הדף היומי מסכת גיטין דף פז הרב בניהו שמואלי שליט"א כד מנחם אב תשפג

[מוזיקה] ‏ten בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כד לחודש מנחם אב תש פג ערב שבת קודש שבת מברכין פרשת ראה ראשי תיבות ראה אלול הגיע הנה הגיע חודש אלול ויהללו י תרעה על ה הפסוק המרגלים שאמרו ויטורו את הארץ מתרגם התרגום ויהללו התרעה אז מה פירוש חודש אלול זה לחפש לבלוש לחפש במעשים שלנו ש שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה בעזרת השם לכן עכשיו זה ימי רחמים ורצון בעזרת השם מ השבת הזא שמברכין את החודש כבר נכנס האור הגדול של חודש אלול וזה כמו

שכתוב ש40 יום קודם יצירת הבלת בת קול יוצאת ומכרז את בתפל כן ביוצא מלאך הגמרא אומרת באותם הימים שאבד נוצר בבית נמו אותו מלאך שממונה על ההריון נותר טיפ עמידה לפני הקדוש ברוך הוא אומר לפניו ריבונו של עולם טיפה זו מה תהיה עליה גיבור או חלש חכם או טפש עשיר או עני אבל רשע וצדיק לא כמר למה כל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים כמו שראיינו בפרשה הקודמת ואתה ישראל מה השם אלוהיך שואל מעמך כי אם נראה ב-40 הימים הללו שביין ראש השנה לכיפ שבין ראש חודש

אלול עד יום הכיפורים אדם יכול ליצור את עצמו מחדש להיות בריה חדשה תלכלך בכל מיני חטאים כל מיני עוונות יכול להיות איש חדש עכשיו ליצור את עצמו חדש זה פלא פלאות לכן הימים הללו אדם יכול להיות חדש וכולנו מקבלים עכשיו הזמנה ליום הדין הגדול והנורא אז כדאי שכשאדם יגיע ליום כיפור או לראש השנה יהיה אוהו יהיה אדם בריה חדשה רואים אותו ריבונו של עולם זה לא זה מה שחשבנו לא לא טעינו זה לא זה אותו אחד אתם יודעים יש במקווה יש תת קס לוגין כלומר ת

ת קס זה יוצא 60 לוג כי יש 40 שעה וכל שעה זה כד לוגין 24 לוג תעשה אותם כפול 40 כפול 24 יהיה 960 אדם טובל במקווה הזה יוצא חדש מה זה המקווה הזה האדם קודם כל דבר ראשון מראש חודש אלול עד יום הכיפורים יש 40 יום כל יום תעשה אותו 24 שעות תעשה 24 שעות כפול 40 הנה 960 שעות אדם זה המקווה שלנו ב 960 שעות הללו זה כמו מקווה אפשר לטבול ולהיות נקי מה פירוש האדם מורכב מארבע יסודות אש רוח מים עפר כל אחד

מהם כולל ארבע האש כולל אש רוח מים עפר לאש הרוח כולל אש רוח מים עפר דרוח וכן על זה הדרך המים כולל איש רוח מים עפר דמים העפר כולל ארבע איש רוח מים עפר הכל כולל יוצא 4 * 4 16 16 כפול 60 כי האדם כל הרבים שלו בטלים ב60 תבטל אותם ב-60 יהיה טדקס יהיה 960 ככה יכול על ידי זה אתה מבטל את הרע שבהם ברוב לכן צריך פי 60 לבטל אותם ברוב לכן עכשיו ויהי השם את יוסף יוסף אותיות י פעם סמ 16 פעם

60 ואז אוהו איך זה הולך יפה אז בעזרת השם ככה שנעשה שנהיה נקיים מהשבת הזאת ככה אתה יודע אדם יתחיל לעבוד את השם כמו שצריך כי עכשיו מתגלה האור ובן כה אדם מברך בן כה אדם מתפלל הכל אדם עושה תברך יותר טוב תתפלל יותר טוב טיפה תחשוב יותר מה שאתה עושה כל סוף מעשה במחשבה תפילה תחילה גם אדם מקבל עליו לקרוא בימים הללו את תיקוני הזוהר שכל אדם צריך לעשות את זה ולכן אזה ימים חשובים אתה יודע שבן איש חי כותב הוא כתב לאחד מכתב הוא

כתב לו איזה שאלה הוא לא היה עונה כתב לו אומר תדע לך כל רגע בחודש אלול שווה לי כ כמו חודש ימים כל דקה בחודש אלול שווה כמו חודש ימים אז כל זמן זה יקר לכן אומר בכלל הבן איש חי הוא בעצמו היה הולך ומתבודד כל חודש אלול הולך לקבר יחזקאל הנביא והיה בא איתו מניין הם עוזבים אותו רק צריך תפילה הם מתקרבים אליו אחר כך הם צריכים לעזוב אותו הביאו אותו גם אופה ש יאפה לו את הלחם שהוא רוצה בתוך המניין היה האופה היה אלה

שיודעים להכין לו מה שהרב אוכל בשביל שבת היה מכין לו טבית וכל מה שצריך וככה או קובה ביום שישי מה שצריך לפי העניין כן עם סוכר עם א מה זה נקרא ה זה עם סוכר לא עם גבינה שעושים בשבועות קדה קדה ותמנה קד טעל אשריהם אשריהם העיקר אתה מבין שאנחנו נלך בדרכי השם נעשו רצון אמינו שבשמיים לדעת עכשיו מתחיל איך כתוב אומן השם אלוהיך את לבבך ואת לבב ראשי תיבות אלול שבזה מלים את עורלת הלב עכשיו זה התשובה זה המעשים טובים בעזרת השם אדם יקבל עליו

גם ללמוד טוב איך כתוב אלול ראשי תיבות נגמר אני איש והדר נסבר קודם צריך לגמור בדעתו בלבבו להבין טוב אחר כך יסביר עוד הפעם גם רבותינו אמרו קודם יגמור בדעתו שלא יחתה אחר כך נסבר מלשון בסבו על השם אלוהיו לכבוד לצפת שהשם יושיע אותו לכן עכשיו חודש אלול מזלו בתולה כותב הלו שרדו מלאכים אמרו הבתולה לא ישמע אמרה לא ישמע לכם אתם יודעים שזה אומרים רבותינו אחרי ארי ולא אחרי אישה אדם יעשה תשובה עכשיו אחרי חודש אריה אריה שהג מי לא ירא חודש אב לא אחרי

אישה בעזרת השם נזכה היום זה פטירת רבי ישמעאל ברבי פנחס הכהן היה רב של צפת הוא רצחו אותו במאורעות תרפת ב בצפת עם הילדים שלו היה צדיק גדול גם היום זה פטירת מורנו היה לנו מורה בישיבת פורת יוסף חכם עזרה שעיו גם הוא היה המורא שלנו שנכנס לנו פורת יוסף למדנו אצלו שנתיים וחצי הייתי בכיתה שלו כל כך לימד יפה משהו לא רגיל היה אדם צדיק אדם טוב בעל מידות טובות והיה מאוד רוצה ללמד את הילדים את הבחורים א אני כיתה ראשונה הוא היה מלמד ה

יודע להסביר טוב טוב את הגמרא היה לומד טוב מעניין חשוב היה לו גם אגודה שבשם צדקה ומרפה הייתה מושיטה אזרה רפואית וכספית תלמידי חכמים ישלם הוא היה משלם את הקופת חולים את הכל תלמידי חכמים היה רוצה שכולם יהיו בריאים הוא היה חזן גם ברב של בית הכנסת א עדס סכן עושה הרבה פעולות טוב זכותם יגן עלינו אנחנו צריכים להתחיל בלימוד נלך לשופטים כן שבוע הבא פרשת שופטים אבל עכשיו אנחנו בספר שופטים בסדר כן כן אני כבר רואה את זה זה פה כן בסר א אתה אה

לא ידעתי זכן למצוות עשית פה עבודה יפה יברכו ידיך ש לך פרנסה טובה אה אנחנו פרק ח פסוק כד ויאמר עליהם גדעון שלה מכם שאלה ותנו לישני זם שללא כי נז זהב להם כשמעלים הם מה רק לי שמעלים יש נזמי זהב כל איש יתן לי נזם כי מדיין היו מבני כתורה אם ישמ והם אחים בשם אחד יקראו אז יש להם הרבה כאלה זה משל המלחמה שלקחו מה שמעלים האלה גים ז ויאמרו נתו תן ויפרשו השמלה וישליכו שמה אי שני זהמ שללא מה ש ממדיין ום אשקל

זמה הזהב אשר שאל 1700 זהב לבד מן הסהרונים והטיפות וברד הר גמן שעל מלכי מדיין ולבד מן הענקות אשר בצבר גליהם ויש אותו גדעון לאפוד וייצג אותו בעירו בעופרה ויזנו כל ישראל אחריו שם וינ גדעון ובתו למוקש זה בת תקלה על ידי זה נהרגו בניו השם יצילנו תראה גם זה נקרא זנות לעבוד עבודה זרה זה זנות ויכנע מדן פני בני ישראל ולא יספו לשת ראשם וזכות הארץ 40 שנה במי גדעון ויילך ירובעל בן יואש וישב בביתו ולגדעון היו שבעים בנים יוצאי ירכו כי נשים רבות היו

לו 7 בנים פירשו אשר בשכם ינד לו גם הי בן וישם את שמו אבימלך וימד גדעון בן יואש בשב טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעופרה אביה ע וי כאשר מת גדל וישו בני ישראל ז אחרי הבעלים צימו להם בעל ברית לאלוהים ולא זכרו בני ישראל את אדוני אלום המציל אותם מיד כל אוהם מסביב ולא עשו חסד עם בית ירוב עד גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל ג ט משנה וקודם המשנה הצדקה מי שלא עשה אתמול כפול היום גם של שבת 2י גון את בני ישראל

ממדיין כן נו אני לא מבין כל כך מהר תוד מה אתה יודע אדם ברגע אחת יכול ללכת ברגע צריך הרבה שמירה ברגע הולך לטוב ברגע הולך לצד שני יצר הרע גדול איך אמרו רבותינו אתל תאמן בעצמך עד יום אותך מה נעשה מסכת ראש השנה פרק א' משנה ג על שישה החודשים השילוחים יוצאים להודיע מתי נתקדש החודש על ניסן מפני הפסח שיידעו מתי חל הפסח על אב מפני התענית שידעו מתי צום תשעה באב על אלול מפני ראש השנה שמנים בחודש אלול 29 יום עושים ראש השנה ביום

30 לחודש על תשרי מפני תקנת המועדות היו עושים ראש השנה ביום ה-30 בכל זאת היוו צריכים לדעת מתי נתקדש חודש תשרי שידעו מתי יכל יום הכיפורים מתי חג הסוכות על כסתה מפני חנוכה על אדם מפני הפורים שהיה בית המקדש קיים יוצאים אפל אייר מפני פסח קטן משנה ד' השני חודשים מחלנים את השבת ע ניסא תשרי העדים שראו את הלבנה מותר להם גם לחלל שבת על ניסן ועל תשרי מותר שבהן השוחים יוצאי סורייה ובהם מתקנים את המועדות אז אז אין דבר גם שיחלו שבת כשהיה בית המקדש

כיה מחנן על כולם מפני תקנת הקורבן הקריב קורבן המוסב ראש בזמנו משנה ה עוד משנה בין שנראה בעלן הירח המחודש בביאור בבירור בן שלא נראה בעלן מחלן ללות את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעלי אין הירח בב כולם רואים אין מחללין עליו את השבת עכשיו חודש אלול מברכים את החודש אבל חודש תשרי בכסל ליום חגנו לא מברכים את החודש אבל מכוונים החודש הזה בשבת הזאת מכוונים גם על הקידוש של חודש תשרי כי נגענו משנה ו כן אנחנו בגמרא בדף היום דף פז אז קודם כל

בראש ובראשונה נגיד את תפילת בית המדרש שיהיה ישועה מה השם של כבודו אברהם אברהם בן תונ טונה טוני טוני להצלחת אברהם בן טוני שהוא עושה לנו את הריפוד וגם האחראי יצחק אל שת אדומ כני בלמות שחו קדשנו ש אותיות כשנים ש כנ באים קים מצוות עשה למוד תורה סבן השם הקדושה סד ח צון בורנו והי נועם אנו עלינו נו ענו נונו פניך נוכ ברוך אתה אדני חוקיך קודשו את איון שמיים וארץ כן אז מי שזכה בפנות יש לו את זה וגם מי ששחה בפירות יש לו

א לקח יופי וגם הפרחים כן אל תעשה את ה שיש בהם צבעים רו דום הזה לא ר רק הרגיל זה מלכלך דף פז אנחנו נתחיל מהמשנה אם אתם יכולים ככה קצת יותר מהר לקחת את השל מגיע לו פו עמוד ב במשנה למטה שניים ששלחו שני גיטין שווין וה התערבו נותן שניהם לזו ושניהם לזו שני אנשים שלחו לנשותיהם שני גיטין שוין היו שמותיהם שבות יוסף בן שמעון יוסף בן שמעון והאישה קוראים לה פררלה בת משלה שניהם אותו שמות נתערבו שני הגטן לא יודע איזה גט של זה

ואיזה גט של זה מה עושה השליח נותן שניהם לזו ו שניהם לזו ואז שניהם מגורשות כל אחת קיבלה את שלה לפי כך כיוון שכל אחד צריכה לקבל את שני הגיטין עבד אחד מהן השני בטל אין מה לעשות בו אף אחד לא מגורשת דין נוסף חמישה שכתבו כלל בתוך הגט איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש פלונית ועדים מלמטה כולם כשרים אתה רואה חמישה כתבו הגמרא תגיד מה זה כלל כתבו את הגת בגט אחד חמישה זוגות שרוצים להתגרש עסקת חבילה כתבו ב ב בגט אחד בשטר אחד כתבו

חמישה גטים כן בגט אחד כתבו איש פלוני מגרש פלונית איש פלוני מגרש פלונית איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית והעדים מלמטה כולם כשרן הגד קשר לגרש בו את כל החמישה אנשים וינתן לכל אחת ואחת בזו אחר זו נותן לזו נותן לזו נותן לזו נותן לזו היה כותב טופס לכל אחד ואחד והעדים מלמטה הגמרא תגיד מה זה ועדי מלמטה עד שהידים נ נקרין עמו כשר כלומר רק רק האחרון הגט האחרון שהעדים נקרים אמו זה כשר אש ר לא הגמרא תסביר עכשיו נבוא לגמרא גמרא מתנה אמרנו שניים

ששלחו שני גטן שוים התערבו נותן שניהם לזה ושניהם לזו מי זה התנה שסובר שהגט קשר באובן כזה אמר ירמיה לא כרבי אלעזר כרבי אלעזר סובר שימו לב רבי אלעזר סובר עדי מסירה קרטה חייב להיות זה רבי מאיר שוא אומר עדי חתימה קרטה ואין ידי חתימה צריכים לדעת באיזה גט כל אחת מתגרשת לכן כל אחד מקבל את שני הגטן וכל אחד מתגרשת בשלה למה די רבי אלעזר כמן דמר עדי מסירה קרטה ה לא ידעו במין הוקם מגרשה כיוון שהוא אומר שידי מסירה לדעתו לא צריך חתימה לשמע

אז בהכרח מה שצריך התורה גת שיהיה נשמ שהכתיבה והנתינה יהיו לא שם אותה אישה הנתינה גם כן ואם ככה העדים לא ידעו במנקה מגרשה העדים לא יודעים באיזה גט היא מתגרשת אז זה לא נתינה לשמה צריך כתיבה לשמה זה כן היה אבל נתינה שיתן להנשמה לא יודעים איזה לזה לא נשמע הביה אמר אפילו תמה רבי אלעזר אמה דבא רבי אלעזר ר כתיבה לשמע תמה לשמע מבעה לא צריך רק כתיבה צריך לשמע אבל את הנתינה לא בעה רבי אלעזר לשמע עכשיו נלך לדין השני חמישה שכתבו כלל

אח ידם הכלל יחידה מטופס מה זה מה זה כתבו כלל מה הכוונה כתבו טופס הגמרא תסביר אמר רבי יוחנן זמן אחד לכולן זהו כלל לכל האנשים שגירשו בגט אחד היה אותו זמן כלומר כוח מנחם אב משל זה כלל זמן לכל אחד ואחד זה טופס אבל זה בראש חודש אדר וזה בניסן בכל אחד יש לו זמן אחר זה טופס ככה מסביר רבי ר יוחנן רש לקיש אמר אפילו זמן אחד לכולן מה הבה טופס זה נחשב טופס רק הגט האחרון כשר למה כתב בנפרד על כל שם של

בעל ואשתו זה חזוק כאלה יש כן חמישה גטים נפרדים נמצא שהגט האחרון מפסיק בין העדים נשאר גטין אז העדים למטה חתומים עליהם רק חתומים על הגט האחרון אלא איך ידע מכלל דכתב אנו פלוני ופלוני כלומר אנחנו החמישה או שניים או שלוש פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית זה נחשב גט אחד וזה נחשב כלל העדים חתומים למטה על הכל מתקיף לה רבי אבא מקשה על זה רבי עבה על רבי יוחנן מתקיף לרבי אבא רבי יוחנן דמר זמן אחד לכולן זה כלל זמן אחד בגט זה למעלה היה

זה דעת רבי יוחנן רש נקיש אמר כלל זה אנו פלוני ופלוני גרש נשותינו אבל דעת רבי יוחנן זמן אחד לכולם תאריך אחד ליחוש די מכי חת מוס דאבת וד חתמו אולי שמ חתמו העדים חתמו על הגט האחרון סמוך חתימתם לא התכוונו על שאר העדים למעלה על שאר הגטן שנכתבו באותו כלף הגמרא אומרת מה מילות תני עדים חתומים על שאלת שלום בגט פסול חי שינ שמה על שאלת שלום אז גם פה אותו דבר הלא יש למשל אם כתבו גט ובסוף הוא כותב שמה ואם אתה יכול הוא

אומר לשליח הבקש מהשליח לדרוש דרישת שלום לפלוני ופלוני והוא חתם ש שו אולי החתמת השלום בסוף הגד נכתב שאלת שלום מתעד זה חתמו עדים חי שינן שמה חתמו על השלום לא על הגט עצמו אז אותו דבר פה תחשוש אולי זה רק על הגט האחרון אתה איתי מאיר הגמרא אומרת לב תמר עלה אמר רבי הבאו לדידי מפרש מנדר רבי יוחנן שאלו פסול שאלו פסול ושאלו כשר הו להוסיף ו' אומר בכיו שנינו בבריתה אמר רביבו לידי מפרש רבי יוחנן את הבריתה אם כתוב שאלו בשלום פלוני אז זה

פסול אבל ושאלו מבקש מהם בבקשה ושאלו בשלום פלוני זה כשר למה אפילו שחטו למטה עדים זה לא על השלום זה מחובר על הכל הו מחבר את הכל אז דווקא שאלת השלום בלי וואו אז אז אז זה לא כשר אבל זה עם ו' ו החיבור אין חשו שלכך אז אכי נמה דכתיב בפלוני ופלוני ופלוני ו החיבור ולכן כשיש חתימת אדם זה בא חיבור על הכל זה אחד וטו לרבי יוחנן ד אמר זמן לכל אחד זהו טופס מהה משום טופס טי פוקלי דבר נכתב ביום ונחתם בלילה כיוון

שזה זמן אחר לכולם העדים אני מבין אלא אתה אומר זה כל אחד יש לו זמן אחר אז זה כמו נכתב ביום ונחתם בלילה העדים חתמו על הגט לאחר התאריך אז הבין הגמרא שכל גט נכתב ביום אחר ודים חתמו ביום שנכתב הגט האחרון נמצא שכל גטים בלבד הגט אחרו חתמו העדים באותו יום אז זה פסול בגלל זה חתימת העדים לא היה באותו יום אמר לה מור כשישה ברד רב חסדה לרב הש רב חסדה היה לו שני ילדים קוראים להם מור שניהם קרא להם מור אחד אחד ינוקה

ואחד כשישה אחד צעיר ואחד זקן אז מור כשישה מור הזקן מור הצעיר זה היה מור כשישה שניהם אדם יכול לקרוא לבן שלו לשני בנים אותו שם ינ כלה ועוד פעם ינ כלה ינ כלה התינוק ינ כלה הזקן וכן למה לא גם מאיר אפשר לקרוא פעמיים גם סיון משה לא אין דבר כזה סיון משה עוד אחד לא יכול להיות דבר כזה אמר לאמור כשישה בר דרב חזל לרב השה אחי אמריש רבי יוחנן דכתיב והוא בח בשבת בח בשבת הכל הגידין כתוב אותו זמן אחד בשבת אחד בשבת

אז לכן לא פוסטים אותם אז הגמרא שואלת עכשיו על רש לקיש אמר לרבי רב שן רש לקיש דמר זמן אחד כול טופס אותו תאריך ואכ יד כלל מה זה כלל כתיב ב אנו פלוני ופלוני גרש שנו פלונית לונית נמצאו שתי נשים מתגרשות בגט אחד והתורה אמרה איך אפשר התורה אמרה בכ טבלה לה ולא לחברתה בכ הטבלה כל אישה כתב לה לא יכול לכתוב לה לחברתה בפעם אחת וכתב לה לה ולא לחברתה זה עסקת חבילה הזאת אז הבעל לא יכול לגרש שתי נשותיו בגד אחד אם אם

כתב פלוני מגרש פלונית ופלונית נשו הגד פסול למה וחד טבלה מתרצת הגמרא דהדר כתב פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלוני אחר שכתב את הכלל שפלוני ופלוני גירשו פלוני ופלונית כתבו עוד הפעם בגת פלוני גירש פלונית כיוון שפירט בגט מי גירש את מי זה לא נחשב ששתי נשים מתגרשות בקט אחד בהתחלה כתבו את הכלל אחר כך ישר לפרט זה נחשב כאילו שני גטן אמר לה רבינ רבש ומה שנה מד תניה כותב כונ כסו לשני עבדיו קנו ומשחררים זה את זה לאק בשני שטרות יפה אזה תירוץ מה

מתרצת ולבו קמינה קמנה בשתי שטרות יפה מהשנה מעד תניה הכותב כל נכסיו לשני עבדיו כתלה שטר מתנה מקנה להם את כל נכסיו אז הוא כתב להם עכשיו הגמרא מבינה כתב להם את זה בשטר אחד אז הגמרא אומרת כנו שני כל אחד קנה חצי מהנכסים כל אחד את חצו שלו עצמו וחצו של חברו כל אחד חצו עבד וחצו בן חולין ולכן משחררים זה את זה כל אחד ישחרר את החצי של חברו שייך לו למה הוא זכה בחצי עבד וזה זכה בחצי עבד משחררים הרי עבד נלמד בגזירה

שבה להלה מאישה לכן כמו שכתוב באישה וכ טבלה לה ולא לחברתה אותו דבר צריך שיהיה בעבד אז איך אתה אומר אנחנו רואים ששטר שיחרור כזה זה כשר אפילו בגט אחד איך זה מה מתרצת שבלה הו קמנה בשתי שטרות המנו שם בסוגיה מדובר שכתב לכל אחד עבדים שטר נפרד נותנ את כל חסה במתנה לא בשטר אחד זה שונה באמת הם לא משתחררים בשטר אחד שתי שטרות דווקא לא כמו שחשבת שזה שתי שטרות טר זה שטר אחד אלה זה שתי שטרות סדר מאיר שים לב רבי עופר יושב

בתך תניה כבתי דרבי יוחנן תניה כבתי דרש לקיש יש בריתה מסייעת לרבי יוחנן ת נקבת ד רבי יוחנן חמישה שכתבו בתוך הגט איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית זמן אחד לכולן עדי מלמטה מתחת לכל החמישה כולם כשרים ותינתן לכל אחת ואחת זה כשר יתן לזה גת לזאת לזאת לזאת יקח מזאת תן את זאת גמרנו זמן אחד אבל אם כתב זמן לכל אחד אחד והעדים מלמטה לא זה נקרא טופס עד שהעדים נקראים עמו כשר רק האחרון סמוך לחתימת העדים כשר אבל הראשונים לא רבי

יהודה בן בטרה אומר אם יש רווח ביניהן בין גת לגט פסול ואם לאו כשר למה אין זמן מפסיק הזמן לא נחשב הפסק אם אין רווח מפסיק אין הזמן נכשיו הפסק זה תניה כבתה דרבי יוחנן תניה כבתה דרש נקיש חמישה שכתבו כלל בתוך הגט מה אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלוני ופלונית אחר כך הוסיפו ופרטו פלוני גירש פלונית פלוני גרת פלונית בזמן אחד לכולן ועדים מלמטה כולם כשרים ת תן לכל אחד ואחד זה בדיוק כמו רש לקיש כולם מגורשות בגט הזה למה רש לקיש כמו מצריך שיכתוב

בגט אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלוני ופלונית ואז הכתים כולם כששרים זמן לכל אחד ואחד אבל אם היה זמן כתב זמן לכל אחד מהגת ורווח לכל אחד ואחד ועדים מלמטה ץ שדים נקראים אמו כשר דווקא זה אבל כל העניינים פסולים רבי מאיר אומר רבי של רווח ביניהם רק זמן פסול הגיט העליונים פסולים שהזמן מפסיק גמרא מקשה וש לקיש מריה זמן לכל אחד ואחד האמר ה אה זמן אחד לכול הנמה טופסב מדוע ברתה אומרת שרק אם כתב זמן יכול אחד ואחד גד פסול הרי אמר יש לקיש

אמר כן זמן אחד כול מטו ושבה עד שיכתוב אנו פלוני ופלוני גרש שנו פלוני ופלונית אני מלא אך מתרץ את הגמרא אני מנך דלא ערינו מקרה לא אמר מהתחלה אנחנו פלוני גרנו פלוני פנית אבל אחה פה בבריתה שמדובר דרבינו מיקרה שכתב מתחילה אנו פלוני ופלוני ערב אותה ביחד פליג וזמן אן אם חילק אותם בדי זמן לכל אחד אחד אז זה נקרא טופס לכל הגיטין אי לא לא הגיטין הם לא פסולים נחשבים כולם מחוברים משנה שימו לב איתי לאט לאט נלמד עם ראשי כי צריך להבין טוב

טוב את המשנה הזאת שני גטין שכתבו זה בצד זה יש לו פה נייר הקלף וכתב שני גיטין זה ברוחב הנייר אתם רואים פה חלק פה זה בצד זה אחד בימין אחד בשמאל ושניים עדים עבריים באים מתחת זה לתחת זה ושניים עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה שימו לב א למשל ציר משה הוא עד עברי מאיר כהן הוא עד עברי למשל אז היה שמה שני גיטן אחד בצד ימין כתוב אחד בצד צמו וכתוב ציון משה בן גאולה זה הולך הבן גאולה זה בצד על השני על

הגט השני ציון משה זה על הצד האחד ציון משה על על גט אחד בן גאולה צד שניב שלו קראו לו גאולה כן ותו בשם עכשיו אחר כך מאיר הכהן בן לא אבא אבא אברהם בן אברהם מאיר הכהן בן אברהם אותו דבר חתום מתחת לצר משה מאיר הכהן בן אברהם אז השם שלו כתוב תחת שני עדים על בצד הראשון והבן אברהם בן גאולה ב צד השני זה מובן פה ככה היה אחר כך מתחת להם שני עדים יהודים אבל הם מייוון היוונים אפילו שהוא כותב נגיד הם הם

כותבים לא לא לא הם כותבים רגיל רגע רגע הוא כתב אותו דבר את ציון משה בן גאולה למשל מאיר יותר קל להגיד מאיר בן אברהם צטים הפירוש כ שכותב קודם כל כותבים את האבא כאילו זה כך כתוב לפי איך המבט שלהם כאילו קודם כל כתוב האבא ואחר כך הבן כאילו זה יהיה כאילו יהיה כתוב אברהם בן מאיר ככה זה יהיה ככה זה אצלהם ככה זה יוצא הבנת אז מה יוצא אז זה לא בדיוק השם הבנת היה צריך לכתוב אברהם בן מאיר ואז זה יהיה מאיר בן

אברהם אז יהיה השם אבל כשהוא כתב מאיר בן אברהם זה פירושו אברהם בן מאיר וזה לא זה לא הולך לכן הוא אומר לך שני אדים יונים עכשיו בוא נראה את זה ברשי שני גיטן שקטן זה בצד זה ברוחב המגילה שני עברים מת באים מתחת הראשון מתחת הראשון לתחת השני שם העה תחת הראשון ושם אביו תחת השני יפה וכן עד שני תחתיו שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני תחת הגץ השני וחזו וחת מו תחתיהן שני ישראלים יוונים הדרים בארץ יוון ובלשון יוונית כדרך הזו אבל

חתימת היונים אינה נקראת אינה נקראת חתימת העברים שיבני חותם יוסף בן שמעון ידוע ששמו שמעון בן יוסף אתה רואה כשהוא כותב יוסף בן שמעון שמו י שמו שמעון בן יוסף שכך מתפרש יוסף בן שמעון כלומר בנו של יוסף שמעון בניהו בנו יהו הבנת זה תוספות ונמצא שם העת חטוב על גד שני בשם אביו חתום על הראשון יקח ככך הבנים תחת השני חתמו כלומר הבנים חתמו על תחת השני ועברים חתמו מתחת הראשון אז בוא נראה עכשיו את המשנה שני גטין שכוון זה בצד זה שניים עדים עברים

באים זה מתחת זה אז כלומר הם חתמו בלשון עברי תחת שני הגטן כתבו שמם תחת הגט הראשון ושם מבין תחת הגט השני בסדר ושניים עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה מתחתם חתמו עוד שני יהודים שדרים בארץ יוון והם גם הם חתמו באותו אופן אלא חתימת האדים של היוונים משונה כלומר הם חותמים קודם את שם אביהם ואחר כך את שמם כאשר חותם יוסף בן שמעון הכוונה שמעון בן יוסף ככה זה מתפרש שמעון בנו יוסף בסדר כן כשר אבל השני פסול העדים העבריים חתמו הראשונים אז הגט

אנו לבד כשר שהעבר חתומים שמם בתחילה לכן זה נחשב חתימתם נקראת עם הגט הראשון ואם טו תחילה העדים היוונים אז הגט השמני לבד כשר למה היונים חוים שמם לבסוף אז חשו זה נחשו אבל ככה זה מפסיק ורק הגט הימני כשר אם זה באובן שהמשנה אמרה רק הגט הימני כשר הגט השמני פסול זה לא גט אבל אם קודם כל חתמו היוונים הגט השמאלי כשר הגט הימני פסול אתה איתי או לא נמשיך עד אחד עברי ואד אחד יבני ועד אחד יברי ואד אחד יוני באים מתחת זה לתחת

זה שניהם פסון למה אין פה שני עדים הל הפוך הכל הפוך יש עד עד עברי כותב יוסף בן שמעון בעת יווני כתוב משה בן יהודה וזה יהודה בן משה אתה מבין אז אין פה שני עדים לא בזה ולא בזה מתחת הגת הימני חתמו אחד עברי ואחד ימני מתחת קד צמני אחד אחד עי ואחד יווני אז העברי הראשון חתם כדרכו היווני חתם בשורה השנייה חתם יוסף בן בסוף השורה חת הגט השמני ושמעון בתחילת השורה השלישית אז בעיה גדולה העברי וו תוכן על זה הדרך לכן שניהם פסולין

זה מובן המשנה בוא נמשיך נראה גמרא אז קודם כל למדנו ברשע שני עדים באים מתחת מתחת זה לתחת זה רק הגט שהעדים נקראים עמו כשר ונתקשר הי בראובן והי בבן יעקב עד דתנן בן איש פלוני עד כשר למה אתה אומר שהגט השמני פסול שניהם יהיו כשרים למה פה הוא כתב שניהם עברים כתבו בהתחלה הם כתבו א יוסף ובשד השני בן שמעון עד ועוד פעם משה בן יעקב עד אומר גם אפשר אז אמרת לי הגדת ימני כשר למה פה כתוב יוסף פה כתוב יעקב טוב מאוד זה

כט כשר אבל הצד השני זה בן אבא שלו האבא שלו כתום אומר לא זה יכול להיות גם כשההוא מעיד בשם אביו חותם את השם אבא שלו בן שמעון עד כשר בן משה עד כשר אז גם הגט השני יהיה כשר למה לא דעת תנן בן איש פלוני לא הזכיר את שמו הגט כשר אז יוצא שהעד אז שני הגטן כשרים אותו דבר העד העברי השני שני הגיטין הייו כששרים אומר דכתב ראובן בן הקמה ויעקב עד ה בטרה ואם כן מה הוא עשה הוא כתב הוא כתב בצד בצד

הראשון יעקב בן ראובן בן ושמה כתב רק יעקב אם היה כותב בן יעקב עד אז היית מבין שזה הבן של יעקב וזה היה בסדר אבל הוא כתב בראשון כתב יצחק בן ושמה כתב אברהם לא הולך אם היה כתוב בצד השני בן אברהם טוב בסדר הגמרא דוחה חוזרת הגמרא ושואלת ונתקשר הי בראובן בן ולתקשר הי ביעקב עד דתנן איש פלוני עד כשר אומר טוב עדיין גם יכול להיות כשר להתקשר בראובן בן גם אני בנו של ראובן אפשר ונתקשר הי השני יעקב עד אדם שמו יעקב עד דתנן

איש פלוני עד קשר זה לא צריך שיהיה אז יעקב עד זה כשר זה חתימה טובה שיהיה חתימה טובה זה חתימה טובה אני אומר דלא כתב ע כתב רק יעקב לא כתב עד אם היה כותב עד היה הולך והי באת אמא לעולם דכתב עד ודדי ב חתימה דלו יעקב הוא היה חתימה של ראובן בנו של יעקב זה לא של יעקב אי אפשר להכשיר את הגט כאילו יעקב חתום תחתיה אי אפשר אנחנו יודעים כולנו שזה ראובן בן יעקב וראובן כתב את ה יעקב מה שואל דין מה בשמה

דבו החתים אולי ראובן היה עדל שני הגטן וחתם את הגת השני בשמו של אביו מה יש יכול להיות עת על הגט הזה ועת על הגט הזה פה הוא כתב את השם שלו פה הוא כתב את השם של אביו לה שבי קיני שמה חתים שמה דאבוה אדם שרוצה לחתום על דבר לא עוזב לא עוזב את שמו חותם בשם אביו תמיד האדם חותם בשמו עצמו ציון משה אך תו ציון משה ראית פעם הוא הזכיר גאולה שיהיה לו גאולה בעזרת השם אמן הגמרא שואלת לו טוב עדיין מי אמר

ודין מה סימנה שביה עדיין ראובן חטם השני הגיתי בנפרד מה שחתם יעקב זה לא ששמו של אביב יעקב זה סימן אדם גם יכול לחתום בתור סימן למשל ד הרב צייר כברה רב היה מצייר דג בחתימתו ולא היה חותם את שמו רבי חנינה היה מצייר חרותה עניו של דקל וזה החתימה שלו רב חסדה סמך או צמך למה סומך השם לכל הנופלים רב הושעיה עין הנה ין השמן יר אב רבה רבונה רבה ברבונה צייר מקוה תורן של ספינה עליו תונים את ה מפרס אז אתה רואה אז גם

יכול להיות שזה יהיה כמו שם סימן כן אז מה העניין שהם צירו את כולם ידעו כן היה רב חנינה ציר ענב דקל רמז לעניו הדגל בו היו השוטרים חובטים ומסרבים אל הגיע לדין הוא היה דיין ממילא הדקל מסמל אותו רב צייר דג שאין עין הרע שולטת בו רב חסדה כתב עוד ס לסמוך על דבריו עין שזה מעוש שם את עינו על הדבר ככה זה היו רגילים יש אומרים הרשב אומר מה שהיה רגיל לאכול דג ציער דג זה אוכל תמרים ציער תמרים הגמרא אומרת שרב רב באמת

היה חולה מעין שמואל ריפה אותו במה הביא לו כסה ד ארסנה זה דג קטן בזה ריפה אותו לכן עשה את החתימה שלו על שם רפואתו כן גם היה צוער דג כי הדג זה מציל את האדם מעין רעה נכון יש לך אקווריום בבית ציון משה אתה לא צריך את זה אבל בחוץ תעשה של ברווז בריכה אתה יודע רב היה מבבל היה חושש לבוס בוסון לעיין הרע לכן צייר דג למה הרב כשהלך בבית הקברות אמר 99 מן המתים כאן בבית הקברות מתו מעין הרע ואחד מדרך ארץ והיה

אומר והסיר השם ממך כל חולי אמר רב זו עין זה החולי הכי קשה גם רב אומר אדם לא יעמוד בשדה חברו למה שלא יזכנו בעין הרע אתה רואה היה מפחד מעין הרע אז הוא עשה דג לרמז לעין הרע יש אומר בן איש חי יש נוהגים להביא ראש דג ממש מולכים אותו מייבשים אותו ותולים אותו בחצר על הקוטל למה שלא יהיה עין [‏צחוק] הרע כן יש שמים חמס חמסיקה יש שמים רודה רודה הכי טוב ציון משה שתעשה חמסיקה מדג דג אתה מבין גם בן אשחה יש לו

סגולה כזאת לקחת דג כמו לוקחים דג מכסף עושים אותו צורת כסף שמים לו גם עין כחולה וגם כל מיני דברים וזה נגד עין הרע למשל כשלוקחים את הבן למילה שמים לו חמסיקה שמים לו רוטה שמים לו אלה שמפחדים האשכנזים לא אכפת להם מזה למה לא שולט עליהם עין הרע המים הגדולים יש להם דג מכסף כן גם זכן גם זז מחתיכות של כסף לא אני יודע שדמור הם לוקחים את העין של הדג שמים בכיס לא ברצינות אני מדבר אני לא עושה אה אני יודע האשכנזים הצבע אדום

ואני פעם שאלתי אמרתי מה כים דום אתם מאמינים בעין הרה בחמץ בזה אנחנו אדום טוב שיהיה להם לבריאות עוד אז לכן אז הגמרא מתרצת אז אולי הוא עשה יעקב בתור סימן כמו סמך כמו אומר לחץ יבני ששבה לשמ יבוא סימנה אדם לא חצוף שיחתום שם אביו כסימן לכן תראה אשכנזים אין להם בבית אקווריום וזה של דגים כי הם לא פחדים מעין הרע אין להם דברים כאלה לא מפחדים עופר שלמה אתה יש לך בבית אקווריום לא לא עוד נכון אשכנזים ונתקשר הי בשני עדים עיוורים הגמר שואלת

אז זה לא יכול להיות ששם אביו זה סימן הגמר שואלת עדיין ונתקשר הי בשני עדים עברים ונתקשר הי בשני עדים ינים הגט הראשון בצד ימין שני עדים עבריים הגד השני בשני עדים יווניים מה יש זה הולך דתנן גד שכתבו עברית ועדיו יוונית או יונית ועדיו עברית כשר אז מה הבעיה שיהיה עדים יוניים בצד השמאלי ודי מהבעיה וכי תמה כין מופלג בשני שוטין לא כיוון שיש רווח של שתי שורות של העדים בנגד אז לכן לא ואמר חזקיה מלאו בקרובים כשר אם יש רוח בין העדים מלא אותו

בעדים קרובים אפילו עדים פסולים כשר אז מה הבעייה ממ תרצת אתנ זעירי שניהן כשרים באמת שניהם כשרים שני הגיטין הללו גם הימני וגם השמאלי כשרים ותנ דידן שההוא אמר שסובר שהשני פסול דין מה גונדלית חתים שמה העדים היווניים שינו רגילות חתמו כדרך העברים הבנת הם נהיו מפחדים אולי העדים היונים האלה הם חתמו כמו שרגילים העוורים לחתום היהודים הרגילים לא יונים ולכן הם אמרו לא עכשיו אנחנו פה לא ביוון נחתום רגיל כמו העברים לא נחתום כמו היונים אולי שינו לכן זה חוששים וחתמו שמם אחר כך שמבה

וכולו אחד הו חתימה נמצא כל העדים זה גט הימיני רק עוד אמרנו במשנה עד אחד עברי ועד אחד יווני שניהם פסולים אומרת למה ת קשר אי בעד אחד עברי ואחד יווני מה יש שניהם והי בעד אחד עברי עד אחד יווני דתנן אחד עברי ואחד יווני כשר למה לא שניהם יהודים שניהם צדיקים אתן זהירי שניהם כשרים מה יענה נה דידה דין מה גונדלית חתי הם חתמו שלא כדרך רגילות ותלתה אחד ואחד אחד שלושה עדים חתומים על גט אחד ורק עד אחד חתום על גט אחד לכן לא

כן זה קורה הוא יהיה רוצה להיות עני הכי טוב אומר אני אחתום כמו ה כמו בארץ ישראל לא כמו ביווון צדי הפך כן משנה שיר כן כן בבקשה זל בטח בטח זל רגע משנה שייר מקצת הגד וכתבו בדף השני והדי מלמטה כשר מה הוא עשה כתב חלק בטור אחד של קלף ושיר מקצת הגט בכתבו בתור השני והעדים מלמטה בסוף התור השני קשר בסדר ני כתב על זה את הגט על שני תורים עוד דין חתמו עדים בראש הדף בתחילת הגט או או שחתמו מן הצד או מאחריו

בגט פשוט פסול לא זה לא מועיל צריך דווקא מלמטה וכרגיל עוד הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה הסמיך ראשו של גת זה בצד ראשו של גת זה כתב על דף אחד שני גטים אבל כיון כתיבתם הוא הפוך הבנת מה הוא עשה תחילתו של גת זה סמוך לתחילתו של השני ועדים במסע בשני הרשים שניהם פסולים זה לא החתימה לא נכרת לא עם זה ולא עם זה אבל אם ספיך שני קיטים בנייר אחד באופן סופו של זה בצד סופו של זה כיון שכתבים כתיבתם הפוך כך

שסופו של זה סמוך לסופו של זה והידים באמצע בין שני סופי הגיטין את שהעדים נקראים אמו הגד שהעדים נקראים אמו שגג חתימת העדים הוא כלפי סופו הוא כשר אבל הגט השני פסול אבל ראשו של זה בצד סופו של זה אם מסמיך שני גתים באופן שראשו של זה בסד שובו של זה כתובים אחד אחרי השני אחד מלמטה מן השני והאדים באמצע את שהאדים נקראים בסופו כשר לכן והשני שהוא למטה שנקראים בתחילתו פסול עוד דין גד שכתבו עברית ועדיו יוונית או כתבו יוונית ועדה בברית עד אחד עברי

עד אחד יווני כשר כל אלו כשר עוד דין כתב סופר עת כשר אם הגד לא כתוב בכתב ידו של הבעל אלא בכתב יד סופר ויש עד אחד בדבת חתם כשר עכשיו איש פלוני עד כשר אם חטם העד וכתב איש פלוני עד כשר חטם העד בן איש פלוני עד הזכיר את שם אביו לא הזכיר שם עצמו כשר הנה זה מה שלמדנו מקודם איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים מה עושים כתב חניכתו בגת שם לבי של משפחת הבעל וחניכת

כשר של האישה מה זה דעת מה קיי דעת הרבה מקומות אני רואה תיי דעת מה זה המדקדקים ככה שדעתם טובה יודעים לדקדק בעניינים כ הוא אומר נקייה הדעת דרכן היה לדבר בלשון קצרה לשון קצרה פה זה פלוני בן פלו לשום צרה היו מדברים גמרא אמרנו ש מקצת הגד וכתבו בדף השני והדי מלמטה כשר ולי חודין מענה את רי גיט אבו אולי הנייר הזה גדול כתבו עליו שני גטים שונים והגית השמני נכתב במקום גובה יותר בדף תרמה לזמן קמה ועדים דבט גזייה לזמן ד בטרה ועדים דכמה

אתה יודע למה אתה לא חושש אולי היה זה נייר גדול כתבו עליו שני גטים שונים הגט השמני נכתב במקום גבוה ביותר בדף תרמה לזמן קמה כלומר תחילת הגט הראשון ועדים ד בטרה נהיה אותו דבר ו הזדמן שנכתבו באופן שסוף הגט השמני כתוב במקביל לתחילת הגט הימני וגזי זמן דבתר ועדים דכמה חתך את הנייר למעלה ולמטה כך נהיה תחילת הגט השני בסוף של גט הראשון שני הגט נראים כהמשך אחד הידים חתומים כאן אז אולי אולי זה אתה מבין באמת זה היה שני גטים והוא סידר את זה

שכאילו זה גט אחד ויש עדים חתומים אמר רב הבאב רב כשיש רווח מלמטה זה לא בדיוק יש רוח לא יכול להיות שהוא גזז בדיל מזמן ד בטרי מגז גאייז אולי גם שחשו לחשוש בכל זאת אף שאין עכשוב שמחתך את סוף הגד מכל מקום למעלה חתך לא כדי אמר רבי אמרו כשיש רווח מלמטה הכי נמה כשיש רווח מלמעלה כמו תרצת לי יש רוח מלמטה יש רמח מלמעלה שואלת הגמרא עדיין יש לחשוש דים לה המלוכ המלוך וכתב אולי בתחילה כתב את התור הראשון של הגט אחר כך התחרט

שלא גש לכן נו שמו אחר כך חזר בו חליט לגרשה וסיים את קציבת הגט זה גט פסול למה בתחילה נמלך לא לגרש כאילו ל את הגט והגד נמשל בדבר כזה כתב הרי את מלמטה ומותרת מלמעלה דרדר ש נכתב כך שארית מותרת מלמעלה כוי לא חיישינן לא חוששים כל כך אבל שאמר דדב מתחת גלתה ניכר מתחת הקלף סביב כל הגן והופל כזה ודיי לא היה קלף רק זה ולכן אין לחשוש שמה היה כתוב כאן עוד דברים למעלה ולמטה יפה המשך בשבת סיום משה הכל ב הלכות שולחן

ערוך מה יהיה עם הרמבם אתמול למדנו פרק שני לכות שבת טוב אנחנו סימן תבוא על לכם ברכה תעב הלכה ג' כשהוא מסב לא יטה על גבו ולא על פניו למה זה לא חירות צריך להסב בליל הסדר דרך חירות על צד שמאלו ולא עד ימינו זה לא השבה אלא על שמאלו ואין חילוק בין היתר לאחר ד' אישה אינה צריכה הסבה לא צריכה הסבה אלא אם כן היא חשובה וכל הנשים שלנו מקרה חשובות אך לא נהגו נסב כי שמחו על דברי רבייה כתת זמן הזה אין עסב אבל

נשים הספרדיות מסבות ה בן אצל אביו צריך סבה אפילו הוא רבו מובהק תמיד לפני רבו אין צריך סבה לא מסב אפילו אין לו רבו מוק אלא אם כן יתן לו רבו רש תמיד כם מופלג בדורו פי שלא למד ממנו כלום חשוב כרבו ואין צריך סבה ודווקא כשאוכלים השולחן אחד וכ שולחן בפני עצמו צריך להסב עד כאן הרמבם אז אני אקרא לכם לאט לאט אז אחר כך תחזרו על זה בבית שיהיה לכם ספר בסדר היום אין לכם אבל נסתדר שביום ראשון כבר יהיה אז אנחנו הלכות שבת

פרק [מחיאות כפיים] ג' נכון אתמול איזה פרק למדנו היום ג היום ג' בסדר מותר להתחיל מלאכה מערב שבת אף על פי שננות מאליה בשבת לבד אתם הבין את המפעיל מכונת כביסה שלא נאסר עלינו לעשות מנחה אלא בעצמו של יום שבת אבל כשתעשה המלאכה מעצמה בשבת מותר לנו להנות ממנה שנעשה בשבת מאליו זה לא אתה עשית כיצד הנה אומר דוגמה פותחים מים לגינה ערב שבת עם חשכה והם מתפלת והולכת כל היום ככולו מותר מניחים מוגמר תחת הכלים ואן מתגמלים והולכים כל השבת כולה מניחים קילור על גבי

העין וספרנית עעל גבי המכה מתרפאים והולכים ו מתרפים למשל אתה יכול לשים רפואה משחה וכל השבת תלך תרפא לך העין כל השבת כולה ושורי דינו וסמנים חשכה צבע ואן שורין ואן הולכים ושור כל השבת כולה נותן צמר ליורה ועונן שפשתה תנן והן משתנים והולכין כל השבת כולה פורסים מצודות לחייו לעופות לדגים עם חשכה וצדים הולכים כל השבת כולה טוענים בקורות בטבת גולי הגת ם חשך או משכין זוית והולכים כל השבת כולה מה אכפת לך לעבוד להנות מזה אסור אבל הוא מדיקן את הנר רואה את המדורה

בערב והיא דולקת והולכת כל השבת כולה אני ראיתי שומר שיש לו בבית מה הוא עושה הוא מדיק פתיליה מערב שבת על זה הוא שם את האוכל כל השב שת עושה לו בו בו בו בו זה עובד אז אין בעיה נכון ראיתי שהי כולם היו עושים מניחין כדרה על גבי האש או בשר בתנור על גבי גחלים ו בשנים והולכים כל השבת ואוכלים אותו בשבת ככה היו עושים איך עושים חמין הה וב היה טוב נכון גם עכשיו אתה יכול לעשות יש לך חסר על יד הברוש ויש בדבר

דברים שהן אסורים גזרה השם החטה בגחלים בשבת ד' מאיר אין לו כזה הוא לא יכול מר יש לך חצר אה א בסדר תעשה בפלטה כיצד כיצד כיצד תבשיל שלא בשל קו צורכו וחמין של הוא חמו קו צורכן או תבשיל שבשל צרכו כל זמן ש מצטמק הוא יפה לו אין משעין אותו על גבי האש בשבת אף על פי שהוא נע מבעוד יום למה זה בעיה אחרת אם זה מעיקרה בכלל לא מבושל מותר גזרה שמה חטה בגחלים כדי להשליכם כדי להשלים בישולו או כדי לצמק זה בשיל זה

הוא יבער הוא רוצה שזה יהיה יותר טוב לפי כך אם גרף האש או שכיסה אש הכירה באפר ו בניעור פשתן הדקה או שעמו הגחלים שהרי הן מכוסות כ מכוסות באפר או ששקוע בקש או בקבב או בגללי בהמה דרכה שהרי אין שם גחלים בוערות הרי זה מותר לשאות עליה שהרי סיח דעתו מזה התבשיל והן גוזרין שמחתה באש ה במה דברים אמורים בקרה ש שהבל מועט אבל התנור אף על פי שגרף האש או כיסה ב אפר או שסרקו בקשו בגבה איין משעין בתוכו או על גביו ולא שמכין

לו תבשיל שלא בשל כ צרכו או שבשקר צוקו מצמק ויפה לו הוי והבלו חם ביותר אינו מסיח דעתו חוששין שחטה בזו האש מעוטה אף על פי שהוא אש קש וגבבה או מכוסה בכל זאת אסור ו' ולמה אסור לשות בתנו אף על פי שגרו מפני שהגוף אינו גורף אלא רוב האש עצמה ואי אפשר לגרוף כל האש עד שלא תישאר נסוס אחד מפני שאבו חם שמחתה כדי לבער הניצוצות הנשארות בתנור הקופח הבלו רב מהבל הכירה ומעט מאבר התנור לפי כך הם סכו בגפת ובעצים הרי הוא כתנור והם

נשים בתוכו ולא על גבב ולא שמכין לא תבשיל אלא אלא בשל כו צרכו או מסמק ויפנו אפ על פי ש גרף או כיסה באפר ואם סקו הבקש בבה הרו כקיר וסק הבקש בבה משין עליו מותר לסמוך לקירה מבערב אף על פי שאינה גופה הו קטומה ואיזו היא קירה ואיזו הוא קופח קירה מקום שפיטת שתי כדרות קופה מקום שפיטת כדרה אחת חט תבשיל חי שלא בשל כלל או שבש ק צרחו מצמק ורעו מותר לשעוות על גבי האש בין קרה וקופה בין בין בתנור וכן למשל הפרסים עושים

רבלי יש להם ממש אדים אוכל רבלי זה נקרא מותר א זה מותר לעשות את זה למה הוא לא יחטא בזה יותר מדי לא וכן גם עושים שלום חודור נכון כן אני יודע וכן כל תבשיל שבשל ולא בשל כ צורכו או בשל ק צורכו מצמק ויפה לו משליך וכו אר וחי סמוך לביין השמשות נעשה הכל כתבשיל חי מותר לותו על האש זה שם בו חי אז זה אפילו שהכל מבושל שם בו אחד חי גמרנו אף על פי שלא גרה ולא חיסה מפנה שכבר הסיח דעתו ממנו ואינו

בע לחתות בגחלים ט כן הטריפולטאי להם חמין ירוק ירוק כן מה זה נקרא מקילה מקיילה כן מקילה מקילה ך בסלק תבך בסלק א יפה דע את מה שאמרת אבל זה מאוד טעים איך אני לא יכול עכשיו כל העולם ני יכול לא יכול אבל לא יכול חילה יבוא יום אחר אוהב אותך ח אבל לא שייך כל תבשיל שאסור לשהות אם עבר כ תשי שאסור לשות כן כן מקלה מקילה א טביחה בסלק זהו הלאה זה לעשות את זה לראש השנה שיסלקו אבנו ושננו ח בקשה רעתנו אמן כן

לא בערב שבת הם עושים ביום שישי הם עושים זה מפרום לא עם קוסקוס לא עם זה זה לא של זה עוד אין אף בחורה צרה שתכין את זה היום יש יש רק המבוגרות לא תבוא אצלי כל תבשיל הלאה כל תבשיל שאסור לשרותו אם עבר בשיעה אותו אסור לאכלו עד מוצאי שבת דין בכדי שיעשו אם שכחו אם תבשי בש צורק אסור מוצא שבת אם תבשיל שבשל כ צורכו מצמק ויפה לו מותר לאוכלו מיד בשבת למשל מרק תימני אתה יכול לאכול לשים את זה למה זה מצטמק ורע

לו ילך לו כל המרק אחר כך אז מה ישאר לו הם אוכלים מרק עם רגל ישאר התימני רגל הלכה ומים הלכו מה יעשה אחר כך כל שמותר רשותו על גבי האש שנתן אותו בשבת אסור להחזירו למקומו או והם מחזירים לעולם על גבי קירה גרופה ומכוסה או בכירה בקופח שהושק בכש ובה והוא שלא הניח הקדירה על גבי קרקע אתה רואה צריך לא להניע אבל מניחה על גבי קרק עין מחזיר אותה אפילו על גבי קירה גרופה או מכוסה גם לא מחזיר ואן מחזירים לתנור ולא לקופח שהוסקו ב

בגפת או בעצים פפי שגרפו כיסה בפני שהנן חם ביותר חושן מחזירין עליו אין סומכים לו בשבת יא אסור להכניס מגרפה לקד ר בשבת והי על האש להוציא ממנה בשבת מפני שמגייס בה זה מצורכי הבישול הוא ונמצא כמבשל בשבת אסור לעשות את זה מותר להחזירה מכירה לקירה אפילו מכירה שאבלה מועט קירה שאבלה מרובה אבל לא מקריאת תמינה ולא מטמינה לקירה יב מ עוד מעט גומרים לאט לאט לא יהיה מלא אדם כדר עסיסיות תומסין או חבית של מים ויתן לתוך התנור ערב שבת עם חשך וישה אותן שאלו

בכל כ יוצא בהן אף על פי שלא בשלו כל עקר כתבשיל שלו בשל קצור כהן פני שנ צריכים בישול הרבה דעתו עליהן לאוכלן לאלתר יכך אסור לשן בתנור ואם עבר ושהה אסורים מצא שבת ממתין בכדי שיעשו תנור שנתן תוכו בשר מבעוד יום שעה אותו בשבת ם בשר גדו כ יוצא בו מותר שאם יחטא בגחלים תרכך הבשר שאלא צריך חמימות האש בלבד ואם בשר עז השם עוז לאמו יתן או בשר שור הוא אסור שמחת בגחלים לבשלו םתח פי התנור בתית מותר שאם בא לפתוח התנור ולחתום תיכנס

הרוח והתקשה הבשר ויפסיד יצטנן התנור ויפסיד הבשר יד כם כל דבר שרוח הפסדת אותו אם גוזרים אדם שמגלה וחטא פני זה נות אנין של פשתן תורה תנורים חשיכה שאם יגלה יפסידו נתן גדי שעליהם תאכל תנור הרי הוא כבשר עז או כבשר שור שאסור לשטו שחת בגלים אלאם כן תחת תנור מותר לשלשל כבש הפסח תנן אם חשך אפי שטח מפני שבני חבורה זרזי הן טז אין צוים בשר בצל ובצ על גבי האש אלא כדי שצל בעוד יום ויו רואים לאכילה ואם נשארו אחר כך על גבי האש

א שצלו הרבה מותר מפני שן כ מצמק נו שמחת חרך אותו של גוף האש הם פני זה מניחין מוגמר תחת הכלים שחד בגח מרמה יעשן הכלים יז למטה שכל דבר שאנו ושרים בעניין זה אינו עשו אלא משום שנעשה בשבת שהוא נעשה בשבת אלא גזרה שמחת בגחלים יכך ה נותנים צמ ורלה אם כן הייתה עקורה מעל הש שמח בגחלים וא שפיתוח בתית שמ גיס בה מחשך יח אין נותן את הפת בתנור חשך ולא חר לגבי גחלים אלא אם כן קמו פני מבעוד יום שהם מדקים בתנור או

באש ואם נשארו אחרי כן עד שיגמור אפיית מותר שמחתה יפסיד אותן ואם נתן סמוך לחשך וחשך ועדיין לא קרמו פניה אם במת זת אסור לאכל מהן עד מוצאי שבת ימתין בכדי שייעשו ומ שוגג מותר לו לרדות ממנה מזון שלו סעודות של שבת שהוא רודה לא ירד במרד כדרך ש עושה בחול אלא בסכין כצ הכי טוב לקחת את את הפרינט מוקדם יט עושה אדם מדורה בכל דבר שיירצה על גבי בן על גבי קרקע בין גבי מנורה ומדליקה בעוד יום משתמש לאורה ומתחמם כנגדה בשבת צריך שהדליק קרוב

מדורה קודם חשכה עד שת שלבת עולם מאליה קודם השבת ולא דק רובה אסור להנות בה בשבת גזרה שמחתה בה ויניח ויני העצים כדית עלי של הבת ומדליק עץ יחידי צריך להדליק רוב עוביו ורוב כתפו מבעוד יום כ ומ דברים אומרים בגבול אבל במקדש מחז תרו בעץ ת מוקדם חשך ואין חושש שמחת בגנין שכונ זנן כא' הייתה בדורה של קנים או של גרעין אינו צריך להת בלי קרוב אלא כמה שהתחיל בהן האש קודם השבת מותר להשתמש בה פני שהאש נתלת בהן במהרה ואנו צריך לחתות פ כך

עם הגד הקנים או הניח הגרעינים בחולות הרי הן כעצים וצריך שתעלה בהן שלהבת מאליה קודם השבת כ ב מדורה של זפת או של גופרית או של רבב או של קיירה או של קש או של גבבה אילא צריך דק רובה קודם השבת פני שהאש מדק אותה במהרה הנה הגענו לפרק רביעי זוהר דף שעב למטה וקודש ברוך משב נ ישראל כש שנה ק רבי יהודה אמר ב כס בשמיים ארץ חן רי אז בני ב ישרל דבר שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון וכל הקהל הקדוש ישמור

ששנים רעננים בריאים ושמחים הסחות עם ישועות עם נחת שיש ל כולם שבת מבורכת שבת שמחה והתחלת חודש אלול כראוי בעזרת השם ירת שמיים ד טובות ישועות גדולות כן יהי רצון נומר אמן אז כל טוב לכולם שבת שלום לכל