📖הדף היומי מסכת זבחים דף י-יא📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א צום גדליה ג תשרי תשפו

חזר מהש [מוזיקה] [מחיאות כפיים] זה עובד תראה בטלפון מדבר >> בוקר טוב טוב, הנה זכינו היום היום אנחנו יום חמישי צום גדליה ג תשרי תשפו שנה חדשה בעזרת האל בשועתו כבר אמרנו שיעורים בדף הימי בשנה החדשה ביום ראש השנה בשני הימים היום זה מתחיל גם כן בשידור בעזרת האל ובשועתו. אז הנה התחלנו שנה חדשה בעזרת השם בשעה טובה ומוצלחת. והיום אנחנו בצום גדליה בעזרת השם אנחנו היום הדף הוא דף יא אבל יש לנו ללמוד יש לנו ללמוד דף י שלמדנו את זה ביום טוב שני של

ראש השנה אז את זה בעזרת השם נלמד עכשיו בשיעור המקדים ובזמנו עוד איזה חצי שעה שעה פחות נלמד את דף יא דף של היום בעזרת האל ובשועתו והנה אנחנו השבת הכנת צבנו לקראת השבת המלכה שבת ראשונה של השנה פרשת וילך שובה ישראל הפטרה שובה ישראל עד השם אלוהיך אז אומר הכלי יקר וילך משה רצה הלך משה מה זה וילך משה רצה לזרזם על התשובה אין אדם רואה חובה לעצמו. על כן אמר הלך משה היה הולך מאוהל לאוהל לכל אחד מעם ישראל והיה מדבר אלי ליבו את

הדברים האלה כלומר את ענייני התשובה מהם מה זה תשובה קחו עמכם דברים ושובו אל השם זה העניין של תשובה סך הכל אדם צריך להגיד לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אני עוזב את המעשים שלי חרטה וידוי להתחרט על העבר לקבל על העתיד ולהתוודות מה שהוא עשה אז ככה כמו שעשה שמואל הנביא איך הוא היה הולך שמואל הנביא היה הולך מדי שנה בשנה מסובב את הגלגל את המצפה שפט את עם ישראל את כל המקומות האלה אותו דבר כתוב בתנ דב אליהו רבע אותן 70,000 שנהרגו בגבעת בנימין

למה נהרגו היה להם שהיה להם הסנהדריה גדולה שניע משה ויהושע ובנחס ללך ולקשור חבלים אשר ברזה במותניהם להגביע בגדיהם למעלה ללכת בכל ערי ישראל יום אחד ללחיש יום אחד לבית אן יום אחד לחברון יום אחד לירושלים בכל המקומות ינמדו את עם ישראל דרך ארץ מוסרים תורה מצוות למה שתגדל ויתקדש שמו של מלך מלכי מלכים הקדוש ברוך אז זה צריך מה שצריך לנו לעשות בעזרת השם.

אז ראינו מה זה שמואל הנביא איך חנה איך היא זכתה אחרי 19 וחצי שנה ושם שמה את שמואל הנביא בבית המקדש שהוא ישרט עם עני. אז ידוע מה שכתוב. שמואל הנביא היה מלך. משה רבנו היה מלך.

שמעון הנביא היה מלך. כל אחד ואחד מאיתנו הוא נחשב למלך בתוך ביתו. כמו שכתוב במגילת אסתר להיות כל איש סורר בביתו. זה לא מספיק שההורים משדרים, מניחים על חיות לילדים.

צריך שגם לגבי הצאצעים אין אדם לא יגידו אין אדם רואה חובה לעצמו יש להריך כל אחד באופן אישי לכוון אותו לראות לו את הדרך כמו עשה משה רבנו וילך משה וידבר להשגיח לפקח כדי שיתגדל והתקדש שמו שמלך מלכד ברוך הוא כבר אמרו רבותינו שהמלך נידון בהרת פנים במיוחד במידת רחמים מיוחדת לפני שיפו שחרון אף כשההורים ממלאים יעודם ששמים עין על צעציהם אז הם זוכים למידת חסד של מלכים גם החם עובדיה איך הוא היה מקטט רגליו ללכת ממקום למקום להכניסם את כן פח שנה משה ישיבה רבי

דצדקא גם כן מתקטטים רגליהם ולמה מי שרבים צריכים לו יש יהיה לו שנה יש לו שנה טובה מזכים אותו מן השמיים לשנה טובה למה איך אז אותו דבר מי שמדריך את הילדים בדרכים טובות זה חייב אז העיקר הוא וילך וילך זה לא לעמוד במקום צריך לא להסתפק מעט ברוחניות אלא ילכו מחי ללחשאיפות האמיתיות ות של בן אדם זה לא משנה מה גילו מה מעמדו צריך כל הזמן להיות בבחינת וילך משה רבנו לא משנה מה הוא היה ואיך הוא הגיע אבל כל הזמן הוא היה בבחינת וילך

משה הולך ומתקדם כל הזמן צריך ככה המלאכים הם עומדים נצבים שרפים עומדים ממעלו קוצבה שמיים עומד עלי מימינו ומשמאלו והשטן עומד אל ימינו לסדנו אבל ה הבן אדם יש לו יצר הרע יש לו בחירה והוא מתעלה ואז הוא הולך ללכת להתקדם לא כתוב ארץ אוכל את יושביה מה פירוש רבותינו אמרו אם אדם יושב ולא מתקדם הארץ סוכלת אותו ארץ סוכלת יושביה צריכת ללכת להתקדם במצוות מעשים טובים לא לעמוד במקום אז בעזרת השם השם יזכה אותנו שנתקדם ונלך במעשים טובים בעזרת השם כן הוא כבר עשה ליל

שישי לכן אנחנו הולכים לדף היומים היום היום היום כן היום היום דף היומי אמרתי לכם כבר זה יא אבל אנחנו כבר למדנו דף טיה בראש השנה ט וי ט למדנו בערב ראש השנה והיום נלמד דף י למדנו אותו כבר בראש השנה פה אתמול כבר נחזור עליו בסדר >> מה זה >> בעזרת האל שוע סחשנים שנה מבורת בלכ >> אנחנו נלך דף ט עמוד בטמר נתחיל משם בסדר י עמוד ב >> לא ט עמוד ב >> ואז נלמד י אב ש >> התמר שחטה לשמע אבל לזרוק

את דמה שלא לשמע אתם יודעים יש הלכה שמי שזורק את הדם חוץ זמנו אדם ששחט את הקורבן סליחה אדם שחט קורבן על מנת לזרוק את הדם חוץ זמנו חוץ ממקומו הקורבן נפסל ומי שאוכל אותו חייב כרת עכשיו הגמרא מביאה מחשבה במחשבת שלא לשמור שוחט על מנת לזרוק את הדם שלא לשמור האם זה נקרא שינוי קודש או לא זה לא שוחט על מנת לזרוק את אדם חוץ לזמנו שזה פיגול איתמר שחטא לשמע לשם אותו קורבן חטאת עולה שחטא לשמע אבל לזרוק את דמה שלא לשמע בשעת השחיטה

הוא חשב לזרוק את הדם לשם חטאת לשם עולה לשם קורבן אחר שלא לשמע רבי יוחנן אמר פסולה רשקיש אמר כשל מחלוקת מה הגמרא מסבירה רבי יוחנן אמר פסולה מחשבים מעבודה לעבודה בעבודה אחת אל עבודה אחרת ואל פינן במחשבת פיגול הגמרא תסביר מועיד לה מחשבה שחושב מעבודה של שחיטה לעבודה של זריקה ולכן זה מפגל מבכן זה לא טוב ולפינן ממחשבת פיגול כמו מפיגול אם כששחט כששחט חשב לזרוק את דמה חוץ לזמנה בזה פיגול וחייבים עליו כרת אותו דבר אם שחט על מנת לזרוק את דמה לא לשמע

זה רבי יוחנן שתקין שאמר כשרה למה לא מחשבין מעבודה לעבודה לא מועיל מחשבה שחושב שחיטה לזרי זריקה לא מועיל מעבודה לעבודה ולכן אין בעיה והוא אומר בלא ילפינן ממחשבת פיגול למה בפיגול לא צריך דווקא לחשוב על עבודה אחרת אלא לחשוב אכילת דם או אכילת מזבח שעשה נחוץ לזמנה זה פיגול חושב שיאכל את בשר הקורבן לאחר הזמן שקצבה התורה או להקטיר אחר הזמן שהתורה אמרה ואז דו לטעמיו רבי יוחנן ורש לקיש כבר נרחיקו בזה במקום על עניין אחר מי ששוחלט בהמה לשם עבודה זרה דתמר הנה עכשיו

אנחנו בדף ייתמר השוחט את הבהמה על מנת לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטי חלבה לעבודת כוכבים אם אדם שחט בהמת חולין כן בשביל עבודה זרה מלבד זאת שהוא חייב מיתה למה היא נאסרת בהנאה אז נחלקו באדם ששוחט את הבהמה ולא עשה שחיטה לשם עבודה זרה אלא שחט על מנת לזרוק את הדם לעבודת כוכבים או שחט להקטיר את החלב לעבודה זרה לא שחט לעבודה זרה אלא להקטיר את חבה לעבודה זרה רבי יוחנן אמר אסורה הבהמה אסורה. למה מחשבין מעבודה לעבודה? כיוון שיש מחשבה אפילו זה שחיטה וזה זריקה.

יש מחשבה מעבודה לשחיטה לזרקה.

מחשבים לפינן חוץ מבפנים לומדים את עבודה זרלה שהיא חוץ המקדש מפיגוד שנעשה במקדש. כשוכט קורבן על מנת לזרוק דמו א חוץ לזמנו. יפה אז לומדים חוץ גם זה לא סתם גם כן זה חוץ מבפנים גם בכלל זה עבודה זרה זה בחוט זה זה בפנים שלקישה מותרת לא מחשיבים מעבודה לעבודה בעבודה אחת על עבודה אחרת זה א' וגם כן פיין חוט מבפנים לא לומדים את עבודה זרה שחוץ המקדש מפיגוד של קורבן שנמצא במקדש בסדר ציון משהו יש פה שאלה מי שחושב לעשות לשחוט לעבוד לכל זה בבית

המקדש >> לא לא >> זה לא של בחוץ >> זה כל זה בחוץ זה בחוץ עכשיו הוא שואל הם לומדים דבר שנעשה בחוץ מבפנים >> זה מי ששוחל לעבודה זרה אוילו ואוי לנפשו לנפשו בטח >> בטח גם פה הוא לא עכשיו הוא לא שחט ממש את עבודה זרה אבל כשהוא שחט סתם שחט אמר אבל את הדם הזה זה אני אקח ואזרוק אותו לעבודה זרה. ככה הוא חשב.

בחוץ כל זה היה. >> כן. כן. >> עכשיו שהגמרא אומרת יש מחלוקת בין רבי יוחנן לרש לקיש.

רבי יוחנן אמר אסורה. באמת זה אסור. הבהמה אסורה. למה?

זה נחשב עבודה זרה. כי כי מחשבים מעבודה לעבודה. אפילו כשהוא שחט הוא לא שחט אותה השחיטה לא הייתה לשם עבודה זרה אבל כיוון שהוא שחט הוא חשב לזרוק את הדם לעבודה זרה זה עבודה אחרת >> אז זה כן תופס ולכן זה אסורה בהמה אסורה למה ילפינן חוץ מבפנים זה חוץ מבפנים מקורבן שעושים בפנים >> כמו קורבן אתה עושה בפנים כששחטת על מנת לזרוק את הדם חוץ לזמנו זה פיגול זה בית המקדש כמו שמה עובד גם פה בחוץ על עבודה זרה זה עובד >> מתוך ארבע עבודות

דקת האדם הכי חשוב הכי חשובה >> לא זה המכפר זה המכפר לא אבל זה לא משנה מה זה גם אם חשב לאכול חוץ לזמנה זה עוד דברים זה תפס דוגמה >> כן >> ורשתקיש אמר מותרת באכילה לא אומר חשיבנן מעבודה זר מעבודה לעבודה ולא לפינן חוץ מבפנים בסדר >> זה מובן עכשיו הגמרא מבארת למה צריכים רבי יוחנן ורש לקיש לשלוט את מחלוקתם פעמיים גם גבי שוחט קורבן שלא לשמע וגם שוחט בהמה לשב עובדת כוכבים למה פעמיים היא אשמענן בה אמר רשקיש אבל פנים מפנים עם המודלה

לרבי יוחנן אם היה משמיע לנו את המחלוקת רק בעבודה זרה של רבי יוחנן ברש לקיש היינו חושבים דווקא בזה אמר רש לקיש שלא מחשבים מעבודה לעבודה כי בגלל שלא לומדים חוץ מבפנים עבודה זרה זה בחוץ פיגול זה בפנים זה חוץ זה בפנים אבל פנים מפנים עם המודה שחיטת קורבן שלא לשמע כן ילמן מפיגול אם שד את הקורבן אני מנד זורק דמה חוץ זמלה זה נקרא פנים מפנים אז אם מודה לרש לקיש מודה אמא מודה לרבי יוחנן סליחה שאפשר ללמוד בפיגוש שחיטה לשמע לזרוק דמה יפה וישמענן

ה ואם המעה לי מחלוקת בשלא לשמעה שבזה אומר ה כאמר רבי יוחנן שמחשבים מעבודה לעבודה למה כי לומדים פנים מפנים אבל בהי מי ששוחט לעבודה זרה עם המודל שלקי שלא חייב למה לא מחשבים חוץ מבפנים לא לומדים חוץ מבפנים צריך לכן צריך להשמיע לי שרבי יוחנן משניהם לומד מפיג פיגול שק שניהם לא למד בפיגול כי אתה רב דמי אמר מטיב רבי ירמיה לסיועה לרבי יוחנן כשבא רב דמי אמר היה מקשה רבי ירמיה בשביל לסייע לרבי יוחנן מקשה על רש לקיש כדי לסייע לרבי יוחנן ורבי אלה

הפוך מקשה לסיועי לרש לקיש נראה אותם רבי ירמיה לסיו לרבי יוחנן מה היה קל וחומר מחשבת פיגול ומה במקום שאם אמר הרי אני שוחט חוץ לזמנו שהוא כשרטו על מנת לסרוג דמו חוץ לזמנו שהוא פסול פסול בכל זאת פסול במקום שאם אמר הרן שוחט שלא לשמור פסול פסול שחטו על מנין לזרוק דמו שלא לשמור אין ודין שיהיה פסול זה מסייע לרבי יוחנן מה רבי ירמיה עשה קלבה חומר מה הוא אומר ומה במקום שאמר הריני שוחית חוץ לזמנו כשר שחת מן דזוק דמון חוץ לזמנו פסול תראה

מה שאומר למד קל וחומחשבת פיגול נסייע לרבי יוחנן הוא בא במקום במחשבת פיגול שאם אמר בשעת בזמן השחיטה אריני שוחט חוץ לזמנו בקורבן הזה חוץ לזמנו כשר למה באמת שחט בזמנו שוחט אומר אני שוחט את זה חוץ זמנו אבל הוא שוחט בזמנו זה שום דבר או בגלל שמחשבת פיגולי על אכילת אדם או על אכילת מזבח חוץ לזמנו לא על שחיטה חוץ לזמנה ואין פה בכלל שחיטה חוץ לזמנה בכל זאת שחתו על מנת לזרוק דמה חוץ זמנו הפסול נכון רואים שמחשבת זריקה בשעת השחיטה פוסלת יותר מאשר

מחשבת בשחיטה על השחיטה עצמה. נכון מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמוע פסול כלומר חישב שלא נשם אותו קורבן פסל את הקורבן שחטו על מנת לזרוק דמו שלא לשמו אין לו דין שיהיה פסול יפה מתקיף לרבה האילי מה לחוץ בזמנו שכן קרת למה החמירה התורה כששוחט על מנזור תמו חוץ לזמנו זה פיגול שמי שאוכל בשר קורבן שפיגל בו חייב כרת אבל מחשבת שלא לשמו לא שייך בחיוב כרת לכן הייתי אומר לא הייתי מהר אלא אמרב בר אילי מה הכל וחומר שרבי ירמיה לומד חיקמ רבי ירמיה

מה מקום שאם אמר הרי אני שוחט חוץ ממקומו שהוא כשר למה באמת שחט במקומו זה לא אומר אני שוחט ד את זה חוץ ממקומו התורה אמרה תשחט פה אמר לו אני אשחט חוץ ממקומו והוא שחט במקומו או בגלל שמחשבת חוץ ממקומו הוא היה על חילת אדם או אכילת מזבח שחטו על מנת לזרוק דמו חוץ ממקומו פסול אתה רואה מועיד המחשבה על הזריקה בשעת השחיטה מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמו שהוא פסול כדי לומר אם שחטו על מנת לזרוק דמו שלא לשמור אין לו דין שיהיה

פסול בקל וחומר אז לכן אז הנה מפה זה הקל וחומר שלימד לנו רבי ירמיה >> מאז זה כן קשה לרבי יוחנן מתקיף לרב הש חוץ למקומו שכן נוהג בכל הזבחים אתמר בשלמו שאין לא נוהג אלא בפסח וחטא זה פסול מה אתה אומר לכו חוץ זה לא דומה אי אפשר ללמוד מזה מה אני אגיד לך מה לחוץ ממקומו למה החמירה בו התורה שכן נוהג בכל הזבחים חוץ ממקומו אבל תאמר בשלא לשמו שאין נוהג אלא בפסח וחטת רק פסח וחטת שחט לא לשמו פסול שאר שאר זבחים כשרים

אלא אמרבש אחי כאמר זה הכל אומר ומה במקום שאם אמר אני שוחט לשם פלוני שהוא כשר שיניים בעלים שינוי בעלים הוא אומר אני שוחט את זה על מנת שתכפר בו אדם אחר והכפרה במה זה הכפרה בזרקה בכל זאת שחד לזרוק דמו לשם פלוני זה פסול אז אתה רואה שמחשבת על הזריקה בשעת השחיטה פוסל יותר ממשבת בשחיטה על השחיטה עצמה.

אם אדם שינה אומר אני שוחט את זה לשינוי בעלים כשר. >> אבל אם הוא שחט והוא חישב לזרוק את הדם לכפר לזרוק את דמו לשם פלוני זה פסול. אז אתה רואה זריקה בשעת השחיטה פושנת יותר מאשר מחשבה בשחיטה על השחיטה. אז במקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמן שהוא פסול אז אם שחטו על מנת לזרוק דמן שלא לשמו אין לו דין שיהיה פסול.

אז הנה יש לנו הוכחה דברי רבי יוחנן שמחשבים מעבודה לעבודה כלומר למה? כי במקום מחשבת שינוי קודש אם אמר בזמן השחיטה הריני שוחט שלא לשמן שזה פסול לא לשם אותו קורבן יש לך תורה על מנת לזרוק דמן שלא לשמן אין לו דין שיהיה פסול חייב להיות פסול אז אתה רואה לדברי רבי יוחנן הנה הראיה לו שמחשיבים מעבודה לעבודה מה אומרת עכשיו איך מסייע לרש כיזה הוכחת רבי אלן לסיועי לרש לקיש מה אמר לא תאמר בזריקה ותיתי קלוח מבניה כלומר את הפסוק לא יאמר בזריקה שצריך לעשותה

לשמע ואני אלמד את זה קל וחומר מבין שתיהם ממי זה שתיהם שחיטה וקבלה מה שחיטה כשרב פסולה כשעשה שלא לשמור זריקה שפסולה בזק חומש פסולה שקיעה שלא לשמור ואם תגידי מה לשחיטה שהחמירה בהתורה שכן היא פוסלת במחשבה שלו לשם אוכלים ופסח קבלה תוכיח שאין קבלת הדם הכוונה שאין היא פוסלת במחשבה שלא לשם אוכלים לפסח כל זאת היא פוסלת במחשבה שלא לשמוע אז אתה רואה שהחומרה של פוסלת שלא לשם אוכלין בפסח היא לא גורמת פיסול מחשבה שלא לשמור אז כיוון שאפשר ללמוד את פיסול זריקה שלא לשמור

משחיטה וקבלה למה הלחתה כתב רחמנא למה התורה כתבה זריקה שלא לשמור דין זריקה שלא לשמוע אתה יודע למה לומר דאין מחשבין מעבודה לעבודה אלא צריך לחשוב בשעת הזריקה עצמה שלא לשמו כדי לפסול בשעת הזריקה עצמה אתה לא יכול מהשחיטה לחשב על הזריקה זה לא מועיל מתקיף לרבפה ודילמה דמחשבין מעבודה לעבודה למה אם כן כמה הגמרא שואלת המתקיב לרב פפה ודילמה אולי נאמר אדרבה התורה באה ללמד אותי בעיתור הזה שכן מחשבים מעבודה לעבודה כלומר שהוא לא צריך לחשוב בשעת זריקה עצמה אלא אפילו הוא חשב בשעת >>

השחיטה על הזריקה אז אז המחשב המחשבה פוסרת זה תלמד זה ילמד אותי הפסוק לא כמו שאתה אמרת אומר או אם כן אשתו כרמנה ותיתי מקל וחומר דרב השם למה התורה בכ לא תכתוב בתורה כלום ולומדים את זה שמחשבים מעבודה לעבודה מכל וחומר שלמד >> אבשמחשב צינו בעלים ועידה כמר רבי יוחנן איך הוא התרץ את הקושיה על רבי אלה עכשיו שואל יפה רבי אלה פריך אחי הוא כך פורח את הלימוד שלו שלומד הלימוד של זריקה משחיטה וקבלה מה להנך שכן תאונות צפון וישנם בחטאות הפנימיות מה לאלו

שחמיר בהם כן התורה שנפסלות במחשבה שלא לשמור למה שכן תאונות צפון בקודשי קדשים צריך לעשות בצפון עזהרה וישנן בחטאות הפנימיות אבל זריקה היא לא בצפון עזהרה ואין והיא לא בחטאות הפנימיות לא זורקים דמם על מזבח החיצון וידך רבי אלה שאמר שאין זריקה שאין זריקה משחיטה וקבלה על רבי אילה סליחה רבי אילה הוא לומד את הזריקה משחיטה וקבלה משניהם פסוק >> אז אשתמה בשתקיימין עכשיו סובר עכשיו כעת על כל פנים אנחנו עסקים בשלמים בשלמים קיימים אנחנו עוסקים בשלמים אנחנו עומדים הפסוקים שמצליכים שביע בשחיטה זה קבלה וזריקה

נאמרו בשלמים בשלמים לא צריך שחיטה בקבלה בצפון נכון בקדשים בקודשי קדשים צריך בצפון שלמים זה קדשים קלים אז אין אז אין בהם כאלו שלא זורקים אדמה על המזבח הרצון לכן אי אפשר לפרוך את הלייבוד שהבאת תמר הנה עוד יש אמוראים שחולקים שנחלקו במחשבים מעבודה לעבודה היא התמשלחתה לשמע אבל לזרוק דמה שלא לשמע רב חמן אמר פסולה הבא אמר כשל דר הבא לגבי לגבי רב נחמן להגיד שזה פסולה מאיפה בקל וחומר דרב השמ שינוי בעלים שמחשבין מעבודה לעבודה אמרנו במשנה רבי אליעזר זה אומר אף האשם ששחט

אותו שלא ישמור פסול לגמרי כמו חטאת למה במשנה אמרנו הכל כשרין חוץ מפסח וחטת ברבי אליעזר אומר גם האשם שחט אותו שלא לשמור פסול תניה אמר רבי אליעזר חטאת בעל חטא השם בער חטא מאיפה הוא לומד את זה חטאת בער חטא ח ואשם בעל חטא אז מה מצינו בחטת שהיא פסולה גם אשם יהיה פסול מה חטת שלא נשמע פסולה אף אשם שחטו שלא ישמו פסול אמר לו רבי יהושע לא אמר לו יש לפרוך מה שאתה לומד את השם מחטאת אם אמרת בחטאת שכן דמה למעלה נכון

חטאת אדם דם שלה למעלה מחוט הסקרה אז לכן אני מחמיר אבל השם דמו למטה מחוט הסרה אמר לו רבי אליעזר פסח יוכיח דמו למטה ושחטו שלא לשמו פסול הנה זה למטה מחוט הסיקרה בכל זאת פסול אמר לו רבי יהושע מה לפסח שכן זמנו קבוע לכן פסול אמר לו רבי אליעזר חטת תוכיח אין זמן הקבוע קבוע בכל זאת שחטה של נשמע היא פסולה רואים שלא יחבירה זמנו קבוע תהפוך אתציון משה חוזרני חלילה אני אחזור ואפרוך עוד פעם מה לחטאת שכן דמה למעלה סוף סוף כל אחד מהמלמדים

יש חומרה שאין להשם לכן לא נוכל ללמוד מהם את האשם חזר רבי אליעזר בדנו דין אחר. טוב, אתם לא יכולים ללמוד. אני למדת השם שנפסד במחשבה שלו לשמור.

לימוד אחר. מה חטאת נאמר בה? היא בשחיטה ושחט אותה במקום אשרט את העולה לפני השם. חטאת היא נשמה כשרה.

שלא נשמע פסולה. ופסח נאמר בו הוא בזביחה. ואמרתם זה בפסח הוא להשם דורשים הוא בעביתו יהה אם נעשה לשמו כשר שלא לשמו פסול והפשם נאמר בו הוא והקטיר אותם הכהן המזבחה יש להשם השם הוא ולכן אני דורש הוא לשמו כשר שלא לשמור פסול מפה אני לומד אמר לו רבי יהושע חטאת שנאמר בהיא בשחיטה בשחיטה היא לשמע כשלה שלא לשמע פסולה זה בשחיטה נאמר היא עכשיו פסח שנאמר בו הוא זה בזביחה הוא לשמו כשר שלא ישמור פסול אבל השם לא נאמר אין הלכה קטורין לא בשחיטה בכלל

כבר הקטיר את האמורין והוא עצמו שלא קרמורין כשר >> אז מה אתה רוצה אמר לו רבי אליעזר הרי הוא אומר כחטת כאשם מהחטת שלמו פסול אף השם שלשמו פסול מפה למד ככה תתקעשם אמר מ אמר לו רבי יהושע חוזרני חלילה אמרנו לכן לא נוכל ללמוד את העשם מחת מפסח ולמדר דינביטה במסד עדיין נכון יחזור הלימוד וימד את צת השווה שבהן שהם נאכלים ליום ולילה פסולים שלא לשמע גם אני אביא את העשם שנאכל ליום ולילה ויפס צ שלא לשמע למה לא משום דיק פרח מה צב שבהן

שכן יש בהם צד כרת חטאת בעל של כרת פסח מי שמתבטרל אותו חייב כרת אבל השם אין אין אין כזה שבא על הבירות שאין בעין כרת השם הוא בעל הבות שאין בהם כרת אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת אמרת בחטאת אי אפשר ללמוד אתה מחטאת למה התורה מרה דווקא בחטאת שכן דמה למעלה ככה אמרנו למעלה ככה הדבר מגלדמה למעלה מחוט הסרה ולמלא אם אמרת בחטאת שכן נכנס דמה לפניים ולפנים מה זה בדמה בקודש הקודשים אומר לו מדובר בחטאת החיצוניות כאמרינן לא בחטאת הפנימית הזאת של

יום כיפור מהם לא למד, מהם למד רבי אליעזר בחטאות החיצוניות והאדם שלהם לא נכנס לפנים. הגמרא שואלת אז למה רבי יהושע לא פרח שאי אפשר ללמוד את עשה מחטאת שדווקא בחטאת נחמירה התורה שאם נכנס דמה לפניי ולפנים פסולה אז לכן החמירה התורה בחטאת אומר אידל רבי אליעזר אף העשם שכן מכפרת על חיבי קריטות מאיפה למד את זה מחטת דשמיעת הכל כמ רבי אליעזר יש לו שיטה שגם האשם שנכנס האיכל פסול מעט הגמרא תלמד את זה ניקש כחטת כאשם שואלת הגמרא מדוע רבי יהושע לא יפרוך למה

אז למה רבי יהושע לא יפרוך שאי אפשר ללמוד את אשם מחטאת שכן למה דווקא בחטאת התורך מראה שכן מחברת על קריטות ואילו החטאים שעליהם השם מכפר זה לא חי וכרת תצגמר אה מחטת לשמיעת הכל רבי אליעזר למד את השם משמיעת הכל קורבן עולה ויורד מביא מי שנשבע לשקר שזה שמיעת קל שאינו יודע עידות החברו אתה מבין שבעבירה זו אין חיוב כרת נשבע על שקר אומר אני יודע עידות נשבע שהוא מעיד על כך בקוש שקר זה בלי מעשה >> כן אין בזה כרת אין מעשה >> אין

בזה מעשה זה רק >> מה שואלת שכן תאונה ארבעה מתנות למה רבי יהושע לא פרח אי אפשר ללמוד את האשם מחטאת למ שדווקא בחטאת החמירה התורה שכן תאונה ארבעה מתנות דם ארבע רוחות המזבח מה שכן אשם שתג שתי מתנות שן ארבע אמן כרבי ישמעאל דאמר כל הדמי תעונין ארבע מתנות רבי יהושע סובר גם עולה גם שלמים גם אשם תמון ארבע מתנות נפרדות ארבע >> כן עדיין הגמרא שואלת עדיין היה יכול רבי יהושע לפרוש שאי אפשר ללמוד אש מחטאת למה דווקא בחטאת החמירה התורה שכן תאונה על

ארבע קרנות ואילו באשם גם לשיטת רבי ישמעאל היה נותן את ארבע מתנות רק משתי קרנות לא בארבע ולתעמיך היקאצבע היקרן היקה על חודה אלא חד נטראה תלה טעמי נקת אומר לשיטתך שאתה מנסה לתרץ כל פרה מדוע לא יכול רבי יהושע לפורך אומר יש חוברות מיוחדות בזריקת אדם של חטאת שאין בעשם יש בחטת לזרוק את הדם דווקא באצבע ואילו בשאר קורבנות זורק את הדם ישירות מן הכלי ויש גם כן דין בחטא לזרוק על הקרן בראש המזבח שאר קורבנות נותן את הדם למעלה חוט הסרה לא צריך בראש

על הקרן למעלה בגובה וגם כן יש בחטאת לזרוק את הדם חודה היא כחודה מודה של קרן ואדם יורד מלמטה אלא חד מטר תל טעמינקה תוד תודה לי שרבי יהושע לקח רק בריכה אחת מתוך שתיים שלוש שהיה יכול לפרוך זה הכל עוד דין אמר מור אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בחטאת אמרנו ככה שכן דמה ניתן למעלה מחכות הסכרה לכן אי אפשר ללמוד ממני את העשם ככה למדנו אומרת למה לרבי אליעזר שאשם נמ דמו למעלה כן בהיקש כחת כעשם ככה תתקעשם למדנו שהשם דמו ניתן למעלה

מחות הסרה אז למענה יפה גם השם זה למעלה מחודש קרא איי איי איי איי איי אמר הביה השם דמו למעלה לא מצית אמרת אי אפשר לומר דבר כזה קל וחומר מעולה מה עולה שהיא קליל דמה למטה מחוט הסרה השם שאינו קלין לא כל שכן דמו למטה מחוט הסרה אומר לא מה לעולה שכן אינה מכפרת חטת העוף תוכיח מה לך אתה טהוב שמה שהיא באה לכפר בכל זאת דמה ניתנה למטה מחוץ הסקרה אז אתה רואה אתה לא יכול להגיד לי בא לכפר אני לך מכפר וגם למטה

>> מלאכת העוף שכן אינה מן מין זבח הקילה בה התורה לא זבח אבל אשם זה זבח אולי תחמיר לרבוא התורה למעלה אוה תוכיח שהיא זוח ויה למטה לא ראי זה כי ראי זה שאין בחטאת העוף את הקולה של עולה שהיא שהיא לא מכפרת ולא ראי זה כי ראי זה אין בעולה בעולת בעולה את הכולה של חטת העוב שאין לה מין זבע אז אתה רואה צאת הצבא שבהן ש קודשי קדשים לא יודע מה למטה אף אני אביא שם שהוא קודש קדש שים ודמו למטה אז נמד בא

מהצד אמר לה רבה מפ מפרזקיה לרב השם לפרכמה נצת השבה למה הקילה התורה שדמה ניתן למטה שכן אינם קוצבה אפשר להביא אותן אפילו על כל מועטומר באשם שיש לו קצווה שמה לכול פחות העשם צריך להיות שני שניים צלוים היינו תעמד רבי אליעזרמר קרא הכהן המחטא אותה אותה דמה למעלה הנה ואין דמו של אחר למעלה דווקא חטאת דמה למעלה אותה >> אבלשם >> אבל השם לאכי חטאת נמנמה אותה לשמה כשרה שלא נשמע פסולה השאר זבחים בנשמע מ שלא נשמע כשרה ככה תלמד אם אתה אומר אותה אדמה

למעלה אז אותו דבר ושחט אותה לפניו הכי נמ תדרוש גם כן אותה נשמה כשרה שלא נשמע פסולה אבל דווקא זאת חטאת שאר זבחים גם שלא נשמע כשרים שלא ילמד רבי אליעזר את ההקש מן החטאת לאשם שאם עבד בו שלא לשמו יפסל אומר ההוא אותה לאו דווקא זה השיר פסח כתוב אותה על זה זה לא למה על כוכח שיהיה ולא מעטת פסח שגם נלמד מפסוקים שאם עשה שלא לשמע פסול אכן אז הגמרא שואלת החנמיו דווקא גם פה במתן דם אותה לא דווקא להשייר עולת העוף דגה מרע

בזביחה מה לא שייר מדי מה שעולה דמה ניתן למעלה זה לא שיעור במיעות כיוון שאין זה מין זבח בכלל בזביחה לא שיר עוד מתר הגמרא והיא בתממה המני רבי אליעזר ברבי שמעוני בן אלעזר ברבי שמעון דאמר אי מקום לחוז ואי מקום לחוז אמנם גם חטאת וגם עולה עובן דמה ניתן למעלה אבל מקום של זלחוט מקום של זלחות דתניה אדמים התחתונים ניתנים מחוט הסכרה למעלה הענינים מחוט הסכרה למעלה מחו התחתונים מחוץ לסגר למטה הענינים חוץ לסגרה למעלה אמר רבי אלעזר ברבי שמעון במי דברים אומרים בעולת העוף

שלא יכול לתת את דמה בכל גובה מזבח אבל בחטת בהמה היא עצמה כל עצמה ועיקר מצביה אין הנעסת אלא על גופן של קרן על האמן של האמה על המה למעלה בראש המזבח אז אם יתן דמה למטה פצולה לכן אותה בדווקא ‏Ja.

אנחנו נעצור פה ואנחנו חוזרים עוד חמש דקות 10 דקות פחות. צירה בבנינו גם הסכמה בצ בדוק >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ג תשרי תשפו שנה חדשה בשעה טובה ומוצלחת בעזרת השם היום זה יום צום גדליה זכינו זכות גדולה לאיזה ראש השנה יום הדין הגדול והנורא ברוך השם כולם נכתבו בעזרת השם לחיים טובים לשנה מבורכת שנה שמחה אתם יודעים שרבנו הארי כותב שבראש השנה כל העולם חוזר כל העולם לכמות שהיה בתחילת הבריאה כפי תפילתנו ותשובתנו בראש השנה הקדוש ברוך הוא בונה מחדש

את העולם נותן כלים כוחות חדשים איך נעבוד את הקדוש ברוך הוא ואיך נתקר לב אליו הכל תלוי בעבודה שלנו בראש שנה יום כיפור עשרת ימי תשובה עכשיו על ידי וכתב הרב הארי מביא את זה הגאון חידה בס ספר אהבת דוד יש דרוש ד' ל לשבת תשובה על ידי התשובה שעושים בשבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים אפשר לתקן ולקבל כפרה על כל העוונות שחטא משך כל יום י חייב ביום שכיוצא בו כלומר היום איזה יום יום חמישי אדם יכול לכפר היום חמישי הזה על כל ימי

חמישי שכל ימי חייב עכשיו אם אדם מקבל עליו לצום אחר גם כן ביום שישי מכפר על כל ימי שישי שכל ימי חייו יום ראשון לצום ולעשות תשובה ומעשים טובים ובוכה על המעשים שלו מכפר על כל ימי ראשון יום שני כל ימי שני יום שלישי כל ימי שלישי יום רביעי זה כבר ערב כיפול או צמים אבל יש יפה שישי ראשון שני שלישי זה מכפר על כל הימים למה שאדם לא יעשה את זה במה זה טוב בעיקר שאדם לא יענש בעולם הזה מלחמת עוונותיו יש שני זה מחולק

גם בעולם הזה יש כלל העוונות גם בעולם הבא בשביל מה צריך לצבול אז אדם שיעשה תשובה ויתקרב להשם אין כמו זה בעולם עם אותו דבר גם כותב המשנה ברורה מביא מהערות דבש שבעה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם נגד שבעה ימי שבוע בכל יום יעשה תשובה על אותו יום אדם גם לא עשה עדיין הנר דולק בוא אפשר לזכות לעשות תשובה למה רבנו הארי כותב עשרת ימין תשובה הם השורש לכל השנה על ידי את תפילותנו ועזותינו בימים הלו זוכים לבנות לעצמנו כלים כוחות חדשים מה שאנחנו

מעלים עצמנו ועובדים את הקדוש ברוך הוא במדרגות גבוהות זה יתן לנו כוח לכל השנה נו כתוב עכשיו בישעיה דרשו השם וימצאו כראו בהיותו קרוב רבותינו אמרו דרשו השם במצאו ימים האלה השכינה יורדת לתוך עם ישראל עם ישראל יכול לשוב אל השם אפילו מעבירות חמרות חמורות השכינה יורדת אלינו ממש תח אדם היה במרכבת המלך, הוא עני מרות, אין לו מה לאכול, היה במרכבה של המלך. אמרו לו, "מה ביקשת?" ירד אמרו לו, "מה ביקשת?" אומר לו, "לא ידעתי כלום, לא ביקשתי. טיפש מטופש.

עכשיו כל מה היית מבקש היית מקבל. היית במרכבת המלך. המלך היה איתך כמו שמספרים על איזה עני אחד, היה לו ממש צרוב וצייב כספים. המלך היה דרכו להתחפש מדי פעם הוא נכנס לאיזה בתים ודווקא לבית שלו הוא נכנס אבל הוא לא יודע שזה זה אחרי שיצא המלך אמרו לו זה היה המלך איזה חיק את עצמו אמר לו איפה הראש צריך לדעת הקדוש ברוך הוא עמנו אדם לא יעשה תשובה אפילו מעבירות חמורות שוב ישראל עד אדוני אלוהיך כי חשלת בעווניך אפילו כשלת בעוון במזיד שוב בישראל עד השם עשרת ימי תשובה זה שורש לכל השנה צריך להסתדל מכל נדנות עבירה צריך האדם לנצל לא להתבטל אפילו רגע אחת שלא יאבד את המתנות היקרות כל כך הימים חשובים אפילו אדם פשוט ביותר יכול לפעוד כמה פעולות של צדיק גדול בכל השנה כולה.

אתה מבין? אדם פשוט בעשרת ימי תשובה יכול א לפעול פעולות של אדם צדיק גדול. הרמב"ם כותב תשובת יחיד מתקבלת בעשרת ימין תשובה כמו תשובה של ציבור. תראה מה זה.

אז עשרת ימי תשובה כמה הכוח שלהם חזק. יחיד מתפלל זה כמו תפילת ציבור. תפילת ציבור זה כמו תפילה של צדיק גדול. צדיק גדול מתפלל.

צבור מתפללים. >> נכון. אז כותב הרב יערות דבש שיעשרת ימי תשובה הם כמו ימי חול המועד תראה אסורים בעשיית מלאכה אדם איך יש לו ימים כאלה ילך עשר תלמיד שהוא ילך לבטל אותם לעבודות סתם היו מתבודדים בהם מלאכת דבר העבד מותר חיי נפש אבל אדם צריך להיות פנוי לעשות חשבון נפש בלי זה אדם לא לא יתבן במעשיו חייב איך הוא למד הלכות תשובה, איך הוא יודע לעשות לכן צריך למעד במלאכה בנו והתבונן איך תנהג כל השנה יעשה חשבון נפש תפלל לקדוש ברוך הוא למה בימים האלה

יורד אור מיוחד של תשובה ואז האדם נטהר לחיים טובים תראה מה שכותב הרב פלא יועס הרב פלא יועץ כותב דבר ממש מחריד בערך תשובה הוא כותב בסופה עשרת ימי תשובה יש להם אור גדול בקדושה מיוחדת והוא כותב ההבדל זה העיקר בין ימים רגילים עסרת ימי תשובה כהבדל האור מהחושך האור והחודש והוא מוסיף שעה אחת שווה כמה כמה חודשים לא חידה בזה ביום חוד של הז ימי תשובה ביום שבת בעוד יותר יום הכיפורים זה סי בשיא כמה זה זכות גדול שננצל את הז זמן שלנו עכשיו לכן

אומר אומר הרב פלא יועץ הימים האלה נזכרים בנעשים אשר בהם הפתחים של התשובה פתוחים אם יפתח אדם פתח כחודו של מחתפתחו לו פתח כחודו של פתחו של עולם תראה התורה אומרת התורה והמצוות שאדם עכשיו עכשיו לומד זה שווה לחשבון גדול שלבים אחרים כותב שמה יש ספר דן דין של הרב פלא יועץ אז הוא כותב יתברך היוצר והתעלה הרוצה בתשובה שנתן לנו את הימים האלה ימי חפץ ימי רצון שיש בהם יתרון על כל ימות השנה כיתרון האור מן החושך שבהם שערי תשובה פתוחה הפרש בין עשרת מתשובה

לשאר הימים עניין תשובה והפ שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בימים אלה מימים שלמים שלמים שלמים משאר הימים אומר ולכן אדם שתורתו אומנותו בימים האלה יניח קצת מפלפולו ויוסק בקריאת ספרי מוסר בדרכי התשובה יש פה שיח לדרוש סליחה ולקדם תפילה כל צרה שלו תבוא אשרי מי שיכול להתבודד ולחשוב אם קונה הוא ב תראה מה זה ויקיים לפחות בימים אין להם קיים להקריב בית תמידין כנחתם שביתי השם לנגדי תמיד וחטאתי נגדי תמיד זה שבי השם חדתי ואם ימצא חבר טוב מנעים שבחים יום יחד טובים השיניים אז נדברו

ירי השם לכן זה זה תביעה גדולה. אם אדם מתאחרר בתשובה, התורה הזהירה ימי הדין.

אומר צריך לדעת בענייני תשובה לא מספיק במה שלא יעשה עבירה אלא צריך לשוב לפני השם להתוודות להתחרט רבי שמואל צריך להתחרט על העבר ולקבל על העתיד ברוך הבא שנה טובה ומבורכת שכם מיזרע את עצמו לא יהר למה לפעמים אדם אומר אחר כך אחר כך בסוף לא יעשה תשובה מה עשינו וגם עצם העובדה שהוא מאחר תשובה הוא נענש אז הוא מביא רבי מאיר פרפירש הוא מביא מעשה נורא הוא אומר שסיפר לו רבי שלמה אל קבץ שהיה רשע אחד פריץ שלא הניח עבודה זרה שלא עבד תועבה שלא

עשה רצ גנב גזה נאף אוכל נבלות מלשין והיה עשיר בידו תקיפה יום אחד יצא הרב רבי משה דילאון מבית המדרש ואז פגע בו הרשע הזה. אמר לו שלום עליך אדוני החכם. אמר לו הרב אין שלום אמר השם לרשעים לא רוצה להסתכל בפניך. באותה שעה נכנס ברוח טהרה ותפס בגניו בגדו.

אמר לו אדוני החכם אם אני אחזור בתשובה יש לי כפרה. אמר לו אוי לך רשע. מה תשובה? תספיק לך שנתחייב ארבע מיתות בית דין.

אמר לו, "בם אני מקבל עליי אחד מארבעה מיתות בית דין, יש לי כפרה?" אמר לו, "כן." אמר לו אדוני החכם, תשבע לי בהשם יתברך שאני אכניס אותי לגן עדן. תשבע לו הרב. אומר לו, "כן, תעשה." אמר לו תקבל עליך מיטת צריפה אני אשליך לך בתוך הפה פטילה של עופרת רותחת ואז אני אערב לך שנתלך לבגן עדן קיבל עליו אומר לו טוב תתחיל איזה תשובה תתחיל לבכות מיד הלך לבית המדרש לא חזר לביתו עזב את אשתו את הילדים כל הונו שקבץ עמד שם בבחיות ותענית ושג ואפר

לא הסתכל בפני אדם 30 יום ככה אחרי 30 יום ציווה הרב שהביאו לפניו מיטה שמוציאים בו את המתים חוק כלי הקבורה העמידו לפני הבעל התשובה וכן עשו ציווה הרב שהביאו לו תכחים הביאו אותם אחר כך ירד בעל תשובה לטבול על עצמו ממקווה והתוודע שעם עוד הפעם ועלה ונסתפק הושיפו אותו על מיטה וכלי הגבורה מונחים לפניו אחר כך נכנס רבי משה דלאון אמר לו עדיין אתה עומד במשבתך הראשונה ציווה חכם רבי משביע עופרת והביאו והיה מנפח תחתיו במפוח של אש עד שהוא תחופרת היטב היטב היטב אחר

כך לקח את את זה האיש ויושבו על ספסל קטן לקח מטפחת קטנה קשר בה את עיניו אמר לו תתוודה עוד הפעם קבל עליך מלכות שמיים ואומר שמה ישראל שם אלוקינו השם כן כן ואומר שמע ישראל קבל עליך תשובה אלף עוונות תכשע בעל תשובה כשר ציבה בכה בחייה גדולה והיו קיבוץ גדול זקנים תלמידי חכמים פתח פיך והשליך בתוכה את העופרת הרותחת מיד פתח פיו ויתה את עצמו לאחוריו הוא פער פיב לבלי חוק כל העם עומדים שמה הרב לקח כף מניעת דבש והכניס אותה לתוך פיוז סע >>

איי איי אז לקח הרב כף כן מיד התחיל בתשובה לצעוק רבי רבי מה זאת עשית למה רימיתני תהרוג אותו תהרוג אמר לו הרב אל תירא רצה אלוהים את מעשיך אותה פעם והל לא זז מבית המדרש כל מהב היה יושב בתענית ובתשובה גדולה אז אז היום זה בפטרית גדלי בן אחי בן החיקם היום איך כתוב בגמרא הגמרא דורשת בראש השנה בדף יח רבי עקיבא היה דורש כ אמר אדוני צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לסשון שמחה צום השביעי זה שלושה בתשרי

שבו נהרג גדליה בן אחיקם למה נבחד נצר הפקיד בידו את דלת העם שנשארו בירושלים לאחש שמנוחד נצר שם ירידו בו ואז נכבתה הגחל את ישראל. מי הרג אותו?

ישמעאל בן נתניה הרגו. שכולם מתתן שצדיקים כשריפת בית אלוהינו. כך הוא בא בטורה המשגל למע ויש שאומרים רבנו יוח כותב שבראש השנה נהרג אבל כמה שלא מתענים בראש השנה גם הביא את זה כף החיים. למה כשכחייב ונבוכד נצר את בית המקדש הגלה עם טעם לבבל והשאיר בדלת טעם והפקידם את גדליהו בן החיקם היהודים אשר ישבו במואב בעמון באדום בשאר הארצות שמעם שנתן המלך בבל שהריט ליהודה את גדליהו וישובו את ארץ יהודה ויעבדו את הקרמים אשר נתן להם בלך בבן ותהי להם הרווחה אבל בנך בניעמון שאינו

הייתה צרה שלח את ישמעאל בן נתניה להקות נפש את גדליהו בחודש השביעי בא ישמעאל בן גדלה למצווה ואף שהוא גדליהו שישמעאל זומם לרצוח אותו לא המנה הדבר לא רצה לקבל לשון הרע וקיבל את ישמעות ישמעאל בכבוד וישמעאל הרג את גדליהו ואת רוב היהודים אשר היו שם ואת הכסדים אשר אשר השאיר אותו מלך בבל.

היהודים הנשארים חששו מנקמת מלך בבל. ברחו למצרים ואז ככה נתפזרה שהרית פלתה לארץ הייתה שוממה. למה יש פה? רבנו הרי אומר יש התכבצות גדולה של קבורות היום זה גם כן פטירת רבי אפרים כהן האבא שלו קראו לו רבי משה רבי אפריים בן רבי משה זלח הכהן הוא אבא של חכם שלום אמר לךם יצחק כתוב לי תפסו אותו שהוא לומד קבלה בבגד אמרו לו אתה לא יכול ללמוד קבלה אלא אם כן תלך חכמים אפרים שהוא יתן לך אישור.

אז הוא הלך לרבי אפריים כהן, למד איתו קצת, אמר, "אתה יכול ללמוד קבלה, אין בעיה." אז הוא אומר לך יצחק, "אתה חושב שרבי אפרים היה נשוי?" עוד לא היה נשוי? גם הוא היה רווק. הוא אומר לי אתמול היה פטירה של הרב סלמן אליהו. אבא שלך מרדכי אליהו הוא נפטר בראש השנה קברו אותו בראש השנה >> ביום ראש השנה עצמו >> ביום השניסו אתה יודע פעם אחת אומרים רבי פרים הכהן חולם בליל שבת שאומרים לו בחלום הרחמין שלך אסור לאכול ממנו יש ברו בשר נבלנות אומר אני

קניתי את הבשר בבוקר קם שואל אותם מה מי נגע בחמין מה עשיתם בסוף אמרו לו המשרטת אומרת לו אני רציתי שיהיה טעים לכבודו לקחתי קצת שומן שמתי שמים היה ראש הישיבה הולך איתו לכל ה המקומות שעלו מבגד לפה יהודי עירק לארץ הקודש היה הרבה בעיות היה הולך איתו ביצחזן למעברות למעברות היה מדבר היו רואים אותו מלאך השם צבאות ואת רבי בן ציון חז"ל כולם חוזרים בתשובהם טוב אנחנו באים אז הוא נפטר ביום שבת קודש ג תשרי תשיז מורנו ראש הישיבה הפ אה הספיד אותו.

מה אמר עליו? שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מפתול לשקת פרדרין. למה לפעמים הם מדברים? מה זה לפני הכיפור נפטר לא יפה?

למה תן לו כיפור יעבור יעשה תשובה? אמר לא צריך הוא כהן גדולה. >> כן כן ראש ישיבה. תראה איזה הספד.

רבי חיים, אתה זוכר רבי אפים כהן? >> אני מאיפה זוכר? רקספרים. >> לא, אבל אתה הייתי יכול לראות אותו הכל.

>> איך >> למה זה? הוא נפטר בתש"יז. הוא לא קונה את אפילו לא ידעתי נער לא ידעתי כלום רק רבי יצחק קר. לא אבל קח את החכם סמן חוגי עבודי במעברה חכם סמן חוגי עבודי אתה ראית ראית את החכמים כהן >> הרב במעברה הצריף של חכם שמן חוגי חבודי עליו השלום היה מולנו >> לא היה לנו שעון לא כלום רואים את הרב הולך לבית כנסת אנחנו הולכים אחר בית ערבי אסור הכל הוא מירות תפילה שק הכל יום אחד הוא אומר כפול כאפזר מחליך חקים צ >>

התחיל לרד את צמח של אח שלפך עליו השלום הלך הביא אותו לבית שלי חכי אתה זכית הוא היה אדם גדול חכם שנחוג ראש הרבנים חכם עובדיה ישב אצלו בבית דין הרב בן ישב והוא בא לקחו אותו לעבוד טוריה יעני הוא הוא ראש הרבנים אף אחד לא יכול בכלל לעמוד עלינו והוא הולך פשוט הוא מדבר חסר מאוד ולא אין לו בכלל בכלל כן פעם פעם לא היה דרשן פה בבחר אומר לי לך תקרא ללא בראש הישיבה תקרא לו לחמסמן חולי אני הלכתי שם לבית והיה ש נגיד

9 בלילה 9 וחצי אז הוא אז אני דופק אומר תפתח הוא אומר אני פותח הוא יושן שוכב במטפע ועל ידו עוד מיטה אשתו אומר מה רשית אמרתי לו לא יפה ככה אני אק כנס אומר בוא בוא מה רשית אומר אין מי שידרוש כבוד עליו קם מהמיטה על המקרום לקח את המכנסיים שם על הפג'מה הוא מכניס את הנעליים את הרגליים שלו בנעלינם המשי בוא עכשיו אתה שם לו הזמנה בבית איזה הוא לא מכיר אותך לא כלום שים לו הזמנה הוא ראשון יושב בינתיים הוא לומד הוא כל

הזמן לומד איפה שתקרא לו הזכרות זה זה ראשון והוא גדול על רבנים עכשיו אין אצלו מסו פנים יהיה רב הכי גדול יעשה דבר לא לפי ההלכה קורא לו מעמיד אותו אם מקבל מקבל אם לא מנדע אותו אין אין מסופנים.

זה לא משנה מי זה ואיך זה. טוב יאללה אנחנו ירמיה לא פסוק יז. איזה אנשים היו? מי זה אנשים רב רב רבנן שמוע שמעתי אפרים מתד שרתני וישר כערן לא לומד השיבני והשובה כי אתה אדוני אלוהי.

תראה איזה פסוק זה שמו טוב יז אומר שמעתי אשר מלכות עשרת השבטים נקראים השם אפרים הנה מתנודד בראש כדרך המצטער ומכונה ואומר סרת בייסורין לגלות אזני למוסר הנה קיבלתי המוסר כעגל הזה אשר לא הורגה למשוך בעול כאשר הגילוי יחזור וימשך כן אני כמוהו השיבני אתה תעורר ליבי לשוב אליך וככה עשה ושוב אליך כי אתה אדוני אלוהי מראוי לשוב אליך אתה אבא אתה השם אלוהינו כי אחרי שובי ניחנתי ואחרי יעי ספקתי על ירך בושתי בים נחלמתי כי נסעתי חרפת נעורי אני מתחרט חמתי על תעבותיי התבוננתי בעצמי

שמעלתי כאשר חטאתי עכשיו נזכרים על החרפות העוונות שעשיתי מאז הבן יכיר לי אפרים עם ילד שעשועים כי מדי דברבו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעלילו רחם רחמנו נאום אדוני פלא פלאות הקדוש ברוך הוא אומר וכי אפרים הוא לי לבן יקיר וכיולי לילד נחמד שבי משעשע עמו אשר מתי שאני מדבר בו לא אפסוק מיד כי מזכרנו עוד זמן רב כדרך האב שמדבר בבנו החביב על כן הועיד ואני זוכר בו זמן מרובה לכן אמרו מעי לא רחם רחמנו זה דברי השכינה השכינה עומדת מתנוד אני ליבי נהפך

עליי לרחם שבני יחידירי בן אחד הוא שעושה את כל רצוני שעשועים מת שאזור הציו לך צייונים שימי לך תמרורים שיתי ליבך למסילה דרך ההלכת שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אין תשימי לך תצבי לך סמנים בדרכי אבותייך טובים תעשי לך תמרורים הני כשהיא הלכה לגולה אז הוא אמר לה תסתיבי לך ציונים עכשיו הוא אומר להם איך תחזרו לך דרכי אבותיכם נטעי לך הרבה אילני תומר תמר יעני להכיר הדרך שהיא תדבך תניבך על המסילה שהלכת עכשיו שבת תשובה צריך לעשות תשובות עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי

ברא אדוני חדשה בארץ נקבה תסובב גבר אומרת מתי תסתיר ממני שאת בושה נשוב אליי מפני דרכך הנה חדשה נבראת בארץ שהנחבה תחזור אחר הזכר לבקש יסאנה לשוןסבה בעיר משום רבי יהודה הדרשן שמעתי נקבה אני נתתיך כבת הנותלת 10 נכסים שבעה או שבעה אומות משב 70 סוף שתתלי הכל כבן זכר שהוא יורש הכל. אתה יודע מה זה נקבה? תסובר וגבר זה סוכה. סוכה זה אור שנקבה תסובב גבר.

למה? נקבה זה השכינה שם אדנות. כמה עולה אדנות? 65 >> 65 א' דח נ וי 60 שם הוויה זה שם הזכר נכון נכון לא סוכה בהתחלה ס בסוף אה בסוף אה זה 65 זה הנקבה זה שבעדנות באמצע איזה אותיות יש >> כו >> זה שם הבעיה אכלת כבש בראש השנה א לא אוכלים כבש אבל איך צריך לזכור לנו כדוצ של יצחק אבינו זה >> אה >> פרה >> ראש של פרה גם טוב שיהיה הוא טוב דגה שניות קודם המשנה צדקה עשית ביום זה ערב חג שלוש

פעמים >> כן מי שלא נתן שלוש פעמים היום נותן >> היום נותן כן אתה נתת כבר >> מי זה איילה בת ילנית דה קלה בנחת הרב בפורה שלמה לחכמות מזרח >> כן היום הוא עושה איזה זה טיפול לא צנטור היום >> זה צנטור ניתוח >> ככה שמעת >> משה מזרחי בן רבקה >> תלו רפואה שלמה שצליח דינו נשמת דוד בן שרה ואלברט אברהם בן תמר ולאילול נשמעת דוד זה בן יפה הקפי איף שרה >> יצחק בן >> רבי דוד בן פימה יצחק בן >> מרים >>

אליהו בן חנה >> אליהו בן חנה בת חנה >> כפי בת חנה >> יוחבת בתאה >> מי >> יוכבת >> יוכבת בתה >> דבורה בת משיח כ >> דבורה >> בת >> בת משיח >> שלמה בן מזל >> שלמה בן מזלו בן אליהו בן רחמא רבי אליהו לקיים בן רחמא >> אליעזר בן סביחה >> מה שמו >> אוראל בן >> רבי רפאל בן צופה >> רפאל בן תופח המלכה רבי ניסים >> בי ניסים אפריים משה >> אפרי משה בן ארג'ין מנקה >> חיה בת טובה >>

להחיה בת >> טובה >> חייפה בצפה צדודקנה >> רבי דוד לנקונינה בן זרי כן אנחנו עם שניות מנחות >> איך עזרא בן מזן ואברהם בן מזן שלמה בן מזן אנחנו מנחות פרק ז משנה גו השוחט את התודה בפנים ולחמה חוץ לחומה שחט את התודעה בפנים עזרלה אבל 40 החלות >> היו חוץ לחומה יש מחלוקת בגמרא מה זה חוץ לחומה?

אחוץ לחומת בית פג או כמה קדש הלחם אבל שחטעת שלא קרמו בתנור אפילו קרמו כולן חוץ מאחד מהן לא קדשה הלחם שחטה חוץ לזמנה כלומר על מנת לאכול מבשרה או להקטיר במורה חוץ זמנה חוץ מקומה קדש עליכם שחטה ונמצאת הריפה לא קדש עליכם שחטה ונמצאת בעלת מום בלי זה אומר קדש עליכם כיוון שאמום לא ניכר קדש חכמים אומרים לו קדש שחטה שלא לשמע לא לשם אותו קורבן וכן אלא מילואים וכן שני כבסי עצרת שחתן שלו לשמן לא קדש עליכם משנה ד' נסחים שקדשו בקרי ונמצא זח

פסול היה כבר 40 קורבן ממשלמים קדשו בכלי דהיינו שהיו בכלי שרת ונמצא זח פסול נפסל בזריקת דמו זה בעיה אם יש שם זבח אחר יקרבו עמו הנסחים אם לא וישלו בדינה ואז יצאו לבית השרפה ולד תודה ותמורתה ולד תודה שנולד מבהמה שהוא קדשה לקורבן תודה או שהמיר את התודה במימד חולין המפריש תודתו אבדה בברש אחרת תחתיה אינן תעולן לחם למדתי את זה עכשיו בקמרה התודה עצמה לא תאונה לחם אתה אתה אחרים שנו שנאמר אוהו והקריב זבחתותה התונה תעונה לכם ולא ולדה ולא חליפתה ולא תמורתה תעוני

לחם כן הגיע למש אולי נלמד עוד משנה איך היה שם איך >> גם לי היה >> תרגיש יותר טוב >> כן כן כבר בראש השנה יכולתי להתפלל >> ישתבח אבא אתה צריך עליי מרחוק עובד >> תודה הנה עבד תודה רבה תפילת בית המדרש שבי אדוני נקדמק מני בו או בבות לה ל לה לה לה או זה לא עשינו כל יום עכשיו יש לנו איזה תפילה חלק להם שאנחנו עושים בעשרת ימי תשובה אולי נגיד את זה קודם אם לא קשה לכם היום זה נקרא תשליך הבן איש

חי אומר כל היום לעשות תשליך שלמו שאתה עשית תשליל אתה יכול לא כל יום צריך אתה יכול לקחת זה איתך תעשה את זה כל יום יום שני אתה יכול לבוא איתי לבת ים עושים בים שם >> שלישי זה ערב כיפור בים ביום שלישי זה כבר לילה בלילה זה כבר נקרא ערב כיפור קשה לי להיות כל כך צמוד הלילה >> אני לא כל הלילה אבל אה >> אתה תעשה את החשבונות שלך אל תעשה את החשבונות שלי אבל יהיה בסדר שהיה >> אחרי סהריים >> למה מםקר נפק

מסחר דבסתה צדיק בן חיד חה חבל מדש אנחנו עושים איזה תפילה של תשליך תקונה קדמה מקחקן מראה לך את כל תיקוני הדקנה תקונת קחת עבור עלפש רביע אחרה חמישה אחר פיקח תכונת תקונס מזל דשכח וסתים ונאמר מי אין כמוך נוסע עוון ועובר על פי שעתשר נחלתו חזקו כי חפץ חסדש רחמנו ש עוונותנו ותשליר באמצולות ים כל חתותה תיתן אמת יעקב חסד לאברהם שנשבעת אבותינו ממ קדם ריבונו של עולם עשה למען רחמך וחזדך שש עז תכונ דקנה קדיש מתגלים ומשפיעים רים בעולם בחודש השביעי הזה זה על

ידי כן נפתחים 13 שערי רחמים כדי לקבל השם ימי תשובה ככ כתוב דרשו אדוני במוסאו קרוב בקרוב תחזר רחם ענינו על בני ביתנו ועל כל בני ישראל אחינו כל הקהל הקדוש הזה קבל ברח ורצון את תפילתנו שבנו אבינו לתורתך קבנו מלכנו לעבוד ידיך חזרנו בתשובה שמה לפניך כי אתה אדוני יוצא בתשובה לך בשקבל נשמים ואתה ציוית אותנו על ידי משה עבדך ושבת עד אדוני אלוהך ושמעת וכלו למד שהיה נביא תשו אדוני במוצע הושע נביא אחרך פעם משבד רבנו דבר כי כי שב פי ממנו כתוב לאמור

שמעלות ממעמקים כרתיך אדוני אדוני שמע קו תנו אדוני אדוני מך לך תבר כיתי אדוני כבית נשי אכלתי שדוני שבורים לבוקר שברים לבוקר ישראל דוני כדפדות והוא הבד את ישראל מכל עוונותיו אל מלא רחמים מתנהג בחזתות עושה צדקות מכל בשר ורוח לא כרעתם להם גומל זכור לנו ברית 13 ואם עוונותנו רבו למעלה ראש הנה שם דנות עון משר אותו ונבק דקניה קדישה הוא יעפר עלינו גבר הדין מי שבינה יעמוד לנו ככ כתובנות שמ אדוני היא יעמוד יעמוד ודאי כל השבת מנה נפקין כתוב מרפלח תחוס עלן כל

חמים פטח מינה אותה דוד להפסיק מנה לעמין ברשות שותה כל בדין כלה כלה כדתי כיום הזה כפר עליכם טהר אתכם וקידשתם את של 50 שנה בן היא כך כתוב הלב שלה ששמעות נהר דנגיד דעת ונגיד ונפיק את הדיר ולפסיק ון לפניך בתנו שמשר שבכה מעומקבאר שהוא הנתיב שבנקודת הבינה על ידי אתרות הנתיב הזה שבתוך הבינה את עולה נתיב העליון שמבוע הכל להוציא מים זכרים להמשיך ברכות כנגד מים נוכבין שעולים מנתיב תחתון שבבינה כדכתיב יוצא מעינדן צנהר בלגר אלוהינו איר אלוהים על זה נאמר ממעמקים כרתיך אדוני

עומק הכל עומק הבאר אשר בועות יוצים נמשכים ממנו לברך הכל עולמים קצת משך שמד כוח אדוני המזל השמני נקרא נוצר חסד מזלש נקרא ונקה משך טער עדין מפרצוף פרצוף מלך הקדוש מכה חכת הבורים קדושים ממשך לנו כל ישראל שלום טובה וברכה וחיים וחל וחצ ורחמים ורוח בצה וכל טוב יהצו פי לפני אחד צורים וגלים כל אחד יכול לקחת את זה איתו וכל יום לומר את זה זה טוב ברוך הבא שם סבבה מושך >> היית חסד לנו בראש השנה שבית אדוני בשים ככות והם מצה כמו שקצנו

עשות רצון פניך מותר לאלי והביתה ניני נפלאות מתורתך אדוני חוקך אדוני מציון עושה שמהמים הל להלה הללה להל עושהו שמיים וארץ דף יא כן היום הדף זה דף יא מרדכי חבקש חבר ביקש למסור את זה ששמות >> מרדכי בן חבל עכשיו צריך לעשות אה מעטפות של יום כיפור צריך להגיד להם שיביאו יש לך פה תוציא >> אה הוצאת תה אני לא רואה על השולחן זה של כיפור זה צריך שיהיה יופי תודה >> שני לא צ >> מה >> שני עדיין מב >> של קיפו שמות פגיון

של ערב כיפור השבת >> לא לא צריך מה שרוצים תעשה אני שומר את כל המעטפות עדיין אנחנו בדף י עמוד י עמוד ב א 2 ארחמש שורות מלמטה תנן אתם מאיר פה שהשם ישמור אז אפשר להתחיל תנם אמר במשנה לקמן הגמרא תביא בדפא שמה כתוב בחטאת אם מכניסים מדמה להיכל היא נפסלת. אסור להכניס מדמה. לומדים את זה פסוק. אז יש מחלוקת בכל הקורבנות שדמם ניתן על מזבח החיצון.

מה עשה בן אדם? נתן את דמם על המזבח הפנימי ואחר כך חזר ונתן מדמה מזבח החיצון. מה דינם? רבי עקיבא פוסל.

חכמים מכשירים. חכמים מכשירים דיברנו על זה מקודם תנן טעם איפה לקמן שהיה רבי עקיבא אומר כל הדמים שנכנסו להיכל לכפר פסולין כל הדמים אפילו שכתוב על חטאת רק מפורש כתוב בתורה וכל חטאת אשר יובא מדמה אל הקודש פנימה רבי רבי רבי עקיבא מרבה כל קודשי קדשים שהכניס בפנים לא רק חטאת אז ש שהיה רבי עקיבא אומר כל הדמים שנכנסו לאחד לכפר פסולים חכמים אומרים לא חטת בלבד זה חכמים שלוש מחלוקות יש רבי אליעזר אומר אף השם גם העשם שנכנס לאחד פסול חולק על חכמים חרמ אומרים כל רק חטאת השאר כל כשר. רבי עקיבא אומר הכל לא. בא רבי אליעזר אומר גם השם עם נכנס בפנים לא טוב.

פסול שנאמר כחטת כאשם הוקש אשם לחטאת. מה שואלת? משלמה רבי רבי אליעזר כתקה אמר טעמה אז מובן למה אומר אשם? כיכתובקה חטאת כאשרם אלא רבנן מה הייתעמה למה הם למה הם לא מודעים לרבי אליעזר ודאי אשם הוא קש לחטת אז למה אם עובד דמן בפנים למה יהיה כשר צריך שיהיה כמו חטאת אמרה אשם נכנס דמופים פסול השם אמר רבה השם נכנס דמו לפנים פסול לא מצית מר אתה לא יכול לומר דבר כזה למה יש כל וחומר נגד כל וחומר מעולה ומה עולה שהיא קליל נכנס דמה

לפנים כשר השם שאין קליל לא כל שכן עולה חמורה כולה קליל להשם עולה למזביח כולה בכל זאת נכנס למה לפנים כשר השם שהוא לא קליד לא כל שכן שאם יכנס דמו לפנים יהיה כשר מה המעלה שהוא יכול לקבל אדם יכול להיכנס >> לא זה התורה אומרת שכל הזבחים רק חטת >> נכון אם בא מדמה חטת איך לד על עולה בגלל ש >> עולה לא עולה עולה לא בגלל זה עולה ה היא רק חטאת ועולה היא לא בכלל זה ולכן היא מכנס דמה בכל זאת כשרה >>

עכשיו הקל וחומר הוא טוב אז אני אומר אמר לך תשמע עולה אתה יודע כולה כלין בכל זאת התורה לא אמרה אם נכנס דמה בפנים תהיה פסולה חטאת שהיא פחותה שאין כולה כלל יש ממנה אוכלים אז זה לא כל כך קדוש זה יותר קדוש זה הכל עולה לכבוד השם לא כ שכן מה זה לא טוב לך טוב מאוד השם שאין לו קל לא כל שכן שכנס דבר לפנים יהיה כשר שר אומרת לו מה לעולה שכנלה מכפרת אבל השם מכפר מה פורחת איזה קלחומר זה השם הוא מכפר

הוא בעל חטא אולי החמירה בו התורה שנזמון לפנים מיה פסול אומרת לו מנחת חוט הוכיח מנחת קורבן עולה ויורד שהיא מכפרת בכל זאת היא נכנס בפנים כשרה הפיסול זה רק דם שנכנס לפנים פנים אז רואים שחומרה באה לכפר היא לא גורמת לכך שהיא נכנס לפנים יהיה פסול עדיין דוחה את זה אין אדם בכל >> ולמה >> נכון וד מה חטת העוב תוכיח חטאת העוב אז הגמרא מפרצת אי אפשר לדחות מה מה זה קודם כל ולמה חטאת טעוף תוכיח אפילו שהיא מכפרת אם הכניס דמה בפנים היא

כשרה אז עדיף להוכיח ממנה כיוון שיש לנו חכם ממין דמים מין דמים למה אתה מביא לי מנחה שאין הדמים מה שלמדנו במנחה שאם היא עצמה נכנסה לפנים היא כשרה כי הפסוק מה שפסד זה רק דם שנכנס לפנים אז אתה רואה שהחומרה שבאה לכפר היא לא גורמת כך שאם נכנס לפנים יהיה פסול הגמרא אומרת עדיין ונמה חטתוף תוכיח שאפילו שהיא מכפרת אם היא מכניס דמה לפני היא כשלה ויותר טוב להוכיח מזה כלומר כאילו הגמרא אומרת זה מין דמים מחטת העוף בעיה דרבי אבין אומר חטת העוף שהכניס

דמה בצורה זה אתה מבין בפנים זה זה הסתפק בזה רבי אבין אם נפסלת בכך ועדיין כל נפשטה הבעיה מה אומרת ולפרוך מה למנחת חוטה שכן אין מין זבע מה אתה אומר היא כילה התורה היא לא נפצת ידי כך שנכנסת בפנים אומר אין להם בכלל מין זבח הלוונה שם זה מין זבחול יפסק שיכניס דמון בפנים זה מין זבח אוה תוכיח אם מין זבח בכל זאת זאת נכנס דמה לפנים היא כשלה אז אתה רואה החומרה של מן זבח היא לא גורמת לכך שאם נכנס דמה לפנים תהיה פסולה

וחזר הדין כלומר נוכל ללמוד אם את האשם מעולה וממנחת חוטא יחד למה לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה כלומר אין במנחת חוטא תקולה של עולה שהיא לא מכפרת ולא ראי זה ואין בעולה את כולה שמנחת חוטא שהיא לא מין זבח.

אז רואים שלא הקולות גורמות שאם נכנסו להיכל הם לא נפסלות. אלא הצד השוה שבהן של קודשי קדשים ונכנס לפנים כשרים אף אני אביא השם שהוא קודש קדשים ונכנס למפנים יהיה כשר. למה לא נמד כך? הגמרא אומרת לו הגמרא דוחה את הצד השווה הזה אמר לרבה מברניש לרב השם ודפרוך מה נצאת השבה שבהן שכן אין להם קוסבה תאמר בעשם שיש לו קצבה זה שני שעים הם אין להם קצבה התורה הקידה בהם למה הם נכנסו בפנים כשרים אפשר להביא אותם אפילו במיעות ערך אבל תאמר בעשם דווקא שתי

סעים אלא היינו טעמה דרבנן למה דרבנן אם לא דורשים מהקש שהשם נכנס לבוא לפנים יהיה פסול כחת כאשם דמ קרא דמה דמה של זו ולא דמה של אחר וכל חטעת אשר יובה מדמה לא תאכן דמה של חטאת פוסל של זו ולא יודע מה של אחר וידך רבי אליעזר איך אתה לומד כחת כאשם גם גם השם שנכנס בפנים יהיה פוסל אומר דמה ולא בשרה מה שהתורה מעטה מדמה אם נכנס הבשר דווקא דמה שנכנס להיכל פוסל אבל נכנס הבשר של החטעתו עשם לאיכל הוא לא פוסל וידח מה

העניין זו מה יענו על זה חכמים כן אומר דם >> דמה היה מספיק שכתוב דם אשר יובד דם אל אוהל מועד למה אמר דמה ה אז לכן שני שני דברים לומד וידך דם דמה לא משמע רבי אליעזר אומר דם דמה לא נורא אז היה לנו במשניים ככה דעת רבי אליעזר שגם אשם ודעת רבנן >> כן עתק >> שם כמו חטות >> משמ לרבנן דאמרי אשם ששחטושל שמו כשר ככה אמרו רבותינו היינו דתקש מנחה לחטאת מנחה לאשע מובן לפי זה שהוקשה מנחה לחטאת והוקשה מנחה לאשם דתניה

רבי שמעון אומר קודש קדשים יקחת קשם זה נאמר על מנחה מנחה קודש קדשים מקחת וקעשם אז אתה רואה שהוא קש מנחה גם לחטת וגם להשם מה ללמד אותנו מנחת חוטא הרי כחטאת מנחת חוטא הרי כחטאת ופיקח כמצא שלא לשמע פסולה ואילו מנחת זה חוטא חוטא מנחת חוטא >> מנחת נדבה ערי כשהי כך כמצא שלשמע כשר אז זה מובן כחתן כאשה אלא לרבי אליעזר שהוא סובר שגם השם שחטו שלמו פסול למה חטה התקש מנחה לחטת ומנחה להשם לאיזה חידוש אומר אתה יודע לאיזה חידוש לכידך דרבי שמעון

דרשה אחרת דתנן שלו בכלי שרץ מסולה אמרנו נתן את הקומץ שלה מנחה שלא נתן את הקומץ שלה בכלי שרת פסולה למה מנחות הוקשו נזבחים שהם טעונות ארבעות קמיצה כנגד שחיטה מתן קומץ כנגד קבלת הדם הולכת הקומץ כנגד הולכת הדם הכתרת הקומץ כנגד ה זריקת הדם אז זה ידח דרבי שמעון נתנן שלא בכי שרט נתן את הקומ שלו בקי שת פ מסולה זה דעת הנקמה רבי שמעון מכשיר ואמר רבי יהודה ברבי חיה מה הייתמר רבי שמעון הרי קידוש הקומץ בכלי שרת במנחות זה כמו קבלת אדם בכלי

זבחים אז למה מכשיר אמר קרק קודש קדשים מ כחטת כאשם קשה שהוא מנחה ג גם לחטאת וגם לאשם בא לעובדה ביד עובדה בימין כחת אם אתה רוצה להקטיר את הקומץ בידו בלי ליתן אותו בכלי בכלי שרת עובדה בימין כחטת אם רוצה לעובדה כן בימין כחטת בסדר זה מובן בכלי אם רוצה לעבוד בכלי ליתן את הקומץ בכלי שרת למצבע ישירות מן הכלי בלי יד יכול לעובדה בשמאל כאשם בשמאל להוליך את הכלי שקדש בו הקומץ בשמאלנו ולתת בשמאלו מן הכלי על האש ורבי שמעון היקרה מפיק פיק ורבי

שמעון אומר ה קרה מפיק לאחי ומפיק ללאחי איך לומד ממנו שת >> כן הרי אי אפשר ללמוד שתי דרשות פסוק אחד אומר לו עיקר כרדרב יהודה בר דרבי חיה דעתה זה בעיקר הפסוק זהשו של רבי יהודה רבי חיה ומנחתחות דפסולה שלא לשמע כמצא שלא לשמע לא לומדים מזה שמנחה קשה לחטעת אלא טעמה חרינה הוא שחטת טעמה מי כלומר מה הטעם שח שחטה שלשמולד כתיב בה היא היא באביתה תהה אם לא תעשה אותה לשמע אז היא פסולה מנחת חותה מ כתיב בה היא וזושי באביתה תהה אם

מצה לשמע היא כשרה ונה פסולה ולרבנן חוקים רבי אליעזר לא דווק שהיא מהקה שעשם שחתו של שמו פסול למה חטה תקש אשם לחטאת לומר לך מה חטאת תאונה שמיכה אף השם תאונה שמיכה בשביל זה זה למדתי בהקש שצריך שמיכה ‏Ja.

יוסי >> אמרנו במשנה יוסי בן חוני אומר >> יוסף סליחה יוסף בן חוני אומר הנשחטין כל הזבחים שנשחטו ביד בניצן לשם פסח או שנשחטו לשם חטאת בכל זמן פסולים היה בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם בם יש תיקון שמה יוסף >> במשנה >> ב >> יוסי כן במשך כתוב יוסי נכון הנשחתי שם פסח ושם חטאת פסולין אם זה נשחט לשם פסח אחרי חצות כן כל הזכים שנזבחו ביד בניסן שם פסח או שנשחטו לשם חטאת בכל זמן פסולים אמר רבי יוחנן יוסף

בן חוני ורבי אליעזר אמרו דבר אחד שיטתם שווה רבה אמר אין שיטתם שווה אבל שניהם סוברים שכל הזוחים שנשתו לשם פסח בזמנו פסולים בטח אבל באחרים בזבחים אחרים שנזבחו לשם חטאת פדיגה אם הם פסולים או לא נתניה עוד פעם עוד מעט הביאו אותו בבריתה פה אמרו דבר אחד שכל הזבחים שנשחטו ביד בניסן משה פסח פסולים >> אבא אמר >> רבה אמר אין לא אין שיטתם שווה אבל שניהם סוברים בכל זאת כל הזבוחים שנשחתו לשם פסח בזמנו פסולים אבל באחרים בזבחים אחרים שנשחטו לשם חטאת בזה פדיקה

אם הם פסולים או לא נתניה הפסח שעברה שנתו עכשיו פסח צריך חוייב להיות כבש בין שנה אם עבר שנתו כבר נכנס להתחיל להיכנס לו אחרי שנה גיל שנתיים הפסח שעבר שנתו יותר בגיל שנה אסור להקריב אותו לפסח וזה עומד להקריב אותו לשלמים הושחטו בזמנו בד אחרצות לשמור לשם פסח וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו רבי אליעזר פוסל רבי יהושע מכשיר פוסל את זה רבי יהושע מכשיר אמר רבי יהושע אמרת קל וחומר שזה כשר אם בשאר ימות השנה שאינו כשר הפסח שחתו לשמור בכל זאת אחרים כשרים

לשמור אחרים בשעת ירמות השנה שחטן משם פסח כשרים בזמנו שהוא כשר לשמו ביד שחתו לשמו אין דין שיכשרו אחרים לשמו לא קל וחומר שזבחים אחרים יכשרו כאשר נשחט שמו אמר לו רבי אליעזר או חילופת דברים אם אתה לומד כוח חומר בדרך זו יכולים להפוך ללמוד דין שלא נכון ומה אם פסח בשאר ימות השנה אין שאינו כשר לשמור >> לשם פסח כשר הוא לשם אחרים שחט אותו לשם זו אחרים כשר את הפסח עצמו בזמנו ביד בניסא לחחצות שהוא כשר לשמור דווקא אין יודעים שהוא ככשר לשם אחרים

כששחטו לשם אחרים ויווכשר ר על ידי קל וחומר זה פסח ב 14 שלא לשמו שלא לשמו וככה אתה אומר כי תדרוש קל וחומר כזה תכשיר הרי פסח שחטו שלא לשמור פסול אלא מה שאתה אומר את הכל וחומר שלך יש זה מה יושרו אחרים בשאר ימות השנה לשמור שכן הוא כשר לשם אחרים מה ויכשרו אחרים בזמנו לשמו שכן הוא פסול לשם אחרים אי אפשר ללמוד כך אני חוזר >> אמר לו רבי אליעזר או חילוף הדברים פה אתה איפה אתם רביע >> אמר רבי יהושע >> אמר לו

רבי יהושע לרבי אליעזר >> אמר לו רבי אליעזר או חילוף הדברים אני אעשה לך קל וחומר הפוך ממה שאתה עושה. אמר לו רבי >> עוד פעם דתני הפסח שעבר לשנתו ושכתוב בזמנו ביד לשמו שם פסח אתה רואה עבר זמנו וכן אני עליתי עליתי בחזרה וכן השורט אחרי נמשיך פסח בזמנו רבי אליעזר פוס ורבי יהושע מכשיר אמר רבי יהושע אני מדבר החובר שהם כשרים אם בשאר ימות השנה שאינו כשר שחט אותו לשמו בכל זאת אחרים כש כשרים זבוחים אחרים בשעה ימות השנה שחתם לשם פסח כשרים עכשיו

בזמנו שהוא כשר לשמו שאלת אותה לשם פסח בטח כשר אין דין שיכשו אחרים לשמו ששחט זבחים אחרים לשמו אין ודין שיהיה כשר אמר לו רבי אליעזר או חילוף הדברים אם אתה לומד קל וחומר בדרך כזאת אני יכול לומר אותו הפך וללמוד שהדין הזה הוא לא נכון נכון מה >> פסול >> ומה אם בשאר ימות השנה שאין לו כשר לשמו שאר ימות השנה כשחטו לשמור זה שם פסח הוא לא כשר אבל כשר הוא לשם אחרים שחט אותו לשם זברים אחרים כשר בזמנו ביד בניסן אחצות הכוונה שהוא

כשר לשמור אין דין שהואשר לשם אחרים קשחתו לשם אחרים ועכשיו ושר פסח ו1 שהוא לשמור כלומר על ידי קל בחומר הזה יושר פסח ב-14 סליחה ששחתו שלא לשמור >> בטמיה דבר כזה >> איך אין דבר כזה >> ככה אניה פסול >> וכך אתה אומר איך אתה דורש כאן בחומר ותכשיר הפסח שחתו שלא לשמור פסול >> יש לנו זה מפורש פסח חייב להיות לשמוע אלא אלא ודאי ישמך על הכל בחומר שאתה אומר מה ליכשרו אחרים בשאר ימות השנה לשמוע למה שכן הוא כשר לשם אחרים למה בשאר

ימות השנה אני שם פסח השר הוכשר למה שכן בשאר ימות השנה הוא כשר לשם אחרים פסח בשאר ימות השנה לשם אחרים זה זה שלמים זבכי ויכשרו אחרים בזמנו לשמו שכן הוא פסול לשם אחרים איזה איזה קל בחומר זה יחשבו זבחים אחרים שחתן בזמנו ביד בניסן לשם פסח למה שכן הוא פסול לשם אחרים אז מדברי רבי אליעזר תדייק דיק רבי יוחנן שאם טעמו של רבי אליעזר שחררים לשם פסח בזמנו פסולים למה שגם הוא פסול בזמנו לשם אחרים אז גם בחטא כמו שחטת פסולה כשחטה לשם זוכרים אחרים.

גם זוכרים אחרים ששחטן משם חטאת יהיו פסולים. רבה דיאק מהספע שרבי אליעזר חזר בו ולימין דבריו מקל וחומר.

ושם הוא מודה שזבחים אחרים שחטן לשם חטאת כשרים. אז אמר לו רבי יהושע, אם כן ראתם כוח הפסח ונתת כוח בשלמים. אם אם ככה שאתה רוצה להכשיר במחשבת שלא לשמע שהרי פסח בשור ימות השנה הוא שלמים כשחטת לשם הראוי לזמן הזה דהיינו לשם שלמים הוא כשר ונתת כוח בשלמים לפסול במחשבה שלא לשמע למה שלמים שחתן ביד בניסן שזמן פסח לשם הראוי לזמן לשם פסח זה זמן ראוי לשם פסח אתה פוסל כן ואילו התורה אומרת ומחשבת שלא לשמע בפסח פוסרת שלא לשמע יותר מאשר משלמים אתה לא

יכול להגיד דרשה שלך חזר בו רבי אליעזר בדנו דין אחר לאמת זה מקל בחומר מצינו מותר פסח בשלמים פסח שלא קרה בזמנו לשם פסח קרב ביטור שלמים ואין מותר שלמים פסח בטוח קורבן פסח ומה פסח שמותרו בשלמים שחטו בזמנו לשום שלמים פסול בכל זאת פסח שמותרו בשלמים בכל זאת שחטו בזמנו לשום שלמים פסול שלמים שאין מותרם בפסח שאם שחטה לשם פסח בזמנו אין דין שיהיה פסולין בטח מציאנו מותר חטאת בעולה. אדם מפריש כסף על מנת לקנות בו בהמה לחטת וקנה בחלק ממ בחלק ממנו בהמה לחטאת.

הכסף שנשאר זה נקרא מותח חטאת. או הפריש שתי בהמות לחטת. שאם תאבד אחד תשתמש בשנייה. זה נקרא מותח חטאת.

מקריב אחת והשנייה תראה עד שייפול במום ואז פודים אותה. והכסף זה נקרא מותח חטאת בא לעולם >> אמר לו רבי יהושע אם אתה דורש כל וחומר אז צריך אתה לדרוש כל וחומר שמה דומה מצינו מותר חטאת בעולה כר בתור עולה ואין מותר עולה בחטאת ומה החטאת שמותרה בעולה אם שחטה לשם עולה פסולה נכון ככה הדין אסור עולה שאין אין מותר בחטאת שחטה לשם חטאת אין דין שתהיה פסולה נכון אמר לו רבי אליעזר לא יש להקל יותר בחטאת ולא ידרוש בה את הכל וחומר שעולם תיפסא לשמע

מאשר בפסח תדרשנו כל וחומר לפשול את כל הזבחים למה לא אם אמרת בחטאת שכן כשרה לשמע כל השנה כולה שחטת עולה לשמע לשם חטאת היא כשרה שכן חטאת היא קלה כשרה כששחט אותה נשמע כל השנה כולה תאמר בפסח שאינו כשר לשמוע אלא בזמנו אלא הועיל והוא פסול לשמו שלא בזמנו דין הוא שיפסלו אחרים לשמו כלומר יש לומות קוח חומר אם שחט אותם בזמנו לשמו יפסלו אחרים אחרים קורבנות אחרים שחת אותם משם פסח את היתי מא לכן גם אחרים יפסלו אם שחט אותם שב פסח הוא פסל

>> שמעון אחי עזריה אומר אמרנו במשנה שמעון אחי עזריה אומר שאר הקדשים אם שחטן שם גבוה מהם כשרים שחטן שם נמוך מהם פסולין ככה אמרנו במשנה >> הבשלה מתנה משמ דרבי יוחנן והבחה בר דרבה מתנה משמ דרביני מה תעמה דשמעון אחי עזריה שאם לגבוה כשר נמוך פרסולמר קרא בלא יחללו את קודשי בני ישראל את אשרים להשם במורם מהן אין מתחללין אבל בנחוכמה מתחללין זה פסוק כתוב ולא יחללו את קודשי בני ישראל את אשר ירמו להשם דורשים שאין חילול כלומר אין פיסול בקורבנות כשירמו אותם לשם גבוה

מהן יותר גבוה >> אדווקא במורה מהן כלומר בעשה שעבודותן לשם גבוה אין מתחללים אבל בנמוך בהן כשעשה קורבן נמוך מתחללים והי אז הגמרא שואלת מהכי יהודה אתה והמבעל לשמואל נצרך לדינו של שמואל ואמר שמואל מנין לאוכל את הטבל שהוא במיטה שדינו במיטה זה בפירות לא מוצרים כל שנאמר ולא יחללו את קודשי בני ישראל את אשר ירמו להשם אשר ירמו מה זה אשר ירימו בעתיד תרו זה טבל עדיין לאפשמנו תרומות במעשרות הכתוב אז אתה לומד זרה שבה חילול חילול מתרומה וכתוב שמה מתו בו כי יחללו אז

זה בחינת דרשה אחרת >> זה לא לבעלים קודש >> אז הפסוק בא רק לדרשת של >> טבל >> לך אחי זריה במורה מהם הם מתחללים אז זהו מתרצ הגמרא אם כן יכתוב קרע אשר הורמו מי אשר ירמו שמאמנת אם זה בא רק לדרשה שדרש לנו שמעון אחי עזריה שבמורה מהם אין מתחללין אז לכתוב כרע אשר הורמו בלשון עבר מה זה אשר ירומו ירימו שמע מנת שתי הדרשות גם בן ללמד על מי שאוכל טבל שחייה מיתה חילול חילול ורבנן מה יעשה עם הפסוק הזה הרי רבנן כל

הזבחים שנזבחו שלא לשמור כשרים >> באה רבי ז כשרין ואין מרצין וכי פניגה בחדה פניגה עוד כשרין ומרצין ובטרטה פניגה כשאמר שמעון אחי זריה שחטה נשם גבוה מהן כשרין מה כוונתו כשרין אבל לא לא מרצין מסכים בזה לרבנן שלא עלו לבעלים לשם חובה וכי פליג בחדה פליג מה שהוא חולק על רבנן רק בדבר אחד שהוא הוא סובר שם שחתן לשם נמוך פסולין לגמרי עודין מה קשרין ומרצין ובטרה פניגה שחטן לשם גבוה מהן לרבנן לא עלולו לבעלים שם חובה זה כשר אבל לא עלה לבעלים ושמעון אחיזריה

גם עלו לבעלים לשם חובה בתרטפניגה אמר ביה בתמה רבי זריקע תשמע הבכור והמעשר ששחתן לשם שלמים. אתה רואה בכור מעשר קדושתן הרבה יותר משם שלמים. שלמים זה קדשים קלים.

בכור ומעשר זה קדשים גדולים גבוהים כשרים אבל שלמים ששחטן לשם בכור או לשם מעשר פסולין למה ירד וישקה דעתך כשרין ומרצין כשאומ בכור שחתו לשם שלמים זה כשר ומחצה בכור ברצוי מה וכי הוא בא לכפר על איזה דבר להרצות אלא כשרים ואין אין מרצים ומדיספה כשרין באין מרצים ושנמה כשרין באין מרצין אז מהפליגרת >> אז מוכרח שרק בשתן יש שם נמוך מה >> לא רק בדבר לכמה פלי עכשיו יצ >> מדי כדאית ועקדית אין הכריח הרי שעה ספר מתפרשות זה לא באותו אופן כל אחד כשרה לעניינה בכור כשר לעניינו למה שיש בו. יש בו ריצוי. יש בו ריצוי. אין בו אבל ריצוי.

אז אין ריצוי. בבכור אין ריצוי. הוא כשר למה שיש בו. בעקידית הקדשים קלים כשרים למה שיש בהן שהם גם ירצו.

אתה לא חייב שזה יהיה אותו דבר. >> אז מה חיבשת? >> אז אם היינו אומרים שהספע בא לגלות על רש כשרין אז הם היו כשרים ולא מרצים. אז זה מובן מה שחידשה לנו הספע אלא מה קמשמלן עם הספע זה אלא אם הפירוש הוא שזה כשרין ומרצין מה יקר משמלן מה מה בא הספר להשמיע לי גבוה ונמוך כמה שמנן לא צריך את זה למה אתה נהנה בהתחלה >> כצד קדשי קדשים שחתן שם קדשים קלים ברשע הנה רצת הגמרא מה עוד תמה קודשי קדשים קדשים קלים הוא דעיקה

גבוה ונמוך אבל קדשים קלים לא >> קלים וקלים >> אבל קלים וקלים לא נחשב נמוך וגבוה לכן בא הספע שגם ביניהם נחשב >> יש בקלים שבקלים גם נמוך וגמור זה החידוש >> הכי נמ אתה תננה שנינו במשנה נקמן כל המקודש מחברו קודם את חברו >> תודה שלמים בסדר קודמים את הבכור פני שאין תאוני מתן ארבע הוא שמיכה ונצחים הוא תנופה וחזה ושוק אתה רואה קודמים רגע אז אז אז הגמרא שואלת >> זה שאלה טעיתי אם זה כן >> מה אתה בא לחדש אומר אז מה אתה

בא לחדש לי אנמ תננה כן לא לא ככה עכשיו נפל עכשיו הבנת >> מתננה שלמים קודים את הבכור בני שן תנין ממתן ארבע וסמיכה ונסכים תנוה חזה שור אז כבר זה גם למדתי לא היה צריך >> תעצת גמר הה עקר ההיא הגררה נסבבה מה באמ משנה שלנו זה עיקר חידוש זה כמה שנשנתה ראשונה וההיא כמר לקמן הגררה נסמה הפוך שמה נראה עיקר כזה פה אומר לו שבגלל שזה לשמו ולא לשמו זה עיקר שמה תדעו לא תדעו >> למה שלמים קודמים את הבני שאולכים מתן אב סליחה

זה אגב גרן הס מי אמר ששלמים זה העיקר שלמים קונה משנה >> לא הבנתי למה הרב אומר שזה העיקר >> הפסח ספור תראה רשי אומר נשמע ולא נשמע הפסח ששחתו שחרית ב-14 שלא לשמור עכשיו זה משנה חדש כן הפז ששחתו שחרית עושים רק באחרי צהריים שחרית ב-14 שלא לשם פסח רבי יהושע מכשיר כאילו נשחט ב1 ולכן אין בזה בעיה.

זה כשר. >> בטח לא בן בתרה פוסד כי הוא נשחד בין הארבעים. מה תפרש? כתוב בתורה ושחטו אותו כל עדת בני ישראל בין הארבעים.

בין הארבעים זה הזמן שבו מתחיל לערוב השמש מחצות היום של יד. מי ששועט את הפסח בשאר ימות השנה משחת דלשם פסח הוא פסול. משחתו לשם זבח אחר כשר. עכשיו המשנה עוסקת בקורבן פסח, שחט אותו ביד בניסן לפני חצות היום לשן זבח אחר.

מה אם לשמור >> כאילו זה פסח ושחט אותו לשם שלמים ואסור אבל זה בבוקר >> הפסע שחתו שחרית ב-14 שלא לשמור הנה לא >> מי היה לשמור >> רבי יהושע המכשיר למה שחט אותו לפני הזמן אז זה כאילו נשחט ב13 ואין בזה בעיה בן בתרה בוסק נשח בין 40 ובין 40 זה הזמן שלו ושעת אותו ללשמו אמר שמעון בן עזיי מקובל אני מפי 72 זקן >> לא אמר 72 זקנים זה למה זקן צריכ תגיד זה כלי דוק זה תראה רשי גמרא מסר מקובלניש זקנים זקן ביום

שהשיבו את רבי אליעזר בישיבה >> מה היה שמה הביאו את רבן גמניאל והמידו מקומות את רבי אלעזר בן עזריה או שכל הזבחים הנאכלים נאכלים אבל עולה לא כל הזבחים הנאכלים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים משום חובה משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזיי >> על דברי חכמים ששנינו במשנה שאם פסטו את הפסח ואחטת שנשטו שלא לשמן אלא העולה שהיא נשמה פסולה ולא הודו לו חכמים. חכמים נשארו שרק פסח حط גמרא אמר רבי אלעזר אמר רבי יושעיה מכשיר היה בן

בתרה בפסח ששחתו שחרית ב-14 לשמו למה דכולה יומי יומה זמניהו אה בן בתרה לשמו >> איך לשמו לא לשמו לשמו >> ששחתו שחרית ב-14 14 לשמוש >> שם פסח דכולי ימי זמנה הוא כל היום זמנו לכן כשחתו בשחרית שלא לשמו פסול כמו כל פסחו שחתו כול לשמור זה פלא איך בבוקר זה זמנו >> כיוון ששחקות מקצות ככולו >> זה רק בדיעבד למה כתוב לא תשחט על חמ דם זבחי אמרנו לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים >> בכל זכת קשה >> לא לפי בין בתורה בן

בתרה כל הם אסור לאכול חמץ >> אז לכן זה כשר מה כאילו >> נשחק הרי אתה אמרת שלפי בתר הזמנו של פסח זה כל היום יום כאילו זה כאילו בין ה-40 מתחיל כאילו אמר הבן הארב זה כבר מתחיל מתחילת היום >> אז זה זמנו באמת אז מה כאילו >> כן כן למה אומר בן בתרה פסח שניס שחית >> כאילו שת בין הארבעים >> הוא פסול רק כאילו נשחט בין הארבעים רביע לא אמר >> לא זה לא הוא אמר זה רבי רבי יהושע שאלה היא לרבי יהושע

רבי שמעו רבי יהושע משיר >> לא אמרנו אמרנו שרבי פ לא לדבר לא לדבר לפתר מהבוקר כבר נקרא בן הארבעים >> אמרת לי אמר רבי אלעזר אמרבי אושעיה מכשיר היה בן בתרה בפסח שחתו שחרית ב1 לשמו מכשיר היה דכולי מה זמניה הוא כל היום זה זמן של פסח לכן כשחטה בשחרית ישמו. אם שחב בשחרית שלא לשמו זה פסול. למה?

כל היום השאלה >> אז מה זה כאילו? הוא לא אמר כאילו רבי אלעזר לא אמר כאילו >> אני יודע אני יודע מדבר על רבי אלעזר מה שאמר רבי >> רבי יהושע אמר >> לפי מה שאמר הבן בתרה שזמנו של הפסח זה כל כלומר בן הארבעים מתחיל כבר מתחילת היום אז למה אמר בן בתרה שפסח שנשחט שחרית הוא רק כאילו נשחט בן ארבעים הוא בעצמו אמר את זה איפה אמר >> אמר כאילו במשנה >> איפה אמר בן בתר את זה >> תראה שורה שלישית במשנה >> בפסח

שת שמו רבי יהושע מכשיר כאילו נשחק שוע בן בתרב פוס כאילו נשחט >> כאילו >> ברגע שאלה על ביתר >> צח >> כבר מהבוקר כבר נקרא בן ארבעים אז מה אתה רוצה >> כאילו לא צריך כאילו כ >> למה כאילו היינו דאם רבי יהושע כאילו >> הייתי הייתי היידה רבי יהושע כאילו אמר אם הוא נמ כאילו באמת לא היה צריך בין בתלה מהבוקר זה כבר נקרא בן ארבעים ולא היה צריך להגיד כאילו אלא כמה מה שאמר רבי יהושע כאילו אז הוא גם אמר כאילו יחי אני

מפני גבי שלא לשמו תפיל גבי לשמו >> אם ככה שרבי יהושע ובן בתר נחלקו מה הוא זמן בן ארבעים האם זה כל היום זה רק בחצות עד שנחלקו בשלא לשמו. מקום במקום שיחלקו בשעת הפסח בבוקר שלא לשמו. לפני גו לשמע.

בשחת הפסח מהבוקר לשמור שרבי יהושע פוס ובן בתרה מכשיר. זה בסדר. אומר לו איגו בשמו. >> רבי יהושע מכשיר.

רבי יהושע מכשיר ובין בתר. >> בן בתרה מכשיר >> בן בתרה פוסל. הנה המשנה שלא לשמור אבל בלשמו עכשיו מדובר >> תחלקו בלשמו ויהיה מחלוקת שרבי יהושעה יוצא עכשיו >> הפוך עכשיו גם בלשמוח >> אתה למה אתה אתה מדבר לא טוב אתה מדבר גם מדבר וגם לא טוב אני אחזור אם אתה אומר הי אחי אני פה את מפלגתי בי שלא לשמור נפליגו בי לשמור אם אתה אומר שרבי יהושע בן בן בתר נחלק הוא מה זה זמן פסח שדעת בין בית זמן הפסח זה מהבוקר >> זה

כאילו כבר 100 בוקר בן ארבעים ולדעת רבי יהושע זה רק מחצות למה צריכים לחלוק שלא לשמוע למה שעלקו בלשמוע >> ורבי יהושע >> ואז רבי יהושע פוסד ובן בתרה מכשיר >> אבל כתוב במשנה רבי יהושע >> לא משנה מה כתוב >> הנה המשנה >> המשנה היא שלא לשמוע אבל המחלוקת שם >> יחלקו בלשמו והמחלוקת תהיה שגם רבי יהושע בזה יכשיר ורבי ככה הפירוש >> חייב להיות ככה לא זה צריך להיות ככה >> זה מתהפך כי הד >> זה מתהפך הם נחלקו שלא לשמור ואז למה צריך

לחק שלא לשמורא >> לשמור >> שחלקו בלשמו ואז הפוך >> הפוך בצורה כזאת אז הגמרא אומרת הפליקו בלשמו אם המשנה הייתה מביאה את מחלוקה משחד לשמו אבה אמנה אבל בשא לשמו רבי >> מודה רבי יהושע לבן בתרעיל מקצתו ראוי אוי מקצתו ראוי להקריבו לשמו כמה שמעלה יפה אם היו אם אם היו מלקים בלשמו מביאה את המחלוקת בשחת לשמו וב בתר מכשיר ורבי יהושע פוס אהבה אמנה דווקא בשחת תשמו אז נחלקו אבל בשביל לשמו >> מודה לו >> בשחרית היה מודה רבי יהושע על בן בבית למה

יש פה קצת מקצתו ראוי להקריבו לשמור אז הייתי אומר מכשיר כמה שענה לא לא המשנה של רבי יהושע מכשיר כאילו שחתו ביג ולכן זה כשר זה בשביל שלמים. אז עכשיו שואלת הגמרא והכתיב בן הארבעים איך אתה איך הסביר רבי יהושע שלפי בן בתרה זמנו של פסח מתחיל בתחילת היום רק בן הארבעים בבוקר זה בן הארבעים התחיל השמש לערוב אמר ולה ברב עניי >> בין שני ערבים זה הפירוש בין הארבעים בסוף הערב של אתמול שזה עלות השחר >> בד תקיעת הערב של היום שזה שקיעת החמה זה

פירוש חדש עכשיו >> שזה רבי יהושע מכשיר >> איזה רבי יהושע בן בתרה >> בן שמו הוא מכשיר בתרה >> בן בתרה מכשיר בלשמו הוא שאל בן בתרה איך זה בן ארבעים מהבוקר אתה מכשיר בגלל זה נקרא בן ארב 40 מאיפה הבאת הפירוש הזה?

בן 40 זה נתוצי ערב. איך בבוקר? >> אומר כן בין שני ערבים בעלות השחר זה חד ערב. שקיעה ערב.

זה ערבים >> שזה בוקר. >> כן. בוקר. >> היום אתה לא בפוקוס.

אבל אז תדבר לי לכל הפחות. זה ממש >> טוב עד כאן ממשיך נמשיך כן >> מחר תהיה יותר מרוכב אומר צריך לחזור על זה צריך לחזור אבל >> כן חוכן הוא יביא פרחים אנחנו הלכות קריאת שמע סימן עג הלכה ג אם היה השם אם בנה באותם קטנים מותה לקרות בחזרת פנים בלא הפסקת טלית אין בזה ארור ואם הם גדולים צריך להפסיק בטלית אם זה לא בינו דעת החזון שזה אסור גם כן עד כמה הם חשובים כתנק עד שיהיה לו יב שנים והתינוקת עד שיהיו לו 11

שנים ואפילו הביאו שתי שערות מותר ובשנת יגנו תינוק ויב לתינוקת אם הביאו שתי שערות אסור ולא הפסק והם לא הביאו שתי שערות מותר ש יג ואלך תינוק ויהב את התינוקת אפילו לא הביאו שני שעלות אסור היום אין דברים כאלה >> אין את הבעיה הזאת שוב >> לא היום כולם כולם נובשים פיג'מה ישנים >> לא גם מי יושן ביחד חדרים פעם היה חדר משפחה שמישה בחז חלכים כן אני לא יושנים ככה לא ג >> כנראה אה אז לא היה >> לא היה בגדים >> אהשים ב אותו

דבר שבועדים בשים אותם כן מתבל הלילה מתבלוחרים ככה היה שן ערום בטליתו בעיה עכשיו איך הוא יברך הוא אמר >> כן כמה שסביר אותך >> כבר עשיתי שתי על >> לא חשבתי שכבודו הסביר מה זה אף שני מה זה >> לא כתוב עכשיו אני לא כתוב לא שמתי >> בסדר היה ש ערום בטליתו או היה או היה יוש חלוק היה לו כולו מלמטה אין לו כלום אבל יש לו חלוק זה אותו דין לעניין הזה צריך לחוץ בטלית על ליבו ואז יקרא לא יכול ככה לענות לקרוא

קריאת שמע >> אבל להרר בתורה מותר משום דיבור רואה את ערבה אסור לו גם שלבו רואה רבת חברו זה גם אסור אה אומר והוא הדין אם ליבו רואה רבת חברו אסור ה כבר לא חגורה לא חגורה זה רק בשביל עצמו אם הוא לבד יתה פניו לצד >> יעני אם אדם ערום והוא ישים חגורה באמצע הבטן הוא יכול לקר עצמה זה נקרא חציצה בין יבו לעלוה שישה בקופת ככה >> עכשיו ש של שבת לקרוא עוד שלושה צריך אותו במס >> חייב שם חוסה איך פה יהיה לו

בחוסה הרוחץ ערו במים צלולים ורוצה לשתות יכסה הנה בבגד ממטא לליבו כדי שלא יהיה ליבו רואה את הערבה לכן יחסה ראשו שלא יברך בראש מגולה כשיברך יוציא ראשו חוץ למים ולא יסתכל בערבה אה בשביל זה זה ודווקא בבגד אבל בידיים לא כיסוי הידיים והלב זה אותו גוף לא יכול לכסות עצמו גם מכשב יש הרבה שהם אין להם כיפה הם שמים את היד שלהם ברוך אתה השם >> זה לא מועיל >> מישהו אחר שה >> אבל אם יעשה ככה אתה רואה עם זה >> בדין עכשיו מישהו

אחר יכול לשים אותם אין בעיה לפעמים מגדים פה שערות ופה הכל אין אני יכול לקחת את זה לשים כזה לחסות את זה >> זה נקרא כיסוי >> איך זה זה גופו זה לא נקרא כיסויח סתם ואם היו המים אחורים שאין אבריו נראים בהם מותר לקרות והוא בתוכן לא צריך להוציא את הראש והוא שלא יהיה רחן רע אז בזמנם היו טובלים בנערות היה מים צלולים אבל אם אתה חוק ברגל תעשה לו יש עפר עולה עפר עפ זה יעשה אחורים ואם אין ליבור בתוך המים רק למעלה מן

המים אפילו בצורים שר המים עצומה זה הפסק זה היה ככה שלך >> כן אני לא יודע מה הם עושים >> גם >> אחד בלי ברכה אחרי ש ברכה לא יוצאים לגמרי >> אני לא יודע אני לא יודע מחוץ בהלכה איפה לברך בחי >> הבעיה צלולים זה זה ליבו בתוך המים מה זה >> הלה חצי פה יהיה בחוץ חצי תחתו בתוך המים יכול לברך >> רק שיש אתמה של הראש >> אישה בכלל >> רק עם הזה רק לא מדנו את זה מפסת תרומה ש >> לא אבל

היא צריכה לשבת כזה >> כן אבל פה אם בתוך המים זה >> אם האדם מחבא גופו בזרעותיוץ >> למים >> ה תראה דיני כהפסקה שמע זה לא כמו למעלה כי פה בתוך המים פה בתוך המים מתי לא דיימן נעלה כפסקה לא בתוך המים כשהוא בתוך המים ומחבק את עצמו דיימן נלקלה כפסקה >> איפה כתוב בתוך המים מה זה >> אם אדם מחבה גופו בזרעותיו במשח אומר את זה >> כיסוי לב ויד גוף אחד הגוף לא יכול לכסות עצמו >> אבל עניין הפסק זה מפסיק >> עושה

רק חגורה ככה עם הידיים >> אבו שזה גוף אחד >> שלא יראה עניין כיסוי זה לא כיסוי אבל עניין זה בסדר >> המשטרה ברורה אומר שזה כן נקרא למה הדרך של בני אדם זה לא לחבק את הידיים וכיוון שיהיה דרך בני אדם לחבק את הידיים זה נקרא הפסק זה לא >> בן איש חי אומר שזה זה אה לא בן איש חי זה בשבור בןכש רשורה הרב הביא בתני כהפסקה זה דווקא בתנאי שגופו בתוך ה בןשחי פרשת בוא עוד בוא בוא ברכת החיים שתם ללך את היד

זה לא מבק יש מי שאומר שאנשים יכולות לברך להתפלל כשאין נפשות החלוק אף הפי שאינם מפסיקות למטה מהלב שום שאין בן רואה את ערבתן שהרי ערבתן נמצאת למטה אתה שומע מה שאמרת זה דעת מרן >> אגב הגד >> יש הגד >> הגהה ואם ואם הן ערומות לגמרי >> צריך שתהיה ערבתן שלהן תוחה בקרקע או שיושיו על שאר דבר ואז אין לי בם רואה את הערבה שלהן מה שאין כן באיש כלומר אם לא ישבת אז זה לא נקרא גם חלו >> למטה יותר קל כלום המשנה ברורה

אומר שהבא חולק על הסברה הזו גם באישה בעין נפסקה ביניה לערבה ראית את זה >> מי זה הבח >> המשנה ברורה מביא את הבח זהו עד פה למדנו שש הלכות >> שמרן אומר יש מישהו יעלה ביניים שהוא רואה אתם ויש >> אומר מתי שתלב שהוא רואה את השר ם משקפיים לשון הרש יותר שם את הגובי של הלבנים שהוא גם שיש להם גם גומי במכנסיים זהוז עוד עכשיו צריך יום כיפור אתה יודע את כבר לא מדבר על הסרטי תשובה הנה מתענינו אחר ראש השנה והוא תעניין ציבור

זה היום נקרא צום גדליה בעשרת ימין תשובה אומר המלך הקדוש המלך מה שמואל יהיה בריא אולם חזק ברוך בעשרת ימן שואה אומר המלך הקדוש המלך המשפט לפי שקדוש ברוך הוא יושב על כיסא דיןמנו שבת שבנתיים בערבית יאמר בעברכת מן שבע המלך הקדוש אם תעם הקדוש >> נזכר ואמר המלך הקדוש יצא אם לא נזכר אלא אחר שיעור זה חוזר לראש התפילה כישלו שלוש את הברכות הראשונות כולם ברכת השבח הם ונדונין כברכה אחת היא ככה טוען באחת מהן לא נחזור לראש התפילה ואם נסתפק בתפילתה אמר המלך הקדוש

או האלך הקדוש צריך לחזור לראש התפילה >> ואם אמר 90 פעם המלך הקדוש גם לא יר >> אין מה לעשות איתך ואם נסתפק וסיים תפילתו ואין אינו עוסק בתפילה אינו חוזר סיים את כל התפילה חוזר ואם רוצה להחמיר יחזור על תנאי נדבה שליח ציבור שטעה ואמר האל הקדוש במקום המלח הקדוש חוזר לראש התפילה וחזרו לומר קדושה ולא לתחילת כדין יחיד שטעה אמנם מורנו ורבנו זה מי אומר את זה זה רבי בן ציון אבא שאול אומנם מורנו ורבנו מופת הדור פסק שחוזר לתחילת ברכת התקדוש ואינו חוזר

לראש התפילה צריך להמתין עד שאני גומר שלחת לא חוזר שקדושה อ דעתב בן איש חי טעה במען שבע שאמר האל הקדוש חוזר זה לשונו מראש השנה תראה בן איש חי פרשת ניצבים אות יח מראש השנה עד יום הכיפורים אומרים המלך הקדוש אמר אל הקדוש שו מסופק חוזר לראש התפילה ואם אמר האל הקדוש לכת נתכר וסיים המלך הקדוש וככה הייתה אמירתו האל הקדוש המלך הקדוש יצא ואם שליח ציבור טעה בחזרה גם כן חוזר לראש וחוזר ואומר קדושה וכן בברכת מען שבע נמ הדין כן ואף על פי

שיש חולקין בבריקת מעב אומר לה אמברנן סבבה נגד סברת רבנו הארי זה סבר ברכה מע שבע היא ממקום חזרה כמו תפילה לא כתב >> וכן פסק במועד לכולך מורנו ורבנו הכף החיים כן פסק מורנו ורבנו אור לציון בזה לשונו אף שלי הציבור שטע ואמר האל הקדוש במקום המלך הקדוש חוזר לראש התפילה ועזרו לומר קדושה ולא להתחיל ברכה ברכת אתה קדוש כדין יחיד שטעה >> גם חיץ חוזר >> ולא יחזרו סליחה אני טעיתי ולא יחזרו לתחילת ברכת אתר הקדוש והוא כדין יחיד שטרה חוזרח >> חם עובדיה

בזה חם יצחק גם מביא ככה באלקות יוסף לא חוזר לראש ציד ש >> אתה אמרנו מפורש מה יש לך אמרנו תניח ציבור שטעה בשבת תשובה ברכת מען שבע אמר אין הקדוש אין כמוהו במקום המלך הקדוש אם עדיין לא סיים את הברכה חוזר לומר ברכת אלומר המלאכה הקדוש אין כמוה אבל אם כבר סיים חוזר >> לא יחזור איך איך >> זה כן זה פעם פעם הוא אומר ככה פעם הוא אומר ככה מטבע הדרכה שם אין שם ברוך אתה השם המלך זה תוך כדי >> בשולחן ערוך בשבת

בינתיים וכולי לא אומר גאון חידה אז זה צריך לחזור >> הבן איש חי מה אומר >> וגם הבן איש חי צריך לחזור >> אולם דעת מורנו ורבנו מופת הדור דימתם הברכה שוב אין חוזר זה לשול ראש השנה וכולי >> מה הטעם של כן אבל אני סותר את עצמי אתה מבין כל מה שאמרתי מקודם זה כתב למטה לא למעלה גם מה שכתבתי בדרך כלל לפעמים הייתי אה המובד היה לוקח את הספרים אתה מבין היה עובר עליי >> זה עוד הלכה כל כתב או שזה באו הלך >>

עוד הלכה >> זה >> לא אותו בא זה בפסח מה שאלה >> כן לא שמה אני כתבתי ולא הראתי לרב הוא נתן לי הסכמה אבל השמטתי את כל זה >> אפור גם כבודו סור כמו בן איש חי נכון שם יחזור >> לא לא יודע מה אני מה אני כבר כמה שא ככה אני לא זוכר צריך לראות עוד פעם >> צריך לדעת >> אה זה היה בקיעה גדולה אם הייתי לא אבל ברכת מן שאב אני כתבנו כפי שצריך לא שאומרים ברכת מן שבע ואז פתח שמים ליל

בפסח לא מדבר עכשיו אמר הל הקדוש צבית כן נראה לפי כל הבן איש חי והגאון חידה ורבנו הארי צריך לחזור >> הביציון בגד לא אומרים סבד נגד רבנו תות >> ונגד מרן אומרים סבן שכה גיד איזה הלכה אחת מהרמב"ם הגוי וגר תושב לובין מנו מלבין אותם בריבית שמעת >> את אחיך >> גוי אתה יכול ללוות ממנו בריבית ותלווה אותו בריבית שאמר לא תשיך לאחיך לאחיך אסור שהר העולם מותר זה מותר או שזה מצווה דווקא לקחת ממנו >> הלשון שאר הל מותר מצוות עשה להשיך לגוינוש >>

שני אמר אנוכי תשיך מפשמע למנו שזו מצוות עשה וזה הוא דין תורה >> רבי מבקש חלוואה חל לתת לו רבית בלי רבית צריך לתת >> אה לא יודע כן מה שצר חזק חכם לעשות אז היה להם פטנטים הם היו אומרים לך אתה רוצה ללוות היו לוקחים רביעית אומר לא זה של גוי זוהר יש לנו הרבה חוף פה דף תפה ויתליד מסטר דמט דו טליל חי ובן כשרין דולי כול סטרן איך כשר שנקבל חמש תורה נחזר מחינח בגדות נדרשן כנראה אדם עלה מלמעלה תפארת תפארת אדם עלה

מלמעלה תקרא בשמה ותבק נקרא בשמי מלכבודי רתי ויצרתי פסיתי כמדם שכנתה דאי כחיזו עמודה ציתה בארבע על פין ספר דן אדם ארבע פין דם ארבע עטון ידן ועון ביד הנביאים דמה ועוד התקר חיים צדיק קודש בריך שכת אז אדם דהיינו עמודת נמצא איתה טל שכינתה בהו אדם בגין טעל אכי צדיק וחושבן ו מורידת לגבי כשר דטלית חי על מין כשר קודשבריך שכנתן וארבע כפות דלית פילים בזמנה ד עוד כתיב שבע השם אינו בזו אינו זו תורה בזוזו תפילין בב פרשין אדח ארבעתן בד בתפילין כשר של

תפילין דין דצדיק חי על מן קשורת בזרמלה כשדרשה דחיד בהוויה אלון חוכמה קריאת שמה יחודה באמצע החיד בן סוס תפילין כל פרש צין תפילין ביחוד קראת שמה נמצא זה תלית מצפנים והיה להות על ידך אותו פות בין עיניך עשו להם סוסית שבינה לך משהו כל המשק עליך ו מקבו כמו המים שם השם תפילין שבראש ש תפילין תן ש שיתאה שיתרגין ושבע אלפי תרן שנין עשר כל התריג ולהכל עם שמי שסה דוק עם זכי רמח גנדה כל מצווה שכילה לתרג והו כמו השמ ישראל מסטר דיצית ותהתפילין

עד כאן אנו אלהנו שצור לפניך את כתורת הסמים שבדקים כאשר >> סבי אותם תביא לי את זה מה זה יש שבת >> היה לך במחשב שבת תשובה לאט לאט צריך לראות לאט לאט תבנו עונן שפת כתורת סמים בזמן שבקדש קיים כאשר ציווית אותם בש כתוב בתורתך ויאמר אין משם קח לך סמים נוטף ושחרת חמנסמים בונ זקם בד לבד י היום אדוני משה קע לך סמים נטף ושחלת משה קל לךמים בביה בבק יהיה בבקשה הז ההזו ה דבז ועשית אותה כתור קודש פשר לך שמה קודש קש

על אהרון כתור צמים ארקטנה כמפ רבנן תורמה כתות קצת 3 היו ב 300 מנה בכל יום חצ שרב יום כיפורים קדין הצורי והציפור חן בקלח נתנה אומר כיפן בדש בצח את הרמבן שמעון בן גמליאל אומר כדי פינך אל שצ מקדש בלי הכבוד תניה רבי נתן אומר שהוא שוחק ד שהכל בספת אחש של שמנו את עושה ממתי >> הערב יש לי יש לי ת שמה את הצקית הזאת אין אדם יכול לעבוד כנפסחו מזמרת מנחה מעד צורים ומעדב שנכ מדים אמר לי בצ כן זאת עשו כחו מזומת

לכם אז זה שאלת של שישי הוא מזמן עצור מעדבש חות ולות בוטנים ושקדים מריהם סנב שנפוזות עשו גחו זמרת הארץ בכל רדו מנחה מעד צורים מעדבש בלות ששכו לכם משחת בוקר על שכת המזוזות אדוני בכם שמע תמיד את הדבר הזה חניך אדוני בניכם כאשר דיבר שמעתם את העבודה הזאת והיה יו לכם בניכם מהעבודה הזאת לכם אמרתם זה פסחדוני בני ישראל מצרים מצרים בתנוצין קודע עם חם עשה טהור ש עשה אתה ח כן גביעיה כפתוריה ופרחיה שקדם יוצאים שלושה כנדה אחד שלושה כד שני שלושה גבעים שוקדים

צן בעני הקנים ממנו כפתורים כר כל >> אדוני להושי ענג אדונישענגן ח ויאמר משה ועל המזבח משה יעבוד בין המתים של פתח כפצ ויאמר משה אחנו כמ תן עליה קצבת חןפ עצה ויאמר משה אמרתם כפש אשרגלי צ עוז שעוזך כזןשירניך חזך חזשירצו לא מים כי תשפים חנו וכן פסי ארץ ויעמוד פנחס ויפנם ענו ידנו כל ענושב סתר עדיים פה מצך אלך בך דבית רעךני אשת חמצא חוק מפני מך חילה ותיתן תרף לבירה מבית כ שרחיופי קדוש ה רצפות שמךמים הגדול שברך שלמך ישראל כשמע אלוהים שישמרו

דפ כל דברנוכ שם כל צ קדושה שבתכל מקום חדשפגרים מתים שברחבותינו הקדושים יעקב ברך כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הנביין דרך הפלאפון כדבר בערך בבריאות ושמחה וישועה וחיים טובים שמחים >> שועות גדולות בכל העניינים >> אמן >> נחת כל סלכן יהי רצון ולאמר >> אז כל טוב לכולם שיהיה שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה >> יחנניה בן הקשה מ ме