📖 הדף היומי מסכת חולין דף קיט📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יד אלול תשפו

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יד אלול [כחכוח] תשפו הנה שבועיים יש לנו עוד נשאר לנו לחודש אלול הנה השבת שבת כי תבוא שבת הבאה ניצבים ואז אחר כך זה ראש השנה יום הדין הגדול והנורא שבת אחריה ולכן שבועיים עבר שבועיים נשאר צריך איך אנחנו מצליחים בעזרת השם שבעזרת האלו פשועתו נזכה בדין נזכה ללכת בדרכי השם וננצל את הימים החשובים הלנו שנשאר לנו לא אם זה בתפילות, במצוות, במעשים טובים, בלימוד תורה, אז בעזרת השם צריך להשתדל מאוד מאוד על הדברים הללו. שנזכה בהם בעזרת השם. השנה יכול ראש השנה בשבת ויש נוהגים שהם לא אוכלים דגים בראש שנה מלשון דאגה.

יש אוכלים מלשון נפר ונרבה כדגים אבל כשאכל בשבת אז אוכלים דג. למה השבת אי אפשר לעזור בלייד ואז שהשם יסיר מאיתנו את הדאגות או יאכל שר דינים שאסור כל הדינים מורבי לא היה אוכל דגים בראש שנה אבל שח בשבת אז אנחנו אוכלים דג >> [כחכוח] >> מה שנוהגים ל אומרים שנהיה לראש >> ולא לזנב אכן האשכנזים אומרים את זה על דג הם עושים ראש של דג וממלאים אותו בגדג דפיש ואוכלים לו אנחנו אומרים על ראש כבש אבל האשכנזים >> כן אה כן בשביל אלו של יצחק

אבל בראש דג למה מה מיוחד דווקא בדג הדג הוא תמיד שט קדימה הוא לא יכול ללכת רוורס ללכת אחורה הוא לא יכול משונה משאר בעלי חיים שאר בעלי חיים יכולים ללכת אחורה הדג אין לו אחורה רק קדימה גם שר בעלי חיים הם יכולים להפנות את ה את הראש שלהם לחלק האחורי של הגוף. למשל תרנגול. תרנגולת אם היא הולכת לאחור הראש שלה לנקות או כלב אבל דג כל הזמן הראש לפנים וה אז לכן אומרים שנהיה לרוז ולא לזנה מה פירוש שכל הזמן נהיה נשקועים בעבודת השם חנאה

אל תחשוב מה שעבר מה שעבר עין לא להביד לאחור לשקוע במחשבות העבר שלא ליפול לעצבות למראה שחורה תסתכל מכאן לאבא אז צריך לעשות חשבון נפש אבל בעיקר של התקדמות להגיד טוב עכשיו נתקדם זה ככה צריך לעשות גם יש עוד דבר גדול הדג יש אחריו [כחכוח] רצים לפעמים הדג הגדול הוא רץ אחרי הדג הקטן נבלוע אותו מה הוא אוכל האוכל שלו זה החברים שלו הוא רץ אחרי הדגים הקטנים לאכול הוא רעב מה עושה הקדוש ברוך הוא הוא חושב זה זה זה הקדוש ברוך הוא מזמין לו דק

שבא עם הפנים שלו אליו ואז הוא בולע אותו דרך הראש, לא בולע אותו דרך הזנב אוי ואבוי אם הדג יקרע יתבלע את הדג מהזנב הוא יקרע לו את כל הבטן לכן נושא הקדוש ברוך הוא חסד גדול וכשהוא צריך לאכול הוא חושב שהוא חודף אחרי זה חושב לאכול את זה הקדוש ברוך הוא מזמין לו דרך כח חר שיברע אותו דווקא מהראש שהוא לא חס ושלום יקרע לו הבטן אז העניין הוא שנהיה לראש ולא לזנב תמיד נחשוב הראש זה רוחניות הגוף זה גשמיות תמיד צריך לחשוב על הרוחניות

לא על הגשמיות חושב חושב בסוף השכורים מבינה לו מה צריך לו יהיה לו אבל לא מה שהוא רודף שוא יתן לו אומר הלב שמחה מיגול אומר כתוב בתלמיד ירושלמי הגמרא מספרת על רבי יוחנן ורש לקיש נכנסו לחמי טבריה נתרחץ כשנכנסו פגשו איזה עני ביקש צדקה אמרו לו שימתין עד שירצאו מן המחץ הם נכנסים למחץ ימתין יצאו הם עכשיו לא יכולים לתת לו הם יצאו יביאו לו אחר שיצאו ראו שהעני הזה מת אמר לו רבי יוחנן אמרו רבי יוחנן ורשלקיש אם לא זכינו להתעסק בו בחייו לתת

לו צדקה נתעסק בו במותו בוא נעשה לו טהרה קבורה תפל בו התחילו לפשוט לו את הבגדים גילו מה זה עשיר?

יש לו בבטן חגורות מלאות כסף. [נחירות בוז] אמרו מה? זה מה שאמר רבי עבור. צריכים אנו להחזיק טובה לרמאין שילולי הרמאין היה אחד טובע צדקה מן האדם ולא נותן לו מיד נענש.

>> [נחירות בוז] >> עכשיו זה לא אתה יודע אדם שאחר נכנס למרחץ ויוצא ויה רואה אותו מתייאש אומר איך עשיתי דבר כזה איך לא נתתי לו אבל החכמים לא ככה הם היו חושבים אומרים בוא עכשיו קודם כל נתקדם הלאה נעשה מה שצריך עכשיו נעשה את המצוות שיש לנו ואז תגלה להם מן השמיים ואלה פלאות שבאמת הבן אדם הזה יש לו כסף לא צריך הוא היה יכול לקנות כל מה שהוא רוצה אין מה להצטער כן לפעמים בן אדם הוא מצטער ר לכן הולכים קדימה אל תחשוב הרבה

תמשיך זה דבר אמיתי [כחכוח] שאדם ימשיך ראינו גם כן אותו דבר אצל יהודה שהורידו אותו מגדולתו הוא הלך נשאה הוא אמר להם לאחר שהציע למכור את יוסף יצחק אבי יעקב איזה אבן עשה ויקרא את צמותיו סתכלה ממנו רוח הקודש אבא שלו לובשק האחים שלו מורידים אותו בגדלתו אומרים לו הכל בגללך למה הצעת למכור אותו אם היית אומר לנו להשיב אותו היינו משיבים אותו אדם כזה מניע לו יורד לעצמות למראה שחורה לא יודע מה לעשות עשות מה עשיתי? איך הצעתי דבר כזה? אבל מה עושה יהודה? הולך

להתחתן עכשיו הולך להתחתן ויהי באתי וירת יהודה מאדחה ויהיה את האיש הדולמי.

אבל זה מתאים לחתונה. כל המשפחה בצער. אלא יהודה בא ללמד אותנו אורחות מוסר. אסור לשכוח בעצרות.

צריך תמיד להתקדם נערים מעפר קומי מצווה ועוד תמשיך למה אם אדם הוא יהיה שקוע בצרות ב בבעיות כאלו אז הוא לא יכול פעם להתקדם הוא צריך תמיד להתרומם לא ש בפרט עכשיו אדם יצר הרע מה הוא עושה הוא פיקח מלך זקן וכסיד הוא כבר מולומד בניסיון שנים רבות [כחכוח] מה הוא עושה הוא בא לבן אדם אומר לו תשמע אתה יודע מה זה זה שום דבר תעשה כך תעשה ככה או שהוא בא לבן אדם אומר לו כבר עשית את כל העבירות שבעולם מי הסתכל עליך מי אותו

נותן לו מוריד אותו לשאול תחתית אותו לכן אדם אדם לא ישמע לו זה יצר הרע הוא יודע את העבודה לכן הקדוש ברוך הוא נתן לנו דברים גדולים שבתות שמחה זה זה דבר גדול >> ‏M אומר הרב זמיר כהן שכשהיה טבח ב בשמחת תורה שמה בקיבוצים אז הוא אומר שהייתה שמה יולדת אחת שבשבת הקודמת ילדה ועכשיו היא הייתה בבית שלה. מה מה הסיפור עם הילדת הזאת? היא התחילה א לשמור שבת לפני שנתיים אבל בעלה פחות. הם מתחזקים אבל השבת היא לא קשה לו.

מה הוא היה עושה? כל שבוע הם היו נוסעים עוזבים את הקיבוץ מתארכים בבני ברק ובתל אביב איזה קרובי משפחה וככה היו מקרבים אותם אבל השבת הזאת של צמחת תורה הם החליטו להיות בבית והם ירכו אצלהם איזה זוג למה האישה הייתה כן וקשר לה מאוד [כחכוח] מאוד אז הם נשבו בבית עכשיו בבוקר התחיל הטוח, היה להם למכבלים, תראה איך הם היו יודעים הכל, לאבד את הזמן, אין להם רשימות על הבית שלהם היו היה כתוב אף שבת הם לא עושים בבית הם היו כל שבת הולכים בשביל לשמור

שבת על הבית שלהם היה כתוב לא נכנסו אצלהם בכלל הם שומעים את הצעקות מסביב והכל סם לא נכנסו איך רשימות כאלה מפורטים זה פנה נכון שבת >> שבתכל כן כן היה עוד דבר גדול שמה >> היה על הרבה דברים היה אבל אחד תראה מה זה השבת בשם קראו לו יהודה הוא אברך בן ברקי הוא היה בשעה מאוחרת בכביש ירושלים תל אביב היה שמה איזה נהג צריך עזרה הוא עזר הוא עצר לו מה צריך אומר אין לי דלק נעצר באמצע אומר לו תשמע אני אצא לתחנת דלק

לך ג'כ שתוכל להמשיך תודה רבה לך מסע חזר הבינו בא לשלם לו אומר לו מה פתאום איזה זכות יש לי אומר לו תשמע כזה אדיבות אני מגיע מקיבוץ בערי, קיבוץ חילוני בעוטף עזה ו מאוד צונא דתיים אבל עכשיו מתברר לי שזה השינה הייתה בטעות איזה יופי איך התיידעת איתי איך עשית אחר כמה ימים הרבי יהודה הזה מתקשר אליו מה שלומך איך אתה אומר תשמע אני רוצה לספר לך איזה זה סיפור קצר לשבת שיהיה לך משהו בשביל הבת שלך הקטנה וסיפר לו סיפור יפה וככה מדי פעם

היה מתקשר אליו ככה היה להם קשר כל שבת מביא לו איזה סיפור שיספר למשפחה אומר בחודש אלול תשפג בא הקיבוצני כזה ליהודה אומר לו תגיד לי את האמת איך אתם אתם שורדים את השבת כל הזמן תקועים בבית בלי טלפון בלי תקשורת אסור לכם לצאת לטיולים לבית הסוהר עונש שבת >> אומר לו זה עונג שבת הפוך אנחנו נחים כל העולם הסוער מתחברים למשפחה עשירה סעודת שבת אומר לו תשמע בוא תשתי שבת ותהיה שמח. [כחכוח] אומר לה, אתה תהיה שמח מאוד, נפ נפנק אותך. אז הוא בסוף מתי

הוא בא אליו בשבת הזאת שהיה את הפיגוע החליט לבוא אליו בשבת הזאת וגם אותו זמן הוא הזמין גם את אבא שלו שלא יכל היה גר בסדרות גם הזמין אותו אותו היו שרים וזה כל הבתים פה ופה הלך ו והם באו אצלו לשבת ניצלו ראית זה פלא גדול ושם אמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת פלא פלאות לקבל פני שבת עכשיו [כחכוח] דבר גדול שאדם יקבל עליו את השבתות נשאר לנו שני שבתות למה בשביל שהערוך לנר אומר שהשבת שרשב ש כבר ראש השנה שגזרו גזרות טובות

וישועות גדולות רואים איך הוא עשה את השבתות אז הוא גוזרים עליו גזרות טובות ככה זה הולך אדם שמשתדל על השבת אז כבר מעכשיו להכין את השבת מה אדם קונה לשבת כל הדברים מאיר את הד את הדגים את ה בשר כל הדברים הכל שיהיה מוכן את הקוקוריק אומרים שהרדבז [כחכוח] הגיע לגיל קנה וסבבה היה רבאסלוק אומר חלה באיזה מחלה קשה היה סובל ו רואה שעולה נשמתו למעלה שם ממתינים לו דיינים הוא היה זקן הדין ברור לחלוטין אומר הרבז נגזר עליו למות ולהחזיר נשמתי לעליונים אלא אמרו לו

אתה יכול לסנגר על עצמך יש לך איזה סינגור אמרתי להם בימים האלה אני שוקד פירוש לשסש ירושלמי כידוע הנ לקבוד הבית דין למעלה אין אין הרבה פירושים נש ירושלמי זה תרומה גדולה לעולם הישיבות נו נו זה לא צריך יש מספיק תלמידי חכמים נסיים את הפירוש תמשיך מה מה העדמה שלך אני עוזר לעלמנות לעיתומים גם לא תמיד נוכל למצוא עוד גבאים.

אומר כבר חזרתי בעיה מה אני אגיד להם? אומר נזכרתי שאני ואשתי תמיד כבר מיום חמישי בלילה מצחצחים את הבית עד יום שישי בבוקר. כל הבית נקי, הכל מוכן לשבת. המאכלים על הפלטות, כולנו מוכנים אותו.

כשעכשיו יהיה שבת, אנחנו כבר יש לנו שבת. אז אומר, אמרו לו, אם ככה זה המעשים שלך, מוסיפים לך 20 שנה על זה. על מה? על מה שהוא מכין שבת מוקדם.

תר לך מה זה מעלת השבת להכין אותה רבז כותב את זה בהקדמתו אז הוא סיים כבר את הפירוש שלל ירושלמי עלה לארץ ישראל התגורר בצבת הקים שמה ישיבה של 150 בחור ואז מסר את נפשו אחרי 20 שנה כל זה למה זכות השבת שבת אדם לא יעזוב את השכה יעשה אותו דבר הרמה היה אחד מהגדולים עד כדי כך המלאך שהיה מדבר עם המגיד לבית יוסף אמר לבית יוסף אתה צריך להזד להזדרז בחיבור שלך שולחן ערוך שיש עוד גדול בדור בבניעת פולין שהוא יכול להשיג אותך ואז הרמ

חיבר את החיבור שלו על ה בית יוסף מה זה נקרא בדק מה >> תורת הבית >> דרכי משה אז אומרים איך זכה הרמה לאבא שלו איך זכה לבן כזה אומר הייתה לו חנות בדים והיה לו מנהג בערב שבת נגיד בשעה 11 יום שישי סוגר את החנות והיא מה אין בא יום אחד איזה זה איזה עשיר אכל לעשות עסקה גדולה לקנות ממנו בדים ומאחר את הזמן אומר לו עצור לא עשינו שום עסקה היה לו בעיה זה הרבה כסף אמר [נחירות בוז] לו לא אין אין בעיה עמד

בניסיון אמר לו לך [כחכוח] לא מוכן אומר בסכר זה כבוד השבת שקיבל אותו מוקדם נתנו לו את הבן הרמה ‏No. היה רב של צפת רב שמחה הכהן קפלן אז הוא היה אה מתארח כשהיה בחוץ לארץ בישיבה היה כל בעל בית לוקח אצלו לבית איזה בחור שמה הוא אוחז שם הוא יושן אז הוא היה אצל איזה משפחה שהיה להם רק בן אחד והוא שומע הבעל הוא היה צריך לנסוע לאיזה מקום קרוב להביא איזה משהו זה היה ערב שבת אומרת לו תשמע לא כדאי לנסוע אם אתה נוסע

תיזהר תבוא בזמן תבוא בזמן מתקשרת אליו תבוא בזמן מפחדת אומר לה הגברת למה את כל כך בלחץ אז מה יכול להיות הוא יבוא בזמן זה סיפר עלו את הבן שאתה רואה אותו לא היה לה ילדים שנים בסוף בא לבן אחד והוא חולה כל הרופאים לא נותנו סיים לחיות היה לוכחו בלב והם היו אצל אחר כך אצל אחד הפרופסורים הגדולים יש אותה לגמרי אומר תוך חצי שנה הולך אין לו כוח מצר לה היא אמרו לה תבוא לרדין לחפץ חיים בא אצל החפץ חיים אמר אין מה לעשות

דבר אחד אני יכול להגיד לכם אם תקבלו שבת שעה אחת בצהריים כבר כל הבית מוכן והכל טוב לכבוד שבת הבן שלכם ינצל והוא יהיה בריא ככה ישר קיבלו עליהם וככה היו עושים שבתות הבן משהו אחר. לקחו אותו ל לרופא לבדיקות אומר זה לא זה תביא את הבן זה לא זה אומר אדוני אין לי עוד ילד יש לי רק בן אחד לא לא תביא את הבן זה לא זה בריא לחלוטין הוא לא היה אף פעם חולה נשתדל על השבת. כל הגזרות מתבטלות אם אדם מכין שבת, עושה

שבת, משתדל על השבת, נעשה את זה.

פידה >> אהמה תפילה >> איזה תפילה אחרת >> אה חצי הג >> כן זה אותו דבר לא אמרתי לא צריך להגיד יענך השם ביום צרה נאמר מי מורך נוצה עוון ועובר על פשע שחלתו לא יחזיק עד הפק שוב ברחמנו כבש עוונותנו שום תן יעקב חסד אברהם אשר נשבעת אבותינו ממי קדם י רצון לפניך אדוני אלוהבותנו תעשה למען שמך הגדול במילוא שעולה מספר סגש שם הקדוש עקב במילא שעולה מספר קסה מזים לנו בשפע וטובה חיים שלום 13 מכות של 13 תכו תכנה דעת קדשה שרים מתגלים באבא

ואמאק המקים של המוע שלהם כל יום החודש הזה שהוא חודש אלול אנה אדוני נותן בים דרך חיני בדרך מנו את הדרך הטוב אשר נכב את המעשה אשר עשה לעבודתך סקי בדרך טובים דרך חיים דרך שלום דרך הקודש שלנו מצה טובה מפניך עוזרנו חנצח יהי רצון פניך שפע שלום טובה וברכה וחיים טובים מתוקנים חמים משוע [כחכוח] פרנסה טובה חקלה ורוח והצלה משמך הגדול במילו משמך הקדוש עקב במילו שול מספר דרך לנו אנחנו עבדך לקבל השפע הטוב לגופנו נפשנו בשני שמות הקדושים מספר דרך אנה אדונימה זכות עבדך

אליה הנביא זכור לטוב ש מספר שמו במספר דרך מהניסות הקדוש הנקרא יוסף חיים תשפיע עלינו שלום חנינה וטובה וברכה וחנו חוכמה בנדעת חיינו חיים ארוכים טובים מתוקנים תשפע לנו שפע חוכמה ובינה וד שפע טובה וברכה שפע פרנסה טובה כנ זכר נמען הודרי על פי ד מלך השם שבר דרך על אדוני למען הבטח השם אברהם אנוכי מגן ש מספרחת דרך תשפיע עלינו אנחנו עבדך שבע גאולה ישועה וחירות שפע חן וחצי רחמים כור השפע של הבדה משרך שפע לנו אנחנו אד על אדוני חוננו הקדושים שבע שמות שמספר

דרך שלם שפע טובה וברכה חים שלום שמות הוויה ושני שמות עקב >> שם שול מספר דרך حسين וכי יעשה הנסי נדבה עולה שלמים נדבה לאדוני ופתח לו את השער הפונה קדים ועשה את עולתו ואין שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וזכח את השער אחרצתו כבש בין שנתו תמים תעשה עולה ליום לאדוני בבוקר בבוקר תעשה עשה אותו ומנחה תעשה עליו בבוקר בבוקר ששיטה יפה משמן שליטה הנה לרוס את הסולת מנחה דוני חוקות עולם תמיד ויעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולה תמיד כ אמר

אדוני אלוהים כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה חוזתה מי בנחלה וכיתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו והיית לו עד שנתת דרור ושבת לנשיא אך נחלתו בניו להם תהיה ולא יקח הנשיא מנחלת העם להוון מאחוזתם מאחוזת מחזותו לא ינחיל את בניו למען אשר לא יפורסו עמי איש מאחוזתו ויביאני במבוא אשר על כתף השער אלא לשחות הקודש לשחות הקודש ואל הכהנים אפונון צפונה והנה ש מקום ברכתיים ויאמר אלי זה המקום אשר בשלו שמה כהנים את השם ואת החטן אשר יופו את המנעל בי חזר החיצונה

לקדש את העם [נחירות בוז] ויוציאני אלך חצרח תונה ויעביר אל בעד מקצועי מקצועי החצר והנה חצר במקצוע חצר חצר מקצוע חצר בארבעת מקצועות אחד חצרות כטורות 40 אורך 30 רוחמיד על ארבעתם מהוקצעות ותור סביב בהם סביב לארבעתם מבשלות עשוי מתחת הטירות סביב ויאמר אליי אלה בית המב מבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זהח העם [שיעול][כחכוח] >> עד כאן >> שניות קודם משנת צדקה אה משה כמה היו לא נשמת יוסף בן סר רפאל בן ג'מיילה גילה בתאוס רבי רחמים בן ג'מיילה >> עמוס חמוץ בן פורטונה

יעקב בן וקטוריה יונתן בן חנה רבי שאול בן פה אמא שלמה בן חבי >> יעל בת >> חנה >> שלמה בן חבי >> שלמה בן חביבה >> אברהם בן בת >> בת >> שמחה בת אסתר בן סביך >> אה אליעזר בן סביך בן גאולה >> עזרא בן גאולה בתחנה >> ליאל בת חנה >> זנג הכהן >> אליהו זנגי הכהן >> סביב >> בן סביבחא >> משה בן רוזה >> יוסף בן בן תופחה >> יוסף בן טופחה >> יוסף בן >> יוסף >> בן שמחה >> מחסל

מסודי >> פרת בישראל בן >> בישראל בן חווה >> אהרון בן רבקה >> בנפש יונה בן רבקה >> יונה בן רבקה >> יונה בן רבקה בן ציון בן אסתר >> מוציא בן אסתר בןמה >> דן בן ארימה >> אסתר בת חנה >> אסתר בת חנה ציו יוסף >> רבצור יוסף בכנינה >> שאול בן פיבי >> בועז בן חיה בצלי >> בחיה בצלימה בת זורג >> סרח בתיה >> משה בן זוהרה בשר אמרנו >> גמר שנהמר >> כן בה שב เ רבי משה מחדש את המלך ראש

השנה อือ כן >> אנחנו משנה ט פרק כ"ז משנה טדין שהוא טמא מדרש לטמטומ ישב עליו זב ועשהו וילון מסך כל מי שיושב ועשה בו מעשה גזר אותו קצת תיקן אותו קצת כדי לבטל טומאת מדרש טהור מן המדרש אבל בכל זאת לא טמא מגע מדרש למה נגע בסדין המדרש נגע אבילון יש ליו תורת כלי אז הוא מקבל במגע לא מדרש אבל כן מקבל אמר רבי יוסי בחיזה מדרש נגע זה אלא אם כן נגע בו זהב אז טמא מגע מגע עזב בבילון הזה מכוח טומאת מדרש הייתה

בתחילה זה לא יכול להגיד בזה הוא נהיה טמא אלא כשהיה הסד ד נמ במדרס אבל עכשיו תלו אותו בטור וילון אבל נגע בו נשתאר בו מגע עזב תענתה לפי רב יוסף גם זה בט י שלושה על שלושה שנחילק טהור מן המדרס שלושה טפחים על שלושה טפחים שאומרים שלוש זה צבעות אומרים שלושה זה טפחים אז אין בו טאור מן המדרש אבל טמא מגע מדרש זה כלי אמר רבי יוסף איזה מדרש נגע זה אותו שאלה אלא אם כן נגע בו הזהב טמא מגע הזהב עכשיו עכשיו אמרנו עוד

משנה למה יש לנו שבת? שלושה שלושה בגד שיש בו שלושה טפחים מה שלושה טבחים באשפות אבל הוא מוטל בזבל אז הוא בטל מתורת בגד לא מקבל טומאה אין אם כן יש בו שתי מעלות וצורר מלח שישם וגם חזק שיכול לצעור בו מלח בריא וחזק בבית אבל בגד שלושה שלושה נמצא בבית די לו קבל טומאה באחד משתי המעלות או בריא או צורר מלח במכמה מלח יהיה צורר בו רבע קו חצי ליטר זה רבי יהודה אומר בדקה חכמים אומרים בגסה אלונו מתכוונים להקל רבי שמעון אומר שווים שלושה

על שלושה והשפות ושלוש על שלוש בבית. הגענו יב תפילת בית המדרש שבי אדוני תמיד ממני בלמות שהמיעוד קודשברך שכינתה חילוך חימור חימוד חיל השם אותיות כ שם כל ישראל כן מצד השמ תורה כמו ש כתוב תורה נשמות נחתוח ליוצרנו ולעשות רצבור עלינו זה עלינו היא רצה לפניך אדוני פבי קל עיני נפלאות מתך אדוני ברכ אתדוני רבותיי, לפתוח היום [‏צחוק] דף קיט. קידושת יום טוב.

שמעתי שהסיום מסכת תהיה בשבת. שבת ישובה ערב כיפור מה נעשה זה מסכת חולין זה יש בזה הרבה עבודה >> אולי נעשה את זה בסוכות על הסוכה >> תתחיל לבלבל במוחצ >> לפתוח דף קיט אולי נלך איך קיח עמוד ב מהר איפה נראה תניה כבתה או לא בוא נראה רב רב >> קצת טיפה אחרי זה שמה צריך >> של משה אתה איתנו >> כן כן כן אין ידר אין >> אמרב אין יד לפחות מכזית ואין שומר לפחות מכפול אתם יודעים אתמול למדנו ש אם יש בשר כבצה

הוא מעביר טומאה הלאה אבל פחות מכזה >> כזית זה לנבלה כבצה >> זה לטומאת אוכלים להעביר את הטומאה הלאה אבל מה לפעמים יש לו כזית בשר אבל יש לו יד יש לזה יד לבשר עצם שהוא בזה הוא תופס את מחזיק את הבשר העצם הזה או העור שהוא שומר אותו זה זה מצטרף לחשבון ולכן >> היד לא היד מר היד היא רק באווירה אבל כשיש עור >> ששומר אז זה מצטרף והיד היא מעבירה אז עכשיו אומר הר הרב אמר רב אין יד לפחות מכזית כלומר אם יש

לך אם יש לך לכל הפחות כתזית מאכל קל על העצם הזה שהוא יד אז הוא יכול להעביר טומאה אם לא אין יד שיעביר טומאה פחות מכז לא נקרא יד אם יש חצי כזית בשר עם יד והם ביחד בכבצה הכל יהיה כבצה >> זה לא מועיד נגעת טומאה ביד כמה שעיקר המאכל >> אין לו אין לו כזית אז זה לא חשוב להיות ביחד יד >> הכל הכל טהור כזה קליפה >> אבל עדיין >> כזהפה >> כן כן אין אבל עדיין נוהג בו דין שומר אם הוא יותר

מכפול כמו שהגמרא תגיד ואין שומר לפחות מכפול לעניין צירוף לעניין הוצאת טומאה להכנסתה למאכל כששור פחות מקודל פול למשל עצם יש בו מוח אם הוא פחות מפול מגודל שיעור פול הכותנית של פול אז אז זה לא אין בו שום דבר זה לא נקרא שומר ולא מצטרף שום דבר אבל אם יש לנו נגיד עור ויש בו גודל פול והלך >> זה מצטרף >> לקבצה וזה ככה יעביר [כחכוח] את הטומא עד פה זה טוב בשר זה לא כפול >> פול בשר בטח >> זה לא כפול אלא כפו

>> כפול איפה >> כן אמרתי פול פול לא טוב >> אני שואל את עצמי צריך להגיד כפול >> כן לא כפול לא יודע הרב יגיד לכ אני אמרתי כפול לא אומר כיפול זה כפול כפול אומר תגיד כפול כפול כפול זה טוב תמיד יותר טוב נשמע עוד יותר >> עוד >> לא חשבתי כפול קפו >> ואין שומר לפחות מכפול מאכל מאכל שהוא פחות מגודל פול כמו עצם אמרנו כבר הלאה זה אתמול לא למדנו כל זה ורבי יוחנן אומר יש יד פחות מכזית כן יש יד וזה מעביר

כן טומאה יש יד לא צריך שיהיה דווקא כזית ויש שומר לפחות מכפול אבל בוודאי שאין יד לפחות מכפול אבל יש שומר לפחות מכפול מטבעי פחות >> כן >> יד פחות עם כזה >> כי אם לא כן היה שונה אותם יחד יש יד ויש שומר לפחות מכפון רשי >> רשי אבל יש בראשונים שחלקו על זה אבל זה רש"י אומר מטבעי יש ברייתה שכתוב בית עצמות ועל אש לחזאי זתים והכניס השם לבית ראשי השניים לבית והבית מעיל עליהן הבית טמא זה בשר מת. יש שני עצמות של אדם

מת. עליהם צריך שיהיה לכל פחות כזית שיטמא בבית.

עכשיו אין כזית. יש שני חצאי זתים שני עצמות >> על שני עצמות של מת ועליהם שני חצאי זתים. ומה הוא? מה הוא מבשר המת.

אבל לא הכניס את החצאי זתים והכניס ראשיהם את ראשי עצמות שאין עליהם בשר לבית. את הידיים >> רק את הידיים אבל לא את איפה מקום העצמות והבית מעיל עליהן על העצמות זהו לא על הבשר וכתוב בבריתה הבית טמאכו >> אבל תמיד אני יודע שעצם בלא בשר היא לא מטמאה באוהל אבל פה מטמא למה שהוא יד לבשר והמע מעיל עליו כמו מעיל על הבשר. זה מי אומר לנו את זה? הבריתא.

יהודה בן הכוסה אומר משום רבי מא יעקב איך שני [כחכוח] עצמות מצטרפים לכזית? הניים היה עצם אחד שבראשו אחד היה כזית בשר >> אז יש לדשר ויביאו טוב הבית. אבל בכל עצם אין כזית בשר לא ייתכן שי יד פחות מכזית שתי עצמות זה טוב עכשיו עכשיו הגמרא רוצה לבאר את השאלה ורב הי במים מוקים לה איך רב יפרש את הבריתא [כחכוח] שלא יהיה אחד מן התנאים חלוק עליו הלא רב אמר אין יד פחות מכזית ואין שומר פחות מכפול. בוא נראה איך יפרש את זה.

היא ביד כאשר רשה היא מפרשה בריתה מדברת שהצבות משמשות יד לבשר. וכגון שבעצם אין אז זה אין מוח אבל יש בו בשר בראשו אחד אז כאשר רשע. למה ברשע של הבריתני כתוב שהבית טמא? אז מוכרח שיש יד לפחות מכזית, לא כמו שאתה אמרת.

אי בשומר, אם יפרש את הבריתה בשומר, בעצמות, מה זה שומר? זה עצמות שיש בהם מוח. זה גם נקרא שומר. והכניש שני ראי הריקנים לבית.

אתה אומר לי בטמא הבית מני שיש שומר לחצי זית והשומר מוציא ומכניס את הטומאה. אפילו שהטומ עצמה לא נכנסה לבעית כשספה איך רב תהיה כלומר כאשר בשפה על רב איך תהיה בזר יהודה בן הכוסה הרי לדעת רב יש שומר לפחות מכזית נמצא בכל אופן אחד אתה רואה אז למה אחד מהנאים לא הולך איתו למה זה לא ילך איתו יודע בן אמר גם שיש פחות בשומר >> הוא אמר בשומר שני עצמות הוא אומר איך שני עצמות >> איך זה טהור ה צריך להות >> מה אמר יהודה

בן שני עצמות מצטרפים לכזית >> הוא אמר שטהור הבית >> אף אחד לא ילך אין הבית לא טמא אבל לפי דבריו היה צריך להיות הבית טמא >> לפי רב >> כי יש שומר טוב אולי הוא דיבר הוא יודע בן שיש עץ שיש בשר ההוא דיבר על השומר >> או זה או זה אם יש בשר אז קשיר >> טור >> הבית אין בו כתומה >> זה לא נקרא טמא >> שזה יהיה בשר >> כן בשר הוא היה מטמא בשר אם זהות אז >> אז כאן שסיפה >>

ויש אומר אונה הגמרא היא בת אמא שומ בשומר היית אמא ביד איך תרצה תוכל לפרש לפי רב שמדבר אתה בריתה בשומר אם תרצה נוכל לפרש שמדובר ביד מה איך אם הייתי שנפרש את הבריתה לרב ביד אם הייתה ביד והוא דאמר כי יהודה בן קוסה הוא סובר ברב שתהיהר את הבית למה אין יד לפחות מכזית אז זה טוב אז הוא כשמור יהודה בן >> נכון זה טהור >> טהור הבית והיא בית אמא בשומר הופן מפרש שומר והוא דאמר כתנה קמה סובר רב כתנקמה שתמא את הבית למה

יש שומר לפחות מכזית אמת מת זה טוב מה היה בעיה בכלל מעיקרה מה היה בעיה מעיקרה אין אין באמת אין בעיה רק הגמרא רוצה לפרש כי לא שייך פה בעיה >> קודם הביסורות כוחות רבי יוחנן אמר יפרש את הבריתה כולה ביד והוא דאמר כתנה כמה יפה רבי [כחכוח] מי זה >> רבי יוחנן >> אמר יש יד לפחותזה >> אז הוא אמר כמו תנקמה תשמה אה רבי יוחנן חנק על רב והוא אומר שיש ית פחות מכזית תעשמע רבי יהודה אומר קולית שיש אני רוצה להביא ראיה לזה

תה שמה רבי יהודה אומר פולית שיש עליה כזית בשר גוררת כולה לטומאה כן אם קולית זה עצם העליונה שבירך הבהמה נקראת קולית יש עליה כזית בשר ורואד אותה חתיכת בשר את כל הקולית לטומאה כלומר שאם יהיה קבצה מהבשר ונגע השרץ בקולית נטמע הכל אבל כביצה חזר בשר עם העצם העצב עם העצב מה זה תוכל >> עם העץ משכנות >> כן תומת תוכלין זה שיש יש עליה כזית בשר, גוררת את הקולית כולה לטומה. שאם היה >> כבצה מהבשר ונגע השרץ בקולית כבצא. >> ואז נגע השרץ בכולית,

נטמע הכל.

איפה היה אוכלין? זה הבשר לא >> הבשר [כחכוח] זה כזה אין דברים >> בכולי כמה מתארים בק >> קולית זה כמו יד של הבשר בלי שיעור הוא לא נותן על כזה אותה לטומרים אומרים >> מה זה כולה לטומה מה קרה כולה כל הכולית מה זה העצם >> לא אם נגע שרץ בקולית [‏צחוק] >> שרץ בקולית נתמ >> הכל כן >> העצם >> גם העצם למה לאז >> זה יד כמו יד הטומה >> הכולית הוא גם יד וגם שומר כי בדרך כלל שמה מוח לכן הוא גורר

את הכל שנגע שרץ בקולית הכל נצמע אחרים אומרים אפילו אין עליה אלא אין עליה בשר כשיעור שאתה אמרת אלא כפול גוררת כולה לטומאה את כל הקולית >> וראב הי במים מוקים לה איך מפרש את הבריתה היא ביד אם מפרש שמדבר שחקודית משמשת יד לבשר כשפה למה בספר שלה כתוב דעת אחרים שתמו אפילו אין אלא כפול בשר לדעת רב אין יד לפחות מכזית אז איך יפרש היא בשומר שאם יפרש לרב שבר הייתה דבר שהקולית שומר כאשר אישה שאמר רבי יהודה שנגרג את הקולית לטומאה אם היה כזית

בשר נשמע אם היה פחות מכזית לא הרב אמר אין שומר לפחות מכפול משמע אם היה כפול יש שומר וזה העצם הזאתי כמו שומר של הקולית >> זה בסדר נכון >> תרצת הגמרא היא בתמה ביד והוא דאמה כרבי יהודה אם תרצה לפרש לך את הבריתה לפי פיר ביד שזה יד והוא דאמר לבאר מספר הרב כרבי יהודה ש שטימשה היה כזית בשר ובתימה ושומר לפי רב שהייתה הקולית שומר לבשר ואז כאחרים והרב שהוא סובר כמו אחרים שילטמו את השומר כשהוא כפול כפול ורבי יוחנן אמר אמר [נחירות בוז]

כולה בשומר והוא דאמר כאחרים אז שואלת הגמרא אחרים הכפול כאמרי >> אמרו שתמעו אפילו כשלא היה בא אל כפול רבי יוחנן אמר שיש שומר גם לפחות מכפול אומר לא באמת אפילו ששומר גם לפחות מכפול אלא הוא הדין אם היה ברון מכפול ואלה דתנה דתנה אדם תנמה שעורה כעראינו נמ שיעורה אבל לא אמר כזית אמר גם כפול >> אמרבדיקמד בשומר סכינן דקטני קולית כולית שמאמינה >> הקולית אם תמיד משמרת שומר למה סתם קולית זה עצם הירך אוכוכוך שיש בה מוחין >> זה המוח של אמר המוח של

עצ >> אתמ נהיה קוצות מוח >> אומר תנפח בה והיא תצא >> אחר כך לא אבל חותחים פותחים אותה פותחים עושים לאז >> פותחים אותה >> לא הבנתי הקולות ש שלמה בפנים >> חותחים את זה עם הסור >> ואז שם את זה בצ'ו >> איתמה הנה מביא לך שמצאנו מחלוקת בדעת אחרים. רבי יוחנא אמר זהו שיעור. רבי יוחנן אמר אין זה שיעור.

מה שאמרו אחרים אפילו אין עליה אלא כפול. זה שיעור בדווקא כי פחות מכפול אין שומר כמו רב. ורבי יוחנן אמר אין זה אין זה שיעור שקובע על השומע. למאמרו שיעור הזה אפילו פחות.

הגמרא שואלת מהקטני כפול כתוב כפול מה סתם תפסו את השיעור הזה אומר לו הידי תתנה דכאמרת תנה כמה שורה שיעורה כאמרינו נמשי שיעורה אותו דבר למעלה כמה שנקת רבי יהודה שיעור גם הם עברו שיעור אבל אפילו פחות טע שמה רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשלפול >> עכשיו זה פול ממש >> הוא מטמא בשל כותנית פני שרוצה במשמישין >> כתוב במסכת עורכצין שרבי אלעזר בן עזריה מתאר בשל פול שומר של פול זה השומר עצמו אתה יודע פולים הם באים בתרמילים כאלה בשרביטין >> הפולים גדלים בהם אז

הפולים גסים הם לא צריכים לשומר למה מה נוח למשמש בהן עצמן בעצמן לקרן לכן אין שומר זה מכניס מוציא ומצטרף כשאר שומרים >> זה הפול שאנחנו מכירים >> כן למה לא >> זה פולים גסים >> לא צריך לשומר הפולים זה לא טיפה קטנה במים >> הוא יודע הוא יודע זה ארוך >> כמו אפונה אפונה >> בסדר זה ע מה אבל לא צריך אותם אתה מבין >> השרבטים שהפולים גדלים בהם >> השרבית זה השומר >> הם פולים גסים לא צריך לשומר >> לכן לא אין שומר מכניס

אותו ומוציא >> לא משף כוונה אם יש פול פחות מהשיעור לא מצטרף השומר הזה הוא מטמא בשל אבל בכל זאת במה הוא מטמא בשומר של קותנית מפני שרוצה במשמישן הם דקים אי אפשר ל >> לאסוף אותם >> אז הוא רוצה שיהיה באותם שרביתים כדי שיוכל לאסוף אותם למשמשן על ידי השרביתים מיד הוא לוקח 10 יש לו בשרית 10 מי לוקח 10 אחד אז נידון כשומר אז בתחילה המשנה אמרה שרבית שריקנו טהור ככה כתוב שמה במשנה בעוקצין שרבית שריקנו טהור הוא לא רוצה מה זה משמשל מה

זה זה או שומר >> שומר >> זה רוצה לתפוס אותם אז טעיתי בדיבור אבל אני חושב שזה שומע כן למה >> הוא לא צריך את זה שומע אתה שומע בפול זה גדול הוא לא צריך לאסוף אותם בטור שיהיה בשרבית שלו >> למה מה הם גדולים הוא אוסף אותם מיד אבל אבל אפונין זה >> מתפזרים מתפזרים >> זה יד עוד פעם מסביר יד >> זה לא יד זה נקרא שומר >> שומר זה שמור שמחים או משהו כזה >> לא נכון אבל זה ככה הפירוש ככה אני מבין

מפרש >> רשי אומר אין צריכים שומר דנו נוח למשל נקרן >> נקרן זה הכוונה לנקות אותם >> לסוף אותם >> זה כמו שאני אומר לך לסוף נקרה זה לא לסוף >> זה לאסוף אותם >> סוף מתוך הלכלוך הכוונה אתה לא צריך את את השרבית כדי למנוע ממנו את הלכלוך הוא מופחד מאוד >> לא משנה מה זה העיקר לקחת אותם לא צריך את השרבית ואילו בגרגרים קטנים אתה צריך עכשיו שמה כתוב במשנה שרבית שריקנו טהור שיר בו גרגיר אחד טמא אתה רואה שגם בשרבית שאין בו רק

גרגיר אחד שהוא פחות מכפול יש לו דין שומר גם בפחות מכפול לא כמו שאמר רב >> זה הקושיה מובנת תרצת את הגמרא כדימר רבחה ברבה בכולחה ומשום יד לא משום שומר >> כתב שרבית לא הכוונה שנגעה הטומאה בתרמיד שבתוכו גרגירי הקותנית והוא טמא משום שומע אלא נגעה אטומה בקלח שמחוברים כל התרמילים אתה מבין זה קלח שמחוברים בו השרביתים האלה זה יד >> והוא לא שומר אלא יד אחנמה בקורחה הוא משום יד אז לכן זה יהיה מובן >> מה ש למה בשל קותנית טמא כיוון שהכלח אך

זה יד לכמות אוכל חשובה. השרביטין יחד הם יותר מכזית. ובמים ממשמישן מה שאמר תנקמה רוצה במשמישן זה אי אפשר לפרש משמוש. לא מדובר על השומר אלא בתשמישן מלשון שימוש שמטלטלין באותו קרח.

לכן זה יהיה יותר קל להשתמש בהם, להחזיק את כולם. זה תשמיש לאוכל. תשמע דתנ דבר ישמעאל על כל זרע זרוע. דרשו חכמים כדרך שבני אדם מוציאין חיטה בקליפתה, סורה בקליפתה, עדשים בקליפתן.

הנה. אז זה שאלה אתה רואה שמקום שומר מצטרף להשלים לשיעור טומאה יש ראיה ששומר >> פחות פול >> זה פחות מכפול שהרי אפילו לעדשה שקטנה מפול שייך בשומר אומר לו בריה שנה עדשה זה בריאה שלמה והיא לא חלק ממאכל גדול אז כיוון שהיא לא חלק ממאכל גדול אז שייך בשומר אפילו שהיא קטנה >> בפול אבל רב מה שאמר רב שאין שומר לפחות מכפול זה חצי פול זה מאכל שאין צורתו המקורית שלמה >> זה פולים שבורים שבורים >> או בשר בשיעור חצי פול ואורו עליו משלימו לקבצה

וזה אמר רב לו אבל אם זה ממש גרגיר שלם >> אז זה כן >> לפי הירושלמי גרגיר רשות בערך לא שהיה תהפוך דף מאיר >> בערבי פי >> לא באי רב או שעיה שני שומרים מה שהצטרפו >> הנה זה כמו שאמרנו למעלה יש להם אוכל בתוכם לשומרים והאם הצטרפו לשיעור כבצה באיזה אופן הספק מה איך ידע במה מדובר שאתה אומר הצטרפו הנהמה בזה על גב אם אפשר יש [כחכוח] הספק שהיו שני השומרים זה אחד על השני זה על גבק שומע על גבי שומר יש דין כזה

שומע על גבי שומר יש כתוב בפסוק שומע על גבי שומר גבוהים גבוה מעל גבוה גבוהים עליהם >> גבוה מעל גבוה >> גבוה כן >> כהלת פר >> רשי הראשון במשנה אומר בשם הסתפת למה >> כהלת פרק ד לא לא >> היה עדיין דבר כזה שומר על גבי שומר איך ידמה הילמה בזה על גבנו >> היה לנו ברימון >> אה הפתמה והרימון הנץ נכון >> אם נפרש הספק שהיו שני השוברים זה על גזה על גבק שומר על גבי שומר קיים דין כזה כשהוא על גב שומר אחר

והתנן שנינו במשנה רבי יהודה אומר שלוש קליפות בבוסן פנימית אותה שכבה לבנה ראויה לאכילה בין שלמה בין כדורה מצטרפת בין אם הייתה שלמה בין אם הייתה היה בנקב מצרפת עם הבשר להצלים לשיעור לקבל טומאה אמצעית קליפה אמצעית >> היא לא נקראת שומר היא נקראת בשר >> כן אמצעית שלמה מצטרפת כדורה מצרפת. למה? >> היא לא שומרת.

כשהיא נקובה וחתוכה היא לא שומרת. חיצונה הדקה שהיא נופלת מאליה כ אתה ממש בבשר אז היא יורדת. בקח ומבקך טהורה ששומר על אז אתה רואה שומר על גבי שומר לא נחשב שומר. אתה רואה שמפורש במשנה אין שומר על גבי שומר.

אז אומר ודאי לא בזה נסתפק רב שעיה. זה נקרא שומר על גבי שומר. קליפת הבצל קליפה נקומה זה לא שומר ולא גבה על שומר. על זה הוא קורא שומר על גבי שומר.

ריבונו של עולם >> לפני שהוא מתייבש הוא שומר אחרי זה מתייבש. לא זה השאלה עכשיו זה השאלה >> כן מאיק שומר על גבי שומר >> יש פה שלוש קליפות >> תנן רבי יהודה אומר שלוש קליפות בבשר אז אתה רואה >> לא נחשב לא מצטרף >> למה >> אין שומר גבי שומר >> אתה רואה שאין שומר גבי שומר על אלא אמר רב שעיה שומר אוכל שחילקו כם בעיניה שהיה כשהיה אוכל שביחד עם שומרו היה מגיע לשיעור כבסה הבנת את האוכל ביחד עם השומר היה מגיע לשביצה ומה

עשה חי לכל שניים האם כיוון דאב לא מגין ההי והי לא מגין ההי לא מצטרפת דמק כמהד מגין אדידה והם מגין עדידה מצרפין הבנת מה שהיה פה אומר אוכל שחילקו קם בעיר היה אוכל שביחד עם השומר היה מגיע לשיעור כבסה מה הוא עשה חילק אותו לשניים עכשיו פה יש חצי קל פה יש חצי קל זה שומר על החצי הזה שומר על החצי הזה אבל הוא לא שומר על השני כמה שעכשיו חילק אותו אז שומר על זה לא שומר על זה כדאה היא לא מגין ההי והיא

לא מגין ההי לא מצטרפת השומר של החצי האחד לא מגינה לחצי השני אז לא םמול יש לי משהו כי רק ביחד יש להם שיעור או דין מקדה מגן עדידה מאחר שכל אחד מגיע על אותו חלק שלו מע שניהם שומרים לכן מצרפים [כחכוח] רואים על העצמות שתמות שומרים >> שתי העצמות מצפה זה מגן על שלוש זה מגן שלוש מצטרף תה שמה [כחכוח] >> רבי אלעזר בן עזריה נכון פה מתאר בשל פול >> רבי עזריה רבי אלעזר בן עזריה מתאר בשל פולפה אומרים פול אומרים פול פול ושומר

של פול למה הפולים גסים והם לא מצטרפים לשומר נוח למשמש בהן עצמם בין הנקרן ומטמא בן של קותנית פני שרוצה במשמ במשמישן הם דקים אי אפשר לנקרם רוצה שהם יהיו באותם השרבית שיוכל למשמש בהם על ידי השרבית שלא יתערב בהם פסולת אז אתה רואה שגם שניים ושלושה שורביתין מצריפים לקבצה עם האוכל עם האוכלים שבהם למה בשרבית אחד אין כבצה מוכרח ששניים שומרים מצטרפין אז שני אוכלים כבצה אז הנה ראיה שכן אמר רוחה ברבה בכולחה ומשום יד כמו סיפרנו למעלה מה שכתב התנה שרבית לא כוונה שנגעה

טומה בתרמיד אלא בשרבית אלא בקלח שמחברים אליו כל התרמידים וזה לא שומר אלא ובמים במשמש >> איךשמ >> אומר לפי זה מה שאמר התנא שוצא במשמישן אי אפשר לפרש משמוש שימוש שמטלטלים אותן קלח ולכן זה יד לא שומע >> אז זהו אין ראיה תשמע דתנ רבי ישמעאל דבר רבי ישמעאל על כל זרע זרוע כדרך [נחירות בוז] שבני אדם מוציאין חיטה בקליפתה ושרה בקליפתה ועדשים בקליפתן אתה רואה החיטים ספין אם שומרים לקבצה שני שוברים מצרפין אז הוא הדין לאוכל שחילקו כדאמרח ברבה בכולחה משום יד אכן בשדרה

ומשום שומר >> בכולך משום יד כל אחד אשר בית דין גם פה נפרש שמדובר זה שדרה של חיטה כלומר שיבולת שלמה שגרעיני החיתין עדיין קבועים בה והשיבול קולת היא שומר היא שומר אחד לכל החיטים כולם צריכים זה לזה שאם יפלו >> אחד יפול כולם יפו אז כולם יפלו אחריו ולכן מצרפין יחד ככה זה הולך בחיטים אחד יורד הכל יורד של החיצה שמתקשים שמתקשים בזה הכל נופל >> לכן מצרפים יחד כל חיטה והשומר כל אחת זקוקה לה גם נשמירת חברתה >> אבל איך קו זה ככה צריך

לעשות >> בסדר אז לא מה זה >> אז זה כן שומר אחד שומר הוא יפול גם הוא יפול שומר הוא שומר על כולם >> משנה מהעלייתה צריך לתת את הייתה אז יש שאלה אחרת זה למה אמרנו ששומר אחד דכולן אני השורה עליונה של החיתים מובנת צריכות שיהיה שורות עתן קיימות שאם נשרה העליונה נשרת גם למטה >> זה מובן שזה שומע אבל >> אלא תיתה מה יצריך לעליתה התחתונות למה הם צריכים את העליונות יכולות הן להתקיים גם בליי העליונות למה צרפו שומרי העליונות עם החידים התחתו לא

מדובר פה בחדרה >> חיטים צפופות בשורה אחת >> הזקוקות לכל אחת החברתה שני >> אז הגמרא אומרת אם בחדר דרתה מיקר כבצה אוכלן בחדרה איך ייתכן שחיטים יצמחו יחד באותו שורה שיש שיעור כבסע כן יש דבר כזה שנכנסו לארץ >> בחיטי דשמעון בן שטח >> היה בימי התנה שמעון החיטים גדולות כשיעור כליות של שור הגדול >> ראית את זה בסמחן היה בדרך התורה >> בסמחן שהיה חיטים גדולות >> הנה אומר לך של חי שמעון בן שתה אשתדתית לאחי >> חדמ בחיטה גם באחת חיטה יש שיעורבי

>> לא צריך לפרש מדובר בשיבולת >> אלא אפילו חיטה אחת בקליפתה >> שהיה שניה בשור כבסה זהב זה אב ואם התרמין זה כבצה >> גופה אה זהדשים >> כן עדשים זה גדול היה כדנרי זהב הם צבע זהב היו בשמה כן באנג'לו איזה אנג'לו אתה מבסוט רבי השם עוד גופם שני עצמות מה שלמדנו למעלה ואז שנחץ איזהטים והכניס שאין שיניים לבית את העצמות שהיו עליהם לא על הבשר והבית מהעניין ההן הבית טמא אפילו שעצם בלא בשר לא מטמא באוהן כאן זה כן מטמא למה זה יד לבשר

ומעיל על מעיל על הבשר יהודה בן נקוסה אומר משום רבי יעקב איך שני הצמון צטרפו את זה כזית אני חי נכנס עצם אחד שיש בראשו כבשר בסדר כזית אמר לרשקיש לא שנו אלא עצם דבי יד מה שאמרנו בבריתה להביא את הטומ לבית אפילו נכנס בשר מת לבית אלא מדובר עצם אלא עצם דהבי יד כנס העצם שהיה יד לבשר אבל נמה לא היד זה שערה שהייתה מחוברת הבשר המת נחשבת מיד רבי יהודה אומר אפילו נמש רבי יהודה אומר אפילו נימי הבי היד >> ביוחנן צעיתי >> ביוחנן

אמר אפילו נימי הו הי >> מה הסערה >> לפעמים חזקה >> תלוי שערות של מי אתה מבין של איזה מת לא כל אחד את רבי יוחנן רש לקיש עור שנבלת בהמה שיש עליו כזית בשר נוגע >> בציץ היוצא ממנו רצוע ציב ציבח בשר >> היוצא ממנו >> מאותו הבשר ואין בו כזית בשר חובר את היא לכזית בשר ר ובסערה הנה גם תראה בסערה שכנגדו כנגד הבשר טמא מהב משום יד אתה רואה למה טמא משום יד אז אם הוא כדברי רבי יוחנן שלצערה יש דין יד אומרת

לא משום שומר ומעיק שומר על גב שומר כבר אמרנו למעלה שאין דין שומר על גב שומר עכשיו שערה על >> היא לא מחוברת בבשר אלא בעור אז היא שומר על גבי שומר כלומר יש עור ויש על זה שכבת צערות אומר לא >> אומרת הגמרא חלולי מחלל >> אפילו שהיא מחוברת לעור מחלחלת ויורדת עד לבשר >> אה כן לא הבשר זה יש נקב איך גודל בעור יש נקב איך גודל השערות הרב קלב של המזוזה מצד אחרות צד אחד אתה רואה אפילו את הנקודות הלבן הבשר >> מתקיף

לרב אחר בר יעקב אלא מעט התפילין הכי טבינן הבן כדת מונקה אם אתה רואה שרה מחלחל זה לא שלם >> אם נאמר שהשרה מחלחלת מצ שהעור הוא לא חלק אלא מנוקב אומר השתמתיתה עד אמר במערבה נקב שידיה עובר עליו אינו נקב >> אתה מבין זה כל נקב ש לא מרגישים אותו >> יש נק זה דק מן הדג לא מרגישים אותו >> שיש נקב במקום לקרש אותו אכפת לו דוה סות סות ס בסדר >> והיא בתימה >> כולה משום יעד אומר המשנה כולה עוסקת שהטומאה משום יד

ואם תקשב מה ששרק שערה זה לא יד [נחירות בוז] כדאי אמר רבי אלעה ב הכוונה במלא שבין המלאים אחר המ בנימה שבין הנימין הרבה אז גם זה >> רגע מה מה במלא >> יש הרבה שער >> במלאי שבין המלאים >> ש >> החנמה נימה בנימה שבין הנימין מחזיקה >> אבל מה זה שמה בני בין המלים זה חוזר זקן של >> הזקן עליון של השיבורת אז גם פה בינימה בין הנימין >> אז גם נכון אז זה נחשב לישומר השיערה היא לא מת >> אומר לו יש הרבה

שעריש הרבה שערות >> יש א כן קבוצה של שערות >> נימ דסחרי כן זה נקרא נימי ואיך תמר דרב אלעה >> אה מלאה שבשיבולים הנה איך אומרים מלא שבשיבולים השערות שבראש השיבולים מטמאין ומטמאין ואינם מצרפין מטמאין כלומר מאחרים מקבלים טומאה ומטמאין את האחרים ואינם מצטרפים שם שהוא לטומאה למה הם יד ולא שומר מלא למה יחזה אוחזים בו למה מועיל אמר בראה במלא שבין המלאים שאוחז בכל המלאים לא באחת לשנה אחרינה אמרלה אחינמ מסתברה משום שומר דיסקדר בשום יד נמה אחד מהחזה נוסח אחר למחלוקת של רבי

יוחנן ורש לקיש באמת סובר רש לקיש גם הרבה בשערות זה לא יד ומה ש מה שגשה רבי יוחנן מהמשנה והשיב לורש לקיש זה משום שומר יש הוכחה לתשובה [כחכוח] שלו חנמי מסברה משום שומר סקדת משום יעד נמא אחד מהחזה שמרה >> כן על זה אונה רבי יוחנן כדי אמר רבי ילעה במלי שבין המלאין חנמה בנימה שבין הנמין זה שומר >> לא עכשיו זה הוא מבין בן נוסח אחרת המלוקת שרבי יוחנן רשנקיש שבאמת סובר רש לקיש שגם הרבה בשעות זה לא יד >> ביקשה לו רבי יוחנן

מהמשנה >> שזה כן יד עכשיו ראינו אור שיש עליו כזהח שזה שומר >> כן ושיבו רבי ארשלקיש לא הכוונה של המשנה שמטמא מדין יד אלא משום שומר ומביא הוכחה לזה זה החינמים [נחירות בוז] סתבר זה משום שומר זה משום שומר דיסקד משום יד נמ אחד מהחזה מסתבר אם תרצה לומר שזה משום יעד למה למה ראויה בכלל נמה אחת אם ימשוך את הבשר תטל שנימה על זה ענה לו רבי יוחנן זה לא ראיה אחת זה לא ראיה ניתן לומר כדי אמר בלילה מלאי במלאי שבין המלאים חנמ

בנימה שבין הנימין אז עוד פעם אני יכול לפרש משום יד לכן אמרו בגמרא ואיך היתמר דרבי אלא ה אה דתנאי המלי שבשיבודים מטמעין ומטמאין והם מצטרפים מלא למה יחסה אמר רבי אלא במלי שבין המלאים >> זה והיא קדמתנלה המתניטין העור והרוטב. כן, כבוד הרב, זה לא קשה, אבל צריך סבלנות. כן, ברוך השם.

גם היום שישי בסדר, מתחיל להתקשר. לנו עוד טיפה עד הרוטב אנחנו בעצמות וכדמתין מה שאמרנו במשנה עובר והחפה עללצמות מצטרפין לתמ טומאת אוכלין אמר שקיש לא שנו אלא עצם דשומר אבל נמה לא הביה שומר זה ככה אמרנו [כחכוח] שערה היא לא שומר הנה אתה רואה שערה היא לא שומר למה אין שומר על גבי שומר ורבי יוחנן אמר אפילו נימנ מאבי השומר אמר רש לקיש אמר לרש לקיש לרבי יוחנן מאיקה שומר על גבי שומר אומר לו לא זה שומר לבד חילחולה מחלחל כמו שאמרנו למעלה השערה יורדת

עד הבשר מתקיף לה רווחה בא יעקב אל מעתה תפילין איך כתפינן אבא ענק כתיבתמה ולקע אומר לא ישתמת עד אמר במערבה כל נקב שדי עובר עליו אין לו נקב יפה את ורבי יוחנן רש לקיש שיש עליו כזית אור שנבלה שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממ ממנו בסערה מה זה רצועה של כן ובסערה שכנגד טמא מלב משום שומר >> אומר לא משום יד נמה >> נמה אחת למה חזיעה הרי אם ימשור את הבשר תתנש כדי אמר רבי אלעה במל שבין המלאים כן מי בנימה שבין

הנמין אז שייך שנתמן משום יד ואיך היתמר לרבי אלי אה לתנן המן שבשיבודים טמאים מטמאין מצרפין ומטמאין ואין מצרפין בלי למה חזה אמר רביעה במי שבין המלאים הרוטב מהרוטב >> אתה רואה זה היה כאן ראית מאיר זה כל זה למדנו למעלה בוא נראה אולי גם זה כך בסדר מ כל כל יום אוכל שלו כמת על החוס הם הביאו כבר גם אחריו А הופה זה ציון מה שאני לוקח את זה תודה רבה >> ו סימן רנד הלכה אם נתנו בשבת אפילו במזיד מה את הלחם הדביק אותו

בפורון מותר לו לרדוד קודם שיפה כדי שלא יבוא לידי איסור סכילה. אז דווקא לאותו אדם עצמו אבל אם ואומר ירצה להציל אותו לא >> לאחרים אסור לרדות בשבילו לא אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך >> אפילו אם עשה את זה בשוגג לא אומרים בטוח יש לפעמים אדם הוא טע והוא נשען אומר על ה על התנור והדליק אותו אה הם מכבות אותו ש >> אומר כתב באב שאדם שלחץ בשבת על כפתור ההפעלה של המחם או שר בישולי חשמל ואי אפשר להוציא מהכלי את התבשיל צריך לכבותו מיד

לפני שיתבשלו המים או התבשיל כל מקום צריך לעשות זו בשוני כלחריה לכן כשה לא התכוון כלה ללחוץ על הכפתור כגון שנשאר עליו בטעות שהרפאלו כמתעסק לא התירו לו לעבור בחיג על יסוד דרבנן של כיבוי בשינוי הבנתי מה התבש >> לא משו איזה משהו במחם באיזה תנור נשאר עליו בדי כוונהצת >> אי אפשר להוציא מחרב אמרח >> יכול לכבות את זה לא אם זה יעבורס דורית זהבנן סוג עוד חלק ז' בתנורים שלנו שאין להם רדי למה לא מדביקים בהם את הפת מותר להוציא יותר משלושות בסכין בשום

דבר שידחוף בו מכל כל מקום לא יוציא ברחת משום דמחזק עובדין דול >> לא ימלא אדם כדר עסיסיות מה זה עסיסיות אומר מיני כותניות הגדלות בארץ ישראל לא בבבל בבבל אין אותן לא ראיתי את זה מעשסיות בטורמיסין ויתן לתוך התנור ערב שבת מורח שך שדברים אלו אינם צריכים בישול רב ודעתו עלינו כלה לאלטל פני >> נכון לא לא לשלוק אותם במים פני כך אף על פי שלא נתבשלו כל על קר הרי אם כשר תבשיל שהתחיל להתבשל ולא נתבשל כל צורקו שאסור להשטותו והוא הדין לקריאה בקופח

>> ואם עשה כן אפילו בשוגג אסורים עד כדי שיעשו שומע פה מדובר שבשה זה פעם השביעית של ה >> אה יפה מה ט כיצא בו לאמלא חבית של מים יתן לתוך התנור ערב שבת עם חשה עם הסכן אסור לי למוצא שבת זה שיעשו מה זה זה היום אסור נגיד למשל את המחם מים ושם אותו על שבת והוא לבד עושה פה כתוב משמע שאסור כן יש חשש שמה יחט שיעלה את זה >> היום אין לנו אין לנו הכל גאשם >> אומר ברכות יוסף מותר לשים מערב שבת

מים צונינו לגבי פלטה כיוון שאין חשש חיטוי בפלטה במחם יש מה לא הביא פה אולי אני לא רואה >> מה מחשית רש כן על הקסר תמשיך עוד שני הלכות סימן רנ [כחכוח][שיעול] אין עושים מדורה מעצים סמוך לחשכה אלא אם כן יש מספיק זמן עד שיציד בהן האור בעניין שתיה שלהב את עולם מעליה בלא סיוע להוסיף עצים אחרים ואם הוא עץ יחידי צריך שיוכל זרו ברוב עוביו ברוב הקפו ואם ואם לאכה כל כך אסור לההנות בה בשבת גזרה שמיחד טבע ויניד העצים כדי שתעלה השלהבת שדלקהקשור יכול

להתחמם כנגדה בשבת להשתמש להורה בין אם הוא על גבי קרקע או על גבי המנורה אפילו היא מדברים שאין עושים בהם פטילה לשבת >> אז אין חשש ב' יש אוסרים ש אומרים שבפחמים אפילו לא אחז בהן האור אלא כל שהוא שרם בפני שהם דורים והולכים הם לא דואים כבר הכנת את הסימנים, צריך לסדר תמרים רוביה קרט סלקה >> קרעה מתוק תבוח בסוכר >> ראש כבש עוד מעט >> תאנה ראות >> ראות >> תאנה מהעניין תאנים >> מה יש בתאנים מה אומרים שנה כדבלה >> אה כדבלה זה

לא שמעתי פיצ ממנו >> לא תמיד [‏צחוק] כדאי דברים גם שוכר לא מתוקה כתבה שסוכר >> גם אתרוג >> פול פול היום למדנו על פול >> פול >> פול בשביל שיפלו בנו >> קוסקוס שישתכזכו שפוכ >> פעם אז מה אתם לא ידעתי שאתם אוכנים דמלה אני לא זכרתי אחרי שופר מה באשובה >> לא צריך לפני כןס לאות של אה לא מה לפני כן היה צריך אותו יש עושים מלכות בערב ראש השנה עכשיו צריך לפני ראש השנה שאדם יכפר על העוונות שלו וצריך לעשות פדיון נפש ולכפר

על העוונות לעשות תיקון זה טוב שאדם יעשה יום אחד תיקון עוונות יצום בערב ראש השנה עושים תיקון רחל אין תוקעים בערב ראש שנה לא ביום ולא בלילה אומר ירבה בצדקה בערב ראש השנה וטוב ליתן כסף עבור פדיון נפשו ונפש בניו ובנותיו לחכם שמחזיק ישיבה שיעשה עבור הפדיון ויחזור החכם ויעשה עוד פדיון בערב כיפור אחר כך בערב סוכות חלקם חכם תלמידי חכמים לעושה כן כותב ברמר הוא מופתח לו שישים שנתו גם ישתלו שיעור חלה עכשיו השנה זה יוצא בערב שבת אז מתי תיסו ביום שלישי נשג לאמ

דרכים להגיע קצת בערב ראש השנה יש לנו שיעור חלה כדי לקיים אני תקסג כדי לקיים א הפרשת חלה כן גם מנהג טוב לשלוח מנות חשובות, משמנים, ממתקים. מרוקאים לא נוהגים בזה.

צריך לטבול בערב השנה. אם חל ראש השנה בל שבת יכוון בתות שבת. ואחר כך בתפילות שבת. רגיל.

אחר כך ן לקבל הערת שבת ביום הזיכרון. כוונות שבת >> אוναגלך באר ראש השנה על הקברות הקבר צדיק על שמואל הנביא יכול עלו עכשיו באלו >> לא אבל אלך על קבר צדיק שיתפל שיהיה לו שנה טובה >> למשל כן למשל על קבר של שמואל הנביא לא פה שמואל הנביא קרוב אליך >> כן כן >> גם צריך להסתפר כן רק לא את הזקן >> כוחות הדינים אז בשמה אתה לובש לבן בגדל לבן אתה לובש >> לא בפירוש השנה מה זה קל קיטן קל >> זה מסורבן אה

אבל לא העיקר שמה גם אתה צריך מעיל אפילו >> גם זה טוב בימים האלה שאדם יכין את התפילה תפילה >> איך הוא מתפלל מה פירוש התפילה כל הסדר אה זכויות זכרונות שופרות כן אנחנו הכנו גם אתמול הכנו >> רמבם כן גם מצה יש כבר מצות כן נולד לי נכד אבן נולד לי נכד רות ילדה בן אתמול בלילה בת שלי רות אבל הברית יהיה ביום התיקון כבר הייתי עשו את זה בבוקר >> אה עשו את זה פה >> 24 דברים מעכבים את התשובה. בחילה ארבעה מהן עוון

גדול העושה מאחד מארבעתן אין הקדוש ברוך הוא מספיק בידו לעשות תשובה לפי גודל אתובלו אינמחתי את הרבים בכלל זה המעכב את הרבים מנעשות מצווה המתאחרו מדרך טובה לדרך רעה מסית ומדיח הרואה בינו בתרבות רעה ואינו מ מחה בידו היה מוחה בו היה פורש על עוון בכלל עוון זה שאפשר בידו למחוט באחרים בין רבים ואין יחידים והאומר אכתב והשוב בכלל זה אומר אכתב ביום הכיפורים מכפר זה עוון גדולח >> ומהם חמישה דברים נועלים דרכי התשובה מפני עושיה הפורש מן הציבור לפי שבזמן שיעשו תשובה ולא יהיה מהן

אינו זוכים מהן בזוכויות שעושים חולק על דברי חכמים לפי שמחלוקתו גורמת לו לפרוש מהן ואינו יודע דרכי התשובה המנעיג על המצוות כיוון שנתבזו בעיניו אינו רודף החלין ולא עושן ואם לא יעשה במה יזכה המבזר רבותיו לדוחפו לטורדו כיהושע כרגזי ומנצא שמטריד את עצמו אז שונא את התוכחות שהרי לא הניח לו דרך תשובה תוכה גורמת [כחכוח] חוזר בתשובה במה זכור תשכח ממרי מאיתם לא נתן לא נתן השם לכם לב עם נבל ולא חכם לכן שהיו הוכיח את ישראל אוי גוי חוטה ידע ש קונה מדעתי כי קשה

אתה ו >> מה זה מה זה >> גיד ברזל עורפך >> וגית ברזל עורפך צחה נחושה כן ציבהו האלה הוכיח לעטאים שנאמר כרב גרון תחסוך כל הנביאים הוכחו לישראל עד שחזרו בתשובה צריך להעמיד בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמיים מנעורב ואוהב להן שם הוכיח לרבנו חזר בתשובה וזה זה ששונא את התוכחות אינו בא למוכיח לא שומע דבריו בשביל כך יעמוד בחטותיו שהם בעיניו טוב אני לא רואה היום שיש מוכיחים יש דרשנים וזה אבל לבוא לבן אדם להגיד לו תשמע אתה טועה להגיד לו

את זה יפה אבל כמה אני לא מוכיח מה נעשה אז זוהר קטנה >> צריך להוכיח אותם חזק לא בסדר מרפת אותו אמר לי הבן אדם גם כיסרח אותו >> אבל חזק נראה מה נעשה כן לא פשוט אנחנו דף כ"ג כ"גועצ התורה הזה עוקים מדי אלוהיכם אלוהיך אלוהינו מרבי רבי אבם רבי יהודה מה דכתיב כי המקום אשר אתה עומד עליו על מד קודשו קודש ודאי דהיינו ארץ החיים שאתה עומד עליו עליו ודאי היינו בד מתה וכל שכן טעם רבי יוסי כתיב שבך ינ באר יצחק גורל שווה

יהושע הבאר דיצחק גורל אבנה דשווה יהושע ודשירתה סעדותה התירונה קורא מחי >> אני עכשיו בדף כד אמר רבי יצחק אחי ארבע עינון אמר לוודאי אבל גורל כתיב בסעדותה איך גורל מה זה הגורל הזה קורה שהפיל יהושע בארץ יצחק מנטי עבורי אין לי אלי העידה גורל נכתיב על פי הגורל תחלק את הארץ דבר אמר דה ליהודה ודע לבנימין וכן יכול אבנה לושע כתיב הנה האבן הזאת תיבנו ידי עידה וכיה שם בך לעין ותיבנתה השירה הזאת לפניו לעוד אז בישראל כתיב דבר משה דבר השירה הזאת עד טומם

חי סתכל מה הוא דברי את השירה הזאת מבעלה מה הוא עד טומם אלאז ממק בשמקדשה ביך מן כל מילין ומילה ומילה מובבים אותי מה >> כן מסכן >> כל מילה ממנה תקמי משהו קקמה יינו כתיב עד תומם רבי אבא אמר אין דברי השרה הזאת שירה הזאת בעלה מה היא קרמיזה אלא שירת שברוך אמר במדש אשרמו מכ שלמה כל הדני קים למה שבתשבת ממש שקודש ביחו אמר נו דף כט אדוני אלינו שת לפניך את כתב ש כאשר ציוית אותם ש כתוב אומר אדוני משה קח לך סמים

טח בן הסמים זכה בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נט שמים זכה בד בבד יהיה וי אומר אדוני משה קליך סמים תחוש בן הסמים זכה בד בבד יהיה יהיה בבדק זמן וימ יהיה בבק ויאמר יהיה בב הזשהו הזה עשית אותך ככת אשרך שמה קודש קודשים לכם עליו אחרון בבוקר בבוקר דרמיד לפני אדוני דורותיכם רבנן פתאום קצת קצד 368 מנה 365 כמני מותחמה מנה בכל יום חצתו ברוך ארב יום שלושה מרים שמה מכניס קודם גדול מהם זכר מת ש בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוות

כם הלכה חס זמנים הלוהן זה פסקית שלנו אלו הצורי ציפור ח בני מורח שפחת אומר אף כיפה אם נתן בה חס רבן שמעון שמקדש פני הכבוד תעני רבי נתן אומר שהוא שוח אומר הדך דך פני שהכל פטח חצה שני שבק אם כמד כשא בקבר עד שעות כבר אין ברור טוב של דבר אין אדם יכול לעב ש ככל זה עוד דבר שמנו אדוני אומר עליהם לאיש מנחה מעד צורי מעדמרס מזמרתכם בד צורים עד שחות לא פות שכנים ויאמר עליהם ישראל בנו כפזות עלסוקחו עלסוכ צורים פשק משה

חזק הפסחת זתם אדם והגעתם שכופת המזוזות אדם נוצפתח בגדל שתחפתח ולא יתן דברכם את הדבר הזה חבניך אדוני היה כי תבוא אל הארץ שרצכם כשם את העמודה הזאת כי מהעבודה הזאת לכם אמרתם זהפצח בני כל זמן טהור שעשה אתה וקנה גבייה כב תורה מיו שלישה קנים יוצאים צדה שלושה קנין עולם צדע אחד שלושה קנין עולם צדע השני שלושה גבים שוקנים אחד גבים שוק אחד כ שקצים המנורה כל מנורה אבעל גבים שקנים שני הקים ממנה טוב שני טוב שני הקשקנים היוצאים ממנה כפתורהם מן היו כולם זה

טור חשבעה מה ככה אמר זהב טהור כר זהב טהור עשה אותה ואת כליה שנגן החינו אשתי שאלה איך לרשום למה כיחותה גם קוראים ככה עם כן >> אדוניש אדונינו ננגן חי על בית אדוני אדוני להושעני גן אדוני מעשה מנורה >> [שיעול] >> ‏K תראה רביע עי בגמרא א >> א' ל הרב עילן זה בעין יש אל העין יש אלען דבר אלע >> כן איך כותבים את זה >> אלע א ע א >> אשום רגע א' ל א' י א ל עי זה הבר זה מילה אחת

זה השם של אחותה זה בסדר אחותה קוראים אילאי שם של אישה >> לאחות של אשתי קוראים אילאי לא משנה משנה >> זה טעות שקראו להליי זה לא טוב מה אכפת לנו >> אין בזה בעיה >> תודה רבה רבה איפה הייתי >> וזה מעשה מנורה >> יש לו עכשיו ברית זה מעשה המנורה מקשה זהב ירכה >> הפרחה מקשה גמר אשר אדוני משה כן עשה את המנורה ואומר משה נחמדני האיש כסף ויתן את הכפתח משה פתח ויאמר משה רחש משהו על עמוד בין המתים חיים ויאמר משהו עמוד

בין המתים מגפה של בטח נעצרה אני אשרך לבח צר בוקר זך אשר עוזך לבוק חסד מסגנוצר לי צר בנוך אשר אני אשר עוזך רנב חסדך כית מסחשיר צח בן גור שיר אלוהיםך אלוהים כולם ישמחו נהומים כיפים ארץ כנו אלוהינו הארץ ויעמוד פנחס ויפלצר המגפה נודו אלנו ענוכנו כל יושב סתר אצלך פע פחד שצ פה מצדך אשתך מי מצא תן לא תירת שערים בעלה עוז צופיה אני יופי תנו מפרד להות קבלתך היא רצה לפני גברנו החסכנס גד גופנו כשהמה חספרים השם ישראל מדברת שבחבותינו הקדושים משה רון

כל הקל הקדוש וד חיים טובים שמחים שנה טובה. >> אמן