📖 הדף היומי📖מסכת מנחות דף מו הרב בניהו שמואלי שליט"א ט אדר תשפ"ו

זה >> בינתיים תביא לי את זה כן כן אנחנו נלמד נתחיל היום זה שלי אולי >> לא יש לי יש לי אני רוצה את שלי יש את שלי אולי זה שם בצד השני >> לא חשוב לא חשוב אחר כך ויהי בפתחת מאיר >> מגילה אנחנו עכשיו עושים א הפסקה של יחסכן היה אתמול אמרתי לו שנסענו ל למרון אמרתי לו אני רוצה לנסוע ליחזקאל הנביא >> כן אני אמרתי לו תעשה לי יחזקאל הנביא תשמע היינו בכביש הבקעה לא בכביש הבקעה בכביש רגיל ש >> שש >> הוא

עושה לי את זה אומר לו 860 קימטר 860 קימטר תקיע לקרב יחזקאל הנביא >> ראית >> ראית ח בבבלה >> לא לא בהירה >> כן כן הייתי אומר לו פעם תקח אותי לי שכר וזבולון סתם אני לא הולך לשמה זה בלבנון קח אותי לי שכר בזבולן כן אומר לי עוד ככה וככה הזמן תגיע לא היה עם הרב כדורשם >> אני לא אני לא יצאתי את ארץ ישראל עוד ברוך השם >> על הים מזה >> הלאה א >> אבל הוא הציע לרב לא >> כן כן [‏צחוק]

הוא הציע לי ללכת איתו במסוק א מלך בדלה זה מלך של ירדן לא עבדלה הקודם >> חוסין הציע לו יתן לו מסוק לקחת אותו הרסים אותו עד אצל אהרון הכהן למעלה >> כן הרב אמר לי אתה רוצה זה לא היה בסוף אמרתי לו לא אומר איך אתה לא רוצה כדאי לך אבל אני לקחתי אותו למקומות אחרים כן לא נסענו ביחד במסוק מה קרה לך לא לזה מה שאתה חושב זה מה זה זה >> לראש פינה למרוןחיות >> מרון צפת עוד כל שנה בפטירת רב >> הוא

הבטיח לרב יעשה הוא לא עשה לכן חזר לו מחלה >> ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשו המולך מהודו ועד קוש שבע ועומאה מדינה ויה במי אחשו מלך פרס היה שמלך תחת קורש לסוף 70 שנה של גלות בבד אומר רש"י הוא אחשוורוש הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו המולך שמלך מעצמו ולא היה מזרע המלוכה. אתם [כחכוח] יודעים את המעשה הזה? איך היה המלאך מעצמו? [כחכוח] א ושתי היא הייתה בתו אה של קורש.

כשהוא כשאמר לו הוא מה הוא עשה? הוא הציא כלי המקדש קורש והשתמש בהם. הוא חשב שהגיע זמן שהיה צריך עכשיו עם ישראל לצאת מן ה ולא ולא לצאת מכבר מן הגלות ואחרי 70 שנה וזה לא נהיה אומר אפשר להשתמש בכלי המקדש באה יד מן השמיים כתבה מנה מנה תקל ופרסין והוא לא ידע מה זה ודניאל אמר לו הלילה הזה תחתך המלכות שלך הלילה לא מאר מותר >> מהח מגילות של הרב >> זה לא זה כמו ספר נביאים וכתובים חמש מגילות אין שמה אחר כך אני אראה

אני אראה שעזוב את זה אומר משתי אתה מרודח >> הביל מרודח כן זה מחלוקת ברנח >> כן אז היא הייתה שמה ואז באמת הרגו אותו באותו לילה נכנסו, הרגו את הכל, הוא ידע מה שיגיד, היה שמה איזה רשע אחד, הוא ידע מה שיגיד, הוא יודע מה שאומר הנביא. כך זה פלאות מה שהיה.

ואז ואז לקח והוא אחשוורוש הוא אחר כך לקח אותה לאישה והוא נהיה מלך מאוד ובועד קוש המולך על 127 מדינות 127 מדינות זה הולך בעיגור פה הודו תסתובב תסתובב אחד על יד השני זה כל העולם 127 מדינה עומדים זה אצל זה אומר רש"י וכן כן כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה שהיה רודה בכל עבר הנהר כמו שהוא רודה מתפסח ועד עזה גם זה אותו דבר אלה פלאות זה של היום >> מתפסח כן כן אבל שמה זה היה מאודו ועדקוש אתמול היה פה הודו

לא הודו בא לפה אתמול מוד כן עזוב עזוב הלאה >> 720 ומאה מדינה >> זכה מי חי זה כמו שרה אמנו החיים של שרה אמנו והיו חיי שרה 100 שנה ו20 שנה בשבע שנים >> בימים ההם כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו אשר בשוש שן הבירה אתה יודע זה אומר רבותינו קודם כל שהיה 100 מדינות היו על השה ב-27 על הים ועל זה דרשו רבותינו ויעשה מס על הארץ ויהיה הים מס זה מ וס זה 100 על הארץ זה 100 מדינות ויהיה הים זהגיה 27 >>

כן ויהיה היה 127 כך כותב האלקות הגארשוני אז זהו בימים ההם כשבט המנח אחשווש כשהתקיים המלכות בידו רבותינו פירשו בעניין אחר במסכת מגילה כולל >> כן מה >> 27 בטח >> יהיה 27 פעמיים י >> ו שבע 27 >> 27 איך אז היה בשושן הבירה הלאה >> הבירה זה הארמון שלו שושן זה העיר שושן הבירה עיר שהארמון בתוכו בשנת שלוש שם אורכו עשה משתה כל שריו ועבדיו חן פרס ומדה הפרטמים ושרי המדינות לפניו [צרחות] אז הוא עשה משתה יש על זה רש"י לא עשה משתה לכל

שרה ועבדיו שתיית יין או שאר משקין חו בשנת שלוש ברכו שם משתה לאכול שרחל פרס ומדאי הצבא כן זה צבא בפרשים של פרסו מדאי הפרטמים של פרתמים אומר ראשי שלטונים בלשון פרס >> של >> דגש במושב אני הייתי אומר מדג במ >> פרטמים >> פרטמים לא הפרטמים לא >> לא הפרטמים ושרי המדינות לפניו והר אותו את עושר כבוד מלכותו ותקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומעת יום היה מראה להם איזה מה יש לו א אוו רוצה להראות להתגעות עשה להם שתי ימים רבים עשה להם למשל

ומעת יום ובמרות הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמסאים בשושן הבירה למי גדול ועד קטן משתי שבעת ימים בחסר גינת ביטן המלך גינת זה שמה זורעים ירקות אומר רש"י ביטה נטוע באילנות כל אחד מאיפה היה מתאים לו שם אותו חור קרפס ותכלת אחוז בחברבוס גמן על גיל כסף ועמוד שש מתות זהב וכסף ען ריצפת ושש ודר בסוחרת אתה אומר שפת אתה אומר יש ריצפת ויש רי שפת חור קרפס תכלת זמיני בגנים צבעוניים אומר רש"י פרס להם למצעות זה לא קרפסה אחוז בחבוץ והרגמן אומר ברוקמים בפטילי

בוץ וארגמן וכל אלה פרס להם איזה >> [כחכוח] >> יופי היה בעמוד דשקע [נחירות בוז] >> שש זה כמו שיש אבנים טובות >> כן על גיל חסף בעמוד שש מתורות זהב כסף הרך לשבת עלינו סעודה על רי שפת קרקעות של בעת ושש מיני אבנים טובות פירשו רבותינו לפי משמעות המקרא כך שמם והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ומלכות רב כיד המלך כמו ולשקות בכלי זהב פלא פלאות משונים זה מזה כן >> הגענו והשתייה חטא תסמן הי מכירה [‏צחוק] מחר >> משניות קודם המשנה זה צדקה [‏צחוק]

משנה של הסר הלכו להביא לך סטנדר רגע תיזהר שאתה יושב תיזהר כיסא תגיד יצחק שלא מוצאים את זה >> נשמת רבי אברהם הכהן בן מזל טוב חנניה בן דיימנטא מזל טוב בת מסעודה [כחכוח] התמר מרדכי בן גאולה יקוד בת סעדה נשמת רבי אחיהן נכד אביר יעקב נכון >> גם חנה בת >> לחנו בתחנה >> הכפי בת חנה בן טופח >> בן טופחה זנגי בן סבי >> אליהו זנגי בן סביך >> ליאל >> בן מזל ד בן צל בן >> דוד בן צלל בן >> יפה שרה

יונתן בן חנה >> נועה בת אישה >> נועה בתישה >> מרדכי בן קורין >> סלים בן רחל >> נחמן בן רינה >> משה בן מורי מא >> הלו >> משה בן מורי מאיר אה בסדר >> איזה כבודת בזבות איך להרות שונ פרק רביעי מסכת קרתות פרק רביעי משנה א' >> ספק אכל חלב ספק לא אכל אפילו אכל ספק יש בו שיעור ספק אין בו שיעור עכשיו הגמרא מפרשת איך זה ספק חלב ספק אח איך זה החלב ושומן לפניו אכל את אחד מהן ואין ידוע איזה מהן

אכל השם יצילנו אשתו ואחותו עמו בבית שגחת מהן ואינו ידוע באיזה מאין שגג שבת ויום חול ועשה מלאכה באחד מהן ואין ידוע באיזה מהן עשה ספק בשבת ספק בכל מביא השם תלוי כל אלה אשם תלוי אתמול היה לך ממתקים קיבלת אתמול ממת כשם שאם אכל משנה ב' כשם שאם אכל חלב וחלב בעלם אחד אינו חייב אלא חטעת אחת כך אם לא דע שלהם אלא מביא אל השם אחד אם הייתה ידיעה בינתיים כשם שהוא מביא חטאת על כל אחד ואחת כך הוא מביא השם תלוי על כל

אחד ואחת כשם שמחר חלב בדם נותר פיגול שמע כשם שאם אכל חרב ודם ונותר פיגול בהלם אחד חייב על כל אחד ואחד כך אם לא הודע שלהם מביא השם תלוי על כל אחד ואחד חלב ונותר לפניו אכל אחד מהם ואין יודע איזה מהם אכל אשתו לא נידע ואחותו עמו בבית שגחד מהם ואין יודע באיזה מהן שג שבת ביום הכיפורים ועשה מלאכה בין השמשות ואין יודע באיזה מהם עשה רבי אליעזר מחייב חטא ורבי יהושע פותר אמר רבי יוסי לא נחלק הוא אלא עושה מלאכה בין השמשות שהוא

פטור למה שאני אומר פטור מחטאת שאני אומר מקצת מקצת מלאכה עשה מהיום מקצת למחר אז אין שיעור על מה נחלקו? על העושה בתוך היום ואין ידוע אם בשבת עשה אם ביום כיפורים עשה או על העושה ואין ידוע מאין איזה מלאכה עשה חר זרע בליעזר מחייב חטא רבי יהושע פותר למה אשר חטא בה שיבודע לו במה חטא לא יודע אמר רבי יהודה פותרו היה רבי יהושע אף מהשם תלוי עוד משנה רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על דבר שהוא משום שם

אחד היה לפני שני עצי תאנה נקט אחד מהם בשבת בשוגג ולא יודע איזה מהם נקט שהוא חייב חטאת על מה נחלקו על דבר שהוא משום שני שמות ספק קצר ספק טחן שרבי אליעזר מחב חטן רבי יהושע פוטר אמר רבי יהודה אפילו נתכוון לנקט תאנים ולקט ענבים ענבים ולקת תאנים שחורות ולקת לבנות לבנות ולקת שחורות בלזו מחייב חטת רבי יהושע פותר מחטת למה צריך שיהיה מתכוון למה שהוא עושה יש את זה ב בפרדש של התימנים יש שחור יש לבן אבא רבי יהודה אבל הוא >> לא נכון

>> עשה עבירה יודעים שהוא עשה עבירה אבל בשבת לא חייב אלא את מתכוון לאותו עבירה מלאכת מחשבת עשרתורה משהו כזה לא >> אומר לא נעשתה כוונתו ומחשבתו מפרש אומר בשעת נקיתת כל אחד ואחד לא לזה נתכוון צריך שיהיה הכוונה שלו לזה זה כמה שלא לזה נתכוון אי אפשר לחייב אותו אמר רבי יהודה טמא עניים יפתור ברבי יהושע מה זה פטור אם כן למה נאמר אשר חטבה אומר פרט המתעסק לא נתכוון כלה לעשות דבר איסור זה פטור >> כן זה זה אומר אתמ רבי יהושע עוד קח

אפרים >> לא לא אם לא מצאנו אני יודע אני ראיתי את זה לא מזמן אולי זה פה בארון אולי >> כן החמש מגילות שיש ליזה אני כתבתי על זה אתה מבין זה דבר עווה זה חייב להיות פה לא >> אני כתבתי על זה יש לי בפנים דפים יש בזה כהנת יש לי פירוש על זה >> אנחנו נמצא את זה חזיר שמה שמה זה מחו לשמה מוציא לחזרה גמרא היום אנחנו מנחות דף מו מאיר שביתי אדוני נגדי תמי כי ממיני בלמ שם קדשברים הנה אנחנו באים לקצת

של תורה כמו שמ כתוב בטו נשמת עזרה בן חתון לולו שכחתי לומר אתזה הנועם אלוהינו עזרה בן חתון לא כתוב כתוב בראש >> אמרתי מפה טוב אני לוקח את זה אני רואה שידי מורד עיניו במרדכי אתה יודע פה צדיקים הם לא הם לא מבותרים שניהם יראת שמיים גם העובדים מביאים כל דבר כל מדמות עושים יפה כי עוברים עליהם הות שהוא עושה שלא יצחוק מאנשים בטח שבש [נחירות בוז] קשה זה קשה וזה טוב. אלי גם משתתף משתדל לשתף את הפעולה בזה. א כן ות לפניך אלנובנו שלא

דברך >> יש את זה יש את זה קח את הלבנים זה טוב >> משהו יפה של בן שני מדבר פה בבוקר בדרך כלל זה פה >> בדף הלבן הזה תן לך חוכבן בבד תבונה תחליף את את הכחול הזה זה דומה תכלת כן שים ג'קט כמו בן אדם גם את הכיפה צור תודה חזר תורה בן יהודה איפה הייתה באת ללמוד תורה >> למדתי עם התפילין בבית כנסת שלך אתה אדוני דחבר אתה אדוני חוקותך שיר מעלות שק ברכד אדוני יהודים לכם קודש ציון עושה שמיים וארץ זה נקרא

על זה אומרים כל הכבוד לך כן נפתוח דף מ >> לא הרב מ >> מו מו היום מ עמוד ב למטה שורה האחרונה בסדר מהנ >> היום את אבל זה מו מותק נתחיל ממ עמוד ב שורה אחרונה טוב מהרמבח 20 אדום יותר אדום הרבדים אדומים >> מה שאתה אוהב >> תערב יאללה מה שיש דעו >> כן היום יש שלוש ספות פה בבוקר שניים במנחה אחד כן זה מספיק מה שאתה מביא זה מספיק יותר מדי שיהיה לך תמיד ברכה >> אמן אמן שפתחת את הגמרא עזוב את

טבלי העולם הזה.

אתה עולם עוסק במצוות אשריך זכית. תהיה שמח כי היום הגיע אפרים בצרים אמר רבי יוחנן אתם יודעים מטרה כש תזכורת אתמול למדנו במשנה הלחם מעכב את הכבשים ואין הכבשים מעכבים את הלחם. הלחם מה פירוש מעכב את הכבשים? אם יש לו אם אין לחם מעכב את הכבשים אי אפשר להקריב אותם.

>> זה דעת דברי רבי עקיבא. אמר רבי שמעון בן נס לא כי אלא כבשים מעקבים את הלחם. הלחם לא יכול לעקב את הכבשים. זה למדנו אתמול.

הגמרא גם אמרה מאיפה לומדים את זה וכולי עכשיו נלך אמר רבי יוחנן הכל מודים גם רבי עקיבא וגם רבי שמעון בן ננס שאם הוזקקו זה לזה שמעכבין זה את זה ואיזוזיקה שלהן שחיטה אומר הכל מודעים שאם הוזקקו הכבשים והנחם זה לזה כלומר שהם כבר היו ביחד חדמר כבר נשח את הכבש ביחד עם הלחם זה הכל מודים שאם זקקו הכבשים והלחם זה לזה כבר היו ביחד כמו שהגמרא תפרש לקמן וזה נזכו זקקו שהם היו אחד צריך לשני זה דבר שקור שקובע להם שיקראו ביחד זה השחיטה תכף

נראה שהם יזקקו זה לזה זה ואחר כך עבד הלחם או הכבשים שמעכבים זה את זה ואז מי שנותר ישרף ואיזהו זיקה שלהן הגמרא מפרשת מהו הקובע שיו שזה יקרה ביחד שנקרא הוזקקו זה לזה אומר שחיטה אם היה הלחם בשעת השחיטה זה נקרא שיזקקו זה לזה או נשחטו הכבשים לשם הלחם ככה אומר רבנו גרשום >> העיקר הוא שקודם כל נשחטו הכבשים ואחר כך הלחם עבד אז כולם ודעים שמה שנשאר ישרף למה למה הם כבר היו ביחד אתה לא יכול להפריד אחרי השחיקה >> נכון נכון נכון >>

אמרנו בדף הקודם שאם אין אחד מהם או כבסים או לחם זה לא מעכב עכשיו פה מביא מור ש >> לא אבל מתי מתי זה היה כולם יודעים אם זה היה ביחד בשעת השחיטה זה מעכב אי אפשר אמר עולה אתה לא הייתמול נו מה אני יכול לעשות אמר עולה שלי אתמול ה שום שמה לאומדים רק כולם >> לא לא היית פה פה צריך להיות פה >> לא אמרת לך אמרת לך לא למדת >> אתה לא היית לא אתה לא למדת >> לא אמרתי א איך אתה אומר

כך מחלוקת למעלה >> לא לא אמרתי לא באת לא למדת לא חס ושלום אתה כל רגע שלך לומדו >> שתמיד תלמד ותמיד תהיה בריאמן לר רק אני אני רק אוהב אותך אז אני מדבר איתך עושה לך בלאגן אבל לא בגלל שאני רוצה לומר שאתה לא למדת >> הלאה אני נזר גם שלא תקבל בראש הלאה >> אמר עולה >> אתה לא יודע כמה אתה חשוב >> אתה לא יודע הרב כמה אתה חשוב על >> לא לא אני הייתי רואה שראש הישיבה רבי יהודה צדקא הוא לא הוא

היה בא מבחוץ היה בא משלנר הוא היה מפקד בשלנר היה בא משלנר יושב אצלנו בישיבה ואורש הישיבה היה מאוד מכבד אותו רבי יהודה צדקה נכון או לארה >> כן כן הוא היה אחראי על כל האור מכוניות >> ראית ת איך אני עושה לך נחת אני יודע תנו באו במערבה תנופה עושה זיקה תנופה עושה זיקה אין עושה זקה ישראל >> שאלו כן בארץ ישראל אתם יודעים אם הכבשים לב >> היו מניפים את הכבשים עם הלחם לפני השחיטה יש מחלוקת מתי הפשט ראשי אומר לפני השחיטה דעת הרמבם

זה אחר השחיטה >> התנופה היו מנניפים את הכבשים עם הלחם לפני השחיטה >> שהיו מניפים את הלחם עם הכבשים פירש ראשי שם שהיו מניפים את הלחם עם הכבשים כשהם חיים וגם היו מניפים את הלחם אחרי השחיטה עם גם גם היו מניפים אך הרמבם כתב שהתנופה היא רק אחרי שחיטה ויסוד מחלוקתם אם תנופה בכבסי עצרת או כנופה שלמים כו לא משנה >> מרימים אותם >> כן ככה מליפים אותם עם הליחם ועם הכבש מרים אותם ככה היהג לא היה בטח היו לוקחים כהן תימני >> לא לא גם

הרקאי גם הרוקאי גם גיבור מאיר היה מאיר עוד אמרו לה באו במערבה תנופה שמניפים את הכבשים עם הלחם לפני השחיטה עושה זקה ביניהם שיעקבו זה את זה לכל הדעות כדלעל או או אין עושה זקה או תנופה לא עושה זיקה מה כן אז הגמרא אומרת פשות מדריבי יוחנן אם עושה זיקה או לא פשוט מרבי יוחנן דמ רבי יוחנן שחיטה עושה זיקה אתה רואה דווקא אמר רבי יוחנן למעלה ראינו שחיטה עושה זיקה מכלן תנופה אינה עשה זקה אם אמר שחיטה אז רק שחיטה בלי תנופה שהחיטה כבר זיקה

מה >> לא זה לא תנופה שלפני כן זה לא עושה זיכה היו מניפים את זה מחיים האם זה התנופה מחיים עושה זיכה או שחיטה אמר לו שחיטה עושה אז לפני לא עושה >> שחיטה ברור לו רבי יוחנן ברור לו עלה >> אז הגמרא דוכה אומרת לו רבי יוחנן גופה כן בעיה לה כלומר ייתכן שרבי יוחנן עצמו הספק בארץ ישראל היה בדברי רבי יוחנן בעצמו מה אם על זה הסתפקו נפשט פשיט לרבי יוחנן שחיטה עושה זיקה ותבונה ותנופה אינה עושה זיקה האם זה פשוט לא רק שחיטה

ותנופה לא או דין מה שחיטה פשוטלה ותנופה מספקלה שחיטה פסוק לא בתנופה ומספק לכן אמר רק שחיטה עושה זיקה אבל אל תדייק מזה שתנופה לא עושה לא עושה >> בזה הוא מסתפק >> אמר להם >> טקו סליחה טקו תשבי יצרתי קשות ובעיות >> אמר לרבי יהודה בר חנינא לרב אונה ברבי יהושע למה אתה מסופק למה יש ספק אם התנופה עושה עשה זיקה או לא והכתיב קודש הוא להשם לכהן בתר תנופה כתיב למעלה למדנו כשכתוב קודש יהיו האם הלחם קודם או הכבשים קודם אמרנו קודם קודש יהיו

להשם לכהן כן קודם כל כתוב >> איך כתוב >> קודם כתוב תלופה אחרי זה כתוב קודש אז אין מה להסתפק ודאי שזה אחרי ה >> איפה אתם >> הגמרא דוחה רבי יוחנן גופ בעיה זה למדתי אמר לרבי יהודה ברבי חנינא לרב הונה בר דרב יהושע למה יש ספק אם התנופה עושה זיכה או לא כי כתיב קודש יהיו להשם לכהן שלמדנו למעלה אם הלחם קודם או הכבשים בטר תנופה כיטיב בתחילת הפקסוק כתוב והנף עד כהן אותם ואחר כך כתוב קודש יהו להשם ופליגה בכל זאת נחנקו בן

הנס ורבי עקיבא מקודם אז אתה רואה מפורש שהתנופה לא עושה זיכה למה כי אם התנופה הייתה עושה זיכר זה אמר רבי יוחנן כולם מודעים שאם הוזקקו זה לזה זה מעכבים זה את זה >> כוללמה מודים ופה אתה לא רואה לא כך נחנק הוא בכל זאת פיליגה בין הנס ורבי עקיבא >> בתנופה עצמה יש מחלוקת >> מקודם אתה רואה שהתנופה לא עושה זכה למה הם לא הם לא לא היה להם בכלל מחלוקת מי >> כן לא שאם הייתה זיכה אם התנופה הייתה עושה זיקה >> לא היה

מחלוקת שתי מעכבים אח >> כולם יודעים שאם יזקקו לזה לזה מעכבים זה את זה ותעמיך גמרא מתרצת לא מי אמר הוא תעמיך בטר תנופה ולא בטר שחיטה וכי הפסוק מדבר רק אחרי תנופה ולא אחר בוודאי שמדבר גם אחרי שחיטה שרק אז שיך לומר אמר קודש יהו להשם לכהן ודאי מדבר אחרי שחיטה והרי שחיטה בוודאי עושה זיקה כמו שלמדנו אז למה נחלקו בן הנס ורבי עקיבא במשמעות הפסוק אלא מה יתלך לממר הרי ודאי שחיטה לכולה על מה תעשה את הזקה אלא מה יתחל ממר באחר כך כתוב

קודשי להשם לכהן אז מה תענה על זה אלא ודאי מה יתחרי ממרא כאה כלומר המחלוקת בין הנס ורבי עקיבא זה עלפני השחיטה >> כן ומהי קודש יהיו להשם לכהן דבר שסופו לכהן כלומר הפסוק שיהיה קודש דבר שסופו להיות לכהן אז החנמ גם פה נבאר שנחלקו לפני תפנופה שיהיה קודש דבר שסופו לכהן ועדיין הסתפק עם תנופה תעשה זיקה או לא. כלומר במה נחלקו בן הנס ורבי עקיבא רבי שמעון בן ננס ורבי עקיבא בפסוק בדבר שסופו להיות לכהן אז נחלק הוא לפני התנופה שיהיה קודש דבר שסופו להיות

לכהן על זה נחלקו ועדיין עדיין אם ככה יש לי להסתפק אם תנופה תעשה את הזיקה או לא בסדר זה טוב הבנת כבר לא יכהן >> זה זה הספק >> זה הכהן בסוף >> שיטה בטוח >> מנחו שחיטה עושה זיכה עכשיו גם עכשיו מה פשוט לך ששחיטה עושה זיכה זה נקרא כבר הם מחוברים ומן היא עד שלא שחטן נפרש לחמה מה >> יביא לחם אחר בשוחט לו מה זה קורבן תודה מדבר קורבן דודה אם עד שלא מביא איתו לחמי תודה אם עד שלא שחטה על את הקורבן

תודה נפרס לחמה >> יביא לחם אחר ושוחט את הקורבן יכול לשחוט אבל אם מי ששחטה נפרס לחמה כבר כבר אחרי ששחט ואז נפסלו הלחמים נפרש לחמה אדם יזרג לשם שלמים והבשר יאכל אבל ויהיה נדרו וידי נדרו לא יצא והלחם פסול >> למה >> נזרק הדם >> אין מה לעשות הלחם פסול למה שהוא >> עוד שלושחתה >> עכשיו שחטתי אבל >> עכשיו זה אחרי השחיטה >> לפני הזריקה >> אבל לפני זריקת הדם >> מה הוא עשה אחר >> חכה תכף נראה אם זה מעין את זה השאלה

שחיטה לא גמרנו השאלה זה עד הסוף עוד לא אמרתי אתה רוצה אני אגרוס לך את זה ביחד זה עד למטה ושחיטה עושה זיקה מהנה עד שלא שחטה נפרס לחמה הביא לחם אח ושוחט משר שחטן נפרס לחמה אדם יזרק והבשר יאכל וידי נדר לא יצא ולחן פסול נזרק אדם תורם מן השלם על על הפרוס עד שלא שחטה יצא לחמה מכניסה ושוחט מי ששחטה יצא לחמה אדם יזרק והבשר יאכל וידי ניצרו לא יצא וכם פסול ואם כבר נזרק אדם ואם כבר נזרק אדם נזרק אדם תורם מה שבפנים

עד שבחוץ עד שלא ש עכשיו לגבי טומאת הלחם הדינו עד שלא שחטן נתמחמה מביא לחם אחר ושוחט מ שחטן אתמחמה אדם יזרק והבשר יאכל וידי ניצרו יצא שהציץ מרצה על הטמא יה לכם פסול נזרק אדם תורם מן הטהור על הטמא אם ככה עכשיו השאלה וסקה דעתך כשחיטה עושה זקה כיוון זקקו זה לזה בשחיטה אז אם כן הפסיד לחם אז תיפסן >> גם הקורבן תודה >> ולא יזרג דמה שלא לשמע >> שנ דרחמנא קריה של עמים >> ומה שלמים קרבים בלא לחם הבתודה קרובה בלא לחם עכשיו

נחזור בסדר כבוד עולם כל הקושיה על התודה >> תודה לך רומין היא >> רומין היא עד שלו שחטה אתה אמרת לי שהשחיטה עושה זיכה בתמייה איך רוני עד שלו שחתן נפרס לחמה [כחכוח] של התודה יביא לחם אחר ושוחט את הקורבן ואם מיש שחטה נפרס לחמה תמ אתם תלמדו עכשיו פה לא שמה ואם מישהו שחטא קורבן התודה נפס לחמה אדם יזרק והבשר יאכל אדם יזרק לשם שלמים והבשר יאכל וידי ניצרו לא יצא והלחם פסול עכשיו אם כבר נזרק אדם ואחר כך נפרס לחמה הרי זה תורם לכהן

מן השלם על הפרוס גם אותו דבר אם יצא הלחם מחוץ לחומת ירושלים עד שלא שחטה יצא לחמה מכניס ושוחט למה לפני השחיטה לא נמסל ויוצא מחוץ לחומה משום שחטא יצא לחמה אז נפסל אז אדם יזרק לשם שלמים והבשר יאכל וידי נדר לא יצא והלחם פסול הנה אין מה לעשות נזרק אדם יצא הפסוק כן נזרק אדם ואחר כך יצא לחמה תורה ממה שבפנים על בחוץ ומה עם מה עם הטומאה של הלחם טומת הלחם כך אם עד שלא שחטן נפרס לחמה מביא לחם אחר ושוחט את הקורבן אם

יש שחטן נפרס לחמה טומ פה זה יצא הלחם יצא [נחירות בוז] >> עכשיו יצא כן קודם היה טומאה לא נפר >> לא אמרתי טומאה אה לא זה הכל יצא אני טעיתי אז >> עצם זה שהוא נפרס פוח פסוק >> למעלה מה היה >> נפרס >> לא אב תכף יהיה טמא תכף >> אז עוד הפעם איפה אני אם עד שלא שחת יצא לחמה נכון מכניסה ושוחט משחתה יצא לחמה אדם יזרק והבשר יאכל וידי נצטר לא יצא ולכן פסול ואם כבר נזרק אדם אחר כך יצא עליכם תורה

ממה שבפנים עד שבחוץ >> ומה דין לגבי טומת לחם אם עד שלא שחטן תמחמה מביא לחם אחר בשוחט את הקורבן אם מישהו ששחטה נתמ לחמה אז אדם יזרק לשם תודה והבשר יאכל >> רק לשם תודהכן אה כי זה נטמע כן >> תמע >> כן כן >> למה התודה ונחמן נחלט בכל העיר >> וגם ידי הנדר הוא יצא >> ז >> הציץ הציץ מרצה >> ציץ מרצה כן כן אומר זה קורבן יחיד דווקא בדיעבד התמר הזה כאן מותר לכתחילה למה לא נטמע אדם עצמו או הבשר שהוא

מגוף הקורבן אלא תמלחם שהוא דבר חיצון שומע >> לכן יצא וכתחילה וגם ידי נדרו יצא >> נו איזה נדרו >> הנה עכשיו מי ששחטה לי אתמעליךם דם מי זרק >> כן חכה לא הגעתי לזה לא הגעתי כן הגעתי ולגבי טומאת הלחם הדינו עד שלא שחטה נתמחמה מביא לחם אחר ושוחט אבל אם שחטה נתמחמה אדם יזרק והבשר יאכלה וידי נתרו יצא שהציץ מרצה על הטמא ועלחם פסול אין מה לעשות נזרק אדם ואחר כך נתמלחמה תורה מן הטהור על הטמא עד כאן עכשיו מפה סקדעת השחיטה עושה זיקה

כמו שאמרת כיוון ככוזל זה בשחיטה הקורבן והלחמים פסל ללחם ואפס ללחם תיפס למי תודה למה אתה אומר תזרוק דמה אפילו שלא לשמע אומר לו כן >> שנע דרחמנא קריה של עמים ובשר זבע תודעת שלמיו ולכן אפילו שהייתה התודה בשעת הזריקה הזיקה חוזרת להיות שלמים ומה שלמים קרבים בלא לחם גם תודה קרבה בלא לחם >> מה זה גזירת הכתוב >> אבל כבסה עצרת א לא קריאים שלמים לכן צריך להיות דווקא עם הלחם מעקב >> אתה ששחטה הוא זה נקרא זיכה בעצרת >> אמר רבי ירמיה תדבר תדברך

כמה שאתה יכול תבוא עליך ברכה בזה שני הוא לא היה בסוף >> אמר רבי ירמיה >> את מסומר תנופה עושה זיקה אם ההלכה שבאמת התנופה עצמה עושה זיקה כשהניף אותם ביחד עבד הלחם אחרי התנופה >> עבדו כבשים לא יכול להקריב אותם עבדו כבשים עבד עד הלחם זה אם הנאמר כך הלכה עכשיו ואם תמוס לא אמרת לא עושה זיקה אז שיסתפק כשהביא לחם לכבסים והונפו ועבד הלחם והביא לחם אחר שהיה מוכן מערב יום טוב אותו הלחם טעון תנופה או אין לו טעון תנופה >> עוד הפעם >>

לחם חדש כי אתה >> אתה אומר זה לא עושה גם מעבד הלחם מה פעם ראשונה הועילה או >> חייב שיהיה אבל לחם מוכן למה שתי הלחם הם לא דוכים שבת לא יכול להגיד טוב אני יפה עכשיו חדש טוב >> יום טוב אי אפשר >> שתי הלחם לא דוחים יום טובה לא אוכלים >> שתי הלחם לא דוחים יום טוב לא אבל הם לא דוכים יום טוב יש לזה לימוד מיוחד שלא סורפים שם של מוכן לךמע זה כל אם תמר הרב לרמבן >> תודה >> אמרת את זה

כבר 1000 טעמים >> ואם תמצא לומר פופה אינה עושה זיקה הביא לחם וכבשים ונפו ועבד עלביא לחם אחר עבדו כבשים לא תבעלך דוודאי בענופה אין ספק הכבשים האחרים שמביא במקומן הרי הם מתירים חייב תנופה מה שכתוב בפסוק תנופה זה על הכבשים חייב כי תבעלך הספק שלנו עבד הלחם וליבד דבן נס לא תבעי לך אין ספק שהלחם החדש לא צריך תנופה למה ד אמר כבסים עיקר כי תבעלך לבד רבי עקיבא דאמר לחם עיקר אז סתפק מה כלב דרכם עיקר בעת אלופה מחדש או דיל מעקב דמתירין דידה

כבסים נינו הכבשים הם שמתירים את הלחם וברסה תנופה לכן הנכל החדש לא צריך תנופה מי תקו ספק תשבי את הארץ עוד >> כן אמן [שיעול][כחכוח] אמר לה הביה לרבה מה ישנה שני חבשים דמקדש לחם ומעקבה מה ישנה שבעת כבשים ופר ואלים דלא מקדשה לחם ולא מעקווה שאל אותו הביה לרבה למה שני כבסים שבאים נשלמים עם לחם הפנים >> הם מקצ מה שאלה לא מי אמר זה של לחם הפנים >> כןסים לחם הפנים יש שני בזכים >> לא זה קורבן תה זה סוף שבת מה ישנה שני

כבסים כבשים דמקדשה לחם בשחיטתן תראה ג' רגע אני רואה אין לךמית רשי >> נכון שני כבסים שבאים נשלמים עם לחם הפנים >> מתי אבל יש לנו שלמים מפש זה מקדש שלחם בשחיטתם. עוד מעט הגמרא תגיד את זה. ומעכבה הוא מעקווה את הלחם לבן הנס לכל הדעות שהזקיקו זה לזה.

מה ישנה שבעת כבשים ופר ואלים שבאים לעולה? זה לא מקדשה לחם ולא מעקווה את הלחם. ככה אמרנו במשנה. >> מה זה שבקסים?

זה לא מקש. מה זה מה >> במשנה למעלה >> כן מה הקשר של הפרדים זה לחם רוצה לדעת מה ש תראה תוספות אגב מקדשה נקת מעקווה שבעת כבשים על פי שאין לחם מכין מלחם על פי שאין שבעת כבשים היו בקונטרס פרש דעילה בתרדוזקו זה לזה בשחיטה >> רבי יוחנן אמר אפילו לא הסקקו מעקווה לבן הנס רש"י >> ומה ישנה שבעה כבסים ופר ואלין דלא מקדשה לחם ולא מעקווה אמר להועיד והוזקקו זה לזה בתנופה אמר לו רבה להביה שני הכבשים והלחם הוזקקו זה לזה בתנופה מה אומרת

שואלת הגמרא תודה דלא הזקיקקו זה לזה בתנופה ומחדשה >> ומעקבה את הלחם ש מאין תודה אין דחם אפילו לא הוסיף >> אלא כתודה השני כבסים זה כמו תודה מה תודה שלמים מקדשת ומעכבת את לחמה אף אחנשני כבשים שלמים מקדשים ומעכבים את הלחם מה אומרת מדמה >> כמו תודעה אומר מתרצת הגמרא אלא הרי שני כבסים כמות כדודה. מה תודה שלמים? אם מקדשת ומעכבת את לחמה תודה שלמים מקדשת ומעכבת את לחמה אף אחנה משני הכבשים שלמים מקדשים ומעכבים את הלחם כמו תודה.

מה זה שואלת מדמה? לא דומה כבסי השלמים לתודה. למה הטם לקבחים אחרינה בהדה? אין עוד קורבנות מקריבים עםמה אחד יקר זבחים אחרינה בהדה לכלי שהוא הנה והנה שיש כביס כבסי שלמים באים עם שתי הלחם גם יש קורבנות עולה וחטעת אז אם ככה תקדשו אלו כמו אלו תרץ את הגמרא אלא כאן נזיר מה נזיר אף עלגב דיקזחים אחרינה שלמים ודמקדשה מדי אחרינה לאלחם >> כמו כן כמו בא מה אל נזיר אפילו שיש זבחים אחרים שישמו קורבנות נוספות אבל דווקא השלמים הוא שמקדשים את הלחם שאר הקורבנות לא

הכנמה גבי כבסי השלמים שבאים שתי הלחם לא שינה לא שנה ולא מקדשים ומעכבים את הלחם רק השלמים ולא העולם והחטעת >> יפה זה טוב ואתה מננה באין נזיר מאיפה למדנו שהשלמים מקדשים את הלחם לתניה ואת האיל יעשה זבח שלמים להשם על סלמצות מלמד שהסלבה חובה לעיל ושחיטת עין מקדשן את הלחמים האלה >> מושלמים >> לפי כך שחטו שלו לשמו לא קדשו לא קדשו עליכם לא לשמו >> לא לשם תודה לא לשם אין נזיר פה לא לשם אותו קורבן שח >> כן לא חשב לשם אותו דבר

>> לא >> אתה איתי עדיין אתה ש אומר שזה כבשה צ >> זה [כחכוח] לא זה לא של לחם פנים רואה זה טעות ש כן זה לא הולך לבראש כן תנו רבנן שתעלך מבות בפני עצמן יונפו ותעובר צורתן ויצאו לבית הסרף ור שתי הלחם שהם באו בלי עקרבת כבשים אמרנו שכבשים לא מעכבים את הלחם בעקיבא אמר כבשים לא מעכבים עכשיו שתי הלחם שבאות בפני עצמם בלי הכבשים יונפו ותעובר צורתן זה הכוונה שיפסלו בלינה ואז יצאו לבית השרפה וישרפו מה שואלת מה נפשך היא לאכילה אתין שתי

באים מותרים באכילה נכנינו היא לשרפה את יין אסורים באכילה לשרף >> לשרפינו לאלתר למה צריך תעובר צורת מתן למה למה לו עיבור צורה אמר הבא לעולם לאכילה אתין מעיקר הדין מותרים באכילה שאין הכבשים מעקבים אבל מה גזרה שמי הזדמנו להם כבסים לשנה הבאה ויאמרו השתקד לא אכלנו לחם בלא כבסים >> מה מה השתקד לא אכלנו לחם בלא כבשים >> הרי אכלנו לחם >> בכי אכלנו לחם בלא כבשים הרי אכלנו לחם בלו כבסים עכשיו למה ניחול והינו לא ידעו דשתקד לא אבו כבסים בכלל לא אכלו אית

לחם בלי להקריב כבסים הנה שרין נפשיו >> הם הטירו את עצמם גם כשיש ככבסים ולא הקריבו אבל אשתדק הכבשים כבסים שרו כשיש כבשים צריכים להקריב קודם והם מתירים את הלם לכן זה הגזרה גזו שאי אפשר שכבשים לא יכלו ללחם שאין כבסים לא יכלו לנחם אבל אי אפשר לסופו סתם עד שיפסל עד שתעובר צורתו יפסא בנינה אמר מן אמיןלה מאיפה אני יודע שמעיקרה מעיקר הדין הלחמים מותרים באכילה בדיו שיקריב את הזבחים נתנמ רבי יהודה העיר בן בוכרי >> העיד בן בוכרי קוברי >> כהן חרי >> ביבנה

כל כהן ששוקל אינו הנה זה נננו רבי חיים כל כהן ששוקר אינו חוטה אפילו שהכהנים פטורים מלשקול מחצית השקר אבל אדרבה אם הוא נותן לא חוטא למה כתוב כלא עובר על הפיקודים והכהנים הם לא נפקדים >> כן אמר לו רבי יוחנן רבן יוחנן בן זכאי לא כי אלא כל כהן שאין לו שוקר חוטא גם הם חייבים בחט השקל לא יחשבו לפסור את עצמם מה שכתוב כאלה עובר על הפיקודים מי שראוי הוא להיפקד שהוא בן 20 שנה ומעלה אלא שכהנים דורשים מקרא זה לעצמם אתה מבין כהנים

רואים את אוהבים את עצמן נעתן לפתור עצמם מחתית השקל אבל זה לא קדין שכתוב וכל מנחת כהן קדיל תהיה לא תאכל הם אומרים הם דורשים הועיל ועומר ושתי לחם בנחם הפנים שלנו הן איך נאכלים אסור אסור שנאכל משל שלנו >> אם אם נתרום מחצי את השקל הרי הם קונים את העומר שתי הנחם לחם הפנים מתרומת מחצית השקן ואם ואם ואם הם יתרמו יחשבו שזה יחשב מנחת כהן >> ויהיה אסור באכילה >> לכן הם דורשים לעצמם שאסור >> שלא לטרו נכון למה שהם אומרים אחר כך יהיה

אסור הלחם זה יהיה לנו בזה כן אבל הם לא צודקים >> זה לעצמם >> זה דורשים לעצמם הגמרא אומרת דורשים לעצמם זה דרש >> זה לא ככה פירוש בטח שם יודעים דרוש יפה מי מי דוחד יוחד הוא אומר לך הפסוק שו את הדרשה [נחירות בוז] הוא לא דכל כהן >> עכשיו הגמרא מברת את זה הנה אנשתי הלחם איך ידמה אילם הבבעות עם הזבע שהם דומות לחמי תודה עם הקורבנות אתו תודה ולחמה מלא מנדבי כהנים ואכלו כהנים אין לא מתנדבים לחמי תודה ואוכלים אותה בטח שהם אוכלים

אז מה חשבו הכהנים בכלל שלא יוכלו לאכול שני הלחם כשבאות עם הזבע אליו >> בבעות בפני עצמן שתי הלכים באות בלי זבע וקטני הכהנים מתפלאים נאכלין אמר לאכילה עתיין באמת הם נאכלים בלא גם בני הזבח ורעיה לדבר שמעיקר הדין מותר לאוכלן אז הנה אתה רואה >> הנה רעיה אמר לי אבלי עולם ובאות עם הזבח מדובר שבאים שתי נח עם הזבח ודווקא כשהלך מתודה ורחמה שאותם אוכלים הכהנים גם שביים עצמם אני אם דווקא כ שך מתודה ולחמה אני אענה לך על זה >> לחמי תודה לא יקרו

מנחה לכן עליהם נאמר וכל מנחת כהן כדי תהיה לא תאכןלא >> לא נאמר עליהם פסוק הזה בכל מנחת כהן >> אבל שתי הלחם >> אבל שתי הלחם יקרו מנחה שנאמר בקריבי מנחה חדשה להשם ואל זה נאמר וכל מנחת כהן קנית תהיה לא תאכל אבל הם לא צודקים >> בסדר מה שהלכה כך תהיה כך יהיה >> הלכה כמו >> אתם אוהבים את זה אוהבים מה שאתם אוהבים ככה >> מה שאתם אוהבים כך נעשה יאללה תראה רבים נשה שמח בשבילך >> יש לו שני כיוונים בחרך אי אפשר

להוציא מודקים אתם אז אתה תיתן בשבילי בחצי שצחיים אתזה >> לא חוזר >> לאספק העיקר שרמו >> רב יוסף אמר >> העיקר שהם גם יתרמו הרב >> אמת רב יוסף אמר לעולם נשרפה אתין שני לחם שלא שלא יקריבו זבוחים נשרפה והיינו טעמד שרפין למה לפי שאין סופים קדשים ביום טוב כי >> זה מדובר בעצרת >> לכן תופצור >> טוב שיתנו את זה לבהמה קודש זה [נחירות בוז] ניסה כוספו של כהן לא >> לא אבל זה נכון זה קודש צריך לשרוף את זה מה >> סוף מה

את המוע שיכול יכולים לשרוף את זה לא מצא שבת אומר ש אומר היה אפשר לחשוב אפשר >> שסרוך אותם במוצאי יום טוב מיד למ >> אבל גם מצו נז אדבוקר זה >> זה גם כדי לא זלזל בקודש את יודע שהוא מובר צורותו אתה יכול לסוף אותו אמר להביה מדמה וכי זה דומה נסב קדשים הטם לאפינן הרב לפי שאין צורפים קדשים ביום טוב הרב לא שמעתי >> אתר מחילה אתה אמר לי >> בסדר עוד פעם מה אין צורפים כנשים ביום >> אמר להביה מדמה זה דומה לסתם

חדשים הטעם לאו מצווה תען בקה כך אכה דמצוותן בכך נשרפינו מדיד אהבה פר ושר שיום הכיפורים הנה אז הוא אומר לו מה זה לא דומה בסתם קדשים שהיו רים לאכילה וירא בהם פסול נותר טמא >> אז למה מצוותם בכך מלכתחילה בשריפה לכן לא שורפים אותה ביום טוב אבל שתי הלחם בכך בשרפה מצוותהם עולם היו רואים נחילה שחיפינו ביום טוב מדידה פרס שום הכיפורים שורפים אותה ביום טוב עצמו זה עיקר מצוותם >> אלא הגמרא חוזרת זה סיפור שורפים אותו >> את מה פרסא ש בטח אז מתי

>> זה חלק מהעבודה >> שים אותם ממותו זה קידוש בןסח מדליק למה לא תסחו אלא אמר רבי יוסף זה בחוץ בחוץ >> אלא אמר רב יוסף היו יכולים לסוף אותם אבל גזרו חכמים להמתין גזרה שם הזדמנו להם כבסין לאחר מכן כמו שלמדנו למעלה >> לאחר מכן כמו שאותה שנה >> לא כן אחרי שישרפו את הלחם היו יכולים להקריבם ולאכול לחם >> לכן מתינים עד למח >> אה אםפו אותו נגיד מד אחרי ששרפו את הלחם והיו יכולים להקריב ולאכול את ולאכול את הלחם >> כן פתאום הבו

כבסים ביו יכולים לאכול את >> ה מה חס יבוא >> אמר להביטינה כל זמן הקרבתה טוב זה בתר אחי נשרפינוק כמו שדה >> למה משאים כל הלילה עד עמוד השחר אומר מה תעובר צורתן המד קטנה על זה מתי זה הקבתן >> כל היום >> תמיד שבין הרבים >> עד התמיד ש >> עד קורבן התמיד שבין הערביים בשקיעה >> טוב על כל פנים לבותר אחי נשרפינו אחר קורבן התמיד של בן 40 >> כבר יוכל להקריב כבסים שיבואו כעת למה משים אותם כל הלילה עד שבו השחר אז

הגמרא מתרצת מה היא תעובר צורתנמד קטנה צורת >> צורת הקרבתם שלא יקרבו עד תמיד שבית הארבעים אז לא צריך לשותם יותר עד תמיד שבין הארבעים זה חידוש אה משאים את זה היה תמיד שבה סורפים >> הסורפים לא מחור >> רבה אמר לאכילה שתי הלחם הללו שבאו בלי זבח באמת מעיקר הדין ריבים לאחילה וגזרה משום דרבה ולה מתעמה שהם הזדמנו לו כבסים אחרים >> ולא מתעמן שנה הבאה נכון ולא מתעמה אלא מקר מפסוק >> זהפסוק >> ואמר מנמינלה דכתיב מושבותיכם תביאו לחם תנופה ביכורים בנשם שתהלחם לבקורים

מה ביכורים בפני עצמן בלי קורבן אף שתי הלחם בפני עצמן בלי קורבן ומינה מה ביכורים לאחידה שבאים לבדם לאכילה א שתהלךם למה עד כאן?

מ מאיר עד כאן בסדר אה שזה מישהו ש כל יום שעוד ח את התמונה שלו >> אין תמונה שלו תמונה שלו התמונה כל החיים >> אפריים כל טוב >> שים את הכובע שים קר >> שים את הכובע קר שחר ערוך אנחנו סימן קנ"ח הלכה יג המדביד ידיו יכול לאכול בלא ניגוב [שיעול] לא צריך לנגב אותם למה אין כאן מים טמאים זה מקווה המדביל ידיו יכול לאכול בלא נגוב והוא הדין הוא נותן ידיו בבת אחת ושופך עליהם רביעית מים בבת אחת או שנתן ידו אחת ושפך עליה

רביעית לכן שפך חברתה על מרן קשור >> כן למה >> כן המרשל אומר שעיקר הטעם בניגוב ידיים משום מוס ורק בתבילה היא כאילו שהיא כאין טהרה >> אחראה להלכה גם אפילו שדעת מרן להקל הכריא אחרונים צריך לנגב ידיו גם כאשר נתן ברביעית כל יד ככה אנחנו [כחכוח] עושים כבוד דבר לא רק בזה במקרה מה זה קש תודה תודה עכשיו מקודם מה לא [שיעול] ואז את הפעם שניה רוצה בשביל לקר את המים סימן קנט אין אין נותנים לידיים אלא בכללי >> בכל הכלים כשרים אפילו כלי גללים

מרפש בקר מכלי אבנים מוקי אדמה מתית חרס וצריך שיהיה מחזיק רביעית ואם נקב בכל נס משקה דהיינו שאם ישימו אותו על משקים יכנסו בתוכו דרך הנקב והוא גדול מנקב שהמשקים שיוצאים מוצאים משקה שבתוך הכלי יוצאים ממנו יוצאים בו אז בטל מתורת כלי ונותנים ממנו לדם אפילו אם הוא מחזיק רביעית מן הנקב ולמטה שמה שם יעבור לתוב בנ מינה שנותה בדרך פמעלה ממה מה שממנו מן הנקב ומעלה אינו נחשב בככלי ונמ שנוטה בדרך פיו למעלה שמה שממנו מן הנקב למעלה נחשב כלי ונמצא שאין המים באים על

ידו מהכלי אבל אם נותן דרך הנקב שרה כיוון שמחזיק רביעית ממנו למטה בסדר אם זה רק נותן ממש מדרך החור ואין בעיה כנראה זה חור גדול אז החזיד פה על הידמנה שיגדיל את נכון זה ישנב אם ישנקבט אחד מרביעית לא איתו בתנאי שיש רביעית מהנקב למטה כלי שמחזיק רביעית כשסומכין אותו ואם לא ישמחו יש לו כנראה כמו משפך למטה ולא לא ישמחו ישפחו המים ולא ישאר בו רביעית אין לו כלי יד כך מגופה של חבית שהיא חד מכסה שהיא חדש פיץ למעלה ואינה מקבלת רביעית שלא

מסומכת מסומכת אין נותים ממנה [כחכוח] והיא מרחיבה מלמטה עד שמקבלת רביעית שה יושבת שלא מסומכת נותנים ממנה אין בעיהסה של סיפר >> חמת וכפיסה שהם נודות של עור שמתקנן ועשה להם בית מושב נותנים מהן אבל שק וקופה שדקנן השבת ולא שמיכה בז פתן בזפן שהם מקבלים משכין אין נותנים עדיין לפי שאנם עצים לקבל משקין והוא הדין הקובעים של לבדים זה המגבעות שלנו אפילו שהם קשים כל כך שמקבלים מים ואינם זווים מהם מכל מקום אינם עשורים לקבל מים מכל מקום על ידי הדחק מותרים שעובר רגליים דרכים

רגילים לשתות מהם כתוב שרבנו הארי שקת מרכו מבארה של מרים איך הפך את הכובע שלו מילה אותו מים תנו בכובה לשתות היה לו תרבוש כזה אתה רואה עוברי דרכים נוהגים לשתות בהם מים בשעת הדחק מותרים לא לשתות מים זה לא ניתן ידיים ולברך >> ב >> ד חמת וכפישה >> נכון ה קרי שתחילת תיקונו כך שמה שאינו יכול לעמוד בדי שמיכה ואין משתמשים בו אין על ידי שמיכה חשוב אה חשוב שהפרקדים מקודם אמר לא >> שמה זה לא כתוב כתוב כלי שמחזיק רביעית שסומכים אותו ואם

לא ישמחו ישפך המים לא יישאר בו רביעית אין לו כלי לכן גופה שחבית היא חדה עכשיו כדי שתחילת תיקונו כך שאין יכול לעמוד בני שמיכה ככה [כחכוח] צו ברור יצרו אותו ואין משתמשים בו אלה על ידי שמיכה חשוב שפיר כלי פיקח כלי שהוא מלא נקבים מתחתיו פיב צער למעלה וכשמניחין מניח אדם אצבעו עליו אין מה הם יוצאים שמסרוע המים יוצאים מותר לתור ממנו אף על פי שלא מחזיק כלום כיוון שעשוי לקבלה לקבלה בעניין זה וזה יקח את השמישו נקרא >> נקרא כלי כל שכן כדי שיש

בו ברזה למטה או אם תחנסה לקבל על די כך זה לא ששינית את הכלים עשוי לכך לא הבנתי את זה טוב שהוא עשוי לכך אז גם אם אין בור כי הוא עשוי לתורת כלי ככה הוא בנוי אבל אם אתה בא ומשנה אותו וזה לא אם אין בו רביעית או מחנה רבי שמואל יהיה בריא אולם היום יש כלים שאתה מנפח אותם זה זה מקופל לך בכיס עכשיו אתה נהיה פתאום כלי יפה ואז אתה יכול למנות במים ו ככה יש את התימנים כזה זה האם אפשר לטול בזה

את הידיים או לא >> אז הוא אומר פה כלי שתדקינולכי דרכים כמו בלון מתנפח אמר בשם הרבי ישיב הגריש הגריש מי זה >> הגריש רבי יוסף שלום ישיב >> שהיות ובגמר השימוש מוציאים ממנו האוויר הבי כלי לשעה שאין לו כלי ולמדת הגאון רב שלמה זלמן שגם כלי שעה שמוש מקבלים אותו חוזר חלילה חוזר חלילה כשר כמו הכוסות החת פעמיות הזה לא זוחקים אותו אחר כך אבל אם אתה חוזר להשתמש בו אז לכן אומרים חד פעמית אתה עושה נטיילה אם אתה תזרוק אותו צריך לשמש בה עוד

פעם >> חרי זה תזרוק >> קצת בעיה לא הוזר כאילו >> כן נכון שזה קצת סותר את ההלכה למעלה יכול להשתמש בו כמה זה מ >> בטח כמה ימים משתמשים בו אתם למה הוא שלא יתרח זה על הבלון הרב הרב הגריש זה אמר או הגרישה הגדריש זה רב שלא >> הרב אלישי פוסל והרב שלמה זן מנובח מכשיר >> או טוב שבאת אין כמוך >> פורים אזה דרשו מהדור דירשו >> מה זה >> מה שהרב הקרי הרב זה ישיבת המיישר מכיוון צריך לשמוע מקרא מגילה מפי אדם

החי ומקרא מגילה לכן מי ששומע המקרא מגילה מהשותטה לא יצא ידי חובה אם שמעה מחרש או מקטן או מאישה יחזור ויקראנה בלא ברכה אומנם מי שכאשר צועקים לו באוזניו שומע חיה בקריאתה לכל הדעות מוציא אחרים ידי חובתם מי שיש לו מכשיר שמיעה חשמלי מוציא אחרים ידי חובתן רק בדיעבד אז הוא אומר זה לא דומה מכונת שמיעה לרמקולצו מי ששומעים אותו בליק אותו מקום נקש מ שומע שמים מחש נכון בן אדם חולש לא יכול להיות כ למה המחשיר שמה זה ש >> הם בשול שלישית ציצ אליעזר

שכתב שאין דמות מכונת שמיעה לרמקול לא כתבתי אם הוא ישמע >> שכאשר צועקינו באוזם שומע חיה בקריאתו לכל הדעות בשומשיר שמי החשמנים מוציא את אחרים ידי חובתם בדיעבד >> מותר לשמוע מקרא מגילה על ידי רמקו בתנאי שם מנתנו על רמקול יוכל לשמוע מהשלח ציבור אמנם מבעדי הרמק לא יכלו לשמוע את הקריאה אין להשמיע קריאת המגילה על ידי רמקול השומע מקר מגילה ברדיו אפילו בשדרוחה אינו יוצא ידי חובתו שיש הרבה אנשים רחוק האחרון לא שומע אז אם מי שלם קול לא יצא תמלא אנשים שומעים של שש

כן אם היה מתענץ היה שומע אם הוא התענץ לשמוע יש לו עק אומר לך לא יצא שמר כל צ אל תלך מכות שיש לא שעסק >> הבנתי אז הוא אומר לך לוקח סו שחקו זה כמה מקומות ואין להגילה זה לא תשאר אתה לא אל תקשן כן הוא עובד אצלך הוא ישב שמה כל היום הוא עובד אצלך הוא יושב שמה כל היום לעזור אותך לצריך שלך הוא רוצה לקר ללכת הביתה >> הרמבם ביום ראשון ח לך אני אומר ביום ראשון תבוא שזה שלא להתנבא בשמע כו דף

לב כו אתמ אה מא שלא לכתוב בגוף כעובדי עבודה זרה שני מה הוא כתוב את קעקע לא תתנו בכם שלא אני בדף לב אות מאכיו אות מב שלא ללבוש שעת נז כמו שלובשים כומרי עבודה זרה אני לא ידעתי שהם עושים ככה שנאמר לו תלבש שעתנ שלא להקיף פעת הראש ככומרי עבודה זרה שנימנו תקיפו בעד ראשיכם הם עושים פה כל זה קורחת ובאמצע יש להם בולט לא לעשות דבר כזה לך סוכריות אני לא יכול אה יודעת >> הרב אם אדם נכנס לאולם מסמים לו חותמת כדי שהוא

יוכל לחזור לעולם זה גם כטו לא תעשה לך כתוב זה לא >> לא שמעתי ששמים חותמת כן >> כדי שידעו שבעולם הרבנים לא שמים >> הרבנים לא שמים >> לא שמעתי את זה אף פעם חס ושלום אין דבר דבר כזה שלא להשחיט כל הזקן כעודי עבודה זרה שנאמר לו תשחיט פעת זקניך לא לעשות קוקו שלא להתגודד >> כעובדי עבודה זרה שנאמר לא תתגודדו וגדידה אוצריה אחת אן ברח שמם הם עושים כזה דבר שיש להם איזה דברים הם מכים עם סכינים השם יציננו שלא לשכון בתמני שזה

הגויים הגויים >> בלוויות הרב סיפר שבלוויות שלהם היו >> כן שלא לשכון בארץ מצרים לעולם שנאמר לא תוסיפים נשוב שלא לטור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים שנאמר לו תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שלא לכרות ברית היא שבעה עמין שאמר לו תכרות להם ברית אז היום קורטים איתם ברית וזה זה לא אין היום לא יודעים מי זה שבעה מאמין שלא לחיות אדם לא להחיות אדם משבעת הממין שנאמר לא תחייה כל נשמה אתה שומע אתה רואה גוי משבעת הממין היום אין אתה צריך ישר >> להוריד אותו כן

>> כן היום אין [כחכוח] שהחתם סופר הוא פעם ראה אחד >> והשליך אותו לאש >> אולי היה עוד אחד >> מה כי לא יודעים מי ישיבת המ >> שלא נדבר פהחילה >> שלא לחון על עובדי עבודה זרה אשר נאמר לא תחונם שלא להושיב עובדי עבודה זרה בארצנו אשה שנאמר לא ישבו בארצך שלא להתחתן בעובדי עבודה זרה שני אמר לו תחתן בם שלא ישא עמונים מוהבי בת ישראל לעולם שנאמר לו יבוא עמוני ומהבי השם שלא להרחיק זרע עשו מן הקהל אלא עד שלושה דורות שנאמר לו אתב

אדומי שלא להרחיק מצרי מלבוא בקהל השם עד שלושה דורות שנאמר לא תתאב מצלי שלא לקרוא שלום לעמון ומואה בתחילה בשעת מלחמה כשר הגויים שנאמר לו תדרוש שלומם בטובותם שלא להשחיט אילני מאכל וכן לכן כל שיש לו השחתה הפסד אתה מבין אסור שנאמר לו תשחיט את עצה שלא יראו אנשי המלחמה ולא לא יראו אנשי המלחמה ולא יפחדו מאויביהם משעת המלחמה שנאמר לא תערוץ מפניהם לא תיראום שלא יסור מליבנו מעשה עמלק זה מצווה עכשיו של השבת הרע שעשה לנו לא שנאמר לא לא תשכח שאנו מוזרים על ברכת

השם כללה שנאמר אלוהים לא תקל ונאמר בעונש ונוקב שם השם יומד וזה הכלל כל שענש עליו הכתוב כרת או מיתת בית דין הרי זה מצוות לא תעשה חוץ ממילה ופסח שהן בעיקרת והן מצוות עשה שלא לעבור על שבועת ביטוי שנאמר לא תשבש מינשק שלא לשבע לשו שנאמר לו תשאל השם נשב שלא לחלל את השם השם הקדוש שנאמר לו תחללו את שם חודשי שלא לנסות את דבר השם שנאמר לו תנסו את השם השם אלוכם שלא לאבד בית המקדש [כחכוח] או בתי כניסות תמרשות וכן הן מוחקים השות

המחודשים ואין מאבדים את קבי הקודש שנאמר הב תאבדו ואשרם תסכוון לא תעשו כן השם אלוהיכם שלא ילין הצל הצלוב על העין שנאמר לא תל נבלתו על העץ שלא להשביט שמירה סבמקדש שנאמר שמרתם את משפט הקודש תקנס כןכל בית השם שנאמר וליבוא בכל עת הקודש שלא יכנס בעלמום מן המזבח ולפנים להיכל שנאמר אחלה הפרות לא יבוא שלא יעבוד בעלמום שנאמר אשר יהיה בום לא יקר שלא יעבוד בעלמום עובר שנאמר שאשר בו מו לא יקר שלא יתעסקו הלביאים בעבודת הכהנים ולא הכהנים בעבודת הלביאים שנאמר הם כלי הקודש

ואין המקדש לא יקרבו כגם הם גם אתם שלא יכנס למקדש ולא יורא בתורה שתו יין שנאמר יין ושכר על תשוב בבוחם ולהורות בני ישראל עד שלא יעבוד הזר במקדש שלא יעבוד הזר במקדש שנאמר וזר לא יקרב עליכם עד כאן אז זה גם בשביל מחר כן מחר זוהר אה חזשת פהק פזכי לאכול חי לאכול איך שב אתה רוצה כוסטין צריך להגיע לגש >> ש לך ישועות >> שהכלנ דף תקח כד ת כחד >> כחד [‏צחוק] ומראה מר תלמוד ויתמר עליו שננתם כמו תקשנתם >> עשו לך מה

זה ירחם >> בשילנתם אלא בשילשתם דינון שלשבע מכ שלשב משנ ששמקספו לפניך בדרך במרא מכשית מנורת זהב טהור כמו עשית מנורד כלל זהב פיר מקשה כלל וכמה מקים הרי מדין מעדין כגון ריב ומתוכרבין אל תקרא מה אלא מאה ופכי אל תקרנתם אלא בשתם שנ שיש במכה שניש במשנה שש שבע תלמוד כל יום או במשך השבוע >> כל יום זה מחלוקת רש"י בתוספות אבל ההלכה נחת לתוספות >> ופכי ביום כלות משה כל דרשינדמה איתמה דרשי מנון כיצד מאלפה בתה ולא מעצמה נשאפה ולא מגרות מנה ולעלפה עד

אחרה הכתיב קלות מלא באורת י של מגרעמינה דוב הלא לאכ מדע בפתה אלא כל תן חס ד מלא חס על כל פירושין שתה כל דילה מנבד כמרו מאמין לון דוד כתיב על פי התורה שוחם למה הדבר דומה לאומן דחתך מנה לבושין למלכותה בד מון חתכין סגיעין ונו בתין חתיכן מעת מוסיפים עליו ויו על פי התורה שרוך תיקח זמ אחד מנימה ואמד רבי אלא עדור אין להחול כן על יכין הוא קשה עלמרד רבי מפרק שיתין דחלה בחסקות על מנור שבת המלך קובן שרש שבש תפילין לקוב שבע

שמים לפניח לפני שתיים לאחריה לבתר בעבודה משמשפ מצפמונים ורבונים תפילין מתמנוז כתורן פתר עולה להשם עולה לאישים זמר עולה לאישה עוד כמו הדלת עולה אליור הלב ודאי כל כב לך פה כל קורבני קורבנה כל דבר הורח תפוח עוגות מצות כי חמץ וזריקפן כבצר נחמזיקון צריך להתא לחם חמץ ומכיו אחי בו מון חמץ מסע פרים מסתד כבנים זים בגין דון נפשור כו שחיטה בצפון בצפון שחיטה מקבל זק בצב מידה דעת דין דעת דינה מסתגב דינה גד משר דגבן בינה בדינה מלכות שוב דמ מצוה אינוזר דבורה מה

דוק עולת שבת בשבתו הגענו כן למה גיל שבת פתאום הכתורת תונע אלוהינו שקט תראו עבודה לפניך את כתורת הסמים בזמן שבשם כאשר ציווית אותם עליד משה דבר כך כתוב ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף שחלת חל בנ סמים זכה בדב יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטו של וחן בנה שמים זקבת בבדים ויאמר אדוני משה נטף ושחרת וחסמים ונה זכה בד בבד יהיה >> יהיה בבד בד זכה יהיה בבקר יהיה בבקמר הזו הו ועשית אותך שמה קודש קדש עליו אהרון כתורמים בבוקר בבוקר

בין האדכם רבנן פתום הקדות כמעניין בכל שמהם גדול מהם בערב כדי לקים מצחו הן הצורציפור חמרבן שמפלה שאין מר במקדש רב נמ שהוא שוחמרישן חזרח עונ 70 שנה את של דבש אין אדם חולך למה אין בד כנו אדוניות עסוק מזמרת הארץ מנחה צורעשו כחו מזמרץ ירידו שמ מעדרי ומעדש לכות ולאות שכדים ויאמר עלהם ישראל אמן כפז עזו חוזמרת מנחה מעל צורים דבש כותקדים ויקרא משה חוז ישראל מישהו חמצון געתם אלקסף אתם בוכבקי תבוא אלארץ יתן לכם כאשר דבר שמים את העבודה הזאת כי מרו עליכם בליכם

העבודה הזאת לכם שפסח בתי בניצתי מכל העם שתחבו ויעז מנורה זהב תורש שעשה את המנורה ירכה וקנה גביעי אגבת מנינו שש הקנים יוצאים מציד שלושה כן עולם מצוש כשני שלושה גמור הוא בא מנורים שכת שיש את הכלים צמפתורים עשה שבעה אמר ככה ות זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה אדוני להושיעני מנשב אדוני לא עד כחת צעמוד ב ויאמר משה ארצה יעמוד בין המתים ובציא מרן את הקדוש בגר ויאמר משה אחרון עצ קצב בן המתים ובחשב חזק עוזר בוקרצחנו כשפ כנועמוד פנחס פניג נועם אלוהנו עלינו

יושב בסתר עליון לילה אליך ונרך למעלה משל שיח מש >> מרבדים סתנה שהשג סדין עשתק פי הפתחה בחוכמה קמו אדונינו נגיבור יהי רצון פניך שבזכות חפות שכביש רחמד הרחמים כנס לפני שבך משחית וכאשר היו מים זהגבן שמספר המתוק למלכי הקדושים ששמדו את כל המשחיטים כל המחטרגים כן כל הקדושה ש בתוך כדי עבודה טובה כל צורה נפש צפניך צים שברך שברך כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הנפש גדולחים טובים כן יהי רצון ונאמר >> אמן ‏am >> am