📖הדף היומי מסכת מנחות דף מא-מב📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ה אדר תשפו

ירים מזלה למעלה כל אשר לפני ולא עשו לה שום בעיות שום מקום שום תמשיך בעבודתה ותזכה את הרבים >> שאני בתושנה בעזרת השם אמחה >> אחרי הברכה יצחק בן ס >> יצחק בן סימ רפואה שלמה אוריה בת אסתר >> אוריה בת אסתר אין נרפננה >> אמן ביתו של רבי אברהם זקן >> גם מי שבנחבות מברך רבי ציון משה >> מלכיאל בן נוסרת השם יתן לו רפואה שלמה לא מסובב ראש שלו [‏צחוק] לו רפואה שלמה בסלשיתי כמו אחד הכל מסתדר נו >> לא לא נגד אחר כך

גם זה לא >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש יום אחד בשבת קודש ה הדר הנדר תשפו הנה בעזרת האלו בשעתו איזה שבת קודש הייתה שבת של תרומה איזה תרומות איזה איזה כלי המשכן התחלנו עם עם הסדר הזה עם כלי המשכן איזה אור זה נותן שאדם יעשה את כל איבריו קודש להשם אתם יודעים מה שכותב הגאון חידה אומר לא לא בחינם העריכה התורה בפרשת המשכן וכליוב היו יכולים להימסר בעל פה אלא למה שאדם ילמד מהמשכן וכליו לעשות עצמו ממש משכן השראת השכינה לכן

קוראים אותה בכל שנה כדי שיתבונן ונלמד מה לעשות אז אומר הגאון חידה דבר ראשון צריך לדעת מה שהגמרא אומרת במנחות כט שעכשיו למדנו תניה אמר רבי יוסי ברבי יהודה ארון של אש ארון של אש ושולחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמיים וראה משה ועשה כתבניתם אש אהרון הקודש של אש ארון הברית מנורה של אש וראה משה ונראה לרמוז אומר ראשי תיבות ארון שולחן אש וגם המנורה עצמו המנורה זה גימטריה אש הכל היה של אש. איך זה הרד כל דבר? למה זה מראה לך? דבר

ראשון אומר אש תמיד תוקד על המזבח.

לא תכבה. הכל לעשות בהתלהבות תמידית בעבודת השם יתברך. תפילות מיוחדות, לימוד בחשק. כל מצווה שאתה עושה בשמחה.

וגם למדנו שנביא אש משלנו על המזבח, לא לסמוך על ניסים. >> [נחירות בוז] >> כלומר, לבד מזה שיש לאדם התלהבות מכוח נשמתו, גם צריך עוד להביא התלהבות, ללמוד מוסר, ללמוד זוהר, שיקנה עוד התלהבות ועוד התעוררות ממש. [נחירות בוז] ועל המזבח היו מקריבים קורבנות לשון קרבה, לקרב את הבריות לתורה. והיה שמה בדי אהרון, זה מחזיקי התורה.

תלמידי חכמים [נחירות בוז] יש שמה הנכה לבדי אהרון לא יסורו ממנו גם תדעו תלמיד חכם שתומך בלומדים ידע לא יסטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו אין דבר כזה בעולם הבא הם ביחד הם התלמידי חכמים המנורה איזה זה רומז למידות הטובות למה שש הנרות פונים לנר המערבי לנר האמצעי נרמו שכל המידות צריך האדם לאכול בשביל האמצעי נכון חסד גבורת הכל בשביל האמצעי לא יהיה יותר מדי פזרן אמצע לא יהיה כעסן לא יהיה הכל בעבירות ארחק אבל גם במידות הטובות צריך להיות בשביל האמצעי [כחכוח] השולחן המידות

שלו היו ניכרות כשהוא יושב ליד השולחן לאכול כמו שבשולחן ה לכם הפנים מאכל של האדם ואדם ניכר בכוסו בכיסו אותו דבר באכילתו איך הוא מתנהג בדרך ארץ איך הוא בטח אדם שיושב על השולחן צריך מאוד להיזהר לא כתוב שהאדם משתדל הוא בעצמו כאילו מקדה מקדש שרוי בתוך מעב יטהר רעיוני לכן יש לו מזבח לשחוט עליו את יצר הרע ועל זה הוא בעזרת השם זובח את כל העניינים שלא יהיה בעיות >> אז זהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם לכן כל בוקר בכל תפילה בכל עולם אדם צריך

לכוון את עצמו שהוא מרכבה לשכינה והכל בחשק בהתלהבות לא שתמיד זה יזרום לא תקרר כשאדם באש חזק אז אי אפשר ל תודה שאדם בהתלהבות אדירה אי אפשר אף אחד לאכול עליו ככה הוא ולך בדרך השם יהיה לו ישועה >> אממן >> ראיתם פעם אם תיקח אה מים אתה יכול לשים אותם בקרח אחר כך עד שזה יפשייר יקח זמן אבל אם אתה לוקח ערק או אלכוהול חזק אתה שם אותו בקרח אין לקפוץ הוא תמיד זורם תמיד נותן ככה האדם צריך בעזרת השם תמיד לזרום תמיד להביא לסדר

תמיד בעזרת השם השם יזכנו שכך נזכה בעזרת האל ובשעתו לעשות כל מה שאנחנו יכולים לכבוד השם יתברך בחשק לזכות אדם לא יכול לזכות לכל הקטנים אבל כתר אחד מונח ועומד כתר כהונה זכה בו אהרון כתר מלכות זכה בו דוד אבל כתר תורה זה מונח ועומד כל הרוצה לזכות יבוא ויזכה אז בעזרת השם אנחנו היום עכשיו בשיעור הראשון שלפני הדף היומי הרגיל זה יום ראשון היום אז לומדים את הדף חוזרים על הדף של שבת שבת ברוך השם למדנו כאן את הדף אבל עכשיו נחזור עליו בעזרת האלו

בשועתו שיהיה ישועה בכל בתי ישראל >> אז בשבת אמרנו דף מ היום הדף הוא בדף מא אבל בשבת למדנו דף מ איפה שהגענו ביום שישי אז בבקשה נפתח דף הנה אני פותח בעזרת השם ברוני ברוני תלמד תפתח את דף מ >> דף מ זה בראש העמוד נכון רבנן לא מדמון מ >> אתמול נכון אתמול אמדנו מא סליחה >> היום זה מ >> מה היום היום >> היום זה מב >> סליחה אני טעיתי היום זה מבת >> בשבת למדנו מא כן אני חוזר בי >> היום הדף

הוא מבכשיו נלמד שבע שורות מלמעלה דף מא תנו רבנן תלית כפולה והנועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידינו כולנ עלינו מעשה ידינו כולנו תנו רבנן טלית כפולה חייבת בציצית ורבי שמעון פותר אדם לקח תלית קיפל אותה לשניים עכשיו היא חייבת בציצית או לא? כן, חייבת בציצית. תשים לה איך שהיא כפולה בארבע כנפיה, תשים לה ציצית. רבי שמעון פותר.

למה? אומר, כשתפתח יהיו הכנפות באמצע הטלית. איזה מין דבר זה? רבי שעון פותר ושווין אבל בכל זאת ושבין שאם כפלה ותפרה שחייבת אם אם כיפ אותה לשניים היא הייתה תולית גדולה כפר אותה לשניים ותפר אותה מסביב היא תהיה חייבת בציצית כמו אומרת תפרה פשוטה ודאי זה נעשה אחד אין תפתח זה צורה זה כבר צורה חדשה.

בטח שאתה תלציות בכנפי החדשות. צריכה דנגתה בסיקה, לא תפר אותה ממש, אלא שם לה סיקות או סיקות סגורות או שמנה לה תפירות רחבות. זה נקרא. אז לכן גם כן זה לכולע מה חייב בציצית.

זה כולע עלמה מקיים בזה מצווה ציצית. זה אין תפתח זה רחוק שאדם יפתח את זה גמרא מספרת רבה ברונה הקלע לב רב נחמן רבה ברונה הגיע לביתו של רבה בר נחמן חזי דהבה מכסה תלית כפולה ראה אותו לובש טלית כפול ורמה לחוטה אלוה כפילה הציציות שם להם חוטים איפה שהכפל קיפל אותה לשניים אתה רואה זה תלית פתוחה קיפר אותה לשניים ושם פה ציצית פה ציצית פה ציצית פה ציצית המלך כיפה הפשיטה ואתה ח אותה וקם להדרשה. אתה יודע נפתחה לו הטלית הוא שם פה אתה רואה?

הוא שם פה בעמסרה >> פתח נפתחה לו הטלית ואז הציצית באה לפה >> עומדת לו על גבי ראשו בעמסע אמר להוה היינו כנ לו היינו כנף זה כתב רחמנא >> זה לא כנף שצותה התורה לעתיד בו ציצית איך אתה עושה דבר כזה איפה התורה אמרה על הכנף באמצע זה כנף אתה שדיה היא כס גרימה אחריתי.

מה הוא שמע לו רב הרב נחמן? הוציא פשט את הטלית הזאת ולקח טלית אחרת כמו שצריך. אמר להזמר לו רבברונה לרב ברב רחמן מה עשית? אתה חושב שבזה פתרת את עצמך?

לאלת בזה מסבת חובת גברה הוא חובת טלית הוא זילמלה מה אתה מוציא את זה בגמרנו אתה יש מחלוקת אם את הציצית זה חובת גברה או חובת הבגד אתה למשל עכשיו אדם קנה בגד יש לו ארבע כנפות ממש יפה יפה יש לו ארבע כנפות שם את זה בארון חייב חייב להטילר ציציות >> או רק שהוא לובש ישים להלכה רק שהוא לובש אבל לפי ויש מחלוקת יש מי שאומר לא גם זה חובת מנה חובת בגד אם יש לו בגד ארבע כנפות צריך לשים זה ארבע ארבע כנפות ארבע

ציציות גם שזה בארון אז לכן הוא אומר לו מה אתה חושב שציצית זה מוטלת על האדם חובת גברה אומר מה שהוצאת את את ה את הטלית זה רק נפטרת מחיוב הטלית הקודמת לא נפטרת מה פתאום הבגד עצמו הוא חייב בציצית לכן הבגד עצמו עכשיו תיקח אותו תשים לו ארבע כנפות חובת >> זה חובת מנה יש חובת גברה יש חובת מנה הגמרא שואלת למה מסייע עלה האם נוכל להביע בעיה שתציל חובת על הבגד מהבריתא. מה כתוב בברייתא? חסידים הראשונים כיוון שהרגו בשלוש הצבעות היו מטילים בתכלת. הנה

מפורש אתה יודע זה חסידים מה הם היו עושים אם היה להם כבר התחילו להרוג בגד כבר היה בו קצת שיעור שלכל פחות שלוש צבעות וכולי בצד אחד כבר פה במקום אחד בצד אחד כבר שמו לו שמה היו שמים לו את הברוך הבא כן ראיתי את זה >> ראיתי את יעקב >> יעקב כן ראיתי אותך יעקב כן כן טוב בסדר העיקר שאתה בא אליי בשמחות זה טוב שיהיה לך תמיד שמחה יעקב >> כן כן >> כן קח יעקב קח תאכל נראה מה יהיה בהמשכים פה הלאה טוב

הלאה עוד מעט עוד מעט >> אז הוא מה היו עושים הם היו רק מתחילים להרוג בגד היו כבר שמים לו לצד הראשון היו כבר שמים לו.

למה? מראה לך מה אכפת לך עכשיו בכה לובש את זה? שם את זה בצד. לא.

הם היו חסידים מיד רק התחילו הבגד עצמו חייב בציצית. >> חובת הלב. >> כן, חובת [כחכוח] הבגד, חובת מנה. היו מתינים בתכלת.

אתה רואה שהם היו מתילים בציצית עוד לפני שראויה ללבישה. משמע שזה חובת הבגד אומר לא שני חסידים דמחמרי הנפשיו אין ראיה בכך שזה חובה הם חסידים היו מחמירים אבל לא שככה ההלכה מחמירים אופליגה דמלאכה שמעת רב רב הונה שסובר שציצית חובת הבגד חולק על המלאך אומרים זה מלאך ממש מלאך מלאך מהשמיים בא ודיבר להם בבית המדרש ואומר להם לא זה חובת האדם עכשיו יש חתן מתחתן קונים לו תלית חדשה אם הוא לא לובש אותה לא שמ לא חיים נושים לו ציצית רק אם הוא החליט ללבוש

אותה אז שמים ציצית בלי זה לא חובה החובה רק שלובשים לשים ציצית גם בקרדיסטן ככה היה רק כ שלובש אז שמים לו עוד >> מה היה למלאכה אשכחה לרב קינה מכסה סדינה פגש את רב קינה שלבוש בסדין ולא ציצית ראה את רב קינה אמר לי קטינה קטינה סדינה בקייטה בסרבלה בסתבה מה אתה עושה אתה לובש סדים בקיץ ובגדי צמר בחורף שהם טורים מציצית. ציצית של תכלת מה תה עליה? מה יהיה עם תלית של תכלת שצריך לשים תכנת?

מה אתה עושה? הוא לבש בגדים שפטורים מציצית. יש להם קרן עגולה וכל מיני דברים כאלה. אומר לו קראו לו קטינה.

אז הוא פעמיים קרא לו קטינה. קטינה. אומר הבן איש חי למה קרא לו פעמיים קטינה? בלילה.

זה היה בלילה. בלילה זה לך חובה ציצית. וזה קטן אדם וגם אתה שמך קטינה אז קטינה קטינה אשכונ מה אתה פותר למה אתה לובש בגד שהוא פטור מציצית נכון שאם אתה לובש בגד שהוא פטור מציצית לא חייב מים נעשים ציצית אבל למה תפתור עצמך מצווה ציצית חובת גברה >> כן חובת גברה ציצית שתנת מה תעלה אמר להנשיתו אמר לה שאל אותו רב כיטנ את המלאך אנשיתו העשה בשמיים מענישים מי שלא עושה מצוות עשה אני אם לובש חייב לא לובש בגד של ארבע כנפות פטור אם אני

לא מקיים מצוות עשה מענישים לא חייב אם קמתי בבוקר ונבשתי ציצית יש לה ארבע כנפות חייב לשים בא ארבע כנפות לא לבשתי לא חייב אמר לה בזמן דיקרך ענשינן אומר כשיש כעס בשמיים יש מלחמות יש בעיות מענישים גם שלא חייב עצמו בציצית אומ למה לא שם את ציצית צריך שמירה מהשמיים היא אמרת בשלמה הנה עכשיו הגוכיחה גברו >> היא אמרת בשלמה חובת גברה הוא דמחב לקרמה לכן מענישים את האדם שלא תולה ציצית בבגדו חייב אלא היא אמרתי חובה טלית >> חובה טלית הוא הבגד >> הלא

מחייב הלא מחיה בה הרי התלית פטורה איפה ישים בציצית אז מפה שסובר המלאך שציצית חובת האדם שלובש את הבגד חולק על רבה ברב הונה הגמרא אומרת לא לא ראיה [כחכוח] אלא מה אתה רוצה לומר חובת גברה הוא ני דחייב רחמנא כי מכסת תלית לבת חיובה מתי את החיוה בציצית כשלובש בגד שחייב בציצית אז הוא חיו אותו בציצית כי מכסה בטלית דלה בת חיובי מחיובי רחמנא אם לובש בגד שלא חיה בציצית את חיבה אותו בציצית מה אומרת לו לך תביא לא לא אומר לו לך תעשה בגד

של ארבע כנפות שתתחייב אלא אחי כה אמר להם ככה אמר לו המלאך לרב קטינה מצדיקה למטר נפשך מציצית. אתה עושה תחבולות וערמות לפתור עצמך מציצית.

למה אתה עושה דבר כזה? מצדיקה זה עושה תחבולות ערמות לפתור את עצמו מציצית. ככה אומר רבנו גרשום. אמרב טוב בר כסנ אמר שמואל כלי קופסה תראה חייבים בציצית בגדים שמונחים בארון בקופסה חייבים בציצית למה זה נחשב גם כסותך הוא מודה שמואל בזקן שעשה לכבודו שפטורה >> תראה מה הוא עשה הוא עשה לו תכריחים זקן בגיל 90 ככה הכין אומר עוד מעל 120 אז הוא הצטרך תכריחים אז הוא מכין לו כבר בארון אז קינים מה הם היו עושים תופרים לעצמם את התכיכים מכינים את הכל שהכל יהיה מוכן אשר שעשה עשה לעצמו בגד כזה ויש איזה ארבע כנפות שזה פטור.

אתה ראית פעם הזה כנים תופרים תכריחים? >> כן אני ראיתי. הייתי בבוקר השקיעים סבתא שלי הייתה חוזרת מהתפילה הייתה תופרת התחריכים אומרת לי אל תסתכל לך שמה. >> אתה יודע מה זה?

הייתי יושן שמה אצלהם אז בבוקר הייתי חוזר אחת התפילה הייתה תופרת אחיכים אומר לי לא להסתכל בזה >> מעריך ימים לכן הוא >> זה מעריך >> הם היו קונים את זה >> מודדים עם סנטימטר הכל מכינה אומרת היא מכינה את זה לעולם הבא >> הנה זקן שעשה לכבודו פטורה מציצית מה היטעמה למה למה פטול אשר תכסה בה אמר רחבנא לא לקשה עבידה כדים זה לא מיועדים ללבוש אומר באייש שעתה אבל אומר באי שעתה עכשיו הוא לא לובש את זה למה זה בארון אבל באי שעתה בדייר

מנלה כשימות מתינים לו ציצית למה הוא לובש משום לועג לראש חרף עוסר אם לא אם לא תלביש לו אז הוא אומר אתה לועק לו למה שכולם יהיו בציצית והוא יהיה בלי ציצית היום זה הפוך היום גם שאתה שם עליו את הטלית שלו קורעים לזה זה את הציציות היום לא פעם לא היה כך הפוך אומרים זה אם לא תשים לו זה חרף עושה הוא ראית >> היום אסור להיכנס לבית >> כן כן כן נכון גלרה >> נכון אם אתה נכנס לבית קברות עם ציצית גלוי זה כמו

אתה צריך לכבות אותה את החוטים את החוטים חלי בניילון >> הסולדים מכבים אותה כן כן כל הזמן הם מכבים אותה כן גם אחנו הקורדים הם מכבים את זה קורדים פרסים מכבים את זה את זה ועוד דברים [‏צחוק] שם שך יהלום יהלום שבכתר א זה קשה לחלק את זה קח תחלק לכל אחד מסטיק אפשר לחלק כן את הקטנים תעזוב לי את אלה תחלק תחלק >> [כחכוח] >> אמר רחבה אמר רבי יהודה אין זמן תלית שנקרא חוץ לשלוש יתפור אתה רואה היום צריך שהטלית תביא את הטלית שלי

לקחת אותה אתה רואה אם זה אם זה הכנף של הטלית צריך לשים את זה אחרי שלוש אצבעות כן תביא צריך לשים את זה הנה זה הנהר צריך את זה גם לשיעור הבא אתה רואה מאיר >> כן שלוש אצבעות >> וצריך שלוש אצבעות עכשיו אם נקרא פה הגיע לפה. אז מה הוא אומר? עכשיו נראה מה הגמרא אומרת. מותר לתפור.

יפור את הקרע. לא חוששים. אחר כך ישאיר פה חוטים פה ישאיר חוטים וזה יגיד זה חוטי הטריית. בכלל היום זה לא שייך.

זה חוטים דקים. זה חוטים תראה עוים. למה מפחדים שלא ישאר חוטים שהוא יתפור? בשקט.

בשקט. וזה לא יהיה תעשה ולא מן העשוי >> טוב אחד זה לא לשם ציצ >> יש חוטים מהתפירה יצרף אותם לחוטי הציצית וזה פסול למה תעשה ולא מן עשוי אבל תוך שלוש לא יתפור [כחכוח] תוך שלוש אצבעות בשפת הכנף לא יתפור את הטלית למה חוששים תנמחי טלית שנקרא חוץ שלוש יתפור תוך שלוש רבי מאיר אומר לא יתפור חכמים אומרים תפור ושבין שלא יביא אפילו עמה על עמה ממקום אחר הוא בא תכלת >> כן תמיד לוקח כזה חתחת בגד שיש שמה כבר ציציות והוא יבוא ויתפורן מי

עושה דבר כזה זה צריך על הבגד שהוא לובש שמה ישים בתולב בסדר עד פה לא להביא כי אתה רואה יביא לך חתחה כזאת של בגד ויש פה ציציות וטלה בצנטרלית שלו לא >> תהפוך את ציון משה ובלבד שלא תהיה מובסקת שכל החותים יהיו שלמים כבתחילה תלי הציציות >> תודה תודה הגמרא אומרת שבעת מינת ש לומדים מזה שלושה דברים מתירים מבגד בגד קודם כל מותר להחליף ציציות אתה רוצה לקחת מפה צן אתה רוצה הבגד אבל התציות שלו טובות אתה רוצה להוציא מהבגד הזה לבגד הזה מותר מתירין

מבגד בגד לא כמו רב שהוא אומר שלא מעבירים מבגד לבגד הגמרא אומרת אולי לא דין מה די בלי אומר זה לא ראיה מעבירנו בבגדי בגד אולי אתה יודע למה הבגד ההוא בלה לכן אתה יכול להעביר אבל ככה סתם פתאום מתחשק לך להעביר >> רק את הציצויות או לחתוך את את המרובע ולפ >> לא אסור זה אסור >> מתירים את הציצית ושמים פה >> תנו רבנן תלית שכולה תכלת אתה רואה תלית שכול התכלת כל הבד אתה רואה לא כמו זה הכל תכלת הכל תכלת כולה תכלת כל

מיני צבעונים פותרים בה חוץ מכלי העינין אתה יכול לשים בה החוטים יהיה צבע לבן יהיה צבע ירוק יהיה צבע אדום לא משנה חוץ מצבע כלה אילן כלה אילן זה תכלת מזויף דומה >> זה לא כן זה דומה ממש לתכלת האמיתי >> זה לא קורח שאלו את משה >> כן שאל שאל על זה כן >> בכלל לא רצו לשים >> הרב זה קושיה ליום שאנשים שמים תכלת לא >> אני לא יודע מה הקושיות מטבעי שלך הכובע שלך לא שלך פה זה יעקב תתחיל למצות את זה >>

הוא שכן שלי בבת ים כן יהלום קוראים לו הוא כל הזמן בא אליי יש לו פנקס כל חודש הוא נותן לי פתק מטבעי תלית אין פותר בה אלא מינה אתה אומר לי כל החוטים חוטי לבן אל המינה מה זה מינה מאותו צבע >> מאותו צבע [‏צחוק] והנה טלית שכולה תכלת צבע תכלת מביא תכלת בדבר אחר שני חוטים של צבע אחר בתו בהכילאי אילן לא יביא ואם הביא כשר אתה רואה בדיעבד גם כלי אלן פותר איך אתה אמרת לי לא אמר רב נחמן בר יצחק לקשיה כאן

בתלית בת ארבעה חוטין וכאן בתלית בת שמונה חוטין יפה הרב רחמן אומר לא מה שקלה אילן אפילו בדיעבד פסול ומדובר בטלית של ארבע חוטין שלא מועיל לחשיבה נחוט לבן וכאן מה שאמרנו קלה אלי בדיעבד לא פוסל בטלית של בת שמונה חוטין שאם היו בארבעה חוטין שניים של לבן ושניים של תכלת אסור לכתחילה לא טונים בה עוד חוטים של כלילן שלא יהיה שלא יתול מה יעשה אם תח אם תתלה בה אדם יקח מהטלית הזאת איזה יום אחד יפרק מפה יקח למקום אחר ויחשוב זה תכלת ואז יהיה

שעת נז לכן אסור לעשות את זה >> אבל אם עשה את זה מותר >> בדיעבד כיוון שכבר יש בה שני חוטי תכלת שני חוטי לבן בדיעבד כשר כי זה חשב כמו לבן >> כן שמעת מינה מתירין מבגד בגד הנה אומר לו דין מדי עבד עדיין זה לא ראיה שאתה אומר שמע מפה משמע הרי חששנו שמיעביר את ציות בבגד אחר לא כמו רב שסובר בסמוך שלא מעבירים פה משמע כן מעבירין אומר לא אם כבר התיר את הציציות מן הבגד לעמוד כן אז יסבור אדם שמתכלת תלהם בבקד

אחריתמרב אמר אין מתירין מבגד דבגד שמואל אמר מתירין מבגד דבגד אחר [נחירות בוז] רב אמר עוד דין אין מדליקין מנר לנר שמואל אמר מדליקין מנר לנר שומע נתנן מותר להדליק מנר לנר של חנוכה. רב אמר אין מדליקים מנר לנר בחנוכה. שמואל אמר מדליקים מנר לנר.

רב אמר שלושה דברים יש. דבר ראשון רב אמר אין מתירים בגד לבגד. שמואל אמר כן מתירים בגד. מותר.

רב אמר אין מדליקים מנר לנר. שואל אמר מדליקים מנר לנר. רב אמר אין הלכה כרבי שמעון בגרלה >> בשבת אסור לגרור >> מה פירוש רגע לאט לאט >> אם יש לך למשל איזה כלי כבד מותר לך לגרור אותו אם תגרור אותו יכול להיות שיהיה חרית אז שות בשבת חרית >> לא הוצא >> שמואל אמר הלכה כרבי שמעון בן גלע מותר שצנו >> כן אמר הבי כל מיני דמור כרב אומר הב כל דברים ש היה עושה כמו רב דבר מענה תלה דעביד כשמואל מה ההלכה מה הוא

היה עושה מתירין מבגד לבגד מותר להתיר מבגד לבדק ומדליקין מנר לנר מותר להעביר גם אש מנר לנר בנרות חלוקה [נחירות בוז] למה נר לאחד נר למאה מה זה מקלקל והלכה כרבי שמעון בגרה דתניה רבי שמעון אומר גורר אדם מטע כיסא וספסל ובלבד שלא התכוון לעשות חרית הוא סתם הוא רוצה לשבת שמה הוא מעביר את זה אם מתכוון לעשות חרית זה אסור לכן ראה להם איפה נתן לן תשמע לכן הראה להם הקדוש ברוך הוא הראנו למשה ה למדנו עכשיו מטבע של אש למה צריך לעלות למטבע של

אש למה מאש שהרי לו מכסף אני לא צריך המטבע מכסף מחצתי את השקן זה כסף טהור זה רק גם כסף שהיה מראה לו מטבע של כסף למה לו של אש אלא אחד התירוצים הוא אומר לו אדם אומר איך אני איך אני אתן כל כך הרבה כסף אחר כך יחסר לי כסף בכיס >> אומר לו הקדוש ברוך הוא לא לא לא יחסר לך אתה רואה זה כמו מטבע של אש מעבירים מאש לאש כשאתה מעביר מאש הזאת לאש שמה חסר לאש הזאת >> לא גם אתה תעביר מהכיש

שלך לכיש שלו לא יחסר לך זה לא חסר >> זה לא חסר >> חזק >> זה לא יחסר שזה אומרת המשנה שים לב תראה זה אומר רבי חלפון הכהן חייכויטא >> מטוניס כן של טוניס הוא אומר דבר יפה שבת >> אומר כתוב בהלכה במשניות שבת אנחנו קוראים אומר להם בערב שבת אומר להם סרתן ערבתן הדליקו את הנר בדרך רמז היה אומר ככה עשרתן עשרתן תן אחד מעשר 10תן עשרתן הוא אומר רבתן אומר מי יערב שאני אקבל את זה בחז חזרה ערב תן אתה רוצה שעשר תן

ערב תן תן לי ערב שהכסף יחזור אמר לו מה הבעיה הדליקו את הנר זה כמו נר אתה מעביר מדליק מנר לנר חסר לא חסר גם זה לא יחסר זה אומר רבי חמים חי חוט הכהן זותו הגן עלינו מה 100 >> אה זה טוניזאי זה לא מרוקאי כן >> זה מחצק אמיתי >> לא זה דרשה טובה שעכשיו אני [‏צחוק] רוחני >> איי איי איי איי אני רק עושה צחוק >> כבר ציע מסדר לי את כל העניינים הוא מוציא בלטה אחת מסדר את הכל >> [‏צחוק] >> עוד

>> יום רביעי במרון ציון >> כן בטח >> הלאה בצד הרב שתוח מנות >> חסר לך >> בוא אני אתן לך עוד בוא תפוס תראה איזה יופי תשים שם תשים את הראש >> לא לא זה כואב בוא בוא >> לא לא כן קח לאט לאט יש מה לאכול בקול שם צרשו 2 וחצי שרבי >> רבי יהודה מסר לקצרה [‏צחוק] אתה רואה היה נותן את הטלית שלו לכובש לא חשמינתקו לו חוטי התכלת וישים לו במקום זה קלי אילן רב חנינא עביד סיסה היה קושר את בפקעת כדי

שיסה זה פקעת שם אותם שלא שלא ינתק רבי נח היית לו מחיית היה לוקח את כל הציות שלו שנותן את זה למכבסה שם אותם בתוך ה בכ >> כיס ח כן תנו רבנן כמה חוטין הוא נותן בחור של הטלית הנה שימו לב בית שמים אומרים ארבעה חוטין כופל אותם יו שמונה אתה רואה 100 אז הנה זה >> שם בחור [כחכוח] >> הנה רגע אני מביא זה לא צריך להראות יודעים >> היר אתה רואה זה החור אתה רואה שמנו פה ארבע נהיה שמונה הנה פה רואים את

השמונה >> כמה חורים שני חורים שמה לא >> חור אחד אשכנזי מי בשמים אומרים אתה שמת שני חוטים שני חורים קטן שתיים >> יופי ככה רבנו הארי היה עושה בית שמאי אומרים ארבעה בת אל אומרים שלושה תשמע שלושה חוטים >> ואז יהיה שש לא צריך שמונה וכמה תהיה משודשת כמה אורך הענף >> אנחנו רוצים שיהיה פי שניים. יש גדיל, יש ענף.

>> זה גדיל. זה גדיל >> זה ענף. כמה זה ארוך? >> יפה.

זה שליש זה שני שליש זה אנחנו אומרים בוא נראה מה הגמרא אומרת וכמה תהיה משולשת הכוונה אורך הענף. בית שמאי אומרים ארבע אצבעות. בתל אומרים שלוש אצבעות לא צריך יותר בשלוש שב בית הלל אומרים אחת מארבע בטפח איזה אצבעות אלה שכל אחד אחת מארב כאלה אתה רואה זה שכל אדם זה אגודל >> אמר הפפה טפח דאורייתא ארבע בגודל הנה שית בזרת שש כאלה זרת שש ארבע כאלה אלו חמש בטלטה חמש אצבעות כזה אצבע אמצעית >> נקראת אצבע אמר רב הונה ארבעה בתוך ארבע תולה בטלית ארבע

חוטים שהם בתוך ארבע עצבעות שפת הבגד ומשולשת אורך הגלילי ארבע ארבע ארבע אצבעות ורב יהודה אמר שלושה חוטים בתוך שלוש ומשולשת שלוש צבעות אמר פפה הלחתה ארבע בתוך שלוש ומשולשת ארבע אתה רואה שיהיה בתוך שלוש אתה רואה זה פה בתוך שלוש יכניס ארבע חוטים בחור ותהיה פה משולשת ארבע אצבעות >> שלוש פעמים למרה >> לממרא >> תלהו שעורה יש שיעור הציצית ורמני >> ציצית ציצית כתוב בתורה להם לציצית ציצית אין ציצית אלא יוצא >> אלא יוצא יוצא מכנף הבגד זה ציצית צץ צץ ואין ציצית אלא

מה שהוא לא צריך להיות ארוך מעט וכבר עלו זקני בית שמיים זקני בית הלל עליד יהודה יוחנן בן ברטה בן בתרה ואמרו ציצית אין לה שיעור כיוצא בו לולב אין בו שיעור מה אליו אין שיעור כלל אומר לא מה פתאום אין שיעור כלעל וקשה אם תגיד אין שיעור כלל קשה אתה אמרת אמרת לי צריך קצת לא אין השיעור למעלה אבל יש השיעור למטה אורך אורך כמה תרצה ארוך >> מינימום יש >> אבל למטה יש דילותם האחי כיצא בלולב אין לו שיעור הכי למד אין לנו שיעור

כלל מה עוד מעט אחי למד אנו שיעור כלל >> והתנן והתנן לולם שיש בו שלושה טפחים כדי להנענע בו כשר. למה צריך שיהיה שלושה טפחים כנגד ההדסים ועוד טפח אחד?

אלא אין שיעור למעלה אבל יש שיעור למטה כמו התימנים הם לוקחים למעלה אין לו שיעור יכול לקחת ארוך כתוב אולב לולב צריך עגד הפוך צריך הגד אוטובוס עגד בשביל הלולב של התימנים >> לא זה [צרחות] ארוך >> איך תכניס אותו למונית לא הולך >> קח אותו בעגלה >> קח אותו בארטובוסקת >> אבל יש שיעור למטה אחנור למטה לא יש לו שיעור מינימום חייב להיות לו שיעור שלוש >> כן שלוש שפחים איזה שיעור איזה ציצית קצת אבל לשם זה השיעור של הטלית אתה רואה זה כבר כשר

אמר תגיד אם תרצה לעשות פה ארוך ככה אין שיעור תעשה כמה שאתה רוצה. אותו דבר עלולב מספיק כזה לולב שלוש ארבע טפחים התימנים תראה אותם לוקחים כל האורך הזה מה תגיד להם לא בסדר תחתוך >> לא למה לא יכול לקחת רק אם הוא ירצה לסוע עם זה למרון שיעלה לאוטובוס >> הגד >> זה קשה >> כן הם אוהבים את זה היום >> גם יש להם אתרוג יפה >> אהבת כמו שהכהן יש לו עץ משוגר עלינו הביא לי פעם לולב שני מת יפה אלא שו למעלה אכןמה

גם ציצית אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה בסדר הנה עד כאן אנחנו עושים מהפסקה קטנה כל מד >> די עכשיו >> כן זה דולק כבר א וי בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון אחד בשבת קודש ה יהיה ה א ה אדר הנהדר תשפו הנה זכינו זכות גדולה שבת נפלאה שבת פושה תרומה הערה גדולה תרומה אתם יודעים אותיות תרום ה ד לרומם את השכינה הקדושה גם תרומה זה תורה מ תורה שניתן ל-40 יום משה רבנו עלה להר 40 יום ו-40 לילה. ידוע שאלה

ויקחו לי תרומה צריך ויתנו לי תרומה לא ויקחו. רבותינו אמרו מי שנותן הוא מקבל הוא לוקח אבל לפעמים יש פירוש מאוד יפה.

לפעמים באים אל הבן אדם אומר תן תן כדאי לך תן תרומה זה זכות גדולה זה עוזר לשכינה אומר אין בעיה מוכן לתת אומר לו תשמע אתה יודע יש עכשיו פורית גדול זה לא מספיק שאתה תיתן תדבר יש לך חבר באשדוד יש לך חבר בארגנטינה יש לך חבר בכל מיני מקומות דבר איתו שיתנו אומר תשמע זה גדול עליי אני אדבר עם אנשים לא יכול אני לא יכול אני אתן כן, אבל ללכת לדבר זה קשה לי. אני מתבייש לא יכול. זה אומר הכתוב ויקחו לי. אתם בעצמכם תיקחו מאחרים תיקחו לי ממנו ותתנו לי ויקחו לי את הרומה.

אדם גם שהוא גדול משתדל תיקח מאחרים ותיתן. ככה היו עושים כל החכמים על השלום. השם יעזור ככה היה עושה. היינו הולכים לך בבניה.

אומר לי, "תשמע, בנייהו, שמעתי יש לך כך וכך. אתה מחפש מישהו שידבר, נכון? אתה אומר אני עכשיו ארים טלפון לספר שבדי צ'ב צ'ב כן ככה היה מן הרים לו טלפון והכל הסתדר מרים גם פעם חמוד אליהו אמר לי זה ספרה אחר זה היה זה היה ספר אחר אמר גם אני אדבר ככה זה ויקחו ויקחו לי מאחרים ויתנו לי ויקחו לי תרומה עכשיו אנחנו פרשת השבוע פרשת תצווה יש לנו השבוע שני פרשיות גם פרשת תצווה והיה נושב זכור ומקודם לכן יש לנו משה רעיה מהמנה משה הרועה

הנאמן בעזרת השם אז בעזרת השם השבת נוציא שני ספרי תורה אחד נקרא בפרשת תצווה והשני זכור את אשר עשה לך עמלק ויש לנו גם שבעה באדם נעסוק בהם קודם כל פרשת תצווה יש לנו אתם יודעים פרשת תצווה היא בכל התורה כולה מי מי שנולד משה רבנו מפרשת שמות לדעת משה עד סוף דברים אין פרשה שלא מוזכר שמו של משה חוץ מפרשה הזאת פרשת הצווה לא מוזכר שמו של משה רבנו אומר בעל התורים לא הזכיר משה בסדר הזה מאז שנולד משה הזכיר אותו עכשיו לא הזכיר אותו

למה אומר כי בחטא העגל אמר משה רבנו ואם עין מחנינה מספרך אשר כתבת אם אתה לא מוחן להם מחנינה מספר של כתבת וכתוב קלילת חכם אפילו התנאי היא באה ולכן פרשת תצווה אומר הזוהר הקדוש זה הטעם שלו סכר שמו של משה כביכול כד שקילל את עצמו מחין מספר אמר הקדוש ברוך הוא אני לא אמחה אותך מכל הספרים אבל ספר אחד לא תהיה כתוב פרשת תצווה לו למה אומר הבן איש חי מספר ספר כ תשמעו את כל הפרשיות מבראשית עד פה >> 20 >> 20 זה פרשה

ה-20 גאון מבינה אומר תמיד פטירתו של משה תחו בפרשת תצווה וכמה שנפטר פרשת תצווה אין שפתול ביום המוות לכן לא נזכר שמו פה אבל מה אדם לומדים מזה אמר הקדוש ברוך הוא מחן ואמר את זה על תנאי ואם עין מחניע מספר אשר כתבת אומר אם לא תמחה להם תמחה אותי מהספר זה על תנאי הקדוש ברוך הוא מחם לא צריך למחוט אותו אבל רואים מפה קללת חכם אפילו על חינם מבה המאמר לו הקדוש ברוך >> למה יש כיתות של מלאכים שהם מחכים [‏צחוק] לבן אדם מתי שהוא

יקל את עצמו ותופסים אותו בזה. לכן אמר דוד המלך, אשמרה דרכי מחטו בראשוני אשמרה לפו מחסום בעוד רשע לנגדי צריך לזמור על פה שלו לכן צריך מאוד להיזהר אדם מוציא מהפה שלו להיזהר הגמרא מספרת רב היה חולה במעין שמואל היה רופא שמואל ידע שהרפואה של רב היא תהיה רק אם הוא יתאפק הרבה הרבה הרבה הרבה ואז הוא ירפא אותו.

מה עשה שמואל? הביאו אותו לרבותו, הכינו איזה סעודה שרב אוהב את זה מאוד מאוד. חורשי סבזי, דברים טובים טובים, >> הכין לו את הכל. אמר שיבוא אל תגלו לו איפה השירותים איפה בית הכיסא תעלים ממנו שיתאפק ויתאפק והתאפק ויתאפק ונתנו הרבה שלרם היה >> אומר ככה היה הגיע לביתו שמוא רב הגיע לבית של שמואל ונתן לו לאכול מה שצריך מסכן הצטער שואל מחילה איפה זה אנוכיות לא אומרים לו איפה רבותיי איפה זה הנחיות?

כולם בורכים. אבל מה הבעיה? תגידו לי. לא גילו לו.

אמר להם, תדעו לכם, מי שמצער אותי מקפיד עליו. [נחירות בוז] אמר, מי שמצער אותי שלא ישארו בניו בחיים. יצאה הקללה מפיו, היה נפטרו בניו של שמואל. אז שמואל עשה את זה בשביל לרפות אותו.

קדינת חכם אפילו החינם נברא מלאך היית מניע אותו דבר ראינו אצל יעקב אבינו לא אמר מי שגנב את הטרפים לא יחיה וככה היה מסכנה רחי נפטרה בדרך מפה לומדים קרות ברית כרותה לשפתיים להיזהר היה אתם יודעים כולם יודעים את המעשה הזה בית הקברות סגולה פתח תקווה >> לפני 100 שנה יש שמה מצבה חקוק עליה באותיות גדולות ברית קירותה לשפתיים מה זה היה שמה ב בית הקבלות הזה חברה קדישה לקחו לפני המנהג לפני שקוברים לוקחים חלקה של בית קברות קודם כל עושים כמו חינוך עמדו קבוצת אנשים ועשו לה חינוך מסובבים את אותם מסובבים לה טוב אחרי ששימו עמדו שמה איזה כמה ואמרו בהלצה נו נראה מי יהיה הראשון שיקבר. היה שמה אחד צעיר בצחוק אומר אין לו בעיה להיות ראשון. בצחוק לא עבר יום יומיים הוא נפטר. קברו אותו ראשון.

ברית קרותה על השפתיים צריך להיזהר. [שיעול] >> פה היה איזה משפחה אה פה היו גרים הקורדים. היה פה איזה יהודי התחתן, התגרש, התחתן עוד פעם, התגרש הייתה אמא שלו, אומרת, היא לא מוכנה ביום העיקר שהתחתן פעם שלישית ואז היא יכולה למות. רוצה לראות אותו, מתחת פעם שלישית ואז תמות.

ככה היה. [כחכוח] ביום החתונה שלו פעם שלישית התחתן והלכה. זה צריך להיזהר. על כל פנים משה רבנו לא נזכר בפרשת תצווה.

אז השבוע זה הילולה של משה רבנו. בעזרת השם זה ביום שלישי אנחנו נשא בלי נדר למרון ביום רביעי העיקר משה רבנו נשמתו של משה הייתה כנגד 60 ריבו של נשמות של עם ישראל הוא היה מושרש בדעת כולם היו משרשים אצלו הוא נתן את הכוח לכל הנשמות כתוב במדרש תנחומה שלפני פטירתו אמר הקדוש ברוך הוא מה תרוב קרנם של ישראל אומר הרי תמיד פרשת שקלים אני מרים את קרנם אם עם ישראל יש להם חצי צורה למטה אני מסדר להם חצי צורה למעלה ומה תראו קרנם עכשיו אומר

לו תדע לך כל שנה כשהם קוראים פרשת שקלים אני מרים אני מרים את ראשם כמו שאתה כאילו באת אתה בעצמך תבוא באמת רבותינו אמרו היה גלגול משה זה ראשי תיבות משה שת אבל גם היה גלגול של נח ואחר כך תיקן את זה נתקן הכל נשאר לו רק שט והבן לכן משה משה שת הבן גם כמו שאמרנו נוח בשט אז זה הולך בפרשה עכשיו תרומה מה שימה התורה באיזה מילה נחושת בתחילת עכשיו הפרשה ואתה נחושת נוח שת ואתה זה משה ואתה תצווה ביחד נחושת ואתה זה אותיות

נח שת נחושת ואתה זה משה רבנו ומשה גם היה גדגול של הבל. כמו אמרתי לכם, משה שת הבל. אבל משה תיקן בנוח.

למה אתם יודעים המבול נח? המבול נקרא מנוח. כי מי נח לי. כי מנוח זאת לי.

אשר נשבעתי מעבר מנוח על הארץ. רבותינו שואלים למה נקרא המבול על שם מנוח? הרי זה הפך. נוח היה היחיד שניצל מהמבול.

הוא הציל את כל איום של כל העולם. אומר הזוהר הקדוש בשעה שיצא נוח מהתיבה ראה את החורבן הגדול התחיל לבכות. אמר ריבונו של עולם נקראת רחמום וחנון. היה לך לרחם לבריותך.

אומר לו הקדוש ברוך הוא רעיה שטיה. כך כותב הזוהר. רוע שותך הכיתי לך 120 שנה תתפלל לא התפללת עכשיו אתה אומר לי היה לך רחום וחנון למה לפני כן לא התפללת איפה היית עד עכשיו למה לא ביקשת הרחמים אומר ניסית להחזיר אותם בתשובה אבל חיכיתי שפתח את הפה תתפלל לכן נקרא המבול על שמו מנוח כדי לתקן את הפגם הזה נתגלגל [כחכוח] נוח במשה נוח מתפלל חג מחנה ומסר נפשו מוכן למחוט בשביל עם ישראל לכן אומר רבנו הארי מחןנה אותיות מנוח אני מנוח אני מחנינה מנוח אני בגלל מחני מנוח פלא פלאות. אז אמר לו הקדוש ברוך הוא, ככה אתה מוסר עצמך לעם ישראל, תקבל כוח מיוחד ואתה תצווה.

מה זה? מה זה תצווה? לשון צבתא. להיות מאוחדים יחד כולם בלב אחד כאיש אחד.

עכשיו בבניין המשכן זה בנית את את ה תיבת נוע. זה היה בעיה. היית לבד. עכשיו עם כולם אתה מרחם על כולם עם כולם ביחד.

זה הצו של כל עם ישראל. על זה שאומר יפה מבני אדם וצק חן בשפתותיך. בני אדם זה בבני אדם אלו הבנים של אדם הראשון. זה שט והבל.

הוצק חן נוח, אותיות נח בשבתותך. עכשיו הגאולה תהיה על ידי משה. הוא הגואל הראשון, הוא הגואל האחרון. הוא הוציא אותנו ממצרים, הוא יוציא אותנו מהגלות הזאת.

שלוש גלויות כנגד אברהם, יצחק ויעקב. עכשיו גלות הרביעית זה משה. על ידי תורת משה. לכן כתוב ויקחו אליך שמן זית זך משה בדור האחרון אתה תצווה את בני ישראל תיקרו לך שמן זית זח שמן זית זח זה התורה שמהירה האור של התורה צריך להיות כטית למאור בשביל אדם ללמוד צריך לקט עצמו ידים הייתה אורה ושמחה אורה זאת תורה למה לא אומר דים הייתה תורה אלא העיקר זה להוציא את האור של התורה לבחוץ.

כלומר, לדעת את ההלכה איך לפסוק אותה, איך להוציא את האור. זה לא רק ללמוד. שאדם גם ידע איך לפסוק את ההלכה מהתורה, איך להוציא כל דבר ודבר מהתורה שנשתמש בו. זה דבר פלא.

גם הורה זה גם אתה זוהר. כמה עולה אורה? א' ו זה 22 >> האורה זה ז' אז בדיוק נתחלף זוהר >> למה א' וו >> א' וו זה הז >> זוהר בלי כן >> פלא פלאות אז זה צריך לכן אומר לדים הייתה הורה זה האור של התורה לכן כתוב שם חלקת מחוקק צפון למה יש התפשטות של משה בכל דור ודור משה אומרים משה שפיר כאמרת כל תלמיד חכם זה בחינת משה נשמתו של משה מנצת בו לכן מי שלומד תורה לשמע אותיות למשה לכן אומר הזוהר הקדוש מה שהיה הוא שיהיה ראשי תיבות מה שהיה הוא שיהיה ראשי תיבות משה משה קיבל תורה מסיני איך משה זכה לכל זה? אומר רבותינו, משה קיבל תורה מסיני.

היה צריך להגיד משה קיבל תורה בסיני בעד סיני. מה זה משה קיבל תורה מסיני? אלא איך משה זכה לקבל את התורה בכזה דבר? למד את זה מסיני.

כמו סיני היה עניו. גם משה למד ממנו איך להיות עניו ואז יהיה עניב את התורה. לכן משה זכה ללמד את כל עם ישראל תורה הענווה שלו. יש ה חתם סופר אומר שאין שמחה בצהנה יותר מיום שבעה באדר.

אומר שהיה לחתם סופר באותו יום דרשה כזאת והנו עמות הסיפים היה אומרים שהדרשה שלו הייתה מיוחדת בפינה אחר כך תפילת ערבית שהיו מתפללים זה היה כמו נעילה כל כך היה מעריך את יום שבעה באדר אומר שיום זה יום של שמחה וטוב לב אומר הרב ביום הזה אמר הקדוש ברוך הוא למשה ביום הזה השם קראת עמנו ברי אתם ניצבים היום כולכם זה נאמר על אותו יום היום הזה נהית לעם להשם אלוהיך לא נתן השם נם לב לדעת יניים לראות וזים לשמוע עד היום הזה אותו היום עמדו

על דעת רבם אותו היום השיגו מה שלא השיגו 40 שנה אתה יודע מה זה פלא פלאות אותו יום כתב משה רבנו 13 ספרי תורה לשמע אותם לספר תורה של מעלה והתחבר משה רבנו לכל העולם והתפשטות של משה אומר [נחירות בוז] אם אני הייתי באותו זמן לא הייתי נותן הייתי אומר שיכניסו את משה לחדר והיינו עושים שמח עד לב השמיים שזכינו ליום כזה ככה הוא כותב אומר, אבל לא ככה רצו. והיום של משה רבנו זה יום של תענית, כך כתוב במרן, שטוב להתענות בו ביום הזה. לכן

פה בישיבה נעשה ביום שלישי בדין דר, כל אחד צריך לקבל עליו ביום שני תענית ליום שלישי, אבל לא לצום בשביל הצרות של עצמו, רק למען השכינה. קוראים לו משה רבנו.

בדרך כלל אומרים רבנו הרשש רבנו עובדיה >> כן ואומרים משה רבנו פה אתה קודם כל מקדים את השם שלו למה אלא אמרו רבותינו עדיין לא קיבלנו את התורה קודם כל הוא היה משה אחר כך הוא נעשה רבנו למה כשגעל אותנו ממצרים עדיין לא קיבל רבנו את התורה ואז משה רבנו לימד אותנו את התורה אז לכן נהיה חכם קודם שקיבלנו את התורה [כחכוח] קודם נעשה חכם אחר כך מלמד תורה לאחרים קור רבנו הרשש אבל עכשיו משה רבנו לא קודם קיבל קודם היה משה ואחר כך נהיה רבנו

גם משה רבנו זה גם תריית תרייג משה רבנו גם תראה תרייג משה זה משה אותנו ממצרים למה קודם נהיה קודם משה אותנו ומצרים מוציא אותנו ואחר כך נהיה רבנו תראה איזה מסירות נפש הוא הפסיד את ארץ ישראל להיכנס בשביל בשביל שלא יקרוג על עם ישראל רבנו כותבים >> אחר עשה לע >> רבנו כן מי בדרך כלל לא צריך סירות נפש כזאת גדולה. למה? כשאמר הקדוש ברוך הוא לדבר אל הסלע, הוא היקר את הסלע. למה?

הוא ידע שהקדוש ברוך הוא אומר לו לדבר וצריך לדבר. אומר, אבל אם אני אדבר על הסלע, הסלע ישמע לי. ויהיה קטרו גדול. יגידו, הסלע שומע לי.

עם ישראל איך שומעים? לכן מה הוא עשה? ק את הסלע אז עכשיו גם השבוע זה פרשת זכור זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצתיכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנה בך כל הנחרים אחריך כתוב בזוהר אמר רבי שמעון וכי קלה היא בעיניך כרבה דה דעמלק חיקל בעיניך תחז מן יומד יתבר עלמה עד ההו זמנה מיום שדבר העולם עד אותו זמן ומאותו זמן עד שבוע המשיח אפילו ביומו דגוג ומגוג לא ישתכח כבטל לא יהיה מלחמה כזאת כמו שהיה עם משה ועמלק אין לכן מה אומר הזוהר לא

היה מי שנברא העולם עד אותו יום הזה וגם אומר הזוהר ואפילו ביומו דגוג ומגוג לא ישתכח כבטה לא בגין חיילין תקיפין סגיעו לא היה להם מצוסים פצצות לא אלא בגין דבכו סטרן דקדושה בריך אהבה מלחמה מה הייתה בעלונים, בתחתונים כל כוחות הרע הכי גדולים בעולמות העליונים בתחתונים נלחמו ב בעל הקדוש ברוך אבל כמובן שאף אחד לא יכול לכן אמר משה ליהושע ויאמר משה ליהושע צא בכר לנו אנשים אומר אמי לושיה ולא לאחראה עלו באותו זמן היה יהושע הילד רב ויהושע בנו נער והיו הרבה מישראל חזקים

אומר הזוהר משה בחוכמתה הסתכל וידע מה חמה חמה סמ דאבן אחיד מסתרי דלסיע לעמלק לתתא אמר זה קרב גדול מלאכים למעלה סמ אמר בחרתי יהושע למה היה בדרגה עליונה ד אמר רבי יהודה דרכתי עיניך תראה ירושלים נב שענן אומר ויהושע היה נער לא ימש מתוך האוהל כלומר המלחמה בעמלק זה על ידי תורה ויהושע היה נער לו ימש מתוכה כל רגע לומד תורה אומר רק הוא יכול להכניע את סמ אז לכן אמר לו בחר לנו אנשים כמוך שכל ז עוסקים בתורה זכאין [כחכוח] למדרים שכל רגע עוסקים

בתורה אחרת אי אפשר לנצח את המלק לכן הוא בחר את יהושע לא סתם בחר את יהושע תורה אז מה שאומר הזוהר מלחמת עמלק היא הקשה ביותר מיום שיברא עולם עד מלך המשיח אין מלחמה כזאת המלק הוא היה שער החמיש של הקליפה כוח אדיר נו >> רצה להכניס ישראל תוך שער ה50 שנקליפה לכן זכור את אשר עשה לך מה זה לך לך זה ל וכ זה קצת 50 ועדיין המלחמה ממשיכה מצאתכם ממצרים את עדיין לא היה לנו איפה להיות סך הכל היינו עוברים בדרך בצתיכם ממצרים מה

הוא עשה ויזנב בך כלרים אחריך כל אלה חיישנים שהיה להם איזה פגם בקדושה לכן שאלים אומר הרב מספינקה אותיות נחש מילה שיש להם שמה הנחש בר מינן היה מזנב בהם עמלק היה תופס אותם חותך חותך פח מינם איי איי איי ואתה עייף ויגיע הזכור את אשר עשה לך עמנה בדרך בצתיכם ממצרים מה עשה שר קרך מה זה קרך קריכה רשי מביא שלוש פירושים קריכה לשון קרי תימ את עם ישראל בקרי שיוכל לנצח אותם קרך לשון מקרה היה אומר לה כל דבר אומר זה מקרה זה לא

השגחה עליונה קרה כך אתה מבין מעביר שעם ישראל לא יאמינו כל כך בהשם קרחה זה לאשון צינון צינן את הכדרה למשל היה אמבטיר או תחת אף אחד לא יכול להיכנס כל אחד שם את הרגל בורח בא אחד קפץ בפנים ויצא אה זהלא נשגע אפשר הנה הוא נכנס ויצא בסדר אפשר להיכנס זה נקרא קרחה. והיה לו מזגן מיוחד לעמלק.

הוא יודע איפה לחמם, כשהוא רואה עבירות מחמם, כשרואה מצוות מקרר. יש לו מזגן, הוא יודע איפה לחמם. זה אשר קרך בדרך. ואז ויזנה בך כל הנחשנים אחריך.

כל אלה שהיו חלשים היו שענן פלט אותם בגדל העבירות. ויזנב אותם ואתה אין לך כוח עייף מתוך הדרך עייף צמא ואת משהי ויגיע מתוך הדרך עייף זה צמא ככה אומר התרגום עייף את משלי עייף מתורח הדרך ויגיע עייף צמא ויגיע מתוך הדרך ולכן צבא [נחירות בוז] אותנו התורה והיה בעניח השם לך מכל אור אויבך מסביב תמחה את זכר עמלק. מה זה זכר? אנשים, נשים, תינוקות, חפצים אפילו מחטין כל מה יש להם הכל תמחה.

כל זכר יו >> הכל הכל. לא תחמול עליהם כמו שעשה שאול אסול. אסור אסור לחמול עליהם >> נכון >> טוב השם >> יזכנו حزقين >> אנחנו יחזקן פרק יז פסוק כב כ אמר אדוני אלוהים ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש יעונק אותיו רך אכתוב בשטלתי בשטי אני על גבוה ותלול אומר, אני אקח חנף מהעידן הארז הרמה, אתן אותו במקומו אני אקח מזרע דוד מליך אותו בהר מרום ישראל אשתולנו ונסע ענה ועשה פרי והיה לארץ אדיר שכנו תחתיו כל ציפור כל כנף בצל דליותיו תשכונע וידעו

כל עצי השדה כי אני אדוני השפלתי עת גבוה הקבעתי את שפל הובשתי עץ לחתי עץ יבש אני אדוני דיברתי ועשיתי איזה יופי הכל ביד השם וידבר אדוני אלי לאמור מלכם אתם מושנים את המשל הזה על הדמת מ ישראל אמור אבות יוכלו בוסר בשני הבנים תקהנה בקוף חינינאום אדוני אלוהים אם יהיה לכם עוד משול המשל הזה בישראל וואי וואי וואי וואי וואי הן כל הנפשות לי הנה כנפש וכנפש הבן לי הנה הנפש החוטה היא תמות אוי ואבוי ואיש כיה צדיק ועשה משפט צדקה אלה הרים לא אכל

בעיניו לא נסע את גילולי בית ישראל ואת אשת רעה לא טמא ואל אישה נידע לא יכרב ואיש לא יונה חבולתו חוב ישיב גזלה לא ירזול חמור לרעב לרעב יתן ערוסה בארד בני שך לא יתן יהיה צדיק כל הדברים האלה הוא שומר בני שך לא יתן תרביד לא יקח מעבל ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש בחוקותיי ך ומשפטי שמע לעשות אמת צדיק הוא היו יחיה נאום אדוני אלוהים עד כאן משניות וקודם המשנה צדקה זהצים את זה שמה בת >> אה צריך שכחתי מהצח השם >>

הללה לחצי את השקל ש פתקים עם >> פרים מה איתך לעילו נשמת אסטר פרינטגיט בצבי בינה מחלוף בן חנה אוסנת בצרה צוריאל בן הדור החנה יהודית פורטונה בת מסעודה ניסים יוסף יצחק ניסים בן יוסף יצחק >> משה בן ישועה כפי בתח >> כפי בת חנה וגם כן דוד בצלל בן יפהסרה יונתן בן חנה רבי שאול בן פה סלים בן רחל נוע בת >> נוע בת אישה >> מרדכי בן קורין >> נחמן בן רינה אליהו בן חנה >> פרוספר [‏צחוק] בן שוש אשר פרוספר בן שושנה >>

אליהו בן חנה זנגי בן סביחה >> אליהו זנגי בן סביחה >> בן טופחה >> בן לול >> חום בן לולו בן >> שיח בן רחל כן >> אהרון בן רבקה >> ישראל בן >> ישראל בן חבה >> משה בן רבקה >> אמרתי >> כן אנחנו משניות כרתות פרק שלישי משנה א' [נחירות בוז] אמרו לו לאדם אכלת חלב אפילו אחד אומר לו הוא שותק לא מקיש מביא חטאת עד אומר אומר אכל חלב עד אומר לא אכל היו לפניו שתי חתיכות אחד חלב אחד שומן אחד אומר לו

אתה חת את החלב אחד אומר לו הוא אכל את השומן או אישה אומרת אכל אישה אומרת לא אכל והוא שותק מביא שם תלוי ספק עד אומר אכל חלב והוא אומר לא אכלתי פטור מקורבן שניים אומרים אכל והוא אומר לא אכלתי רבי מאיר מחייב אותו קורבן הוא הודע אליו חטתו אמר רבי מאיר אם הביאו לשניים מיטה חמורה לא יביאו לקורבן מה קורה פה אמרו לו מה אם ירצה לומר מזידה איתי אז לא חייב קורבן משנה ב אחר חלב וחלב בהלם אחד אכל כזית חלב חזר ואכל עוד

פעם אם אכל בשתי אלמות או שנעלם ממנו את החלב או שהחלב אסור ואחר עוד הפעם אחר חלב בדם בנות פיגול בהלם אחד חייב הכל אחד ואחד זה חומר במינן סליחה זה חומר במינין הרבה ממין אחד יש מיני רבה חומרה שאין כן במין אחד חומר במין אחד ממנין הרבה שאם אחר כזית כחצי זית וחזר ואחר כחצי זית ממין אחד חייב חט אפילו שני תבשילים שונים העיקר זה מין אחד אבל משני מינין פטור זה לא משטרף לשיעור כזית Да. דקה הגענו משנה ג תפילת בית המדרש תן את

זה לצייר משה מחנה מכינה צוד שביתי אדוני נכדי תמיד כי ממיני בעמו שמח שכנת ישראל מצת עשה תורה שמה כתוב והגית בו יומון צנו לעשות צנו עלינו ונועם אדונינו עלינו כנ רצפניך אדוני אלונו ש כי אדוני יתן חוכמה תודה אחת תורה בנמוד כותך עשה דברך [שיעול][כחכוח] אשר המעלות בלכד אדוני אדוני קודש ברכה אדוני מציון עושה שמיים וארץ רבותיי נפתוח דף מבד המצכת >> כן כבר אני אומר אותו צחת משפחת צמח שמשמח את לבבם וישועות גדונות וגם זה לנו נשמת אברהם בן רחן ולהצלחת היהודי אליהו בן

חנ הוא נדב מ ב [כחכוח] תנו הרבנן ציצית אין ציצית אלא ענף וכן הוא אומר ויקחני בציצית צית ראשי תציצית זה החוטים שפזורים זה ענף הגדין זה איפה שעושים את הקשרים >> החוטים זה איפה שהגדיל הנה זה אתה רואה זה נקרא פה ככה זה גדיר זה ציצית זהו וכן הוא אומר >> וכן הוא אומר ויקחני בציצית ראשי אתה רואה לקח אותו בשערות ראשו זה מפוזר היה לו שערות מפוזרות הרים אותו משערות ואמר הביה בצריך לפרודה בן צוציתה דרמאה צריך להפריד את הציריות כבלורית כבלורית כיצוציתה כמו

הבלורית של הרומאים שהם דבוקים השערות דבוקים בראש ופה הם יורדים יורדים ככה של האות וצריך להפריד אותם שזה לא יהיה לכן ציצית זה רצת ראשי תיבות אומר הבן איש חי צדיק יפריד ציציותיו תמיד שתמיד זה יהיה מפרדים >> לא יהיה ביחד ארץ רבי מנשה הכל מסודר >> ואמר רבי וצריך כן תנו רבנן הטיל על הקרן או על הגדיר כשרה.

אתה יודע מה הוא עשה? הוא הטיר את הארבעת ציציות שמים שיש שמונה [נחירות בוז] ממש על הקרן בשפה. אתה רואה? פה שם את זה בשפה.

או פה היה נעים כאלה, אתה רואה? >> כן. >> או על הגדיר. איפה התפירה החזקה בשפת הבגד כשרה?

רבי אליעזר בן יעקב אומר רבי אליעזר פוסל בשתיהן אומר לו אומר זה פה השיטה מקובצת מוחק את זה כמן אז לעד אמר רב גידן אמר רב ציצית צריכה שתהיה נוטפת על הקרן תלויה אתה רואה שיך שיהיה נוטף תסתכלו אתה רואה זה ציצית אתה רואה זה צריך להיות נוטף >> אתה רואה ככה ואז זה יורד פה זה נקרא נוטף הנה וזה יורד פה לא תשים אותו ככה >> אלא צריך שיהיה נוטף >> לכן קצת לחזק שזה לא יברע וזה יהיה נוטף >> צריך שיהיה נוטפת על הקרן

שני אמר עדן כנפי ברדיהם כמן אז כמה מי אזלה כרבי אליעזר בן יעקב למה רבי אליעזר אומר מי שטולט סותה ממש סמוך לשפת הבגד זה פסול צריך לקחת שלוש אצבעות ולהרחיק את זה משפת הבגד שם לעשות את הנקב ושם כניס את הציציות ואז יהיה לו נוטף שוציא אותם מהצד וזה ינטוף >> עד שלוש צבעות אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן וצריך שיחק >> כמ קשר גודל משפת הבגד >> זה נקרא קשר גודל אתה רואה כן משפט הבגד אז מה הגמרא שואלת למה צריך גם מה שאומר

מלא קשר גודל וגם שלוש אצבעות ויצטריך לרב [נחירות בוז] פפה שהרחקת שלוש אצבעות מספת הבקד >> ויצטריך >> איפה כתוב לך פחות צריך שיהיה שלוש הצבעות והצטריך דרבי יעקב שמ קשר גודל די מדרב פפה אבאמנה תוך שלוש דלו לחקפה כוונה היא שלא יחק יותר משלוש צבעות משפת הבגד כמה דמקרב מעלה כמה שיותר יותר יותר קרוב לשפה יותר טוב צריך להגיד שלוש אצבעות למה הייתי אומר אבל הממנה זה תוך שלוש אצבעות הכוונה שלא הכיק הרבה אבל תוך שלוש צבעות זה מותר זה טוב וכמה מקרה יותר לשפה

שיותר קרוב לבגד הוא יותר טוב לכן צטרך לרבי יעקב שלא יקרא מלא קשר גודל שלוש צבעות אבל לא אבל לא יעשה יותר קרוב לספ פת הבגד לקרן ואם את רבי יעקב מנה מלא קשר גודל דלו לקרב תפס שלא יהיה קרוב יותר מלא קשר גודל וכמה דרך מעלה כמה שיותר רחוק זה יותר טוב שיהיה יותר למעלה לא פה זה תוך שלוש אצבעות אתה רואה אבל הייתי אומר לו תעשה פה יותר רחוק אומר לא יתרחק יותר משלוש צבעות משפת הבגד בשלוש צבעות ישים לא יותר רחוק. רבינה תגיד

להם בחוץ שיר בשקט פה שלחו שמה נדבר מה זה פה >> רבינה ורב שמה אב אבויט וקמ דרב אש חזיה רב רב שמא לקרני דגדימה דרבינה דסתר ובצר בצר >> וב ובצר מלא קשר גודל >> נפחט נפחט המרחק >> נתן נסביר ראה רב שמה את הכנף בגידו של רבינה שנקרע ונפחט המרחק ממלא קשר גודל אתה מבין היא אמר צריך שיהיה פה נקרא אחורה נקרא ונבחן מלא כשר גודם אמר לה סבר לאמור ליד רבי יעקב אתה לא סובר דינו של רבי יעקב שיש להחיק לפחות מלא קשר

גודל משפת הבגד אמר לי אמר לו רבינן בשעת עשייה התמר צריך להחי כן עשיתי אבל מה נעשה עכשיו נקרע נפחט נשגרד אז מה נעשה? אז לא כל כך נורא. זה לא מעכב.

החסיף. התבייש רב שמה. אמר לרבשה נתקיף לך על מניו כתר מינן אל תצטער. אומר אלה חכמים בני ישראל בני ארץ ישראל דארץ ישראל מחקים.

מחקים. אז הם חכמים לכן מהם >> כן אחד מהם כמו שניים מאיתנו מהבבלים >> מארץ ישראל לכן אל תחסיף היו ענבים הבים >> טוב עוד >> היה רק עם תמיד מיוחדים הרב >> אמת כן אתה אתה מקבל על השם ישברך >> רב אחבר יעקב רמה ארבע וף להו מעיד להו בקדימה היה לוקח הרבה אחוטים מקפל אותם מעפ מקפל אותם כיפול שיו כמו שמונה ותוחף אותם בחור מקופלים כבר כבר כבר והביק להו מבק עושה להם עניבה מה פירוש אני אסביר לכם אתם רואים זה החור אתם רואים

הנה זה פה יש חור היה לוקח הנה זה אתם רואים שנה זה ארבע חוטים כופל אותם הנה הנה הנה >> זה ארבע חוטים כופל אותם לשניים >> נהיה שמונה אנחנו מכניסים ככה את את הארבע ואז נהיה לנו שמונה בוא יצא מעלה >> הוא מה הוא עשה? הוא לקח את זה. >> לא, לא חתך.

הנה אתה רואה זה ארבע מקופלים הכניס אותם כך בחור. אתה רואה פה הכניס אותם בחור ויצא מפה ארבע מקופלים. >> שמונה. ירד אותם פה.

הנה נהיה כזה. >> ואז את שאר החוטים שיש לו הכניס מאחור. הכניס פה ארבע נכון הכניס ארבע הגיע עד פה שעושים שני חורים זה >> שים לב שים לב הכניס ארבע הכניס ארבע והגיע לפה לכנף אתה רואה פה ארבע מאחור יצא ארבע מקופנים >> אז זה כמו שמונה זה עדיין לאזה מקופנים ארבע מקופנים זה שמונה לקח את אלה >> אזר הכניס [‏צחוק] פה ועשה לו עניבה וככה היה תלוי לו. >> ככה זה הפירוש.

בסדר כבודו מבין אותי. כן >> לא אני עבדתי על זה שאני אראה מה זה כי לא הבנתי זה אשכנזים שני חורים עושים כאילו מהצע >> כן כן הנה הוא עושה שניים בקטלית קטן >> כן כל הכבוד לך שאתה שומע ואתה מדבר בשקט ואתה מתרחק אשריך ואשר חלקך למה אתה צוחק ברצנות הוא צדיק הוא יושב הוא יושב הוא הולך הוא יש לו אי אפשר לדעת את הבן אדם לפעמים אי אפשר לדעת לבן אדם איזה בעיה יש פעם יש בעיה צריך לטפל בה >> מה >> לא למה

מה פירוש לא מדבר אליך איזה דבר אתה נו הלאה בוא נמשיך עכשיו אנחנו לומדים אל תפריע אומר שהוא מכניס שבע חוטים >> כן הוא רוצה שבע חד שור אז עוד הפעם רב אחב יעקב רמה ארבע לוקח ארבע עיף להו מעפל אותם לשניים נהיה שמונה ומעילהו בגלמה כמו שהם ככה והביקו ואז ה ואז הוא מכניס את זה בפנים ונקשר כשבר בעין הנתמניה בגדימה צריך שיהיה יש שמונה חוטים בבגד עצמו אתה מבין סמוך לנקב סמוך לנקב שיש שמונה כי איך דיליבי גדיל גדילים למה צריך שיהיה שני חוטים

זה גדיל כתוב בתורה גדילים תעשה לך גדיל צבאי גדילים כפליים זה ארבע חוטים תעשה אותם לשניים נהיה שמונה איפה אבל פטירת תכלת במקום הפטיל החוטים המפוזרים יהיה איפה בנקב סמוך לנקב >> איך >> זה נקבצית שצ >> יט [כחכוח] רבי רימיה מדבתי רמת מניה דהינו שצר תשמע מה היה עושה מכניס שמונה ואז נהיה לו 16 חוטים אוהו ולהביקהו לא היה [כחכוח] חוזר ועונב אותם מור ברבינה עביד כדידן >> לא קוש לא עונב אותםז זה יפול לאסיק >> לא היה מכניס אותם מכאן וגמרנו >> [אנחות][נחירות בוז]

>> שא מורברי דרבינה אביד כדידן שמכניסים ארבע חוטים מקפלים יהיה שמונה רב רחמן אשכחה לרבדה ברעבה רמ חוטה דקם מברך לעשות ציצית אתה רואה היה שם ציצית היה שם אותם משחיל אותם מברך אשר קדשנו במצוותה וציונו לעשות ציצית. מה הכוונה? לגדול אולי זה לקשור ציצית.

>> אמר לי מה היא ציצית ציצית ששמעתי? מה אתה מברך? ציצית ציצית מה בירכת אחי אמרב ציצית אין צריכה ברכה כשעושים אותה לא צריך ברכה אין צריך אבל השם יצ >> לא לא מברכים >> שעת העשייה לא מברך >> כינע עליו שדרבונה כן הוא אומר אם כתוב לא צריך אבל אם אם ברכת תבוא עליך ברכה לא אין צריך זה לא צריך בכלל גדל כינע נפש דרב הונה על רב חסדה למרמה דרב דרב נכנס להקשות סתירה מדברי רב על דברי רב מאמר רב אין צריך ברכה מעם

הרב ציצית אין צריך ברכה ואמר רב יהודה אמרה מן ציצית ועובד כוכבים שהיא פסולה אם עשה אותה וקשר אותה עובד כוכבים שהיא פסולה שנאמר דבר בני ישראל ואמרת עליהם ועשו להם להם סוסית בני ישראל יעשו ולא עובדי כוכבים יעשו סוסית >> נכון הרב שמעת מה הוא אמר בסיןסים את זה >> לא לא שמה מייצרים לא >> מייצרים אבל את החתימה עושים בי ישראל והם הייר רומיה מה השאלה אמר רבי יוסף כסב הרב חסדה כל מצווה שקשרה בגוי בישראל אין צריך עליך אם זה כשר בגוי אז

לא יכול ישראל להגיד שאשר קדישנו במצת וציונו ציווה גם את הגויים לכל מצווה שמסולה בגוי בישראל צריך לברך אם גוי לא יכול להתיד את הציצית לא יכול לעשות ציצית אז יהודי צריך לברך אז כמו רב צריך לברך מה מקשה וקללה מה זה כלל והרי מילה מילה ששרה בעובד כוכבים מילה לעשות ברית מילה ליהודי לעשות מינה כשר >> גם המוהן יכול להיות גוי מי אמר >> דתניה אל תעשה ככה בעל אפרים דתניה עיר שאין ברופא אין בה מוהל אין בה מוהל אין רופא ישראל אין בה מל

ישראל ויש בה רופא הרמאי גוי ורפא קוטי ימול הרמאי כל אמר מול גויקו >> ולא יה מול כותי למה הם ממלים לשם הר גריזים דברי רבי מאיר >> לא לא אין לו עבודה ז לא רבי יהודה אומר כותי ולא ארמאי הפוך למה בגלל שנכון זה עובד עבודה זרה זה לא אבל זה המוסלם הוא חשוד על שפיכות דמים אפילו שזה נעשת על ידי גוי כשר כאילו כאילו כשר אבל חשוד בישראל צריך לברך על בכל זאת אפילו שזה כשר בגוי ישראל מברך שקדשה צה וציבנו על המידה דמר

מלמל אומר ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שקדשה מצבנו על המילה אז איך מברך? אם זה גשר בגוי, למה צריך לברך?

>> גמרא מתרצת מידו טעמה אלא לרב. לא אמרנו את הסברה הזאת שגוי כשרכ כל שקשר בגוי ישראל מברך זה רק לרב. באמת רב מבצל פסיל. רב פוסא מילת גוי.

אסור גוי למול. דתמר מנין מידה בעובד כוכבים של פסולה דרו בר פפה משמר רב אמר ואתה את בריתי תשמול מי שנמול בעצמו יכול למול הוא לא יכול למול בעצמו אז מה ימול גוי אין לו מצוות מילה רבי יוחנן אמר ימול דווקא המן ימול ימול המן ימולמול ימול מי שמלו אותו יכול למול אחרים. מי שמצווה על מילה לעצמו יכול למול אחרים. מפה לומדים ורב מפסד פסיל.

הגמרא אומרת סוכה מסייע עלה. למה שאמר רב חסדה כל מצווה שקשרה בגוי מישראל לא צריך לברך. >> אז זה הרא שיכול לברך. >> אין.

בוא נראה. סוכה מסייעת לו תפילין הבתבתה זה סוכה מסייע דרב חסדה ותפילין יהיה קשה על מה ש מה שאומר רב חסדה מה ארץ סוכה דקשרה בגוי תן לי סוכת עובד כוכבים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת קיים סוכה מכל מקום כשרה מה הפחט לי העיקר זה סוכה ובלבד שהיא מסוכת כנחתה נצל בישראל ישראל אן צריך לברך עושה סוכה עכשיו שאנחנו עושים סוכה לא מברכים אחרי שנכנסים אומרים ישב בסוכה אבל לא נתניה עושה סוכה לעצמו אומר ברוך אתה השם נחמשנו וקיימון והגיוני לזמן הזה הוא לא אומר ש

>> למה לא מברכים על ישיבת הסוכה שך יוניברכים >> מחר דעתו שלו לא כזה [כחכוח] שאתה מצוין >> בסדר אבל שיחיוני למה כשישב בסוכה בישיבה >> לא אני שואל >> הבאה כתוב >> ברוך אתה השם ממשיכים מני הזמן הזה בא לישב בא אומר ברוך אתה השם ממשיך כדי שנת מצה בסוכה ואילו לעשות סוכה לא מברך אתה רואה זה רעיה למה שאמר רב חסדה כל דבר שקשר שעשו גויים ישראל לא מברך תפילין תהיו טה בתפילין יש עליו קושיה מהרי תפילין פסולות בעובד כוכבים אי אפשר יכתוב גוי

יכתוב תפילין חס ושלום >> מה אומר >> הרב יש פילים היום קותבים אותה בעזה >> בסדר זה עוברים על התורה מה אתה רוצה שנעשה מדבר איתך הלכה הלכה >> הלכה ברורש יהודים תפילים >> כנראה יש שמה יהודים >> יהודים >> יש מנה צו גדול מה הם יעשו החיילים >> כותבים תפילין >> מה קרה לך עזרתי קצות על הראשפיליםצה >> טוב אבל הם לא עושים את הבתים מה אתה רוצה מי פה זה לא עיקר תפילין כן בר [נחירות בוז] תפילין פסולים בעובד כוכבים נתני רבי חננה ברבה

מפרש מפרשרני ספר תורה תפילין זוזות שכתבן צידוכי או כותי מין מין או כותי או עובד כוכה או עבד או אישה גם כן או קטן או מומר פסולין שנאמר הוכשרתם וכתבתם כל שיש בקשירה יש לנו בכתיבה כן שאין לו בקשירה אין לו בכתיבה בישראל אין צריך לברך אפילו תפילין שנעשו על ידי גוי שהם פסולים כשכותב אותם ישראל לא צריך לברך שלח רב חיה בר דרב הונה משמר רבי יוחנן על תפילין של יד אומר ברוך אשר קדשנו באמצתם מצנו להניע תפילין ואם הוא דיבר בעל של ראש >>

אומר ברוך אשר קדשנו במצ מצונו על מצוות תפילין ואילו לעשות תפילין לא מברך אתה רוא זה שאלה על מה שאמר רב חסדה אתה רואה למה הוא פוס בגוי בכל זאת ישראל לא מברך אלוהים טעמה לא כך כל מצווה דשיעתה גמר מצווה כגון מילה שעצם השיעתה זה גמר המצווה אף על גב דכשרה בעובד כוכבים בישראל צריך לברך וציונו על המילה וכל מצווה דעשייתה לו גמר מצווה כגון תפילין שעדיין זה לא מספיק רק לעשות צריך להניח אבל גם פסולות בעובד כוכבים בישראל לא צריך לברך וציונו לעשות אבל

בציצית בעק המפגי מורב חובת טליתו ולכן כשעושה אותה זגמר המצווה >> מורב חובת גברה הוא וזה לא גמר המצווה גמר המצווה כשלובש אותה לכן לא מברכים על עשייתה אמר לרב מדרכי אתה איתי אמר לרב מדרכי אלי רב השתון אחי מתניתולה אתם ככה למדתם מה שאמר רב יהודה אמרב ציצית שעשה אתה גוי פסולה ענן אחי מתנן לה אמר רב יהודה אמרה מנן ציצית בעובד כוכבים שכשרה שנאמר דבר בניס עשו להם ציצית עשו להם יעשו להם אחרים עד כדי כך גם גוי שעשה ציצית כשר ולכן אתה לא

צריך לברך לעשות ציצית לא אבל להלכה גוי יכול למול מה פתאום אין במצוות מילה לא יכול לעשות לאחרים >> אבל אם מל אז צריך להי >> אם כבר מל >> כאילו נעשה נימול צריך פריה משהו לעשות >> כן מדובר שבריאה גם זה הכל יני אתה נמצא במקום שאין אחר רק יש גוי עדיף שהגוי ימוד את זה >> חמובד היה הסיפור לא מחב הכל >> לא לא מה פתאום לא לא היה הוא היה ילד תינוק א הרב זה >> אברהם יוסף במצרים נולד נולד בשבת לא היה

צריך להביא מואל בשבת עכשיו את מי הביאו השמיני בשר אורתו הסתדרו הסתדרו הרב הרב עובדיה בעצם לא יכול למול >> נכון גם אתה יכול למול מה הבעיה >> כן בא פה אחד ביום חמישי אומר נולד לו בן רק אתה תמול אמרת אני לא מן לא מה אכפת לך אני מסכים [‏צחוק] מה זה קשור בך אתה מסכים שאני אמול אבל אני לא יודע למול אסור למול ברמינם אפשר להכין הרב יחתוך >> לא צריך בשביל מה אני צריך להתעסק עם זה מה אני ולזה >> א טוב אני

לא יכול מנשה יכול אני לא היה לי הזדמנות בשבת אתה מל אתה מל את הילדים שלך ישב ישב בצד >> עוד שתב צים בואנה >> אמר הרב יהודה יש לו טלפון יש לו טלפון מה קרה לך מה הוא מפריע לך אין כמותו אין >> בטח [כחכוח] עלסו בסדר אתה בסדר >> השם ישמרך הרב >> אמר רב יהודה הרב פה אני >> כן עשה מן הקוצים >> עשאן מן הקוצים עשה ציות מה מה זה קוצים זה שמה חוטים תלויים בסוף הבגד ושמה מזה עשה את את הציציותזה

מרן צמר שנדפס בחו >> כל כשרים למול אפילו העבד יש קטן וכולי אבל עובד כוכבים אפילו מהול לא יהיה מול כלל ועם מלכן צריך לחזור ולמול פעם שמות >> עם מה לא צריך לחזור אבל לא למול >> יש אומרים צריך לחזור לסעיף דם ב הרמה כותב >> רשי לא מפרש כמו שאתה אומר הלו זה הרמבם אומר כך הראשי מפרשח >> מהחוטים שתלויים בבגד >> בבגד לא קצת אותם >> הרמבם אומר מהקוצים של הבהמה ומנגרדין זה מותר העריגה שנשאר מסוף הבגד כל אלה פסולה למה הם עדיין

מחוברים בבגדשה אפילו שתחתוך אותם למה הם לא נעשו לשמן שם מצוות ציצית למה צריך לעשות אותה לשמה אבל עשה אותה מנסיסין זה כדוריות של חוט כשרה למה זה נעשה לשמע לא נורא כל כך החוט אבל כשקשרתי אותם זה [כחכוח] נקשר לשמם כי המרית קמד לשמואל את הדין הזה אמר לי אף מנסיסין בסולה למה דבן טביה לשמע >> מה זה >> כדור של חוט גם מן הסיסין למה צריך גם את החותי לצוות לשמע שאלה אם מועיל אישה גם כן תצווה אותם לשם אה אפשר אומר כתנאה ציפן

זהב את התפילין [כחכוח] ומחמיר בן השיפה [נחירות בוז] אותן זהב או שטלה עליהן אור בהמה טמאה מה אתה ציצית >> כן לא ציצית תפילין כתוב תפילין מה כתוב >> אה לא כתוב תפילין ציפן את התפילין כן זהב או שטלה עליהן עור בהמה טמאה מהני >> תליי תפר אה היה כנראה היה לו אור א סוסגנה משהו תחשים בעצי >> שטרים מותר משכן שמו >> או שטלן אין אור בהמה טמאה פסולות אבל אור בהמה טהורה כשרות אף על פי שלא עבדן נשמן תלה עליהן רבי שמעון בגמניאל רבן

שמעון בגמניאל אומר אף בהמה טהורה פסודות עד שעבדה נשמן לא יכול העבוד צריך לשמע אותו דבר לגבי ציצית נחנק רבי שמואל צריך תביעה לשמע או לא אמר ליבי לרב שמואל בר יהודה את תכלתה איך היא צביע צביעי תולה איך אתם צובעים את התכלת אמר לה מיתינן דם חילזון לא צריך שיהיה לשמ איך צובעים את זה אמר לה מיטינן דם חילזון בסמנין צריף זה הצבעים רגילין הצבעין לשרות בו זה איזה חומר לא חומר הנמצא בתוך חפירת האדמה חומר זה שורים הבגדים שצובעים >> מה זה עושה? מה

זה עושה? מנקה טוב טוב את הבגד שהצבע ישלוט עליו ורמינ ביורה ומרתכין נשמים בחדרה גדולה מרתיחין אותה ושקין פורתה בביעתה לוקחים מעט צבע של כחול ממלאים בקליפת של ביצה ותעמין הנ באודרה מכניסים חתיכת צמר לתוך קליפת הביצה לראות אם נצבע טוב בשדין להו בעתה וקנין לה לאודרה אחר כך לוקחים אתות קליפת הביצה שורפין את חתיכת הצמר אזה ושורפים את חתיכת הצמר >> הרב לכמה היא מספיקה התורת הזאת >> אני לא יודע לא ראיתי שלפני שצובעים את הצמר לציצית לוקחים את הצמר שורים אותו בסית ואחר כך

מחפשים אותו עד שיהיה נקי נקי ומרתיחים אותו בהלה וכיוצא בו שהצבע נושים כדי שיקלוט העין אתה מבין סר את מה שהוא צבע לדוגמה הוא צריך לשרוף >> אחר כך הוא צריך לשרוף את מה שהוא צבע ואז מנסים מזה אמיתי >> שלא יקשלו בזה >> אה שלא יקשלו בשביל זה שורך >> פסולה למדנו את זה גם למעלה >> מכניסים חתיכת זה לא נעשה לשמע ושדלין להו בעתה וכנורה את הכתך הזאת שמע מינת תלת שמע מינם תעימה פסולה הנה הצמר שצבעו אותו כדי לנסות התכלת פסול שמע מינה

דבצעה לשמע לשם ציצית לכן שרופים את חתיכת הצמר הניסיונית שמאמינה טעימה >> פסלה >> כלומר אם ישפוך צבע ניסיון לתוך גדרת פוסלת את הכל הכדירה >> אומר היינו >> הכוונה >> היינו טעימה פסולה היינו צביעש שמע מה ההבדל שמע מן תלת מאיפה בא לך שלוש אמר רב השם מה טעם כאמר מה טעם תעימה פסולה א לא צריך הציצית היה לא עושה את זה משום דבן הצביעה לשמע זה לאשמ >> זה ניסיון [נחירות בוז] כתנאה טעימה פסולה משום שנאמר כליל תכלת שיהיה כל הבצמר צבע לצבע עבוד

דבר אחר דברי רבי חנינא בן רבי יחננה בן גמליאל רבי יוחנן בן דו אומר אפילו מראה שני שבא שצבע בתכלת צמר אחר בזה הצבע השני כשר שור שמה הוא שני תולעת שני שני מלשון שני תכלת עכשיו הגמרא שואלת תחנת אין אין לה בדיקה רב יצחק ברד רבי בדקלה איך הוא בודק אותה סימן גשם מיתה מגב גילה מביא צריף ומידשבדתה מתלטל אתה רואה איזה חילבה שבלוליטהולה >> שם בלולה הוא מרגליים של תינוק בן 40 יום להו בגבי יומאותה ועד ספרה שורה אותם שם צל תינוק בן 40

יום ושורש שם את הצמר הצבוע מענין עד הבוקר פרד חזותה אם נתקלקל הצבע פסולה זה סימן זה זה ממשהו אחר מכלה אילן לא פרד חזותה לא תקלקל כשרה דרבדה כמ דרבה משמי דרב אבירה אמר מיתה חמירה ארקסה דשערה מביא שעור קשה של שעורים ואפייה לבגווה הופה עם הצמר שתנה מנעיותה כשרה לגריע אותה פסולה וסימניך שינוי שקר שינוי אמת כשמשתנה לרעה בוודאי שקר זה לא תכלת זה לא חילזון זה כלה אילן אבל אם משתנלתו והשינוי אמת אז זה כשר אז מה יא אין לה בדיקן המדק העם

הטעימה אי אפשר לבדוק את הצמר >> כןח >> עד פה [‏צחוק] נפח מה שאתה אומר לעשות מבחן א >> הרב אבל צריך פרס לא מי שובר את המבחן לא צריך פרס >> מחר מחר מחר מבחן לא היה לנו >> לא לא כולם לא כולם >> 20% >> מי שמצליע מקבל >> 20% מקבל [כחכוח][שיעול] >> תכתוב השם בניו או האם יכול לצבוע רצעות התפילין ירוקות או לבנות >> רק בחלק הפנימיזה >> אדום לו אדום לו >> ירוקות או לבנות בחלק הפנימי >> זה לא הכוונה יש >>

מי בחוץ הלכה למשה מסיני החיצוני חייב להיות לכאורה הלכה למשה מסיני הלכה מסיני חלק הפנימי יכול להיות ואז זה מתפח מתפחלק הפ הוא לא כותב כאן משהו שחור >> ב באר לא סע מברך אחת [נחירות בוז] סח מברך [‏צחוק] שתיים זה שתיים נוספות השאלה >> גם גם אשר קדישנו להניח תפילין רש"י אומר אחד נוסף >> לא לא מה זה >> אה לפי רשי >> לפי רש"י זה כמו הספרדים שאם סך מברך עוד ברכה >> סך הכל נהיה לו שתיים [כחכוח] >> זה לרשבנו תם נהיה שלוש

ברכים רש"י זה כמו הספרד >> שאם סא נהיה לו שתי ברכות שעל רש"י על מצווה כמו רבי חסדים יהיה שלוש בסוף בפיר שיש שתיים בסוף אחד על הראש אחד על אבל הוא מוסך >> רק אם מוסך יברך האם לא >> מהכן ילפינן שבשבת ויום טוב לא מניחין תפילין >> רבי יוס הגלילי זה מימים >> אמרת מימים ימימה ימים ולא כל הימים כן מהמיותר >> רבי עקיבא והיה לאותך יצאו שבת מאוד כתוב ימים שהם אות אז לא צריך ימים ימים ימי וימים לא כל הימים זה רבי

יוסף רבי עקיבון [נחירות בוז] יצאו ימים שהם מאחד אלפינן של יד שמאל מניחים את התפילין [מוזיקה] שלושה לימים >> אף ידי מה זה >> קשרתם וכתבתם >> מה כתיבה בימין גם היא ביד ימין >> או ידי שמאל >> ידה איר זה תשובה סתם יד [נחירות בוז] שכתוב בתורה שני >> אה מה יש לך אבל בנחת >> לא אבל הוא בא אליי >> אל תפחד מאף אחד אל תדאג למה אמרתי על ידך אבל יש פה שני פירושים >> לידך זה מצוין >> אין דבר זה מצוין ידך

טוב מאוד ידו >> מה זה משנה לך ממנו בא אלי >> מה בא אליך צה להבין >> אתה יודע שאתה אומר טוב מה אכפת לךציתי להגיד דח >> כתיבה בימין גם הקשירה בימין כושר בימין על עצמו ביד ימין עצמוך בימין >> זה אחד נכון השני זה היה לידי ידך יד כיהה >> תלית [כחכוח] בעלת חמש כנפות חבץ וסיסיתכן >> רק המחלוקת אם ישים על ארבע או על חמש >> רבי שמעון אומר שכל מצוהים על ארבע או על חמש זה >> מי לא ישים רק על ארבעה

>> זה לחכמים >> רבי ישמעאל אומר כל אחד >> ואז חייב רבי ישמעאל שים בכל החקים >> לפי הלכה ארבע מרוחקו >> זה כחמים >> חושבים שחר >> מי ששם >> זה מחלוקת רבי בן חמים האם מעכב או לא מעכב האם >> מי ששם ארבע חוטים לבן במקום שניים לבן ושניים תכלת יצא ידי חובה >> רבי רבי >> פוס [נחירות בוז] >> מי פוס רבי >> קריחות שקורחים בציצית >> לא פחות >> כמה לפחות תהיו וכמה לכל היותר >> כנגד >> שבע כנגד שבע >> לא

פחות משבע >> חוליות >> ולא יותר מ-13 13 >> שש אוים ביחד >> שבע רקיעים >> ושש אוירים >> ושש אווירים בין הרקיעים >> כןסך הכל י מתחיל בלבן ומסים לבן >> איך מה >> צריך להתחיל בצבע לבן ולסב רק של6 אתה נוסע שמחנו שית אוי הנה צבי צבי חוליות אחד למה לאחר >> כן איפה אנחנו הלכות >> הלכות חדש >> אה נטילת ידיים של סעודה קנז >> קנז כן זה זמן קביעת סעודה >> לא זה שייך למשפחה של שפתח את ההלכות ביחוד שלחה >> איך

זה יכול להיות >> אז אז זה נדביק אותו ומה עם המשתניות בקצב אנחנו בסדר >> כן הוא אומר לו לא לא תשב תשב הוא יש לו גם וחנחא א' >> היום קנח >> א' זה עוד אחד קז >> כן תראה גם בהלכות מה איתנו >> בהלכות הסתכלתי >> במשניות אומר פרק ג' משנה ג >> כן היום קרא א' לא >> היום קראתי א' >> א'ב לרב למה להתחיל גח פה לא יודע אולי זה לא לא טעות לא אומר טעות זה צודק למה אני לא תמיד מדביק

את השבת אני אדביק אותו בסדר טוב שאתה אומר לי ברוך השם גם אתה יודע כמה אני עכשיו בזה הרבה רחוק >> רמבם אבל לאט לאט אין דבר אני יודע שאני רחוק אבל לכל הפחות אני לומד ומבין קצת משניות אני צריך לומר שתי מש >> כן חסר לנו >> שהגיעה השעה רביעית שימו לב תשמע ציון משה דף ג הלכות נטילת ידיים סימן קנז מה זה דף >> קנז >> היום זה קח אגיע בר מצווה תפוץ יופי >> כשיגיע איך כתוב לך כשיגיע מהשעה >> שעה רביעית יקבע

סעודתו ואם הוא תלמיד חכם ועוסק בלימודו ימתין דין עד שעה שישית ולא אחר יותר דבק זורק אבן לחמת אם לא טעם מדי בצפרה כלומר לא מועיד לו >> אם הוא בצורש >> כן אז מה סעודה שחרית לכל אדם בשעה רביעית פועלים בשעה חמישית ממתי מחשיבים את השעות האלה קם בעמוד השחר מחשיבים מתחילת היום אבל קם אחר כך מחשיבים ששעה שכ קם שומע שעה שקם במי שקם לפני עמוד השחר מה כן כתב הלכה ברורה משנה ברורה הלכה ברורה מגן אברהם אולם המטא יהודה כתב שלעולם ישחרט מעלות

השחר זה שעות זמניות >> מי שקם ב10 בבוקר ב >> כן הוא כבר אכל עד שהוא ישן >> יעבור חצות אז יש כפידה שתלמיד חכם ימתין עד שעה שישית יכול לשח יכול >> יכול לא רק שן אנשי יש כפידה אומר בשוט משנת הלכות תלמיד חכם יש היתר להמתין עד שעה שישית הוא לא עובר עד מנשמרתם >> היום שותים שותים השתייה היא כבר מוציאה את כל הבעיה >> השתיה גם מוציאה >> כפרת אתה שותה עם סוכר לא מוד שח אומר לא ימלא כרסו בפעם אחת ואם חלש

ליבו יאכל פעמיים מים ביום והזהיר השלב בריבוי אכילה שלא יאכל וישתה רק להעמיד ולעבורות גופו זה כל סעודתו סעודת מצווה >> [שיעול] >> צריך כמה דברים שאדם יעשה גם לא יאכל הרבה איך יאכל חמד חמוד חצי מכל דבר זה קשה >> פעם אחד אומר יאכל אחמד אכול חצי מכל דבר זה אחד גם פעם רבנו הארי אומר מי שהולך לאכול ילך קודם אנוכיות ואז אז א יעשה וידוי אחר כך לפני שאומכם יש סדר ויתן צדקה לבדוק את הניצוצות שבאכילה בקיצור זה סיפור מכאן לאה חדשה לאכול שיני

הרב היה עושה היה לו יותר מזה זמן לחלו כותה שבת לעיתה הוא אמר זה לא טוב לאכול צריך לשעות זמן >> לא לא היה לו איזה עניין עם הטלפון ראיתי >> למה >> שדיבר רתי >> ש אחרי האוכל זה רק כפח שצריך לחכות קצת לא ללכת לשם מה אוכל פת צריך לשול מה שלת >> מביא פה מונח מדכפתח הכוונות כחורים [כחכוח] של א' איזה סי >> כ הרב השפיה בסוף אוכילה >> כמו העירקיםכה לשו שער הכב דיני נטילת ידיים לסעודה א' כשיבוא לאכול פת שברכים עלים

הוא מוציא איתו ידיו ופני לא יודע עליהם שום טומאה ויברך ענית ידיים אבל >> לפת מברכים שאין >> שאין מברכים עליה המוציא כגון לחמניות דקות אתה יודע זה או פת הבא בכסנין פת הבא אומר עשויה עם סוכר ושקדים ואגוזות >> ואינו קובע סעודותה עליהם זה לא אוכל א כמה זה סעודה >> 200 216 >> 216 גם >> וכן פת עשויה משאר מינים שנן חמש מיני דגן אין צריך צריך לטידים.

אז אם הוא קבע אבל על לאכול בקלאות חצי קילו צריך לתו ידיים. >> מה אתה רוצה? >> תפילת הדרך. >> כן.

כן. הוא אומר כף החיים משמים הוא כל הסות שמדבר עליהם מש >> בגלל אתה יודע שהיום מביאים בורי קסון. בורקסון >> אדם בורקסון יכול לאכול >> אז כמה >> 200 גרם בו >> כן אסור לאכול יותר >> אבל זה רק הבצק או גם עם הגבינה >> בלי בלי המילה >> לא זה הכל נחשב מה זה >> מה אני חושב שהוא כפר הרב לי המילוי הרב מספר מד הוא לא מאורבן המידוי לא נחשב מה שנגלוש טוב כן אבל מה ש >> לא אז זה כאן ציון אומר

>> אז זה כאן מה זה אז לא יכול לאכול כמה >> לא יכול ארבע >> שש שבע [‏צחוק] >> כן אני אומר לך איזה קודם אבל 180 >> בלי המילוי את >> 160 זה כל ספקת המזון >> הוא ברביעי כבר בגבול ברביעי הוא כבר 50 >> בלי אמיר הוא בערך 50 גר [כחכוח] 50 גרם >> חשבת המילוי עושה אותו כבד >> זה עוד יותר כבד גם הבצק יש מבצק מה כל החש >> גם מ 160 גרם שזה כו ספק >> בכלל רבי חם בציון לא מודדים

במשקל >> בנפח >> אבל כמהצ >> ארבע ביצים >> ארבע ביצים כמה שמונה כזה טוב >> הוא אמר אמר לנו אם אתה ממלא קופסת גפרורים זה כזית >> כזית עם הרבנושנו >> כל מיני דברים אנשים יודעים את זה כולם >> כבר אני זוכר יש פ >> יש מי שאומר שאם אין אוכל אלא פחות מקבצה יתול ידיו ולא יברך. אומר ביצה בלא קליפתה אומר ביצה צריך לנת ידיים לכן צריך בשבת לכתחילה לאכול את הקביצה עובר אנשים ש >> אדם היום אוכל אוכל אם אין לו פחות מכזית

>> יש מי שאומר שאין צריך נטילה >> שלא נחשב אכילה גם לעניין ברכת המזון חביצר אומר צריך להיזהר נכון נחמיר לכתחילה ליטול אדם בלא ברכה כן כתב האור לציון כף החיים והור לציון אבל לכות עולם כתב שאין לו חייב תן דם פחות מכזית הגענו א ד הלכה די אז למדנו היום שלאכול כמה שפחות קשה כשבאה הלכה למעשה צריך לבדוק להק א אחר הלכות מגילה >> אחר קריאת המגילה בברכותיה מתחילים תקדוש לילות ישראל שב תלות ישראל אחר כך אמר שלח ציבור קדיש תתקבל שיר למעלות סע עיניים

קדיש שיהישמה ועלינו שבעם >> אה >> לא אצלנו אין שם שהיה לנוצל >> בכלל לא אומרים אה תהילים בלילה גם בליל ראש חודש לא אומרים אומרים ברכי נפשי מקובלים לא אומרים ברכי נפשי >> אומרים ביום פה שנייה עובדיה אומר לא להתלכה אומר לא >> הם אסור להגיד תן בעיה אבל אז למה אנחנו אומרים תיקון חצות הרב תקצות שמות זה אחרי חצות אחרי >> אחרי חצות אחי חצות דרב >> אחרי חצות שים בחינג שמה זה התיקון.

אסור להביא המגילה לבית הכנסת ביום שבת היום אין לנו את זה יוצא במוצא שבת >> בתפילת שחרית יאמר בתפילה על הניסים ואחר תפילת 18 אמרו חצי קדיש ואין פני על פניהם ימי משתה ושמחה מוציאים ספר תורה קוראים בו שלושה עולים פרשת ויבוא עמלק קופלים פסוק האחרון כדי לשלים 10ה פסוקים ואחר כך אומר חצי קד קדיש והם מחזירים ספר תורה למקומו עד אחר קריאת המגילה ואומרים אשרש בביתך מדלגים הלך ביום צרה מתחילים ב לציון קדוש קוראים את המגילה בברכותיה רק שחיינו לו השקנז אומר שחיינו לו אחר

כך אומר ואתה קדוש וקדיש תתקבל מסיימים את התפילה אלא שבמזמור של יום מסיים השיר שהיו עוברים על הדוכן אחר המזמור של יום אומר לה מנצח על השחר עכשיו מה יהיה אם יהיה ברית מילה הרב דן >> אם יש ב מילה יש אומרים שמקדימים מילה לפני קריאת המגילה ליהודים הייתה עורה ושמחה >> ואם לא יהול קודם לא יהיה בכלל יהודי וישרים שמנים לאחר סיום התפילה והמנהג כסברה אחרונה בוא נראה >> עדיין זה צריך אבל שבוע להיוולד בשביל שיהיה יום רביעי כן כן יום שלישי >> כן טוב

בוא נראה מי יוולד לו >> עליי אל תחכה עבודה כן מה >> הרמבם א אנחנו דף כ"ח >> אצלך אבל אני המשכתי אין דבר תמשיך את זה אחר כך טוב כפג אני לא הרבה אני אשתדל כבר אני שכחתי שיום שישי לא לומדים >> כפ מג דף כח בראש העבוד לא הרבה >> לא הרב טוב הגיע לקופס מצים לא יכול קג זה היה ביום רמישי הרב למרס וואי וואי צריך שומרים אותך מהשמיים >> איך אני לא זוכר את זה אני מסמן אולי טעית >> לא הרב פשוט

לא העביר את הסימנים לא >> פעם שעבר סימנת באיפה >> בקמד הגענו >> זה לא יכול להיות סומן לרבק מג שקג הרב למד אז אחר כך הלנו עד קצת הרב עצר הוא קורס המחזל אמרב למדו יום שישי אני לא יודף קס לשבוט בשמיני של חג שנאמר ביום שניים מקרא קודש לשבסוכה שבעת ימים שנאמר בסוכות שו שבעת ימים ליטול לולב שנאמר לקחתנו לכם ביום הראשון פרי צדר לשמוע כל שופר בראש השנה השני אמר יום תרוע יהיה לכם ניתן מחט את השקל בכל שנה משנה השני אמר זה

יתנו הנה כל העובר על הפיקודים מחצית השקל בשקל הקודש לשמוע מכל נביא שיהיה בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע שנאמר >> אליו תשמעו למנות מלך שנאמר שום תשים עליך מלך מישראל לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל שנאמר ועל המשפט אשר מרוך תעשה [שיעול][כחכוח] כע ע ה לנתות אחרי רבים תהיה מחלוקת בין הסדרין בדינין שנאמר אחרי רבים להתות למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וכהל מישראל שנאמר שופטים ושוטרים תיתן לך להשוות בין בעלי דינים בשעה שעומדים בדין שנאמר בצת תצפות עמידך להעיד בבית דין

למי שיש לו עידות שנאמר והוא עד או ראה ידע לחקור העדים הרבה שנאמר דרשתה וחקרתם ושתה את טב לעשות העדים זוממים כמו שדימו שדימו מול לעשות שנאמר ועשית בנו כאשר זמר לערוף את העגלה כמצוותה שנאמר ועלפו שם את העגלה בנח להכין שש בגלל שנאמר תכין אחד דר בשביל שתיים דולצך לתת לנביאים ערים לשבת ואין גם הם קולטות שנאמר ונתנו נביאים ערים לעשות מעקה שנאמר ועשית מעכה לגגך לאבד עבודה זרה בכל משמשיה שני אמר הבית תאבדו את כל המקומות להרוג אנשי עיר הנדחת ולשרוף את העיר שנאמר

ושרפתה באש לאבד שבעה ממים אחריהם ש מארץ ישראל שנאמר אחרים את אחרים להכי זרעו של עמלק תמחה את זכר עמלק נזכור מה שעשה עמלק תמיד שנאמר זכורת אסור עשה לך עמלק לעשות [כחכוח] מלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה שנאמר כי תקרא בלעיר למשוח כהן המלחמה שנאמר והיה ככה אוכל למלחמה וניגש הכהן להתקין תקין יד במחנה שנאמר תהיה לך מחוץ המחנה להתקין יתד שנאמר ויתד תהיה לך אלא זניך להשיב את הגזל שנאמר והשיב את הגזל אשר גזל תן צדקה שנאמר פתח תפתח ידך להעניך להעניק לאבד דברי שנאמר

ענק תעניק לו וכן נעמה הבריח להלוות לעני שנאמר עם כסף תלווה את עני תעניך אם זה >> אם זה אין לו רשות אלא מצווה והב תעביתנו להלוות לנוכי בריבית שנאמן אנוכי תשיך מפי השמועה למדנו שזו מצוות עשה נשיב המשכון לבעליו שני אמר השבת תשיב לא את העבות תן שכר שכיר בזמנו שני שנאמר בימות תן שכרונו להיות השכיר אוכל בזמן שכירותו שנאמר כי תבוא בחר ראך כי תבוא בקמת ראך לעזוב מעל חברו או מעל בהמתו שנאמר עזוב תעזוב עמו גענו רג אוי דקות תקט תקט ה אדר

משום ואמר סחשכם קבל ששכם איננו תרעין תרענו לעם תרין שכם אלא כל אחד ואחד תל רשע בדחלה דה כר רשנופם למר שכם שולם אענון דתה מלך כבוד מלכה ענה דכולה מלך הכבוד לסר שם צבעות ויבוא לאתר למעל אוריתה בארונה כתקות וכדע על כד אורית עלרוח בישראל פה שנסתן אמתי בשבועותיכם ישראל חושב לרחין זמינן שברך קין תיבה גידן רקעין קורז הבניה קדשו ירחה קדשו זמנה קדשו כולכו נעבן דשמקדשחד קדשה כחד ועלדה בשבועותיכם למניון שלוש חלק בונים הנה הוא שבע שבתות פתאום הכרתורת אתה אדונינו שקטיר לפניך את

כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר צבי אותם על יד משה נביא כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קע לך סמים נטף ושוח [‏צחוק] בן הסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אין משה קח לך סמים נטף [צרחות] שחנת וחן בנסמים מונה זקב בבד יהיה בואו מחר לו בעזרת השם ויאמר אדוני אל משה קעסמים נטף ושחלת חן בנסמים זכה בת בבד יהיה יהיה בבד בת זקנה ויאמר יהיה בבד בת זקה ובח בנה ויאמר יהיה בבד בת זכה ובח ויאמר הו דבז שמור הוזו ועשית אותה

כחונח קודש מן הדק נתת ממנה פני דוד מועד אשר לך שמה קודש קדשים תהיה לכם נאמר וכתי עליו אחרון כתורצים בבוקר [כחכוח] בבוקר תיבות דקרנו בעלות אחרון בן ארבעים כתנ כתפני דרדכם תנו רבנן פתום כתורת קצת 368 מבה 365 כמנין מודע מנה בכל יום חצי טוב בבוקר מצרים שלושה מנים מתרים שבהם כס גדול ות מהם נעולם בכיפורים אז היה מרטשת היה רב יום הכיפורים כדי לקיים מצדה מן הדקה 11 סמנים היו בא ואלו הן הצורי והציפור חנה בנב משק 70 מנמור צע משק שיש 16 מנה

12 קלופה שלושה מצא כפתיק מלמד שן כלשהו רבי נתן בלי שצד רגליים במקדש בן אדם שהוא שוח אומר הדרך כתב דקש קול בסמים פתמה לחצ נשמ כמידתה כשר חצור טוב של דבש אדם יכול לעמוד חולמה מאבין בדבש פני שהתרז אמרה ככו כל דבש כתוב מנו שאל אדוני ממר עליהם לבן אם כן אפזות עסוקח זמסכם והורידו לאיש מנחה סבבה שלחות פות מושקדים מענייהם כן פוזות עשו כחול זמע את הרכל דויש מנחה מעצורים דבש חות בלות מושכדים ויקרא משה לחוזק שבחשעות הפסח קחתם אזור שר בסף הגעתם אל

המשקוף ואז שתי המזוזות מן אדם ש בסבצאו שחד בוכר ועבר לא מזד אדם על המשקוף שת מזוזות הפתח לב את הדבר הזה ח בניך היה כי תבוא לארץ שיתן אדוני לכם את העבודה הזאת והיה כמרו לכם בניכם מהעבודה הזאת לכם אמרתם זה מחפץ עבודה שפסח בתם מצב מצבנו כלחבו היה עשתה מנורה זה כשעשה את מנורך וקנ גביעי הכפתורי אופר פרח ממנה היו שישה קנים יוציאים מצד שלושה כני מנורה מצד אחד שלושה כני מנורה מצד השני שלושה גבים שוכנים ק אחד גדול שתה גבים שוכנים קנה אחד

גדול בפרח כן ששת הקנים היוציאים מן המנורה במנורה בעגבים שוקנים כפתור כבדות אחד שני הקים ממנה כבדור אחד שני כדור אשר הקנים יצא ממנה כפתוריהם וקנותם מיני כל שחבת ויעס רותה שבעו מחתותה זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה כלי אדוני שעיני אותה קודם חין בית אדוני אדוני להושיעני עד ויאמר משהו כטור הולך אל העפר צף חנה חלום ש משה מחפר על חיעמוד בין המתים בין צר מגפה שב משה פתחו אין מגפה נעצה הלאה משה רון כעת אמרתם תנא האש ואל המזבח ושים כתוב לך מהרה

אעדה עליהם כצה כצנגף ככה כש משה בעם ויתן את הכתוב מכפר על יעמוד בן המתים בין החצר גפש בגפה נעצר מה צחצף יעמוד פתח עזב עוזך שעוזך בוקח צר וזך אשר עוזך והרנן לבוק צרנצ שפיעמוד פנחס פנינו את עמנו עלינו עלינו יושבתו תר מפחד מחנו פ מצידך למעלה ואלה לא יחס טוב רע כל חיה דרצפה סוחר ההילה תיתן טרף לבתה זממה כטובה לא יכבה בלילה לא תירתם משכת לב שנים עסנה שג גדש בעלה שס עשה תמכור עוזר לבושה ותשעק למחון פי הפתח בחוכמה בתורת חסד הראשונה

צופיה הדיחות ביתחן היו אדוני צבעות עמנו בכוח גדולת ימיניך תתרוה קבל שמעצעקתנו לפניך פסוק ותבות אחזמין שלמה נכון חמיל הגמר בן שמ דבר שם שבתוך כניפול ונתתי שלום בארץ שברך בותינו הקדשים [נחירות בוז] ברך כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך טובים ארוכים ברימים כן יהי רצון ונאמר אמן >> בחנניה בן הקשה