📖 הדף היומי מסכת חולין דף עט-פ📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א הילולת האר"י ה אב תשפו

ה מנחם עב יום פטירת מורנו ורבנו המקובל האלוקי הגאון הגדול רבנו הארי רבי יצחק לויה אשכנזי בן רבי שלמה זכותו יגן עלינו ועלייכם ועל כל בית ישראל גם היום זה פטירת רבי גדרי החיון חסידה קדישה ופרישה שהיה הוא בנה את ישיבת בית אל היה ראש ישיבת בית אל זכותי מגן עלינו אז זכינו השבת הלו זכינו השבת לשבת מיוחדת במינה שאין כמותה בעזרת האלו בשועתו והנה חזור ישעיה בן המוץ איזה הוא היה ישעיה העריך 120 שנה וזכה להושיע את עם ישראל איזה נבואות בעזרת השם שיהיה ישועות

אבל ראינו בפרשה ויאמר השם אל משה אל תרא אותו כי בידך נתתי אותו אלא הוא פחד מעוג מלך הבשן לפי שאין לו ניצוד של קדושה של רבי שמעון בן נתנאל. בשן זה ראשי תיבות שמעון בן נתנאל. אז הוא היה מפחד אומר יש לו איזה ניצוץ קדוש בתוכו. אבל הגמרא אומרת בברכות עוג מלך הבשן עקר הר גדול שלושה פרסאות ראית מה זה להשליך על עם ישראל עלועג הוא שימש את אברהם אבינו ויבוא הפרית ויגד לאברהם העברית תראה כמה הוא הריך ימים הפלית זה עוג מלך הבשן שביסר

לאברהם שנשבע לוט לכן התיירה משה שם במלחמה נגדו שלא תעמוד לעוג זכותו של אברהם אבינו אבל אתם יודעים שזה לא יעזור לו שום דבר כל מה שהוא עשה שהוא ויבוא הפלית ויגן לאברהם זה הכל בשביל שהוא רוצה שימות אברהם והוא יקח את הרע זה היה המטרה שלו מחשבות רעות אז אמרו רבותינו עוג עקר תורה ברלתה פרסאה והתע על רש לקח עוג הר שלושה פרסאות ושם אותו על ראשוני >> אז הגמרא אומרת היית קודשה בריך הוא עלה קמסה מה עשה הקדוש ברוך הוא הביא >> הביא עליו

שמה נמלים קומסה ונקבוהו היו עושים חור בהר ונחית בצורה ירד לו על הצווא שלו אבל בעלם משלפה היה רוצה להוציא את זה בחזרה להוציא את ההר למעלה בשביל להשליך משכי שינה להי [כחכוח] גיסה ולהיי גיסה יצא השיניים ותפסו לו להי גיסה ולהי גיסה ולא מצא למשל שנפע היה יכול להוציא את ה את ה את הראש >> כן אז נשאר בו אתה רואה שטן ונחש אתה יודע למה הוא הלך אחרי השטן והנחש הוא עוג היה מסתרה אחרה השטן והנחש כיוון שעשה חטא נשארו מהם אותיות שן פעמיים

שן של שן שלטן שן של נחש וחטא באמצע אז החטא גרם לו שיצא לו שן מכאן >> ושן מכאן שן שן שן שטן שן שן אחס לכן נקרא עוג מלך הבשן בשן בית שן >> בית שן בית שן למה השתרבו לו השיניים והם לא נתנו לו כן להוציא בטח >> אז לכן הנה ער ברזל אתם יודעים אומר בעל הפלאה גודל ארסו היה תשע עמותה וארבע עמות רוכבה >> ארסו בפין לא >> ארסו זה מיתתו המיטה >> ארסו ארסו תשע עמות אורכה תשע עמות זה לא גדול

תשע עמות תשע עמות זה חצי מזה זה מת כל חצי מזה תע זה 4וח מטר כן כל שתי עמות זה מטר >> 4וח מטר 4ח מטר זה לא גדול אבל אומרים רבותינו זה כשהיה תינוק כן שרק יצא מבטן אמא זה בעריסה יענה >> מצד שתינוק היה תינוק היה תשע עמות הרי אחר כך זה התחיל לגדול והיא ברמת בני עמון שמה אצל הירדנים אז משה רבנו הוא היה גובהו 10 אמות רבותינו אמרו איך הוא הרג אותו דילג 10 אמות קפץ והיה הכלי של המלחמה שלו 10 אמות

אז זה כבר 20 אמה והגיע לקרסול שלו נתן לו מכה בכרסול ואז אה ואז הרג אותו זה 40 אמה רק לקרסול הגיע הרג אותו הקדוש ברוך הוא יאבד כל אויבנו וכל צוננו וכל מבקשי רעתנו >> אמן >> אז אנחנו רבותיי נמצאים עכשיו בשיעור הראשון של הדף היומי של השבת.

היום דף היומי זה דף פה. בעזרת השם כמה שצריך לשמור על הפה היום. אבל אנחנו נלמד דף בשבת למדנו דף עד אז אנחנו נלמד דף עד שיהיה ישועות בכל בתי ישראל. משהפתחת עט >> יופי הלו >> מה זה פה?

شكמבר שלוש שלוש שורות מלמעלה נתחיל משמה אמר רב הונה ברחיה אמר שמואל חתה כחנניה למדנו ביום שישי שיש מחלוקת בין חכמים לחנניה למדנו על אותו ואת בנו על אסור כתוב בתורה ואותו ואת בינו לא תשחטו ביום אחד לא לשחט ביום אחד אמא ובן למה? מה זה? למה הבן קרוך אחרי האמא? אז אותו בית בנו לא תשחטו ביום אחד.

דעת חכמים זה רק בן ואמא אבל ואבא מותר. אבל דעת רבי חנניה, דעת חנניה נוהג גם בזכרים וגם בנקבות. ואז דע שמואל את העמ שאמר אתה איתי מאיר. שאמר שהלכה כחנניה בלת בהמה מתייחס גם אחר אביו הלך כשיטתו לתנן רבי יהודה אומר למדנו את זה אני חוזר רבי יהודה אומר הנולדים מן הסוס אף על פי שיביא אין חמור מותרן זה בזה אתה יודע זה פרדות פרד זה מהר חי שנולד מתערובת של סוס וחמור זה פרד הנולדים מן הסוס כלומר אמר מה זה מן הסוס אמא שלהם

סוסה אפילו שאבי אף על פי שאבי אין חמור מן אחר מהסוס מותרן זה וזה מותר מותר להרביעם זכרים על נקבות שגם נדו מן הסוסה אם האם הסוסה אין בעיה מותרן זה בזה כלומר נקבות שנדו גם מסוסה מותר אין בכך כלאיים למה הם אותו מין סוסה וסוסה האמא האמא אבל פרידות שנולדים מן החמור כלומר חמור נקבה מאתון עם הנולדים מן הסוס נקבה ואביהם חמור אתה יודע יש לך פרידה שאמא שאבא שלה הסוס ואמא שלה חמורה זה בעיה ללכת עם אחת שאמא של הסוסה ואבא של החמור אור

אסורין למה שמי יש ללכת רק אחראם אז הזכר חמור והנקבה סוס זה בעיה ואמר רבי יהודה אמר שמואל זאת דברי רבי יהודה למה מרן חוששים נזרעב הולכים רק אחר רעם לכן אסור להרביע מי שאמו חמורה על נולדת מן הסוסה אבל חכמים אומרים כל מיני פרדות אחתן זה לא משנה פרידה עם פרידה מותר זה לא משנה אם אמא שלו חמורה אם אמא שלו סוסה מותר להרביע מי שאמו חמורה על מי שאמו סוסה מה חכמים מי זה החכמים שאותם שנחלקו על רבי יהודה חנניהו דאמר חוששים לזרע האבא

אותו ואת בנו חוששים גם לזרע האב הולכים גם אחר זרע האב אז כיוון שהולכים אחרי זרע האם והאב לכן אסור לשחוט אב ובנו לא, לא משנה, אסור.

כלומר, גם לא רק אב, לא רק אמא ובן אסור לשחוט באותו יום, אלא גם אב ובן אסור לשחוט באותו יום. והי בר סוסיה וחמרה והי בר חמרה וסוסיה. מעורב כל אחד מהם סוס וחמור. כולו חד מנה הוא.

למה? אין בזה כלאיים. מה שאמר שמואל החנני החכמים מוכר שסובר שהלכה כדבריו וכפי שאמר לעל הלכה כחנניה [כחכוח] זה יפה בסדר מי העיקר שאנחנו רואים שחנניה אומר שגם חוששים גם לזרע האבא וכן וכיוון שכן אז אז אותו דבר זה בן עם אבא שלו אסור ביום אחד אותו דבר לא משנה כזרע אב אז זה אותו דבר כמו זרע אם ולכן זה אחד עם השני מותר לא משנה מאיפה בא הפרדה הזאת בעיה להוא בפשט פשיט לרבי יהודה דין חוששים זה רעב הודיע סיפוק מספקה ל האם פשוט לא

לרבי יהודה שאסור להרביע פרד שמו סוסה עם פרדה שאמה חמורה למה לא חוששים לזרע רעב והחמיר החמיר החמיר עוד דין מה סיפוקי מספקן הם חוששים לאבא או לא זה החמיר רק מספק האם החמיר בוודאי או חמיר רק מספק למה נפקה מינה למשרי פרי עמהם האם מותר להרביע פרד שנולד מסוסה פרץ שנולד מסוסה על סוסה גמורה שגם אבא וגם אמא שלה סוסה היא אמרת מפשט בשלה שלא חושין זהעם דינו כיסוס לגמרי פרימה אם שר עם סוסה גמורה מותר גם שנולנד מסוס מותר לא חוששים בכלל זרע האר

אבל היא אמרת סיפוקי מספקלה שמה חוששים זר האר אז פרי עמהם אסור למה אולי זה גם חמור צד חמור צד חמור משתמש בסוס מי האם חוששים מה דינו מה מה סובר סיפוק מספק עלה הוא אפשר לשיטה את השמה רבי יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס כל פרדות שנולדים מן הסוס שאמא שלהם סוסה אבל פי שאביהם חמור מותרן זה בזה איך ידמה אמדהבדהי חמור הזכר חמור בוא דהי של הנקבה חמור צריכה לממר מה יהיה בעיה הרי זה מין אחד אלא עליו דאבוה דהיסוס אבוה מדובר דבוע דיסוס

וכן אמו הרי זה סוס גמור ואבוה ד חמור ואמו סוסה אחד חמור גמור אבא שלו ואמא שלו חמור בו דהיי סוס לכן אמו סוס אחד סוס גמור ואבוע דהיי חמור ואמו סוסה ני מותרים זה בזה למה המשניהם דין סוס שהולכים אחרהם על מבש מפשעת פשיט הלש לא חוששים לזרע האב הנה מותר גמרא אומרת לא זה לא ראיה לעולם דאבוה דהי חמור ואבוע דהי חמור כאמר כמה צריך למחר כן למה מה עוד תמת צד סוס הוא משתמש בצד חמור בצד חמור הוא משתמש בצד סוס כמהשמעלה לעולם

רבי יהודה מסתפק שמחוששים לזה רעב והמשנה מדברת דבוא די חמור וימוסה ואבוא די חמור ואמו סוסה אז צריך לממר מה זה צריך להגיד לי שני אמאות הם סוסות אז אין בעיה הרי מין אחד מה הוא דתמה הייתי אומר שיש לחשוש זה רעב ואסור להרביע זה על זה למה הצאץ קצת סוס של השכר משתמש בצד חמור חמור של נקבה צד חמור של נקבה משתמ בצד סוס של הזכר הייתי חושב ככה כמה שמענן לא אומרים ככה שניהם נחשבים למנחדם האם הסוסה הכל בסדר תעשמע רבי יהודה אומר מביא

ראיה נוספת לפסות את הספק רבי יהודה אומר פרידה שטבעה רוצה להיזק אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור זה כלאיים זה פרידה שהאמא שלה סוסה ואבא שלה חמור זה פרידה אתם יודעים אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור למה אם זה כלעיים אלא מינה מה תביא לה פרד פרד עם פרדה והיא אמרת ממשלת פשיט שלא חוששים לאב נרבע עלה מנהדי אמה למה תרביע עליה מן של אמא שלה אלא מוכח שיש צד חוששים מה אומרת לא דני ידעינן מינה דאמה מיניו לא יודעים אם אמא שלה הייתה

חמורה חמורה ויביאה סוס או אבא של הסוס והביעה חמורה או הפוך או האמא סוסה ולכן מספק אי אפשר להרביע עליה כלל ש שאין אולי זה לא מינה והא אלא מינה קטנה הרי נאמר בבריתה שמרביעין עליה את מינה ואם היא לא יודעים אם אמא סוסה או חמורה איך אפשר להרו עליה פרד הרייתכן שאמא חמורה ואמו של אותו פרד היאסוסה נמצא מרביע מןשנו מינו את צגמר חיקמה אין מרביעין עליה לא מין סוס כלומר לא סוס גמור ולא פרד בין סוסה ולא מין חמור לא חמור גמור ולא פרט

בין חמורה פי שאין יודעים במין מינה אלא מזינה שיודע לך מאיזה מין הוא שאתה יודע בדיוק איזה מין הוא אז מותר ולבדוק בסימנים או זה טוב של הפרדה ונדע מי זאת אמא שלה נג בסימנים של הפרדה ונדע מי זאת אמא שלה שמעת דבר כזה מאיר הנה סימנים בוא תראה אותם בוא תראה למה אמר רביה עוה קלה בחמרה אם הפרד קולו עווה הווה כזה חדרון אז זה כמו חמור סימן שאמא שלו חמורה צניף כלה ברסוסיה אם הכל שלו צלול זה כצעקת הסוס זה מה שאמא שלו סוסה

הכל הולך אחר האמא ואמר הפפה עוד עוד עוד סימן עוד סימן עד ששמע נתנאל רב [נחירות בוז] רבן הודנה בזוותר זן גנובתה בחמרה אם האוזרים שלו גדולות והזנב שלו קטן זה סימן שאמא שלו חמורה ככה יצא אבל זוטרן ודנה ורבה גנובת בסוסיה אבל אם האוזניים שלו קטנות והזנב ארוך הוא בן סוסה אז יש לך סימנים לדעת אם אמא שלו סוסה או אמא שלו חמורה אתה יודע החמור יש לו אוזניים גדולות אתה יודע למה כי שחבו לו חזק את האוזניים [נחירות בוז] מספל [‏צחוק] >> לא עזבו

אותו מה אומרת מה >> מהעלה איך נמשק עכשיו בסוף דעת רבי יהודה ת שםדמר אבונה ברב יהושע כל מדים בפרי עם האם שאסור אסור להרביע פרד שנולד מסוסה על סוסה גבורה שמאמינה פוקה מספקה שמאמינה לכן אסור למה רבי יהודה אומר שמי חוששים רע ולא נחשב לגבי לגמרי כיסוס לכן אסור להרביע על על מין של האם שמאמינה אמר לרבי אבא לשמעה הנה תראה איזה יופי כי מעת לי כדנייתה ברצפק אם תביא לי פרידות כדי רצפק זה מרכבה עגלה כדי שינהגו בעגלה שאני רוכב בה היה לו רבי

אבא היה רבן גדול והיה לו עגלה לוקחים אותו בעגלה עיין להנך דדמיה להדה תראה שהפרידות דומות זו לזו באוזניים ובזנב תראה האוזניים של שניהם או גדולות או קטנות והזנב או גדול שיהיה אותו דבר לא תביא לי אחד פרדה שהאוזניים שלו גדולות ואחד קטנות עיין להנך דדה מן הדדה והעידי תביא לי את זה תיזהר לא תביא לי פרידות שלא דומות למה זה יהיה כלאיים אסור >> על מקסבר אין חוששים לזה רעב כמו רבי יהודה כמו שאמר רבי רבי יהודה לכן בני החמורה הם כלאים עם בני הסוסה

כלאים תהפוך אתציון משה >> בסימנין דאורייתא תראה הגמרא אומרת מסתפקת בה שמחזירים אז אתה רואה סימנים פה אתה רואה נפקה מינה סימנים דאורייתא להתיר ייסורי תורה איך סומך על זה רבי אבא לסימנים של הפרד להתיר איסור בקעיים זה דאורייתא קאיים אז יש לנוכח מפה שמחזירין עבדה על פי סמנים זה מן התורה >> זה לא רק זה צריך סימני קל מראה שיהיה קולו אבראה >> תנו רבנן אותו ואת בנו נוהג בקלאיים דה היא יולדת >> נראה נראה אומרים שלא >> גם אני שמעתי שלא >> אבל בוא

נראה הנה בוא תראה תכף מינה >> אבל מי אמר שתד >> למה לא >> תנו רבנן טוב אתה אומר למה לא תגיד למה למה כן? חכה בסדר א תענו רבנן יש לך שאלות גם זה תעמק תתעמק בדבר יכול להיות שכן אני לא יודע תבדוק >> שאלת בטרינר תנו רבנן תובד בנו נוהג בכעיים מי שנולד משני מיני בהמות זה כלעיים נוהגה גם אותו ואת בנו ובכוי רבי אליעזר אומר כלים הבא מן העזן הרחל שאבי עזבור רחל שניהם בהמות ואת בינו נוהג בו דווקא שבא מן העז ומן

הרחל שניהם עז ורחל זה בהמה אבל כוי אין אותו וא בנו נוהג בו לא נוהג בכוי אבל כוי לא >> כיזה חיה >> כן למה זה בעיה חיה אין רק מה שהתורה אמרה ואותו ואת בנו >> שורוכסבועז כיבל שבתחת מזה לא אחר אמר הרב חזדה איזהו כוי שנחלקו בו רבי אליעזר החכמים זה הבא מן התיש ומציביה אביו טיש יין זהעז בימ ציביה צביה >> איך ידמה איך מדובר שחט אותו ואת בנו הנהמה תן שבע הצביה וילדה תן שהיה עם הצביה וילדה בן וכאשר שחיטלה ודברה את

צוחט את הצביה ואת הבן שלה למה זה אסור ואמר רב חז הכל מודים בהיא צביה ובנה תאיש אם האמא צביה והבן יש בו צד של תאיש מחמת שאבא היה תאיש שפטור משום אותו ואת בנו למהכ כתוב ש ובנו אמר רחמנא ולא צבי ובנו אותו ואת בנו דווקא ש ובנו בהמה שלא ישחטו ביום אחד על זה לא ולא צביאו בנו לא מתחייבים משחתהם שה חיה עם בנה אין אלא אלא מנסה הגמרא לומר רבותי בצבי הבעל התישע וילדה בן התישע הולידה בכשחיד לה בברה שוחט את האם התישה

ובנה ואמר הרב חזק מודים בהישה ובנה צבי אם היא תישה ובצביא שהאב צבי שחייב על טוב בנו למשה אמר רחמנא על האם בלבד הקפידה התורה שתהיה בהמה ובנו כל דהו מה אכפת לי מהבן אבל זה יסא לעולם מתרצת לעולם בתיישב לצבייה תיש שבעל הצביה וירדה בת שמעת ובת ילדה בן אותו בת הנכדה עכשיו נכד ילדה בן ובת >> ובת ילדה בן עכשיו אותו הבת שנולדה מהתיש והצביה ילדה בן או בתנה וכא שחיטה ולברע שחט את הבת את הבת ואת ואת בנה של הבת וזה זה נחלקו

חכמים רבי אליעזר רבנסחוששיזהב לכן יש בהם ששחט שהביטיש מקצת סא בסא אפילו מקצת צה מה שאתה אומר צא תשחט אותו ואת בינו אפילו מקצת צה ולכן הא נאסרת בשחיטת בשחיטה עם בנה רבי אליעזר סבר אין חושש שנזה רעב מה וסא אפילו מקצצה לא אמרנין לא שייך לומר קצה מקצה אין בה אפילו בנו מקצע לא ולפרק בחושש הנזרע בפלוקת דחנניה ורבנן אם המחלוקת בחושש נזרעב למה נחלקו בכוי ולא נחלקו בסתם כמו שחלקו חנניה ורבנן שלחמים נוהג בזכרים ורבי אליעזר לא נוהג בזכרים הגמרא אומרת היא פליגבה היא

אם היו חולקים נוהגים בזכרים ואמנה בה אפילו רבנן ודו בכוי שנולדת בתיש וצביה אפילו רבנן ודו שאם שחת אותה ואת בנה פטור למה דסא שאמרה התורה ש אפילו מקצת סמרינן אותה אם לכן כמה שמעלן שחייבים גם על מקצת צה הייתי אומר זה מקצה מקצת צה לא אברן דווקא צא גמור באותה אם רק היא במקצת צה עם מצביה לא כמה שעלן כן אומרים שחייבים גם על מקצת זה גמר מברדת ועד אתנן כוי אין שוחטין אותו ביום טוב למה אתה יודע כוי אסור לשחותט ביום טוב למה ספק

חיה ספק בהמה חיה צריך לכסות את דמה כמו עוף בהמה לא מכסים את דמה אז חיה צריך לחסות את דמה כיוון זה ספק חיה חייבים לחסות דמה או בהמה שפטורה מכיסוי.

אז מספק אי אפשר מספק לחלל יום טוב כדי לכסות את האב. ולכן אסור לשחוט באופן שיבטל מצוות מצוות כיסוי. יבטל. >> אם הוא מכין את העפר לפני >> גם לא שמן לא יכין לא יהיה.

ואם שחטו אין מכסין את דמו. אתה רואה? לא מכסים דמו אם שחטו בכל זאת לא מכסים דמו ומה הזכינן הנהמה בתייש הבעל צביה וילדה במה עוסקים שאנחנו אומרים שאותו בן חיה בכיסוי מספק אם מדובר [נחירות בוז] בתאיש שבעלה הציביה בילדה שאותו בן חיה בכיסוי מספק למה לא יכסה ביום טוב כיוון דמות צביה יש מוצאת חיה בוודאי ובין לרבנן בין לרבי אליעזר לשחוט ולכסה כי זה חי >> למה צבי אפילו מקצת צבי זה מותר שהרי צבי שאמרה שזה חיה אפילו מקצת צבי אז הוא חיה בכיסוי אלא

בצבי הבעל התישע וילדה שהבן חייב מספק בכיסוי צבי בעל התישע היא לרבנן אז הגמרא שואלת אם לרבנן שחוששים איזה רעב לשחוט ונכסה הרי ודאיך היה בכיסוי חוששים איזה רעב קצת צבי היא לרבי אליעזר לשחוט ולא נכסה זה ודאי בהמה לא חוששים לעולם בצביעה בעלת וילדה בן אותו הבן לא שוחטים ביום טוב רבנן ספוקה מספקלו חוששין איזה רעב אין חוששים לכן מספק >> לא בודאי >> יש חייבו בכיס שמחוששים לאב חייבים גם על מקצת צבי בדלרבנן מספק להו הגמרא אומרת מדרבנן מספק להו אם חוששין או לא

לרבי אליעזר פשיטה שלא חוששין ככה משמע הגמרא שואלת בהדתניה הזרוע בעני חייים בערקבה נוהגים בכוי ובכלאיים ובכלאיים רבי אליעזר אומר כלאימהבא מן העז ומן רחל חי במתנות מן הכוי פטור במתנות במה הזכינן עכשיו הגמרא שואלת הגמרא שואלת בעתניה מה ששנינו בברייתה זרוע לחייים קיבה שלטים לכהן מכל בהמה הנשחטת אבל לא מחיה נכון חיה לא נותנים זרוע לחיים איך קיבלת פעם זורע לחיים קבע של צבי לא רק מבהמה אתה מקבל או מעז או או מבקר או מכבש נוהגים בכוי או בקרעיים ספק בהמה נוהג זור עליהם חיים

קבה בקרעיים בספק רבי אליעזר אומר קראיים הבא מן העזו מן הרחל שניהם בהמות חייב במתנות אבל כוי פטור מן המתנות איזה כוי בכוי פטור יש לו צת צבי [כחכוח] במה הסכינה הנה הגמרא אומרת איזה קויב בתיישה בא להצביה וילדה את בנה בשלמה לרבי אליעזר דפתר למה לא חוששים זה רעב כסברסה אפילו מקצת סאמרנן אז לכן אין אפילו לא אומרים קצת מקצת אלא לרבנן נדסה אפילו מקצת למה חוששים זה רעב משלם מהפלגה לא יהיה הבלה חצי מהמתנות אינה קשות כלל לא יהיה הבלה כל מה שאמרו חכמים

חייבים מתנות רק על חצי מהמתנות שאף הם ודאי לא היו חוששים את זה רעב אלא לחייב אותו על החצי של שיש בו, לא על חצי של עצמי, על אידך פלגה על החצי השני למלא יגיד לו הבעל הבהמה, בעל הבהמה יגיד לכהן מאיר הייתה ראיה לחוששים איזה רעב ושכל מי אמר חוששים איזה רעב ואתה רוצה להוציא ממני כל עוד שאין לך ראיה לא תוכל לקחת ממני אלא נאמר שמדובר בצביעה בעלת האישה וילדה משתמ לרבנן שספק אם חוששים נאב אז לכן אין חי בכל המתנות שמה מעורב בבין

זה גם חלק האב שהוא צבי ספק לא צריך לתת לתת חלק על זה מי מי אז חשב שבאר מי חייב בחצי מתנות אז אני אבאר מה זה חייב חצי מתנות למה רק של הבהמה, לא של הצביא, אלא לרבי אליעזר שלא חושש בכלל לזה האב לחייה בכולו מתנות. למה פטור שיתחייה בכל המתנות?

כי זה ש לא חוששים זה רעב שהוא צבי. לעולם מובן מאירו >> לעולם בצביאה על התישה וילדה ורבי אליעזר נמ סיפוקי מספקה לחוששים איזה רעב או לא לכן פטור ממתנות הנה עכשיו הוא יפרש אז הגמרא אומרת שואלת הגמרא וכן דרבנן מספיק להו אליעזר מספק מספק במפילגה זה ספק מה נחלקו זה ספק אז במה מה פניגה רבי אליעזר ורבנן אתה יודע במה נחלקו תרצת הגמרא בס אפילו מקצת סאם גם במקצת סא זה נקרא סא או לא נקרא ש רבנן סברסה אפילו מקצדס ורבי אליעזר סמר ש משמע

דווקא ש גמור לא מקצת >> כן לא אמרפא כך לגבי כיסוי אדם ששמה שמבואר שכוי חייב בכיסוי מספק לכן אין שחט ביום טוב ומתנות זוה לחיים וחיבה נחלקו חכמים רבי אליעזר חיה בכי לא משכחת אלא בצבי הבעל התשע שאז בדבין לרבנן ביני רבי אליעזר מספקלי הוא חוששים זה רעב או לא ובק מפניג בס אפילו מקצצה לכן לכן המשנה שמחייבת בכיסוי מספק זה כמו חכמים שחוששים שיש מקצת צבי מחמת אביו ובמתנות רבי אליעזר פותר למה ייתכן שחושש שני זה רעב וזה צבי ואין בהמה זו ש גמור

שחייבת במתנות ולכן לא מוציאן אותם מספק ולרבנן חייב בחצי מתנות יש כאן בוודאי מקצת זה לעניין זה לעניין מתנו לעניין אותו ואת בנו משכחת לה שנחלקו חכמים רבי אליעזר שנחלקר חכמים רבי אליזר משכחת בין בית שבע לצבי בצבי הבעל התשע בתי שבע הצבי הפפה עכשיו מה זה תשבע לצביה ולאיסורה תי שבעל הצביה נחלק אם יש כלל איסור לשחוט את הבת שלדה להם אם בנה או דרבנס וחושש זה רעב שהוא טיש וזה אפילו מקצה אמרינה ולכן אסור ואסור לשחוט אותו מספק עם בנה אבל לא לוקים מספק

רבי אליעזר סברני נמד חוששים זר האב גם אם נחשוש זה רעב אין אין לי לאור לשוחתה עם בנה למה זה אפילו מקצצה להםנן ואמא שלו צפיה לכן אין בזה בעיה על חיות התורה לא חיבה עכשיו אותו דבר עלו בצביע הבעל התישע ולמלכות האם אלוקים שחטו אותם עם בנה ביתם עם בנה או לא דברי הכל יש איסור בדבר פניסני דחוששיזרב בצ אפילו מקצמרינן ומלכינן לה אתה רואה מי שעשה השוחט את הבת של הצבי אישה עם בינה ביום אחת רבי אליעזר סבר איסורה היא היקה כומר אם ישחוט

את הבת עם הבן יש איסור מספק אבל מלכות להקע למה זה לא בהמה בוודאי הנה הגמרא מפרשת יסורקדין מה אין חושב והיסמע עליהו למה אמא שלו תישה אבל מלכות לקה דין מה חוששים לזה רעב [צרחות] שזה צבי בשא אפילו מקצלמרינן אמר אמר רבי יהודה כוי בריה בפני עצמה היא ולא הכירו בה חכמים מן בהמה אם מין חיה היא נראה את זה אחר כך בסדר נעשה הפסקה קטנה ואנחנו חוזרים למוות את הדף של היום טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון אחד בשבת קודש ה מנחם אב תשפו

יום פטירת מורנו ורבנו רבן של כל המקובנים גידון המקובנים בכל העולם כולו רבנו יצחק וריה אשכנזי בן רבי שלמה זכותו יגן עלינו ועליכם >> ועל כל בית ישראל בעזרת השם שיות גדולות >> גם זה יום פטירת רבי גדליחיון שהוא בנה את ישיבת בית אל בעיר העתיקה של רבנו הרשש. הוא היה ראש ישיבה ראשון [נחירות בוז] בא לשם הרשש נהיה חתנו והוא היה ראש ישיבה שני. אבל הראשון זה היה הרב החסיד קראו לו רבי גדל החיון היו אומרים לו תינוקות אבא אין מים היה מתפלל ויורד מים

הכל היה משהו מיוחד במינו רבי גדל יחיון טוב בעזרת השם אז היום זה יום פטירת הארי החי שאין כמותו איך אומרים מעולם לא ראיתי ארי סבל רבותינו אמרו נגד סברת הארי אין ספק ברכות להקן לא אומרים סבל אם אמר רבנו הארי מילה זה ככה לא אומרים סבל כמה הייתה גדולתו של רב הרי גדולה שאין כמוה היה בקיא בכל התורה כולה פשט רמז דרש סוד סודות התורה שיחת אילנות שיחת עורפות שיחת מלאכי השרת בעליונים בתחתונים היה יודע כל בכל מכל קול.

רואה בן אדם רדגן יודע למה הוא בא לעולם מי נשמתו מה שורש נשמתו מה הוא היה בגלגול קודם מה הוא בגלגול הזה מה הוא צריך לעשות הכל היה בקי פלא פלאות והיה נותן לכל אחד את התיקון שלו כמו שהוא כותב בשאר הגלגולים כשהוא נפטר הוא אמר למערכוא עכשיו נולדה אשתך האמיתית בת זוגתך האמיתית רק עכשיו נולדה אמא של מרשו של רבי שמואל ויטל פלא הכל היה יודע הכל הכל דבר דבר היה יודע זה בא זה מי זה הגלגול הזה מה הוא בא מה הוא רוצה היה

מתקן מה שהוא יכול היה לבן אדם טוב טוב היה מראים לו הכל מן השמיים למה כל זה בכוח העמל הגדול שעמל בתורה עכשיו מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו היה עמל ועמן ועמן. היו אומרים לו מן השמיים עדיין לא עמלת מספיק. לפעמים אומרים לו תחזור עוד פעם. זה לא הסברת בדיוק זה ככה זה עוד פעם תחזור.

אומרים לו זה אמרת מאוד טוב זה ככה הכוונה לאט לאט עד שהוא נעשה כמעיין המתגבר שאין כמו זה. ואז אמרו לו מן השמיים שהוא בא בשביל רבי חיים ויטל. מה רחו? הוא בא לפה, השכע אותו מבארה של מרים.

כל מה שהיה אומר לו הוא לא שוכח. מבין טוב ולא שוכח. וככה הוא כתב את כל מה שאמר רב הארי. לא שהוא עליה על ידי, הוא שומע ממנו והוא כותב, לא.

אחרי שפטר רב הארי, לאט לאט הוא כתב את הכל. כי הכל היה מונח בכיסו. זה כמו מקלט. זה לא נאבד אף פעם.

פלא פלאות איך שרבנו הרי סידר הכל הכל היה פלא פלאות גם הרחו היה נשמה שאין כמותה נשמה גבוהה מאוד מאוד מאוד אז זהו בעזרת השם זכותי יגן עלינו ועלייכם אז היום בעזרת האל שעתו נעשה ב-12 ב12 כבר נלך כשנדבר כמה מילים נעשה תפילה חזקה ונוראה [נחירות בוז] ב א בכותל המערבי בקשת וילזון שמה יהיה בעזרת השם תיקון חצות כזה בחייה על בית המקדש על שר השכינה שבעוונותינו על רבים נודת נודדת מכינה אין לה מנוחה וכמה בעיות וצרות שכל זה היא סובלת בגלות את העם ישראל כי

היא לא עזבה אותנו לבד אמו אנוכי בצרה היא הולך לכת איתנו צעד אחרי צעד וכיוון שהקדוש ברוך הוא הבטיח לה שיפד אותה מגלותה גם אנחנו איתה היא לא עוזבת את את בניה ככה היא אוהבת אותנו אתה יודע אבא אפילו שהוא אוהב את הבן שלו והכל אבל אם הוא מלכלך הוא זורק אותו לכלך אומר לך לך לך לאמא שלך האמא אמא לכלוך והכל מנשקת אותו ואוהבת אותו אמא לכלוך ככה זה השכינה זה לא משנה לה. זה אנחנו בניה. אפילו שקצת מלוכלכים בעוונות, היא אוהבת אותנו. היא מלמדת

אותנו, מוכיחה אותנו, מנתפת אותנו השכינה.

אבל הצער שלה גדול. למה שפחה כי תירש גבירתה יש לה צער אדיר ונורא. למה? זה כמו אדם.

אם גיד לה ילדים איזה טוב עשתה להם כל הטוב שבעולם הביאה להם בסוף יום אחד מגרשים אותה מהבית באים השונאים של בעלה מגרשים אותה מהבית ומרביצים לה תצא החוצה מה עשיתי לכם תצאי החוצה היא צועקת את הילדים שלה גברת הילדים שלך שלחו אותנו מה את צועקת הם שלחו אותנו להוציא אותך מהבית זה לא מספיק שבחק תירש גבירת הביאו את ה את הבר מינן את השפחה שתישב במקומה עם הזה זרה וואי וואי איזה צער ולא אין איפה לישון והיא נודת מקום למקום ושמה יושבים בבית אישה אחרת

ונהנית שם ושמחה והיא נודדת מכינה ככה זה עם ישראל עושים להשכינה הקדושה מוציאים אותה מהבית אמה התלובשת שחורים מפלסת באפר כמה צרות כמה צער גדול גדול גדול זה צער השכינה צריך כל יום כל יום איפה היא נמצאת מקומה גם בכותל המערבי בעיקר כמו שאומר רבנו הארי הוא כותב על הפסוק כל ברמה כל ברמה נשמע בחיתברכים רחל מבקע על בניה רחל מבקע על בניה ראשי תיבות מערב שהשכינה היא בכותל המערבי לא זזה מן הכותל המערבי העיקר שלה זה שם למה אתם יודעים היה שמה ארבע כותלים היה

ארבע קירות זה הקיר הזה של כותל המערבי בנה אותו דוד המלך ולכן אי אפשר להזיז אותו זה ה ה שמה נמצא הבלת דגרמה של בית המקדש כמו צל דוד המלך פלא פלאות זה לכן אתם יודעים שה איך קראו לו מלך רומא שהחריב בית המקדש הרומאים שהכריבו בית המקדש >> טיטוס את מי הוא שלח שלח לך ארבעה אחראים כל אחד נתן לו צד אחד להחריב לפנגר נתן לו את זה לא הצליח אומר למה לא החרבת את זה אומר לא הצלחתי לא הצלחת חתך לו את הראש שלו

הוא לא הצליח היה לה מגיע לו את העונש הזה אבל העיקר למה זה דוד מלכה משכה ושמה השכינה נמצאת היה אומר רב שלום כמזבין ש בימים הללו יש דמעות על הכותל המערבי >> פלא פלאות מורידים דמעות זה רטוב העיקר השבוע בעזרת האלו בשעתו זה פרשת חנן אתם יודעים שרבנו הארי היה בזמנו את התלמיד שלו קראו לו רבי אברהם בירוכים הלוי הוא היה בוכה כל הזמן בית המקדש כל לילה היה הולך מבית לבית מאיר אותם נקום לבכות על גלות השכינה ומספר להם כמה השכינה בגלות אפילו המגיד

השכינה שדיברה מגרונו שלן היא אומרת אם הייתם יודעים את הצער שלי שיש לי אחד מני אלף והייתם נותנים שינה לעיניכם. כך היא אומרת. אז הוא אז הוא ראה אותו רבנו הארי אמר שיש עליו איזה גזרה שהוא צריך להיפטר מן העולם. אמר לו אבל אם תלך לכותל המערבי ותבכה ותראה שמה את השכינה והיא מפייסת אותך אז תדע שאתה תאריך ימים.

וככה היה. הוא צם שלושה ימים הלך לקותל ערבי והוא ראה את השכינה מפלצל ואפר והיה בוכה ראה את השכינה אומר איך יכול להיות דבר כזה והיה בוכה עד שבא אליו השכינה אומרת לו בני אל תבכה ונחמה אותו ואז הוא ידע שהמצב בסדר >> ניסו של יריה >> ניצו של ירמיה הנביא ואז הוא יודע שהיה מצב בסדר וחזר רבנו הארי אמר אמר אתה ראית נכון וזה עכשיו יצפי לך 22 שנה כנגד כב אותיות התורה שזה השכינה בלא פלאות איזה כוח היה להם אומר הגאון חידה מפה תראה

שרבי אברהם הנביא ראה את השכינה עין בעין השבוע פרשת ברך תענן תראה איזה דבר פלא פלא פלאות פרשת בתחנן זה מעמד הר סיני קבלת התורה על הר סיני והשבת גם כן זה שבת נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם וגם השנה בעזרת האל בשועתו איזה טו באב יהיה שבוע הבא לא היו יומים טובים לישראל כטו באב אז קודם כל והתחנן לן השם בעת הה לאמור משה רבנו התחנן והתפלל לקדוש ברוך הוא שיכנס לארץ ישראל מה זה בעת ההי יש לזה כמה פירושים רבותינו אמרו בעת ההי בטו באב

מה העניין בחטא המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה זה היה בתשעה באב חזרו מתור הארץ עם ישראל האמינו להם ובכו אמר להם הקדוש ברוך הוא בדור המדבר דבר מכל אחד מגיל 20 ומעלה שלא יכנסו לארץ ישראל איך אמר להם במדבר הזה יטבו ושם ימותו ככה היה שכל הדור ההוא משך 40 שנה לא נכנסו לארץ ישראל כולם מתו מתי בלי תשע באב כל שנה ושנה היו מתים כמו 15 16,000 מישראל איך היו איך היה הסדר כתוב במדרש שכך בכל שנה בלי תשעה באב כל אחד בדור המדבר חופרים

לעצמם כברים מתעטפים ותכריכים ונכסים באדמה כל שנה 15 10,000 מי שקם קם מי שלא תאר לך מה היה הימים הללו איזה איזה סליחות איזה צומות איזה תחנונים איזה בקשות כל אחד מתחרט על העוונות שלו שיענה נקי למעלה הוא לא יודע אם הוא יהיה מאלה או מאלו. כולם עושים תשובה. אתה יודע הבן דמי נכנס לקבר.

ככה כל שנה תשעה באב היו בודקים. אז כיוון שאף אחד לא ידע מתי יקום מו היה היה איזה בחיות, איזה סליחות, איזה צומות. והיו מבקשים אחד מהשניים מחילה, בין אדם לחברו. אז הם חוזרים בתשובה.

אז הגמרא אומרת בשנה האחרונה נשארו 15,000 האחרונים. לאלה כבר לא היה ספק. אין אחרים, זה רק הם. הם נשארו בסוף 40 שנה.

הם יודעים עכשיו שהם זהו שוכבים בקבר לא קמים. אז תאר לך זה הבחיות והצומות הכי חזק. בלילה כיסו אותם באדמה, בבוקר פלא גדול. כל החמישה כל ה-15 10 א000 קמו.

אמר להם משה זה לא יכול להיות. הקדוש ברוך הוא גזר גזרה נראה שטעיינו בתאריך. למחורת כולם עוד פעם נכנסו באדמה, עוד פעם צומות, עוד פעם בחיות. ככה זה המשיך עד טו באב טו באב אמר להם כנראה נתבטלה הגזלה אבל מה איך היא התבטלה אומר אתם עשיתם תשובה הכי חזקה בעולם כל אלה שהיו עד היום עושים תשובה כולם עשיתם תשובה עד היום אבל זה לא היה בטוח אדם עושה תשובה מספק אולי הוא לא ימות אולי זה הוא ימות אז התשובה לא הייתה חזקה.

אבל עכשיו איזה תפילה, איזה תשובה איזה אין הכל התפילות היה מכל הלב. לכן הקדוש ברוך הוא אמר אתם מכל הלב עשיתם לא תמותו. הייתם בטוחים שזה עליכם ואתם התפלתם וזעקתם, התחננתם מכל הלב. לכן ניצודים.

אמר משה רבנו מתפעל אמר תראה מה זה תפילה זה כוחה של תפילה לבטל כזה גזרה אם ככה [כחכוח] אני עכשיו פותח בתפילה לא עוזב את הקדוש ברוך הוא והתחנה אל השם בעת ההי כמו הקבוצה הראשונה בטו באב ראיתי מה זה תפילה אומר התחנן להשם מה הוא אומר עבר וראה את הארץ הטובה אשר בערב הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ההיבר הנה נה נ זה 51 רוחב הירדן זה 50 אומר ריבונו של עולם תחילק אני רק אמה אחת בתוך ארץ ישראל זהו רק אני רוצה את האוויר של

ארץ ישראל לא יותר אמה אחת אני לא אהיה מנהיג יהושע מנהיג על פיך אישה כלמי אומר לו יהושע תן לו הכל תיתן לושע אני רק רוצה להיות בארץ ישראל אתה יודע מה ריבונו של עולם תכ לא רוצה שאניהיה כמו בן אדם כמו משה עוף הפורח ואויר פרפר יאללה עזוב אותי ככה הוא אומר טוב מה זה עושה פרפר מה מה יעזור לך תהיה פרפר אומר זה מקדש את השם איך הפרפר עף אומר גם זה קידוש השם אני רוצה כך [נחירות בוז] משה היה רוצה לראות מה זה

אבן השתייה שממנה הושתה את העולם האבן שדיברה עם יעקב אבינו משה רוצה לחזור בנועם עם השם עיקר הדביקות להשיק את החיים העליונים חיים רוחניים ארץ ישראל ירושלים של מטה מכוונת כנגד ירושלים של מעלה ירושלים מקודשת יותר מכל ארץ ישראל איזה קדושה וכך נמר נמשר דביקות אז אומרים רבותינו תקטו תפילות כמניין תפלל משה כל תפילה בנוסח אחר אמר לו זכור רב לך התוסף דבר אליי עוד בדבר הזה אמרנו הקדוש ברוך הוא לא רוצה שהוא יכנס לארץ ישראל למה יכולים לצמוח מזה צרות גדולות למה אם כנס משה

לארץ ישראל לא יכול להחריב את הבית המקדש ועם ישראל יצי לנצח ואז ישפו חמתו במקום על העצים ועל אביב על עם ישראל ויהיה בעיה גדולה לכן לכן אומר למשה רבנו, לא, אל תיכנס. ופה אתם יודעים, יש מדרש שאומר כאשר אמר רבנו משה ברנה ברנה ויראה את הארץ הטובה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אם אתה רוצה ברנה בטל שכנה. ואם אתה רוצה סלחנה בטלע ברנה זה לא מובן מה הקשר מה הקשר אומר לו אני רוצה ברנרץ הטובה אומר בטל אתה אמרת לי שאני אסלח על עוון העם

הזה כאשר סלחת על חטא העגל אמרתי לך אם יש 10 צדיקים אני סולח חיפשת לא מצאת אמרת לי טוב יש שבעה אומר טוב אני שולח. אם אתה רוצה לעבור, אני לא סולח.

אם אתה רוצה שאני אסלח, אל תעבור. מה הקשר? אבל אומר לו זה לא מובן אלא נגדים שתי הקדמות. ההקדמה הראשונה היו שני עשירים גדולים.

מעשה היה באשכנז. שני עשירים גדולים מיליונרים. עשו שותפות. רוצים להשקיע באיזה אבנים טובות, משהו סחורה, משהו לא רגיל, והם יכולים להרוויח מזה מיליונים מיליארדים.

אומר, אם הם יצליחו, הם עושים א נודרים שהם יעלו לארץ ישראל. ישבעים. טוב, באו לרב, אמרו לו את הקניון הזה. אם הם נשבעים זה, נשבעים שעולים לארץ ישראל.

טוב. יפה. אחר כך עשו והצליחו. עכשיו צריכים לעלות ארץ ישראל.

אחד מהם חלה איזה מחלה ונפטר. אשתו של זה החי אומרת לו, אני לא מוכנה לעלות. עד עכשיו היה לי חברה. אני לארץ אני אעלה לארץ.

אין אין לי אף אחד שם. מצי הלך לרב. הרב אמר לו שאתה אתה יכול להישאל השבועה לא חלה. למה יש דין שבועה שבאת למקצתה?

בת לכולה. א לא נשבעת שניכם. עכשיו אין שניכם. ולכן אתה לא חייב לעוד ישראל.

תפס את זה משה רבנו, אומר ריבונו של עולם, אתה נשבעת שאני ואהרון לא ניכנס ארץ ישראל. אהרון נפטר. שבועה שבאת מקצתה בת לכולה. תן לי לעלות.

אומר לו הקדוש ברוך הוא, צדיקים במיתתיים קוראים חיים. הוא לא מת. א אומר, למה הוא מת? אה, הוא מת.

אתה בחטא העגן אמרת לי זכור לאברהם ליצחק וישראל עבדך שנשמעתם צדיקים ממצתיים קוראים חיים שלחתי עכשיו אתה אומר לי לא זה מת זה לא חי אז אתה סותר את עצמך אם אתה רוצה לעבור ואהרון נקרא חי ושועה שבאת למצתה בת לכולה אהרון נקרא מת ושעה שבאת מצתה בתה כולה אז בתי צלחנה שמה אמרת לי שנקראים חיים אין צלחנה ואם אתה רוצה שאני אסח בטלנה הולך כמן חומה זה פירוש חזק מאוד ארון המשה רבנו מאוד רצה להיכנס לארץ ישראל עד שהקדוש ברוך הוא לאט לאט הוא הוציא

אותו מהדבר הזה שלה לא צריך יעשהכן תודה לרבי משה ‏Oiš אז זה עזר משה רבנו בכל כוחו אז אומר החיים אמר לו הקדוש ברוך הוא על תסף את תוסף דבר אליו בדבר הזה חיים אומר מה יעשה אדם שיתקבל תפילתו ילמד ממשה רבנו [נחירות בוז] איך הם מתפללים דבר ראשון ב חנן תחינה ריבונו של עולם, תן לי מתנת חינם. לא מגיע לי. תחנן בתחנונים לא בעזות אני רוצה. לא בעדינות לחנות את אשר רחון, רחמתי את אשר רחם.

[נחירות בוז] אבר שלי אל השם תבקש את התפילה שלך ממיקור הרחמים שם הוויה ברוך הוא. דבר שלישי, בעת ההי את רצון חצות לילה. דבר [נחירות בוז] או ציבור, דבר רביעי לאמור לבקש בקשה ברורה אז צריך להתפלל חזקש את החמים >> אתה יודע המהות של הבן אדם זה שהוא מתפלל מאיר אתה שומע אדם איך כותבים אדם א' ד מ על מילוי של זה א' א' מה המילוי לפת >> וממ מתפלל האוציות מתפלל באמצע המילוי של זה המילוי של האדם זה המהות העצמיות של האדם הפנימיות שלו זה

מתפלל ואתחנן אומרים רבותינו ריבונו של עולם תן לי מתנת חינם ואתחנן תן חינם לא מגיע לי אבל תני בחינם עכשיו אנחנו סוף הגלות צריך תפילות חזקות הראש יהיה בתפילה אתה מבין מקבל את התפילות שלנו לפעמים יצר הרע יזעק להשם יצר הרע מוסיך את הדעת צדיקים כל ספר תהילים עומד זה דבר גדול מה זה בעת ההי תפילות יהיו פי בליבו שווים באותו עץ שהוא מתפלן יהיה לאמור יהיו פי בליבו שווים מוציא את הדברים הראש שלו לא יהיה במקום אחר יש אתה יודע מוציא את הדברים מהפה והראש

שלו בניו יורק הראש שלו בתלפן >> [כחכוח] >> שומרים אחרי התפילה אומרים לו שלום עליכם היית פה היית פה אתה מבין לא יש במדרש הרחומה אם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בניי לא יצא חופשי אז והגישו אדוני אל האלוהים והגישו אל הדלת ורצע אדוני ותוזו במרצע ועבדו לעולם משה רבנו לפני הקדוש ברוך הוא אומר תשמע אני עבד אתה קראת לי משה עבדי ואני לא עבד שכתוב בתורה עבד שכתוב בתורה סליחה כתוב ואם אמור יאמר האבד אהבתי את הדוני לא יצא חופשי חייב

העבד האדון לשמוע לו אומר, ריבונו של עולם, אני אוהב אותך, אני אוהב את התורה שלך, אני אוהב את בניך, לא אצא חופשי, לא רוצה לצאת חופשי. ברוך הוא אומר לו, את עושה לדבר אליי עוד, יש דין עבד דברי לא נרצע עד שישנה פעמיים.

אמור יאמר, אומר, אני לא רוצה עוד פעם לשמוע את זה ממך, כי אני לא רוצה שתיכנס לארץ ישראל. אחר כך נהיה חייב ויהיה בעיות. Š >> כן בסדר נתחיל בעזרת השם יחזקל לא עשינו את הנר לכבוד הרבנים נהר לכבוד רבי יצחקי אשכנזי בן רבי שלמה ורבי גדליה חיון >> מי רבי אנו הארי לא היה לפניו הרמק חזק זה תעזור זה מה זה >> פרק ל דבר כבוד ויהי דבר אדוני אלי לאמור בן אדם שים פניך על הר שעיר וינבא עליו זה של אדום יושבת בדרומה של ארץ ישראל. [נחירות בוז] עכשיו ראינו בפרשה בנסוף את הרעיר >> וניסא מחורב [כחכוח] 11 יום דרך הר שעיר.

רבנו הארי זה 11 יריות עיזים. קש ואמרת לו כ אמר אדוני אלוהים אינני אליך הר שעיר ונתיתי ידי עלתיך שממה ומשמ מה? אוהו אלחם ממך נתתי ידי להכות אותך תשומם עריך חורבה אשים ואתה שממה תהיה וידעתה כי אני אדוני יעניות לךבת עולם ותגר את בני ישראל אל ידי חרף דם עת עוון קץ היה לך על ישראל שנאה שמורה ממות עולם הזלת דמי ישראל על ידי חרב לכן חיני נאום אדוני אלוהים כי לדם העסך ודם ירדופך אם לא דם שנית ודם ארדופך דם שופכי דמים אתם אמר

לי שעיר ונתתי את הר שעיר לשומה ו >> לשממה נשימה ושממה ושממה נשימה ושממה והכרתי ממנו עובר ושב ומלתי את ערב חלליו גבעותיך וגותיך כל אפיקך חליל חרב יפלו בהם >> שממות עולם אתנך וערך לא תשובנה מדעתם כי אני אדוני יען אמור >> אמורך את שני הגויים ואת שתי הרצות לתהינה אמרת יני אמוך אמרת את שני הגויים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ואדוני שם היה לכן חיני נאום אדוני אלוהים ועשיתי כאפך קנאתך אשר עשית משנאתך בם ונודעתי כאשר אשפתך וידעת כי אני אדוני שמעתי את

כל נעצותך אשר אמרת על הרי ישראל אמור שממו שממו לנו ניתנו לאוכלה ותרדלי ותרדילו עליי בפיכם ועתרתם עליי דבריכם אני שמעתי כמה מרדוני אלוהים כשמוח כל הארץ שממהעצה לך כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כנעס לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כולו כולה וידעו זה שניות לנו נשמע דוד בן מרי סלימן בן שלמה מלו נשמת רבי רחמים עטיה בן ג'מינה יעקב בן בקטונה וגם גריה בתיציה בזת ג'ורג' וגם מיכאל בן סעד >> דמזל בן ציור יוסף בן חנינה >> שאול בן פיבי >> בועז

בן חי >> בועז בן חיר ויעמוס חמוס בן קמונה >> בן פורטו >> בן פורצונה >> ברחמים בןמינה אמרתי >> יעקב אמרתי וגם א דוד בצלן היום זה ה-30 11 חודש דוד בצלן >> בן יפה שרה >> אליהו זנגי הכהן >> יונתן בן חנה ורבי שאוד בן פימה אליהו זנגי הכהן >> בן סביחה >> הרצל בן טופחה >> נחון בן לו >> לול לול >> פיזולה בן טבוס >> איך >> פיזולה בן >> פיזולה בן תאוס ישראל >> רבי ישראל >> בן ח >> בן חווה

>> אהרון בן רבקה >> בן ציון בן אסתם >> בי בן ציון בן אסתם >> דן בן ארימה >> דן >> בן ארימה >> בן הרימה >> פרחיה בת צלמה >> פרחיה בת צלימה ר בתה >> ר בתאה >> משה בן רוזה >> דין המזל בצחה >> דין המזל בצמחה משנה אותיות נשמה אנחנו משנה ח' פרק יח משנה ח תפילה ארבעה כלים אתם אתם יודעים תפילין תפילה זה תפילין של ראש אם נתמן בטומאת מת נעשה אב הטומאה יש לה ארבעה בתים בראש כל בית זה נקרא

קציצה אז תפילה שארבעה כלים התיר קציצה הראשונה בתקנה סידר אותה מן התפילין עשה אותה במקום במקומו בית אחר תמעת ממת כל התפילה עדיין טמאת ממת מתחן שנייה וכן שלישית התיר את הרבע היא טהורה כל התפילין מטומאת מת אבל תמאה מגעתם אמת חזר לראשונה והתירה גם ותקנה טמאה במגע וכן שנייה טמאה במגע היא תראה את השלישית טהורה שהרביעית במגע לא הייתה טמאה אלא במגע ואין מגע עושה מגע טה שנגנה בחציה א היא מיטה טמאה ובאו גנבים גנלו חצי מיתה מפורקת >> או חלקוה >> אחין או שותפין

חלקו חצי זה מיטה חצי זה מיטה טהורה החזרוה מקבלת טומאה מכאן מול בה מטה מטמאה חבילה שהייתה חבילה מחוברת יחד ומטהרת חבילה דברי רבי אליעזר אומרים את המאה איברים גם מטהרת איברים הגענו פרק 19 תפילת בית המדרש הבידוני נגדי תמיד כמני בלמות שיחות קודש ברכו שכינתה אלוכש השם יותר עם שם כל ניסים הנה אנחנו באים קיים מצד השמות תורה כמו לעשות לא צנו ולעשות רצון בוראנו עונו מעשה לפני דו שו בהם עינינו ואת תצא מפי דבר אמת כי אדוני יתן חוכמה מפעת ותבונהג בדחוק טוב אדוני

בך מציון עושה שמיים וארץ להצחת יקות אליהו בן סר משפחתו ללידה כלה והריון תקין אושרת בת ציפור היע כי נפתוח היום דף פ אמה אני יודע פום נכון >> הרב אמר לנו שעשה אמר רב יהודה בכול יא בבמם יא בב אמר וד בריה בפני עצמי את איך הוא נראה ח שלום מה זה אמר רב יהודה קוי מצאתם >> באמצע עמוד שמה הגענו היום בבוקר >> פ עמוד א' אז איפה אנחנו? >> אנחנו באמצע עמוד.

אמר רבי יהודה קוי בריה בפני עצמה היא. זה מין בעל חי בפני עצמו. דעת רבי יהודה הוא לא נוצר מכלאיים של בהמה וחיה כמו שאמר רב חסדה למעלה אלא זה בריה בפני עצמה. למה הוא סובר?

שים לב, אין דבר כזה שבהמה מתעברת וחיה ולא חיה מתעברת מבהמה. אין דבר כזה. ראית מארי טרגזי בבכורות מארי טרגזי בבכורות הביא את דברי הרמבן במסכתבמות שאין הכוונה שהכל הוא אחד ממיני החיות ומיני הבהמות שלא ידעו חכמים אחרי מטבו אלא הוא בריה בפני עצמה ממש שאינו לא מין חיה ולא מין בהמה. זה מין שלישי.

ולא ידעו חכמים להכריע איזה דין יש לאותו מין שלישי. אם נתנה לו תורת דין חיה או נתנה לו דין בהמה. ככה זה דברי הרמבן הביא אותו מארטל גז. קשה כי אם לא הייתה צריכה לציין אורח היה בהם >> אז זה אמר רב יהודה קוי בריה בפני עצמה היא ואו החכמים אם מין בהמה היא מין חיה היא רבי נחמן אמר קוי לא זה אלבר זה אייל שגדל ביערות זה בהמה זה אותו מין עיל שגדל ביערות יש להבחין בינו לבין אייל >> בתוך ספק >> כותב איילין נקד

>> כתנאה >> קוי >> זה אל הבר בר >> ודאי חיה שוחטים אותו ביום טוב מכסים את דמו חולק על המשנה זה עיל של בר כמר זה לא כן אלא בר ויש אומרים לא קוי זה הבא מנתי ישו מן צביה רבי יוסי אומר קוי בריה בפני עצמה היא ולחו בה חכמים אם מן חיה או מין בהמה.

רב שמעון גמליאל אומר מן בהמה היא אותה בריה ושל בן דושי היו מגדלים מהן עדרים עדרים משפח בן דושי לא דדשי דושי היו מגדים מהן ערים ערים >> אומר למה חיה היא לא מקבלת מרות אז היא היא מין בהמה בא שוטר היא שומעת ת עוד אמר רבי זרע אמר רבי ספרה אמר רבמנונה הנעזה דבלה דבלה ביערות עזים שגדילים ביערות כשרות לגבי מזבח >> הם לא חיות אלא בהמות ממין העז מה זה מדברים באמצע סבר כי דאמר רבי יצחק 10 בהמות מנה כתוב שמותרים באכילה וטו לא

ואין לנו עוד בהמה וחיה כשרים בעולם והנה אותם עזה בר כחשב להוא בהדי חיות שלא מנתה אותם התורה אם כחייה נוספת שמה מנה דעזנהו שהרי בכלל עז שבתורה ועז זה בהמה מתקיף לרב אחר בר יעקב ואמה הילוצבי פרט כתוב בתורה איילו צבי כל בהמה כלל פרט וכלל נעשה כלל מוסיף על הפרעת הכלל מוסיף על מה שנזכר בפרט שמרבה הכל והיא כתובה כלומר נאמר שיש הרבה חיות טהורות והפע זה בר זה חיות זה לא בהמה צת גמרא אם כן כלני פרטי למני למה התורה פרטה 10 הבהמות

אלא מוכרח מה שמנעל לפי שאין עוד חיות טהורות פרט לאלו יש מתקיף לרבחבר דרביקה קר לך ש כן >> מתקיף לרב אחבר דרביקה גם אם אין עוד חיות טהורות מי אמר שזה עזבר זה מיד בהמה בדין מנהדקונינו >> זה עקו שזה חיה שמוזכרת בתורה שלא יודעים מה היא אולי זה עקו >> ואמר ואמר לה רב אחר דרבה לרבשה ואמרלה רב אחר דרב אביה לרבשה דין מה מנה דתו תאו מנדמרנינו חיות שהזכרו בתורה שלא בקיים מי הם >> מהחצ >> מאיפה כל זה במחשב שלים בן אדם

נתנן >> אמר לי עד כאן בלי כרבי יוסף רבנן אלא בשור הבר שהוא טעו נתנשור הבר מן בהמה יוסף מן חיה ממתרגמנן את טעו טעו בתורה טורבלה זה שור לבנון מנה דבהמה הוא כשור רבי יוסי סבר מתחשיב בעדי חיות מנדחיהו אבל הנה >> דברי הכל מנה דעזנינו אז לא מתקיף לרב החבר דקה ודין ממינה דעקונינו שזה חיה אמר לרבינ לרבשה בדל ממנה דתו ה מנה דזמרנינו אמר לרב נחמן לרב השאמר שרת ארבעו למה כמה שהוא סובר שם חיה באמת המאמר מתיר את ה את החלב [כחכוח]

שלהם אמרנו במשנה כיצד נוהג בחולין ובמקדשין המשנה פרטה אמרנו באותו ואת בנו במשנה אמרנו נוהג בחולין ובמוקדשין אמרנו כצד נוהג בחולין השוחט אותו ואת בינו חולין בחוץ שניהם כשרים והשני סופק את ה40 לוקה למה אותו ואת בינו קדשים בחוץ על הראשון [כחכוח] חייב כרת ושניהם פסולין שניהם סובגים את ה-40 ככה אמר רבי יושעיה כולה מתיטתין דלא כרבי שמעון כל המשנה הזאת זה לא כרבי שמעון למה רבי שמעון סובר ששחיטה שהיא לא ראויה להתיר באכילה לשמח היא שחיטה ולא חייבים עליה משום אותו ואת בנו זה כמו

הרג אותו זה לא שחיטה ממי מאיפה אתה מוכיח שהמשנה לא כמו רבי שמעון מדיקת תנ קדשים בחוץ שנינו אותו ואת בנו שהיו קדשים ושחתם בחוץ הראשון חייב כרת שניהם פסודים שניהם סובקים את ה40 אמר הלא ראשון חייב כרת למה שחת קדשים בחוץ שניהם פסולים אכילה כדין קדשים פיסודים שניהם סופגים [נחירות בוז] את ה-40 איך הראשון בגלל שחוטי חוט והשני אותו ואת בינו אבל לא חייב על השני כרד למה משום קדשים בחוץ לא חייבים משום שכוטי חוץ אלא דבר שקשה להקריבו בפנים הבהמה הזאת שהוא שחט אתמה

עכשיו באותו יום לא כשר להקבה >> מכדי שמינל רבי שמעון דאמר שחיטה שנה ראויה לשמ שחיטה אז עכשיו הגמרא שואלת כמה מקטל קצרה לא שחיטה >> זה לא שחיטה הוא הרג אותו זה נחשבת כהריגת הבהמה לא כשחיטה למה היא לא מתירה את הבהמה להחי חידה אז כיון שהראשון זה לא שחיטה שני מתכבה בפנים הוא אפשר להקטיב את השני בפנים באותו יום זה לא נחשב מחוסר זמן אז כרת מ לא לחייב >> כרת סליחה כרת נמ לחייב יש לך גם על השחיטת השני יש כרת >> קדשים

בחוץ כדין קדשים כשרים שעתם בחוץ אלא ודאי משנה סוברת ששחיטה שלא ראויה שמ מה שחיטה ולכן הראשון נחשב שחוט >> אפילו שהיה קדשים בחו >> זה לא כמו רבי שך כל התקר >> חולין אתה לא בקשר מה אפשר לעשות כנראה לא שמעת ת >> שאתמול למדנו >> גם היום למדנו פה את הדף אתה יודע >> נו >> כן כל יום [כחכוח] ראשון לומדים את הדף >> זה לא שייך לסדר >> זה לא שייך למה >> זה שייך לסדר הרגיל צריך להמשיך משבת >> בסדר אני אמשיך

מאיפה שתגיד אתה לא בא בזמן תגיד לי תשמע תמשיך משם אתה בא אחרי שהגעתי לעמוד ב' אתה אומר לי זה לא ככה אז אני יכול לעשות אתה אתה צריך להגיד לי בזמן שזה לא ככה מחילה מכבוד תורתו רבי מנשה לא אמר לי כלום >> הכנתי זה עד שהרב הגיע >> אתה רואה >> כי רבי מנשה הוא מכיל את >> עוד אתה הפסקת אותי כי עכשיו באמצע לאפסקים >> עכשיו חולים בפנים עוד ראיה שרבי שמעון זה לא כמו המשנה >> כן לא כמו רבי שמעון שהמשנה לא

כמו רבי שמעון למה כתוב בהמשך המשנה אותו ואת בינו שהיו חולין ושחט אותם בפנים בעזהרה שניהם פסולין למה חולין שנשחטו בעזהרה אסורים בהנאה והשני סופק את הערברים למה משום אותו ואת >> מכדי שמעין לרבי שמעון ד אמר שחיטה שנה הראויה לשמ שחיטה כמה בקט כטלה שאני מה היא ספק את ה 40 אותו שאלה הרי הראשון לא נחשב בכלל שחיטה למה שחיט אותו פסודה חולין בעזהרה אז השני לא נחשב כלל שנשחט כמו נהרג >> הראשון אז אם ככה שנימה ספק 40 הרי שחיטת שנייה שחיטת שניהם פסולה

ולא נחשב שחט לא אותו ולא את בנו זה ראיה שנייה רעיה שלישית קדשים בפנים אמרנו מה שאם שניהם אותו ואת בנו שניהם היו קדשים ושחט אותם בפנים הראשון כשר הוא פטור אין בעיה השני סופק את ה-40 שמות בנו ופסול לאכילה קדשים פסולים למה מחוסר זמן מכדי עכשיו מכדי שם איננינ רבי שמעון דמ שחיטה שאין ראויה לשמ שחיטה שיטת קדשים למה שחיטה שנה הראויה היא גם שיטת קדשים כשרה למה דכמה דלא זריק דם לא משתרי בשר כל עוד שלא נזרק הדם לא הותר הבשר באכינה ויוצא שהשחיטה

לא התירה את הבשר השניים ככה חר ששחט הראשון שחט השני המי סופק את ה-40 הוא פסול הרי לא עובר משום אותו ואת בנו ממילא קורבן זה לא מחוסר זמן וצריך להיות כשר אלא השמאמינה דלא כרבי שמעון מי אמר ש לא זורק >> לא אני אחזור אחזור >> על איזה קטע >> קודשים >> אחרון בסדרה שלא רויה בגלל זריקת קדשים >> אם היו שניהם קדשים >> קשה >> ושחתם בפנים שניהם קדשים >> בפנים הכל בסדר הראשון >> כשר ופטור שהרי נשחט כתין השני סופק את ה40 אותו

ואת בנו פסול לאכילה כדין כדשים שמ פסולים למה הם חוסר זה מכדי עכשיו שמעינ רבי שמעון אמר שחיטה שאינה ראויה שמ שחיטה עכשיו שחיטת קדשים נמה שחיטה שאינה ראויה היא >> למה גם בשחיטת קדשים כשרה זה נקרא שחיטה שאינה ראויה. תודה שהתעוררת. >> על הראשון. >> כן.

על הראשון. >> גם היא נקראת אפילו שחיטת כשרה. >> לא בתוך >> נקרא שחיטה שהיא לא כשרה. לא לא ראויה.

כמ דלא זריק דם לא משטרה בשר. כל כמעט >> לאכול נכון [כחכוח] קמן לא חשוב >> בכל כמעט דלא זריק דם למה ישר בשר כל עוד שלא נזרק הדם אז לא הותר בשר באכילה כלומר השחיטה לא התירה את הבשר >> צריך כן >> צריך עד שלא זרק הדם שחיטה לא ראויה כי השחיטה לא הטירה את הדם >> אז היא מה שלא זק >> זה הפירוש >> שזרוק את האדם מה הבעיה לא זורקים את האדם בכל שחיטה >> ואם כן אומר שחט שני אחר שנזרק הדם של

>> השני שחט הראשון ששחט קדשים המפק את ה40 הוא פסול >> תוספות לא גורש פסול >> המספק את ה40 >> אתה שומע אי אפשר להלקות הזה לפי שהבשר יהיה מותר באכילה רק אם יזרק אדם לבסוף ובשעת שחיטת השני עדיין לא נודע לנו אם זה יהיה שחיטה ראויה ש ששמה לא יזרוק את הדם לבסוף שמה לא יזרוק את הדם זה לא נקרא ובשעת שחיטת השני עדיין לא נודע לנו אם יהיה שחיטה ראויה למה ששמה לא יזרוק את אדם ובסוף ואי אפשר להתרות בו בוודאי שאם תשחוט את

השני תקבל מלכות אלא רק מספק והתר ספק לשמעת רעה וכיוון שבמשנה מבואר שלוקה אז זה לא כמו רבי שמעון במשנה אמרנו שלוקה למה זה אתרי ספק איך לוקה אי אפשר אי אפשר להתרות אי אפשר להתרות לא לוקה >> על השני אי אפשר להתרות >> מה יהיה הרב למה השם לא יזרק את האדם >> שתהם חולים צריך לשחות אותם בחוץ א שאני יצאתי רפ חולקים על זה גם זרקת אתה תוסתחלה של כמה זה לא זרק >> אפילו שאחד שני אחר שזרק דם הראשון חשיב שחיטה הראשונה אינה

ראויה למה כיוון בשעת שחיטה הקטע היא לא הייתה ראויה שעת שחיטה הקט לא הייתה ראויה זר אפילו שלא שח רבי שמעון כל העומד יזרק כזרוק דמה היינו דווקא לאחר שנתקבל בכוס >> ועוד כיוון על ידי שחיטה גרידה לא משטרף בשר אלא משום זה כזרוג דמה לא חשיבה השחיטה ראויה בסדר עד פה >> אומר אפילו שזרקת >> כן זהו לא הולך עם מה שהרב הסבר לפני שום מטרת ספק >> למה זה הולך הוא אומר אפילו שהוא שחט את השני קודם כל זרק את הדם של הראשון אחר

כך שחט את השני אני פה אתה צוחק >> השחיטה הראשונה היא ראויה היא ודאי זהר את הדם בכשרות הכל בסדר >> הבשר יהיה מותר באכילה רק אם יזרוק את הדם לבסוף בשעת שחוטת השני עדיין לא נודע לנו אם זה יהיה שחיטה ראויה ש אם זה יהיה שחיטה ראויה למה ששמלו יזרוק את אדם לבשרונה >> טוב >> אז לפי תשך הוא מה יש >> הוא לא בונו >> אלא שמע מינה דלא כרבי שמעון שחרר שחרר >> עכשיו לא אוכלים את השר >> לא אם לא אוכלים את

השר לא הרבה לא משטרה לאכילה מה ש יוצא פה אז גם בטריפה בחולים הוא לא משטרה לאכה אז הוא לא יצא בשיטה >> פשיטה דאחי איתה ודאי לא אידה פשיטה דאחי איתם מכוח משתנו שלא כרבי שמעון מה בא רבי שמעון לחדש אומרת שחיטת קדשים צטריך על להגיד אישי שחיטה שאינה ראויה אפילו שהם קדשים כשרים סקדת אחמנה שחיטת קדשים שחיטה ראויה היא דה הנה אחר בזריק דם אם היה חונק את הקורבן וזורק לאחר מכן את הדם לא [נחירות בוז] משטרה בשר וכי שחיט וזרק אחר מכן משטרה

בשר אתה רואה רק על ידי שחיטה נעשה מותרת באכילה לאחר זריקה הוא שחיטה ראויי הייתי אומר כך כמה שעלן אינה ראויה למה פשט השחיטה עדיין לא הייתה ראויה למה לא ראוי לא נזרק הדעת בזמן השחיטה עצמה כן ש אומר עד כאן >> אז אמרנו שהשוחט אותו ואת בינו קדשים בפנים לוקע על השני משום אותו ואת בינו מר שואלת ולדכן משום לו דמחוסר זמן למה לא לוקע עליו גם כן על כך שהקריב את הקורבן מחוסר זמן למה הרי לא היה ראוי להקרבה באותו יום >> כן שבע

ימים צריך לחקות לא >> אבל לפי רבי שמעון זה לא קשה למה אין לנקוד משום שהוא מחוסר זמן זה לא ש אלאחר שהמיד רבי יהושע את המשנה שלא כרבי שמעון אז קשה בליקמ משום נבד מחוסר זמן צריך שבעת ימים לתניה הנה הנה אומר למה מנין לכל הפסודים שבשור שבשא שהוא בלא ירצה לא יקרבו למזבח לרצות לומר ושור ושארוע וקלות עברך גדול מחברו או פרסות רגליו סגורות שזה בעלי מומין לימד על הפיסולין מה ש המילים שורה זה מיותר כבר נמרנו למעלה שורבא עוד פעם זה מיותר לימד

על הפיסודים שבשור ושבשא שהוא בלא ירצה אם מקריבים או שוחט למה יש לרכות עליהם למה מחוסר זמן שיקריבו אזזה על זה הוא שואל >> אזשוםסור ולילמ משום לדמ לא הגיע זמנו >> מה מהפסוק הזהס >> לא קודם כל אתה מחוסר זמן למה לא לוקע עליו >> מי אמר שהוא מחוסר זמן >> הוא לא היה ראוי להקרבה באותו יום זה לו כ >> ברגע שחטתי עמו אז הוא כבר נקר החולוס הזה אתה צריך לחו למחורה. כבר אתה יודע הוא שחט את זה ושחט את זה אז אי

אפשר כבר >> מה >> איפה איפה הורים שהם לוקים על >> איפה אתה דתניה >> נראה אמרנו בבריתה שמחוסר זמן עובר בליונשו מל קות איפה אני >> נתניה מנין לכל הפסולים שבסור שבשא שהוא בלא ירצה שעובר פסולים שעובר בלא ירצה לא יקריבו למזבח לרצות תאמר בשור בסרוע אתה רואה זה שור בס שרוע וקלות שזה מום עכשיו לימד על הפסולות שבשור ושבש שהוא בלא ירצה למה התיבות ושור ושא הם מיותר כי בתחילת הפרשה כבר אמרנו שור ושא למה צריך עוד פעם להגיד ושור ושא שרוע וכלות היה

אומר רק שרוע וכלות ולעם ושור ושא אלא לימד על הפיסולים שבשור ושבסה שהוא בלא ירצה שאם מקריב אותם או שוחט אותם אז זה לא ירצה ולכן יש לכות עליהם אז גם על מחוזמן יש לכות זה גם בכלל לא ירצה מתרצת הגמרא כי כחשיב לבד דאותו ואת בנו לבנו ראה לא כחשיב עכשיו אני מדבר על אותו ואת בנו לא לבים אחרים לא ירצה כן ירצה >> ולא והקדשים בחוץ דלבנונינו וכך השיב שלוקם מחמת קדשים בחוץ ככה אתה אמרת לי דקטנה שיש בו לו אחר וכך השיב דקטני

קדשים בחוץ הראשון חייב כר משום שוחט קדשים בחוץ שניהם סופגים את ה-40 שמה שני לוקה משום לבותו וד בנו אלא ראשון המים סופק לו משום לו זה שחוטי חוץ שזה לו אחר אז הנה [כחכוח] כן יש לוין אחרין אז הגמרא מתרצת כל אחד איך הדלקיו דאותו ואת בנו כל מקום שאין לו כה משום בנו הראשון שיקריב קדשים בחוץ חשיב לבנו ראה חולך דאיקה להבד אותותו ואת בינו >> מקם מקום שכבר לוקה משום אותו ל בנו השני שהקריב קדשים בפנים לא חשיב לבנוכ זה לא עליו נוכרי

רבי זרע אמר לא מחשבים >> כן עוד תירוץ רבי זרא אמר מחוזר זמן דניתקו דכתוב נתקו לעשה התורה אמרה עליו זה שיש בו עשה אז נתק אותו לעשה מה הי טעמה דמ מיום השמיני והלא ירצה ביום השמיני אין קרה לו לבא מכלל עשה עשה עוד שנייה עוד שנייה >> עד אמר המנונה >> וה מבעיה רבי אפוטריקי ראית את הרבי הפוטריקי >> דרבי אפוטריקי רמה הוא היה מצרפת >> אה באפריקה כתיב והיה שבעת ימים תחת אמו משמע >> הלילה חזה זה שמיני כבר ראוי וכתיב הוא מיום

מיום השמיני ועניה ירצה מיום השמיני ועלה אין לילה לא הקיצל לילה לקדושה כלומר מותר להקדיש אותו כבר מהלילה יום להרצאה הכוונה >> כן אז מה תענה על זה תרצמר כתיב כרע חרינה יש ללמוד משום עשה איפה כן תעשה לשורך לצונך שבעת ימים יום שמיני תיתנו לי דווקא ביום השמיני לא קודם ולבכלל עשה נחשב עשה בסדר 100 >> מחר מאיפה אתה רוצה >> בסדר ברוך ברוך שמו >> מבחן בבקשה היי היי היי >> השם זה בניו האם טריפה שחוטה מטמאה לא נטארת מטומתה על ידי שאתה שוחט

אותה נטהרת מדרבנן מדרבנן >> מדרבנן >> אהר קדשים לדשים זהו >> השוחט בהמה ומצא בעובר בית תשעה חי האם מותר בשחיטת אמו >> חכמים כן כן לא הפריס על גבי >> רבי מאירנו רבי מאיר צריך שחיטה חמים לפי שזורי נכון פי שזורי אבל כל זה דת אם הוא לא הפריס על גבי קרקע אבל הפריס על גבי קרקע בסדר מוצא חי עכשיו לאס מוצא אותו חק שום ש >> סא בן פקועה האם [נחירות בוז] אפשר לבד פה פתח חמור >> זה רבי מאיר אמרנו שלא לא >>

רבי מאיר ורב אשא >> אפשר >> איך אפשר לכולנו >> חכמים >> חכמים מעליבדמור זאתה >> אה לחכמים זה המחלוקת צספס >> לחמים לחכמים >> מחלוקת חלימז מחלוקת הורש מוזיקה >> השוחט את הטרפה [‏צחוק] הוא מצא בבן תשעה חי האם אפשר להתירו על ידי שנשחוט אותו עצמו או נאמר הוא ברך אמופה עצמו חמים רבי >> יש אומרים דגם לרבנן מועיש חיטה כן >> זה רבה >> ארבע סימנים >> מי שאומר ארבע סימנים זה רב >> ד יש אומרים שלפי רבי מאיר מותר לשחוט מתיר לשחוט ולרבנן

לא מועיל ויש אומרים גם לרבנן מועיל לשחות בסדר זה ככה התשובה >> המסוכן שנותן למות מחמת חוליו ואמר כתבו גט לאשתו זה לא בהמה עכשיו זה בן אדם מאיר >> התבלבלתי כבר פה >> האם כותבים ונותנים לה >> כן כותבים כן >> הלכות כשק שומרים את זה לא נותנים עד שזה שעה אחת לפני רב שזור אמר שמ >> למה תשמור את זה שהוא ימות שאמר את השור חי >> ברב שזור אמר אף מסוכן אותו >> אבל בהתחלה הם אומרים שלא >> כן אבל מזכרת הגמרא שהלכה

כמו כן צי כן [כחכוח] >> בהמה שנחתכו רגלים מנהרקובה אולמטה כשרה מנקובה על פסולה באר משנה זו לשיטת עולה צריך קובה עליונה [‏צחוק] שבגמן נקרא ככה הוא >> נכון נכון >> לא כתוב הרקובה עליונה לא התחתונה מדובר קובה מן האר [‏צחוק] העליונה שב כנגדו בגמל ניכר >> בגמל בגמל בעיקר בולט >> שחט בהמה ומצא בשליה האם מותר לאוכלה או דילמה הבן מן החי נפש היפה תוכלם >> נפש ה נפש >> אה הוא לא נגע אתה מבין מותר 100 כבוד הרב קובנה שצריך >> אז מי שרוצה

לבוא לכותל ב-13 יצא מפה אוטובוס יצא מפה אוטובוס >> כן ב1 עכשיו אמור >> כן ענינו על השאלות כבוד הרב עכשיו עשינו מבחן מסוב חצות ש עשינו כל השבוע בכותל הורדתי קינה אחת שמנו להתפיס אחר שתוצ כל אותו דבר רק הפסוקים האלה שהביאו את זה אח זה אומרים תמיד אבא אומר את זה אחר כך מפה נבחר מה שצ אני אמרתי להם עכשיו שביאחד לפני שכבודו נכנס בדיוק הודעתי שב-13 יש אוטובוס מהשו שם עד תיקון חצות >> מה יעשו עד תיקון חצות קראו תהילים >> כן אבל

מתי אני מדבר 11 ו12 חוטופס יוצא 11 חזמן את שעוני בסדר כמה מדבר כבודו גם מדבר אני כמה יכול לדבר גם אני לא יודע מה לדבר כבודו לא אמר לי יוסף >> אחרי זה גם האוטובוס מחזיר אותם >> אחר כך גם מחזיר אותםטובוס >> כן כן שאלה יפה שלי לפני אין לא מצירה לשחירה אפשר תמצא דירה טובה >> מי סימן ר קפה מי שלא ראה את חברו מעולם ושלח לו כדבים את יש דבר כזה שלא ראה את חברו הם חברים מתכתבים מדברי תורה והכל אבל לא

רוא את השני כמו אור החיים הקדוש עם הרב אלפנדרי או בעל שם טוב לא יודע אם היה מתכתיבים בבעל שם טוב >> פעם היה דון כאלה כי לא היה תמינות לא היה הכל >> מי שלא ראה את חברו מעולם ושלח לו כתבים אף על פי שהוא נהנה מראייתו אין מברך על ראייתו >> [נחירות בוז] >> אהב [נחירות בוז] >> אף פעם לא כלומר אני לא יודע טוב איך לברך מי מברך בוא 30 >> אני ראיתי חברים שלא ראיתי אותם הרבה זמן ראית >> אה >> בסדר

תברך ותשמחה >> או משפחה צריך לחיי אמיתי טוב שזה שלא >> בסדר מתכב איתו >> תוציא את הקומה >> אה בגלל שהוא לא ראה אותו היית הפוך פי שהוא נהנה מראייתו אין מברך על ראייתו יש אומרים שנעשה בנו בר מצווה יברך מה שומע ברוך אתה השם מלך העולם שפטר מעושו של זה וטוב לברך בלי שמלכות אתה בירכת >> ברכת >> אני בלי ש >> גם שכנו שב >> הרב לא אומר בכדים >> הרב לא אמר >> אמרום >> מה יש בזה להגיד זה בלי שם מלכות

הייתי בצ >> הרואה פרי חדש תשמע >> הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה איך שחיינו ואפילו רואה ביד חברו של מברך שת אכילה אתמול הביא לי פירות חדשים אני אומר לא לא יכול לברך על זה אז זה מה כיוון שראיתי א זה עבר השכן לא זה רק באכילה >> אומרים שגם בניין נתתי את זה לזהבושחינו >> אני גם הביאו לי תאנים אני לא >> לא אכלת לפני כן >> לא הביאו לו לפני כן >> מי שבירח בשעת ראייה >> לא הפסיד ואין אברך עד שנגמר את

השלום גידול הפרי יפה אינו בירך בריאה ראשונה ראשונה יכול לדבר ראייה שנייה הנה ד אם ברך שחיינו על שירהז מה זהש >> שירזש כשאכל גנדש חוזר וברך שחיינו והם כשני מיני גודגדניותפירוש >> אז הוא אומר כגון בקלניש בקרשן חלק יוצא בזה בוא נראה זה לבנו א מה שהוא אמר עכשיו >> טאנות צריך יהיה חלוקות בשם מראה בשם מראה וטעם לכן הפירות שיש מהם שחרורים ויש לבנים תאנים ענבים תמרות טות נחשבים למין אחד ברך עליהם ברכה אחת ואף שיש שם לבוא ראשונים כל מקום כולם נקראים בשם

עיקרי אחד שני פירות משם אחד וטעמם שווה אלא ששונה ומראה לדעת המרגן אברהם ברך אר אחד גמרנו תפוח מזן ענה היום יש כל יש כל השנה יש כל השנה עכשיו הביאו את זה >> אין אין >> אין את זה >> רק לבוחרים יש לה זה ירוק בעיר כזה לא ירוק אדום צחות יש מנה מלמוד בב שעה באב אחר חצות דברים מה אסורים ללמוד מי שהדבר קשה לו ויש יש לחו שיבטא מלימודו יכול ללמוד במקום שלבו חפץ אין לו תחנון במנחה של ערב תשע באב פני שתשעה

באב נקרא מועד קרה עליי מועד וימחל בשבת אלה אומרים צדקתך >> לא למה >> סעודה מפסקת צריך לעשותה בפת בזמנו שרדה חושה לעולם טוב שהוא חץ סעודה כהרגלו אחר חצות אתה מבין מי ויקדים לאכלו שניים או שלוש שעות קודם סעודה מפסקת >> מה אוכל רגיל >> גילה רוצה >> משודה מפסקת אסור מדינין לאכול בשר >> אבל יין עכשיו היום מותר לשתות ירושלים [כחכוח] שרץ ענבים קצת הרבה אנשים צור שלצעודה פסקת אסור זה יין כש >> בסעודה המפסקת אסור לאכול שני תבשילים אפילו בישל מן אחד בשתי

כדרות אלא שאחד קשה ואחד רך גם זה נחשב שני תבשילים אבל אם שניהם שווים אלה שהוא צריך לבשל בשני חדות בני בני הבית מרובים אין בעיה לאכול משניהם >> ביצים מעשויות משני אופנים מגולגלת ומתוגנת רכה וקשה נחשבות שני תבשילים תבשיל >> עכשיו הגבינות היום זה נחשב עוד תבשיל לא מחלוקת שלא רב >> מה נהוגים מהעולם הוא צריך חלב >> אורך ימים רבי >> שמואל בן סלה רפואה שלמהזה מחפיד >> מוצרי חדל שמפסרים אותם מגיעים לחוץ שצל בו כגון גבינה חמאה שמנת שני תבשילים המנהג לסעודות סעודת

המפסקת כשהם יושבים על הארץ ששתת בגד לא ישבו שלושה ביחד שלא יתחייבו בזימון אבל מטבילים את הפרוסה הראשונה באפר אתם מדבירים המרוקאים לא אצלנו >> טוב אמן הרמבם כבודו קטנה יד [נחירות בוז] קלט נטל ממנה קטקות והרג בו את הבגד אסור בענן הרב בבגדים אחרים ואם הוליך דמ אותו הבגד היה במלח שאר הבגדים מותרים מותר לפתוח תחתיו ירקות בין במימות החמה בין במימות הגשמים בין במימות החמה שהם צריכים לצל בין הגשמים מפני שהצלעשרה שהוא אסור עם הקרקע אינה נאסרת הם גורמים להירקות אלו לצמוע דבר אסור

ודבר מותר גורמינו הרי זה מותר בכל מקום לפי כך שדה שזבלה וזה עבודה זרה מותר לזרוע אותה הוא פרשפוט מה בקרשני עבודה זרה תאכל א לכן ככה יוצא בזה בשר ויין או פירות שכינם להקריבן לעבודה זרה לא נעסו בנף על פי שהכניס אותה לבית עבודה זרה עד שקריבו לפניה קרבו לפני עבודה זרה ניסו תקרופי שחזו בצום הרי אלו אסורים לעולם כל הנמצא בבית עבודה זרה אפילו מים ומלח אסור בנה מן התורה ואוכל ממנו כל שהוא לוקה המוצא כס וכלים ומעון בראש עבודה זרה או מצן דרך

בזיון הרי אלו מותרן מצן דרך כבוד הרי אסורים כיצד מצא כיסמון תלוי בצברה כס מקופל נעד על ראשה כלי כפוי על ראשה הרי זה מותר פני שהוא דרך בזה לכן כל כך יוצא בזה מצא בראש דבר שכיוצא בו קרב לגבי צריך זה אספו י דברים ממורים בזמן שנמצא אנחנו חוץ מקום עבודתו אבל זה בפנים פנים ואין דרך כבוד זה דבר ראוי למצבע ואין דבר שאין ראוי למצבע כמצא בפנים הסול אפילו מים ומלח הוא פעור ומרקוליס כל נמצא עם בין בפנים בין בחוץ אסור בהנאה לכן אבני

מרקוליס כל אבן אין שאמו אסורה בהנאה יז עבודה זרה שהיה לה מרחץ גינה נהנים בהם שלא בטובה ואין נהנים בהם בטובה היה לה לאחרים נהנים בהן אפילו בטובת קומרין בלבד שלא יתן שכר שכר מאחת שיש בו עבודה זרה מותר לחוץ בה פני שהיא נעשתם לנוי ולא לעבודה שני אמר אלוההן בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזין אותן כגון שהיא שעומדת על הביב והכל משתינים בפניה ואם הייתה דרך עבודתה בכך אסור להיכנס בו סכין של עבודהזר לשעת הרי זה מותר מפני שהוא מקלקל ואם אם הייתה

בהמה מסוכנת הרי זו אסורה פני שהוא מתוקן וארי זה התיקון משמשי עבודה זרה לכן אסור לחתוך בבשר פני שהוא מתקן אם חתר דרך הפסד והשחטה מותר הגענו פרק שמיני היום לא בסעדיה שר אליו אנחנו דף תעום רעיה מהם נתון בעניח שבעזמן החוכמה דסוף חוכמה תקיפה קשה חן כל יום כפש מפח פעמים חכי שמתפיק מנה חוכמה הסוף מרחל כמש למשה מסיני פתח מאמנה ואמר סבא סבבה יצא להצנלה אתבן ואתבן תבן שמנות עלה ואבנדים דחתו בן דבן מסק תמן ולא דיבור עד כאן דפים בתוך הנייר פתום הכתורתו

אדוני אלוהינו שיקטירו עבודנו לפניך את כטוב צמים בזמן שבד מדקים כאשר ציוית אותם משה ואחר כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קעסמים נטף ושכנת חסמים בונה זכה בד בבד ויאמר אדוני משה קחניך סמים ושח בסמים בדוני משה קעניך מים נטסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בת זקה ובח בנ ויאמר יהיה בבד זקה ובח בינ של ויאמר יהיה בבדקה שמח ש ויאמר הזו שמדב ועשית אות קודש שחת מן הדרכ שמ קודש קדשים עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר בהרות מלפני דורותיכם תנו רבנ הכתורד כצד

368 300 כי מניין בכל יום שלוש בנים שמה בערב יום הכיפורים עון הצורי והציפור בני מוריע שישה 16 מנה אח מעשה כילופה שלושה כנס כבן אדם כפס הביא חמיק מן שהוא רבי נתן אומר אב כיפת הירדן שנתן ואם חיסר אחת מגרבן שמעון גמלגם פינה אלא שאין מכניסים במקדש גב תני רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר הכל יפה בתשמנו זכות שלך אין מערבין בדבש דבש לא תקטירו ממנו שאל אדוני בנו כפז עשו איך מעצורים עד שכדים ראות עצו חו מזמר הארץ בכניכם להשמע צורים מעדב שניחות בנות

בטים מושקדים ויאמר עליהם ישראל אם כן אפות עשו בחוץ למצכם ירו לאיש מנחה מעצורים עד שנכות בנות פות מושקדים ויאמר עליהם ישראל כן זות עשו כבת צורים דבר מושכדים קם משם כל זגעת המשקוף ב שתזוזרתם [נחירות בוז] את הדבר הזה לחוק בניך אדוני כבכם קשה לדבר שמעתם את העבודה הזאת והיום לכם ביניכם מה העבודה הזאת לכם מחפס יש בשר בתי בני מצרים כלחבו ויעסת מנור זהב כשעשה אתמנוחה וקנה גביעי כפתור ממנו שש קנים יוצאים מצידי שלושה כנה מן עולם מצידה אחד שלושה כנצד השני שלוש גים

משוכדים כן אחד גם גבים משוכדים כנה אחד כפתוב פרח כי אלה ששכן יוצאים מן המנורה ובמנורה ארבעה גימים משוקנים כפתור וכפתור חץ שנעקנים ממנה וכפתור ששתקלים יוצאים ממנה כפתור הם קנות ממני כשח זהב טהור סד יודע שב כח יודע זהב טהור כיכרב טור עשה אותה כלי אדוני שעיין אדוני אדוני שענק אדוניזב עדום אומר משה כח ויתן את הכתפתים משפט ויאמר משה אהרון כעתש מעל המזבח כדורה מכפה עליהם זכ בן ייעמוד בן המתים מגרה ויאמר משה קצב בפצ ויאמר משה אהרון קח את המחת משה את הקדוש

כפעמוד בין המתים צער ואני שחוסך לבוא ככה זך אשר אשר חסדך כתגר וזך אשר אשרך נצבן גמור שיר אלוהים חונ שךמח לאומים כשפעמים משדמים אלוהים כשפעמים כביארץ מ פנחס פנחצמפה עם אדוני אלנו עלינו יושב בסתר עליון שתו הוא יציר לך מפחד דבר בפיל פה מצדך אף מניך להגש רק אתה בשולך לא תונה אליך רע י חמצ חנו כפע לילה זמח בסנה תמכור צופיה לכל בתו חיד צות צבאות המלך יענה ולש שנים חדמוניות עלכו גדולה קבלך אה חס קדוש זוכ שמעתו ירפניך שבזכות קורת פסוק בשור קעך

שלמה לכל חולי עמך ישראל שברך לאבותינו הקדושים אברהם יעקב משה וארון שמו יברך שבור מצו כל הקהל הקדוש כדבר זכו חים טובים ים שמחים >> שפע וברכה על בד די ונחלת חות וסנה >> בעזרת השם היום נהיה ב-12 ו20 בכותל המערבי לעשות קשת ונסון לעשות תיקון חצות נדראש קודם ברבע לזה זה יהיה >> לא עכשיו עכשיו עכשיו בצהריים >> שיישועה גדולה בצהריים בצהריים Хато