📖 הדף היומי📖מסכת מנחות דף מח-מט הרב בניהו שמואלי שליט"א יב אדר תשפ"ו

היום זה מטבדוק את זה רק אומר בוקר טוב לכולם בשבוע טוב ומבורך >> אמן >> שבוע של בשרות טובות >> היום יום ראשון >> יום אחד בשבת קודש יבדר תשפו הנה איזה שבת נפלאה שבת זכור מחינו בביט תנו את המן האגגי, את המנאי המני, זה המן של עכשיו אתם יודעים איזה פלא פלאות ה כמה זה כוח מיוחד שיש לעם ישראל בפה איך שהם מבטלים את כל אויבנו וכל שונאנו וכל מבקשי רעתנו אז אתם יודעים מה כותב היעבד בסידור שלו שאמירת פיתום הקטורת כל יום במתון סגולה

לחזור בתשובה וגם להינצל מפגעים רעים וירור רע ודין רע ודבר וגיהינם אז אומר את זה רבי צבי אלימלך מדינוב אם אומר פיתום הקטורת בכוונה אחר תהילה לדוד לוקח מטיש כוח הסמרחמם. אבל עכשיו העיקר אצלנו מהשמיים שיהיה בשורות טובות לעם ישראל שאף אחד לא ינזק. >> ולכן עמלק זה ראשי תיבות. עיקר מפלתו לימוד כתורת גם כן עיקר מפלתו לימוד קבלה.

שעל ידי זה בעזרת השם יש רמז לדבר מה שכתב הגאון חידה עמלק גימטריה מר כדי לומר הקטורת מר מור זה אחד הסמנים מבטלת ומכניעה כוחו של עמלק ולכן מחיית עמלק עם הכולל עולה בדיוק תורת חסר ו כמו שכתוב בתורה מחיית עמלק בדיוק עולה קטורת למה הקטורת מבטלת את שרע ומוכה ומכניעה את עמלק שורש הקליפות בגלל האחדות שיש בנו בניגוד לקליפת עמלק שזה פירוד אותו דבר מצינו גם כקשר עמנק לפורים עיקר מחיית עמנק אתם יודעים מצוות היום סובבת על איש לרעהו להגדיל את האחלות משלוח מנות מתנות

לעביונים בין נגימה היותרת שמקברת מקרבת הרחוקים בגמנות חסדים כל אלה זה רפואה למכת עמלק הפירוד בעם יש לו עם אחד מפוזר ומפורט בין העמים איך אמרה לו אסתר לך כנוס את כל היהודים האחדות זה סוד כוחנו במלחמה עם עמלק. למה עמלק? ולכן בעזרת השם עכשיו שמעתי שהמבצע הזה, המלחמה הזאת נקראת שעגת הארי. אז בעזרת השם אריה שעג.

מי לא יראה? אתם יודעים עכשיו הימים האלה זה ימים חשובים ששעגות של האריה ברגע שהארי שואהג שזה החודש הדר הנהדר. למה זה כנגד אב שמזלו אריה עכשיו זה חודש אדר בשישה חודשי הקיץ זה הולך החודש החמישי החודש השישי זה אלול החודש החמישי זה אריה וגם עכשיו חודש אדר זה חודש השישי למעשה אז בעזרת השם שבכוחות הדברים הללו נזכה להכניס העיקר איך אמרו רבותינו והיה פירושו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה הורג שצריך שפה יהיה לפיו של האדם לשים שפה בגבול הפה שלו תמיד אדם צריך גם מה הוא מוציא מהפה גם מה הוא מכניס לפה כידוע שהמשכן בכליו זה תבנית של כל העולם כמו שאומר המדרש לחומ מה המשכן שקול כנגד כל העולם? כל בן שמצוי בעולם שואף ולוקח את הכוח מהמשכן.

אותו דבר כאילו שולחן זה לחם הפנים, מקור השפע. וכמה שאמרו רבותינו הרוצה להעשר יצפין. מנורה זה בצד דרום הרוצה להחקים ידרים לעמל התורה. היום בעמנו אין לנו מזבח שיכפר.

שולחנו של האדם זה מכפר עליו. בפרט שכל בדרך ארץ לא ברעבתנות אומר הגמרא אומרת שבתי הכיסאות שהיו בבית המקדש מקומם היה במחילות העפר שתחת הר הבית התקינו שיהיה בהם מנעולים מה זה המנעולים הגמרא אומרת מצאו פתוח בידוע שיש שם אדם נעול בידוע שאין שם אדם אבל אם פתוח בידוע שאין שם אדם. אז הסביר היהודי הקדוש מפשיסך לעניין לשון הרע. אנחנו נסביר את זה על תאוות האכילה.

אם צאו אדם את הפה נעול מאכילות בידוע שיש שם אדם. אבל אם זה פתוח איי איי איי כל הזמן הבלו אוי ואבוי לא יזחוש מעל האפוד אפוד זה גימטריה פה צריך לאכול בקדושה אז יהיה הפה שלו כמו אפוד קדש את עצמו אז בעזרת השם כמה זה דבר גדול שאדם שומר פיבול שונו שומר מצרות נפשו בפרט עכשיו שאנחנו צריכים את זה לזמנים הקדושים הללו השם מזכה אותנו שנשמור. עכשיו אנחנו בשיעור הראשון ביום ראשון זה שיעור קודם לדף היומי. למה לומדים חוזרים את היום הדף הוא דף מט

אנחנו לומדים דף מוח דף מח שלמדנו בשבת חוזרים עליו עכשיו בעזרת האלו בשועתו שם יזכנו ללמוד את הדף שלמדנו בשבת אז בעזרת השם הנה לפתוח דף מח והשם יהיה בעזרנו >> אמן אמן >> וכל אויבנו יבלו תחתינו >> אמןש אז התחיל לנו שבוע מאוד טוב השנה יש לנו חג פורים כפול כן בעזרת השם שני המנים >> כן >> מז עמוד ב שחט שני כבסים על ארבע חלות >> מצאתם כן להגיד אתציון משה חזק ברוך על התספורת ונתחיל רבנ תנו רבנן שחט שני כבסים על ארבע חלות

מושך שתיים מהן ומנפן אתם יודעים ב בשבועות כתוב בתורה להביא שני כבשים ושתי חלות שהחלות האלה חמץ אבל מה הוא עשה הוא הביא שני אה שתי שני כב בסים אבל על ארבע חלות במקום שתי חלות כתוב בתורה תביאו לחם תנופה שתיים שני עסרונים הוא הביא ארבע אחת שני כבסים על ארבע חלות מושך שתיים מהן ומנפל בכל זאת שתי חלות כן כן בסדר לוקח שני רחלות מניפן מניף אותם עם הכבשים והשאר נאכלות בפדיון שני הכבזים שלא הניף אותם שניות >> שני החלות סליחה שלא הניף אותם פודע

אותם ואוכל אותם עובד >> איך >> איך הוא כזה >> בכסף כסף נותן את הפדיון ל >> קדשים רק לשת הגוף >> כן למה עדיין כיוון שעדיין הוא רק שחט הוא לא הוא לא זרק את הדם אז עדיין לא התקדשו לגמרי זה מחלוקת כמו שלמדנו למעלה מתי הם מתקדשות אמרו הרבנן כמה דרב חסדה נו נו >> עזוב אותך >> אמרו הרבנן כך אמר הוא הרבנן קמ דרב חזה הדלוק כרבי אמרו זה לא כמו שאמר רבי שהשחיטה מקדשת את הלחם די כרבי כיוון דאמר שחיטה מקדשה דפרק

לו כיוון שאמר שהשחיטה מקדשת את הלחם אז איפה הוא פדע אותם איפה הוא יפדה את שני הלחמים אם הם קדושים סגור את הדלת פריקוהך אידפרקו מאברי אם הוא מוציא את ארבעת לחלמים מחוץ לעזהרה ופודש שניים מהם מבחוץ מחוץ לעזהרה כיוון דכתיב לפני השם הפסידה הלאו כתוב והניף אותם את לחם הביכורים לפני השתנופה לפני השם צריך בפנים אז הם צריכים להיות בעזהרה ברגע שיוציא אותם משם מאזרה נפסלו ביוצא >> השני השניים הקדושים ביוצא נפסלו ביוצא עכשיו הוא לא יודע איזה שניים נפסלו אז לכן רשי אומר ארבעתם

פסולים כל לא יודע איזה שניים מהם הפסלו ואי גיי ואם פודד שניים מהם שכולם עדיין בתוך העזהרה ואוכל הכהן את כל ארבעתם חולן בעזרה >> הוא יאכל שתיים בתורת קודש ושתיים בתורת חולין המעיר חולין לעזהרה כשפודה אותם מכניס חולין לעזהרה אמר לבוא רב חסדה לעולם כרבי לעולם אפשר להעמיד את הבריתה כרבי שבאמת מה שחיטה מקדשת את הלחם בשחיטה מתקדשים אבל תגידי אבל איפה פדע אותם כמה שמניף אותם בפנים איפה פדע הוא פרי לי הוא גוי פודע אותם כשכולם עדיין בתוך העזהרה ואז וחולין ממילה כאבין הם

נעשו חולין בתוך לידי פנייה הוא לא הכניס אותם כשהם חולין זה לא חולין לעזה ממילא נעשה אמר להם מה זה >> עכשיו כל הטלפונים חלס לא >> עכשיו כל הטלפונים ב יש לשפר הכל >> לא גם שקט לא >> אמר לרבינ לרב השם מקשה הגמרא אמר לרבינא לרב השבתניה בברתה אחרת למדנו כשהוא פודן את הלחמים אין פודם אלא בחוץ כלומר כדי שלא יחשב כמכני מניס חולים בעזה הרי שאם פודע אותם בפנים עובר גם כן שהוא מכניס חולין אתה אומר לחולין ממלה הביין זה גם מכניס אומר

אלא ודאי הגמרא מתרצת רבי אליעזר ברבי שמעוני דרבי איפס לאו ביוצא זה שהוא אומר שרק בשחיטה לא מקדשים רק מזריקת הדם רבי אלעזר ברבי שמעוני לכן >> ואז קוד אותם בחוץ למה השם לומר רביע הפסדנו ביוצא אמר לרב אחה ברבא לרב הש אם ככה למטה תיבת דרבי יוחנן מה מאיפה דתמר דתמר תודה ששחטא עד 80 חלות עכשיו משהו חדש תודה כשאדם מביא קורבן תודה להשם צריך להביא עם זה 40 חלות אבל מה הוא עשה?

הוא שחט אותה על 80 חלות. במקום 40 לקח 80. על 80 חלות. רבי יוחנן אמר לא קדשו 40 מתוך 80.

כולם חולין. אז אתה רואה לא קדשו אפילו שתי חלות מתוך אפילו שתי חלות מתוך הארבע. אז גם כאן נאמר שלא הקדישו אפילו שתי חלות. כמו שפה.

>> כן. כמו אתה אומר. רבי יוחנן אומר לא קדשו 40 מתוך 80 גם כן כולן חולין אז גם כן לא למה אתה אומר שתיים קדושים שתיים לא גם שניים הקדושים לא שניים משתוך ארבע גם לא התקדשו הגמרא אומרת מר עלה אמר רבי זרע כל מודים איך הדאמר לקדישו 40 מתוך 80 דחקטשה אחי נמ דאמר לגדשו תראה מתוך הארבעה מה וכי לא למדנו זה לא למדנו אם הוא אמר מפורש לגד קדישו 40 מתוך 80 כן קדוש גם פה אמר קדישו שתיים מתוך ארבע ולכן שתיים קדושים תענה

רבי חנינה תירתא כך שמו כמ דרבי יוחנן שחט הנה עכשיו עוד ארבעה כבשים על שני חלות לא שני כבסים וארבע חלות כן שחט ארבעה כבשים במקום שניים על שני חלות מושך שניים מהם מהכבשים איזה שירצה כן כן >> זורק דמן שלא >> וזורק דמן שלא לשמן אלא לשם שלמים ואחר כך יזרוק דמם שני הכבסים הנותרים לשמן כך יעשה שאם אתה אומר כך אם לא תאמר שקודם נזרוק דמם של שני כבסים שלא לשמן אלא כל יום יזרוק דמן שש שני כבסים נשמן ואחר כך יזרוק שני כבסים

הנותרים שלא נשמן הפסדת את האחרונים למה אם כבר הם כבר לא ראויים נשמם אז גם לא רואים שלא לשמן אם לא רואים לשמן גם לא רואים שלא לשמן נפסדו אז אין מה לעשות לכן קודם קודם שלא לשמןשם של >> כן ואחר כך תביא אותם לשמם הגמרא שואלת אמר לו רבי יוחנן וכי אומר לו אדם עמוד וחטה בשביל שתזגה אתה אומר לו תזרוק דם קדשים שלא לשמן בשביל שאחר כך תאכל שתיים להקריב לשמן מה זה אתה אומר לו תחתה בשביל שתזכה אחר כך בשני הכבשים >> והתנען

עברי חטאת כעברי עולה שנתערבו עברי חטת ש אברי חטאת נאכלים לכהנים עולה הכל קליל עכשיו מה נהיה לו נתרבו לו עברי חטאת עם עברי עולה שהם הם עולים כולם כליל למזבח רבי אליעזר אומר יתנו יתנו למעלה >> כן כל האיברים כל האיברים למעלה על המזבח ויקרבו כולם קליל גם חטת גם לא רק גם של הכל גם של העולה גם של החטאת בעיקר ורואה אני את בשר החטאת למעלה כאילו עצים חטת זה נאכל רואה אותו למעלה כאילו זה עצים ש הם שורפים את העולם אז הנה אתה

רואה שומים לאדם >> כן הנה נכון והחכמים אומרים תעובר צורתם פסי בדינה עם כל התערובת ויצאו לבית השרפה והשרפו המימוד וחטא בשביל שתזכה למה לא אומרים שלא יפסיד את עלת העולה אלא מתרץ גמ גמרה עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן עמוד וחטא בחטאת שתזכה בחטאת כמו שאמרתי לכם למעלה אותה מצווה אמרינן אבל עמוד וחטא בחטאת בשביל תזכה בעולה מצווה הזאת מצווה אחרת זה לא אומרים הגמרא אומרת עדיין וחדה אתה איתי מאיר וחדם בלתה מאמר אומרים אדם אמור וחתה ואתה נהנה והתניה כבסי עצרת ששחתן שלא

לשמן או ששחטן בלפני זמנן בינה אחר זמנן הנה כבסה הסרת שחט אותן שלא לשמן או ששחטן בלפני זמנן בנן אדם יזרק >> ולשם שלמים והבשר יאכל ואם הייתה עצרת בשבת ושחט ואם הייתה שבת כלומר עצרת בשבת לא יזרוק כלומר הוא משחט שני כבסי עצרת שלא לשמן בכלל לא יזרוק את הדם בכלל למה נטחה מלהיות קורבן ציבור למה לא דוחה שבת ואם זרק הורצה בכל זאת הורצה >> כלומר למה הורצה בתורת שלמים כדי להקטיר האימורין לערב מוצאי שבת ולאכול את הבשר והמי >> זה עם זר >>

כן איך יעסל >> והמאי אז מה שואלת למה לא יזרוק את הדם והמי למה עמוד וחטא בשביל שתזכה באמת אזרוק את הדם בשבת בשביל שתזכה להקטיר את האמורים במוצאי שבת למה לא נגיד פה כך אלא עמוד וחטה בשבת שכת תזכה בשבת אמרינן עמוד וחטה בשבת שכש תזכה בחול לאמרינן אם זה אתה צוחה בשבת כן ובטרי מילה לא אמר בשני דינים שונים חטא בזה כדי שתזכה בזה לא אומרים והנה כן אומרים למה למדנו והתנן חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה בתח תונה חולין תמאין מודה רבי אליעזר

רבי יהושע שאם יכול להסין ממנה רביעית בטהרה יציר ואם לאו רבי אליעזר אומר וכולי נראה נתחיל להסביר אומר למדנו חבית של יין היה לו יין של תרומה הוא זה קודש אסור לה לטמות אותה >> זה טהורה >> שנשברה בגעת העלונה ובתחתונה יש שמה חולין טמאים בגת התחתונה יש חולין טמאין ענבים של טמאים מודה רבי אליעזר רבי שמעון שאם יכול להציל ממנה מהגת העליונה אפילו רביעית בטהרה >> על ידי שיקח מיד בכלי טהור מנהגת עליונה יציל מנהגת העלונה בטהרה שש >> באמ מה שיכול להציל יציל ואמלו

אין לו כלי טהור בהישג יד כלומר אם יכול להציל מלמעלה הציל אתה מבין למה שזה הכל ילך לאיבוד עכשיו הענבים למטה אם ילכו לאיבוד הכל יהיה תרומה מעורבבים רבי אליעזר אומר אומר תרד התרומה מהגת העליונה ותטמא את התחתונה מהחולין שבגד ואז הוא גורם לתרומה להיות טמאה ואל יתמאנה ביד עד להביא כלי טמא אין לו כלים טהורים >> שירד ממילא >> כן שירד להציל את לא כלי טמא >> הוא אומר טוב אני אביא כלי טמא אני אציל בינתיים את החולין למטה שהם לא יתערבבו עם התרומה אני

אביא רבי יהושע אומר אף יתמאנה ביד רבי יהושע אומר אומר לו גם אתמ התרומה ממש על ידי יקח בכלים טמאים לפני שירד לגד התחתונה >> להציל את לא תפסיד את החולין למטה כי זה >> אתה רואה של רבי יהושע אומר חטה בתרומה אומרים לו תחתה בתרומה כדי שתזכה בחולים זה שני דברים שונים אומר לו כן תביא כלים טמיעים ותטמא את התרומה שלא תפסיד אחר כך גם את החולים למטה >> אף על פי שהם תמעים >> כי אז אחר כך זה לא יראו לאכילה בכלל >> הגמרא

אומרת שנעתם >> דלתומק אז התרומה ממילה הולכת ליפול בחולין ולהיפסל להפסיד את הכל לכן יכול להפסידה על ידי שיוציא בכלים תמיים >> כעתה הרב יצחק תנה בא רב יצחק מארץ ישראל לבבן תנה כבסה עצרת ששחתן שלו כמצוותן >> פסולין זה כבסה עצרת של שבועות לא שחט אותן לא לשמן לא לשם עצרת לשם החג לשם שלמים לשם דבר אחר פסולים בתעובד תעובר צורתן מה זה תעובר צורתן הפסדלו בנינה ויצאו אז לבית הסלפה אמר רב נחמן מור דקש דמקיש להו לחטעת תנ פסולין תנ דבי לוי דגמר שלמי

חובה משלמי נדבה תנה כשמים כשרים אמר רב נחמן רב אומר לו מור שדמקיש להוא את כפסעת סרת וחטאת למה כתוב שמה ועשיתם סיר עזים אחד וחטת ושני כבסים >> בני שנה ושני כבסים בני שנה סליחה איך כתוב ושני כבסים בני שנה לזבח של עמים מעשיתם שעיר עזים אחד לחטאת שני כבסים בנשנה לזבח של ימים כך כתוב בעצרת בחטת תנה פסולין כמו חטת אבל זה מי שמקיש את זה לחטת אבל תנא דבי לבי דגמר למד שלמי חובה משלמי נדבה שלמי חובה זה כבסי עצרת למד אותם משלמי

נדבה תנ כשרים כמו שלמי נדבה שהם כשרים >> כל הזבחים שנזבחו שלשמן כשרים בכללן זה גם שלמדבה לתנ לוי הנה עכשיו איפה איפה רשנה לוי את הלימוד שלו דתנה לוי ושאר שלמי נזיר ששחטן שלא כמצוותן נאכלין ליום ולילה ואין תעונין לא לחם ולא זרוע הנה שמה למדנו הגמרא אומרת לא קוראים >> לא לא >> נתן הנביא למה אתם יודעים בנזיר הראוי לבן שנה מביא והביא בן שתיים או בן שתיים והביא בן שנה התגרחת שלו פסולה בזחיו לא עלול לו הנזיר הדין הוא כך הנזיר ביום שהוא

מסיים את נזירותו מביא כבש בין שנתו לעולה וכפסה אחת בת שנתה לחטאת ואיל אחד שלמאיל ובין שנתיים עכשיו מה הוא עשה לתנ לוי ב הנזיר שמה היה כתוב הראוי לבן שנה הראוי לבוא לבן שנה הביא בן שתיים מה שצריך לבוא בן שתיים הביא בן שנה אומרת המשנה אמרה תגחתו פסולה וכל הזבחים שלו לא עלו לו אבל שאר שלמי נזיר ששחטן שלא כמצוותן נאכלין ליום ולילה כשלמי נזיר שדינו כדודם ואין תעונין לא לחים של נזיר ולזרוע בשלה מן העין למה >> כיוון שלא יצא מהם ידי חובת

קורבנותיו אז אר לוי מדמה שלמי חובה לשלמי נדבה הנה פה למדנו שלוי דימה שלמי חובה לשלמי דבר פה למדנו >> הנזיר צריך שלמים חורזנו את זה לזה דבר >> מתיבים אשם בן שנה והביא בן שתיים היה צריך להביא אשם נזיר טמא ומצורע זה היה היה צריך צריך להביא אשם בשנה. הוא נזיר טמא ומצורע והביא בביא בן שתיים או היה צריך להביא בן שתיים השם גזלות או מעילות אדם שהיה צריך להביא השם גזלות זה בן שתיים והביא בן שנה הרי פסולים ותעובר צורתן מה פירוש שפסלו בנינה

ואז יצאו לבית השרפה אבל עולת נזיר ועולת יולדת ועולת מצורע שהיו צריכים להביא בני שנה והביאו בשתי שנים ושחתן כשרים כמו עולת נדבה כל ש דבר כל כשר בעולת נדבה כשר בעולת חובה כל הפסוק בחטאת פסול באשם חוץ מ חוץ משלא לשמו אז אתה רואה אמרנו לא לשמו פסול בחטת וקשר בעשיו אז עכשיו קשר רבי יצחק למה למעלה הוא הקיש כבשי עצרת שהם שלמים לחטת וכ כמה בברייתה היא שהיא לומדת שעולת חובה מעולת נדבה כמותנד לוי למד כבסי עצרת שלמי חובה משלמי נדבה >> קשה לרבי

יצחק >> כן קשה לרבי יצחק איתנה תנדבן לוי הוא >> זה לא אי אפשר להקשות מזה לרבי יצחק זה תנ דבן לוי עוד מקשה הגמרא תשמע לתנ לוי אשם נזיר ושם מצורע ששחתן שלא לשמן כשרים ולא עלולו לבעלים לשום חובה לא יצאו לא יצאו הנזמצורע ידי חובה אבל כשרים שחתן מחוסר זמן בבעלים כי אומר לפני היום השמיני שזה זמנם צריך ביום השמיני או שהיו בני שתי שנים במקום בני שנה ושחתן פסולין עכשיו הגמרא שואלת ואם איתה נגמר משלמים אם לומד כמותנד שלומדים חובה מן דוה אז

אז גם פה ילמד אש משלמים שנדבה כמו שהם כשרים בין שנתיים גם זה יקשר בין שנתיים תעצת הגמרא שלמים משלמים גמר אשם משלמים לא גמר הגמרא שואלת והיא גמר שלמים משלמים נגמר אשם מאשם השם נזיר והשם מצורע הנה היו קשורים בדי עבד בני שנתיים מאיפה ילמד מאשם גזלות והשם מעינות שהם לכתחילה בני שנתיים שילמד את זה מהשם השם גזלות והשם מעילות או >> נלמד השם גזלות ושם מעילות שאם הביאו אותם בני שנה שיהיו כשרים מלומנד את זה מהשם נזר ושמ צורע שהם לכתחילה בני שנה את

הגמרא אמר רב שמי ברשי דנים דבר שלא בהכשרו מדבר שלא בהכשרו ואין דנים דבר שלא באכשרו מדבר שבהכשרו אתה מבין דנים דבר דבר שלא בהכשרו הראוי כמו כפסי עצרת בדיעבד שלא נשמן או שלא בגילהם הנצרך מדבר שלא באכשר רואה ראוי שלמני דבר שלא לשמן או שלא בגילם הנצרך פה אתה לומד אתה רוצה ללמוד דבר ואין דנים דבר שלא בהכשרו הראויים מדבר שבהכשרו אבל זה כך כך מעשיו השם כזה צריך לבוא בשנתיים השם כזה בן שנה אתה רוצה ללמוד מזה על זה אי אפשר לומר אתה רוצה

ללמוד דבר שלא באכשרו מדבר שבכשרו >> צריך ללמוד דבר שלא באשרו מדבר שלא באכשרו באותו דבר עבד עבד >> הגמרא שואלת ולא לא דנין כזה והתניה מינין לא יוצא קורבן שיצא מחוץ לכאה זרה שאם עלה לא ירד שאם החזירו ועלה הקורבן יצא מחוץ כלעים מנין שאם עלה לא ירד החזרו ועלה על המזבח לא ירד שהרי יוצא כשר בבמה כמו מקריבים אז היו מקריבים בבמות אז אתה רואה דבר שלא באכשרו שהוא יוצא מקעי חזרה בדעבד מוכזר מדבר מאיפה אתה לומד דבר שבכשרו מה שאז היו מקריבים בבמות

יוצא לכתחילה זה לכתחילה לא היה בית מקדש לא היה מה יעשו אז כן עומדים דבר שלא בהכשרו מדבר שבהכשרו טענה אז זאת תורה העולה ריבה סמיכל לה זה תירוץ של הגמרא כלומר הוא ריבה כל פסוק כל העולה ע כל העולה על גבי המזבח שלא ירד מאיפה הוא למד את זה לא דמיון לבמה לא על הלימוד הזה זאת תורת העולה מפה הוא למד את זה >> תורה אחת יכול לעל >> נכון לא שהוא דימה את זה לבמה מה שהוא אמר שהרי יוצא בבמה שקשר בבמה זה סימן

זה הסמכתא בלבד אנחנו עושים הפסקה מה לעשות איך להגיע להם את פורים גיד להם יום אחד לתרבורי חסור לכם חסור לנו חס לכם נכון שמ אתה עשיתי אני שמתי כי ראיתי שיתי מה אין לך?

אין לך מים. בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון יב אדר תשפו >> זכינו לשבת שאין כמותה שבת נפלאה שבת פרשת תצווה ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור שמן זית זה התורה שנמשלה לשמן זית שאדם מקטט את עצמו על התורה כמה שאדם יותר מקטט את עצמו כמה הוא מאיר יותר אבל כשגמרנו את התורה ועשינו פרשת זכור בדיוק כשעשינו גמרנו פרשת זכור שמענו את הזעקות כאן בישיבה איך שמרביצים לעמלק שמה הפרסי בחזרה ואלה פלאות זכור את אשר עשה לך עמלק תמכה את

זכר עמלק ואיזה כוח אז איזה כוח חזק לעם ישראל שמכלים את עמלק מן העולם כשאומרים פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק הקדוש ברוך הוא מכלה אותו מלמעלה ואנחנו מלמטה ברגע שאנחנו קוראים פה למטה עיקר המלחמה צריך לדעת עיקר המלחמה זה לא פה המלחמה היא קודם למעלה או המלחמה היא בבית המדרש כשהתלמידי חכמים לומדים בבית המדרש כשבבתי כנסייות אומרים זכור את אשר עשה לך העמלק אז למעלה מסדרים את הכל בין ה בין השרים של האומות ואז הכל הולך פייפן הכל נגמר זה לא שפה קודם כל

גומרים אתם מלמעלה ואחר כך המפלה למטה קודם כל אז זה מי עושה את הכל זה חכמי ישראל זה צריך לדעת רבותינו אמרו במחינתה כשיצאו ישראל ממצרים מים והיו בקריעת ים סוף. עמלק ראה שהמצרים טבעו ו60 ריבו היו מעם ישראל יצאו מהים אבל כל אלה טבעו בים.

המצרים מיליונים. אומר לא יכל לסבול. השתגע לגמרי. הוא אומר לא יקום ולא יהיה את הבר הזה כי נס כל אומות העולם מיליונים אומרים ככל הים כולם מלאכי חבנה צייד אותם באותו זמן בחרבות כולם עובדים לשחוט את עם ישראל חס ושלום אומר יש יצאו מהים אני אין להם מה זה לכן יש פיוט שקוראים אותה הספרדים של רבי יהודה הלוי אומרים אותו הספרדים ב מי כמוך בשבת זכור שזה מדבר על שירת הים אומר שראה את זה משה איך שבאים מיליונים שהמלק עשף התחיל לבכות לפני השם יתברך מה עשה הקדוש ברוך הוא כתוב בקריאת יבסוף אדמו כאבן כולם נהפכו להיות מאובנים.

אותו פוזה כולם לא יכלו לזוז. אין לזוז. כמו שהיה בזמן הרשש הלו התנפלו עליו הערבים שלחו איזה כמה גברתנים שלהרוג אותו. אז הם התאבו עם היד שלהם.

כל אלה שבאו להתנפל על עם ישראל כולם היו מאובנים דמו כאבן עומדים לא יכלו והמלק עם לב האבן עדיין התעקש להילחם בישראל בכל זאת קיבל מפלה חודו ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם אז אומר הרב שלמה רבי שלמה רב שלמה ברבדה אומר איך שעובדים עלינו צריך האדם שישריש בליבו לדעת שכל מה שאנחנו חיים וקיימים זה רק בחמלת השם אלוהינו זה פלא פלאות מה שקורה בעולם גם היום הכל בחמנתו באהבתו תנו אז בעזרת השם אז לכן עמלק עיקר מפלתו לימוד כתורת שבוע זה יהיה

פרשת הקטורת אותו דבר עמלה גם כן עיקר מפלתו לימוד קבלה אז צריך לנו את הכוח החזק הזה איך זה מרטו ת ואיך להפיל אני רק אספר לכם מה היה בזמן המלחמת העולם השנייה משבת פרת יוסף היה לנו רבי גדול זקן רבני הרם צובע קראו לו רבי אברהם רפול כל יום היה נכנס לכיתה אחרת בישיבה נותן לנו מוסר סיפר לנו באחד הפעמים בזמן שהגרמנים טוב שבאתן אומר כשהגרמנים רצו לעשות סיפר לנו רבי אברהם תמשיך תמשיך אני עומד >> רגע צריך הנה הנה זה באחתו בקוד מאיר קח

מאיר אל תתכופף הללה הנה כבר זה גמרנו צי משה >> הנה הנה >> השחז בשבילו הנה אז סיפר לנו רבי אברהם פולש >> כן כןכ היה קראו פיתום הקטורת בשבת עוז והדר בפורת יוסף המקובלים בעשרה לבטא את הגזרות היה כאן בירושלים מורנו ורבנו רבי דפתיה ידע שמצב בארץ ישראל סכנה גדולה גם המופטי הערבי אומרים שהוא שיתף פעולה עם הנאצים פה כדי לעזור להם ליתר את בתי היהודים הלך >> ובכדי להקל עליהם את הטבח ביהודים החליט לעשה מעשה נו נועז מופתי ועליה הולך אצלהם ומוסר להם את

הכל ראה את זה חמדובתיה אז רצה להגן על עם ישראל לשמור אותם עשה טיסה בשמי בשמיים עם פתום הקטו תורת בכפרות כאלה ולקח איתו גם כן אה >> תרנגולים כן בשבעה קורטיברית ו הוא הזכיר מהאנגלים מטוס בריטי מי שלמ זה אבא של רבי מנחם כהן פה מרקו כהן קראו לו >> הסבא לא עכשיו זה אבא היהו עליו שבעה מגדולי המקובלים עם תרנגולים והמטוס הגיע לשמי הארץ עמדו ושחטו את התרנגולים הכל משהו מיוחד היה הטייס הסתובב כמה פעמים על פי בקשתו שלכם דפני שבע פעמים אומר יש

וזה כל זה הוא עשה וזה כותב את זה בעיתו גירות שלם פוסט >> באותו זמן ג אלול תשיג תשג >> תשג למניינם זה 14 לשמיני שנת 1953 >> למניינם >> 43 שנה 40 9חמה הייתה מלחמה נמרה 45 >> אתה אומר ככה אבל אני אומר לך מה כתוב שם התקיים רעיון עם >> הטייסרון אחרי זה >> אומר כן שמו וין ון היה בעצמו ממוצא יהודי הוא סיפר בהתרגשות שבה היה מנהיג מנהגים מוזרים של היהודי, מנהגים שלא הכיר. והוא סיפר מה שהוא ראה איך מכוסים בדם וכולי. ו

הוא מספר שבשעת הטיסה הם קראו קטורת, קראו מזמורי תהילים, אומר שהחברים שלו הטייסים, צחקו עליו, על הטייס הזה. אומר כשלושה שבועות אחרי טיסת הכפרות רומד עם אח שמו נסוג אחור והובס עם ישראל נצל מפלסת הנשים אומר הטייס פגש את החברים שלו אמר להם נו מה עכשיו אתם אומרים אני עצמי לא הייתי מאמין לסיפור אבל אתה רואה אחרי זה נפתח חם מדפתיה חם מדפטיה נכון נכון?

הוא נפטר בשנת ה בשנת תשנב את התשב תשב >> גם זה התרופות לכל הבעיות האלה זה הקטורת כי אם בזוהר הקדוש אומר אם אנשים היו יודעים מעלת הקטורת היו שמים את זה כתר על ראשם בכל זאת עכשיו יש לנו בעזרת השם דבר ראשון קודם כל זה תענית אסתר מחר יום א שצמים בו מבקשים בו ערב לעשות ערב פורים של כל העולם אז מחר צריך לעשות בכל הבתי כנסיות אם יכולים תהילים שבעה קורטברית תפילות בשביל שהכל יגמר בטוב לטובת עם ישראל ו בעם ישראל לשכון רוצים גאולה

זה כשם מאוחדים ביחד בעזרת השם יש שושן פורים כולם באחדות אחת זה דבר גדול מאוד אז השבוע יש לנו פרשת כטיסה ובעזרת השם יהי גם פרשת פרה אבל קודם כל יש לנו על הסדר זה יום תענית אסתר וגם יש לנו על הסדר את ימי הפורים הקדושים בכיטיסה כתוב כי תיסא את ראש בני ישראל אתם יודעים שראש זה 60 ריבו אותיות בתורה ראש 60 ריבו אותיות כי בתורה יש 60 ריבו אותיות למעשה 30 ריבו יש מאיפה בא 60 ריבו אומר הגאון חידה דע לך כי יש אותיות

שהם מתחלקות כמו א' י י מתחלק לשלוש ש שלושה ו' ביחד נהיה אם תחלק את האותיות פעמים 60 ריבו אותיות לתורה לכן ישראל זה ראשי תיבות יש 60 ריבות אותיות לתורה ישראל ה60 ריבו הכל יהודי יש לו אות בספר תורה כל יהודי יש לו אות אחת ומשם נמשך לו צינור שיורד לו שפע לנשמה שלו להשפיע לו קדושה מהשכינה ככה זה הולך שתאיר לו השכינה הקדושה היא אמא שילדה את כל ה-60 ריבוע האלה. איך אומרים יש אמא אחת בכרש 60 ריבו? איפשה? 60 ריבו נשמות של עם

ישראל הם בבטן של השכינה.

כולנו ביחד מבטן אחד, מהשכינה הקדושה. כולנו אחים מבטן אחת. תאומים, אתה מבין? אבל לומדו ברגע אחת השכינה 60 ריבו אותיות כנגד ה לכן צריך להיזהר מאוד שלא לפגוע בשום יהודי בספר תורה אם אות אחת נוגעת בחברתה ספר תורה לא בסדר לכן צריך להיזהר שהספר תורה יהיה כשר לא לפגוע באף ודי עכשיו בפורים קיבלנו מחדש את התורה מאהבה אור התורה מאיר עלינו על כולנו אז צריך אהבה ואהבה לא סתם עושים שלוח מנות מתנות לאביונים >> בזכר למחצית השקר קודם אז לכן כתיסא את ראש בני ישראל כולם

כל הנשמות גילונים ביחד מה אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה במתן תורה ואת המטה הזה תיקח בידך אשר תעשה בו את האותות אל תקרא אותות אלא אותיות שעם ישראל קיבלו את התורה היו כולם עומדים איזה סדר הם עמדו אומר החתם סופר שהם עמדו בסדר מה שכתוב בתורה בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ ככה הם עמדו לא חייב להיות תימני ליד תימני עמדו לפי הסדר הזה >> מון כן אחד לא לא אבל זה לא אומר מי עמד ליד מי כל אחד לפי המנשמה שלו וכל אחד

ירד לו לכן מה עשה משה רבנו המטה תעשה בו את האותיות תסדר אותם לפי סדרם לכן אומר דוד המלך בתהילים גל עיניי והביטא נפלאות מתורתך אומר רבי שלמה הכהן ודע מה זה נפלאות אומר לו אומר דוד המלך אומר ריבונו שלהם תמחה לי ואני אחזיר את עם ישראל בתשובה שאני אעשה את כולם ספר תורה אחת כשר שאף אחד לא יפגע בחברו ואז הוא היה מתפלל ריבונו של עולם תפט את העיניים אני אראה איפה איזה אות נפלה מהתורה שאני אחזיר אותה מה זה אות נשמה של יהודי לכן

הוא אומר גל עיניי והבית אומר רבי שלמה נפלאות אל תקרא נפלאות תחלק את התיבה לשניים נפל אות מתך איפה נפל איזה אות האות הזאת אני אחזיר אותה בחזרה אני אחזיר אותה לתורה לכן כי טיסה טיסא זה ראשי תיבות תורה אמונה שבת למה זה שכולי השבת כנגד כל המצוות?

שאל משה רבנו את הקדוש ברוך הוא מתי תרום קרנם של ישראל? אמר לו בכיטיסה. מה זה בכי טיסה? אתה יודע על ידי טיסה הכוונה ראשי תיבות תורה שבת אמונה.

זה זה העיקר ונתנו איש כופר נפשו להשם איש כופר נפשו רבותינו אמרו איש זה ראשי תיבות אמן יהיה שמי רבא אמן יהיה שמי רבה מי שאומר קוראים לו גזר דינו בזה תרו קרנם אז לכן אמר לו במה תרו קרנם בכי טיסא בכי זה ראשי תיבות בכל כוחם, בכל כוחכם תענו אמן יהיה שמבא. לכן דרשו רבותינו כי תיסא את ראש בני ישראל. אם אתה רוצה להרים ולמנות ראש לכל בני ישראל, את מי תשים ראש? מי שמוסר את נפשו.

כלומר ונתנו איש כופר נפשו מי שנותן מוסר נפשו לעם ישראל רק הוא יכול להיות ראש בני ישראל כמו משה רבנו שמסר את נפשו שמוסר עצמו יכול להיות ראש מה אמר משה רבנו ואם עין מספר אשר כתבת לפעמים רואים שחכמי הדור מבקשים שיאיר אותם עד עוד קצת, ישאיר אותם עוד קצת בעולם בשביל שיזקו עוד עוד ללמד תורה, עוד לעשות לעם ישראל, עוד לזכות אותם. זה ככה רואים אותם את חכמי ישראל הם רוצים עוד ועוד. היה כף החיים. סיפר לנו ראש הישיבה שכף החיים רבי יעקב סופר פעם

בא המלאך שממונה על הנשמות אמר לו אני שליח מן השמיים לקחת את הנשמה שלך בוא אומר לו מה אני צעיר מה יש לך ממני אומר לכפר על עם ישראל אני צריך תעשה וידוי תבוא איתי כך חיים אמר לו חבלי יש לי עוד עבודה אני צריך לגמור את הספר שאני כותב הכל כל תלמד את עם ישראל תיקח מישהו אחר צדיק אחר אמר לו המלאך טוב למי אתה רוצה שאני אלך למי תלמד אותי אמר לו לך לחכם יחזקאל עזרא היה שמה חכם יחזקאל עזרא בששנו לדוד לך אליו

הוא צדיק שיכול לכפר על עם ישראל אותה הלך המלאך לחכם יחזכר עזרא, אמר לו, "גם כן יש לי עוד עבודה, דחילק, תלך מפה, אל תפריע לי." טוב, אמר לו, למי נלך?

אומר, "לך לרבי יצחק שרם, תנסה אצלו." וזהו. מחרת בבוקר בעל כף החיים היה מתפלל בשול דוד וגם חכם יחזקאל עזרא היו מתפללים ביחד אומר לו חכם יחזקאל אברהם מה שלחת אליי אין לך בושת פנים שלחת אצלי את המלאך אמר לו מה נעשה אני אשלי עוד עבודה ואתה צדיק גמור אמר לו אני גם אשתי עבודה אומר טוב מה עשית אומר שלחת אותו אומר שלחת אותו לרבי יצחק שרם לא עבר זמן שאמרו שרבי יצחק שם נפטר אותי >> אפשר להסיג את זה >> אפשר אפשר >> אני אעשה

אישור למטה אישור >> אפשר לכבוד וזה לא יעשה זהו זה לא הולך זה לא ככה זה לפעמים אפשר לדעת שיהיה תמיד גזרות טובות >> הנה עכשיו העיקר זה עכשיו לצום בערב פולים אתם יודעים לחקנוס את כל היהודים וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים גם אני והרעותי צום כן רבנו הארי אומר, כל שנה מתעוררת אותה קליפה של המן צריך לעשות תשובה חזק, להכניע אותה. לכן צום תענית אסתר עכשיו יוצא ביום שני ביחד תשובה אדירה תעשה בכל המקומות הרי פורים בדרך כלל בערב פורים פה בירושליםזה

זה דווקא זה פנוי אצל הכל ה פרוזים בכל העולם זה ערב א >> קריאת המגילה >> קריאת המגילה בלילה קוראים מגילה אפולו >> שנה שעבר >> ביד שנה שעברה כולם היו ביחד אז אבל בכל זאת צריך לאסוף את כולם ולעשות בבוקר אני פה את התהילים עושה ב-1 בערך מחר יש מה כתוב במודעה >> אה >> כתוב ב-1 כן עושה את זה מוקדם את התהילים למה כי יש הרבה גרים בביתה גרים מחוץ לעיר כולם רוצים ללכת לבית איך אני יספיק לגמור להם את כל התהילים אז אני

עושה להם מוקדם שאני אצליח ללכת כן וגם בינתיים אז אל תגלה לציאות משה אבל יהיה אולי שקית יהיה פרצוף יש מביאים דברים יפים א >> כל שנה >> כל שנה אני מביא למה איך אני אמשוך שיבהו כן עכשיו הוא צוחק את התימנים יבואו יבוא גדולה יכסה את האוטובוס אתסה את הכרטיס אני אבוא אתה צוחק בחפנס איזה כך חצי ש >> מי לא יודע למה לא יש >> לא משנה עכשיו צריך העיקר שנעשה התעודדות >> בפרט פורים מה יש בקשות כתוב כל הפושט נותנים לו על ידי

שנעשה צדקות דברים טובים אז בעזרת השם יהיה ישועות גדולות >> כתוב במדרש אסתר הבא במנות הימים האלה עשה המלך משתה גדול לכל שרה ועבדיו אמר רבי יצחק נפחה מן הרשע בעלילה גדולה בה אמר לה אחוורוש תשמע אלוהם של אלו שונא זימה לא ראית אומר לו מה קרה במדיין 24,000 הלכו תעשה משתה גדול, תן להם פיתויים, תשקה אותם יין, תצליח עליהם, הם לא יהיה להם, הם לא לומדים תורה ומצוות ואז נצליח עליהם. טוב, מרדכי היה מכריז, אסור ללכת לסעודת אחשוורוש, אבל זה קשה.

כמה הלכו? 18,000 מעם ישראל הלכו למשתה ושמה נתקלקלו. מיד עמד צרו של עמלק ריבונו של עולם אתה רואה בוא תראה מה שהם מאמינים עיניים ותראה מה מה שהם עושים אמר לו השטן מספיק לך תורה בעליונים אמר לו אבל מה תורה מה תהיה עליה מספיק לך למעלה מדו תורה לא צריך למטה אומר הקדוש ברוך הוא איך יעשו מעשים כאלה אלה נהנו מסעודותו באותו שעה התורה לבשה >> בסדר אותה אותה שעה תורה כתוב נבשה שק אמרה והתחילה לבכות מלאכי השרת צעקו ריבונו של עולם עם ישראל בתלילים מן

העולם אין עולם אין מי שיחזיק את העולם אמסו הלכו עוררו את אליהו הנביא שיש גזרה קשה בא אליו הנביא רץ אצל האבות סיפר להם הלך אליהו אצל משה עמד על שפת הירדן רק משה משה עם ישראל בצרה אמר שאל אותה משה יש צדיק למטה אמר כן מרדכי יהודי תבדוק אם הגזרה נחתמה בדם בדק אליהוור הרע עדיין לא נגזרה בדם בדם לא בדם אלא בתית אם ככה אפשר להתפלל אני אתפלל למעלה אתה למטה ונבטל את הגזירה וכך היה איזה בלילה ההוא נדע שנת המלך שנה שנת מלכו

של עולם גם נדידה שנת המלך אחשוורוש באותו לילה חלם חלום בלהות בחלום את המן עם הילדים שלו רודפים אחריו עם סכינים זה נותן לו בעיטה זה רוצה לצים בו חרב הוא בורח צועק התעורר עוד הפעם עוד פעם יושן איזה פחדים נכנס לו כשקם עליי אמר אולי מישהו עשיתי לו טובה ולא החזרתי לו עשה לי טובה ולא החזרתי לו לכן קראו לסופרי המלך אלה בני המן שיביאו לו את הספרים וימצא כתוב על בקטן ותרש כתוב בקטן או תרש הם רשעים בני המן הם כתבו או למה מספק

לא מגיע למרדכי מתנה כל כך גדולה כי הרגו בן אדם מספק באך ועשה את זה בקטנה ותרש >> תא' לקחת בקטן נהיה בקטנה טרש זה דבר פלא איך אחשוורוש עזב את הדבר הזה אם אדם יציר איזה מלך גדול ממוות הוא לא הוא לא ילך אצלנו ישר שכר ידבק אליו יגיד לו בוא בוא על ידי >> שום דבר כאילו לא היה ולא נברא הכל זה עילת העינות הקדוש ברוך הוא סידר את הכל שהקדוש ברוך הוא רוצה שזה יגיע ביום שצריך אז ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות

אמר לה אם אחרשתחרישי למה היא הייתה פחד נורא אומרת היא צמה איך היא אמרה אףני ונערה צום כן כולם צמו שלושה ימים זה 72 שעות היא אמרה אני עצום כן שעות 70 שעות >> היא אמרה אני עצום 70 שעות פלא פלאות למה שלא יעלה לריח בפה בשלושה ימים בריח אומר אני עצום 70 שעות שלא יהיה הריח אז לכן אף פני ונעלותהי יצום כן באותו זמן אחשוורוש היה מוכב בסנורים היה רואה הכל מטושטש היה משתגע לא ידע מה לעשות מה כאילו מקבל מכות כש כשהכניסה אסתר בא

מלאך ויתה את ראשו ראה את אסתר נתרפה מיד כשקרא את המלך נסר נעשה חן בעיניו נתרפו לו העיניים מיד ויש את המלך לאסתר את שרבית הזהב פלא פרעות תראה איך הקדוש ברוך הוא מסדר לנו את העניינים ואז הייתה ישועה גדולה גדולה גדולה לעם עכשיו הקדוש ברוך הוא שולח לנו איגרת כל חג פורים יש איגרת האיגרת של השנה כבר ראינו אותה התחילה להתבצע זה לא דבר פשוט עכשיו ההיגרת כל שנה יש את האיגרת שלה והכל זה עילת העילות. אמר חכתי לכם מה שסיפר הבעל מה שהיה עם

הבעל שם טוב.

הבעשב טוב היה באיזה בית והכינו לו מכל טוב שבעולם כיבד אותו בעל הבית מה לא הביא לו גם כן כל מיני א מלפוף כזה של דג מלפוף כן הכין לו ממש דברים יפים מאוד עשה לו דברים יפים אז הוא אמר לו, אמר לו לעשיר הזה, תראה יש פה עוד איזה יהודי עשיר שגר אצלכם, אני ממהר, אתה כשזדמן לך תיתן לו את המכתב הזה, אבל אתה אומר לו, אין בעיה שם את זה באחת החליפות שלו, שכח שנה נזכר. מה? למה הוא נזכר? ירד מהנכסים שלו לגמרי.

היה מחפש בבית איזה כסף לעשות חג. לא היה לו כסף. מחפש באחד החליפות הוא רואה את המכתב הזה. לפני 14 שנה היה פה בעל שם טוב ונתן למסור את זה לאותו אחד.

ואיך שוכחתי עד עכשיו. לקח איתו את המכתב, עכשיו הולך לבן אדם, אומר הטוב מאוחר משלו בכלל. הלך לבן אדם הזה, אומר, תשמע, אני מבקש ממך מחינה, אומר, לא צריך זה אומר, תראה לפני 14 שנה וזה טוב נפתח נפתח פותח רואה כותב לו הבעל שם טוב, בן אדם שמוסרה לך את הכתב הזה עכשיו הוא ירד מהנכסים שלו. אין לו כספים, אין לו כלום.

תעשה טובה, תחזק אותו, תעניק לו. ראית? אז הוא העניק לו, תראה, הוא הבעל שם טוב ידע שהוא ישכח והכל מסודר בעוד 14 שנה היה צריך את הכסף. זהו זה.

הקדוש ברוך הוא שולח לנו איגרת פעם בשנה, אומר לנו, תענו באיגרת הזאת, תראו מה ראו על ככה ומהגיע עליהם. יש אנשים קוראים את המגילה, נכנס מהאוזן הזאת, יוצא באוזן השנייה, מפסידים את השפע, את האמונה, את הביטחון המגילה נותנת לנו הנהגה. הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם לטובת עם ישראל. כל מה שרוא עם ניסים ונפלאות איך שזה קורה בעולם אנחנו כאילו חושבים זה זה לא זה הכל עילת העילות וסיבת הסיבות זה פלא פלאות החתם סופר אומר המן הרשע הציע למלך להרוג את שתי למה כי הייתה לו

בת הוא רוצה שהבת שלו תתחתן עם אחשוורוש אתה מבין זה הראש שלו אבל מה נהיה בסוף בקטן בתרש רצו להרוג את המלך והוא לקח את את אסתר והתגלגל הדבר עם מרדכי וזה מה שנהיה כל הלילה הוא וזרש קלבתה היו מתכננים איך לטלוט אותו ובבוקר הוא בא עם העצה הזאת ואז הנה באותו רגע שהוא בא, אותו רגע אמר המלך, מה לעשות מה נעשה עיקר גדולה אמרו לו לא נעשה דבר והמן בא הכל זה עיתוי הנכון והזמן הנכון פלא פלאות איך שהקדוש ברוך הוא עוזר לעם כל רגע

ורגע עוזר לנו מלמעלה בסדר כן אנחנו נלך למגילת אסתרים תורה שלי תורה בס מסוד של התורה הלאה קר כמה פסוקים מהמגילה איפה אנחנו מאיר?

פסוק יג פרק א' פסוק יג >> פרק א' רק התחלנו המלך ויאמר המלך חכמים יודע העתים כן דבר המלך לפני כל יודע דתי מה זה יודעי העתים? חוקים או את הזמנים? אמר להחמי בני שכר אלה יודעים יודעים לקדש לעבר שנים חדשים בני שכר יד >> והקרוב אליו כך שנעש עד מה אתה תרשיש נרסמו זהנ ממוכן שבעת שרה פרס ומד די רואה פני המלך היושבים ראשונה במלכות קרוב אליו לערוך דבריו בפניהם אלה קרשנה שת כדעת מה לעשות במרכב שתי על אשר לא עשית את מה אמר המלך

אחשו ביד הסרצים ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עבדת שתי המנק כי על כל השרים על כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשווש כי יצא דבר המלכה על כל הנשים הבתה לשון עוון כי צא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באומרם המלך אחשורוש אמר להביץ המלכה לפניו ולוב מה שבזתה את המלך כל אנשים למסד בעליהם בעיניהם כולם מדו ממנה אז איך כתוב פה? המלכה ושתי ושתי המלכה והיום הזה תאמרה אז מה להבזות בעליהן בעיניהן מה זה בעיניהן >> מה אתה אומר

אלא אומר שהמן היה פוזל היה כל רגע פותח עין וסוגר שצ'וסק מה זה >> צ'פשוס >> כל רגע פותח סוגר עין אז אשתו כשאתה מדברת איתו היא מה קוראים לה זרש זרש זרש כלה שתה מדברת אז הייתה עושה לו בעין צוק אל תדבר איתי דואגת לו בעיניים אבל גם היא לא הייתה יכולה בכלל לסגור עין ולפתוח אז הייתה לא עושה לו באצבע לדבר מים בב מה נעשה והיום הזה תאמר לה שרות רשו בני שמ דבר מלך די בזון ערבה בזיון יש בזה אם על המלך טוב

צא דבר מלכות מלפ כתבת לפני המלך למלך לרעותה הטובה ממנה ונשמע פתגם המלך שיחס בכל מקר רבי לכל אנשים יתנו יקר לבעליה מגדול ועד קטן >> וית דבר ביני המלך עשה מלך כדבר ממוכן רבותינו דרשו מזה ויעשה מלך כדבר ממוכן לפי איך שאדם מכין כך עושה לו המלך לפי הכנה מעשה מלך כדבר ממוכן אתה תכין יהיה אתה לא מכין לא יהיה ושלח ספרים כל מינות המלך אל מדינה מדינה ככתבה ואל עם ועם כישונניות סתורר בהבתו ומדבר כי כלשון עמוני אם היא ממקום אחר ממרוקו לא יקפו

אותה לדבר פרסית משניות וקודם המשנה זה הצדקה שביל אתמול כן >> היום הלימוד נשב בת שלמה בן אסתרפי בתחנה >> כפי בת חנה יוסי יוסף לוי בן פחה ודוד >> נשמת יצחק ג'ילבר בן מנחם מרים בר סנטלט משה בן שולמית שלמה סמון בן רינה עוד פעם בתרג חי מישהו נתח בת >> נוע בתחי בן קורין סלים בן רחל >> נחמן בן רינה בנימין בן >> בנימין בןסטבת סולטן >> חרדה בת >> סולטן ב אנחנו כריתות פרק ה משנה ד' חתיכה של חולין וחתיכה של קודש היו

לפני שתי חתיכות בשר אחת חולין אחד קודש ואכל אחד מהן ואין יודע מאיזה מהן אכל חושש אולי אחד של קודש ומועד בקודש פטור מהשם תלוי.

רבי עקיבא מחייב והשם תלוי. מספק. אכל את השנייה. או אכל את הראשונה עכשיו אכל עוד אחת.

מביא שם ודאי. >> אכל אחד את אכל אחד את הראשונה הוא בא אחר ואכל את השנייה. זה מביא השם תלוי וזה מביא השם תלוי דברי רבי בעקיבא רבי ש אומר שני מביאים השם אחד יהיו שותפים >> כן השם ודאי הוא רוצה לעשות רבי יוסי אומר אין שניים מביאים השם אחד זה לא אין תנאי מועיד בחורבן שבעל חטא יאללה חכו >> או כדעת חכמים ששניהם פטורים או רבי עקיבא אחד מביא השם תלוי אבל אחר כך חכמים שלא מביאים משן תלוי על ספק מעידה שנה ה חתיכה של

חולין וחתיכה של חלב אכל אחד מהן ואין ידוע איזה מהן אכל מביא השם תלוי שתי חתיכות, אחד שומן, אחד ואחד חלב אחד מהם, אני לא יודע איזה מהן אחד מביא שם תלוי, אכל את השנייה מביא חטת אכל אחד את הראשונה ואכל אחד את השנייה זה מביא שם תלוי וזה מביא שם תלוי. >> רבי שמעון אומר שניהם מביאן חטת אחת.

רבי יוסף אומר איך פעם אין שניהם מביאים חטת אחת? אין שותפות. השם אחד רבי יוסף כן גמרא שבי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמוד שמחו שבריכי שאין כל ניס ש כמו שמ כתוב גית בו יומם ולילה אדוני אלוהנו ערוב כמתחי תזרמרתי כי צוד חלום תורה בלימוד אדוני מציון נושה שמיים דף מט ת בליסטי עוד >> היום זה היהורגי לוד 12 לחודש אדר יום טוב לישראל נקרא יום טריונוספי שבו נהרגו שני האחים הקדושים שמעיה ואחיה היום גם זה יום פטירת רבי ידל קווינקה ‏Ja. נפתח דף מט

מאיר פתרת טוב תנא רב ברחנה כמ דרב שמה הגענו בבוקר תנ רבה ברחנה כמדר כבסה עצרת ששחטן לשום אלים >> כשרים אבל ולא עלו לבעלים לשום חובה זה לא כבסה לא לשום כבסה עצרת אמר לרב עלו ועלו השנה רבבר חנק לפני רב כבסי עצרת ששחט אותן לשום לא לשום כבסי עצרת שחטם לשם אלים של עצרת כשרים אבל לא עלו לבעלים לשום חובה כלומר לא יצאו הציבור ידי חובת כבשי עצרת אמר כמו שלמי נדבה יהיה אמר הריני שוחטה לשום אלים אמר רב חז מסתברהם מן תדב הנה

עכשיו זה >> כן כבש בן שנה ראשי תיבות כבש כבש בן שנה שנה >> אלים >> אלים זה בן שתיים ממילא אתה יודע שאלים זה בן שתיים אומרים שנה חודש >> אם עבר כבר שנה וחודש זה כבר שנתיים לש >> צריך שיהיה בן שנה >> אמר רב חז מסתברהם מנת דרב בכסבור אלי הוא שעתה שום כבשים מה שרב אמר אמר לרב עלו ועלו ויצא בהם ידי חובת כבסים זה דווקא שהוא סבור שהם אלים ושחט אותם לשם כבסים ובאמת הם היו כבסים הוא חשב שהם אלים ובאמת

הוא שחט אותם לשם כבסים ובפועל הם היו כבסים מה שכתוב ששחתן שם אלים לא שאמר כך בפיו אלא שככה הייתה מחשבתו אבל בפיו אמר לשם כבסים אמרב אמר רב חזדה עוד הפעם הסתברה מדרב בכסבו אלים ושחטה לשם כבסים בזה כן עלו שהרי כבסים לשום כבסים נשחטו באמת הם כבסים הוא חשב שהם אלים ובפה שלו הוא אמר לשם כבסים לכן עלו אבל כסבו אין לי מושח שחטן לשום אלים חשב שזה אלים שחט אותן לשם אלים ממש כן לא יצא לא יצא ידי חובת כבסים למה עקירה בטעות

אביה עקירה הוא עקר בטעות מהכוונה הראויה >> ואביה עקירה ולכן זה לא עולה לו שי אומר כגונעי דיב ידע דכבשים נינו אבל שחיטה הוא לשם כבסים ורבא אמר עקירה בטעות להביא עקירה אם עקירה בטעות מהכוונה הראויה היא לא נקראת עקירה ועולה לה לעצם המעשה כלומר עולה לו בשום כבסים עצרת >> אמר אברם מוטבינשמעתה הקשנו על עצמנו מהמשנה מה כתוב שם?

הכהנים שפיגו במקדש מזידין חייב השוגגין פתורין >> אמרנו הכהנים שפיגנו חשבו בהקרבת הקורבן לאכול אותו חוט זמנו זה נקרא פגו לשחוט אותו להקריב אותו אז הם פיגלו במקדש בחוץ זמנו מזידין חייבים לשלם לבעלים מהקורבן למה זה לא עלה לבעלים שוגגין פתורין בתנעלש פיגולן פיגול בבריתה אין הקורבן א >> אפילו בשוג פיגול >> הקורבן לא ענה לשם שם חובה איך היא דמה מברת הגמרא אפילו כששגו הוא לא עלה לשם חובה איך ידמה הילמה דדה דחטעתי בקחשב ב לשום שלמים ה שוגגים מסידין הבו אם מדובר שפילו הכהנים

אם נאמר שהם מדובר שידע הכהן דחטתי וחשב בא לשום שלמים חשב להקריב אותה לשם שלמים זה לא שוגג זה מזיד >> ה שוגגין מזידין שינה במזיד שינה את הקורבן אלא לו כסבור שלמים הוא וכאן מחשב לשום ולא יודע ש חטת וקטנה >> פיגולן פיגול על מה עקירה בטעות אביה עקירה ולא עלתה לו >> זה לא עקירה עקירה >> זה רבה רבה >> רבה אמר לא הייתה עקירה מה אתה רואה עקירה בטעות אבי עקירה אמר לי הביה לעולם דע לחטאתי בת מדובר שהכהן דע חשב בה לשום

שלמים ואומר מותר חשב בהמת לשם שלמים ונזיכה עקירה מדעת שזה עקירה לכל הדעות אבל הוא חשב שלשנות כוונת הקורבן טועה בדבר שלא טועה בדבר הוא לא מזיד הוא שוקק ולא עלו לא צריך לשלם לא לא >> אה פיגול זה בסדר מתי רבי זנערב תהיתי דורון >> ולעולם עקירה >> אתמול לא באת אה אתמול היית נכון >> אנג'ל זה >> גם אני לא זכיתי לו אי אפשר לעולם >> מטיב >> מה עכשיו אי אפשר צלצלו בית חולים בוא תציא את אשתך אחי שורודית לא יכולה ללכת לכלום

בוא תציא אותו בגלל המלחמה אפשר דבר כזה >> לא יודע מה לעשות >> תגיד לי אי אפשר אין לי איפה לשים אותך איזה צער אתה היא לא לכתח טוב שדי שאני אעשה לה אינפוזיה לה את החומר >> השם יושיע ישועה גדולה >> אמן אממן מתיב רבי זרם רבי שמעון אומר כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות למדנו את זה למעלה ועלו לבעלים אתה רואה נקמיצו שלא לשמן >> למה זה לא דומה >> כן נכון הנה הגמרא מפרשת כשרות לו ועלו לבעלים לשם חובה שאין המנחות דומים נזבחים

הנה כמו שכבודו אומר >> מעשיו נוכחים עליה >> שה שהקומץ מחבת שום חשת שקומץ מלחת מחבת שום מרחשת את מעשיה מוכחין עליה שהיא מחבת רואים כולם זה מחבת זה לא מרחשת לכן הקומץ חרבה לשם בלולה מעשה המוכחין עליה שהיא חרבה אינה הרבה שמן בכל אלו אין המחשבה משנה את המציאות זה עולה אבל בזבחים אינו כן למה שחיטה אחת לכולן קבלה אחת לכולן זריקה אחת לכולן אין אין מעשה שמוכיח שזה עולה, זה חטא. אין >> זה לא מה שהוא עשה. >> איך ידמה? הנה איך זה מנחה

שנקמצה שלא לשמע?

אילמה דידהד מחתי. יודע זה מנחת מחבת וככה מ שומר חשתם ככה זה לא יכול להיות. למה? כי מעשה המוכחין מה יבוה מהקרקע עכיר לה.

איך? נכון מעשה המוכיחין אבל הוא עקר הוא יודע והוא עקרג >> עשה נגד עקר מהכוונה הראויה למנחה >> עשה אותם משהו אחר אלא לכסבו מהחשת היא וקמיצה לשום חשת וטעה באמת שאמר זה מנחת מחבתי >> אין לו כוונה >> לא היה לו כוונה לעקור בכלל דאחר הוא בזה אשר רבי שמעון דמעשה המוכיחין עליה הבעלמה עקירה בטעות אבי עקירה וזה פסול הנה ראיה קרה בטבות אבי עקירה קושיה חזקה >> אמר להביעולם דדעת דמחבתי באמת מדובר ידע קודם מחבת בכמית שומר חשת כאמרת כי מעשה המוכח מיה ועקר

טעמר רבה מחשבה דלא מנקרה פסר רחמנה שלא ניכר שיהיה נכונה אז את זה המחשבה כזאת מחשבה הזאת פסולה פסל אותה מחשבה דמנקרה ניכר לכולם שהיא לא נכונה מחוט ומרחשת או חרבה ובלולה >> אפילו שהוא עקר זה לא זה מחשבה שהיא לא מנכרה וזה לא פס פסלה התורה לכן ארו לבעלים לשם חובתם אבל בעל מעקירה בטעות זה עקירה לא מתביאים מפה ראיה שבעל מעקירה בטעות לו עקירה היא משנה איך הוא מלמד את הנשמה >> התמידין אין מעכבן את המוספים ולא לא המוספים מעקבים את התמידין ולא המוספים

מעכבים זה זה תראה מה זה זה דבר גם פלא פלאות יש לנו כל יום אדם בבוקר מביא קורבן התמיד בערב שני תמידים כהלחתן התמידין ויש לו אחר כך להביא גם קורבן מוסף >> כן בשבת אתם יודעים דין אין מעכבין את המוספים. מה הוא עשה? הביא את קודם מוספים אחר כך תמידין.

או אין לו אין לו אחד >> רק תמידין. פה מה אומר רש"י? לא בהקדמתם. הוא אומר בגמרא בגמר אם הוא רוצה להגד >> כן ראשי הגמרא תגיד שאם רוצים מקריבים תמידים לפני מוספים רוצים מקריבים מוספים לפני תמידים >> זה לא שאין לו >> רוצה להקדים אותם >> להקדים התמידין אין מעכבין את המוספים שזה קורבנות שקרבים במועדים בנוסף לתמיד ולא המוספים מעקבים את התלמידים למה גם בהקדמתם >> אתה אומר לנו >> לא של הבוקר קורבנה תמיד של הבוקר תעשה קודם מוסב אחר כך קורה תמיד אומר זה

רשע תמידים לא מבינים את המוספס לאתמ >> מי אמר זה שזה חוזר על הלילה אז מה אתה רוצה אז גם על הבוקר אז קודם תעשה מוסף ואחרי תעשה תמיד >> ולא המוספים מעכבין את התמידים >> אין מוסף זה לא נורא אפשר לצ >> אתה אומר אם אין מוסף אני אומר לך הם הקדים זה לזה >> אמרנו ברשע כבר הם הקדים פעם הקדים אותו דבר >> לא ברשע התמידין לא לא מעכבין את המוספין להקדים >> אז אז בסדר אז אפשר להקדים את המוסף לפני התמיד זה בסדר

שבן ולא המוספין מעקבין את התמידין.

אה בוא נראה בוא נראה. רבנוש >> אתה צודק. >> ולא המוספין מעקבין זה את זה. הנה גם המוספין התמידים לא שייך להגיד לו התמידים מעקבים זה את זה.

למה? אין אין שני תמידים כדירבים ביחד. אחד בשחיט >> ואחד בין הארבעים. אבל המוספים יש.

לכן אומר ואין המוספים מעקדים זה את זה אבל אמרנו ולא המוספין מעקפין את התמידים מוספים מוסף אחד שני סוג >> גם יום גם שבת גם יום טוב מדברים על יום על אותו יום מדברים שנה זה לא כמו התמידים שבבוקר בצהריים מוש שב אחד ביום משהו לא מקפידים אין מגיע נוספים >> עוד בוא נראה בוא נראה הגמרא תסביר >> כי אם לא היה נוספים לא הקריב כבש בבוקר קורבן התמיד של שחר >> יקריב בין הארבעים >> בכל זאת יקריב תמיד שבין הארבעים כרגיל >> תמידי מה שהרב

אומר זה רבנו גרשום >> אז מה לא צריך להקריב עוד כבש בין הארבעים במקום בבוקר מה כתוב >> כמה זמן >> לא הקריב כבש בבוקר >> בכל זות יקריב של בין הארבעים לא לא תגיד לא הקרבתי בבוקר גם בערב לא הקריב >> אלא הקריב כבש אחד אבל לא גם של הבוקר >> אמר רבי שמעון אמתי יקריב תמיד שבן הארבים גם שלא הקריב של שחר בזמן שהיו אנוסין או שוגגין אבל אם היו מזידים ולא הקריבו כבס בבוכר לא יקרי הקריבו בין הארבעים. לא הקריבו הכהנים שהיו מזידים

בבוקר. בבוקר הם היו מזידים את התמיד שבין הארבעים. אותם כהנים.

למה כתוב בתורה את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הארבים. רבותינו דרשו כבש אחד תעשה בבוקר אז ואז אם עשית אז תעשה את הכבש השני בין הארבעים. מה זה? >> אם לא עשית בבוקר אל תעשה בין הארבעים.

כך תעשו רבותינו זה אחד מהקבת השני נקרא >> זה לא >> איך זה לא >> לא צחות נזכר >> אבל הם היו מזידים ולא יקריבו כבס בבוקר לא יקריבו הכהנים שהיו מזידין בבוקר תמיד שבין הארבעים >> אלא האחרים יקריבו צריך שעות >> לא הקטירו קטורת בבוקר יכטירו בין הארבעים כרגיל אבל לא ישלימו את הקטורת של הבוקר >> לא השלימו של הבוקר בבוקר עושים קטונת בערב עושים קטונת >> מה עשיתו מה עשיתו בבוקר מה עשיתו בערב כיום אחד אני יושב בתק סייס אני שומע אחד אומר מה

עשיתי בבוקר מה עשיתו בבוקר מה עשיתו בב לא מבין מה הוא >> אה כתוב מחציתו בבוקר מחציתו בערב אבל הפרסים הם לא יודעים להגיד חטא >> אז הוא אז הוא מהר מה עשיתו בבוקר מה עשיתו >> מחציתה מה עשית לא יודע מה >> מחציתה בבוקר זה קוראים לו חבני זה המינה >> לא פה הרב שרבי היה אומר על זה אומר הפרסים לא תשמע להם הם אומרים בני המן חו פני המן חפו אומר פני המן עשו רב שערי אמר לנו כן כן, הם לא יודעים להגיד, הם

לא יודעים. של ה >> לא התימנים יודעים התימנים יודעים >> המפרסים של היום יודעים >> הלאה הלאה זה רק לשמח את גואלך את השם קדוש למרדכיך >> אמר רבי שמעון ככולה הייתה קרבה בין הארבעים אה הנה כששלימו גם את הקטורת שלא הביאו בבוקר >> הנה חולק אבל האלו אמר אם עשו במזיד לא יקריבו בן ארבעים למה זה בטורת מסכים שגם במזיד עשו הקריבו בן ארבעים זה גם אומר רגע רגע לא לא יחצנו מהדרך לא טוב לא טוב לא לדבר פה גם כתובס שאין מחנכין אה זה

כש אם לא נתחנך המזבח עדיין לא עשו בעבודה חדש לכל הדעות כשלא יקריבו תמיד של שחר אז לא יקריבו בין ארבעים אז לכן אומר למה למה לא יעשו כך שאין מחנכים את המזבח הזהב אלא בקטורת הסמים שומע במנה שלם בן ערבעים ולא מזבח לא חולכים לראשונה מזבח העולה אלא בתמיד של שחר ולא את השולחן אלא בנחם הפנים בשבת ולא את המנורה חולכים לראשונה אלא בשבעה נרותיה בין הארבעים חייב אז להיות הכל היית אומר ולא את מזבח הזהב ראית איפה כתוב כל הכלים הרב דן של בית

המקדש כל הכלים עשינו את הפרשת תרומה >> כל כלי המקדש פרשת תצווה >> מזבח הזהב >> זה מזבח הזהב >> פרשת ה לא פרשת תצווה זה הבגדים >> בסדר רגע בשביל מה אני מדבר בשביל שתגיד אבל ראינו פתאום בפרשת תצווה זה המקום של זה לא פה זה היה צריך להיות איפה מזמח הזהב המזבחות שמה כל הכלים שם פה פה כל הבגדים חוזר בסוף הוא אומר לך מזבח הזהב למה הוא רוצה להגיד לך אפילו שזה מזבח הזהב שמה זה הקטורת הקטורת היא עושה את כל העניינים הכי

טוב. היא מסדרת את הכל. כל מה שאמרתי לך, כל הכוחות שלהם, של השולחן, של אהרון, של הכל >> זה הולך לפי הקטו.

זה הכוח שלהם. לכן הוא חתם אחרי הכל חותם את הכל בקטורת. בקטורת מסוגלת גם לעשירות. מה עוד?

>> גם כל הסגולות שלה זה על ידי התורה. זה לא פשוט. קטורת יש לה סגולות סגולות סגולות צריך שיקדם >> צריך שיקדם תורה קודם כל >> בשביל זה בתפילה שגם סברים על >> היא מסדרת את הכל >> לכן זה נקרא הר המור על שם הקטורת שזה העיקר ריחו >> לא יש הפרסים לא יודעים חושבים חמור פרסים >> עוד הפעם כל רגע זה בא עכשיו כן >> זה השבוע של >> עוד בעומנה מה יהיה איתי כלם היום זה לא פורים >> באו מנה רבי חיא בר אבין

מרב חסדה ציבור שאין להם תמידין ומוספין איזה מהן קודם וה אין להם כסף גם לתמיד גם למוסב אלא אומרים לך תשמע אנחנו יכולים לקנות עוד תמיד או מוסף מה יותר טוב איך ידמה שלכו לתמנים יביאו להם מה קרה להם >> ציבור שאין להם תמידים ומוספים איזה מהן קודם איך דעמה הנה תמידין דאומה ומוספין דאומה אם נאמר הברירה היא תמידין של אותו יום, מוספין של אותו היום אימר ככה למה פשיטה שתמידין עדיף למה דו הוא תדיר הוא מקודש זה גם התמיד הוא תדיר כל יום ויום וגם

כן הוא יותר מקודש מוסף הוא לא מקודש כלומר הוא בא מחמת היום >> לא מחמת עצמו אז פשוט שהתמיד שהוא תדיר וגם מקודש קודם למקודש בלבד >> אלא תמידין דלמחר ומוצפין דעידנה עכשיו מהס >> עכשיו מה יותר טוב תמידין עדיף שכן תדיר שיהיה לו למחרות דין מהמוספין עדיפה לו יום מקודש בגלל היום בזה הסתפ דקה הגמרא מנסה הגמרא לפשות בוא נראה אמר להמיד >> תניתוה התמידין אין מעכבין את המוספין הנה המשנה התמידין אין מעכפין את המוספין ולא המוספין מעקבין את דמידין ולא המוספים מעכבים זה את

זה איך ידמה הגמרא אומרת בוא נתברר אתה אומר לא מעקבין להמה דעתלה אם אתה אומר שד מדובר שיש לו גם תמידים וגם מוספים ולקדם המשנה אומרת מה הקדים קודם מסתדר הקדמתן אי אפשרניה מן העין שלא יהיה דבר קודם לתמיד של שחר תמוד מר והרך עלי העולה ואמר רבח העולה עולה ראשונה >> זה תמיד אין מוספים קרבים לפני תמיד אי אפשר לפרש כוונת הגמרא שתקדים את המוסף >> לפני התמיד >> אלא אלא הפשית טעה דרטלה >> אין לו ממון לתלמידים המוספים >> אוזה >> או לזה או

לזה בעיד אומ אם מדובר שהברים התלמידים של אותו יום והמוספים של אותו יום המי תדיר ומקודש >> תדיר עדיף >> בטח שהם לא מעכבים זה את זה יכול להביא מה מה תגיד למה אתה אומר במשנה שהם לא מעכבים זה את זה יכול להביא או את זה או את זה למה ככה אמרנו במשנה אבל למה תדיר הוא מקודש תדיר עדיף חייב להביא קודם את התמידין אלא ליו חייבים לומר דלמחר חייבים לומר שמדובר שהבררה היא בין מוספין של היום לתמידין של מחר וכתמ וכתנה במשנה אין מעקבין זה

את זה על מה כי הדד דנינו שווים ומה שירצה יביא תפשוט את הספק של רבי חיא ברבין >> היום של היום וזה של מחר ספק ספק ספק >> תפסות שיביא מהמשנה >> לא לא כתוב >> אמר להבי שביעים הם ומה שירצה יביא אמר להביא לעולם דית להן ולקדם באמת באמת מדובר שיש להם תמידים וגם מוספים שאלה איך סדר הקרבתם כרקע שיעלך שלא יהיה דבר קודם ותמיד שבין של שעחר מצווה ועל מה הוא זה לא מעכב אתה לא יכול לקשו את הספקספק נשאר אנחנו >> אומר שאין

איסור שחיטה וכמיצה לפני תמיד של שחר איסור הקטרה אסור להקטיר או קמיצה או שחיטה אין בעיה לפני תמיד של שחר אסור >> להקטירכתחיל >> מה זה מה שכתוב למצווה זה על זה >> כן למצווה >> על הקטרה לא >> לא להקריח את דוד >> מה לשחוט קודם לא >> לשחטזהודו אמר שזה לא מעכב >> אין מעכבין זה את זה מה שאמרת לי מנין שלא דבר קודם זה מצווה בעלמה הוא >> גם תדיר וגם מקודש ואתה אומר מצ איזה תירוץ זה >> הוא גם תדיר התמידים זה

מקודש ואתה אומר עליו לא זה מל מצווה בעלמה לא זה לא תירוץ ש >> תמיד אנחנו אומרים תדיר ושאנות >> תראה כל מצווה של שחר של התמיד זה מתחיל מהבוקר מעמוד השחר עכשיו לא עמוד השחר אתה רוצה להביא איזה קורבן לתאכל >> לפני עמוד השחר בלילה >> בלילה אסור >> תקורת לא קורבן תמיד זה מדובר ביום אבל אם יש לכולם למה להגדים את זה כך לפי הסדר תשמע >> טעות בטעות פוח פועתי מישה כן אבל אז מה אז מה זה מה שאמר מצווה ועל מהזה מה

זה בא להגיד חילה >> הכל גם על הקטרה לא >> גם על הקטרה >> ככה נראה לא >> לא ראינו הרב אמר שיש מפרשים שמסביר >> אל תפשוט את הספק שיש לו תמידים ליום נוספים למחר לא יש לו את שניהם >> תוס ביומה >> יומה כט של הבית אין פוחטים משישה תלאין המבקרים בשקת הטלעים למה כדי יהיה לשבת ולשני ימים טובים של ראש שנה כלומר חייב להיות תמיד שיהיה בנשקת התלעים כבשים בדוקים שהם בהמום >> שישה כדי שיהיה מספיק לקורבנות התמיד של ארבעה ימים שני כבסים

לכל יום אחר שלקחנו שני כבסים של היום שארו שישה כבסים היו שמונה שני ימים של ראש השנה שמה שבאו ביחד >> כדי לשבת >> ולשני ימים של ראש השנה שבאו אחרי שבת שחלו סמוכין זה לזה שה צריכים שיו מוכנים שישה כבסים שניים לכל יום איך ידמה שיהיו שישה כבסים בלשקת הטלעים שש שני ימים של ראש השנה הנה מדינה מדובר שיש לו כבסים לצורך הקרבת שלושה ימים תמידים סבים טובה הרבה יש יותר מה זה שישה יש גם מוסף וזה הרבה כל יום שני כבסים לתמידים בשבת עוד

שני כבסים למוסף בראש השנה 14 כבסים למוספים >> זה לא יכול להיות >> כןזהלא >> יכול להיות >> אלא עליו דלטלי אין ממון מה ש מה שדיברה הברלידה הזאת שבי שישה כבסים שהם מניין התמידים >> שמע מינה תמידין עדיף הנה לאולי עולם דיטלה וכי כאמר מה שאמרנו מינן התמידין צריכים ביקורת מהמומין אין פוחטים משישה תלאים מבוקרים משקת התלאים ארבעה ימים קודש חיטה ומני בן בגבגי תן לה בג בגמרא אומר מנ תמיד שטעון ביקור תמיד רק צריך ביקור תמיד שצריך ביקור ארבעה ימים קודם לשחיטתם אמר תשמרו

לי להקריב לי במועדו ולנן הוא אומר בעשור לחודש ויקחו איש צבית אבות זה של פסח והיה לכם נשמרת עד 14 יום השמירה שמירה מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה לעולם יש לו יותר משישה אבל למה דווקא הוא קבע? >> אבל רק של התמיד צריך ביקור.

כן. >> אז לכן צריך שישה. >> שישה מבוכר >> כי התמיד מעלים שישה. אמר לרבינ לרבשה הנשבעה אהבו בסים בלבד צריך לשמור כשחל ראש שנה צריך שבעה שבעה כבצים היום דעיקה דצפרה דתלתה דתלטה בשבתה מיד מחורת ראש השנה יום שלישי בשבת >> צריך >> לא היה לו איפה הם אחד >> הוא תעמיר דפני דמעלה שבתה תמניה בו תעמיר תמניה בו למה קדפני דמעלה שבתה של ערב שבת אומר לו קשה >> מה זה >> יום שישי >> צה >> אנחנו רוצים שישה למה שבת ראשון שני שבת

זה שבת >> ראשון שני בשביל שני ימים מראש השנה שש >> אדוני מה תעשה יום שישי אחרי צהריים לפני שבת >> ביום שלישי של מכן >> יום שלישי למה הוא אומר רק על הבוקר של בין 40 שנים שלישי >> לא כבר משך היום הוא יכול להביא >> ארבע ימים לפני כל העני >> נמצא ימים >> מבוקר כבר מבוקר של >> אבל בבוקר לא זמיפה >> מאיפה מבקר הוא צריך לבקר מה זה בא לו מבוכר מ אז אני אמצא כל הזמן מבוכרים >> אז אם לא אז

הוא צודק גם בן ארצך וגם למחרת צריך שלישי של הראשי אומר שלישי בבוקר קר שחזר ביום ראשון אחר פלאים מבכרים ארבעה ימים יכול להות זמענה שבת בסדר >> כן בכל זאת דמעלה שבתה לא קשה למה דלבטה דקריב כעמה חשבון זה לאחר >> מה שאני אומר לך תספור שיהיה לך שישה זה אחרי שיקריב שזה >> אבל מכל >> לא מחשבים אותו >> בכל מקום שבעה הוא >> שרת בשבעה >> אל תנה בעל מכא בימי חול רגילים תמיד צריך שיהיה שישה כבסים ומה כדי לשבת ושני ימים טובים

שלוש שנה סימנה בעלמה >> כמו שבת ושני ימים צריך לשישה נקרא מדבת לא קטן לשבת ולשני ימים טוב בשור שנה כדי שמעמינה לעולם צריך שבעה לא שישה לאצך שבש >> כן אבל לא פשטנו שמה >> מה פירוש המשנה מבין שמדובר אומר שזה תמידים אין את המסכים שאם לא הבנת הבק פהזה האלה כן מבחן לכם את הארץ בוטנים מושקנים בפנים >> זה פיסטוק >> אתה לא עושה מבחן >> גואל מחר מה >> אין לו עבודה עכשיו כשמכין ציצית ותולחות ציצית בבגד >> האם מברך על השיעתה?

>> לא. >> רק שלובשים מברכים. >> זה המסקנה שלו. >> זה לא מחלוקת.

>> יש אומרים שזה >> זה ברמינה >> לא מחלוקת כסדעתך מסקנה. כסף קדעתה מברך שמברך מסכנה לא מברך >> אבל למה לא מברך >> כי העשייה שלה זה כבר שהוא תולך וצאת בבגד זה עש המצווה זה הגמר זה העצוב >> אה זה מחלוקת מי >> מה אם לברך >> בין מי למה >> בין זות השמות אבל מי שאומר מצוות ג מי שאומר מצוות מנה >> קודם בם בליקרו כן הבין הגמרא רב נחמן רב חזון אני חושב הוא שאל אותו למה זהמינה במסקנה ביתה >> מה כתבת

מך שלא לברך כתבתי לא מחלוקת >> כל מצווה שיש לך אחרי הציווי לא טברים לא >> נכון לא יודע למסקנה באיזה אופן הקונה ציצית מגוי? הציצית כשרהחנות >> סוחר נשים האם חייבות בסיסית >> הגמרא אומרת המסיצית ואז את המצח חובה זה רק ביוםית לא בלילה מה אומרת מה אומרת למסקנה בשיצית בתקור סבר חובת תגיד חובת >> נשים חייבות בציצית >> רק בקות שמחכמים לחבש לחבש >> לא יש מישומר שהיא שעה ריבת חכמים זה חכמים >> היה המעשה >> של מה שאלה מה דורשים >> יש מישהו

אומר שלילה זה זמן ציצית גם כן >> כן היה שצ >> רבי שמעון לא מברך את רבי יהודה אחר כך >> יש לך פה יחיד ורבי מתי כשיש יש לא יש רבי שמן לא רבי שמ פותר >> מה אומר מחלוקת מי שאומר שלילה זמן ציצית חייבת מי שאומר שלילה לא זמן ציצית פטורה מה זה כס לאישה? >> זה מצוות לא תעשה הזמן גרמה או לא?

כל מצווה עשה שהזמן גרמה אישה פטורה >> שהזמן גורם כמו תפילין ציצית זה מחלוקת אם זה זמן גרמה או לא יודע אם זמן גרמה זמן גורם אם בלילה היא גם חייבת אם בלילה גם חייבים זה לא הזמן גרמה זה לא הזמן גורם גם בלילה היא שמים ציצית הגברים בפרט התימנים הם צמים בלילה חוץ מליל חוץ מליל גיבור ב >> כן זה כולם שנים אני צלית גדול אתם בלת שבות וזה >> ולמה באמת שלאום >> מה לא >> אתה לא תמני >> הוא לא תמני >> לישון

ראשון עם זה >> בתפירו בערב שבכן כן כן כן כן כל תפילה גם כן זה הביתה עוזרים זה כן יוצאים בקלצריך לנצב אם אתה אומר >> גם בערבית ערבית גם >> כן שיח ציבור בערבית בצבת סימנים לא יקום להתפלל אמן על טלית >> לא זה רק שני הציבור אבל בלת שבת כולם >> כולם כן >> כולם יוצים זה בבית כנסת הביתה מה ששם יותר >> באר העניין הלאה הלאה בהטעם רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונסו של תכלת מה פירוש תצית ציצית לבן לא

לבן הרמי >> מי שלא עושה ציצות לבן >> למה זה מצויח של מיליון >> הלבן מצוי שבת שם באמשל למלך שמעבדה צו חוק חד אמר לו מהיכן למדנו שחייב אדם מברר בכל יום 100 ברכות >> אלוקיך ממך תביא עוד שני טעמים אל תביל התוספות אומר מהבש >> התוספות אומר שמה בעדש זה יצ >> מה ישה אותיות בפסוק >> כן זה התוספות זה רבנו תם ששואל מלא מה שומע את הגמרא >> זה תלוי אם זה בארץ ישראל או בחוץ לארץ שם צריך שמה מניח גם בעזרת השם

שמה >> הל שכר בית ל20 יום חיה במזוזה לא >> לא תלוי לא ארץ ישראל חייב משום משום ארץ >> אה ל20 יום גם >> בחול פטורץ ישראל חייב >> שכתי את הוצאת של הפסוק 100 >> אבל למדנו על חודש חודש אמר לא היה אחרי 30 מהשם 20 רבנו זה של פורים שלו >> שערים שלך לא של >> איך כתוב בפסוק למה אני זוכר ב תמיד צריך שיהיה זה לא שלי הבית אבל זה רק בחרץ ישראל חייב >> בגלל ביתוץ לארץ כל 30 יום פתאום רבי

חנר >> כתוב ביחזקאל כל נבלנה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים וכי ישראל כן יאכלו רבי יוחנן >> כן מה הוא כותב לא יכלו הכהנים >> רבי יוחנן פסוק הזה ידרושו שהתרת להם >> במקדש התרת עליהם למה הוא אומר צפס רבי יוחנן אומר יוחנן אליהו הנביא בעתיד >> רבי יוחנן אומר שהפסוק הזה התפרש על ידי אליהו הנביא לעתיד רבי >> יוחנן אליהו הנבי >> רק הכהנים זה נבלה מה אתה רוצה מליקה מה זה מליקה >> זה נבלה >> מדיקה אני יודע >> הייתי אומר

שגם במדינה מתיר להם ממש זה לרבנה זו מחלוקת רבנה ורבי יהפירוש מילה על ידקה מה זה מה זה מדי חותך לה את המור זה נצא עבר זה לא עבר >> הרב היה רשום משהו קה שלאפה אני לא יודע כוחים שאוכלו או לא יודע לא יודע >> מניקה כהנים הלו בבית המקדש הם עושים מליקה >> והם אוכלים את זה זה או מקריבים את זה לא משנה זה רק בריקה בעוף >> בבית המקדש רק מגליקה כשר בעוב נכון נכון >> הייתי אומר כמה שהכהנים יש להם מליקה בבית

המקדש >> גם שהם עושים לעצמם עוף בבית יכולים לעשות מליקה בעצמם גם עושים מליקה >> בעצמם הייתי אומר יעשו גם לעצמם כמה שמע לאן לא אפילו שהם גרים בצלפון רק בד רק ב >> גם הם אוכלים מותר להם על ידי זה המצווה כתוב מושל >> מה מינור >> זה מסביר את האור בהמה >> לא אין בבהמה מניקה בעולם לא אבל זה לא מסביר את העניין של >> כתוב בכל נבלה ותרפה מן העוף ומן הבהמה לא אכלו הכהנים בסדר נבלה ובהמה זה מובן אה עוף >> מה

זה אומנבה בהמה >> לא העיקר זה בא בשביל הקורי >> שלית >> איפה אתה רוצה לתחזון >> מה אתה עושה מחלוקת יש בלילה ג זה מחלוקת שני רבי שמעון מה זה 100 >> יש עוד הרב יש דעת רבי יוחנן פה >> שמה >> רבי יוחנן פרשה הזו פשוט זה עתיד אליהו לדורשה זה רבינה זה מה שאמנו רבי כן >> תעביר שמה תעביר >> הלכות שישים >> בטח יש כאן מצוות צריך לסוע עד שמה סיימת את המבחן חיים >> סיימתך אשתם ט סימן קנט הלכה טן מה

קרה היום מחפש שיש לי רגע הלכת ח >> חבית שיש במים מניחה על ברכיו ונותן ממנה לידיים מטה אותה על ידי ע >> כן כל פעם נענע אותה יש אומרים אפילו רק פעם אחת נהנית ומתה זה בסדר ואם הייתה מוטב הארץ שלא על ידי אדם אלא מאליה והמים מקרחים ממנה או שעומדת והמים יוצאים דרך נקב שבא ונתן ידיו שם לא עלתה לו נטיילה צריך כוח גברה >> ואם הייתה ברזה בנקב והסירה וקיבל המים על ידיו חשיב שפיר כוח גברה וצריך להחזירה ולצירה בכל שפיכה בשפיכה לפתוח

לסגור לפתוח לסגור ככה >> יהיה כוח גב ‏Kam שלנו זה מועסגר שם כלי אם בדרך של החבית ישן כלים שחלק מהמים לצי כן אבל זה כל הילדים שרות מה שת למה שוא נגיד שונה תוך למטה למה שבותזה שמר שמי קליפ איזה קליפ >> הלכה י של >> תזכרי מצוות >> ברזה היום הרב שמקלי אם הוא פותח את הסבר את הברז מה שיש לנו המכלית עצמה זה כלי >> אם זה מחובר למכלית אבל היום אנחנו מחוברים למכלית >> בעיה קצת דיברנו על זה במטוסים בכל המקום שאתה

יש מכוניות היום יש גם בסוכה אני הביא לך ארון אם יש בפנים מכל של מים ו ומזה שמעת איך תעשה בסוכה >> אם פותח מים חמים זה יוצא מהדוד >> מהצינורות בדרך זה כלי או לא כלי איזה איזה בבית מים חמים >> אה מים חמים לאצים בים חמים מה זה חמים אסור לדון במים שהיד לא סולדת בהם? ודאי הצולדת בהם אדם לא ות מה הם פושרים אפשר להש לפעמים חור אפק הברזים באים הצמרת של הברזים המקור שלה באים מכלים ברכות מאיפה כולם בול מוביל הארצים מאירובה

לא מעבר נגב ששמה רצים לצר שהדר מחבר לך לא ששמים נגד להשעת אלי שיתון אם יצחבית מניה מים והלך וישב לו והחבית שופכת מים כל היום ונתן ידיו ממנה עלתה לו נתינה >> איפה כוח גבר >> זה נקרא יטה אותה >> יטה אבל היא בא ליטול בצ >> חבית חבית כיל היא שופכת מים >> היא קריאת מו >> צריך כל פעם כוח גבר כל פעם שנותן הוא אוכל בוקר צהריים ערב פה היא שופכת מאליה כל היום בצהריים >> פה הוא עשה מעשה בגוף החבית זה לא

רק ברז הסיר את המונע >> זה יועיל לו עוד שבוע ימים גם >> איך בחבית תהיה שבוע ימים >> שמטפטפת לא מ >> הכל כשרי ניתן מים לידיים אפילו חרה שותה וקטן גוי נידע כולם כשרים נדע איך לא לבעלה והי קמד אמר דקתן פחות מגיל שש דינו כקוף וקוף לא טוב לנטלת ידיים צריך רק כן מה יהיה הדין אבל קוף יעשה לשלוח מנות יש לך בפרס בספחות היה להם קופיקום היו אומרים לו לך משפחת ניסן תביא לו משתוח בנות >> לא אני לא צוחק אתה יודע

>> שאלו את זה צרב זילבר שטיין הוא אומר שזה מועיל >> ממש היו יפים לא סתם >> אומר יפים היו הקופים פה >> היו דומים לפרסיתי >> לא כן הוא אמר מ שזה מועיל >> מה >> לא שמעתי על זה >> מתי זה היה >> לא כנראה זה חיפש את קוף הביא הרמבם מהשון >> אם מקוב נותן מים לידיים יש פוסים שאין כך כוח גבבים עשירים כוח נותן ונראים דבריהם כל מקום משתחמיר יש מחל >> בובם נתן לו כוף דעת המגן אברהם עבד ד עלתה לו

נטילה >> ודעת העליה רבה שיחזור ואיתו לידה בלא ברכה >> הבן איש חי כתב צריך כוונה ולכן אין ליטול מקוף >> להתיר אף לכתחילה ליתון מקוף >> ואפילו באופה שגם הנוהל לא התכוון העניין עליו טוב טוב מפיד נטילה משאר בעלי חיים הסתפק על הכסף משנה מה יש הבדל בין פי לקוף >> קוף הוא מחכה את הבן אדם >> מפיל גם אם אתה מהלך אותו >> אבל לכתחילה מה אדם ילך איתו מקום אולי ישמו אותו עליו תביא קוף נרב לא הרב כוח יש קוף ג'ינג'י יש לו

דעת מקוף ג'ינג'י אפשר ל >> דוק לג'ינג'י יש דעת כן תראה יש הרבה קופים ג'ינג'י >> אסור לעשות סתם צחוק לא על אנשים על כד אבל ברצנות ראיתי את זה השבת בלונים הוא הביא ש את השאלה והשב שלנו מוכיח את זה אה שאלו את זה את החתם סופר אולי שאדם ברא מה שלח את הורק זה מדין שליחות שלוח מנות פיליפיני יכול לטו לאדם זקן שהוא תשוש היום בפורים חזק >> הרב פיליפין יכול לטול לאדם זקן >> יכול פליפונים >> לא פיליפין >> עכשיו עוד מעט יהיה

רובורטים הם עושים את הכל העבודה באים היום הם כבר עובדים במחסנים הם ממלאים ארגזים אתה אומר להם מה אתה כותב להם רשימה הוא עושה את הכל אתה כותב עליו במחשב שלו בראש אתה נותן לו את הכל הוא עושה לך כל מה אתה מבקש בדיוק גם הם עושים ניתוחים אומרים שהניתוחים שלהם הכי מוצלחים אות >> זה רובוט בסדר אבל כשאתה מתכננת אותו והכל הוא עושה את זה הכי מדויק שיש >> בשביל זה עוד מעט לא יהיה צריך הרבה רופאים מנתחים מנתחי לב הוא יעשה הכי טוב >>

מעט יבוא המשיח הרב לא יהיה למי לעשות אמן >> יבוא משיח עוד מעט צרכו נגרים >> לא איזה איזה זה בעיה הרבה גדולה >> כן זה בעיה דו >> כל אלה מה יעשו כל אלה עוד מעותרים הרבה כבר הרובורט עושה את הכל בעיה גם מלחמות >> אתה צוחק כן >> הוא לא הוא ילד שקם בלי לצרום לא מי שקשר אתחות במחשב >> הם הכל בקן רגש >> בפנקים בכל המקומות לא עובדים נייר >> מה שהיו 12 סוף קידים היום אחד בסבצבנקים עובדים אבל זה הזוי כבר

אין רגש אין מה טעם לחיים ככה כל רובות בלי רגש בלי אפשר לדבר >> היום חותמים על המסך >> צריך לחתום בבנק >> זה לא מסך >> יש על המסך סתם בכל מקום >> לא היום אישה אחת אמרה לי שבעלה נפטר והרבה שנים והיא מתגעגעת אליו אז עשו לו רובט כמו בעלה הוא מדבר אליה >> לא אני לא צוחק איתך אני אומר לך את זה מחצינות >> מדבר וגם נראה כמוהו >> נראה כמוהו בדיוק >> במחשב קלטי את זה >> במחשבו במחשב אותו דבר >> כן

צות אני אומר לך אתה עושה בשלב בית אחד מתרגל מדבר שטויות צריכים רב לא צריכים זה הפינה היום כל הפעולות הרב אתה עושה תופס מכוון באינטרנט >> טוב אני לא רוצה לדעת כי אני לא יודע ולא ואני לא יודע מה זה ברחו ברוך שמוי בינתיים אני אין לי דברים כאלה >> שלא יהיה כן מה זה מעניין אותנו יש לנו עיזים ויש לנו כבשים א >> יש לנו גמר עכשיו אני מבין למה אתה רוצה שאני אז היום >> אני אוהבים אותך תעביר לי >> עכשיו אני מבין

למה אתה רוצה שמול מתקרב צלפון >> איפה זה צלפון >> הלאה >> מר מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה כדי לחנכם במצוות כראה מתנמנם ולא נרדם יצא בדיעבד אבל שמעה לא למה הוא מתנמנם אמר קורא את המגילה צריך לברך הברכות מעומד ויש מקומות שנוהגים שכל הקהל הנמצאים בבית הכנסת עומדים בשעת הברכות לא אנחנו לא עומדים פה זה עושה בלאגה קורא את המגילה בלילה מברך שלוש ברכות על מקרא מגינה שעשה ניסים שחיינו אצלכם מחר בלילה כן ביום מברך שתיים על מקרא מגילה ושסה ניסים אבל

האשכנזים שלוש >> גם ביום >> למה >> ככה הם >> כן שחיינו הם עושים פעמיים >> על היום זה שחיינו לילה שחיינו יום >> למה הם אוכלים כבש גם בלילה גם ביוםצריך לעבוד במקומות >> ואם שכח ולא ברך שחיין מברך במקום שנזכר כל עוד שלו סיים קריאת המגילה כולה ואם לא נזכרת קריאת מברך שכיר אבל אם אתה יודע בני המן בעיה די לא מברך בן איש חי כותב כן >> אה לא ברך שם >> לא למדתי את זה אתמול טוב שעמדו שני אנשים אחד ממין השליח

ציבור ואחד משמאלו צריך השליח ציבור לעורר את הקהל לצאת ידי חובת קריאת המגידה וכן הוא יכוון להוציאה מידי חובה שצות כוונה קודם כרטה שתנק היגרת צריך לדקדק בקריאת המגילה לכתבה אומר אפילו שהם תיבות שלא מפסידים את הקריאה עם דילג לא היה צריך ידי חובתו צריך לחזור ולקרות אפילו תיבה אחת >> לכן איפה שהתינוקות מרעישים להמתין פה אין הרבה רעש פה רק בהמן הראשון, המן האחרון. כל האמנים באמצע לא מקים אותם. למה כולם אצל הראשון כולם מביאים אותם לאחרון?

מקים אותם שם. לא צריך אה לא התימנים יש להם חוטים, הם קושרים את הכל ביחד. כן כן כן את כבר מקושת למטה אתה אומר הקורא את המגילה ושמע קדיש וקדושה הפסיק ויענה כדין כדין קריאת שמע אבל מי שאין לו מגילה כשרה מה יעשה? שלא יפסיד.

>> עכשיו הוא לא הוא לא אמר ברכת הלבנה ואמרו לו יש ברכת הלבנה. השאלה הציבור אומר תלך אני אחכה לך יכול ללכת באמצע מקרא המגילה לעשות ברכת הנבנה ונחזור. זה רק המרוקאים יכולים לעשות דבר כזה לשמוע הטלפון הרב >> מה הבעיה ש מגיל >> מה פתאום >> לבנה >> לא יהיה עננים עכשיו ריק בסמל >> מה אנחנו הרמבם כמה כמה מצוות מהרמבן זה הולך? מה אני חייב קצור בדיוק של בחינה מהרב תודה רבה לך >> מה זה לא תראה אצלי זה יכול אותו דברחזה לא 50

60 מנות זה כך חגיד >> בשבילי זה השאלה בסוף >> אני לא יודע מה להגיד לך איפה אני יודע מה אני יודע אני נביא אני מה שאתה יודע אני גם יודע >> אני לא יודע עושה רגיל >> אני אני ככה חושב לעשות רגיל אני כבר הזמנתי אני לא עושה בבית אני מזמין מפה מהקנק מזמין איך יבוא זה צבי מזמין >> טוב בסדר מזמין הוא עושה זה גם זה עולה כסף >> צריך להכין את זה מה ש מזמין שהוא מכין את זה לא >> כן כן אני

הזמנתי לא בטלתי שיביאו לי אחי הרבה יה שבת קבי אותו יל >> למה לא מה ישמויות >> לא לא בגלאצ אה טוב אני אצלי זה כל שבת זה אותו דבר פורים כן בסדר בתשובה >> רואים שהכל רגיל אתה רואה פה צינוי בחוץ >> אין אף אחד אנשים אוטובוסים אין אוטובוסים ישחוץ >> כן זה קצת בעיה רוצה לסוע >> הכי הרבה הכי הרבה אני אוכלוס הרבה אנשים אנשים בל רקע קבישים ריקים קמון לפה לקח 10 דקות לאשמ >> כן התפילה פה הייתה רגיל באו כולם כולם מתפלדים

באים עדיין אוטובוסים האוטובוס לא משפיע >> לא פה גם בקורה באו אנשים כן מה זה בתפילה פה זה תמיד ילה ציבור בעולם בסדר אני לא אני >> הכל רגיל מחר מחרתיים הזמן >> כן רגיל רגיל >> הכל רגיל פה אנחנו דף לד כבוד הרבע >> ע שלא יעבוד כהן טמא שנאמר וינזרו מחודשי בני ישראל שלא יעבוד כהן טבוליום עד שריב שמשון שנאמר ולא יחללו את שם אלוהיהם שלא יכנס אתמעזלה שמר ולא יטמ את מחניהם שלא יכנס טמא למחנה נביאה שכן יגדול לדורות הר הבית שנאמר לו

יבוא אל תוך המחנה זה מחנה נביאה שלא לבנות אבני מזבח גזית רגע שלא יכנס את המחנה נביאה במשכן שכנגדו לדורות זה הר הבית שנאמר לו יבוא לתוך המחנה אז אסור להיכנס להר הבית שהוא טמא והיום אין טהרה אז אסור להיכנס להר הביתים >> עולים >> מי עול עולים תימנים לא עולים תימנים לא עולים >> אל תשמע להם אסור >> אסור >> אכת רמבם כרת >> שלא לבנות אבני מזבח גזית שנאמן לא תבנה את אין גזית שלא לפסוע על המזבח שנאמר לא תעלה במעלות על מזבחים שלא

להקטיר או להקריב במזבח הזהב שנאמר לא תעלו עליו כתורת זרע שלא לכבות אש המזבח שנאמר אשת תוחק על המזבח לא תכווה שלא לעשות כמתכונת שמן המשחה מתכונתו שנאמר מתקותו לא תעשו לכם שלא סוך בשמן המשחזר שנאמר על בשר אדם לא יסך שלא לעשות מתכונת הכתורת שנאמר תעשו לכם שלא להוציא בדיבעות הארון יובד בנו אסור ממנו שלא יזח החושן מעל האפות שנאמר ולא יזח החושן שלא יקר שלא יקרע המעין שלא יקרע אולי המעיל שנאמר כפי תחר לא יקרע שלא לעלות קדשים מחוץ בחוץ שנאמר ישמר לך בן

תעלה עולותיך בכל מקום שלא לשחות קדשים בחוץ שנאמר אשר ישחט שור כסף ואל פתח און לא הביאו ונחרט שלא להקדיש בעלי מומין למזבח שנאמר כי כל אשר במום לא תקריבו זה איסור הקדשו שלא ישחוט בעלי מומין לשם קורבן שנאמן לא תקריבו אלא להשם שלא יזרוק דם בעלי מומין לגבי המזבח שן שנאמר בבעלי אומים לא תקריבו להשם זה איסור זריכת דמם שלא להקטיר מורי בעלי מומין שנאמר ואישה לא תתנו מהם על המזבח לא אישה אישה >> שריח נכוח להשם >> כן לאתימנים הם אומרים אישה שלא להקריב

בעלמום עובר שנאמר לו תזבח להשם אלוהיך ש בס אשר יהיה בום זה מום עובר שלא להקריב בעלמום מן הגויים בעלמון מיד הגויים גם בעלמון לא תקח שנאמרו מיד בניכה לא תקריבו מום בם לא ירצו שלא ליתן מום בקדשים שנאמר כל מום לא יהיה בו אל תיתן בו מום שלא להקריב שעור חמץ או דבש שנאמר ככס דבש שולא להקריב תפל כלומר בלי מלח חייב להיות מלח שני אמר לו תשביט מלח ברית אלוהיך שלא להקריב אתנן ומחיר שנאמר לו תביא אתנן מחיר כלב שלא לשחוט אותו ואת בנו

שנאמר אותו ואת בנוחדו ביום אחד שלא ליתן שמן זית במנחת חוטא שנאמר לא ישים עליה שמן שלא יתון עליה לבונה שנאמר ולא יתן עליה לבונה שלא יתן זית במנחת שוטא >> שמן >> שמן זית כן שני אמר לו יצחוק עליו שמן עד כאן כל דבר זה לאט לאט זה לא הולך בפעם אחת >> זוהר تقرز מרש תכלז אמר בוסינה קדישה קום רע שני עפר דני במשנה מר בעו על הארץ ביקורים חדשה ביקורים שחטן כל יומד כמו תפילות כנגד אבות שמה מה דמר היה ממנה שבא ישראל

כמו הכל שמע בכל יום בכל יום כאילו מקיים ויגיד בו יומם ולילה פעמים >> ודאי בצלות דניכ שמה דכנתה חדש קודש בגנדה קר מנחה חדשה דכ מתחד בשבועותכם שבועות דן תורה 50 יום לעומר ב שבע שבועות מסטר דוד תמ שבע ביום ו מלכות כלה כל משבע ספרן כלילה ספר חמש כל חמש קלה כל ה כל חמש כל נבלעין חמש חוכמה יג חמש הזמן 10 ה בינה י חוכמהזין הנו חמש וחושבן כל חושבן ים ים התורה דיל כתר די תוב קרו על שמה שבעת ימים מלכות ים

סוף וסוף דכל ימים אדוני אלונו שת לפניך את כטור הסמים שב כאשר ציוית אותם משה כתוב ויאמר אדוני משה קח לך סמים