📖 הדף היומי מסכת בכורות דף יב📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א 🍋ד דחול המועד סוכות🌿יט תשרי תשפז

ביום ראשון חלבים >> מה לא חפו לא הרב אומר אשר צריך מלמעלה >> בוקר טוב לכולם היום היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יט תשרי תש וז איזה זכות גדולה בעזרת האלוב בשעתו ושפיזה דארון כהנה חג הסוכות מועדים משמחה זכו לשנים רבות נעימות וטובות >> אמן היום לפטירת הגאון מבינה גאון החסיד רבי אליהו נפטר ביט תשרי תקנח אתם יודעים ה יש איזה עשיר שעשה אותו רבי חיים מולוז'ין הבאיש עולם הבאגנזח כלומר העולם הבא הוא דבר טוב נכון >> עלן תורה ב10 זך >> מסר זה יותר

טוב >> אומר לימוד תורה הוא טוב יותר ולכן יש לעזוב כל דבר על תורה נחונך כדי ללמוד תורה עוד ועוד נוכנו נכון ככה עולם הבא הוא דבר טוב זנקוד למה הוא עשה את זה ביום שנפטר רבי ביום שנפטר ה הגאון מבינה אז כל הישיבה היח הגדול שהיא ישיבת לוזין הפרוכת של אהרון הקודש הוסרה ונשמעו קולות שברחיות משהו לא רגיל שכולם נשרחפו ובאו להלוויה היה משהו קשה כשהגיע למקום תלמידי המובק רב חיים מבלוז'ין אמר להם היום סוכות נכון שזה כואב מאוד אבל זה לא זה לא לא

לעשות דבר כזה ככה נכון ככה אומר להם ולכן הוא עלה לבימה והתחיל לדבר חזק ואומר להם עכשיו אני אגיד לכם שיר וכולם יגידו איתי הוא אמר את השיר הזה אני לא יודע את המנגינה עולם הבא גוטנזר עלן תורה אז בסר אה כן אבל אני לא יודע את המנגינה אז אתם צריכים להגיד לנו הנה הוא מלמד אותר >> הנה הוא יודע >> הנה הוא מנסה תזר בזמן תורה תמשיכו >> חזק חזקת ר מה זה הגאון מבינה אז הוא אומר להם שלמוד כל רגע שלימוד תורה יותר טוב

מעולם הבא פה בעולם הזה >> אז הוא נסע לאישה כשהיה צעיר מאוד את הרבנית חנה בת רבי יהודה ליב דאגה לו לכל דבר שהוא לא יצטרך לבותל רגע אחת של תורה היא טיפלה במסירות במשפחה אבל אחר כך היא נפטרה בשנת תקמג והוא נסע לאישה את ה את הרבנית גיטל חכמי חלם מי חלם חלם >> היו בעוני אבל מסופר עליו שהוא לא היה שם לב על האוכל בכלל. מהם לו לאכול מה לא. והשמע שהיה מביא לו מזוג לו לאוכל גם היה לוקח לו את האוכל >> וגם

לא נתן לו את הכסף. כן.

את המשכורת. אף פעם הוא לא אמר שום מילה. לא אמר יש אוכל. אין אוכל.

לא אמר לקחו לו אותה כסף. אחר כך, אחרי איזה שנה, שנתיים הרבני לא היה לה מה לאכול והיא לא יודע מה לעשות אומר כל פעם היא אומרת לרב, הרב אומר יהיה טוב לאט לאט הוא לא מדבר תראה מה זה בסוף גילו את זה מהרבנים שהוא לא מקבל את הכסף שלו אין לה מה לאכול אומרים שבמוצאי כיפור היה הגרם ממשיך לצום עוד כמה שעות טובות להמשיך ללמוד תורה מהזה שלти היום היה הרב היה מקובל שאין תמותו לא שיך שאנחנו בכלל נדבר עליו היה לו זכות גדולה גם

כמה שהתחלתי עם זה אז היום זה גם פטירת מורנו ורבנו מורנו ורבנו שהיה לומד אותנו מפורת יוסף רבי יוסף משה עדס בן רבי יעקב עדס יש אומרים שהוא נפטר ואני לא זוכה אני ביום יומדש פיזה ד יוסף הצדיק נקבר ביום נקבר ביום נקבר אני הייתי בושעביל במוצאי שבת >> מוצא שבת >> היה שענה רבה >> כן כן >> כנראה הוא נכתב ביום שישי וביום שבת זה היה יוסף הצדיק וביום חוצי שבת הוא שנה רבו >> ודוד מרכ כ מ שכך סוד בן בן מפה היה מלמד

אותנו בישיבה וגם נותן איזה 26 שנה לתן שיעור בכותל המערבי כל בוקר מחלק הרבה הרבה צדקות יפה חגים אז הוא נפטר ערב שבת קודש שותתי שהוא פה צו לבית של כן אז בעזרת השם יתברך אנחנו מכינים את עצמנו מה זה עכשיו יהיה לנו יום קרוב יותר מדי >> הושענה רבה לא הוא נוגע שמה >> הושע את יום >> 51 >> נה שהוא רבה בטח אז מתחילים האלו בשועתו יום שמיני עצרת כולם הולכים להשתעש שעלך לקבל מאיתו ברכות לכל השנה. באותו יום אלוהים עשו בני ישראל לבדם.

כל מי שיושב לבדו עם המלך, את יודעים שביום שמחת תורה רק עם ישראל לבדו עם הקדוש ברוך הוא.

ולכן כשאדם יושב לבד עם המלך, כמה שהוא מבקש השם עושה רצונו. לכן זה מעלתי תורה. אומר החתם סופר מעלתה יותר מיום הכיפורים למה אומר קדושת יום הכיפורים מגיעה על ידי עינוי הנפש אבל קדושת שמחת התורה מגיעה על ידי שמחה וריחודים מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים אז הקדוש ברוך הוא אוהב ומתענג מאוד על קשר עם עם ישראל על ידי השמחה החידה כותב גאון חידה בכל ההקפות על ידי הכפות נופלים המחיצות בינינו לבין אבינו שבשמיים ולכן כשאדם מגיע לבית הכנסת רוקד מפיל את המחיצות יכול לדבר עם

הקדוש ברוך הוא ואומר המערש מבדס היה אומר שכל התפילות שאין להם עליה בכל השנה כולה הם אתם עולים ביום הזה על ידי הריקודים ועל ידי השמחה העולה יום שמחת תראה פלא פלאות כמה זה זכות גדולה גדולה מאוד מאוד בימים הללו שנזכה יודע ככה להתענג על השם לכן ביום שמחת תורה אתם יודעים שהתורה היא נושאת אותנו במלא מובן המילה שהרבה פעמים אדם חושב שהוא מרים את התורה או משהו לא מי שלומד תורה התורה מרימה אותו לוקחת אותו אותו, כבדת אותו נושאת אותו עושה לו נחת רוח מי

שעוסק בתורה הוא הכי חשוב אצל השם יתברך בשנת תשפד נפטר איזה אחד שהיו מן השואה קראו לו רב נתן רוזנבום רב נטא רוזנמלום היה צועל ניצול שואה הוא היה ניגש בכל מצות שתן לך ברכה בשפע והיה ניגש בכל שמחת תורה כל שמחת תורה היה ניגש לוקח לאהרון הקודש לוקח את הספר תורה הכי כבד הכי כבד מורים אותו ומרים אותו וקד אותו בלי להפסיק עד שגורים את העקפות לא מתעייף לא כלום מה ששואל את הילדים שלו ש אבא למה אתה עושה את זה עד שאלו שאלות לא

עונה הוא לא עונה להם שואלים שואלים הוא לא עונה מה מה נעשה מאר אתמול אתה לא היית מה ששואלים אותו הוא לא עונה. מה נעשה לו?

אז בסוף בשנה שלו האחרונה הוא אמר להם עכשיו אני אספר לכם אומר כשהיינו בשואה הגרמנים רואים שזה מתחיל להיגמר העסק הזה והם רואים שתכף הכל נופל הכל קורס אז הם רצו לעשות איזה איזה מהפכה מה הם עשו? לקחו את ה לקחו אותם דרך שלג מהלך קילומטרים ומי שנופל בדרך לא ממשיך ישר נותנים לו עירייה בראש. זה היה צרה גדולה. כולם היו רוצים לשרוד חזק.

למה זה הזמנים האחרונים? אומר, הוא היה עם אבא שלו. אבא שלו היה מבוגר כבר והוא צעיר, אבל הוא לא יכל כבר ללכת כל כך מהר בשלג. ימים שלמים וקילומטרים.

הוא לא יכל. אומר לאבא שלו, אבא, אני לא יכול יותר. אומר, אל תעשה את זה. אבא שלו רואה שהוא קורס, אבא שלו הרים אותו.

כל הדרך על הגב, זקן היה לוקח אותו ולוקח אותו ולוקח אותו. אחד שהיה מאחורה אומר שמע ישראל >> בדו איך אתה ישיבה אמרו לו לא אבא איך אתה מרים כזה כובד את הבן שלך ואתה זקן אומר אני מרים אותו הוא מרים אותי כשאני לוקח אותו הוא מרים אותי מה פירוש הוא מרים אותי הוא החיים חיים שלי ההמשך שלי אם אני לא אדאג עליו מה יהיה איתי אומר אותו דבר אומר עכשיו אבא לימד אותי התורה חיינת לאורך ימנו אני נתתי לאבא שלי ככה להתעייף עכשיו בשמחת התורה

שהיא חיינו ואורך ימינו אני מרים את התורה לא אבל לא אני התורה מרימה אותי זה אבא לימד אותי שהתורה היא המרימה היא הנותת את הכוח יה מרימה אותה רגע פה לא קיבלו רגע אה אתם לאם סליחה בטל רגע רגע ‏K אתה רואה את זה? איזה של הרב אני כוח >> כן כולם קיבלו צריך להתחיל ללמוד רב אפלבן מזוינס כן זה בא זה באילה מה נעשה צוח סליחה >> זהרמ נורא זה אתה רואה אני רואה אתה רוצה בפה >> כן אני מבין כן כן בוא נראה הלאה

איך שאתם תתנהגו כן עד כאן רבותיי מאוחר קיבלת אתה >> חכה חכה יש לי איזה זמן >> הרב אומר >> אתה רוצה ללכת >> לא אני לא הולך שיהיה לרב נח אני אוסיף על זה מים חמים >> כן אנחנו נלך לכוהלתחד >> מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלוהים מבקש נראה את את נרדף מה שהיה לפני זה כבר הוא כבר עשוי ונעשה ואשר עתיד להיות בדורות הבאים כבר היה בדורות שלפנינו כננהג באחרונה אין הקדוש ברוך הוא משנה את מידותיו והאלוהים מבקש את הנרדף יפרע

מן הרודף בשמי ראשי ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה >> שמה הרשע כן אומר שמה ישפטו משפטי הרשע אומר יקבלו הדיילים שוחד ומקום הסדק שמה הרשע הוא שרי בבל כן אמרתי דני בליבי פסוק יז את הצדיק ואת הרשע ישפות האלוהים כעת לכל חפץ ועל כלל כל המעשה מעשים שעשה אדם שם באותו זמן הוא בעת יום פקודה הכוונה שהם יעזרו לדבר כבוד שמושלות קודם המשנה זה הצדקה >> כמה היום ציון משה >> מה שכבר לא קורה >> בוא נראה אם אתה מה שאני קורא >> בסדר

>> אתה מלך לא צריך אני צוחק בסדר >> הנה בדיוק >> בדיוק שמעת עבודה לעילו נשמת שרה גילה בזרחה מאיר משולם בן פרך ודוד בן נוסד רבי רחמים בן ג'מילה >> בעמוסמוס בן פורטונה בן >> ביעקב בן ויקטוריה >> דוד שלום בן ויקטוריה שאול >> רבי שאול בן פה >> יצחק אל חנן בן >> חנה >> יונתן בן חנה >> בת חנה ציונה >> בת גורג'יה וגם נשמת אברהם בן ביה >> מורנו ורבנו איפה המפתחות שלי? הוא לקח גי גאי על מפתחות אתה לא יכול להשאיר

את זה אצלך בטח >> תן לו את זה >> ישר צריך למסור לי את זה בחזרה אין אחר כך כן >> תכין את עצמך תרין גם היום זה פטירת רבנו רבי יוסף עדס בן חי שכו שסים הרחו הקוד ישים ערבים הטומאה בכותל שהבכותל הזה משמש לבית ולעליות ומקומה טפח הטפחום טפח יש מקום בטומאה חלל כל העליות שעל גבה אפילו הן 10 טמאות למה כל הכותל זה נחשב ל לקבר אחד הייתה עלייה אחת על גבי שני בתים היא טמאה בכל העליות שעלגבה טהורות נכון זה כבר מפסיק

>> כותל באמצ כותל שנית שתקראת עלייה הראשונה חוצצת פני הטומאה שעל ש קודל שני טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויולדת כותל שונית אומר מה זה שונית כל מקום שהיה אומר כותל הבנוי במקום שהיה הים עולה בזעפו והוא כותב חזק שאין בו חלל טבע אתה מבין הם זה נקרא >> שים אותו מראש שלא יהיו חללים בתוך >> טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת אין בזה חלל נפש אטומה מצבה שמנויה על קבר אטום שאין מקום אטומה חלל טפח נוגע בה בין הצדדים טהור פני שהטומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.

אם היה מקום אטומ טפע על טפח על רום טפח הנוגע בא בכל מקום מפני שהיא כקבר סתום שמח עכשיו שמח לסוכות נפש אטומה נוגע מנזדין טהור באה המשנה ללמד שאם שמך סוכה סוכות לנפש האטומה הנפש נעשתה כותל הסוכה זה מאות הסוכות רבי יהודה מטהר משנה ב' כל שפועי אוהלין כאוהלין אוהלים משופעים להן תקרא כאוהלין אוהל שהוא שופע ויורד וכל עד כאבע טומאה באוהל כלים משתחדיו השפתחת הטיפוע טמאים טומת טומאה תחת השפוע כדים שבאו טמאים טומאה מתוכו הנוגע בו מתוכו הנוגע בו טומאת הנוגע בו מתוכו טמא

טומאת שבעה מאחוריו תמד טומאת ערב טומאה מאחוריו הנוגע בו מאחוריו תמד טומת שבעה מתוכו תמיד טומת כעתי זית מתוכו כעת זה דין מאחורה נוגע בו בין מתוכו בין מאחורה תמיד טומת ערב מקצתו מרודד על הארץ טומתו תחתיו על גביו טומאה בוקעת עולה בוקעת ויורדת אוי שהוא נטוע בעלייה קצד מרודד ע על הארובה שבין הבית לעליה רבי יהודה אומר מסיל רבי שמעון אומר אין לו מציל עד שיהיה נטוי קנטיית אוהן זה מציל אוהן הגענו משנה ג' אנחנו היום בגמרא דף יב וראש העמוד היום אם נזכן נסיים

גם את הפרק >> ראשון שביתי אדוני אל נגדי תמיד כי ממיני בעלמות חילכים חילות כן שנים שם כל ישראל באים לקיים מצד עשה שלמוד תורה כמו שאומר כתוב נשמ סוזי שולמית בת חרדה היא רצות פנינו מכל ולא ניקשל בדבר וישמחו בנוך תצילנו מכל עיני ביטה נפלאות מתורתך שיר אמר סיון של שמיים וארץ כן רבותיי לפתוח דף יב בראש העמוד משנה >> יהודה בן >> לא בת יהודה בן אין פה דין פתח עמור יש לו ובמקום סא אומר אני אבדה אותו בעגלכן >> לא בגלל שזה בשוביו

אם זה בשוביו יכול לפנות בכל דבר גם בעגל גם בצביא גם במה שהוא רוצה אבל לא בשוביו לא רוצה לבדות את את החמור פתח חמור בשוביו אלא בדין כמו שהתורה אומרת ש עכשיו מה הוא רוצה במקום השאומר אני מחמיר אני אביא עגל במקום השא אני אביא חיה סריבי אייל לא אין פה דין לא בעגל לא בחיה ולא בשחוטה אפילו שס שחט לא פנים בשחוטה ולא בטרפה בהמה שוודאי עתידה למותו רגליה מן הרכבה ולמעלה ולא בקלאיים אפילו כלאיים מת מ מתיש ורחל ששניהם נכוסה גם לא פודים

לא בכוי >> ספק חיה ספק בהמה ורבי אליעזר חולק ומתיר בכאיים למה ונשאו >> ש נחשב כמו שנת מיתשמרח שהם נקראים ועוסר בכוי הוא מסכים עם תנקמה שלא פודים בכוי פני שהוא ספק ספק חיה ספק בהמה אז כיוון שיש בו צד שהוא חיה לכן לא פודעים בו בחיה לא פודים למה צריך להגיד שהוא עוסר בקומר צפק ש שהוא יגיד אבל כבר אמרנו ש עושה הוא לא חודק עליו למה להגיד את זה רק שהוא חודק עליו איי הלאה נתנו לכהן עוד דין נתנו לכהן אם הישראל לא

פדע את את החמור מה עשה אומר בשביל מה לבדוק אני אתן לך את החמור יש לך אני רואה הרבה דברים להרים מהשוק אומר למיר כל פעם אתה בא לשוק ואתה צריך מביא סנים בשביל מה אני אתן לך את החמור עצמו ואתה תביא אין הכהן רשע לקיימו עד שיפריש אין דבר יקח אותו יכול להיות שגם זה יצא ידי חובתו הבן אדם אבל הכהן צריך לתת צעורו להפריסט תחת החמון ועשה לכהן עצמו אין בעיה אחר כך השתמר בפתח חמור למה כתוב ואם לא תבדה בערבתו על זה לכן

חייב לבדוד את החמוד מיך קיבלת פעם חמור לא שצ רבי יצחק אני אמרתי להם שמחר יהיה סיום אפשר שואל מאיר מה למשל מה שהוא מזמין >> הנה שמעת מאיר בבח >> כן אחרי שנגמור את זה מהר יאכלו אבל זה לא אנחנו נסדר את זה משהו לא פה לא פה בשולחן הזה אל תדאג יהיה הכל מסודר אתה ישר גומר אתה עושה נטילה ואתה מתחיל שהלוהי לך ספקות לך בעיות אתה מבין הכל אה >> לא >> כל הבשר כל הזה >> נעשה לך דג עוד >> לא אוכל

לא זה ולא זה >> בסדר לא זה סיבוב ראשון סיבוב ראשון תסתכל הלאה מתיטין מני משנתנו כדברי מי בן בגבגי >> דתניה בן בגבג אומר >> אומרים ה >> שני גרים >> נכון נאמר כאן סא ונאמר גם פתח המור כתוב סאב פדות אותו בסא ונאמר להלן בקבי קורבן פסח סא לומדי פתח המו מדי קורבן פסח מה נעלן פרט לכל השמות הללו לגבי קורבן פסח ומעתים אי אפשר להביא מהם קורבן פסח וכל אלו אי אפשר עגל לא אפשר להביא סתמים מן הכבשים ומנעזים תיקחו אי אפשר להביא

שחות גם לא אף כאן פרט יכול השמות הללו שכל אלה חיה וכל זה לא הגמ הגמרא אומרת מלאן זכר תמים ובן שנה אף כאן צריך יהיה זכר תמים ובין שנה תלמד ככה ואנחנו יודעים שלא אפשר גם בין שנתיים ושלוש אומרת אמר תבדה תבדה ריבה הרבה פעמים כתוב תבדה זה ריבוי שאפשר לבד בכל זה לא רק ש שהוא זכר תמיד בן שנה אלא אלא תבדה גם שנתיים גם פחות גם למעלה היא תבדה תבדה רבעה אפילו אפילו כל הנה תרבה כל הנה נמ תרבה גם את העגל וכולי

אם כן ססה למה יענה מה היא לא הגזרה שבה ססה מפסח אלא מהגזרה שבה ממעטים ותפדי >> מרבים >> בעיה להו מה הוא לפדות בבין פקועה פקועה זה זה אה כשאמא שחטו אותה הוא יצא יצא היה חי יצא חי ואומר שלום לכם מה שלומכם חג צמח הוא אמר כןלא >> בן פקועה לא צריך שחיטה מותר בשבע דרבי מאיר לא תבעלר דקדמר פקועה אני בא טעון שחיטה הנה שאסור לך לאם כשחטים אותו מתחילה סא מעליהו אין ודאי ודאי זה ש מה הבעיה בס אלא כי תבעלך אני

בא דרבנן רשחיטתמו מטהרתו >> ומותר לאוכלו בלא שחיטה כבשרה בדכולה אדמה כמו בשר שבקדרה או בשר לא משנה אז שלא צריך אז אז דינו כשחות שלא פודים בו זה כמו שש שחוט או דין מה כיוון דשת מהר ראית והזין סקר קרנן אתה רואה אותו הולך איזה בשר בתקולה אתה צורס ושמח אז אפשר לבדות אותו הוא אומר אני רוצה את מאיר מאור זטרה אמר אין פודים בבן פקועה ורבשה אמר פודין בבן פקועה אמר לרב אש למורזותראה מה היא דעתיך למה אתה אתה סובר שלא פודעים בפק רועים

דלפת עם פסח כיוון שגזרה שווה סא מפסח כיוון שבין פיקוע פסול קורבן פסח אז הוא הדין שיהיה פסול ביותר חמור אז אם ככה אם ככה אתה לומד מסה מפסח יש להקשט היא מה לאנן זכרתם ובן שנה אף כאן זכרת בן שנה >> אנחנו יודעים שלא >> אומר תבנה תבנה ריבה אותו תירוצה מעלה והיא תבדה הבדרי אפילו בין פקועמ אם כן סס למה יענה אלא ודאי שסאס זה מענה שבן פקוע לא אבל מכל מקום אפשר לא צריך שיהיה דווקא תמים בן שנה כלומר גם לא תמים יכול

להיות גם בעלמום בסדר בעיה להוא מה הוא לפדוד בנדמה ש שהוא דומה למין אחר כגון אביו עיל ואמור רחל שניהם כבסים אבל מה מה לעשות הוא דומה לעז התימנים אוהבים עז דומה להעז הם חושבים זה עז הם רוצים ש הלאה דומה לעז >> האיל או אייל >> אייל זה בזה זה זה זה צבי >> זה חיה >> חיה חיה זה מותר מותר לאכול >> כן מותר לאכול אבל לא פה >> אבל לא פודים פודים >> אני בא לרבי אליעזר שאומר במשדה פודי בכילאים לא תבעלך אשתה

בקלאים פרקינן בנדבה בנדמה בבעיה ודאי שפים קלחומרים אם אפשר לטות בשני מינים שונים כל שכן שתי מינים אותו דבר רק שנדמה קחומר אלא כי תבעלך דרבנן שהם חולקים על רבי אליעזר והם אומרים שלא פודים בקלאיים אז האם בקלאים הוא דלא פרקינן אבל אבל בנדמה פרקינן או דילמה לא שנה אין חילוק לפי רבנן בין כלאים לנדמה כשם שלא פודים בקלאיים כך לא פודים בנדמה מנסה הגמרא לפשוט בוא נראה טעה שמעפרה שלדם מןעז אין פה דין אתה מבין היא הבלולד הזה ב לא לא פודים פרה שאדם מנעז

לא פודים בו פתח חמור זה לא נקרא זה נקרא עגל נולד מפרה יש לו דין עגל אז דווקא אם פרה ילדה מנעז לא פודים ארוחלה ילדה מן עז רחל ילדה מנעז פודים בו >> מני מה הנה אמר רבי אליעזר ה בקלאים למפרקינן מה זה חידוש אפילו בכל שכן בנדמה אליו רבנעני שהם אומרים לא פודעים בכיליים באו לחדש ש פודים בנדמה אומרת לא רבי אליעזר היא רבי אליעזר >> לא החידוש >> סליחה אני טעיתי לעולם רבי אליעזר הביתה זה רבי אליעזר מה שכשנו אם כן מה הוא

צריך בריתה לחדש פשוט שפודעים בנדמה כמה שפודעים בכלאיים ודאי שפודעים בנדמה היא גופה כם בעיה לנו הבריתה לא נצריכה לצורך הדיוק כך כדי לדאק מן אשר רחל שילדה מנעז פודעים בו זה היא בעיה להגיד כלומר פרה שילדה דפרה שילדה מנעז אין פה דין אבל החידוש לא תמזיר הבטרי דידה וזה בעליהו ואתה רואה אותו עכשיו אתה רואה עז אלז בטר אמה ואמא שלו ירחל ועי עגל הוא שמה כן לא האמא של פרה >> וזה הספק בנדמה >> כן תעשמע לתענה רבא בר שמואן איזהו כלאיים רחל שילדה

מנעז ואביו שלד סאבים סא קלאיים הוא עם אבא שלו ואמא שלו אבא שלו סמ רחל איזה כלאים >> זה נדמה זה נדמה >> נדמה הוא >> אז זה לא כלאיים אלא זה נדמה דומה למין אחר אז אתה רואה אמו ואביו ימין הכבשים ואין הבלה דומה לעזילו הבלה דומה לבכל זאת לעז >> אלא איזה הוא דמה לכלעיים דומה כלאים >> לשבו רבנן כלאים אחרי שאדם ינעזבס זה דומה לכלי למה היא לאיזה דין אומרת את זה בריתה של דמ דינו ככלאיים הנה לקדשן מנן קורבנות שאי אפשר להקריב

נדמה לקורבן מאמעת כלאיים מהתם ממעט נדמה >> איפה שממעתים אז גם לא אפשר לנדמה אז לא צריך ללמוד בכלל אני יודע שלא תניה כתוב בתורה שכסבועז כיב שבחד אמו ביום השמי והצל לקורבן של השם או כסף פרטי כלעין או עז פרט נדמה אז למה תולעת בראתה את איסור נדמה באיסור כלעין >> אלא ודאי זה לא לזה >> אם כ ודאי שאין הבריתה מדברת דינהגדשים והיא לבכורות אם נאמר שהבריתה הוא צריכה ללמדי שנדמלו קדוש בקדושת בכור אם כן הרי לומדים את זה מפסוק מפורש אך בכור שור

אמר רחמן עד שיהיה הוא שור בכורו נראה שור אלא למעשהר אלא מה תגיד לי זה למעשהר כבר למד כמו שלא מעשרים בהמת כלאיים ככה לא מעשרים בהמת נדמה אז גם את זה וגם גם את זה גם את הכנאיים וגם אתה נדמה תחת תחת בקדשים גם כשם שלא מביאים קורבנות מכלעיים ונדמה אותו דבר לא יכולים לעשה לא צריך לעסל אותם אלא לפתר חמור כמו שלא פודים את פתר חמור בקעיים כ לא פודים אותו בנדמה בטפשות שלא פודים בנדמה לא לעולם למעשר פודים בר הייתה מדברת למעשך כגון

שיש בו מקצת סימנים שדומה לאמו מקצת דברים במפזה היצד שחיה במעשה ולא נלמד אותו מחדשים מה עוד תמה העברה העברה מבכור גמל נלמד מעשר בגזירה שבה העברה עברה כמו שבכור הדין מדומה לאמו מקצת סימנים חיה בבכורה גם זה במעשר כמה שמען תחת כחת מקדשים גמר ולא ולא חיה במעשה אז כל זה בא להשמיע לא מדבר מעשה >> כתוב פה העביר העוויר >> העויר תחת השם >> כן >> ולעולם אני אגיד לך שודים בנפ לא תה בעיה >> בעיה להור מה הוא לבד בפיסולי מוקדשים פתח בקדשים

שנפל בהם מו ונבדו זה היה קודש כן נפל בו מומפדינו אותם אני בא דר רבי שמעון שאומר פתח אמור מותר בהנאה תבלך כן דמה מותר בהנאה לפני שהוא נפדע אז אם כן הפתח המון לפני בדתו חולנו אז אין בו איסור הנאה ואין שום מניעה לבדות בפיסולי המוקדשים >> אלא כי תבליך בדרבי יהודה ד אמר אסור בהנאה לפני פדי כיוון ד אסור בהנאה אז אי אפשר להבקיע את אסורו בבסולי מוחדשים אין למה אין איסור חלד איסור פיסולי המקדשן איסור של גיזה ועבודה לכן אין איסור שפתח חמור

יכול לחול עד איסור שכבר יש פה פיסולי המוקדשים עוד מכיוון דלא תפס פדיונו אף כוחי איסורה בעלמה הוא כיוון שאין הדבר שפודים בו נדפס באיסור של פתח חמור אין זה לא נעסר בהנאה תחת האיסור של פתח חמור זה לא אותו זה לא נדפס >> כן אז נמצא שמה שזבת התורה לבדות זה סך הכל אבקוע איסורה בעלמה זה כמו בשוביו במשהו להבקיע את האיסור אבל זה לא אי אפשר לומר זה איסור חל על איסור >> אמר פושטת דגמרא אמר מרי ברב קהנה מזותר מדכתיב בהו בפסולי המקדשין

כסבי וכעייל קיש התורה פסולי מקדשים סביב ועייל מה סביב והיין אין פודים פה פטר חמור מסוים מוקדשים הם פודים בהתחמור אז לא הגמרא אומרת אז שתדע תתאחי שלמדנו שהסיבה שלו פודים כמו צבי ועיין לרבי שמעון המצבי והייל כי טבעו נכון גם על פי שהוא סובר שפתח מור מותר בהנאה אי אפשר לא שי איך לומר שהפדיון לא יכול משום שאין איסור חל על איסור למה מה אפ אי אפשר ללמוד פיסולי מוקדשים למה צבי היה כטיבו זה גזירת הכתוב שאי אפשר לדוד בהם גמרנו לא צריך לי לימודים

אחרים בעיה להוא לפדות בבהמת שביעית שבהמה שקנית אותה בפורת שביעית וחלה על הבהמה קדושת הפירות דינה כדין פירות שביעית >> ודאי בפ פתחמו שהוא ודאי בכור לא תבעלך שוודאי אסור לעשות כן למה אתה אומרת לאכילה לאכילה עשר רחמנא ולא לסחורה כלומר אמר אמר רחמנא הפירות שביעית ואתה פודע אותם צריך לאכול דורשים לאוכנה לא לסחורה אסור לעשות סחורה בפירות שביעית כשאתה פוטא פתח חמור בזה שהוא קדוש בקדושה תביעית זה סחורה תמורת השא הקדוש בקדושת שביעית נותנים שנותנים הבעלים לכהן מקמים הבעלים את החמור אז זה ביזנס זה

סחורה כי תבעלך ספק פתח חמור שהוא ספק ילדה אמו זכר ונקבה ולא יודעים ואל התבדר רבי שמעון אותי ולהרדל אין ספק רבי שמעון חמור אין צריך להפריש עליו שם מספק אין כי תבעלך אני בא דרבי יהודה שומר פתח המון צריך להפרש עליו שם מספק ואת השם מהקפי הבעלין לעצמם מי כבד מבריש תלה והוא לעצמו לאכלה קרנן בה ולעצמו לא ניתן לכהן אז לקרן את זה לאוכלה אין פה איסור סחורה עוד כיוון דקמה דלא מפקעה איסורה לא משטרה אז לכן כיסחורה דמיה כל זמן שלא פקע איסורו

אז הוא לא אז הוא אסור וזה דומה כסחורה תשמע למה רב חסדה בהמת שביעית אין פודעים בהתאודי אבל פודעים בהתה ספק אתה רואה בהמה לא פודעים בוודאי אבל זה לא נחשב סחורה אז הנה >> לא פודים בה >> למה זה סחורה >> ודאי אבל פודעים בה את הספקספ >> זה לא נשב סחורה עכשיו ואמר הרב חסדה בהמת שביעית פטורה מן הבכולה עוד דין בהמה שנקנת בות שביעית אפילו שהוא בכול פטור מנתת אותה לכהן וחייבת במתנות זורע לחיים וכבה לתת אפל בהם פורה מן הבכורה למה לאוכלה

אמר רחמנא ולא לשרפה לא תהיה בהמה קדושה כמכורה ויקרב אותה כהן כדינה למה זה אימורי נשרפי לא לסחורה חייבת במתנות לאכלה קרינה בה מתנות מה יש יאכל הכהן מתנות מטבעי האוכל מעיסת שביעית עד שלאורה מחלתה חייב מיתה עיסה קדושה בקדושת שביעי שלא הפרישו מעיסה זו חלה אכל לפני כן חיה מיטה בידי שמיים כמו אוכל תבל למי כבדילו מטמיה בצריפה היא לאכולמר רחמנא ולא לשרפה מדוע בכלל צריך להפריש לך למעיסה כזאת כן שהיא תמעיסה אז היה חלה בצרפה חלת טמאה אין תקנה שאוכל תרומת מ חי מיתה

הוא הדין לאוכל חלת טמאה כולם אמר רחמ מנה ולא לשרפה ולכן לא תהיה עיסה שביעית חייבת בכלל בחלה כי לוקחים את החליכה >> לשרוף מכשנה אחד כתיב לדורותיכם נין חלה כתוב כל השנים יש חיוב חלה גם בשמיטה יש חיוב חלה לכן גם איסת שביעית חייבת בחלה שאין כניין בכורה לא כתוב לדורותיכם לכן בהמה שביעית פטורה מנהר בכורה יפה ראיה לזה תנמי אחי מני לילה אוכל מעצד שביעית עד שלא הורה מחלתה שחי מיתה שנאמר לדורותיכם ונגמר מנה נגמר מדין חלה לאכורה ולא לשרפה והבמת שביעית בבכורה אומר

אתם עיקר לאכילה בחלה עיקר הפרשתה זה לאכילה היא לא בשרפה אלא אם כן נתמת אבל כל עוד שלא נתמת היא לא חיים בצריפה לאכילה לכן לא מחייבים עיסת שביעית בחלה אבל בשקן אחה עיקר הפרשתה נשרפה כל בכור כל בכור זה נשרפה אמרנו עוד במשנה נתנו לכהן את נתן לכהן את הפתר חמור >> אסור לח >> א הוא חייב >> אין הכהן רשה לקימו עד שיפריש צחתנה ליד איתנו רבנן ישראל שהיה לו פתר חמור בתוך ביתו ואמר לו הכהן תנאו לי תן לי את החמור ואני הבדה

הוא בש שלי הרי זה לא יתנה לו לא יתן הכהן את החמור לא אם כן פודע הוא בפניו הכהן פדי בשא את את הפתח חמור בפניוים >> אמר רב נחמן אמר רב רבו זאת אומרת נשדו הכהנים פתרי חמורים לעבוד בהם בלי לפדות אותם בשיטה ודאי ככה תדייק מה עודת מהנ מילה איך מוחזקן דמקרה שמוחזק לנו שנקרא חשוד אבל מסתמה לא כמה שמעלן מורה באתרה אומר מה כולה שלי וזה הכל מורה תראה ולכן בלי שהוא יבדה יכול >> וגם עשה שאני אתה במקומו זה יהיה הכל שלי

>> יפה מה נפקמינה כן משנה המפריש פדיון >> המפריש פדיון פתר חמור ומת >> הפדיון הפדיון >> פדיון מת >> מפני ש המת השא פדיון פדיון >> פה נתן סא משהו כנראה >> המביר פדיון בדרך המור מת הפדיון לפני שנתן אותו לו הכהן רבי אליעזר אומר חייבים באחריותו >> חייב להביא עוד חייב להפריש פדיון אחר לתת אותו לכהן כן >> כחמש כמו >> דין חמש סלעים ש פדיון הבן אם אפילו שחמש סלעים ולא נתן הכהן >> חייב להביא עוד הפעם הוא הדין פדיון פתר חמון חכמים

אומרים אין בחריותן פדיון פתר חמון זה לא כמו >> למה >> כפדיון מעשר שני זה שאין חייבים באחריותו של פדיון שלא חייב באחריותו של הפדיון אם עבד פדיון מעשר שני צריך להפריש אחר. העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדון פתח חמור שמת ככה היה שאין כאן הכהן כלום אומרים לו תשמע הלך לךמורח טרפון מזל של >> אין מה לעשות הלך >> אבל למה אחריך הוא לא פדה בו רק אז לא התקיים הפדיון >> מת פטר חמור עכשיו מת פחמור עצמו הוא הפריש את הפדיון עדיין לא

נתן אתה הכהן ומת את החמור רבי אליעזר אומר יקבר ומותר בהנעתו של טלה טלה לא שייך לכהן יכול לישראל לההנות מהטלה עוד לא >> למה ישראל חייב באחריות של הפדיון כמה שהוא חייב באחריות אז כל זה שברצות כל זמן שלא נתן את זה לכהן זה לא של הכהן חכמים אומרים אין לו צריך להתקבר הפתח עמו וטלה לכהן שהפריש אותו >> תעמם >> הוא חייב בחרותו של הפדיון והפדיון חל מיד בשעה שהפריש את הטלה אז אין פתח המורנו קדוש כבר פדע אותו יתן את הפדיון לכהן יכול

לעשות בזה אתה יודע איזה צ'ונט לשמחת דות עם הפעמון ביחד לא עם החמוב עליו אתה יכול להביא לשים את >> יכול להביא את המון י למטה חמור צל >> עוד מחלוקת בין רבי אליעזר ברבנן ש מת פתר חמור למדנו את זה >> כן כן כן >> אמר רב יוסף גמרא >> אמר גמרא אמר רב יוסף מה היתבן דרבי אליעזר תכתיב אכפדות תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה טמאה תבדה הוקש בכור בהמה טמאה לבכור אדם מה בכור אדם חייב באחריותו של הפדיון שאם הפריש חמישה חייב

באחריותן הבכור בהמה טמאה חייב אחריותו של הפדיון אם עבד צריך לתת לכהן פדיון אחר אמר לי אבא י מה בכור אדם מותר בהנאה הבכור בהמה טמאה מותר בהנאה לפני פדיונו הוא לא אסור בהנאה וכי תמכינמה >> ואתנן מת פתר חמור רבי אליעזר אומר קוה מה יקבר להב דאסור בהנאה לכן קבר אומר לא זה כוונת המשנה היא קבר כוונתו כמש שהוא קש פתח חמור לבכור אדם יקבר כבכור אדם כמו בכור אדם שמת נותן לקבורה גם הוא נתן לקבורה >> לא שאסור לההנות לא שאסור לההנות אלא אדם

אלא אדם בכור הוא דבעה קבורה פשוט לא בעי קבורה כל אדם צריך קבורה זה לא הכוונה יקבר דקה בכור מה זה בכ >> היה רבי אליעזר כן נכון זה לא ככה ועוד איך אתה רוצה לומ שרבי אליעזר סובר שפתח אמור מותר בהנאה תניה הרי שנינו מודה רבי אליעזר בישראל שיש לו ספק פחמור בתוך ביתו שמפריש תלה עליו והוא שלו זה לא מותר בהנאה אלא אמר אמר קרא אך פדו תבדה אותו פסוק שמקיש אותם יחד למד אותי אתה יודע למה ההקש אךפדות לבדיה הקשתיב דיה קשת לכת

פתח חמור לבכור אדם חייב בחרותו ולא לדבר אחר אי אפשר ללמוד את זה בהיקה שפתור פתח מותר בהנאה לא פני הנתהם הערכין בשעתן ופדיון בן אחר 30 יום מי שאומר ארכן עליי כפי שהיה בשעתו בשעת ש אמר הרכי עליי >> שהיה הנערך פחות מחמש שנים אמר הרכי עליי שבא לתת את הערכים כבר נהיה בגיל 10 ואז ארכו יותר גדול נותן שבי ארקו בשב שאמר הרכי עליי >> שהיה ילד >> פדיון הבן >> אחר 30 יום מזמן נדתו לא כמו נולדויה מבין חודש תבדה אבל לפני שעברו

30 יום חוששים עדיין שהוא נפל פטור לתת פדיון הבן פדיון פתח חמור לאלתר אחר לידתו >> לאחר >> בהפוך צריך לפני שעברו 30 יום פתאון פתח חמור לאלתר אומין היא הם בערכין פדיון הבן ובן זרו פתח פחות ב-30 כלומר אדם פחות מבן חודש לא נערך סתם שם גזרות זה 30 יום נזירות פידול הבן פתח המור אי אפשר לבדוק לפני שעברו 30 יום מלדתם >> ומוסיפין עד עולם בערכין יש ערך כן >> אבל מה >> זה קושיה >> אתה אמרת לאלתה אתה רואה מ30 יום >> אבל

לא כתוב בפטן חמור >> למדנו גם על פתח חמור >> מה 30 יום בחור >> פתח חמור לאלתר 30 יום >> לאחר לדתו >> הרי מיני וגם לפני שעברו 30 יום אז ככה פדיון פתחמור לאלתר אומינו אין בעלכים פדיון הבן בן זרו פתחמות פחות מ-30 יום רק אחרי 30 יום טוב לכם >> זה עכשיו השאלה >> קושיה קושיה >> ומוסיפים עד עולם עד פה השאלה עכשיו תירוץ אמר רב רחמן לומר שאם פדעו פדוי זה הכוונה עיקר מצוות הפדיה לא קיים לכתחילה צריך לבד אותו רק לאחר

30 >> אבל אם פדה פדו >> מכלל דבנו עם פדעו אינו פדוי בתוך 30 יום >> דווקא פתר חמון פדו >> והתמר הבוד בנו בתוך 30 יום רבה רב יוסף אמר בנו פדוי שמואל אמר אין בנו פדוי אבל העיקר שזה כן פדוי מה מתרצת להתמר עלה אמר רבה דכולה עלמה מעכשיו אין בנו פדוי אם יכול פתן את זה מעכשיו אז גם בדיעבדו כל המחלוקת זה רק באופן שאמר לכהן שעכשיו הוא רק נותן לו את המעות אבל הפדיון יחו לאחר 30 יום זה השאלה כלומר יכול לתת

מהיום את הכסף והפדיון הו לאחר 30 >> רב ששבת אמר לא אז איפה אני אה זהו זה התירוץ >> אז כל המחלוקת זה רק בהופן שאמר הכהן ש שעכשיו הוא רק נותן את המאות אבל בדיון נחול לאחר 30 יום אז זה לא קשה על רמי המשנה גם רב מודה שבאומר מעכשיו אין בנו בדוי גם בדיעבד בסדר עכשיו טוב תירוץ אחר ששט אמר באמת יש מזה לפתותו לאלתר בתור 30 יום שתה אומרת שפתח אמור לא פים פחות מ-30 יום מה שאינו עובר עליו עד 30 יום אם

לא פדה אותו לא עובר עליו אחר 30 יום עובר עליו >> וערבתו לעולם מטביטיב רמה ברחמה מצוותו כל 30 יום כל 30 יום ואלך כן מכאן ואלך >> או פודע אופו >> או פודעו או עופו מה להמצווה להשאותו כל 30 יום ולא לפדותו רק אחרי 30 יום לפדותו ואיך אתה רב ששה סובר שמצא לפדותו לאלתר אומר לא מצד לפדותו כל 30 כל 30 יום לאלתר >> אבל מס 30 יום לא עובר עליו >> יחי מכאן בעלך או פודה או עובר עליו או פודה או עובר עליו

מבעלה כלומר אם כוונת הבריתה צריך לבדותו שעברו 30 יום אז הבריתה הייתה צריכה לסיים מכאן מלך או פודעו לאלתר או שיעבורו עליו >> אלא ודאי כוונת הבריתה מצווה לשותו 30 יום ורק מכאן ואלך מצווה לפדותו או לא אבל לא עובר עליו עוד תירוץ אלא אמר בה לקשיה ה רבי אליעזר בריתה שאומרת שמצו להשותו רבי אליעזר דמקשה >> זהמקשה >> מקיש >> זה מקיש >> אבל כתוב לך מקיש מקשה >> כן רש מתקן את זה >> יוד כתוב שמה ב יש כמו פדיון אדם >> הרבנן >>

דלאומקיש פתח חמור לבכור אדם כמו שבכר אדם מצוה אחר 30 גם פתח אחרי 30 בכור >> אה אבל הייתה שומרת מצוה לאתרן זה לא מקישה אותו לאדם >> אדם מה שאנחנו לא קודים אותו לפני 30 יום בגלל שחשש נפל אם לא היה לי את החשש הזה חות באותו יום >> אולי גם בחמור חשש נפ מצוות לא רצה לבדותו משנה המשנה >> עורפו מאחוריו קוברו אסור בהנאה הבדיה הפדיה קודמת למצוות עריפה >> אם לא תבדה בערבתו לא תבדה >> שנאמר אם לא תבדה בערבתו דווקא באופן שהוא

לא פודע אז תערוף אבל עדיף לפדותו מאשר לעולפו. מצוות יעידה עוד דין כיוון שהביא זה הביא דינים נוספים מצוות יעידה ליעדמה עבריה שיש לצורך מצווה ליעדה לא לישה קודמת הפדיה לפדות אותה שנאמר אשר לא יעדה >> בדה >> קודם יעדה >> מצוות הייבום קודל מצוות חניסה היבן יכול לחלוץ אבל יותר טוב לייבם היבום קודמת אבל בראשונה כל זמן שהיו מתכוונים שהיו מתכוונים לשם מצווה עכשיו שהן מתכוונים שם מצווה היה אמרו מצווה אחת קודם מצוות דיבור מצוות הגאולה באדון בבעלים של החפץ שמגיד יש חפץ לבטח הבית

בבעלים והוא קודם לכל אדם שנאמר ואם לא יגעל ונמכר ברכך קודם כל שהבעלים בדו משנה הלוקח ובר פרתו של עובד כוכבים ובר שהוא בכור עדיין הוא ב100 אמו ואמו שייכת לגוי אז הוא לקח את העובר וה מוכר לו ישראל שה הפרה שלו ומכר את העובר לגוי פי שאינו רשאי ו לא אסור לעשות משתת והמקבל ממנו אבל נותן לו בקבלה למדנו את זה למעלה פטור מנכורה שנאמר >> בישראל אבל לא באחם אפשר הכל ביום אחד עולם >> כן נעשה עכשיו הלכות ש הנכה ז רעא הנכה ז

אף על פי שאסור לו לטעום קודם קידוש אם טעם בכל זאת מקדש כן אמרתי גם נשמע היום >> מה שמע >> איך מפרק בפרק בצה ‏Ja. קשה כן רגע את אוהב את אלה נכון מה קרה לך?

אם אני מגיע לובחוק הנה שיהיה לי שמחת תורה אתה מבין ותבוא מחר למה יש סיום תשתדל כי מאר יבוא אם לא קידש בלילה >> במש שוגג במזיד יש לו תשלומי מחר כל היום שומע >> וכל היום וכ ואומר כל הקידוש של הלילה מלבד ויחולו ט צריך שתהיה מפה על השולחן תעת הפת ומפה אחרת פרוסה על גביו למה כדי שלא יראה הפת מושטו צריך כמו זכר למן היה למטה מתי זה בשמחה תורה >> גם גם >> שמחת תורה שנה בשבת >> יש ברוך השם יש יש >>

עכשיו הזמנתי חלות מיוחדות של שמחת תורה יש חלות מיוחדות הזמנתי שמחת התורה כי >> האוכל אוכל הרבהצ לא לא אוכל הרבה לא אוכל נראה איפה הוא יהיה קודם כל שם תן לו רפואה נראה איפה יהיה הקרדינר הוא יצא לרבי לא יש רב של קרבין >> לא זה רחוק זה גבעת זאבת זאב זהב חשבתי אולי היום נראה שלוש הלכות של שבת. למה? כי מחר זה יום חמישי ויהיה סיום מסכת זה יהיה קצר. אז בוא נראה את זה.

אם אתם יכולים לקדש על יין מלא, מלא יין הוא אומר שלא יהיה פגום. שום אדם לא טעם בו. בטעון כל מה שטעון כו של ברכת המזון. ואומר