📖הדף היומי מסכת זבחים דף כב-כג📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ערב חג סוכות יד תשרי תשפו

מחוץ יצחק אין דבר כזה כי שאלתי את אמר לי שני [מוזיקה] לא חושב שזה ד שכ נו בוקר טוב לכולם היום אנחנו אנחנו יום שני בשבת קודש יד לחודש תשרי תשפו הנה זכינו לזכות גדולה היום זה ערב חג הסוכות החג השמח והיית אח שמח בעזרת השם נזכה לאור המקיף הגדול מהאמא העליונה הולכים לחסות בצל האמא העליונה איזה זכות גדול זה שזכינו ויעקב נשא סוכותה סוכת ה זה של האמא העליונה בצל האמא העליונה שעומדת באות ה למה אנחנו צריכים את ההגנה הזאת אחרי ימים נוראים שזכינו לאורות

כאלה גדולים יום ראש השנה כיפור יצר הרע שטן מאוד מקנה מנסה לקחת מהשפע יש מזיקים מסתובבים באים רוצים לנק מהשפע הטוב שזכינו בו עם ישראל לכן הולכים להסתתר בצל האמא העליונה בצל הסוכה שהיא סוכת ומגינה עלינו כמו ענני כבוד שהיו סוכחים עלינו מגינים עלינו לסתום את הפיות של המקטרגים שלא יוכלו לקחת מהשפע של הימים הנוראים שזכינו בהם אומר הבן איש חי אחרי חטא אדם הראשון עיקר העבודה שלנו לזכך את החומר. זכינו במעמד הר סיני להזדכך. אחר כך אבל על ידי חט העגל עוד הפעם ירד הזיכוך.

עכשיו כל 40 יום האלה אנחנו מזדכחים זיכוך אחרי זיכוך ואז נכנסים לצא לסוכה.

אבל צריך לדעת שהמקטרגים לא יכולים לסבול את האור הגדול של הסוכה והם רודפים. אחרי עם ישראל הם טמאים. איך מצליחים לעשות דבר כזה? אבל המקטרג הוא מקטרג.

מה עושה הקדוש ברוך הוא? חותך לו את הלשון, אומר לו, "אתה תסגור את הפה שלך, אם לא אני אכתוך לך את הלשון. יש לי שכינה קדושה, גימטריה לשון. אתם יודעים שפלא פלאות, אומר הגאון מבינה שבסוכה יש כל מוצאות הפה.

ס של סוכה מה זה >> ז שרץ כ זה גיחק נכון ואחר כך יש לך ה >> הח >> בומף וגם יש את הדת לנת ת סוכת אבל חסר ל אין כי הל הקדוש ברוך הוא חותך לו אותו שומר אותנו הסוכה מגינה עלינו מהלשון של יצר הרע מגינה עלינו אז הוא מביא הבן איש חי אומר אותו אחד נסע עם המלך והוא היה עובר ב באחד המקומות בשוק היה שמה רשע אחד גוי הוא היה שר האוצר של המלך המלך גוי אבל הוא אותר היהודי משהו מיוחד במינו

כולם היו אוהבים אותו הגוי היה מקנא ממנו מאוד כל הזמן מבזה אותו שם שירים בבזויים המלך עבר אומר מה זה ככה הוא סן מצווה עליך היום תיקח אותו תחתוך לו את הלשון שלו היום שמעת אומר כן אין בעיה אני אעשה את זה אחתוך לו את הלשון טוב, אחרי כמה תודה רבה לכבודו. אחרי כמה זמן המלך עובר את עוד פעם, שומע אותו אבל עכשיו הוא מברך את צר האוצר, את היהודי אומר ואמרתי לו לחת לך את לחתור לו. אומר אדוני המלך, חתכתי לו את הלשון, שמתי לו

לשון חדשה ואז הוא מתחיל אומר איך שמת לו לשון? אומר נתתי לו מתנות פייסתי אותו מתחיל להיות אחרת רק אתה נותן להם מתנות הכל מסתדר זה אז לכן עם ישראל בורחים ה אנחנו נתנו לו בשביל המכטרג מתנה זה השעיר לעזזל עם כל העוונות של עם ישראל אתמול דיבר אחרת פתאום קיבל את המתנה מדבר משהו אומר הקדוש ברוך הוא אתם רואים אז מה הוא רוצה לעשות נקמה אבל הקדוש ברוך הוא לא נותן לו פלא פלאות איך הקדוש ברוך הוא עוזר לנו עכשיו התחלנו את הימים הנוראים ברוך

השם זכינו ראש השנה כיפור שכל הגזרות עכשיו מתבטלות הקושך ריחם עלינו יש סכנה מן המזיקים אומר תצאו מן הבית תכו תחסות החטא העליונה בסתר אה או לא אז היום בערב כולנו בעזרת השם באים לסוכה של האמא העליונה הולכים לבית לפני שנכנסים לסוכה לשם חוט כל שבחו שכינתה כל הסדר שומר רבי הבן איש חי איך הוא קורא לו שפיזין קדישים עולו והתקנשו שיבוא השפיזין יבוא לשבת בסוכה אתה מזמין אותם בא אברהם אבינו ממש הנשמות הקדושות האלה עם האורות של החסדים כולם חוסים בצל השכינה בצד הסוכה שלנו

בעזרת השם לכל אחד ואחד לכן צריך חזק להשתדל להזמין אותם וגם לשלוח להם מתנות אוכל מהאוכל תיתן אוכל לאנשים שנצרכים שלח להם מקלובה תשלח להם א כל מיני דברים טובים שאתה אוהב אז תשלח להם בעזרת השם גם צריך לאכול היום לחם טעים למה אנחנו צריכים שהלחם שהכזית הראשונה שאדם יאכל שתדל לאכול אותה בלי איזה משהו למה >> בלי לפץ בו זה דאורייתא אז לכן שתדל גם אחר זמן רבנו תם גם יאכל עוד הפעם כזה תלחם >> כבצה נכון ולכן מה צריך לעשות מהצהריים אדם לא יאכל

אוכל למה שבלילה יוכל לתיאבון גם לא לישון היום הרבה שבלילה יוכל לישון בתיאבון בסוכה ולהשים יפה שיהיה מזגן חום בזגן מה שהוא צריך שלא יתקרר לסדר שיהיה מזגן יש אנשים חם להם יש אנשים קר להם אז אדם בצילה דמאמנותה זה ה פלא רעות אדם לא אדם בסוכה זה מקום הכי בטוח באים אהבות העולם השכינה שוכת האמא העליונה שמה למעלה מה את כל פעם אני דרע פה למה האדם מפחד יושב בצל הסוכה מקום הכי בטוח אומר דוד המלך כי יצפלנו בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אהולו בצור

ירו מממני ולכן אומר רבנו הרי אם אדם היה רואה טאורות שעורדים בסוכה לא היה עוזב אותה היה בוכה איך אומר רבי אליהו דידש בעל רשות חוכמה שהרמק רבי משה קורדירו אמר הקסוכה הקדושה שלה יותר מבית הכנסת >> מה אתה צריך מה מפתח אתה ברמז עושה את הכל אתה רואה בי שקיות ‏Ja.

וסיבת הסיבות איך הקדוש ברוך הוא מרחם על עמו ישראל. אז זה דבר ראשון זה הסוכה. יש לנו גם כן המצווה איך אנחנו אומרים והיית אח שמח זה מצווה אחת המצוות הגדולות שאדם יהיה שמחי אדם שמח שהוא יודע שהכל עריים הוא לומד מהסוכה שהחיים הם עריים זה לא 70 שנה 80 שנה אדם פה אפילו 100 שנה אבל הכל מה אדם לא כשאדם יש לו איזה משהו הוא מקפיד עליו אז הוא כל הזמן במתח מה יהיה עם הבית שלא יעשו מכות, שלא מה אבל אדם קר בסוכה, מה זה מעניין אותו? יש לו מכונית פשוטה, זה לא מעניין אותו.

תקבל מכות, ילך לפה, ילך לפה, זה לא מעניין. מעניין אותו רוחניות, מה זה משנה? אז נשא כך, נעשה כך, אמר כך, לא אמר כך. אז הבית אתה מבין הוא גר בצריף אבל הכל טוב שמה, זה שמחה לגור שם.

יש לו בפנים שטח גדול מסביב. הוא זורע דברים יפים, יש לו פולון, יש לו דברים שמח. אז אומר רבנו יועץ כותב בערך סוכה וציוונו לשמוח בחג הסוכות הסוכות שמחה של מצווה והוא סימן טוב לכל השנה כי כתבו גורי הרי שמי שיהיה שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה מובטח לו שתעלה לו שנה טובה קודם כל ומוטח לו שיהיה לעולם שמח לכן בכוח כבר איש לשכח עצמו ורוגזו ואת כל דבר המצערו ולשמוח שמחה חדשה שמחה של מצווה תראה כמה מה שאומר תרב שמחת בחגך והיית

אח שמח וזה נזכה ככה לשבת בסוכת אורו שליתן במעל דיבור חכמים צדיקים איפה סוכת שלמ לעתיד איך אדם זוכה גם נשנו להכין את עצמנו הכנה גדולה לקראת למצוות צות של הלולב, הדס, ערבה, אתרוג איזה זכויות זה שרבית המלך על על הפירות האלה ממונה רק הקדוש ברוך הוא. זה לא על ידי מלאך, העץ תמר, האתרוג, ביץ הדר.

אין דבר כזה בעולם. אז עכשיו אדם צריך ליעשה את ההכנה היום שכל ה המהודר ביותר שיהיה לו אתור יפה שיהיה לו הלולב שיהיה לו העדסים שהכל יהיה למה הכנה זה גם תרי היסוד זה היסוד שעליה לבנה כל הבניין זה הכנה גם הכנה זה טריה מוח מוח לב הכנה תראה מוח לב למה ההכנה זה להתבונן במוח ובלב להכשיר אותם שיהיה כלים לקבל את ההשבעות לכן לולב זה בטהר ליבנו לעובדך באמת בעזרת השם כן צריך לולב אחר כך יש לנו הדס הדס הרחמן סוכת דוד הנופלת יקים לנו

את סוכת דוד הנופלת ערבה או משה ואהרון אלה בדי ערבה אתם יודעים וה אתרוג זה אל תבעני אין לי רגל גאווה בגימטריה תורה אם אדם זוכר אין לו גאווה ואז זוכה ללוליו טהר ליבנו לבדך באמת אחרי שזוכה לזה זוכה לערבה מה ערבה ברחמיך רבים רחם עלינו שמור ירחם עלינו ואז אמרתי לכם הדס הדס רחמן הקים סוכת דוד הנופלת ואז בסוכות שבעת ימים אומרים רבותינו ראשי תיבות תשבי הוא שלח לנו אתה תשבי וגם עוד הפעם חזרנו האדס זה שלוש אבות להדסומ שלושה אבות לכן זה כתוב לקחתם

לכם פי עץ הדר כפות תמנים וענף עץ אבות אבות בע אבל אנחנו נגורס בא' זה אבות העולם ערבה זה משה ואהרון שמערבים זה לזה ורחה ושמח ליבו לולב זה צדיק התמר אפר זה יוסף הצדיק את רעוק דוד המלך באלה פלאות כל המינים האלה הקדוש ברוך הוא בעצמו איזה זכויות יש לנו שהקדוש ברוך הוא זיכה אותנו לכל ה לכל הדברים האלה איך זכינו לכל המינים האלה איך היה אומר דן גירה בעיני דסתנה זה חץ בעיני השטן כל אלה איך הקדוש ברוך הוא עוזר לנו זכינו לזכויות כזאת

גדולה נכין את עצמנו בעזרת האלה יתברך ובשועתו ויהיה ישועה בכל בתי ישראל בעזרת השם >> אמן >> היום זה פטירת רבי ציון ברכה >> היה מפה מהמקובלים הגדולים אנחנו היינו פה כל ימינו בישיבה משני תינוק אני פה הוא היה עומד חזן הרב שרבי יושב ראש ישיבה מה זה היה פה היינו חושבים שאנחנו עומדים באוויר היה לו נעימות מיוחדת וכולו מלאך בני מלאך היה לו בני מלאך הוא נפטר בערב סוכות. איזה איזה איזה שמחה היה לו בעשיאת המצוות. אין לכם לתאר.

איך הם יהיו שמחים פה בשמחת תורה, שמחה של רוא. היו עושים איזה איזה שמחה, איזה שמחה. איך הם היו רוקדים, היו מבוגרים, איך היו רוקדים, איך היו שמחים בשמחה בשמחה גדולה. כל הזקנים פה, כל הזקנים.

רבי יוחמת, אתם זוכרים איך הוא היה רוקד? נכון. היה להם חשק. רבי אורי בסכמת היה להם חשק גדול.

היה לוקח את אבא שלי בכוח שירקוד. כן. אבא שלי הוא אדם שקטור. לוקח אותם גם היום זה פטירת המגיד מקושני.

רבי ישראל בעל לעבודת ישראל. >> כן. איזה זכויות. איזה זכויות.

צ המגיד מכל זני היה נוהג בחג הסוכות כל מי שרוצה לברך על הארבע מינים של הרבי היה יכול לקחת אותם ולברך לכל אחד היה נותן הרבי היה לו ענווה זכה זכה פראות זכו אנשים גדולים זכותם יגן עלינו ועליכם בסדר אנחנו נתחיל את היום אמרנו שנתחיל כהלת נכון >> יש פה כהלת אתה יכול להגיד כן הכנו זה הדפים זה זה זה זה זה דפים דפים יופי תן לי דף אחד תן לכל אחד דף ותשר תחזיר למקום אחר כך נחזיר את זה שיהיה לכל יום >> כן עכשיו

אנחנו איזה נעשה הפסקה אני ירמיה ונלמד כהלת כי זה דבר בעיתו מתום >> דברי כהלת בן דוד מלך בירושלים אתה רואה זה המנגינה של כהלת ככה אנחנו למדנו אז אומר דברי תוכחתו של שלמה המלך שנקרא כהלת למה על שם שהקעיל החוכמה ולימד בקהל גדול שקיבל בדוד המלך שהיה מלך בירושלים עיר החוכמה אז הוא אומר למטה אלו אלה דבר דברי נבואה ודברי תוכחה שנתבע שלמה בן דוד והיה מקיד קהילות בקהל גדול ומנמן להם דברי חוכמה גם אלו שקיבלו אותו מאביו דוד המלך ואיך היה כל זה בירושלים

עיר החוכמה פסוק ב' אבל ה אבלים אמר כהנת אבל ה אבלים הכל האבלך הוא אומר חכם מכל האדם בחן עם כל ענייני העולם הזה התענג בכל התענוגים אומר הכל הבל אין בו ממש כל בלי העולם הזה הבלנים אומר הבלנים הכל הבל שבעה פעמים הבל על כל יצירת שבעת ימי בראשית שהכל הבל המטרה זה העולם הבא זה ש אומר למטה לאחר שראה שלמה המלך את המס ונורא של עם ישראל המחלוקות ולשון הרע בית המקדש עתיד לחרם ועתיד ישראל ללכת לגלות תחת אדום משמעל אמר העולם הזה הכל

הבל אין בו ממש לכן מבקש מאיתנו להביל ולהמעאיס את ההבלים שהם ענייני העולם הזה אתה רואה למה נודים את זה בסוכות כי אז הכל ערי הנה הסוכה זה דבר ערי שאדם ידע הכל הבל חוזר מטריה בבקשה תהיל את ההבלים מה שהכל הבל כי לא צמח מהם שום תועלת תכלית ראוי ויקר הפוך לפעמים זה מביא צרות כל המאכלות והתענוגות זה תמיד מביא צרות רבי לפניך דברי הזוהר הקדוש מה ראה שלמה המלך שבתחילה שמתחילת ספר כהלת בפסוק וזרח השמש תכף זה יהיה הרי ספר כהלת מראה את חוכמתו

שלמה כן מה העניין הפסוק הזה אלא אמר רבי אלעזר דע לך ששלמה חיים ספר כהלת השבעה הבלנים שהם שבע ספירות של זה ונקראים הבלונים שהם רוחניים כהבל היה יוצא מן הפה שהם רוחני והעולם עומד על שבע ספירות אלו שהם שמהם יורד השפע בקיום לעולם והם העמודים שהם חג שהם האבות והדנים שהם נעים והם שלוחי אבות והם מקיימים ומעמידים את העולם שהיא מלכות קדישה ולכן נקראת הבלים כי הכל הבל שיוצא מפי האדם שמזה הוא חי וקיים זה ההבל יוצא מפי האדם בזה מתקיים העולם ועל זה אמרו

רבותינו לשון רכה תשבור גרם ראשי תיבות תינוקות של בית רבן גזירות רעות מבטלים הכל כל יעקב וכתוב ליעקב שתה משב אוהנים וזה יצחק שנעקל על גבי המזבח מה הגוף של האדם אינו יכול לעמוד להתקיים בלא הבל שהם פעולות האיברים הפנימיים כמו הראה והלב כן העולם כולו אינו עומד ומתקיים אלא על אותם הבלונים שאמר שלמה חגתניים שכתוב כן טוב העיקר שנדע שהכל הבל סמן איפה הגענו למדנו שתי פסוקים שזה צריך שיהיה לך מה אתה עושה לא מצאתי >> איפה זה הלך הלאה כן משניות קודם המשנה הצדקה

זה גם תיקה שמע זה כתבתי על זה את השם אתה תפתח לי >> יופי יופי צריך לשים כפול היום צריך לשים כפול >> מה מה פירוש כפול זה מצות שתיים ו1 שתיים וזה להצלחת ניתן לוני הפקה פית וזה גם לכם שועות גדולות גן >> פוסיר תפוס לך שיעשה גם כן ילד טוב >> רבי משה כהן הילדים שם מה זה מה הוא מביא שקיות קח שלך שלך איפה הוא הלך >> לשלו >> איפה עוד ילד הנה עוד בצד בוא בוא תחלק את זה גם את האדום בוא

תחלק את האדום הלאה לפתוח משניות כן אנחנו עם משניות מנחות פרק י משנה ו ככה תקול בסדר העומר היה מתיר במדינה. קרבת העומר התירה לאכול מן התבואה החדשה בכל מקום. ושתי הלחם שהקריבו בחג השבועות התיר להביא מנחה מן התבואה החדשה לבית המקדש. אין מביאין מנחות וביכורים ומנחת נסחים לבהמה קודם לעומר והם הביא פסול קודם כל זה קודם שתה הלחם לא יביא ואם הביא כשר רז >> שני ז' החיתים והשעורים והכוסמים שבור שער והשיפון אלך חמשת מידן דגם חייבים בחלה ומצטרפים זה עם זה עכשיו זה לא

צריך כבר זה תשים פה ו את זה תשים בארון ואסורים בחדש מלפני הפסח עד שלא לא מקריפס עומר ומלקצו מלפני העומר ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לא אסור עד שבוע עומר הבא ככה זה צריך שבוע עומר הבא עוד משנה אומר חטא קוצרין בית השלחין שבעמקים מותר זקוקה להשקעת בני אדם אבל לא גודשין אסור לעשות מהם מהתבואה גדיש אחר כך קצירת העומר אנשי ריחו חוצרים ברצון חכמים שדותיהן וגודשים שלא ברצון חכמים לא מעום חכמים על המעשה הזה חוצר לשחת ומאחיל הבהמה תבורה שלא נגמר בישולה

מותר לקוצרה בשביל שחת אמר רבי יהודה ה מתי בזמן שהתחיל לקצור אבל שלא הביא השליש עד שלא הביא השליש רבי שמעון אומר אף יקצור ויאחיד אף מי שהביא השליש גם מותר עוד משנה טוצרים מפני הנטיעות כלומר תבואה גדולה בין נטיעות מותר לקצרותה לעומר שלא תגרום הפסד לנתעות החדשות או מפני בית האבל מותר לקצור תבואה חדשה קודם לעומר לפנות מקום השם יצילנו לבית אבלים פני ביטול בית המדרש שלא יפלו את התלמידים לא יעשה אותן קריחות אבל מניחן צבטים צבטים אגודות מצוות העומר לבוא מן הקמה לא מצא

הי מן העומרים מצוותו לבוא מן הנח לא מצאבים בים מן היבש מצוותו לקצור בלילה נפצר ביום כשר ודוחה את השבת הקצירה הזו דוחה את השבת הגענו פרק אמן >> בסדר תפילת בית המדרש שיויתי אדוני נרדימנקי ממני בלמות שיחוד קודשנוענו פניך אלוהינו לאבותינו שנוח לא מותר לעשות משר הורד שיר הנה ברכד כל אדוני קודש כן היום הלימוד נינו נשמת דוד בן שרה עד בית אברהם בן תמר סעדה בתחנה ויחיר שמואל שרה בת גזלה גם היום זה פטירת רבי יחליו >> כן הוא נפטר בדיוק בערב סוכות >>

יהודי הפרך חילוף קוראים לו הרבצ >> כן כן הוא בן אחותו כן נפתוח רבותיי את הגמרא היום אנחנו דף כב כב אותיות היות התורה רבותיי אתמול כבר למדנו חצי עמוד של היום מאיר >> כן כן היום הדף הוא דף כב >> במסכת זבחים אנחנו הולכים לכב עמוד ב מנלן אמר רב חסדה כלומר למדנו שערל שבגלל שמתו אחד מחמת מילה לא מלו אותו.

אז אמרנו במשנה שהוא לא יכול לעבוד בבית המקדש. אם עבד עבודתו פסולה. הערז מהיר. >> כן.

פתחת את הדף. זה משה בבם בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם אמרנו ערל שעבד במשנה עבודתו פסולה הגמרא שואלת מנלן מאיפה לומדים שערל שעבד עבודתו פסולה אמר חז"דה דבר זה מתורת משה רבנו לא למדנו זה לא מפורש בתורה אלא קיבלנו בעל פה הלכה למשה מסיני אבל הוא מדבר מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו יחזקאל כתב אותו בספרו מה כתוב ביחזקאל כל בן נחר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לשרתני אתה רואה ערל לב וערל בשר כהל כוהנים שהם ערלים פסולים לעבודה. טוב, נכון כתוב ערל לב וער בשר, אבל מאיפה אנחנו יודעים שאם הם עבדו אז הם מחללים את העבודה והעבודה שלהם מחוללת ופסולה. למחללי עבודה מאיפה לומדים?

לכתיב באבכם בן עיניך ער לב וערלי בשר להיות במקדשי לחלל את ביתי. הנה מפורש הם מחללים את מתים >> מה זה >> ארלי לב זה אדם שהוא לא חוזר בתשובה >> הלב שלו אבן >> סגור סגור מה זה ערל סתום >> לב סתום לא הולך בדרך השם הוא מומר הוא מומר מומר לעבירה אחת פסול נקרא מצד בן אחד הוא נקרא בן נכ הרמב"ם אומר מומר לעבודה זרה נפסל מצד ערד לבן איך לומדים שזה עבודה >> הנה אומר מי שעבד עבודה זרה פעם אחת נפסל לעבודה בבית

המקדש לעולם >> אפילו שיחזור בתשובה >> אין מה לעשות לוזה מדובר על עבודה מחלל את בית ש דווקא בעבודה >> במה הוא מחלל >> נכנס את מאדם >> לא לא זה לא נקרא לבית >> לא לא מה שיקח חילול זה שאדם עובד נכנס נו מה שלא עשה מעשה זה לא חילול בא לעבוד הוא מחלל תנו רבנן יש שני סוגי ערלים מוסכר בפסוק בוא נראה תנו רבנן בןר יכול בן בן אחר ממש גוי אתה אומר ער לב זה לא ממש גוי מחמת רשעותו הוא נקרא בן אחד

אתה מבין מדובר בכהן מחמת רשעותו אם כן מה תמוד לומר בן נכר למה צריך לכתוב בןר אתה יודע מה זה בןר שנתקרו מעשיו לאביו שבשמיים כלומר מעשיו נקראים זרים נוכרים זרים לאבא שבשמיים. אומרת הגמרא ואין לי אליו ערל לב כהן רשע ערל בשר כהן שלא נמול בגלל שמתחם מחמת מילה מנעין תעמוד לומר וערד בשר לכן התורה כתב בפסוק גם ערד בשר מה מבארת למה צריך לי שני סוגי ערלים צריכים לי כתב ערל בשר הייתי אומר רק הוא פוסל את העבודה משום דמאיס גופו מאיס יש עליו

עורלה אבל לב דלא מאיס אתה לא רואה בחוץ גופו מאוס אמה לא יפס את העבודה לכן צריך לכתוב לי ערל לב ויש ל ערל לב משום דין ליבו לשמיים רשע אבלל בשר דלייב לשמיים אמא לא לא יפסול את העבודה צריכה לכן צריך לי גם ערל לב וגם ערל בשר. עוד אמרנו במשנה טמא פסול.

כהן טמא שעבד עבודתו פסולה. למה כתוב בתורה וינעזרו מקודשי בני ישראל ולא יחללו. זה קורבן יחיד. למה קורבן ציבור הותר בטומאה?

אם אין טהור מי שיקריב מקריבים אותו אפילו על ידי כהן טמא כי טומאה נתחת בציבור כך למדנו כתוב איך כתוב ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו מה זה במועדו אפילו בטומאה אז הגמרא אומרת יש פעמים גם קורבן יחיד אם הקריב אותו כהן טמא לא נפסל הקורבן אמרנו אמרו טמא פסול העבודה אמרו זקני דרום לא שנו אלא טמא שרץ שנטמע בשאר טומאות חוץ מטומאות מת אבל טמאמת מתוך שמרצה בציבור מרצה דמה ביחיד תראה דווקא טומאת שרץ יכול יחיד אבל טומאת מת כיוון שמועיד בקורבן ציבור שכשאין כואב

את טהור אז זה יכול להקריב לכתחילה אז מרצה למח למה בדיעבד על ידי רצוי הצת הציץ גם זה מרצה אותו ביחיד >> כן אבל בזה התורה דיברה תירה אז למה היה פשוט להם עכשיו ג מספר מסביר למה היה פשוט לזקני דרום שכהן שטמן בשרת הוא לא מכיר בקורבן ציבור כשאין כהן טהור חית משרץ דמטה נלמד בקל וחומר מתממת מה תממת שטעון הזה שלישי ושביעי מרצה בקורבן ציבור טמא שרת שאין לו טעון הזה שלישי ושביעי אין לו דין שמרצא למה לא אז למה שכהן שתמא בשמשרץ לא

ירצה תמץ את הגמרא כסברזיקני דרום מכפרין כמתכפרין מה מתכפרין תממתין משו אף מחפרים שהם הכהנים שהם מקריבים את הקורבן תממת אין תמשר אצלו המכפרים הכהנים שהם מכפרים שהם מקריבים יש הקש דינם כם מתכפרים כמו ציבור המתקבר בחורבן מה המתכפרים אתם באמת אין באמת רק בתממת מקריב בטומאה שראו ציבור נטמאו למה שמה כתוב בתממת איש כהיה טמא לנפש ועשה פסח בחודש השני דורשים רק איש דהיינו יחיד נדחה לפסח שני אבל אין ציבור נתחיל לפסח שני אלא הם עושים את הטומאה את הפסח בטומאה בחודש ראשון תשרץ כשרוב

ציבור נטמעו בשרץ לא לא עושים פסח בטומאה א אז לכן מכפרים כמת מתכפרין כלומר כמו המתכפרים בתממת אם יש כל הציבור נטמעו אז יכולים להקריב בטומאה אז לכן הכהנים גם כן אבל אף מכפרין אז דווקא טמא מת טמאי שרץ לא אז ככה לא עושים את הפסח בטומאה אז אין אז אין מכפרים הכהנים שמקריבים קורבן ציבור שהם עצמם תמאין לא מכפרים תממת אין תמשרת לא מכיר כשהוא טמא מתכפרים כמת מכפרים כמתכפרים עכשיו אמרנו אם רוב הציבור נראו בשרת לא מקריבים את הקורבן הגמרא שואלת למה יקריבו כהנים

טהורים את קורבנם מה קסברה היא כסבר אין שוחטים וזורקין על תמשרת למה למה לא יקריבו כהנים טהורים בשבילהם היא כסברה אין שוחטים וזורקין על טמרץ דמו של פסח על בעלים שהוא טמרץ אפילו שיכול לטבול ולאכול את הפסח בלילה הוא נתחל לפסח שני היום בלילה יכול לטבול לא לא עושים לו המילו עבדי ציבור המו עבדיהם כלומר למה לא יקריבו ציבור בטומאה של שרת הכל שביחיד חיד נדחה ציבור עבד בטומאה אם ביחיד נדחה ציבור כלומר הכלל הוא כל טומאה שבחיד נטמע בה הוא נתח לפסח שני ציבור עבדי

בטומאה יכולים לעשות פסח ראשון בטומאה למה שלא יעשו למה איש נטחה ואין ציבור נטחין אלא כסברה שוחטים וזורקין על תמי שרת באמת את דמו של הפסח על בעלים שהוא טמא שרץ והוא טובל ואוכל את פסחו בלילה פסח ראשון >> כן פסח ראשון לכן כשרוב ציבור נמו בשרץ לא ותר להם להיכנס לעזרה כשהם טמאים אלא הם משלחים את פסריהם לעזהרה הקריבו אותם כהנים טהורים שלא לא הותר להם טומאה אלא במקרה שבלי להתיר את הנתחים אז יפה זה כמו בטמאי מתים לא יכולים לאכול הפסח בלילה לכן אין

ללמוד שתותר טומאה בציבור שו בשר מכומר מהציבור שנטמאו באמת. למה הם יכולים לעשות בטהרה על ידי שליחות מה שאין כן טמאים לו ותממת לו? יפה הגמרא דוחה את זה אמר אולה תקע להורש לקיש לדרומאה כלומר צעק בכל גדול על זקני דרום וכי איזה כוח מרובה כוחו של מי יותר גדול לדחות את הטומאה כוח מכפרים או כוח מתכפרין כוח הכהנים שהם מכפרים או כוח הבהנים שהם מתכפרים ואומר אומר כוח מתכפרים אמר כוח של המתכפרים הוא יותר גדול ולכן למה למה יותר גדול ומה במקום שנטמאו הבעלים בשרץ

משלכים קורבונותיהם הם נתעו בשרץים כהנים התיאורים מקריבים אותם ככה למדנו עכשיו זה מה שהסיקו זקני דרום שוחטים וזורקין על תמשלת כהן שנטמע ואילו כהן שתמ בשרץ אין לו מרצה פסול להקריב כמו שהעמידה המשנה אז יש כאן החומר מקום שנמו בעלים באמת שאין משלכים קורבונותיהן כמו למה הם ניצחים לפסח שני למרות שכוחם של המתכפרים מרובה לתחות את הטומאה כהן שנטמע באמת אין לו דין שאין לו מלצא וכי אין לו קל וחומר שהוא פסום מזה הקריב איך אתה אומר שמתוך שהוא הוא מרצה בציבור מרצה ביחיד כהן לא

יכול תראה את הקמרה כסב זקני דרון תממת משלח קורבנותיו הוא מהבי >> כן אם שלח קורבנו לעזהרה ושערטו וזכו עליו בדיעבד יצא ידי חובתו ולכן אין להקל >> אין לכן אין קלחומר ואפשר לומר שמתוך שכהן המכפר שאתמע באמת מרצה בקורבן סיפור לכתחילה אז הוא מרצה גם בק קורבן יחיד בדיעבד מקשה על זה והכתיבים איש איש כיה טמא ועשה פסח בחודש השני מפורש שלא שוחטים זורקים על הבערים שלמה באמת הוא נתח לפסח שני אומר לי מצווה דווקא לכתחילה אבל בדיעבד אם שעדו וזרקו עליו יוצא די חובתו

והכתיב כמו שואלת והכתיב איש לפי אוכלו תחוסו על הצא על הצא מה זה מה איש לפי אוכלו תשחטו את הפה פסח כלומר מה מה זה לפי אוכלו? מי שראוי לאוכלו אז איך ייתכן ששוחטים את הפסח על בעלים שנצבו במן?

הרי הוא לא יכול ללא אומר לו למצווה זה רק למצווה בדיעבד לא מעכב עוקבה לא מה אכילת הפסח לא מעכבת והתניה במכסת נפשות מלמד שנפס נשחט אלא נמנויו יכול הנה אתה רואה כתוב ולקח הוא שכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות מה זה מכסת נפשות פי מניין הנפשות זה מניין מניין מלמד שאין הפסח נשט אלא נמנויה צריכים לקנות חלק בפסח להימנות עליו מהכרה אז עכשיו הגמרא שואלת על זה ואם שחטו שלא למנוב בכל זאת בלי שמנוע עליו יכול להיה כעובר על המצווה אתמוד לומר אולי רק לא

קיים את המצווה לכתחילה אבל על כל פנים יצא ידי חובה דורה תלמוד לומר תחוסו למה שוב כתוב בפסוק תחוסו על עשה הכתוב שנה עליו לעכב כלומר למנות תחוסו זה למנוי ותחוס עוד הפעם למנוי שזה מעכב אם לא יכול לאמנות לו בתקש אוכלין למנויין אוכלין למנוין כשאמרה התורה לפי אוכלות החוסו הקיש הדין שחיטת הפסח על אנשים שוים לאוכלו לדין שכת הפסח על אנשים שנמנו עליו מעקרה לכן כש כשם שאנחנו אומרים מנויין זה לעיכובה גם לאורחין זה לעקובה >> אומר מתרצת הגמר אה זקני דרון מקשה הם לא

דורשים הקש הם אוכלים לדין מינוין לא אין להם מקש כזה שאתה לומד לך הקש לומדים כך כן בבקשה רב פנד כתובן על הקש >> וכי לא מקשה נמ מהנמ יתבו אפילו שהם לא מקישים אין להם לא מקישין אוכלים למנויים הם לכן הם יכולים לסבור שבעלים שת באמת שלח את פסחו לעזה זרה יצא בדיעבד ידי חובתו אפילו שהם לא מקישים אבל מה נמית להופרה הפרכה נשארת כלומר מכל וחומר על מה שהם חיצו שכהן טמא מת מרצה בקורבן יחיד ישזה למה ומה במקום שלמוע בעלים בשרץ שמשרחים קורבנותן

לכתחילה כהן שמה בשרץ אין לו מרצה בקום שנזמעו בעלים באמת מת שאין משרים כבר בצלכתחילה כהן שתמע באמת אין לו דין שאין לו מרצה יפה אם אם במקום שנתמו הבעלים שהם מתכפרים הבעלים בשרץ שיש להם כולם שהדין הוא שמשלך קורבנותיהן לכתחילה לעזהרה שיקריבו להם כהנים טהורים אפילו אחי כהן שנתמן בשרץ הוא פסול מלהקריב כמו שהעידו זקני דרום ככה אמר במשנה מקום שנטמעו בעלים ש שנטמעו בעלים המתכפרים כן זה יחיד כן באמת שאין הדין חמור יותר שאין מי שנכין קרבותן לכתחילה ש לכתחילה אמרה התורה שהכית נתח

לפסח שני כהן שנזמ באמת זה לא קל וחומר שאין לו מנצה הוא פסול מלהקריב אז קשה על זקני דרום שהם אמרו שמתוך שהוא מרצה בציבור מרצה נמ והחיל אז קשה עליהם מטיבים אז זה אין כן אין אין מטבעי הגמרא מקשה מה שאמרנו לפי זקני דרום שבת ממת משליח קורבנותיו אם ככה תראה מה זה זקני דרום הם אמרו שמי שנתמיו בת >> ושתו משלח כרובנותיו בוא תראה יש קשה מאוד למה מתי? אמרנו הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרזה אבל אם נטמע הגוף אין

הציצר הזה מפני שאמרו בן אז הנה פני שאמרו בן נזיר ועושה פסח שהסיץ מרצה על טומאת דם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף הנה מפורש אמרו בנזיר בפסח ועושה פסח שהציץ מרצה על טומאת הדם עם הבשר או הבשר של הקורבן שנטמע הדם או הבשר אבל אין לציץ מרצה טומאת הגוף של האדם מבינה הגמרא על טומאת הגוף שלה בעי באיזה טומאת הגוף דיברה המשנה הנה מה בטומאת שרץ אמרת ששוחטים וזורקין על טומאת שרץ זה לא לא יכול להיות הוכחנו לפי זקני דרום שזורקים לדמו של הפסח על

בענים שמעו בשטומעת שרץ אלא במה זה מדובר טומאת מת וקטני אנצית מרצה על מה נצמעו בעלים במת אין משלך קורבנותיהן אפילו בדי עבד אם קריבו לא יצאו ידי חובתן הצו מרצה ואין תחיני פסח שני ואיך אתם זקני דרום אמרתם שאפשר לשלוח את הקורבן אומר לו אידתמו אומרת לו אידיתמו בעלים במת הכי נמ אכן הצית ורצה ועשו בדיעב אחזכינן כגון שנטמע הכהן בשרץ בזה העמידו זקני דרום שהכהן פוסר את עבודתו אומר היא דיתמו אם נתמו בעני באמת הכי נמה פה לא לא הבעלים הבעלים מה אומרת אם

בעלים במכן הצית מרצה יצאו בדיעבד במי הזכינן בטומעת הגוף של הכהן המכפר כגון שנטמע הכהן בשרת בזה העמידו זקני הדרום את המשנה שהכהן פוסל את עבודתו אחי אם היא מסת מדובר שיתמ כהן בשל ולא באמת ת אחי בוא תבאר את ההמשך של אותה משנה נתמע בטומאת התהום בהמשך המשנה שמה טומאת התהום זה נקראת טומאת ספק אנחנו לא יודעים אם יש בתוך בור בתוך מעיין לא יודעים אם יש שמה טומאה או לא זה ספק אם יש טומאה או לא אז על זה נאמר הלכה למשה משה בסיני

בנזיר הציץ ורצה בטומאת התאום ויצא בדיעבד לידי חובה לפי התירוץ של הרשע שמדובר שנמע הכהן בשרת גם בספר מדובר על טומאת תהום שזה בשר והתנה אם זה שרת טומאת התהום הזאת תנה רבי חיא לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד זה הלכה למסני שהותר טומאת התהום בנזיר ועושה פסח רק מת טומאת מת למת למעטה מי להב למעטה טומאת התהום דשרץ שבזה אי אפשר להעמיד את המתנה המשנה איך אתה רוצה להמיד שנטמע בשר הגמרא אומרת לא אה >> השר צריך לגעת בו בשביל תמא אם הוא נכנס

לנערה הזאת לבור הזה >> לא אם הוא לא יודע אם ספק באמת הוא לא יודע יש עצמות הוא לא יודע גע הוא לא יודע אם יש עצמות זה ספק שרת הוא חייב לגעת בו בשביל ש >> הוא לא יודע >> הוא לא יודע אם יש שמה שרץ זה טומאת התהום אין טומת התהום >> לא למעטה טומאת התאום בשרץ >> ספק אם הוא נקרא הוא מספק אם הוא נגעולם רגיל >> הוא הכניס שהוא לא רואה מה יש >> לא רגיש הוא נגע בדברים הוא לא ידע שהוא

נגע בשל הרגישו אתה באמת מאיפה הוא יודע >> לא מדמת זה למתומת מת זה של >> תומת מת זה לא משנה זה בפנים חפור אז אפילו לא נוגע אבל בשרץ כך כן כן אי אפשר לדעת אתה יודע יש שמה הרבה דברים הרבה אבנים הרבה עניינים אי אפשר לדעת מפט שהוא גדול לא יכול לת עוד לזה לדע >> מאיפה הוא מרגיש בכלל עוד >> אם זה שלא יעקוץ אותו אתה מבין למה עושה טומאה זה מת שארץ מת אה נכון יכול לעשות מחיי אמיתי פתאום >> אז כבש

זה טומאה חמורה שיוצאת מגופו לא מרצה אז שואלת הגמרא אם ככה לפי מה שהמדנו את המשנה שדיברה על טומאת הגוף של הכהן המכפר הגמרא אומרת מה מתרצת הגמרא לא אני דילקתי לא למהותה טומאת הטה תהום דזיבה זה לא בא למעומת התהום של צרת אדרבה זה אומרת המשנה כמו שהם ידעו בני דרו זה בא למע טומאת התהום דזיבה אם לכהן הייתה ספק טומאת זיבה כיוון שהיא יוצאת טומאה חמורה יוצאת מגופו בזה הציץ לא מרצה שואל אז בזה ככה אזמה עותה טומאת זה זיבה אומרת הגמרא ואלה אתה

מעמיד את זה עכשיו טומאת הגוף של הכהן המכפר אלא הדבער מברחמה כהן רוצה בקורבנותיהם של נזיר בפסח הותרה לו טומאת התהום או לא הותר לו טומאת התהום אז למה הסתפק הותר עלו לא הותר לו תפשוט דטומאת התהום הותרדו דאחה בכהן קיימנן הרי ששל משנה מדוברת בכהן שתמ בשרץ אם הסיס ברצה או אז על זה נאמר בספר אם אתה טומת תהום עציץ מרצה מה אתה מסתפק אומר לו דרמה ברחמה ודאי פניגה הגמרא אומרת מה שרמי ברחמה וזקני דום נחלקו ורב ברחמה סובר שטומעת מת יחיד הוא לא

יכול לשלוח את הקורבנות למה אכילת פסח מעכבת לכן הוא אומר ואין הציץ מרצה לטומעת הגוף במה זה מדבר בבעלים שנצבו באמת אז זה אומרת המשנה שאם הייתה טומאת התהום מציץ מרצה ובזה הסתפק רבי ברחמה היא מצרצה גם על טומאת התהום שכהן המכפר וזה הסתפק אז כזה מקשה על רבי ברחמה את השמה ונשא אהרון את עוון הקודשים אמרנו שהציץ של אהרון מרצא על הפיסוד שבקורבנות וכי איזה עוון נושא הציץ מרצה להפוך דף משה אם עוון פיגול שהכהן שמרצה על עוון שעשה הכהן על אחת מעבודות הקורבן שחשב

לחוץ למקומו לא ייתכן שהרי כבר נאמר לא יחשב לו כלומר אין לו ריצוי לא יחשב לו ואם עוונותר שהכהן עשה על אחד מעוונות נותר השאיר נותר שעל זה הצמר רצה הז כבר נאמר לא ירצה כי לא יחשב הכוונה אין תקנה אומר האנו נושא אלא עוון טומאה שהותר מכנדה בציבור זה אין להפרש אלא שהציץ מרצה שהכהן מקריב את או הבעלים היו טמאים בשעת העקרבה או הכהן היה טמא או הבעלים מסתבר שאל זה צץ ועל זה כמו שמצאנו בטומאה שהותר מכנלה בציבור כיוון שטומאה הותרה לכתחילה בקורבן ציבור

אז יותר גם בקורבן יחיד בדי עבד על ידי ריצוי הציץ מה היא מה היא טומאה כלומר איזה סוג טומאה על זה מרת שהציץ מנצא הנה הנה מה טומאת שרץ איך השתרה איך הותרה טומאת שרץ בציבור שוחקים וזורקין את דמו של הפסח על טומי שרץ כשהיחיד לא נידחה לפסח שני גם הציבור לא יכולים לעשות פסח שני בטומאה אלא על טומעת מתבא לא מדובר כגון שנטמאו הבעלים במת על מה נטמעו בעלים במת משלכים קורבנותיהם אם הקריבו הכהנים טהורים קורבנות הציץ בנצה ויצו בדיעבד ובמאי אם בנזיר ויחי ימות

מת עליו אמר רחמנא מפורש בתורה שהוא סותר נזירותו לא יכול להביא את הקורבנות שלו מת לא מת והוא צריך להביא עוד לבנות עוד פעם את נזרות אותו מחדש אלא ודאי במי זה מדובר לעושה פסח אז אתה רואה שיחית ממת משלח קרבנותיו ואיך אתה רבה ברחמה אמרת שלא יכול לשלוח קורבנותיו תראה צדיק מרדי עולם בשרץ בשם טומאה בעולם הצית מחצמע בעלים בשרץ ולגבי מה שאמרנו איך הנותר טומאת שרץ בציבור לא הכוונה עוון טומאה שותר מכללה לטומעת שרץ אלא מצינו שם טומאה בעלמה טומאת מת שהותר לכתחילה בציבור

אבל כמה שמצינו שטומעת מתותר לכתחילה בציבור מסתבר גם הציץ מרצה בדיעבד על פיסול טומאה ולא על פיסוד של אחרים לא על פיסודים אחרים יקדדיקתית אחי ומיש כשהוא מברתה על זקני דרום מביא ראיה לרמה בחמה מה מדייק מה יקשו עוון הקודשים אין עוון מקדישין לא כתוב ונשא עצית ונשא אהרון על את עוון הקודשים דורשים דווקא עוון הקודשים טומאה שבקורבנות עצמם הקודש עצמו הקורבן עצמו הקודשים אן אז מחצה הציץ אבל מקדישים טומעת הגוף של הבעלים או של הכהן שמקריב לא אז הגמרא שואלת מה היא טומאה מה היא

טומאה שעליה אתה אומר שהצנה מה טומת שרץ במשתיה בציבור אין דבר כזה טומת שרת בציבור הרי זקני דרום אמרו שוחדים וזורקים דמות של הפסח תמשלת שיחיד לא דע לפסח שני אלא עליו טומאת מת לא אין לנו כוונת הבריתה שסה טומאת מת ועון מקדשים אין עבור מקדישים לא אתה רואה דווקא כך קדשים עצית מרצה על הקורבן עצמו אבל עצית לא מרצה על הבעלים יחיד טמא אמת וכולי ולא על כהן טמאמת אז קשה על זקנה דרום אומר לא לעולם טומאת שרץ בטומאת שרץ באמת אין אין אין ריצוי

של ציץ במקדישים כלומר בכי שתמ בשרץ שאם הוא הקריב בקורבן יחיד פסל פסל את הקורבן למה בעלים שנטבעו בשרץ לא צריכים לר ריצוי הציץ הקורבנה תקרב על ידי כהנים טהורים בשם טומאה בעולם כיוון שמצינו בטומאת בעלמה כלומר גם בטומאת מת שותר לכתחילה בציבור מסתבר שגם הציץ מנצה בדעבד פסול טומא ולא פסול אחרים יושב מנל עוד טיפה אה כן טומת משת לכתחילה יושב אמרנו במשנה כהן שהוא יושב ועובד עבודה בבית המקדש פסל את עבודתו חזרת >> בבקשה תפוס לו את זה לכהן אבל גם אתה מגיע לך

כ אתה תופס יפה הנה >> איפה אתה אתה קיבלת >> בבקשה סליחה סליחה יושב מלנלן אמר ברב נחמן אמר כרע לעמוד לשרת לעמידה בחרתיב ולא לישיבה לעמוד כלפי עבודה בישיבה הכהנים לא נבחרו הם הם נחשבים אם הם יושבים נחשבים כזרים תראה מה זה רק לעמוד יש מעלה בעמידה לעמוד לשרת מצווה לעמוד בעמידה אה כשהוא אומר ושרד בשם אדוני אלוהיו ככל אחד הלביאים העומדים שם לפני השם שנה עליו הכתוב לעקב עוד הפעם אז זה מפה אני לומד שזה לעקב אמר לרב לרב נחמן מכדי יושב בזר >>

יושב כזר דמה ומחיל עבודה אז אתה רואה שצריך דווקא לעמוד ואם הוא יושב זה כמו זר אםמה מה מה זר במיתה אף יושב במיטה אוי ואבוי כהן שיושב ועובד במיטה למה תנ תניה אבל ער אם כהן עבד ערן אונן יושב אינם במיטה צריך להיות כמו במיטה אלא באזהרה בלו גרידה אבל לא במיטה אומר לו משום דה מחוסר בגדים ושלא ריחוץ ידיים ורגליים משום דב וחוסר בגדים שלא חוץ רגליים ידיים ורגליים שני כתובים במים כאחד בכל שני כתובים באים כאחד הם מלמדים יפה כהן שעבד שהוא מחוסר

בגדים או לא קידשד רגליים אז בשניהם התורה כתבה שהם חייבים איתה למה פעמיים כשיש שניים שהיו יכולים להילמד מה מצאנו בזה כך זה כן כתבה בכל זאת התורה את דין שניהם באה להגיד לי דווקא אלו אי אפשר ללמוד במצינו אל הדין זה קיים רק איפה שמפורש ולמן דאמר מלמדין שני כתובים כאחד כן מלמדים שתו יהיה יין אתה יודע מה התירוץ הזה שתו יהיה יין פלא שלישי >> ושלושה לדברי הכל הם מלמדים יפה עומד על גבי כלים ליום בעזרת השם ליום רביעי כי לא מחר חוזרים על

הדף הזה כן מחר יש שיעור הכל רגילה >> מחר אני חושב כתוב במודעה ב4 כן הלכות אתמול למדנו כבר שש, נכון? >> כן. >> אז זה יום רק שלוש.

מהר, תזכה לשנים רבות, נעימות וטובות מאוד מאוד נתגעגע לכבודז. יצא ממנו רוח מלמטה אסור בדברי תורה שכרי הריח ואם יצא מחברו מותר בדברי תורה ש אי אפשר שהתלמידים קצתם גורסים קצתם ישנים מפחים בתוך השינה אבל לקרות קריאת שמה אסור עד שכרי הריח ריח שאין יקר זה איסור דרבנן מי שבריא לו >> שאינו יכול לעמוד על עצמו מלהפיח עד שיגמור קריאת שמע בתפילה >> מותר מוטב שיעבור זמן קריאת שמע בתפילה ולא יתפלל ממה שהתפלל בלא גוף נקי >> ואם עבר זמן תפילה אנוסו הוא מתפלל מנחשיים ואם

יראה לו שיכול לעמוד עצמו משעל קריאת שמע יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע מברך עליהם סימן פ קורח >> עכשיו אני גמרתי פ אני מתחיל פסעיף אחד >> קטן שהגיע לכלל שהחר כך יוצא בו יכול לאכול כזית דגן בכדי כדי שיכול לגדול לאכול אכילת פרס. מרחיקים מצועתו במרגליו. כלומר צריך להרחיק מצועת קטן שיכול לאכול כזית דגן אפילו מבושל.

שתיים שלו למה זה גדר שצועתו מסרחת? הגענו ביופי. כן. תודה רבה לך שאתה מאסף לי גם את המשנה אם לא קשה לכבודו וגם את שלי הנה אני לך את ההלכות וזה הגמרות אתה רואה אולי הגמרא לא יתריח עליך רק את זה אפשר לא אכפת לך >> את הקדות אני אשאיר פה >> כן כן קח את הקטנות אם נצטרך נביא בסדר גם זה כדאי לך לקחת ואת זה עתיקי גם את הזוהר כהנת גם בוא בוא בוא הלו קח את התפיל כן כן עכשיו מיום א מהיום בלילה

נמצאים בסוכה כלומר מחר הלימוד יהיה בסוכה ובסוכה יש ממתק קים מיוחדים שלא תחשבו >> בסוכה יש פם תקים יפים >> מכבדים דברים אתם היום קיבלתם בפירוק ואדום מי יודע מחר איזה דברים יהיה כדאי לכם לבוא גם יש ממתקים רוחניים זה לא תמיד חייב להיות בכל לילה יעמוד בפתח הסוכה ויאמר לשם מחוץ הרי אני בא לקיים מצוות עשה של ישיבת סוכה כמו בסוכות תשוב שבעת ימים כי בסוכות ישבתי את בני ישראל והוציא אותם מארץ מצרים אחר כך יאמר אולו השפני קדישין הולו הבען כיין קדישין צריך בלילה

הראשון של חג הסוכות יאכל הקבצה הראשון בלי הפסק דיבור בתוך טוב לכתחילה שיאכל בלי שום תערובת נפטן כן כתב מורנו ורבנו מופת הדור בשוט יחד טעת >> שלא לאכול עם איזה נפטן עם תחינה משהו >> למה כזית מצא שאוכל כמו כזית מצא שאוכל בליל פסח >> יש שתי פתחים זה משנה אומר >> מה זה משנה תגיד לי העיקר מפני שהוא נכנס לסוכה אתה יגיד >> אמרת כבצה >> מה בלילה הזו >> זית זה העיקר כבצ >> אומר שרבותינו אמרו שזה אפשר למה בליל פסח צריך שיהיה

טעם מצה היום העיקר לאכול לחם >> כוסמים >> לחם טעים צריך צריך לאכול לחם שאדם טעים לו לא סתם יאכל לחם שזה טעים כמו דקיקה לחמה דקיקה כל מיני לחם טוב אתה הבנתם על מים שבחם על מים ארבע חדים במק לא יודע מה זה לחם על מים >> אבל צריך לאכולתוך אתה כזיית תוך ארבע דקות אם קשה לו תוך שבע דקות גם כשברך שב בסוכה כוון לפתור את הישיבה והשינה עד הבאה לא האשכנזים אין להם בעיות הם כל פעם מברכים לא אוכלים עוגה מברכים זה הם

מברכים >> סמנים >> אצלנו לא אנחנו מברכים רק שאוכלים לחם היום לפני שאדם מסדר את הסוכה ישים כיסא לשבעת וספיזין קדישין ויפרוס עליהם מפה יפה ואמר זה הכיסא לכבוד שבעפזין אין קדישין כמו שעושים בברית מילה גם יכין קנדיל אה נר מיוחד פה זה למטה זה מכסף שם בזה צלצנת וישים בפנים שמן זית ואז זה הדליק שמה את הכל לילה את הנר לכבוד ה הזה גם ישלח תבשיל כערה חשובה >> להעני בין טובים או שהזמין אותו אצלו לשעוד >> אבל הרב צריך להיזהר שלא יהיה כמו שקרה

לסר שלום נניח לא צטרך חס ושלום >> למה הוא היה לו פעם לא שמעתי אף פעם אתה רואה הוא לא רצה לצייר אותך הוא אמר מצטער בטורסוכה לא רצה לצייר את הב >> לא לא שמעת על זה מתי זה היה מתי זה היה סיפר לנו בשיעור אני לאר >> לא שמעתי אף פעם להדליק שבועי >> לא לא אפשר אולי אבל זה טוב כל יום תדליק לו תעשה מעשה כל יום וגם אה כסף שבו אפשר פעם אחת לתת לכל שבע פיזין אנחנו פה כל יום נותנים בדבר

בעיתו כל יום כל יום ביומו דק שבעז >> לא אחד הפ >> נכון לא אני לא מדליק אני אתה רציתי מה אתה מדליק לא אמרתי לך אפשר לשבת בסוכה לפני הזמן היום בלילה מתפללים מצוק ולשבת שם כבר בארבע לשבת שברה כאילו >> אפשר אבל אה אנחנו מה עושים >> אה בק לא מתפללים מנחה למעלה שמגיע הגיע הזמן אנחנו יורדים פה בערבית יורדים למטה כ בבית אני יש לי עכשיו למשל אני מסדר את הסוכה אני סוגר אותה יש לי גג >> בלי חשמלי אין לי חשמלי ידי

אני עכשיו אני כל הצוכה כל ה זה גדול זה יותר גדול מפה אני מזיז אני מזיז אותו ביד כן מריץ אותו דווקא השנה שברו לי שמה >> מה מתי >> לא עכשיו עכשיו עוד מעט אני מס >> כן בעתר אפשר לעשות את זה בסובות >> גם אפשר >> אפשר אפשר >> לא אין דבר >> צריך להיזהר לא לדבר בסוכה דברים בטלים >> רק דברי תורה וקדושה כי הסוכה קדושתה גדולה שאפילו על הצא הסוכה על הקדושה צריך לשבמה בראה בבושה ובענווה וחס ושלום לא יכניס לתוכה גויים

כי השכינה בורחת שבהמשפיזיין הולך >> מה מה נעשה מה נעשה עם המטפלת >> אה >> מה נעשה עם המטפלת >> לא היא מותר לה היא לא >> היא הגעת שם אצלי היא לא מאמינה והיא רק בקדוש ברוך הוא >> אין בעיה אין בעיה אצלך זה אין אין ברירה אז הגויה הזאת היא נחשבת לעין ולאפסג אותי אותה >> לא צריך תגייר ולא צריך אותה פה אתה אתה כמו דופך מאוד >> אני לא צריך >> הוא אומר היא כמו דופן אבל >> כתוב שאם עושים בהמות אפשר לעשות

דופן >> גם בני אדם אפשר לעשות >> אם היא קשורה קשור זה ראוי לכל ירא שמיים להכין קרים וקסתות כדי שיוכל לקיים מצווה שאינם בסוכה בנחת צריך שלא יהיה לו קר אתה מבין יכין עכשיו שמיכה טובה שיוכל לשבת ואמרתי לכם לישון בתיאבון גם זה שאדם לא ישנה היום בצהריים >> אלה שלומדים בלילות כן >> זוהרבי >> אין בעיה שבי ישים פה נסטפל בזה אחר כך כל פעם בקשר שך להז >> לא אתה לא אתה לאכול מיוחד אז אתה מותך זה באמצע מה ששלח את זה לפה

>> כן אין מי שיביא את זה >> לא פעם אחת עושים תופס כל פעם הוא >> הלאה כל הכבוד לך ושמת אני דף תקלח תקלח וסמת עלים שריפים מסתרי הדעת א'רי מאוד דעת ד 400 שנה שתעבידו ישראל במצרים 50 לחדר שלי שמלולה בית תמיד תזהר על זה תודה לך בשרי עשרות י ישראל בינון מידות מדעון דינון בנו דקדושה בריך שכינתה למה בעולם אנשח כגון אשת חייל עתר בעלה מרא דחזן אלוהים אנשי אמת ולא אנשי שקרב בני ישראל לא יעשו עברהם ולא ידברו חזב ולא ימצא בפיהם

לשון תרמית צונא בעצע כבר שמח בחלקו ולא כערב רבנו דשבחה בישה דנו כחב דכל הרע קדמה דהו דכתיב ונחפר רחמו ודחי מזבע מאפרה דחייתר וכי מרצע דלא שבעין בכל ממון דעלמה גיד כמו אמרטין לא המדרש הוא העיקר אלא מעשה גין לקדושברך הוא סתים בסתרי התורה ומהשתמע במצרות דו שכינת דו דוכנה כג די הוא ענהו שכינתה ענווה היא הוא חסיד והיא חסידה היא הוא גיבור היא גברת הכל הוא מין דעלמה היא הוא אמת והיא אמונה היא הוא נביא והיא נביאה היא הוא צדיק והיא צדיקת היא הוא

מלך והיא מלכות היא הוא חכם והיא חכמתה היא מבין והיא תבונה דילה שמעת כל זה גם היא הוא כתר והיא עטרה דילה >> גין דרבנן כל מי שאין תוכו עוק אלכנס לבית המדרש כדי קודש ביחוד תוכנת ברור תוכו >> בוא בואים לך זה קרבן קרבן יפה אתה רואה זה בדיוק מה שעכשיו הוויה בגן דיו הוויה סתי מלגב להתקרלה בשכינתה אדנות גיד אמרו רבנן אתה יודע מה זה זה סוכה סוכה ס בתחילה ה בסוף טוב כמה עולה על דנוניות על דת תנוניות באמצע איזה אותיות יש >>

הוויה כו זה מה שהוא אומר תראה בגין די הוא הוויה סתים מלגב לא התקרה אלא בשחיטי עדנות גידה אמרו רבנן לא כשאני נכתב אני נקרא אבל בעולם הבא >> תראה מה זה >> אבל בעולם הבא מה >> אבל בעולם הבא אה נכתב בהוויה ונקרא בהוויה.

זה מביאה רחמים מכוס רע. היום זה לא ככה היום זה נקבה תסובב גבר. לכן ה לכן הנקבה מסובבת את ה את >> החתן כן לפעמים יש לה סיבוב גדול. אתה מבסוט אהגיד מנשברך כלום לא להיות מבסוט כל דו מבחינת קודש ברך איפה אני לכן יש מחלוקת אם בליל שבת אומרים א שלום עליכם מלאכי השרת למה יש שמה הושפיזין אברהם אבינו יצחק אבי מי זה מלכי השלט לאדם מה תגיד שם עליכם לוכשר אבל אדוני רב אבר פה האורות הענונים איך >> מה נעשה את אברהם קודם >>

ארצי בשבורת הבת הוא גידנקודשבריך הוא אז היום אין לנו בעיה למלכי השרת מנדלה יהיה תוכחו כבל בן איש חי אומר אומר עכשיו שתבוא שאלה >> היום >> על השבת אני מדבר מה זה שקשור היום חשבתי טוב שחל גינדה אמר כרצור תמים פעולות תמים תהיה עם השם אלוהיך אתכנה שביעה השם יזכנו לעובדו לירא אותו >> מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה וה אהרון ויוסף דמה יברך בשמו מצור כל הקהל הקדוש >> אמ >> גם אותם שמאזינים דרך הנביאין ודרך הפרפום כדם יברך עדכון זכה אתכם

בבריאות תנאורה מענייה חיים טובים תזכו לשנים רבות עימות וטובות גם יברך את הגברת אבי גיד בת ג'וליא שמתה לרפואה שלמה משועה גדולה נורא מעניה אין רפה ללג גם רבי אברהם בשושנה שמשברהו וחייהו בבריאות אתה נאורה מעליה וחיים טובים ארוכים כן יהי רצון ונאמר אמן אמן.

>> אז כל טוב לכולם.