📖 הדף היומי מסכת חולין דף כו📖הרב בניהו שמואלי שליט"א י סיון תשפו

שים כ אריה על החולצה יש כזה נותן לי להסתכל >> שישים אריה על החוצה >> הם הביאו את הצפילה בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שלישבת קודש >> בשבת קודש י סיוון התשפו. בעזרתם ובשועתו אנחנו פרשת בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות אומר רש"י מלמד שלא שינה אתם יודעים שהיה רב לוי יצחק בברדיצו היה לו התלהבות אדירה במצוות אומרים שיום אחד הוא נכנס לבית הכנסת, איזה בית הכנסת באיזה כפר ברב כיפור, לא ידעו מי זה הוא היה לטלית מכוסה התפלל להם כל

התפילה של קיבור התלהבות לא מכירים מי זה פתאום על החזן בהתלהבות שאין כבותה וכל אחר גמר בלילה את התפילה עמד כל הלילה היה קורא איזה תעילים מילה במילה במשניות יום הכל ואחר כך התחיל את התפילה מאלוקינו ואלוקי אבותינו מילה במילה בהתלהבות אדירה משהו גמר כל היום קול שלו גבוה משהו התלהבות שאין כמותם משהו לא רגיל והיה אצלהם שמה אמרו זה מלאך מי זה הבן המלאך הזה זה קראו לו אחד קרא לו לבית שיבוא לאכול אצלו אחד הגבאים אז הוא הלך אומר אבל לפני שאני אוכל אני

חייב קודם כל לעשות משהו בסוכה מה אתה רוצה לעשות אומר ללמוד כל מסכת סוכה קודם כל הוא לומד מה זה כל הלילה למד מסכת סוכה אחר כך אחר כך הוא אוכל ככה איזה התלהבות הייתה לו בעבודת השם שם תאר לך מה זה אדם איך יכול כל הכוחות הזה צם לא אכל יל כיפור עמד קרא את כל התהילים מסכת יומה זה הו אחר כך התחיל תפילה בב הכל הכל הכל הכל אז אחר כך היה בסוכות היראו לו את האתרוג נתנו לו אתרוג שם צו לו את זה

בויטרינה הוא בא לקחת את זה מהטרינה איפה היה זכוכית? הוא לא שמלם שיש שמה זכוכית.

נכנס לו היד בתוך הזכוכית, הוא מכניס את היד מההתלהבות. תרה לך איזה התלהבות הוא היה עושה חנוכה. אתה מבין שלא ישפך השמן שלא יכול לשפוך את כל השמן אבל אומר לך לא אהרון כמה יהיה לו התלהבות גדולה. אני לא שינה.

הוא לא עם כל ההתלהבות שלו היה בדיוק מדליק את המנורה בלי לשנות שום דבר באיזה היה דבוק במחשבות עליונות לא בעולם הזה לא מרגיש כלום בכל זאת אומרים על אהרון מלמד שלא שינה זה הכוונה לא שינה בהתלהבות כמו היה מספר לךמובדיה עד רבי שלמה לניידו הבית דין של הרם צובה אומר שהיה היה חברו של הגאון חידה הוא היה אומר כשהגיע לא זקנה לא היה לו כוח לתקוע והוא בחר כך לבית הכנסת אז הוא אמר לבן שלו היה לו בן קראו לו רבי אפריים לניעדו אמר לו

תלך אתה תתקע אני לא יכול ואחור התקיעות והתפילה באו כולם לבית של הרקבלו ברכה שואל אותם איך היה התקיעות של רבי רבי אפרים אומר לו כן היה מצוין אבל בהתחלה לא בדיוק הלך לו אברי איך לא הלך לך למה אומר כשהתחלתי לומר שיעמדו מלאך פלוני ומלאך פלוני פתאום אני רואה את המלאכים יורדים עומדים פחדתי אז מה כל שנה לא היית רואה אותם הוא שואל אותו הרב פתאום עכשיו ראית רעדת אומר לו אף פעם לא ראיתי אצל הרב זה היה פשוט שיורדים מלאכים והם עומדים יבוא מלאך

הזה מלאך הזה אצלהם זה אצלו זה היה פשוט הבן של אומר אני אף פעם לא ראיתי מלאך אז מה אני אעשה רעדתי אז התקיעה לא הלכה יצא כמו של התימנים התימנים איך הם עושים תרועה זה רועד לא כמו רעידה כזאת התרועה שלהם אז יצה לו תקיעה כזאת כמו רועדת וזה ספק אם זה תרועה כן אבל פה היו עושים תרועה לולו לו לולו כמו העירקים האבא שלי היה עושה לולו לולו >> כן >> אני לא הוא היה הוא עשה לולו לול לולו ככה היה עושה תרועה התימנים

לא עושים לולולו הם עושים [‏צחוק] כזה >> ארוכה >> אדי לא השם >> אה כן אני לא מכיר אז הוא ככה יצא לו הוא היה לו רבי שלמה לנייד הוא היה לו רוח הקודש היו מסיים לו מן השמיים היה היה היה נגיד של הבנק שמעץ כל הנכסים של הממלכה היה יהודי ירא שמיים נפטר המושל מינו את בנו שיה היה שרים שלא סבלו את היהודי הזה את הנגיד הבנק הגויים לא יכלו לראות [כחכוח] שודי מחליט על כספי הממלכה העלים לו עליו עלילות בסוף המשה לבן דן אותו

להתליע והיה בוכה מתפלל להשם. כשלקחו אותו לתליה, אותו יהודי נתן נתניין שק של דינרי זהב. אמר לו, "תשחרר אותי מזה." אמר לו, "אין בעיה." בדיוק עבר שמה איזה גוי אחד עם סוס, עצר אותו, הוציא לו את הבגדים של הגוי, הלביש ליהודי, לקח את הגוי והדביש לו את הבגדים של היהודי ותלו את הגוי. [‏צחוק] ככה עשה התלינה, קיבל שקרב.

הכל כסף. אף אחד לא יודע. אמר לו הטליין, קח את הסוס ותברח. הוא ברח לספרד.

ההנהגית של הבנק הזה ברח לספרד חי שמה כמה שנים בינתיים אשתו רוצה להתחתן למה כולם ידעו שתלו אותו הוא מת הדיינים אומרים בוודאי תלו אותו כולם מעידים עשו לו לוויה חברו אותו ו והתירו את העגונה עכשיו אבל זה לא יכול לעבור בלי שרבי שלמה לנייד הוא חותם בלי שהוא הוא חותם זה לא עובר. אומר בא לחתום העניין שלא נותנת לו עדות. אמר לו חתום קמן קמן לא חכה לילה אחד הוא יושן בא אחד הבית שלו דופק מלא שערות שאל אותו מי אתה? >> אמר לו שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד אני יהודי.

תפל תיכנס. אתה יהודי תיכנס. מספר לו שהוא הנגיד של הבנק וסיפר לו את כל המעשה איך היה סיפר לו את כל המעשה מה היה אמר לו תישאר פה אל תצא הביא את כל הדיינים אחר נתן לו לאכול להתחבל כן עכשיו מה אתם בואו נדון אמרו לו בעניין העגונה הזאת אפשר אפשר להשאיר אותה כך כמו דרח טום אומר אתם עומדים בשלכם אני עכשיו קורא הוא בא ואז הוא סיפר להם את כל המעשה איך פלא פראות תראה פלא פראות איך הקדוש ברוך הוא ידע את העילות בסבת הסיבות

איך מהשמיים נותנים לרע סיעתא דשמיא כל אדם היה חותם על זה אבל לכן יש להם סיעתא דשמיא מיוחדת. אנחנו הכרנו היה פה רבי שלמה עבוה היה רב של בתל אביב היה דיין גדול הוא היה עושה גיטין אבל כל אף יום אף פעם הוא לא נותן גט בלי לצום או שהוא צם יום שהוא עושה גט בכל יום כמעטו היה צם כוא היה דיין גטין הוא לא היה נותן אף אחד שיתן גט בתל אביב ידוע שהוא הוא הקים עולה של תורה למעשה תלמידו של רבי עזרעתיה הוא הקים

במרוקו, נסע למרוקו, הקים שמה א ישיבות בתלמודי תורה וגם פה הוא לימד לחכם עובדיה גם רבי שלמה עמבו כן ה תלמיד היה משהו גדול מאוד הוא חמיב של רבי יוסף עקניין שהיה פהפת >> כן זה אבו של מצפת >> הרב לא הילדים ד >> היה לו החתן [כחכוח] שלו זה רבי זה רבי יוסף עקנין שהיה פה נותן שיעור אחרי צהריים זה חתנו של הרב עול עונו רבי שלמה עו לא היה לו ילדים אתה צודק רבי רפאל עוהר הוא היה דיין הוא לא היה המורה בפורת יוסף

הוא היה דיין היה לו איזה תקופה שהוא נתן הוא נתן שיעורים רבי שמה רבו >> כן הוא היה רבו של כן הוא היה המורה לא היה לו לא נכון [‏צחוק] נכון לא היה לו ילד אבל זה היה לו הוא היה גאון גדול אבל היה איתו הרבה ניסים מה אחד הניסים הגדולים שהיה איתו גם כן בעניין גהד ש בא אליו איזה איזה זוג והם רוצים להתגרש טוב זה זה וזה זה ובודקת הכל טוב אמר להם לכו תעשו ביניכם הסכם ממון ותבואו הלכו עשו הסכם ממון אחרי שבוע

חוזרים אומרים עשינו הסכם ממון הנה ההסכם הכל בסדר למה את רוצה להתגרש כך וכך כך וכך קרה בין בינינו אין זה טוב בלילה הם באו אליו אמר לו לא תבוא מחר בלילה בא אליו רבי עזרע עתיה אומר לו אתה צם אשריך אומר יש בעיה בגט הזה תבדוק טוב טוב מה הוא עושה הוא אומר עוד פעם אתה תבוא מחר.

שלח לבית שלח לבית של האישה לקרוא לה פי הכתובת שיש לו בבית דין. אומר לו, "את רוצה להתגרש?" אומרת לו, "לא." אומרת, "לא הייתי מצלי את ובעלך. זה בעלך." אומרת לו, "כן." "את לא הייתי עם בעלך?" אומרת, "לא." מה הוא עשה? הוא לקח אישה אחרת שאנ הרבה כסף.

התחפשה ואומרת שהיא אשתו ועשו הסכם ממון וזה הכל תה והוא איך מהשמיים פלא פלא פלאות איך מהשמיים לא נתנו לו לתת תגיד את זה גילו לו מהשמיים מהצדקות שלו ראית דבר כזה זה >> זה מלמד שלא שינה שאדם עובד את השם אז עושים לו מן השמיים עושים לו בעזרת השם א סימנים [כחכוח] פלא פלאות אבל מה צריך לדעת שיש ברוך הבא רבי שמואל יש בצורת המנורה מי שרוצה להצליח בחוד הרכב אחד הדברים הגדולים [נחירות בוז] שיקרא למנצח בצורת המנורה היה כתוב במנורה יש בבית אן עשו

מנורה וכתוב שמה למטה הראה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו את המנורה עלתה של זהב וכתב שמה מי שרואה את המנורה בכל יום מכוון בה מעלה עליו הכתוב כאילו הדלקה הוא מובטח לו שהוא בן העולם הבא שעושה כזה קורא את את הנצח בצורת המנורה והוא מביא שם שדוד המלך בכל המלחמות שהיה מנצח היה לו מנורה על תס של זהב על תס של זהב כל הזמן היה שם היה כן נגדו היה קורר את המזמור בין המנצח עלתה של זהב זה טוב שאדם יהיה לו כזה זה אלא מנצח

הבלט של זהב לא דמיון זהב הזהב אמיתי היום שמים את זה כאילו על זהב לאפה >> צריך שיהיה זהב ממש אתה שזהב יש לך מהיר אבל יש בסידורים זה טוב לקרוא אותם אפילו בעל פה קור >> שאדם ככה זה צריך התלהבות התלהבות לעשות את הכל בהתלהבות חשק חשק היה להם חשק מצוות צריך שיהיה חשק על קיום מצות אומרים רבותינו ש כמה היו סוכים בכל בכל מצווה לא הגמרא אומרת מסכת סוכה מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא היו באים לספינה היה להם

לולב ולא לא היה להם לולב, רק לרבן גמליאל. קנה אותו בכמה? הגמרא אומרת ב1000 זוז. קנה רבן גמליאל.

לא היה. לקח אותו רבן גמליאל יצא בו. נתן אותו לרבי יהושע במתנה. נתן אותו לרבי אלעזר בן עזריה.

נתן לו לרבי עקיבא והוא קנה את המצווה באלב זוז. כמה [נחירות בוז] היה מצוות חביבות עליהם. תראה משה רבנו עזב כל העושר, כל הזהב, כל מה שהלך לקחת מה את העצמות יוסף >> כן חכם לב יקח מצוות פה היה לנו יהודה היה הרב אחד מגרוזיה רבי משה דבר שבילי היה זקן חכם מחכמי גרוזיה הוא תלמיד של החפץ חיים הוא למד בישיבתב ברדין סיפר הוא סיפר ממש אומר היה ליל שישי הוא עשה משמר עד חצות לילה עזב את הישיבה והלך ליפה שהוא סועד לא היו יושנים לא

ה ישיבה איפה הוא לישון בעלי >> יצא בעלי בתים איפה שהוא יושן ושועד הלך שמה והיה שוע שוער שלג. הנה רואה בחשכה איזה דמות אדם שהולך ברחו בתוך השלג מדי פעם מרים ראשו לשמיים הוא התקרב להפתעתו רואה את החפץ חיים אומר רק החפץ חיים ראה אותו גער בו אומר אמצע הלילה אתה לא ישן מה זה הוא מאוד התפלא מהחפץ חיים עושה ברחוב והוא איפה ישן אצל אחותו של החפץ חיים אחרותה סיפרה לו, סיפר לה את זה, הוא ביקש שהיא תסביר לו מה עושה החפץ חיים.

אז היא ביררה, היא אמרה לו שהחפץ חיים שלושה ימים כל לילה מסתובב, כל הלילה בשלג, אולי יצליח לברר ברכת הלבנה. שלושה ימים מסתובב בשלג, אולי הוא יצליח לברך ברכת הלבנה. כן. אתה יודע שהיה הרב גרינבורג הוא אצל רב חיים קניבסקי הוא הומן הומן גרים גר הוא גדול צריך לרופא שימול אותו.

זה לא פשוט למולגרים, זה צריך אומנות. אז אה אמר לו רב חיים, תראה אני רוצה למול גר. אמר לו, נתן לך למול תינוק. מה אתה צריך למול גר?

זה קשה. כבוד הרב אומר לא אומר אני אני משתדל לברך כל הברכות אני בירכתי על מצוות מילה למול אבל לא בירכתי. ברוך אתה השם אלוקים מלך העולם נמול גרים זה לא ברחתי אני רוצה לברך את זה אז שיהיה לך אני רוצה להכניס גר צדק תחת כנפי השכינה באמת הייתה לו הזדמנות הוא בא ל הרב חיים רב חיים קיים מחפך דקר מו גרים להכניס אותו תחת כפה השכינה ראית [‏צחוק] הם רוצים כל המצוות יש להם חשק התלהבות במצוות בטח זה זכות גדולה מאוד אז זה מלמד שאהרון

לא שינה אבל מה זה מול פני המורר יהירו שבעת הנרות רבותינו אמרו שומע מאיר אתה כהן מול פלא המנורה זה מול הנר האמצעי יאירו שבעת הנרות אבל לא כתוב טוב היה צריך להגיד יאירו שש הנרות לא שבעת הנרות כי כולם ירמו לנר האמצעי אלא התירוץ הוא זה מובא בזוהר אומר שיש משכן תחתון יש משכן עליון בשמיים ישנה מנורה רוחנית עם שבעה נרות ולכן יש במשכן התחתון אין מול פני המנורה העליונה יאירו שבעת הנרות פה עומד הכהן הגדול למטה ולמעלה הכהן הגדול זה מיכאל הוא מקריב קורבנות

למעלה אז זה נרמז בהקמת המשכן כי היום נראה השם עליכם עליכם אותיות מיכאל [כחכוח] נראה אותיות אהרון נכון עליכם כן נכון נראה אותיות אהרון מכי היום השם נראה נראה זה אהרון עליכם זה מיכאל שניהם נתמלו לכהנים גדולים אז לכן אנחנו אומרים ירצה השם אלוהינו בעמיכ ישראל תפילתם שעה והשם העבודה לדבר בתך ויש ואישי ישראל תפילתם באהבה תקבל ברצון אישי ישראל זה הקורבנות היום אין לנו קורבנות אישי ישראל ותפילתם אנחנו מתפללים על הקורבנות שמקריבו מיכאל למעלה שהם יתקבלו ברצון זה אישי ישראל אלמול פני המנורה יאירו שמדליק

מיכאל את המנורה אז אהרון שהיה יודע לי ולכוון היה מביא את האור מן המנורה העליונה למנורה התחתונה תראה אז משה רבנו היה רואה את המנורה השם הוריד אותה לפניו מנורת של זהב אש ראה לו באצבע כזה תעשה אז זה שבחו של אהרון שהוא זכה שהוא לא שינה פלא פלאות היה עושה את הכוונות שציוה השם ובדיוק מונרה כנגד מנורה הלשך הקדוש אומר שהשבעה נרות שבעה קנים הכריע תחתיו את שבעת השרים של אומות העולם לעקור את כל שבעת אומות העולם מן ארץ ישראל. היה קבלה ביד משה רבנו

צריך לעשות עוד 10 מנורות.

משה רבנו עשה מנורה אחת של שבע קנים בשביל שצריך לכבוש את כל ארץ ישראל להכניע כל שבעה עממים. אבל שלמה המלך הוא עשה 10 מנורות כאלה כנגד 70 אומות העולם. להכניע את כולם. לכן משה רב שלמה היה מושכל הממלכות.

זכה. אתם יודעים שיש במדרש שאמר הקדוש ברוך הוא, אם אתם תשמרו נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון כמה זה חביב הנרות לפני השם יתברך לא כתוב והנה על זה טרף בפיה אצל נח אז למה להגיד להדליק בשמן זית ויקחו אליך שמן שמן זדיוק פרשת המועדים אז זה בעלותך את הנרות אומר הבן שחי בית מעלות האחד לדעת תמיד שהכל מעת השם יתברך תפלל לקדוש ברוך הוא שהוא יושיע אותך הוא מנהיג וגם השני זה גם ידוע שהשני זה אהבה ואחבה שהיה הכל באחדות אחת שתי

מענות צריך לדעת מין פני המנורה שובני הנרות פני המנורה זה הקדוש ברוך הוא זה המנורה הגדולה זה אור שבעת הימים ומקשה תעשה הכל באחדות אחת איזה איזה כוחות זה מיוחדות היום זה בדיוק פטירת היום זה פטירת רבי עזרא הררי רפול היום הוא עלה לארץ ישראל הררי הררי >> רפול הררי >> כן כן כן [כחכוח] והיה גם מקובל גדול הוא עלה לארץ ישראל בגיל 32 והיה אצל שלמקובלים אשתי חולה מאוד [כחכוח] זריקה שב >> בסדר ש רואה שלמה בעזרת השם ישועה לו אז זה בדיוק של הפרשה

בעזרה אהררי רפול היה לו בן רבי אהרון רפול והוא יש לו יש לה עדיין נכד גאון גדול בניו יורק, רבי יוסף הרפול, יש לו שמה ישיבה גדולה כן אני ראיתי אותו פה את רבי יוסף רפולו הוא היה בארץ אז הלכתי לראות אותו זקן הוא היום כבר השם ירחמה בגיל 90 רבי רבי יוסף רפול אבל הוא מקים עולה של תורה כל החלבים הוא הציל אותם ב הוא התחתן מאוחר הוא כשהיה רווק למד קבלה אצל הרב שועי אבל אף אחד לא יודע את זה למה הוא מפחד שימדו

קבלה רוצה שימדו פשט אז הוא לא אומר להם את זה אבל הוא אני יודע הוא הביא פה את רבי אדמון שיו אבא של הרב שיו פה שילמד קבלה הוא הביא אותו בטור רוק אחר כך הוא התחתן >> יש לו ספר >> לא רבי יוסף רפו לו רבי עזרא רפול זה יש לנו היה רבי אברהם רפול בנו היה נותן לנו מוסרים בישיבה היה זקן זקן רבני הרם צובה היה בזמננו הוא סיפר לנו שכל כך היה להם חשק ללמוד אז היה בזמן המלחמה כל בחור שורים אותו מגייסים

אותו אז הוא התחבה בבית של רבי שאול דואק רבי שאול היה סגי נאור אז הוא היה צריך מישהו שידמד לו בג הגמרא אז הוא היה בבית שלו ואז היה מודה לשים את הארונות בזווית לא ישר שמים מאז מאחורי אהרון הוא היה מתחבה הוא היה לומד שם ורבי שאול יושב פה היו באים לבדוק בבתים הוא סיפר לנו ככה היה לומד בשביל ללמוד עם רבי שאול יהיה נכנס כל יום לכיתות כל יום כל יום לכיתה אחרת מה הוא שואל אותנו שאלות פשוטות למה קראתם מחוק לישראל ש כל

יום למדת חוק לישראל שניהם יקרא ואחד תרגום מה עשיתם ונותן מוסר הוא מספר לנו כל הסיפורים שיש לנו על הרבנים של הרב צבר זה הכל ממנו כן אני באתי לגור ברחוב עמוס הוא היה גר ברחוב עמוס אחד שהתחתנתי הייתי הולך איתו הייתי גר ברחוב עמוס 24 אז הוא אומר תשמע אתה יודע שאתה גר בגן עדן אבל אמא כולל אני גר בדיוק בגן עדן. אמרתי לו למה? אומר עמוס גרה גן עדן עמוס אחד זה בדיוק גן עדן.

אתה [כחכוח] עמוס אמא כוללת בגן עדן. לא, עוד לא, עוד לא בדיוק. כן. גם הלכתי אליו שהוא יכין לי את הדרשה של דבר מצווה.

רבי אברהם צו, הוא הכין לי את הדרשה. היה זקן. אמר, "אני אכין לך." הוא הכי לי ואומר לי, מסביר לי, שמתי לך בדרשה מה שכתוב בשולחן ערוך. מה אדם צריך לכוון כל יום כשמניח תפילין שיכוון שציונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו הן קדיש לי כל בכור ויקבך שמע והם שמוע שהם מורים על ייחודו >> ואשר לא הכוח בממשל בעינונים ובתחילים לעשות קרצונו שעבד הקדוש ברוך הוא הנשמה שבמוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות מחשבות בזה יזכור האדם את הבורא יתברך וימעית האדם הנאותיו הגשמוןצ זה בדיוק ככה הוא כתב לי.

אומר, כל יום שאתה מניח תפילין בלשם ייחוד, תגיד את זה. ועכשיו שאתה אומר את זה בדרשה, אתה חוזר, אתה עושה בעל פה, אז אתה תדע לכל ימיך את זה בעל פה. שמעת ככה הוא ככה הוא סיבר לי. אמרתי לו, בסדר, אני ככה אעשה וככה אני עושה כמו שהוא אמר לי עד היום הזה.

וה וגם הבנים שלי, אני הכנתי להם את הדרשה, כל אחד דרשה אחרת. אבל את זה שמתי לו בפנים. למה שגם הם ידעו איך לומר את זה כל יום שצנו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות קדשני כל בכור והיה כביכה שמע והיהם שמוע שהם מורים על ייחודו ואשר לו הכוח והמשלה בענינים זה זה מאוד חשוב הוא הבן שלו רבי אברהם כאן הוא נפטר זקן חסידה קדישה היה לו גם בן חשוב קראו לו רבי יוסף רפון והנכד שלו רבי עזרא רפון >> הוא היה במצ >> למד איתנו

מה רבי אברה >> אז לאחד יכול להיות יש כמה כנראה זה אחים [נחירות בוז] אז כל אחד קרא לה עזרה טוב נלך לנביא לכםשק >> לא לא כל יום אני יכול לדבר על תימניםלא >> זה פחד ארב >> מה ענדק יחסכ >> נביא לך אין בעיהנו הרב יש לי חזק אבל חזק >> חזקאל עכשיו פרק כ מה בכ כף >> נביא עוד >> הנה הביא לו הביא לו [כחכוח] >> כייש צי אומ שיודע בעל פה >> מה זה משנה יחזקאל או לא יחזקאל >> תביא תביא

>> לא אבל חבל תיקח את זה >> לא לא זה שלי זה שלי >> זה אחר כך צריך להחזיר למקום אחר מה יעשה >> לא אני יודע שתחזיר אבל כל יום תביא לו ככה ממנו לא אחד קבוע בסדר הלאה יום אחר ויהי בשנה השביעית בחמישי בעשור לחודש בא ב באו אנשים בזכני ישראל לדורש את אדוני וישבו לפני >> פרק כ פסוק א' >> פרק יט נגמר חביבי זה בשנה השביעית גדות המלך יוחין בחודש החמישי באים להתפלל לפניו להתחנן על ירושלים שלא תחרב >> וישבו לפני התעכבו

והיה דבר אדוני אלימור בן אדם דבר את דקני ישראל ואמרת עליהם כ אמר אדוני אלוהים הלדרוש אותי אתם באים חיאני אם דרש לכם נאום אדוני אלוהים מה אתם באים לדרוש אותי עכשיו >> חי אני מדרש לכם התשפוט אותם התשפוט בן אדם אתעבות אבותם הודיעם >> הודיעם נכון האם תתווכח עמהם והודיעם שהדין עמדי זאת תעשה מה שאני אומר לך תגיד להם את כל תועבות אבותם מה שהוסיפו הם מעוד ואמרת תה עליהם כ אמר אדוני אלוהים ביום בחורי בישראל ושה ידי לזה רע בית יעקב ויודע להם בארץ

מצרים וישא ידי להם לאמור אני אדוני אלוהיכם שבחרתי בישראל שהיו במצרים נסעתי דידי בשבועה להיוציאה משם נודעתי להם שרתי [‏צחוק] את שכינתי עליהם. מה לא עשיתי בשבילהם?

היו מושגחים באמצעות מערכות השמיים, שריהם. ביום ההוא נסעתי ידי להם להוציאהם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי לכל הארצות. לא נשבעתי להם שאני אהיה להם נמני אקח אותם במצרים חיפשתי להם ארץ הכי טובה ארץ זל דבת חלב מופש מפוארה מכל הארצות >> ואומר עליהם איש שקוצי עיניו אשלייכו בר מצרים אל תטמאו אני אדוני אלוהיכם ביקשתימהם כל האייפון לזרוק כל שיקוצי עיניים כל הצרות שליחו בגללי מצרים אל תטמאו >> וימרו וימרו בי ולא אבו לשמוע אליי איש את שקוצי עיניהם לא ישתירו

ואת גידולי מצרים לא עזבו לא עזבו ואמר לשפוך חמתי עליהם נכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים לא שמעו לקות בארץ מצרים חשבתי לשפוך חמתי עליהם ואעס למען שמי לביתי החל לעיני הגויים אשר הם בתוכם אשר נודעתי עליהם לעיניהם להוסיאם מארץ מצרים לא יעשה ככה על ידם והוציאהם מארץ מצרים ואביהם אל המדבר ויתן להם אוהו אוהו פעה שלמה >> ויתן להם את חוקותיי ואת משפטיי הודעתי אותם שיעשה אותם האדם וחי בהם נתתי להם תורה איך לעשות איך לחיות ורם את שבתותיי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם

לדעת כי אני אדוני מקדש שם וימרו בי בית ישראל במדבר בחוקותיי לא הלכו ואת משפטיי מעשו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וישבטותי חיללו מאוד חלו חיללו מאוד ואמר לשפוך חמתי עליהם במדבר לכלותם ויעשה צא למען שמי לביתי החל לעיני הגויים שוצת הוצאתים לעיניהם ורם אני נשאתי ידי להם במדבר לביתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי לכל הארסות איי איי איי [אנחות] לאט לאט אפשר הכל בפעם אחת זה הבצה הרב הרב זה הבה כן כן >> משניות וקודם המשנה זה הצדקה 2

נשמת מתי ישראל צילה בת רבקה ג'וליה בת בובה וגם רבי דוד בן צלא בן שר היפה וגם רבי יונתן בן חנא שאול >> שאול בן פימה כל מתי ישראל >> והחיילים משנה ח >> לא יותר כן אולי אולי >> הוא יודע הוא יודע >> י משנה י אתה צודק רבי אברהם תשמע אתה בעניינים אברהם ראית איך הוא שמח לך מאיר היה שמח בשבילך >> [‏צחוק] >> משנה י חתכו חוליות חתך את התנור ברוכבו לחוליות כל אחת פחות מארבעה טבחים [‏צחוק] ונתן חול בין חוליה לחוליה ואליעזר

מטהר לא למדתי את זה אתמולה חכמים טמאים למה הם אומרים שהתנור מכבד תומה כשיסיקנו נאפות בו סופגניות לפי שעתית מחבר את החוליות לתנור אחד וזהו תנורו של הכנאי שם אדם היה עושה תנורים שהקיפו דברים כעכנה ותמאוו לו באותו יום השבו רבי אליעזר כל תשובות שבעולם לא קבלו ממנו הביאו את כל הטהרות שתהי רבי אליעזר שרפו באש איזה מעשה זה היה שמה וברכו נדו אותו גם >> מפני שהיה מחזיק במחלוקת כנגד רבים לקע אותו יום איזה דברים אלה אמר אם הלכה כמותי כל בית המדרש הוכיחו והיו

נותנים ליפול גער בהם רבי יהושע אמרת מה אם תוכיח קפצה מפה לפה כל זה רבי רבי מאר כל זה סודות סודות עליונים איך תקפוץ מתמים זה לא היה בסבחן שלא יחשוב זה ציון משה הזה גם לא בתימן יורות ערביים שערבים בהם את הפת איך הוא עושה יורה? הוא חופר בארץ בתח בתית ושמה הוא מדביק את הפת.

אם יכול לעמוד בפני עצמו טמא. אם לו טהור. וזה תנורות של דיני לא אכנאי דיני. זה אחד היה גונב והיה עופה פתאום בתנור כזה לא אבל אתה יודע אני ראיתי את התנור הזה שהיינו הולכים לדל בן יעקב את זה בדרך לדרום היה שמה בדוים >> ולפעמים בדרך הוא היה חופר באדמה ויש לו שמה מלת הוא עושה מל ב ב בכל הפינות טח אותם ואז הוא שם למטה גחלים ולמעלה הוא מדביק פת עכשיו איך ואנחנו רעבים ורוצים לאכול לחם איך תעשה אז אנחנו זורקים איזה איזה עץ

בתוך התנור שלו וכיוון שאנחנו זרקנו את העץ >> אז אז כן >> ככה היינו עושים בישיבה הייתי הולך לידי את הגויור אני מדליק את זה קורה >> [נחירות בוז] >> כן אבל פעם עשיתי את זה במרון גם איפה שמה חפרנו למטה עשיתי כזה תלצי הרמז >> מה >> למה לא >> הפוך >> אה הפוך האשכנזים אתה יכול לאכול רק מספיק שהוא ידליק את התנור אנחנו לא צריך שבישולי >> בבישול צריך שגם היהודי ישים את האוכל על הסיר >> את הסיר על הגז מספיק שידליק את האש

אצל אחנו אשכנזי מספיק שהוא ידליק את האש >> אז לכן במעפיות יש בעיות למה העוגות שקונים אם זה אם זה הכשר של אשכנזים קצת בעיה למה לספרדים הם שמים עוגות שמים בפנים צ'וקולדה מכניסים לתנור התנור מבטל את הצ'וקולדה וכ שמבשל יש מזה בעיה לא >> ממיס זה מבשל את זה מה ואז נשעו גם מבשל את זה >> הרב באיה בלבד גם צי >> כן כן >> אהשוכל חי אז קצת >> לא לא זה צריך בישוט זה כמו קוקאו >> קקאו >> לא יש הרבה דברים שזה

זה מתבשל זה לא רק זה משל אני אומר לכן זה יותר טוב שאדם ילך איפה שחיל >> לא צריך לדעת את ההלכה אני לא יודע טוב אבל צריך העיקר שנאכל טוב הכוונה כשר לאכול טוב אני סומך עליך בן זקן עוד שם בשבירך וחייך.

עוד תנור של אבן ושל מתכת טהור. ראית לגמרי אבן לא מקבל טומאה. מתכת טהור מטומעת כלי חרס. לא מקבל טומאה מאווירו וטמא משום כלי מתכות.

כן. נקב. התנור של אבן או של מתכת. נפגם בשפתו נסדק.

עשה לו תפלה או מוסף של תמא למה זה חזר להיות בריא התנור כמה יהיה בנקב כדי שיצא בו האור וכן בקירה קירה של אבן של מתכת טהורה בטמאה משום כלי מתכות נקבה או נפגמה נסדקה עשה לו פטפוטין רגליים טמאה מרחה בתית מבפנים מבחוץ טהורה הבד אומר מבפנים טמאה מבחוץ טהורה אין גמרות >> איך זה שלחתי אותו >> אין גמרות >> אמיד נביא גמרות >> אף פעם לא היה [כחכוח] חס צריך גמרות אה זה שלו >> אבל יש יש למטה יש היה מה ש >> נלך למחסן

הן גמרות בדקת >> אני אביא חדש עוד מה אתה >> יבוא חדש אין דבר אין דבר >> לוקחים אנשים לומדים ברוך השם מי שצמא הם לא מביאים אתה יודע בבית יש להם גמרא הם חוזרים הם כותבים למה למה לא בטח אתה חושב סתם הם באים פה ללמוד כל אחד הולך לבית הוא חוזר על זה של דורון דורון נכון אתה חוזר בבית לומדת >> רפואת בן ציון בן דיזה ומנחם הכהן רבקה בזורי ציפור הפיגה בשושן הריזל עודד בן החם בן בן חיה של רפואה שלמה כן תפילת

בית המדרש הבי אדוני מות באותיות ואח שמה כתוב לעשות חורנו על פניך אדונו עינינו בדיני גיני חוקותךש אדוניציון ו שמים בעזרת השם אנחנו בלימוד דף היומי שמזכה אותנו ללמוד ולהבין ולקיים וללמד היום אנחנו דף >> כו שם הויה ברוך הוא אבל נתחיל מדף כה עמוד ב במשנה השנייה >> התמד יש היום סיום פרק מאיר אולי יביאו איזה ממתק כן, אנחנו כבר אתמול דיברנו על זה שאתם יודעים יש בסדר התרומות המעשרות זה קודם כל תרומה גדולה. אחר כך עושים מעשר ראשון, נותנים ללוי, אחר כך תרומת מעשר,

זה הולך לכהן, ואחר כך יש מעשר עני או מעשר שני. מעשר שני מה עושים איתו? זהו >> עולים ואוכלים אותו בירושלים.

אבל אם אדם יש לו טון, מעשר שני טון שם ברך אותו. מה יעשה? יעלה את כל זה יוכל בירושלים. אי אפשר תמכור אותו והכסף יש לו קדושת מעשר שני ועל זה התורה אומרת ונתה כסף וצרתה כסף בידך וקמת ועלי אל המקום אשר אמר לך אלוהים איפה בירושלים >> ונתת כסף ביין בשכר בצון בבקר ביין ובשחר בכל אשר תאבה נמשך העיקר אוכל תקנה בזה אוכל כלל ופרט וכלל לומדים מפה כל דבר שזה אוכל תקנה אתה יכול לקנות שתייה אוכל זה חינם יעני זה על שם על חשבון מס הכנסה זה נקרא כן אתה יכול לקחת ולעלות לאכול זה דבר ראשון >> יש עוד עוד המלמד אותה לו רבי מנשה עוד דבר צה לדעת >> מקווה >> צריך שיהיה בו 40 מים שהם לא שובים.

עכשיו מכאן וילך כמה מים תשים לו? יש לך 40 שיעה מים לא שובים כמה מים תוסיף עליו הכל בסדר המקווה הזה אין כמותו אבל אם חסר מ-40 שעה נפסל בשלושה לוגין מים שאובים שמת שלושה לוגים מים שעובים ואחר כך שמת עליהם עד שלמת את זה ל40 שעה זה מקווה פיסולה >> זה הלכה >> הלכה >> ואם אבל אם זה לא אם >> אבל אם אם זה שמת יין >> או מי פירות כל דבר שמת את זה זה לא פוסד את המקווה נראה עוד ועד עכשיו זה

שאומרת המשנה התמד עד שלא החמיץ אינו נקנה בכסף מעשר הוא פוסר את המכווה מי שהחמיץ נקנע בכסף מעשר ואין פוסל את המכווה תמד זה כשגמרנו לעשות סוחטים את מה שיש הפסולת שמים עליו מים כמה שמת כמה ישתמד גובה בחבית כנגד זה שמים מים כמו הגובה הזאת >> שמים מים ולאט לאט זה מקבל את הטעם של היין וזה תוסס מחמיץ זה נקרא מחמיץ זה תוססת וזה נהפך להיות יין וזה יין משובח גם אצלנו בבית היינו עושים כך אצלי בבית גם הייתי עושה יין בבית מה שנשאר סוחטים

מה שנשאר שם עליו מים ועוזב אותו בצד בטח עוזב אותו בצד לא מה פתאום [צרחות] שלושה ימים זה 40 יום זה זה תוסס זה תוסס ענבים >> הלאה הלאה >> עד שלא חמין הזה שאומר זה נקרא תמד עד שעשמת חרצנים המים יקלטו את הטעם היין ויצסו עכשיו עד שלא החמיץ שהמים עדיין אינם תוססין מחמת טעם הענבים עדיין לא החמיץ אינו ניקח אם זה החמיץ אפשר לקנות אותו בכסף מעשר אבל אם זה לא החמיץ כלומר לא נעשה יין עדיין הוא לא תסים >> זה מים אין הוא

ניקח בכסף מעשר שני למה מים לא לא קונים מים בכסף מאשר שני מה אם זה לא אוכל אין >> זה מובן >> עד שלא החמיץ אינו ניקע בכסף מעשר שני וגם פוסל את המקב זה מים אם זה היה תמת אם זה היה יין החמיץ זה היה פוסל אין לך מעמיד >> יבוא לו יבוא לו אתה יכול להביא לו מעמית של הגמרא תביא לו תודה לך זה לא של מישהו >> הלאה >> משיח מיץ אבל זה הוא פוסט את המקווה גם שני דברים ראינו למדנו לא קונים

בו לא ניקח בכסף מעשר שני למה זה לא יין וגם כן כן לא פוסל את המקווה כי זה לא יין אבל מי שיחמיץ המים תססו נהיה חומץ כומר זה לא חומץ זה הכוונה נהיה יין דבריו כמו יין ניקח בכסף מעשר שני כי ככה אפשר לקנות ואינו פוסל את המכווה יפה עוד דין יש במשנה >> זה זה החשות שותפין שם שלא שלוש לוגים במקרה זה לא פותח פוסל >> שלוש >> אם לא החמיץ אם לא החמיץ זה מים >> זה מים פוסל >> זה מים זה פוסל

>> זה מים רגיל >> בסדר תודה שאתה מאשר את זה [נחירות בוז] >> הלאה עכשיו עוד דבר >> היה חיו תנו >> התורה נתת כל אחד כל שנה מחצית השקל בשקל הקודש וזה בשביל קורבנות מניסן מביאים קורבנות בתרומה חדשה ככה כל אחד נותן מחצית השקל בזה קונים קורבנות מניסן זה הולך בתרומה חדשה תשב ישר זה מסתיר את האנשים תודה לך ככה טוב מי ניסן זה נותנים כסף בתרובה חדשה שעה זה ככה זה הולך אז לכן צריך לתת כל אחד מחת את השקט אם באו יש שני

שותפים הם רוצים לתת שקל אחד של >> לא לא קודם כל סתם שותפים רוצים לתת ביחד הם בדרך כלל כשאדם נותן מחצית השקל בגלל שהשקל הכסף הוא לא טהור לגמרי צריך לתת עליו קלבון עוד קצת מה שהוא זה נקרא קלבון >> חרע כן עכשיו כשאשר יש לי באים שני שותפים נותנים ביחד שכן כל אחד צריך לתת קרבון לבד >> זה לא יהיה עוזר >> כן שני קורבנות וזה נכון עכשיו שותפים שנותנים שקל שלם עברו שניהם נוציא שני קורבנות אבל אבא שהוא נותן בשביל כל הילדים שלו

מחצית השקל לא צריך לתת על כל אחד כלבון, לא צריך. זה נקרא תפוסת הבית. עוד צריך לדעת שגם כן אדם למשל כל שנה יש זמנים שצריך לעשר את הבהמות שלו.

כל 10 בהמות שנודו לו חדש, 10 כבסים נגיד צריך לעשות מעשר. אבל שותפים פטורים מלעשר את הנולדים בעדר שלהם. יש שותפים. שותפים פטורים.

למה הגמרא תגיד למה? למה כתוב יהיה לך למעיד שותפים שותפים פטורים מלעשר. ואחים שרשו את אביהם כל זמן שלא חילקו את הירושה אז היא נקרא תפוסת הבית. במונביהם [כחכוח] >> הם כמו האבא >> אז הם כמו אבא וצריך לעשות מעשרות אבל אם חלקו זה כמו שותפים ואחר כך השתתפו סים עכשיו נראה את הגמרא >> לגבי כלבון >> את המשנה אחין השותפין כשחייבים בקלבון כל אחד שכל חילקו את הירושה וחזרו ונשתתפו והרי כשארשו תפילין שחייבים [כחכוח] כש שנותנים שקל עבור שניהם חייבים בשני קולבנות אם הם היו

נותנים לפני שחילקו את הנכסים אז באמת וחזרו לעשות שותפות אז באמת זה נותנים את זה בשותפות אז לכן כל אחד אז אז הם אז שותפים אז חייבים בקלבון אבל אם זה היה בתפוסת הבית הם לא חייבים ב הם לא חייבים בקלבון אז החמ [כחכוח] ש תבין כשחייבים בקלבון כי הם שותפים פטורים ממעשר בהמה.

כי אנחנו יודעים שהוא תפעין תורים ממעשר בהמה אבל כשחייבים במעשר בהמה עדיין לא חילקו ביניהם את הירושה זה דפוסת הבית פתורים מן החלבון כן בכבוד רבי שבו >> כמו ש אומר כמו שאביהם היה פטור מלהוסיף כלבון גם הם פטולים >> יפה זה מובן המשנה כן זה זה דבר גדול עכשיו במשניות האלה אנחנו לומדים הרבה הלכות דרכם נזכרים ממה כבר למדנו הרבה דברים הרבה דינים וזה טוב מאוד זה מני מתניתין אתה אומר שדין התמד בהחמיץ ולא החמיץ [כחכוח] מתי זה תמד כשהחמיץ זה נקרא תמד לא החמיץ

זה כבר זה מים זה עוד לא תמד אומר זה לא רבי יהודה ולא רבנן דתניה דתנן יותר טוב לגרוס דתנן דתנן המטמד ונתן מים במידה אזה נתן מים בשמרי יין זה נקרא מתמד רוצה לעשות יין ונתן מים במידה במידה מסוימת כמו שצריך כמה יש לו תמת שם עליו מים הוא מצא אחר זמן כדי מידתו לא נוסף יין מהשמרים על כמות המים אותו דבר אלא מה? השמרים באמת נתנו טעם במים, אבל לא נוסף כלום. פטור פטור מלעשר את התמד. אם הוא לא עשר מקודם, עכשיו בא לעשר

פטור מלעשר את התמד.

למה זה לא שווה כלום? >> זה מים. >> מים. כל ייסורים שבתורה זה בנותן טעם.

כן זה אין טעם. זה לא אפילו טעם זה לא נחשב רבי יהודה מחייב למה המים קיבלו טעם היין נחשבים בעצמם כמו יין רבי יהודה מחייב בלי שיחמיץ יש לו טעם אז אתה רואה מני עכשיו מה הגמרא מברתשאלה שלה היא רבנן אף אגב דחמית למה הם אומרים דינו כמים כל זמן שכמות המים נשארה כמו שהייתה דינו כמים אפילו שזה נס יין, אפילו שזה חמיץ, אם נשאר אותו כמות זה מים, זה לא שווה כלום. >> כן. ואי אז לרבנן ודאי לא והיא רבי יהודה הוא מקל.

אף על גם זה לא החמיץ. כלומר כבר זה נעשה יין. אם יש לו טעם יין זה נעשה יין. אפילו שזה לא החמיץ.

אז המשנה לא רבי יהודה ולא רבנן. אז מה אני מתניתי? מני מתניתין לא רבי יהודה זה לא רבנן אמר רב נחמן אמר רב רבוהאה כן בשחמיץ >> מחלוקת ומתניתין כרבי יהודה מה שנחלקו רבי יהודה ורבנן דווקא בתמת שהחמיץ לא קולים שהחמיץ כמו חשבת ומתניתין שאומרת שדמת שיחמיץ דינוקי באמת היא סוברת כמו רבי יהודה >> אף על פי שלא הוסיףכן כן העיקר שהחמיץ אבל כשלא החמץ מודה רבי יהודה שפטור למה לא מצר אלא כדי מידתו החמיץ אבל אננו אומרים אפילו בהחמיץ פטור למה לא מצא רק כדי

מידתו ככה אומר רשי וכן אמר רבי יוסי ברבי חנינא בשחמיץ מחלוקת רואה כמו שאמר רב ברבוהה המחלוקת למה לא רצו להעמיד שבא חמית יפה ואמר מובן את רואה יופי ואמר רב נחמן אמר הבברב רבוע תמד שלקחו בכסף מעשר שניול בסוף החמית אוהו קנה מעשר יפה תמת לא החמיץ שמו מים בכמות שצריך עלעל על השמרים על הל על הפרשע ו קיבל טעם יין אבל לא החמיץ לא החמיץ הדין הוא כמו רבי יהודה שצריך שכל שיחמית אם לא חמית זה מים פה חידוש קנה אותו >> אמר רב

נחמן ברבא תמד שקנה ב שקנה בכסף מעשר שני את המים האלה, את התמד ולא היה יין עדיין אבל בסוף החמיץ קנה המעשר את התמד להכניס אותו בקדושת מעשר שני כלומר הכסף מחולל וה ומותר לקנות בו מאכל זה מאכל ולכלו דווקא בירושלים כן ייןס >> זה יין הכסף אתה יכול מה שאתה רוצה תעשה היין היין מה היטעמה אבל זה רק כך נהיה כשקנית אותו זה היה מים >> או מה הייתה הגלי מלתה למפריע דפרהו ראינו כיוון שלמפריע כל אמר היין עכשיו עכשיו זה נעשה יין משמע כשלנה

אותו כבר [צרחות] >> זה היה יין הג אם תה למפריע שלכו היה יין. כלומר, התחיל כוח החרצנים לפעפח שמה במים האלה.

התחילו לעבוד. רק הוא לא הרגיש אבל התחילו לעבוד. אלא מתיין דקטנה החמיץ אין. [כחכוח] לא החמיץ לו דין מה ישתבוקה אבל מחמיץ.

במשנה כתוב אתם שחמיץ דווקא החמיץ ואז כסף מעשר שני מתחלל ולא וגם לא פוסל את המקווה אבל לא החמיץ לא קונים את מעשה וגם הוא פוס את המכווה למה דין ישתפקה אבל מחמיץ והתברר למפריע שדין כין ולא יפסול את המקווה וזה יחשב שקנה בסדר אמר רבה כששיער ממנו בכוס ולא לא החמץ >> טוב אמר הבא כששיר ממנו בכוס הולך מצמו הוא היה פיקח הוא השיך כזה ואז מתברר לו מה שמחר אם היה סופו להחמיץ עלו אז המאות שקיבל נשאר בקדושת מעשר שני כן למה אתה אומר

דווקא במקווה >> אומר כי אם זה מדובר על העם אז פשוט שר [נחירות בוז] כסף מעשה ספק זה רש"י לא מסביר כך זה אתה אומר תוספות אבל רש"י לא כך >> הוא אומר זה רק נאמר לגבי מקווה לא לגבי מעשרות של מעשר שני אבל רש"י חילק אז זהו זה הגמרא שואלת אמר רבה כשיר ממנו בכוס אז זהו זה אמרנו כבר רבה אמר לא צריך להעמיד משתן שיר תמת בכוס המני רבי יוחנן בן אורי רבי יוחנן בן אורי הוא דן את המשקה לפי המראה כיוון שהמראה הוא

כמים דינו כמים עד שיחמית. ככה דעת רבי יוחנן המראה קובע. לא צריך להעמיד כמו שאמרנו משנתנו שאומרת שתמת שלא החמיץ תינו כמיים שלא נקנה בכסף מעשר פוס את המכווה בשלושה לוגעין זה גם אם סופו להחמיץ מי זה גם אם סופו להחמיץ וזה דעת רבי יוחנן בן הורי הוא דן את המשקה לפי מראהו כמה שכעת המראה שלו כמו מים דלא כמים עד שיחמיץ איפה ראינו את זה נתנן שלושה לוגין מים חסר קורטוב יש לו שלושה לוגין מים שובים חסר קורטוב שנפל לתאכל קורטוב חלב >> אה אני

דילקתי שנפל אתכל קורטוב יין בזה השלים את המים שלור שלושה לוגין ומראהיהן כמראה יין באמת זה היה יין חזק זה טוב טוב היה לו מראה כמרא היין ונפלו למקווה שאין בו 40 שעה לא פסלו אם זה היה מים היה פוסן לא פסלו וכן שלושה לוגין מים חסר קורטוב נפל את קורטוב חלב ומראהיהן כמראה מים ונפלו למקבה >> זה תנקמה למה לא פסלו? דבר >> לא פסלו.

>> למה אין בו 40 שעה? למה לא פסלו באמת? כי אין פה שלושה לוגים >> שלושה לוגין מים חסר כטוב לא הבנה נפל את החוק כרטוב חלב >> בגלל זה לא פסלו שזה >> מראהן אבל כמראה מים החלב נהפך להיות מים אה >> מראה מים אבל זה חלב מים >> בינבנו למכווה לא פסלו לפי המ >> זה להביש את >> דדעת הנקמה לא דנין כלל על פי מראה רק על פי המציאות ולכן אם היו שלושה לוגים מים אמ שהיו פוסטים את המקווה אבל פה לא בגלל

שזה >> כן זה הבדל אה טוב בוא נראה עכשיו עכשיו נראה את רבי יוחנן בן אורי רבי יוחנן בן אורי אומר חולק על תנמה הכל הולך אחר המראה כמו שברשע מראה שלושה לוגין [נחירות בוז] כין הם לא פוסים את המקווה כך בסבע כשמראה כמים פוסלים את המקווה נחמד כן >> לדעת התוספות רוצה שיהיה גם מראה וגם טעם טעם של מים גם מראה מים וגם טעם של מים הוא גם אומר טעמ >> משיר הבא עכשיו מבאר את זה רבה מבאר מה לו אמר רבי יוחנן בתחזותה אזנן

הולכים אחר המראה אכן המ תמת שלא יחמית זית בטה חזותה וטעמה אומר כמה שמראה מים אז [כחכוח] הוא פוסק במקוה שמראה בטעמו כמים אז לא >> הוא רוצה גם מראה וגם טעם >> כן שיהיה כמו מים אז לא ניקח בכסף מעשר שני תוסות אומרים שלשיטת רבי יוחנן בן הולי כדי לפסול את המק צריך שיהיה גם מראה וגם טעם של מים מה זה הטעם >> טעם מים טעם מים טעם פרי >> ראינו שהוא צריך טעם >> במציאות לא רק שלא החמיץ מה זה החמץ >> למה אמר

רבי יוחנן בתחזותה אזנינה זה העיקר רק לפי התוספות אמרנו שיהיה גם טעמיים >> לא תכף עכשיו עדיין לא למה אמר רבי יוחנן בתחזותה זר הכנשנה בעניין תמת זיל בתחזותה במשנה וטעמה רגע נמשיך אני מבין מה כואב הבת תן דכף וחזותה דהי מינינו לכן לא מועיל החילול מה שאמר רב רחמן בשב רבא רבוע שאם החמיץ ולבסוף זה מגלה שהיה נחשב יין מתחילה והכסף שביד המוכר מחולל סובר כמו הנקמה של רבי יוחנן בן אולי לא מתחשים במראה כלל סוף כיוון שסוף סוף התמת >> [כחכוח] >> כן שסוף

התמד להחמיץ אז לינוק כפרי ככה הוא אמר למעלה בפה צריך לגוס בטעמה בחזותה דהים >> גם יהיה קשה זיל בתחזותה >> אז עוד הפעם וטעמה וחזותה דאי מינינו >> אז שפותרת לגרי אותה גם טעמם וגם חזותם >> טוב שי לא מכניס בך את הנושא שלכל הז >> אין מי שמוחק את זה דברים אמר רש"י למעלה אומר מרמים כך שיעורה צריך קודם כל צריך שלא יהיה פה גם טעם גם יש וגם חז >> זה דעת תוספות מלמעלה כבר >> לא ולכן רבה >> מסביר את הגמרא למה

הוא >> כן רבה הוא מבאר את מה שהוא שהוא אמר שומע רבה הוא בא לבאר למעלה כנראה שעכשיו מבאר שגם על טעמה למה אמר רבי יוחנן [‏צחוק] בטר חזותה חנמ ז בטר חזותה וטעמה וחזותה דהמינינו ולכן לא מועיל החילול מחמיר את זה רק חזוות אבל הוא אומר אם היה לבן למשל זה דומה למים בכל זאת זה פוס זה לא חוסר כי זה יין שיש לו מ טוב ופני גד רבי אלעזר מה שאמר למעלה רב נחמן בשם רבא רבוע ורבי יוסף ורבי חנינא בתחילת העמוד אמרנו שמחלוקת

רבי יהודה וחכמים בתמת שהחמיץ אבל תמת שלא יחמית זינוק כמים פניגה דרבי אלעזר למה רבי אלעזר הכל מודים שאין מפרישין עליו ממקום אחר אתה רואה גם רבי יהודה מודה לחכמים לא מפרישין על התמד ממקום אחר מטמד אחר של טבל אלא אם כן החמיץ אז אתה רואה שלדעת רבי יהודה צריך לתקן את התמת שלא החמיץ >> ממנו עצמו אז אתה רואה שדעת רבי אלעזר גם שהתמד לא החמית סובר רבי יהודה שדינו כין אתה רואה כשבר הגמרא מבארת הנה למה כסבר ולא החמיץ מחלוקת בזה נחלקו רבי יהודה

ורבנן בתמת שלא החמיץ אבל בתמת שהחמיץ מודים חכמים לרבי יהודה שדינו כין כך אומר תוספות. אז כסבר למה כסבר בלא הכמץ מחלוקת ועד כאן לא מחייב רבי יהודה את התמת במעשרות אלא מנה הוא ב להפריש מחמת ספק שמעתיד להחמיץ בדינו כין אבל מעל מה מתמד אחר שלא החמיץ לו דילפרושה מן החיוב על הפטור מן הפטור על החיוב אולי שמתע אחר עתיד להחמיץ ודינו כין וזה על הפטור זה חיוב על הפטור תמד זה לא עתיד להחמיץ בדינו כמים או מן הפטור שזה תמד אחר שלא יחמיץ שזה

מים על החיוב שזה עתיד להיות חמץ להחמיץ תנו רבנן שיש לנו דין אדם וכלים יש להם טהרה במקווה אדם נטמע טובל במקווה נהיה טהור כלים טמאים חוץ מקרי חרס אמרנו שבירתן זהו טהרתן אבל אוכלין ומשקין אינם תרה במקווה אתה לא יכול לקחת אוכל להטביל אותו במקווה אלא מה עושים אוכלים שנטמעו יכול לזרוע אותם בקרקע ואז הם בטלים לקרקע ונתערים מכל טומאה >> לפנים חדשות >> כן ואותו דבר מים שנטמאו משיקים אותם למי המקווה ואז הם בטלים למקווה ונטערים מתומעתם ומה זה משיקים מורידים אותם למקווה אתה

רואה זה מלא עד הסוף פה משיכים אותו מקווה אותו גובה >> זה נהיה השקה משיכים אותם >> זם מתערים מהמים יש לו מים שצ >> כן נגמר >> גם מקשרים זה ככה לא ששמים באוצרקים אותם מכן >> ואז זה נחשב כאילו הכל מקשבים נכון >> ככה עושים היום איך תעשה מקווה יש לך חור שמה אצבעים מהצבעים וזה משיק אותם נחשב אחד >> לא יש שני דברים במקווה גם הזרעה וגם השקה >> תנו רבנן התמת עד שלא לא הכמנו דינו כמהים רק לדעת רב רחמן אמר הבא

רבוע אם עתיד להחמיץ יש אז דינו כ >> נכון >> תנו רבנ תמד שלי זינוקמים שמו שתהפוך את הדף >> אלה הלכו הרגיסים כולם החלטי החלתי לא יודע אנשים אמרו להם משהו >> לא חשוב שלא לא מעניין אותי לאיפה רק שתדע שצריך לתת להם נקודה הם הלכו באמצע גם אני ראיתי אחד יוצא אחד אחרי השני אתה מבין לא יצאו ביחד לא יחד >> כן כן זה כמו בגן ילדים עוד נמשיך כן בסדר אתה מאיר אתה ראית את זה או לא תכתוב דוח שתי דוחות מה יעשה

עכשיו עוד הפעם הפסקתי תנו רבנן אתם עד שלא החמיץ אז דינוק כמים משיקו במים במה מטהר אותו איך יטהר אותו משיק אותו במים וזה נהיה טהור אבל מי שיחמיץ שדינו כין אין משיקו במים לטאר אותו אין השקה במקווה מועילה רק אלמים בלבד לא ליין של הן לא בט >> למה הטיים של היין הוא לא בטא לגבי המקווה אז אותו דבר בא קוק.

אם יש לו קוקהוק שזה נטמע, איך הוא יטאר אותו? לא יכול במקווה. >> לא, רק מים. >> זה מים >> לא, אבל הוא אומר הטעם.

הטעם ראשי. משום שטעם היין אין הבטל אל מהמקווה. אז גם הטעם הקוקס >> אמר לא שנו אל שתימדו במים טהורין ונטמאו מה שאמרנו בבריתה שהשקה במקווה מועילה לתאר את הדמן שנטמד שלא החמיד דווקא שתמדו במים שהיו היו טהורים עקרן בשעת שנתן בחרצנים ונטמעו אחר כך אבל תמיעים קרן שלפני ששם אותם בחרצנים היו טמעים ושם אותם לא תועיל להם השקה במקבל את ההרם כמו שנטמאו היה מים בפני עצמם כך טהרתם אלא כשהיו המים בפני עצמם תוספות אז רב גביה מבקטיל אמרה לשמעתה כמדר דרבשה אמר משה חיד

קרבה בין מים שתהורים לאחר שתמדם למים שמים מלחינתם אמר אותם כמדר דרב השאל לו רב גביה לרב הש אומר לו כבוד הרב מהשנה תמים מעכרה דלא למה לא מועיל להם השקה לטהרה מעכרה מרינן אידמיה יקיר שכנתאה ופה קפה מלען ולא לא כסרקה להוואשקה למיה אומר למה למה לא מועיל כשהוא מים תמיעים קרה לא מועיל להם השקה לטהרם אומר דאמרינן אידי דמיה יקיר המים כבדים הם יותר מהין שכנתא שוקעים המים לתחתית הכלי ופה קפה מלען היין צף מעל המים צפים המים היין למעלה ולא כסרקלי הוא השקל

למע אין מועיל השקה למים. למה?

שמכניס את הכלי לתוך המקווה, מה צף למעלה? >> היין. זה לא המקווה לא נוגעים אלא ביין, לא במים. יחי, טהורים בסוף נטמאו.

גם היו טהורים בסוף נטמעו כשנתנה בחרצני לסוד להם תמת >> נמה שלא תועיל להם השקרה. למה מקווה נוגעים במים? הם לא נוגעים ביין הם נוגעים אותו דבר מה זה מצנה מתי זה נצמע אלא מבלבלה הכנמה מבלבלה אלא אתה יודע על כוכח למה מועילם השקה המים עם היין זה מבלבל מערובבות אז לכן מהמקבה נוגעים במים שבתמת אז גם כשהיו המים טמאין >> מהתחלה נתנה חרצנים גם כן מבלבלה כשמשיכם במהמקבה נוגעים בתמת וזה מועיל אז זה לא כמו שאמר אבא תשים את זה בתוך האוכל מבלבלה יש לכם

אתה שם את זה בחורשהי שמזית >> שמבללה >> בלבלה אפשר להביר את הצמע איך משיקים תודה >> אתה רואה זה מים של תמד >> כלי מלא >> כלי מלא אתה רואה >> מכניסים את זה במקווה ממש >> ואז כשזה בא לפה המים >> אתה רואה זה נהיה אותו גובה >> מתחבר עם המים שבכוס זהו >> לא לא נכנס בתוך >> לא חייב להיכנס זה מתחבר טיפה טיפה נשיקה >> טיפה >> טיפה מלמעלה >> גמרנוי גם >> מה אכפת לך עכשיו מהכלי לא מדברים על המים בפנים

>> מדברים על המים הקריא אין לו בעיה הקריא תמיד יהיה טהור גם בהשקה הזאת הקרי תהיה טהור כלים מטבילים אותם במקווה אין בעיה רק כל הבעיה היא מים מים לא מטבילים אלא משיקין אותן [כחכוח] אבל בתנאי שזה מים זה לא יין יין אי אפשר להשיך >> למה מה? >> אה יין.

יין כי היין לא מועיל. >> כן אמרתי מים. משנה >> כן משה ברוך הבא מגיע לך ממתק היום תכף אני אביא לך אולי כל מקום ש כל מקום שכנ פה בסל יש לי אחד ממתק תבינו רק לא אבל זהו זהו תעזוב שם הנה הנה תביא כן עוד מעט תברך שהכל והכל בסדר עכשיו גם אחר הוא יבוא יודע את העבודה אם זה לא יעזור אני אביא לו בסוף שטרות משנה [כחכוח] כל מקום שיש מכר אין קנס כל מקום שיש כנס נס אין מכר. אתם יודעים, התורה זיקתה לאבא למכור את הבת שלו לאמה העבריה.

זה שבחה. וכי ימכור איש את ביתו לאמה. לא תצא כצאת העבדים. בת אפשר למכור אותה לאמה, רק שהיא קטנה מגיל שהיא נולדת, נולדה עד גיל 12.

נערה כבר אי אפשר בנעוריה בית אביה כבר היא לא יכולה יש אומרים גם נערה אבל נערה כבר לא אי אפשר למכור עד גיל 12 עד אז היא קטנה מגיל 12 עד 12 היא נערה מ-12 היא בוגרת אז זה שאומר כל מקום שיש מכר כלומר שאבא יכול למכור את ביתו לשבחה לאמה עבריה וקטנותה על גיל 12 אין כנס אם ענסו אותה או פיטו אותה האבא לא מקבל כנס >> על אונס ופיתוי למה הקטנה לא זכאית לקבל כנסר >> נותן את זה לאביה >> כן אבל רשי אומר

להביא נערה מגיע מכן הוא מכר אותו מי שעונס או מפתא נערה בתולה חייב לתת להביע 50 כסף לא אבל המשנה לא ככה >> אבל המשנה לא ככה אומרת זה הלכה כן אבל המשנה אומרת כל מקום שיש מכר שביקת תנותה עד גיל 12 אם מנסו או פיטו אותה האבא לא מקבל קנס >> למה שכתוב בי הנערה היא לא נרה >> ילדה קטנה אין אונס ופטוי כן לא לא הבנתי אותכם למה קטנה היא לא זכאית לקבל קנס אז דווקא מי שעונס ומפתי נערה נתנו להביאה נערה אז כל

זמן שהיא קטנה אין עונש ופיטוי כמו שיכול אם יש מכר שהיא קטנה אז אין אונס פיטוי >> רק נערה אבל כל זמן שהביע לא יכול למכור אותה כי היא נערה יש אונס בביטוי כלומר אם היה דבר כזה כסף להביע וכל מקום שיש כנס אין מכל שיש לאבא זכות לקבל את הכנס אני עושה פיטוי זה במי נערותה מגיל 12 וחצי לא יכול למכור אותה לאמה אמר רבי יהודה אמרב זו דברי רבי מאיר שהוא סובר שמי שעונס אופ פתא כטנה לא חייב לשלם לקנס אבל חכמים אמרו יש

כנס במקום מכר יש תשלומי כנס גם במקום מכר גם שהוא ילדה כתנא בגיל שלוש ארבע חמש לכן מי שעונס ופתא כתנע חייב את השלומי קנס איפה ראינו דתניה קטנה מבת יום אחד עד שתביא שתי שערות יש להכר ויש לה קנס [נחירות בוז] ואין לה >> ואין לה כנס מבת יום אחד אבל מי שתביא שתי שערות עד שתבגר יש לה כנס ואין לה מכר דברי רבי מאיר >> שהיה רבי מאיר אומר כל מקום שיש מכר אין כנס כל מקום שיש כנס אין מכר חכמים אומרים כתנאמ בת

שלוש שנים ביום אחד עד שתבגר יש לה כנבה מה מהמס מזמן שהיא ראויה לביאה הכוונה קודם לכן הביאה לא ביאה לכן העונס והמפתא פטורים עד שבא גרש את הכנס. אז הגמרא שואלת לפי חכם אמרנו יש כנס ולא מזכירה מכר אז תדייק קנס אין יש לו מכר לא יכול למכור את ביתו קטנה לאמה אמה אף כנס במקום מכר אותו למור >> כן לא כמו רבי מאיר שסובר שאין להקנס בקטנותה גם קנס וגם מכר משנה כל מקום שיש מיעו אין חליצה. כל מקום שיש חליצה אין מאון. אתה

יודע קטנה שהסיעו אותה לא אבא.

אבא זה קידושין דאורייתא. אבא יכול לקבל בשביל בתו כסף קידושין ילדה קטנה. אומר לו הבעל הרי ביתך מקודשת לי בכסף זה כדעת משה וישראל זה קידושים גמורים. זה קנייה מדאורייתא.

זה קנוי. ילדה קטנה. בגיל שלוש אין שום בעיה אבל זה לא אבא שלה מכר אותה אלא אחיה ואמה הם ישה הם חיתנו תיא תומה באו אחים שלה ואמא שלה וזה לא קידשן דאורייתא זה דרבנן אז היא מרוצה אחרי זה בגיל 10 אומרת אני רוצה להתגר רש נפטר נגיד נגיד נפטר בעלה עכשיו היא צריכה להתייבם לאחיו אם היא אומרת אני לא רוצה להתייבם הולכת הביתה לא צריך חליצה יכולה ללכת לא צריך אומרת לא רוצה והביתה ככה הדין עכשיו אומרת המשנה כל מקום שיש מעון שיכולה אישה למאן

בבעלה כי שהיא קטנה הכוונה אין חליצה אם בעלה מת בלא בנים אחים לא יכולים [נחירות בוז] לפטרול אותה בחליצה למה אלא צריך לייבם אותה אז יש בעיה אין יש בעיה פה הם צריכים לחכות לייבם אותה או לחכות שהיא תגדל לתת לה חליצה או לייבם אותה עכשיו אי אפשר שהיא תלך אז עוד פעם כי לא אמרנו טוב טוב אם אדם נסע אישה כלומר שהיא סי אותה אחיה ואמא ובאמצע הדרך היא לא רוצה את הבן אדם הזה היא יכולה להגיד לא רוצה אותך הביתה והיא הולכת הביתה היא

לא צריכה לקבל גט לא צריכה היא אומרת >> גמרנו >> ביי ביי >> דך יותר טוב >> נכון היא לא רוצה אבל אם כבר נערה לא >> צריך גט גט כן. עכשיו אם נפטר בעלה היא לא יכולה למען לאישה רגילה.

>> לאישה רגילה לא יהיה טומה. כן. >> חליצה >> לא יכולה לקבל חליצה. >> אבל היא אין לה חליצה בכלל.

היא תומש רגילה. יש רגילה. >> רגילה. >> רגילה שאבא שלהיא אותה.

>> כל מקום שיש מיעון אין חליצה. אם מת בעלה בלא בנים אז ה לאחול לכת הביתה. >> כן. >> לא.

לא צריך מה פתאום הולכת הביתה >> אין חליצה אי אפשר לעשות חליצה צריך לייבם אותה >> היא קטנה >> או אם לא שחר כך שתגדל גם אם אין לך >> לא לא לאיבום >> אין לך שיבום >> מי אותה >> מקום של חליצה אין יבום ישיב >> ייבום יש לה חליצה אין לה אין לה >> אין חליצה כן אבל ייבום כן >> אין לה דעת אין לה דעת >> עכשיו תשמע מה זה לא שמעת >> לא זה הלכה [כחכוח] הלכה איפה ש חליצה אין זה הלכה

>> היא לא עשתה מימון בהתחלה חיו >> לא אחים שלו הלכת לפתור אותה בחליצה >> אז למה היא לא מקבל >> אין חליצה כן >> ולמה >> ובעלה וצריכים לייבם אותה לא >> רשי אומר ככה אמר הוא יהיה לךליצה בסדר אבל >> אבל אבל כן אומרים קטנה >> הוא לא הוא לא הוא לא היה בפורת יוסף כבוד הרב לא בישיבת פרת יוסף זה הלחם של ה זה הלחם של הרבנים כלומר זה עיקר הלימוד שלנו בזה כן בטח >> בכל מקום שיש חליצה כל [נחירות בוז] זמן

שיכולה להיפתר בחליצה כלומר מנערה אתה מבין מנערותה והלאה אה אין מיעון ה לא יכול לצאת דעתחת ידי בעלה על ידי מאוד זה דבר רבי מאיר >> למה שאין מעון מועיל בנערות ועלה בשנה זה ככה >> לא לא לא >> חכמים חולקים על זה עכשיו תגיד >> נראה בסדר עכשיו אני אומר לך פשט המשנה זה כל מקום שיש מעון שיכולה האישה למען בבעלה זה לא מדובר אה מדובר בידה שהשיעו אותה אחיה ואמה כן כן בסדר וזה נישואים גמורים עכשיו עכשיו היא לא רוצה לחיות עם בעלה היא

ממהנת והולכת כל מקום שיש מיעון עכשיו זה אחד כל מקום שיש מיעון שה יכולה למען אין חליצה אם מת בעלה בלא בנים האחים לא יכולים לחלוץ להם >> אלא >> שרגונה >> אלא או שיהיה בממותה או שתחכה עד שתהיה תהיה גדולה ויחליצו לה אדוני פה היה עכשיו הבן של רבי ה שמעון אגסי שאבא שלו היה ראש הרבנים בבגדד והוא היה פה הבן אבל כשהוא היא ה לא הוא היה קטן אבל הוא היה קטן היא התה גדולה >> היא הייתה גדולה הוא היה קטן זה משהו אחר

והוא היה קטן והוא לא יכל לייבם אותה כי הייבום שלו לא מועיד לא יכל. היא הייתה חייבת לחכות עד שהוא יהיה גדול בגיל 13 ואז עשה לה חופה וקידושין ואיבם אותה. היא חיטלה אותו, היא גידלה אותו, היא נתנה לו חלב, היא גידלה אותו עד >> הייתה נשואה דאורייתא או נשואה דרבנאחים שלו >> שלאח >> כן אבל הייתה נוסאיתכן לא אני אומר לך זה לא בדיוק דומה כן כן >> אבל זה דוגמה הפוכה >> לא בזה נזכרתי מזה >> פה לא נוסאית >> אבל אני אמרתי לך

פה ככה הדין >> אם אתה עושה מיון טוב לא עשתה כן זה לא אותו דוגמה נכון זה לא אותו דוגמה לא אבל זה בא לי בראש ישר פס שמן ציד לא עשי אפשר לעשות >> אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי מאיר. המשנה שאומרת שנערה לא יכולה למען.

נערה לא יכולה למען. זה דברי רבי מאיר. חכמים אומרים יש מעון במקום חריצה. חכמים אומרים תשמע חביבי בזמן שיש חריצה יש מעון.

יש גם מיעון. יכולה למען אחרי גיל 12. זה מה שחכמים חולקים, לא מה שאתה חושב. דתניה, עד מתי הבת [כחכוח] ממאנת בבעלה עד שתביא שתי והם סימני נערות.

דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יכולה למען עד שירבה השחור על הלבן יכולה למען אחר 12 שנה שיהיה לה באותו מקום שתי שערות ארוכות שחורות בשעה שהם שוכבות נוצר על ידי השערות יהיה מרובה יותר מהלבן זה המחלוקת אבל בשעת המשנה בסדר טוב >> מה גם אני מה יעשה >> אני זוכר ככה שיש קל כזה איפה שצ >> נכון זה >> לא אבל לא אבל ככה ככה זהקתמסקתמות עוד דין עוד משנה כל מקום שיש תקיעה אין הבדלה בכל מקום שיש הבדלה אין תקיעה עכשיונה תבאר כלומר כל

מקום כל זמן שצריכים לתקוע בערב שבת אז לא עושים הבדלה בתפילה על בכל מקום שיש הבדלה במוצאי שבת אין תקיעה כי מר בצת השבת לא צריך לעשות תקיעות בשביל שהילדים ידעו יצא שבת אבל כשנכנס שבת עושים להם תקיעות שידעו רבותיי דעו לכם השבת המלכה הגיעה היום טוב הגיע אז כל מקום שיש תקיעה צריכים לתקוע אז אין הבדלה בתפילה על לא עושים הבדלה שמה אני לא צריך זה חידוש גם כן כן לא עושים הבדלה בכניסת השבת מבארת המשנה יום טוב שכל להיות בערב שבת תוקעים יום טוב

שח להיות בערב שבת שישי >> תוקעין ולא מבדילין. כלומר יום שישי כמו שכמו עכשיו הלך שבועות בערב שבת תוקעים במוצאי יום טוב לפני כניסת שבת. למה יום טוב מותר במלאכת אוכל נפש? לכן תוקעים כדי שידעו רבותיי עכשיו אסור לבשל.

עד כאן היה מותר לבשל. עכשיו אסור לבשל. ולא אז אז היו תוקעים אבל לא מבדילים מיום טוב למה שבת קדושתו חמורה מיום טוב אבל אם יום טוב חל במוצאי שבת >> מבדילין למה שבת דושתו חמורה מיום טוב >> אבל לא תוקעין להבטיל את העמים מלאכה גם אם אתה היו אסורים ממנחה לא תוקעים אפילו שהיו היו עד עכשיו אסורים במלאכה לא פשיטה שבסתם כניסת שבת אין הבדלה פשיטה שבסתם סתם כניסת שבת לא ערב יום טוב במוצאי שבת לא תוקעים אף פעם בכניסת שבת תמיד תוקעים בכניסת שבת

אין הבדלות כל מה שאומרת המשנה בכל מקום שיש תקיעה אין הבדלה בכל מקום שיש הבדלה אין תקיעה זה יום טוב שכל להיות בערב שבת אז תוקעים במוצאי יום טוב שני כסת שבת למה יום טוב מותר במלאכת אוכל נפש אז צריך לתקוע ולא מבדילים יום טוב למה שבת קדושתו חמורה מיום טוב לא עושים הבדלה ראית אני הייתי עכשיו עשינו קידוש ב במוצאי יום טוב ונכנסנו לשבת בשבת בקידוש לא היה יבנה >> לא היה >> קנז >> היה קנהז אז בסדר עכשיו יום טוב שכך להיות בערב שבת

תוקעין ולא מבדילין אבל במוצאי שבת יום טוב מבדילין למה שבת קדושתו חמורה מיום טוב ולא תוקעין להבדיל את עם ממלאכה קצת מבדילים מה נוסח ההבדלה ברוך אתה השם המבדי בין קודש לקודש למה זה לא חול רבי דוס אומר ברוך אתה השם אבל מבין קודש חמור לקודש הקל זה הולך איך היא תוקע? אמרנו שביום טוב שחל בערב שבת נכנס אז אז הקדושה היא נכנסת היא לא חמורה בהרבה יותר מהקדושה היוצאת אז בכל ערב שבת שנכנסים בכלל שבת לכן התקיעות שתוקעים עכשיו צריכה להיות איזה שינוי איך היא

תוקע איך מה השינוי מחול ליום טוב שיוצאים מיום טוב לחשבות שבת או יוצאים או מחול לשבת איך תוקעים יום טוב לשבת?

אמר רבי יהודה תוקע ומריע מתוך תקיעה שתוקע בכניסת שבת תוקע תקיעה ותרועה ומיד תוקע את התקיעה האחרונה בלי להפסיק ביניהם >> כלומר הוא עושה תקיעה >> ועושה תרועה ותקיעה אבל מאמצע התרועה הוא עושה תקיעה >> מה בין יום טוב תוקים לא >> בטח >> בב יום טוב תוקים >> לאיך איך הבנת את המשנה? יום טוב >> עכשיו זה למדנו מותקים >> עוד פעם אתה עומד >> על הדברים אני לא שני בעיות עשית היום >> טעות >> להבדיל >> להבדיל בין בין בין יום בין המלאכה עד

עכשיו היה מותר אוכל נפש צריך להגיד לעם אסור לעשות עכשיו כבר יותר אוכל נפש שבת איך תעשה כמו שאתה עושה כל ערב שבת להגיד לבן אדם תיק אסור יותר לעשות כלום >> זה בין חול לשבת >> אז גם בין חול טוב >> גם גם בין יום טוב לשבת >> יש ככה למדת עכשיו [צרחות] עד עכשיו >> המשנה עד עכשיו אתה לא שומע מה מדבר שם יברך אותך י רצון >> שמות בן קודש לאכול אני לא יודע >> איפה אתה בן קודש חול אומר אני לא יודע.

תסתכל במשנה, כל מקום שיש תקיעה צריך לתקוע בערב שבת. אין הבדלה בתפילה על בכל מקום שיש הבדלה במוצאי שבת, כמו יום טוב, אין תקיעה.

איך? המשנה מבארת יום טוב שח להיות בערב שבת. שומע? >> תוקעין.

מה זה תוקעין? מתי? במוצאי יום טוב לפני כניסת שבת. שמחתי שגם הם יום טוב >> למה יש שיש יום טוב מותר במלאכת תאכל נפש >> ולא מבדילים במוצאי שבת >> ולא מבדילים סליחה אבל במוצאי שבת [צרחות] אין טועים >> ש אומר תקיעה הרבה שבתות וימים טוב אתם מן המלאכה מתחיל תוקעו מתחיל תוקנו [כחכוח] טוב ואין בו מלאכה קים להבדיל >> טוב אחר כך תברר לך אצלך >> אשרך ושכת כך אז שיש גמרא שואלת אז מה הגמרא שואלת איך היא תוקע איך תוקעים מיום טוב לשבת?

אמר אמר רבי יהודה תוקע ומריע מתוך תקיעה מתוך תקיעה שומע?כן כן >> תוקע הוא מריע מתוך תקיע כשתוקע בגזת שבת אז הוא תוקע תקיעה או תרועה ומיד תוקע את התקיעה האחרונה בדלי להפסיק ביניהם בסדר >> מתחיל את התרועה הוא באמצע עובר לתקיעה תוקע חצי תרועה וחצי תקיעה >> אבל הוא היה עושה תקיעה תרועה תקיעה כתוב מכב אותם >> לא כתוב תקיה ותרוע זה מה שקרה לא פתו תקיעה בסוף >> תוקעומרי זה מה איך הוא מריע מתוך התקיעה >> כן מחבר אותם כאילו >> מתחיל את התקיעה

ומשאר מטרוע בלי להפסיק ביניהם רגע קודם שסרים מתקיע הוא מריע סירה יש להיות >> שתוקע בכניסת שבת תוקע תקיעה >> תקיעה בהתחלה תרועה הוא מיד תוקע את התקיעה האחרונה ולא להפסיק ביניהםזה >> אומר זה רשי >> זה רק בתקיעה של יום טוב הרב >> הוא אומר לי ביום טוב >> המאירי מבאר שמתחיל את התרועה ובאמצא עובר לתקיעה שתוקע חצי תרועה וחצי תקיעה >> רשי מאיר משהו אחר מה שבירשתי לך לפני כן זה רשי >> רש"י אומר קודם שיסיים התקיעה הוא מריע בסוף עושה תקיעה מתוך התה

מריע >> כן עושה תקיעה ותרוע >> איך היא תוקע ביום טוב שבערב שבת >> כשהוא תוקע להבדיל בין קודש לחול דבעי שינוי משאר הרבה שבתות שהרי אין קדושה נכנסת חמורה מקדושה דיוצאת מתוך תקיעה איך מתוך כן כנראה שרב שבת רגיל אז >> שיסיים התקיעה >> הוא מריע בסופה >> זהו >> אולי בערב שבת רגיל הוא תוקע ועושה תרועה ואז הוא מריע בוא נראה את ההמשך ורבא אומר תוקע אומר בנשימה אחת תוקע תקיעה >> אבל מפסיק ביניהם >> תרועה ותקיעה בהפסק רגיל ביניהם כן, אבל מה לא

עושה באמצע נושם אולם את התרועה והתקיעה האחרונה תוקע מנשימה אחת. תשמע, זה רק בטח בטח זה עושה תקיעה ותרועה ותקיעה זה מוכח להיות זה הפשט. >> השאלה איך הוא עושה את החיבור? השאלה איך הוא עושה דעת אמר רבי יהודה תוקע אומר מתוך מתוך תקיעה שתוקע בקנחת שבת תוקע תקיעה הוא תרועה מנה תוקע את התקיעה האחרונה ורב שהסא אמר תוקע אומרים בן שילמה אחת תוקע תקיעה תרועה בתקיעה בהפסק הרגיל ביניהם אבל את התרועה והתקיעה האחרונים תוקע משימה אחת התקין רבסה בהוסל כשמעתה הניג אוסן כשיטתו כלומר נתקוע

ביום טוב שחל בערב שבת את התקיעה והתרועה בנשימה אחת טבעי יום טוב שכל להיות בערב שבת תוקעין ולא מרעין >> עושה שלוש או רק שתיים >> עושה שלוש שלוש >> פה לא כתוב אבל זה כנראה פשוט שהתקה האחרונה היא קיימת >> תמיד היה כך >> כן זה תמיד ככה זה גמרא סוכה שהיה בערב שבת רגיל אבל פה >> לא פה אז זה שינוי צריך זה השינוי הוא רק אומר את השינוי יום תמשיך להיות בערב שבת תוקעין ולא מריעין מילה לא מרעין כלל אז איך אתה רב

יהודה ורבא אומרים שמראין תרועה אבל אינה כמו תרועה רגילה אומר לא לא זה כוונת הבריתה רבי יהודה מצרץ טעמ רב ש מתרצת טעמה רבי יהודה מתרץ טעמה לא מרעין בפני עצמה אלא מתוך תקיעה אתה רואה רבי יהודה אומר יום טוב שכה להיות בערב שבת לא מראין תרועה בפני עצמה כמו ערב שבת >> מחברים אותה >> אלא מתוך תקיעה טו טוטוטות ורבסא מתרץ את העמ שיום טוב שאחד יות ביום שבת לא מרעין בשתי נשימות אלא בנשימה אחרה מוצאי שבת אמרנו אומר המבדיל בין קודש לקודש >> איך

אמר לה איפה הוא אומר בהבדלה בפתיחה ברוך אתה השם כל מלך העולם המבדיל או בסיום ברוך אתה השם המבדיל אמר בחתימתה נכון לכן אמר רב חן בחתימתה שבר אמר אף פתיחתה ולחתה כבתה >> רק בחתימה ולא כן דוס אומר בן קודש חמור לקודש הקל בלת הלחתה כבטא לא אומרים בקודש חמור לקודש הכל בין קודש לקודש אמר רבי זר שכחה להיות באמצע השבת אמצע השבוע איך נוסך ההבדלה אומר המעבדי בן קודש לכל אומר אושר מצלמים ויום 76 שעשה אה אה אז זה לא זה לא שבת >>

מוצאי שבת >> מוצאי השבת >> מה הייתה מה סדר הבדלות >> סדר הבדלות הוא בונה לא קשור לזה עכשיו תגיד הדרן הלך הכל שוחטי עכשיו השוחט השוחט אחד בעוף ושניים בבהמה שתו כשר בסדר שמשחך ויחייך >> אמן בסדר האשית לנו הצקה בשנייה אנחנו בזכות זה הבנתי פה אומר גם שבשט רבי מאיר מה שנמצא שתבי שבנן מותר אנחנו סימן רה שנייה לא זה משלישית כבר שתי מאות גמרנו מי בד >> כן אין לו צריך להפסיק אלא עד שיאמר ברוך שהכלנו משלו ואז אני לא צריך והמזמן לא

צריך צריך לחכות [כחכוח] עד שיגיד מזמן ברו שהחנון שלו הוא מספיק שאמר ברוך שהחנון שלו חיינו וכן וחוזר וגומר סודותו בלא ברכה בתחילה לא צריך עוד פעם לברך מוציא לחם מן הארץ פשיטה מה אני חשבתי שצריך לשמוע להם את ברכה ראשונה עד הזן את הכל ויש מי צריך להפסיק עד שמר הזן את הכל וכן נוהגים אה ואמ דעת לחזור ולאכול פלפי שלא אכל אחר כך שרוצה לברך מברך בתחילה ברכת הזם כל שכן אם חזר ואכל כן הוא אפילו שהוא שמע אחר כך שהוא מברר ברכת המזון

צריך עוד פעם לברך ברכת הזון בטח רק שמה זה כמו שומר זימון ר >> אבל יש מהפוסקים ספרים שגם שסוברים ככה איך שחר צ לא ס ככה עד עזרש >> בן איש חי הוא לא כתב את זה >> שמהשחה דבר כזה >> כן א לא ראיתי גם חכם חם בצו כן הוא מביא את זה אומר הכראת ההלכה А אני לא חושבי כן כתב הרב מזוז בהערות על הבן איש חי שכן הם נוהגים משום שאין בזה תרכה לשמוע את הז >> אה מחילה מהרב אורך ימים בריסמים

לא יודע הטוב על מה הוא חוזר אני יש פה כמה כמה עניינים גדול מברך אם כל אחד אוכל משלו גדול בחוכמה מברך אפילו בא בסוף ‏Ja.

כן גדול מברך אפילו בא בסוף ואם רצה ליתן רשות הקטן לברך השי והמ והנ מלא כן שם אורח אבל יש שם אורח שאוכל מפת בעל הבית הוא מברך אפילו עם בעל הבית גדול ממנו כדי שיברך לבעל הבית ומה ברכו מברכו י רצון שלוש שלא יקם בעל הבית הזה הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ויצליח בכל נכסיו והוא נכסיו מצליחים הוא קובעים לעיר לא יש לו סטן במעשה ידיו ולא יזדק לפניו שום דבר חל וירו עוון מעטה ועד עולם זה טוב אז כדאי להביא כזה ש

>> כן שינוי את זה החכמים >> אבל הם כל אחד ברכת העולם הרב חמים אז זה לא נותן אז כף החיים אומר שגם אבא אצל הבן אצל האבא עושה ברכת אורח דוד יוסף צריך >> תדעו אם הוא לא סמוך בשולחן >> לא גם סמוך בשולחן גם אם סמוך >> אז מה זה אורח סמוך ואם על הבית רוצה לוותר שאינו רוצה להקפיד על ברכתו ולברר ברכת המזון בעצמו רשאילם על האוכל צריך >> כמו שאתה הולך לחתונה זה נקרא שאתה משלם על האוכל לא אתה רוצה יותר מתנה

>> כן אבל שמה זהו זה מחלוקת קשלום אבל אם אם מישהו בא לפה למשל לאכול סעודה שלישית מביא איתו אוכל עכשיו מביא איתו סלט מביא איתו דברים זה נקרא שהוא רח >> סוף סוף תשמע נותן לו מקום לשבת >> עושה לו נח >> בעל הבית הזה הוא בא לסעודה הזאת אומר >> למה מה שלא בית כנסת >> בסדר לא אני אומר אדם הולך הוא שואל אות על בית חברו [‏צחוק] >> לא הוא אומר ה הוא מביא את האוכל הולך לבית חברו >> לא לבית חברו בית

כנסת >> אהבית כנסת אה זה לא >> לא הוא קלק מהאוכל לא את כל האוכל >> הוא אוכל >> לחם הוא מביא מביא יין עכשיו אוכל פה דגים בשר כבר גדול זה כסף שלך כסף ברך לא שזה תאדים חכם ישראל לכהן עם הארץ לברך לפניו דרך חוק ומשפט כהונה שמעלת התורה קודמת למעלת הכהונה אבל הצלתו החכם רשות שיברך אין בכך כלום אתה יותר רשות אבל כהן תמיד חכם מצווה להקדימו שאין מה וקדשתו לפתוח ראשון לברך ראשון הרבה פעמים אתה מכבד את הכהן הוא לא רוצה מה

נעשה נעזוב אותו לא רוצה לקרוא את ההלחה שבאה. לא, אבל אתה יודע, אצלי היה לי ברית מילה של רבי שלמה בני והסודה היה אצל ההורים שלי. ובא ראש הישיבה יהודה צדקה על הסעודה נתתי לו את הזיון אומר לו היה שמה אחד עם זקן ארוך לבן הוא לא תמיד חכם לא כלום ישב אומר אומר לי ראש הישיבה ניתן לו שהוא יברך תו אבל כבוד הרב אני אומר לו בשקט זה לא תלמיד חכם מה זה זה לא כבוד התורה אומר בסעודה זה לא מסתכלים על זה בסעודה זה

צריך זקן הוא זקן אבל לא רואה את זה כתוב במנן לא בסוף ראש ישיבה לא יטר לי נתתי לו רביחוזה מרוב הנבה שלו >> אה כן כן אה לא לא לברך אני טעיתי אני לברך ראש ישיבה בלך אבל ישב בראש השולחן אז זה היה ראש ישב אומר לו הוא ישב בראש השולחן לא אני אתן לו כבודו היקל פה אומר בסעודה הוא ישב בראש השולחן אבל ראש ישיבה בירך כן אני טעיתי אז איך איך סדר ישיבה >> אז זה היה זה היה זה היה כן תראה אבל

אבא שלי הוא היה לא מדבר מנה אתה יודע אצלי בבית יבוא הבן שלי החליט לי מה לעשות אין דבר כזה [‏צחוק] הוא בא אצלי הוא יושב כמו ילד טוב אבל אצל מורבי הוא יודע שאני המנהל וזהו זה היה משהו מידות גדולות הייתי אומר לו ש אנחנו לא מתאימים אני מפריע אני אלך אומר אומר לי אל תלך סוף הלכתי לרב מצובין אמרתי לו אני לא יודע מה לעשות קח אותי רבי דוד בצ אומר שוב את גברתך ויתעני תחתיה צדק הייתי משתדל זה אז בערב ראש השנה הייתי

בא למעורבי אומר לו שימח לי שימח לי אומר אתה תמח לי איזה צדיק אה אה >> אנשים צדיקים >> יום שלישי לא יום ראשון בלילה יום שני כ"ג כן זה יהיה בשיעור הזה של הזו >> הזוהר כן שיעור של הזוהר >> כי ביום שני עשה אחי ומאיר אחי ושמעון אז אני אקפוץ לשני מקומות >> ברצליה ופה לא ופה בירושלים באיזה מקום אני עושה פה ביום ראשון בלילה >> כן הוא לא ידע אתמול שדברת יום אנחנו הרמב"ם הלכות דעות דף צדי נהיה מאוחר דרך שיכנס אדם למרחץ

משבעה ימים שבעה ימים היום כל יום הולכים למרחץ אבל אומר מי שלא זה אז היה מרחץ כמו חדר חום לא כמו זה נקרא סאונה >> חמם אלען אז זהו דרך המרך החיצה שיכנס מרח ש משה ימים ולא יכנס מוך לאכילה ולא כשהוא רעב אלא שתחילה מזון תעכה במאבץ כל גופו וחמין שאין הגוף נכבע בהן דור ראשו בלבד וחמין שהגוף נכבה בהן אחר כך יחוץ גופו בפושרין אחר כך בפושרין מן הפושליםן אל ציחס בצונן ולא יעביר על ראשו כל צונן ולא פוש ולא צונן ולא ירחץ בצונן

במות הגשמים ולא ירחץ עד שיזע ויפרך כל גופו ולא יעריך במרחץ אלא שיזע ויפרך גופו ישתף ויצא הוא היום אין מרחץ זה לא נקרא מרחץ סתם זה מקרחת הוא בודק עצמו קודם שיכנס למרחץ אחר שיצא שמה הוא צריך להתנחב אחרי בודק אדם עצמו תמיד קודם אכילה אחר אכילה קודם בעילה אחר בעילה קודם שיגע ויתאמן אחר שיגע ויתאמן קודם שישט ש ושיעור הכל הוא 21 שנה במרחץ מוש >> כן כן נכון שמעתי על זה כן אבל זה היה מרחץ או זה היה סתם מקלחת >> לא היה

שני מקעות אחד כאן אחת כאן >> כן אבל לא עושים סון היה חדר עם עדים. >> א >> היה חדר עם עדים.

היה בא >> אדמור מאורלוי היה בא אצלך >> חם שאול שרבניח >> חם יוסף >> כן בפדם זה היה קו היו עושים כך אני באתי עשיתי 40 מעלות חול חכם שעול שרבני בא חיבק אותי אחי חיבקו אותי אומרים זה מקווה זהרב [‏צחוק] סופר גם כן היה תמיד ח >> אז הרב סופר זה אדמור באולי כן >> כן אני לא מעל של השם הרבה לחי לחצתי איתו בכמה פעמים >> את האדמור >> כן ו והתלמידים שלו כל פעם ה אומרים לי אשריך אשריך אשריך מה עשיתי פתאום

הפסיק הם באו מקבסיק למה בורה שאני מתבייש >> אזכית הוא נכד של החתם סופר כן איך הוא היה מברך ברכה לאט [כחכוח] לאט איך הוא מתפללפים >> כן מהירות ות לא ישתה אדם מים כשיצא מנמחץ ידבש בגדיו ויכסר ראשו בבית החיצון כדי שלא תשלוט בו רוח קרה אפילו במות החמה צריך להיזהר וישאה אחר שיצא עד שתשב דעתו בק עצמו הוא בק עצמו קודם שיכנס >> כן אמרתי את זה ויש אחר שיצא עד שתצב נמשוב שוב גופו ותסור החמימות אחר כך יוכל ואם ישן מעט כשיצא מן

מחץ קודם אחילה הרי זה יפה עד מאוד לא אז צריך לעשות להם מיתות שמה לא ישתה אדם מים קרים מי שיצא מנרחץ ואין צריך לומר שלא ישתה במרחץ ואם שומאה שיצא אין צריך למנוע עצמו ירמים ביין או בדבש משתה ממסך בשמן וחץ במוד הגשמים אחרי שישתף הרי זה טוב היום לא עושים שמן לסוך עצמו בשמן במקווה אין שמן הה שום דברח פה בזופניק היה בזופניק כן היה כזה חדר היו מביאים כל מיני עלים אני לא הייתי בזה אבל היו מביאים עלים לוקח העדים והוא מלביץ על

>> כן כן כן כן היה לכם בעיר העתיקה כזה >> לא >> לא טוב מקווה היה בעיר העתיקה >> כן היה בבית כנסת א >> ביוחנן >> בדפות האשכנטים הגדול >> סופרת ישראל >> כן בעיר היה בבעלשו בית כנסת כן כן ח >> רבי יהודה יחסית לוקחים פחים עגולים על מים לוקחים מהברכה מתחת לא ירגיל אדם עצמו להכיס דם תמיד ולא יכס דם אלא אם יהיה צריך לו ביותר וזה חוט צריך ביותר >> ולא יחקיז לא במות החמה ולא במות הגשמים אלא במי ניסן ומעד במשרי

אחרי 50 שנה לא יקז כלן שומע גיל 50 לא יקיז ולא יקס אדם דם ויכנס מחז ביום אחד ולא יכס ויצא לדרך ולא ביום שבוע בן הדרך ויאכל וישתה ביום ההקזה פחות ממה שהוא רגיל אה ויאכל ושתה ביום העקזה פחות ממה שהוא הרגיל וינוח עכשיו ולא יתעמן ולא יטיין איזה הלכות לאט לאט זוהר דף רמה רה אשר קדשנו במס ענו קרחי בסתים ועל דקר אלתים ולעולם ימינה ולעולמנה אתה כמ מה דיתמר ועל דכהן כפיף לגב הוא ברשעה ובסופה ועל מתעקדת כשר מיני דבר כר מתתלה ברוך

ולא יקר ברוך אלא בר ורזמכור דבק בהדה ועיל ב ואמלה לה אתה רזה דהוא כהן דבקה בידה דה בצלות ברנש קורע בברוך דו עלמה כפוף לגבי ענה דיו שינוי בין ברוך לצדותה ובן ברוך שרחן כל ברז כל ברוך ברש קורבוך ברקויחת בגת ראש ועלדה כהן נתיר בראש ראש תדיר גנת קריעה בברוך בגחינו דרשה בתה כל הדרתה גחין בצלותה מלך בתר דגחתול זקיף מה היתמר קודשבריך הוא אמר לה לסרה זה להזיר גרמיך בתו לא זקפה ברכת דבר בריך לקדש בריך זכאן ישראל בעל מדנו בעל מדתו אדונו

שבות לפניך את כתמים זמן שבית המקדש קיים כאשר צביע אותם משה כתוב בתורת אומר משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בנה מים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויו אומר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחרת וחלבנה סמים עוד בונה זכה בת בב ויאמר אדוני משה קע לך מים נתף ושנחנן שמים זקה בד בבד יהיה בבד >> יהיה בבת דקה שמחמר יהיה בבקה הזו הוזו >> הז עליו אהרון כתור בבוקר עותר את הנרות ביןכם פטום הקת ורד כ 398 39 בכל יום שמהם גדולת בערב

יום הגיבורים כל עשר ואנו הן >> הצורי ציפורן והחן בנורה שלום בנתן בבס רבן שמעון בן גמלי הקדוש ברוך לא מפינה אלא שהם מכניסים מקדש בני הכבוד תניה בן נתן אומר שהוא שוח אומר כתב פה סמ שמנו >> אמר רבי יהודה זה כלל אם כמידתה כשרחיםשים דבש ולמה אין מערבין בד אדוני ויאמר עליהם רא כנפסכם ש מנחה מעד צורים ד שניות בלות פושחדים מריהם בנו כן פזות עשו חו מזמרתכם שמחה מעד צורי ומעדבש חות לות פותנים עשו כחו מזמץ מעד צורי ומעדש נכות לות משהוזות מן

אדם צו איש מפתח בוכר אבל אתה יודע מה שז פתח את הדבר הזה בניך את העודה הזאת איך קכם בניכם מה העבודה הזאת לכם אמרתם זה פסח בני מצרים מצרים בתנו בקשה עשה אתה ירכה ונג שלושה כן תדע תדע משוחדים כו כ שקנים צים נוח בעים שני הקפור כפתור מות שבע פותח זב טור כרב טורה אותם את כל אדוני להושיע לנגן כל אדוני להושיעות לנגד כל חינו על אדוני זה מעשה שכן עשה מר משה כד משה ממת ויאמר משפח ויאמר משה כמ בך וזך עוזך חסדך

כת מסכ ביום כח עוזר עוזן הבוקר חסד צר בך שחמים אלוהים כשפש יעמוד פנחס פנינו בסתר העליון בנוך אל רק בעיניך לך רע לא יקר חמצות כל החשוניות סוחר במרחק תביא נחמה חירה לביתה ככל ששגמה לבוש לתקן פה פתחה בחוכמה סופיה הליכות בית רבוצבנות עזו חיים שקר החן תנו מפרי המלך שחבר שלי שר מה אני יכול לעשות? תגידי אני יש לי כוח כפפרסע בח מלך קלתיהם כל ניצוצי הקדושה קדוש עליכו צ שברך כל הקהל הקדוש גם כל אותם שמאז דרך דרך הפלפון ברך ידחון זכ יתחון

ברים שמחים ישועות גדולות ונחת גדול בכל בית כן י רצון ונאמר אמן >> בחנניה בן מה אומר צריך לפני קדיש מה יש לך תגיד לי ויחנן קשה אומר איזה עורך דין אתה ויחנן אומר צ הקדוש ברוך הוא חפץ למע צדק תורה דירה תקדש רבה מליך מלכות מרב משיח שמיר ‏M.