📖הדף היומי מסכת זבחים דף קי📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יג טבת תשפו

דברים לא רגוע לא רגוע כן כן הכנתי נמצ זה ברגע של עוד עוד בטח שנפש יבש יבש בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יגב תשפו. היום בעזרת השם זה ערב שבת קודש פרשת ויחי מסיימים חומש בראשית בעזרת השם חזק וחזק ונתחזק איך אמר לו יעקב אבינו אומר ליוסף המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי בשם אבותיי והדגול הרוב בקרב הארץ רש"י כותב יהיו מבורכים כדגים שבים כמו הדגים שבים לא שולט בהם עין הרע גם הילדים הבנים לא ישלוט בהם

עין הרע זה דבר פלא פלאות איך שהדגים מבורכים ומתרבים ולא שולט בהם עין הרע כי הם בתוך הים, בתוך המים. אז אומר שאם נוציא את הרע מהנערים ישאר נ ים נ בארמית זה דג >> זה שאומר המלאך הגל אותי מכל רע להוציא את הרע אז ברך את הנערים את דגולר בקרב הארץ כדגים נ ים כדי הנ זה הדגים ככה אומר נונה נונה נונה דימה נ ים הדגים שבתוך הים במים אז זה מציל את האדם מיצר הרע ומעין הרע אז עכשיו בעזרת השם היה כפר קטן אחד

שהיו שמה איזה איש ואישה שנישאו ופרס ביניהם ריב.

למה הריב? כי האישה הייתה ברוך קר טוב הייתה אישה מברכת את הילדים הייתה אומרת המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. בעלה אומר להגברת איזה התועה. המלאך הגואל אותי מכל רע שגאן אותי הוציא אותי מכל הרע הוא יברך את הנערים לא הרע אבל היא עמדה בשאלה אומרת לו ככה אמא הייתה מברכת ואני ככה מברכת היה שמה אדמור עבר אותו זמן בכפר האדמור מסוקלן ובאו אליו מה הוא יעשה אומר לו אומר זה אומר לו אומר לה זה נכון היו הבעל והאישה אומר אתם יודעים יש שני

אלא לדבר פה יש שני מלאכים שהם מלווים את האדם בליל שבת כשאדם בא לבית ואומר שבת שלום וכל הבית מסודר יפה והאישה בסדר והבעל בסדר ואומרים שבת שלום ויש אהבה ואחבה ומברכים את הילדים המלאך הטוב המלאך הטוב מברך והמלאך הרע בערוכו עונה אמן אז הוא אומר זה שאומר מברך אותה מברך המלאך [‏צחוק] הגואל אותי מכל זה הכל הכל הכל זה המלאך הטוב >> רע יברך את הנערים יגיד אמן יגיד כן יהי רצון זה היא מתכוונת אבל הוא אומר לה זה היה בזמן המגפה לכן אם הייתה

מברכת ככה היה בזמנו עכשיו כבר אין מרכפה לא צריך להגיד ככה תגידי רגיל ככה הוציא לה את זה מהראש למה בלי זה לא ילך העיקר הגדול איך אמר לו לשועתך כבייתי אדוני לשועתך לפורקנך >> סברית השם אתם יודעים שרבנו הארי כותב לישועתך כיוויתי השם כיוויתי השם לשועתך השם לשועתך כיוויתי להגיד את זה בכל >> בכל מצב למה למה עושים כך שועתך כיויתי כיויתי השם לשועתך השם כיביתי לשועתך מה העניין שעושים את זה בצורה כזאת.

מה העניין הזה? אלא ריבונו של עולם אני יודע שאתה תביא לי את הישועה. אני יודע. אתה ריבונו של עולם תביא לי את הישועה.

איך מצד הזה, מצד הזה, מצד שמה אנחנו לא יודעים. אתה תביא את הישועה. אני סומך עליך. לכן אומר הרמח"ל, כשעם ישראל מקווים לישועת השם, הם זוכים לגאולה, הם זוכים לישועה.

ככה זה הולך. לכן אומר כיך כיוכר איך אנחנו אומרים את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח. >> כי לשועתך קיבינו כל היום. ברגע שאדם מקווה כל היום לא משנה ידע לו שהישועה תבוא לא איך שאתה רוצה ואיך שאתה חושב שהיא תבוא מכאן הקדוש יודע מאיפה להביא את הישועה הוא יביא לך העיקר שיהיה את הישועה מה זה משנה מאיפה היא תבוא היא תבוא מאיפה שהיא תבוא היא תבוא בטוב תבוא הישועה ותמיד האדם צריך לדעת שנסמוך על הקדוש ברוך ברוך הוא לא יחשוב לא מה אני עכשיו צריך להתערב

בזה מה אני בזה אתה יודע שאת המעשה הזה אני רק אגיד לכם את זה שהיה עם ה יום אחד העכבר היה באחור שלו והוא רואה שבעל הבית הביא איזה איזה קופסה קטנה והוא מתחיל לפתוח את ה את הכיסויים שלה אמר אי אפשר לדעת מה יש לו היום לבעל הבית אולי יש איזה מרגלית אולי יש איזהב, אולי ג'יבן, אולי פלאפל.

בסוף מה הוא רואה? מוציא מקופסה, מוציא מלכוד. היה בצער גדול, הוא לא יודע מה לעשות, מה הוא יעשה, איך הוא יסתדר עכשיו עם המלכודת הזאת? מה הוא יעשה?

לכן >> הוא אומר הלך לתרנגולת הייתה שמה בחצר תרנגולת הלך לתרנגולת אתה רוצה >> כן הייתה שמה תרנגולת בחצר וה אמר לה תשמעי גברת תרנגולת את יודעת הוא שם פה מלכודת וזה אומרת לו תשמע אני כבר לא מסתובבת בבית אתה צריך להתמודד עם זה. אל תסתובב. אני לא מסתובבת. מה יעשה?

הלך לכיבץ, רואה את הכבסון, אומר לו, "שים לב, תשמור את עצמך, השם ישמור אותך, אני לא יכול לעזור לך. מה אתה רוצה שאני אעשה?" הלך לפרה. הפרה אומרת, "אני הרגש שלי גדולה, לא יכנס. אין לי מה לדאוג, אתה תדאג.

זה מסכן חזר בפחי נפש לחור שלו, פתאום למחורת שומע צעקה כזאת. מה קרה? בעל הבית, בעלת הבית דרכה על ה על המלכודת ונדפס את הרגל, לקחו אותה לבית חולים, נהיה זיהום. זיהום.

אמר הרופא, צריך מרק. מרק ג'יג'י. מרק תרנגונת. שחטו את התרנגונת.

ואז עכשיו התרנגולת רואה חזסע עליו הוא אמר אה את לא עזרת לי טוב נראה מה יהיה הלאה הזו מתפשט אומרים לא צריך של כבש בשר כבש שחטו את הכבש אחר כך רוצים לעשות סעודת הודיה שחטו את הפר את הפרה בינתיים הוא עושה חגיגות אומר, "ראית מה זה? כולם תפסו והוא ניצול." אומר, "זה אתה לא יודע מאיפה תבוא הישועה. הולך לזה, הולך לתרנגול, הולך לפה כן, קח את כיסא תורית, תשב. בסדר, אתה יכול לשבת זה כיסאות אתה יודע מאיפה זה?

כן, הוא הביא אותם. אז בעזרת השם שיהיה ישועה גדולה נקרא פסוק מיחזקאל הנה אני רואה אותך כן את תדאגתה משום דבר רק אנחנו צריכים להיזהר כולנו יצר הרע הוא עושה מלכודת ולא זה לא פשוט לשמור ממנו בן אדם אני יחזקאל פרק ג פסוק יז בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעתה מפי דבר והזרת אותם ממני ואומרי לה רשע עמות תמות ולא הזרתו ולא דיברת עליה ז רשע מדרכו הרשעה להחי אותו הוא רשע בעוונו ימות ודבו מידך אבקש צריך להוכיח אם אתה לא מוכיח אותו והוא ימות

ברשעו >> אדם שלו מיד משלו מוכיח צריך להוכיח השם אצילנו ואתה הזהרת רשע ולא שמ רשעו מדרכו הרשעה הוא בעוונו ימות ואתה את נפשך הצלת אם אם אתה הוכחת מה יהיה פה היום ובשוב צדיק ושוב צדיק מצדקו ועשה עו ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא יזרתו בחטתו ימות ולא תזכר נצדקותיו אשר עשה דמו מידך בקש ואתה כי זרתו צדיק לבית חטו צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזר ואתה את נמשך הצלת כלומר אדם צריך להוכיח היית כמו ציון משה הוא רואה בן אדם לא

לא [‏צחוק] לכן אז הוא מוכיח אותו אומר לו הכל נהיה נהיה יופי אתה רואה נהיה עכשיו לךזל תוכי יחליץ >> נכון >> ונסניך >> וכמו שצריך >> אנחנו במשניות צודק בכורות א פרק א' ולפני כן אנחנו נגידו נשמת וצדקה לאילו נשמת כן תבי ויללם בן אליס לא יודע איזה שם ציביה בת לורבה זינה בת טוטא ומרים בת רחל מרדכי בן רוזה ספרנוס בתזימה והיא ישועות גדולות הקפי בת חנה >> רפי בת חנה בתנה >> ישועה בת פנינה רבי דוד בן צלל בן יפה שרה בן ח

>> בן חנה >> רבי אליהו אלקיים בן רחמה >> אליעזר בן סביחה כן היום לתת כפול >> יעקב בן מרכדה משה בן רבקה >> משה בן רבקה >> חנון בן אמיה >> עודד בת קמונה ניסן חי בן >> ניסן חי בן רחל >> דוד בן בת שבע >> דוד בן בת שבע רבקה >> אהרון בן רבקה >> חנה בת רבקה ניסן חי בן רחל >> עזרה בן מזל אברהם בן מזל רבי יעקב בן מזל בן טופחה >> הרצל בן טופח >> נחום בן לולו >> האישה

>> אברהם בן בן >> זהיל נשמת כן >> אברהם בן מלקם >> אבירם בן מלק >> אבירם אה החבר שלנו קוראים לו אבירם בן מלכה כן לך שני עוד פעם אני >> אבירם האישה שיוצאה להרג אוי ואבוי נידונה למיתה והיא מעוברת האישה הזאת אין ממיתינ עד שתלד אין ממתינן לה עד שתלד לא אומרים טוב נחכה שתלד אחר כך הורגים אותה עם הבלד שלה למה זה רק מעניינה יותר טוב להרוג אותה מיד לכן כתוב כי אם צא איש שוכב עם אישה בעולת בעל ומתו גם שניהם ותנו

דרשו מה זה גם שניהם מתו שניהם גם אפילו האישה מעוברת ישבה על המשבר על כיסא יולדת ונגמר דינה למיטה ממתינין עד שטלת זה כן האישה שנהרגה נהן בשערה יש לה שערות מותר יש את השערות ארוכות מותר לעשות אותם פאה בהמה שנהרגה אסורה בהניה שכולקל השור וואי וואי וואי וואי פרק שני משנה א' אין בערכים פחות מסלע יש בתורה האומר הרקי עליי מבן 20 ועד בן 60 ל 50 סלע אין בערכים פחות מסלע מעריך וכולי צריך לתת לכל הפחות סלע ולא יתר על 50 סלע כיצד נתן

סלע אני אומר הרקיע עליי ועשיר אחר כך והעשיר העני אמרקי עליי וה עשיר נהיה עשיר אין נותן כלום אין חייב להוסיף יותר ורק נותן פחות מסלע אבל סלע נותן וש פחות מסלע והעשיר נותן 50 סלע היה בידיו חמש סלעים רבי מאיר אומר אינו נותן אלא אחת חכמים אומרים נותן את כולם אין בערכים פחות מסלע ו יותר לשים סלע אין פתח טועה פחות משבעה ולא יותר 17 ימי נידה וימי זיבה בנגעים פחות משבוע אחד ולא יותר על שלושה שבועות הגענו משנה בן ראיתי אותך בסדר שהויתי אדוני

לנגדי תמיד כי ממיני היא בעלמות אכן זמח לבי גן כבוד שורה שמכתוב אלונו על ידינו בנו חס מותר ענוכ בדי בדיני אין בור בלימוד מה שגיד כבר נפלא מתורתך שמה מעלות הנה ברכו את אדוני כל עובדי אדוני עומדים בבית אדוני בלילות צאו ידכם קודש וברכו את אדוני יברכך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ היום לא אמרתי לכם היום זה פטירת המרפא המרפא זה היה הרב מורנו רבי רפאל מאיר פניג'ל הוא היה ראשון ציון היה גאון אדיר ו ועושה פועל ישועות לא רגיל גם כן זכותו יגן עלינו

היה לו קדושה מיוחדתח בנו זה >> לא לא וצלחת ראובן בן אפרט ולהצלחת מאיר בן שמח רחמים בין השה להם ישועות גדולות >> כן רבותיי להיום אנחנו דף ק ט >> קי פתוח דף קי עוד בראש העמוד לא בנקודותיים היא בעיה להוא אתמול זה היה ראש העמוד בנקודותיים היא בעיה להוא וכולן שחסרו של מה שפתחת >> איפה איפה >> דף קי בתחילת העמוד איזה זה שמונה שורות מלמעלה. איפה נקודותיים וכולה שחסרו? אמרנו במשנה וכולן שחסור מהן כלשהו ויקריבו בחוץ פטור הלא אסור להקריב בחוץ קורבנות מחוץ

לעז מחוץ לבית המקדש מי שמקריב בחוץ לפעמים חייב כרת גם כן צריך מאוד להיזהר בזה אבל אם חסר משהו מהקורבן והקריב אותו בחוץ בחולן כל הקורבנות שחסרו מהן כל שהוא יקריבו בחוץ פטור בעיה להוא חסרון דחוט שמי חיסלון או לא שמי חיסלון אנחנו יודעים אם הם היו בפנים חסרו בפנים והוצאתי אותם בחוץ והקרתי להם פטור עכשיו הוצאתי אותם בחוץ של ימים ואז הם חסרו קורבן יצא שלם מן העזהרה ונחסר בחוץ החיסרון נעבד אבל אם הקורבן חלק מן הקורבן שאר קורבן קיים לפי חכמים יש מחלוקת העיקר

ש שמי חיסרון בעיה להו חיסרון דחוץ שמי החיסרון מי שמעלה את מה שנשתייר כמובן בחוץ זה חיסרון והוא לא חייב כמו שמעלה בחוץ קורבן שנחסר בפנים והוא לא חייב או לא שמי חיסלון ומי שמעלה בחוץ חייב לדעת חכמים אבל לדעת רבי אלעזר אין ספק כיוון שלא ילה את הקורבן משלמותו פטור אז הכל הספק הוא לדעת חכמים מה שורש הספק מאמרין על כבן דנפק פסולהו מה להחסר מה ליתר או דין מה יוצא דיתה בעיני אין דת בעיני לא היינו נאמר כיוון שיצא קורבן מן העזהרה הוא נפס

בפיסוד יוצא אף פי כן הוא חייב על הראתו אז אם ככה מה להיחסר מה להיתר אין חילו בקורבן שנחסר לקורבן שלא נחסר כיוון שגם בלי החיסרון הקורבן פסול והוא יהיה חייב על על העתו למה שיוציא בחוץ אז יהיה חייב או שנאמר לא דווקא קורבן שיצא מן העזהרה והוא קיים בשלמותו חייבים על ההלאתו אבל דלתה בעיני קורבן שיצא מנעזרה אך הוא לא שלם לא חייבים עלתו זה הספק גמרא פושטת אמר הבית תשמע אמרנו במשנה רבי אליעזר פותר את המקריב כזית בחוץ עד שיקריב את כולם ככה אמרנו

עד שיקריבו אותם בשלמותם ככה אמרנו במשנה אתה רואה שקרובה שנחסר לא חייבים על עלעלהתו בחוץ אמר לה הנה רבי אליעזר לא חייבים אמר לרבא בר חנן לאביה מדרבי אליעזר פשיט מור האם אתה פושט את הספק מדברי רבי אליעזר אלו רבי אליעזר סובר אפילו אם הקורבן קיים בשלמותו ואלה אלא רק חלק ממנו בחוץ הוא פטור.

אז ספק לפי חכמים שאומרים אם הקורבן קיים ואין חלק ממנו אם הוא חייב או לא. האם גם כשנאב חלק מן הקורבן מעלה את הש חייב או לא? הכל הספק לחכמים. צת הגמרא אמר לה בפירוש שמי עלי מנה דרב אני בפורש שמעתי מני דמור יש שיטה מקובצת מגיע מיני דמור בפירוש שמי עלי מני דמור עד כפלי גרבנן דרבי אליעזר אלא דית בעיני שהקורבן קיים בשלמותו ואלה בחוץ רק חלק ממנו זה סוברים שחייב אבל בחיסרון קורבן שנחסר ואב עבד החלק שעבד הוא לא נמצא מודו ל מודו לחכמים

לרבי אליעזר שהוא לא חייב על על העלאה מה שנשתאר ממנו מה משמע לו מדובר דחסר בחוץ לא הכוונה בזה שמודים חכמים לרבי אלעזר בקורבן שנחסר בחוץ אז אתה רואה אפשר לפסוט את הספק מדברי רבי אלעזר למה חכמים מודעים לו באופן כזה שנחצר בחוץ אומר לא לא זה חסר בפנים חכמים הודיע לרבי אלעזר במקרה שנחזר קורבן בפנים אבל שנחסר בחוץ זה שיסתפק אז אי אפשר לפסות את הספק תשמע וכולן שחסרו ויקריבו בחוץ פטור לאד חסר בחוץ אתה רואה הם הקריבו חסרו והקריבו בחוץ לא שנחזר בחוץ אומר

לא חזר בפנים ולכן הספק לא נפשט עוד דין אמרנו במשנה אז כן מצוות א כמה זה עלה מה >> הוא מביא את זה מתי הבאת תבורח מפי עליון פי מיליון בנים >> אמן >> המקריב קדשים ואימורין בחוץ חייב המי ויקח חציצה הבשר הוא לא עומד להקרבה, אז הוא חוצץ בין האימורין לקדשים, למערכת של האש.

אז מי שמעלה קורבן במופן כזה בפנים, הוא לא חייב. למה חייב על העלתו בחוץ? הרי יש בשר שהוא חוצץ באימורים. אם זה היה בתוך בית המקדש על המזבח, זה היה זה לא היה הולך.

למה? הבשר חוצץ. אמר שמואל >> כשהפחן כל הכל תק אמר שמואל כשהפחן הפך את הבהמה נותן את האימורים בחוץ והבשר תחתיו אז נמצא שאר חציצה בין האימורים והמעלכה זה כן בשר לא רואים >> כן >> אם רצויים לעקרבה זרוויים להעקרבה אם עולה עולה רבי יוחנן אמר אפילו תימן שלו הפחן אלא הבשר חוצץ בן האמורים המני רבי שמעוני דאמר אפילו העלוה על סלע חייב חיובו של המעלה בחוץ זה לא דווקא על מזבח אלא אפילו אלה על הסלע הקרבת האימורין על הבשר היא לא גורעת ממה שהעלה על

הסלע הבשה אמר מין בבינו אינה חוצץ יפה האימורין והבשר זה מין במינו ומין במינו לא חוצץ >> רב רב אמר סליחה משנה מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ פטור לא קמצו אותה למה פטור המנחה היא לא ראויה להקרבה בפנים אז עשה בחוץ הוא פטור כל עוד שלא קמץ היא לא קרוה על הקרבה בפנים כיוון שלקח אותה בחוץ להקריב פטור כמסה קומצה לתוכה ויקריבו בחוץ חייו >> אה כמצא אה וחזר כלומר חזר ונפל קומצה בתוכה וחזר קומצא לתוכה כלומר הוא נפל הקומץ בחזרה בפנים ויקריבו בחוץ חייו למה

אם הקטיר מנחה כזו בפנים היא עולה לבעלים אפילו שהקומת בפנים למה כתוב בתורה כל המנחה שתקריבו להשם לא תעשה חמץ כי חוסר וכדבש לא תקטירו ממנו להשם אז כל שמקריבים ממנו לא יעשה חמץ המנחה שמקריבים קומץ ממנה על אש המזבח לשון הקטרה אתה רואה >> והמי לבטלה שיריים לקומץ למה למה המקטיר בחוץ מנחה שחזר קומצה לתוכה חייב לפת שילה עם לחומץ שיראי המנחה ש שעלו הלו בכלי הם רוב אז יבטלו את מיעות הקומץ ש המנחה תחשוב כאילו אין בה קומץ ולאבים עלעלת מנחה שאין בה קומץ

אז כיוון שהיא עומדת לאכילה למה היא עומדת לאכילה, היא לא עומדת להקטרה אז לא יהיה חייב. אמר רבי זרע נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשיריים מה הקטרה קומץ אין קומץ מבטל חברו אבל קטירת שיריים אין שיריים מבטל קומץ לומדים את זה גזירה שווה שהקומץ לא בטל בשיריים למה יש לשון הקטרה בקומץ המנחה קומץ המנחה ונאמרה הקטרה בקומץ של המנחה ונאמר הקטרה בשיריים של המנחה בדורשים מה קרת קומץ אין קומץ מבטל חברו אין הקומץ של המנחה מבטל קומץ של מנחה אחרת גם אם הוא הרבה יותר ממנו

לא מבטל למה הם שם עולים על גבי המזבח לא מבטלים זה את זה גם הקטרת שיריים עם הקומץ שבתוכה אין שיריים מבטלים קומץ כמו שהקומץ יש כאן מצוות זכה זכה לומד הקומץ והלמונה שהקריב אחד מהן בחוץ חייו קומץ של מנחה ולבונה שמקריבים עם המנחה והקריב אחד מהם בחוץ חייב בליעזר פותר עד שיקריב את השני יעלה בחוץ גם את הקומץ וגם את הלבונה למה שירי המנחה נתרים באכילה עד שיקריב את הקומץ והלבונה ולא חייב עלה בחוץ אלא אם כן הקריב את כל המתיר אז אם הקריב רק

את הקומץ ולא את הלבונה הו את הלבנה ולא את הקומץ זה לא קרב כל מתיר ואי אפשר זה לא קרב במנחן אבל אחד מבפנים ואחד בחוץ אם יקריב תחילה אחד בפנים או אתקוםצו את הלבונה ואחר כך הכרייב לאחר בחוץ חייב גם לדעת רבי אליעזר למה באופן כזה השני הוא המתיר לבדו אז יוצא שהוא הקריב את המתיר יפה זה אותו דבר נחלקו חכמים לעניין שני בזכי לבונה איך מתירים את לחם הפנים לאכילה לכהנים?

על ידי שמקטירים את שניהם בזכרי הלבונה. כתוב והייתה לכם והייתה ללחם להזכרה גזרה שבה. אז לכן שני בזכי לבונה שהקריב את אחד מהם בחוץ חייב. רבי אליעזר פותר עד שיקריב את השני.

אבל אם הקטיר אחד בפנים ואחד בחוץ חייו גם לדעת רבי אליעזר למה הוא לבדו המתיר גמרא בער רבי יצחק נפחה קומץ מה הוא שיתיר כנגדו בשיריים מי שמקטיר את הקומץ לא הקטיר את הלבונה אז הוא בירק חלק מן המנחה אז חלק השני של הלבונה האם באופן כזה זה משרה או קילושי מקלש כלומר מתייחק המבורך במנחה לאכילה או קילושי מקלש הקטורת זה רק חצי מתיר אז היא קצת החלישה את האיסור מכל המנחה אבל לא צייך להגיד קומץ מתיר חצי ולבונה מט מתיר חצי האם קומץ מתיר חצי

ולבונה מתיר חצי או שנמר לא קומץ הקטרת את הקומץ כבר הקליש הפחיט את האיסור מן המנחה ולקחת את הלבונה הצאת לגמרי את האיסור אני באדמן אני בדמן מסתפק רבי יצחק יהיה לייב דרבי מאיר דאמר מפגיני בחצי מתיר אם אם הליבה של רבי מאיר שאמר במנחות אם הקטיר את הקומץ מחשבת פיגול אף על פי שלא חישב כן מהקטרת הלבו נמסלה מנחה בפיגול וחייבים כרת אז אין מקום לספק משרש הרי ודאי שסובר שרבי מאיר שבהקטרת חצי מתיר התיר את לכל הפחות כזה מן המנחה אם לא כן לא

היה חייב כרת על מחשבה כזו והיא עלבה דרבנן דאמרי אין מפגנים בחצי מתיר המנחה לא מתפלגת בפיגול חשב על חצי מתיר לא משרה ולא מכליש לא מתיר וגם לא אפילו לא גירט קצת מהאיסור אלא הליבה דרבי אליעזר הכל הספק מה שהסתפק רבי יצחק זה הסתפק עליבד רבי אליעזר רבי אליעזר אומר שלא חייבים על הקרבת קומץ או לבונה בחוץ הוא סובר שחצי מן המתיר לא מתיר לגמרי את המנחה אז עכשיו בזה יש להסתפק אם הוא סובר שהקרבת חצי מתיר מתירה חצי מנחה או היא רק מחלישה את

האיסור. אז שאלת הגמרא, רבי אליעזר כרבנן הסביר הזה דאמר אין מפגדים חצי מתיר. אה שואלת הגמרא לא רבי רבי אלעזר קרבנן סביר עליה על מדברי רבי אלעזר מוכר שהוא סובר כדעת חכמים שלא מפגנים בחצי מתיר. למה?

הקרבת חצי מן המתיר היא לא מתירת את המנחה ולכן הוא סובר שלא חייבים עלתה בחוץ. אז מנין לרבי יצחק שהקבת חצי המתיר מועילה למנחה או אם היא לא מתירה היא לא מחלישה את האיסור אלא אניב דרבנן דאכה אלא הסתפק רבי יצחק עליבה דרבנן במשנה שלנו שהם סוברים שמעלה חצי מתיר בחוץ חייב אז הם סוברים שהקרבת חצי מתיר בפנים מועילה לכן יש להסתפק מהי למה מועילה לו הקטרה משרה שרה האם היא מתירה חלק בין המנחה או חליש מכלש או אולי היא רק מחלישה את האיסור אז זה

הספק נשאר עומד בעינו וזה נקרא טקו תשבי את הרץ משנה הזורק מקצת דם בחוץ מקצת דמים בחוץ זרק רק מתנה אחת בלבד יש לו אפילו של חטאות הפנימיות צריך להזות מדמם ארבע מתנות על המזבח הפנימי חיסר אחד מןמתנות אמרנו לא יצא ידי חובה >> אז הוא זרק מקצת דם של הקורבן בחוץ חייב רבי אליעזר אומר אף המנסך מהחג בחג בחוץ חייב זה מים שנתמלאו בכלי לשם ניסוך המים בחג הסוכות רבי נחמיה אומר שיראדם שהקריבו בחוץ חייב יש שירי אדם של חטאות שטעונים שפיכה אל יסוד המזבח

שהקריבו בחוץ חייב למה הקריב אותה בחוץ למה השפיכות שיראה אדם מן היסוד היא מעכבת את הכפרה אז הדמים האלה עומדים להקרבה בפנים חייבים על זריק ולכן חייבים על זריקתם בחוץ גמרא אמר אבר מודה רבי אלעזר בדמים תניה כלומר מה הוא סובר במשנה למעלה שלא חייבים על קת חצי מתיר בחוץ אבל בדמים של הטאות הפנימיות שאפילו שמתנה אחת מהם מעכבת, אם נתן מתנה אחת בחוץ הוא חייב. למה? עכשיו תראה דתניה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים במקום שפסק ומתחיל בגבי פרשעיר של יום הכיפורים נשפח הדם של הפר

או של השעיר לא סיים לתת את כל המתנות אז מביא פר או שעיר אחר ואז ממקום שהוא פסק לא צריך להתחיל מההתחלה נותן אלא נותן מהחדש ממקום שפסק אז יוצא שגם נתינה חלק הדמים נחשב כמתיר במקום שנשפח הדם ולכן מי שנותן מתנה אחת בחוץ חייב גם לדעת רבי אלעזר רבי אלעזר אומר אף מנסך מהחג בחג בחוץ אמר רבי יוחנן משום רבי מנחם יוטפאה היה מעיר יוטפת זה חיפה אתה יודע את לא נוסרת י פת >> רבי אלעזר ורבי עקיבא רבי אלעזר ו בשיטת רבי עקיבא רבו

אמרה דאמר נסוך המים דאורייתא אה אומר רבי אלעזר שאמר שמי שמנסך מהחג בחג רק בחוץ חייב סובר שנזכו סוך המים זה מדאורייתא אם לא היה מתחייב כרת הניסוכה בחוץ שיטת רבי אז לכן הוא כמעט זה דאורייתא הוא חייב בחוץ ולכן אמר את זה בשיטת רבי עקיבא רבו דאמר ניסוכה מה עם דאורייתא דתניה רבי עקיבא אומר ונסכה כתוביר חטת אחד מלבד עולת התמיד מנחתה ונסכיה.

למה כתובה התורה ונסכיה? בשני ניסוכים הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוכה יין כמו בכל השנה. אז מכה המקור לנסוך מים בחג. אמר לארש לקיש דרבי יוחנן היא מלהן של אישי שלושה לוגין אף כאן שלושה לוגין והרבי אלעזר מהחק אמר אם אתה אומר רבי אלעזר לומד מפסוק זה שניסוך המים דאורייתא אם ככה השבותה התורה שני הניסוכים אז יש לדרוש מה להעלה ניסוך היין שקרב עם קורבן התמיד זה שלושה לוגים ומי שמנסך פחות מזה מנסך פחות מזה בחוץ פטור גם כאן המנסך מים בחוץ לא יהיה חייב

אלא אם כן ניסך שלושה לוגין וה רבי אלעזר מהחק אמר חייב על מנסך מהחג סובר ששיעור של ניסוך המים שבחג >> זה לוג זה לא יותר אז למה מחייב אותו רבי אלעזר זה אחד עוד יש להגשות היא מה להנן בשאר ימות השנה אףכן בשאר ימות השנה ורבי אלעזר בחק אמר מהפסוק הזה דורש רבי אלעזר שנסך מים בחוץ חייב אז אם ככה לעשות ניסוך המים ניסוך היין מה להעלן בניסוך היין גם כאן בשאר ימות השנה בחוץ חייב אז גם בניסוך המים מנסך בשאר ימות השנה בחוץ יהיה

חייב ורבי אלעזר אמר רק בחג הוא לא דיבר על שאר ימות השנה משמע שרק מנסך מים בחג חייב בחג הסוכות ומ מה מהפסוקים השמע מהגזרה שווה זה כל השנה הגמרא אומרת השתמתה הדאמה רבי עשה רבי מנחים תפאה שאמר שרבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה שכח מה שאמר רב עשה דאמר רבי עשה אמר רבי יוחנן משוב רבי ניחוניה איש בקעת בית חורתן 10 נטיעות ערבה בניסוך המים הלכה למשה מסיני בכלל לעניין שביעית 10 נטיעות צריך להוסיף תמיד מחול על הקודש 30 יום כל יום שביעית אסור

לחוש את הנטיעות כשיש 10 נטיעות אם יש 10 נטיעות מפוזרים בשווה ובצאה שזה 50 על 50 אמה אז מותר לחרוש תחתן עד ראש השנה שלא יתייבשו >> אבל אם פחותים מעסור לחוששים בקבוצה >> עוד רגע 10 נטיעות ערבה ערבות שהיו מקיפים בא את המזבח בחג 10 נטיעות מה יהיה איתי בניסוך המים בחג נשח אמרנו זה בכלל זה לא ככה זה הכל זה הלכה למשה מסיני אז אין אין חולק שניסוך המים הוא מדאורייתא לכן חייב בניסוך המים כפי השיעור שאותו היו מנסחים בכלל זה לא אמר רבי

עקיבא ולומדים מהפסוק זה הלכה למשה לנו רבנן מנסך שלושה לוג מים בחג בחוץ רבי אלעזר אומר אם מלאן לשם חג חייב בכלי לשם חג חייב דווקא דווקא מה היא ביניו אמר רבי רחמן בר יצחק ויש שיעור במים כמפלגה מחלוקת שלהם במקרה שמכלי יותר משלושה לוגים תנ סובר חייב הנסוך מים כאלו למה הכלי כדשם אפילו ששיעור המים זה רק שלושה לוגין יכול להוסיף אבל רבי אלעזר סובר צריך לנסך דווקא שלושה שלוגנו יותר ולכן היא מילה יותר משיעור הזה לא קדש הוא לא חייב על נסוך מים שיותר

משלושה לוגים רב פפה אמר בקרבו נסחים במדבר פליגה כולם יודעים שיש שיעור למים של ניסוך אבל אין הכלי מקדש אלא השיעור הראוי לו אז במחלוקת שלהם בקרבו נסחים היה נסחים במדבר או לא?

תנקמה ורבי אלעזר הם חולקים אם התחייבו ישראל בהקרבת נסחים במדבר או או התחייבו בהקרבת נסחים דווקא מ ש נבנה משכן שילו תנמה סובר כבר במדבר התחייבו ישראל בהקרבת הנסחים ולכן ביאת הארץ שהוזכרה בפרשת נסחים בא להורות שבאו לארץ גם קודם שבנו את המשכן התחייבו להקריב נסחים עם הקורבנות המוקרבים על הבמות בממות יחיד לא היו כלי שרת אז נסחים לא תעונין קידוש בכלל בכלי לכן הוא סובר תנקמה שגם אם לא התקדשו המים בכלי שרת מי שמעלה אותם בחוץ חייב למה הם רואים הקרבה על במה בשעת היתר

הבמות אבל דעת רבי אלעזר לא התחייבו ישראל בקרבת נסחים רק מי שבאו לארץ בעת הארץ הוזכרה פרשת נסחים כדי להורות שרק מי שבאו לארץ חיבו ברכבת נסחים מתי התחייבו? בכך רק כשהוא קם המשכן שנאגבו בו כלי שרת. אז לכן הנסכים תעונים קידוש בכלי שרת. ולכן אומר רבי אלעזר, אם לא יתקדשו המים בכי שרט לא חייבים על העלתם בחוץ.

רבי נמר בלמדין ניסוך המים מניסוך היין פניגה. כולם יודעים שהתחייבו ישראל בנסחים במדבר בעת הארץ הוזכר פרשת נסחים להורות על במת יחיד והמחלוקת שלהם ב אם לומדים של תנק ברבי אלעזר לומדים דין ניסוך מים מניסוך היין או לא תנקמה סובר שלומדים כשהתורה אמרה ניסוך היין לא טעון קידוש כלי שרת גם ניסוך המים לא טעון כלי ולכן מי שמעלה בחוץ מים שלא יתקדשו בכלי חייו רבי אלעזר סובר שלא לא לומדים ניסוך מים מניסוך היין ולכן טעון כלי שרת ואם לא אם לא היה בכלי לא חייב כן

עד כאן להיום בעזרת השם הלכות אנחנו סימן קכ"ח >> הלכה מג גנו מג מדבר על הלכות ברכת כהנים אחר שבעת ימי אבלות נושא כפיו אבל בתוך שבעת ימי אבלות יצא מבית הכנסת בשעה שקוראים כהנים ויש אומרים כל זמן האבלות אפילו י חודש לא אבל אנחנו היום יש אפילו בשבעת ימי עבלות כהנים נוסעים כפיהם מה עושים היום הכהנים שיקום רק דבר דברים טובים בשבעת ימי אבלות נוסעים כפיהם >> לא מרן אומר ש שבתוך שבעת ימי אבלות יצא כהן כהן אף על פי שהוא פנוי נושא את כפיו

דעת מרן רווק כהן רווק נושא את כפיו שומרים דין נושא כפיו שומרים בלא אישה שרוי בלא שמחה והמברך יש לו להיות בשמחה אבל בכל זאת ונהגו שנוסא כפיו אף על פי שאין לו נשואים כל מקום הרוצה שלא ניסה כפיו אין מוחין בידו רק שלא יהיה בבית הכנסת שעה שקורים כהנים אומרים להם לתול ידיהם נהגו בכל מדינותינו שאין עושים כפיים אלא ביום טוב הוא תראה שקנז רק ביום טוב משום שאזורים בשמחת יום טוב בטוב לב הוא יברך מה שאין כמשאר ימים אפילו בשבתות השנה טרודים בעירורים על

על יחייתם ועל ביטול מלאכתם תראה מה זה א כל זה מדבר ואפילו ביום טוב אין נושאים כפיים אלא בתפילת מוסף שיוצאים אז בבית הכנסת סמחו בספרת יום טוב בכל שחרית ומוסף אין נושים בו כפיים אומר השיח ציבור אלוהינו ולאבותינו ברכנו בברכה משת ביום הכיפורי נוסים בו כפיים כמו ביום טוב יש מקומות שנוסים כפיים בנעילה יש מקומות אפילו בשחרית אצלנו כל הזמן עושים כפיים בלי זה התפילה לא שלמה לפי רבנו יש בזה כוונות שהם הכוונות האלה משלימות את התפילה בלי זה התפילה לא לא עשינו >> וילד

שהוא קטן איזה תן לב מצווה איזה פה ספרדים אז >> ה הוא מצטרף עם הגדול >> לא לבד אלו תיבות שהכהנים הופכין בהם לדרום ולצפון יברכך וישמרך אליך לך שלום ונוהג אתם הופכים פניים ונוהגים כן ונוהגים שמעריכים בניגון אלו התיבות כי כל אחד מהן סוף ברכה בפני עצמה ואומרים ריבון כמו שמפורש בסימן קל ל בשעה שמערכים בניגון התיבות שבסוף הפסוקים שמרך ויחונק שלום והמקרה לא יאמר ריבון אסור להשתמש בכהן עוד דין אסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה דווה כמואל בהקדש אם לא מחל על כך תראה

מה זה אסור להשתמש בכהן אה דרב הכופר אסור להשתמש הוא מחל בראש >> אומר למה >> לא נותן שתו >> אם לא מחל על כך אתה יודע בישיבה פלות יוסף אז היה הרבה פעמים התלמידים כהנים היו מגישים לרב לשתות יש רבנים לא היו רוצים כהן גיש אבל יש היינו אומרים לו כבוד הרב הוא כהן כי הרב הקודם בכיתה הקודמת לא היה נותן לו הוא כהן אומר כהן ויגש אומר [‏צחוק] מה זה כהן ויגש רשי שמה בפרשת ויגש אומר כהנים כומרים >> היה צוחק צוחק זה גמר

גמרה עכשיו >> מה נעשה זה להיום גמרנו היום עד כאן אנחנו בה זוהר הרב דן >> מה הוא יעשה עוד לא >> הוא ביום ראשון הוא עכשיו לא נוסע לשם במחשב הרב >> אה >> גע >> צודקבר איתו בסדר או לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא דף ש יט הגיע רבי מנשה זה העיקר השם ישמר ויחייה >> יש לי >> לא צריך כסף >> פתח את הארון הזה >> לא לא הוא יביא לך אה לא תביא לי חגורה נו מה אתה

עושה? >> מה יהיה איתי? תגיד לי אני צריך לאתר את כבודו חמי שעה הוקמו אמר מתניתין ד צריך להריך על פתור ברין ענים אדם צריך להעריך על השולחן שלו >> אולי יבואו איזה מישהו רוצה לאכול >> זה דבר גדול שיכלו אצלו על השולחן מסכת ברכות נכון >> כל המכ מעריך על שולחנו מעריכין לו ימיו ושליו זד מילה דקוסרון בקבנה דרכות יומין בטלת על מן בעל מדנו מדעת לנשמתה גם מעריכים לו אותה בעל מדעת לנשמה שלו וף אחי צדקה היא ארכות ימין לגופה בטרל עלמין וזה דבר

גדול אדם היום לא כולם יכולים להביא אצלהם אורכים לבית אז מה הוא עושה בערב שבת תן להם כסף אולי יקנו קוקו ריקו אולי יקנו איזה דבר לבית איזה חלות איזה דברים זה נחשב אדם הוא דרטיב כי הוא חייך ואורךמיך בעולם הזה ואורךמך בעולם הבא בב או דעלמה דעת לגופה דחית המתים קום לימות גין דעל דת יהיה קיים אחי על מדהי קיים תראה מה זה לעולם הבא שיקום בתחיית המתים יחיה ויחייה ויחיה שתייטעה שלא יהיה גרגרן ובלען על פתורה דמלכה לא יפה אדם יושב גם השולחן שהוא

יושב בבית לא כל כך גרן אוחד ועוכה ובלען הכל יפה כי גבונה דעש דאמר על יתני אורח על עתה אלא ברוח תכינה פחדפיק מיני דצלותין עוד מפמו הנה רבי חיים באה להפקלון בהתחנה של ימין לא בהלעתה חסרין מוציא מילים מהפה צריך לא מילה במילה אומר לוות אלא בגיל סכנה דשמדים קנ לבושת גם כשאוכן לא בהלעתה שלא יקדים קנ לבושת גם לא יפטפט שביעים אחרונים כמו מים ראשונים ספה אחורנים חובה אמצעים רשות למה מה זה אמצעים אכל דגים צריך להביא מים בשביל אחר כך יאכל בשר עכשיו

ליל שבת גם הקורדים אוכלים דג קודם כל דק נכון אחרי דק אז אוכלים את ה >> קובה כן לא לא אוכלים קובה הם אוכלים דברים טובים בד שבת >> יום שישי אוכלים קובה >> מים ראשונים צריך צרקה צבען בגדלי ידולון משקין ותמון את הידיים ו מרבנן דמר דאחרונים משום מלחדומית שלא תשמע את העיניים אפילו אחי הפקין לו מחובה בסרטר מילין דאמרו עליו חובה ולבו אחר לסתר גאונים מילין אלא נתקרה עליו על פי התורה מה אשר ירוך שברך לאבותינו קדוש אברהם צב יעקב משה ואהרון שמו בסוך

כל הקהל הקדוש כדעמה יברך את זכה אתנורה מעניה חיים טובים בריים שמחים וישועות גדולות נחת סגשמי ורחני וכן יהי רצון לומר אמן >> בר חנניה בן הקשה אומר צה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל וכך הרבה להם תורה מצות שנאמר >> אדוני חפץמע צדקו יגדיל תורה ויאדיר והתקד שמ ישראל בעבר אמן אמן תעלה שמח בעל אמן שלום ישראל אמן ושמח >> תודה רבה ברי >> תודה רבה >> תודה רבה לרב >> ברוך הבא בן כן שיפוץ ‏Så