הדף היומי מסכת כתובות דף פא השיעור היומי כז אלול תשפב מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש. ערב שבת קודש פרשת ניצבים. אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוהיכם.

שבת אחרונה של השנה. הכל הולך אחר החתום. איזה זכות גדולה זאת. אז הנה היום זה התאריך זח בחודש אלול.

תשפ"ב אז הנה צריכים חזק חזק להתחזק בשבת הקדושה הזאת כולנו ניצבים לפני השם אלוהינו בעזרת האלו בשועתו כמה צריך לשים לב הנה אתם יודעים עכשיו הימים האלה בין אחרית השנה לבין ראשית השנה הנפש ממש היא כוספת לאור הגדול לחזות בנו עם השם ולבקר בהכלו כל לב ודי כולו מלא רגש, רצון פנימי, להשתנות ולהתחדש מחדש. כמו הנשר מחדש את נעוריו, גם אנחנו בעזרת השם מתחדשים. בעזרת השם הכל על ידי בעזרת השם האמונה. אתם יודעים עכשיו אלול אתמו שמעתי מרבי יוסף שהוא אומר, הוא דרש פה אז הוא אומר הרי יהיה שעג מי לא יראה.

למה לא כתוב אריה ישעג מי לא יראה? מה זה אריה שעג? בעבר. למה?

אומר כבר אריה שעג שנה שעברה וראינו מה קרה כל השנה. כמה אנשים נפטרו צעירים, כמה אנשים חולים, כמה אנשים בעיות. אז כשהיה שעג מי לא יראה? מי לא יפחד?

אתה ראית מה קרה? אז איך אדם לא יראה ולא יפחד? אז לכן צריך לשים לב איך אמר רב חיים מבלוז'ין בעל נפש החיים אתם יודעים שהיה מגיע ליום הראשון של סליחות אצלהם היה קטע עזרא הסופר אנחנו אומרים את זה בתעניות עזרא הסופר אמר לפניך אלוהי בושתי ונחלמתי להרים פניי אליך אלוהי היה מתעלף אומרים נוצפל היו משיבים את רוח למה ככה הרב? מה קרה?

אומר עם עזר הסופר שהיה כולו קודש קדשים היה כולו אש להבד של עבד של עבודת השם יראת השם טהורה הוא שאנחנו לא יכולים בכלל להבין אותו בשכלנו האיש הקדוש הזה אמר בושתי להרים פניי אליך אלוהי מה יגיד אדם פשוט אלף אלפי מדרגות איך יכול להרים את פניו להשם הבושה הנוראה הזאת גורמת לו להתעלף ואומר עכשיו אתם יודעים צריך ממש עכשיו זה הראש יום הדין הגדול והנורא מתקרב אחד צריך ממש לעשות כל מה שהוא יכול להכבוד השם יתברך שבעזרת השם לחזור בתשובה היום זה יום שישי חוזרים בתשובה על הכל יום שבת איזה יום שבת מי שיכול לגמור כל התהילים ביום שבת איזה מעלה גדולה יש לו זכות ממש ממש גדולה שאין כמוה. כן, תדליק. זכות גדולה ממש שאין כמותה בעולם. לכן צריך להשתדל בכל ליבנו ובכל נפשנו.

אתם יודעים ש כשנפולון הוא שלט בצרפת איפה שהיה משל, אז א מצד אחד מספרים שהיה מאוד עממי, אבל גם כן היה לו מלוכה חזקה. הוא החליט איזה אחד מן הזמנים לצאת למסע ברכבי הממלכה, לפגוש אזרחים, לשמוע מה הם אומרים והפגישות היו נקבעים מראש. כל עיר ועיר הלך המלך לבקר, עשו לו קבלת פנים אזרחית, משהו להפריד. ואחד הערים הכינו לו לשקה מרווחת.

המושל של העיר שמה ממש התר את הכל בזהב. איזה איזה לשקה עשה לו שכל מי שנכנס היה מתפלם על היופי הגדול. איזה חלונות, איזה איזה קריסטלים נוצצים. הוא ביקש שיכינו לו וילון.

לא נפוליון. המושה של העיר לכבוד נפוליון. הוא רוצה שיכינו איזה וילון. משהו יפה שאין כמותו.

עשוי מקורדיסטן, מכל מיני משהו יפים מאחורי ה איפה שהרב יושב, איפה שיושב נפוליון מאחוריו יהיה וילון משהו מהתקרה עד הרצפה ממשי צחור מעותר ברקמה אבני חן משובץ וכשבא לראות את זה ה הבודק האחראי, האיש של התקסים, שר התקסים זה נקרא של נפוליאון רואה נענה וא אומר להם תשמעו את הזה אני לא רוצה לראות את הבוילון הזה להוציא לא לשים את הבוילון הזה אי אפשר שיהיה הבוילון הזה אמר לו את הרעב משה אומר לו תשמע אדוני עשר זה אתה יודע כמה כסף השכנו זה הכי יפה בעולם

אין דבר כזה זה משהו יפה למה לא למה לא לשים את זה מפה לפה? אומר, "חרכד איתך." וזה הוא תפס אותו בצד ואומר לו, "תשמע, ברגע שנפוליון ישב פה ופה יבואו כולם לקבל את פניו, מרוב היופי של זה יכולים לשים לב על אביליון יותר מנפוליון וזה לא כבוד למלוכה. אז מה נעשה אחר כך?" אז לכן משתדלים שהלשקה הממלכתית תהיה מפוארת, אבל צריכים לזכור העיקר זה המלך. אם אתה לא תעשה אז לכן גם שאנחנו אומרים בראש השנה ותמנו אתה השם אלוהינו לבדך למה אנחנו מתכוונים מה זה

לבדך שאנחנו אומרים מלכויות צריכים לחשוב רק הקדוש ברוך הוא דבר אחד אין רק הקדוש ברוך הוא אדם לא יחשוב עכשיו שהוא רוצה וילה יפה או טקסי או בגדים כל מיני כל אחת וה או שידוך לילדה כל אחד עם משאלות לב שלו עכשיו זה רק המלוכה של הקדוש ברוך הוא שום דבר אחר לא ככה זה צריך להיות אז בעזרת השם ככה נזכה להם נכננו את הקדוש ברוך הוא ולעבוד את השם יתברך בכל ליבנו ובכל נפשנו ובעזרת השם כך יהיה לא לזכוח השבת שבת האחרונה של השנה מעלה

את כל השבתות שאדם מכבד אותה חזק להכין חושש סבז להכין קובה בסדר לפתוח היום יום כז באלול לפתוח את הימי הרחמים היום זה יום השלישי לבריאת העולם בסדר אז לפתוח לנו את הספרים הושענה הושעננה למשם הקדוש איזה דף זה רבי חיים תז אצלי תז בעווה תקיזת ז אנה למען שם הקדוש שדי שהוא הוציות שלושה שנו בכית פרשת יום שלישי צליחנומות המוכים שהם שלושה שנוצליחנו בקריאת פרשת יום שליש שמה הקדוש שמות עם ש יודעים שלושה אושן פרשת יום שלישי עלמן זכות אברהם יצחק ויעקב שהם אבות שלושה

שענו מצכם לקראת פרשתמש שנמן זכות משה אהרון ומרים שהם רואים שלושה שעינו צליחן מקרי פרשת יום שזכות קריאת תורה נביאים כתובים שהם שלושה שענו צ מקרי פרשת יום שלישי אמן סודמן ועני כבוד ובהם שהם מתנות שלושה שנוצ פר שמןות שבת קודש שלושה שצמן קדושת ימי הגבלה שם תורה שם שלושנו צד שבת המועדים שהם רגלים שלושה הושיענו צדיחנו בקריאת פר יום שלישי על מצוות הרי בבית המקדש במועדים שלושה הושיענו והצליחנו בקריאת פרשת יום שליש למדושת הרים מקלת בארץ ישראל שהם ערים שלושה ושיהנו והצליחנו בקריאת פרתן שם

הוא בא בניקוד קובוס וכמהזים באות ראשונה ואות אחרונה של איוב שבספר בשמספרו שלושה אושנו אצלכם בק של טופין דסגול שהם שלושה אושנוצע דברים שהעולם עומד עליהם שהם שלושה הושחנו בקריעת פרשת יום שליש מצוות עליות ספר תורה במנחה בשבת בשנים 50 שש מצח מק פרשת יום שלישי עלמה זכות בן היהו בין יהו יד אשר לא שם בשלושה ושנו צנו בקריאת פר שלישי אנה למען סוד הכתובך אשר תבות שלוש שושנו צמען שם הקדוש פותחפ א יזשה תבות פותח את ידי שהוא אותיות שלושה שנו ען שם סאל ליוצה

סתר לי אשר אותיות שלוש על שב קדוש פותח ידך שבקדוש בפסוק אנוכי ירד מך מצרים גם אשר מניין אותי אותה והם העשרות שלושה בסידו מתחלק חלקים של שלושה שלושה שם אשר עולה מספרו מאוד שלושה שם מחבר הספירות זה בזה חלון זה בזה מספר שלוש [מוזיקה] אור פסר גדול מספרו מאוד שלוש 3 ש על הלב על שלושה אפש בשם שפל שלוש אדוני שעד חנחנה אבינו אלנה אנה אלנה שנה צנה חנה אבינו אתה ויאמר אלוהים קבו המים מתחת לשמיים מקום אחד ותראה היבשה ויכרא אלוהים ליבשה ארדכי ימים

קרי ימים ויר אלוהים כי טוב ויאמר אלוהים תשי הארץ ש עסב מזרי על זה רעוד ספריות ספר זעבו עלרץ ויכן הארץ לשע מזר זע אלוהים כטוב בוקר יום של אישי לפניך שבזכות שלושה הקדוש בבן אור תפתן כאן היום הזה כמה שגמנו אנחנו בחת שזה בכלל פטות מלך שוף שגיד לנו 3ריך יהי רצון ברוך הבא יהגר יהוד מפניך אלוהים שקרת פרשתית תזכנו לעסוק בתורתך קדושה תורת אמת נשמע תקרא ברינתי לפניךני פעמין אדם חמך רבים יופי לא לשכוח גם מחר בשבת שאדם מקרא כן בסדר זה זכות גדול

כן אנחנו הולכים הלאה אנחנו במשנה לפני המשנה נעשה הצדקה כל יום נשמת צדקה מי עושה צדקה לעילו נשמת רבי שלום הכהן תופח המנקה נשמת רבי אליהו אבא שאול בן הדס המסעודה נשמת רבי חיים משה חיים בן גורג'י נשמת רבי אברהם בן רבי מאיר הכהן בן שולמית אליהו בן חנה אבינוע כבר עבר שנה ושל מרת אמי שלמתרחל בת מזל תודה אברהם בן יוחבת באברהם בן יוחבת רבי יחזקאל בן גרוג'י ברחל דוד בן רחל נדרה בתרח נדרה בת צרחה כן נפתוח המשניות אתמול התחלנו אתם יודעים מסכת חלה

איך את זה אמרנו בדיוק אתם יודעים חלה זה ראשי תיבות חלק לעולם הבא בטח בשביל זה אוכלים ביום שבת חלות.

אז זה תיקון גדול. כל אישה אם היא יכולה אז בערב ראש השנה צריך לעשות הפרשת חלה. לעשות לחם לעשות הפרשת חלה. האשכנזים מתחילים לעשות עכשיו לחם עגול עד שאלה רבה קודם מה עג לא זה היה ארוך כזה עכשיו זה עגול ממש כמו גלגל יש הם עושים איזה מתוק לא לא יש מתוק יש לא מתוק מה זה מתוק האוכל מהם כזית מצא בפסח מחמשת מיני דגן כתוב בערב תכלו יצא ידי חובתו כז חמץ חיה בעיקרת נתערב אחד מכל המינים הרי זה עובר בפסח תערובת מתבער בפסח הנודר

מן הפת ומן התבואה אסרו באלו בהם דברי רבי מאיר חכם אומרים נודר מן הדגן הנודר מן הדרן אינו אסור אלא מהן פשוט לא שומע שמה כן זה הסטנדר שלך אתה יכול לקחת וחייבים זה היה הסטנדר שלו א סליחה לא משנה לא משנה יש עוד תוציא את זה יהיה לך קח בבא קח לך לך תעשב שמה בוא כן וחיימים בחלב המעסלות יצא ידי חובתו רבנו עובד הכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח דברים שאין

בהם ידי חימוץ אין אדם יוצא בהם חובבתו בפסח תלב אחד מהם מכל המינים תערב אחד מחמשת המינים הללו שר הרבות כגון קח בבלי ושכר רמדי הרי זה עובר בפסח על בא ליראה ובא לימצא ונחו ברשותו הנודר מן הדגן אסור בכל המינים זהדגן כאן כל דמדגין משמע וכותנית וזרעים מדיד מדגנו אין עשו אלא בהן דדגנו תבואה אחדו אחר כך חכמים חיימים בחלב במעשרות הייתי דבא בתנ אלו חייבים בחלה ופטורים מן המעשות ואלו חייבים במעשות פטורים מן החלה תנחה חייבים בחלה או פטורים מן המעשות אלו חייבים בחלה

פטורים מן המעשות הלקת והשכחה והפאה חיה בחלה פטור מן המעשות והפקר ומעשה ראשון שנת תרומתו מעשר שני והגדי שנבדו ומותר העומר ותבואה שלא הביאה השליש פטורה רבי אליעזר אומר תבואה של הביא השליש פטורה מן החלה לא חייבת בחלה הלקתשכה והפאה והבקר פטורים מן המעסות כתיב ובעל לוי כי אין חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן לו יצאו אלו שיש לו עמך מותר העומר שהעומר היה בא משלוש סיעין ומוציא ממנו עשרון סוד מנופה ב-13 נפה והשאר נבד ונאכל לכל אדם חייב בחלה הוא

פטור במעשה לפי שבשעת מרוח היה של הקדש תבואה שלא הביאה שני חייבת בחלה שהפעי בא על ידי חימוץ כל דבר הבא על ידי חימוץ לחם יקרה וחר בחלה תורה מן המעשות ומעשות כיתים תבואת זרך דבר שצריין אותו וצומח תבואה של הביאה שליש פטור מנחלה שנאמר כתרומת גורן כן תביאו אותה מה תרומה אינה באה מן המעשר עד שלא הביא השליש הבחנה אינה באה מן העשר עד שלא הביא של איש ואין הלכה כרבי אליעזר כ הגענו משנה ד' היום אנחנו בעזרת השם דף אתמול למדנו דף עד עט

דף פ נכון היום נלמד דף פא וביום ראשון פב ואז ביום רביעי נלמד פג פד בסדר יפה בסדר מצוין אז אנחנו עכשיו מתחילים היום שכחתי להגיד לכם טירת אה רבי רבי נתן אדלר בעזרת השם זכותו יגן עלינו היום אמא ההוא פה בואנה תבי תחזיר את הכיסא מה לא נסעת אתה לא אמרתי מה אתה מדבר אני אגב לך כיסא תביא תביא את הכיסא הזה תביא תביא את זה מקד של ה ברוך הבא רבי יונתן אביו אוו מי חלם עליך שאתה היום תלמד איתנו הרב הוא שומע את

כל השורים בזום של מודעים יפה זכה למדו קצת ראש השנה שמעתי כןפתוח דף פ אנחנו נתחיל בדף פ עמוד בגמרא רגע יש פה גמרא לח נכון כן לא אמרנו את התפילה שוויתי אדוני נרדי תמיד כי מימיני בעל אמות שם ייחוד קדושה בריך שכנתם תחילו חנו חם אותיות כותב כם דשם כל ישראל אנחנו באים לקיים מצה שמוד תורה כמו צב השם קדושה והגית בו יומם לילה לומדים תורה לשמור תורש למעלה מעניין ענינו ידנו כנו יהי רצון לפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שלא ירע דבר תקלה לידנו קשתהו בנו

חברנו של ולא מותר לעצור ז בהם מדימונות כורדני אדוני י קודש ברכ כו את אדוני האדוני מציון י שמיים וארץ כן כן אנחנו רבותיי לשים לב אנחנו בדף פ א אבל נתחיל בדף פ עמוד ב למטה בגמרא להצלחת נתנאל בן י הקפי ואליעזר פנחס בן לאה שמצליח אותם אמן כל השפע אמן שיהיה להם שנה טובה ולכל הקהליות שש איך למי למרגליות גם הוא יבוא היום לא אמר הוא לא מה אתה רואה הוא מפסיד נשמת מראי שהוא תמיד רחל בת מזןמה הוא בבצרה חדש אהובה בצרה אנחנו

למדנו במשנה שאומרת יבם שנפלו לנכסים מודים בית שמאי ובית הילה שמוכרת ונותנת וקיים היא שומרת יבם בעלה נפטר ונפלו לה אחר כך יחסים מבית את אביה אז היא יכולה למכור היא לא קשורה ליבם זה לא שייך לה למי שצריך עכשיו לייבם אותה הכל קיים בעיה להוא עכשיו הגמרא שואלת היא בעיה להוא שומרת יבם שמתה מי קוברה כלומר מי צריך לשלם הוצאות הקבורה ככה אומר מי משום די יש לה שני ורשים כבעלה רשי אומר חכמים תיקנו שחייב הבעל לקבור את אשתו בסכר שהוא יורשת כטובתה זה כ

קבורתה תחת כטובתה פרקונה תחת פירותיה שהוא אוכל פירות הוא פודה אותה עכשיו כיוון שהוא יורש אם היא תמות הוא יורשת כתובתה אז לכן אומרים לו אתה אתה אם אם צריך לקבוא לקנות לקבר הכוונה אז עכשיו כיוון שירושה שת השומרת יבה מתחלקת בשני יורשים יורשי הבעל ויורשי האבא כמו אחים שלה יורשי הבעל קברלה האם כלומר יורשי הבעל קברלה דקיירת כתובה הם קוכרים אותה בני שהם יורשים את הכתובה ותמיד בדרך כלל הקבורה זה תחת הכתובה קבורה כתובה זה במקום ה זה בשביל שיקבור אוודין יורש האב כברלה למה

דקיירת נכסים הנכנסים והיוצאים מבה כל נכסי מלוג כי רש"י אומר ותנ בפרק נח שנתפטתה קיבורתחת כתובתה גמרא מפשטת יתי אמרב עמרם תשמע דתניה שומרת יבם שמתה יורש יורשי כתובתה חייבים בקבורתה הנה מפורש היורשים את כתובתה הם חייבים בקבורתה וזה מפורש מבואר בברייתא למה שעל יורשי הבעל לקוברה הם יורשים את כתובתה אמר אמר אביה אפנ מתננה עוד מעט נראה את זה במשנה אלמנה נזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהם בימי אלמנותה נניזונת מנכסי יתומים כמו שבבעלה היא נזונת בבעלה ונכסיה שלו שלו גם עכשיו מעשה ידיה שלו גם

עכשיו נוזלת מני היתומים מעשה ידיה של היתומים ואין חייבים בקבורתה הם לא יורשים את כטובתה הם לא חייבים בקבורתה יורשע יורשהי כטובתה חייבים בקבורתה הנה אתה רואה אפילו שזה לא יבם שומרת יבם אבל אתה רואה מי שיורס את כתובתה הוא חייב בקבורתה ואי זו אלמנה שיש לה שני הורשים ואומר זו שומרת יבם מה זה יש לה שני יורשים שומרת יבם יש לה יורשי הבעל וורשי האבא אז לכן יורשי כתובתה הם חייבים בקבורתה תראה ראשי אותם ירשין שורשים כתובתה חייבים בקבורתה בן ח כן שיש לה שני

יורשים צריך לתנן מתנה אותן יורשין שורשים כתובתה שמעמנה כורשין אחרינה בהדיו דלא ירת כתוב טוב בתה אמר אבם ולמה אך אני יורש אשתו אינני קובר יכול להגיד היבם נכון שני יכול מדוע למה צריך לקבור אותה זה שאני יורשת כטובתה אני צריך לקבור אותה למה אך אני יורש ולא את אשתו כלומר בשלמה אדם למה הוא קובר את אשתו בגלל אם היא מתה למה הוא קובר אותה?

בגלל שהוא יורש את כטובתה. היבם אומר אדוני אני לא יורש את כטובתה אני יורש את אחיו. הוא יורש. הרי מה שהוא יורש זה רק המנה 200 תוספת שנכסה אחי.

אבל לא יורש את נכסי צום ברזל שהיו של האישה. בירושה זו אני יורש את אחי לא את אשתו. אז לכן אני אשתו אין אני קובר. לא לא ירשתי ממנה כלום שאני אקבור אותה.

בשלמה אחי. הוא כן יורש אותה שיגבור אבל עכשיו איננו אני יורש אותו לא יורש אותה אמר לי אביה משום דבאין עלה משני צטדים אומר ממה נפשך הוא צריך לקבור אותה למה אם אחיו יורש יקבור את אשתו אם רק אם הוא נאמר שהוא רק את אחיו יורש ולא את אשתו יקבור את אשתו שהרי גם אחיו היה מותר עליו לקבור את אשתו אפילו שלא הכניסה לו כלל נכס צון ברזל אבל עליו לקובה מחמתם אני אומר 200 מהכתובה. אז אם אתה יורש את אחיך וזה הכתובה חייב. ואם אינו קובר את אשתו, אם הוא לא רוצה לקבור אותה, יתן כתובתה.

טוב, אתה לא רוצה לקבור, טוב, תיתן את הכתובה שלה. אתה לא יורש את אחיך, תן את הכתובה. הכל. זהו.

אמר לה אומר לו רבה לאביה אחי כמינה, כך כוונתי לשאול. אך אני יורש את אשתו אין אני קובר ולא את אשתו לכן לא קובר את אשתו ואם משום כתובה לא ניתן הכתובה לגבות מחיים אם תגיד לי בגלל כתובה מתי אני אומר הבעל קובר את אשתו שהיא מתה אז הוא ירש את הכתובה אבל פה היא חיה כן היא הייתה חיה אני קיבלתי את זה כשהיא חיה לו כשהיא מתה ולא ניתן כתובה לגבות מחיים שהבעל חי. גם היבם הוא כמו הבעל. לא הייתה כתובה ראויה להגבות ממנה כל זמן שהיבם חי.

נמצא שלא הייתה כתובה בחזקת האישה מעולם תמיד בחזקת היבם. אז הוא לא ירש ממנה כלום. זה לא נקרא שהוא יורש את אשתו. זה אף פעם לא היה בחזקתה.

זה היה בחזקת באכיו. ואף פעם הוא לא קיבל ממנה כלום. תראה רש"י אומר אך אני יורש כתובה זו שאני יורש אין כן מדוניית אביה כלום אלא 200 תוספת שכתב לאחי ואין אני אורש אותה אלא אחי גבור את אשתו אומרים לו תשמע כמו שהיה הוא קוברה היא מתה בחייו אפילו לא הכניסה לו כלום יתן כתובתה שהקבורה בא או תקבו תן כתובתה לקבוט בחיים כל זמן שהבעל חי ואני במקום בעל עומד הייתי מצפה לקונסה מה שמעת לידית לא לא זהו לא למד עכשיו נמשיך משיב אביה לרב מה

שמעת למדרש כתובה בית שמאי לשמעינ לבית שמיים דאמרה שטר העומד לקבות כגבוי דמה מי הוא התנא שאומר מצדורש מדרש כתובה שכתוב שתנשאי לאחר תתלי מה שכתוב לכי אומר ה אם הבעל נפטר נפטר אם הוא הולך מן העולם כתוב לאבא בכתובה כשתכי להתחתן עם מישהו אחר את יכולה לקחת מה שכתוב לכי בשטר כתוב בתך שנתן לך את הכסף שלך תלכי הביתה אז מלשון הזה רואים שהכתובה לא ניתנה להתגבות מחיים היא לא יכולה להינסא אז לאחר אז אתה רואה התנה זה בית שמאי ושם נלהו לבית שמאי דאמרי

שתה לא עומד לקבות כגבוי דמה גם כתובה נחשב לאחר מיטת הבעל כאילו גבותה אותה האישה אז נמצא שהיבם יורש את הכתובה ממנה למה כבר כאילו בחייו שטר זה היה כבר כתוב בשטר וכיוון שהוא היה עומד לקבוט לדעת בית שמאי כיוון שהיה עומד לגבות כל שטר שעומד לגבות אותו כגבוי דמ כאילו האישה כבר קיבלה את זה בחיי בעלה ועכשיו מתה. טוב, מה נעשה?

מתה לטנן מתו בעליהן עד שלא שתו. יש למדנו דין במסכת סותטה אם אדם קינה אישה שקינה לה בעלה ונסתרה. בעלה עכשיו היה צריך להשכות אותה. כן כנ בעלה ונסתר לה אמר לה תדעי לך אני מזהיר אותך אל תסתרי בפלוני אל תלכי ובסוף נסתתרה איתו קינלה בעלה והיא נסתרה איתו ומת מסכן מהצער שלו מת לא הספיק להשכוט אותה עד שמת בית שמי אומרים נותן את כתובתה נוטלות כתובה ולא שות מי הסותטה למה כתוב והביא לשתו אל הכהן.

דווקא אם הבעל קיים אפשר להשקות אותה. אם הבעל לא קיים אי אפשר להשקותה. אבל בית הלל אומרים או שות או לא נותות כתובה. או שישתו מסותה.

ואם הן לא שות כי לא יכולות באמת לשתות. מתוך שלא שות. אז לא יקחו כתובה. הנה הגמרא שואלת או שות והביאה איש אשתו אל הכהן אמר רחמנא לכה.

איך ישתו? כתוב הביא הוא מת. אלא מתוך שלא שות לא נותן כתובה דעת בית שמאי או שות או נותות כתובה נותות כתובה לא נותות כתובה ולא שותטות כתובה ולא שות בית הלל אומרים לא אם שות כתובה לא שות כיוון שפה לא יכולות לשתות גם לא יקחו כתובה עכשיו בית שמאי אומרים עדיין אין את הראיה רגע בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שות והמי ספקהו למה יקחו כתובה יש ספק בכלל אם מזכאית לקבל כתובה או לא ספק זני אולי זנתה הפסידה כתובתה ספק לא זנתה ולא הפסידה

כתובתה וכעתי ספק הוא מוציא מידי ודאי אם תקבל כתובה נמצא שבא ספק מוציא בידי ודאי ואנחנו יודעים אין ספק מוציא מדי ודאי אלא מכאן אתה לומד כסבר בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמה הרי אין ספק מוציא מדי ודאי למה הייתי תול כתוב בתה אלא כאילו היא כבר גבוותה את זה שטר העומד לקבוט כאילו כבר מורזקת בכסף הכתובה גבתה אותה אתה רואה אז היא מקבלת היות והיא מוחזקת בכתובה אז הנה אנחנו רואים מפה שטר העומד לקבוט כגבות דמה תראה ראשי ושמיננו בית שמאי מי שמי שאיך

שמי שיש לו שטר חוב על חברו הוא מוחזג בנסה הלווה יותר ממנו כגבוי דמי והנכסים בחזקתן בחזקתה כך מינה קיירית מתו בעליהן הכל לנשים שבעולם כ שקינאו להם בעליהם ונסתרו ולא הספיקו להשקות תנ שמת לא שוטות זה בעינין והביא אשת אשתו ספק זני והפסידה כתובתה מדי מדי ודאי מדי ורשי הבעל שהם ודאיים בירושה כגבוי דמה והיא מחזקת בנכסים יותר מהן ואין כאן מוציאים מדי ודאי אז לכן אין פה מוציא מדי ודאי בסדר הגמרא שואלת איך אפשר לומר שהאישה מוחזקת בכתובה ו בעיני כשהיא תנסאי לאחר תתלי

מה שכתוב לכי ולקה היא כבר מתה איפה תנסי לאחר בקבר מתה אמר אז היא לא מוחזקת בכלל בכתובה אמר הבשה יבם נמ כאחר דמ גם מי שהיא ניסאת ליבם זה נקרא כתנסאי לאחר שמשעד מיתת הבעל הרי היא עומדת היא ינסה ליבם זה כבר נקרא כנסאי לאחר ואז היא מוחזקת בכתובה הנה ראשי בן שתנשיא נכון אין פריך סוף סוף איך כתובה נקבת מחיים שנוכל לבוא עליו משני צדדים יבם נמ כאחר דמה וכיוון שהיא תראה את המיטת הבעל ינסא לאבם באותו שעה זכתה בנכסים אז אמרנו שהבייה השיב

לרבא שהסיבה שהבם חייב לקבור את היממה את היבמה למה משום שגם היבמה היא בכלל הכלל הזה שניתן הכתובה להיגבות מחיים האבמה היא מוחזקת בכסף והיה באם יורש ממנה את הכתובה וככה השיב לו הביה לרבה נכון שלח לרבה לאביה מה תירצת לי ביד רב שמעיה ברזרה ומטן הכתובה לקבוט מחיים וכי ניתן הכתובה לקבוט מחיים של היבם יש דבר כזה בעולם והתניה מה מהיבם דווקא סתם ככה כתובה יכולה לקבוות מחיים אישה לפעמים רוצה כסף מהכתובה שלה אפשר לתת לה וניה רבי אבא אומר שאל תהיה סום הרוצה הרוצה

שימכור בנכסה אחיו יבם שכנס איתי במתו והוא רוצה למכור בנכסי אחיו כי זה עושה אפילו שהיהם יורש את נכסה אחיב חיו יכול למכור כלום מהנכסים למה כולם שעובדים לכתובת היבמה אם רוצה היבם למכור עכשיו את הנכסים מה יעשה אלו הכל משעובד לכתובה של ההבמה אם כהן הוא עכשיו אם הוא אם הוא לא כהן והוא ישראל יכול לגרש אותה ולהחזיר אותה ואז זה שלו זה כן זה שלו גמרנו כהן לא לא אם הוא כהן לא יכול לגרש אם ישראל אני אומר יכול לגרש ולהחזיר ואז יכול הכל

לעשות עכשיו הוא כהן מה נעשה איתו אם כהן הוא לא יכול לגרש אותה יעשה סעודה וייפייס ראית איך מפייסים בן אדם תעשה לו סעודה יפה תביא לו הרבה לשתות יין טוב ותפייס תסכים שיקור את הנכסים העוטפים אל תשכחו כל מסמזה ואם ישראל ויכול לגרש ולהחזיר מגרש בקט ויתן הכתובה מגרש בקט קחי את הכתובה שלך ואז החזיר טוב אולי לא תרצה לחזור גם בהצל שלא תרצה לחזור הוא קיבל את כל הכסף אצלו כן היא רוצה אם ישראל הוא שמותר להחזיק ראשו מגרשה בגט ראשי מגבע את כתובתה

מוכר מה שירצה ומחזירה על מנת כתובתה הראשונה אפילו רצה להחזיר מיד מוכר כל זמן שירצה שאין מעכבת מי למכור אלא הבמה לפי שאין הבם כותב לה כתובה ולא כתב לה דקני ודקנינה ואין כתובתה אלא על הראשון שום אחי מעקבה בקולה הוא דין מה משתדפה אני דמיחד ואפג אמר לך מהשתדתפה בני אחרי טרפה משעבדה בכל מקום אמר אני רוצה לטרוח לבית דין אבל כתב לה כתובה מ שמחזירה כתב לה דקנה תקננה לא כל מה שאני קניתי כל מה שקנה לעתיד הכל משעובד לכי מצע מהעקבה לא מציע

מעקבה דתנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האישה מכחו בטן וקמינן באותן שלוש סדות אחד שכתב בכתובתה ואחד שחלה בכתובת ואחד שהכניסה לו שום משלה לא הבנתי אם הוא כהן מה הוא יעשה אבל יעשה לה סעודה יפה אותה הכוונה יתן לה מתנה וזה תצמי תני לי למכור יהיה כדאי נעשה עסקים כן כדאי לך ומפתא אותה הכוונה אבל הגמרא מלמדת אותך איך לפתות תן לה סעודה יפה תן לה הרבה יין למה בישראל הוא לא מציע אחר עכשיו אתה לא אתה לא זוכר את הכללנים פה שלא מדברים

באמצע. זהו פה לא מדברים אני צריך להתקדם מחינה עכשיו זה המשך אנחנו באמצע ואחזיר כן באיסקה דעתי ניתן הכתובה לגבות מחיים שגם בבמה אומרים ניתן לכתובה לגמות מחיים למה צריך לגרשה לא החזירה למד למכור בנכסי אחיו חדש שיעור כתובה יחד היה בם נכסים ואומר לה תשמעי מזה כאילו את גובה את זה מעכשיו זה מיוחד לך ואשר לזבן אשר למכור אלא בוודאי מוכרח מכון מכאן שבמה לא אומרים ניתן הכתובה לקבוות מחיים יפה הגמרא שואלת הנה ראיה ותעמיך ולא טבע ממתניתין לפי דבריך שאתה אמרת טעמה משום דילון

נתן לכתובה לקבות מחיים המים הדרת אדם רבי אבא להותבי מברייתא עותבי ממניטין למה אתה מקשה מהבריתה רש"י אומר תקשה מהמשנה מה שנינו במשנה לא יאמר לה הרי כתובבתך מונחת לך על השולחן אלא כל נכסיו אחרי לכתובתה אתה רואה אתה רואה מפורש במשנה היבם לא יכול למכור בנכסים לא יכול לה איזה קרקע שיעור הכתובה אלא כל הנכסים אחראים הנה הוא משנה מתניתין לא מותמינן דמתין איקשנויה דלבדינה קטנה אלא עצה טובה שלא תאבד כתוב בתה מתרץ הטעם עצה טובה כמה שמעלן הנה מה ש למה לא הקשט מהמשנה

המשנה לא באה להגיד אסור למכור בנרסה אחיו עצה שלא יאחד למטלטלים משור כתובתה למה אולי יאבדו המטלטלים דעילות אחי שזה עצה טובה ספר דקטנה וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתך מונחת לשולחן סתם אדם לאשתו אלא כל נכסיו כתובת אשתו יקח כסף של הכתובה נגיד זה כתובה 100,000 דולר יגיד לה את רואה ספורים פה שטרות 100,000 דולר זה של הכתובה שלך לא יעשה כך וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתך מונחת לך על השולחן אלא כל נכסיו אחראינו כתובת אשתו עכשיו באשתו היא בעלה לזבונה ואם

עכשיו אלא כל אחד אשתו היא בעל לזבונה החמא מצא מזבין עכשיו אם הוא רוצה למכור באשתו את הנכסים לא יכול למה כל הנכסים משועבדים אה כן וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתוב בותך מונח את ליך על השולחן אלא כל נחזב אחריי לכתובת אשתו.

אז הגמרא שואלת באשתו היא בעלה לזבונה ואכי אכן המדאי מזבין? הרי יכול להסבין למכור יכול למכור נכון זה שאלה אלא אלא מה אני אומר ראיה עצה טובה כמשמעלןלןל שלא יחד המטלטלן שם יאבדו אותם המטלטלים צריך להכתובה אחרת אכן המ עצה טובה כמה שמעלן אתה יודע יכול ללכת לקנות בזה כל מיני דברים ולאבד יכולה לקנות בזה ותאבד את הכסף אבל לא לא אומרים דים לצות או לא זה המשמע זה לא אלא דרבי אבא קשיה הקשיה של רבי אבא מהבריתה אם ניתן הכתובה לקבוות מחיים למה לא יחד

לשיעור כתובה וימכור את השאר רבי לא קשה משום איבה אתה מבין מי שמייחד אשתו נכנסים צורה כתובתה גורם שיהיה ביניהם קטטות למה מה היא חושבת הנה רוצה לגרש אותה הנה זה מוכן לכסף יאללה בר תדעי לחקות תזוזה הכי קטנה אני שולח אותך אז אסור לעשות דבר כזה אבל העצבענים אף פעם לא מאיימים הכל יפה אה א היום זה הפוך שלח אותו הנה רשי אומר בצמיעה אחי למד זה לא מזבין בצמיעה ההוקים נלה היא באותה שלוש מידות אבל מי שלא כתב ולא יחד מוכר הכל ואני יכולה

לעכב עליו תעמה משום ד כתב לה דקנה נינה ומי כשימות הוא שימות או יגרשינה טרפה לכוחות עצה טובה שמעבדו המטלים נמצאת בלא כתובה צריך לכתוב כתובה אחרת אלא לרבי אבא קשה אדם מגרש לניהיחדה שערי גירושין גני הן לשניהן אין להודאי טעמה דלא ניתן לכתובה לגבות מחיים משום אבה המאחן לאשתו או קרקע או מטלטלין נותן אבה בת עולם אבת עולם ביניהם דסבר עיניה נתן בגלושין אבל זה אובת עולם תראה אבל זה שמגרש על מנת שיחזיר ד לא עשה אלא למכור פק עלי אתה מבין לפעמים הוא עושה

גירושים בש שלא לאבד את ה דנפללימה דמצו בגדולם לא לא למדנו את זה עכשיו ההוא גבר דנפללי יבמה בפומבידיתא מת אחי בלא בנים והייתה מצווה מותלת עליו הוא אח הגדול בעיה אחוה למפסלה לה בגיתה מנה רצה אחיו הקטן לזרוק גת להיבמה שיפסול אותה מיבום על כל האחים והיו חייבים לחלוץ לה אמר לה מה היא דעתיך למה אתה עושה כך משום נכסה אתה לא אתה רוצה גם נראה חלק בנכסים אנה בנכסה פליגנח תניח לי לקנוס אותה חבל מסכנה תן לי אני אתחתן איתה אני אתן לך חצי

מהנכסים אם היית חולץ מה אתה רוצה אמר רב יוסף כן כ כן דאמור רבנן לא לזבן אפרגם דזבין להבה זבינה זבינה אתה מבין מה הוא עשה עשה הוא הלך עכשיו למכור חצי מהנכסים לתת לה אומר אין דבר כזה כיוון שאמרו רבנן שאסור ליבם למכור בנכסי אחים המשועבדים לכתובה אם מחר אם מחר אין המכר קיים אלא המכר בטל אותו דבר נתן לו חצי מהנכסים זה כמכר מתנה בטלה מה שאסור לאבם למכור זה מבואר בברתא איפה ראינו דתניה מי שמת והניח שומרת יבם והניח נכסים ב100 מנה אף

על פי שכתוב בתה אין אלא מנה יש 100 לאמכור שכל נכסיו אחראי לכתובתה הנה מפורש אסור למכור אמר אמר להביה חולך דמור רבנן נזבין פרגדין להבי זבינה זבינה מה אם אמרו רבנן למכור אם מחר זה לא מכר והתנן בית שמ אומרים תמכור למדנו אם נפלו נכסים מי שנתארסה ככה למדנו עכשיו מקודם בית שמ אומרים תמכור אם נפלו לנכסים לכל הרוסה שתרסה בת אומרים לא תמכור אלו ואלו מודעים שאם החבנת קיים אפילו אומרים לא תמכור החבן נתנה קיים אז אתה רואה אז הוא אמר לו פליגנח כ

רשי אומר כלומר אני חולץ לה ולא אתול לה כמוך כמ דמור רבנן שאומרתם מני אבם רשי למכור כדי לנקמה שמעתי מי שמת והניח שומר בם פגדז מה שעשה זה שתנעמו לחלוק לו כנו מידו הרי הוא כמור כן שלחוה לקמ דרבי ירחנינא בר פפי לשאול מה ההלכה האם כרב יוסף שהמקח בטל או כהביה שהמקח קיים שלחה כדרב יוסף השיב כמו רבי חנא בפי הלכה כרב יוסף שאם בדעבד מכרו מכר בטל אמר אמר ביהו רבי חננה בפי קיפת ללה מה הואטלה לנזמים כלומר ה לא הוסיף כלום על

דברי רב יוסף לא יפע את דבריו של רב יוסף אלא אמר בדיוק כמא אותו שלכול כבד דרב מנוימי בר דרב נחומי לשאול מה ההלכה שהלכה כדאביה שאם מחר זה קיים ומר בא רב יוסף טעמה אחרינה שלחו לי אם יגיד איזה טע על משהו שכחו לי אני אעיין בדבר בינתיים לא כך בינתיים מחר קיים נפק רבי יוסף דק והשקח מצא ראיה נתניה ארן שהיה נושא באחיו הווה כסף לאחיו אדם היה נושא אחיו חייב לו כסף טובע אותו כסף ידבע לאחיו כסף הוא מת האח המלווה הזה מת

והניח שומרת יבם לא יאמר אחיו של המת שהוא היה באם הועיל ושאני יורש החזקתי כיוון שאני עוד מעט עתיד לגנוס את האישה הזאת שכל נכסיו אז אני כבר מוחזק בנכסים ולא אשלם את זה עכשיו אלא מוציאים מהבם את הסכום שהיה חייב לו אף אף כסף זה כ אגיד עוד מעט זה יהיה בשבילי נוציאים ויקח בהן קרקע והוא אוכל פירות יקנה לאישה בזה להיב במה קרקע והוא יאכל פירות אתה רואה שאבם שמחר נכסה אחיו מכוב בטל גם בדי עבד אמר להביה דילמה דטבה לעבדולה אמר לו מה

הראיה שהביאור שמוציאים ממנו את המעות בעל כורחו ולא יכול להחזיק בהם נתנו חכמים עצה טובה שיקנה במאות קרקע כדי שיהיה הקרקע קיים לעולם ואלו המאות עתידים לקלות איך הכי טוב שיהיה קרקע הוא תמיד יאכל פירות מה הבעיה שלו אמר לה תנה תנה מוציאין ואת אמר דתב לעבדולה תנמר מוציאים מידו לשן בעל כוחו מוציא המעות ממנו אתה רוצה לפרש שזה רק עצה טובה נתנו לו חכמים הדר שלך הוא כמה דרב מנומי בר דרב נחומי אמר להו עוד פעם שלחו את הרעיה של רב יוסף אמר להוכי אמר

רב יוסף בר מנוי מי אמר רב נחמן זו אינה משנה לא נשתנתה בבית המדרש אי אפשר לסמוך עליה אין להביא ראיה לכלום מה היא טעמה אילמ משום דלהבו להוא מטלטלה שם הוא מטלטלה לכתובה לא משתעמדה אם משום דהבו להו מטלטלה שמעות אלו היו חייבים לאחיב ומטלטלים ומטלטלים לא משתעבדים לכתובה דילמ רבי מאיריד אמר מטלטל משתעבדי לכתובה אולי זה באמת משתעבד רבי רבי מאיר ככה דעתו וא משום ד אמר לה את לו בעל דברים דדי היבם אומר לאבמה אין את בעל הדברים שלי לא לביאתי אלא מאחי

ואין אני חייב לך כלום לכן לא לכן היא לא יכולה לצבוע ממנו את חובו דין מה רבי נתני תני רבי נתן אומר מנין אנישה בחברו מנה בחברו מחברו מנין שמוציאים לזה ונותנים לזה תמיד מרבנת תענה אשרם לא הנה מה אתה רוצה אולי משנה זה רבי רבי נתן שמעון היה חייב מנה לראובן ווי היה חייב לשמעון מנין שמוציאן לזה ונותנים לזה תמוד מר ונתן לאשרם לו מי שהקרן שייך לו אלא להשקח תנה דמחמיר תרי חומרה בכתובה אלא היא יקר רבי מאיר כרבי נתן הנה הסיבה שזה לא

משנה. לא מצינו תנא שמחמיך שני חומרות בכתובה. גם שאפשר גם שאפשר לקבו את הכתובה מתטלין וגם לקבותם הולכים מה יהיה איתי.

תודה רבה על הכל אבל רגע אתן להם קצת תונוק לאנטוקי. ככה הוא אומר נראה עוד מעט אלא להשכח דנה דמחמית חומרי בכתובה אלא היא כרבי מאיר שמתטילים משתעבדים לכתובה בה או כרבי נתן שאפשר לגדול את החום מי שלא לבה ממנו אז אם כך מוכר שלא קיבל ברט זו רבו אלא מאליו שנה אותה לכן לא סומכים עליה אמר רבה אם כן היינו דשמענ לאללה ביד אמר זו אינה משנה ולא ידענ מה היא לא הייתי יודע מה טעמו עכשיו הבנתי שאי אפשר תנה אחת שבמשנה אחת מחמיר טרי

חומרי לא שייך רשי רשי רשי דין מה רבי מאירי תנה תנ מוציאין דמש על כוחו אינה משנה לא נשת משנה זו בבית המדרש של חכמים ולא סכין עלה במדי רבי מאיר במתיתין דקטני גבי כספים ופלות לושי לקח קרקע ואפילו לא תפסה עלמה משע בדל כתובה אפילו כמנן קרבי מאיר וה מי הוא גבי מוציא נקה מן דפליק אם מקרקעינינו ולעולם משנה היא אלא לאכי אינה משנה וטועה היה מי ששנהה משוב דמצא אמר להבעל דברים דדיעת את ממך לא להביא תי אלא מאחי דילמה בהנמה לא טע לא

טע דרבי נתן אתם מוציאים מזה ונותנים זה לא לאשר השם לא לאשר הקרן לא אלא להכין המשנה וטענת ששנאה לפי דלא אשכחן תנה דעת לתרחובר בכתובה שהרי אם מדברי סופרים חדה דמת משתעבדלה ועוד וחדה דגביה לבעל חוב של מת מדרבי נתן אלא חדה מהנחמר אבל למתנה ביק רבי מאיר כרבי נתן וכדתרו לא קיבלה מרבו כן מאליו שנאה מי שסידר הבריתה ולא סמכינן עלה במיד ולאדן מה היא לא הייתי יודע טעם הדבר אמ אינה משנה יפה הגענו ההוא גברא זה ההוא גברא לומדים ביום בעזרת השם מסיימים

את הפרק בערב ראש השנה מתחילים צריך להביא חדש אה יש ערב ראש שנה אבל צריך עוד אחד מאיזה שע מה ב שנה באיזה ש שמונה לא אנחנו אנחנו לומדים בעולם לא כך אנחנו למדנו שים אנחנו למדנו שכבר שני דפים מתקדמים למדנו עכשיו למדנו כם של יום ראשון את השנים שמד אותו בשלוש הלכות כל יום יום בסדר אחר כך הגענו הלכה י סימן שטז הלכה י כל חיה ורמס שהם נושכים וממיתים ודאי שומע מי שממית בוודאי נהרגים בשבת אפילו אין רצין אחריו עכשיו זה כמו שאלתם הוא

שאר מזיקין כגון נחש אחרב במקום שאין ממיתים אם רצים אחריו מותר להורגן שומע אם רצים אחריו מותר ואם לא אסור אבל מותר לדורסם לפי טומו ואפילו במתכוון אין השם עצמו כאילו אינו מכוון תבין אתה הולך תיק דרוס אותו כאילו אתה לא מתכוון המותרך בטו לא ישבשב יא אז איפה שאני הולך איפה שיש מלא נמלים אני לא צריך להתרגש עם זה זה מז זה מזיק עדיף שלא תלך זה מדברים על מזיקה מותר אה ש על המים ברצפה מותד אותה הולך כן לא ישב ברגליו רוק על גבי

קרקע משום משוו גומות אבל מותר לדורסו לפי טומו שאינו מתכוון למרח אולי שבות גומות ואף עלגד ממילא ממרח הוא לא מכוון שהרי משום מי סותן מותר חייב העוב שברשותו מותר לצודן אה כלומר מה זהחייו ועושברשותו הם לא מורדים הנה אומר לך והוא שלא ימרדו כן אומר הם לא בורחים ממנו לא הם נכנסים בין כל החדרים לכל המקומות אבל אם הם מורדין אסור לטובסם אפילו בחצר אם החצר גדול שאם לא גדלו בין בני אדם היו צריכים מצודה ויש כן אפילו בחצר עם החצר גדול שהם לא גדלו

בין בני אדם היו צריכים מצודה גם זה אסור כלומר לפעמים חצר זה גדול והוא לא יכול לצוד אותו אותם בחד צריך כזה גדול בכל זאת אסור לסגור לתפוס אותם אגב יש אומרים דעסוד צוד חיה ועוף שברשותו ואם צדן פטור אבל פרה וסוס בכל שכן שא חייב עוב שמרדו אם צדן חייב חטאת וכן עיקר חתולה דינה כשה חייב עשו תפסה בשבת ככה הנה הבן איש חי אומר אם נכנסה החתולה לחדר דר אסור לסגור את הפתח היום יש חתולות בית שימן שיז דין קשירה ועניבה עוד שלוש כן

הקושר קשר קיימה והוא מעשה אומן חייו כגון קשר הגמלים קשר הספנים זה קשר על קשר וקשרי יצועות מנעל וסדן שקורשים הרצענים בשעת השיעתן וכן כל כך יוצא בזה הוא לא הוא לא פתח את זה זה לא עשוי לפתוח לפתוח כן נכון הרב עובד אבל הקושך קשר של קימה ואין לו מעשה אומן פטור ויש חוקים שסביר עלכל קשר של קימה אפילו של אדיות חייבים עליו ויש אומרים שכל קשר שאין עשוי להתיר באותו יום הנה עצמו מקרה עמד יום השבוע של קיימה ויש מכירים לומר דעת שבעה ימים

הנה ולא מקרה של קיימה וקשר שאינו של קיימה זה ארוך ההלכה הזאת ואינו משאומן מותר לקושרו לכתחילה וכן הילן נתלתו מותר כצד נפסקה לו רצועה וקשרה ונפסק החבל וקשרו או שקשר חבלי חבל בדלי שקשרן הבהמה הרי זה פטור לכן קודם כל כך יוצא באלו הקשרים שהם מעשה אומן וכל אדם מעשה אדיות כל אדם קושר אותה לקיימה כל קשר שאינו של קיימה אם כושרו קשר אומן הרי זה אסור צורך מצווה כגון שקושר למדוד אחד משיעורי התורה מותר לקשור קשר שאין של קיימה ויש אומרים יש להיזהר שלא

להתיר שום קשר שהוא שני קשרים זה אגב זה דין לנו בכין איזה מקרה קשר של אומן אפילו בשאנו של קימה דחושרו וואו הדין עתירו לכן נוהגים בכל מקום נראה דמקום צערה אין לחו שמותר להתילו לפעמים אדם צריך נוכיות קשור מותר לאנו אלא אסור דרבנן איסור דרבנן כל צער לא אסור דין שני קשרים זה על זה אני קשר שני דברים ביחד אבל אם עשה קשר בראש אחד של חוט משיכה דינו כשני קשרים אתה רואה זה קשר שקיימה כמו שושים בסוסית ב נשמתו לו רצועות מנעל וסנדל או

שנזמן רוב הרגל מותר להחזיר הרצועות למקומם ובלבד שלא יקשור ודווקא ש יכול להחזירו בלא תורח אבל אם צריך תורח לזה אסור חיישינן שם קשור ג מתירין בצו מקשר שקשרו כובש שאין לו קשר של קיימה אבל הם פותחים אותו מחדש אתם מתחקן מנה הוא אפילו כבר נפתח רק שחזר הו אומן כשרות פרעה ביחד כדר שהאומנים נוסעים ולכן אסור לנתק או לחתוך זוג של מנעלים התפורים יחד כדרך שהמני נוסיג התפירה אינה של קמה גם זה גם את זה הביא בן איש חי דין חילוק בתפירה בין של קיימה

שאין קיימה ויש מתירים בתפילה שאין של קיימה ואין להתר בפני עם הארץ זה דעיגנו דחנו גם שש כן כן כן. טוב, יש לנו שלוש ימים אנחנו צריכים שבת ושני ימים של ראש השנה. אז כבר פעמיים עשינו עוד פעם אחת.

זוהר דף 61 אנחנו אף עלג ישראל מגנו אתה קודשברך שתקח בניו תקדים בבקנישת וקר ואמר שובו בנים שובבים רפה משובדכם תראה מנד רוחה כדי קדשברך הוא אמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואניק ואין אישח תחזמן על משכנך שרה במיד ויקרא אל משה וידבר אדוני אל מועמור דבר אדוני אליוז ישראל כמה משכנה אוהל מועד חוב התקיים בידיו עוד דבר השם אלה מועדמור מה יאמר לה מן מועד מזכ מועד זה משיקה חקיים בקיומ קורבן השם לך קורבני דגן על כל דחק זה בוחה עד זה פגעו בו ינוכב

אז ב אמר לה לאנה לאנה להכין יומדן אני מאוד עייף לא אכלתי פיקונמה ויבולה שלא נסה שכחו דקי דמיה חותי ושתו מני וטבו פתח ואמר יקרא לל משה אח א זהירה אמ בגר בשלמו מהמה אלא במשכנחה גד שמולקח קדישה שכינתה שלמדך ונוקבה אדם שתנוש האנוש אדם שלמודך ונוקבה חנוקבה תפתע וידבר אדוני אל מעדמור וגן ככה לבזעירה שבר ורך לאבותינו הקדושים ועם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוס דוד שלמה יברך ושמו מצור כל הקהל הקדוש כדעל מה יברך אתחון זכי אתון בבריאות בשמחה וישועה אורך ימים דשניים ורעננים

בריאים ושמחים וישועות גדולות בכל העניינים כן יהי רצון ונאמר אמן חנניה בן הקשיה אומר צא הקדוש ברוך הוא שיהיה לכולם שבת שמחה לא לשכוח נחבר חזק את השבת. שבת האחרונה של השבת מעלה כל השבתות. כל טוב לכולם. בעזרת השם ערב ראש השנה יום ראשון השיעור בשנה.

לב,