📖 הדף היומי מסכת חולין דף קיח📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א הילולת הבן איש חי יג אלול תשפו

אם זה עובד אתה בודק >> כן בג שזה לא >> איזה בדיחה >> בוקר טוב לכולם היום היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יג אלול תש פו יומה דילולה של מורנו ורבנו הגאון הגדול מזכי הרבים הגדול ראש בני הגונה רבנו יוסף חיים בן רבי אליהו זכותו גן עלינו ועלייכם ועל כל בית ישראל אחנו בעל בן איש חי הפעליים קופסיאל שזכה להרבות תורה בעולם משהו לא רגיל אז זכותו יגן עלינו ועליכם והנה עכשיו אנחנו בעיצומו של חודש אלול ואתם יודעים שמורנו ורבנו בעל יוסף חיים הוא כל

חודש אלול היה הולך להתבודד בקבר חצח הנביא ושם בדרך הוא לא הרגיש גיש טוב הוא התייבש לא שתה מספיק והיה חום גדול והוא נפתח בדרך והוא בגיל 75 בערך זכותו יגן עלינו ועליכם >> כי הרב הוא נולד בכז מנחם אב תקצד והוא והוא נפטר והוא נפטר בשנת טרסת 75 שנה זכותו יגן עלינו ועליכם. קודם כל אני אגיד לכם דבר שאומר רבי יוסף חיים מבני הו ידע על מסכת ראש השנה שהביא לנו את זה הרב אישי. אז הוא אומר גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם. מקרעת.

אז אומר רבי יוסף חיים מה זה הלשון מקרעת? משמע זה קרעים הרבה קרעים קורעת אומר אני אסביר לכם את זה על פי משל אומר היה אבא אחד בנו עשה בעיות עוד הפעם עוד הפעם אבא שלו כעס עליו היה שמה איזה איזה קורה אדירה גדולה אומר אני נשבע שאת הקורה הזאת אני אזרוק עליך אוי אוי ואבוי אם זקורה כזאת זורק עליו זה הולך לאיבוד אחרי זה הנה חביב והבן חזר בתשובה עכשיו האבא לא יודע מה לעשות הוא אמר הוא נשבח שהוא זרוק עליו מה עשה אמר לו

האדמור מקרבין אמר לו תשמע תיקח את הקורה הזאת ותגזור אותה לגזרים תקרע אותה עוד קרע עוד קרע, עוד קרע ואז יהיה חתכות קטנות זרוק עליו סך הכל לאט לאט תזרוק עליו את כל הקורה הזאת אז זה שאומר גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו אתה מבין נותן עוד קצת עוד קצת עוד קצת עוד קצת וככה במקום אחר הוא כתב רבי יוסף חיים כמו אדם אדם אמר שלבן שלו היה סלע גדול אמר זרוק עליו את הסלע הזה מה עשה תחן אותו עולק חצץ וכל פעם שם לו טיפה אומר

ככה ש הקדוש ברוך הוא מה נעשה חטאנו אבינו פשענו אומר טוב אני כל פעם טיפה שלא תרגישו את זה אוהב אותנו הקדוש ברוך הוא נסגב לעיתות בצלה יש הרבה עיתות מקרה על גזדנו מחלקת אותה לחלקים לכן קרה זה אותיות עקר ושב ורפה לו בעזרת השם יהיה רפואה וישועה לכן זה זה ככה אמר ועוד דבר הוא מסביר רבי יוסף חיים הוא אומר ש כשהכל כל יעקב אין הידיים ידי עשו אז הגמרא אומרת מה פירוש הכל כל יעקב אין הידיים ידי עשו כאשר קולו של יעקב מצפצף בבתי

כנסיות ובתי מדרשות אז אין הידיים ידי עשו הידיים זה לא של עשו למה זכות התורה אבל בא רבי יוסף חיים אומר מה למה רבותינו תפסו כולו מצפצף בבתי כנסיות יגיד קולו בבתי כנסיות לומדים מתפללים מה זה מצפצף אומר רבי יוסף חיים ששפץ את ציפורים אף אחד לא מבין צפצף לא מבינים מה זה אתה שמעת רק יחידי סיגול לציון משה קוראים לו ציפציפ למה קוראים לו ציון בגלל שהוא אולי מבין שפת הציפול ככה מי מבין ציב צף צף לא מבינים אז אומר בסוף חיים אומר מה איזה

כוח מבטל את הידיים של עשו עושה אותם עפר [נחירות בוז] כוח לימוד התורה סודות התורה סודות התורה זוהר זה מבטל ולכן בזה רמז מצפצף למה אתה שומע אנשים לומדים סודות, אתה לא מבין מה הם אומרים. זון, אבא ואמא, דתי, חגת, אתה לא מבין מה הם אומרים. זה כמו שאתה שומע ציפורים מצפצפים.

אז הוא אומר, לכן אמר בזמן שקול של יעקב מצפצף. למה? זה שפה שאתה לא מבין. זה [כחכוח] זוהר הקדוש, זה סודות התורה, זה קורע את הכל.

זה מבטל את כל הבעיות. עכשיו אגיד לכם גם כן תמיד בפטירת רבי יוסף חיים הרבה פעמים הייתי מביא אתחם יצחק כדורי הצילי לבית שנעשה איזה משהו בשביל הישיבה שיהיה לי כסף לישיבה אז אה אז הוא היה כל פעם שהוא היה בא היה מספר סיפור קודם כל הוא מספר לי הרבה סיפורים הרבה רבי יוסף חיים הוא אמר לי שהוא ראה אותו והלכתי איתו ביחד להרבה דברים היה העיקר אני אגיד לכם כמה דברים קודם כל מה הוא היה מספר היה מספר שרבי יוסף חיים בעוד יוסף חי דירושים

מביא מעשה ש על רבי אברהם הנגר מביא אותו והוא היה אוהב הרב לספר את זה אומר שזה זה רבי אברהם נגר היה אישתם מביא את זה רבי יוסף חיים היה רבי אברהם נגר אשתם ירא שמיים מלאכתו הייתה נכתיה לא גאבתן לא הונאה לא תרמית וכל מה שהיה עושה היה אומר שיהיה כסף לכבוד שבת שיהיה לנו לעשות שבת המלכה כמו שצריך לכבד את השבת וגם יהיה כסף לתת את התלמידי חכמים לכבוד השבת אז הוא היה אומר והיה עושה הרבה צדקות גומל חסדים והיה היום אומר וישע עם

אשתו עם כל בן ביתו לשמחת נישואים נסו רחוק השאיר כל ממונה בתוך בבית באיזה קופסה אחת הוא היה עשיר גדול השכן שלו היה איש בלי יעל באותו כאין איש בביתו שאצל רבי אברהם פרץ את תוכו בגנב כל הממון מיד ברח ברח מהעיר ו כמה רחוק כמה ימים כששב רבי אברהם אל ביתו ראה כל מה שנעשה צטער על כך אומר איך נעשה לאנשים שבת איך ניתן להם איך נעשה צדקות טוב אומר השם השם השם יעשה טוב והנה אותו גנב היה בדרך לכפר לאיזה כפר אחד שמה זה

נקרא אנגדי אומר רבי יוסף חיים >> אנגדי כתוב להתמין שם את כל דינרי הזהב בדרך נפל בהתעלף איש לא ראה אותו מת הגנב מת השכן מחורת עבר שמה איזה איש מיושבי הכפר קוראים לו אפרים קראו לו אפרים האיש ולפתח לא אני לא סתם אומר כך כתוב אפרים אה פשוט קחת לי שהוא פה אפרים >> אז א ראה מה זה ראה שאיש מת קרא קבר לכבול אותו ואז הוא מצא שמה את צרות הזהב בכיסו. מה זה? ככ לקח כל הזהב הזה היה הקופסאות הכל לקח אצלו לבית

לבית שלו.

הנה בלילה חולם אפרים אומרים לו אל תיגע בבמון הזה הוא לא שלך. האיש הזה גנב אותו מיד איש נאמן והממון הזה ישוב לידי בעליו תעורר. אפרים אפרים גם היה איש צדיק על כן אמר לעצמו איך זה יכול להיות חלמות שבדברבבר אני לא גנבתי אני לא עשיתי הנה אפרים הלך לבקר את אביו ראה אביו נותן למות בדרך מסע צרורות הזובים היה קשה עליו בקני כובדם חשש ששדידו נכנס לאיזה גן ראה שמה איזה עץ עבוה חלול חלל והוא הלך לאבא שלו לטפל באבא שלו אמר איפה אני אקח

את זה איתי הכניס אותו בתוך עץ החלל הזה כל הצרוררות הזהובים כיסא את הפתח בחתיכת עץ גדולה המשיך אל בית אביו והנה הגיע שם אביו גוסס אחרי כמה רגעים מת אפרים התאבל עליו במי העבל בא רוח שערה מת סוחף הקר את הפילה את העצים אותו לילה גם שאפרים התבין בו את הזהובים הלך לאחר ששקטו הרוחות בא לשם איש עני לקחת עצים בין העצים לקח גם את אותו העץ שהיו בתוכו הצרורות [נחירות בוז] הביא את העץ לירושלים מכר מכר אותו לרבי אברהם הנגר רבי אברהם הנגר כן

רבי אברהם לקח את העץ גזר אותו לגזרים והנה הוא מוצא כל הצרות שלו שם הודה לקדוש ברוך הוא. תראה איך הקדוש [כחכוח] ברוך הוא החזיר לו.

שגמר אפרים את שבעת ימי אבן, שם אין הגן. ויה שהרוח אין שם. אותו הגן. אין נזכר בחלום שהמון לא שלו הבין שהחלום מתקיים במילואו.

חר מכן התקשה מאוד בפרנסתו. הלך מעיר לעיר עד שהגיע לירושלים, הגיע לביתו של רבי אברהם הנגר. אמרו לו זה עושה צדקות. שאל אותו אם זקוק או לעובד אחר שרבי אברהם עמד על טבו קיבל אותו לעבודה יום אחד סיפר רבי אברהם לאפרים את רוב חזדיו שלך הקדוש ברוך הוא איך גנבו לו את הכסף ואיך השם החזיר לו ואומר לו תגידי מה זה היה עץ חלון אומר כן אומר תדע לך שכל העושר הזה היה אצלי וסיפר לו שהוא מצא את הכסף והתמין אותם בעץ והיה לו חלום שלא

יהנה ממנו ושהוא לא חש לחלום אמר חלמות שבדבר אבל הנה רואה איך הכל התקיים רבי אברהם שמע את זה שמח על השגחתו יתברך אז תראה איך מהשמיים מי שהולך בדרך השם איך עילת העילות בסיבת הסיבות מסובב וזה רבי יוסף חיים הוא היה כל כך אוהב בשבת הם מי שיתסתכל רבי יוסף חיים סדר שלו למשל אדם יראה סדר שלו ביום חול עכשיו למשל אוכל של יום חול תראה כמה תפילות איך הוא אומר לבן אדם בכלל לפני שאתה הולך אתה אתה תלך קודם כלנוכיות תפנה את עצמך תעשה

וידוי ותתפלל על הפרנסה שלך ואיזה ואחר כך שאתה אוכל איזה תפילות השיניים תוחנות ואין ניצוצי קדושה איזה כלומר וגם מלימוד אחר כך באמצע האוכל מי שעוסק כמו רבי יוסף חיים הוא מנחש זה כמו שצריך זה יום חול תראה שבת איך אתה מסדר את השבת איך מנס ידי אמו איך אתה הולך איך אתה מסבב את השולחן איזה לשם ייחודים איזה ברכות איזה אין אין דברים כאלה אין זה רבי יוסף חיים הוא איש שאש קולות הכל היה בו עכשיו עכשיו גם הוא עשה דברים אדירים.

מה פירוש? עכשיו על כל דבר יש לו תפילה. אין דבר שאין. תיקונים לכל העוונות.

כל החגים, כל הלימודים על כל החגים, אין דבר שהוא השאיר אותו. שום דבר. הכל הכל הכל בכל מכל כל משהו לא רגיל בעולם. הכל סדר שבחן.

והוא היה מלאך השם צבעות. למשל הבטיח. עכשיו הביאו הבטיח. רבי יוסף חיים לא אכל הבטיח מתי בבקדתד חם בראש השנה הואברך עליו שהחיינו בסוף זה כבר נהיה ספוג ואיך עליו שיחנו אומר לא זה תענוגות לא אוכל אותו בכוונה כולו היה קודש קודשים ממש איך תראו איזה שבת ראיתם פעם מהסדר שלו בשבת מי יכול כל כך זה טעים לעשות את ה איזה זוהרים, איזה דברים ואיך הוא גם יודע לסדר את התפילות בלשון הזוהר משהו לא רגיל וידוע שרבי יוסף חיים הוא היה יניק וחקים כבר בגיל ארבע

אבא שלו המורה שאל אותו רבי יוסף איך זה הקדוש ברוך הוא אומר לו היקה הו סטרס במסתרים ואני לא יראנו נהום השם אז מה הוא שואל אותו היקה את הדבר הראשון אומר זה שהוא אומר לו אבא אומר לו היקרה זה ראשי תיבות אני יודע כל הנסתרות מה אתה מתחבה יום אחד שהיה קטן אז במוצאי שבת הם היו מביאים לאבא את ה נר הבדלה ואת היין אז הוא היה משיג את אחותו רץ מביא למורביב או תודה רבה מביא למורביב את ה את ה את הנר ואת הכל

ואבא שלו אומר לו תראה אתה רץ ואתה גיבור עליה והיא מצטערת אומר אבל זה זכות אבא מי שזוכה להביא זה זכות אז אני רוצה את הזכות אומר אם אתה תדע למה הסימן יבנה.

יין בשמים נר הבדלה. למה כל יום יין אחר כך בשמים אחר כך נר אחר כך הבדלה. תגידי את הטעם יפה אז אתה תביא כל שבת אני אדבר איתה. אומר אבא אני אגיד לך זה הולך לפי הסדר.

יין זה קודם הפה קודם טועמים אחר כך >> בשמים אחר כך מריח >> עין אחר כך עין. [כחכוח] נר אחר כך דעת הבדלה אמר לו מגיע לך שמחת את לבבי תקח לך יה גם היה רבנו יוסף חיים האבא שלהם רבי אליהו חיים קודש קודשים הוא נפטר צעיר בגיל 48 אבל כל העולם היה מתכתב איתו גם רבי יוסף חיים היו מתכתבים איתו גם הרב פלצ'י התכתב כשהיה רבי יוסף חיים בגיל 20 משהו התכתב עם רבי חיים פלצ'י אמר לו אין כמותך כתב לו מילים שאין כמותם רבי

חיים פלצ'י העיקר >> העיקר הגדול הפלא אלה ש שהיה ילד אבא שלהם היה נותן להם א קצת כסף ביום שישי שכל אחד יקנה לו פ ממתקים לשבת אז לא היה ממתקים מה היה מנסמה זה שהכל זה כמו חלקום כזה והיה והיו קונים צמוקים שקדים בוטנים כל אחד מביא את זה בליל שבת שם על השולחן מברכים וזה כול האחים שלו שמים הוא לא אומר לו אבא שלו איפה שלך יוסף אומר אבא אני כבר אכלתי את זה אה טוב שיהיה לך לבריאות שבוע הבא איפה שלך אכלתי אחרי

שלוש שבועות אותו פעם איפה שלך אכלתי אחותו אומרת אמה פתאום יוסף לא אוכל כך אומרת אני אעקוב אחריו עקב אחריו מה צריך להיות פה? עקב אחריו לראות מה הוא עושה, איפה הוא. ראתה אותו, מקבל את הכסף, רץ רץ אחריו.

נכנס לאיזה חנות, קנה כמה פקטות של טבק. הלך פורן, איפה בוכרים? יש תנור לחם של העירקים קנה איזה חבילה איזה ערמה ורץ לזכונת היהודים איפה העניים [נחירות בוז] דופק באיזה דלת יוצאת זקנה מביא לה את הטבק מביא לה את הנחם מוריד את הראש מברכת אותו והוא הולך כנראה זה היה כל שבוע כזה אז היא אמרה בלינה עוד פעם שואלים אותו איפה שלך אומר אכלתי אז אחותו מספרת אבא איפה אכל הוא עשה מצוות, הוא נתן את זה לזה, אני ראיתי. אומר, אם ככה נכפיל לו שיהיה לו כפול.

אם הוא עושה מצוות תראה כבר ילד מכתנותו כבר איך איך איפה היה איפה הראשי חשק? כשהיה בגיל 26 נפטר אביו. אביו הזה היה בגיל 48. הוא הספיד את אבא שלו ראו שאין כבוצם הזה בעולם ישר כולם אמרו לו אתה תהיה עלינו על ראשנו היה רב של בגדד אבל לא רשמי הפעם לא היו רשמי הוא לא רוצה הוא רק כולם שומעים לו בלי רשמי כסף הוא לא רוצה אז הוא התחיל לבו לדרוש כבר בשנת כתר טרח התחיל לדרוש היה בגיל 26 התחיל לדרוש בצלט קביר זה היה בתנצת הגדולה ושמה באמת היה הוא היה הכי ראוי למלא מקום אבותיו אין כמותו כולם היו שומעים לו עד כדי כך היו אומרים החכמים שם אם היה רבי יוסף חיים בזמן הנביאים היו שומעים לרבנו, לא היה נחרב בית המקדש.

ככה היה. אז חכם יצחק כדורי אמרני, אני הלכתי לראות, אני הייתי שם בצד תחבירי ואני הייתי שומע שמה את הדרשות של רבי יוסף חיים. כן. אומר שהשכינה הייתה מדברת מגרונו ארבע שעות.

רצוף הוא דורש בהלכה ובאגדה והכל שנו אותו דבר גבו וכל העם שומע אותו זה לא יכול 10,000 איש הכל מסביב שומעים אותו אחת לאחת וכולם נהנים ושומעים אף אחד בלא רמקול בלא שום דבר שבת פלא פלאות היו אומר כשהיו יוצאים משמה היה הכל עולה אבק מה זה היה איזה זה היה אומר שהיה משהו לא רגיל בעולם. בטח מי שרואה את זה אומר פעם נפל שמה איזה ילד מהגג לא קרה לו שום דבר היה משהו מיוחד אז הוא אומר לי חם יצחק שללכת לבית הכנסת היו צריכים

לעבור דרך השוק לאיזה שמתה הערביות יוצאות מצד הזה מצד הזה מוכרות אז הוא היה עובר אז הבן שלו היה איתו חם יעקב אז חמ יוסף חיים הוא לא רוצה לעבור כשהוא רואה את הרב שבות הוא עושה הקפה לא ללכת באמצע של ערביות הוא מקיף מצד שני איזה הרבה דרך אבא שלו אומר לו הבן שלו אומר לו אבא דקה יען סתקהחת אמר להם כל הערביות ברחו אומר יאבני לא תעשה הדבר הזה הוא סיפר לי לך יצחק דו לי הוא אמר בטח שמואל דרזי עליו השלום הוא סיפר

שיום אחד הרב עשה סעודה גדולה למה אמרו לו בחלום שהוא קיבל נפש לאצילות חכם דפתי בחלום והזה אמרו לו שהוא קיבל רוח לעצילות זה לא נפש אז הוא כיוון שהיה רבי דפתי הצעיר פחד הגשת אליו הלך לרבי יעקב חיים >> הוא לא הזמין אותו גם >> כן עכשיו הזמין אותו הלך לרבי יוקב חיים ואמר לו ש אמר לו שזה רוח זה לא נפש שמע את זה רבי יוסף חיים היה שמח אומר זה נכון רוח דאצילות אתה יודע הבעל שם טוב לא זכה לזה אנחנו חיים היה

לו רוחצידות הבעלשבת היה לו נפש של ואז אז אמרנו עכשיו תבוא אתה נעשה סעודה חדש תבוא אתה לסעודה קרה לו הלא בכלל רבי יוסף חיים הוא קיבל עליו תשובה תחקנה שש שנים הוא צב בשביעי תצא לחופשי חינם שש שנים ולא אוכלים בשר לא שותים יין לא מסגף את עצמו א סיגופים זה משהו משהו לא רגיל אמר מרבי יוסף חיים שהיה לו דמות מלאך שאין אין כ זה היה לו אש יוצא מהפנים אומר זה מה שרואים בגיל 26 התמונה הוא ראה אותו זקן זכה ואז הוא גם

עלה לארץ ישראל רבי יוסף חיים לכונן את עפרה היה בא אז הוא אומר ש הוא אומר לו לאחיו לפני שניכנס לארץ ישראל בוא נעשה טבילה אומר לו אחי איפה ש נמצא תבילה היה אומר תחפור פה חפרו היה מים הכניסו טבלו ויצאו משהו גם אותו דבר לפני שנכנס לירושלים אמר לו נעשה תבילה אבל בדרך שלו כשהוא בא זה מעשה ידוע שהערבי לא הגיע יום שישי לא הסכים לא הסכים לשבות אומר לו טוב תלך לא רוצה לשבות תעשה מה שאתה רוצה. רבי יוסף חיים עשה הקימו לו אוהל

ישב מאז הכינו שם לחם הכל >> ב >> באו אחר כך שודדים לאוהן ראו את רבי יוסף חיים נפל עניים למטה ופחד >> שודדים ראש השדדים הכיר את רבנו אומרים ש הוא ראה שפעם איך רבי יוסף חיים עשה שודי אחד התחייב לגוי כסף ורבי יוסף חיים פסק לו שחייב לתת את הכסף איזה הרבה כסף ולא היה לו ויוסף חיים פסק הדין הכל אמרנו ליהודי בוא אליי נתנו את כל הכסף לך תשלם לגוי והוא יודע את זה אומר זה יהודי קדוש אז הוא עלה לארץ ישראל הוא

הלך להקב רבי שמעון בר יוחאי שמה הוא חיבר את השיר איש אלוהים קדוש הוא אשרי עין ראתו לב חכם סכיפו אדונינו בר יוחי שם הוא חיבר את כל הבתים האלה שמע את זה אחד העשירים כתב לו את זה עלת של זהב תלה לו את זה פה הרב יוסף חיים כן [כחכוח] זכה זכה הוא בא לארץ ישראל הוא הלך ל לביתל נפגש עם הירה רבי ידידי רב אפילו אפיה נפגש איתו והיה איתו ודיברו ביחד ואמר לו עכשיו אני רוצה ללכת לחברון לרבי אליהו מני אז הוא עזב

אותו והלך בדרך הירק קרא לו אמר אני כבר באמצע הדרך לחברון אני חוזר אני אבוא חזר נפטר היראה אהבת >> כן מהשמיים >> מי מה היה שמים >> איך >> הרב מנישם בחברו >> היה הרב הראשי של חברון הוא היה מקודם בבגדד מי היה מפרנס אותו זה משפחת הבן איש חי אבא שלו רבי אליהו ועכשיו הוא היה מביא לו כל חודש תקציב הוא היה משרט עיר הקודש חברות לשם שמיים לא לוקח כסף מהשלטונות כל שם שמיים וה כן >> אמר לנו רבי יהושע שבלי אני הייתי

בבית של רבי רבי עומני שלח אותי רבי יוסף חיים הוא סיפר שרבי יוסף חיים היה אוהב אותו ונבה אותו לאוניה לארץ ישראל זה הוא סיפר לנו גם והוא סיפר לנו שהוא עשה שלוש פעמים ברכת החמה בוש רבני >> כל 26 שנים >> כן שלוש פעמים הוא עשה >> 28 שנה >> עכשיו שלוש פעמים גם הוא סיפר לנו שרבי יוסף חיים הביא לו כסף שיהיה לו לנסיעות ויהיה לו בארץ ישראל קצת. רבי יוסף חיים אהב אותו.

הוא אמר שכל צהריים רבי יוסף חיים מוסף כל האלה שאין להם איפה לאכול זה להם שולחן עורך בבית מבשלים ארוחת צהריים הם יושבים לאכול והוא אומר להם את מה שנתחדש לו אותו יום בן היהו בניין ידע כל זה היה אומר להם חידושים אותו יום מה בבוקר נתן שיעור חדש לו והיה כותב את זה והוא מקריא להם את זה לא לרוכלים עכשיו אומר אני לא הייתי עני והייתי מתבייש להיכנס לרב אז הייתי עומד מאחורי החלונות ושומע את החידושים של רבי יוסף חיים שמע אותו הוא סיפר לנו

ישר שבני גם הוא אמר שרבי יוסף חיים היה מתבודד בעלייה היה לו הוא לא היה בא לבית מדרש הוא היה יושב בעליה שלו לומד כל היום הם רצו לדעת מה זה הוא לומד עם ליהו נביא מי לומד אז הוא היה התקיף זה רבי יושבני היה חזק הוא אמר להם נכין איזה שאלה חזקה ונעלה לראות אני אעלה במהירות ונראה מה יש שמה וככה היה הוא בא לעלות את המדרגות יוצא רבי יוסף אומר תראה כל מה שעיינת במרשה בזה בזה שאנות מחר אני אבוא לבית מדרש תשאל אותי

הביתה >> [‏צחוק] >> ככה זה היה חביבי היה משהו היה לו גם זה אמר לי רבי יצחק כדורי שהיה לו ספר גלגולים של קו בני דורו הוא אומר היה יודע כל אחד מה השורש שלו פלא פלאות היה כותב להם מה ילמד מתנ"ך מה ילמד מה הדליק נרות ואיך יעשה התיקון הוא כותב בעצמו בבן ויא כותב ואתה מעיין המזכיר שמה את הדברים האלה חכם אחד חסיד ומקובל פוערנו זה על חכם חכם רשום הוא גלגול של החז מלך יהודה אתה יודע מי זה רבי רבי עבדל סומך >>

סטיךצ >> סטייל זה דוד שלי >> לא סטי זה המורה שלי המורה שלי סתי >> בעל זה בחי צדק כן >> היה רב כן סטיי כן הסבתא שלך משה צדקא אמא של ראש הישיבה הייתה הפוסק שלה זה היה כף החיים אז היא הייתה אומרת להם סתיי כף החיים קלו סתיי שתי >> היא הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים בת אחותו האמא של ראש הישיבה בת אחותו ש רבי יוסף חיים היא גם סבתא של רבי אליהו של רב מדכי אליהו אמא של ראש הישיבה כן הייתה

צדקת משהו לא רגיל בעולם כל שנה הייתה עושה סיום הזוהר ומזמינה את החכמים יושבים אצלה רבי פריים כהן רבי זעת כל החכמים יושבים אצלה בשולחן ובעלה לא יודע למה הוא לא מסיים את הזוהר היא לא רוצה שידע כמה שהוא לא מסיים היא לא שלא יעלן הוא הולך לעבודה והיא עושה את הסיום וכל החכמים יושבים מצו בבית ועושים סיום איתה [‏צחוק] ראית דבר כזה הסבתא לא הסבתא של רבי צדקה >> היא אחותו של רבי זה צדקה >> אמא שלו של רבי מרדכי אליהו היא אחות של ראש

הישיבה אז היא סבתא שלו הרב >> הרב בצרי גם אמא של הרב בצרי אמא שלו לא אמא של אבא שלו הסבתא שלו היא אחותה הם שתי אחיות צדיקות שתי אחיות אמא שלוש הישיבה ואמא של יוסף בצלי רבי יוסף בצרי יוסף ברצרי זה אבא של רבי דוד בצלי צדיקות גדולות שניהם עסידות משהו הם היו מכינים לרבי יוסף חיים נטילה הכל משהו מיוחנות והם וזאת אמא של יוסף בצלי היא הייתה בטורקיה בעלה הלך לטורקיה והיא והיא לא רצה קמה אומרת לו לא תעלה לארץ ישראל לא פוסק פה

פה ביזנס פה יש כסף לא כן לא כן לא ברחה באה לפה לירושלים ברחה לו זה בא להביא אותה אומרת לו לא באה אני פה אין לבוא [כחכוח] אני ארץ ישראל אחותי פה מה אתה רוצה אומרת לו תחזור מה הוא עשה כתב [כחכוח] מכתב לרבי יוסף חיים מה היא עושה היה חי אמר לרבי יוסף חיים תחזרי אמרה לו דוד שלה טוב אני רוצה אבל בן מארץ ישראל אמר לה טוב אז היא התעברה פה בבן זה יוסף בת שלי נסעה לשם הייתה שמה >> ורבי יוסף חיים

נפטר חזרה לפה וילדה אותו פה את רבי יוסף בצלי הורתו וידתו בקדושה פה חזרה לפה אה הוא חזר לפה עכשיו אין רבי יוסף חיים שיגיד לה מה לעשות אומרת לו הולכת הביא שוטרים הביא הכל לקח את הבן שלו היה יוסלה שלא לא מצאו אותו מי [כחכוח] חיבה אותו הראשון לציון הרב יצחק ניסים >> בבית שלו ואין >> הוא הציל את כל המשפחה הבאה אם לא לא היה שום דבר מי שנשאר שמה >> כל מי שנשאר שם לא התחתן וכולם הלכו הכל הלך אבא שלהם והכל רק

הוא נשאר שבצרי הביא את כל הרבנים בצרי אז אז הוא אז הוא אתה רואה גם הוא נכד גם הואצד שני >> מצד שני זה שרבת היה אשתו של יוסף בצרי היא הנכדה של רבי יהודה פתיה אבל כמו הבת שלו הוא גידל אותה אמא שלה נפטרה מי שגידל אותה זה רבי יוסף ויקטוריה ויקטוריה צדיקת גדולה הייתה כן הצדיקים לא סתם הם אחים כולם תלמידי חכמים גדולים כל זה תראה חמוזיה אתה יודע חמוזיה זה לא זה לא דבר פשוט חבובד אנחנו ראינו איתנו אבל זה לא הוא היה

רואה מראות שאדם לא אני יודע אני יודע היה קם אומר לו זה הטירוץ שתירצת זה פה זה יום אחד הוא סיפר הוא כתב בטרת טהרת הבית כותב אני ראיתי את רבי יוסף חיים חלום בא אליי והוא רואה את הספרים שלי של יבי עומר ואומר זה ספרים טובים מאוד ו ואני אומר לו כבוד הרב אני רוצה לשבת לכתוב רוצה ללמוד לבדי כבר קשה לי שואל אותו אתה הולך לדרוש ברבים אומר אני ורבי יהודה צדקא הולכים ביחד כל הזמן אומר אל תפסיק תמשיך זיכוי הרבים דבר אין כמותו

וגם תכתוב בסדר כן היה משהו גם הוא בא בחלום רבי יוסף חיים של ראש הישיבה רבי צדקא לא הרגיש טוב היה לו איזה פצע ביד באמצע הלילה לקחו אותו לבית חולים ההורים שלו לא ידעו זה היה כבר היה מבוגר אבל ההורים שלו לא הוא היה גר עם ההורים שלו באותו בניין והם לא ידעו בא רבי יהושע שרבני בא אליו רבי יוסף חיים בחלום אומר לו מה אתה יושן רבי יוז צקא צריך תפילות קום פתחת היכל תבכה תעשה תפילות ואז הוא יהיה בריא. בלי שאתה תצעק זה

לא יהיה. ככה עשה. אחרי שגמר את הכל, הלך לבית של ההורים שלו, דופק להם למקל אין לו חכם יהוד העוני.

אמרו לו לא מה העניין? אומר בא אליי רבי יוסף חיים בחלום גם הוא ראה ה רבי אברהם עדסרה מה שקרה >> כן יש הרבה פלאות פלאות פלאות טוב מאוחר מהיר מפחד שתברח לי אז בוא נתחיל זהוים >> אהים אין אין יאללה זה של יאללה רק קח אתה את זה הלאה אתה גם כמה כמה >> אה כמה שנים >> שלוש פעמים הוא >> מה כל פעם זה 28 שנה >> 84 שנים אני כמו שמור אדם שלוש פעמים 84 שנים זה >> בסדר הוא יותר >> כן כן

>> אנחנו היינו איתו מה זכינו >> בזכות מיוחדת >> איזה דברים היה איתו >> אתה הכרת את אותך משה ואני אז הרות זה לברך ארבע פעמים >> אפריים שמעת מה שהוא אומר לך >> אידה אומר תברך ארבע [‏צחוק] פעמים ברכת החמה תזכה ימין כבר אמרתי >> אז טוב עוד שתיים תגיד ואחר כך תאריך ימים >> אה >> הייתי בצבא בשדיר אמרתי >> נכון אמרתי אחרי 20 שנים בקבע אמרתי ועכשיו מתקל [‏צחוק] >> אז אתה אתה כבר עכשיו בגיל 80 >> עוד פעמיים אז א זה >>

עשינו פעמיים לא הייתם אני הייתי פעמיים פה עשינו פעם אחת של הרב חיל >> ברוך השם הלאה בוא נמשיך התפילה קודם אה רגע כן נדליק את הנר לכבוד הנשמה הקדושה של מורנו רבי יוסף חיים בן רבי אליהו זותו יגן עלינו ועלייכם אמן >> כן בן מזל טוב נכון ונאמר מי אין כמוך נושא עוון ועובר על פה שעלשרית נחלתו לא יחזיק עדפה כי חפץ חסדו שו ברחמנו כפוש עוונותנו תשיך במצוותם כל חדותם תיתן מי דיעקב >> חסד >> חסד צד אברהם אשר נשבעת אבותינו ממקדם רצו לפני

שגדנו מן שם הקדוש או שעולה מספר כס העולים באותיות הרמוזים באותיות אלו תשפיע לנו זה תפילה של רבי יוסף חיים תשפיע לנו הערה בשפע טובה וברכה וחיים בשלום מן 13 מכורות של 13 תיכונן דכנ דעתךקדש מתגלים באבה ואמה במקום של המרכיב של המוח שלהם כל ימי החודש הזה שהוא חודש אלול על אדוני נותן בים דרך בדרך אמת ועודנו את דרך הטוב אשר אינח את המעשה אשר נעשה לעבודתך סק טובה מפניך דבר כמ שמך שחצח צחודש מצד זכור מלחותךבך כל צתךננה בשועתך שם אלוהינו נגמדך ידעתי כי

אדוני משיחו יענהו משמ קודשנו אלה ברכב אלה בזוסים סכר הם קרחו ונפלנו לתודתשיח מלכהנו ויהי רצון לפניך את חושב אני חושב שלא צריך להגיד את זה כל יום זה רק בימים הראשונים שהיה דרך וחצי דרך ויהי רצון לפניך עין שימשך שפע שלום טובה ברכה וחיים טובים מתוקנים חן וחצחמים גאולה בישועה פרנסה טובה קלה לחצה בשמך הגדול במילוא בשמך הקדוש עק במו שול מספר דרך לנו אנחנו עבדך קבל שפעטוב שנו שני שבות קדושים שעול מספר דרך אמ זכות עבדך אליה זכתוב א' כן מספר דרך ניסוד הקדוש

שנקרא יוסף מע שבוכים נקראים חיים שפע לנו שלום חטובה וברכה וכן וזה צלה תמלא ידך בינדעת חיינו חיים ארוכים טובים ומתוקנים תשבע לנו שפע חוכמה ובינה ודעת בשפע טובה וברכה וחיים טובים שלום בשפע פרנסה טובה חקלה והשחה מןה דריך פין דר מלך השמני ש מספר דלך אדוני למע שבטחברך שאמרת לו אנוכי מרן אשר עולה מספר אותיות הבטחה זו מספר דרך תשפיע עלינו אנחנו עבדך שפע גאולה וישועה וחירות שפע חין [נחירות בוז] וחצחמים מכור שפע של הבח שאמרתך אשר שפעך אתה אדוני כבודי אדוני כר כל ך

קושים שעל שמות כה ש מספר דרך אשר לנו שפע טובה וברכה וחיים ויש לו חלק [נחירות בוז] חנ שבע שמות הבי שני שמות היו שמות הקידושים שהם שם הוויה דם דנות הוויה שים בספר דרך אתה יודע אבל עכשיו תביא את הסידור פה יצא סידור של רבי יוסף חיים מה היה מתפלל בו אז הוא הציא את זה אה >> זה למטה זה >> האדום האדום האדום אתה רואה זה הוא הוציא את זה עכשיו שהשם יתן רפואה שלמה ליוסף חיים בן אסתר שהשם יתן ל רפואה שלמה בשועה

גדולה אתה רואה אז הוא הוציא את זה ויש פה את הכתב ידו איך איך הנה זה הסידור אתה רואה וגם אתה רואה הנה אז הוא כותב אתה גיבור תראה הנה זה הסידור ושם לב איזה גודל זה היה. אתה רואה? וגם זה כתב זה כתב סופר ונראה שהוא כתב את זה.

למה? כל [נחירות בוז] ההלכות, כל מה שכתוב מסביב זה שלו. זה כתב כולם יודעים. >> הוא כותב עגלה והכל.

שהוא כותב שמעו אותך קודש אתה קדוש מאוד יפה הנה אתה רואה אתה חונן לאדם דעת אומר ויכוון להמשיך אה אה אל עליון וכולי הוא אומר להתפלל השם יתברך שהוא ישפע לנו חוכמה להבין את התורה כותב את הכל הכל כתב תראה כן >> מה הוא הקיק את זה בכפיס זה בסוף הסידור הוא שם את זה >> נורא בספר הזה אין כל הנושא של ההוויות כמו שהרב קרן ספר הכוונות שימי לבסידור אין שום דבר שמה דומה לסידור של הרב >> לא לא הכל הכל זה סידור של פשט

הוא לא מתפלא בכוונות הנה תראה רצי השם תראה איזה יפה הוויה דנות והכל >> מה זה הכל אין כמו זה אבל בכתב זה זה שמח אותי שזה כתב סופר אתה רואה כתב סופר >> אבל החטא שלא חט >> הלאה שמחו במלכותך זה משמע שהוא כתב את זה למה אבינו כולנו כאחד באור פניך חשה כתוב באור כותב ת בכתב ידו באור אתה רואה אתה מבין ככה הכל מסודר שם ז או לא אם זה אם זה חתותרת אני אמצא אני אגיד לך לא מוצא זה גם לא מה

זה עכשיו פה עם חתותרת וז ז >> בזמחלוק של הז >> כן אבל זה לא אומר זה לא אומר זה סידור זה רואים שזה כתב עירקי ראית איזה יופי חסל שיהיה רפואה שלמה אתה מוציא לאור שהשם ישמח אותו >> כן אמן מי שמאיפה הבאתי >> ככה רבי מנשה זה הבת של הירקבת של הירק איפה אנחנו א ביחזקאל >> פרק מו >> פסוק א' >> [כחכוח] >> כה אמר אדוני אלוהים שער אחד צר הפן מי תפונה קדימה יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח ויום החודש

יפתח אתה רואה גם לבית המקדש היה שער של שבת אתה צריך לעשות לך גם בבית כל דבר יהיה של שבת איך אתה שם מפה של שולחן לא יכול להגיד לך שיהיה לך של שבת יש לך שולחן נבד של שבת אה טוב ביום חול אתה לא אוכל באותו שולחן יש לך שולחן של המטבע וביום שבת אתה אוכל בסלון ויש לך א זה דוסטרה של שבת והכל בטח צריך הכל יהיה מפה של שבת הכל מכתיפה לא סתם מפה משהו משהו והכל יהיה יפה יפה וצלחות של שבת וכוסות

של שבת כמו רבי יוסף חיים הוא גם היה לו בגד כל יום לבד, לכל חג לבד, פסח של לבד, סוכות לבד, יכול למועד פסח לבד, יכול מועד סוכות אחר, שבועות אחר, זה לא הכל אחד מהידה אתה יכול כבר לפי המידה שלך אתה יכול לעשות זה לא יורד, לא עונה >> ובאנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד דל מזוזת השער ועשו הכהנים את עונתו ואת שלמיו ושתחווה על מפטן השער ויצא והשער לא ישך עד הערב שתחבו עם הארץ פתח השער בשבתות ובחודשים לפני אדוני והעולה אשר יקנס אדוני

ביום השבת שישכם תמימים ועין תמים מנחפה על העין ונקב שים מנחה מיטת ידו ושמן היא נעפה ויום החודש פר ובכר תמימים וששת כבסים והתבימים יהיו ואפן הפר ואפן העין יעשה מנעל הכבזים כאשר תשיג ידו שמן הנלאפם ובוא הנשיא ידך כולם השער יבוא דרכו יצא ובוא עם הארץ לפני אדוני במועדים הבא דרך שער צפון שתחבות יצא דרך שער נרב ב דרך שער נרצ דרך שער צפונה וישוב דרך השער אשר באבו כי נכחו יצאו והנשיא בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו ובחגים במועדים תהיה המנחה פעל הפרעו הכבשים מתת

ידו בשמן הן לאפה י יב משניות מאוחר בקודם המשנה זה הצדקה והזכרת השמות לעילוי לנשמות רינה בת ג'ורג'יהו ברזל >> אליהוזגי >> ומזגי בת בר מזלמו >> רבי עמוס חמוס >> פורטו >> בן פורטונה רבי חמים בן מי >> ג'מיילה >> ביעקב בן ויקטוריה >> שאול בן פימה >> שאול בן פאימה רגע היום לתת גם לכבוד רבי יוסף חיים >> ניסן בן שרה פעמיים ציון משה >> פעמיים נכבוד רבי יוסף חיים >> יוסף חיים בןש >> יונתן בן חנה >> יעל בת חנה צנינה בן >>

ש בן פיבי >> בועז בן חיה >> זה לקחת >> יוסף בן זרה >> שנה בטעות >> כן אלו נשמת משה ארופני בן זכיה זקיה בת גרז יהודה בן עובדיה מה גד בן ראובן וחנה כהן דוד בן זרי רחל בת יואה משה יצחק בן רחל ישראל >> רבי ישראל בן חנה >> בת רבקה >> אהרון בן רבקה >> אהרון בן רבקה ציון בן בן אסתר >> בן אסתר בן ארי >> דן בן ארימה >> אליעזר בן סביב >> עזר בן גאולה >> אליהו זנגי הכהן >>

בן סביחה >> משה בן רוזה >> הרצל בן טופחה בחיה בת צלימה >> בחיה בת צלימה >> רח בת בתיה >> צרח בת בת בתיה >> מה עם היום הולדת את הביא ש הרב שושנה בתאוס >> שושנה בתאוס >> בפקידתם >> מתי זה פקידתם יעל בת חנה >> כן אמרתי אותם ש בסלן משניות פרק כ"ז משנה ז הבגד שהרג בו שלושה על שלושה טפחים שיעור קבלת התומת מדרש ונתמ מדרס ישב עליו זו משים עליו את כל הבגן אחר כך נתן חוט אחד מתחילתו טהור מן המדרש

אבל טמא מגע מדרס נתן חוט אחד מתחילתו אחר כך השתיים עליו את הבגד >> טמא מגע מדרש >> שמעת שיעור השלושה על שלושה עדיין נשאר תמגע מדרש >> משנה חטא לכן בגד שהרג בו שלוש על שלוש שלוש אצבעות ונטמע טומאת מת והשלים עליו את כל הבגד אחר כך נתן חוט אחד מתחילתו טהור אבל אבל מטמא תממת תממת טהור >> כן אבל טמא מגע תממת נתן חוט אחד מתחילתו אחר כך השלימה עליו את הבגד >> טהור >> טהור מפני שם הוא שלוש על שלוש שנצמעה טהור נגמר

>> כי זה כבר לא מתאים לשום דבר >> אבל שלושה על שלושה אף על פי שתו במדרש טמא בכל הטומאות כן גמרא שבית אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלבות שםחוד קודשברו שכבר חודעש בשם כל ישראל מקצת השם שמות כמו שמה כתוב וגית ביומם עלינו תורה נשמקום אינו נעשה על צנו והנוע מנו אלוהינו עלינו יהי רצון מדפניך קשה לא אמרת בהם דורתך לני והביית נפלאות מתורתך גם [‏צחוק] צוד קודש ברכו את אדוני ברכה אדוני בסיון שמיים וארץ לרפואת רועי בן יפה וגם לרפואת לחבת >> ונית ברכה

עזת אסתר אהרון בן דינה >> אהרון בן דינה בתסרב בתודית >> מלאכי יהושע בן אד >> מלכי יהושע בן אדר כן כן רבותיי לפתוח היום אנחנו דף קיח אמרנו רבי חיים קדושת קדושת יוסף חיים חיים >> כן אז לפתוח קרבת רבי יוסף פתחת לפתוח דף קח שמה הגענו אתמול אומר למדת את הדףו היום אנישנה >> של אתמול למדת >> מה למדתמשנה רק את המשנה. מה אתה חושב שפה אתה לא תבוא ואנחנו גם נחזור לך? זה לא ככה הולך העסק >> טוב בגלל שקוראים לך מאיר אתה

רבי אתה אדמור מאיר גם אתה היה אדמור מספר אדמור מאיר כן תוקר היה אז תראו אנחנו אתמול למדנו במשנה אתם יודעים אוכלים האוכלים שהם טמאים הם לא מטמאים פחות מכזית. אם אני אוכל שהוא בא לטמות דבר אחר, חייב להיות כבצה, סליחה, חייב להיות כבצה.

פחות מכבצה לא מטמא. אז עכשיו בשר בהמה בשור פחות מקבצה לא מטמא. אבל אם יש לו דברים שלמרות שהם לא מגוף הבשר, יכולים להשלים אותו כבצה. כמו למדנו העור, הרוטב, הכיפה, האלל, העצמות, הגידין והקרניים והתנלפיים מצטרפים לטמא טומאת אוכלין, אבל לא טומאת נבלות.

טומאת נבלה נבלה זה בכזית. זה טומאת נבלה זה בכזית. זה לא כדי לטמא בטומעת נבלה צריך שיעור כזית. אם לא היה ממש בבשר הנבלה כזית, לא מצטרף עם מה שכל הכיפה הזאת.

כיצא בו טוב זה עד פה זה טוב אתה רוצה גם כיצא בו השוח בהמה טמאה לעובד כוכבים מפרכסת מטמא טומאת אוכלים כלומר בנוח אמרנו כבר אתמול שהותר באכילת בהמה טמאה אבל הוא נאסר בעבר מן החי כל זמן שהיא מפרכסת עדיין היא לא ראויה לאכילת גוי ישראל כן ישראל שחת בהמה נקרא כבר שחוטה בשחיטה היא מטרת לאכילה, אפשר לאכול את הבשר שלה, אבל בכל זאת מטמאה טומאת אוכלים כיוון שהיא נשחתה על ידי ישראל, כיוון ששחיטה כשרה בישראל אז טמאה אבל מפיגול לא צריך כרע כל שיהיה דתנן

כלומר למעט שלא נוהג בדם איפה אני >> אדם הוא המתיר >> כל שיש לו מתירים בין לאדם בין המזבח חייבים עליהם משום פיגול ודם גופה מתירו אני לא אני טעית הקוד >> טעיתי טעיתי >> אבל לא אתה צודק טעיתי טעיתי אבל לא לטומאת נבלות עד שתמות או עד שיתן על ראש שיטיז את ראשה אז נבלות [נחירות בוז] ריבה לטמי טומאת אוכלין ראינו ממה שריבה לטמא טומאת נבלות רבודה אומר העלל המכונס אם יש בו כזית במקום אחד כיוון שאסף אותו הוא מחשיב את זה וחייב עליו כלומר

אם נגע ונכנס למקדש או אכל קדשים חייב עליו זה גמרתי את המשנה אומר כי אני רק מהרתי בה כי למדנו את זה תננה ליד אתנו עכשיו שים לב מהר תנד אתנו רבנן לאט לאט אני אלמד למה זה הגמרא לא קשה >> כן הגמרא לא קשה אבל צריך לשים ללב [כחכוח] ואז אנחנו בעזרת השם נבין טוב תנ לדתנו רבנן שומרים לטומאה קלה ולא שומרים לטומאה חמורה שומרים אמרנו הדברים שנחשבים לשומרים של הבשר למשל העור זה שומר את הבשר העצמות שומרים את ה את ה את הבפנים את

המוח אז הם מצרפין לשיעור כדי לטמא בטומאת אוכלין שהיא טומאת אוכלן זה טומאה קלה אבל לא טומאת נבלה שהיא טומאה חמורה כמר השומרים כמו ה העור הוא למשל אין בבשר עכשיו כבצה לטמא אז יש לו כזית אין לו כבצה יש בו מעט בא העור מצטרף איתו אם העור ביחד יהיה בו כבצה אז הוא מצטרף לטמא באותו דבר העצם אם יש בו בפנים אה יש לו מוח אז זה ככה אז זה משומר את את העצמות משומר את הכל אז לכן זה מצטרף אבל לא בטומאת נבלה למה

הטומעת נבלה היא חמורה מטמא אדם וכלים זה לא מצטרף אז עכשיו נראה שומרים לטומאה קלה מנלן שמצטרפים לטומאה קלה אבל לא לטומאה חמורה מנלן טומאה קלה [נחירות בוז] תנן דת תנא דבר רבי ישמעאל כתוב בפסוק על כל זרע זרוע כתוב בתורה וכי יפול מנבנתם על כל זרע זרוע כדרך שבני אדם מוציא זריעה חיטה בקליפתה שעורה בקליפתה עדשים בקליפתן כלומר השומר של הזרע הוא כמו >> הוא גם השומר נחשב לחלק מהאוכל הנטמע אז הכל זרע זה רוח משמע כדרך שבני אדם זורעים אז זה נקרא טומאה קלה

כדרך שבני אדם הם שומרים אז הוא אומר הנה >> זורים עם הקליפה >> כן למה אני יודע שבדרך כלל לא זורעים עם הקליפה כתוב חיטה נגברת ערום עתידים לקום נכון זה פה פתאום זה עכשיו זה [שיעול] עם קליפה אה תוספות מה הוא אומר ואני יודע תיקברצ >> יצא בכמה לבושים תמיד חשבתי זה אלוהים עם השיבולת הזאת עם כל הירוקים היא יושאת עם הרבה פלבושים זה אולי זה הדק הזה זה לא נחשב מלבוש עדיין כן טוב זה מלבוש בעצם דקה. [כחכוח] אז עוד הפעם שומרים לטומאה כלה

מנן שמצטרפים לטומאה כלה דתן לדבר ישמעאל. כתוב בפסוק וכי פה מנבלתם על כל זרע זרוע כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה חיטה בקליפתה וסורה בקליפתי ועד רשים בקליפתה כלומר וזה יש שמה קליפה שומר של הזרע ולכן וזה נטמע זה מצרף לטומאה אתה רואה מהאוכל שנטמע אז אתה רואה מדובר בקליפה חיצונה שחופרה אותה בעודה שיבולת אבל קליפה שקודשים במחתשה אין מקפידים עליה בשעת זריעה ולא שומרים לטומאה חמורה מנן עכשיו זה למדנו שומרים טומאה קלה מצאנו מאיפה כדי על כל זרע זרוע מאיפה לומדים טומה שאין שומרים לטומאה חמורה

מנ שטומאה חמורה השומרים שלה לא מצטרפים כשיעור זה טומאת נבלה לתנו רבנן כתוב בתורה בנבלתה כתוב בתורה נוגע בנבלתה תמעד הערב דרשו חכם בבנתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר דווקא צריך כזית בשר לא בעור שאין עליו כזית בשר אפילו שעור ישלים אותו לא העור עצמו לא נחשב נבלה יכול הנוגע כנגד בשר מאחוריו לא יהיה טמא תמר אתמ אם יש לו בשר שמה כזית בשר במי שיגע בעור לא יהיה טמא תמיד מרמע מה פירוש מה יקעמה מה פירוש יכול הנוגע בשר מאחוריו לא יהיה טמא תמיד

אומר אתמה הגמרא מפרשת לך הורה זה סתירה בהתחלה אמרת ש שאין הנבלה ממשיך ואומר שמטמא איך זה אמרב ואמרנה קדיור מחסר והכי קטנה חסר בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר ועור ועור משלמת לכזית מה שאמרה הברייתה חסר בכמה דברים לכן הוא שונה אותה כך כי ייפול עליו בנבלתה בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר ועור משלימו לכזית זה לא מטמא עד שיהיה כזית בשר אם יש עור שאין עליו כזית בשר והעור משלימו זה לא טמא יכול שאני מוציא אף עור שיש עליו כזית בשר הנוגע

כנגד בשר מאחוריו לא יהיה טמא אולי שמן נרצה לומר אפילו כשיש בזית בעור הזה כזית בשר אם נגע בעור שכנגד הבשר לא יתמע ואפילו מעשה יד נמ לו עיד גם זה לא עושה ידית לבשר העור הזה גם לא יעשה על העור לא ראוי אפילו להיות בית יד להעביר האם ככה [כחכוח] להעביר את הטומאה לבשר כי אנחנו יודעים שבית יד היא מעבירה [נחירות בוז] את הטומאה והיא גם וגם מוציאה את הטומאה נכון תם לומר יתמ היה לכתוב טמא למה כתוב ונוגע בנבלתה טמא היה כתוב טמא שנוגע

בנתה טמא למה כתוב י המתרת דרשו חכמים מלבד מכל מקום שהוא דבר כל דבר שהוא יד אז לתפוס את הבשר הנבלה אף היד מטמאה אם יש יד לבסור את הבשר הנבלה גם היד נהיה טמא. שלומר ביד היד עצמה היא נגעה יש פה בשר ממש א כזית בשר ואז יש עצם שתופס את הכזית בשר הוא עור לא משנה וזה יד נגע בעצם הכל נהיה טמא נגע בבשר גם היד נהיה טמא הכל נהיה טמא >> זה מה שומים מפה שהיד מטמא או שהחור יש לו דין של יד

>> כן כאילו העור יש לו דין אנחנו בעיקר באנו להגיד מי שנוגע מאחורי היה עור פה נשמע שהור היד היה צריך לקרוא יתמ מלבד מכל מקום כל דבר שהוא יד לתפוס את יד בשר אף היד מטמאה זה מה שאני מבין ר שומר לו יד >> שומר בטח שמטמם >> מה שומר >> גם השומר מעביר את הטומאה אם יש כזית בשר >> בטח עכשיו נלמד את זה בגמרא זה שאלה רוצים ללמוד אין כזה שאלה אם >> אין כזה רשי למין כזה [כחכוח] >> יכול לא יצא אפילו

מעשה ידי שיש לו כזית חלק >> אם יש לו כזית זה עושה מעשה יד וגם זה נקרא שומר ככה אני מבין מה שקרזה שאין בו מה ש אומר לא אףור שיש כזה בשר מגיע כ בשר יכול לא יהיה טמא זה הדבר אתמ זה את כן יהיה טמא להגיד שזה מעשה מעשה יד >> כן אבל בתור שומר לא בתור יד [כחכוח] >> לא גם גם גם בטור יד עכשיו הגמרא פה דיברה על יד בלימוד שלה היא דיברה על יד >> כמו מעשה יד >> תנם כלשהו יד

הנה תראה ולא שומר טמא שומע יד יעצם שיש בו בראשו בשר כמו שעכשיו דיברנו ואדם אוחז בעצם כדי לאכול את הבשר יש שמה כזית נחשב העצם יד הבשר אז הוא טמא היה טמא וס כן אבל >> כן כן הוא גם טמא וגם אם זה היה בשר גם זה נהיה טמא אם נגע בבשר נהיה היה טמא אם נגע ביד בעצם הבשר גם נהיה טמא בסדר כלשהו יד אבל הוא לא שומר כלומר קליפת הפר הפרי נחשבת שומר לפרי הרי הוא טמא אתה שומע הוא מטמא הנה אם היה

אותו יד טהור ונגע בשלט אפילו שהיד זה לא אוכל זה עצם המעביר את הטומאה לאוכל ומעתה גם היה טמא גם האוכל עצמו טמא והוא מטמא וכן גם האוכל עצמו היה טמא ונגע יד שלו באוכל הטהור אחרי זה מטמא כלומר היד גם טמא גם מטמא.

אה יד זה טמא ומטמא? יד >> ואין הוא מצטרף אבל זה לא מצטרף. העצם הזה לא הצטרף אם אין בו כזי. אם אין בו כבסה או לא יצטרף לקבצה.

את המטומת אוכלין. שומר עור כמו שאמרנו שכנגד כזית בשר. אבל פי שאין לו יד. טמא ומטמא.

הנה אותו שומר נגע בשבט טמא והוא מטמא גם כן עם את האוכל עצמו והיה טמא ונגע השומר באוכל ט וכן אם [כחכוח] האוכל עצמו היה טמא ונגע שומר באוכל טהור טמאו >> אוכל >> לא אוכל את האוכל >> הוא מצטרף הוא מצטרף נכון עם האוכל אוכל אישור כבצמי השומר העור הזה מצטרף כי אור האור מצטרף העצם לא היד לא מצטרף השומר מצטרף לא יד ולא שומר כמו למשל איזה חתיכת שיער הייתה דבוקה זה לא יד ולא שומר זה לא מצטרף לא טמא ולא מטמא >> אז

אוכל טמא אבל מטמא גם את האדם שאוכל או שק >> אוכל לא מטמא אדם >> רק האוכל טמא >> האוכל טמא האוכל עצמו טמא וגם וגם היד טמאה >> הידית >> אבל האדם שאסור לו לגוע בזה >> כן נו זה לא זה אוכל לא מטמא אני חושב אדם אוכל לא מטמא אדם לא מטמא >> זה כלל אוכל מטמא >> כזית נבלה כן מטמא >> נבלה משהו אחר >> אבל זה אוכל טומאת אוכלין [נחירות בוז] לא נבלות נבל מטמא בטח >> בטח אבל האוכל טומאת אוכלים רגילה

לא מטמע הבן אדם עוד כמעט תגופה >> רק תוכלים כן כן ידות הגמרא מברך איפה מקור הדין של יד בטומאה יד ידות איך כתיבה >> כתוב בתורה נכתיב תדע לך עד פה למדנו אתמול מאיר כן תודה תודה כן עכשיו כל זה תיקח זה לא על חשבוננו אתה תצא אחרי שנגמור את הדף על חשבונך לאצנה כתיב [‏צחוק] איפה כתיב דכתיב לכי יטן מים על זרע ותן תן יותן מה אם הזרע מנפל מנבלתם עליו טמו לכם אתם יודעים ש הזרעים הם לא מטמעים אלא אם כן היה להם

קודם מים ואז נגעו במים ואז נפל מנבלתם עליו טמעו לכם >> איזה אוכל כמו פירות כמו זרעים כן לכם זה מיותר טמאו למה צריך לכתוב לכם טמאו הלכם לכל שבצורככם דבר שהוא נעשה לכם צורך בו באוכל לרבות את הידות זה צורך לאוכל איך תאכל הכל נהיה טמא גם היד אתה רואה שיד מביאה טומאה לאוכל הפסוק נאמר לגבי הבעת טומאה לאוכל הוא כתיב מצאנו רמז לזה וכי ימות מת מן סליחה וכימות מן הבהמה אשר יהי לכם לאוכלה הנוגע בנבלתה יתמעד הערם דרשו לכם לכם לכל שבצורככם לרבות

את הידות שגם הם מוציאים טומאן לטמא אחרים כמו האוכל עצמו אתה מציאנו עכשיו מקור יד להכניס ולהוציא יד היה טמא הוא גם מכניסה על הבשר וגם מוציא מהבשר לידי וכן ידות יפה >> שומר שדינו כמו האוכל להכניס ולהוציא לא צריך כרע זה דבר פשוט לא צריך זה קל וחומר מיד התה כי ניתן לדעת את הדין הזה בכלל וחומר ומהייל שאינה מגינה מכנסת ומוציאה שומר לא כל שכן שומר שומר על הפרי על המאכל שישמר ודאי שהוא מכניס ומוציא אם אני אומר לך יד, היד היא בכלל לא

מגינה בכל זאת מכניסה ומוציאה שומר לו כל שכן שיכניס ויוציא אז אם ככה שומר דכתב רחמנא למה לי למה צריך לי פסוק לכתוב את הדין הזה >> למה חכמים נמשו זרע זה רוח לא הרי מעצמנו יהיו יודעים כאן וחומר שמאמינה לצרף תראה בא כתוב להיוסיף חידוש שהשומר נידון כמו אוכל עצמו לעניין נצטרף זה שיעור כבצה יש לו כזית שגב ואמה להכניס ולא להוציא ביד שואלת על יד למה לא נדרוש באופן אחר אתה אמרת לי שםשם למדו שיש בטומאת דין יד אז הייתי אומר לך יד דווקא

להכניס ולא להוציא >> רק לעניין שמביא את הטומאה על האוכל אבל לא לטמא אחרים שומר שמצאנו בפסוק שלך מיותר זה בא לפרש שמוסיף חידוש ולהוציא אבל יד להוציא ושומר אבל יד להוציא ושומר לצרף לא מי אמר לך יד מוציא טומאה לכן השומר הוא מצטרף העור מצטרף אין להם מקור זה לא מוכרח המקור זה זה שני שאלות כן >> כן אומר להכניס ולהוציא לא מצית יד להכניס ולא להוציא לא מציתמ אי אפשר למד יד רק להכניס ולא להוציא אז שתעיו למעילה הפוקה מבעיה אם היא יכולה להכניס

טומאה לאוכל שעדיין לא ירדה לו טומאה כל שכן שהיא תוציא טומאה לאחרים אז ממילא גם השומר שמד בקוחומר מיד להכניס אותו תוציא אותו דבר. אז הגמרא אומרת, אמה הרי עדיין את נדרוש בדרך אחרת. הייתי אומר יד להוציא ולא להכניס. למה הפסוק מדבר?

שומר שומר לא הוציא להכניס. אבל יד להכניס ושומר לצרף לו. אז הגמרא אומרת עדיין אין דור שלך בדרך הוכנת. יד דווקא להוציא טומאה אבל לא להכניס הפסוק >> על שומר אז נוכל שומר נוסף אתה מבין יכול להוציא ולהכניס אבל יד דווקא להכניס ושומר לצרף לא זה לא נתחדש מאיפה אני אומר שיד לא וצי אם אתה לא מסביר שבקל החומר אתה יכול להמין >> אני אגיד לך העיקר להוציא זה הכל למה הוא אמר לו אשתעיו להם מעילה הפוקה מבעיה אם יכול להכניס טומאה לאוכל שעדיין לא ירד

כל שכן שגם תוציא טומאה אז אני אגיד לך לא הנדרוש דווקא יכולה להוציא לא להכניס אז אין לך את הקלוח היו לי מעילה אין לך שמשח מקשה כאילו הפסוק מדבר על >> להוציאזה פשיט אם להכניס >> שומר להוציא ולהכניס אבל יד להכניס ושומר לא אומר אומר לא יש ידרה כתב פה בסדר אבל >> אומר יש יד אמר אתה איתי בסדר צדפון >> יאל עכשיו מה אתה מה עכשיו אתה מכניס את זה בפנים >> בו להכניס להוציא >> מה זה קשור אליו >> להכניס הוא רק מכניס

לא מוצם לאכבר קיבל >> מאיפה אתה אסור להגיד ככה >> לא לא >> אומר יד יתרה כתיב מצאנו שני פסוקים ביד של טומאה כתוב יד וכל אשר יפול מנבנתם עליו טמא תנו בקרם יוצץ תמהים הם טמים יהיו לכם אז גם בו לכם שומע לכל צור שבצורככם לרבות את הידות איפה זה בתנור אז כיוון שאל כוכח אין צורך בשני פסוקים שאם זה מוציא טומאה ודאי שאחד בא להכנסה והשני להוצאה >> בסדר הם מניו מיתר שתלמ ממנו להכניס >> יש לי שלוש כבר עד עכשיו תנור נבלה וזמנים

>> אמני מיותר לכתוב אם תרצה לומר שלכתוב רחמנא בזרעים שמה כתוב כי יוטל מים על כל זרע הזרע ונפל מנתם עליו טמהו לכם לכן כל צורככם וליתו אנח מניו ונלמד את התנור והנבלה שהידות שלהם כמותם מאיפה מזרעים מה מה לזרעים שכן טומאתן מרובע ביחד זה תנור ונבלה אז אי [כחכוח] אפשר ללמוד מזרע רעים לתר ונבלה זה לא אותו דבר שנה שם הכבש טומתם מרובה יש להם יד >> הרבה טומות יש בזרעים יותר מ >> טמאים מבלד הטומ >> לא רק מה בטומד >> אז לכתוב רחמנא

בתנור והיתה הנח מנה אז התורה הייתה כותבת רק בתנו שמד על זרעים גם אי אפשר אפשר מה לתור שכן מטמא אווירו אוכלים שנפלנו דווקא לחלל טמעו אבל אם לא אבל אם אם אפילו לא נגעו בדפנותיו אבל נבלה וזרעים שהם לא מטמאים אחרים אלא אם כן נגעו בהם תכן שלא נתחדש של יד של טמאה נכון זה תנור אפילו לא נגעת בו מטמא באוויר אז מה ואם תרצה לומר לכתוב רחמנא בנבלה ולי תהיה מנה שהכתוב יכתוב בנבלה היד וזה יבנה אב גם לזרעים ולתנור שהיד שלהם תוציא בתכניס

טומאה מה לנובלה שכן מטמאה אדם מטמאה במסע וטומאה יוצא מגופה גופה עצם הטומאה לא שנטמע מדבר אחר טומאה יוצא מגופה הוא עצמו טמא מה שכן זרעים ותנור שהם לא מטמאים אדם וגם טומאתם בא להם מבחוץ שני צבעי דינים אז אז אם ככה הגמרא עונה ככה תראה חדה מחדה להתיעה תהיתי חדה מתטרטה נכון לא ניתן ללמוד אחד מחברו אבל אפשר ללמוד שניים מכוח שניים מכוח השלישי מה היו ה תיתי הטיתי איך איזה תמן לא לכתוב רחמנא בזרעים תתיימנך אם תרצה לומר שלא צריך לכתוב יד בזרעים ולזמן

מתנור ונבלה אפילו שהם חלוקים בדיניהם יש להם צד שווה שהם מטמאים ואדם מוציא עד טומתן אחרים גם אני אביא זרעים שהם טמאים ותהיה ידה מוציאה טומתן לאחרים לא יש שטחות מהנך שכן מטמאים שלא בהכשר מתנור מטמאין שלא בהכשר הם מקבלים טומאה בלי הכשר תאמר בזרעים שאין מטמאים אלא בהכשר כל טומא תוכלין דווקא בהכשר אבל מה שכן תנור לבנה לא צריכים הכשר כדי להטמא אז הייתי אומר דווקא בתנור ונחל דש בהם אז יש להם יד אבל זרעים אין להם יד אמר רב הונה בר לרב יהושע פירות

שלא הכשרו כתנור שלא נגמרה מלכתו דמה לא זה אותו דבר גם תנור אם לא נגמר מלכתו לא יקבל טומאה אותו דבר פירות שלא יחשרו זה כתנור שלא לא נגמר מנחתו קודם נגמר עשייתו כן >> שלא מקבל טומה הוא לא כלי >> זה לא חומר ב >> כן אלא פריך אחי יש לדחות את הלימוד הצת השווה מה להנך שכן מטמאין שלא בנגיעה >> הם קלים יותר להטמא כי הטומאה הם מטמאים שלא בנגיעה בא להם בלי שנגעו בדבר אחר הנבלה טומתה באה מצידה תנורמה אפילו מה מאבירו את

כלומר בזרעים שהן מטמאים אלא בנגיעה שנגע בהם אז דין הוא שגם יד כן לא נאמר בהם אומר לא לכתוב רחמנא בתנו וציתיצנך שלא יכתוב התורה שלא היה צריך לכתוב דין בתנור והיינו לומדים מזרעים ובנבלה א לא גם את זה לדחות מה להלך שכן מלך שכן אוכל אוכל זה אוכל רואים למאכל תנור לא אוכלים אותו לא לכתוב רחבנה מהכל שבתוכו >> נכון הוא עצמו לא אוכל יעני >> לא לכתוב רחמנא בן ולהתי מהנך מתנור וזרע >> יד דנבלה למה לי אם ככה לאיזה צור צריך לכתוב אלא

כאן אמר הנה אחינמ [‏צחוק] למה צריך לכתוב לי יד בן לאיזה צורך כן אלא ידלה כאילו צריך לקרוס את הסוגריים כמו >> טוב אם אין עניין ליד תגיד בעל פה אם אין עניין ליד נבלה תהנה עניין ליד עלמה כן שיד שאמור בנבלה לא צריך לגופו אז לכן אני דרוש אותו ליד בעלמה מה >> לא לגבי הוצאה שכבר נאמר בזרעים אלא ודאי זה בא ללמד לי גם על הכנסה כלומר גם היא מכניסה טומאה באוכלים היד כמה שכבר למדנו שיש טומאת אוכלין יד להכניס וגם יד להוציא לצר

>> שומר לצרף >> אז אל כוכח שומר זה בא לצרף כי אני לא צריך את זה בשביל זה יפה זה עכשיו מה שני מני כן והכתי ידנבלה צטריך עדיין צריך לכתוב יד בנבלה די לא כתב רחמן בן ואמנה דיו לבוא מן מן הדין להיות כנידון אם לא היה נכתב בנוי יד והיינו רוצים ללמד מזרעים ומתנור הייתי אומר דבר שנלמד מן הדין מקורו מאיפה תהיה כמוהו שיהיה חמור מהמלמד אי אפשר להגיד שיהיה חמור אז לבוא למדין להיות כן לנדול אז לא יכול להיות שיהיה יד בנבלה להיות

חמור יותר מיד שנאמר בזרעים מה הנך אז הנה מה לא חמור מה אנחנו לא מטמא אדם?

אף נבלה לא מטמא אדם כמו שיד של זרעים ותנור לא מטמא אדם גם נבלה לא תטמא אדם ואנחנו יודעים שיד בנבלה היא לא מיותרת אז יש לומר לכן נכתב גם יד בנבלה כדי ללמוד שדינה כנבלה עצמה שמתאדם אז אין לך מיותר אלא יד דין בנה מצרח צריך מוכרח למה לא מיותרת צריך לכתוב ושומר דנבלה הוא דלאצ צריך זה לא צריך להיכתב למה חטא כתבי רחמנא לצטרופה מי אתה שומר אם לצטרפה אמרת לא מצטרף אה אם לא מצטרף שיעור כזית של נבלה הוא להוציא כל וחומר מיד

התה שהוא מוציא טומאה כדי ללמוד שהוא מוציא טומאה לא צריך אלא אם אין עניין לשומר ללמד על שתוה לאדם כלים >> זה קל וחומר >> אלא אם אין עניין לשומר דיןלה >> לא דנבלה עצמו >> תנ עניין ליד דנבלה ואם אין עניין ליד דנבלה כבר אני יודע את זה תנו עניין ליד עלמה יד בעלמה דהיינו גם באוכלין >> כיוון שיש לנו שני פסוקים יד באוכלין אם כן הרי יד להוציא שנדרש בזרעים יד להכניס שנלמד מיד המטרת שבנבלה ושומר שלמעלה באוכלין לצרף תהפוך תמיד >> מה שואלת

בהמה עדיין מה שדרשת לי זה זה לא מוכרח וה אם אין עניין לשומר דנבלה תנה עוניין לשומר דעלמה ככה אתה אמרת לי כלומר שומר שאמור בן אמרנו אם אין עניין לגופו תנ בעלמה למה לא נדרוש אם אין עוני לשומר דיןלה תנן לשומר בעלמה גם באורחין אפילו שכבר אין יודע שומר באורחין יכול להיות שצריך שני פסוקים אחד בא ללמד שומר להכניס טומאה ושומר השני לצרף אבל יד להכניס לא מי אמר שזה לא מועיל אלא מעקרה כי כתיבה יד הכנסה כתיבה מה שהיקשנו מעיקרה מקודם בעמוד הקודם שאולי

יד שנאמרה באורחנין זה דווקא להוציא ולא להכניס זה לא קושיה למה כי כיטיבה יד הכנסה כתיבה שנאמר יד באורחלין זה נאמר על הכנסה שמכניס טומאה המקור של יד באורחלין זה מהפסוק וכיותן מים על זרע ונפל מדבנתם עליו טמא הוא לכם אז מפה הפסוק מדבר במגע הטומאה באוכל עצמו זה הכנסה של טומאה אלא שומר דין למה לגופה למה אני צריך לדרוש אותו ששומר של בנלניין דיד באוכלין הכוכרח זה בא לעצמו ולמי למה אני צריך שאתה שומר לעצמו אם יש את הרופא אמרת לא מצטרף הוא לא מצטרף

וכזית היא להכניסו להוציא קל וחומר מיד התיה לא צריך לזה פסוק אז הגמרא מתרצת מנת דתיה בקל וחומר טר וכתב להמקרקר כי שומר דעל מה הלך להכניסו מצד בקל וחומר כתב לקרע אם ככה מה ששומר שנאמר באוכלין שבא ללמד שמצטרף הרי שבא ללמד שמועיד גם להכניס ולוציא טומאה אני אגיד לך הוא ומצד דת חומר כתב לה כרע אז הגמרא אומרת לו איך הדאיקה למדרש דרשינן >> אם אני יכול אבל אנחנו ואם לא אומרים תרח וכתב לקרח אם אתה יכול לדרוש דורשים עוד רב חביבה אמר שנ

שומר דנבלה כבד דמעשה יד כעביד היד שדין עלה היא לא צריך לחזור במה שלמדנו נישאר כמו שהגמרא המינה נמעלה שיד שנאמרה באה רק להוצאת טומאה ולא להכנסה ביד הוצאה ביד נלמדת מהעיתור של שומר בן בלה ם בדרך אם אין עניין מה שיקשנו למה לא נדרוש אם אין עניין לשומר דבנה תעניין לשומר של אוכלים אז זה אומר רב חביבה הדפנו להעמיד שומר של נבלה על יד ולא שומר באוכלים למה שני שומר דנבלה כיוון דמעשה יד כעבין היד שדין לנ שומר שנבלה הוא לא מצטרף להשלים שיעור טומאה

כשאר שומרים אלא רק מוציא ומכניס כיד לכן מסתבר להעמיד על יד בעלמה לא על לא על שומר הראשון ש >> כן מתקיף להרב יהודה בר ישמעאל בר ישמעאל עד יתנן הפותמה של רימון מצטרפת והנת שלו אין מצטרפין והמי כרן על כוזרע זרוע ולקע בטור עדתנן העור והרוטב כפה מצטרף טומאת אוכלין מנלן אלא תלתה קראתי ו הנה נחזור למה אני שומע לפע זה שומר מה ששומר על פי שומר אחר על גבי הנה שיש שומ לגבי שומ >> תחיל להתעורר מתקיב לרב יהודה בר ישמעאל עד התנן המקור

ששומר בתמוכלין אמרנו רימון הפרח שבראשו עכשיו יבוא רימונים כן שנהיה מים מצוות כרימון הפרח של הרימון היא מצטרפת עם הרימון לשיעור טומאה למה זה שומר לרימון על פיו והנט שלו הפרח הירוק סביב הפטמה יש בו חוטים דקים שמה אין מצרף למה הוא לא שומר לפרי זה שומר על שומר גבוה מהגבוה שומר >> הוא מעל והמי עכשיו לפי דנ דבי ישמעאל שאמרנו וכי ייפול מלבנת על כל זרע זרוע והמי קרא כאן מה איך איך קרא כאן על כל זרע זרוע מה שייך להגיד שומר הרי המקור לדין

שש שומר זהכל זרע זרוע ממנו דרך דין השומר צריך שיהיה כדרך בני אדם שמוציאן זריעה ולקע לא זורעים רימון כמות שהוא זורים את הגרעינים >> ראית פעם ש >> או איחור איחור של רימון >> איחור >> ואפילו אם נוטעים רימון >> לא זה רצ עכשיו רימון גרסס רימון בתו קשה >> עד תנן במשנה אמרנו העור והרוטב והקיפה מצטרף לטמא טומאת אוכלין מנן שגם עור בהמה נחשב לשומר הרי פסוק מלמד על שומר לא נזכר אלא זרעים שגם הזרעם דינם כמותם >> אלא דע לך לתת קרא כתיבה

>> לא מין איפה אני לומד שאור בהמה נחשב לשומר הרי הפסוק רק מדבר על שומר של זרעים כזה בשר מה >> לא לפי רבי ישמעאל זה אני חושב >> הוא תן לדבר ישמעאל הוא לומד וכי ייפול מנבנתם על כל זרער הזירוע זה בא לדבד מפה לומד שומר משמה המקור לדין שומר בטמעת אוכלין משם הוא לומד תנ דבר רבי ישמעאל >> משמה הוא לומד אז על זה הוא שואל אותו >> בס מנן הרי זה לא נזכר רק בזרעים אלא תנתקרא כתיבה הכל זרע זה הוא אשר יזרה

אחד לשומר דזרעים אחד לשומר דאילנות וידח לשומר בשר ובסים ודרים עם הקסקסה להם שומר בשר עם העור, ביצים עם כלי פתן והדגים עם הקסקס שלהם האור של >> הורהם גם כן >> אולי זה אוכל >> הוא לפעמים צולים אותו הוא טוב אמר רבי חיא ברשה אמרב יש יד לטומאה ואין יד להכשר כלומר להכניס טומאה ולהוציא טומא יש יד אבל הכשר אם היד בא עליו מים לא הכשרו הזרעים ורבי יוחנן אמר יש יד לטומאה ולהכשר יש [כחכוח] במה כמפריגים בהתיהם הסברה היא בהתאם אחרה אם באיתי עם

הקר אני אגיד לך את זה בפסוק מור סבר [כחכוח] מכר נדרש לפניו ולא לפניו הפסוק בסמוך לפניו ולא לפני פניו [נחירות בוז] אומור [כחכוח] שברק נדרש לפניו ולפני פניו מה כתוב בפסוק וכי יותן מים על על זרע ונפל נתו עליו טמהו לכם זה אמרנו דין ידות רב רב סבר מכאן נדרש רק לפניו כלאמר מילת לכם [שיעול][כחכוח] דרשו חכמים לידות הטומה נדרשת רק לפניו על המילים ונפל מ ונפל מנבנתם עליו טמא הוא כלומר על עיקר דין טומאה אז בזה יש יד לטומאה אבל לא נאמר לפני פניו

שהם על התיבות וכי יותן מים על זרע זה הכשר יותן מים על זרע זה הכשר זה לא עיקר הטומאה נבלתם עליו זה עיקר הטומאה ואילו רבי יוחנן סבר מכאן נדרש גם על פני פניו זה יפה זה טוב אז גם מיד לזרעים בעיתים [כחכוח] הסברה זה מחלוקת בספרה אמור סבר הכשר תחילת טומאה הוא זה לא דבר נפרד מהטומאה אלא זה תחילת טומאה כי הוא מכשיר את האוכל להטמא שלי געטומה לכן סברה שיש יד הטומאה שיד גם מקבלת מים מור סבר הכשר אליו תחילת טומאה הוא דבר נפרד

>> תעניה כבתדר דרבי יוחנן >> לא מסכימים שיש ידש >> מה פתאום יש יד נטומה כולם >> נו >> המחלוקת של >> נכון אז איך אתה דורש לפניו או לפני פניו >> לא על הסברהסברה סגור סבר הכשר הטומ הטומ >> זה לא דבר נפרד מהטומאה זה תחילת הטומ הוא מכשיר את האוכל להטמא שנראה בו הטומאה לכן גם כמו שהוא יד אטומ אז יש לו גם יד הכשר תניה כבתי דרבי יוחנן כשם שיש יד הטומאה יש יד להכשר כשם שאין הזרעים מקבלים טומאה אלא כשהטשלו כך אין

מקבלים הכשר עד ש >> כך אין איפה אלא אלא לך שיתשו כך אין מקבלים הכשר אלא עד שיתעלשו גם ההכשר בטח כמו הטומאה זה רק בקטלוש גם ההכשר רק בתלוש ככה אנחנו יודעים אמרב אין אין יד לפחות מכזית לטמא טומת אוכלים חצי זית בשר עם העצם לא אין יד נגע טומיד כמה שעיקר המאכל הוא לא כזעית לא מטמא אותו ואין שומר ופחות מכפול מאכל שהוא פחות מגודל פול אין שומעת אפריים פולה [כחכוח] ורבי יוחנן אמר יש זה פחות מכזית א ויש אומר פחות מכפול יש אומר

מטבעי שני עצמות של אדם מת והיהם שני חצאי זתים והכניס ראשיהם השניים כלומר את ראשי עצמות שלא היו בהם לכל אחד כזית בשר והבית מעיל עליהם הבית יטמא למה עצם בלא בשר הוא לא מטמא באוהל אבל כאן כיוון מטמא באוהל למה יש יד לבשר המעיל עליו כמעיל על הבשר זה ראית יש יד הבשר >> חצי וחצי >> רבי יהודה בן בן נוקבה אומר בן נכוסה אומר משו רבי יעקב איך שני עצבות צרפין לכז אני חייב אותו אם היה עצם אחד שברושה אחד כזית בשר אז אז

אני מביא שאל בשר יביאו לטומת הבית אבל כאן שבכל עצם אין כזית בשר לא ייתכן שיש יד פחות מכזית >> אם לא היה עצמות >> אז זה לא יכול להיות >> אם היה רק שתי חצי בשר בלי העצמות והיה מעיל עליהם זה היה מצטרף פשוט >> אש אז מה קפרי העצמ >> זה לא בשר >> לא רק ה >> אה ככה כתוב לא לא אמרתי ככה לא כנראה אבל לא למדתי כן זה >> אני אם היה עצם אחד בראש אחד כן אבל כאן שבכל עצם אין

כזית בשר לא יתכן ענין לפחות מכזית איפה כתוב את זה ברשי עצמות ראשם >> אה ראשם של העצמות והבשר לא הכניס אה לא שמתי לב >> רשי אומר אותם ראשים שאין בשר על >> אה זהו אחזור זה מתיב עכשיו >> איפה אתה >> מת שתי עצמ שתי חציזים >> רבי יוחנן אמר יש יד לפחות מכזית ויש שומר לפחות מכפול על זה הוא שואל מתי צב צומוס ועליהם שניצי זסים והכניס רושם השניים של ראשי עצמות לבית והבית מעיל עליהן הבית טמא זה עצם בלא בשר היא לא

מטמאה באוהל אז אתה רואה גם כאן מטמא באוהל כיוון שהיד לבשר מעיל עליו כמעיל על הבשר כמו רבי יוחנן יש פחות מכז מצוין לא >> יהודה בן קוס אומר חכה בסדר משום רבי יעקב איך שני עצמות מצרפין לכזית אני אם היה עצם אחד בראשה אחד כזיית בשר אז יש יד הבשר ויביאו אותו הבית אבל כאן בכל עצם אין כזית אז לא ייתח שהיד הזאת תכניס אין פחות כזה כל ראש של >> אז הקושה רבי יוחנן או אולי אני לא >> רב רב עכשיו זה משיך >>

עכשיו נמשיך רגע ורב הי במה הם מוקים לה איך לפרש את הבריתה שלא היה אף אחד מהתנאים חלוק עליו איך היא ביד אם יפרשה בריתה מדברת שעצמות משממשות יד הבשר שבעצם הזה אין אין במוח כן אבל יש בשר בראש האחר >> כן כשי הרשע הרשע של הבריתה שאמרת שהביא שם נאמר שהבית טמא אז מוכרח שיש יד לפחות מכזית שומע יש פחות מכזים >> כן והיא בשומר אם תפרש שהברית שומר כגון בעצמות שיש בהם מוח כניס שהם הריקנים לבית בתמי הבית מ שומר לחצי זית והשומר מוציא

מכניס את הטומאה אפילו שהטומעת מה לא בבית כשפה על רב איך תאר בזה יהודה בן הכוסה הרי לדעת רב יש שומר לפחות מכזית ונמצא שבכל אופן אחד מהתנאים חולק על רב אז השאלה על רבשב היא בתימה בשומר בית ביד אם תרצה כל לפרש לך שדברי רב מדבר את הבריתה בשומר ואם תרצה נפרה ב >> ביד אם היית ביד ו הודה אמר כי יהודה בן הכוסה שתר את הבית פני שאין ניד לפחות מכזית ובית בשומר הודמ כתנה קמה שתימ את הבית שיהיה שומר לפחות מכזית ורבי יוחנן

שחלק על רב אמר כולה ביד פרש את כל הברתה ביד והוא ד אמר כתנ קמע ס כן כן כל בקרשה לא [שיעול] >> עד פה או שנמשיך עד עצמה >> אה מספיק >> מי רמ עד כאן איפה הוא רב לא זה צריך לחזור על זה עכשיו לא אבל זה טוב הלכות מהר מהר וואי וואי וואי >> בטח מה השם שלו רבי נתן שלמה >> רבי נתן רבי נתן ורבי שלמה הלימוד נשמת רבי נתן ורבי שלמה נעשה לו עוד מעט השקבה בסדר תזכיר לי כבוד הרב מה

זכיתיזכות >> צריך לברך שחיינו על כבוד >> שנים שנים אה הנה הנה צחים יופי בוא בוא אתה בר מצווה כן שבשב עוד מעט אני אטפל נטפל בך אתה רוצה מתנה גם >> לא לא כס >> שיך >> אה אז מה פים מה זה תגידי >> יכול להיות במחום אחר שמה אין שוקולד ב דקות >> מה זה שוקולדים >> הרחמים לברך אותך הרחמים צריך להביא לו את זה. >> לא, זה לא הוא זה משה. אה, תן לו יפה. קח משה, קח.

אנחנו הלכות שבת אם עבר אנחנו סימן רנד הלכה ג' אם עבר הוא שכח וניסע בשבת באיסור אסור מה הוא שכח את זה על האש >> אז אנחנו מתחילים את היום הראשון אמרנו שלא צדים בשר ובצה על גבי גחלים. מה? למה? זה נוגע בגחלים.

אבל כשנצנע כמכרה בן דוס חישינה. אבל אם עבר או שכח ונצלה בשבת באיסור אסור באכילה כונסים אותו. אחר דווקא שנתן לגבי אשם נתן בנור זה >> שאלה עד מתי אסור לאחרים מותר בה ביום בין לא ביןחרים נצא שבת >> אבל זה נמצא בשבת >> גם לאחרים שח לא הספיק בתוך >> בן לא פירות שנאכלים חיים מותר ליתנם סביב החדרה שנמצאת את גבי האש והפירות נוגעים באש אומר אף על פי שאי אפשר שיסרו קודם חשה >> מה צריך להיזהר שלא יחזיר הכיסוי אם נתגלה משחשכה שלא להוסיף

עליו עד שיצא מפני שממהר לגמור בשולם בשבת כן אם אדם מחסיר כיסוי הרבה פעמים זה קורה בסיר שיש בו צמות וזה מחזיר כיסוי זה בעיה אז איך לעשות לא לפתוח >> כן אבל בכל זאת העצמות נהמך רך רך >> של הקוקוריק הכוונה >> לא צדי מוח זה לוקח זמן >> של של בהמה מה >> כן אבל זה נהיה יופי >> אין נותנים ה סמוך לך שכך בתנור אין אלא כדי שיקרמו פניה מודבקים בתנור זה נקרא פניה שעליה זה כלום כלומר כל זה מבעוד יום אז אתה

מותר לתת ולא לא חררה זה משנה מפורשת ולא חררה על גבי כחלמנה כדי שיקרמו פניה כנגד האש >> מה למה חררה כך ופת כך ככל שפורסה ואין חוטיין נמשכים קרו קרימת פנים >> פשטיתה יני זה בורקסון אומר זה בצק ממולה בגבינה צריך שיקרמו פניה למעלה ולמטה ויתבשל מה שבתוכה כמאכל בן דרוסי אם לא כן חיישי שמחטא איפה היום מי עושה את זה מוכן >> כל מוכן שמ >> כן זה החלבים יש להם נחמן ועג'ין שם חי >> ואם נתן אותם סמוך לעשך ולא קרמו פניהם >>

אם במז מה ש באיסור אז איך אנחנו אתג שהוא חי קו פני >> לא יודע איך אתה מאיפה אני יודע מה זה מה זה ג'חרו לך בעיה >> עכשיו עכשיו שמים את הסירים בערב שבת חי בצק חי שמים ממש עלה עד למחרת בבוקר עוד לא קרמו פניב >> זה קח הרבה זמן ג'חנון זה אנשים לא יכלו אותו ככה מרציח דעתו ממנו >> מציח דעתו של הבוקר ואם נתן אותו סמוך הוא לפעמים קם באמצע הלילה הוא רוצה מערבין ותומנן את החמין אני צוחק הוא לא הוא לא

נראה עליו שהוא אוכל משהו חצות >> ואם נתן אותם סבור לחשך ולא קרמו פניהם אם באמת זה אסור על מוצא שבת שיעשו ואם שוגג אם אין לו מהכל מותר לו לרדות ממנו מזון של סעודות למה המצוו מצוות לא גזרו ואומר לאחרים שאין להם מה יאכלו בואו ורדו לכם מזון שלוש סעודות כשהוא רודה לא ירדה לה במרדה >> אלא בסכין כיוצא בו מה שמוציא את זה מהתנור שלא יעשה כדרך שעושה בחול ואם אי אפשר לרדוד בשינוי ירדן זה לא מה זה זה לחם והם נתנה בכדי שיקרמו

פניה כיוון שלא עבד יסולה בצורך שבת הוא רודק כדרכו שלא לצורך היום אסור אפילו בשינוי כל זה בתנור שאין לו תוח בית אבל תוח ביתית או שאינו אופה לצורך שבת רק מוצאי שבת ויש לו זמן לאף אותו מותר לא גזרין השמחתה זה העניין למה נגבר חררה אומר פניה בזה דבוק לתנור בלחם זה ככה הדרך מה ש גחלים שמה בסופו שתנו אז פניע שפות תנו סרה אם ש לא חגלים צריך פת כל זהח ראש השנה ערב שנה ללו שיעור חלה כדי לקיים מצוות חלה גם לעשות לחמים

לבצוע עליהם ביום טוב השנה הזה יוצא בערב שבת בין כל מי שמכין יש מנהג טוב לשלוח מנות חשובות ומשמנים ומרקים בערב יום בערב ראש השנה כנכתיב לכו אכלו משמנים שתו ממתקים שכו מנות שמעתידה כתוב וילכו כל העם לאכול ולשתות לשלוח מנות וכולי >> עכשיו זה רכוש השנה >> יש עניין לשתות משקה מפותק דווקא לפי ה >> כן שטו ממתקים אם אחד שותה מים או סודה זה לא טוב >> זה טוב זה טוב אבל >> שטו ממתקים כתוב >> זה שתי יין מתוק יין >> לא זה

שומן בשר שמן האמת ככה למה בגלל שהם היו שמה אמר להם עזרה שלכו תעשו עכשיו שמחה כי הוא אמר להם כן אמר להם להיפרד מנשותיהם וזה כולם גויות וכולם נפרדו ילדים זה בעיות צריך כל אדם להקפיד בערב ראש השנה שיחץ תער וטבול במכוה יש מצווה בזה שמו ביום טוב בכל בשר כן >> אני חושב שכן זה יום טוב כמו כל יום טוב >> הרב גוזים נכון לתח הס פסוקים שק לא אנשים לא מקפידים על שקדים לא >> אם צי טוב כן אבל בן אמר לאכול זה

החטא שחק קר גם הרבה לא אפשר לעשות שבת סל >> סלמון כ צריך לאכול הרבה בן כו תטעם מה זה מתקתק עוד הפעם אתה אה לא הכי טוב תוכל דגיד דפיש זה מתוק של צ'קנס מתקתק מה צנה כן אוכלים להגיד צריך לעשות איזה דוגמה לפני כן ואז נגיד [כחכוח] לכם זה טוב לשבת ראש השנה שבת כן יכול אנחנו בראש השנה שחל בשבת שנפרא ונרבה כדגים שם הסיר כל דאגה והכל או תאכל שר דינים אתה >> כן אבל זה לא כל כך טעים שר דינים המרוקאים עושים

אותם לוקחים סרדינים הם פותחים אותם >> מקרל קוראים להם ממרוקו מגיעים מקרל >> כן פותחים אותם >> שנייםז' שמים שניים בפנים ממלאים כל מיני עשבים ושום והכל ו מדביקים אותם הם קוראים להם מזוז'ים >> מזוז' >> אתם מרוקאים לא >> לא חלבים אני צוחק דיבר עליי זה פנחס בן קיציה זה לא זה לא אה מי זהדות עזור יודע מה לעשות קודם כל שיקחו מישהו שיקרא לו 40 יום זוהר כל יום שעה אחר כך צריך היא תגיד מה העוונות שלו אולי לא שברו ועשו לו תיקון שניים

הם המוסרים המוסר חברו ביד גויים להורגו או להקותו והמוסר ממון חברו ביד הגויים או ביד אנס כמו גוי שניהם אין להם חלק עולם הבא מטילמה על הציבור של שם שמיים זה הרודי ציבור בחוץ כךה שהם יראים פוחדים ממנו הרבה כוונתו לכבוד עצמו בכל חפציו כגול מלכי הגויים כל אחד ואחד מארבעה ו20 אנשים אלו שמ אף על פי שאין ישראל אין להם חלק הבא ויש עבירות קלות מאלו אף על פי כן אמרו חכמים שהרגיל בהם אין לו חלק הבא כדי להתרחק בהם להיזהר מהם ואלו מחנה שם

לחברו הקורא לחברו בכינוי המלביל פני חברו ברבים המתכבד בקלון חברו המבזה תלמידי חכמים המבזה רבותיו מבזה את המועדות מחנה את הקודשים תמין דברים אומרים שכל אחד מאו אינו חנם הבא שמת בלא תשובה אבל נמש מרשעו ומת והוא בעל תשובה הרי זה מבני העולם הבא שאין אחד דבר שעומד לפני התשובה אפילו שכפר בעיקר כל ימיו בנה שבשלוח הבאה שני אמר שלום שלום לחוק כמו על הקרוב אמר לו לא יפעתים כל הישים הפושים שומדים כיוצה שחזרו בתשובה והם גלו חזרו בצבניות מקבלין אותן שנאמר שובו בנים שובבים פי

שעדיין שובבו הרי בסתר בלבד חוזר ולא בגוי קנון אותו בתשובה זוהר הגיע הספרים לא וואי שיהיה לך נסיעה טובה אבל זה עוד לא ראש השנה זה עוד שבועיים בסדר פעמיים >> פעמיים פתאום >> טוב שיהיה לך שכר כפולקות עכשיו >> איי דף יז >> רבי בשמעון פתח מכנף הארץ זה מראות שמענו סביק >> שכח לתת לך >> ספר הגאולה תזכה מצוות מכנף הארץ ונשנון דשגדון ולמסתכלים בקדושה אל תקדשה בעל וקדושין מדה כןף הארץ קסות קדשה זה מירות שמענו כתן בלילה ישראל כן קודש בלילה בלילה בזמנדס

דמנה שכיחה משתעש צדיקן והפקות לך זירות שמנוח זות כמה דמזמור וכתיבים זמרסים יענה עכרותה כונות כפין לכל כך עליה דה קדע כמהסין גרדימוסין בעלמה אז רגע פגע רוחה ועקר לכלום וזה מירות שמענוש כל דמה סביב צדיקת קדשה בקדושה ואומר זילי רז רזע ד רוח קדשה אבל או לי על דל עלמה בורדים אוקפי שעה אורח קדקדשה חדשין כתקדשן בנין תוריד על שמי שעוכת אנוכים והילדים אשר נתני אדוני לאותפתים בישראל פרישן שרמין דבר חמנו דל קדשה מזמז כדי משה רון שרב שמעלה דמר וזאת התורה שס משה לפני

בני ישראל אוי לדבוג בגחד חרה אדוני אלינו שפניך את כתור את הסמים מצב שק אשרית אותם שמר אל משה חנך הסמים נטף ושנסמים בנה זכה בד בבד ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטמים בב ויאמר אדוני משה קע לךמים נטף חן ונעס זכה בד בבד יהיה בבק ויאמר יהיה בבד ויאמר ועשית אותה כד ונתת מן אשרך שמה קודש חדשים לכם תירון כתורים צמים בבוקר בבוקר טיבו >> בן יקר דרבנן פטום הכניין מה בכל יום אחת שמהם בערב יום הכיפורים כדי מצמנים היו באלוין הצורי והציפור בקה

שיש מנה נופה שלושה כמע צפסין הביח חק מלחד מבי נתן רב אומר כל שהי נתן פס חיסר חיים שולמה אם אדוני מרהם עשו כחו מזמרת הארץ בכסים ודים עליהם כנפז עסוקחו מזכשורים שכל בלות שכנים עליהם סוף סימם שנחד צורים עד שכל נותנים ושקדים ויאמר עליהם ישראל ביהם אם כן פזו מעצרים שלך מושכדים קר משה לחוזק מרשו לכם צבקתם זם אדם געתם אל המשקות ויש אתזות מן אדם שצו על בוקר אדוני מצד על משכו שבשכם את הדבר הזה חוק בניך ה כי תבוא לא שתכם שמותם את

העמודה הזאת כיכם העבודה הזאת לכם זה בני מצרים בטנוח ויעס את המנורה זהבשעשה את המנורה וקנגב ממנה ששקנים רוצאים מצידי השלושה כנה מן מצידה אחד ושלושה כנאמן מצד השני שלושה גביעים שוקדים אחד גדולים אחד גר שצמן במעג משוקים כח שני הקנים ממנה אחד צמנה כפתור שמחה מה ככה אמר זהבתו כיכר זהבתו עשה אותה כל כניך אדוני לו שיענו אדוני אדוני שע ראינו כמה שראו משה כן עשה את ה אומר משה כסף משה ואמת פתח נחצ היום משה נעון כמות עליפר כצ עמוד בין המתים בם צגה

משה פתח מגפה נעצה רע ויאמר משה נכון כמולך מהרה עכפ בני אדוכן חן נגרון כ שדיבר נג בעם את הקדוש פעמ בין המתים בין החיים תעצר המגפה שפתח אוהל מגפה נעצרה שעוזך נבו חך כית מסגב צר לי צר בום כז עוזר בוקר חסדךש שיר ואניך >> ואני אשיר עוזך ערנן הבוקר חסדך כיתב צר עוזעוזך ארץ ויעמוד פנחס פנענו ענינו ידנו כנושה ידנו כלו יושב בסתר עיון מפח דך כפך ח חר ידךקשו שלך שדר לבושה יצחק שקרח והבן היופי שירת הלל תנו להם פרי ידנו מסג בכד

קדושך שבעתנו קבל מנו מדת החסד שברך לאבותינו הקדושים אבר כל הקדושך יתכון טובים גדולות שפע שמחה בכל בית בעם ישראל שנה טובה מבורך תיבה וחתימה טובה