📖 הדף היומי📖מסכת מנחות דף מז הרב בניהו שמואלי שליט"א י אדר תשפ"ו

ר יש פה גם מעטפה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש י אדר כ ש פו מכינים את עצמנו לקראת השבת המלכה איזה שבת קדושה איזה שבת שמחה יהי רצון שנהיה כולנו בעזרת השם שבת הזאת שמחים במחיית עמלק תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח אז יש לנו השבת גם פרשת תצווה שנמצווה אותנו ללמוד תורה ולחזור על כל דבר 100 פעם תלמד צווה תצווה את בני ישראל וגם זכר למחוט את זכר עמלק מן העולם איזה דבר גדול זה שאדם מוחה את עמלק כמה

זה דבר גדול ולא לדאוג מאף אחד בעולם לעשות את מה שצריך אמיתי. כתוב בזוהר שלא היה מלחמה כזאת מי שנברא העולם עד זמן עמלק ולא תהיה כזאת מזמן עמלק עד ביאת המשיח. כל כך זה ולמה עמלק הוא היה שורש הקליפה. כל כך הוא היה חזק כי הוא שורש הקליפה הוא 50 שערי טומאה הוא שער ה50 של הטומאה עמלק היה מה מה העניין שכל כך כוחו גדול כי הוא עשה מסירות נפש מי שעושה מסירות נפש בקדושה אין אי אפשר עליו אותו דבר מי שעושה מסירות נפש בטומאה

גם כן כוחו גדול גדול לכן היה כוחו של עמלק יש לו כוח גדול לכן ציוותה אותנו התורה למחוט את זכר עמלק בעזרת האלשועתו עכשיו זה אדר אומרים רבותינו מידת האמת אדר זה ראשי תיבות ראש דברך אמת על ידי האמת והדביקות בה נעשת מחיית עמלק בכל כוחות הרשע לכן אשתעמנאה למה שאמרו רבותינו כשקוראים פרשת זכור בחודש אדר להתחזק ולהתקשר במידת האמת להתחזק באהבת האמת בלימוד התורה נקראת אמת אמת כנה ואל תמכור אז זה היה דרכו של המן אמר אחשוורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד ישנו עם שבאמת

אחד הם כמו שכתוב ומי כעמך כישראל גוי אחד אבל כוחנו לנצח אותו על ידי שנעשה אותו מפוזר ומפורד שינאת חינם אז לכן יש תיקון לקטרוג עמלק פרשת זו ביום שבת קודש בשבת מתאחדים נשמות ישראל למקור האחדות לכן קוראים את זה בשבת רזה דשבת היא שבת התאחדה ברזה דאחד כנסת ישראל שנאמר עליה מי כיעמך כישראל גוי אחד מתאחדים בנועם אחדותו יתברך השם אחד ושמו אחד ואז יש כוח על קטרוגו של עמלק בעזרת השם להכניע את עמלק על ידי חיזוק האמונה למה עמנג זה גימטריה ספק למה הוא

מורה על כוחו של עמנג דרכו להחדיר באדם ספקות באמונה באמונת השם צריך להתחזק באמונה עמלק לא יכול על ישראל רק בשעה שאתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים אבל בשעה שעם ישראל שלמים וחזקים באמונתם אין בכלל מקום לספקות של עמלק המן הגג זה גמטרי האמונה המן הגג ביחד המן העגגי המן הגג גמטרי האמונה לכן למה למה לא ניצחו ישראל את ה איך ניצחו ישראל את המן?

רק על ידי האמונה בהשם. איך כתוב אצל מלחמת עמלק? אצל משה רבנו ויה ידיו אמונה. עיקר המלחמה זה אמונה.

זה אמת זה צריך כוח גדול לדעת. בנכן תמיד צריך להשי והמינו בהשם משה עבדו. תמיד צריך לעשות מה שרבותינו אומרים. יש חכם, הוא קובע מה לעשות, צריך ללכת אחריו.

הם מברים את התורה, הם יודעים מה זה התורה. לא אנחנו. ולכן אתה יודע שהיה סיפר רבי יעקב גדינסקי עליו השלום שהוא היה עם אחד הרבנים הגדולים בפולין ואומר ששם היה איזה באו איזה קבוצה של עסקנים והם אמרו לרב הגדול הם אמרו לו הוא היה אברך צעיר אז הם אמרו לו שיש איזה בעיה קשה שצריך לקחת את האנשים האלה האלה ונדדות אותם ולהחרים אותם ולהוציא אותם מהקהל. טוב, דיברו דיברו דיברו אמר אמרו לרב הכנו כבר את המודעה רק כבוד צריך לחתום.

אומר לרבי יעקב גלינסקינו מה אתה אומר? אומר אני ילד קטן מה הרב מדבר איתי? אבל הוא הבין מה הרב רוצה. ככה הוא אומר.

אומר הבנתי מה הרב רוצה. אז אני כך אומר, אני אומרתי לו שעכשיו כשהיה כל המעשה עם המן האגי, פלא פלאות, איך בקיצד שהכל נהפך באותו רגע לטובה ולברכה, הלו בדיוק בלילה הווא נדה שינת המלך, עם ישראל שם בוכה בליל הסדר נדה שינת המלך והחשברוש היה חולם שבא המן נהרוג אותו ועוד הפעם ועוד פרה מכל הצדדים מביא איתו אנשים נשתגע לא יכל לישון והוא אומר להם תביאו את זבר זכרונות ומצא כתוב והיה כתוב על מרדכי מה שהוא עשה על מקטן בתרש ואז הוא אומר להם מה נעשה

יקר גדולה למרדכי זה והמן בא איך הקדוש ברוך הוא מכוון את העתים אז הוא אומר לנו מה אתה אומר מה נעשה לאיש אשר המלך חפץ מחקרו אמר הביאו לו למי יחפוץ המלך לעשותקר יותר ממני יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רחב עליו המלך ונתון הלבוש והסוס על יד איש משר המלך הפרתמים וככה היה אוי ואבוי שמה הייתה המפלה שלו הגדולה התחילה המפלה ואז הוא הולך אין מה שהוא עשה להוציא את זה אומר איזה מרדכי אומר לו היהודי יש הרבה מרדכי יהודי שבשער המלך

אל תבלבל במוח שמעת אתה היית העבד שלו בכלל מיד לך שמה קח את הלבוש ואכל. ואז הוא הולך מרדכי עדיין הוא מפחד, הוא לא יודע מה זה מתפלל, בוכה לקדוש ברוך הוא היו איתו 22,000 תינוקות אמר להם תלכו אתם. אמר לא בשום אופן לא נלך אנחנו נתח באש ובמים תראה מה זה איזה איזה איזה איזה כוח.

ואז הוא אומר לו, אומר לו, המעט העומר שאתם לומדים דכה את כל 10 אל כקר כסף שלי והצלחתם עליי. בוא, בוא איתי. אומר לו המלך אמר לי להלביש אותך בגדי מלכות. אומר, אי אפשר ללבוש ככה, אני צריך להתרחץ, להסתפר.

אסתר סגרה כל המרחצות, הכל סגרה. ואז הוא צריך לקחת אותו, לספר אותו, לרחוץ אותו, לסדר אותו. העלה אותו על הסוס. מה זה?

אומר, "אין לי כוח לענות. אמר, תלך על ארבע." ונתן לו מכה. אומר לו, "אבל בנפול בריך אל תשמח." אומר, "זה בישראל, לא בגוי כמוך. אותך דריך לרמוס." אומר לו, "וככה הוא לקח אותו והיה אומר ככה יעשה לאיש." אז זאת בתו ביתו ראתה את זה מהג חשבה שזה >> מרדכי.

אז מה היא שפחה עליו את ה מה אספה חזק כזה משופחים מביוב ושפחה עליו אבא שלה מרים את הראש רואה שזה הבת שלו והיא ראתה זה אבא שלה או נפלה גם מן הגג אז הוא אומר להם הרב גלינסקי מספר להם את זה ואומר להם היא היא לא ירדה לראות בדיוק למטה מזה אסור לראות מלמעלה צריך צריך כשבאים לעשות דבר צריך לבדוק טוב טוב לרדת אי אפשר אמרו לך כבוד הרב אמרו לך שזה כך תחתום לא תחתום אי אפשר >> אתה מבין צריך ללכת לראות הם יכעסו

עליו הביא >> בטח בסוף תדע לך תמיד הם הם הכל עושים יותר מדי מנופח ובכלל לפעמים אין חי חייבים הדיינים ללכת ולראות עד הסוף את הדבר. אסור ללכת כך. אז עכשיו זה השבת בעזרת השם צריך ממש למחוט את זכר עמנק שאנחנו קוראים רק צריך להבין את פרשת זכור. זכור את אשר עשה לך עמלק.

מתי עשה את זה? בדרך. מציתכם ממצרים אין לו בושת פנים. עם ישראל לא יהיה להם מקום להיות בכלל.

בדרך תפס אותם. מה עשה? אשר קרך בדרך ברוך הבא אשר קרך שלוש פירושים אומר רש"י קרך מלשון מקרה כל דבר אומר לא זה קרה זה אמונה אתה מבין מקרה זה לא מהשם מקרה זה תיבות רק מהשם השם רקם אומר לא זה מקרה אשר קרך זה אחד שתיים אשר קרך ציננך צינן את הכדרה היו כל העולם מפחד לגוע בעם ישראל תיפול עליהם ממטה ופחד מה זה בהתחיל עם עם ישראל כולם מפחדים הו זהניש גולד כלומר כמו שהיה מביא רש"י משל אמבטיר תחת אף אחד לא רוצה להיכנס בא אחד קפץ בפנים קירך צינן את הקדה אבל זה עמלק לא היה לו דבר פשוט היה לו גם לא רק צינן את הקדנה יש לו מצנן מיוחד מאוד. מה יש לו המצנן שלו?

יש לו מזגן מיוחד שזה יודע גם לקרר וגם לחמם. כשאדם בא לעשות מצוות, מעשים טובים, מפעיל אותו על מקרר. כשאדם בא לעשות עבירות מפעיל אותו על מחמם. שקרך בדרך.

ויש עוד פירוש לשון שלישי. קרך לשון קרי. היה מטמא את עם ישראל, >> רשע, מרושע, היה מראה להם איך לעשות את המצת התואבה. >> אוי ואבוי זה אשר קרך בדרך.

ומה היה עושה? ויזנה בך כל אלה שהיה ענן פולט אותם, >> הוא היה קוראת להם את העולות וזורק את זה כלפי מעלה. המרושע הזה איזה רשעות הייתה לו. ויזנב בך כל הנחשרים גם נחשרים זה אותיות נחש מילה ויזנב בך היה לוקח מכניס את הנחש לתוך המילה נחש מילה ויזלב בכל הכל ואתה עייף עייף זה צמא התרגום מתרגם עייף צמא ויגיע מתור אחתך לכן והיה בהניח השם אני הולך עליך מכל אויבך מסביב תמחה את זכר עמנק איש, אישה, יונק, עולל, קר, מחטים, הכל תמחה.

לא תשאיר ממנו כלום. אסור שום דבר. תמחה את זכר עמלק מן העולם. ככה צריך למחוט את עמלק מן העולם הזה.

זה הכוח המיוחד. להוציא את עמלק, למחוט אותו מן העולם. זה כוח. ולכן אומר, תמחה את זכר עמלק.

זה גימטריה יג מידות אין רחום וחנון זה מוחד זכר עמלק השם מזכר אותנו שנמחה >> את זכר עמלק מן העולם >> זה שורש הגאווה >> למה כתוב במדרש תלחומה המנה בללוק דמם של עם ישראל כמו כלב הוא הנחש הוא הסמ הוא העמלק פס אתה יודע זה נחש צפע אתה יודע שאומרים המלק זה לא היה סתם נחש צפע צפע גמטריה בטח גם המן שזה משער עמלק הוא משורש נחש המן ראשי תיבות הוא משורש נחש חשקנו לעבדו ולראה אותו >> אמן >> או יצחק טוב שבאת מה עם

השבת איזה קובה יש לי עכשיו אנחנו מגילת אסתר מה עשית הלו מי ציינת אתמול איזה פסוק הגענו? אה ט >> חטא אולי כן הרב אמר ט >> איפה הגענו ח או ט >> איש ודי היה בשושן הבירה ושמו מרח לא זה ב' פרק ב' >> ח פרק א' אי >> ושתהיה חד אונס כן יסד המלך על כל רבתו לעשות קרצון איש ואיש השתייה כדת אמרו רבותינו לפי שיש סעודות שכופין את המסובי לשתות כדת ויש שאין יכול לשתות כי אם בקושי אבל כאן אין לו נס כן

ניסד המלך תיקן וציוה על כל רב ביתו כל שרי הסעודה שר הופים שר התפחים שר המנסות קרצון איש ואיש כל אחד כרצונו רבותינו דרשו איש ואיש זה המרדכי היהודי והמן הרשע איש ואיש ושתי המלכה עשיתה משתי נשים בית המלכות אשר למלך אחשווש גבשתי עשתה שתי נשים היא גם היה לה חביבי נתנה המלך גם כן >> אז זה רבתנ אמרו עוד שנייה איש מרדכי שנאמר איש יהודי ואיש זה המן שנאמר יצר ביום המן הרע הזה לכן יש בזה עניין הבחירה אדם איך אשר יחפוץ יתנה השתיה קדת

אין לו נס זה עניין תאוות אכילה ושתייה אין לו נס רק הבחירה ביד האדם כי חסדת המלך זה מלכו של עולם לעשות קרצוני שבעי זה מרדכי והמן גם מרדכי וגם המן הם מסמים יצר טוב ויצר הרע זה הבחירה חופשית בעזרת השם עכשיו הגענו ביום השביעי מה רצית להגיד אומרים שהציגו את כלי המקדש >> נכון כן כן כן כן בטח שתו ציאו כלי מקדש בשביל זה זה היה בעיה גדולה כשעם ישראל ראה את כל זה ולא הגיב מה זה סימן שהתקררו בעבודת השם ביום יום השביעי כתוב

לב המלך ביין אמר למהומן בזתה חרבונה בטה ברתה זהתר וככס שבעס שממשים את פני המלך אחשווש מתי זה היה זה היה יום שבת ביום השביעי שבת היה איי איי איי איי >> כן להביא אתשתי המלכה לפני המלך בחצר מלכות להבות העמים והשרים את יופיה כי טובת מראה היא רצה לה שראותה ותמען המלכה שתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריצים ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערבו רבותינו אמרו פחה בצרעת כדי שתמ אין ותהרג למה היא רשעית גדולה הייתה מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהם מלאכה בשבת לכן נגזר

עליה שהיא תיפשט ערומה בשבת זה היה בשבת אז רבותינו שאלו למה מנהלו הייתה פרוסה בצרעת במתנית תענה בא גבריא אל ועשה לה זנב כבהמה לכן סרבה ולמה נגזר עליה שתבוא ערומה מידה כנגד מיתה פי שהייתה בשתייה הרשעה מביאה את בנות ישראל שרטה ומפשיטה אותן ערומות ועושה בהם מנחה ביום השבת פלא פלאות חמתו בערבו >> למה אתה יודע מה אומר המדרש היא שלחה לו ביד הסרסים איזה שוטה אתה אתה סך הכל בן שומר הסוסים של אבא אבא היה שותה יין כנגד 1000 איש ולא היה משתקר ואתה

בכוס אחד נשתטתית אוי שותה אחד דע לך כי אני ושתי בת בנו שנבוכ אחד נצר שהיה מלך אדיר על כל העולם והוא במלכים התכנז ורוזינים משחק לו ואתה לא היית ראוי להיות אפילו כשוטר הרץ לפני מרכבתו ואילו אבי היה קיים לא היית ניסת לא הייתי ניסאת לך ואתה מבקש לך ניסני ערומה ממש בפני כל העם גם אילי נמצאת יפה מכולם היו כולם אומרים את פסם משתמש באישה יפה כזאת והיו הורגים אותך כדי לשת אותי לכן כן ברחמתו בערבו >> וואי וואי וואי הגענו פסוק יג >>

משנה לא נשמת שסון בטן שמעון בן נעימה נשמת שמעון בן יונה חממה חסיבה בת רינה בתוך ניסים בן רחי פנחס מן החיים ישועה בן הרש משה יהודי בשלמה זלמן תמר סוהם בת לטיפה מרדכי מרקו בן ויקטוריה יצחק אהרון בן פלחה פקי בתחנה >> ויפיקתי בת חנה בן מלקה בן מלכה כן כמה היום ציר משה >> מה זה זה 300 שק >> שתי שמחיו בצבור זקי אתם יודעים בשבת כן זה הוא הקדיש אתמ >> בשבת זה פטירת החידה בעזרת השם זכותו גן עלינו איזה מעשים היה לו

איזה גאונות איזה מקובל ערכי הכל בכל איש ההשקלות היה זכו סוגן עלייני כן נפתוח אנחנו מסכת קרייתות >> פרק חמישי משנה א' דם שחיטה דם שיוצא בשעת השחיטה בבהמה בחיה ובעופות בין טמאים למשל סוס זאב עורב בין תהורין שור צבי תרנגול דם נחירה יוצא בשעת נחירה דם עכור שעקר את הסימנים דם הקזה שהנפש יוצאת בו, חייבים עליו כרת. מי שאוכל אותו במזיד חייב עליו כרת. מנן השם הצילנו דם התחול, דם הלב, דם הביצים, דם דגים, דם חגבים, דם התמצית המתמצא ושותה יוצא אדם, אין חייבים עליו

כרת.

אסור אבל לא חייבים כרת. משנה ב'. בעקיבה מחייב על ספק מעילות אשם תלוי נהנה הספק נהנה מנגדש מעל ספק לא מעל השם תלוי חכמים פוטרים למה לא מביאים השם תלוי על ספק חטא ומודה רבי עקיבא שאינו מביא את מעילתו עד שה תתו לו ויביא אמה שם ודאי אמר רבי טרפון מה מה זה מה לזה מביא שני אשמות אלה יביא מעילה וחומשה ויביא השם בשתי סלעים ויאמר אם ודאי מעלתי זו מעילתי וזה השמי ואם ספק ואם ספק המעודות נדבה והשם תלוי שממי שהוא מביא על על הודע

מביא על לא הודע שהוא ספק בו עוד משנה ג' אמר לו רבי עקיבא נראים דבריך במעילה מעותה כלומר שיספק מעילה בדבר דבר מועט הרי שבע על ספק על ידו ספק מעילה במאה מנה לא יפה לו שיביא אשם בשתי סדעים ואל יביא ספק מעילה ב100 מנה המודה רבי עקיבא לרבי טרפון במעילה מועטת זה כן אפשר שהביאה חטת העוב ספק האישה שהביאה חטתוב ספק אם עד שלא נמלכה נודע לה שילדה ודאי תעשה ודאי שהיא מביאה לא הודע מביאה על הודע תור בן יונה מביאה לחטאת זה ודאי אז

היא יולדת מביאה יותר על ספק גם הגענו משנה ד' גמרא היום אנחנו בעזרת השם מסכת מנחות דף מז בשבת ח תפילת בית המדרש הבי אדוני אלך תמיד כמני בלמות איי איי אי א אי א איטנל >> אהרון שם חוד קדש ביות תורה כצנו ונעשות רצון בורנו ענינו מעשה שלאנו כדוני חוכמה מפי דעת נפלאות מתורת אדוברות הנה ברכו את הדודש וברכו את אדוניברכך אדוני מסיו שממים כן נפתוח את הדף בבקשה חנה בת מרדכי ורחל שיהיה לך מזל טוב חת בליה בתילי פרוין רפואה שלמה לשלמה בן רחמה

תנו רבנן ראש העמוד של משה פתחת >> איזה דף זה? יופי.

טוב שאתה יודע. כן. הוא מאשר את זה. איזה דף?

מז. יופי. תנו רבנן כבסי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה בשבועות בעצרת חג השבועות צריך להביא צבי כבוסים וצריך להביא שתי הלחם זה אומר כבשי הצרת הם לא מקדשים את הלחם בקדושה שיכולו לאכול אותו הכהנים אלא אם כן בשחיטה של כבצי הצרת אפילו שמקודם הניפו והפיעו והריכו והביאו לא רק בשחיט חיטה כיצד שחטא נשמן לשם כבסי עצרת וזרק דמה נשמן קדש הלחם ואז מותר באכילה הלחם מותר באכילה שחטן אבל אם שחט אותן לא לשמן כלומר לא לשם עצרת לא לשם כפסי עצרת אלא לשם בקורבן

אחר וזרק דמן שלא לשמן לא חדש עליכם שחטן נשמן אבל זרק דמה לא נשמן עלם קדוש ואינו קדוש ספק כמו שהגמרא תבאר דברי רבי רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לעולם אינו קדוש עד שישחוק זמן נשמן ואיזרוק דמה נשמן צריך לעשות שלם כל העומד להיזרק כזרוק דמה אז ברגע שהתמלא אדם בכלי זה לא כשאדם נזרק בפועל בשחיטה ובזריקה למה הוא בשחיטה >> מה היטעמה דרבי מה שואלת מה טעמו של רבי שאומר שקדוש ואינו קדוש אם אתחשמן וזרק שלא לשמן מה הייתעמדבי דכתיב ואת האיל יעשה זבח שלמים

להשם על סל המצות. זה כתוב לגבי אל נזיר.

נזיר צריך להביא עיל. אל נזיר. ואת העיל אחרי שהוא גמר נזירותו צריך להביא קורבן. ואת האיל יעשה זבח שלמים מהשם על צל המצות.

לממרא דשחיטה מקדשה. כלומר השחיטה מקדשת השחיטה של העין על סל המצות ואת העין יעשה זבע שלמים להשם על סל המצות כלומר השחיטה של העין מקדשת את הלחם גם בלי זריקת הדם ואת הכבסי עצרת לומדים מאל נזיר ככה הגמרא למדה למעלה אז זה טעמה של רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון שמעון מה טעמו אז לכן רבי אומר שחטן נשמן וזרק נמ שואל נשמע הנחם קדוש ואינו קדוש דברי רבי רבי אלעזר ורבי שמעון מה הטעמה שהוא אומר לא עד שיזרוק גם נשמע לא רק יש תשמע אומר יעשה עד

שיעשה כל עשיותיו מה שכתוב יעשה משמע כולל זריקת הדם כל עשיותם גם השחיטה גם זריקת הדם אז הגמרא שואלת ורבי נמ הכתיב יעשה מה יענה על הלימוד של רבי אלעזר רבי שמעון עד שיעשה כל כל עשיותיו איכתב זבח יעשה כתכאמרת אשתה דכתיב יעשה זבח במה יעשה בזביחה אם היה כתוב זבח יעשה היה משמע אותו שצריך לעשות עוד דבר זבח יעשה אבל עכשיו ש אז זה כמו שאמרת אתה צריך גם זריקת אדם אבל עכשיו שכתוב יעשה זבע הלימוד שלו במה יעשה בקדשת במה יעשה זב בזביחה על

ידי זריקת הדם אה בזביחה גם בלי זריקת הדם ורבי אלעזר ברבי שמעון מה יענה אומר הכתיבים זבח סוף סוף כתוב זבעקטיב זבע יעשה זבע מה יענה על זה אומר ההוא מבעל רבי יוחנן דמ רבי יוחנן הכל מודים צריך שיהיה לחם בשעת שחיטה זה שצריך שהלחם יהיה בשעת שחיטה אבל אם לא היה הלחם עדיין בשעת שחיטה אפילו שנזרק אחר כך אדם נשמע השחיטה השחיטה וזריקת הדם הם לא מקדשים את הלחם למה הוא צריך להיות בשעה ששוחטים ובשעה שזורקים את אדם אם הוא לא היה עוד הוא לא

בא אז לא קדש עכשיו הוא אמר קדוש ואין לו קדוש זה רבי אמר שחט נשמן וזרק את הדם שלא לשמור קדוש ואין לו קדוש עליכם מה קדוש ואינו קדוש הביה אמר קדוש ואינו גמור כמו שהגמרא תגיד תכף הוא לא קודש גמור רבה אמר קדוש ואינו ניתר לכהנים לאכילה באמנה מה ההבדל בדין בין הביא לרבה יקבניו למדפס פדיונו אם יכול לבדות את הלחם להוציא אותו לחולין לאביה לא תפיס פדיונו על הלחם לא יוצא לחולין ולכן מותר להשתמש במעשאר קורבנות אבל לרבה כן תפיס בדיונו אז ה הכסף

הוא קדוש והלחם יוצא תחתיו לחולין קדוש ואינו קדוש קדוש שאפשר לפדותו ואינו קדוש שאסור באכילה לפני הפדיון זה הפירוש עכשיו הגמרא שואלת בשלמה לרבה היינו דיקה בן רבי לרבי אלעזר ברבי שמעון אלא אייק בן רבי לרבי אלעזר ברבי שמעון משתמה לר רבה שאנחנו אמרנו אני דילקתי >> כן עכשיו במעות אמרנו שיש קדושת שתי הלחם אמרנו אז משתמה לרבה ענו דיקה בן רבי לרבי אלעזר ברבי שמעון שאמרנו שלרבי תופס הפדיון ולרבי אלעזר ברבי שמעון לא תופס הפדיון אלא לאייה קבן רבי לרבי אלעזר ברבי שמעון הרי לפי

שניהם לא תופס הפדיון ואסור באכילה. ככה הוא מפרש גם לרבי אלעזר ברבי שמעון כיוון שלא קרבו הכבשים שמתירים אותו באכילה לכהנים אז עדיין אסור באכילה מתצת הגמרא כבניו להפסה ביוצא זה יש ביניהם אם יצאו הרחמים בין השחיטה לזריקת אדם והוא החזיר אותם החזיר אותם לפי רבי כיוון שהם קצת קידושים נפסידו באכילה לפי לפי רבי אלעזר ורבי שמעון לא נמסלו למה עדיין לא קדשו בכלל יפה בעומ הנה רבי שמואל ברב יצחק מרבי חיא בר אבא שאל אותו כבסי עצרת ששחתן נשמן בזרק דמן שלא לשמן אותו הלך

מה הוא באכילה מותר לכהנים לאכול שחט הכל בסדר אבל רק אתדם זרק לא נשמען אני בא דמן אומר לו אני באה של מי הספק יהיה לי בא דרבי אלעזר רבי שמעון אמר זריקה היא די מקדשה חייב להיות זריקה אז בוודאי שהליכם עשו באכילה ליבה דרבי בן אביה בן רבה קדוש ואינו ניתרו קדוש אבל לא אבל הלחם לא אסור באכילה הוא לא ניתר באכילה למה הביה הוא יותר חמור קדוש ואין גמור אז הוא לא ניתר לאכילה אלא אניבה דיתנא השאלה אניבדתנה דתנה אבואה דרבי ירמיה ברבא שתהלחם

שיצאו בין שחיטה לזריקה מחוץ לקעים יצאו בין שחיטה לזריקה >> וזרק דמן של כבשים חוץ זמנן על מנת לאכל חוץ זמנן רבי אליעזר אומר אין בלחם משום פיגול זה לא תופס לו פיגול הוא יצא בחוץ בעקיבא אומר יש בלחם משום פיגול עכשיו הגמרא תבאר טעם אמר רב ששתנה תנאה רבי אלעזר ורבי עקיבא כרבי סבירה להוא דא אמר שחיטה מקדשה השחיטה מקדשת לשתי הלחם מי הוא גם בזה נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא רבי אליעזר לטעמי דאמר אין זריקה מועדת ליוצא לכמנו הוא אומר אומר שהשחיטה הזריקה לא

לא מועלת אם זה יצא לא מועלת ללחם שיצא להתיר אותו לכהנים אז כמה שהלחם נפסל לא שייך בו עוד פיגול והקיבא לתעמד אמר זריקה כן מועדת ליוצא ולכן שייך בו פיגול עכשיו איפה הם נחלקו מה מבארת תהפוך את הדף ציון משה >> אה יופי תנן אוהו אוהו אוו >> תעזוב את זה עם המגש >> עם המגשכן >> ברור זה הרבה יותר יפה כן עם המגש >> נתנן >> אימורי קדשים קלים >> שיצאו לפני זריקת דמים. האימורים זה מה שמקריבים על על גבי המזבח.

אמורי קדשים קנים. את האימורים מקריבים על גבי המזבח ואת ה ואת השאר אוכלים הכהנים הצדיקים. אז אם הורה קדשים קלים שיצאו מחוץ לקלעים לפני זריקת הדם ואחר כך זרק את הדם. רבי אליעזר אומר אין מועיד בהן.

אין מועלין בהן ואין חייבים עליהם שום פיגול ונותר וטמא. ורבי עקיבא אומר מועדים בהן וחייבים עליהם משום פיגול ונותר וטמא. אז רבי אליעזר אומר אלה שיצאו מחוץ לקלעים לפני זריקת דמים ואחר כך הוא זרק את הדם. רבי אליעזר אומר אין מועדים בהן.

למה? כלומר הזריקה לא מועלת ליוצא ולכן לא מועלים כמו לפני זריקת דמים שקדשים קלים זה ממון בעלים ולכן אין בהם מעילה לא זרקנו את הדם ואין חייבים שום פיגול מותר מטבן למה הם פסולים מה זה לא תחשוב עליהם 10 פעם פיגול מה זה לא קודש והם חייבים עליהם שום פיגול מנותר בטמא רבי עקיבא אומר לא הזריקה מועלת להם ולכן מועלים בהם וחייבים עליהם שום פיגוד ונותר ותמא עכשיו נראה מה הספק של רבי שמואל בר יצחק שאמר למעלה ש בוא נראה מה מה היא מדזריקת פיגול קבעה

ללחם בפיגול כיוצא כבשר ביוצא כבשר צר זריקה שלא לשמע נמ שריה להל זריקה שלא לשמ שריה לה ללחם הודים לחומרה אמרינן לכולה לא אמרינן מי הנה מדזריקת פיגול קו על הלחם בפיגול ביוצא כבשר כיוון שלפי רבי עקיבא זריקת פיגול נחשבת זריקה גם ביוצא ומחשיבה את כשאר הבשר לפוסלו אז אם כן זרקה שלא לשמר לה ללחם היא תתיר את הלחם באכילה שלא לשבוע כמו שמתירה את הבשר האם ככה או דין מה לחומרה אמרינן לכולה לא אמרינן לחומרה שהלחם כמו בשר אמרינן אבל לכולה שזריקה שלא לשמ שריה

לה ללחם תתיר את הלחם באכילה כמו שמתירים את הבשר לא אמרינן כל מה שאני אומר הלחם כבשר זה רק לחומרה לא לכולה האם זריקה שלא לשמן נמש לחם ותטיר את הלחם באכילה כמו שמתירת את הבשר או נאמר לחומרה אמרינן שהלחם לבשר אבל לא לכולה שהיא תתיר את הלחם באכילה כמו שמתירים את הבשר זה הספק מתקיף לרב פפא וממית חי איתנו בריפי ג דבדיתנוברקעפליגה זריקה שאין זריקה מועלת ליוצא ובהדר הילינו פליגה אם אחר כך הוא חזר והכניס אותם לרבי אליעזר סבר להקרבי דאמר שחיטה מקדשה וסלילו ביוצא

ורבי עקיבא כרבי אלעזר ברבי שמעון דמ שחיטה לא מקדשה ולא מסלה ביוצא הי מי היא אמרת בשלמה רבי עקיבא כרבי סבירה להם השחיטה מקדשה להו היינו דקם רבי עקיבא דקדש להו בשחיטה ואז זריקה קבע לו בפיגול אמרת כרבי אלעזר ברבי שמעון סביר עליה מרביחה לא מקדשה זריקת פיגול מי מקדשה ואמר הרב גידל אמר רב זריקת פיגול אינה מביאה לידי מעילה ואינה מוציאה מדי מעילה אינה מביאה לידי מעילה באימורי חדשים קלים אינה מוציאה מידי מעילה בשר קודשי חדשים עד פה השאלה עכשיו אני חוזר מתקיף לרב בפה

אמרנו למעלה שרב ששת ביאר שרבי אליעזר ורבי עקיבא שניהם סוברים כמו רבי לא כמו רבי אלעזר ברבי שמעון כי רבי אלעזר ברבי שמעון אמר הם דיברו על מי שלקח את ה זרע שחט את את הכבש לשמע אבל זרק את אדם לא לשמע. רבי רבי אלעזר אומר רבי שמ שרבי אליעזר ורבי עקיבא רבי אומר שמה רבי אמר שקדוש ולא קדוש ורבי אלעזר ברבי שמעון אמר בשום אפן לא קדוש ממה אז עכשיו את זה הגמרא שואלת ממה דכי איתנו הברי פליגה מנין שמחלוקתם של רבי אליעזר ורבי עקיבא

כששתי הלחם עדיין בחץ מחוץ לכלעים משת זריקת דם דילמה בדיתנו ברקולפניגה דריקה ליוצא אולי כששתי הלחם עדיין מחוץ לקלעים בשעת זה זרקנו את הדם שניהם מודעים שאין זריקה מועדת ליוצא למה זה לא כתקנה זה לא מועלת ובאדר ראינו פניגה מחלותם שחזיר את הלחמים לתוך האזלה ואחר כך זרג את הדם לא כשהם היין בחוץ דרבי אליעזר סבר כרבי דאמר שחיטה מקדשה את שתי עליכם והפצלו להו ביוצא שהרי היו קדושים כשיצאו אז נפסדו ביוצא למה רק השחיטה לבד מקדשת ורבי עקיבא סבר כרבי אלעזר ברבי שמעון דשחיטה לא

מקדשה ולא מפסיד ביוצא עדיין לא קדשו עכשיו שזרוק את הדם אזכה כנחד הם היו בפנים הם חזרו בפנים הי מי איך נבאר את מחלוקתם שהחזיר את הלחנים מתוך העזה לפני זריקת הדם שרבי עקיבא סובר כרבי אלעזר ברבי שמעון היא אמרת בשלמה היה מובן רק שנאמר רבי עקיבא כרבי סביר לדאמ שחיטה מקדשה להו ללחמים היינו דקה רבי עקיבא דקדשה שלהוא בשחיטה ואתה זריקה כבעלו בפיגול תבוא הזריקה על מנת לאכלם שלא בזמנם קובעת להם דין פיגול לאי אמרת כרבי אלעזר ברבי שמ שמעון סבירה לרבי עקיבא אדם הזביחה

לא מקדשה לנחמים אז זה לא מובן צפקו של רב שמואל בר יצחק למה הרי זריקת פיגול מי מקדשה אם קובעת בכלל להחשב כפיגול כשלא היה קדוש על ידי השחיטה למה הרב גידה למה הרב זריקת פיגול אינה מביאה לידי מעילה שהתחייה במעילה ואינה מוציאה מדי מעילה ואינה מוציאה מדי מעילה פירוש אינה מביאה כי הגמרא בהצבא אומרת אינה מביאה לידי מעילה באימורי קדשים קלים אין חיוב מעילה ואינה מוציאה מידי מעילה בבשר קודשי קדשים >> כן אז אז אז אז מה תענה הזה במה נחלקו זה לא מובן רבי

עקיבא בשלמים נאמר שה נאמר שרבי עקיבא כרבי סביר לה מובן אלא היא אמרת שרבי עקיבא סובר היא אמרת כרבי כמו רבי רבי אלעזרבי שמעון דמר זביחה לא מקדשה זריקת פיגול ממקדשה אז זה לא יכול להיות אז הגמרא אומרת להותיו דרב גידל אמר האם לא ניתחו דברי רב גידל בשם רב לכן אי אפשר להוכיח מזה עוד פעם חזר לקושיה של רב פפא על רב ששט אז לא יודעים איזה דעה הסתפק רבי שמואל בר יצחק עכשיו עוד ספק באו מנה רבי ירמיה מרבי זרע כבשא עצרת ששחטה נשמד

נשמן ועבד עליכם כבס עצרת שחטא נשמן ועבד הלחם ועכשיו הוא מעכב את הכבשים הכל מי שאם הוזקו זה לזה שמעקבים זה את זה כשזקקו מעקבים עכשיו מה נהיה כבסד שחטן נשמן עבד הלחם מה שיזרוק דמה שלא לשמן להתיר הבשר באכילה לא ישחוק אותם משמן אלא לשם שלמים וכך יהיה מותר הבשר באכילה אמר יש לך דבר שאין לו כשר לשמו וקשר שלא לשמור. אפשר >> אמר לה לא.

אמר ל רבי אלעזר לרבי ירמיה אה כן נכון זה שאלה אמר לה יש לך דבר שאין לו כשר כשהוא קרב לשמו ויהיה כשר שלא לשמוע? אלא אם תעשה לשמוע זה לא כשר תעשה שלא לשמור יהיה כשר לא ייתכן שיכשיר את הבשר לאכילה ד שזרוק את הדם שלא לשמע טוב הוא רוצה לעשות את זה לשם קורבן אחר ואז יהיה אפשר אומר אי אפשר ולא הנה הגמרא אומרת למה לא מה לא מצינו דבר שאין לו כשר כשהוא לשמור וכשר שהוא לא נשמור יש דבר כזה נכון והרי פסח

קודם חצות ואין לו כשר אשר לשמור קורבן פסח שהקריב אותו קודם חצות אם תעשה לשם פסח אי אפשר זה קודם חצות בכשר שלא לשמו כשלמים אומר לא הגמרא מתרצת הכי הכי כעמנה יש לך דבר שנראה לשמו ונדחה מלשמו ואין לו כשר לשמו וקשר לי שלא לשמוע פה עדיין פסח לפני חצות הוא לא נראה עדיין זה לא הזמן שלו אני רוצה אלא ככה אני אומר אומר לך וכי יש דבר שנראה לשמו וניתחה מלשמו כבש עצרת היורים עם לחמם ניטחו כשעבד הלחם הוא לא כשר לשמור מה ויהיה

כשר שלא לשמוע זה הפירוש אז אותו הגמרא עוד פעם שואלת ולא לא מצינו דבר שנראה לשמור ונלחם לשמור ולא כשר לשמור וקשר שלא לשמוע והרי פסח >> אחר זמנו אתה רואה פסח קורבן פסח שנראה בזמנו ואחר זמנו עבר זמנו לא הקריב אותו כשר לשלמים משרים אותנה אחי כאמינה יש לך דבר שנה לשמו ונשחט לשמו כמו הכבשים וניטחה מלשמו ואין לו כשר לשמו וקשר שלא לשמור עלו פה זה נשחט כבר פה הכבשים האלה נשחטו וניצחה מלשמו והוא לא כשר לשמו קשר שלא לשמו את אומר יחזרוק את

הדם שלא לשמו ונוכל את הכבשים >> ולא >> והרי תודה גם ראינו אומר לו מה בכי לא מצאנו דבר שנראה לשמו ונשחט לשמו ונדחם מלשמו ולא ולא כשר לשמוע אבל כשר שלא לשמוע יש קורבן תודה למדנו למעלה אם אחרי שחט אותה נפרס לחמה אדם יזרק לשם שלמים והבשר יאכל אפילו שהוא נראה לשמו הוא נשחט לשם לשם תודה וניצחה עכשיו והוא לא כשר לשמו למה הלך הלחם הוא כשר כשלא לשמור יפה זה שאלה טובה אומר שנ תודה דרחמנא כריה של עמים ובשר זהבח תודעת שלמה זה אותו

קורבן התורה הכשירה אותו קראה אותו שלמים את פה מאיר או אתה רוצה עוד אה >> את פה >> טוב איפה שת נלך להלכות >> שלמים זה כן אפשר כי התורה קראה תודה בשלמים לפתוח הלכות כל השוני הלכות בכל יום אמרנו אנחנו סימן קנט דיני נטירת ידיים לא יתן מים לחברו בחופניו שאין נותנים אלא מן הכלי. תמיד הוא רוצה לאסוף מים בחופניים שלו ולשפוך על ידי חברו. לא.

צריך לטור מכלי. והוא הדין אם נטע לידו אחת מהכלי ושפך ממנה לידו אחרת. כלום. ורבנו תם מתיר בזו כיוון שתחינת נטילה לידו הייתה אחת מן הכלי והוא שהייתו ידו הראשונה טהורה שפך עליה רביעית בבת אחת אז זה רבנו תם מתיר בזה זה פלא אז מה יהיה הדין אם אדם היה ידיים ידיים שלו כבר טהורות הוא נתן ידיים ואז הוא לוקח ככה בשני חופניו והוא שפוך על ידי חברו כמו שרבנו תם אומר ברגע שידו אחד נטל בכלי אז חברו נטל בכלי ידיים שלו טהורות עכשיו יקח מלח

אופניו ויתן לו ונהגו להקל כדברי רבנו תם אבל הסברה הראשונה עקר לכן יש להחמיר לכתחילה לא לעשות דבר כזה הנה יש אומרים שאפילו אדם שידיו טהורות יוכל ליתן על של חברו כפיים אומר הכל רק כדעה ראשונה אי אפשר רק לי הכראת ההלכה כמו המשנה ברורה והמרשל וכולי מחמירים זה סעודה כן ז' צריך שיבוא המים מכוח נותן לפי כך צינור שדולה מים מן האור ושופך בו ונמשכים ממנו המים להשקות השדה זה כמו הברזון שיש לנו היום אינו יכול ליתן ידיו לתוכו לתוך הצינור כדי שיקלחו המים עליהם

פני שאינם באים מכוח הדם שכבר פסק כוח השופך והם יסים דם קרוב למקום השפיכה אתם יודעים אז מה היה להם היה להם צינור מבין מים לרחוק מה היה פה בן אדם שם שופך מים לצינור ואז אנשים היו נותנים את הידיים מצד שני אומר זה פתר כוח נותן במשך הזמן אינם באים מכוח אדם שכבר פסק אחופר זה כמו שהיו עושים מהחשמל מצות הנחיצה הראשונה זה כן אבל אחר כך שזה לא בא מכוחו זה אוטומטיק זה לא ואם מסים ידו קרוב למקום השפיכה אף על פי שאינו מסים

אותה תחת השפיכה ממש על תו נטילה בכל זמן שהם קרובים למקום השפיכה עדיין מכוחו הם באים והמבי פיל ידיו לתוך הצינור הזה אינן תעולות מכוח טבילה פני שהם שובים והנה מילה בדולה ששופך ונותן לתוך הצינור עצמו אבל אם תוך אם נותן אותם חוץ הצינור ממשיך אותם לצינור והדבי ידיו ידיו תודשובים שימשכו כשרים אפילו דולה ונותן את החרית עצמו אם הדין נקו מאחוריו בכונס משקה ועוד שופך דרך פהצלו מחלח מאחוריו לי אור מטביל בו את הידיים מותורות חשוב כאילו את בלם ביאור זה מחבר הכל אור חשוב

מים שבצלום מחוברים למעור אבל למה נגיד יש לו איזה בית קיבול באמצע הכלי הוא מתמלא והוא ממשיך יש לגזור >> כן אבל זה לא טוב לא צריך לעשות בכלי >> לא אבל לא כלי יכול ממשיך על שירותים רק על שירותים שזה אפשר לסירוגים לא על א כמעט מ >> לא מדבר על אוכל על >> יש יש פעם איך היו עושים במקבואות היו שופכים את המים מהצינורות לאיזה תעלה והמים היו מושכים ככה הולכים והמזוחים ואז הם היו נשפח להמקבה רבי בן ציון אמר זה טוב בסדר >>

המשכה הקטיר אותו >> נקרא גודח >> אה >> כן זה עוד דין דחית ובעוד ששפך דר פיב לצילום מקלע מחוריו ליור מדביל בו את הידיים תורות חשיב כאילו תבלם ביאור דניצח זה מחבר כלידור וחשיב במים שבצילום מחוברים מי האור אף אגב דניצוק זה לא חשיב חיבור לעניין טבילה ושורקים בזה ואומרים דגדם לא חשיב חיבור ג אין תול ידם מאותן אבנים הקבוע הכותן סב להם בית קבול וברזה אפילו אם היו הכלים תחילה ברים לכותל.

אבל אם היו כלים תחילה ואחר כך הבר אותם לכותל נותנים ממנו. הנה כתב האור לציון זה בשבילך שהיות ומנטילה צריך כלי וכאן אין אין אין כלי לכן אין לו כשר לנטילה לפתוח ולסגור את הברז ליטול מברז הקבוע בקיר על ידי שיפתח ויזכור ויסגור כתב האור לציון חלק א' סימן טז שהיות בנטילה צריך כלי וכאן אין אין אין כלי לכן לכן לא חשוב נטינה אף על פי ש שכאשר הברז סגור הצינור ראוי לקבל משקים מכל מקום היות בדרך שקודם קובעים הצינור אחר כך קובעים הברז אבל לצינור

שחק הכל בסוף קבעו שלא חשוב כלי ואם חיבר בצינור לפני שיקבע אותם בקרקע רשאי ליטות דרכו רק יזהר לפתוח את הברז בכל שפיכה בשפיכה וגם יזהר שלא יהיה הברז מטפטף גם שהוא סגור שאם לא כן הוא פסול זה חומרה כל הפרסים שלנו זה ככה כאילו שמים את הצמעות זה אף אחד לא שמת לפני >> לא אבל אתה שם את צמרות שהם ריקים שזה אין בעיה זה ריקים >> הוא ריקים אתה סוגר את השיבר לפני אם הש מים ואז היית שמת זה כמו שהרב אומר זה לא

שקליח חטא אם הכניס דה בתוך כלי של מים ושכשך דה בהם אם הכלים מחובר לקרקעה לא עלתה לו נטילה ממנו חובר לקרקעה יש אומרים שעלתה לו נטילה אם יש בה כלי רביעית ושומרים שלא עלתה לו בשעת הדחק יכול לסבור את דברי המתירים ואם אחר כך נזדמן לו ליטות דרך נתילה נוטל בלא ברכה תדע לך לפעמים אדם נמצא באיזה מקום בא לו כל הדינים האלה לכן צריך להיות בקיא בהם אדם לא יודע לאיפה הולך לפעמים כן הוא במשאית וזה הוא לא יכול לדעתי קחו ברז >> כן

לא יודע כן למה גם תבקו כשיש לו >> שוריד לך רביעית בבת אחת שהוא לא יבוא נוהגים להרבות אורה בבתי הכנסת בליל פורים וביום פורים כי מתגלה ביום הזה בגינת עתרת יוסבא שהוא אור גדול כך כתוב ליהודים הייתה הורה ושמחה >> ראוי להודיע קודם התפילה שבירושלים אין לומר על הניסים בתפילת ערבית ל יד למה ביכולים להגיד >> כן בליל יד >> הם חושבים שהם יכולים אחרי אחרי המגילה ילך לביתו בשמחה יעשה כצד סעודה לאחר הצום בטוב לאכול זרעונים והדליק נרות לכבוד מרדכי ואסתר ורבא בלימוד תורה

אחר כך בחצות לילה אומר איזה בקשות כן אנחנו הולכים עושים לימוד קצת ביזדין ואחר כך הולכים לכותל וכל מי שתרם ללילה הקדושה הזאת מברכים אותו שם גם מי שנתונים >> ביום א שלישי בלילה ליל פורים זה עת רצון גדול מאוד מאוד הולכים לאיזה חצי שעה ככה בחצות חוזרים לישון >> למה שלא ירדמו לנו במגילה אתה מבין >> כן כן >> העיקר שישחרר זוהר זה כבר גומר זהו אשר אחד נאמן >> זוהר הקדוש >> חקנו לך במרון לאז את הקבלה >> השם ישמברך אנחנו דף ת קלג

תקלג ומדו כמו עולת שבת בשבתו ולא בשבת אוחה בגין דעבר יומו בטל קורבנו קורבן דוחה שבת אש בשבת בגד שת קדושה בכל אש דק בני קודש שבת חודש דה בדע אבל אש לעול הסיר לאחד חודש גין דמנל לישראל משכם ביום השבת דוים דטוב שבת חי בתערובת חוזר קדושה כל שקר בקדושה כל קורבן קרו בז קודש חו קודש קודשים את הפרש בין קודש לקודש דכתיב והבדילה פרודש חודש הקודשים אשחק חורבנין למה שבין ש גבוה חודש מאש דחודש דתטתא קרה אש עצה הקודש או אש בשר הקודש בשקדושה

תבפרשה לבן אש אתיות פרגב דוקמו על דמצווה להביא מן הדות גב אש לקדושה כל צחה צריך להתרא מת ישראל קדמה ישראל מלכים בני מלכים נבל מקדשה כל הופכור לנו כב קורבני השם כל הכל חדש בפרח בו ישראל קודם השם אז בשבת הזאת זה שבת של מחיית עמלק בעזרת השם נעשה את זה בחשק גדול בהתלהבות איזה שירי שבת למה כל מה שאנחנו עושים יותר לשבת אם אתה מדליק אור חזק אתה לא תשב באיזה פינה בסלון תדליק אור אז אז המלק יושב בחושך אתה אוכל כמה יותר סלטים

כמה יותר אוכל טוב הוא אוכל חצץ אתה ככה אומר הזוהר אתה שר הוא בוכה ככה זה הולך >> צוחקים עליו >> כמה שאתה עושה יותר לכבוד השבת זה הפוך אצלו אצל כל הגויים בעזרת השם מפיל אותם מטה מטה >> אמן בעזרת השם כך נעשה נעשה אור חזק נעשה שבת ביחד עם ניר והכל יסתדר הכי יפה שיש >> ונכל אוזניך מנאים בפ >> כן זהו הכי טוב זה כן השנה צריך המנאי המני השם יקח אותו מהעולם >> אמן אמן >> בעזרת השם יהיה ישועות >> צריכים לעשות

פורים שמח זה לא ככה אז בשבת הזאת צריך חות את זכר עמלק >> חזק חזק ויהיה ישועות גדולות >> אמן לאכול חצץ אנחנו נאכל >> מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף ודוד ושלמה יברך בשמוצה הקדוש כדע עלמה יברך חון זכה בביר אתה נעורה מענייה חיים טובים ארוכים בריאים שמיחים הצחות וישועות ונחת וכל תופסגשמי ורחני וחיים טובים ושמחים כן יהי רצון ונאמר אמן >> לנשמת >> שמעון בן זוהר >> שמעון בן זוהרה אבא של >> כן נכון עשינו עשינו עשינו בלילה הכל עלבה

כן כן חליבה שמת שמעון בן זוהר כן מי שבל כן מי שבלך לבותינו הקדושים מברך כל הקהל הקדוש בריאים שמחים הצחות ישועות נחת שמחה שלווה ישועה בכל העניינים כן ‏B