📖הדף היומי מסכת זבחים דף ק📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ג טבת תשפו

כולם אותו דבר תחברו חזק לכיסאכס >> כן >> תבוא כל יום כן אתה מקבל את זה ישר עלזה ועוד אחד לא הבינו כןזה לא נכון כל זה כל מקוד >> דורון >> סליחה כלם הוא מתאמן >> סליחה סליחה יום >> זה לא יעזור איפה שתזוז זה יש לזה מגנט [‏צחוק] לא לא אני נחס ושלום לאשור אותך תצא בוא תזה קבאים אותך זה >> ברוך הבא ברוךים אותי >> ברוך הבא ברוך הבא >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש ג בתב תשפו הנה היום

זה יום פטירת רבי אביגדור אזראל תלמיד חבר של מורנו הרשש וגם פטירת ארבע רוצלות קין שאני אדבר איתכם עליו שהיה כאן בישיבה חזן שלוש שנים היה מבית אל חזן אשכנזי היה בהתחלה שהרב בנה את הישיבה הוא היה פה אבל הוא היה עושה ברוך אתה רגיל רב אהרון צלודקין וגם היום זה פירת רבי יעקב קצין היה מגדולי המקובלים הוא היה רב של קהילת שלה ציון בניו יורק וגם היום זה פטירת רב חיים שמואלויץ, גאון גדול ובעל מוסר גדול שאין כמוהו. אז זהו, אנחנו נדבר בעזרת השם. דבר

ראשון, פרשת השבוע ראינו פלא פלאות, פלא מופלא איך אומר להם יוסף. נפגש יוסף עם יהודה ויגש אליו יהודה.

שני משיחים מדברים ביחד. אומר להם בקיצור באמצע הדברים אומר לו למה מכחתם אתם את אחיכם יוסף ב20 כסף גם את זה לך תמכרו את בנימין זה אח תמכרו אותו אמר לו אנחנו לא רוצים לא באנו להילחם תן לנו את אחינו ונלך אמר להם תגידו לאבא שהלך החבל אחר הדלי וואי וואי וואי אמר ליהודה, אני אומר לך אתה למה אתה מדבר לא יפה? אמר להם אתם אתם משקרים אתם אמרתם שקר בפיכם אתם אמרתם שתרוב תורף יוסף ואתם האמת מכרתם אותו למדיינים אמר לו תדע לך אש של שכם בוער בי אשרוף אותך ואת כל הארץ בו ואת פרעה ואת כולם אמר לו תשמע תבוא אשת תמר כלתך שהרגה את שני הבנים שלך היא תכבה את האש שלך. מה אתה מתרגז?

בקיצור נותן לו מילים חזקות מאוד. אמר לו, "תדע לך, אם יצא שיער אחד מה מאיפה שהלב שלי, אז תדע לך יצא מיזה דם. אני אצבע את כל מצרים בדם." אמר לו יוסף, כן, אני יודע, אתם כבר צבעים מזמן צבעתם את הקותונת של יוסף בדם. חיה רעה חית הוא אתם יודעים עומד מיד אחרה פה ש עמדו לו שני שערות והוא שעג נתן שעגה קפץ הוציא את החרב שלו נתר באוויר וקפץ נתן שעגה היו שמה גיבורי מצרים מי לא היה שם כולם ברחו רצו הרגו אחד את השני

מרוב בהלה מרוב בהלה אומרים אפילו אפילו פרעה נפל מכיסאו עד כדי כך בשאגה הזאת שמע את זה חושים בן דן חושים בן דן בכלל הוא היה אטרש הוא היה לא שומע שמע את זה הוא היה בארץ ישראל אמר זה צעקה של יהודה והוא היה גם גיבור גדול נתן קפיצה רץ הגיע למצרים שניהם ביחד שעגו נתנו שעגות כל גדולי מצרים נפלו מכיסאהם הפנים שלהם נבחו לצד שני מהפחד והבעלה.

כל השיניים נשרו. פרעה אומר לו עלו פרעה היה קובעו אמה בכלל אומר לו דחילה כ אני יושב בנדנדה אתה מפריע לא יודע מה לעשות אומרים שנשים רבות הפילו את ידיהן. אמר לו, "מה לך עם העבד הגנב? תן להם את האח ושילכו מפה.

תן להם את הילד הזה." הוא רואה שאחים מתחממים והעסק מתחמם מאוד. אומר, "אני חייב טוב להחליף את הדברים, להתחיל לשנות את הדברים." אומר לו, "טוב תשמעו, לך תביאו את אח שלכם, יוסף, אני אביא לכם את זה. לכו אתם גיבורים חכמים לך תביאו את האח אמר לו אמרנו לך ש אנחנו מה שעשינו לא יכולים להביא אותו אנחנו לא יודעים איפה הוא חיפשנו אותו בכל המקומות ואנחנו לא יודעים אמר אתם יודעים מה אני אביא לכם אותו תחיל לקרוא יוסף בן יעקב בוא בוא בוא הם מסתכלים מה יוסף

בן יעקב בוא אמר להם מאיפה אתם מסתכלים זה אני יוסף אחיכם שם מחרתם לא מאמינים לו ראה להם שהוא מהול ברית מידה אמר להם יש הרבה מהולים אמר להם אני מדבר עברית ה יש הרבה מדברים עברית אמר להם אני אדבר איתכם מה איך אמא הייתה מדברת דיבר איתם בארמית כמו קורדית כזה אז התחילו להאמין לו אמר להם היינו בית לבן מה עשה אבא כך וכך עשה? אתה עשית כך, אתה היית כך, אתה היית פה, אתה ברחת שם, אתה התחבת שם, אתה זוכר?

אמרו לו, זה אמת אתה יוסף וניבלו אחריו מפניו, לא יכלו לענות אותו. איזה בושה וחרבה. אמר לקחתם הם אומרים לעצמם לקחנו אותך מכרנו אותך אוי ואבוי לעבדן מכות חטפתה וואי וואי וואי ואז אומר להם הכל בסדר בא יפול צברי בנימין אחי ויבק ובנימין בכה על צבריו איזה דברי ריצוי איזה דברי נחמה ואז הוא אומר להם הכל בסדר לא אתם שלחתם אותי אלא הקדוש ברוך הוא שלחני למחיה הקדוש ברוך הוא שלח אותי לרוחניות. לא, אני ברוך השם נשארתי בקדושתי וחיפשתם אותי במקומות לא טובים.

אתם טועים אני ברוך השם קדוש טהור צדיק התחתנתי עם הבת של דינה מסנת. יעקב כתב לה קמיה והיא באה לבית מוציפר ואני הייתי שם והתחתנתי איתה ויש לי שני בנים. מה שראית את מנשה איך שהוא הרים את האבן למעלה וישב עליה זה הבן שלי אנחנו הכל משפחה אחת ונהיה תמיד מאוחדים בלב אחד זה הכל הכל הדברים מסתדרים זה הכל עילת תהילות וסיבת הסיבות אבל אומרים כשהוא נפל על בנימין אחי ו אומר רשי בחה על שני בתי מקדש שתידים ליפול בחלקו של בנימין ולחרף ובנימין בכ מסכן

שילו אומר מה מה העניין עכשיו לבכות על בתי מקדש אלא אומרים רבותינו הם חשבו שעכשיו נגמר זהו היה שנאה היה בעיה ועכשיו נגמר על שנאת חינם אבל הם רואים זה ממשיך עוד דור ועוד דור ועוד דור ועוד דור ונחרב בית מקדש אחד נחרב בית מקדש שני ועוד ממשיך קלות כל זה הם רואים אז הם בוכים מאוד הם רואים זה בעיה גדולה. אז זהו, אנחנו צריכים את זה לתקן, אבל עכשיו הם הוא אמר להם, תלכו לאבא קודם כל, תגידו לו עוד יוסף חי.

חי העיקר ברוחניות תגידו לו, אני שמרתי את עצמי, השם שם אותי בכלל בבית האסורים זה הכל זעילת ההילות וסבת הסיבות ששמה אני אוכל לשמור את עצמי. פלא פלאות זכיתי ועברנו את הכל ועכשיו אנחנו כבר בכל עילת ההילות הם זוכרים את כל החלומות איך השתחוו לו והכל הכל אמת ואז הם שולח עליהם עגלות לאביב שלח כזאת 10עשרה חמורים נוסעים איתו מצרים ו10 מלאות בר ולחם ומזון להביב לדרך ואבא שלו ו כשראה את כל זה איך יגידו לאבא שלו הזדמנה לה עם סרח בת אשר והיא יודעת לנגן

והיא עשתה ליעקב אבינו מנגינות שעוד יוסף חי שאר לנו שירים התחיל לשמוע ופק ליבו לא מאמין עד שהוא רואה את העגולות ורואה את השיר ואז על ידי השירה בא עליו רוח השם רוח הקודש בחזרה שכינה שורה עליו ואז הוא מתחיל לראות את הכל, הכל מסתדר לו. הוא יודע שכל זה עילת העילות וסיבת הסיבות. פלא פלאות.

יעקב אבינו פלא פלאות. מה הוא רואה? הכי אומרים רבותינו שהוא עשה שהוא שמע על זה. הוא היה בחברון לכל האנשים בחברון עשה להם סעודה כיד המלך שאין כמותה להודות לקדוש ברוך הוא על זה הוא הלך לבאר שבע >> ועקר את ההרזים שאברהם אבינו נטע והיה בוכה עליהם הוריד דמעות בשביל המשכן אמר זה אני חייב להוריד את זה והוא נטע אותם בחזרה במצרים כשהוא הגיע ועד שבני ישראל ילכו יצאו אמר להם אתם גם תתפללו על המקום הזה על הארצים האלה וככה זה ואז יורד עם העגלות והנה יעקב יורד מצרימה יוצא אליו יוסף הצדיק מעשה לבש לבוש מלכות תכלת בחור כתר של זהב מה לא וכל גדולי מצרים יוצאים איתו כשהוא ראה את אבא שלו מאיזה מרחק, ירד מהמרכבה והיה הולך ומשתחווה לו ורץ לפני אבא שלו משהו.

אומרים שזה היה מפגש שאין כמותו בעולם. יעקב אבינו שואל את יהודה מי זה? מי זה המלך הזה? אומר זה יוסף.

זה מך אומר אני רואה עליו שכינה. ואז הוא יאמר שמע ישראל למה את כל האהבה שלו לתת להשם? אחר כך התנשקו ביחד ונפגש איתו ואומר עכשיו אני שמח שמיתתי שלמה למה ברוך השם אם אתה צדיק ונשארת בצדקות שלך אז היה בוכה אומר לו אמות פעם אחרי אותי את פניך כעודך חי חי הכוונה >> כן ואז אז בא ה מפגיש אותו עכשיו עם יעקב את יעקב מפגיש עם פרעה פרעה הוא מאוד מחכה לראות והפרעה הזה הוא חי יותר מ-250 שנה ואז כשנכנס לשם יעקב היה יש היה לו פרעה היה קצר מאוד בגודל אמה אז אז כשנכנס בפתח הוא קטן שכל אחד שתחרווה. אבל כשבא יעקב מתחרומם אומר מה כמה משני חייך?

אני אברהם כשבא לפה זה התרומם אתה אברהם אתה דומה לו אומר לו אני הנכד אני יעקב אני בנו של יצחק כמה ימי שני חייך אמר לו 140 שנה מעט וחיים פלא פראות אז הוא קודם כל אומר לו היה יושב על ידו עוג מלך הבשן כתוב במדרש >> עוג הו שואל ל אותו את עוג אומר לו אתה טיפש גדול אתה אמרת שאברהם אבינו פרדה ולא יכול להביא ילדים תסתכל את הפרידה הזאת הנה הנכד והנה הנין והנה הכל הכל ילדים כל ה כל ה0 נפש אתה אומר לו איך אתה תחז אותו בושת פנים שאין כמותה. אמר לו יעקב, הילדים שלי הם יורידו לו את הראש שיחכה. יש זמן בבוא הזמן הם יורידו לעוג מלך הבשן את הראש. יש זמן.

זה פלא פלאות מה שהיה. איך הקדוש ברוך הוא עידה את העילות ושפת הסיבות? אז הוא אומר לו, אומר לו, אני לא רואה אותו. איפה פרעה מדבר איתי?

אז הרי הרימו אותו עם הכיסא. יעקב אבינו היה גבר בגוברים. איפה הוא זה קסר? כן.

אני אמרתי להם שהיה פעם שמעתי את זה מהרב נסרי זה אמר כשהיה יושב על המדריכה ה היה מנדנד את הרגליים כל כך הוא קצר. [‏צחוק] הרב נספר >> אה הרב נסדוד >> לא לא בבני ברק הוא היה הייתי בבתם שנים >> כן כן כן אז זה פלא פלאות איך איך הקדוש ברוך הוא עת העילות וסיבת הסיב סיבות. תראה הקדושה מי ששומר על הקדושה תראה מה זה עושה. מה אדם יגיד?

מה אדם יגיד? המעשים שלנו הם משפיעים על כל הבריאה. צריך אדם לדעת שהוא קדוש. אז הכל הכל מסתנה כשורה.

אם הוא משקר, כלומר מה זה משקר? הוא לא הולך בדרך השם, הוא לא שומר תורה ומצוות, אותו דבר. כל הבריאה משקרת. הכל צריך לדעת את זה.

הכל משקר. הפירות משקרות, העצים משקרים, האילנות גם הציפורים. אם הוא מדבר בזמן של רבי שמעון בר יוחאי כתוב אפילו הציפורים היו מדברים דברי תורה, סודות התורה היו מדברים. אבל בזמן שיש בר מינן בעולם עוונות ובעיות הכל [‏צחוק] משקר מיני אנשנו מינו העצים משקרים נותנים לו את הפירות הנכונות ככה זה הולך אבל כשהכל בסדר המעשים של הבן אדם לא ראינו הגמרא אומרת מה היה המעשה עם רבי יוסד מן יוקרת במסכת תענית בנו היה צריך להכיל את הפועלים של אבא ניגש לעץ התאנה, אומר לה, תאנה תאנה הוציא פירותייך יאכלו פה עליי אבא העץ התמנה כולו בתאנים ונתן להם לאכול והכל אמר לו אביו איך אכלו?

אומר דת להם מהתאנה אמר אתה את בורכה להוציא תאנה לא בזמנה יאסף קודם זמנו וואי וואי וואי וואי וי כולם אבל רבי יוסף בן דיוקרט היה לו חמור בעצמו רבי יוסף יוקרט היה לו חמור שהיה מזכיר אותו זה היה פרנס היה פרנסה היה מזכיר אותו מי ששכר אותו בסוף היום היה שם כסף בדיוק על החמור והחמור היה חוזר מעצמו לבעלים לבעלים. אם עכשיו היו שמים כסף יותר על החמור הוא לא היה זז. הוא יש עליו איזה משהו שזה לא שלו לא זז. פעם אחת שמו על החמור כפס כסף במדויק בכל זאת לא זז.

התברר שכחו עליו איזה זוג נעליים. אז רבי יוסיד בן יוקרט עצמו גם מטריך את הבורא יתברך. עושה ניסים. כל יום אתה שם עליו והוא הולך בזמן והוא בחמור אלא אומרים שרבי יוסף מנקרא כל כך התרחק מהגזל אז אפילו זה השפיע על הבהמה שלו היא לא זזה אם יש גזל זה לא נס כך קבע הבורא בבריאה מעשה אדם הם הם משפיעים על הטבע אז כמע ה ככה זה הולך לפי המעשים של הבן אדם לא ראינו באנשי דור המבול היו פוצים בעריות השפיע הבהמות הלכו מן שמנו מינו

אפילו אדמה מושפעה מזה היו זורעים חיטים יוצא שעורים ש דור המבול אדם עושה עבירות למשל עבודה זרה בורח הידקים באוויר זה משפיע על כל הסביבה לכן אומר התנא ואבות הרחק משכן רע חבר רע שכן רע לא טוב תרחק ממנו למה זה משפיע אפילו אדם אומר אני סגור בבית שלי מה אכפת לי מהשכן הזה אל תגור בסביבה שיש אנשים לא טובים זה משפיע אומר אומר הרמב"ם כותב אם אדם גר בסביבה שלא טובה אפילו ילך לגור במדברות במערות הרמבם בהלכות דעות פרק ו' כך הוא כותב איך היה

אומר הבית הלוי כותב אם אדם הולך למדינה שלקויה באיזה מחלה באיזה בעיה כבר אומר רחוק חוק הוא רק מתחיל להגיע למדינה מבחוץ הוא כבר מריח את הריח הזה של הליקוי מספרים על אחד ישב באיזה ספסל בבית המדרש ורואים שוחט שגדול ללמוד אחרי זה אמרו לו שבספסל הזה ישב הגרה עשרות שנים הוא רואה יושב ב אני שמעתי שיש למשל איזה מקל של רבי יוסי א בןיד ו כל הזה תופסים אותו יש בו כוח גדול יש דבר כזה כן אני אמר לי רבי יצחק הדורי שיש לו חגורה

של הכף החיים כל הזמן שם אותה איתו למה היא משפיעה קדושה אז אני שאלתי אותו אם יש לו חגורה של רבי יוסף חיים אומר כן יש לי ביקשתי מהמשפחה אז אמרתי לו איפה זה אמר לי אני יום אחד תבוא אני אראה לך אז כשבאתי איזה יום אחד נראה לי אז אמרתי לו אני יכול לשים אותה גם עליי אומר כן לשים עליך שישפיע עליך היה שומר את זה בבית אתה יודע מה זה חקור של רבי יוסף חיים היה רבי שו דואק היה עושה את כל הכוונות של

פסח והכל היה לו מקל הוא היה נשען עליו הסבה היה נשאל על המקל שלו לוקח את זה ה הרב מרגליות אומר בזה אני פועל ישועות גדולות המקל של רבי שהוא דואק יש בזה כוח אד אדיר שכל הזמן יהיה נשען פלא פלאות לכן הוא אומר לו אתה יודע זה בנימין היה אצל אבא אתה יודע איזה צדיק אבא מה אתה אומר לו הוא גנב לך את הגביע הוא לא הגנב לך שום דבר אומר בטח שלא אבל מה יכול להיות שהוא בא למצרים שמה כולם גנבים אז אולי נדבק

פה משהו [‏צחוק] אין דבר כזה אבל זה דבר גדול ש מה זה הם לא יכלו לעזוב את אה הוא אף פעם לא עזב את אבא שלו יוסף הצדיק אף פעם לא יושב עם אבא שלו לבד בלי שאחים יהיו ב עכשיו אני רק רוצה להגיד לכם צריך להביא נר בשביל ה רבי הצדיקים האלה כן זהר על התה כן מחינה >> תביא שתיים אומר אחד מהמקובלים הגדולים בזמן הרשש זה היה רבי גדור אזראל יש לו ספר זמרת הארץ עוסק ב כסף הכיפורים משהו חזק מאוד זה יש לו

קצת שיטות א משלו למשל הוא אומר חצות זה לא כמו שאנחנו עושים חצות יש לו חצות אחר כמו הרבי נחמן מברסלב כזה ה אומרים שהיה אדם אדם שאין כמותו, רבי אבגדור זראל, הוא סידר את התיקון למגפה שיש לה הפתום הקטורת.

זה כסף הכיפורים שלו. הוא סידר את זה הכי טוב שיש. חרב ככה בדפתי אחרים אבל זה הוא סידר. אז זה נדליק לכבוד גם עכשיו היום זה גם טירת רב אהרון צלותקן רב אהרון צלוטקן אני הכרתי אותו הוא עבר את גיל 100 הוא היה פה כשרב שרבי פתח פה את הישיבה לא היה לו עדיין מכוונים איך שנחרבה עיר העתיקה ישר פתח פה הרב שעריבי שלא יפסק התפילה בכוונות מה הוא עשה הביא רב ארוס צלוטקן הוא היה פה חזן שלוש שנים אני לא שמעתי אותו פה חזן אבל

אני יודע שהוא היה פה חזן שלוש שנים אבל שמעתי אותו בבית של חכם סלמן מוצפי כי בימים נוראים הם היו מתפללים בישיבת פורת יוסף כשישיבה קטנה שאני הייתי בה באנו להתפלל בישיבה בא עם חם נששו עשם ירחמיו אז הוציאו את המקובלים משם והם הלכו להתפלל בבית של חם סלמן וצפי ורב אהרון צלוטקין הוא היה החזן ברוך אתה זה המנגינה שלו אבל הכל בעברית רגיל, לא אשכנז, הכל משהו מיוחד.

כן. הוא היה אומר לנו רבי אברהם מפול, רבי רב אהרון הוא עבר את הקוף. עבר את הקוף הכוונה גיל 100. הבן שלו היה איתו פה, הוא היה שנים פה אנחנו רב אלה דובץ לוודקין הוא חיבר ספר אנציקלופדיה על הקבלה איך זה נקרא יד יד אליהו יד אליהו זה נקרא אציקלופדיה כזאת זה הבן שלו והיה לו ילדים הרב שרבי היה אוהב אותו הוא היה כל הזמן שואל שאלות הרב שרבי היה אומר לו אתה אתה 10 שנים אל תפתח את הפה אל תשאל אותי שאלות 10 שנים [‏צחוק]

עוד רגע היה שואל עוד פעם כן היה משהו מיוחד משהו צדיקים גדולים צדיקים >> הוא היה כן רב אהרון צלודקין אני זוכר אותו גם שהיה במתלון הוא היה לומד שמה שם היו לומדים קבלה הוא היה כל הזמן יושב כל היום במתלון עם תפילין רב אהרון כן הוא היה צריך לינוכיות אז אני זוכר שהוא היה יוצא בחוץ זה שם הגינה מזיז את התפילין ועושה את עושה לא יכול כל רגע הוא זקן מאוד היה שם פה ככה ופה מזיז ועושה ועושה קטנים ונכנס היינו רואים אותו רב אהרון

כן הייתי הולך אחריו למה ה היה לו פנים יפות כאלה אז הייתי הולך אחריו לראות אותו, היה הולך לאחותו בקרם כדורי >> איפה מעל כדורי כן אחותו הייתה גרה שם אז הוא היה מדבר איתה ביידש אז הוא היה שואל אותה אם היא הייתה במכניות היא אומרת כן אני לא הייתי מבין הייתי ככה אומר הפיפי זיתונס כמה זיתון פיפצי אני קניתי פחות הוא אומר לה בידיש אבל היה שמש אז הוא היה היה קשה לו אז הוא היה מרים את הראש הוא זקן השמש הייתה מאוחרת אז היה

פותח עין אחד סוגר עין אחד משהו מיוחד היינו ילדים אז הנו הולכים אחריו למה לשמוע אותו מדבר ביידיש לשמוע אותו כי ככה הוא לא היה מתפלל ביידש היה לו הרבה כתבי יד הרבצרי והרב אילל קנו ממנו כתבי יד אני זוכר זה גם אני זוכר זכותם מגן אלינו הנה זה לכבוד אמרנו רבי אבגדור אזראל ורבי אהרון צלודקים עכשיו גם היום זה פטירה של א רבי יעקב קצין רבי יעקב קצין הוא הרשבי אמר לנו אם היה פה היה עולה על רבי על רבו רבי שאול דואק היה אחד

המקובלים הגדולים שיש הוא חיבר ספר אור הלבנה שכל המקובלים בימים נוראים היו הולכים עם האוספר הזה.

איך כל סדר התפילה, כל הכוונות הכל על פה. כשהיה בגיל רבי יעקב קצין, שהיה בגיל א 24 אז אומרים שהיה לו נקב במעי ולא היה מרגיש טוב. אומרים שהוא אכל פלזור כי הוא היה זוכר הכל. הכל הוא לא שוכח כלום היה שניהם שניים בפורת יוסף היו נקראים להם ספר המפתחות הוא רבי יעקב קצין ומול ארי חימוף מולי ארי חיימוב זה היה הרב של הבוחרים גם היה גאון גדול אבל הם לא הם לא הם איפה [‏צחוק] שתשאל אותם ראוים לך איפה זה כתוב אומרים שהם רק היו

קוראים את המפתחות ואומרים לך מה יש כן כן משהו לא רגיל אבל הוא היה מקובל גדול בגיל 24 והיה כבר דיין גם היה גאון עולמים אז הוא אז היה הוא הם היו אז בבית הכנסת צופיוף אדון צופיוף הוא חולם בלילה הוא רואה את הרשש בא לבית הכנסת צופים כבוד הרב יש לנו צרה גדולה מה מה קרה אומר רבי יעקב קצין חולה הוא כל הזמן לומד את התורה שלך אומר, "בשביל זה באתי." תגיד לו, היום בבוקר יש אוניה יוצאת מכאן לאנגליה, יש שמה רופא קוראים לו כך

וכך שיעלה על העניה הזאת והרופא הזה באנגליה ינתח אותו ויהיה בריא ויחזור ויעריך ימים.

בבוקר אומר לו לרבי יעקב קצין כך וכשר התרו את האוניה הזאת שיש אוניה יוצאת ככה זה היה הוא עלה לאוניה הגיע לאותו רופא באנגליה ניתח אותו וחזר תראה הרשש אמר להם בא בחלום להציל אותו ואחר כך הוא רבי יעקב קצין היו לא היה כל החלבים הלכו מסוריה לניו יורק, לא היה להם מי ילמד אותם, מי ידריך אותם. אז הוא אמר, אני אלך לשם ואני אדריך אותם והוא נתקע שם. הוא נפטר שם. אני ראיתי אותו פה שהוא עלה חרבי סיפר לנו, אני חשבתי שאני אראה אותו כזה מקובל גדול כשהוא זקן.

בא לפה איזה פעם אני ראיתי אותו שהוא א בגיל זקן מאוד אבל כ הוא נפטר זקן חשבתי שאני רואה אותו עם תרבוש ועם גלימה הוא בא עם חליפה קצרה וכיפה גדולה ונעלה עם כן אז אני אומר לאבא שלי [‏צחוק] תראה >> איזה מקובל גדול אומר ככה זה האמריקאים זה זה מה שיש אבל אני הייתי נמצא בבתן פה בהפסקה הייתי אחראי שמה קצת על הלימודים של הבחורים היינו בחורים לומדים בצהריים שעתיים כל יום רבי יעקב קצין היה משלם את הכסף כן כי רבי עובדיה הדייה זה גיסו

הוא נשוי עם הדייה עם הבת של חכם חם שלום מדה ביעקב קצין זה אחד היום גם זה בטירת רב חיים שמואלוביץ זה ידוע ראש ישיבת מיר היה עם פרוץ המלחמה בארצות הברית ב היה הוא עלה לארץ ישראל אז הוא השת פה אתשבת מין אומרים משהו היה גאון אני הייתי בלוויה שלו היה גאון אדיר שאין כמותו רב חיים שולובביץ והיה היה הולך לקותל המערבי היה הולך לקבר רחל היה בוכה איזה בחות איזה תפילות >> ככה זה אהמרחי >> כן הוא אמר לכן מני לבכות כן נכון לפני

10 שנים >> לא יותר איזה 10 שנים הוא נפטר לפני שנולדת הוא נפטר לפני 50 שנה כל המשפחה שלהם הם הוא היה אוהב להתפלל ביד אף שלום. פם שמח היה אוהב כן הוא היה רב חיים שמעון לובביץ גם כל המשפחה הם א הם אני הייתי הולך עם אבא שלי ב מערב ראש חודש תמיד לחברון קוראים את כל התהילים אבא שלי אחר כך הייתי בפורת יוסף אבא שלי אומר לי עכשיו אני לא בא למה אתה צריך להישאר בישיבה אז הייתי הולך לבד אבל במונית היה רבין שפינקל

היה ראש ישיבת מאיר גם הוא היה בא אבל אני לא הייתי מכיר כלום הייתי רואה אותו שהוא בא היה לו ארבע בנות שם איתו לא היה לו בנים אני לא ידעתי רק הייתי רואה אותו עם בנות. אני אז הייתי בא עם מונית של שבע מקומות לבד. בא מחכה לי וחוזר.

הייתי בחור צעיר. אז הוא אומר לי, "בחור, תראה אני יכול לחזור." אמרתי לו, "יש לך בנות? אני בא במונית לא מתאים לי ה אומר תנסה פעם אחת. הם נשבו בסוף, אני נשב באמצע.

אתה לא תראה אותם. לי טוב נעשה אז ככה זה היה אמרתי לו כן זה לא הפריע לי אפשר אז כל חודש היינו אני הייתי בא אבל הוא לא היה בא איתי הוא היה חוזר איתי רב בןש אבל לא ידעתי שהוא ראשי שבת מיר לא הכרתי כלום אני הייתי עם בפורת יוסף לא ידעתי שזה רושיב עצמי אבל אחרי זה שהוא אמר אמר לי איזה תקופה אני יותר לא בא אז הוא אומר לי קוראים בן שפינקל אם נצטרך משהו בשבעת מיל אז אני יכול לעזור בסדר אז אני

אמרתי לו תודה ובאתי לפורת יוסף שאלתי את החברים שלי מי זה רביני שפינקל אמרו לי מה זה מי זה זה ראש השיבת מיר [‏צחוק] כן אז היה שמה איזה אחד שבא יום אחד לישיבה וא אומר הוא היה בוכה. אמרתי לו למה אתה בוכה? בחור נחמד.

אומר לו, "לא מח לא מקבלים אותי בישיבת מיר." אמרתי לו, איך זה יכול להיות? אמר, "לא מקבלים אותי." אמרתי לו, "טוב, תלך לראש הישיבה תגיד לו, בניהו של המונית שלח אותך" אומר מה אתה מדבר? שטויות לו מה אכפת לך? תנסה.

הוא קיבל אותו עליו. טוב, זכותם מגן עלינו. כן קשה במקומות הרב >> זה היה מונית של ערבים זה היה נהג אחד שהייתי מכיר אותו קראים לו אב מאיר שלא ציני ארץ זה רבי יעקב קצ >> כן בוא נלמד תורה עד עכשיו עשינו צחוקים כן בוא נלמוד תורה כן לא איפה זה גמרנו עוד הפעם >> עכשיו יחזקאל >> למה הסימן בסוף אותו >> אה >> בן פלאות >> כן זה עובד פעם שעבר צינו אתה זמת את היי היי >> רבי יחזקאל איזה זכות יש לנו הלאה >>

אני לא יודע לא יודעת היום כבר דיברנו הרבה ויהי ב30 שנה ברביעי בחמישה לחודש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמיים ויראה מראות אלוהים איפה כולם לא הבאת אליהם מצאתי רק שלוש >> שלוש אז איפה תנר חיים >> אז הנביא אומר ב-30 שנה בו האחרון שגלו בו השנה החמישית לגלות המלך יוחין שראה בנ בנבואה ב25 שנים לגלותנו זה היה לגות ויחין הנבואה הייתה בשנת היובל בראש השנה בעשור לחודש איזהו שנה שראש השנה שלה הוא בעשור לחודש זהו שנת היובל שתחילתה ביום הכיפורים בעשור החודש השביעי

אז הנבואה היא קדמה 20 שנה שקדמה 20 שנה הייתה בשנת 30 ליובל העבר >> במחסנים צד שלמה יש שמה בלמעלה למעלה חודש >> כן אני רואה אבל אני לא יודע עדיין אני בודקשוד >> כתוב חודש תמוז לא ברביעי >> ברביעי בחמישה >> לחודשביעי זה >> ניסן אייר סיון תמוז כן תבוז נכון בחמישה לחודש >> ואני בתוך הגולה הנהר כבר איפה זה נהר קבר בבגדד כך שם הנ נהר >> נפתחו השמיים ויראה מראות אלוהים הינו הוא רואה בספקלריה המהירה יש אומרים כיין חלום לא ממש כל הנביאים

הם ראו הספקניה שאינם מהירה חוץ משה רבנו אז הוא לא היה רואה בספקה מהירה מהיצירה מסך של עולם היצירה >> אומר מראות אלוהים על שלא היה רואה בספרקריה המאירה קראו אותו מראות אלוהים כמין חלום >> בחמישה לחודש היא השנה החמישית לרדות מלך יו יכין היו היה דבר אדוני אל יחזקאל בן בוזי הכהן באז כסדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד אדוני חוזק הנבואה הייתה והנה רוח שערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונורא לא סביב ומתוכה כן החשמל מתוך האש אני רואה רוח שערה

באה מן הצפון זה רמז על מלך בבל והכסדים שהם בצפון ארץ ישראל והם יבואו על ארץ ישראל בשטף אף ענן גדול ראה ענן גדול רומז על חשות הבאות ואש מתלקחת זה רמז שריפת בית השם חס ושלום איי איי איי איי איי שזה למקובלים זה איך זה הולך הקליפה יש קודם ענן רוח שערה אחר כך ענן גדול ואש מתלקחת ונוגע לו סביב מתוכה כאין החשמל רש"י אומר חשמל מלאך ששמו כן ככה אומר רש"י אנחנו יודעים שחשמל זה חשל >> חש תיבות מל >> מל כן כן יש

אבל זה אנחנו אומרים המקובלים אבל חשמן אתים חשות אתים ממללות >> חיות כן >> טוב תראה אי אפשר הכל בפעם אחת אנחנו הגענו לפסוק הולשיבה >> כן נכון פה לא אומרים כן משניות נשמת ישעיהו שיקה בן משה אידה בת בת בת ב בתיה אליהו בן מרדכי וזרי נשמת אליהו חנניה בן רחל ושמואל בן >> ציון בן שוש שנה האבא של דורון אליהו בן חנה >> איך רבי שאול בן פימה רבי דוד בן צלל בן יפה קפי >> שרה יפה >> וגם כן >> יונתן גב בן

חנה >> אליהו בן חנה >> קפי בת חנה >> כפי בת חנה >> נוער בתישע סלים בן רחל >> סלים בן רחל >> נחמן בן רינה >> נחמן בן רינה בן טופח >> הרצל בן טופח אברהם בן מזל עזרא בן מזל ויעקב ורבי יעקב זה בן מזל ירחי >> ניסלחי בן רחל >> אהרון בן רבקה >> אהרון בן רבקאח בתח >> חנה בתח רבקה >> בת רבקה >> מרים בתאוסר >> זהרה בת גדרי >> כן כן אנחנו במשניות בכורות >> הנה אני כבר אומר לך >>

זה פרק ז' משנה זזור' יעני >> סליחה מה אתה צוחק? >> למה שצחקת?

אני אתן לו עוד אחד. לא תשחק. אסור למה? אני אוהב אותו.

>> כן. לעשות מסודר בלי אלו כשרים באדם ופסולים בבהמה >> כמה זה מומין שכשרים באדם אבל פסולים בבהמה זה לא מומין דווקא כן אותו אותו ואת בנו אב ובנו כהנים עובדים עבודה ביום אחד בזמן אחד אין בעיה אבל אותו ואת בנו פסולים להקרבה ביום אחד טריפה כהן שיש בו אחד מסימני טריפה כשר לעבודה זה לא מים שבגוי יוצא דופן בהמה יוצאת דופן בניתוחרי אסור להקרבה אבל אבל כהן אין יוצא דופן יכול לעבוד בית המקדש ושנעבדה בהן עבירה בהמה פסולה אבל הם כשרים שהמית את האדם יש

גורשים את זה הנושא נשים בעבירה >> פסול לעבודה עד שידיר הניה מהם אז יהיה כשר יחזור בתשובה אין בעיה המטמן המתים פסול עד שיקבל עליו שלא יהיה מטמן המתים פרק שמיני של השיש פרק שמיני יש בחור הנחלה ואינו בבכור לכהן לו הוא בכור לנחלה לתשניים אבל אין צריך לתת לכהן חמשים בעל פדיונו >> בכור לכהן ואין לו בכור לנחלה יש ככה בכור ויש בכור לנחלה ולכהן יש שאין לו בכור לא לנחלה ולא לכהן עכשיו המשנה תפרש איזה הוא בכור לנחלה ואין בכור הכהן הבא אחר נפלים

שיצא ראשו חי היו תאומים, אחד מהם נפל. זה רק לנחלה, אבל לא לכהן. הוא בן תשעה שיצר ראשו.

אחרי תשעה חודשים הריון יצר ראשו של אחד מן התאומים. למה מפלת? כמין בהמה, חיה ועוף. השם יצילנו.

מה זה? דברי רבי מאיר חכם אומרים עד שיהיה בו צורת האדם זה לא נקרא נפל עד שיהיה צורת אדם המפלת סנדל או שיהיה שפיר מרוקם ויוצא מחותך הבא אחריהם בכור הנחלה לא בכל הכהן מי שלא היו לו בנים ונשא אישה שכבר ילדה הודה שבחה משתחררה הודה נוכי ונתגיירה שבאת לישראל ילדה בכל הנחלה אבל לא בכור הכהן כן הוא לא פת רחם זה העניין וש הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן עם ילדה כשהייתה שמחה או נוכרית שנאמר פתרחם בישראל אז שפטרו רחם בישראל אבל זה הייתה בג בגיות

שלה לא עכשיו היא קטנה של יולדה מי שהיה לו בני ונשעה אישה שלא ילדה נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת ילדה היא וכהנת, היא ודביעה היא ואישה שכבר ילדה וכן מן שלוש שעתה אחר בעלה שלושה חודשים וניסאת וילדה עכשיו לא יודעים ואין ידוע אם זה בין תשעה לראשון או בין שבעה לאחרון בכור לכהן פתר רחם זה בכור לכהן לא בכור לנחלה איזהו בכול הנחלה ולכהן כן >> המפלת שפיר קום כמין שפופרת מלא דם מלא מים מלא גנינים המפלת כמין דגים ג'ובים שקצים ורומסים המפלת יום 40 הבא אחריהן

בכור לנחלה ולכהן כל הנפדים האלה הם לא נחשבים קבלת שפותרת הרחם כן, הגענו משנה ב'. כן, אנחנו בגמרא היום זה דף המאה. כן, דף קסת זבחים דף ק עבר את הקוף.

פלאות >> כן מזמח קוף 100 שנה ו20 שנה. בת 100 כבת 20. בת 20 צריך להודות לקדוש ברוך הוא על הטובה ועל הרעה אז לכן אומר מזמור כ מזמור קמור קו זה יעלך השם ביום צרה מזמור קוב זה מזמור לתודה שבית אדוני אלנגדי תמיד כי ממני בעל ישראל מצנו אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידנו כנ עלינו תורתך ר עיני במאות תולתך ותצילני מכל מרש ותע מדניס מדיני ממנו מה שגידו נפלא מתורתך אויגעני והביטה נפלאות מתורתך עו הוא כותחת כי גפן פוריה בהרכת ביתך בניך הקדוש ברוך הואח

ציון עושה שממה ממים בארץ בחיים תכין את עצמך עוד 20 יום זה הסיום כן >> כן בעזרת השם שנזכה ללמוד תורה כל הזמן ולהבין את מה שלומדים ולזכור את מה שלומדים בעזרת השם לס מה יכול לחלי פ >> אמת בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום כן אנחנו למדנו במשנה אנחנו מתחילים ללמוד מדף צט למטה בשורה האחרונה הרב מרי אמר >> אנחנו למדנו במשנה שאונן הוא לא חולק לאכול לערב. אם הוא נגע בבשר לא טמא אותו.

אפילו שאסור לו לאכול אבל לא מטמא. הוא לא טמא שיטמא את הבשר. אבל היא אבל הוא עכשיו רוצה לקבל מנה לאכול אותה לערב. לא חולק לאכול לערב.

אז הגמרא דיקה מפנג הוא דלפלי אבל מזמינים אותו לאכול כהן אחר יזמין אותו לאכול בשר קודש. שיכול לאכול אומר אבל אי אפשר דבר כזה למדנו אונן טובל ואוכל את מסכול הערב אבל לא בקדשים דווקא פסח בערב שלאחר יום המיתה הוא עונן לא העמידו חכמים תכנתם במקום הכנת קורבן פסח >> כן קורבן פסח חייבים לאכול זה כרת מי שלא אוכל >> שלא מקריב >> מה מי שלא מקריב כן לא יודע טוב מי שלא מקיים מצוות קורבן פסח חייב כבת כן לא יודע אם לא מכיר ולא אוכל

>> יכול להיות >> העיקר אה >> הוא צריך להימנות על הקורבן וצריך לאכול על הסבע זה קורפסח חייב מי שלא עושה זה במילה זה מצוות עשה שיש עליהם כרת אין דבר אחר עכשיו העיקר זה מצוות הש כרת אז לכן מה שחכמים אמרו שעונן אסור לו לאכול ביום ה זה לא ממש ביום המיתה ביום אם נפטר ערב פסח זה מחלוקת אם יכול לאכול בלילה אבל אם נפטר ביום קודם ביג אז ביום למחורתו בלילה זה כבר לא נקרא החרטיתה כיום מרבנן >> כן דרבנן ולכן זה דוחה אותו

זה רב מה זה החרטה כאילו >> לא יודע לא יודע רק שהגמרא שואלת >> ומין היא אז הגמרא אומרת הראינו שטובל אבל בקדשים לא אתה אמרת לי יכול לאכול בקדשים לא קשיה כאן בפסח כאן בשאר כאן בשאר השנה בשאר ימות השנה פסח כמה שוכה פסח לא יכול גם קדשים רק היה לנו שאלה מרב שמעון על רבי שמעון מנתנה נכון מננות לילה מדרבנן שמתיר לאכול בערב בערב מן הפסח רבי שמעוני דתנינות לילה מדברי התורה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר עונן אינו אלה מדברי סופרים שה עונן

טובל ואוכל את פסחו לערב אבל לא בקדשים אז כן ואם ענינות ערב זה היה דאורייתא אסור לנכול אז הגמרא שאלה מרבי שמעון רבי שמעון מקום אחר ראינו שורד שמקום אחר ראינו שרבי שמעון בעצמו אומר >> אי אין משלח גוונות אפילו בפסח אז כבר תירצנו על זה הגמרא תרצה >> כן חוץ מפסח עכשיו גם מרי אמר פה אנחנו לא קשה מרבי שמעון רבי שמעון מה שלמדנו שעוננו לא מביא פסח כשמת וקברו אותו ביום יום יד יום מיתת דאורייתא אז ללא גם מדאורייתא כמו שלמד רבי יהודה אבל

מה שאמר רבי שמעון זה ביום יג זה שאומר לא קשיעה כאן שמת לומד ביד וקברו אותו ביד ולכן וכאן שמת לומד בייג קברו אותו ביד אז הגמרא מפרשת בעצמה מה אתה צריך לא דבר על הצב עוד לא למדנו מת לומד ביד הוא כבר ביד יום מיתה תופס ללא מדאורייתא נכון זה אני לילה של יום המיתה הזה מדאורייתא לכן אי אפשר לאכול את הפסח אבל מה שאמרנו מה שאמר רבי שמעון שיכול לאכול זה מת לומד ביג וקברו אותו ביד אז אני עלינו יום קבורה זה מדרבנן אז

לא תופס את הלילה של תמיד הלילה של אחריו זה הולך לפניו הלילה היא הולכת עם היום שלפני אלא מדרבנן אז לילה של אחר יום הקבורה זה רק מדרבנן גם ענינות יום הקבורה זה רק מדרבנן אז בזה באופן כזה מביא העונן את פסחו למה לא העמידו חכמים את דבריהם במקום כרת אז ראשי כותב שרב מרים מתרץ את מה שהגשתה הגמרא כמו שתרצ בירמיה משנתנו תיר לאונן לאוכל בערב מן הקדשים המשנה בפסחים שעשרה זה בשעה ימות השנה רב מרי לא מתרץ כך אלא אומר בעניינות יום הקבורה בסדר

>> זה לא רב מס >> מה אמר רב עשה >> אמר רב עשה רק השכן שמת לומד ב-14 ב-14 כאן שמת ב13 אחרי רבי זה מה שהרב קשה אתמול משנתנו עסקה בעניינות יום הקבורה המשנה בפסחים עוסקת בעניינות יום המיתה רב מרי אומר שגם לדעת רבי שמעון לשיטתו נשאתה המשנה ענינות יום הקבורה היא מדאורייתא ואסור לתת את הענין לאכול מן הפסחה יומיים >> כן עלנות יום הקבורה היא מדאורייתא ואסור לעונן לאכול מן הפסח אז המשטה שלנו לא הייתה מתירה לעונן בערב שלאחר יום הקבורה לאכול מן הקדשים

לדעת רב מרי יש עניינות בערב שלאחר יום הקבורה מדרבנן הוא מתרץ לך למטה ראית יש לך את הגמרא בסדר יד טוב בסדר זה מובן אבל הגמרא >> רוצה להבין דבר אחד אם הוא נפטר ביג הוא נקבר ביד אני מתי נגמר ביג ביד >> ביד >> למה לא באותו יום של יג אם הוא לא נקבר >> לא נגבר ביום יג אז הוא ממשיך להיות עונן גם יום יד >> הקברו אותו ביום יד עדיין יה לי ענינות מדרבנן ובלילה ממשיך כמו ענינות מדרבנן עדיין אבל זה ידה כן

יש גם 10 ימים אם לא קבעו אותו יש >> שלא קבו עונה >> בסדר עד פה בסדר >> יש שם המיטה ויש >> כל עוד הוא לא נקבע הוא עונה גבורה נבר כן לא אם הוא אפילו שהוא נפטר ביום יג קברו אותו ביום יד גם הליל לפסח שזה יד שזה כבר ליל כטונג >> זה אונן דרבנן ולכן דוחה את את ה הדאורייתא דוחה אותו זה כרת >> לא מדרבן דאורייתא הפסח >> מה הפסח זה דאורייתא >> אמר לרבשלב מרי ואלה הדקטנה אמר אמר לו רבי שמעון

הנה מה שלמדנו למעלה אמר לו רבי שמעון תדע שענינות לילה היא דרבנן שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו אבל לא בקדשים אם אתה אומר לי הנינות לילה זה דאורייתא היה אסור לו גם לאכול את הפסח למה אתה אמרת רבי שמעון אניד לילה זה יום של קבורה נמלא אז יגידו רבי יהודה לרבי שמעון מה אתה מדבר כמין הלךנה יום מיתה דאורייתא ואמרת להיות קבורה דרבנן איזה תירוצץ זה אני מדבר איתך יום מיתת דאורייתא על הלילה אני מדבר איתך אותו יום שיום שהוא נפטר אותו יום קברו

אותו ואותו לילה אז זה עונן זה עונן דאורייתא ואתה אומר לי אני דרבנן שקברו אותו למחורת וזה נפתח ביג קברו אותו למחורת >> בטח אני מסכים עם זה זה אני דרבנן מה אתה מוכיח לי מה שאמרו חכמים עונן מקריב פסחור ביום הקבורה שאני זה מדרבנן עלי אני מודה שלילה של אחר הקבורה זה מדרבנן אז איזה איזה תירוץ זה אומר רב מרי אתה מתרץ לא ככה היה הדיבור קשיה יש לזה תירוץ לכן הוא אומר תיוא אם היה אומר תיוא לא היה זה כשתירוצץ שלש דוד כל קשי

הרבש כל קש כל קש >> רצ יש עוד תירוץ עכשיו תירוץ נוסף זה היה לנו למעלה רב מריב >> עכשיו זה הביה עוד מי היה למעלה הרב הרב ירזה >> רב עשה היה לא >> אור רב >> רב חסדה ורב ששת >> או הרבה חכמות זה >> אמר זה שלמים של פסח אמר לרב השב מר >> סליחה הבי אמר לקשיה כאן כשמת קודם חצות כאן כשמת לאחר חצות מה החילוק קודם חצות דלאכר זה לפסח חייל לענינות החצות דרזה לפסח לא חיילה עלנות יפה אומר לך תשמע

זה בכלל חידוש חדש חדש מחודש אומר אתה יודע סובר אומר רבי שמעון ענינות לילה של אחרי מיטה זה מדרבנן באמת ככה ענינות לילה שלאחר יום המיתה זה דרבנן ולה כשהיה מה שאמר רבי שמעון שעונן לא מקריב את פסחור זה כשמת קודם חצות כלומר ב יום יד לפני חצות היום >> ומה שאמר שעונה מקריב פסחו לאחר חצות מה ההבדל הגמרא מפרשת קודם חצות דלא חזר לפסח קודם חצות שלא היה העונן הזה ראוי בכלל הקרבת הפסח הזמן החידו של קרבת פסח זה רק בחצות ואז הוא היה עונן

חייל עלי ענינות אז הענינות הזאת דוחה אותו מנהקריב קורבן פסח למה יש פסוק >> זה כמו מכת בכורות קודם ח >> חרח חצות נכזה לפסח אבל אם אחר חצות שאז חלה לעונן חיוב הקרבת פסח זמן החיוב של קורבן פסח קדם לזמן של העניינות לא החילה על העניינות מפקיעה ממנו את ה >> חיוב לא חי על ענינות >> חייב פסח >> חייב להביא קורבן פסח >> פסח כזה >> כי כבר יש לו את החיוב שזה כן >> עכשיו מי אמר שיש בין קודם חצות ואחר חצות אומר

פה שהאכילת פסחים לא מעקת כי הרי הוא אוכל בלילה אחת אבל הוא מת לפני האכילה >> כן איך הוא יאכל איך הוא יקריב לא הוא משלח הוא משלח כל כך יותר קח שליח תראו כלוזה >> כן אבל הוא לא יכול בעצמו אבל לא שר קדשים >> אז אחרי חצות כן יה חר לא אומ תמרה שנ בן קודם חצות הוא בין לאחר חצות אם מת קודם חצות או לאחר חצות שאז חייב כבים קורב פסחת תניה זה עכשיו מדבר לגבי כהן מותר לו להתאמות לקרוביו חייב להתמות רק

מותר >> חייב או מותר >> חייב >> לא זה השאלה הוא חייב או מותר לה התמה ולאחותו הבתולה הקרובה לאיש אשר לא הייתה לאישא >> אבל [‏צחוק] אחותה בתולה קרובה אליו אשר לא הייתה לאיש להתמעם היא נשואה אסור לו להתמות לה כן אני ראיתי אצלחם שלום כהן >> יצא בחוץ >> יצא בחוץ כן היה רבי אליהו אשתו נפטרה היא אשתו של אחותו יצא כלומר מצווה על הכהן תמות לקרוביו לא רצה אומר לא רוצה למה הוא רוצה לעשות קורבן פסח יעני אתה מבין מטמאין אותו על ככו

ומעשה היה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב פסח ולא רוצה להתמ [‏צחוק] למה הוא רוצה להקריב קורבן פסח ולימנו אחד הכהנים טמאו בעל כוחו איך לעשות לו דבר כזה אומנים שנינו לגבי נזיר זה נזיר נזיר אז הוא אסור לו להתמות לקרובים שלו לאביו ולמה לאחיו ולאחותו לאט לא אסור להתמות לא התמזיר לא התמ ככה אומר הפסוק לאביו ולמו לאחיו אחותו לא יתמ להם במותם כי נזר אלוהיו על ראשו כהן לאשתו >> לא גם >> כל לא לא זה כל שבעה קרובה אש אומרים בכלל לאשתו זה משהו

אחר לגמרי אשתו זה הכי קל כן קרוב >> נראה ולאחותו מה תמוד לומר >> הם כתוב פה עלב >> כל שכן אחותו >> אין דם של אב >> למה צריכה התורה לכתוב לי שאסור לנזיר לתמוד לאחותו הרי בפרוש כתוב התורה לאבי >> כל שכן לאחותו >> אלא אה הרי שהלך זה בידוש נזיר והוא כהן גדול אתה מבין הוא גם נזיר והוא גם כהן גדול >> להות אתה מסתפר כל יום כהן גדול >> מסתפר מהסתפר >> ארי שהלך לשחוט את פסחו אתה גם נזיר אתה נזיר >>

אני בטח ירודה נזל שמשון >> השם ישברך >> הרי שהלך לשחוט את פסחו ולמול את בנו למה הוא רוצה למול את בנו כדי שיוכל לשחוט את פסחו למה בניו הזכרים מעכבים אותו לאכול את הפסח ושמע שמת לו מת מקרוביו יכול אמרת לא התמע להם אסור מה נזיר אמרת לאביו ולמו לא התמה יח כשם שלא יט לאחותו כך אין מטמא אמת מצווה תמוד לומר ולאחותו לא יתמע זה בא ללמד אותי לאחותו הוא דאנו מטמא אבל מטמא הוא למדת מצווה אתה רואה טומאת קרובים היא לא דוחה את

הקרבת הפסח אתה רואה מפה שטומאת קרובים היא לא דוחה את הקרבת הפסח זה גזרות >> ואז קשה מהבריתה בריתה משמע שמצווה להרתמות למתים תמאו אותו בעל כוחו את יוסף הכהן אפילו שעל ידי כך יכול הוא לא יכול להקריב פסח אין עליו שמע מינה כאן קודם חצות כאן אחר חצות אלא ודאי כלומר זה המשך הגמרא ההוכחה משמע ממנה שחובה להתמות למת אפילו שלא יכול להקריב את הפסח זה עוסקת מתי כשמת אחד מקרוביו קודם חצות אז עדיין לאה עליו חובת הקרבה לכן הוא צריך להתמות ומה שהבריתה אמרה

שאסור לטמות זה אחרי אחרי שמת אחרי אחרי הזמן הקנבה אחר חצות אז כיון שעלה עליו חובת עקרבה. המצווה טומאה היא לא מפקיעה את חובת עקרבה. אז כמו כן הוא לא נעשה אונן ועל ידי כך יבק ממנו חיוב עקרבה.

סוף הכהן היה כהן רגיל. לא כהן כתוב זה לא יחד >> כהן גיל חי תמות רצו >> לא תלוי אם זה קודם רצות או אחרי רצות >> כהן הגילות תלוי את זה קודם אחת >> מה זה משנה כהן רגיל חייב להתעמוד כהן גדול אסור לו להתעמוד אז מה אתה משה מה אתה מקשה מאחד לשני בכלל הוא מקשה מנזיר וכהן גדול לכהן רגיל >> יכול כשם שלא יתמ לאחותו אתמוד לומר ולאחותו לאחותו הוא דאנו מטמא אבל מטמא הוא למת מצווה אתה רואה שטומעת קרובים היא לא תוכה

את הקרבת הפסח הנה >> אבל פה מדבר בכהן גדול זה נביא לא מדבר בכהן >> הנה הגמרא מדייקת תראה תוספות תוסת שואל אולי הבריתה מדיקת שבגלל שהוא כהן גדול נזיר אז זה לא יכול להתמות לא בגלל הקרבת הפסח אתה אומר זה בגלל קרבת הפסח לא בגלל שהוא נזיר רק הבריתה אומרת במובן שהוא הולך להקריב את פסחו אף על פי כן הוא אומר לך אמת מצווה הוא צריך להתאמות למה הגמרא מדיקת את זה אמרת לו לא התמ שברשת שליטה לגבי נזיר נזיר שהוא כהן גדול לא כתוב

בבריתה אמרת לו את תמה למה מהשינוי של הלשון באה הבריתה לומר שאסור לו להתמ בגלל הקרבת הפסח זה מסברה זה לא מהפסוק זה מסברה ראית התוספות נו זה דחו קצת הדבר הזה אולי היה סקד נגיד בגז שהוא יכול להתמות במצווה הייתי חושב שהוא גם טמא לשאר קרו כי זה מדבר על הקרבה של פסח זה קשה כי גם כלם חצות וגם אחר חצות הוא לא נטנמ ואוכל את הפוס מה שאתה שואל זה לא בקר על הקרבת פסח זה בגלל שהוא כהן גדול ונזיר >> אבל מוכיח לך

התוספות >> שאדם מוסבשעה שהוא הולך להקריב את פסחו >> שעה כבר הולך לזכות בש נזיר בלי כן >> כן בלי נזיר מדובר שהולך הוא לא נזיר והוא לא כהן גדול מה שאפשר להגיד >> הוא דוחן אמר אי אפשר להגיד >> אי אפשר הפסוק מדבר בנזיר בנזיר הפסוק עצמו מדבר בנזיר דרך הבריתה שהיה צריך להגיד הרי שהלך >> לא אז הוא אומר זה מדיק מסברה מסברה >> סברה אולי כן >> אומר צריך להגיד הרי שהלך נזיר גד >> לא מלשון אומר אמרת >> לא התמה >> החידוש

הוא שאפילו באמת מצווה לא התמה >> שברשה של הבריתה לגבי נזיר ונזיר שהוא כהן גדול לא כתוב בברתה אמרת לו אתמה מעל השינוי הזה בא הבריתה לומר שאסור לו להטמ בגלל קרבת פסח זה מסבר אבל לא מפסוק מה שואלת ממי אז העיקר הוכיח לו הנה יש הבדל בין קודם חצות לאחר חצות ממי דמלא עולם מלאך אידי וידי אחר חצות מי אמר לך לעמית הברייתה שמצווה להתמות לקרוביו אפילו על ידי כך שיתבטל מהקרת הפסח באדם שמתו קרוב קודם חצות ואתה רוצה להוכיח מכן שיש הבדל בין מיטת

שלפני חצות צות לאחר חצות לא דין מלא עולם מלך אידי ועידי אחר חצות שנה ברית עוסקי באמת מת קרובה אחר חצות וה רבי ישמעאל זה רבי עקיבא אמר לה את השם מהשמע ממנה שאסור להתמות לקרוב אם מתבטל מקורבן פסח זה בשיטת רבי ישמעאל אומר שאין חובה להתמות לקרובים ולכן אסור לו להתמות ולהתבטל מחובת פסח והבריתה שמשמע ממנה שצריך להתמות זה רבי עקיבא אומר מצווה על האדם להתעמות לקרוביו ואת זוזו מצווה אין לה תשלומים >> פסח עוד יש תשלומים עוד חודש וזה אין להתשלומים >> אז >>

אז נחלקו בזה רבי שמעל ורבי עקיבא דתניה לה התמה רשות נאמר לגבי כהן מותר לו להתמקרוביו רשות שאין חובה על שום אדם להתמות לקרוביו דברי רבי ישמעאל ועקבא אומר לו חובה בכל שכן כל אדם חייב להתמוד לקרוביו כל אדם על כהן מדובר אז כל סיכים כל אדם >> שחייב אם כהן חייב בטח שהוא ח זה מצוות עשה >> מה את דוחה את זה כן מצח מצח שיש ב כר זה חזק >> בטח בטח יכול לו לכור שזה הגמרא אומרת לא צדעתך להעמיד את הבריתה שמשמע מנש

אסור להתמות לקרובים מבטל די כך כמו רבי ישמעאל ולא כ רבי עקיבא ש רבי עקיבא קטן אליו רשל הייתה >> בנזיר >> כן לתנה רבי עקיבא אומר אומר כתוב שמה לגבי נזיר הנפש מת לא יבוא אומר רבי עקיבא הנפש אלו קרובים שמתו שאסור לטמות להם מת אלו רחוקים אסור לטמות להם מה שכתוב אחר כך לאביו ולמו לאחיו ולא אחותו לא טמה להם זה מיותר >> אלא מה דורשים מהפסוק לאבינו מטמא אבל מטמא למת מצווה זה ככה דורש רבי עקיבא לאמו גם מותר אם היה כהן אדיוט

והוא נזיר לאמו אודל לא מטמע אבל מטמעו למת מצווה לאחיו אם היה כהן גדול והוא נזיר חיבוד למטמע וטמא למת מצווה לאחותו א שחסו ולמונות בנו שמע שבת לומד יכול להטמאט יכול כשם שאני מטמא לאחותו ככה לא מטמא למת מצווה אתמנו הוא לאחותו לאחותו לא התמע אבל טמא למת מצווה אז אתה רואה שזה רבי עקיבא שסובר מצווה להתעמוד לקרובים אז הוא שנה אותה אז מוכרחים לתרץ שיש חילוק בין מקרה שמת קודם חצות או לאחר זה תירוץ של אביה עכשיו נראה את התירוץ של רבה באקש רבה

אמר אידי ואידי לאחר חצות ולש כאן קודם שחרתו וזרקו עליו כאן לאחר ששחטו וזרקו עליו אם לאחר ששחטו וזרקו עליו אז מת לא מת >> אז מותר לאכול אבל מה שאמרנו מה שאמר רבי שמעון שאין העונן מקריב את פסחו >> זה אחרי חצות אבל קודם שחטו את פסחו זרקו עליו אז כיוון שעדיין לא שחטו עליו את הפסח אז הוא נתחמה קרבת הפסח למה לומדים את זה מה שכתוב שלמים קורבנו מה זה שלמים לא שלמים שהוא שלם אומר שקודם שחטו עליו אז הוא לא פס >> מה

הוא לא היה >> לא יביא שחטו כבר אותו מה הבעיה >> קודם ששחטו אם זה אם קודם ששחטו >> אז קורה זה אם שחטו מי אומר >> אמת שת קודשח זה גמרא מה זה ראשי תגיד לי לא יודע איפה היית ומה אתה עכשיו עוד מה עשה כאן לאחר שחטו זרקו עליו מה אמר לי אמר לרב אדם מתנה לרבה אחר ששחטו וזרקו את דמו מה דהבה הבה מה זה תראו מה אתה אומר אם כבר שחטו עליו את הפסח אז הוא כבר נפטר מהקרבת הפסח >> והוא בכלל

לא חייב כרת >> חיוב כרת זה כמו שאמר הרב דן זה רק מי שמבטל הקרבת הפסח לא מי שמבטל את אכי הפסח הנה פי שאמר בנייהו זה היה עדיין עלי חיוב כרת לא זה רק על קרבת הפסח פורים >> טוב חזק >> בחינת הפסח לאחר קרבתה היא לא שונה מאכילת שחר הקדשים >> כן כל מה שהתירו זה אם עדיין לא התירו לו לאכול שהם לא יהיה לא יקריב אבל פה שכבר הקריב מה לא צריך לאכול ב מי שיגיד שצריך חייב לאכול אתחיב הוא גם ה >>

מי יגיד >> עוד >> בוא נראה אמר לרבינה אכילת פסחים מעקבה מדרבה ברב הונה אומר לו אומר לה לרב הטעם שיתרו חכמים לעונן שחטו עליו את הפסח לאכל כיוון שאחילת פסחים מעקבת את העקרבה שאם לא אכלו לא יצא ידי חובת הקרבה אתה תולק >> אה אז חייב לאכול כבוד הרב >> מה זה ציף >> כן אתה מקבל על זה למה שלמדת הכוונה אמר להם אומר לו רבה לרבדה צית מדק אמר לך רבך אומר תשמע מה תירוץ שתראה אצלך יפה תראה אצלך >> אמר לרבינה רבינה הוא

היה הרבי הרב אתה דג שם באכילה תוספות שזה מחלוקת במסד פסח >> מחלוקת מחלוקת מחלוקת >> אלו ואלו דברי אלוקים חיים מדרבאבר הונה שאכיל פסחים מעכבת מה מה היה איפה רבבא רב הונה אמר שאחידת הפסח מעכבת את העקרבה תניה יום שבועה כיום קבור ורה למצוות שבעה ו30 אומר יום ששמע אדם שמת אחד מקרוביו בתוך 30 יום הוא כיום קבורה למעלה איזה עניין למצד שבעה ו30 צריך אבלות של שבעה ימים ו-30 יום מונע שבעה ימים יום השבועה ולא רוחץ בהם ולא נועס על דלו כמו שבעה ימים

מיום הקבורה כך בונה גם כן שלוש 30 יום שאסור בגוץ וכולי 30 יום ולאכילת פסחים כיום ליקוט עצמות לעניין אכילת פסחים דינו של יום שבועה יום שיקטו אחרים את עצמות אביו ואמו כדי להעבירם לקברי אבותיו >> שאחד זה ואחד זה טובל ואוכל בקדשים מה זה אחד זה ואחד זה יום קבורה ויום ניקוד עצמות א טוב ואוכל ואוכל בקדשים לערב מה זה יום קבורה זה >> כןכילה >> ואז יכול לטמול ולאכול בלילה טוב ואוכל בקדשים אבל איך הוא צריך הזהה עכשיו קשה את זה הוא אומר שצריך

אות >> לא משמע לא נתמ זה גם כן לקות עצמות עצמות שליח >> אחרים נקטו לו לא הוא לקחים >> נכון זה לא בסדר הוא לא נמ מירים אותו >> כ שאחרים נקטו אז זה נכון לא תו לו אחרים >> הגופה הקשיה אמרת יום שמועה כיום קרובה למצד שבע 30 ולאכילת פסחים כיום 30 פסחים כיום לקט עצמות לא כיום קבורה מכל דיום קבורה אפילו לערב דמה להכיל אז העונן אוכל אפילו בערב אפילו בערב והדר תענה אחד זה ואחד זה >> טוב ואוכל בקדשים לערב אז כל

שכן בקורבן פסח אם אפילו שלמים רגילים בקדשים רגילים הוא יכול לאכול כל שכן אז דברי הברית הם סותרים אמר רב חז תנאי זה מחלוקת אם העונן אוכל מן הפסח בליל יום קבורה או לא שאלה זה קשורק כל >> תנאה בסדר לפני גבל יום קבורה שאינה יום מיתה קדפס בן דרבנן סבר אחלת פסחים למה מעקבה כך אפילו פסח לא אכילת פסחים לא מעקבה לכן אוכל פסח כי אכילת פסחים לא מעכבת שי שי רב אבא רבונה אמר עוד תירוץ לא קשיע כאן ששמע שמועה על מתו סמוך לשקיעת

החמה וכן לקטו לו עצמות סמוך לשקיעת החמה וכן שמת לומ אתמול קברו סמוך לשקיעת החמה אז העונן הזה מותר בקדשים בערב למה ענינות ביום היא מדרבנן ענינות זו היא לא חלה עד הלילה רק עד הלילה, נכון? הלילה לא רק ביום. >> וכאן חקיעת החמה של עם יד מה ששמע מן הבריתה שאין העונה נוכל מן הפסח בלילה שאחר יום הקבורה קברו נוכים את מתוחר שקיעת החמה של יד.

באופן כזה ליל טו זה יום כבורה עצמו לכן הוא לא יכול לאכול פסח אבל בליקות העצמות של אחר שקיעה או שמועה של אחר שקיעה העונן אוכל פסח אבל לא משחק קדשים אז מדוע למה כשנקטו את העצמות שמה שמועה לאחר שקריאת החמה מה ידה אהבה הנה למה אתה אומר אוכל העונן מן הפסח כיוון שכבר שחטו עליו את הפסח אין כן ביטוד אכילה בביטול אכילה אין חיוב כרת אלא שמע מינה חילת פסחים מעקבה היא מעקבת את ההקרבה אם הוא לא אוכל מן הפסח לא יצא יד חובת הקרבה

לכן העונן הזה אוכל את הפסח שלא לבותל מצד קרבת הפסח שובה כרת הגמרא אומרת אה זה היה שבש אמר אחד זה ואחד זה כתוב בבריתה אוכל מן הקדשים אחי כאמר אחד יום שמועה ואחד יום ניקוט עצמות טוב ואוכל בקדשים לערב אבל בערב של אחר יום הקבורה לא אוכל. בערב של אחר יום הקבורה לא אוכל. כלומר אם קברו אותו ביום יד בערב זה נקרא שלחם גבורה לא אוכל. דרב השדותה היא.

זה תירוץ בדוי. ברותה >> מכדי עלה כה זה וזה מבעלה לפני כן עשה קטנה ביום שמועה ויום קבורה וגם כן אחד זה ואחד זה הכוונה ליום שמועה ויום קבורה אז זה וזה מבעלה למה זה מוסב על מה שכתוב בפני כן אלא שמ מנה בדותה היא זה במה פירוש זה אחד זה ואחד זה זה יום גבורה ויום ניקוד עצמות ומה התנאה אמרת שרב חסדה אמר דברי הבריתה תלויה במחלוקת תנאים מהתנאה איפה מצאנו מחלוקת תנאים יום כשורה מדרבנן תופסת ללא או לא תענה עד מתי מתעונן עליו אדם

שמת קרובו א מתי הוא עונן ואסור בקדשים כל היום אבל לא בלילה רבי אומר >> כל זמן שלא נקבר אמת אסור באכילת קדשים אבל מי שנקבר מותר אפילו ביום אה במזקנים ביום מיתה מיקדלתלה דיום מיתה תפיס את דרבנן יש מי שחולק יום מיתה יום גבולה אז אותו יום הלילה ש >> היום הלילה זה ודאי מדבנן למה אומר התנא >> רק היום >> שרק יום המיתה אסור ולא שחר ודאי אסור רבנן וטו רבי אומר כל זמן שלא נחבר עקבו השטרלה באכילה כל זמן שביום המיתה מאיקדלת לה

אחר איתה כיואמר ביום המיטה עצמה אחרי שקברו אותו לא >> אז מה זה החרטה כיומה >> המכירות היא לכל הפחות יום שלם יום >> יום יום >> אז יש מישהו שלא סובר דבר כזה שח >> מי מי יקדל אתה >> הוא לא סובר >> אין דבר אין מי שלא סובר >> אבל זה לא חוזר על הלילה >> אז איך לא על היום עד הצדק >> על היום >> רבי אומר כל זמן שלא נקבר קברו באותו יום השתנהלה אפילו ביום הכוונה >> כןק דלתלה חריתה כיומה איך

אפשר לא איפה אפילו קובה שקובים >> ביום המיטה ביום המיתה >> זה בהמשך אבל בטירוץ >> אמר ששט היום קבורה כה >> לא יום המיתה זה ההמשך עכשיו >> מחלוקת של תנמה ורבי זה ביום קבורה אבל היא לא ביום המיתה >> הוא עומד קודם קבור >> אה ואז כאילו באמצע היום הוא >> אז אומרת הנקמה ענינות זה נוהגת ביום בלבד ולא בלילה >> כמו יג וי >> אז אתה רואה ענינות עצמו אינה אלה מדרבנן מתקיף לה מתקיף רב יוסף אלא דקתני השומע על מתו דינו כמלקט

עצמות וטובל והוכב בקדשים לערב מכן עד יום קבורה אפילו לערב למלו אחיל אתה אומר רק עליו אתה יום שמועה אתה אומר כך אבל משמע שעונן המני הלא בן תנחקמה בין רבי סוברים שלל יום קבורה >> מותר באכילת ששים >> אלא תריץ תמ תגרוס עד מתי מתעוננים עליו מתי מתענים עליו אתה יודע מתי כל אותו יום ולילו כל היום של הקבורה וללו של אחריו רבי אומר כל זמן שלנו נקבר העונן אסור בהכילת קדשים גם בלילה אבל נקבר בלא ללא אין איסור >> אבל ביום אסור >> כן

רק ביום אסור בלילה מותר בלא ללא אמרו הקמרבי ירמיה אמר גברה רבקב יוסף למה אחי למה הוא יגיד למה דרבי לכולה שמפרש את רבי שהוא מקל יותר מתנה כמה ואתני עד מתי מתונן עליו כל זמן שלא נחבר אפילו מכאן ועד 10 ימים הנה כלומר אם קברו את המדחה 10שה ימים אז קרובו אסור באכילת חדשים ביום הקבורה ובלילו גם דברי רבי תראה חכמים אומרים אין מתעונן עליו אלא אותו יום בלבד ביום הקבורה לא בא ללשל אחריו אלא את הריץ אחי איי איי איי עד מתי הוא מתונן

עליו כל אותו היום בלא ללא אין לו ביום הקבורה שהיא לא יום המיתה רבי אומר כל זמן שלא נגבר נגבר תופס ללא גם ליל יום הקבורה אסור בהחלת קדשים >> זה ייתכן המרו הקמ דרבה אמר להם רבה מדקעם רבי יום קבורה תופס ללא מכא דיום מיתה תופס ליום מדאורייתא לא מסתבר שיחמור חכמים יותר מחמיר התורה. אז בסבר רבי ענינות לילה דאורייתא והתניה הן היום זה נאמר על מיטת נד ואביהו וידבר השם אל משה הן היום הקריבו את חטתם ואת עולתם משמע שאמר אהרון שהיה עונן על

מיטת בניו אני היום אסור וסבר רבינו דאורייתאניה שמה נאמר במיתת נדביהו וידבר ההרון משה הן היום הקריבו את חטתם ואת עולתם ומה מה ההמשך שמה הוא שרף אותם יחבו למה שרף אותם >> שאל אותם משה איפה נמצא שעיר החטאת של ראש חודש כאלה >> אמר לו זרף אותה קצף המשה התרגז על זה איך שרבת כפי שאין לנ כהנים לאוכלה >> למה שרבתם ואמר משה לאהרון שמה הקרבתם את החטאת שהייתם אונן ועבודה פסולה בכך ועל זה השיב אהרון שהוא הקריב את החטאת וכהן גדול שהקריב עונן עבודה

כשרה אבל לא היה להם לא אוכלה למה עונן לא אוכל מן החטאת אז זה מה שכתוב ותקרנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייתה בעיני השם ממילה היום משמע שהעונן אסור באכילה ביום אבל בלילה מותר אז זה שאומר וידבר אהרון למשה אן היום הקריבו את חטתם את עוז שאמר אהרון שהיה עונן על מיטת בניו אני היום אסור דווקא באכילת קדשים אבל בלילה מותר. למה?

למה כל הכהנים הם עוננים ואין כהן אחר שאכל מן החדשים? ולדורות רק זה רק היה אותו זמן ככה אבל לדורות שכל הכהנים יהיו עוננים בין ביום בין בלילה יהיה אסור לאכול מן הקדשים. אה זה דברי רבי יהודה. רבי חולק ענינות לילה אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים מדאורייתא מותר לעונן לאכול הקדשים בלילה שעה אחר יום המיתה אפילו יש להם כהנים אחרים שהם לא עוננים אז אתה רואה שסובר רבי שענינות יום הממיתה אי דאורייתא היא לא תופסת את התנ של אחריה ואיך ייתכן אומר שענינות יום הקבורה

שהיא כולה מדרבנן תופסת את הלילה של אחריה לעולם דרבננינו את האלה של אחר יום הקבורה דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר יותר ממה שעשתה התורה חיזוק לדבריה למה אני יומיתה זה דאורייתא היא לא חלה על הלילאים עלנות יומי מיתה זה דאורייתא לא חלה על הלילה של האחריה עלות יום כבורה שהיא מדרבנן חלה גם על הלילה של אחריה זה פלא אלא חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה עד כאן >> אם הוא מצטר לחבורה מקריבה קורבן ואז הוא אוכל בלילה אסור לו לצכתחילה >> אסור לו וגם

אסור לו לארח תלוי במה בתי לפי הוקמטות האלה כן >> הלכות >> כן הגענו לתנו רבנן לכבודו אתה כהן נכון >> צריך משהו נותן 500 יורצי >> שיהיה לך ישועה >> יש לכם עמוצה באמריקה >> תדבר איתם במשרד למטה >> תדבר איתם במשרד למטה תודה שיהיה לך הצלחה וישועה מי שברך אבותינו ברך השם הטוב >> אהרון בן מסודי >> רבי אהרון הכהן בן מסודי >> סוזי ישועה גדולה וחיים טובים >> י אנחנו סימן קכח הלכה י אתה כהן מי זה אפלבום זה אפל בום וכהן זה

כהן מה אתה רוצה כן >> י עומדים בדוכן פניהם כלפי ההיכל הכהנים איך עומדים לברך עומדים בדוכן פניהם כלפי אכל ואחוריהם כלפי עם זה קודם כל וצמתיהם כפופים לתוך כפיהם לא צריכים עדיין לתפוס את כפיהם עד ששליח ציבור מסיים מודים ואז אם הם שיניים קורא להם שליח ציבור כו הענים כלומר כתוב בתורה אמור להם צריך לאמר אלוקינו מלכי אבותינו יש מי שאומרים אותו בלחש אומר עד מילות כהנים ואז אומר בקור רם עם קדושך כאמור בלחש כן נוהגים במדינות אלו זה שקנז זה אנחנו לא אין לנו

כזה צריך הם אומרים את ומחזירים פניהם כלפי העם עכשיו פני הכרה אומר תמיד זה טוב שהכהנים יעמדו במזרח אפילו שהיכל לצד אחר העם יעמדו כניהם פנים אל פנים ואם הכהנים הרבה יעמדו שתי שונות כלפי העם >> יש מקומות שהיכלו מקום ד שהיכלות >> אומר יותר טוב כך >> לא מקום שהאיכל לא במזרח לא שהאיכל הוא לא במזרח מה זה >> יש את זה בערים אחרות כן >> כל בדרום אצלנו >> הנה אבל אתה גם עומד לכיוון דרום >> כיוון מזרח שלך כיוון כיוון ירושלים שלך זה

מזרח >> יש פעמים שאין להם מקום לעשות היכל במזרח הם עושים פה עושים פה אסתנו שלי הציבור אומר כהנים כן >> אבל יש מקומות שלא אחד מהקהל אומר כהנים כן לפעמים שרוצים לנגן כמובן היה נותן לאיזה מישהו להגיד כהנים בשביל לנגן זה נגן בקורדית >> פה הוא כותב בסוגרי שלח ציבור אומר יש שני כהנים שונאים זה את זה כותב המשנה ברורה יכולים לעלות לדוכן יחד לא לא יכול אחד להגיד אני אעלה בבוקר אתה תעלה אחר כך אתה תעלה מחר לא לברך >> נכון טוב עין אוהבך

לא זה דווקא שהציבור שונא אותו או שהוא שונא את הציבור בנו מדברים שני כהנים אחד עם השני לא מסתדר אבל אם הציבור שונה אותו ו עכשיו אם יש שתי כהנים אבל אחד בר מצווה ואחד הוא קטון אז השליח ציבור יגיד להם כהנים זה מחלוקת תלוי במנהג אומר כף החיים איך אתם מסתובבים?

בתוך כדי הברכה או אחר שגמרתם את הברכה? תוך כדי משמים את הברכה מול הקן >> שקדשנו בקדושתו של אהרון ואז הופכים וציוונו בן חי אומר שהכהנים יהו פניהם קודם תיבת באהבה >> ככה אנחנו עושים פה זה מילה אחרונה לא כי יש כוונות תחבוה אתה עושה את הכבוד אחרי שעהבה >> מה עושים נירה שם צריך להרים אחרי שת מסתוב >> לא באהבה שזה בין פעם באים פנים לבנים ח למה >> כן לא למעלה כן גד שהוא אומר באהבה >> כן זה דומה לכוונות באהבה בא עם פלפנים

>> כן לא יודע טוב יב מגביעים ידיהם כנגד כצפותיהם כתוב וישא אהון את ידיו ויבריכם שני צידי הראש גם רבן איש חי אומר גם חביציון שני צידי הלוש לפי מה זה לא ככה מה כתוב במר מגביעים אתיהם כנגד כתפותיהם כן פוש >> ומגביעים יד ימנית כצת למעלה מהשמאלית פושטים >> ידו ידו ופושטין ידיהם וחולקין את צבעותיהן ומכווים לעשות חמישה אוירים מציץ מן החרקים >> ב בעולם ככה >> ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל אתה רואה ככה כן כזה >> אבל יש אומרים כזה ואז פה >>

הוא פותח קצת ככה אתם עושים כן אז אתה עושה ככה מה עם נגודה שישי חמש >> לא פטחתי >> איך נהיה חמש >> חמש בשתי הידיים שלום >> שתי הידיים זה חמש שצא פותח זה נהיה >> לא אבל אם תעשה ככה יהיה לך שני עבירים יהיה חמש עבירים אם תעשה ככה איפה בא זה מפסיק זה אני חושב >> זה אותו דבר אצלך את הזוהר >> אומר שחמשלום היה עושה כזה >> אבל אבא שלו איך היה עושה היית שואל אותו אתם איך עושים >> לא בעולם כזה

מעכב איך אפשר ככה מה קצת ציבור >> לא רבנו הארי כל מה זה ככה פה >> מה אתה אומר זה בן איש חי >> דעת הארי בן איש חי >> הכוונות >> שאר הכוונות אור רציון כף החיים >> לא בכף החיים לא כף החיים כתב יגביעו זרעותיהן כנגד נגד הכתפיים וכפות דיהם הגביאו מעל הראש מעל הראש אתה בלכות עולם כתב שיגבי את ידיהם כנגד הכתפיים אז לפי שולחן ענו צריך שיו סמוכות כזה וה חסד >> מה ככה שעשה >> כן שחרו כף החיים אומר כיוון בתלמוד

לא נק שום צעד ובפוסקים יש מחלוקת הולכים כשיטת המקוברים עכשיו הוא יש לו כוונות ארוכות וזה או מעריכים לו בני >> ניגונים הוא יכול באמצע לקרב את האצבעות קשה לו >> מה לסגור >> כן קצת קשה לו זה התאמנות גדולה אז מסירים גם את התפילין הזה אתם מוציאים את זה אתה מוציא פה >> שאני נותן ידיים אחרי זה אני שם >> אה אתה שם עוד הפעם >> זה כמו תרבושת לא לפי הסוד לא מוציאים את הרצועות צריך להישאר >> שר נכון פעם אמר הייתי מוציא פעם

אמר לי הבאבדו צ למה אתה תשים את ה רבי הוא הביא תמונה שבבדו עושה ברכת כהנים >> מי הביא >> אחי שמואל >> אה היום הוא הביא >> זה אצל יעקב אתמול רבי נחום מחזיק לו את הסידור עושה איתו >> בטח שאתה אין כמוך >> זכיתי >> לידו היית >> אמת זכית תה תזכה הלאה והלאה >> אבא שלי היה זכיתי לכבוד >> שמח שהוא אומר בלי זה התפילה לא עולה בלי ש ברכת כהנים לא עולה התפילה >> כן אחרי שבדו הפסיק לעשות קוונות היה לו תקופה

כזאתי שהוא אחת אחות את הקבלנות סוף זה השלמה, זה הכוונות זה השלמה של התפילה. טוב אנחנו זכינו הוא היה מאוד מכבד את הכהנים השתדל השתדל >> יורד אליו שהוא יברך >> גם אנחנו לך ברכת כהנים הייתי יורד אליו תתן לו את הראש שברך אותי אומר אתה תברך אותי אתה כהן תברך אותי >> נכון נכון >> הענווה שלו כמובן אבל זה >> אבל לא לא באמת הוא מכבד מאוד >> הוא היה אמיתי כהנים זה דבר גדול >> אתה חיפה היא לא חפה פה לפני כמה >> כן

לא בא אליי >> אחותו נכ >> אה שי בסות >> לדבר את ישראל עושה תיבות קודש ברכת כל שנה עושים בה >> אדם יכול כל רגע סאורית >> יופיגשת >> מה מה אני עושה >> מה קצת הרמבם משהו אה צריך כבר טו בשבט זה הרבה זמן שובבים שובבים צריך >> יש עכשיו 10ה בטבע 10ה בטב שב >> כן צריך כבר כן צריך שובבים 10ה ביתבת עוד ברוך >> הכל טוב יש לו שינישיבה מכבדות התכוונות הרב הסוכריות האלה כפנות >> לא זה סוכריות לאכול כוו שזה יגיע

כוונות >> הלאה ואנחנו חברים מהרבה מהרבה זמן אנחנו חברים יודע שהוא מחיפה אבל הוא ישרחנו כל מי שאין אתה מעיד לו מפני שהוא בעל קרובתך הוא קרוב שלך אם מתה אשתו פי שהניח עלו בנים הרי זה מתרחק וקשר. כן.

מי שהיה יודע לחברו עדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו או שידע עדות והוא פיקח ואחר כך התחרש פיתח ונסתמה פי שיכול לכוון מידת הקרקע שמעיד בה ומסיים מצריה שפוי ונשתה וגן שפוי ונשתטה זה פסול אבל אם היה לו בעידות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו מתבתו פקח ונתחרש חזר ונתפקח שפוי נשטה וחזר ונשתפה בט פ ב פתוח ונסתמחזר נתפתח כשר זה הכל שתחילתו בקשרות וסופה בקשרות כשר בסדר זהו זהו زمن زهر איברך אולם ומגיד ביומין דרך עולם ישראל רחומך אנחנו הרב >> אה דף אנחנו

>> דף רסו ובגינדה ביומי חול אמרין היום זה ג' נכון >> הייתי תמיד ממהר יותר איך >> ובגין דבמ חפק בהח צריך והוא רחום מהחות ישראל כל אתר דישראל משתכחן תירושתחה למדנו את הפסוק הזה ביחזקאל אוגינדה אסור למחרש למחרש בהרעה מלבד בגומות דבר כאילו עית פיגים בהרעה קדישה זהו שכינתה מה זה בשבת ואסור אותו דבר בשמיטה ואסור להשתמש בחינים דרעה בשבת בת ואפילו לטלטל אבן ולא מדי אלא כלי ועלמה דיבנה יחין לו בזכות לשכינת דת קריאת אבנה תכתיב בה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה בצלותה עמידה

היא לישראל גינה אנלון קיומה בעלמה עלית מה משם רואה אבן ישראל על אבן אחת שבעה עיניים אבן מעשו הבונים גדשו בנשבת לפעשות את השבת אותם ברית עולם צריך לנ בדם פשוט היחידות הרבים כמר מתניין צבת שתיים שאין ארבע הוצר וסלום רשות חזמין קדמה ארימי דרוע מנה ימינה מנהרים יעקב ברחל שתיתיני חלבי דחמינה מוד יעקב ברחל נמצא איתה במלכות מן הגבורה בנצח בנצח או בוב של מדחי אלך דוד אמר כהנך בשדק חסידך אור לשנות מדותי אלא בתזמלי למעבד ראותך עולים לב בעל הבית דזמין אפילו למלכה גנדה

הכבש הכתיב אני אדוני לא שני קורבנין כתיב עונ השם אחי שני דרגין שמקורבנה תנו אלוהינו כתוב אבותינו לפניך את כתור את הסמים מזמן שבדש קיים כאשר צבי אותם משה ככ כתוב בתורתך וי אומר אדוני משה קע לך סמים נטף ושחלת וחן בנה מים זכה בד בבד ויאמר אדוני אל משה א קח לך סמים נטף ושחלת וחן ונסמים הזקה בת בבד אדוני משה קח לך סמים נטף חדת חנס מים זכה בד בבד יה יהיה בבד זכ ויאמר יהיה בבד זכ יהיה בבת בת זכה ה הוא יהדב

דחזו אלו לומרים הו אפס מועד שרך שמה קודש חדשים תנח עליו אהרון כתור צמים בבוכב קרבעלות בןכם תנו רבנן פתום כתור קט 368 365 מנה בכל יום רצית בושנים שמהם גדול הם חזדשת בער יום הכיפורים כדי לקיים מדכם עשה ואלו הצורי סיפור שמח נתן שמעון בן גמלי אומר שבצה אומר אם כמ מידת כל שנה אחד 60 שנה תן דבר כורטור של דבש יכול ולמה אין בדבש דבש כתוב מנו עליהם כפז עוד עשו חוזמכם והורידו ש מלח מעד צורים שחות מלות מושקדים מתים מתים ויאמר עליהם מסביהם

אם כן איפה זאת עשו חוזמה לאיש מנחה מעד צרועים מעדות ורות מותים שכדים >> ויאמר עליהם ישראל אם כן יבוא זכחון מיזמר צורים חות מושכדים ויקרא משה לחזמים לכם צבחותם שחות הפסח קחתם אגודת יוסף ותלתם בדם אשר בסגעתם אלא משקור שתיזות מן הדם אשר בסף נותן צחמד עד בוקר עבר אדוני צדע שקל שתי המזוזות סחד לפת שד בתנגוף שמעתם את הדבר הזה לחוקך ובניך אדוני היה יום עליכם בניכם מהעבודה הזאת לכם ואמרתם זה מחפס ש פשר בתי בני ישראל ממצרים עשה אתה וקנה גביעיה כפתור וכל

הקים מוציאים מצד שלושה קניורה מצדה אחד הוא שלושה קניורה מצד השני שלושה גברים שוכנים אחד שוכנים כני אחד כפתור על רח כן שתכן נמצאים מנורה ובמנורה ארבעה גביעים שוקדים כפתו אותח שני הקנים ממנה וכ ממנה כפתורם שחז שבעה ככה זהב כיכב עשה אותה ואת כל כרי אדוני שנו לנגן חי בית אדוני לושי עיניים גנותי ננגן כל ימי חיינו על בית אדוני זה מעשה המנורה זה דרכך שנורה ויאמר משה אהרו אמרת עליהם חצב שני אדח שזה תקיע בני מתעצר מג פתח אוהבצ תן עליה האש ועל המזבח

ושים כתוב כמעצרך בוקר חסדך מזכז אשר אשר אוזרנ וזךזך בן מזדעת אלוהים רן נהנו לארץ להתו כלשהר מוד פנחס ויצנו עלינו עשה עלינו יושב בסתר העליון בצדך לילהך אלך בעיניך תבין אדוני מעוניך לך רעה ונג בעולך כי מלאכו צלך שמך כללך כפו תגברך שח תדרוך תרמוס כני כשפתו סגבה קד שקרא אני ואני חיל מי ימצא ח פניך תחב בעלם של גמטוב רע כל ימי חי דרשה בעוד לילה ותיתן תכף לבתה חוק טעמה כי טוב זכרה לא יכבה בלילה נרה לידי שלך בכישו לעני שך לא תירה

לביתה מתשל כל בית שנים עבדים עסת שיש ארץ פי חוכמה בתה בעבות בנותחן כיו שר סגור את המזגן הלא רבות בנות עשו חיים רחם שביופ תלוה מפי ידיה והלוה בשערים עשנה בכדקבל שומרים ברכתך יחגן עמך פני זוכר קדושתך שבעתנו קבל שמ צעקתנו יודעת ך פסוקה ותיבות ר שתיבות מעלנו מעל כל ישראל תתנה עמנו הקדוש מעלינו גופנו מוקעו שרפואה שמה לכל עולם בעצמת צווה למלאכיך הקדושים שישמרו וימלא את עולם דר מגפה כל דבר רע כן יעלו כל ניצוצות שחבותינו הקדושים הקהל הקדוש מלכה דעדמה יברך ידון זכון

בבריאות בשמחה בישועה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים ישועות וכול טוב.