארבע שנים >> זה בית שני >> בית שני הפרסים אז הפרסים היו טובים >> ביום השלישי לחודש אדר אומר הרב חיים פלצ'י לא יתרום דם ולא יכס דם גם ההרכווא כותב ביום זה לא יכיס דם ביום שלישי לחדש אג גדר עד שיהיה ישועות גדולות ונחת עכשיו מכינים אנחנו את עצמנו לקראת השבת המלכה דבר את בני ישראל ויקחו לי תרומה רק הייתי רוצה לספר לכם מעשה נורא שהיה עם רב זושה מאני פולי תשמעו דבר פלא פלאות רב זו הגיע לאיזה עיר הוא היה

בגות הגיע לאיזה עיר לשבות שבת אף אחד לא הכיר מזה איש רב זוה ובוודאי לא ידעו עדיין לא שמעו עליו חשבו שזה אורח שהגיע לעיירה צי אתזהצים פה איזה אורח הגיע בדרך כלל היו הולכים היו שובטים באמצע הדרכים אז הוא שמצם שבת כשנגמר תפילת ערבית יש אורחים אז כל אחד לוקח לו בא הגב מחלק אורח הזה לכאן אורח הזה לכאן אתה לכאן אתה לכאן מחלק אותו בין בעלי בתים רב זוה העריך הרבה בתפילה באיזה פינה הוא לא שם לב אליו ו ואחרי שגמרו אומר לו לא

שמתי לבניך טוב אומר לו אז איפה אני אוכל שאומר לרב זושה איפה אני לא אכל איפה אני אהיה אומר לו גוצ'בס עכשיו לא באים אומר לו הגבאי אומר לו בכל זאת אני התפקיד שלי צריך לעשות אתה תהיה אצל ראש הקהל אבל מסתמה החזות שלך מוכיחה שאתה תמיד חכם ראש הקהל הוא לא מוכן רק תלמיד חכם אומר אני בכלל לא תלמיד חכם. אמר לו, הוא לא יקח סתם אנשים. אמר לו, לא, אתה אומר את זה בגלל ענווה.

תלך אצלו, מה אני אשקר? אומר, אני אביא אותך בכל זאת לראש הקהל. תעשה קידוש בשקט, תאכל בצד, לא ישימו לך לב, ותלך. הביאו אותו לראש הקהל, הביאו לו יין, שיבו אותו בצד שלא ישימו לב והכין אותו לעשות קידוש.

הבזושה, הקידוש של רבזושה זה מרעיד עולמות. נאמד לעשות קידוש הקירות רעדו. אומרים שאס עשה קידוש אז אחרי שהסתיים הקידוש בעל הבית קם של היכם א אומר לו מסתוב אתה תלמיד חכם גדול אומר לו אני עם הארץ גדול לא יכול להיות אומר לא קריתי ולא שניתי אז למה אתה כאן כי אצלי בבית רק אוכלים מי שלומד תורה שקט היה. תשמע, קשה לי להאמין.

אמר לו בעל הבית, יש לי הצעה. אומר לו, רבזושה, קשה לי להאמין שזה עד כדי כך. מה זה אומרים לבן אדם, מה אתה כאן? מה זה הדבר הזה?

אומר שיצאה, אם אתה תלמיד חכם, בסדר, אם לא תגידי איזה חידוש אומר, אני לא יודע כלום. טוב, תגידי איזה איזה פסוק. אומר לו, אני לא יודע. תן נהיה מאומה בבית.

אתה יודע מה? תגיד לי משהו מהחומש. אני לא יודע. והבין כי לא יודע כלום.

אם ככה, אין לי ברירה. קח את הרגליים וך לחיים טובים ושלום. אני לא איך אומרים את זה ביידיש? גרוס חית טוב אבל הבעלבוסה הבלבוסטה האישה אומרת לו לא יהיה דבר כזה פה אני לא מסכימה יוציא מהבית לא מסכימה בשום אופן אז מה יהיה נהיה מאומה בין האורחים טוב אומרים לו טוב אתה כבר תפתח ותגיד איזה חידוש אומר לא יודע כלום טוב תגיד משהו על תהילים לא יודע אתה מקלקל את כל הסעודה.

אומר לו, "תשמע, אתם יודעים מה? אני אגיד משהו על תהילים. נהיה שקט. אם הארץ הולך להגיד על תהילים.

בוא נראה מה יגיד. אומר, יש לי סתירה קושיה מאגדה של פסח על התהילים. כולם ניעשו אזם כפר כס בהגדה של פסח כתוב זכר למקדש כהילל אז ראיה שהלל היה צדיק זכר המקדש שי הידן היה הילן צדיק מסתמ היה צדיק אמר אבל בסדר היה צדיק אז מה אתה רוצה? אז מה יש לך סתירה?

אומר, אבל בסדר כתוב שהיה צדיק, אבל בתילים כתוב כי הילל רשע. אז מה באמת היה? אני לא יודע. הילדל צדיק או הלל רשע.

>> ווא ווא ווא ווא התחיל בלאגן עכשיו ילדל צדיק או ילדל רשע. כולם פצחו בצחוק התגלגלו. בעל הבית צחק יותר מכולם, אומר, דבר כזה עוד לא היה פה. ילד רשע, הילד צדיק, לא היה.

אומר, אחרי שסימון יצחוק שאל בקול את אולי תלמיד חכם הגדול יש תירוץ על הקושיה? שאלו את אחד הנוכחים, אולי התלמיד חכם הגדול. נו, נו, יש לך תירוץ? כן, יש לי.

שע שעשה שע התירוצו הלל מהגדה ודאי צדיק למה אמר קודם לכן כל דכפין באגדה והוא אמר אילד של האגדה אמר כל דכפין ויחוז אז בוודאי שהוא צדיק יכול כל אחד הוא רוצה לקבל אותו כוונתו היה להכנסת אורחים אבל הילל שבתהילים היה רשע מרושע למה מה כי ילן רע שעל סבת נפשוי >> מה הוא עשה נעשה רק בשביל הכבוד בשביל עצמו אם רואה שאורח לא תלמיד חכם לא מתאים לכבודו זורק אותו מהבית עכשיו כל הצוק התהפך בעל הבית הבין בדיוק כי הם קוראים לו הילל אז הוא

אז הוא אומר אז הוא הלך אחר הוא הלך אחריו לבית כנסת אחרי שהוא יצא אנח התחיל לבכות איך ידעת שאני קוראים לי הלל אף אחד לא יודע אני יש לי שם אחר פה אף אחד לא מכיר אותי ביטור הלל אבל השם שלי זה הלל איך אתה ידעת וגם אתה יודע בדיוק את העבירות שאני עושה כי אתה רמזת לי על הכל. אומר תן לי תיקון. אומר התיקון תיסע למגיד ממינדריץ'. הוא יתן לך תיקון.

זה שאומר אתה רואה הוצאים השראת השכינה. זאת התרומה אומר שתיקחו מאיתם. כלומר אדם צריך שתשרא השכינה בתוכו ובביתו. לדעת איך לקחת אורחים >> ואיך לכבד אותם ואיך להתייחס לכל אדם איך מה זה השכינה הקדושה זה לא זה לא דבר פשוט זה זכות הכי גדולה הכי גדולה בעולם אז זה צריך בפרט עכשיו שזה שמחה גדולה שהם שנכנס הדר מרבים בשמחה.

איזה שמחה, איזה ישועה. צריך הרבה הרבה להרבות בשמחה. יש הרבה שואלים, יש הרבה אנשים במצב קשה, צרות, חולאים, אדם יודע שעוד מעט תחלוף הצרה והתגלה עליו הטוב, יכול להיות בשמחה. זה באמת העבודה שלנו.

צריך לדעת להאמין בקדוש ברוך הוא. שמחה באמת כאשר הם חייב לשמוח. עכשיו היה איזה עני אחד שהיה תמיד נאנח מצבו הדחוק שכמה רכיים יש לו על צברו. ותמיד היו שואלים אותו למה אתה לא בשמחה?

צריך לעבוד את השם בשמחה. אומר, "תשמע, התחייבתי פה, התחייבתי חובות אז זה לא שמחה מעומק הלב." אומר, כל החובות וכל הצרות שיש לאדם זה מחוסר אמונה. ברגע שהוא יודע שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם והכל לטובתו, אז זה מקור השמחה. מקור השמחה זה האמונה בבינו שבשמיים.

כלומר השמחה הכי גדולה זה מי שבוטח בהשם זה אמת אתם יודעים אומרים פעם שמעתי שבבוקר אתה מברך על הקפה שהכל נהיה בדבורי אבל מה היו עושים אשכנזים הם לא שותים קפה כזה שמים חלב שמים סוכר הקפה זה מר הסוכר זה מתוק החלב זה לבן אתה מערבב את הכל ואתה אומר אתה רואה גם השחור גם החלב גם המתוק >> גם אמר הכל שהכל נהיה בדברו כל זה הוא אמר ויה הוא ציווה ויעמוד הכל זה של הקדוש ברוך הוא אומר המרוקאים שותים בבוקר קפה עם חלב 100 >>

לא חלב זהו חלב חיזה לואיזה >> כן אז נפטר יחזקל >> רבי ח רבי מאיר אתה רוצה את החובות אני שולח לך אל תקום רגע דרך אג היום זה פטירת רבי יעקב מונסה אתה יודע גם רבי מרדכי יפה בעל הלבושים היום וגם רבי יעקב מונסה שאנחנו גדלנו איתו כלומר חינו אותו היה איתנו היה היינו במחיצתו זכינו >> הוא היה בבית אל הוא היה בב כדורי אבא שלו היה מקובל אלקי גדול רבי יעקב מונסה >> אנחנו כן אנחנו נהנים מאבא שלו מאוד. גם הוא יש לו ספר

פדה את אברהם קנה לידיה >> כן יש בזה סיפורים הוא מספרים >> אמת >> רק להראות לי שהו אומרים וואו ולא >> כן מה זה >> כן כן יש לו שמה יש לו שמה סיפורים מה שהיה איתם בחלה בכל כן >> אבא שלו הוא היה יתום אבא האמא שלו נפטרה אחרי שהם היו ילדים. אבא שלו רבי יעקב גידל אותו ואת אחיו רבי יוסף. האחיו הגדול רבי יוסף מונסה והוא רבי יעקב מונסה.

הוא רבי א כן מה אמרתי לכם קוראים לו היום ההילולה של מי? רבי אברהם >> רבי יעקב מונסה. >> רבי יעקב >> כן. אז זה הרבי יעקב מונצה היה לו עני היו עניים מרודים היה בבגד בחלב הם היו ושם אבא שלו היה לו אוכל שני עיתומים יש כילדים קטנים מה אומר להם אומר להם תראו יש לי היום הבאתי פרוסה אחת של לחם הוא מספר את זה רבי באברהם אומר מי שלמד היום יאכל אותה מי שלא למד השאיר את זה למי שלמד ואם שניכם לא למדתם אז אני אוכל.

תראה איזה עניות הייתה. אומר ככה היה. לפעמים הייתי רואה אחי חלש מאוד הוא באמת למד כל היום. שנינו למדנו אבל אומר בסוף באנו לארץ ואבא התחתן.

באמת חם יעקב מו התחתן פעם שנייה. הם היו שני בנים גדולי עולם. הביא עוד הפעם משפחה גדולה. הביא בנים ו ובנות.

אחת הבנות זאת אמא של רבי יעקב סופר. רבי יעקב חיים סופר. >> שולמית. שולמית.

הייתה חברה של אמא שלי. אמא שהיא בהמשפחה שלה, ההורים שלה היו באותו חצר עם הם גדלו ביחד. כל האחים האלה גדלו ביחד. הם כולם מכירים אותה.

גם רבי אברהם טופיק, רב טופיק ואמא שלי והם הם כל האחים טופיק אמרו אנחנו זוכרים את אמא שלך כשהייתה ילדה. >> אה כן כן היו משחקים. יאללה. כן, אני סיפרתי לרב יעקב סופר על אמא שלו, שאמא שלי סיפרני שהם ביחד אימא של רבי יעקב סופר היו עושים בית הכנסת המכוונים.

ככה זה היה נקרא שפונג'ה, ניקיון. כל יום שישי הם היו ירדות קטנות בגיל 10 לבשו איזה משהו קצר שלא התלכלכו. עבר שמה איזה יהודי, אמר להם, איך אתם בית הכנסת? אפילו שאתם מןדות קטנות, אסור ללכת כך בית הכנסת.

אמא שלי אפילו אומרת הרייק עליהם. אז אמא שלי אומרת, מאותו יום קיבלנו עלינו ללכת בצניעות הכי גדולה שיכול להיות. גם בטור ילדות היו ילדות קטנות לא חכו אותם כך בבית. כן.

עשו היו עושים את הניקיון עם בגדים הכל שלא יהיה שום בעיה בניות >> בצניעות. כן. היו צדיקים היו צדיקים. היא אומרת, "אני מכירה את הבן אדם עד היום הזה.

אני לא אומרת לכם מי זה, אבל הוא חינך אותי." היא אומרת, "אמא שלי עשה מצווה. אני יודע מי זה בסוף למה? לא עזבתי אותה לחיות עד שתגידי מי זה. אבל היא דיברה עליו טוב.

אמרה שהוא היא עשה מצווה באמת בסדר. אתה תקבל עוד אחד זהו. תשמע סיפור היה את הדגים הזה מה זה אתה יודע איך זה עזר לי למה באו אליי שבוע שעבר בסופה שלישית אני לא מגזים כן 30 אשכנז 30 פתאום נכנסים לבית עשו אותי סעודה שלישית ואזה הבאתי להם שני מגשים כן הוא שלח לי שבוע שעבר דגים מה זה דג משהו משהו עזוב את הקובה אבל הכל בסדר >> השם ישמרך >> היה לך רוח הקודש אני לא יודע לכן אנחנו פרק יז פסוק יט לכן כה אמר

אדוני אלוהים חיני חי אני אם לא עלתי אשר בזע ובריתי אשר הפיר ונתתי בראשו אומר זה הצדקיהו ששמו את עיניו ברמינן ופרסתי עליו רשתי ונדפס מצור דתי והביא אותי הוא בבל ונשפטתי אותו שם איתו שם מעלו אשר מעל בי ממש יפה איריס בפורטונה תראה מביא לנו תראה כל ילד פה בישיבה מקבל כזה רעשן הנה גם בבת ים כן קח כן מצוות >> עוד אחד בבקשה >> לא אני יכול לשב >> כן עכשיו אני אקח בסדר נשים בצל ורפי יקח את זה אה שמה בסדר מה אתה

הנה קח די >> תעשה מוסס תעשה >> אה >> בוסס בוקר טוב בוקר טוב משה >> ופרסתי עליו רשתי בנתפס במצו דתי ואבותיי הוא בבל ונשפתי איתו שם מעלו אשר מה על בי ואת כל מברכה מברחיו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפולו והנשארים לכל רוח יפרסו וידעתם כי אני אדוני דיברתי השם יעזור ש שיהיה ישועות גדולות תגיד לחמיך שיזכה למצוות זה אתה או חמיך >> חמיך >> נראה מה אתה רוצה >> הוא צנוע הוא זוה אתה אומר >> זוה כןסבל >> הוא הסבל חמיב

הוא היה אצלנו בבת ים וכל חנוכה ופורים היה מביא לי צעצויים לילדים היה עובד בזה היה מביא לי עכשיו הוא כבר לא איפה הוא זקן וזה אבל בכל זאת הוא ממשיכים את ה >> בסורת >> הוא זוכר את זה מעצמו >> הוא אומר את זה מעצמו הוא זוכר את נראה שכן מצות כן מה עכשיו כמה היום שלוש שבת זה >> שש אניכ כתב את זה בז >> מה אתה צריך >> מר אתה אוהב את זה זה >> תבדוק זה גמום אדמור חי דר גימ הצדיקה תפוס

זה הנה ראית איך זה נכנס אצלך >> זה אוהב אותך כן >> לא קרה כלום לא קרה כלום תודה רבה >> אנחנו משניות כריתות >> פרק ב' משנה ה איזו שפחה מה זה שפחה חרופה שדיברנו עליה והיא שפחה נחרפת לאיש כוש חצי השפחה וחצי הבת חורין היא הייתה שבחה של שני שותפים אחד שחרר אותה ואז זה חצי השפחה וחצי הבת חורין אחד שחרר אותה והיא מאורסת לעבד עברי שהוא מותר בשבחה ובבת חורין אז הקידושים תופסים כצד מצד אחרות אבל לא זה נקרא נחרפת בכל בכתוב בהופדה

לא נבדת כבר פידויה כיצד אבל לא נבדת לגמרי דברי רבי עקיבא רבי ישמעאל אומר זוהי שבחה ודאית זה לא שבחה נחרפת רבי אלעזר בן עזריה שלא נבדתה עדיין היא שבחה רבי אלעזר בן עזריה אומר כל העריות מפורשות ומה שיעור אמרו בשבחת החופה איננו ולה שחצה שבחה וחצה בת חורין זה שבחה והיא שבחה נחרפת חצי שבחה חצי בתחורים >> בסדר רוצה עוד משהו יש לך בורקה אז תאכל >> הכל שיהיה לך לבות רוחי הכל הכל שם ישראל >> בטח כל הער עריות אחד גדול ואחד קטן. >>

הבעל אחד מכל העריות.

אם גדול, אם קטן הקטן פטור. אחד ער ואחד ישן, הישן פטור. אחד שוגג ואחד מזיד, השוגג בחטאת והמזיד בכרת בעיקרת. הגענופרק שלישי.

שוויתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמות רגע לא אמרנו לנשמת סי בן מסעודה פנחס בן נזימה אברהם בן מרים בן אחי בן אסתר ג'ינה בדונה תקטו בן וטור אריה בן אוריאל ואסתר סרינה גבאי בת מרים רפאל בן יקות א תכבה בן סיע בת אליזבת מרי אה רבי אשר חדד בן חמיסה והנה זה הולך הלאה רחל צרחה בת דוד בן וריתא בת סולטנה >> הקפי בת חנה >> אברהם בן >> עקיבא בן אברהם >> אברהם בן מת >> אברהם בן מתנה עקיבא בן אברהם >> איך >>

ויהיהו אלקיה בן רחמה שרב בןזר שרביני בן סביחה בן >> נורי בן אליהו >> אליהו בן חנה >> אליהו בן חווה >> ראובן ישראל בן ג'ויה >> בן ישראל בן ג'ויה >> אליהו זנגי בן סביחה >> הורסל בן >> הורסל בן טופחה >> חנון בן >> חנון בן המיה >> הודת בת קמונה >> עוד בת קמונה >> אמרתי >> משה בן >> משה בן ישוע שועה >> שישועה בכל בתי ישראל שם חוד קודש ריכו שכינתם התחילו רוחים רוחים חינו א חודש של משם כל ישראל אנחנו

באים לקיים מצוות הרצה שלמות תורה כמו שמ כתוב והגיתה יוצע צד בורנו ונועם אלוהנו עלינו עשה ידנו כנ עלינו מעשה ידנו כונפך עיני והביתה נפלאות מתורתך >> מה זהשבת לא להיום רוצה היום >> לכבוד מה זה לכבוד מה >> השם ירחמך בטוב >> מחר הוא יבי חדש יבוא חדש בסדר >> בוא נראה מה יצא שיבוא שלך גול ש כן לפתוח היום זה דף מ בראש ראש העמוד מי מצלומים חילקו עכשיו חילקו הנה גם לך ש לך אמונת שמח שבוע שבועשת זה מתחיל יצחק מתי מרדת שלך

לא שנידע הכין בריאים כל אנגל היה לך גברים מול >> אל תגלה אבל >> מה זה אברהם בן רחל >> נשמת אברהם בן רחל הצלחת אליהו בן חנה משפחת צמח ישועות דות בזה >> תנו רבנן סדין בציצית בית שמאי פוטרים ובית הלל מחייבים אם יש לו סדין בגד זה זה של פשתן ועכשיו צריך לעשות ציצית תכנת הציצית זה צמר זה צמר זה צמר של רכים זה שעת נז אסור לעשות את זה ביחד. אז הוא אומר דעת בית שמאי פותרים את הבגד הזה משום כלאיים. חוטי תכלת

זה מהצמר. טולה אותם בבגד פשתן עובר על איסור בכלאיים.

אז בית שמאי אוסרים. היה צריך להגיד הבגד פטור מציצית. ממילא אם יתן בו ציצית יעבור משום כלעיים. אז רק אם הבגד חייב בציצית אשר לומר שבאת מצווה תעשה שחיו ציצית דוחה לא תעשה של קעיים אז אסור לתת בבגד צמר ציצית של פשתן אבל למה נקטו בית שמאי דווקא את הדין בבקת פשתן בטוח יבוא ידי כלאיים הם אומרים כך בגלל שיש להם טעמים כמו שאומר רשי אבל בכל זאת סדין של פשת שתן בציצית בית שמאי פוטרי משום שיש בזה כלאיים ובית הלל מחייבים למה הם מתירים כלאיים

בציצית כתוב לא תלבש שעת נז גדילים תעשה לך התורה אומרת אבל בציצית מותר שעת נז ולכן אפשר אבל להלכה זה לא היום דווקא שאז היה תכלת זה בתכלת אמיתי היום אין את זה אז אסור אבל בכל זאת הבגד הזה הוא חייב בציצית אם יש לו חוטים של פשתן להם חוטים של פשתן אז זה שאומר בית הלל בית שמאי אומרים סדין בציצית בית שמאי פוטרים למה זה קלאיים בית הלל מחייבים והלכה כדברי בית הלל פתום גם שש חל >> למה אומר איסור >> הם לא דורשים את

הדרשה הזאת >> סמוכים >> סמוכין לא >> תוספות אומרים שהטעם של בית שמאי זה משום גזרה מדרבנן מן התורה מודים בית שמאי שדורשים סמוכים הם מודים כמו בית הנן ככה אומר טוס תוספות אלא שהם אומרים אם תתיר לשים לו שדאורייתא שהיא גזרה מדרבנן אומר שב שזה חובת הבגד פטור חובות חובת מנה זה לא אסור >> לכן פטור נכון כמץ זה חובת הבגד לכן זה פטור קראתי קראתי את זה היום אני אומר לך זה תעזוב לי אני יודע קראתי את זה היום אני מחר לא קורא את

זה אתה יכול להוציא את זה אמרתי והלכה כדברי בית הילמר רבי אליעזר בר רבי צדוק וה לו כלומטיר תכלת בירושלים אינו אלא מן המת מן אתה רואה אמר רבי אליעזר אמר ידוע שכל מי שמטיר אתכלת בסדין של פשתן בירושלים הוא אינו אלא מן המתמין למה הוא סובר כמו רבי צדוק שחולק על בית הלם התירו להתיד ציצית בשדית פשתן ואמר להם רבי אלעזר ברבי צדוק בירושלים מי שהטילית ציצית בסדין פשתן ומנמת מהין שכל מי שרואה אותו שהוא הוא לובש כלעיים הוא לא הבין מה זה ויש מפר

מפרשים רבנו גרשם אומר רבי אלעזר ברבי צדוק חולק על בית שמאי שאין איסור בדבר אלא רק זה מן המתמיהין אבל אם עשה עשה הוא מדבר על בגל על סדין >> על סדין אמר רבי אליעזר ברצדוק כל מטיל תכלת בסדין בסדין בירושלים אינו אלא מן המתמיהין אמר רבי אמר לו אמר לו אמר לו אמר רבי לרבי אלעזר בן צדוק אם כן למה עסרוה כיוון שהלכה כבית הלל שמתירין אז למה עסרו אותה בירושלים על הרכה כבית הלל אומר לפי שאין בקיעין העולם לא בקי בטעם ההתר הם לא

יודעים שבגדירים תעשה לך לא תלב שעתני גזירים תעשה לך זה דוכה וזה מותר והם הם הם יחשבו אחר כך שכנראה מותר לכן אין עשרו את זה בירושלים לא רק >> סדין זה פשתן זה אותו דבר סדין זה הכוונה לפשתן זה בגד סדין זה לא שדי שיושנים בלילה שדי שיושנים בלילה כסטות לילה פטור בכלל מציצית אז תדע לך סדין הכוונה פה לפשתן >> בגד של פשתן כן כן זה סדין אם לא מה תעשה מה זה שדין בדין בסדר חביבי >> ככה אני מבין אמר לרבא ברב הונה

לרבה ולרמו בעשרה ונפקו לשוקה מפרסמה למיטה שיקרו 10ה אנשים הטיל ציציות צמר בבגדים שלהם מפשתן מצאו לשוק ופרסם הדבר שציצים בקלאים מותר אומר לו לא לא כל שכן דמתמהו על לבן טמאוו אנשים נראותם לבושים בקעיים כל שכן אז למדנו שסדין לדעת בית שמאי אם יש לו בגד פשתן ואסור להשים על זה ציציות של צמר >> זה כלים >> זה כלאיים זה פטור מציצית זה לא שמים על זה ולמה אמר פטור כי הבגד עצמו חובת מנה הציצית זה חובת הבגד לא חובת האדם כשהוא לובש העיקר בבית

הלל אומרים שחייב והלכה כבית הלל גם בגד פשתן אבל מה ישו ציציות של פשתן אבל יותר טוב בכלל לא ללבוש בגד פשתן שהוא חייב בציצית בגד פשתן שיש לו ארבע כלפות לא לובשים שלא יהיה בעיות בפרט בימינו אין דבר כזה לא לובשים בטלית לא להעשה טלית קטן מפשתן ויעשה את התציות שלו מפשתן זה יוצא ידי חובה בהלכה אבל לא לעשות דבר כזהבחת >> הלכה זה חובת גברה ה אם יש לך אתה שם למשל בבית יש לך בגד עם ארבע כנפות בארון הוא לא חיה בציצית רק

כשאדם לובש אותו אם אדם לובש אותו זה חיה בציצית ככה לא חיה בציצית לא משנה גם שיהיה קורדי שיהיה מה שיהיה.

הם אנשים ששמים את התכלת של היום >> עוד מה >> ה אנשים ששמים את התכלת היוםזה מעכב >> מה זה מעקב >> אנשים הם מתחיל כל ש >> מה זה פירוש מעקב אני לא יודע מה זה מעקבן >> הם שמים זה צבע מה אתה משנה מה אתה עכשיו שואל אותי שאלות כאלה פה אין תכלת אנחנו אין לנו תכלת ולא יודע מה זה תכלת תחשוב יש תחשוב אין מה אתה שואל אותי שאלות כאלה אתה יודע מה שאני אענה לך בשביל זה אתה שואל תשאל שאלות עוד >>

רבנו אומר תראה >> הרבנים לא היו שמים תדע לך אם הרבנים לא שמו תעשה כמו שאומר לך רבנו הארי היה מצייר על זה תכלת >> כאילו זה אין אתה יודע מה זה התכלת >> תראה את הראש שלך עקוםישמרתיך >> היוש מה שלא בסדר שמעל של חזונות >> לא לא גילו גילו גילו הכל היה רבנים גדולים בעולם שיצאו מלפני 100 שנה ויותר גדולי עולם עם התכלת אין דבר כזה זה כלל עכשיו אין עד שיבוא משיח יהיה ואתה תשים את שלך מה שמת לך תכלת? בגדול >> אה

אני שואל אותך שאלתי פעם מה שמה לבן צובק את אם לא אם זה לא עובד >> טוב אנה טוב אנה טוב תעשה תעשה את השכל שלך עוד אתה רואה מה שאתה עושה הכנסת אותו לרא >> אה טוב ראיתי >> מה אפיל פה מתי יש לך תכלתי יש לך תכלת בזה >> לא >> אז לא פה בגד >> מה >> באר כיפור אני משקותו יש לי >> עוד בנדרשי חקיה >> בפרקה שידרשו ברבים בבית הכנסת את שמותר ללבות ציצית בקעיים כולם ידעו שרק ציצית מותר גזרה משום

כלה אילן הנה ראית צבע תכלת שזה לא מן החילזון ואין בו התר כלעיים לציצית ויגידו הנה יש כמו עכשיו אתה שואל אותי >> ולא יהיה אלא לבן טוב מה יש הצמר הצבוע בקל אילן יהיה כמו צמר לבן אין אין לו תכלת מת חוטי לבן אז כאילו תחשוב זה חוטי לבן אז גם חוטי לבן של צמר יהיו מותרים משום כלעיים בבגד פשתן מה יש אומר כיוון די אפשר במינן לא אומר אפשר להשתמש במין של הבגד בשלמה כשצריך תכלת אז אתה לא יכול להשתמש >> חייבים >> חייב

לשים רק צמר בזה התורה התירה אבל עכשיו בשביל מה אתה צריך אתה יכול לשים בגד לבן במינן של הבגד בפשתן אז אסור כלאים לא הותר כלעיים הלה כדרש לקיש דה אמר רש לקיש כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה לא תלבש שעתנה זה לא תעשה ועשה זה גדילים תעשה לך תעשה ציצית אם אתה יכול לקיים שניהם הוא טוב אתה לא תעשה גם תקיים לא תלבש שעת נס הנה הנה החינמ ואם לא יבוא עשה ויתחנ תעשה אז אם אין אין לך תכלת אז אתה יכול לקיים את

שניהם אז תעשה את ה את הציצית את הציציות של בגד הפשתן מפשתן לבן אבל אם אין לך תכלת אז מה תעשה לא אל תעשה מצמר אתה יכול לקיים את שניהם דרבנן >> זה לא דרבנן זה דאורייתא ואם נב עשה יבוא עשה בתכלת עשה אז רק תכלת חייב חייב להיות מצמר אז הוא דוחק איסור כלאיים אבל לבן כמה שאפשר לעשותו מפשתן הוא לא דוחק איסור כלאים לכן גזרו שלא יצבע וטלה אותה בקט זה הבעיה חוטי צמעצ >> זה רפה שאתה יכול לקיים את המצוה תעשה אבל אם

עשית זה לא עברת צמר זה קרה ולבדיקוע >> אתה אומר גזרה שם תיד כלה אילן תשמע כל אלה צובי הצמר נבדוק קשות >> נראה כן נראה שזה של חילזון שזה לא צמר שלקחו אותו מרמות תבדוק אלא גזרה משום טע טעימה בעיה אם תיתן לו לבדוק ישים את חומר הטעימה בפה שלו אתה מבין ויניחו חומר הבדיקה בתוך סיר צבע ויפסידו את את כל הצבע טעימה מה זה טעימה הזאת >> טעימה לא שייך רק בדבר מאכל וכך אוכל יטעם לו בדקה בדקה >> תעמו פגמו זה לבדוק אותו

לבדקה אלא גזרה משום טעימה יבואו כל האנשים חומר הבדקה בתוך סיר הצבע ויפסידו את כל הצבע יש איזה חומר שבודק עם הצבע בפנים זה חיל >> אתה לא יכול להבחין אם בצבע הזה נעשה בדיקה או לא אתה לא יכול לדעת בלכתבי הדסקה כתבו חכמים איגרת שלחו לכל העולם איך בודקים בלי להפסיד את כל את סיר הצבע אומר לו מה דסקי לקום ולסמוח אנשים סומכים על נגרות ששולחים תוריד זה נהיה נקרא דיסקי נת זה בא חדש היום דסקי אמרבה השתא חמץ בפסח ביום הכיפורים דקרת תמכינדיסקי אחד

דעשה בעלמה לא כל שכן מה זה אתה לא מחד עסקי אומר על חמץ בפסח על יום הכיפורים היו מעברים את השנה שולחים גירות לכל הגולה אתה יודע אתם יודעים השנה נתעברה ברו את הדר אלול סמכינה דת עסקי אנחנו אומרים כן אנשים יקראו את האיגרות וידעו מתי לעשות פסח תאר לך אם אתה מעבר את השנה הפסח זה עוד חודש אם יעשו את החודש את הפסח באדר אחד יעשה בעלמה מה הוא בלבד לא כל שכן תסמוך על גרות אלא חוזר בו אלא אמרבה מנתאמר ויתמר במערבה אני אמרתי

לעצמי ויתמר במערבה משום דרבי זרה כבתי נאמר בארץ מה החשש שמיקרעסדינו בתוך שלוש ויתברנו והתורה אמרה תעשה גדילים תעשה לך בלא מנה עשוי זה הבעיה >> אומר שמיקרע סדינו לכן הגמרא אמרה סדין הסדין הוא נקרע יותר נוח להיקרע בתוך שלוש אצבעות לשבתך כנף איפה שתורים את הציציות ופור אותו בחוטי פשת שתן וישאיר שני חוטים תלויים ויצרף על שני חוטי תכלת של צמר זה הבעיה והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי גדילים תעשה לך ולא מן העשוי כבר ולכן לא מועיל תצרף חוטי הפשתן מהתפירה הקודמת כלים >>

בטח זה לא מועיל ציצית ולא צשו לובש קיליים משתמים אם היה מועיל לציצית לא היה קלעיים אבל עכשיו שזה לא מועיל ציצית זה יוצא כעיים היוצא שציצית לבנה עם תשתן זה אסור מהתורה >> אסור אסור >> אז היה צד שכן התחילה שתנ חוץ מהבגדן >> רק רק בציצית >> בגד הוא צמר שנס אבל כל הב יכול להיות גם בצמר כנראה לא הקנה >> לא לא זה גם לא >> אז לא לעשות שכנס בכלל גם שיש שיבוא המשיח לא יעשה >> בוא נראה יגיד לנו מה לעשות.

היה מותר כשהיה מותר. כשהיה מותר היה מותר.

כולם היו עושים שהתורה אומרת מותר אז מותר. והיה מותר. >> כולם מה מותר על זה? רק זה גזרות.

הכל זה גזרות >> בסדר אז גזרות אז זה אסור. >> באו חכמים אסור בלאומס. אז גם נגד צמר יש לך אותו בעגד צמר והחוטים מפשתן זה שטנז. חצי חוטים שתי חוטים פשתן שתי חוטים צמר.

זה שני שני שם היקרה אחרים >> שר רבי זרע לסדינה הגמרא עכשיו מה >> איפה מצינו שרבי זרה סובר כמו רבה למעלה אמרנו אומר שרה רבי זרע לסדינה התיא רבי זרע את הציציות מה זה שרה הוציא את הציציות מהסדין הפשתן שלו חשש שמעיקרע זה רבי זרע. רב זרע אמר זה לא רבי זרע. כן, זה היה רבי זרע. עכשיו רב זרע אמר גזרה נמה משום כס לילה.

למה לא מטילין ציצית בסדין של צמר? גזרה נמ משום שמכסף בה בלילה. בכסות לילה פטורה מנצצית ואז זה קעיים הוריתם אותו פס פרי כסות לילה תראה תוספות ואמר המלתה אמר לי זה הדבר עכשיו שאני אגיד לכם אני אמרתי אותו ויתמר במערבה משמי דרבי זרע כבתי מה >> היא של בגד הטלית עצמה של בגד בכנפי העור הכנף הכנף הכנפות למעלה למטה של עור חייבת בציצית למה זה נקרא בגד נחתכו כנפות עשה אותם מעור שיהיה חזק טוב היא של עור וכנפיה של בגד פתורה. הגמרא מבארת מה היא טעמה?

עיקר בגד בעינין זה קובע לחיוב ציצית. אור פטלו מציצית. צריך בגד שהורגים אותו. לא אור.

ורבוחה הזיל בטר הכנף. סובר שהקובע זה אחרי הכנף. אז כל הטלית מעור וכנפים שלה בבגד חייב בציצית מי זה אומר רב אחה זה >> בטלית מבגד כנפי המעור פטור מציצית >> לפי הכנף >> הלכה זה לא כך >> לא אמר קנף לא >> הלכה זה צריך ש הולך עיקר הבגד >> כן ככה אני יודע תראה בהלכה אבל ככה זה אמר אמר רבה אמר רב סחורה אמר רב הונה הטיל לבעלת שלוש והשלימה לארבע הטיל ציצית לבעלה שלוש כנפות ואחר לא היה לה עדיין ארבע ואחר כך השאים

אותה לארבע כנפות והת ציצית בכנף הרביעי פסולה למה תעשה עשה ולא מן העשוי תורה אמרה גדילים תעשה לך זמן חיובו זה לא מן העשוי זה לא זמן חיובו אז שלוש ציציות הראשונות נעשו בכלל לפני שהטלית הייתה חבית בציצית לכן לא בטבעי כן מה עוד הפעם עוד הפעם מה זה תגיד לי מתי חסידים הראשונים אז היו זריזים במצוות כמה שהרגו בהכותית של בגדה של עור חייב היא של עור פנתה של בגד קטורה >> כן בסדר תודה רקם עכשיו זהצ רוצה לחסוך מה הוא עושה לוקח עור עושה

אותו רצועות דקות חוטים >> והורג את זה אתה מבין חושב שיהיה לו חזק פעם אחת לא כל יום צריך להחליף >> ואז צריך ציצית >> ואז צריך הכנף מין כנף וואי וואי כן, מזל טוב לך אתה. תפוס את זה.

את זה זה לרבנית תפוס. יפה בסדר מטיב חסדים חסידים הראשונים כיוון שהרגו בה היו מטילים להתכלת. שמעת בטלית שהוא רוחב שלוש הצבעות הרגו בה שיש לה כעת דין בגד כבר נקראת בגד היו מטילים התכלת תראה מה זה כבר כאילו השני כנפיים גמורים היו מטילים אפילו עוד המשיכו להרוג את שחר הבגד אז איפה אפילו יש לו שלוש כנפות יש לה צבי כנפות >> מה זהג זה כנפות >> לא שלוש אצבעות זה נקרא בגדרוג >> ארוג עכשיו התחילו להירג >> אה כבר שזה טלית >> הם אתה יודע

הם מהרים מאוד הם זריזים במצוות דו דודו דודו כל הזמן מפחד אומר לא הם הכיוון שפצעו בשלוש שגמרו את הטלית הגיעו תוך שלוש אצבעות לאיפה שמסיימים אותה שומע כבר חייבת >> כן היו מתינים לתכלת ויש להם נהרוג עוד שתי אצבעות אבל היא כבר רויה לציצית אומרנן תעשה בלאומן עשוי ואמר וכי יש דין כזה תעשה בלא מן העשוי ואמר רבי זרא הטיל למטלת כשרה ראית אמר רבי מזרה הטיל ציצית לתלית שכבר יש בה ציצית >> אחר כך הוריד את הציציות הראשונות נשארו השניות היה פה ציצית בחור

שם עוד הפעם ואז הוריד את ה כשרה אפילו שהטילית את הציציות השניות היה בפטור >> אז תעשו בלא מ >> כן הנה אתה רואה שאין תעשה ולא מן העשוי אמר אשת בבל תוסיף כאה מעשה לא מעשה לא הווה אומר כיוון שהוא עובר על בל תוסיף הוסיף יותר מארבע ציציות ספתה התורה שאסור בל תוסיף אז ההטרה השנייה נחשבת מעשה כשמוריד את הראשונה אז הוא מטיל את השנייה כראוי אתה מבין על >> בתוסיף הוא כן עובר לא מד לא עובר על בתוסיף אבל כשיוציא את השנייה >> זה

יהיה כשר >> זה יהיה כשר למה עכשיו הוא גמר את הראשונה את השנייה עכשיו בגלל שבטוסים זה מעשה >> כן אבל אתה יודע זה קשה למה כשאתה שם על על גם בסוכה אתה לא יכול לסכך >> ב בענפים למעלה שמעץ יש לך פה עץ ככ >> מחובר לעץ אני לא יכול לסכם אחר כך חתכת אותה מה הדין >> תנענע אותה >> תנענע לא נהנת >> זה תעשה ולא מן עשוי מה ההבדל אבל פה הוא מוריס את זה לא אומר שהקציצה זה נחשב עשייה כשקצת אותם אתה

לא אומר שזה נחשב עשייה פה אתה אומר הקציצה עצמה נחשב כעשייה >> קציצה של הח של השני >> כן אבל >> אבל זה נחשב עשייה פה אבל זה מה שיחשיך את זה פה בעץ שהוא על זה אתה לא אומר זה תוספות >> כי בעצ אם הוא קצת זה נשאר על הסוכה אם הוא יוריד את זה אז >> אז יהיה בסדר כן אם יוריד הוא ישים אין בעיה אבל עכשיו שקצצת זה לא מספיק >> קציצה עצמה לא >> לא מספיק למה ופה אתה אומר הקציצה עצמה מספיקה

>> כי זה ניטל מהטלית ב >> ניטל מהתלית כן כבר לא מחובר >> צריך טוס אותו אז מה זה עושה את זה עכשיו את המעשה שאני קצצתי את הישנות >> עכשיו זה מהעשייה >> לפני זה זה לא עשיה זה כל כסף >> מתקיף לרב הפה ממני דגברה לאוספ כמכוון מי אמר שהאיש שטלה את הציציות מכוון להוסיף על הראשונות דימה לבטולק מכוון הוא לא התכוון לבטל את הראשונות הוא בא תוסיף לקשה איקע נכון כיוון שהוא לא עובר על בעל תוסיף נחשב בתנייה השנייה כאילו עשה מעשה בפיטור

שוציא את הציות הראשונות חשב תעשה ולא מן עשוי אמר רבי זרא אמרב אמר מתנה אמר שמו תכלת אין בה משום כלעיים ואפילו בטלית פטורה מה זה אפילו בטלית מה היא טלית פטורה מה פירוש היא למדלת בשיעורה אם לא מר שהכוונה היא לטלית שאין בה שיעור שם חייב בציצית אף על פי שבטורה מציצית אבל אם טיל בציצית אין בהיסור קרעיים ואתה נהיה טלית איזה גודל צריכה שתהיה שהקדם תכסה בראשו ורובו והגדול יוצא בדרך ערי לרשות הרבים ולא מתביישה היא חייבת בציצית אין הקטן מתכסה בראשו ורובו אף

על פי שהגדול יוצא בערי פטורה מציצית וכן עניין קנאיים מה זה וכן עניין קנאיים והבינן מה היא וכן עניין כלאים היא למה וכן עניין סורה די קנאיים שאם היא לא גדולה ומתכסה בה אז אז זה אם לא גדולה כישור שהקטן מתקצא בראשו ברובו >> הנה מהנן אין ערי בכאיים אפל בליל שהטלית קטנה שהגדל יוצא בה רק דרך ערי היא אסורה בקלאיים אין אתה לא יכול להגיד אין ערי בקלאיים ואמר רב רב נחמן בר יצחק ואמר רב נחמן תירוץ מה אם תרצו על זה ואמר רב נחמן

בר יצחק בכן עניין כלאים פירוש וכן עניין סדין בציצית שאם היא לא גדול הקישור שקטן מתכסה בו יש בו איסור כלעין אז אם ככה הנה אז השאלה ואתניה אתה אמרת לי מה היא תלית פטורה היא הנה מדלת בשיעורה ואתה נילית שהקטן שקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בו דרך ערי חייבת בציצית אין הקטן וכולי אז אתה רואה זה סדם בציצית פטור >> כן אתה רואה שאם אינו גדול הקישור שהקטן מתכסה בו יש בזה איסור כלים אלא מה היא פתורה הטיל למותטלת כמו שדיברנו כבר יש

בציציות אז אין איסור כלאין גם בציצית השניות ואמר רבי זרע חדה זמנה כבר אמר את זה רבי זרע עכשיו ראינו חדה מקלה דחברתה אתמר אחרי שאמר דין איתי למותלת למדנו שהדי כן הדין לעניין כלאיים לא רק לעניין שיוצא בידי חובה ציצית שזה לא תעשה מנעשוי גם עניין כלאיים אין בזה דין כלעיים אתה איתי או לא עד כאן הימר עד פה >> טוב הלכות אחר סימן קנה נ אחר שיצא מבית הכנסת בבוקר אדם מתפלל ירוץ למצווה ללכית המדרש ויקבע ל תלמוד וצריך שאותו יות יהיה קבוע שלא

יעבירנו אף שהוא סבור להרוויח הרבה היום יש לו איזה רווח הוא אומר אני אלך לא אל תבטל התים לתורה וצריך שאותו עת יהיה קבוע ואף על פי ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבית המדרש חר לך בידו או יקבע לו מקום וילמוד מעט במה שיודע ויחשוב בענייניו כלומר יחשוב על מה שאני עושה בזה מצוות עבירות מה אני עושה ויכנס בליבו יראת שמיים מוסר מוסר יעני ב קודם שילך לבית המדרש יוכל לאכול פת שחרית אם הוא רגיל בו וטוב שירגיל בו זה טוב שאדם יאכל פת שחרית

למה הגמרא אומרת פת שחרית מוציא מ-83 חולאים פת במלח בכיתות של מים שחרית מבטלן כל החולאים לכן זה מאוד טוב לא מי יודע מה אבל קצת מה לאכול שומע צי משה מה תאכל בבוקר פת לחם עם קצת זעת ושמן זית וחתחת עגבניה וכלס ותשתה קצת תהי וגמרנו לא מי יודע מה זה גמרת קצת ג'יבן אפשר גם קצת ג'יבן >> כל זה לפני >> לא לא זה האוכל האוכל זה האוכל >> הנחות משא ומתן סימן קנו א' אחר כך ילך לעסק לכל תורה הנה תשמע מה אומר

לכל תורה שאין אמה מלאכה סופה בתלה וגוררת עוון כי העוני עבירנו על דעת קונו כל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עריי כדי פרנסתו תורתו יעשה קבע וזה וזה יתקיים בידו וישא ויתן באמונה לא גז תרמית ויזהר מני זכיר שם שמיים לבטלה שבכל מקום שהזכרת השם מצויה בר מינן מיטה מצוהיה ויזהר מנשבע אפילו באמת שאלף עיירות היו לני המלך כולם נחרבו בשביל שהיו נשבעים שבועות אף על פי שהיו מקיימים אותם והזהר להשתתף עם גוי לא נעשה מסחר שמי התחייב לו שבועה ואומר שמה על פיך ויש

מכינים בעשיית שותפתים גוי בזמן הזה שום שאין הגוי בזמן הזה נשבעים בעבודת אלילים מזכירים עבודה זרה מכל מקום כנתן עושה שמיים וארץ אלא שמשתתפים שם שמיים בדבר אחר אין בזה שום בלפני עברות ראשון לא מוזרים על השיתוף ולשת ולתת עמהים בלי שותפות כולע על משרה ולא יהיה יום חגיהם יורה דעה אתה יכול למכור לתת להם לא שותף שלהם לעשות את המסחר כן הרמבם לא היום כן חוז נעשה איזה הלכה בהרמבם >> צה עשה לבדוק סימני דגים שנאמר את זה תאכלו מכל אשר במים אתה רואה בא

לך איזה יש מצווה >> בא לך דג בבית תבדוק תראה איפה הסנפיר איפה הקסכסת >> כן לא מה הוא מהניקה אותו הביא אותו לא לא תפילה נכון >> עוד לקדש חודשים ולחשוב שנים וחודשים בבית דין בלבד שנאמר חודש הזה לכם לשבוט בשבת הנה שנאמר ביום השביעי תשבוט תקדש שבת שנאמר זרו את יום השבת לקדשו לבעי חמץ שנאמר ביום הראשון תשביטו סבתיכם לספר ביציאת מצרים בלילה הראשון והיא גדתה לבנך הגענו מצוות קנ"ח זוהר אנחנו בדף תקז זה נגמר מאחמדף נתקרת כבוד קר מלך עליר אלא מלך בטלמין

גנדה כפול פסוקה תרמנין חד מן זה מלך כבון מי הוא זה מלך הכבון שרים שכם זמני עד כאן הגענו בדף ביום ה אתם רואים היום איזה כמה אנחנו היום לחודש ג >> יום שבת >> ד יום ראשון ה >> יום שני >> בז באדר משה רב >> יום שני ו' זה יום הולדת כן אנחנו נהיה ב ביום רביעי במרון ביום רביעי שע >> אחד באחת >> יום רביעי נהיה במון כן בדרך >> שברך בבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף שלמה יברך שמור ומצו כל

הקהל הקדוש כדעלמה יברך אתכם זכה אתכם בריאות אתנה וחיים טובים ארוכים בריאים ושמחים וישועות ונחת לכל תוסע גשמי ורחני ישועות בכל העניינים אמן ‏Yeah.