הדף היומי מסכת חגיגה דף כג ב' דראש חודש א אדר ב' תשפב מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש. א' באדר הראשון השני. א' באדר השני תשפב.

איזה יופי. ההכנה לקראת שבת מלכתה בעיצומה. גומרים מהר את ההכנות. עכשיו אנחנו מתחילים עוד דף יומי.

היום עם ראש חודש גמרנו את התפילה קצת מאוחר היה הרבה ממתקים לחלק אז התאחרנו אז בעזרת השם יהיה ישועה אבל נפתח במה שכתוב בפרשה מה שכותב בעל הטורים כתוב כאשר 18 פעם כתוב בפרשה כאשר ציווה השם את משה 18 פעמים על כל דבר ודבר כאשר ציווה השם את משה ככה בצלן אומר כאשר ציווה השם את משה אומר כתוב שזה כנגד תפילת 18 יש בה 18 ברכות 18 פעמים כאשר ציווה השם את משה גם הוסיפו עוד אחת כאשר ציווה את משה כנגד ברכת האמינים מה הקשר ביניהם. אלא יש בספר יחי ראובן הוא אומר דבר נחמד. לא לדבר בבקשה. בספר יחי ראובן הוא אומר דבר יפה מאוד.

מספר שם שהיה שידוך מעשה שהיה. היה שידוך לאיזה הציעו שידוך לאיזה יהודי שיש לו בת טובה מאוד, בעלת מידות טובות, משפחה טובה והציאו לו שידוך עילוי מתמיד תלמיד חכם מופלג שאל אותם מה עם היראת שמיים שלו אומר הוא בא כי לא כל כך מיוחד ביראת שמיים אומר מה הוא יעשה? נכנס לרבי יחיל רב מיכאל יהודה לובקוביץ' אמר לו כבוד הרב מה מה אני אעשה? אומר אני לא מבין מה הכוונה שלך הבחור לא כל כך מיוחד מה הכוונה שלך האם שמעת משהו?

אומר כן שמעתי שהוא לא בא בישיבה להתפלל תפילת שחרית אמר לו תשמע יש לא בא להתפלל בגלל שהוא רוצה ללמוד עוד שעתיים עוד בלילה אז הוא מאחר לקום לתפילה בישיבה הוא קם ללכת להתפלל מעניין אחר של בני תורה אבל מקום אחר ומתפלל לאט לאט וטוב ואומר קריאת שמע בזמן לא נורא אבל יש מי שזה לא מעניין אותו כל כך התפילה הוא העיקר הלימוד, אבל התפילה זה לא מעניין אותו כל כך והוא מתפלל עם איזה מניין אחד ככה שעושי במהירות גדולה כמה שיותר מהר עושה במהירות במהירות

כמה שיותר מהר ולא מעניין אותו כל כך אמר ככה אמרו לי שהוא הולך להתפלל במניין מהר אומר תשמע הוא אצלו הישיבה שימו לב דבר נפלא אומר אצלו הישיבה זה כל אומר כמו אוניברסיטה ללמוד. לכן תדע לך הוא חושב שישיבה זה אוניברסיטה אוחת סטנדר באוניברסיטה אם אתה רוצה חתן מהאוניברסיטה קח אותו אבל אם אתה רוצה חתן תלמיד חכם צריך לדעת ישיבה זה לא רק לומדים תורה ישיבה זה מקום של הלכות של מידות טובות של הקפדה על המצוות של זהירות במצוות זה מקום של תפילה ואיך אדם מתפלל

כל דבר ודבר כאשר ציווה השם את משה אומר עכשיו אומר לו כל תפילה צריך להיות כל ברכה כאשר ציווה השם את משה הכל לשם שמיים זה ישיבה עכשיו בוא נבוא לבצאל בצלאל הוא היה בקי יודע לצר לצרף אותיות שנבראו בהם שמיים וארץ יודע כל סודות התורה גם ידע כל התיקונים התמו 80 בכל קרש וקרש ידע את כל סתרי תורה ושרט בכל הדברים הנסגבים והעליונים כל השתשלות העולמות צינורות השפע כל שהוא ניגש להתפלל אומר ריבונו של עולם אני כל כולי כשהוא ניגש לעשות את המלאכה אומר ריבונו

של עולם אני כל כולי שלך אני כל דבר כותב לכב שם ייחוד קודש בריךושכינתה אני לא עושה שום דבר בשבילי כל מה שאני עושה זה הכל בכוונות וייחודים רק לשם ייחוד קודשבריך שנת כאשר ציווה השם את משה כמו שאתה הראית למשה את כל האורות ואת כל זה ככה אני עושה כפי שצריך ממשיך על כל קרש את האור את השכינה שיהיה מדור וכיסא לשכינה זה מה שאני עושה עכשיו בכל 18 הברכות יש שלוש ברכות ראשונות זה משבחים את הקדוש ברוך הוא. שלוש אחרונות זה הודעה ושל 13

אמצעיות זה בקשות מאת השם. אתה חונה לאדם דעת, רפואה, פרנסה, כל זה צריך כאשר ציווה השם את משה.

כל הפרנסה, כל הרפואה זה הכל מתבטל אליך. זה לא בשבילי. אני יהיה לי כוח בשביל לעבוד אותך שאני אעשה את הכל נחת רוח לפניך כמו שכתוב אצל אצל חנה ותתפלל על השם צריך להבין מה זה על אל השם אלא כל התפילות של חנה היו למטרה אחת אני לא מבקשת על הצער שלי אני יודעת אני כאשר יהודי שבצער גם השכינה בצער אני לא רוצה שהשכינה היא לה צער וכל זה אני רוצה לשם איכות קדושברך שכינתה וזה כאשר ציווה השם את משה כשהייתי הולך אצל רבי מאיר אבחצירה

היה בוכה היינו אומרים לו כבוד הרב למה כל כך כבודו בוכה כל הזמן אומר אני כל יום מוריש כ של דמעות שיהיה לי בנים תלמידי חכמים יראי שמיים שלא יצערו את הקדוש ברוך הוא בכלל לא בשבילי אותי לא מעניין לא בשביל הכבוד שלי לא בשביל הנחת רוח שלי זה רק בשבילו ידבר ברך זה כאשר ציווה השם את משה לכן הוא זכה לבנים כאלה אומר הוא אומר ככה הוא אמר לנו כל יום אני מוריד כו של דמעות בבא מאיר אמר לנו כל יום כושר דמעות אדם שרוצה

בנים תלמידי חכמים כך צריך הבית שלו כל יהיה הכל בית של בחיות של תורה של יראת שמיים שאכפת לו על הילדים היא רצון שנזכה לבית של תורה יראת שמיים כאשר ציווה השם את משה שיהיה בז בעזרת השם החודש הזה חודש הכי יפה, הכי טוב, הכי נחמד. בעזרת השם נזכה לעבוד את השם.

כולם להכין את עצמם בעזרת השם ליום רביעי שנעשה סיום בעזרת השם של כל סדר מועד. איש בא ליעדר. גם אמנואל עמי אמר לי שהוא בא, הכל בסדר. מאיר נתנאל עם פיטות יזדים הכל יהיה יפה יפה.

דודיין דודיין אנג'ל מה שומך רבי יצחק [מוזיקה] גי חיים נראה אותו עם מה שאני אומר הלאה אנחנו משניות דמאי פרק לשמעת אברהם אבינום בן אבינועם בן דבורה בת שרה בת אסתר היו לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשרות ואמר מעשרות זו בזו הראשונה מעוסרת של הראשונה מעוסרת אבל של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעוסרת מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא השם. כלומר היו לפניו שני סלים של טבל, פירות טבל, מעשרות זו בזו. המעשות של כלכלה זו יהיו בכלכלה זו. הראשונה המעוסרת יסר מן החיוב על הפיטור.

אבל של זו בזו ושל זו בזו המעשות של הכלכלה זו בכלכלה זו ושל כלכלה זוכלה זו הראשונה מעוסרת אבל השנייה היא לא מעוסרת מעשרות מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה אמר בדרך כזאת מעשרותן שתי הכלכלות יהיו אחד על חברתה כרשם ובאמת שתיהם מעוסרות זה הכל בסדר ככה זה הולך רבנו עובדיה מעוסרת מפריש מן השנייה מעשות של שתיהן של זו בזו ושל זו בזו מעוסרת אבל השנייה אינה מעוסרת מיד שאמר שזו בזו נתקלת הראשונה מן המעשות כי הדר אמר שזו בזו נמצא נמצא מפריש מזו שכבר נפטרת על זו

שהיא חייבת ואין מפרישים מן הפיתור על החיוב ולא אמר כלום ונותן מן השנייה המעשרות על של שתיהן מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה המעשות המחויבות לשתי כלכלות הללו יהיו של כלכלה בחברתה הכי קרא שם מעשרותיהן שתיהן כאחת ומפריש מזו על זו מזו על זו דבכל אחת שיר טב כדי מעשות חברתה ולנו מפריש עליהם ממקום אחר שקרא שם וקבע מעשות כל אחת בהם בחברתה פירוש אחר ועקר מסרותן מעשרות כלכלה בחברתה כרשם מפריש מאיזה מן שירצה כי מפרישן נמיתם מעשרותן מאיזה מן אין שירצה יהיו מסעות כלכלה בחברתה משנה ז'

100 תבל 100 חולין נותן 101 נותן 101 יש לו נתערבו זה וזה 100 טבל ו100 חולין הוא נותן 101 מתוך התערובות של ה-200 100 טבל 100 מעשר נותן 101 100 חולין מתוק 110 בער נותן 110 100 טבל 90 מעשר 90 טבל 80 מעשר לא הפסיד כלום זה הכלל כל זמן שהטבל מרובה לא הפסיד כלום תראה היה לו מעט תבל 100 חולין נותן 101 נתערבבו לו אז אומר רבנו עובדיה שנתערבו נותן 101 נותן מא להפריש מן המעשר ראשון ומעשר שני כדין כל טבל ואחד נותן מן המאה

חולין לתרומת מעשר כאילו היו טבל שהחולין נעזין כטבל עצמו לעניין תרומת מעשר בלבד אבל לא לעניין מעשר ראשון או מעשר שני ונמצא זה מפסיד על ידי תערובת זו אחת בלבד בתב די רבעך הוא שהורם ממנו תרומה גדולה אבל לא הורם ממנו מעסוף זה לא תומת מעשר אבל מעט תב מהמעשר שלא הורם ממנו מעשר זה טומ תומת מעשר תרבו ונתערבו נותן מא של טבל להפריש מהן המעשרות כתפרשית לאל ונותן אחד מן המעשר של מעשר שהם נעשים כטבל עצמו להתחיב בתרומת מעשר ונשארו 99 מפריש מהן תרומת מעשר

לפי חשבון שהם 10 פחות עשירית של אחד ואם לא נתרב המעשר בטבל לא היה מפריש אלא עשרה לתרומת מעשר שבהן השתבני שתרבו בתבל מפריש 11 פחות עשירית נמצא מבסיד אחד פחות עשירית 100% מתוקנים ומה מעשר ראשון שלא נאה מעשה ראשון שלא נתן ל תרומתו שתעבור נותן 100 לשם מעשר ראשון כדי להפריש מהן 10ה לתרומת מעשר שבהם ו10 נותן מן המאה חולין מתוקנים כאילו היו הם מעשר ראשון דעשרה מהם לתרומה לתרומת מעשר נמצא מפסיד עשרה ועד אלו מחמיר לנחיש אם תבלז כיבל עשר תומת מעשר כמעה של

מעשר משום שכך הוא הדין שכל דבר שמתערב חוזר להיות כתחילתו היא כך המעשר המעשר חוזר להיות כטבן הטבע חוזר להיות כמעשר אבל אם היה לו מאה טב שהם מעשר לא הפסיד כלום כדק בטבל 10ה התירים דין הנה כאילו יש לו פרנסה במקום אחר כטב נשטרה בחולין יש להם טבלן אחרים שיכול להפריש על זה התערובת מקום אחר אין הוא מפריש אלא לפי חשבון של הטב בלבד והכל שהטבל יתר על על המעשה סר חשבנן כאילו הם ממקום אחר מפריש מה לפי חשבון שטבד בלבד ואין מסיד כלום כל

זמן שהטבן מרובה והוא שיהיה מרובה 10 ואכי איתה בירושלמי גמרא היום אנחנו דף כג א' באדר השני בעזרת הערב בשועתו הנה אנחנו מתחילים הנה כן הכל בסדר יפה שבי אדוני לנגדי תמיד כי מי מיני בעל אמות שם קדוש שכינתם חיל השם אותי אותיות כ באותיות ו ג מודה שני משם כל ישראל הנה אנחנו באים לקיים מצת עשה של דמוד תורה כמו שאמר כתוב גיתנו תורה שמקדש ששכור למעלה עלינו ידנו עלינו פניך אלונו דבר דברך בחברי שלא לא אמר טמא טהור ולא טהור טמא ולא מותר אסור

ולסור מותר ולא יש קשור דבר לך בסמר בהם וני במותך ותתן כל טעות דיני סור די בלימוד ומה שגיד כבר בדבר אמת כד חמחי תזקת צרות יהודה חלום תורה בלימודי בלימודי תורה חד צור לא לא יכול צור צעודה דון תורה בדור אדו ברוך אתה אדוני דחוק חוקך ברוך ברוך אתה אדוני מד חוקך שתעשה דברך שיר המענות ברכות אדוני אדוניכם קדוש ברוך הוא אדוני ברכך אדוני מציון עושה שמיים וארץ כג ג מסכת חגיגה עמוד כג נתחיל בכב למטה והיא ישועה גדולה נפתוח מסכת חגיגה מאיר כהן גדול

יפה אתה כהן לא מאיר גם הרב אפסברם כהן וגם דדשי כהן גם שלום כהן כהן חרי ש הרב הוא גם כהן שהפ איך אותו הוא יכול לקנות כן כן זה כסף לא אסור להגיד את זה הבש אמר אסור אסור להגיד היו עושים כהנים היה עושה נדר אם אני אצליח בזה אני אעשה את הבן שלי כהן אומר זהסו בטח לות זה מוצה חתן כהן שו חתן כהן הנושא יהיה לו ישועה עוד תאכל בנחת גפה בשבת בטח הוא בא בשבת כג כב עמוד עמוד ב למטה הנושא את

המדרש נושא את התרומה אבל לא את הקודש ככה אמרנו במשנה יש כמה 11 הבדלים בין הקודש לתרומה עכשיו למשל אדם נושא טומאת מדרש ס ביד זה נעל שדרך עליהם זו וזה טומאת מדרש זה טמא מטמא את האדם ויש לו מותר לו לשת תרומה בכלי סגור מותר אבל קודש אסור לשת אם הוא נוסע את המדרש אסור לשת אז הגמרא שואלת קודש מה היטעמה לו למה קודש אסור לא ישא עם המדרש משום מעשה שהיה היה מעשה מה היה דאמר רב יהודה אמר שמואל מעשה באחד שהיה מעביר חבית

של יין קודש ממקום למקום היה צריך להרווי חבית של יין קדוש ממקום למקום למשל מבוחרים למחני יהודה עכשיו מה קרה ונפסקה רצועה של סנדלו נקראה לו סורה של סנדלו היה סנדלת ממדרש הזו ונטלה ונתלה והניחה על פי החבית הרצועה שבידו שם אותה לחבית לא נולע עדיין רגע ונפלה לאוויר החבית ונתמת ונתמת נפלה לתוך החבית באוויר ונתמע כל מה שיש בפנים כל היין הקדוש נטמע לכן באותה שעה אמרו הנושא את המדרש נושא את התרומה אבל לא את הקודש לכן על זה גזרו מי שנושא את המדרש דווקא

את התרומה מותר קודש אסור כי היה מעשה שנפל בפנים תרומה בפת תרומה בפנים זהמה איך להגיד לא לא הלו אז אז בוא עכשיו הגמרא תפרש למה תרומה לא למה קודש כן כי תמיד הולכים חכמים גזרו על זה זה לא צריך לגזור זה היה מותר לו לשת חכמים גזרו בגלל שהיה מעשה כזה חכמים גזרו אז אל תיקח איתך מדרש אבל במה היה המעשה בקודש כמה שזה היה בקודש רק על קודש גזרו לא גזרו על הדבר אחר איפה ראינו עכשיו הגמרא תביא עוד מקומות שהיה כזה דבר וגזרו

רק על זה, לא על דברים אחרים. בוא נראה. תראה רק ראשי ונפסקה שעה שסדלו מדרש הזו הייתה ונטלה בידו ומתוך כך נפלה לאוויר החבית. אז הגמרא שואלת תראומ אז הגמ היא אחי תראומ אם כשהטע הוא משום ש יפול המדרס לתוך החבית אז גם שלא יקח נעל עם חבית שתרומה.

למה שמפול בפנים כמו שנפל בקודש אומר המני רבי חנניה בן עקביה היא דאמר הוא סובר רבי חנניה בן הקביה לא אסור אלא בירדן ובסיפינה מעשה שהיה אומר מה שגזרו חכמים רק מאותו מחמת אותו מעשה לא גזרו כדוגמת המעשה רק על אותו דבר איפה ראינו דבר כזה ראינו על ירדן בספינה בירדן ועוד מעשה שהיה בוא בוא נראה מה היה מה היא מה היה בספינה בירדן לתניה לא ישא אדם מחטאת ואפר חטאת אסור לאדם לקחת מחטת זה מעיין שהם מעורבים עם אפר פרה שמזין על אדם טמא ואפר

חטאת גם אפר פרה אדומה לצורך להזות על תמ ויעבירם בירדן ובספינה אסור לא יקח כזה ויעביר אותם בירדן ובספינה מה פירוש בירדן ובספינה? דווקא האם בירדן או בספינה בירדן או בכל מקום שדומה לזה? בוא נראה זה אחד. ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד אחר.

גם אתה רואה לא יעבירם בירדן ובספינה זה אחד. ולא יעמוד בצד זה ויזרקנו צד אחר של נהר. הוא פה עומד יש לו אפר פרה אדומה יש לו לא יעביר לא יזוק מפה לפה. שם את זה בתוך איזה קופסה והוא רוצה להעביר לבן אדם שנמצא בערב השני אסור ולא ישיטם על פני המים זה הרבה דרך לא ישיט אותם על פני המים אסור ולא ירכב על גבי בהמה גם אסור לאדם וגם וכן לא רכב זה שנושא אותם על גבי בהמה בתוך המים ולא על גבי חברו בתוך המים

כשיש תומטת ואפ חטאת אסור דרכב על גבי בהמה בתוך המים ואסור גם נרכב לעשות חברו יעשה לו אבא יויו במים להעביר אותו מצד לצד אלא אם כן היו רגליו נוגעות בקרקע מתי מותר לחברו לשת אותו שרגליים שלו משפשפות בקרקעים של מי של של הניסה זה שעושים לו את הבא יוגליים שלו יורדות והם נוגעות בקרקע הוא זה היה קצר והרגליים שלו נוגעות בקרקע או הבהמה והרגליים שלו של הנושא של הרוכב נוגעות בקרקע כיזה למה הרגליים במק המים משמעים את ה לא המים לא המים בשביל מה עשו

כיוון שהיה כזה מעשהכן שאדם לקח חכה לא גמרנו עכשיו תראה את זה היה מעשה שאדם לקח אפר פרה בתוך ספינה כן או מ חט בתוך ספינה ולמטה הוא נסע בספינה להעביר למקום אחר ואז היה למטה ובסוף הוא מצא בקרקעית הספינה טומאה שהיא מטמה את הכל אותו זמן גזרו לא ישא אדם בספינה אפר פרה בירדן זה היה לא ישא בירדן אפר פרה אותו דבר בנהר אחר זה דעת חכמים ולא יעבירך גם כן לא יעביר מצד זה לצד זה לזרוק ולא ישע על גבי בהמה בתוך הים כל

דבר שהוא דומה לא יעשה זה דעת חכמים אבל בא מה רוצה עוד לא גמרתי תמתין זה באמצע אניכן תמתין אבל מעבירין על גבי הגשר למה רגליים ורקעות בגשר ואין חושש אחד הירדן ואחד שאר נהרות לא רק בירדן כל הנערות אסור לקחת בספינה.

ככה חכמים גזרו. למה היה פעם מצאו בפנים בספינה מצאו טומאה. אבל רבי חניה חנניה בן עכביה אומר לא אסור להעביר מחטת. בכל הנהרות מותר בכל האופנים מותר.

לא עשו רק בירדן ולא בשאר נהרות וגם בירדן דווקא בספינה. אבל מותר להושיט את זה מפה לפה. מותר להעביר על גבי בהמה גשר הכל מותר בגלל מעשה שהיה הכל היה בגלל המעשה שהיה ככה היה זה דעת רבי חנניה חכמים אומרים כמן שהיה בספינה כל נהר אסור אותו דבר אבל זה לכן הוא אומר פהאדם שנושא מדרס של טמא טמא זו מדרש שהוא של טומאה רק בקודש אסור, אבל בתרומה מותר. למה?

זה רבי חנניה. רבי חנניה אומר, "לא, רק בקודש. בסדר, הבנת? יופי.

תראה ראשי, מעשה הראשון גם לא הבנתי שהיה לו חבית של יין, אני יודע. כן. היה לו חבית של יין של קודש. ו היה פתוח או סגור?

לא סגור לפי כל הכללים, מתוך הרס. כן. כן. הכל היה כפי ההלכה.

ואז מה עשה עם הנעל שלו כ שנקרא נקרא לו הנעל הוא לקח ביד שלו עכשיו לקח ביד נסדר את העניינים שם את זה רגע על החבית גם לא נורא אבל מה נהיה פתאום נפרץ החבית ונפל בפנים הזה לא יהיה כזה בסדר שזה סגורזה סגור אין בעיה אין בעיה אבל אסור גם גזרו על סגור אסור גזרה אבל תרומה מותר. הנה ראשי רבי חנניה בן עקביה ד אמר כל מקום שגזרו חכמים הדבר של מעשה שהיה לא גזרו אלא כדוגמת המעשה הוא כות דבר כך בקודש היה מעשה ובקודש

גזרו לא יעמוד בצד זה שנהר אלא אם כן רגל נגע בקרקע משום מעשה שהיה בספינה כדי מרינן בכל ספינה מהלכת באוויר וגזו על האווירות כולן ספינה היא לא הולכת בקרקע היא הולכת על המים באוויר אבל מעבירין על הגש ורגליו נוגעות בו אלא בירדן זה דעת רבי חנניה אומר לא רק בירדן אסור בשאר נהרות אבל לא בשאר נהרות אבל משיטין על פניו ועומד מצד זה וזרקה מצד אחר בסדר מה מעשה שהיה טוב מה היה בספינה מה היה הנה אמר רבי יהודה אמר מעשה בן אדם אחד שהיה

מעביר מחטעת ואפחטת בירדנו בספינה היה מעביר ונמצאת כזית מתחו בקרקעיתה של ספינה ראית מה זה כזית מת אומר החטאת ואברהילו על המת ונתמ כל מה שהיה בפנים באותה שעה אמרו לא ישא אדם מחטת ואפ חטת ועבריהם בירדן ובספינה חכמים סוברים כל מה שדומה למעשה זה יש לגזור ולכן אסור אף הושית לא לזרוק לאבירם דעת אבל רבי חנניה אומר הוא סובר מה שגזרו זה רק מעשה שהיה לא גזרו עד דוגמת המעשה וגם במשנה לא גזרו רק בקודש ולא בתרומה. בסדר? יופי.

בעיה להוא סלדל טמא. סנדלת אומר אמר בכל מה שהסתבקו בני הישיבה המעשה שהיה עם סלדר טמא. אז גזרו שלא ישא עם הקודש. הסנדל טהור מה הוא?

גם בזה גזרו שלא ישא קודש. למה? אם תטיר לו בסנדל טהור לסת קודש יבוא גם לקחת בסנדל טבה בסנדל גזרו או לא גזרו עוד הסתפקו חבית פתוחה חבית צטומה מה הוא מה שגזרו שלא ישא עם מדרש חבית פתוחה בגזרו שלא ישא חבית צתומה מה הוא באופן זה גזרו או לא עבר ונשע מה הוא טוב אדם עבר נסע הוא לא קרה כלום אבל הוא לקח הוא עבר לדעת חכמים מה הדין זה טמא או לא? רבי אלה אמר אם אמר ונסע טמא עבר על מה שאמרו חכמים גזרו

על זה טומאה רבי זרא אמר עבר ונשע מדרש חבית של ביש בקודש ולא נפל טהור רשי בעיה הוא סלדלת מיד אמרת תתגזרו עליו שלא יסק קודש עמו סנדלת האור מה מיגזרו סנדלת האור אתה טמא או לא חבית פתוחה ודאי גזרו עליו חבית צטומה מי אני חשבתי שעל חבית צטומה גזרו ומשום צינורה דו לא ככה שלו היא הייתה הייתה סגורה אבל נפתחה הייתה פתוחה כ חרת אם הייתה פתוחה מראש לא היה ז אני חשבתי שהיא הייתה סגורה הייתה סגורה לא הייתה סגורה אני הסברתי כך אבל מפה

לא משמע כך אבל הרב תמ זה לא אבל מותר לקחת הרב אםחה איך הוא ישים עשיתי עשיתי לא כן אבל לא אני אומר האדם עצמו נגמר לא כן זה לא בני לא לא זה חרס אה בגס זה חרס איפה כלים הנגמרים בטהרה כלים הנגמרים בטהרת צריכים טבילה לקודש אבל לא לתרומה אמרנו ככה כלים הנגמרים בטהרה צריכים טבל על החודש אבל לתרומה לא צריך אז הגמרא שואלת דגמרינן מן מי גמר את עשיית הכלים אימה דגמרי חבר אם גמר את מלכתם חבר למה לא טבילה הוא שמר בטהרה

אז למה צריך טבילה ואגמרינו עם הארץ נגמרים בטהרה רק הרי הוא אם זה גמר אותם בארץ זה נקרא שהם נגמרים בטהרה אתה נכון לא שמר זה לא כ נקרא נגמרים בטהרה אני מבקש במחילה זה מאוד מפריע לי אמר רבה תראה תלמד מנתנאל הוא לא מדבר שום דבר אמר אמר רבה ברשילה אמר רב מתנה אמר שמואל לעולם דגמרינו חבר אז למה צריך טבילה אלו הוא שומר על טהרה משום צינורה דעם הארץ למה אולי עם הארץ עמד על ידו דיבר איתו ונזרק לו מהפ רוק וזה טמא אז

הגמרא שואלת דנפל אמת מתי נפל הרוק על הכלי אילמה מקמ דגמרי עליו מלאו זה לא מקבל טומאה זה לא נקרא עדיין כלי ואתר דגמרי אלא נפל עליו רוק אחרי שגמר אותו מזהר זהיר בהוא החבר זהיר חס ושלום לא יהיה לעולם מקמל על זרוק לפני שהוא גמר אותו ודילמה בעידנ לגמרי עדיין לחה היא אולי הוא גמר לו את הכלי ועדיין היה הרוכל ואז זה טמא.

זה הבעיה לכן צריך טבילה. תראה כמה רחוק חששות תראה ראשי בשביל צנורה דעם הארץ שמניטז עליה ארוג מפי עם הארץ שעבר אוחז בו למה נהו ולא לתמ בכך עדיין לחי טמאה משום שם זבו מסכת נידה תנן הזוב והרוקמאין לחין והם טמעיין ושין חטת יותר בתוכה אפר לא אמרתי אמרנו כלי חדש גם שנגמר בטהרה טעון טבילה לקודש טבילה אין הערב שמש לא צריך לא צריך לחכות עד שיעריב שמשו מותר כבר להשתמש בו רק מספיק שיטביל אותו מתיטין דלא כרבי אליעזר כי הוא מצריך גם מערב שמשנן שפופרת

שחתכה לחטאת שפופרת של קנה חתך אותה לתת באפר פרה אדומה רבי אליעזר אומר טבול מיד כלי מקבל טומאה יעשה אותו לצורך פרה אדומה חייב לטבול טעון טבילה אפילו שלא נטמע אז יטבול אותו מיד וקודם ערב שמשמשים בו רבי יהושע אומר יטמא ואחר כך יתבול יטמא קודם כל יטמא את הספורפרת אחר כך יתבול אם לא יטמא עיני יהיה ניקר להוציא לא יהיה ניכר בשביל להוציא מדיבם של צדוקים אלה הצדוקים כמו שהגמרא תכף תבאר והבינן ב דחתךמן מי חתך והשלים את התיקון שפפרת אם דחתך ח דחת לך

חבר למה לטבילה טהורה לא צריכה טבילה למה לרבי אליעזר לא מתמין את השפופרת אז למה צריך טבילה דחתך עם הארץ בעלמה רבי יהושע יטמא ויתבול הטמא וקאה עם הארץ חתך לא צריך להטמא ולטבול ואמר רב ברשילה אמר מתנה אמר שמואל לעולם דחתך חבר צריך תבילה משום צינורה דעם הארץ דנפל למה יצא לו מהפה צינורה ונפל על ה נפל רוק על על הקנה על השפורפרת אמת איילמה מקמדל חתך לפני שחט עליו מנה הוא ואלה בתחתה מזהר זהיר בא כמו שהיה עם הכלי לעולם מקמדי לחתכה לפני פני

שהוא עדיין לא קיבל טומאה דין מה ומה הבעיה חוששים דין מה בעדנה דחתך עדיין לחה היא בזמן שחתך ועשה כלי המקבל טומאה עדיין לחה היא ארוק היה לחבול מיד שכל תשמישי פרה עשויה בכלי המקבל טומאה תאונים תבילה וכל שערים ששו השתמשו בהן להוציא מדיברה שצדוקים שהיו עומרים במעובי שמש הייתה נעשת הפרה כן רבנן תבול יום כשר בה דנפקה להו מרבויה דקרע ויזע הטהור על הטמא טהור מכילן שהוא טמא אם אלא זבול יום שקשר בפרה מכדיטהור עסקנן ואתה נכתיב לעין מיני ולקח עזוב וטבל במים שטהור למה

לנו נכתב והזה טהור נכתוב והיזה על הטמא לטהור כל דהו שכחתיום דקרה טהור דכתיב ורחץ במים וטהר יתבול מיד ואין צריך טומאה אחרת שרת טמאה ועומדת למה לטבילה וכון תמואה איך אין היקר לצדוקים יום שבא בשלת לרבי יהושע עכשיו אנחנו בגמרא משתמע לרבי יהושע היינו דקהקר על צדוקים משתמע לרבי יהושע שהוא אומר שם תמין את הספת ואחר כך מטבילין זה שק לצדוקים להוציא מליבן למה הטומאה הזאת צריכה ערב שמש אף על פי שמשתמשים נפר פרה בכלי ללא ערב ערב שמש אתה רואה אפילו צריך ערב שמש

משתמשים בכלי לצורך פרה בלי ערב שמש להוציא מליבה של צדוקים שהם רוצים דווקא ערב שמש נתנן מטמאין היו את הכהן הסורב את הפרה אתה רואה היו מטמאים את הכהן שהיו נוגעים בו בשרץ ומטבילין אותו לפני שהריב שמשו היה שורף את הפרה ראית מה היו עושים זה יזו עליו הכל עשו אותו את העור מטמאים אותו בחזרה ביום ששורף וביום באמצע היום ואז הוא טוב ואז ואז הוא שורף לא צריך לחכות שיהיה ערב שמש בכוונה להוציא מדי של צלוקים שהיו עומרי במעורבי שמש הייתה נעשת אתה רואה רק

כי כבר נגמר טהרתם בביאת השמש הייתה נעשת אלה לרבי אליעזר שאומר שלא צריך לתמות את השפפרת אלא מספיק שהיא טמאה מדרבנן היא אמרת בשלמה בעלמה בשר כלי שנגמר בטהרה בעני ערב שמש היינו דיק העיקר על הצדוכין כל כי צריך ערב שמש אז יש היקר אלא היא אמר וזה לא צריך אלא היא אמרת בעלמה לא בעיני ערב שמש מה הקרה לצדוקין איזה עקר יש בזה לכן אמרב באמת רבי אליעזר אומר לא צריך ערב שמש עשו כתמי שרץ עשו את השופרת הזאת כתמי שרץ כאילו נגעה השופרת בשרץ

זה ראשון הטומאה ולא כלי שנטמא כלי שנתמ בשר לא צריך ערב שמש וכאן ביטלו את הצורך וערב שמש כדי להוציא מליבם של צדוקים הנה עשו כתמי שרץ לעולם בעלמה לא בערב שמש רבי אליעזר לכלים הנגמרים בטהרה ולעולם בעל מה לא באה ערב שמש רבי אליעזר כלים נגמרים בתערה אפילו אחי כקרה לפי שפר של עטת עשה כאילו נגעו בשר לעניין מניין ראשון ושני וכך אליו דפרה נעשה בטבול היום הייתה צריך ערב שמש או אלא מעתה לא תתמדם למה אתה אחותך ומטבילה טעון טבילה אם אם אתה אומר

דינה רק קצתי שרץ את התכלי הזה שזה ראשון הטומאה לא תטמעוברת על זאת אדם אדם רק נצמע מאב הטומאה הוא לא נצמע מראשון הטומאה עלה תעניה חותך ומטבילה אחותך ומטבילה טעון טבילה למה למדנו שהאיש שחתך ומטביל את השופרת הזאת צריך הוא נטמע ממנה וצריך טבילה למה צריך טבילה הלאו אם זה לא כמו תממת רק תממת בטמא אדם זה אם זה תמרץ עשית ידך כמו חכמים עשו עזה כמו דין תמרץ זה לא יטמא את האדם ואתמ אלא באמת השפופרת הזאת כאילו נגעה השפופרת במת עצמו אז זה

נעשה אבא טומאה לכן ממתעסק קודם טבילתה טעון טבילה אחי טבעי הזה שלישי ושביעי אם זה כמו תממת מתמ צריך הזהה ביום השלישי שלו לתחרתו ביום השביעי עלמה תן אחותך ומטבילה טעון טבילה טב בילה אין הזהה שלישי ושביעי לאחותך רק צריך תבילה זהו אבל הזהה לא צריך לא שלישי ולא שביעי אומר אלא עשהו הקטממת בשביעי שלו זה כמות ממת אבל ביום השביעי שלו כאילו כבר הזהת עליו של אישי ושביעי עשית לו כל התהליך ולכן לא צריכה רק טבילה בכל זאת מי שמתעסק עמה הוא טמא ככה ההלכה

אתה איתי ס משה אחרי הזהות הוא עושה תבינה ואז הוא טעום אזות ברית טבילה לא שווה אלא מעט הראשי דלא אשו אלא כתמשרץ לאצמי אדם דעת משרץ לו לו אב הטומאה הוא ואינו מטמא אדם שלא מציאנו טומאה לאדם וכלים הנוגעים בטמא שקיבל טומאה מאחרים חוץ מטומאת מת שנאמר והנפש הנוגעת תמעת הערב כתממת כאילו נטמע באמת שמטמא אדם והתניה מקשה והתניה מעולם לאחי שום דבר בפרה אפילו שעשו מעלות הרבה בטהרת פרה אדומה זלזלו בה לטומת כהן הסורפה כדי שיטבו יום מכל מקום לעשות לא חידשו דבר בפרה

לעשות טומאה שאין שר מקומות איך חיצו טומאת מת לכלי שנגמר בטהרה אתה אומר הכלי שנגמר בטהרה כמו טומאת מת איך אמר הביה שלא אמרו אמר הביה שלא אמרו קורדום מטמא מושב אומר אתה יודע מה שימינו שלא חיצו טומאה בפרה לא לא רוצה בשבילך תיקח ש לא צריך מה מה ששנינו שלא חידשו טומאה בפרה הכוונה שלא אמרו על דבר שאינו מקבל טומאה במקום אחר שבפרי קבל טומאה למשל לא אמרו על דבר שהוא לא מקבל טומאה במקום אחר שבפרה יקבל טומאה זה הכוונה לוחשו טומאה בפרה אם מקום

אחר הוא לא מקבל טומאה גם בפרה הוא לא יקבל טומאה. למשל שלא אמרו קורדום. יש קרדום שעשוי לחפור בו.

מטמא מושב. אם ישב עליו הזו יהיה טמא לפרה. למה הקורדום לא מקבל טומאה מושב כלל? הוא מה מקבל טומאת מושב של זו?

רק דבר שהוא מיוחד לישיבה. ארגז, כיסא, מיטה. אבל קורדום. ראית בן אדם לוקח קורדום שחופרים בו יושב עליו אבל שפופרת ראויה לקבל טומאת מת אז חידשובה שאף אם אם נגע במת יהיה כנוגע במת כל שפורפרת זה כלי מה אתם יודעים השפורפרות אלה הקנה יש להם באמצע סוגר יש להם באמצע כזה פיקה לכל קנה אתה חותך אותו כל כמה זה יש לו חותכים אותו ושמה כמה הם שמים להם את מה שהם צריכים וסוגרים יש להם פקק אז זה כמו כלי אז זה כלי הזה הוא יכול לקבל

טומאת מת נגע בומת תמד טומאת מת במה ששיך תקבל טומאת מת גזרו אבל במשר מעדר הוא גם שייך לקבל טומאת מת אבל הוא לא שייך לקבל טומאת זה לא תגזור עליו כדי תניה איפה מצינו דבר מיוחד לישיבה מקבל טומאה ודם לא מיוחד לישיבה לא מקבל טומאה כדי תניה והיושב על הכלי כתוב מי שיושב על הכלי אשר ישב עליו הזהב יתמע ככה הפסוק אומר והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזהב טמע יכול קפה שעה וישב עליה תרכה וישב עליה יהיה טמא אדם היה לו שעה מיודת לאכסון

תבואה.

שיעה כזאת כלי מיועד לאחסון תבואה. ישב עליה או כופף כלי מידה של תרכב. זה חצי שעה. וישב אליה וישב אליה יהיה טמא.

כלומר ישב על זה הזו. עכשיו זה קיבל טומה. הוא זב. ישב יהיה טמא.

לא. תלמוד לומר ויושב על הכלי אשר ישב עליו יטמע. מה זה עוד פעם אשר ישב יושב על הכלית מה מה זה אשר ישב עליו הזו אלא הכלי מיוחד מי שמיוחד לישיבה זה נתמע בטומאת מושב אבל זה שאומרים לו יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו זה לא מיוחד לישיבה למה תכף אומר שאומר תראה תקום זה כלי אני צריך להשים בו קפה אתה יודע הביאו לי קפה אני רוצה להשים בו קפה יש לי מחסן בבא הרב הוא לא קרדום זה מעדר מה זה קרדום מעדר אה לא

מה הוא עושה הוא הופך אותו הוא יושב על הכרס קצת הבנת איך איך זה יכול להיות תעשה איך זה יכול להיות יש לך שאלות אה לא אומר איך יושב עלי אפשר להפוך אותו יאללה תראה רש"י לא חידשו דבר בפרף פי שעשו בו מעלות הרבה מי שדוסדול הזה שהיו מתמים כהן אסורפה לעשות טבול יום חשוב בגזורת מעלות הדבר שאין לו מסוי בשום מקום ואם כשאמרת שעשו בכלים הנגמרים בתערה כת ממרי אין לך חידוש גדול מזה שלא אמרו קורדום הנה מטמר כמר לא תטומ בפרה לכלי שאינו ראוי

לטומאה כגון לומר קורדום שאין מיוחד ד ישיבה ואינו נעשה אבטומה במושב עזב בפרה אבל בכלי הראוי לקבל טומאה חיצו לעשות שאינו נוגע במת כינוגע במת תרכב חצי שעה אשר ישב מדא קרין אשר ישב למדנו שאינו מדבר אלא באשר מיוחד להישב שם תמיד מתיב רב כהנה הוסיף אומר למה אמרנו שזה דין דאורייתא הרי אמרנו במשנה הוסיף רבי עקיבא על דברי רבי שמעון תכף תראה הסולת סולת שלוקחים אותה למנחות והקטורת להקטיר קטורת גבי המזבח והלבונה שנוטים על המנחה נותנים אותה על לחם הפנים והגחלים חוטים במזבח הנחושת לשים

אותם במזבח הקטורת להקטיר על זה קטורת שאם נגע תבוליון במקצתו הוא לא מחובר בר פסול פסל טבל סליחה נגע תבול יום מקצתו אפילו שהוא לא מחובר לשאר פסל את כולו אתה יודע ימה יש שמה גחלים למשל נגע במקצת פסל את הכל אבל זה לא זה לא נוגע אחד בשני זה גחל אחד על יד השני אבל לא נוגע בו למה פס הכל אומר הקרי מצרפו הקרי מצרפו בסל את כולו וה דרבנן היא דין זה של רבי עקיבא לא כל מה שאמרנו לומדים זה מפסוק ממאי מאל אנחנו

יודעים שזה דרבנן מתקטן רשע עיד רבי שמעון בן ביתר אפר חטאת שנגעת במקצתו שתמע את כולו למה הכלי מצרפו אז זה דרבנן אז מהלימוד הזה אי אפשר ללמוד אלא קודשי מזבח ולא לאפר פרה וכתניה הוסיף רבי עקיבא משמע רק מוסיף דין דרבנן זה לא דאורייתא כאילו אתה עושה לי זה דאורייתא אוסיף רבי עקיבא קטנן רשע רבי שמעון על אפר חטת שנגע טמא במקצתו פסל את כולו למה זה דאורייתא זה דרבנן זה לא דאורייתא הנה לבונה וגחל אפר גבד אוכל נינו חבדת כל מךשרת טומ פסל את

כולן לפי שהקלים מצרפן יחד חיד מדרבנני אפט ויאל כוח דרבנני דם קר דרבי חנן לקלם אליו אלא קודשי מזבח אבל איפה פרה לו מהתרצת אמר שתקים שום ברכה לא נצרך אלה לשירי מנחה כן שמדאורייתא צריך לכלי הכלי מצרפו שאין צריך לכלי אין כלי מצרפו והטורבנן וגם זו גבדנו צריך לכלי כלי מצרפו מה העידות של רבי עקיבא שזה מדרבנן זה דווקא בא בשביל שיראה מנחה הסוד שנשאר מהמנחה אחרי שהוא קמץ מהמנחה לתת חלק למזבח מדאורייתא רק צריך לקימו הקטורת הכתובה בפסוק צריך להביא בכף זה מתקדשת על

ידי שלא נותנים אותה בכף אז הכלי מצרפו להיחשב אחד אבל שאין צריך לכלי שיראה המנחה לא צריך לכלי שעומד רק לאכילת הכהן אז עכשיו זה לא צריך שיהיה בכלי אין כלי מצרפו אבל בכל זאת באו רבנן אתו רבנן ואבל גם דנו צריך לכלי כלי מצרפו לכן כתב את הדין הזה הוסיף רבי עקיבא תינחסונת שאפשר להמידה בשירי המנחה כתור את לבונה מקלמר הרי בהם אין שיריים ועולים למזבח וצריכים לכלי וכבר מדאורייתא מצטרפים. מה זה אוסיף רבי עקיבא?

אמר רבי נחמן אמרב ברבוע כגון כגון שצברן על גבי קרטבלה לקח את הקטורת והלבונה צבר אותן על אור שלוק אין לו תוך אתה מבין ככה כמו פלטה ישרה ואין את זה זה לא כלי דאורייתא שבדאורייתא יש לו תוך מצרף אין לו תוך אין לו מצרף אתה רואה רק אם יש לו תוך מצטרף הכל כל מה שיש בפנים אם אין לו תוך אין לו שוליים לא צטרף את רבנן דקנו דברג דין תוך בכל זאת מצרף ובלי גד רבי יחנין שהתורה הכלי מצרפו מה שמצרף שלומדים מהתורה שהכלי

מצרף את מה שבתוכו לקודש ובלי גד רבי חנין עד רבי חיא ברבא דמ רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן מעידותו של רבי עקיבא נשל משנה הזו באמת הסולת והקטורת ולבונה וגרחלים לקט בסלט כולו וזה מעידות של רבי עקיבא שהקליים מצרף מה שבתוכו זה רק מדרבנן כלומר זה רק מדרבנן זה אין לזה שום דאורייתא זה א זה חולק עליו בוא נראה ראשי לא נצרך על דוד רבי עקיבא רבנן אין לסוד את שש שר מנחה אילו מדאורייתא צריך לקידומדתורת שבכף דערבה כרקני מצרפו שאין צריך להקליט כגון

שירי מנחה שאין אכילת אכילת כהן אין הכלי מצרפן מה יקלם ממרץ צריך לקני כטבלה עור חלק שלוק פליגה דרבי חיא חנין למה צרף דאורייתא עד רבי חיא ברבא הנה זכינו ללמוד גם היום נזכה תמיד בעזרת השם נלך להלכה יצחק כן, אנחנו סימן רמ ש הלכה הור לעשות דרך הזאת וכן דרך עיקש אסור בפני כל אדם ממונעור ואפילו על ידי מחיצה של עשרה ובפני תינוק שאין יודע לדבר אבל אסור גם כן אבל בפני תינוק שאין יודע לדבר מותרצחה ו עכשיו למה התינוק נחשב כמו בהמה תינוק שיודע

לדבר אסור גם כן מידת חסידות אפילו בפני בהמה שום בעלי חיים אפילו זבובים אתם זוכרים שלמדנו אפילו זבובים לא בית שיש בו ספר תורה או חומשים עשויים בגלילה אסור עד שיהיה בפניו מחיצה ואם יש לו בית אחר אסור עד שיוציא אנה ואם יש תפידין או ספרים אפילו של גמרא אסור עד שיתנם בכלי בתוך כלי והוא שלא יהיה השני מיוחד להם אבל הוא מיוחד להם אפילו מאה כחד חשיבה אתה רואה זה לא נקרא חוצץ למשל גם אם אדם יש לו איזה קמיה רוצה להיכנס איתו או ספר

או משהו צריך שני כלים אחד מיוחד אחד לא מיוחד שני כיסויים ואם פרסטלית על גבי ארגז חשוב ככלי בתוך כלי יעשה את העניין רק בסוף הלילה כדי שלא ישמע כל בני אדם ויבוא לחשוב סליחה לא בתחילת הלילה ולא בסוף הלילה, אלא באמצע הלילה. כמה הלכות כבר למדנו? שלוש. שלוש.

עוד שלוש. יעשה את המצווה באמה ובראה. כמו שאמור על רבי אליעזר שהיה מגולי טפע מחסה טפח ודובה כמי שכפה שד פירוש בהמה ובראה כאילו כפה שד ויש מפרשים מגלה טבע ומחסי טבר שלא יהיה כן כדי למעט ודומה כמי כן שעושה הדבר בעונש מפרשים מגלה עכשיו מגלה לצורך טוב טיספר ספר דברים שהם לא מהעניין. אם סיפר עליו נאמר מגיד לאדם מסחו אפילו שיחה קלה מגידים לו בשעת הדין י אם היה לו כעס צריך לפייסטרנגול כמה כבר למדנו ח ט מספיק אולי כל זה תלמדו לבד.

כן, כי אנחנו כבר א לא זוהר הרב נלמד את זה עד סימן ר כן עוד מעט אנחנו צריכים לעבור כבר כן נעבור לשבת עוד מעט הלו כן שבת זה רש בב 163 ותחזה כתיב גוזל אביב ואמו ואומר אין פשע חברו לא משחית עוקמו בגין דמנד קדשה בריך כמ שאל אביך ויגך אותי מחביך והוקמוה חברויש משחית משחיד האיש פגים סי קרפוחות אישון איש יודע צית איש שדה והוא איש משחית דהי אה מנה ברחן מעלמה ופכנ בר מעלמה חבר הוא להי איש משחית קדקה עמרן ודע הוא רע

בג צריך לדבר חודש צקות בגין תברח שמ קדישה וברן חברין קדישן ולא יפגום צלות בגנ מעלמה בה חברש משחינה וכל מעלמה וגרים אותה לכולו כתי וחובר חבר מי וחובר חבר הומדז אחר חין משיך לרוח אחר מסבותה חברה שר בחברותה בעדי חבר משמ חבר לדת מר תחברך עמ די חבר איש משחית ואחים בסדה דקדושה מנה חבר טוב דבר ו חברים על דבר חדה שזבלה להציל אותו גנה עלה בברים קדשה שמה דמרהון זמרה ושבחה כמת מת אדיר סדר קיבלת כי הם כולם קיבלו מי שברך לאבותינו הקדושים עם

יצחק ויעקב משה ואהרון שמה יברך בשמו ויצור כל הקהל הקדוש כדע מה יברך ידחון זכה ידחון בבריאות בשמחה וישועה אורך ימים דשנים רעננים שמחים גדולות בשורות טובות חודש טוב חודש שמח שבת שמחה ישועה גדולה וחיים טובים וכן יהי רצון ונאמר אמן ‏amين