📖הדף היומי מסכת זבחים דף צו📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א 🕎נר ה דחנוכה🕎 ער"ח טבת כט כסלו תשפו

[‏צחוק] זה ילד מודים >> כן >> באמת אמן תודה רבה לך נו בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כט כסלב תשפו ערב שבת קודש פרשת מקץ משא ומתן באמונה כבדת עתים לתורה ציפית לישועה מקאלות הראשונות ששואלים את האדם לאחר 120 שנה מה המצב איתך איך עשית הנה בפרשת מחץ יש לה ה כמה התיבות פלא פלאות שבפרשת מקד סופרים את התיבות שיש. מה זה התיבות שיש? נר כפול 8 ש זה בדיוק 2000 2000 ואז גם כן זה היה בקפה חנוכה זה היה בקפה אז 22 2025 תיבות יש בפרשת מקץ לרמז שפרשת מקץ היחלה בחנוכה ויש לנו עכשיו בעזרת האל ובשועתו היום זה ערב שבת קודש.

קודם כל אנחנו מדליקים את הנרות ואחר כך נרות שבת קודש. אבל צריך לדעת שצריך להתפלל במנחה מקודם. מי שלא הצליח לא הצליח אבל העיקר הוא להתפלל מנחה. מי שלא הצליח לא תפלל ביחיד.

ילך לבית הכנסת אחר כך והתפלל. אבל הטוב ביותר קודם נתפלל מנחה, נתמול במקווה, נתפלל מנחה ואחר כך לבוא לבית להדליק את הנרות בעשרה לארבע ואז אחר כך האישה תדליק את נרות שבת קודש בעזרת האלו בשועטוב שיהיה ברכה גדולה והשם יפתחילת העילות מסיבת הסיבות הוא מסובב את העניינים הכל זה בסיבוב של השם יתברך. אתם יודעים שפעם שאלו את הרב אליעזר בן דוד מה עניין הסביבון? אז הוא אמר להם אני אגיד לכם מה אני חושב אומר אף פעם כשאתה לוקח סביבון אתה מעמיד אותו אתה לא יכול להעמיד

אותו מתי הוא יכול לעמוד רק שאתה מסובב אותו שזה מסתובב בסביבון אז זה נקרא עומד אבל אם אתה מעמיד אותו כך הוא לא יכול לעמוד הסביבון לא עומד זה העניין של לדעת שהכל זה סיבת הסיבות איך אדם יכול לעמוד בעולם הזה רק אם הוא יודע שזה סיבת הסיבות אש מסתובב בלי זה אי אפשר אי אפשר לעמוד בעולם צריך לדעת אז בעזרת השם יתברך ובשועתו בבקשה טוב שמעתה אז בעזרת השםו בעזרת השם יהיה ישועות גדולות כולנו מחכים ל לניסים והנפלאות בעזרת השם בימים ההם בזמן הזה אתם

יודעים זה לא מה שאדם חושב שבעזרת האלו בשועתו אדם חושב שיהיה לו מן ה השמיים הכל יורד לו מן השמיים זה לפי המעשים שלנו זה יורד מן השמיים שם נותן אנחנו פה מדליקים את המנורה אז למעלה נדלק את המנורה אם כל מה שאדם משתדל לעשות אז יש אות בשמיים אז לפי המעשים ככה הקדוש ברוך הוא מסובב את העניינים כי עילת העילות וסיבת הסיבות.

בימים האלה צריכים להדליק את האור של האמונה, להעיר את החושך של יוון. הם טוענים שהכל לפי הטבע. מבחינת טבעתי ביוון מצולה. אבל אור האמנה מאיר לנו שהכל הוא מאת השם יתברך.

אין שום טבע. זה התפילה לקדוש ברוך הוא. הצירני מתית ואטבעה. זה תית היוון תית יוון שלא נטבע בזה.

נפקח את העיניים לא נהיה בחושך הזה של יוון. אז עכשיו זה כתוב לא כתוב לשנה אחרת כבעום ועשאו ימים טובים בעלילו בהודעה. חכמים רצו לראות את ההשפעה של ימי החנוכה אם זה רק היה לשעה או זה לדורות. אבל כשראו שגם לשנה הבאה אותו אור רוחני, אותו זריכה זורחת, אז כבאום להלל ולהודעה.

וזה אמת לאמיתה. לכן כשבאים להדליק את הנרות, לעסוק במצווה של פרסומי הנס, צריך תחילה לפרסם את הנס עמוק פנימה בתוכנו, להתפעל מהנס, להבין שהכל תלוי ברצונו יתברך. זה לא בשכל היגיון כלל. תרבות יוון שקר, תורת השם אמת.

אנחנו לא מבינים מהליכות הבורא בסדר הנהגת העולם, אבל מאמינים שהכל הוא רק לטובתנו, הוא המנהיג את עולמנו. אז בעזרת השם נזכה לכל הניסים והדפלאות ויש הרבה הרבה שאנחנו בעזרת השם עוד נלמד עליהם. >> אז בעזרת השם שיהיה ישועה כל בתי ישראל. כן.

הנה בבקשה >> לאט לאט. אז לפתוח ירמיה פסוק אחד כל הפחות כן למה מאיר ממהר >> מאיר סליחה אני מאיר זה אתה מאיר לארץ אתה יודע >> איזה פרק כבוד הרב >> פרק בן פרק נב >> פס פסוק יט אי כןס הלאה את יצחק רצון שתמיד תצחק ואת הסיפים ואת המחתות ואת המזרות ואת הסירות ואת המנורות ואת הכבות המנקיות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף לקח רב טפחים כל זה לקח מלך בבל מה הוא לא עשה המלך בבל לקח ולקח תרים תרים עם הכוסטי כן עוד

העמודים שנעים הים האחד והבקר שנם עשר נחוש את אשר תחת המכונות אשר עשה המלך שלמו אדוני לא היה משכן לנחושתם כל הכלים האלה הכל לקח הכל לקח עד כאן עד כאן >> למה מאוד מאוחר משניות >> ולפני המשנה זה הצדקה אנחנו בבכורות פרק ו משנה יבנו נשמת שמעון שלום בן בחריה יפה כ יפה כפי >> בת חנה >> חנה בת רבקה >> כמה היום לתת אני נותן 20 שקר הרו >> כל הכבוד >> אם אתה נתת גם ניסה זה המוס >> שלמה בן מזן אברהם בן

מזן עזרא בן מזן נשמת >> חנון בן אמ >> חנון בן המיה >> עוד בתמו >> עוד בתמונה >> שמואל בןסט פרק תשעי פרק ו >> פרק ו משנה יב >> מעילה >> הנה עוד פרצוף שלך [‏צחוק] >> תודה רבה קשה חבל באמת חבל ש >> שלא תשכח את אלה פה גם >> אה כן הנה עכשיו >> יש היום צריך הרבה פרחים יש >> יש ש >> ש בלאגן >> שלוש ספרי תורה לא זה לא שלוש זה ארבע יום אחד אה נכון ארבע תכף תראה לרב

>> לא אנחנו בצהריים של הצהריים בשביל לקשט אותם >> בסדר כן >> לכבוד חתן בחומעם מה המשנה? אלו שאין שוחטים עליהן י יב אומר אלו שאין שוחטים עליהן המומין המפורטים שאין שוחטים עלן לא במקדש ולא במדינה והמים שאינם קבועים >> מה זהחורות >> חרורד זה בעין זה מום בעין שלא קבוע הוא הולך יש אומרים זה מים בעין וחיטב הפנימיות, השיניים הפנימיות או חניכיים קבועות השיניים שנפגמו מה שאתה רוצה תעשה שנפגמו אבל לא שנעקרו הוא בעל גרב מן שחין הוא בעל יבלנת הוא בעל חזית יש שאומרים

זה ילפת בזקן בכור זקן הוא לא ראוי להקרבה וחולה אם הבכור הזה רועד מזוהם ושנעמדה בו עבירה ושהמית את האדם על פי עד אחד על פי בעלים וטומטום טריגנוס יש לו גם סימני זכר גם סימני נק קבה לא במקדש ולא במדינה. רבי שישמעאל אומר אין מום גדול מזה.

חכמים אומרים אין לו בכור אלא נגז ונעבד. אין אין בו בכלל השם בכור ה הדבר הזה. פרק שביעי משנה א'. מן אלו בין קבועים בין עוברים פסולים באדם יותר פסולים באדם וה כהן כהן זה מה שיש בו אחד מהמומים האלה הוא פסול לעבודה בבית המקדש יותר עליהם באדם הכילון יש יותר עוד מומים עוד משראשו אחד למעלה ורחב למטה כמו מגדל יעני והלפתן אתה מבין ראשו כמו לפת הולך וצר למטה והמקבן ראשו דומה למצחו בולט ועופו בולט לאחורה כמו פטיש פה בולט ואחורה בולט ושרשו שקוע בתוך

ה אין לו צווא כמו אין לו גרון אין לו גרון שקוע בין הכתפיים ושקיפס אין ראשו בוט מאחוריו ישר מאחורה ישר תראה כמה טוב שהקדוש ברוך הוא ברא אותנו נורמלים כל יום אדם צריך להודות להשם הוא בעל חטותרת חטותרת יש לו גיבן רבי יהודה מכשיר והחכמים פוסטים.

טוב, עד כאן הגענו למשנה ב'. כן מר אני אני תראה מהר אני משתדל אל תדאג לאט לאט הכל יבוא בזמן >> צריך לפתוח >> כן נכון >> אם לא אתה מקבל עוד שנתיים בביצות >> חס ושלום רק טוב יהיה >> יוסף >> נכון נכון נכון נכון >> איי סליחה >> מה איתך אתה קיבלת משהו אתה מסודר כאילו >> קח בבקשה אתה חייב הזאת מסודר >> כן אני רואה אה הנה >> שיתי אדוני גדי תמכים בני ברמות כן שמח ליבי ויגל כבוד שמחו ישראל אנחנו באים לקיים

מצוות עשה ש תורה כנוש במקום לעשות >> עשות רצון בור מעשה ידינו חכמה איזה צבע רק חצי הולך שיר המערות את אדוני כל עבדי אדוני אדוני בלילות דף צו תגיד היום אנחנו בעזרת האלופשעתו מסכת זבחים דף צו כמה כבוד איפה הגענו אתמול? צדיקי עמוד ב >> או צו עמוד ב כן אבל נתחיל היום זה דף צו נתחיל אותו למעלה אמרנו בראש העמוד אני אתחיל למעלה אמרנו שאפשר לפנות את הבלוע בכני חרס על ידי שמסיקים אותה מבפנים אם משיקים את התנור מבפנים, את כלי חרס מבפנים, אפשר

לפנות אותו את הבלוע בו. הגמרא שואלת, אלא כדרות של מקדש אמישברו נידרינו לכבשונות.

למה כדרות בבית המקדש היו שוברים אותם והיו שמים אותם באיזה מקום במקדש והם היו נבלעים? למה תשברו אותם? תיקח אותם לכבשונות ושמה נחזיר את הכבשונות את הכלים האלה לכבשנות והתלבנו שם ויחזרו והשתמשו בהם מה הבעיה בזה אמר בזרה לפי שהן עושים כבשונות בירושלים העשן יוצא מהם וירושלים לא עושים כבשנות למה כי עשן משחיר את החומה. אמר רבי וכי עושים השפטות.

אתה אומר לשבור אותם. לשבור אותם. אז מה יהיה לנו השפטות בירושלים? מה תשפור אותם?

>> יפה. אז הגמרא אומרת השתמת עדני שמעיה בקלבונו שם מקום מה ששנה שמעיה. שברקרס נבלעים במקומן במקדש היה נס כמו שאמר הצדיק פה היה נבלע שומר כלרץ היו נבלאים במקומן בהלה >> כן כן היו שמים אותם למטה בעזהרה למטה מהמזבח ושמה הם היו נבלאים אתה שם אותם פתאום אתה לא רואה כמו שאתה שם פה סופגניות אתה מבין >> וגם הם נבלעו אלעד אמר אל דאמר רב נחמן אמרב ברבוע התנור של מקדש של מתכתבה נעביד חרס דעסקו מבפנים למה לאנעשה תנור של חרס ואז היית צריך תעשה

אותו של מתכת המתכת היה נעביד חרסו מבפנים ועל ידי השכתו פולת בלוע כנראה שלחרס יותר א יותר להכשיר את זה ככה >> כן אז נעשה של חרס יותר גם כן הוא כנראה אופים בו יותר טוב אומר היום גם ידוע שתנור תור של חרס או תנור של אבן הוא יותר טוב מתנור של ברזל ותכשם שם עצים ויהן לך טעם עצים בפת והכל נחמד היום יש להם הבעירות של הגז אלא אלא רחמנר ברבוע של מקדש של מתכת הבעמיד דחרז נסקו מבפנים אומר לו דעיקה דקה דיקה שיטי הלחם

ולחם הפנים דפייתן בתנור וקדושתן בתנור אבל לכלי שרת כלי שרת לחרץ לעבדינן יפה התנור זה כלי שרט זה התירוץ למה הוא כלי שרט שני הלחם שתי הלחם שמקרימים בעצרת בני לחם הפנים אפיתן בתנור וגם כן התנור מקדשם כל המנחות שיש בהם כלי הכלי שבו בהוללים מקדש אותם שתלחם מנחה בפנים לא היה בהם שמן, לא היו מכניסים אותם בכלי שרת, רק לתנור והתנור היה מקדש אותם אז בא לכלי שרת ואת כל שרת לעבדינה של חרס זה לא כבוד ואפילו רבי יוסי ורבי יהודה לא כאמר אלא דעץ

אבל דרץ לא עושים במסכת סוכר רבי יוסא אומר ה כלי שרת עשויים מעץ כשרים לא אמר רק אבל לא חרס תודה רבה לכם בי רבי יצחק בר יהודה עבר רגיל כמ דרמי ברחמה היה רגיל ללמוד אצל רמי ברחמה שבקה והזי לרב ששת עזב רבי יצחק בר יהודה את רמה ברחמה והלך ללמוד אצל רב ששט יום אחת פגע ב פגש פגש אותו רמי ברחמה ברבי יצחק בר יהודה אמר לה על כפתה נקתה רחה אתה ליד אומר יש משל שאומרים אם הדוחס עלפקתה נקתן תפס אותי עם הדוכס

תפס אותי אתה יודע עם שמים ושמים יעני ריחה אתה ליד ריח המלוכה בא ליד כן כאילו נהיה כן אומר משום דעזת לך לקמ דרב ששת לך כרב ששת מה אתה חושיב אמר הלכת ללמוד אצל רב ששתנה את הרב ששת כדי למה מה קרה אמר לה משום אחי חס ושלום לא בגלל שאני חושב להיות איזה איזה רבן לא בגלל זה לא בגלל זה אלא כי בעית מנתה פשיט לי כי בעית בנתה פשיט לי מסברה כשאני שואל אותך איזה דבר אתה אתה מסביר לי את הכל אבל הכל

מכוח סברה אתה לא מביא לי ראיה מהמשנה משהו וכי משקענ מתניתה לה כשאני מוצא ברייתה שסותרת צברתך אני פורח את צברתך ואני יכול לחלוק עליך אתה לא תנא אתה אמורה ואילו רב ששת תודה כי בעין המלתה מנה שאני רוצה לשאול את רב ששט איזה שאלה פשיט לי ממתני ניטה היה פושט לי את הדבר במשנה כי משכחנה מתניתה ופרחה שאני מוצא משנה אחרת סותרת אני יודע להגיד זה מחלוקת תנאים מתניתה או מתניתי אמר לה בעי מני מלתה דפשיט לך כמתניתה אומר בוא תשאל אותי איזה הלכה ואני

אפשוט לך מסברה ותמצא את זה ברייתה בעמנה בישל במקצת כלי טעון מריקה או שטיפה או אין טעון מריקה או שטיפה היה לו חטעת בישל אותה על חצי כלי נחושת לא כל הכלי כנראה תיגן שמה אני לא יודע איך אפשר לבשל כך או אין טעון שטיפה מריקה אמר לי אין לו טעון מדי דהבה הזהה לא טעון שטיפה אומרפ למה כמו ששנינו לגבי דם חטעת שניתן הבגז על הבגד רק איפה מקום טיפת דם זה צריך שטיפה את זה שוטפים גם כלי שעשית מקצתו לא טעון שטיפה או מריקה

רק מקום הבישול לא כל הכלי צריך כמו בהזעת דם אתה רק אומר לנקות את המקום הזה זה הכל אז אמר לו רבי יצחק בר יהודה בעלות אחי בריתה לאומר כדברך אמר לה רמי בחמה מסתברה כבגד מסתבר שדין מרכת כלי שבושל בו חטאת שווה לדין כיבוש בגד מה בגד אין לו טעון כיבוש אלא מקום אדם אף כלי אין טעון מריקה ו שלטיפה אלא מקום בישול אז אז אם מדברי המשנה שאומרת שבגד אין לו טעון כיבוז אז מוכח כדבריי מה אתה רוצה אמר להם מדמה לא דומן דין

כיבוש של בגד לדין רכת בישול דם לא מפעפע בישול מפעפע דם אתה מסים אותה למקום נשאר פה זה לא זה לא מעביר הלאה הבישול בכלי הוא מפעפע ואז זה מעביר ביר את הטעם לכל הכלי מתפשט בכל הכלי ועוד תניה בחינה ועוד תניה חומר בהזהה ממריקה ו שטיפה בדין כיבוש של בגד יש חומר בעזהה ממריקה ו שטיפה וחומר במריקה ושטיפה בעזהה מה חומר בעזעה שזה ישנה בחטאת החיצונות ובחטת הפנימיות שניהם ניטז על הבגד טעון הבגד כיבוס וישנה לפני זריקה גם הבגד שניטז עליו עוד הדם לפני שזרקת

את הדם על המזבח הוא גם מוסר טעון כיבוס מה שאין כברה או שטיפה היא לא נוהגת בחטאות הפנימיות כיוון שהם לא נאכלות בכלל זה אחד ולא קיימת בחטאת שמושלה לפני זריקת דמה אין דין כזה זה בכיוון שהיא למה היא לא ראויה בכלל לאכילה לפני שצריך קדמה חומר במריקה ושטיפה שהמריקה ושטיפה נוהגות בין בקודשי קדשים בין בחדשים קלים למה שלא יהיה נותר איסור נותר בישל מקצת הכלי טעור מרכוש שטיפה כל הכלי מה שאין כן בהזהה אז הנה אתה רואה מפורש בשל מקצת הכלי צריך כל הכלי זה

לא כמו דם שבא למקום אחד תנקה את אותו מקום אמר להתניה תניה אם באמת זה כתוב אז תניה בסדר מה היטעמה מה המקור אמר כרב ואם בכלינ חושת בושה לה אפילו מקצת כלי לא לא אתה רואה אפילו מקצת כלי לא מפורש בכלי מקצה בכלי אפילו במקצת כלי אמרנו עוד אחד קודשי קדשים ואחד קדשים קלין טענין מריקה ושטיפה >> תנו רבנן >> חטעת כתוב בתורה נאמר בריקת בשטיפה של קני חושד כלי שמושל בו חטאת צריך מריקה ושטיפה. אין לי אלא חטאת.

כל קדשין מן העין שצריך גם כן מריקה או שטיפה. תעמוד לומר קודש קדשים היא לרבות שאר הקדשים. איך מרבים? נראה תכף.

תודה. יכול שאני מרבה את התרומה גם כשבשלה בכלי שקריא טעון מרכפה אתמר אותה כל זכר בכהנים יאכל אותה פרט תרומה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר קודשי קדשים תעונים מרכוש שטיפה אבל קדשים קלים לא תעונים מרכוש שטיפה נכתיב קודש קדשים קודש קדשים אין קדשים קנים לו אז ככה מה הייתעמה דרבי יהודה שגם קדשים קלים בפסוק כתוב קודשי קדשים למה אתה מרבה אומר מי דצטריך אותה למעטה תרומה למה ממעטים רק תרומה מכל דקדשים קלים תעונים מרכה ושטיפה למה אם קדשים קלים לא תעונים מרכה ושטיפה ודאי שהתרומה

גלו תעונה למה צריך תורה למעד תרומה אלא ודאי רק תרומה אבל כנשים קלים טעונים מריקה או שטיפה רבי שמעון אמר לך אותה כדי אמרינן לא בא להם מעת תרומה אלא ת חטת פסודה מדין קיבוס כמו שתרש רבי שמעון למעלה הגמרא שואלת ותרומה לא בעיה מריקה שטיפה או מרקע ואתה נכד רע שבשל בבשר לא יבשל בחלב ואם בשל בחלב ונותן טעם הבשר הבלוע בכלי בנותן טעם החלב אסור באכילה וכן כדי רש"י בישל בתרומה תרומה לא יבשל בחולין בישל בנותן טעם מביאים גוי שטועם אם יש נותן טעם

של האיסור היום שערים איזה אחד ב60 אז אתה רואה צריך להגעיל לפלוט אמר בהל צריכה אלא לדעה מרמור כל הבריתה שהתרומה לא תאונה שטיפה לא הכוונה שהיא לא תעונה כלל אלא כמו שאומר בברייתה אמור בשל במקצת כלי טעון מריקה או שטיפה כל הכלי התרומה לא צריך אלא מקום בישול בתרומה רק מקום בישול רבה אמר לא צריכה אלא אלא לדעה מרמור במים כתוב בתורה הוא מורק ושותף במים במים ולא ביין שישטוף וימרא ינקה רק במים, לא ביין ולא במזוג, לא במים ויין יחד. ה כלי שבושה בתרומה

אפילו ביין ואפילו במזוג. זה בא ללמד.

צריך לשטוף אבל אתה יכול לשטוף גם ביין. רבא ברולה אמר לא צריכה אלא דאמר מרכ שטיפה בצונן של כלי שמשל בו חטעת במים צוננים. אבל מלבד השטיפה במים צוננים צריך להגעיל אותו בחמין כמו שנבלא בו איסור אה אפילו בחמין אבל כלי שבושה בתרומה די להגיד לו במים חמים לא צריך לשטפו בצוננים לכן אמר מריקה או שטיפה אני אך למה דמר מריקה או שטיפה בצונן אלא מה דמר מריקה בחמין שטיפה בצונן מה יקר ממר הרי מריקה נוהגת בתרומה מה כשם שגד בחטאת שטיפה יתרתה אומר תרומה ממועטת

מהשטיפה הנוספת שכתוב שטיפה בצונן אחר הגע עלה בחמין זה לא נוהג בתרומה זה כל אתה מגעיד בחמין אחר כך אתה צריך עוד פעם בצונן זה תרומה לא צריך את משנה משנה רבית טרפון אומר בישל בתחילת הרגל יבשל בו כל הרגל אתה רואה קדשים בישל בתחילת הרגל יכול לבשל ב בלי מריקה או שטיפה ואחר הרגל ישטוף וימרק אותו חכמים אומרים כל זמן אכילה אין דבר כזה כל הרגל מתי מותר לך שני ימים ולילה אחד יום אחד יום יום אחד כצד מריקה או שטיפה מריקה כימריקת של ברכה

מדיחין אותו בפנים שטיפה כישטיפת מרכפה בצונן השפות והשכלה מגעילן בחמין לא צריך צונן אבל מרכ שטיפה שזה בצונן ודאי צריך הגלה גם כן מה הי טעמה דרבי טרפון כל זה בשבת מאיר וביום ראשון בנדר אז נחזור בסדר מהיר >> השם יזכנו בעזרת השם ביום ראשון יהיה שני שיעורים ביחד. למה זה ראש חודש?

נעשה אותם בלי נדר ביחד. כל טוב לכולם. אנחנו נמשיך ללמוד. אתה תהיה בטובה במקום טוב בעזרת השם.

>> אז עד יום שישי הבא. >> שבת שלום שמעתי לך מה לעשות בתהובה. הלכות אנחנו סימן ככו >> לא גמרנו אתמול את את הסימן קכז נכון זה נגמר. יש פה חוברת.

מה זה החוברת הזאת? לא. מתחת לספר ניירות. ניירות מה זה הניירות?

זה הלכות. הלכות. תראה יש לי חוברת של הלכות. זה לא זה איזה סימן אנחנו עכשיו זה גמר קכשיו כן >> הנה רבנו >> כן יש >> צריך לעשות את זה מסיבה חלנו בזנין תשפח יפה מה קראו לילד שלום >> יוסף שלום טוב מזל טוב מה >> אין לו ברית כבר אין נשיאות כפיים זה עכשיו הלכות של הברכת כהנים אין ניסיאות כפיים בפחות מעשה אנשים והכהנים מהמניין.

למה גם הכהנים בכלל הברכה? אז לכן הכהנים מן המניין ואין נזר ניס כפיו. אם פתאום התחשק לו לזר ניסא כפיו בבקשה עוד מעט נמשיך. >> אבל יש כאלה מקובלים שיודעים לעשות כמו הכהנים.

לא. >> מה זה? >> יש כאלה מקובלים שיודעים לעשות את הברכה הזאת גם. לא.

אז זה של אתמול תחת זה >> יש כאלה שיודעים צדיקים יודעים לצות לא >> לא אבל לא רק זה רק כהנים >> אתה שומע מה אני אומר לך מי שהוא לא כהן הוא לא יכול >> בוא אליי בוא אלי בוא אליי אתה בוא אליי הבן של מאיר >> אבל יש כאלה שיודעים לא >> יופי יופי קח את זה וקח את זה בסדר >> יצא באר גדול >> אמת פעם אתה לא תופס חלמתי ש >> עכשיו את תספר לי את החלומות שלך הלאה. כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבים, אם אין עולה לדוכן, אף על פי שביטל מצד עשה אחת, הרי זה כעובר בשלושה עשה. למה? כתוב בתורה, כה תברכו אמור להם ושמו את שמי על בני ישראל.

אם היה בבית הכנסת שרגו כהנים או אם אמרו לו לעלות או ליצול ידיו אם הוא לא עשה הוא עובר אם הוא לא רוצה לברך שיצא >> עוד הפעם אמרתי לך מה אמרתי לך >> הבנתי את התמונהם לא >> קח עוד מה עם חכם משה? חכם משה את זה לחכם משה ועוד אחד גם אם עלה פעם אחת ביום שוב אין עובר אפילו כאילו אמרו לו עלה >> עלה לכ דוכן עשה ברכת כהנים >> עד כאן הגענו ד' זוהר איזה עמוד ש בתורה אין כבר אומר >> עמוד

רנז ז היא קשת גבה והיא נבושת דשכינתה נבושה דצדיק דקרה ברית הקשת והוא עוד שבת ועוד יום טוב ועוד תפילין ועוד ברית מילה אמר קודשה בריךו מנדליו יהו ראשים בעיות ליעוד במראד בחדר דם ו מטעמדמצעית מט כלפי חצדיקים גורים בלון זכותה מת כלפי חובה שעמד בגב דון מדת מציתה מעריך בינונים והיאושין דת גבן דקשת בת יחידה שבת מלכת והתלשית את דרגין תחשות שותנותה ד ששת ימי המעשה מט דמ ששת ימים תעשה מעשך אבל בתחשבת השם עושה במלכה יומת היתר בותה מסדרם יקוד מנדה של מוד ככוסתר

בשטר יקו קבי ונו 18 תקלן בצדיק חי על מי והוא והיהו בכל סתר הה מסטר דשמ מפורש י כו י בחסד ה בגבורה ו בתפארת כן שת חכמים 40 מנחות חסר אחת כבות מנחות שם דינו לקבל יוטן 40 חסר אחת שברך לאב אבותינו הקדושים פעם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך כל הקהל הקדוש כדעלמה יברך עדכון זכה אתחון בבריאות נתנה נורה מעניה ישועות גדולות וחיים טובים ארוכים בריאים ושמחים חות וובסלה גשמי ורוחני שיש שבת שמחה >> אמן >> בעזרת השם שבת קדושה לכל בית

ישראל >> איזה שבת חנוכה שבת ראש חודשמ >> ישועות גדולות ‏Yeah.