📖 הדף היומי: מסכת מנחות דף מה הרב בניהו שמואלי שליט"א ח אדר תשפ"ו

אני כבר סידרתי אתה יכול ללכת לנוח >> לך לנוח לך זה ככה עושים שזה >> אמרנו רבע לשמונה אומר ל8 >> לא לשומח תשמע בטלפון לא יודע טיפה אני שש בחינה >> כן שואלים תפילים לא צריך תפיל שאול נולד אורח שמעת את זה? בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש בעזרת האלו בשועתו ח אדר תשפו הנה זכינו שבעזרת השם היום לאחר הלימוד אנחנו ממהרים היום מתחיל השיעור בשנה כי אנחנו ממהרים בשעה 9 לסוע אצל רבי שמעון בר יוחאי בשביל הילולה דשה רעיה מהמנה זה

היה אתמול אבל זה ממשיך זה לא גומר בפעם אחת אז בעזרת השם אתמול היינו אצל מערת המכפלה אצל רבי שמעון בר יוחאי כן בבקשה היינו אצל רבי שמעון בר יוחאי אתמול ובעזרת אצל מערת המכפלה אצל האבות הקדושים הה היה לימוד חזק ותפילה חזק בעזרת השם נאמן לא היה בעזרת השם אבל עכשיו נלמד ונגיד קודם כל נפתח בדברים החשובים מהאיך שמשה רבנו בפרשת תצווה איך אומר משה ויקחו אליך שמן זית זך נר תמיד אומר את הפסוק אתם יודעים החפץ חיים אומר על דקת המנורה יש דגש להדליק

את המנורה צריך תמיד לעלות נר תמיד אז הוא אומר מה פירוש זה תמידות זה קביעות מיוחדת שאדם צריך לעשות את הלימוד תורה שלו בקביעות בתמידות לא פעם פה או פעם פה אלא צריך תמידות וקביעות מיוחדת ואז שורה עליו אומר אומר החפץ חיים רוח של קדושה וטהרה על הקבעות שלו אשר לך שאתה קובע כל יום ללמוד זה זכות הכי גדולה בעולם אז שמה הוא מביא מי שקובע איזה זמן ביום לתורה זה לא בכלל קבלת עול תורה שקובע עצמו קבע צריך שאותה שעה שלומד לא יזוז ממנה, לא

יחפנו ולא ימין אותו גם לא מחמת אונס תמיד זה הקביעות זה הקביעות עד כדי כך שרבותינו אמרו קביעות זה פירושו אפילו לגזול מהזמן שלו מה זה מה זה קבעות לגזול מהזמן כמופסוק שאומר וקבע את קובעיהם נפש זה הכוונה לגזול גם פה הפירוש אדם יגזול מזמנו גיד אין לי זמן אין דבר כזה אין זמן צריך לגזול מזמנו הנציב אומר שהוא מי זה מתמיד מי ששומר בכל יום את שעות הלימוד שלו אותן השעות שהוא לומד בקבעוד בכל יום זה נקרא מתמיד לומד אותם אבל כל שעה שלו זה

60 דקות בשעה והוא לומד בן תורה שלומד בהתמדה בקביעות אם הוא לומד משך היה אומר סטייפלר לומד חמש שעות ביום בקביעות שידע לו למשך חמש שנים יהיה אדם שאין כמותו אבל בקביעות אומר והקביעות אפילו מצילה את האדם ממוות ראינו אצל דוד המלך שאל הקדוש ברוך הוא מתי ימות אמר לו הקדוש ברוך הוא בשבת מה עשה עשה קיבל עליו לימוד בקביעות בשבת. למה?

מי שלומד בקביעות המוות לא יכול לשלוט עליו. עד כדי כך. היה אחד מגדולי ישראל ה רבי הרב תיקוטונסקי פה הוא היה נותן שיעור בקביעות היום. אשתו הייתה חולה מאוד מאוד.

אמרו לו שלא יזוז היום מהבית. א היה בבוקר. אמרו לו זה תוך דקות או שעה שעתיים שאשתו הולכת שישאר איתה אשתו אמרה לו אתה יש לך שיעור קבוע 9 בבוקר זה 9 בבוקר אבל אומר לו הרופא אל תעשה את זה היא אומרת לך אתה אל תלך לשיעור אומרת לא היא אומרת לו אשתו אתה יש לך קביעות אני אחכה לך אני שמעת מה אומר הרופא הפוך אתה תיתן לי עוד חיים עד שתרחזור הכל ישאר בסדר וככה היה אומר מלאך המבת לא יכול מי שיש לו קבעות הוא

לא בא [‏צחוק] לא פלא פלא פרעות אדם עושה מעשיו בקביעות מקבל 100% רווח מקסימום לכן כל מי שיש לו מוחקודקודו צריך לעשות הכל בגבעות הרוויח מה זה רווחים שאין כמותם בעולם אדם מרוויח כל בדרך כלל גדולי ישראל שניסו גדולים קביעות אדם לא עוזב אתה רואה אצל משה יש לו קביעות מאיר קביעות רוני קביעות גם כל הכבוד לוויסקי קביעות קביעות אני רואה אותו אפילו יש לו לפעמים מן ללכת למקומות יש לו קביעות הוא לא עוזב את הקביעות. היה הרב הגאון מצובין פעם עשה סעודה גדולה על סיום

השס.

כולם התפלו, אמרו לו אז עוד פעם אתה עושה סיום השס. א פעם מה זה אומר? זה סיום מקביעות של חמש דקות. קביעות של חמש דקות.

היה לי הפסקות קצרות. קבעתי לי בחמש דקות של הפסקה זאת ההפסקה הזאת. אני אלמד. זה קבעות של חמש דקות.

עשיתי את הסיום הש"ס לכן זה משמח אותי מאוד רבחל סרמן אומרים האלה קבעו חמש דקות לפני התפילה לא הוא לא תים תחופות היה עושה סיום על מה שהפסיק על החמש דקות האלה מה זה הספיק בהם אומרים רב חיים שמואלוביץ היה ראש ישיבת מיר היה לו קביעות עם חברותות שונות משך כל שעות היום בליל שבת היה לו קביעות שהיה גומר כל מסכת ביצה מיד אחרי תפילת ערבית היה מתחיל המסכת בתוך הסעודה ביניה וביני ממשיך עד שיהיה מסיים כל המסכת אה בליל שבת כל שבת היה גומר כל

המסכת פלא פלאות היה לו קביעות כזאת מיוחדת לעשות כל המסכת היה לו כביעות מיוחדת איפה איפה >> עוד >> אה זה עכשיו כסף זה >> הם מסופר על החפץ חיים אומר לסוע ברכבת לוינה היה צריך ללכת ובשעה 4 הייתה הרכבת אמורה לבוא והוא ברכבת זה רכבת כל זמן שלה זה מדויק מה הוא יעשה איך הוא איך הוא יעשה לא להיכנס אני חוזר אחרי זה [‏צחוק] שר אבל זה מים כבר זה כל הכל כזה >> לא לא זה קליק של >> כן כן >> רגע או זה

או זה מקבלים הבנת מה שישפ >> תמשיך ישפה 50 אז החפץ חיים קח אתה רואה באת הבאת ברכה ושאול נולד לו נכד שאול מלוש אנג'לס הוא לומד איתנו כל יום אז הוא אמר לרב דן שנולד לו נכד אז הוא הביא א במקום שוקולד קליקים >> מה יותר טוב אתה אוהב את מה אתה זז? תפוס >> בחירה. אה הנה קח קח קח חדש גם אם תמצא אותו כך אתה מהר עוד אחד שאם הוא ימצא אז שיהיה בסדר >> רגע הרב לפני כחוליך >> בוא בוא כבוד הרב

אחד לא זה לך >> זה תנ בוא בוא תגלה מה הבת עוד הנה קח עוד אחד נו איך עוד שנה מה יהיה פה היום? בוא קח.

תן אחיך. אתם הנכדים של רבי יצחק. >> אז החפץ חיים עליו השלום היה לו קביעות מיוחדת. הוא יום אחד היה צריך להגיע עוד שישי כצות היה צריך להגיע ברכבת הוא היה בארבע צריך להיות הביאו אותו ב בעלה פלא פלאות הגיע לרציף הראשון עד שיגיע לרציף שהוא צריך לא יהיה בזמן אומר אותו יום הרכבת המשיכה נראיתה הרכבת עושה דרכה לרציף הראשון היא סתטתה מהמסלול שלה במקום נגיע לרצה האחרון הגיע לרצף הראשון הקטר היה נבוך אומר זה אף פעם לא קרה לו אז אמר את זה למחרת היה התנצלות בעיתון אז אמר על זה ה הסטייפרר הקביעות של החפץ חיים לא נתנה לו להם נתנה לו לטעות זה לא סתם כבודו היה אומר רבי אליהו תזכין באופן שמי שלומד דף היום יהיה בקביעות, מי שעושה כל מה שצריך בקביעות, השם יתברך מצליח לו.

ראינו איך משה רבנו זכה לתלמיד איך כתוב אצל יהושע בן נער לא ימיש מתוך האוהן אין דבר כזה קביעות מצילה את האדם מכל מכל צרה לכן בעזרת השם השם מזכה אותנו לעשות תמיד קביעות ללימוד שלנו >> לא להפסיד אף פעם את הלימודים >> יש היה יהודי בשם הרב גליק היה לו חנות של טפטים בבני ברק מול אשכביץ כל יום היה נועד את החנות בשעה 7 הולך לשיעור היה שיעור של הרב קסלר כל יום ערב אחד רבע שעה לפני השיעור נכנס יהודי לא מוכר לחנות שמו זה

מעשה מפני נכנס אחד לא מוכר טוב החל מבקש לו סחורה בצבע כזה בגודל כזה רואה שהעסק מתארך אומר לו סליחה אני מתנצל, אני צריך לסגור עוד רבע שעה, תבוא מחר בבקשה אמותו לא אני רוצה דחוף אמר לו אני לא יכול הרב גליק רואה מתקרב אין אין לו זמן ניגש אליו אתה רוצה תישאר אני משאיר לך את המפתחות תיקח כל מה שאתה רוצה תבוא מחר תשלם לי אין לי זמן אני מוכרח ללכת שאל אותו הקונה איך אתה נותן לי מפתחות הרי אתה לא מכיר אותי אמר לה

אני יש לי קבעות לא מוכן מוותר עליה בכל שבעולם אומר תדע לך שאני מפקח מטעם מס הכנסה באתי לבדוק את החשבונות עכשיו שאני רואה שאתה קבע ואתה אתה אדם ישר בכל דבר שלך אין אין לנו מה מה לחשוש ממך תראה מה זה עושה קביעות ראית דבר כזה זה פלא פלאות אז זה נר מצווה ותורה אור והגיד בו יומם ולילה כן, אנחנו הולכים עכשיו נלמד פסוק ביחזקאל ונמשיך הלאה. פסוק אחד מאר כביעות זה כביעות >> כן אמרנו שהיום נתחיל כבר מגילת אסתר >> טוב אבל לא חשוב

אנחנו פסוק קפה >> הרב לחלק >> מה זה לא ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות ואמרו בית ישראל לא ייתכן דרך אדוני דרך לא ייתכן בית ישראל על דרככם לא ייתכן אתם לא הולכים מדרך טובה הדרך שלכם לא ייתכן כן לכן איש כדרכה ושפות אתכם בית ישראל אדוני אלוהים שובו והשיבו מכל פשעכם ולא יהיה לכם למכשול עוון אשליחו מעליכם את כל פשעיכם אשר בשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמותו בית ישראל כי לא אחפוץ במות המת נאום אדוני האלוהים

ושוב ויחיו הנה הקדוש ברוך הוא רוצה חיים לא רוצה הנה הגענו יום טוב יט משניות מה קרה אמרים ושמח אנחנו במשניות מסכת קרתות פרק פרק ג משנה טבקודם משנה צדקה מיוחד פנירי ועוד שאלן רבי עקיבא משנה ט השוחה זבחים בחוץ חוץ לעזהרה בעלם אחד מה הוא חייב על כולם או אחת על כל אחת ואחת הכל זר זבח הביא חמש חטאות סך הכל אמרו לו לא שמענו אמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויים חמישה תבשילים אחרים בהלם אחד שהוא חייב הכל אחת ואחד משום מעילה

ורואה אני שהדברים קל וחומר פה זה חמש בהמות אמר רבי שמעון לא כך שעלן רבי עקיבא אלא באוכל כן נותר מחמישה זבחים בהלם אחד מהוא חייב על כל אחת ואחת או אחת על כל אחד ואחד אמרו לו לא שמענו אמר רבי יהושע שמעתי בוכה מזבח אחד מחמישה תמחים בעיניים אחד שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה ורואה אני שהדברים קל וחומר שאם באוכל מזבח אחד מתמכוים מחולקים חייב על כל תמכווי ותמחוי כל שכן באוכל מחמישה זבחים אומר רבי רבי עקיבא עם הנחה נקבל ואם נדין

יש תשובה אמר לו השבו לא זה לא זה לא קלוחומר אם אמרת במעילה שעשה בה מאחיל כאוכל ואת המהנה כנה האכיל הקדש לחברו חייב אש מעילות שם מעילות כאילו הוא אכל את המהנה מהנה אחרים מן ההקדש כאילו הוא בעצמו נהנה צרף המעילה לזמן מרובה את כלומר בנותר שאין בו אחד מכל אנו גם בנותר אין בו מן החומרות שבמעילה אמר רבי עקיבא עוד דין עוד משנה י שאלתי את רבי אליעזר עושה מנחה הרבה בשבתות הרבה ואין מנחה אחת בעין אחד מה הוא חייב אחת על כולם או

אחת על כל אחת ואחת אמר לי חייב הכל אחת ואחת מחלוח עומר ומה אם אנידע שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה חייב על כל אחת ואחת שבת שיש בה תוצאות הרבה ו וחטאות הרבה כל מיני מנחות מביאות לידי חטאות אין יודעים שיהיה חייב הכל אחת ואחת אמרתי לו לא אם אמרת בנידע שיש בה שתי הזרלות מוזר על הנידע והנידה מוזרת עליו אמר בשבת שאין בעיה אזרה אחת אמר לי הבעל על הקטנות יוכיח שאין בעיה לו עזהרה אחת וחיב כל אחד ואחת אמרתי לו לא אם אמרת

בקטנות אף על פי שאין בהם עכשיו יש בהם אחר זמן שיגדלו אתמר בשבת שנה לא עכשיו ולא לאחר זמן אמר לי הבעל הבהמה יוכיח אמרתי לו הבהמה כשבת הייתה הבהמה כשבת הגענו פרק רביעי >> כן אנחנו הולכים לדף היומי תפילת בית המדר מדרש שוויתי אדוני לנגדי תמיד כי ממני בלמות שמחות קודש בריך שכינתה מתחילו חימו חימו עד השם אותיות שם כל ישראל מצד עשה שלימוד תורה כמו שמכתוב ביום נשמע תכן ששנועם אלוהינו עלינו עשה הן לדיכמה כי עלב ברוך אתה אדוניות הנה ברכד אדוני עומדים בבית

אדוני פלוכם קודש ככו את אדוני אדוני ציון צ שמיים בארץ כן רבותיי לפתוח היום זה דף מ ואתה ישראל מה השם אלוהיך שואל מעמך אל תקרא מה למדנו אלא מאה דף מנחות דף הם ה כן יותר טוב שנתחיל מדף מד עמוד ב במשנה נתחיל אותה עוד פעם בסדר מהר חשבנו להתקדם אבל יותר טוב לחזור >> בהמשנה מ >> כן מד עמוד ב >> אנחנו לומדים פה דברים שלא מעכבים זה את זה. הפרים והאלים והכבשים. אתם יודעים בחג השבועות, במוספים של חג השבועות או בעוד זמנים, הגמרא

תגיד בא עם הפרים והב באים בפרים, האלים והכבשים, באים זה שתי הלחם או בשבועות, אינם מעכבים זה את זה.

יש לך יש לך את יש לך את הפר אין לך את שתי הנחם זה לא מעכב אחד את השני אינם מעכבין זה את זה הפר ששתי הלחם לא מעכב את שני הפרים של המוספים וכן שני הפרים של מוספים לא מעכבים את הפר של שתי הלחם אותו דבר האלים של שתי הלחם לא מעכבים את האי של מוספין וכן הוא לא מעכב אותם ככה זה הולך רבי רבי שמעון אומר, אם היו להם פרים מרובים ולא היה להם נסחים, היה להם כסף לקנות פרים מרובים, אבל לא היה כסף לקנות להם בשביל כל הפרים האלה את הנסחים, כל הנסחים. יותר טוב, אומר רבי שמעון, יביא פרנסחים ולא יקריבו כולם ולא נסחים. תעשה אחד כתקנה. הוא אומר שחייב להביא נסחים.

אין בלי נסחים. לכן הוא אומר שזה חייב. גמרא הנה פרים וכבשים דהיך באלו כבסים ופרים מדובר במשנה של איפה הנהמה כ דחג אם זה חג הסוכות כמשפט כמשפט טעם כטיב אין דבר כזה זה מעכב חג הסוכות מעכב כתוב כמשפט כמשפטם יהיו זה מעכב אלא דראש חודש ועצרת דחומש הפיקודים אלא מדובר פה פרים של ראש חודש ופר עצרת ועצרת של חומש במדבר אפילו שגם בהם כתוב יהיו לכם באז בא ללמד אותנו זה לא בא ללמד שזה מעקב אלא זה הולך על הפסח صح אלא דראש חודש ועצרת

לחומש הפיקודים עכשיו הגמרא שואלת אלים דאך באיזה אלים מדובר במשנה אי דאן הוא אם מדובר בעלים של הקורבנות שדיברנו בהם דאי הוא זה לא מביאים זה לא זה לא אלים זה ראש חודש מביאים עיל אחד זה לא אלים ופה כתוב אלים כלומר אם גם לא מעמידה את זה המשנה בפר ועיל של יום ראש השנה וכיפור למה שמה כתוב רק פר אחד ועיל אחד ובמשנה כתוב פרים ועלים והיא דעצרת דת תורת כהנים של חג השבועות שבחומש ויקרא שבאים שתי הלחם הוויה כתבהו כתוב באם יהיו עולה להשם

אז זה אם כתוב יהיו משמע משמעותם שזה מעקב זה לא יכול להיות כי אתה אומר לי לא זה לא חובה להביא את הכל אזה משמע שזה מעכב לעולם דעצרת דתורת כהנים מדובר בעלים של מוספים של חג עצרת שבועות וכי כ אמר לא אלים דתורת כהנים מעקבה לעין לחומש הפיקודים לא שתי הלחם שכתוב בספר ויקרא מעקב לעייל דחומש הפיקודים של מוסופים שבספר במדבר ולא דחומש הפיקודים מעקב להולו לאלים דתורת כהנים גם זה לא מעכב אבל אלים של שתי הלחם בעצמם העינים של שתי הנחם מעכבים זה את

זה. אותו דבר.

עינים שנוספים בעצמם מעכבים זה את זה. אז הגמרא שואלת אל הפרים דאפילו עדדה לא מעקבה. א אתה רואה פרים וכבשים של מוספים שהם לא מעקבים אפילו בעצמם זה את זה. לאים דאכה ודאה הוא דלא מעקווה.

כלומר הם לא מעקבים אלים של שני הלחם של המוספים אלו את אלו. אבל הנו מעכווה הם בעצב מעקבים זה את זה איך זה הגמרא אומרת תנה מילה מילה קטנה ומה יש כן כל אחד כדינו פרים וכבסים לא מעכפים אפילו בעצמם זה את זה אלים מעקפים בעצמם זה את זה ואבל לא מעכבים רק של שתי הלחם של מוספים אלו את אלו מעכבים זה הכל פה הגענו אתמול וביום עכשיו הגמרא בראיתה עכשיו מבארת הברייתה את ה [‏צחוק] מאיפה לומדים שהכבשים לא מעכבים זה את זה היא מביאה פסוקים

ביחזקאל ומבארת אותם כתוב ביחזקאל כן וביום החודש פר בן בקר תמימים וששת כבסים וא תמימים הגמרא שואלת פר מה תמוד לומר כבר כתוב בתורה שמביאים בראש חודש פרים פרים בני בקר שיניים ואיל אחד כבשים ביני שנה שבעה תמימים מה זה פר אני יודע שכבר בראש חודש מביאים פרים. מאיפה הגיע הפר הזה? כך גם כחול.

זה לא זה לא שו עוד. אז הגמרא אומרת לפי שנאמר בתורה פרים תרצת הגמרא לפי שנאמר בתורה פרים מניים שאם לא מצא שניים מביא אחד אתה מנוח פר נכון כתוב בתורה פרים אבל אם לא מצא צי מצא אפילו אחד יביא טוב זה מובן לכן כתוב בחזקאל פר עכשיו עוד כתוב בפסוק שישה כבסים מה תמוד לומר כבר כתוב בתורה מביאים בראש חודש שבעה כבסים שישה כבסים מה זה אז זה שאומר כפי שכתוב בתורה שבעה כבשים מניים שאם לא מצא שבעה יביא שישה היום בוא נאמר שישה שלא

לדבר בבקשה מאוד מפריע מאוד סליחה כמה פעמים היום סליחה כבר היה כזה זה תמימים זה לא משנה תמימים >> הנה תמימים קח >> א איי איי איי [‏צחוק] >> זה שלך זה שלך מאיר >> סליחה מאיר >> זה לא הוא מפריע >> הוא לא הפריע אמר תמימים >> אתה אמר לך תמימים כן >> [‏צחוק] >> ראית איך הוא מגן עליך מאיר? שכדי לא >> אה >> שכדי >> כן כן בסדר >> שבעה כבסים אתה לומר מנין שאם לא מצא שבעה יביא שישה אתה לומר שישה מניים

שלא מצא שישה יביא חמישה ואם לא מצא חמישה יביא ארבעה ארבעה יביא שלושה שלושה לא מצא יביא שיניים ואפילו אחד את נאמר ולכבשים אשר תשיג ידו מה ש מה שהשיג ידו מאחר כתיב אחי שאפילו אחד שישה כבסים למה למה צריך בכלל התורה לכתוב שישה הגמרא מתרצת דכמה דאפשר להדורה מהדרינן כלומר זה בא ללמד אותי כי כמו דאפשר להדורה כמה שאפשר יותר לחזור ולהביא ועוד לחזור ולהביא כלומר אם אין לו שבעה יביא שישה לא תגיד אני אביא אין לו שישה יביא חמישה מנין שמעכבין כלומר הפרים והכבשים

מעקבים זה את זה כשיש לו אם יש לו את כל מה שהוא צריך יש לו את כל המניין זה מעקב אחד את השני חייב להביא את הפרים שצריך ואת הכבשים שצריך מנתן שזה מעכב אם יש לו את לומר יהיו יש ברשי שני פירושים נומשיך כה אמר עוד פסוק ביחזקאל כה אמר אדוני אלוהים בראשון באחד לחודש תיקח פרן בקר תמים וחיטתה את המקדש זה נאמר על בית מקדש השני חיטתה עולה היא זה היה בראש חודש בראש חודש פר של ראש חודש זה חטאת זה עולה אז זה

מה הוא אומר לו וחי טא למה כתוב בתורה ובראשי חודשכם תקריבו עולה להשם פרים בני בקר זה לא חטאת אתה איתי צה כן כן כן >> זה לא חטאת >> אמר רבי יוחנן פרשה זו שבספר יחזקאל אליהו עתידורשה עוד אליהו הנביא ידרוש אותה למה לא בא יחזקאל הנביא בעצמו לפרש אותה אומר אליהו אז אליהו יבוא לפני תחיית המתים ויפרש והוא הוא ירוש אותה באחת מבתי המדרשות זכה היו נגדור אבל רצו לדרו את הספר של >> כן אבל לא גנזו בטח >> בטח שלא גנזו בירשו את

הכל >> להיעו הנביא שע ורב הש אמר אז כמר אנחנו לא יודעים לפרש אותה בא רבשה אומר אני אפרש לכם יש בה קושיות אבל הש אומר אני אפרש. מילואים הקריבו בימי עזרה לחנוכת בית המקדש.

כדרך שהקריבו בימי משה לחנוכת המשכן. מתי זה היה? בראש חודש ניסן. כמו שבזמן משה בראש חודש ניסן הקריבו מילואים.

גם אז בזמן עזרה הביאו הביאו מילואים. וכאן ני יחזקאל על המילויים הללו שהיו בימי עזרה בעזרת השם יש אומרים שזה על בית המקדש השלישי בעזרת השם אומר למה אומר השיטה מקובצת שלו דווקא במעזרה שאז לא הקריבו כלל מילואים אלא הכוונה שאם היו זוכים ישראל היו מקריבים אותו במי עזרה ויש אומרים זה בשביל בית מקדש ה השלישי כן כן כן בבקשה כן שיהיה לדרך בבקשה >> בסדר תודה רבה >> שים את זה פה ש אמר מנום יקריבו בבני עזרה כדי שיקריבו בבני משה וכאן היא בא יחזקאל

למלוהים שיקריבו פר לחטאת כמו עגל בן בקר לחטת בבית משה תענימחי רבי יהודה אומר כמו מחלוקת רבי יוחנן ורבשה פרשה זו אליהו עתיד דורשה אמר לו רבי יוסי מילואים הקריבו במעזרה כדרך שיקריבו במשה אמר לו אמר לו רבי יהודה תודה תודה רבה לך תנוח דעתך שהנחת את דעתי פירשת לי את הדברים אבל עוד מעט יהיה טקו כול יש לנו הרבה דברים שלא יודעים יש תשבי את הרץ קושיות ובעיות זה כשאין מי שמפרש וכשיש מפרש יש וכל נבלה הטרפה מן העוף עוד פסוק ביחזקאל וכל נבלה הטרפה

מן העוף ומן הבהמה מה לא יאכלו הכהנים? הגמרא שואלת כהנים דלא יאכלו ה ישראל אחלה מה זה איזה פסוק זה לא יכלו הכהנים נבלות וטרפות מה ישראל מותר להם לאכול נבלות וטרפות אבל גם בתורה כתוב נבלה וטריפה לא יאכל לתום אבא זה מדובר על הכהן הזרע אהרון גם שמה תשאל כתוב חודש קומר שמה לא מדובר דווקא על איסור אכילה אלא בא לומר שאם אכן נבלת עוף טהור הרי הרי היא מטמאה בבית הבלאה שאין לה טומאה אחרת כך אומר החשבא אבל שמה כתוב ולא יכולו הכהנים אמר

רבי יוחנן פרשת זוה דדורשה אמר כהנים צטריך לה צדחמנה שטרה מליקה לגבי תשתמותפה כמה שן אפם מותר להם לעשות בבית המקדש את העופות מליקה וזה כמו נבלות איך אפשר אז הייתי אומר גם משטרה להוא מה זה שתראה להו שיאכלו נבלות אם לעשות לעצמה מליקה ויאכלו וזה כמו נבלה או טרפה כמה שמ מענהכן >> כן זה הפירוש אתה חושב שהוא מותר להם כן >> תראה רש"י משמעות רש"י במסכת שבת יג לא שהיינו חושבים שתהיה מותרת להם נבלות ממש איננו חושבים שתהיה מותרת להם מדיקה גם בחולין וכן

כתב התשבץ וכן כתב החינוך החינוך וכן עוד אומר וכן תעשה בשבעה בחודש מאיש שוגה ומפטי וחיפרתם את הבית מה פירוש הפסוק אז הוא מבאר שבעה אמר רבי יוחנן שבעה שבטים שחטו בהורעת בית דין שחטאו זה הכוונה על פי שאין רובה של קהל השבטים אלו זה לא רוב הקהל אז אומר הפסוק וכן תעשה כלומר כמו שכתוב תיקח בן בקר וכן זה אחד חודש אם חידשו ואמרו חלב מותר מאישו שוגעו מפטי כלומר הוראת איסור חלב מותר שגו על פיהם ואכלו גם כן יש שוגהו מפטי מלמד שאין חייבים

פר העלם דבר של ציבור אלא העלם דבר עם שגיגת מעשה שנכשלו הציבור על פיהם הסנהדרין זה החייבים אמר רב יהודה אמרב הנה הנה זכו אותו האיש לטוב וחנינה בן חזקיה שמו אומר היה מבעלי החוכמה המופלג שבדורו שילמלא הוא נגנה ספר יחזקאל שיו סותרים דברי תורה מה עשה העלה היה לה 300 גרבי שמן וישב בעליהו דרשו אז המירי אומר שהיה היה זה כשהעבירו את רבן גמליאל מנסיאותו מינו את רבי אלעזר בן עזריה תחתיו אז כל איפה שכתוב בו ביום זה היה היום הזה לא כתוב לא כו

מה זה תנ זה תנ >> הלעם הרבה שמעון אמר רבן שמעון, אם היו להם פרים מרובין אין להם נסחים לא יביאו פר בנסחים בנסח כל פר עם הנסח שלו נסחים שלו אי אפשר לא כדאי להביא פרים הרבה בלי נסחים איזהחג מסוים >> לא לא כתוב על איזה חג צריך להביא פרים ונסחים אחר כך הגמרא אמרה זה ראש חודש או עצרת תנו רבנן >> כן הוא שואל אם זה נאמר על איזה ח ואפל לפר ואפייל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאפה אמר רבי שמעון

וכי מידת פרים ואלים אחת היא המנחות של פרים ואלים הרי מנחת פרים שלושה עשרים מנחת אלים 12נים. אלא שאם היו להם פרים מרובים ולא היו נחצחים, יביאו פר אחד ונסחיו.

ואל יקריבו כולם ולא נסחים. ואם היו להם אלים, תהפוך דף צה. ואם היו להם אלים מרובים ולא היה להם אפתן, הביאו עין אחד ואפתו ולא הקריפו כולם בלא אפות. אפעל הפר, אפעל העין.

משנה. כן צריך פר עם העפה שלו כמה שזה שתכן שלו >> משנה הפר והאלים והכבשים והשעיר אין מעכבין את הלחם ולא הלחם מעקבן אומרת המשנה הפר והאלים והכבשים של עולה זה של עולה והשעיר חטעת שבאים עם שתי הלחם בחג השבועות כתוב בתורה וקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים בני שנה ופר בן בקר אחד ואלים שניהם יהיו עולה להשם אין מעכבן את הלחם אם הביאו שתי הלחם ולא הקורבנות הללו שתי הלחם מוקדשים ולא הלחם מעכבן הקרבנות הללו הם לא מעכבים את הלחם ולא הלחם מעכב אותם הלחם

כבסים הוא לא קדוש >> נכון >> לא זה זה הקורבנות של של המוס של >> זה לא שלי >> זה לא של שתי הלחם כןזה של חומה >> הם הביאו שתי הלחם ולא הקורבנות שתי הלחם מוקדשים בעובדם ברדנורה ודינם שמניפין אותם מניחין אותן עד שתעבור צורתם יצאו לבית הסלפה >> כן תכף ואין הכבשים >> הלחם >> הלחם מעכב את הכבשים שלמ ימים שנמפים עם הלחם ואין הכבשים מעקבין את הלחם. דברי רבי עקיבא אמר רבי שמעון בן הנס לא לא כי אלא כבשים מעקבים את הלחם הלחם

לא מעכב את הכבשים יפה שכן מצינון שהיו ישראל במדבר 40 שנה קרבו כבסים בלא לחם זה לא מעכב לחם אבל כ אף כאן יקרבו כבסים בלא לחם אמר רבי שמעון הנחה כדברי בן הנס שהכבשים מעקבים את שתי הלחם אבל אין הטעם כדבריו בגלל שבכבר במדבר קרבו כבזים ולא שני הלחם אלא מה הטעם שכל האמור בחומש הפיקודים ספר במדבר פרשת פנחס קרב במדבר יכול מור בתורת כהנים אין קרב במדבר שבאו לארץ קרבו אלו ואלו פני מה אני אומר קרבו כבשים ולא לחם פני שהכבשים מתירים את עצמם

ולא הלחם ולא הלחם ולא כבשים שאין לו מי ישית תראנו צלחם >> הלחם הוא לא מותר לכהנים עד שיקריבו את הכבשים בפני >> גמרא >> תענו רבנן וקרבתם על הלחם הכתוב בתורה וקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים בנשנה ופר ן בקר אחד ואנים שיניים חובה על הלחם חובה להקריב כל אלו דווקא על הלחם אחר כך בהמשך הכתוב זה ככה משמע בהמשך הכתוב קרבתם על הלחם אבל בהמשך כתוב שבעת כבשים תמימים אף על פי שאין לחם >> וקרבתם על הלחם שבעת כפרצים לא כתוב וקרבתם על הלחם

כש שמה למה לא כתוב קרבתם על הלחם עוד פעם צריך להגיד קרבתם עליכם זה הפסוקתם עליכם שבעת כבסים תמות זה הפסוק >> לא זה המשך זה המשך משהו אחר אולי שבעת כבסים תמימים שמשמע שיקרבו גם שאין לחם >> למה לא כתוב וקרבתם על הלחם שבעת כבסים >> קרבת עליכם זה השני כבשים של השלמים זה של מוסף ש >> לא לא כתוב בתורה בקרבתם על הלחם שבעת כבסים תמימים בנשנה ופר בן בקר אחד באלים שניים אז חובה לא אחר כך כתוב שבעת כבשים תמימים אז זה לא

אותו פסוק זה אותו פסוק תוספות >> שיקרבו אף על פי שאין להם כן מה תמוד לומר והקרבתם על הלחם מלמד שלא נתחייבו בכבשים קודם שתחייבו בלחם כלומר כל זמן שהיו במדבר דברי רבי טרפון שלא נתחייבו בכבשים קודם שנתחייבו בלחם. כלומר, כל זמן שהיו במדבר לא התחייבו.

אין דבר כזה. רבי עקיבא אומר מה אומר התוספות? הוא מסביר את הפסוק שבת כפי שכבת משום מה שהיה צריך להגיד קבתם שבעת כבסים על הלכה להפוך את הסדר >> או עם הלכ שאתה מקובצד >> אז הרב עוד הפעם מה אומר >> איפה אתה גמר עלי מלמד >> כן כן קרבתם על הלחם מלמד שלא נתחבו בכבשים קודם שתחבו בלחם כלומר כל זמן שהיו במדבר לא התחבו בכבסים קודם שכתבו על הלחם >> אה בכלל לאכב וזה הכבשים האלו זה שתי לא זה לא שתי הכבסים נוסף >> דברי רבי טרפון בעקיבא אומר יכול הן הן כבסים האמורים כאן הן הן כבסים אמורים בחומש הפיקודים זה יכול להיות אותם כבסים שאמורים בחומש הפיקודים הם שאמורים כאן אמרת כשאתה מגיע אצל פרים ועלים שאינן הן. הרי בספר בעיקר כתוב פרן בקר אחד ואלים שיניים.

בספר במדבר כתוב פרים בני בקר שניים והאיל אחד. זה לא אותה אחד אלא הללו שבספר במדבר באים בגלל עצמן המוספים יפה לא טעונים לחם של המוספים והלו שבספר ויקרא באים מגל לחם נמצא מה שאמור בחומש הפרקודים קרא במדבר. זה מה זה היה רק כבסים >> מוספים >> מוספים רק כבסים מה שאמרו בתורת כהנים לא קרה במדבר למה לא לא נתחייבו בכבשים לפני שהתחייבו בלחם בסדר זה לא קרה במדבר >> כי לא היה לחם במדבר >> איך יעשו לחם היה יורד מן מן שמה >> לא היה

תנורים >> לא יהיה יורד מן מן השמיים >> כבר אומר בד גין מהפרים והמין הוא הבסימנו בדין מה הגמרא שואלת בדין מה פרים ואלים לאבינו זה לא מה שכתוב בספר ויקרא אבל ה כבסי מינו כלומר אותם שבספר במדבר אבל שבעה הכבשים זה שבעה כבסים אלו שבספר הקרנינו אותם שהם בספר במדבר מדעני השתנו ענ הגמרא מתרצת מדעני השתנו הנמד אחרנה עוד הפעם עוד הפעם גמרא שואלת הפרים בעלים לו לו אין הוא כלומר זה לא אלו שבספר >> זה מ זה מני אחד פה שניים >> הכבשים הנו

>> אבל כבסים תגיד אותו דבר >> אבל כבסים הנו נינו >> הם אותם שבסבר במדברזה >> כפול שבעה כוסים שמה >> מדהני השתנו הגמרא מתרצת כמו שהפרים והאירים אינם אותם בשני המקומות אנמדרני גם הכבשים הם לא אותם שבשני המקומות אפילו ששניהם שווים בבניינם שבעה כבסים פעמיים >> אגמרא שואלת פרים ואלים ממהן השתנו מי אמר שאין לו אותם אלו שבספר ויקרא ובספר במדבר אפילו שכתוב שמה ויקרא פרן בקר אחד ואלים שיניים במדבר כתוב פרים בליבקר שניים ועל אחד זה לא אותם מילים כן >> דין אז זה

אותו מניין >> אותו מניין >> לא אותו מניין >> עכשיו שני אלים פה >> פרן בקר אחד ואלים שיניים >> זה שמה >> לא נכון פרים בני בקר שיניים פרים שניים נכון >> פרים בני בקר שניים ועיל אחד >> חיקא אמר רחמנא ייבעה פר ושני עילים נקרב זה כוונת הפסוק יבעה שני פרים ואיל אחד נכתב אם ירצה כן >> שזה לא פעם אח הגמרא אומרת מדשתני סדרן שמה מנה אחרן הנה הוא התורה שינתה את הסדר בויקרא כתוב קודם את הכבשים ואחר כך פרים ובמדבר כתוב את

הפרים זה ואחר כך את הכבשים שמאמינה אחריננו זה אחרים בסדר יפה >> הלחם מעכב את הכבשים אז כל זה חוז >> ואין עכבשים מעקבים את הלחם זה רבי עקיבא אמר רבי שמעון בן ננס לא כי אלא כבשים מעקבים את הלחם והלחם אינו מעקב את הכבשים זה המשנה מה הייתעמד רבי עקיבא שהוא אומר שהלחם מעכב את הכבשים גמר יהיו מתהיינה כלומר כתוב בתורה גזרה שווה לגבי שתעלי לחם כתוב יהיו ולא יודעים הלחם זה הולך על הכבשים או על הלחם מתיינה סולת תהיינה מה להלן סולת תהיהינה על

הלחם אף כאן על הלחם גם יהיו זה העיכוב זה על הלחם ובן הנס מה טעם הוא אומר שהלחם לא מעכב גמר יהיו מיהיו יהיו שכתוב למעלה שתי הלחם יהיו לגבי כבסים לנן כבסים אף כבסים זה לא לחם ובנסיד מי תינה אני רואה מה זה כתוב לגבי שתי הלחם ויהיו כתוב על גבי הכבשים ויקרבתן מנלחם שבעת כבסים תמימים בני שנה ופר בין בן בקר אחד ואנים שיניים יהיו עולה להשם >> כתוב עוד יהיו לגבי שתי הלחם כתוב יהיו יהיו להשם מה נענן כבסים אףק כבשים ובננה מליף

מתינה מה נענן לחם אף נחמיו דנין איו שזה אות ואין דנים יהיו מתהיינה מהן נפקמינה הגמרא שואלת התנה התנא דבר רבי ישמעאל ושב הכהן וה הכהן זה שיבה זה הביאה אז אפשר ללמוד זה מזה אפילו שזה לא את המילים אני מילה דלק דדמלה אבל איך קדמלה דרפינן לפי כן ורבי עקיבא מלי מיו למה לא ילמד דנין דבר שמתנה לכהן כפס השלמים כתובים פרשה יהיו מדבר שמתנה לכהן שתי הלחם להפוקי הנה דעולות נינו כמסים שכתובים תהיינה זה לא מתנה לכהן זה עולה לא דורש דורש מתנה להפוקי

עני הכבשים הכתובים פסוק שתהיינה דעולות נינו והיא בתימה בקריאה גופה כמפלגה רבי עקיבא ובן הנס נכלו בפ קודש יהיו להשם לכהן בעקיבאס בר איזה הוא דבר שכולו לכהן ואומר זה הלחם אבל כבסים גם כשהם שלמים האימורים זה לא לכהן כמו הלחם הכל ובן הנס מה עונה על זה וכדיב קודש יהיו לכהן קודש יהיה להשם לכהן כתיב איזו דבר שמקצתו להשם מקצתו לכהן אומר זה הכבשים כי מימורים הולכים למזבח >> ורבי עקיבא מכדיף קודש יהיו להשם ולקוד כהן בלכהן להשם לכהן כתיב כדרבונה דמרבונה כנאו השם תנו

לכהן עד כאן להיום >> כן הלכות הלכות כבר שעה ת היינו צריכים לגמור כן הלכות >> לא לא צריך לגמור בתשע Ну יופי. אנחנו סימן קנ"ח הלכה י.

נטילת ידיים אנחנו לומדים לאכילה אבל פי ששורם ברביעית זה רביעית הלוג זה בצבע וחצי יוסיף ליטול בשפח דמה וחסדהנשי כלומר נתתי את הידיים שלי מנוח אופני מיה שפע ויביא לי מילה חופני טיבותה נשמיים שפע של כל טוב יפה מה עם מלא ידינו מברכותיך מעושר מתנות ידיך את המטלה לארשים >> אבל לא נעשה את זה בשביל זה נעשה בגלל שהוא רוצה לעשות הכי טוב לא ראיתי אותך מברך קודם נטילה שכל המצוות מברך עליהם עובר להשייתן אז לא אחר נטילה תברך כמו השקנז ונהגו שלא לברך אחר נטילה

משום פעמים אין ידיו נקיות אה ונהגו שלא לברך עד אחר נתירה פעמים אין ידם נקיות ניכברים עליהם אחר ששוף ידיו שכבר ידם נחיות קודם שיטל עליהם מים שניים מה אנחנו אבל משפשפים בסוף או כן כן כבר רגע רגע רגע קח גם שמה לזה הלו עוד אחד שמע כן ראיתי גם יכול לברך עליהם קודם ניגוב שגם הניגוב מן המצווה ומקרה עובר לעשייתן ואם שכח לברך אחר הניגוב מברך אחר כך >> כך כתוב חושב שלא של הלחות של הבוקר כן של הלחם לאג >> א בתלמוד תורה שהייתי

במשילו בת ספר אז הכל המורה וכולם היו רוכסים קודם לטם אחר כך כולם היו מרימים את הידיים כבר הכל נגב כן בערוך אתה השם ניגון >> אחרי ניגול שש >> אני אומר לה זה שקנז >> למה לפי מרן אסור >> וינגבם אתה אתה כן יכול וינגבם היטב קודם שיבצע לנק טוב טוב את הידיים ש אה לא לא ראיתי 28 29 אם רשאי לברך אחר ניגוב דעת הרמה שאם כבר ניג ויברך לאחר ניגוב כתב השם ברורה שכן יש לנהוג למעשה משום שרבו החורנים עומדים בשיטת הרמה מכל

מקום לכתחילה יש להיזהר מאוד בזה אומנם נדעת פוסקי ספרד לאחר הניגוב אין יכול אין לו רשי לברך בן איש חי ואפילו תוך כדי דיבור לניגוב גם אין דבר מלך >> אבל של הבוקר כן >> טוב לא דיבר על הבוקר אומר אור לציון אם נשאר לו חלק קטן שלא ניגב יכול לברך >> כתב הרצר שאפילו אם נשאר חלק קטן מידיו תופע על נדפיח מברך על נטילת ידיים דקי מה שהכל פעמים צריך לנגע מקצתן לא נחשב נגמרי מצוותן אתה אומר לי להסתכל כ אני מסתכל וינגבם אתב קודם

שיבצע שהוכב לא נגוב ידיים כאילו אוכל לחם טמא לכן צריך בישיבה לשים להם ניירות איך הוא יברך כן כן שלוש >> לא אפשר עוד אחד לבניות הסימן >> בטח שאפשר כן עוד שנייה אחת אקרא לכם מצווה אחת שלא להידיע בני ישראל אחר עבודה זרה שנאמר הרמבם לא ישמע דף לב לא ישמע על פיך זורה למדיח פה הגעתי לא הגעתי לא נכון שלא לכסום לעשות שנאמר לא ימצא בך כוסם מה זה לקסום כאילו הוא יודע עתידות הוא עושה כל מיני קסם כזה שלא לעונן לקבוע זמנים על

פי חוכמת הכוכבים ולא תעוננו שלא לנחש שלא לכשף לא ימצא בך להראות שינויים מדרכי הטבע שלא לחבו חבר עושה לחישות מביא נחשים שלא לשאוב באול באוב שלשאול בדעוני שלישאוב בחלום מן המתים שלא תעדי אישה עלדי איש שנאמר לא יהיה כל גבר על אישה ולא יעדי איש עדי אישה >> זהו זה הגענו מ' כבוד הרב הנה אתה רואה כל יום טיפה היום למדנו על הקביעות כמה זה חשוב עוד שנייה אני אומר קדיש טיפת זוהר בסדר תראה איזה זוהר בא איפה אנחנו חטא אמר מהםנן קמסת ידע למדעו

ודאי צפור שכינתה כן זה חוזר דמקדשה של אתמול בישראל נפח עליו מר משנה דינה בצים מרחל כתיבים שלחתם שחכם שיטה סדר משנה כדי הבנים תקח לך מי שלומד משניות זה בנים דנו שיתרה דשית בנין תחילה דן בש תבין דקרת שמה הוא או בשית סדרי משנה אחד שבן בוא לשמיים כש מקשר את התפילין על רשע ועל דרועה מנתן בנין בכמה צופצופים ק שמע לחש חיש בצתה דחשימה גבדיון הזרח לגבי קשר דה על ראש ושרמה בהקעה גד פחים מסדרת כשישה סדרי משנה או בצרי מקרה איפורכים זה משנה

או בג מסדר דבן יות מרים בר קבלה אתמלו תקח הם אבל כד מראה קבלה אם הוא מראה תלמוד בשננתם קמו וכולו שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון בדרך לקרוא פתום הכורת ברך ושמו מצור כל הקהל הקדוש ברך ידחון זכה חון מרות תנה מעניה חיים טובים ארוכים שמחים שפע וברכה עד בדידי לכל טובסלה נסיעה טובה וישועה גדולה אמן