📖הדף היומי מסכת זבחים דף כו📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ג דחול המועד סוכות יח תשרי תשפו

תבדוק קודם תבדוק >> או דורון [מוזיקה] מה קורה >> גואל? תבדוק את ה שני צריך >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יח בתשרי חול המועד סוכות היום זה ג דחול המועד שיהיה ישועה בכל בתי ישראל ונחת תזכו לשנים רבות נעימות וטובות ומועדים לשמחה >> איפה אתה וחיים טובים שיהיה >> אז הנה כולנו עכשיו היום השבת קודש איזה שבת חשובה שבת של חג הסוכות בסוכה וגם המעלה של חג הסוכות השבת ביחד זה כל שעה זה לא אלף שעות זה כמה אלפים שעות לכן

שאדם ן לעסוק בתורה ויכין את עצמו לקראת לקראת ה בעזרת האל ובשועתו לקראת הלימודים לקראת שענה הבאה איזה הכנה גדולה צריך כל משכיל צריך לתת בדעתו יום קדוש כולו בוער כאש יום השענה רבה כתוב בזוהר הקדוש שביום השענה רבה מוסרים את הפתקים כל זמן שהשלוחים לא קיבלו את הפתקים אפשר עדיין לפעול לשנות אז ביום יום שענה רבה זה נקרא יום ערבה שהיא דומה לשפתיים יום ערבה כל היום תלוי בשפתיים מה זה בשפתיים בתפילות בתחנונים שאדם מתחנן לפני בורא עולם כתוב בספר המנהגים אמר הקדוש ברוך הוא

לאברהם אבינו אני יחיד בעולמי ואתה יחיד בעולמך אתה אברהם אתן לבניך יום מיוחד לכפר בו עוונותיהם וזהו יום או שענה רבה זה שבר גדול אומר אברהם אבינו הקדוש ברוך הוא יתן לך יום מיוחד לכפר בו על עוונות בני ישראל אומר ככה אמר שרוכו לאברהם אבינו אם אין כפרה לבניך בראש השנה יהיה ביום הכיפורים ואם לו באושענה רבה כך מביא המטא משה אומרים על רבי רבי אלימלך מקר קרלין האדמור מקרלין אומר בליל שענה רבה ראה כמה אברכים שמתפטפטים אמר להם אם הייתם מפתפטים ביום כיפור בכל נדרה

לא אכפת עוד יותר קל אבל בהושענה רבה תראה כמה היו מחשיבים אומר השנה רבה זה תחנה אחרונה זה הדבר הכי גדול בעולם השענה הבאה זה זכות הכי גדול אז ידוע ש תבוא כל יום ידוע שחכמינו נזהרו מאוד מאוד מאוד מאוד בקביעות ימי החודש אף פעם לא יכול פסח >> לא אדו ראש ולא בדו פסח א' א' דו לא יכל ראש השנה >> ולא ב ד וו יכול פסח וכל או שענה רבה אף פעם לא יחול בשבת שענה רבה אף פעם לא יחול בשבת הכל לא אכפת

לעשות בשבת למשל יום כיפור שיהיה בשבת יום ראש השנה יהיה בשבת אין תקיעת שופר יום חג הסוכות יהיה בשבת אין טילת לולב נשגת לא נורא אבל אם יכול יום השענה רבה ביום שבת זה אכפת למה מהות היום הזה עם ישראל בוכים חוזרים בתשובה תחנונים נורא נורא עוד לא יכלו בשבת בשביל שעם ישראל יכלו לעשות לעשות תשובה לכן כותב הבן איש חי שנהגו מנהג ישראל להרבות בתפילות תחנונים די שנמצא זכאים זכאים בדין וגם מרבים בתפילות החנונים בהושענה רבה אושע אתיומנה שהוא רבה רב שלמה סמן רווח היה

פה על ידינו בשערי חסד או שישיבת כל תורה ביום שענה רבה היה מוכן לדבר עם אף אחד באים אצלו אנשים אין קורא כל היום תהילים ממש מתפלל בוטיקין כתוב בספר חסידים אפילו הנפשות שבבית הקברות יודעות מגודל מערת הלילה הזה ויוצאות מן הקברים מתפללים על החיים שנה רבה שהקדוש ברוך הוא יגזור עלינו גזרות טובות >> תראהם כמה זה חשוב אתה יודע, מתים יוצאים מהכברים. כל אחד רוצה שיהיה לו רשימה טובה. צריך להשתדל.

לכן אומר השפת אמת, זה נקרא יום הערבה. למה? ערבה אין בה לא טעם ולא ורח. אבל מה היא דומה לשפתיים?

זה שיך לתפילות. זה בא לומר גם אדם שהוא ריק ועריח ולא טעם, יעשה תפילות, הכל יפתח לו. ביום הזה כמה זה דבר גדול הרבי מסתמר מי שיודע היה מה זה היום הזה אצלו זה היה משהו אדיר בימי שנה היה לוקח לו שענות יש טפ תשמעו אותו בטפ גם הרבי מחבד הרבי מסטבה אמר היה בחיות נוראות ביום השענה רבה היה אומר ביום השענה רבה איזה משל מאוד מאוד נחמד. אומר, היה עיר אחד שמרדה במלך.

המלך גזר עליהם כליה. אומר צריך לחתוך להם את הנשים וניער לא ידעו מה לעשות. ניסו לחקור איך לעשות אצל כל המקרובי המלכות. אחרי דרישות אומר המלך הולך לטיין כל שנה בגן יפה יפה מאוד ועושה לונחת רוח גדול.

הגן הזה שמה דעתו מתיישבת עליו נח שמח ואפשר שמה לבקש ממנו אלה ראשי הקהילה הלכו לגן הזה התחברו מחכים למלך שיבוא שינוח איזה שעה אחר כך ידברו איתו לא מצאו את המלך לא בא מה הם יעשו עכשיו עכשיו זה אם לא קורטים להם את הראש היו מפחדים פחד נורא אמרו להם, אין דבר כזה שהמלך לא יבוא. הוא בא כנראה בלבוש תחפוסת. בואו, כולנו נזק, נבכה. אדוני המלך, רחם עלינו, מבקשים מחילה, צלח לנו בטל את הקליה.

אז אומר הדמור מסתמר, היום הקדוש ברוך הוא הבטיח שביום השענה רבה, יום של חנינה, אפשר לקרוע גזר דין, אפשר לקבל פתק טוב. אז לכן עכשיו אנחנו לא רואים את הקדוש ברוך הוא אבל בואו נזעק אליו נקרא שמיים משין שיגזור על עמו ישראל בכל מקום שהם גזרות טובות גזרות טובות כן אדם לא הושיעה היה רב שעיה ברדקי חתנו של בעל פאת השולחן אז הוא עלה לארץ ישראל עם הבן והבת שלו והוא אוניה שהוא היה עליה בקיצור אני אומר לכם שבח באמצע החוף אין מה לעשות עכשיו אמרו

להם כל אחד צריך לקפוץ ולשחות עד איפה שיגיע אם יגיע לחוף מפתחים >> הוא גם הוא אמר לבנים שלו אנחנו נשחה אני אקח אותכם איתי וככה היה מה זה הוא שוחה הוא רואה את החוד מגיע לחוב אבל כבר אפסו עשו לו הכוחות שלו. עכשיו הוא אומר לפי ההלכה אין לו כוח את שניים. אם יקח עוד שניים שניהם שלושתם טבעו.

אומר לבת שלו אני אוהב אותך אני מרחם עליך. אבל לפי ההלכה הבן יתור אותו מהבד. יש לו חיה במצוות וזה אין מה לעשות. אז הוא עזב אותה ואחרי נשיקות ובחיות עזב אותה בעמים והמשיך צריכ לשחות.

היא זורקת אהבה הוא שיע אותי הוא שיענה אהבה הוא שיענה הוא שמע את זה לא יכל להמשיך קיבל כוחות לקח אותה אסף אותה >> ובסוף ניצלו כולם מה זה הושיעה ואם אדם הושיעה אין הושענאה אבינו אתה באדם מעלה גדולה. בפרט שביום הזה גם כן זה טוב שאדם יקרא תהילים. גם ביום, גם בלילה, בלילה שנה הבאה נוהגים לגמור כל התהילים, גם ביום אדם לא יעזוב זה זכות. יש הרבה קטגוריים מה זה מסתינים נבטל אותם בעזרת השם.

תהילים זה קוצץ את כל הקוצים ששוים בשושנה עולה לכן צריך חזק חזק עכשיו ביום כיפורים עשינו חותם הפנימי עכשיו הרב אומר יום השענה רבה זה חותם החיצון אחי אדם מבקש הכל גם בפר הדברים אה חיצון חיצון זה זה קצת אבל האמת שהכי טוב לנצל את זה לרוחני. דבר אחד שיכול להציל זה אהבת הבריות שאדם ידאג לעם ישראל וכולי להיות באחדות אחת. תורדים אבל בהכנות ש >> אה >> תורדים בהכנות של שמחת תורה בגש אל תהיה טרוד תכין היום לשמחת טור אני מוריד מעליך כל הכנה שצליח

אליי הוא אומר שיר המעלות בשחית מה זה שיר אמנות יוצא >> לא זוכר >> מי >> אז אומרים אם הוא אומר אז כנראה שכן בסדר השם זכנו >> נראה הלאה עכשיו אנחנו ביום ביום שבת זה פטירת הגאון מבינה אתם יודעים יום חשוב מאוד פירת הגאון מבינה אין מתמיד כמוהו יומיו ולילה לא ישבוטו גם בחלום היה לומד וגם ביום שבת זה בטירת מורנו ורבנו יטשי חכם יוסף עדס עליו השלום היה בגיל 69 באותו אחרג הסוכות לפני כן הוא התקשר אליי מהבית חולים אומר לי ונייהו מה עם

האצחוק שלי אמרתי לו אני הכנתי לך שניים אמרתי לו איפה אתה רוצה שאני אשים לך אומר תשים לי בבית אני כבר אבוא לבית אבל היום סיפר לי אתמול אחד שמע דרשה של רבי דוד יוסף זה אומר שאתמול רבי דוד יוסף סיפר להם שבילל ראש השנה אבא שלו אמר לו תאיר אותי לפני עמוד השחר הוא הולך לישון בשתיים אומר לו תאיר אותי לפני עמוד השחר אז אמר לדוד יוסף שהאיר אותו לפני עמוד השחר הרב דוד יוסף הראשון צי טוב באמת הוא בא רואה אבא שלו מה זה

בוכה אומר לו אבא מה קרה? אומר, "אל תשאל, ראיתי חלום שלך מספס נפטר ויש בעיה עכשיו איך אני אעשה איך אני אעשה שיהיה אה איך לעשות אה צענית חלום למה יש מי שאומר אם עשית פעם אחת תענית חלום בראש השנה צריך כל שנה אומר לא עשיתי תענית חלום הוא היה בוכה אומר באמת אותו שנה נפטר חמש ועדש לא ידעתי את זה אני וכשהוא בא להספיד אותו הוא לא יכל להספיד אותו הוא רק בכה וזהו אומר אולי אם הייתי מתענה זה היה נפטר חמש ככה הצטער על

הטוב הם היו חברים אלומדים אותו תורה בשמחה גדולה איתו שים אתה הרבה שמח כמה ש כמה זמן למדתי אצלו שנתיים אצל חם יוסף כל הכיתה שלנו לקח שנתיים למה הכיתה שלך בן ציון לא היו עדיין לא יכלו לעלות כיתה זה לא עולים לפי שנים אם הכיתה מבושלת עולים לא מבושלת לא עולים מי קובע חם בןציון קובע כיתה שלו אומר אם יצאו מצלי תלמידי חכמים אז הפסדנו כיתה שלמה אז לא עלינו כיתה שנתיים לא עולים עכשיו הוא רוצה עוד עוד קצת אחרי השנתיים אמר לנו בציון טוב

אני אביא מורה כמוני את מי הביא את חכם שלום כהן עליו השלום זה חמים של חזקיה באמת היה רב מהזה למד אותנו מאוד נהננו אצלו אבל שנתיים היינו יוצ חכם יוסף והיה שמחה גדולה מאוד כן היה מצחיק אותנו כל רגע חסף עדס ושלום כן היה עושה הרבה צחוקים בא תלמיד אומר לו איפה היית אומר הייתי בברית כבוד הרב טוב לא אומר מה יש לך למה לא באת יש לי ברית מחר עוד פעם אחר מה יש לי ברית מחר עוד פעם אחר מה יש יש לי ברית

הרב קטו אומר לו אני אין לי ברית יש לך ברית חב ספל זל ש היה עושה שמח כד חבל עליו טוב אנחנו הולכים לכוהלת נכון פסוק בכהלת >> כל הנחלים נכון פסוק ז' כל הנחלים הולכים אל הים, חושבים למלות אותו והים איננו מלא.

אל מקום שהנחלים הולכים שם, הם שווים ללכת תחת הארץ חוסר בחזרה. אותו דבר רשעים אם הם הם לא מסגלים תורה ומצוות כל העמל לתור. אדם חושב היין כל הדברים יכל איש לדבר ותשבע עין לראות ולא תמלא או זה משח תבין רגעים לא יוכל איש לדבר ואם במראה לא תשבען לראות ונשמוע לא תמלא כן ככה זה אדם שעוזב את התורה מדבר דברים בטלים הף פעם הוא לא יכול למנות את תאוותו. זה הף פעם לא גומר גם כן שזה הוא לא גומר לדבר.

אתה מכיר את זה נכון שמדברים לא גומרים בית ספר >> לא אתה חס ושלום אתה אף פעם לא מדבר באמצע הלימוד צדיק צדיק יפה קונה >> כן היום כמה ציון משה צדקה לפני הלימוד כמה >> גם למחר >> שלוש שלוש בקשה >> השאיר לי את המטבעות למעלה אתה מבין למה רואה כל יום אני מושי שטר דקה אוהב לשמוע סכנה מצוות אנחנו במשניות אתה רואה אז הגענו לפרק 11 אנחנו עכשיו פרק 11 משנה ד' נכון אתמול הגענו משניות מנחות פרק יא משנה דבר כהן אתזהכן מזל טוב

על הבר מצווה >> איפה אחיך קשר המנחות יש בהם מעשה כלי בפנים כל מעשם של מנחות נעשים בפנים אפית שתי הלחם לחם הפנים ואין מעשה בהם כלי בחוץ לישתן עריכתן של שתי הלחם או תוכלים אותם וכולי לא נעסם בכלי שרט כצד שני הלחם אורכן שבעה ורוכבן ארבעה קנותיהם ארבעה צבעות לחם הפנים אורכו 10ה ברוכבו חמישה קרנותיו שבעצבעות רבי יהודה אומר שלא תטעה זה דד בלחם הפנים יחז בן זומה אומר ונתתה לשולחן לכם פנים לפניי תמיד שיהיה לו פנים שתי דפנות פנים לכאן ולכאן יש לו שתי

פנים משנה ה השולחן שלחם הפנים אורכו 10ה ורכבו חמישה אה אורכו עשרה וכמה הגובה לא כתוב הורכו 10ה ורכבו חמישה ה2כו ואמר רוכבו ואמחי קומתו נמוך >> כן נורמלי אתה כמה השולחן שלך פהמה וחצי כמה זה 60 סטימטר זה ממש נמוך >> אה יותר >> לא אמה כל אמה זה כמה אמה >> אמה זה 60 >> וחצי וחצי נכון >> 90 >> כן נורמל זה טוב שאדם יהיה לו כזה שולחן בערך בבית יחבר אותו לשולחן הרגיל עד זה ישים לחם שבת >> זה לא 90 זה

לא זה 90 >> לא לא >> יותר מ90 >> זה יותר מ-90 >> אולי טיפה יותר >> לא לא זה זה 70 כמה זה 70 70 75 שולחן זה 75 >> שמחת תורה הלך >> ומה איתנו שיש במטבח זה הרב מה >> הוא אין לו ברית >> לא מתחים לא נגרים >> היו כן אצל הרב >> כן כן עוסר לרב דך ש >> תודה תודה >> 90 זה גובה שאם אתה עומד אתה יכול לעבוד עליו >> שאתה יושב אתה צריך אבל לא על חשבונית על חשבון

>> שת שלום >> השולחן אורכו עשרה ורכבו חמישה מהפנים אורכו 10ה ורכבו חמישה נותן אורכו כנגד רוכבו של שולחן וכופל תפחיים אומר צ מכאן תפחיים אומר צמא נמצא אורכו ממנה כל רוחבו של שולחן יפה דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר השולחן אורכו 12 מעשיו רובו שישה לך עם הפנים אורכו 10ה ורבו חמישה נותן אורכו כנגד רובו של שולחן וקופץ תפחיים מכאן תפחיים מכאן תפחיים רווח באמצע עד שתי הרוח מנשבת ביניהם בשאול אומר שם היו נותנים שניהם בזכי לבונה על לחם הפנים שנאמר והלו כבר נאמר ונתתה

על המערכת לבונה זכה מלא מר כבר נאמר ועליו מטה מנשה עליו זה לא ממש עליו שכתוב עליו זה על ידו כמו ועליו מטה מנשה מה היה עליו הראש שלו על ידו >> סמוך >> כן למה האשכנזים אני רואה אותך אז אני אומר אשכנזים מה הם עושים יש להם שלוש קומות למצות כן >> לא איך איך הם שמים יש להם למטה הם שמים את ה >> קערה >> קערה לא איפה איפה המצות הקערה למעלה >> שלוש מצות למטה >> כן שלוש מצות למטה זה עולם הפוך אתה

יודע צריך שיהיה פה הקערה שלוש מצות בראש עליו זה לא עליו זה על ידו שלוש מצות זה הקערה שלוש מצות כאן ואז יסדר פה רוע כל הסימנים >> אבל יש להם הדפים כבוד הרב זה כל מצה יש לה את הקומה שלה >> אז מה נעשה לה >> כאילו זה לא על המצה יוש >> זה לא משנה זה צריך להיות לא למטה אלא למעלה זה אחד >> אבל זה למטה למה אצלם זה מכוסה ככה זה מכוסה המצות >> אה המצות בגלל ששיים מכוסה מה ובשבת מה הוא

עושה מסביב יש לו כזה פרוכת או כסף טהור מסביב שזה הכל יהיה מכוסה לא >> יפה אבל בשבת מה יש לו איך הוא מכסה >> עם מפה יש גם עכשיו שיחסה מפה מה זה משנה מכוסה לא >> אני רק אתה מסביר לי כן אני מבין זכות אשכנז >> רגע השאלה שבת לאח רק שלוש הוא מחס 15 מה הוא מחסות >> לא הוא צריך לכסות את הכל >> 15 >> נכון כן אם זה אחד בשבת פסח >> של פסח >> צריך כן צריך לשים 12 מלבד ושלוש

לבד כן לא בכלל השלוש בכלל ה12 יש כמה ד אבל הוא ישר אומר לך דעת הרשש הבן איש חי >> בסדר >> ישר מה אתה רוצה לא להתווכח >> לךמה להתווכח ארבעה אין דבר תן לו מה מה אתה רוצה העיקר תביא לו היום הדסים שיהיה לו יש לו היום עד הסרך עד הסתמד בית המקדש 12 צריך >> לא יש לי יש לי חבילות >> נכון הוא הבאתי לו אבל הבאתי לו מיוחד למה הוא אדם מיוחד >> אומר הביא לך כבר הדסים >> הביא ויביא >> יביא

לך לא הלכתי אתמול בלילה להביא ואני אביא לך לא זה בשביל שבת לברך עצה משמים אז הוא צריך יהיה משולשים שבת שאתה מברך משתבי צריך שיהיה משולש לא שותה >> שבת שבת >> עוד שבת בהשתות ככה אתם עושים >> משתדלים הרב אנחנו >> יופי >> חמובדיה הרב >> חם עובדיה זכית אין כמו חמובדיה בעולם >> השם יעזור שנזכה אין דבר כזה. כן. ארבעה סניפים שזהב היו שם מפוסלים מראשיהן שהיו סומכים בהן. מובד אמר שהרב מעל כולם אתה אתה מדבר אל תדבר מה קרה בקודש קודשים >>

הרב ארבעה סניפים של זהב היו שם מי שרב ובתל תדע לך מפוצלים בראשיהם שהיו סומכים בהן שנין לסדר זה שנין לסדר זה ו28 קנים שה צריך קנה חלול ארבעה עשרה לסדר זה 14 לסדר זה לא סידור קנים ולא נתן דוכה את השבת נכנס מערב שבת שומתן ונתנן לעורכו של שולחן כל הכלים שהיו במקדש עורקן לעורכו של בית ככה היו נותנים אותו לעורכו של בית טוב עכשיו הגענו לגמרא >> חוץ מהערון הקודש חוץ מהעלון הוד כן זה התחלה עכשיו לא >> לא לא שמתי לב תפילת בית

המדרש שם מחו קדוש בריך שכתח מצד עשה שלמוד תורה כמו שמכתוב גיתנו והנועה ולא טמא כעירים עלוך אתה אדוני חז צהריים שמעל חודש אתם סיון עושה שמיים וארץ היום אנחנו בעזרת השם דף זח אתמול כבר למדנו את עמוד הראשון של דף ז נכון גואל אז אנחנו נלמד בלמטה מתכיר אתה >> אתמול למדנו היום זה דף כו היום יום שבת זך סתיתי יום שבת זה דף זח היום זה דף כו >> אמנו חצי >> חצי מהדמוד אחד כןש >> כן אנחנו נלך למשנה נמט בסדר >> משנה

כן >> סליחה סליחה אתה צודק מה שאתה צודק אי אפשר אין מה לעשות חביבי משנה הכבש >> נתנו על גבי הכבש כבש מה הוא עשה לקח זרק את הדם במקום בו מקרנות המזבח שם אותו על גבי הכבשא כנגד היסוד לא נתן את זה בקזרחית דרומית היה היה יסוד לא בקרב מזרחית דרומית לא היה יסוד אז נתן אותו בקרב מזרחית דרומית שלא היה למטה יסוד נתנו על גבי הכבש במקום על קרנות המזבח נתן אותו על גבי הכבש.

זה אחד גם שלא כנגד היסוד. נתן אותה על הקרנות אבל לא בקרן מזרחית דרומית. הוא שם את זה בקרן מזרחית דרומית ששמה אין יסוד. עוד גם מה עשה?

נתן את הנתנים למטה למעלה. היה חוט הסרה במזבח. חוצה אותו לשתיים. יש דמים שנותנים אותם למטה מחוץ.

יש למעלה. נתן את הנמ את הנתנין למטה מחוץ הסרה למעלה. ואת דמן של קורבנות הנתנים למעלה מחוץ הסרה למטה. וכן את הניתנים בפנים על מזבח הזהב בחוץ מזבח החיצון ואת הניטנים בחוץ בפנים פסול.

אבל אין בו כרת ואין בו כרת הגמרא תפרש עכשיו נראה של משה תהפוך את הדף >> אז בדרומית מטרכית אין יסוד >> רומית מזרכית אין יסוד >> כן אין יסודעריתרוס >> אמר שמואל פסול בשר אבל הבעלים נתכפרו. יפה. מה שהמשנה אמרה כל האופנים שזרק את הדם על הקרן שאין ביסוד או על הכבש שפסול הבשר של הקורבן פסול לאכילה אבל הקורבן עצמו כשר והבעלים נתכפרו בו קורבן >> קורבן בסדר >> אי אפשר לאכול אותו אבל הקטירו את האימורים והכל כל הבעלים מתכפרים. אפילו שאתה יודע שהבעלים מתכפרים על ידי שהכהנים אוכלים זה לא לעיכובה.

אז לכן אומר הפסול זה הבשר. הבעלים התכפרו. מה היטעמה? הנה מקר קרא ואני נתתי לכם על המזבח לכפר אומר כתוב כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתטיב לכם על המזבח לכפר מעל המזבח כל שכל המזבח שווה לעניין כפרה אז זה לא משנה כיוון שהגיע אדם למזבח תכפרו בעלים הזריקה היא מתירה את את ה את הבעלים בשר אז הגמרא שואלת בשר נמ גם הבשר שהוכשר לאכילה אומר אמר קרא לכפר ואני תטב לכם על המזבח לכפר לכפר לכפרה נתתיב ולא לדבר אחר נתתי לכם את זה לכפרה תודה

>> ככילה הכוונה מה זה לא לדבר אחר לא להכילה לא לאכול אותה >> להכשיר בשר כן כן הקורבן לאכילה זה לא נתתי על מה כשבר שלא במקומו כמקומו דמה אתה רואה אם שם את הדם שלא במקומו לא בקרן הנכונה השיש לטרתי היסוד או על הכבש כמקומו דמה וזה נחשב כשר כלומר הבעלים התכפרו רק הבשר אי אפשר לאכול אז גמר שואל תנן בעידך פרקין בפרק הבא למדנו נתנו על הכבש שלא כנגדי היסוד כלומר נתן את זה במקום על קרנות נתן את זה שלא כנגד או לא במקום

לתת על קרנות נתן על הכבש או שלא כנגד היסוד נתן את זה בקרן מזרחית דרומית שלא היה למטה היסוד או נתלת לי את נמרת למעלה זה המשנה שלנו ואת הנתנים למעלה למטה ואת כל הנתנים בפנים בחוץ ואת כל הניטנים בחוץ בפנים אם יש דם הנפש כלומר הוא כשר עדיין לקבל לעשות את הזריכה יחזור לכשר ויקבל את הדם יזרוק אותו במקומו אז אתה רואה היא סרקה דעתך שלא במקומו כמקומו למה אני יחזור הקשר קבל למה עוד פעם יחזור ויקבל כבר כבר ככשר גמרנו נתכפרו נתקן הבעלים התכפרו

וכי תמה להתיר את הבשר באכילה אלו לא הועיל זריקת הדם הזה להתיר את הבשר באכילה אז עוד פעם אני רוצה שיקכה כשר את הדם שנשאר בנפש בשביל להכיר את הבשר אומר מאיקה זריקה דלא מכפרת בשריה בשר באכילה וכי יש זריקה כמו כאן שהבעלים כבר נתכפרו בזריקה ראשונה שלא הייתה במקומה ועכשיו תבות זריקה תטיר את הבשר של הקורבן באכילה אין דבר כזה זה נגמר אז הגמרא אז אם כן אז זה שאלה הגמרא שואלת איך אתה אומר לי שאתה רואה נתנו שלא במקומו כמקומו דמה ולמדנו שמה למה

שלא יתכפרו?

הביא לך מפה נתנן למעלה למטה וכן למה אני אחזור רק השבקית מה לתר אי אפשר אבל הגמרא אומרת אידה וקשר הכי נמדובר במשנה שלם את כהן כשר את הדם באמת לא היה צריך לעשות קבלה וזריקה נוספת למה כבר נתקפרו הבעלים במה מדובר ואחר כך במעסקינן במשנה דהבה פסול נתן את הדם כהן פסול. הספע זה מדברת על כל הפסולים שחטו. אז כולם קיבלו את הדם. לכן לאעילה הזריקה בכלל לכפר על הבעלים.

אבל אם באמת נתן את זה כהן כשר זה גם יכפר על הבעלים גם הכל יהיה בסדר. >> לא כמקומו. >> כמקומו גמרנו. זה נעשה כמצוותו.

בשר >> איפה אתה הבשר פסולו לאכילה >> כן זה השנה שלנו >> כן אבל הוא מתכפר למה למש >> עניין של הכהן >> אם הוא שם אדם לא שם את הדם אז הכהן לא זרק במקומו אם היה כהן כשר ולא נתן את הדם במקומו הבענים מתכפרים אבל פה מדובר שלא היה במשנה מדובר שלא היה כהן כשר כמו הרשת של הפרק לא היה כהן כשר ואז הוא זרק לכן צריך עוד הפעם לחזור לחזור עכשיו זה מובן זה הט שואלת אידה כשר אחי נמח במסקדן זהו עכשיו הגמרא

מקשה אמרנו שמדובר שהזריקה שלא מקומה נעשתה על ידי פסולים אז כיון שאדם ניתן סוף סוף על גבי המזבח אז דינו בשביל כפרה דינו כאילו ניתן במקומו מה שואלת למה דינו כמו נין במקומו וחוי כלומר אם כמו זריקה במקומו נעשתה על ידי פסולין זה עושה את הדם הקורבן לדחוי למה אי אפשר לעשות בו מחדש קבלה וזרקה זה נס דחוי איפה למדנו את זה נתנן וכולן שקיבלו חוץ לזמנן חוץ למקומן כמחשבה כל הפסודים האלה פסודים פסודים שהם פסודים לעבוד קיבלו את הדם במחשבת אכילה חוץ לזמנו חשב לאכול

את הבשר חוץ לזמנו או חוץ למקומו אם דם הנפש >> אם יש דם הנפש עדיין בבהמה יחזור רק השם ויקבל אז אתה רואה הדגמרא מדייקת דווקא קיבלו פסולין את הדם במחשבה כזו אז >> לא תחו ידיים >> ה היא ניתן לעשות מחדש אין אבל זרקו לא זרקו פסונים במחשבה כזאת אי אפשר לקבל את אדם מחדש מה היטעמה משום דעבד החוי אז יתחה אדם אז אי אפשר לעשות שוב קבלה וזריקה אתה אמרת פה מדובר שזרקו ואתה אמרת שאפשר לעשות עוד פעם >> כן עוד פעם ואי אפשר

אמרנו רק א קיבלו את אדם חוץ זמנו אבל לא זרקו לא זרקו מתצמר א לא משום שחל דיכוי בדם למה זה פסול אם זרקו פסולים את הדם אי אפשר לעשות קבלה מחדש אבל לא משום דראוי בדם, משום דפסיד במחשבה כיוון שחשבו הפסולים לאו חוץ לזמנו חוץ מקומו פסלו אותו הגמרא אומרת לא מה דוכה את התירוץ הזה היא הכי קבלה נמ >> גם היה להם מחשב >> גם במחשבת צד הפסולין למה אמרה המשנה שאפשר עדיין לעשות קבלה מחדש ועוד מפסלה מחשבה וכי פוסת מחשבה בה שחשבו פסולין

על הקורבן ואמרבה אין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה במקום הרוי לעבודה יפה כל מחשבה כזאת לאכול חוץ לזמנו חוץ ממקומו לא מועיל לפסול את הקורבן אלא שכהן כשר חשוב לעבודה ופה זה לא היה כהן כשר וראוי לעבודה סתם קו מנחת חיטין מנחת העומר השם שיעור שלהם הוא ראוי למנחות אז ולא פוסט בזה מחשבה במקום הראוי במזבח כשר לא כשנפגע במזבח בכל זאת ראית במי שראוי לעבודה הגמרא מתרצת לא תאמה זה זרקו >> זרקו לו >> זרקו לו אלא אמא שחטו לו יפה

לא תגיד זרקו פסולין את אדם אז לא ניתן לעשות קבלה מחדש. בוודאי גם כשגרזו פסולין את הדם מחשבת פסול יש תקנה לקבל ולזרוק את הדם מחדש אם זה אלא אמה שחטו את הקורבן במחשבת פיסול אז לא ניתן לקבל את דמו >> וזה >> כי הם רואים לשחיטה >> מה קמהשמנן דפרסה מחשבה בשחיטה שמוסדת בשבת תנאלה כבר למדנו את זה לפי כך אין פוס >> כל הפסולים שחטו שחיטתנק שלה לפי כך אין אין פוסלין >> במחשבה >> במחשבה כיוון שחיטתן כשרה אז ה זה פושים בפחשבה כשרים

לעבודה הזאת >> אז אומר אז מה אז מה כמה משמעלה למקבלה ואלך לא פסלה מחשבה כלומר כל המחשבה פוסלת מקבלה ואלך לא פוסל מחשבה שאדם יחשוב חוץ מקומו חוץ רק בשחיטה מועדת מחשבה לפסול רק עם הכהן >> מה היטעמה הכהן כשר אבל >> אם הכשר כן תפסול כן מה הי טעמה כדרבה למה רבה אומר שאין מחשבה מועלת לפסול אלא במי שראוי לעבודה ולכל העבודות מקבלה וך שומע כל העבודות מקבל לך אם הם לא ראויים מטבעי חישב ניתן הניתן למעלה למטה הכהן באחת העבודות שחט את הקורבן

או קיבל את הדם או הוליך את הדם. באחד העבודות חישב הכהן ליתן את אדם של הקרבנות הנתנים למעלה למטה. רק חשב ואת למעלה למעלה סליחה עוד הפעם ליתן את הנתנים למטה למעלה למטה ואת הנתנים למטה למעלה לאלתר אם הייתה מחשבה טוב לאלתר כשר הקורבן כשר אפילו שהוא חשב לעשות זריקת דם פסולה למה אין המחשבה פה מוסד את הקורבן אין לה מחשבת חוץ מזמנו חוץ מקמו או מחשבה שלא לשמע בפסח וחטאת זה למדנו למעלה אבל אם לאחר שחשב בעבודה אחת חזר וחישב בעבודה שאחריה חוץ ממקומו פסול

ואין בו כרת לאכול את הבשר חוץ למקומו קורבן פסול ואין בו כרת אם אכלת בשר אבל חוץ זמנו פיגול שומע חייבים עליו כרט אם אכלת בשר הפיגול חל למה המחשבה שחשב בעבודה הראשונה לא עשה פיסול בקורבן אבל אם המחשבה שחשב בעבודה הראשונה שלא במקומה הייתה למחר אז הפסול אז אם לאחר שחשב בעבודה חשב חזר וחישב בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו פסול ואין בו כרת אם יאכלו את הבשר ואי עכשיו קשה והיא שלא במקומו כמקומו דמה ככה אתה אמרת לי מקודם ככה אמר שמואל כל שלא

במקומו כמקומו דמה הי פסול פיגול הוא חשב לעשות זריקה על המזבח שלא ממקומו למחר וכי זה פסול זה פיגול כיוון שהזריקה מכפרת אז אז כשהוא הוא אמר חוץ לזמנו זה פיגול >> הבשר אבל אבל הבן אדם מתכפר לא >> כמקומו מה שומר >> בסדר אבל הבשר זה קרץ מי שכל את הב >> לא נכון אם אכלו את הבשר אז זה בעיה >> אז זה בעיה אבל לגבי >> כל פיגוש זה רק לבשר >> כן אבל בן אדם >> השאלה מה עם הקורבן >> כפר לו או

לא >> אמר מוזותר זריקה דשריה בשר באכילה מה לידי פיגול זריקה זה עד פה השאלה כן אז הגמרא מתרצת אמרנו מוזותה זריקה דשר בשר באכילה מה הייתה לידי פיגול זריקה דאשריה בשר באכילה לא מה הייתה יפה דווקא זריקה שמתירה את הבשר באכילה אז מביאה לידי פיגול חשב לאכול את הפס חוץ זמנו אבל זריקה דלא שריה נכון הזריקה נכון בכל מקום שהוא על המזבח זה בסדר >> אבל לא מותר >> אבל לא מיטה את הבשר באכילה זה כבר אמרנו למעלה >> אז אין פיג >> אז לא

מיתה לידי פיגול אמר לרב אז שלמור זותראה מן הלכה הכתיב ש אם ה שמביא את הזריקה שמביאה את הבשר באכילה זהלא שהרי הבשר באכילה לא מת על ידי פיגול מן הנח תכתיב מהחול יאכל אתה איתי הלושר >> מאחול יאן מבשר זבח שלב ביום השלישי לא ירצה לו פיגול יהיה מי שפיגולו גרם לו שלא יאכל דווקא עליו נאמר עוונות יצא זה שאין פיגול שאין פיגולו גרם לו אלא איסור דבר אחר לא משהו שלא יאכל זה גרם לו אלא איסור דבר אחר האיסור של מתן אדם על המזבח

שלא לא במקומו זה גרם לו שלא יאכל אתה מבין זה לא הפיגול גרם שלא יאכל כבר שהוא נתן את את הדם >> כן עליו לא נאמר עוונות לכן לא חייבים עליכתו כרת הגמרא שואלת אחי יסונן מנו לפסיל אם אתה פסוק ממען זריקה כזו שלות שהיא מכפרת אבל היא לא נחשבת זריקה למחשבת פיגול הפסו נמ לו לפסול למה הקורבן נפסל כשחשב לעשות זריקה כמו כזו של מחר שלא יפסל אמר הרב נחמן בר יצחק מדיבה המחשבת אנוח ולב דרבי יהודה גם אם שאין מחשבה אין נחשבה זריקה בכל

מקום מי שחשב להניח את הדם למחר או לזורקו עלב דרבי יהודה שמחשבה כזאת פוסלת כך הוא סובר זה היה דעת שמואל ש שזריקה בכל מקום שהוא על המזבח שב זריקה רשתקיש אמר לעולם מה שאמרה המשנה נתן את הדם על המזבח שלו במקומו פסול פסול ממש גם לא נתכפרו הבעלים וגם פסול הבשר הכל בשלו ממקומו >> כמקומו >> כמקומו מות דמה אה אז אם ככה כמו ואני נתתי לכן לאמח לכפר ולא קשיה כאן שנתן בשתיקה את אדם שלא במקומו בלי לחשוב שום מחשבה פוסלת ובמשנה מדובר שנתן

באמירה במחשבה לאכול בבשר חוץ לזמנו >> נכון זה פוסר >> כן פוסטה כאילו >> כן נן חישב ליתן את הנתנים למטה למעלה למעלה למטה ומה ראינו שם?

שזה פסול. על מי השאלה? על רש לקיש >> אומר זה בריתה. >> הנית למעלה למטה >> כמו רבי יהודה.

>> אז משמה אנחנו למדנו במשנה לא הקשנו על זה על שמואל. על מי זה הקושיה? >> על רש לקיש. נכון?

מודת רבי יהודה ש >> אמרנו שזריקת אדם על המזבח שלא במקומו לא נחשבת כזריקתו במקומו >> כן שלא אפסול גם אמרנו חישב ליתן את הנתנים למטה למעלה ולמעלה למטה עד מדי דהבה המחשבה אינוע וליב דרבי זה תירצנו את זה לשמואל איך קושיה על שמואל אמרנו עד מדי דאבה המחשבת אינוח והליבה דרבי יהודה כך תירצנו הוא פוסר רבי יהודה הוא פוסר את זה >> זה כל שאלות ששאלנו על שמואל רוצה לשאול עכשיו כן עד מדי דאבה מחשבת נוח וליבד רבי יהודה >> אותו דבר לרש לקיש נכוןיש

אמר שזה שזה פסול לגמרי >> לא כיזריקת במקומו >> גם גם הלא מתקפה טוב נמשיך עכשיו יש דעה שחולקת על שמואל ועל רש לקיש ושובר את זריקת אדם מזבח שלא במקומו לא נחשב זריקה כלל רש לקיש מה אמרקומוקומו >> מה שהמשנה אמרה נתן את הדם על המדבר שלא במקומו פסול פסול ממשפס לגמרי >> פסול לגמרי ושלא במקומו כמקומו דמה >> עכשיו רבי יוחנן אומר לא נחשב בכלל זריקה רבי יוחנן אמר אידי ועידי שנתן משתקה מה שאמרנו במשנה נתן את הדם על המזבח שלו במקומו פסול פסול

לגמרי אין לו תקנה ולכן אל תקשה לי מהמש משנה בפרק הבא על זריקת דם כזו אם יש אם יש בבהמה דם יחזור הכהן ויקבל את הדם מחדש בזרקנו כדינו אלא אידי ואידי שנתן בשתקע בלי מחשבה הפוסלת שלא במקומו זריקת אדם היה שלא במקומו ושלא במקומו לא כמקומו דמה כולם ככה הוא סובר וה המשנה הבאה מדברת אדיקה דם הנפש אז עדיין יש דם הנפש לחזורן ואז דלק הדם הנפש לכן אין הקורבן תקנה אם באמת היה פה במשנה שלנו היה היה עוד דם הנפש היה קורבן תקנה נען

פסול ואין בו כרת אמרנו במשנה קורבן פסול ואין בו כרת אם אכל את הבשר בשלמה נרש לקיש היינו דקטני פסול ואין בו כרת שכד את הבשר כלומר יש לישם את המשנה שעכשיו משנה ד הזריקה לאכול את הבשר חוץ לזמנו לכן מחדשת המשנה גם שחשב בזריקה חוץ חוץ לזמנו הקורבן בכל מקום הקורבן לא התפגל למה הזריקה שלא היא לא מתירה את הבשר באכילה לא מביא על ידי פיגול כך למדנו >> אלא הקורבן פסול ואין בו כרת אלא לרבי יוחנן מה אין בו כרת >> אתחים להשאיר למעלה

>> אומר שזה >> שזה לא המקומו זה לא כמו מקומו >> הרי כן הרי פשוט שהרי כרת יש רק בפיגול >> קשיה אז זה קשה לדעת רבי יוחנן מה שואלת בן שמואל מי מה החידוש מה אין בו כרת פשיטה שאין בו כרת גם לפי המשנה מדברת שלא חישב אישה זריקה מחשבה הפוסדת גם קשה מה זה אין בו כרת פשיטה שאין בו כרת >> חיקה אמר אם נתן במחשבה לאכול את הבשר חוץ זמנו או כפרה לשבת כזריקה במקומו הראוי לה בכל מקום פסול ואין בו כר כלומר

אם אכלת בשר למה הזריקה לא מתרה את הבשר לא הוא חשב זמנו תורה אין >> אומר רבי יוחנן היא הגמרא שואלת אי שלא במקומו אי שלא במקומו לו כמקומו דמה לא נחשבת כזריקה במקומו אז אין בו בכלל זריקה לי וכינשפח מן הכלי על הרצפה ויעספנו >> מה הבעיה נשפח לו מן עלו זה היה בכלי זרק אותו לא במקומו >> זה נחשב כאילו >> אפילו נשפחה >> כאילו נשברת אשב אותו סבר לה כמן דאמר לא יאספנו שאי אפשר לקלוט אותו דמר רבי יצחק בר יוסף ואמר רבי

יוחנן הכל מודיעים בנתנין למעלה, שנתן למעלה, למטה, שנתן למטה, למטה, שנתן למטה במקומן כן אבל שלא כמצוותן מה במחשבה פסולה או נתן אותה ביד שמאל הכל מודים שלא יאספנו אי אפשר לתות בו זריקה אחרת לא נחלקו אלה בנתנין למעלה שנתן למטה או למטה שנתן למעלה שרבי יוסא אומר זה לא נקרא זריקה ולכן >> מכל מקום כל המזבח ולא יאספנו אפילו שזה לא נקרא כן רבי שמעון אומר >> יאספנו וזרקנו שנית זה נחשב כמו שנשפח לו אדם >> ומשנתנו כדברי האומר לא יאספנו לכן כשאין בבהמה דם

אין לקורבן תקנה הנה ורב חסדה אמרבי הכל מודיע בניתני למטה שנתנה למעלה בחוץ הסיקרה שלא יעספנו אפילו שזה לא נחשב זריקה על כל פנים אדם ניטל על המזבח ולכן קלט אותו המזבח אי אפשר לזרוק אותו שנית בכל שכן בניתנין למעלה שנתנה למטה הועיל בדמים העליונים למטה באין את הם שוטטים למקום שלהם אז ישחשיבן כלפי חלקו התחתון של המזבח על כל פנים שקט אותם במזבח נכון זה למטה אבל נתן למעלה אבל זה יורד למטה >> לא נחלק אלא בנתנין לפנים שנתנם בחוץ כלומר אלה שנתנים במזבח הפנימי

זה מזבח הזהב נתן אותם בחוץ או שניתנן לפנים >> או בח >> או בחוץ שנתנן לפנים רבי יוסא אומר יאספנו >> למה כן ברבי שמעון אומר לא יאספנו למהאדם היה ראוי למזבח יפה זה טוב אמר רב נחמן בר יצחק אפנ מתננה רבי יהודה אומר זו היא העולה זו זאת היא העולה >> שלוש זאת העולה היא על מוקדה למזבח כל הלילה זאת היא העולה הרי אלו שלושה מעותים א זאת תורת העולה על מוקדה זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה זאת תורת העולה זאת המילים זאת העולה

והיא באו למעט שכל הפסודים שעלו על המזבח אם עלו ירדו פרט >> לא ירד נשחטה בלילה >> אם עלו לא ירדו סליחה בר נשחתה בלילה שפסולה גם אם עלה ירד ו שנשפחת דמה ושיצא דמה חוץ לכלעים אם עלתה תרד רבי שמעון אומר העולה על מוקדה אין לי אלא העולה כשרה מנין הרבות שנשחיטה בלב שנשפח דמה שזה דמה חוץ הקלעים והלן גם שלן סרע לילה אחת בלי שהקטיר אותו והיוצא מחוץ לעזנה והטמא או שנטמא בסלה ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו שקיבלו בסוניין וזרקו את דמו ונתנים למעלה

שנתן למטה ונתנים למטה שנתן למעלה ונתנים בפנים שנתן בחוט ונתנים בחוץ שנתן בפנים והפסח או קורבן פסח וחתן שלא נשמן מן העין שאם עלו למזבח לא ירדו פלא זה חידוש גדול תלמוד לומר תורת העולה ריבה תורה אחת לכל העולים שאם עלו לא ירדו יכול שאני מרבה אף רובע בר מינן והנרבע בהמה שרבעה אישה או הנרבע והמוקצא הוקצא אותה לתקורבת עבודה זרה והנעבד והעתנן והמחיר כלב והקראיים והטרפה ויוצא דופן >> שכל אלה אם עלו לא ירדו תמיד לומר לו זאת >> שאם הם עלו למזבחה אפילו בדיעבד

ירדו מה ראית לרבות את אלו להוציא את אלו שנמנו אחרונים רבה אני את אלו שהיו פסולנם בקודש מוצא אתנו שלא היה פסולן בקודש עכשיו קטנם אחד הנתנים למטה שנתנם למעלה ולמעלה למטה ולה פליג רבי יהודה מה הי טעמה רבי יהודה לא חולק בזה להחשיב כקורבנות נשפח דמן שבא סובר רבי יהודה שאם עלו ירדו מה הייתה עמלה משום דקלטה מזבח אז אתה רואה אם אדם נזרק שלא במקומו בשמאמינה שלא יאספנו אי אפשר לאספו למקלת אותו המזבח הנה רעיה מה שאמר רבי יהודה אמר רבי אליעזר או אלעזר

מזמח הפנים קדש פיסולין מזבח הפנימי מקדש קורבנות שעלו עליו שלא ירדו פלא במזבח הפנימי לא מענים קורבנות זה רק שמה עושים קטורת מה קמהשמנן תננה הנתנים בפנים נתנן בחוץ ש או ש בחוץ שנתנה מבנים אז אמרת ש שזה עולה רבי יהודה חולק להשיב כנשפח דמן שסובר שמזבח זהב קול את הדם לא אם אתה בבנה אנינ מילה דם דחזלה באמת יש דם על מזבח הזהב אבל קומץ דלא חזלה שם גם קומץ אמא לא זה לא שיך קומץ של מנחות כמה שעלן גם אם עלה לא ירד גמר

מטבעי כתורת זרה שעלה לגבי מזבח תורת נדבה שהיא זרה כן הבינה הגמרא תרד שעלה למזבח הזהב תרד שאין לך מקדש פסולים אלא מזבח חיצון בראוי לו מזבח הפנימי לא חיצון אין פנימי לא איך אתה אומר עלה על הפנימי מקדש תריץ אחי כתורת זרה שעדה למזבח חיצון תרד שאין מזבח חיצון מקדש מסולין אלא ראוי לו והפנים מי בין הראוי לו בין שאין ראוי לו מה היא טעמה רצפה מה רצפה >> מה היא טעמה הי רצפה והיי כלי שר >> כמה המזבח החיצון זה רצפת אבנים >> כן

זה הפנימי הפנימי זה זה כלי כלי שרתך >> טוב עד כאן >> כלומר למדנו את הדף של שבת כן >> מאיר מה איתך >> לא הוא בלויין אני מדבר איתו בלויין ביבנה הוא ביבנה סימן פה לא ילך אדם במבוא הלכה א' לא ילך אדם במבואות המתונפות והניח ידו על פיו בעיקר קריאת שמע לא אי אפשר לעשות את זה איזה חו אוכמו >> לא מריח >> לא על פי יודע מה יזה בשביל להריח לא מה היה הזורות כי לא כאילו הוא עושה מחיצה >> או שהוא קורא

בלחש כמו ואפילו אם היה קורה הוא בא צריך להפסיק שיגיע למבוא המתונף כשיוצא משם מרחיק ארבע עמות אפילו שעה כדי לגמור את כולה אין לו צריך לחזור למקום שפסק ויש אומרים שחוזר לראש וכן העיקר לחזור לראש ב אפילו להר בדברי תורה אסור בבית הכיסא בית המרחץ מקום התינופת והוא המקום שיש בו צועה מרגליים אסור להרים דבר בתורה ואפילו המלכות המרחץ אסור ללמוד במרחץ כלומר הרכות המרחת אסור ללמוד ברכת דברים של חול מותר לאומרם שם בלשון החודש לכן הכינויים כגון רחום נאמר נאמן כיוצא בו מותר לו

מרשם אומרים מקווה שם בחור איפה שמתשים כל הני >> אבל השמות שאינם נמחקים אסור להזכירן שם אם זמנו שם להפריש דבר אסור מפריש פלשון חודש בני חודש צריך להגיד לו הלו אסור לעשות את זה מפריש אותו בר אסור סימן פו מה עם סרוחים או מי משרה ששורים בהם פשתן או קנבו צריך להרחיק מהם כמו מן הצואה כן הגענו א זוהר עכשיו דף תקן תקנ אין דורשים במרכבה בחגדח היינו שני בדשה לא צריך משמ בצות א שפת הנעות וכל שמז יומת ואחייב צילות כל אחד מצלי בחשי

שצ לגבי חברה כגם של חברי שת דיבור לגבי צריך למד אלא דיבור בחשאי לשמע חג גין דו כמו רבנן זה מקטנה מתקן חתה בקרת שמה נשמע כל כפיים דינו סד לארבע כנפין ארבע זימים סד צלק רנו ראית כמה כנפי החיות 256 ויונו ליעקב שמחה אם מתי לבתה דתינו מסויבון דוד כתיב ובעבוד רשעים יובו הנחשלמה אב עד כאן שברך לאבותינו הקדושים אברהם צבר יעקב ך שמורך כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הנבי דרך הפלאפון מה כדעמה יברך אתחז קח את כל שבת שמחה ולישועה גדולה ולחיים

טובים ארוכים ברים ושמחים ולשפע לדי ברכה עד בלידי >> אמן >> כל תסלה גשמי ורחני >> כן יהי רצון ונאמר אמן >> ביחלניהם בן הקשה אומר הקדוש ברוך הוא לזכות את ‏se