📖הדף היומי מסכת זבחים דף כז-כח📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ה דחול המועד סוכות כ תשרי תשפו

אתה בודק >> בסדר אז בעזרת השם נזכה בהושענה רבה הזאת להיבשע כל אחד יקבל פתק טוב בעזרת השם שיהיה ישועה גדולה >> היום זה פטירת רבי אליעזר פפו בעל הפלא יועץ היה חסידה קדישה שאין כמותו משהו מה שראית עליו כתוב רבא נזתר על הגלוי כל הפעולות שלו היה ענ עניב גדול ונסתלק בגיד צעיר מאוד מאוד מאוד הוא נולד משנת תקמ אמא האבא שלו קרא לו רבי יצחק ואמא שלו קראו לה בלנקה היה חסיד גדול שאין כמותו אומרים שכל יום ימי חוליו היה אומר לאחד אליט שוקתי

אחד החברים שלו הטובים זה היה רבי משה פרראה היה אחד מהמקובלים הגדולים אומרים הוא כתב בפלא יועץ כמה אדם צריך ללמוד תורה בכל רגע גע ורגע כתיב לו טרפני על בנועי רוקי אמרו רבותינו אשר אנחנו מאמינים אשר הם אמת דבריהם אמת אפילו זמן מועד בליעת ואומר אפילו אומר שהוא אומרים שהוא לא היה מבטל רגע אחת מהלימוד שלו פלא יועץ ראוי הוא כותב ראוי לכל אדם להתנהג בחסידות כל אשר בכוחו לעשות יעשה ואי שאוהב את השם אהבה עזה כראוי לו לא יכבד עליו שום דבר בעשותו והוא

אומר בערך זהירות הוא כותב זהירות רות עניינו להיזהר ולהישמר מכל דבר רע מכל צד נידות איסור יותר ממה שנזהר לעבור על אש יוקדת ואיפה שיש חרב חדה כמר מאלף מיתות ומדינה של גיהינם מכל הרעות מי שעובר על פי השם יש לו נשנות אומרים משהו אומרים שהוא עשה פדיון שבועים. אומר שנדפס ישראלי אחד דמינות, רצו לטלוט אותו על עץ. או שיתנו פדיון נפשו ולא רצו בני הקהילה לתת סך כזה אומר שהרב פלא יועץ אסף את כל הקהל לבית הכנסת >> להכריח אותם כל אחד יביא את נזמי

הזהב באוזני נשיכם ביניכם בנותיכם אני אומר גם תמכירו ספר תורה נתפסת למינות רצו לטלוט אותו אומר לו תתנו את כל הכסף שנמצא בבית השם ולכן אם אין אין דבר שעומד ויכוח נפש פדע אותו יש לו גם ספר חסד לאלפים מאוד יפה רפוא טוב עכשיו אדבר איתכם טיפה על השענה רבה כי הזמן קצר אבל אתם יודעים שהם נהגו בכל תפוצות ישראל בעזרת השם היום בערב לקרוא ספר כמו שאמרנו ספר תהילים אז כיוון שהם זה הפטירה של הפלא יועץ אני אכתוב לכם מה שהוא כותב על תהילים הרגיל

בספר תהילים דוחה כל מיני פורענויות ופגעים רעים מעליו ומעל בני ביתו מעל משפחתו מעל כל בני דורו ומגלגל עליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות משר יגיד בתהילים ויש קבלה כותב מאנשי שם הקדושים שמי שיש לו דוחה כשעה או צער או עובר בים או בנהרות יקח כל תהילים בכל יום בלי הפסק בכוונה והכנעה ויראה נפלאות וזה בדוק ומנוסא ויש ספר של הנועם אלימלך כותב הנועם אלימלך >> ש לפעמים אפילו תפילת צדיק לא מועילה על הבן אדם בגלל ל העוונות שלו יש מחיצה גדולה מפסיקה אבל צריכים

לעלות את הבן אדם הזה מעל הקטגורים את הנשמה שלו זה נקרא מקום שנקרא תהילה ששם אין סטן מאפגרה איך עושים את זה רק על ידי ספר תהילים לכן זה נקרא תהילה תהילים על שם ההיכל הזה שנקרא תהילה אז בעזרת השם זה השלב הרביעי עכשיו זה לעקב את השליחים היום בלילה זה הפתקה עכשיו צריך לעקב אותם אם יש חס ושלום איזה גזרה לעקב אותם ואז עד מחר בבוקר לא מחר בבוקר יום שמחת התורה בכתר של מוסף יש שמה את האיחוד הנורא והנסגב בשמע ישראל וזה הזמן זהו

עד אז אדם יכול לבטל את הכל עדיין לקחת את השליחים להחזיר אותם כן אדם אי אפשר לדעת מה שרואים מה שקורה בעולם אתה מבין אנשים צעירים, אנשים זה הולכים איפה צריך לבטל את הגזרות. איך הגמרא אומרת לעולם?

הגמרא אומרת בשבת לעולם מבקש אדם רחמים שלא יחלה. שאם יחלה אומרים לו תביא זכות ותיפתח. כבר אמרנו מקודם שאחד הדברים הגדולים החובה עלינו להגביר מידת אהבת הבריות בקרבנו. לאהוב אחד את השני ולהאיר פנים לאחד השני.

ברכנו אבינו כולנו כחד באור פניך. כי באור פניך נתת לנו תורה וחיים אהבה וחסד. לא כתוב יאיר השם פניו אליך ויחונק. לא להקפיד וצריך לדעת שכל מה שהולך מה ש אפילו אדם עשה רע לחברו זה הכל מהשמיים.

זה לא ביד בן אדם. איך אומר רבי חיים מלשין המשנה המשנה אומרת באבות דע מה למעלה ממך עין רואה אוזן שומעת אומר דע מה למעלה אם רצו לך לדעת מה קורה למעלה בשמיים איך מתנהגים איתך בבית דין הכל בא ממך הכל תלוי בך לפי ההתנהגות שלך קח הדין אותך אם אתה מאיר נשים פנים דן אותנו לקחות גם אותך הדין לקב זכרות לך אומר הבעל שם שם טוב השם צילך על יד ימינך השם יתברך הוא כמו הצל שלך בדיוק במגביל התנועות שלך איך אתה עושה את התנועות כן אתה רוצה שהשם יפתח לך שפע תפתח יפה את היד אז יפתח לך שפע יפה נכון ציון משה כמה יום אתה נותן מחר אתה בסדר? כן. צריך להשתדל אצל משה.

יש היום בערב אפילו הולכים למקווה לפני הלילה הקדושה הזאת. יש דבר טוב שאדם לקבל עליו לקבל כל יהודי בסבר פנים יפות. כל יהודי הכי יפה שהוא יכול לקבל אותו. כל יהודי בסבר פנים יפות.

איזה זכות זה? אה זכות הכי גדולה בעולם טוב שמעת חכתי לך אתה יודע שאחד התארח בבית מלון בשוויץ הוא יוצא מהבית מלון הוא רואה איזה משפחה עם המזוודות עם הזה יושבים למטה ככה זה מנמנם פה אומר מה קרה לכם אומרים לו שהם טעו והם יצאו הם הם מחר צריכים לנסוע ויצאו יום קודם ולא רוצים להחזיר אותם מהבית מנון יש בעיות טוב מה הוא עשה הלך לחדר האוכל הזמין להם מה זה מגשים עוגות פירות מה לו שתייה ערך להם שם שולחן עולם עולם ודיבר איתם ו אלה

הייתה להם בת שעמדה להתחתן אחרי איזה שלושה חודשים הוא מקבל מקבל הזמנה החתונה שלה של הבת האלה של הבת של האלה שחיקו למטה הרי אמרו לו, "תדע לך אתה המלך של החתונה הזאת." אומר להם למה? אומר היא כבר סגרה לי עם גוי להתחתן. היא ראתה מה זה יהודי, מה זה לב יהודי?

איך איך שתמכת בהם ועשית להם אומרת, אני בעולם לא סתן עם רק עם יהודי. ככה יהודי החליפה. אתה רואה מה זה אדם מבין שיניים מחלב פרים צוחקות מלביד בין שיניים לחברו [מוזיקה] רוצה לעשות סיד >> את הקופסה >> יאללה >> מ שתחכה נעשה הגרנה על אתה היית עשית מבחן גם הגיע >> הגיע מה אה אתה יכול לבוא יום אחד כל החג להשתתף פה בהגרלות אלא אם כן ישלם 500 ש₪ קנס >> כ מה עובד מזגן לא לא צריך מזגןר >> כן אני אגיד לו שיכבה את

זה תגיד להם שיכברו את המזגן >> יצחק >> כן יעקב תכבה את המזגן הנה הוא הולך לכבות זה לא צריך טוב אז אנחנו נתחיל ללמוד משנה לא יש לנו את ההל >> כהלת יש לכם כהלת פה הנה חושב שיש ראית יופי כן לא יש לי גם סימן פסוק י יש דבר שיאמר איזה חדש וכבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו יש דבר שיאמר לך אומר תראה זה חדש אבל זה לא חדש כבר היה דבר כזה טרם שלדנו אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים ש שיו יהיה להם זיכרון

עד שיהיה לאחרונה אין חדש בעולם ככה זה אני כהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים כל מקום שהיה הולך היה זרק אותו השפדיים כל מקום שהיה אומר אני אני כהלת בן דוד מלך בירושלים אמר לי פעם חם יצחק כדורי ש הוא היה הולך בדרך והגיע למקום איפה היה שם בן נח נפטר היה חי הוא הלך באיזה מקום הוא נפל ושמה רצו מהשם לא יכול להזיז לא ידיים לא רגליים שמה רצה הקדוש ברוך הוא שיחיה מי צריך לקבור אותו שלמה המלך היה שמה עץ של רימונים שלא היה

לו היה הכל גרענים ואין עצם בגרען של הרימון זה הכל מים עץ מיוחד כל יום יורד רימון אחד, מתבקע ובאים הנמלים מעלים לו גרגיר גרגיר לפה. זה המאכל שלו.

שם בן אומר לו אתה שלמה המלך אני לימדתי תורה את אברהם אבינו את יצחק אני שם בנוח אני הייתי ב ב בתיבת נח אני הייתי עם הבבול דיבר איתו דברים אדירים אומר לו תדע לך אתה כל מה שזקו אותך זה בשבילי אתה צריך הזמן הגיע הזמן שלא להיפתר מן העולם ומי שצריך לקבור אותו זה אתה ולכן כן, תעשה חשבון. עכשיו אתה תעשה איתי כל הפסוקים וזה הגיע הזמן. ועוד לזה אני נותן לך זה אין כזה בעולם. תיקח מפה רימון אחד, תזרע אותו אצלך ציד לך מעסיס רימוני.

לא מעסיס רימונים סתם זה רימוני שלי. ראית מה זה אסיס רימוני? אז הוא אמר היה צריך לחיות עוד אומר זה המעשה שמע אותו מחדפתיה סיפר את זה לאיזה אישה שהייתה עניה מאוד ואין לה מה לאכול אומר אל תדאג הקדוש ברוך הוא מזמין הבן אדם את האוכל עד הפה שלו עד כאן רבותיי המשנה מאוחר צחק תאכל אל תזוכלתי בסדר >> קודם הרב >> אה סליחה קח מציון משה רבי חיים לא היה כמה ימים כמה ימים >> גם מאיר לא היה >> איך הוא שמח תראה >> לפים

אני שמח >> שב >> פעים מסכל שנים רבות אין אין אין לי >> בעיה רגע אני בקשור >> עוד הפעם בעיות >> אנחנו מנחות פרק יא בשנה שזה יצר הרע זה רוצה לזה משהו זה לא כבר >> יכול להיות שיהיה ברית במרון נכוד אתה יודע מי זה רבי דוד הבן שלי ישיבה נולד לו בן בשבת רבי דוד נולד לו בן בשבת >> הבן שלי >> אני אומר לו יכול להיות ש במרום כן שבת שבראשית מה זה >> בוא נראה לא יודע אם רוצה >> היה לי

כבר ברית במרון בנג בעומר כמה פריטות >> גם גם איך קוראים לו יהודה היה ברית במירון גם רבי יוסף היה ברית במרון >> גם יעקב גם יעקב הבן שלך >> יעקב הבן שלו >> של יעקב >> יעקב הנה נכון >> ביום לקב >> בוא נראה לי אוכל אשכנזי או ספרדים הכל ספרדים >> היום זה היום זה הושפיזין של יוסף אבל לפי אשכנזים פיזים של אהרון לאז אתזה >> מי זה >> אה זה ליודה צריך שני אנחנו מנחות פרק יא משנה ז שני שולחנות היו באולם מבפנים

על פתח הבית פתח היכל אחד של שיש ואחד של זהב על שלש נותנים לחם הפנים אה הוא שם כל הזמן הוא שם כל הזמן עזוב אותו עד ששנתים בוא אני אתן לך בשבילך לא הוא שם >> על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו שזהב ביציאתו יפה שמעלין בקודש ולא מורידים ואחד שזהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד ארבעה כהנים נכנסים שניים בן אדם שני סדרים שניים בן שני בזדיזכין ארבעה מקדימים לפניהם שניים ליטול שני סדרים שניים לטול שני בזיכין מכניסים עומדים בצפון לפניהם לדרום מוציאים עומדים בדרום

לפניהם לצפון אלו מושכים ואלו מניחים למה צריך שיהיה לכם פנים לפני תמיד אז הם היו מתחילים נשים זה מוציא וככה שיהיה כל הזמן אלו מושכים ואלו מניחים ותפחות של זה כנגד תפחות של זה שנאמר לפניי תמיד ויוסה אומר אפילו אלו נותנים ואלו מניחים אף זו הייתה תמיד לא נורא לא צריך א כל כך לדקדק כל כך כל כך יצאו ונתנו על שחן שזהב שהיה בעולם כתבו הבזיכין חלון מתחלקות לכהנים יום הכיפורים להיות בשבת החלון מתחלקות לערב ח להיות ערב שבת שעיר של יום הכיפורים נאכל לערב

הבליים אוכלים אותו כשהוא חי וואי מה זה היה אבל >> חל יום הכיפורים להיות בשבת החלות מתחקות לערב חל להיות ערב שבת זה עיר של יום הכיפורים של מוסף שנאכל לכהנים נאכל לערב אי אפשר אפשר כיפור >> כיפור אי אפשר לאכול אוכלים אותו בערב >> אוכלים אותו מיד חי >> הבניים אתה מבבל לא הנה אוכלים אותו חי אלה למה לא מבושל פני שדעתן יפה הם לא קצים בבשר >> מה היו כהנים בפנים >> אומר אומר פה המפרש בגמרא מבואר שלא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו אבל

מתוך ששונאים חכמי ארץ ישראל את הבבליים קוראים אותו אלכסנ קוראים בבליים >> מה שונאים איך להגיד דבר כזה >> אנחנו אוהבים מאוד את הבליים >> נשמת אלברט אברהם בן תמר רזי הרצל בן טובה פואל בת ויקטוריה ולהצלחת כן יופי תודה >> הם היו חולקים עליהם בהלכות היו שמים אותם >> כפיר ונעמה אביבי השם ישבריהם >> תודה רבה תגיד סדר הלחם בשבת סידר את הלחם סליחה כמצוותו ואת הבזכין אחר שבת והקטיר את הבזכין בשבת פסו והין חייבים עליהם משום פיגול נותר וטמא והם לביאים עליהם לא נותר

ולא טמא ולא פיגול סדר את הלחם את הבזכים בשבת כי מצוותה מקר את הבזכין אחר שבת זה לא טוב פסול עליכם ואין חייבים עליהם שום פיגול ונותר וטמא סידר את הלחם ואת המזכין אחר שבת והקטיר את הבזכין בשבת פסול כצד יעשה ניחנן לשבת הבאה שאפילו ילד שולחן ממרבים אין בכך כלום יש נגמור את הפרק הזה עוד משנה כי יש לנו בשמחת תורה שתי הלחם נאכלות אין פחות משיניים ולא ייתר על שלושה קצת נפות מערב יום טוב נאכלות ביום טוב שניים חלשתי הלחם של שבועות חל יום

טוב להיות אחר השבת נכלפנים נאכל אין פחות מתשעה ולא יותר על זה ימים כן כן כצד נפע בערב שבת נכל בשבת לתשעה אחד יום טוב להיות ערב שבת נאכל לעשרה שניהם יום טוב משנה נאכל 11 דוכה לו את השבת ולא את יום טוב שמעון בגמלי אומר משום רב שמעון בן בן הזה גן דוחה את יום טוב ואנו דוחה את יום הצום בסדר הגענו פרק 12 לאט לאטלה >> הגרלה לא נעפה בא >> מי משתתף פה בהגרלה אפל בוא תיקח סחב אחד תסחב כמה כמה כן הלאה

תחיל לפתוח אותם זה 10 צריך >> שמונה שמונה ספרים יש >> שלמה רבי >> רבי >> רבי זה אתה הנה תן לו את זה >> אפל בואים >> אפל בואים זכית קח שענה רבה כן זה >> מה זה מי כתוב את זה >> נו תמשיך >> מאיר כהן >> מאיר כהן את מגיע לו לא תוציא כל כך הרבה כי אין הרבה הלאה >> שמונה כבר >> כן שמונה >> דורון בן שאול >> דורון איזה דון שבא בשבת >> יש הגלות >> יש הגלות ש >> יהודה

כתב >> יהודה כתב הוא לא פה >> זה תביא אליי הוא אמר לי שאני ככ >> קח לו את זה >> רגע כמה יש לי 2 א 5 >> צייר משה >> מורנו ורבנו >> אין צייר משה נו אמרתי צייר משה זה צייר מש אם הוא יקבל אני אקח לו את זה הלאה >> מסכר המקובלים למה אני אתה רוצה אתה יודע לכתוב >> הלאה >> משתפ אפריים >> הלאה תוציא >> מי זה אפריים >> לא יודע מי זה לא מכיר >> לביין מכיר מזה >> אולי

>> אפריים מריאין נו >> מריאין מריא מרין מרן >> אין לו את זה >> מריב מריא >> מה זה דור סלמי יש דבר כזה >> עוד אחד >> מר >> מה זה אתה רוצה מה עם אפרים? של אפרים >> ציון משה >> ציון משה כבר הוא זכה >> זכה זכה כבר >> אז לא לוציא אותם קיבלת >> זה אחד שלי אבל שלי דקה אנו שלום כהן >> מה שאתה אומר זהו >> עוד אחד הוא לא >> אמן >> מה אתה רוצה הוא אמר שכתב תן לו

ככה הוא ביקש נו רוצה לת >> בגלל שגם ככה לא עשו בנים חשבתי לא יוצא >> טוב יאללה >> קח אותה בבית >> שלוש של הבא לך >> תן לי אפרים נוח מתנ >> אפרים הוא צריך לשלם כנס אבל >> פרים זכית >> מה זכה זכה מה אתה רוצה >> בן אדם זכה >> כל יום שאתה לא בא >> גמרא היום אנחנו דף כוח, נכון?

כט היום כוח עמוד בסת >> למדנו את זה אמרנו גם פה למדנו את זה אתה לא היית יום שישי >> אבל הגיע >> כףז עמוד ב אז היום זה דף כח מה קרה במשנה >> היום זה דף כח איזה כטי במשנה כזה כח לא כחשבתי אדונישם ייחוד בריך שכינתחיל שם כל ישראל אנחנו כתוצה שלמוד תורה וגית בו יומם ולילה מתכוון שצריך ללמוד מחפ >> אתה את הכהן תורתך צוד תורה בלימוד ברכו את אדוני כל עבדי אדוני וו שמה מעש >> לא נבין את הגמרא בלי המשנה

>> מה שתגיד >> עמוד ב המשנה בשביל ש הגמרא כז עמוד ב במשנה >> רק תפריע לי >> אעשה אבל אשמע לך >> משנהז >> השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ הוא שוחט את הזבח הוא שחט כשהוא שחט את הקורבן ובמחשבה שלו הוא חשב לזרוק את דמו מחוץ לעזהרה זה בחוץ יש אומרים שזה לא מועיל מחשבה צריך להגיד בפה >> או מקצת דמו בחוץ אפילו לא את כל דמו קצת דמו או כשהוא שחט חשב להקטיר אמוריו בחוץ האימורין שלו או מקצת מאימורים בחוץ לכן מ ששוחט

במחשבה לאכול בשרו בחוץ או צריך לאכול בעזרה או אפילו כזית מבשרו בחוץ או לאכול כזית מאור העלייה בחוץ אור העליה אור שליעה יודע זה הזנב של הכבש רק של כבש וזה של גידילו זה רך רך רך אז גם העור שלו נאכל כנראה גם מקטירים אותו על גבי המזבח בכל האופן פנים האלה פסול אבל אין בו כרת למה זה חוץ למקומו לא יש כרת עוד מעט נמ זה בפסוקים רק שחשב לאכול אותו חוץ לזמנו אבל חוץ ממקומו זה פסול אבל לא חייב כרגע הנה אבל השוחט את

הזבח במחשבה לזורק דמו למחר אתה רואה זה חוץ מזמנו מקצת דמו למחר להקטירו למחר או מקצת מורב למחר לאכול בשרו למחר או כזית מבשרו למחר או לאכול כזית מעור העלייה כן >> למחר פיגול וחייבים עליו כרת שהכל נחשב >> נראה את זה מהפסוקים עוד מעט >> צבר הם מוראים במשנה כשלמדו את זה >> צברוע לא לדבר פה >> זה ברוע כעליה דמור >> אור העליה כעליה דמ כלומר זה ממש נחשב כמו העליה הוא רך וראוי לאכילה למה המשנה אומרת מחשבה לאכול כזית מאור העלייה בחוץ אז

הבינה הגמרא שהמשנה עוסקת בעלייה של כבש היא קרבה על גבי המזבח ממילא גם עור העליה הוא בשר כמותה וזה רח רך והוא גם כר קרב על גבי המזבח בדרך כלל אין עור קרב על גבי המזבח אפילו בקורבן עולה שכולה קליל >> האור כהן >> האור לא האור לא קרב אלה ניתן לכהן שמעת רבי מנשה >> ניתן לכהן שיהיה להם עור >> אפילו את האורות ה >> אפילו מהעולם לוקחים >> זה עושים א זה עושים איזה ספר תורה >> שכב יש או עושים ספר תורה או גם

יכולים לעשות נעליים. אתה יודע מה שהיה רבי נשה היה פעם הוציאו ספר תורה והנעליים של אפילבו התחילו לבכות בוכות הנעליים בוכות אם למה אתם בוכות מה קרה אומר תראה זה העור הזה שספר תורה זה זה של החבר שלי ממנו עשו ספר תורה מהנעליים שלי עשוור שלי >> מהעור שלו עשו נעליים אה למה היא לא רצתה ש יעבדו אותה טוב אז היא לא נתנה אבל היא אמרה אני בכל פחות שמחה שאני >> נעליים של אפלביים אז זה >> כן הייתה שמחה כהן לא הוא גם לא כל

הזמן דורך על זה הוא מוציא את זה לעשות ברכת כהנים אז אור אור העלייה כעליה דמי בהקמחש מאכילת מזביח לאדם הוא חושב לאכול כזית מאור העליה בחוץ או למחר זה כזית מהמזבח זה מהאכילה של המזבח לא אכילה של אדם זה דבר שנקרא דבר שנקרא בגבי המזבח >> מקתירים את זה כן >> כן אמר שמואל המני רבי אליעזרי למה מחשבים מאכילת מזבח לאכילת אדם מאכילת אדם לאכילת מזבח ניתנן אתה רואה אז חייבים להגיד שזה רבי אליעזר >> כמו שבחישב אכילת אדם חייב גם אכילת בליעזר שמחשבים מחשבת

פסול מאכילת מזבח כשחשב לאכול חוץ לזמנו או חוץ לתקומו דבר שראוי ולאות מוקטר על גבי המזבח זה מועיל המחשבה הזאת וכן מאכילת אדם לאכילת מזבח חשב להקטיר את על המזבח חוץ זמנו חוץ כן זה אכילת אדם דבר שנאכל לאדם נתנען שוחט את הזבח לאכול במחשבה לאכול דבר שאין דרכו לאכול כן אלא דבר להיות מוקטר על גבי המזבח כמו אימורין וכן שחט אותו להקטיר דבר שאין דרכו להקטיר זה אדם אוכל את הבשר כשר הקורבן כשר אין המחשבה כזאתי היא לא פוסלת לא מחשבים רבי אליעזר פוסל גם

מחשבים ממחשבת מזבח מאכילת אדםכילת אדם למזבח עכשיו גם שואלת ומה היוקים את כרבי אליעזר אם ככה אם אתה מאמין זה קרבי דוד עזר עם השפה בהמשך זה הכלל כל השוחט והמקבל והמוליך אתה רואה השוחט המקבל או מקבל את הדם או מוליך את הדם או הזורק את הדם במחשבה לאכול חוץ מזמנו חוץ ממקומו דבר שדרכו לאכול להקטיר דבר שדרכו להקטיר >> מפרט את המשנה מה זה להקטיר דבר זה דין ברתי דין הפיגול דבר שדרכו לאכול אז דווקא אז מועידה מחשבה לפסול אבל אין דרכו לאכול לא טועיל

>> אז אתן לרבנן אז איך זה יכול להיות רשע כי רבי אליעזר אומר אין מחשב לא אין מחשבה כזאת ולא פוסד אז זה מראה שע רבי אליעזר ספר רבנן זה לא הולך אמר לה כן רשר זה רבי אליעזר שמחשפים מעבודה לעבודה ספא זה רבנן רב הונה אמר אור עלייה עליו כעלידמה או מעמיד אחרת בכלל מפרש את המשנה אחרת אומר כמו דעת כדעת רבנן המשנה סוברת אור עלייה עליו כעליה דמי לא נחשב כעליה לעניין לקטרה אלא הוא נאכל לאדם ולכן כשחושב לאכול כזית מאור העליה חוץ למקומו

חוץ לזמנו זה מחשבה של דבר ראוי לאכול וזה מועיל מחשבה זה פוסל אמר רבה מה הייתעמה דרב הונה שדינו של אור העליה חלוק מהעליה עצמה אומר למה כתוב חלבו העליה ולא אור העליה חלבו העליה תמימה השומן זה עלייה תמימה אבל לא העור זה לא עלייה כי כתוב חלבו ראוי >> רב חסדה אמר זה עליה על זה למזבח רב חסדה אמר לעולם הורה עליה כ עליה דמה לינה קטרה ברשע של המשנה כדעת רבנן כה במעסקינן בעלייה של גדי בכלל אין לה שום חלק על גבי המצבע זה

עלייה של גדי ממילא שחושב לאכול מעור העלייה של הגדי הזה אתם מבין אז זה ראוי אז זה אז זה דרגה דבר שאתה רכו לאכול זה לא המזבח כולו כשמואל לא אמרי כל המוראים האלה לא תרצו כשמואל שאל רשע רבי אליעזר ספר רבנן לא מקווה אדוני אם נברך כמו שמואל רשע זה רבנן רשע רבי אליעזר ספר רבנן לא הולך דבר דוחק כרבונה לא אמרי אור עליה דמ כמשמע להו כלומר הם הבינו כמו המשנה שאור העליה דינו לגמרי כמו עלייה עצמה לכן לא אמרו כמו רב הונה כי

רב הונה אמר העליה לו אור העליה לו כעליה דמי הם הבינו שאור עלייה כעליה רב חזמה הייתה מה לא אמרי הרי הוא מעמיד את הרשע כרבנן וגם הוא מבר את המשנה שאור עליה דינו עניין הקטרה כמו עליה עצמה למה לא אומר אתה יודע למה מה היא קמשנן אם המשנה מדברת בעלייה של גיד מה קמהשמענן מה חידוש לנו המשנה אם באה לחדש לנו דין שיעור העליה כעליה דמ וזה עליה דלגדי תננה ואלה שערות כבשרן מי הם גם לעור יש טומאת נבלה הנה עור שתחת העליה אז זה

מפורש מונה את זה המשנה עורן כפסלן רב חסדה מה איך הוא יבאר את חידוש את החידוש שלו אומר את המשנה צטריך בכל זאת צריך עוד פעם להשמיע לי סקדתחמנ עניין טומאה לרק קיך מצטרף >> נכון זה מצטרף >> לכן זה רך ראוי לאכילה אז זה מצטרף לעניין טומאת נבלה אבל אח לעניין קדשים אמא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים ואני נתתיב לכם למשחה לגדולה וזה מי אוכל כזה דבר אור של זנבחה לאשחה >> למושחה אני טעיתי לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים ולא עיד מלכים דח לאחי לא אוכלים

עור של זנב נכון לי גם צפרים שמנו את זה על האש או שמינו את זה בקוקלות כן של הטריפולטאים נכון אפרים >> לא טרפול >> עוד כמה ש >> ואין כדרך שהמלכים אוכלים ולא עומדים מלכים דרך לאחי אז אמא לא תפסד המחשבה שחשב לאכול כזית מאור העליה כמה שמ שכן לגבי זה דינו כעליה ופוסלת מחשבתו ולא יגיד >> מתי מפריע עוד פעם מתי >> השוחט את העור נראה עוד מעט מתי השוחט את ה את העולה סליחה להקטיר כזית מאור שתחת יעלה חוץ למקומו פסול ואין בו

כרת אם יכולו בשרו אבל אם חשב חוץ לזמנו פיגול וחייבים עליו כרת אתה רואה כשאיכול את הבשרות זה דעת רבנן השתנה שמוסיף עוד אורות אלעזר בן יהודה איש אבדים אומר בליים אומר משום רבי יעקב וככה היה רבי שמעון בן יהודה שקפר עיכוס אומר משום רבי שמעון חד עור בין הפרסות הנה זה מה שרצית >> בית ה >> בית הפרסות של הנקבה אומר של בהמה דקה באחד עור הראש של עגל הרך זה שנה ראשונה שלו של עגלך ואחד אור שתחת העליה וכל שמנו חכמים לגבי טומאה במשנה

מה ואלו שאורותיהן כבשרן להביא עור בתבושת >> חוץ למקומו פסול וכן זה שנקבה >> ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבים עליו כרת אז אתה רואה עולה אין אור העלייה עומד להקטרה זה מחשבת להקטיר דבר העומד להקטרה אבל זבח לא שבח אבל בשר של זבח שבשר נאכל >> אור העליה לא עולה >> לא עולה לא עומד לאכילה להקטרה בשלמה לרב הונה לקטני עולה סובר שאור עליה לו כעליה דמי היינו דקטני עולה דווקא עולה אלא לרב חסדה שאור העליה דינו כעליה ואף הוא עומד להקטרה מריידת נעולה

לתנה זבח כל זה >> שגם בור העליה דרכו להקטיר אמר לה רב חסדה אם בית אמא בעלייה של גדי הבר הייתה עוסקת בעליה של גדי ולא בזבח שאור העליה שלו דבר עומד להקטה אלא רק בעולה והיא בתמה תנה זבח באמת תגרוס זבח שוחט את הזבח לא הייתה עולה שגדי יש לו אליה >> יש לו אבל זה לא שווה כלום זה זנב כל בהמה יש לה זנב >> לא אליה שומן >> זה יש לה קצת שומןזה לא >> לא זה זנב מה זה >> מעט יש לו

>> תימנים בדרך >> גם לאוטו יש זה שלי זה עז כן >> שים אותו עלבות >> יש בזה חלב לא >> לאזה עוף לא עוד אני מדבר >> עזוב אותך עכשיו עוד >> למה הקושיה הייתה רק לרב הונה ולא לרב חז >> פסול אמרנו במשנה שחט את הקורבן במחשבת חוץ למקומו פסול ואין בו כרת באכילתו ואם חוץ זמנו זה פסול ויש בו כרת >> מנענמ יש חילוק בין חוץ למקומו חוץ לזמנו אמר שמואתר קרקתה כתוב כתוב שתי פסוקים, אחד למחשבת חוץ לזמנו ואחת למחשבת חוץ למחומו.

מה יהי? מה עם שני הפסוקים?

אמר רבה שלישי >> זה הוא חוץ מזמנו. כתוב בתורה ואם יכול יאכל מבשר זבח של מו ביום השלישי לא ירצה פיגול יהיה והנפש והנפש אוכלת ממנה עוונה טיסע. אמרנו ביום השלישי שלישי זהו מי ששחר את כל הבשר ביום השלישי כלומר חוץ לזמנו ביום השלישי זה פיגול אז פיגול יהיה >> ומה שכתוב זהו נשחת על לאכול אותו חוץ למקומו וכתוב הנפח ממנו זה לחייב אותה כרת דווקא אחד ולא שניים והפסודים יש בו יש באכילתו כרת וזה או חוץ לזמנוג >> יש פה כן >> ונחלטה זהעל מה

>> ביגול זה אחד רק לחייב אותו עליו א מיטה מיטה >> ולא שיניים וזה חוץ לזמנו שיש בו כרת ולמעטה חוץ ממקומו שאין בו כרת נפסל אבל אין כרמת ואמא והנפש האוכלת ממנו זהו חוץ ממקומו במחשבת חוץ ממקומו מה עותה חוץ לזמנו שאין בו כרת אומר מסתברה חוץ לזמנו עדיף למה לחייב עליו כרת יותר פתח בוא בוא ם האחון יהיה אכם שום שני שלא רוצה פיגול יהיה זה לא שייך להגיד חוץ ממקומו רק חוץ זמנו אדרבה חוץ ממקומו עד סמכל שהיית יתור פיגול יהיה חוץ למקומו

ללמד ממנו והנפש האוכלת ממנו עוונתא >> ושמה קר >> ושמה אלא אמריה כי אתה רבי יצחק ברבי דמיה אמר רב סמיך עדתן אתנה הוא שמך את מה ששנה התנה בברייתה למה בפרשת קדשים כתוב ואם יכול יאח ביום השלישי פיגול הוא לא ירצה כשהוא אומר שלישי פרשת קדושים תהיו שאין תמיד לומר לא צריך להגיד שה כבר כבר נאמר בפרשת צב אם יכול מבשר זבח שלמה ביום השלישי זה חוץ מזמנו ביום השלישי אז אומר אם אין עניין לחוץ זמנו תנהו עניין למחשבה חוץ למקומו ובפסוק הבא הבע שם

כתוב חיוב כרת ואוכלו עוונו ישא ונכרטה הנפש שהיא מעמ מעין רחמנא לגבי נותר ואוכליו עוונו ישא למות חוץ למקומו יפה התורה מעתה לא כתבה ואוכל עוונו יש גבי נותר ואוכליו לא כתוב עווכליו למעוותה חוץ מקומו שאין בו כרת עדיין שואלת ואמה ואוכליו בונסא זהו חוץ למקומו שיש עליו חיוב כרד הבשר נמש במחשבה ולמעטה נותר ולמעטה נותר מכרת התורה לא כתבה ואוכל אלא ואוכליו למה ואוכליו למעט את נותר מכרת מתרץ את הגמרא מסתברה נותר אבל לעוקמה בכרת למבר עוון אבות חוזמנו דדמלה בזו ראשי תיבות ב >>

זמן >> זמן זמן במה >> במה נכון זמן במה יש לך עוד שם פרנס רבקה חיה בת אסתר חבה לה ישועות גדולות >> הגמרא אומרת ואמה ואוכליו עוונו נס זהו חוץ ממקומו שחייב כרת על אכילת בשר שנמצא במחשבת חוץ למקומו שמה שמה זה מוזכר הוא בא למעט והוכ אוכל ואוכליו באבית נותר נותר מקרט מתרצת לא מה שאמרנו עד עכשיו שאוכל בשר שנמשל במחשבת חוץ לזמנו יש חיוב כרת זה לא מפורש זה אלא פרשת כתוב בפרשת צו והנפש האוכלת ממנה עוונה טיסה זה ניסיאות עוון משמע המשמע

של נשיאות עוון זה כרת אז לומדים מהפסוק פרשת קידושי ואחרוניו עוונו עש נכרתה זה כרת >> חוץ לזמנו >> ולכן מסתברה נותר אבל לוקמה בכרת להעמיד את זה חייב כרת בפרשת קידושים על נותר למגמר עוון עוון חוץ זמנו דדמ בזו למה נותר דומה לחוץ זמנו משני דברים שהראשי תיבות שלהם זב זמן במה >> זמן במה כלומר שניהם נפסלים בזמן נותר בזה שעבר זמן אכילתו מה זה נותר עבר זמן אכילתו וחוץ מזמנו ומה שחשב הוא אכילה לאחר הזמן >> ומה ששניהם נוהגים בבמה גם אם נעמיד חיוב

הכרת בחוץ למקומו אין בו שני דברים האלו אתה מבין לומדים נשיאות עוון מחוץ לזמנו בגזירה שווה עוון עוון מחלב דם שקרבו לאחר שנטמאו אז בהם כתוב ונשא אהרון את עוון הקודשים שיש שמה גם לו וגם כרת הגמרא דוכה אדרבה חוץ ממקום ללה עוקמי בכרת למה הייתי מעביר מסתברה שחוץ הייתי מעביר בכרת צריך להמיד שעליו נאמר חיוב כרת בפרשת קדושים למגמר עוון אבות זמנו דמ במקדש תה שמה יותר פה אתה אומר זמן במה שמה דמ ממלא במקדש חוץ ממקומו דומה בארבעה דברים ראשי תיבות שלהם מקדש מה

הם מחשבה קוף חצת ד' דם ש שלישי מחשבה שניהם פוסלים על ידי מחשבה קצת שניהם חשב עליהם רק על מקצת כגון על כזית מהבשר הנפסל כל הקורבן דם שניהם פוסלים בעבודת הדם שזה שחיטה קבלה הולכה וזרקה שלישי זה מיותר שאחר שהתורה הזכירה את הבשר שנותר ביום השלישי נכון לכתוב בלי שלישי מאחול יאכל לא הייתה צריכה לכתוב שלישי ביום השלישי כדי ללמוד בגזרה שבה זה מזה זה מיותר >> חזרת שיהיה שחוץ >> לכן מביאה הגמרא מקום לכן כן >> לכן מביאה אלא אמר רבי יוחנן תן תנה

זבדי בר לוי אתה קודש קודש מאיפה לומדים דים את זה מה המקור שחיוב הכרת נאמר על נותר אתה קודש קודש כתיבח את קודש השם בפרשת קודשים את קודש השם חילה ונחתה כתיבתם פרשת תצווה בשר א רבתה את נותר באש לא יאכל כקודשו מה לעולם מה להלן נותר אף כאן נותר מאת רחמנה גבי נותר קרג מה קרג דווקא על לזמ ושרפת את הנותר באש לא יכל כקודש הוא מהלן מדובר בנותר צריך קודם כל לזמוד את זה אף כאן מדובר בנותר מיד רחבנה לגבי נותר באוכלה עוונו ישא

למעוטה חוץ ממקומו מקרד ואין חייבים כרת בקשה הגמרא אתה עכשיו אמרת לי שני הפסוקים שאמרו מי יכול ביום השלישי מה יחזיד קרה עריכה בחוץ זמנו ושלישית פרשת קדושים תהיו חוץ למקומו מה ראית שאת הפסוק הערוך הוא יותר שנאמר בפרשת זב אתה עובד את זה בחוץ לזמנו שישית זה פרשת א א קדושים תהיו ב חוץ ממקומו וממילא אתה מעט אותו מכרת היפוכנה אולי אני אפוך אעמיד את הפסוק הארוך אל חוץ למקומות ואת השלישי חוץ לזמנו אומר מסתברה עריכה בחוץ לזמנו למה דגמר עוון עוון מי נותר דדמה

לבזב אותו דבר למה בזמן ובמה אומר אדבה אריכה מחוץ למקומו ושלישי דקדושים תהיו בחוץ זמנו משום דדמ וכמעתלה לכן חוזרת הגמרא בלימוד הזה אלא אמר רב כולו מקרך נלמדים מפסוק פרשת צב הכל רב מפרט מה לומדים מכל מילה בפסוק ואם יכול יאכל מפסר זבח שלב ה ביום השלישי לא ירצע מקריב אותו לא יחשב לו פיגול והנפש האוכלת ממנו עוונת נסה איך נכתיב אם יכול להאכל למה כפול שתי אכילות פשוט מדבר אחד אכילת אדם אחד על אכילת מזבח כלומר בין אם חשב לאכול בשר הקורבן חוץ לזמנו

בין אם חשב להקטיר חוץ מזמנו כרת מבשר זבח של המב התורה מקישה כאן כל הזבחים נשלמים מה השלמים מפגרים ומתפגרן אף כל מפגרין ומתפגרין מנחות נקצות מחשבת פיסול עבודת הקומץ כל רק מלאכות שנקמצות אבל שלא נקצות לא לא חל פיגול של אישי כתוב ביום השלישי חוץ זמנו לא זה חישב זה זה שלישי זה חשב לאכול ביום השלישי אין דבר כזה ביום השלישי לאכול זה חוץ לזמנו לא רצה כלומר ריצוי של הקורבן זה בזריקת דם זה סוף עבודת הדם שחישב מחשבת פיגול לא לא מתרצ לא מתרצא

בזריכה לומדים שעד שזרוק את הדם לא נקבע פיגון כי הרבצת כשר תן הרבצת פסול כמו בריצוי של קורבן כשר קשר אותו דבר כך הרצאת פיגול שזה פיסוק שחשב מחשבת חוץ לזמנו ומה הרצאת כשר עד שיקריבו כל מתיריו עד שזרוק את הדם שזה סוף העבודות המתירות אף צאת פסול עד שיקריבו כל מטירם עכשיו אם לא נזרק הדם אלה נשבע נשפח פיג >> לא בטל הפיגול כן נכון >> אין פסול במה שאמרנו המקריב בעקרב ב הוא נפסל ואין הוא נפסל בשלישי שמקריב את הקורבן נכו ביום השלישי בהקרבה

הוא נפסל אבל לא נפסל בעצם מה שאדם אכל את בסך הקורבה ביום השלישי מה שהקריל שם הקורבן הוקר במחשבה נכונה מה שאכל אחר הזמן לא פוסד אותו למפריע אותו >> אז אם הוא חשב בשחיטה בהולכה או בעבר לא נשא רק בזריקת אדם זה הסוף >> אותו עכשיו הוא דיבר על אכילה אבל עכשיו הוא מסתדר משהו אחר אותו כלומר שמה כתוב המקריב אותו לא יחשב שהכהן פגל בהקרבת הקורבן אז זה אמרנו לא יחשב עוד בכהונה ויפסל מדי כהן אותו זה זבע זבע בזבח אה >> בזבח >>

בזבח הכתוב מדבר >> הקורבן נפס >> ועליו נאמר לו יחשב ואין מדבר בכהן זה לא על הכהן נאמר לא יחשב ולא מה שכתוב לא יחשב שלא יערב בו >> מחשבות אחרות. >> מחשבות אחרות.

כלומר לא יערב בקורבן שחשב בו מחשבת חוץ לזמנו מחשבות פיסול אחרות. זה למדנו גם למעלה. חשב באחד מעבודות הקורבן מחשבת פיסול היא מוציאה את הקורבן מדי פיגול. >> כן?

>> אז פיגול זה יפה. זה בא ללמד אותי. עכשיו פיגוד זה חוץ למקומו מיתר זה חוץ למקומו הקורבן נפסל היא יהיה מלמד שמצרפין זה עם זה כלומר בלשון אביה שמחשבת חוץ לזמנו מחשבת חוץ למקומו זה אביה אחת אם חשב לאכול חצי כזית חוץ למקומו חצי כזית חוץ לזמנו מצרפין >> איך זה יכול להיות >> הביה הביה יהיה >> איך יכול להיות והנפש האוכלת ממנו בא למעט אחד ולא שניים מהפסודים שהזכרנו במשנה חייב כרת באכילתו אחד ולא שניים ואיזה זה חוץ לזמנו דגמר עוון עוון מנותר דדמנה

בזמן בבמה בזו >> אמר לרב פפא לרבה נדידך נדידך שנשי דפרשת קדושים תהיו מה ידרש ב לפי דעתך שאתה לומד מהפסוק פרשת צבת חוץ זמנו וגם חוץ ממקומו ואם יכול להחל ביום השני שית פרשת קדושים תהיו מה אתה דורש בו כבר למדת את הכל מפרשת צר >> אומר ההוא מבעלה למקום למקום שיהיה משולש בדם בבשר ובאימורים >> מקום שכשחושב לאכול בו פוסלת מחשבתו משום חוץ למקומוח >> שיהיה מקום שתיתכן מציאות שתהיה בו זריקת דם >> אכילת בשר והקטרת טיבולים >> חשב לאכול בהיכל אין בזה מציאות

אכילת בשר והקטר טימורים הגמרא אומרת תיפוקה מכירה כמה למה צריך את זה עדיין מהפסוק הראשון בצו אחר שהתורה הזכירה את הבשר שנותר ביום השלישי בכלל לכתוב ואם יכול להאכל מיכול יהיה היינו יודעים שום דובר ביום השלישי דקי רחמנא בלשון שלישי אז בא ללמד אותנו אנחנו וצים קומו צריך שיהיה מקום משולש בדם בבשר ובאימורין >> אז הייתי יכול למצוא את זה שם אמר הבשה אמריטה נשמעתה כמדר מתנה אמר לי אם הטעם אבל המן השלישי פרט שצריך להיות מקום משולש פיגול כלל שכולל כל המקומות ונעשה כלל מוסיף

על הפרט וידרבוש על המקומות ככה הייתי אומר לכן השמיע לנו התורה של אישי שפרשת קדושים ללמד צריך דווקא מקום משולש אל תלמד משם תנו רבנן >> מה זה בשולת אדם >> אמת >> ראשי תיבות בד ד >> שמעתי כן תנו רבנן >> אני רוצה ברשותכם לגמור את העמוד הזה למה שמחר שיהיה לכם זה קל שיהיה קל כי זה לא ישנו כל הלילה שאלהם קל ללמוד איתי אבל לא תגידי לחזור מכאן תנו רבנן ואם יכול יאכל בשר זוח של עמו אמר רבי אליעזר תשמע מה אומר קו

קוף אוזניך לשמוע היטב היטב ומחשב אתה יודע מה מדובר ומחשב לאכול מזבחו ביום השלישי ה כתוב מדבר מי אמר שואל רבי אליעזר אונו אלא באוכל מזבחו ליום השלישי מי אמר מחשב אומר רבי אליעזר לא הרי כתוב בפסוק לא ירצה אמרת אחר שהוא כשר יחזור ויפסלכה >> אי אפשר כתוב אומר לא ירצה על זה שקרבן נפסל איך אתה רוצה לומר אחרי שהוא ה הוא קרב בכשרות אחר כך אתה רוצה שיפסא למפריע אי אפשר אמר רבי עקיבא כן ייתכן דבר כזה למה לא מצינו בזו וזבה ושומרת יום

כנגד יום שאין בחזקת טהרה וכיוון שראו סתרו אף אתה אל תתמע על זה שאף על פי שהוא אפשר יחזור ויפסל לא את כולם יודעים את זה זב לאחר שפסקו מראות זיבה צריכים לספור שבעה ניקים אותו דבר זבה קטנה יום כנגד יום הם בחזקת טהרה ארבעה או חמישה ימים אחר כך שומרת יום כנגד יום יום יום נקי מכיוון שראו צטרו מבטים את כל ימי הטהרה שלהם >> כן אל תתמע על זה על הקורבן הזה שאף על פי שהוא אשר יחזור ויפסל אמר לה לא הרי הוא אומר

המקריב בשעת הקרבה הוא נפסל שחושב בשעת הקרבה עלמנת לאכולו ביום השלישי ואין לו נפסל בשלישי אתה מבין לא נפסל בעצם מה שאדם אכל אותו ביום השלישי בזמן ההקלבה ועוד מוסיף רבי אליעזר ראינו אינו אומר אלא או אינו אומר המקריב אותו להיחשב אלא זה כהן המקריב שהוא פגע בהקרבת הקורבן שאז לא יחשב לו עוד בכיווניו יפסד ונחין אולי זה הפירוש לא כשהוא אומר אותו זה זבח זבח בזבח הוא מדבר ואין הוא מדבר בכהן אתה לא יכול להגיד כך בן עזי אומר אותו מה תלמוד לומר לפי שנאמר

לא לא תאחר לשלמו יכול אף מאחר נדרו בלא ירצה דינו אז הקורבן שלנו נפסל לומר אותו אותו קורבן שהוא קרב במחשבת חוץ לזמנו ולא ירצה ולא מאחר נדרו לא ירצה הקורבן שלו כשר אחרים אומרים לא יחשב זה מיותר כבר נאמר לא ירצה המקריב אותו לא יחשב. מה זה בא ללמד?

אומר במחשבה הוא נפסל ואין הוא נפסל בשלישי. שאדם אכל אותו בשלישי לא נפסל. מן שואלת ובן עזיי דבזבח הכתוב מדבר ואינו מדבר בכהן מנ הוא דורש אותו >> את הדין שנדר שהוא שהוא קרב באיחור שלא נפסל. זה בזבח ולא בכבזח >> ולא בכה >> מנ בית אמא נפקה למדי אחרים מדרשה שמזה היה צריך לדרוש שהפסול לא יחשב זה על ידי מחשבה של אכילה ביום השלישי ולא בפועל ביום השלישי אז מוכרח לומר שהפיסוד הוא בקורבן ולא בכהן י בת אמא מדכתיב לא ירצה כלומר ירצו ולא ירצה

זביחה לא ירצה כשכתוב ולא ירצה זה זבח זה לא כהן ובן עזיי אותו בלא בן עזיי אותו בלא ירצה ואין מאחר נדר ולא ירצה הגמרא שואלת מאחה נפקה מדי אחרים נפקה לתניה אחרים אומרים יכול להיה בכור שבר שנתו כפסולי המוקדשין ויפסל את ממר ואכלת לפני השם אלוהיך מעשר דגנך בכורות בקרך בצונך בקיש בכור למעשר מעשר נפס משנה לחברותה אף בכור אינו נפס משנה לחברותה אז למה צריך להפסוק צריך סלגתחמנה אני מילה בכור דברצאהו אז משום בכור הוא לא בא לרצות על בעליו אבל קדשמרצהנינו אם הלא

לרצו כמה משמענן בא אותו ללמד אותנו שהם נפצלים בכך >> בהקטי נגיע למשנה יש לכם עוד טיפה כן כן >> אז מה תלמד מחר >> יש זאת אומרת פחות אומר >> טוב יא >> מה הייתי אומר במעשות שהפס משנה לשנה זה כמה שמעל שלא נפסלים הייתי אומר שנפצלים שמא דווקא בח שלא נפצלים משנה שם >> קדשים קדשים >> קדשים או מעשרות >> לא היה מעשרות >> למעלה היה כן שלא היה מקדשים ויפסל תמוד לומר והחתן שם לכם מעשה דגניך בחורות בקרך מקיש בכור למעשר מהמעשר אינו

נפסל משנה לחברתה אם את המעשר שלשנה זו עד שנת המסות לא נפסל גם בכור הייתי אומר כך כמה זמן שבכור נפסל והקטי מהתם נבקה מאותו אתה אומר שנדר שהוא נדר שהוא קרב באיחור לא נפס הרי זה נלמד ממקום אחר כתוב בתורה לא תאחר לשלמו והיה בך חטא והיה בך חטא דווקא בך ולא בקורבן חטא אז הקורבן לא נפסל >> אז מפה לומדים ובן עזיי מה יענה על זה הומבע אלה והיה בכט ולא באשתך חטא צרכה דעתך מנול ואמר רבי אלעזר תמה רבי יוחנן אין אשתו של

אדם מת השם סילנו אלא אם כן מבקשים ממנו ממון שגזל ואינו שמרי אין לך לשלם למה יקח משקפך מתחתיך והי עוון דבת אחר נמה גם יקח בשכבו כמה שמעלה ויה בך חטא ולא באשתך הרי אומרים במחשבה הוא נפס ואין נפס בשלישי בעץ כן רבי אליעזר לא יחשב מה יעביד לה בלך דרבי יני דמ רבי ינין מנין המחשבות שמציאות זו מזו אתה מבשל פה עכשיו מה זהש >> זה קלקו לפצע מה זה קליק כות ראש ריק שלא >> זה אני יודע שאומרים לכדו >> מי שלא לומד

תורה אומרים לו ככה קרח >> קרח קצ >> אה חשבתי ראש בפנים ריק >> כדור אין צערות סדלת >> אה >> מי שלא לומד תורה גם הראש בפנים >> כן שם סידנון אחרים אומרים במחשבה הוא נפסל בן הוא נפסל בשלישי לא נפסל בעצם מה שאכלו אותו חוץ לזמנו רבי אליעזר שדרש המקריב לא יחשב מה יעביד להביא ללכרבי דרבי ינימר רבי יניים אתה איתי הפוכ >> דמ רבי יניים המחשבות שמוציאות זו מזו חשב באחת העבודות מחשבת פיסול אין מחשבת חוץ לזמנו מפגרת בקורבן כבר חשב פיסול הלך

שנאמר לא יחשב לא יערב בו מחשבות אחרות הנה >> ורב מרי מתנה אמר רבי אמר רבי עני מנין למחשב בקדשים שהוא לוקה תמיד לומר לא יחשר אז הנה שואלת דגמרא אמר לרב שלך אמרי לו שאין בו מעשה הוא כל שאין בו מעשה לוקחים עלי מה אתה צריך ללמד אותי לא לוקה אמר לרבי יהודה זה אמר לו ש במעשה לוק לוקחים עליו ולכן אני לימדתי אותך >> שלא לוקחים >> כן הגענו למשנה בסדר יופי מחר יהיה לך גם קצת מלמד אז זה סתלם בסדר יאללה ברוך ברוך

שמכ אנחנו בהלכות כל הכבוד שאתם לומדים שמע עוד לא אכלתם גם ארוחת בוקר אני יודע אכלתם ברכת מזון ש משה לא >> גרף תנה את זה שמה >> גרף של רעי >> גרף של רעי ואבית של מי רגליים של חרס או של עץ צריך להחיק מהם כמו מצואה אפילו הטיל בהם מים יודע מה זה אז הכלי ספג אותו אבל אם אין של מתכת או של זכוכית הלך >> או של חרץ מצופה >> מותר אם הם ריחוצים יפה מבפנים מבחוץ לא מגיע אחרי החרע ב גרב ועבית

של חרז או של עץ שכפעה על פיו יש מתירים ויש אוסרים והלכה כדברי האוסן למה זה בעצמו כולו זה בלוע מה זה עזור תהפוך אותו על פיו מותר לקרות קריאת שמע בבית שיש בו צוע אומר רגליים או גרף ועביד כיוון שהחיק מהם כשיעור שנדבר בסימן עד לכן אם קפה עליהם כלי פי שהם אמו בבית הרי אלו כקבורים ומותרים לקרות כנגדן העיקר שאין ריח כמובן כמה ארבע צריך להח >> נראה לכמן >> צריך לראות בסימן עט >> כן עד כאן >> ברכה זה של יום טוב >>

אה האמת שאין לי פה יש לי רק יום יש לי רק עוד הלכה אחת >> מה להביא >> מחר תביא כל הטמאין קוראים בתורה נקרא הלכה אחת כל הטמאים קוראים בתורה וקוראים קריאת שמע ומתפללין חוץ מבעל קרי ש עזרה מכלל התמיד והשרו בהם בדברי תורה בקריאת שמעו בתפילה עד שיתבול כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשם גודים פי כן ביטלו אותה תכנה והמידו הדבר על הדין שהבעל קרם מותר בדברי תורה בקריאת שמע ומתפילה בלא תפילה לא רוצה לשע קביל לכן פשט המנהל אין בעיה וכן

אין ויש שכתוב שאין אישה נידה במר ידה להיכנס לבית הכנסת להתפלל הוא לא יזכיר השם או לגוע בספר יש שמותרת בכל וכן עיקר מותר אבל מנהגלו כסברה ראשונה במילה בו נהגו היתר ואפ מקום שנהגו להחמיר בימים נוראים שרבים מתעספים לך בית הכנסת מותר ללכת בית הכנסת קשר נשים כי היו להם עצבון גדול שהכל מתוספים והם עמדו בחוץ גם זה בושה כן אז אנחנו צריכים מחר אה שולחן ערוך סימן פח >> כח >> נשבח >> פח נשבע ואנחנו נמות זוהר תלין אני בדף תקנב ב בתניין סד

בתמניה אז כזה סדמניה אז ארבע סטרין רונו אחד מתלב דנן אז דן ארבע חתין חבר לכל חי חי השם וחי ברכות ד חיני איהם זקן כן ארבע פעמים חי עולה אבא והוא זים דנות בחי על מן מיד חן דש חשיב בעומדם טרפקפיהם דם ישראל גלותפעו עד ה שעתה בה רק שפתעוד כנפ החיות וכל שמחשמן צחש למלחשי בינו לבין עצמו שלושה צלות תקינו בכל חי דעב עצמן עם לבן חסר בן בעמוד קורבנה כגובד אליורבנין ועלין תראה ונראה כגד משה וארון סטן בקוד כל פודא שברך לאבותינו הקדושים

יצחק ויעקב משה ויעבס של יברך בשמוצ כל הקהל הקדוש כדעלמה יברך יתחום זכה יתחום >> תמיד תהיו בריאים שמחים שנים רבות מות הלילה יהיה שענה רבה שיהיה שועה אמן ישועה גדולה לכל בתי ישראל חיים טובים וכן ירצ