
📖 הדף היומי מסכת בכורות דף ז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א 🍋ערב חג סוכות🌿יד תשרי תשפז
🪙 מעות אושפיזין 🪙 כתב הרמב"ם "אבל מי שאוכל ושותה הוא ואשתו ובניו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחה של מצוה אלא שמחת כריסו" בכל לילה ישלח קערה עם תבשיל חשוב לאיזה עני בן טובים, או יזמין אצלו העני לסעוד בביתו. ובלילה הראשון יאמר זו הסעודה שאני נותן, לכבוד אברהם אבינו ע"ה וכו'. ויש נוהגין לתת במקום סעודה בכל יום סכום כסף הגון כדי שיוכל העני לקנות צרכי סעודתו. ואפשר ליתן בערב חג הסוכות כל הסכום לכל ימי החג כולם, וקודם לכן יאמר לשם יחוד. זה המקום לתת מעות אושפיזין בהידור 👇 https://tinyurl.com/5f8auxhs שיעור הבוקר המרכזי מישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים. השיעור מקיף ומעמיק וכולל: דף היומי, תנ"ך, מוסר, פרשת שבוע, גמרא, רמב"ם, הלכה ופנינים מהזוהר הקדוש – מפי מורנו המקובל האלקי הרב בניהו שמואלי שליט"א. 🕯️ הלימוד מוקדש: לע"נ מו"ר ראש הישיבה רבי שלום אהרון בן רחל זיע"א. 💎 פדיון נפש והקדשות: ניתן למסור פדיון נפש אישי בכוונות הרש"ש ע"י ראש הישיבה שליט"א מיד לאחר השיעור. ✅ להקדשת שיעור/נציב יום/פדיון נפש: 02-624-9000 ✅ למסירת פדיון נפש דרך האתר: https://did.li/Mcsx5 📍 הצטרפו אלינו ללימוד בבית המדרש: ישיבת המקובלים "נהר שלום", רח' שילה 6, ירושלים. מדי בוקר בשעה 9:15. תפילה לפני הלימוד: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: ביציאתו אומר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: 🌐 אתר "ידידי ישיבת נהר שלום": https://www.naharshalom.co.il 📞 קו השיעורים (שידור חי והקלטות): 07-99-111-925 (שלוחה 91 לשידור חי) 📧 ליצירת קשר: s6222560@gmail.com #הרב_בניהו_שמואלי #נהר_שלום #ישיבת_נהר_שלום #הדף_היומי #גמרא #זוהר #קבלה #הלכה #מוסר #פרשת_השבוע #תורה #יהדות #שיעור_תורה #ירושלים
Extrait du cours
השישי בשבת קודש ערב חג הסוכות תשפז יד בתשרי תשפז הנה היום נכנס חסד דגבורה של האמא העלונה הפנימי בעזרת השם >> מחר יכנס חסד לחסד חסד יומי כולו יומה גם הפנימי גם יבוא המקיף מהיום בלילה וגם פנימי הוא מקיף של הפרצוף וק אז בעזרת השם יהיה שמחה גדולה בכל העולמות >> לכן השמחה הגדולה זה החסד העליון שהסוכה היא מקפת מסובבת אותנו את האדם מראשו עד רגליו שלא יהיה לחיצונים שום שליטה להתקרב עליו לכן הסוכה פטורה מן המזוזה. למה המזוזה נעשת לשמירה? הסוכה היא לא צריכה שמירה. היא עצמה נעשת לשמור מהמזיקים, מהחיצונים וזכינו לה.
Transcription7936 mots
Transcription automatique — peut contenir des erreurs.
השישי בשבת קודש ערב חג הסוכות תשפז יד בתשרי תשפז הנה היום נכנס חסד דגבורה של האמא העלונה הפנימי בעזרת השם >> מחר יכנס חסד לחסד חסד יומי כולו יומה גם הפנימי גם יבוא המקיף מהיום בלילה וגם פנימי הוא מקיף של הפרצוף וק אז בעזרת השם יהיה שמחה גדולה בכל העולמות >> לכן השמחה הגדולה זה החסד העליון שהסוכה היא מקפת מסובבת אותנו את האדם מראשו עד רגליו שלא יהיה לחיצונים שום שליטה להתקרב עליו לכן הסוכה פטורה מן המזוזה. למה המזוזה נעשת לשמירה? הסוכה היא לא צריכה שמירה. היא עצמה נעשת לשמור מהמזיקים, מהחיצונים וזכינו לה.
אחרי שעשינו יום כיפור אז הנה בעזרת הערב בשועתו עד היום בלילה מעיר הערה גדולה של יום כיפורים אבל כבר מהיום בלילה מחר ובקחתם לכם ביום הראשון פריאת הדר ראשון לחשבון עוונות עד עכשיו אין השטן לא שולט אין עוונות מתי מתחיל לקחתם לכם ביום הראשון ביום הראשון זה של יום אבל עם ישראל עדיין עסוק הוא מתחיל לנוחנו הוא עסוק עדיין במצווה יש לו אור גדול של הסוכה שהיא שומרת המצווה הזאת שומרת מגינה עלינו חופפת עלינו המצווה הגדולה הזאת לשמור אותנו אז אמרו רבותינו מה זה מה זה
ראשון לחשבון עוונות אומר רבי לוי יצחק בן ברדיצ'ו ראשון לחשבון עוונות הכוונה הלכנו בראש השנה עשינו תשליך כל העוונות כשאדם עושה תשובה מראה אז מכנים לו עוונותיו אבל אם הוא עושה תשובה מאהבה העוונות נבחנים בזכיות עכשיו עכשיו יש שמחה גדולה בסוכות ואדם הופך לעשות תשובה מאהבה [כחכוח] כיוון שהוא עושה תשובה מאהבה העוונות שלו נפרכים לזכיות היה במינוס נהפך להיות עכשיו בזכות היה מינוס מינוס מיליון נהפך להיות זכות מיליון. אז עכשיו מה הוא עושה? הוא צריך ללכת ולאסוף. הוא רוצה כל העוונות לאסוף.
למה? זה חשבון גדול. רוצה לאסוף את הכל. איזה זכות גדולה זאת.
אז >> השם יעזור. הנה בא נאמן. השם ישמרהו ויחייהו. שזה עכשיו הנה מתחילים.
איזה שמחה נראה אותו גם בחג איתנו. השם ישמרו וחייהו. אז בעזרת השם שיהיה שמחה גדולה בכל המקומות. אז עכשיו זה לכן זה ראשון לחשבון עוונות.
עכשיו אדם רוצה את העוונות בחזרה, סופר אותם. למה? אומר כל זה נהפך להיות זכויות. איזה זכויות?
איזה זכויות. לכן צריך ראשון לחשבון עוונות. זה הזכויות שלנו. אז הנה זכינו לזכויות הגדולות הלו.
בעזרת השם ככה נזכה להמשיך. אז עכשיו אתם יודעים איך איך אמרו רבותינו קדוש ברוך הוא בן אמין בסביך הקדוש ברוך הוא מחפק את עמו ישראל באיזה חיבוק חיבוק ימין אומר רבנו הארי שבשאר הכוונות כי הצורת הסוכה מרמזת על חיבוק של אהבה אז צורתה שתי דפנות נות שלמות והדבן השלישית זה אפילו טפח דומה כמו שאדם מחבק את חברו כן הזרוע ואמה הם ארוכים ועוד טפח שזה כף היד זה עכשיו לכן כשאדם יושב אתה יודע בסוכה מקבל חיבוק מהקדוש ברוך הוא יש לנו קרבה מיוחדת אין דבר כזה של מצווה כזאת שכולנו נכנסים בתוך ה בתוך המצווה. אתה יודע אפילו עם הנעליים אדם נכנס. כל גוף האדם לתוך המצווה.
זה ממש מרגש כמה מעלה הקדושה הזאת של הסוכה איזה קדושה גדולה. אז עכשיו אז היום בערב בעזרת השם הטערת הלב של יום הכיפורים מלווה אותנו יושבים אנחנו בחופה כן מצוות מעותרים בהן תחת כיפת השמיים בצילה של דמאמנותה הושפיזין נעים קדישין אדם יושב עם האבות עם הושפיזין איפה [‏צחוק] יש שמחה כזאת אז הוא בא לצוכה היום בערב הוא בחוץ הוא מזמין את הושפיזיני אולו שפיזיני קדישין אולו אבעני לאן קדישין למתה בצילה דמנותה בצילה דקודש בריך הוא לא אברהם ולאול עמי יצחק יעקב משה אהרון יוסף ודוד >>
איזה איזה זכויות אלה כמה זה דבר זכות גדולה מרגשת מאוד מאוד אז לכן צריך לזכות למעלה הגדולה הזאת שכמה שאדם כמה שהוא יכול להיות יותר בסוכה זה הכי טוב למעני דעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל זה לא רק בעשייה לעשות הושבתי את בני ישראל ענני הכבוד היו שוכחים מקיפים אותנו כך דת רבי אליעזר רבי עקיבא אומר בסוכות ממש ויעקב נסוכותה ויין לו בית ומקה עושה סוכות פלא פלאות אז בעזרת השם כמה זה זכות הלילה יש לנו לשב בסוכה בשבת וגם כן צריך צריך לישון
בסוכה יש עד כדי כך ידוע שהיום בצהריים כבר אדם לא יאכל עד הערב למה שבלילה הוא יוכל לאכול בתיאבון את ה בטוב לאכול בלילה את הכזית הראשונה בלי שום דבר לא עם תחינה לא עם רק ככה רק לכן צריך לקנות לחם טעים שהלחם יהיה ילעץ לו טוב לא בבית >> בבית כן, אם עושים בבית זה עוד יותר טוב. כל אחד לפי העניין שלו. הם צריכים לדעת לעשות.
גם >> זה לא כל אחד שעושה בבית אז ה לפעמים הוא קונה מבחוץ לחם יותר טוב משל הבית. לא כל אחד יודע לעשות. יש כזה טוב שנחמה [נחירות בוז] שתמח >> לכן זה השמירה הכי גדולה הסוכה זה השמירה הכי גדולה איך כתוב בחמישה 10 יום לחודש זה צופי תיבות שמירה ראית חמישה ה 10 ר יום מ וחודש ש השביעי י שמירה >> כן מכר קודש יהיה לכם סופי תיבות זה שמירה להראות לנו שחג הסוכות >> שומירה בטח שמירה מצילה דממנותה אדם יושב איך איך אדם צריך
להיות שמח אז לכן צריך גם לישון ב בביטחון אמונה בתוך הסוכה לישון זה יותר חמור מאוכל >> חייב לישון הראשון >> מה זה יום הראשון כל יום ויום [‏צחוק] חילה תערה מותרת יוד אה אכילת ערי מותרת חוץ הסוכה נכון שנת עריי אתה רואה מישהו ישן ככה נרדם באמצע הזה תעיר אותו לכן אצלנו כמה שעומדים בלילה יושנים אז מה עושים עושים את הכל בסוכה מיום מחר כל השיעורים עכשיו יוריד את הספרים בסוכה הכל השיעורים יהיו בסוכה אין פה פה עכשיו לא עושים את השיעורים לכן היום ציון
מושה יש לו יש לו פיטול הוא רוצה צריך להכין פה את השולחנות לא להכין בסוכר >> יש לו הרבה זמן >> לא הכל מוכן לא צריך להכין >> זה הכל דיברנו עכשיו >> אפילו הבורק של מ >> אדם נועלת ביתו במנעולים חזקים עדיין בפחד לא פריצו לו לסתים איך איך אומר הקדוש ברוך הוא המלך בא מפמניו המלך אומר רצה בוא אליי מיד הוא פותח את כל הדלתות למה איפה שהמלך בא אין לסתים עכשיו הקדוש ברוך הוא איתנו איזה ניסתים הביטחון והשמחה לא עוזבים את האדם לכן
האדם זה עם ישראל ו כל משא ומתנו של כל השנה זה אליסטים זה יצר הרע מלאכי חבלה המלך זה מלך הכבוד מלך הפמליה של הקדוש ברוך הוא זה כל האושפיזין עכשיו אברהם יצחק יעקב עכשיו חג הסוכות שמחתם לפני השם אלוהיכם שבעת ימים בלך עמי בוא בחדרך זה בגלל העוונות עכשיו אין עוונות עם ישראל יוצא מהבית עושה דירה בסוכות עריי כמה זה זכות גדולה [כחכוח] היה עני אחד היה כל יום הולך לאסוף מעות בשביל הילדים שלו. לילה אחד הוא חלם חלום שבעוד זמן מועט ימנו אותו כל
בני המדינה להיות למלך.
ככה הוא חולם והוא יושב על כיסא המלכות כשהתעורר וטיפה עם רוחו התחיל לבכות. בחייה מראה. מה זה? על מה?
למה אתה בוכה? אמר להם חלמתי בחלומי כי בעוד זמן מה אני מתפנא להיות מלך על המדינה את הדמתה אמר רבה טוב אז נו אדרבה אתה צריך לשמוח לא לבכות אמר להם אם עכשיו אני עסוק ברוב העמים לרבות הלילות להביא לחם לפי התב לביתי הקטן אין לי מנוחה ואני דואג כל הזמן לעצב על יום אחר פשיטה על אחת כמה חמה שיהיה מלך אם מותר ל להביא תכף המזון לאלפי אנשים איך אני יכול אמר לו שותה אז בכלל תצא מהמצב שלך אתה לא יודע מה זה בני המדינה
כל אחד נותן מיסים יש לו הרבה כסף המלך אומר כשאדם מתפלל אל הקדוש ברוך הוא בתפילה זקה הקדוש ברוך הוא שומע לתפילה אתה מוציא לגמרי מהמצב הקודם עכשיו הוא בא למצב חדש מה זה אין לכן אומר כי יצפנני בסוכו ביום רע יסירני בסדר הה או כמה זה זכות גדול. אין מקטרגים, אין בעיות, אין צלות. >> צא האמונה בעזרת השם.
אז נכין את עצמנו לדבר הגדול הזה בעזרת השם יתברך ויהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל. היום זה פטירת רבי ציון ברכה. הוא נפטר בערב סוכות. היה פה אחד המקובלים הגדולים והצדיקים הגדולים.
בתלמידי הרב רבי מרדכי שלעבי. היה פה פניו דומות למלאך השם צבעות הוא היה הולך כל ערב שבת להיות חזר פה היינו מרגישים שאנחנו עפים באוויר ממש כמו שאני אומר לך לא דורכים על הרצפה היה לו קדושה גדולה וכל הזמן היה שמח היה עני מרוד >> ובכל זאת היה כל הזמן שמח היה עוני גדול עוני גדולים של המגיד מקוזניש >> היום נכון היום זה פטירת המגיד מקוז נכון היום >> כן אמרתי את זה כבר מקודם >> זה פטירת המקיד מכל שאתה מאחר אתה מפס >> עשה מישה
>> אתה מקבל על זה ממתק כמה אתה בן צדיק במושה >> כן הוא היה פה בכיפור >> מה בבוש >> כן ראית אותו נכנסות >> ביום כיפור אבל הבן שלו יש לו בן גאון גדול >> רבי יצחק >> רב יצחק >> כן >> גדלנו ביחד פה בן הר שלום כל הילדים זה נכון >> היה משהו אדיר פה כן נעשה קצת רות איזה פסוק אחד איזה כדורים לא לא הכל הוא לא לא טוב יש לי טוב >> במה היה פה שמח גדול פה היה שמח עם הרב
שרבי פה אתה יודע איזה סוכות היה פה גם עכשיו >> גם עכשיו כן עכשיו זה עכשיו אגיד לך משהו עכשיו אין בעולם זה יותר יש קהל אדיר פה אבל זה ממש דבר גדול לבוא פה להתפלל יום אחד בסוכות עושים את הסוכה >> פה לפה למטה הכל זה סוכה תרד רגע אחר כך תראה את הסוכה >> תראה תראה לא ראית סוכה כזה ראית את הסוכה כן משהו יפה מאוד מאית הסוכה שיש 400 נחבים אני >> כן כן לא [נחירות בוז] 400 איש 500 איש אבל 200 מכוונים
בטח >> לא רק לעי תפילה רגילה >> יום ראשון יום שני יום שלישי איזה יום שאתה בוחר כל יום זה אותו דבר >> לא מה אפשר כל הי ביום ראשון שהגס עד הלילה יש לשת >> כן הכי טוב >> כן אנחנו בפסוק כו פרק פרק ב' כוהלת פסוק הבא שטוב לפניו נתן חוכמה ודעת ושמחה ודעת בשמחה ולחותה נתן עניין לאסוף ונכנס לתת לטוב לפני האלוהים גם זה הבן וראו טרוע >> נתל חוכמה לעסוק בתורה מי שטוב לפניו בשמחה לשמוח בחלקו לא צריך לכל זמן ללכת מאוכל
זה מספיק לי זה טוב לי שמח במה שיש לו. אבל החוטא עובר על המצוות כל הזמן הוא דואג לאסוף כסף לכנוס לתת שיהיה לו טוב שיהיה לו ככה גם זה הבל. אתה מבין?
הלך פרק ג' לכל זמן ועת לכל חפץ תחתשמיים. אתה מבין? לכל לכל דבר יש זמן אם מתי יהיה? ועת קצוב לכל חפץ תחת השמיים בעולם הזה הנה אומר מפרט עת ללדת ועת למות את לטעת ועת לעקור נטובע אתה רואה להיוולד סוף תשעה חודשים למות בכל דבדו יש קצווה כמה אדם חי את לטעת בניין אומה ממלכה לעקור לטלוש גם שהוא נטוח במקומו.
אתה לא יכול לדעת זה בית עכשיו בנוי טוב, הכל טוב ויפה. יש זמן שבמבגלת העוונות עוקרים אותו. כל אדם לפי העניין שלו. כל את אומות העולם הקדוש ברוך הוא יעקור מן העולם.
עם ישראל נשארים. דווקא עם ישראל מתקדמים יפה יפה. יש התעוררות של תשובה, יש התעוררות להכיר את הבורא יתברך, יש שמחה ממש >> שני מיליונים איש הגיעו לכיוון. >> כן.
כן. זה [נחירות בוז] משהו לא רגיל. והם מתעוררים מאוד מאוד. לא יאומן איך איך כל הערוצים מתווכרים, איך זה יכול להיות שככה זה אמת שעם ישראל מתקדם או לא?
הם מדברים על זה וזה אמת. ברוך השם שזכינו לזה. צריך לזכות ולקרב את הלבבות והקדוש ברוך הוא הופך את העולם הופך רואים את זה רואים רואים שהכל נהיה יפה מאוד כן הכל הופך ברוך השם הנה קח קח גם אתה הנה בבקשהתח משניות >> מקודם המשנה >> זה הצדקה בעזרת השם היום היום אחר >> לא לא תאו >> לא לא אתה לא מפחיד אותו לא מפחיד אותו >> מפחיד אותו הוא רודף לעשות צדקה >> היה בניין הדור היה כל הכסף היה בידיים שלו גם >> יום ראשון
זה שלוש >> מניין לא >> אח טוב לישראל >> מי שרוצה אח טוב יאללה >> יאללה כמה >> הנה הרב מועדם אומר שפה למטה למטה >> משנה ו פרק משנה לעול נשמת >> כל מתי ישראל שאין מי שיעשה בשלהם לימוד והכל גם לנשמת רבי רחמים בן ג'מילה ורבי ציון בלכה בן ג'מיילה ורבי א עמוס קמוס בן פורטונה >> ביעקב בן ויקטוריה >> משאול בן פימה מבקרים אותו >> יצחק אלח חנן >> רבי יצחק אל חנן בן חנה >> יונתן בן חנה נתן בן חנה >> יעל
בת חנה >> יעל בת חנה וגם כן רינה בת גורג'יה ציון בתור >> ציונה בת גורג'יה >> פרחיה בת סלימהח בתיה >> סרח בתיה >> עזרה בן גאולה בן אמיה מה >> חנון >> חנון בן אמיה >> עודד בת >> עודד בת קמונה >> ועליזה בת >> אליזה בת אסתר זה כיצד אומר כלי גלים, כלי אבנים אמרנו היה כלי טהור לחודש כצד הבור הכלים טהורים מצילים על דפנות אוהלים הבור והדוד שבבית בור זה חפירה באדמה אין העקב דות זה גבוה [כחכוח] וכפישה כמו ס נתון עליו
נתונה עליו טהור כל מה שבבור בדוד טהור אם הייתה באר חלקה כלומר היה בבית פי הבאר שבע לקרקע הבית ואין פנות באותו צבי או כבר פחותה כפישה נתנו עליה טמא כל מה שבבאר בכברת אם היה נסך חלק או שרידה כמו ערבה שאין לה גפיים מחיצות טהור שאין הכלים מצירים עם עם דפנות אוהלים מה ששנינו שאין הכפישה מצלת אלא אם כן יש לה דפנות אבל אם הוא מכוסה בנסר חלק מציל >> עד שיהיה להם דפנות וכמה תהיה הדופן בכלי או בבור אומר טפח היה להם חצי טפח
מכאן וחצי טפח מכאן אינן דופן עד שיהיה לה טפח ממקום אחד משנה ז' כשם שמצילים מבפנים כלים את התפנות מבפנים בבית כך מצילים מבחוץ כצד כפישה כלומר שהיא לא מקבלת טומאה שהיא נתונה על הטדות מבחוץ טומאה תחתיה כלים שבפנים טהורים שאם היה כותל חצר או כותל גינה אין לו מציל שלא נעשה כותל כדופן לאוהל קורה שיש בה טפח על טפח שהייתה נתונה מקוות כותל הכותל וכדרה תלויה בה טובה תחתיה הכלים שבקדרה רבי עקיבא מתאר חכמים מטמעים אדם פרק שישי א >> משנה א' כן אדם בחינים
נעשים אוהלין לטמא אבל לא לטהר אם אדם אוקרים אילו על המת ועל דבר טהור נטמע הטהור שני למה זה מהעיל עליו >> אפילו בן אדם יכול להעין >> כן כצד הנה ארבעה נוסעים את הנטבח אבן עזוב >> טומאה תחתיו תחת הנטבח כים שעל גבי על גב תמאים זה לא חוצץ למה זה ניסע על ידי אדם טומאה על גביו על גבי הנטבח כלים שתחתיו טמאים רבי אליעזר מטהר שדעת האן הניסה על ידי בני אדם חוצץ לפני התומה דעת רבי אליעזר נתון על ארבעה כלים אפילו כלי גלים
כלי אבנים כלי אדמה שלא כן טומאה טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאים טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאים נתון על ארבעה אבנים על הדבר שיש בו רוח החיים טומאה תחתיו כלים שעל גביו תהורים זה לא מקבל טומאה טומאה על גביו כלים שתחתיו טהורים יפה הגענו למשנה ב' כן אנחנו לומדים עכשיו את הגמראדם בלי >> אנחנו לומדים מסכת בכורות דף היום דף ז ויש לנו אנחנו כבר בלמטה בדף ז בעמוד א' הגענו למטה בעזרת השם אנחנו נמשיך והשם יעזרנו דבר כבוד שמו אדוני אל נגדי תמיד כי
ממני בל אמות שםח קדשבריך ישראל הנה אנחנו באים לקיים מצחת עשה שלמוד תורה כמו שמה כתובנו ונועם אדוני אלוהינו עלינו מעדורתךצנו מכל צור תודה כל יר אדוני הולך גדול הנה ברוך את הדבד הקדוש ברוך מציון שיש שמיים וארץ רבותיי לפתוח דף בכורות דף ז עמוד א' למטה בסוף העמוד שמה הגענו אתמול בעו מינה אשר היוצא מן הטמא טמא בעו מנה אבאב >> דף ז למטה יום הדף הוא דף ז' בשבת הדף דף ח כן בעזרת השם השם יזכה ללמוד תורה חט חסדים >> חסדים נכנס החסדים
יפה כתוב לך את זה אשכנ >> מה מה >> חתונת בתונו התחתנה יופי כן ביעד אמרנו במשנה היוצא מן הטמא טמא היוצא מן הטהור טהור בעו מנה מרבששתשט מרגליים של חמור מה הוא מותר לשתות אותם או לא >> מה צדה הספקבעלהוא דסוסים מוגמנים גים של סוס גמל מה אתה שואל רק על חמור שואל הסוסים אומר דסוסים גמני לא מבעיה להוא משום דלאכיר ולא דמו לחלב אתה יודע מרגליים של חמור זה דומה לחלב אבל שסוסים זה מים >> כן נכון זה השבור רפואה תכף הגמרא תגיד שהם
אחורים ולא לא דומים בצבע לחלב צלולים לכן ודאי שהם מותרים אבל >> מה יעול מה היה נפוק נכנסו מים לבהמה יצא מים נכנסו בצד הזה יצאו מצים בצד שני זה לא זה לא משהו שמתמצא מגוף הבהמה כי גם בעיה להוא דחמור דאחיר ודמו לחלב החורים מדומים בצבעם לחלב מי מגופי כמסא מתמצא כלומר הם מתמצאים מגוף החמור כחלב המתמצא מגוף הבהמה זה סיבה שהם אחורים הודין ממיעול מה נפוק דאחיר למה זה צבע חלב זה אחורים הבלה דבשרהו החמימות והסירחון של הבשר אמר להו רב ששט תני תורה
יש במשנה שהיוצא מן הטמא טמא היוצא מן הטהור טהור מטמא לא כאמר לא אומרת המש היוצא מטמא טמא כתוב מן הטמא אם היה כתוב היוצא מן הטמא אז היה משמע שרק אם מתמצא מגוף הטמא זה אסור אלא כתוב במשנה מן הטמא מה זה אומר מינטמא הכוונה זה מין הטמא זה משון משמע כאילו מינו של טמא מין זה הבהמה הזאת היא מין טמא או לא מין טהור והנמ מנה דטמא מרגליים של חמור זה מין טמא למה אם אחרורים כמו חלב זה טמאים לכן אסור גם אם גם
אם שהם לא מתמצאים מן הגוף זה אחד יקר דאמר לשון אחר אתה ספק דוצים מוגמלים לא קמים בעיה להוא דלא שטויין ש למה לא שואל לסוסים וגמנים אף אחד לא שותה ברגליים של סוסים וגמנים אין בהם רפואה כי גם בעיה לו דחמור שתו אינשה ומעלו לירכונה זה ירקון זה מועיל לירקונה זה הכוונה כמו א א זה אדם יש לו צהבת צהבת השם אצלנו >> מי >> אמר ליור רב ששתי ניטוע יוצא מן הטמא טמא יוצא מן הטהור טהורנ מי מטמא כעתו מרגליים של חמור יוצאים ממקום
טמא, מחמור שהוא טמא, לכן הם אסורים בשתייה. טוב, הגמרא מקשה מטבעי פנימה אמרו מפני מה אמרו דבש דבורים מותר.
פני שמכניסות אותן לגופן והם ממסות אותן מגופן הם הדבש. למה מותר דבש דבורים? הלו זה שרץ. לא נכנס לתיבה של >> למה הם לא?
כן. הם רק מוצצות אותם ומזה נעשה הדבש. אתה רואה מברכי האילן ומהם נצא הדבש במעהן ואינם ממצאות אותם מגופן הם לא יוצאות ממש מגופן אז קשה על רב ששט רב ששט אמר כל יוצא מן הטמא אסור באכינה אפילו שאם הוא לא מתמצא מגוף הבהמה אתה רואה דבש דבורים מותר אתה רואה אפילו שהוא יוצא מן הטמא מה אכפת היוצא מן הטמא טמא אבל זה יוצא מן הטמא דבשבורים ולא אז הגמרא המקשה הזה מתבימה אמרו איפה אני הגמרא מתרצת הוא אמר כדרבי יעקב רב ששט חולק על הבריתה
הטעם של דבש מותר זה גזירת הכתוב זה לא זה לא בגלל מתמצא לא מתמצא זה גזירת הכתוב דאמר דובשה רחמנא שריה גזירת הכתוב דבש מותר באכילה דבש שמני דבורות לתניה רבי יעקב אומר אך את זה תאכלו מקשר שרצע עוף זה מעט את זה תאכלו אחרים לא תאכלו זה אתה אוכל שרצע עוף טהור אתה אוכל והיא אתה אוכל שרץ עוף טמא לא תאכל אה שרץ עוף טמא בעדי הכתיב מה אני צריך פסוק אצור לאכול טמא זה שרץ טמא אלא שרץ עוף טמא היא אתה אוכל אבל אתה
אוכל מה שעוף טמא משריץ זה כן אתה אוכל פסוק אחר בזה אשר לא תאכלו מהם חושרת צעוב טמא לכם בזה מיעוט דווקא שרץ עוף טמא עצמו היא אתה אוכל אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ ואיזה זה דבש דבורים שגם הוא יוצא מן הטמא כל מקום מותר באכילה התורה אומרת יעבוב על דבש הגזין והצרעין הם מנה הרבה רשי אומר יש אומרים שזה מין עוף זה לא חג'ובים יהיה מותר באכילה כמו דבורים אמרת לא מה ראית אז הגמרא שואלת ומה ראית לרבות דבש דבולים ולהוציא גזים מצרעין
אומר מרבי אני דבש דבורים שאין לו שם לוואי דבש כל סתם דבש דבש דבש זה דבש דבורות מוציא אני דבש הגיזים הצעין יש להם צב זה לא נקרא סתם דבש קוראים [כחכוח] לזה דבש גיזין דבש דבורים צרעין >> עוד כמן אז להדתניה דבש הגידיזין והצרעין טהור לא מקבל טומאה פלא הפוך ובמותר באכילה ולא כרבי יעקב בריתה הזאת למה לדברי רבי יעקב ד גיזים מצריין אסור באכילה עוד אמרנו אמרנו דבש גיזי מצרעין הוא אומר שזה דעת א זה לא כמ רבי יעקב אומר זה טהור על מה
בעי מחשבה סתם הוא לא עומד לאכילה לכן לא מקבל טומאה אלא אם כן חשב עליו לאכילה אז דבש גיזים וצריעין טהור ועד דבורים ראוי לקבל טומאה גם בלי מחשבה יפה למה זה ראוי לאכילה אז הוא מקבל טומאה גם מילים עכשיו תחשוב כתוב אותו לאכול >> איפה כתוב >> תעל הנמחי דבש בכברתו דהיינו דבש דבורים שאין לו כבר אין כבר רק לדבורים מטמא סליחה מטמא טומאת אוכלין >> שלא במחשבה הנה מפורש שלא במחשבה הוא כבר מטמא טומאת אוכלים סליחה סליחה חלי דיחמרותה אתה [כחכוח] יודע יש כמו
ביצי זכר כאלה שהחמורות זה אתונות מוציאות מרחמן זה לא ממש בהרחם זה מוצאת ברעי שלהם >> יחמור >> יחמורותה כתוב זה חמורות מה זה יחמורותה >> לא רשי אומר יחמורות >> בצי זכר >> בצ זכר שהחמורות מוציאות >> חמורות זה כר חמורות >> סבור רבנן נמר בעינינו שזה בצי זכר שנאקרו מן הזכר ונכנסו לתוך החמורה >> והסירן וביצים [כחכוח] אלה אסורות באכילה כמו עבר מן החי אמר רב ספרה זה לא ככה ביצים האלה מותרות באכילה למה זה לא ביצי זכר אומר זרעה דייל ההר ביצים אלו
נוצרו מזרע של אייל דאזיל בת שימו לב זה לא חמור זה יכול להיות של >> נכון נכון >> בוא נראה תכף חשבתי זה חמורות >> [‏צחוק] >> חיה טהורה כן >> כן כך משמע מעכשיו מהמשך הגמרא ה חמורות טוב בוא נראה חשבתי שזה חמורות ממש זה חמור >> עכשיו איך זה קורה שיש להם ביצים זה לא יכול להיות בצי הזכר אלא זרע דעיו ביצים אלוה נוצרו מזרע של אייל דאזיל בתר ריילתה הולך אחר היילה נזקק [‏צחוק] ואיידי דרחמת צר רחמה של האלה צר לא מזדקקה היא
[נחירות בוז] לא היא לא נזכקת לו ואז בתרחמורתה הנה היא דומה לאיילה אתה רואה יחמרו יחמור ונטרה אתה רואה ושופך שמה את זרע הרבה וזה נקרש ונעשה כמו ביצים אז הביצים האלה מותרות באכילה זה כשר אז עוד הפעם זה לא כמו שבניהו אמר חמורה זה יחמורה אין >> לא לא זה זרע אמר רב הונה תראה מה אומר רבנו גרשום כן כולם מפרשים שזה יחמורה צריך להיות ככה לא ראיתי כולם אני אומר כנראה חמור >> אה >> חמור נכון >> אולי הוא קורא לזה חמור אתה מבין
הם קוראים לזה חמור איפה רבנו שמ רבנו ראשון אני מחצה לא כתחמרותה גם צרי שלה שמו ביצים >> הרי שלה מעניין עוד אמר אבונה של >> לכן זה ב >> אור הבא כנגד פניו של חמור כן שידיה שהחמור נולד מותר באכילה פלא פלאות מהת מה פרשה בעלמה הוא זה לא זה פסולת בעלמה קורב מנחה >> אמר לרב חסדה תניה דסייע לך אור הבא כנגד פניו של אדם בין חי בין מתהור האור הוא רואה אי מטמא מה אלאב בין חי בין מת בין הוא אבל חי ואמו
ואמו חיה בין הוא מת ואמו מתה אז הכוונה אבל וההם מתו שניהם מטמאים טומאת מת בכל מקום האור שכנגד פניו זה לא מטמא מותר >> בעל כוכח למה לא מנאם ולא מנבלד זה פרשה בעלמה אתה מבין ולכן זה מותר >> באכילהכילה >> זה פרשה זה פרשה כמו שאלה הביצים פרשה >> אתה לוקח את זה למטה תודה לך קונים חבל נכון >> רמבם גם רק זוהר משניות לא הרבה גם לא צריך הרבה זה לא מאמין שזה כל זה ילך שמה אתה מוציא מבפנים מה שיש בחוץ תיקח
צמ אומרת לא בין הוא חי ואמו מתה בין הוא מת ואמו חיה כלומר ב בין הוא חי ואמו חיה בין הוא מת ואמו חיה העור הוא מגוף האם תראה מה שהוא אומר זה לא העור טהור כיוון שהם חיה אבל באמת אם הוא מת ואמו מתה העור טמא והתניה בן הוא חי ואמו חיה בן הוא מת ואם הוא מתה היא תניה תניה אז העורך שכן נגד פניו תמיד טהור מוכרח שהשידיה פרשה בעלמה אז אומר לו היא תניה תניה מקבל לא יודע בעל פה >> עכשיו הסוכה זה
גם נגד עורו שליתם >> כן כן נזכה לשבסוכת עורו שליתם דג טמא הנה עכשיו דג >> שים לב מהרג [נחירות בוז] >> דג טמא שבלע דג טהור הדג הטהור בתוך המעי של הדג הטמא מותר באכילה הדק הטהור אבל טהור שבלג דג טמא אז הדג הטמא בתוך מי הדג הטהור אסור באכילה לפי שאין גידולו זה לא הדג בתוך מעב זה לא גידולים של הדג הטהור אלא הם בלעו שהיה חי גמרא אמרנו בהתחלה דג טמא שבל דק טהור בלע משמע שראינו ממש איך שהוא בולע אותו תעמד חזינו
דבלע אתה יודע מ מה זה הדג הוא רעב הוא רודף אחרי חבר שלו לאכול אותו ואם היה אוכל אותו כמו שהוא חושב מהזנף שלו היה נקרא לו כל בטין שלו >> הקדוש כן הקדוש ברוך הוא עושה איתו חסד מביא לו >> במיוחד דג מרוקאי ביום שישי >> דג מרוקאי ביום שישי מה עושה מביא לו דג ממולו מהראש שלו נבלע >> אותו >> ואז אין בעיה אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה רוצה לאכול אני ניתן לך לאכול אבל הוא מה שאתה חושב אני אתן לך דג או
איזה דגור >> ה >> שמ בבריא בורי עדיף [‏צחוק] וואי וואי אמת עשו צוצו אבל חיים מי הלאה אז זהו תעמה דחזן דבלה לא חזינה לא חזיני דבלה אמר היא אשרוץ זה השרית הדג הטמא יצר את הדג הטהור במאב אולי השריץ אותו במעיים שלו [נחירות בוז] מנן מביא ראיה מפסוק ראיה שדג טמא משריץ ואין לו מטלבצים אתה יודע בדרך כלל דק כל הדגים הטהורים הם מוציאים ביצים דוגרים עליהם וזה בא דגים זה לא כמו שכמו אבל הטמאים הם משריצים ממש דגים זה לא ביצים ככה זה
הולך נתניה דג טמא משריץ ומעב כישאר בהמה וחיה משריץ דג טהור מתליד בשים כמו עוף כמו קוקוריק מוציא ביצים דוגר עליהם וזה יוצא פורח כי חזינן דבלה שהדגת מיבלה את הטהור מדוע אמרינן היא הקלה הי העקלה והיו שושתי השריץ את הדג הטהור הוא אכל אותו והוא השריץ אה יהיה אסור באכילה כי כל היוצא מן הטמ טמא אמר רב ששל כגון שמצעו דרך הרעי אם השריץ הדק הטמא היה לו להימצא ברחם אתה מבין לא ברעי רב פפה אמר כגון שמצאו את הדג דרך בית הבדיעה אם היה
הדג הטמא משריצו אז היה בבית הרחם [נחירות בוז] רב נחמן אמר כגון שמצעו שלם כל צודתו וגדול ואכךשהוא רב ששט אמר רוב דגי במינן משריצין רובד דגים טמאים מולידים דגים טמאים כמותם לא מולידים מן אחר וזה אתה רואה אותו דג טהור לא יכול להיות הוא כמי שבלע לפנינו דמ מצאת לו בבטן זה כי מי שבלע לפנינו וזה רק דג טהור לנו רבנן הנה עכשיו הגמרא תפרט דגת מהם משריץ מוליד מוליד ולדות ממש דג טהור מטלבסים יושב עליהם מחמם אותם עד שיוצאים מן הקליפה כמו קוקוריק מעניין
איך בים הוא יכול לשבת עליהם נגיד ישנ >> כל המוליד שימו לב עוד כללים כללים זה משהו גדול כל המוליד יולד בלדות מניח את הבולדותיו איפה כתוב שהוא רובץ על הבית סימן? מה >> שיהיה לרפואת רבי דוד בצרי >> בן מקטוריה שלום >> דוד שלום בן מקטוריה כן >> וגם גרפת שושנה בת חנה >> יש חיד שמוש בן חנה >> גם שלומית בד >> שלומית בד >> דג טמא משריט דג טור מטלבסים כל המים מניח ככל המטלבסים מלקט להם אוכל מביא להם מאכלים חוץ שימו לב
כל המטלבסים הבלדות הם לא ינקות אלא הוא מנקט להם אוכל מביא להם ומאכילם חוץ מהטלף שאפילו שהואפי שמתל בסים מניק ראית זה משהו מיוחד על טלף הוא דומה לעכבר עף >> כן הוא עף כן תמצא הרבה ברמות שימו לב [‏צחוק] הדולפין פרין ורבין כבני אדם תשמע מה שהוא אומר לא כבני אדם מבני אדם אומר עד כדי כך שאם בא עליהם אדם תעברו ממנו מה דולפינין אמר רב יהודה בני ימה אדם של ים וזה מין דג שחציות צורת אדם חציות צורת דג עוד כלל כן כן כן
דולפין עוד דבר כל שביצה מבחוץ מוליד בלדות אתה רואה כל מין בעלי חיים שהביציא הזכר שלו נראים בחוץ לגופו חי היה הבהמה מוליד בלדות וכל שבפנים בעלי חיים שבצב זה תוך גופו לא נראים בחוץ כמו עופות מטיל בצים ולא יולד ולדות הני ואמר שמואל אז ואבז ברנאיים זה בזה אבז של יישוב לכן אבז בר זה קנאיים לעניין ארבעה למה זה שני מינים שונים והבן אמרה מה הייתעמה מה כלאים זה בזה זה שניהם וזה למה כלאיים אמר הבי זה בס מבחוץ וזה בסבז רגיל שלישוב בצב מבפנים
וזה בצ מבחוץ כרם שהם אין הזכרים דומים אחד לשני נחשבים כשניהם עניים בזה כלעיים בתריוו עכשיו זה השאלה בתרבו מטרה בסים גםז רגיל אבז הבר בצ מבחוץ מולידים מולידים ביצים, מטילים ביצים, אבל לא מולידים ולדות.
אז אתה רואה שגם מי שבצב מבחוץ מטיל בצרים לא כמו הבריתה שאמרה מי שבצב מבחוץ לולדות >> אלא כל שזכרו טוב מבחוץ הגיד ניכר מבחוץ מוד ולדות ממש מבפנים מטיל בסים ובר זבר זכותו מבפנים לכן הוא מובן למה הוא מצל בסים עוד דין כל שתש שמישו ביום יולד ביום דרכו לשמש מתתו ביום יולד ביום מוליד יולד טוב הלאה בלילה יולד רק בלילה וכל שתשמישו בין ביום בין בלילה יולד בין ביום בין בלילה תשמישו ביום יולד ביום תרנגול >> בלילה יולד בלילה עטלף תשמישו בין ביום בין
בלילה יולד בין ביום בין בלילה אדם בחודד המלא למה נפקה מינה לך רבי מרי בר דרב קהנה למה רבי מרי בר דרב קהנה בדק בקינה שתרנגולים מערב יום טוב בדק בכן שתרנגולים מערב יום טוב ולא מצא בסע ולמחר השקים הוא מצא ביצה מצא בה ביצה מותרת באכילה ביום טוב. היא לא אסורה מדין ביצה שנולדה ביום טוב. למה תרנגולת משמשת ביום? יולדת רק ביום לא יולדת בלילה.
הסכים שהתחיל היום הוא מצא ביצה וכיח שביצה זו נולדה כבר ביום הקודם שזה ערב יום טוב. לכן בדק מערב יום טוב ולא מצא ביצה. אמר לא בדק יפה. ובאמת ביצה זו כבר הייתה שם ערב יום טוב.
והיה לו בדק יפה. אמר יצתה רובה וחזרה אהבה ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב כד רבי יוחנן דמר רבי יוחנן ביצה שיצתה רובה שימו לב מערב יום טוב וחוזרת לתוך התרנגולת וביום טוב חזרה ויצאה מותרת אוכלה ביום טוב למה זה כבר נכסב ילודה זה לא בצ כביצה שנולדה ביום טוב. עכשיו הגמרא מבארת עוד כל שתשמישו ועיבורו שווה שני מינים. שניהם משמשים באותו דרך וימי עיבורם שווה כבש עז שניהם משמשים פנים כנגד עורף וימי העיבור שלהם של שניהם חמישה חודשים יולדים ומגדלין זה מזה יכולים להתעבר זה
מזה יכולים להעניק זה את ולדות של זה עז וכבשי הכל כל מיני משמשים פנים כנגד עורף כל בעלי לחיים פני שהזכר הוא כנגד עורף הנקבה חוץ משלושה שמשמשים פני כנגד פנים ואלו הן דג אדם נחש ומה ישנה הנטלטה שהם משונים מכולם אומר כי אתה רבדימי אמר במערבה הועיל בדברי עמים שכינה >> עם הנחש כתוב בבראשית לא אמרת ונחש אמר דג ויאמר השם לדג אצל יונה >> תנא גמן אח כנגד אח תנו רבנן תרנגולת ל-21 יום נגמרת בסטה אחרי 21 יום מתחילת עיבורה כנגד באילן לוז אילן
שקדינים בו אגוזים קטנים הנצתו ועד גמר פריו 21 יום כמו תרנגולת שולדת לאחר 21 יום כב ל50 יום צורת הבנת שלו מתחילת עיבורו 50 יום כנגדו באילן תאנה חתולה שעושה מיהו מי יעני זה נקרא אצל העיראקים בזונה חטו ל-52 יום כנגדו באילן תות תות נותן אחרי 52 יום חז ל60 יום שזה יגדלו באילן תפוח השם יעזור שהוא בכל מיני שרצים שישה חודשים מעיבורן כדי גלם באילן תבואה שבואה משה מהזריעה שלה הסיבולת שישה חודשים בהמה דקה טהורה לחמישה חודשים כנגדן באילן גפן בהמה גסה טמאה ל-12 חודש
כנגדן באילן דקל טהורה לשעה חודשים כנגדן באילן זית הזאב הארי הדוב הנמר והברדלס מרדלה זה צבוע כן והפיל והקוף והפוף זה כמו קוף יש לו זנב לשלוש שנים וואי שלוש שנים כנגדל בילת בן תשוח זה ילד שמוציא תאנים לבנות אפעה זה נחש אפעה כזה ל70 שנה מתעבר אחרי 70 שנה מי שנולד כנגדו באילן חרוב חרוב זה משעת נטיעתו עד גמ מר פירותיו 70 שנה וימו עיבורו שלוש שנים שלוש שנים האחרונות של ה-70 שנה הוא מוציא פרח נחש לשבע שנים >> זה זמן העיבור >> זמן עיבורו
שבע שנים נחש ולאותו רשע לא מצינו חבר אין לא מן האילנות ולא כלום ויש אומרים מחוססין מן בנות שוח שפירותם רעים מוציאים פירות אחר שבע שנים מנענמ שזמן עיבורו של נחש זה שבע שנים אמר רב יהודה אמרב ומתובה משום דרבי יהושע בן חניה שנאמר ארו אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה כילל אותה הקדוש ברוך הוא זמן [נחירות בוז] עיבור יהיה ארוך יותר מעיבור של בהמה וחיה למה כתבה את זה התורה אם היא בהמה נתקלל הזמן עיבור ארוך מחיה שזמן איבורה מועד יותר לא כל שכן שנתקל
מהנחש מהחיה מחיה לא כל שכן אלא לומר לך כשם שנתקל הבהמה מחיה אחד לשבעה זמן עיבור בהמה זה פי שבע מזמן עיבור של חיה ומה הנה הוא חמור מחתול חתול יולד ל 52 יום חמור ל-12 חודשים נשמ זמן עיבור החמור ארוך פי שבע משל חתול כך נתקלל הוא מבהמה אחת לשבע יפה דבל שב שני זמן נבורו שבע שנים אז הגמרא שואלת אמה הלו אולי נדרוש את הפסוק בצורה הפוכה שנתלה חיה מבהמה אחד שלוש שנים זמן איבור חיה זה פי שלוש מזמן איבור בהמה ומה הנה הוא
ארי מחמור זמן עיבורו של חמור זה שנה ארי שלוש שנים נתקל החדש מחיה אחד לשלוש שנים אז אולי זה שלוש שנים זמן הריבור שחיה דבר תשע שנים נתקל פי מתשע שנים זמן עיבורו של נחש אולי זה תשע שנים פי שלוש מזמן עיבורו של אריה אריה אומר מכתיב מכל החיה מכל הבהמה הוא רה מכל החיה מכל הבהמה ומכל החיה כתיב הבהמה ואחר כך חיה.
אז לכן מפרשים את הפסוק ארו מבהמה שנתקללה מחיה. אולכן זה שבע שנים בהמה כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד ושלוש זמן נבורה של בהמה זה פי שלוש ושל חיה. ומה הנה הוא עזול? כי חתול זה 52 יום ועז חמישה חודשים.
כ נתקללה הוא כך נתקלל הוא הנחש מבהמה אחת ושלוש דבר לך המסר יחה 15 חודשים אומר לא באתימה מכל הבהמה כתיבים שיתקלל הנחש יותר מהבהמה המקוללת ביותר אז חבו הוא יולד ל-12 חודש אם תים הקללה הוא קללה שדה והוא מקולל שים עליו הקללה החמורה ביותר וגמרנו ולכן שבע שנים אמן אמר לכסר לרבי יהושע בן חנניה נחש לכמה בר מוליד כמה שנים שוא עובר במעב אמר לה לשב שנה תשמע אתה שומע שבע שנים עיבורו של נחרש והשבה דבעתונה הרבעינו עשבים של בטונה הרביעו נחשים יחד והודילו לטלט
שלוש שנים הזמן עיבורו שלוש שנים לא שבע אנו מעברי עבו מעיקרה ארבע שנין הם היו כבר מעוברים הם חושבים סביטון השם עשו פטנט הם היו כבר מעוברים והק משם שי שמשה הרי אותם זקנים הרביאו אותם בדרך בהמות וחיות שבזמן עיבורם הם לא משמשים עוד פעם אז ודאי שלא היו מעוברים הנו נמ משמשי כאדם אומר >> [כחכוח] >> נחש כמו בן אדם >> והחקימנו הרי זקנים הם חכמים ויודעים שזמן הם בור של נחש שלוש שנים הם יודעים ענן חקמינ מניו עם ישראל החכמי ישראל יותר חכמים מהם
אנחמינה מניו איך חקמת זן זכינו אמרו לו להרב רבי יהושע בן חנניה אם אתה חכם מהם לך והתערב עמהם בדבח חוכמה מה תעשה עמהם תנאי אם תנצח אותם שכו מי צריך אותם אבל ויתינו לי אני רוצה אותם אה תינו לי אמר לה כמה עבור אומר כמה מניין שצה התונה אמר לו שיטין גברי אמר לו הקסח הם 60 אמר להוא עביד לי ספינתה בשיטין בתה תעשה לי ספינה שיש בה 60 חדרים בכל ביתה התבשיטין תזכה כל בית יש לו 60 כיסאות עבד לקח אותו רבי יהושע כמטה
להתם על לבית הבחה נכנס לבית המטבחיים והשכחינה הו גברה כפשית חיבתה פושט את העורות של הבהמות והחיות אמר לה רשח לזבונה האם אתה מוכר את הראש שלך הבינה בטבע הוא את הראש של הבהמה אמר לי אין אמר להכמה אמר לה בפרגת דזוזה יאבלה אמר לו רבי חלנאה אני רוצה את הראש שלך לסוף אמר לי ענה רש לחבתה אמר לך לא את הראש שלי אמר לי אם באיתי שאתה בקח אתה רוצה שאני אעזוב אותך >> סגה צעוד ולך לפניי סגה אחרי פתחה תראה לי איפה הפתח דצבה
דבתונה אמר לה מסתפנה לכל דמחווה קטללה כל מי ש הורגים אותו אמר אמר לה דחקריכה דקניה תול חבילה של קנים חמתית להתם זקפה תעמיד אותה שם כמנדקה מטפח עומד לנוח תזקוף שמה ותמשיך אזל הלך רבי יהושע אשכח דרבני מגוי שיש עורבים מבפנים ודרבני מברי יש עורבים מבחוץ כשאמר המידו הזקינים שומרים מבחוץ ומבפנים חזו קרעה דילה קטנה לבר פרי אם רואים הזכינים שיש בעפר סימנים של פסיעות אדם הנכנס לפנים היו הורגים את השוברים שבחוץ על מה שהניחו אדם להיכנס ודנפקה ואילו רואים בעפר סימני פסיעות של אדם
היוצא קללהו לגבי הורגים את הבפנים הפכה לסנדלה וקטלו לגביאי הפך את הסנדלים שלו וקטלו ועכרו את הבפנים הפך עוד פעם את הסנדלים קטלו לכול על ידי כך נראה בעפר פסיעה אחת יוצאת פסיעה אחת נכנסת פו אותה אותם השומר החוצה רצו הזקנים רו את הדבר הרגו את כל השומרים שר פסיעות היה ניקר שאדם אחד נכנס אדם אחד יצא הרגו גם את הפנימיים גם בחוץ אזל השקח ינוקה מלעל צבה מלתחת הצעירים יושבים למעלה בעלייה והזקנים יושבים למטה בכוונה מי שנותן שלום תחילה לעני עליונים היו הורגים אותו תחתונים
אומרים לו אין לך דרך ארץ [כחכוח] זקנים צריך לתת להם שלום תחילה בדת שום זקנים היו הורגים אותו העליונים אומרים לו כב שאנחנו שים למעלה אמר היא האיבנה לה שלמה להנה כך לי נהנה >> סברה ירגו אותו התחתונים למה סברה ענן עדיףנן דענן קשישנן טפה והינו דרדקה אלה העליונים עם ילדים להם >> מה עשה אמר אמר שלמה לכו כולכם שלום עליכם כולכם >> אמר לו מה י בדתך אמר להוכמד יהודינה ואין למגמר חוכמתה מני אני באתי ללמוד ממכם חוכמה אחי נבע לך אני אשאל אותך אם
אתה חכם נשאל אותך דברי חוכמה אמר לו לי יהיה יאללה מסכים שאלו אמר להוא אמר להואי זכיתו כל דבעית עבידו בי מה שתרצו תעשו ויזכנבו אכלו גבאי בספינתה תאכלו איתי בספינתי הסכימו הזקנים אמרלה ההוא גברה דיזיל ובעטתה מי שהולך בכשא אישה ולא יהבו לה נותנים לו מה יחזל לדאזיל אחד דמדלו דמדלו מנה מדוע הוא הולך לבקש הולך לבקש אישה שהיא יותר מיוחסת מהראשונה הרי היה לו ללמוד שאם לא נתנו לו את הראשונה כ ש כן שלא יתנו לו את זו שקסקתה יתד דצלי תתאה לתתאה נעץ
אותה בכותל למטה במקום שאין חור ולא לא על נכנס היתד לעילה הגביע יתד בנעץ יתד בכותל למעלה על אמר הינמ מתרמה במזלה זה אדם זה גם כן השנייה יותר מיוחסת מהראשונה זה מה שהיא בת מזלו כל אחד זה הסכימה זה לא הסכימה זה לא תלוי אתם אומרים אם זאת לא הסכימה גם זאת לא תסכים בטח לא כולו אחד מזהו יכול להיות זה חשובה מאוד תסכים זה לא אומר טוב אמר שאלו אותו עוד הזקנים גברה דוזיף וטריף אדם שמלווה לחברו ולא נפרע ממנו נולה בקושי שאלה מה
צריך לטרוף לקוחות טריף מהחזה דרזיף למה עוד פעם מלווה אמר להוא גברה עזי להגמדם הולך להגם איפה גדילים קנים קטן כמה תונה חותך חבילה ראשונה של קנים ולא מצבה ולא יכול להרימה כטיל ומנח אילווה חותך עוד חבילות של קנים עד יתרמה ניש דמזלה עד שמזדמן אדם שמסייע לו לסי את הקנים אומר אותו דבר מי ש מי שילווה והוא צריך לטוף לקוחות כל מקום הוא ממשיך הוא מלווה לאחרים עד מזדמן לא אדם נאמן הרו הזקנים שנצח אותם אמרו לה אם מילה דבדי תגיד לנו [כחכוח] איזה דברי
כזב הנה סתם שטויות אמר להוא אב אב ההוא הוא קודנית הייתה איזה פרדה אחת דילדה ואבת על פתקה היה תלוי לפתק בצבא שלד כתב דמסיק בבא מאלפי זוזה שטר צבאה שיפראו לו בני הפרדה לפי שווה לאביה 100 אלף זוז אמרו לו בקדותה מילדה כי פרידה יולדת >> פרידה לא יכל לולדת אמר להוא אין לי הוא מדוודאי בדיאה זה דברי שטות אני אומר לכם סתם שקר אמרו לו תגיד עוד שואלים אותו עכשיו מנחה כיסריה במים מרחלה מלח שמתקלקל במה מורחים אותו אמר להוא בסלטה דקודינתה בשידיה של
פרדה אמר לו מי כסלטה לקודנית וכי יש שיהיה לפרדה אמר להם הוא מלחה משרה ראיתם פעם מלח מסריח >> אין דבר כזה אמר להם בליל בתה באווירה דעלמה תבנה לנו בית באמצע האוויר אמר לו שם קדוש טלה בין רקיעה טלה את עצמו בין שם קדוש עמד באמצע האוויר אמר לי עשיקו לי לבנה ותינה יאללה תעבירו לבנים תית אני בונה לכם אומר כלומר כמו שאתם לא יכולים לעלות פה לבנים וטית אי אפשר לבנות לכם בית באויר מציעתה דעלמהך אמר איפה אמצע העולם זקפד צבעתה אמר להוא אחה
אמרו לו מי אמר אמר הייתו אשלה ומשחו תביאו חבלים תמדדו מה זה מי אמר אמרו לו איטלן ברדבר יש לנו באר בשדה העילה למטה תבינו אנחנו רוצים אותו פה לא בשדה אמר לי פשילו לי חברה מפרה ועינינו תעשו לי חברים מסו סובין זה לא מתחבר סובין לא נדבק אחד בש >> טוב האיטלן רחיה דתבירה יש לנו רחיים >> מאבן ש שבורים >> חיטה >> תתפור לנו אותם אמר להם ככילי מנ גרדה ואחייתה הוציאו לי מהריחיים חוטים כמו אנשים שמוציאים חוטים מן הבגד ואני צפור לכם עוד
שאלו אותו משרד סכינה במה יקטלה במה קוצרים ארוגה של א של סכינים בקרנה דחמרה אמר להם בקרן של חמור שאלו אותו מהיקר קרנה דחמרה הוא מעיק אמר להם הוא מעיק במשרד סכינה הייתו לת רביעה הביאו לו צביצים אמר לו אתזקתה וקמתי באיזה כיתה חיברתי איזה מי ילדה פה תרנגולת יבנה מאיפה מי זה שחורה אמר להודעזה קמתי וה דעיזה חיברתי זה גבינה שנסתם מחלב של אש שחורה שואל אותם אני אשאל אותכם הנה זה חלב שני חגצי חלב גבינות תגידו לי איזה גבינה משל עץ שחורה איזה גבינה
מעץ זה בנה ורצוצה דמית מאיכרה אומר איפה איפה השמן? מאיפה יוצא רוחו? מאיך הדעה נפק מאיפה שנכנס הרוח יצא כן אחבלה מנה דלא שבה חבלה הראה לו כלי שלא שווה את את ההפסד שהוא עושה הייתו לבודיה פשטוע הביאו לרבי חנינא מחצלת פשטה ולהבה הייתה בתרעה לא היה יכול להכניסה פתח הבית אמר לו הייתו מרדסתרו הביאו מעדר תפתחו את הבית והיינו מנה דלא שבחלי אתה בן כן, זה כלי שלא שווה את ההפסד. אתה אומר לי להכניס אותו דרך הפתח, תשברו את הפתח, את הכותלים פה ואני אכניס
לכם את זה.
זה לא שווה את זה. [כחכוח] מה מה את זאת הייתה? אני לא מבין. >> הוא אומר אני הוא אומרים לו הם הם אמרו לו אחר אין לנו דבר שלא שווה כלי שלא שווה את ההפסד שהוא עושה.
>> מחסלת אפשר לקבל. לא >> לא זה מחזלת שאי אפשר. פשטה דעי בטעה התינו מה עשה עכשיו הנה הביא אותם רבי יהושע בן חנן לספינה שם כל אחד ואחד בחדר כל אחד מחכה הוא יש שם 60 כיסאות אמר לו כולו חבריי לאחתו אמרו לספונה שריספינתך בדקעתו שקל עפרה מעפריו עפר במקומה והביאה ממה בספינה כמטה לבעה כשהגיעו למקום באקיינוס שבו המים בולעים כל המים שנכנסים מלא כוזדמיה מבעה מביא מילה קד של מים מהמים שמקום שבולעים כדתו קמינו קמי קסר העמידו אותה בפני הכסר חזנו דברו מענה מענים
ושפילים אמר לה עני לא נינו >> זה לא אלה שקל פריו ושדע אלוהיו לקח מעפר איפה שהם גרים הקשו להפה מלכה דיברו איתו קשות בגאווה אמר לה אמר אמר לה כל דבעית אביד בהוא מה אתה רוצה תעשה הייתי מידה הייתה מבעה שדרינו בדקתה נתן אותם המים בכלי אמר להם הילו להו וזילו לכו תמלאו לי את במים את החביות האלה מלאו ושדו מלאו כמ ובלעלו מלו עליו הוא מלו עדשמית כתפיו הוא בלו להו ואז הוא הלכו לאבדון >> הגענו למשטעת פה בסדר >> הלאה >> איזה בור
איך צך יש >> הוא הפך את הנעליים והורגים את אלה והורגים את אלה הם הרגושים כאלה >> איזה קשיר >> הלכות הלכות >> כל טוב נגיד >> אתה הולך יא אב בשבת שאחר יום טוב אומרים ברכה מעין שבע כלומר גם ביום טוב >> היו מעם שבשטות שמאחרים לבוא לבית הכנסת אז גם בשבת שאחר יום טוב היו אומרים ברכה אין שבע לא רק כל שבת אומרים גם שבת שאחר יום טוב אומרים ברכה מעין שב היו מאחרים גם >> הייתי אומר בשבת שאחרי יום טוב לא יאחרו לבוא
>> יב אין לדבר בשעה שאומרים ויכולו ולא בשעה שאומר שכך ציבור חכם עשב אם מתפלל של חול ולא זכיר של שבע שלא יתפלל כלל ושמע משלח סיבוב מאין שבע מראש ועצוב יצא תראה תפילת תרבות רשות יצא בזה ידי חובה חזרה >> אחד שאלתי אותו אמר לי לחזור >> יפה >> עוד הלכות רגע >> אם אדם היה באמצע התפילה חייב להגיד באיכו עם בן אדם >> כדאי >> אתמול למדנו את אה >> חבילת קנים מה היה >> לא הוא רצה לדעת איפה המקום >> הוא לא רצה
להראות לו הוא מפחד שהרגו אותוכן >> אמר לו תשמע תלך קח איתך חבילת קנים >> ותלך בדרך וזה כבד כשתגיע איפה הפתח בערך >> תעצור כאילו אתה עומד לנוח >> זהונרג התחוו במקום שבאו לעם שלהם וילמדו אותם וזה מה זה כל הול >> הם ככה הם הם לא רוצים לדמ ד אף אחד מהמד >> הם מיוחדים הם משהו >> מצוות עשה מן התורה שיתול כל אחד לולב אחד שלושה עדסים שתי ערבות זה ביום ראשון באתרוג אחד קחתם לכם ביום הראשון פריעי צדר כפות מר וענף אתבות
רבנח הלכה למשה מסיני פריער זה אתרוג חוקות דברים זה לולב הנפ עץ אבות זה הדס, ערבי נחת זה הערבה לולב אחד אתרוג אחד שלושה עדסים שתי ערבות אז כדאי לקשור אותם >> או היום או במוצאי שבתגוד >> אני בלי נדר כן לאגוד אותם >> אני אגוד אותם בלי נדר אני חושב היום >> למה זה יכול אבל יותר טוב אולי במוצאי שבת שישאר טרי >> אבל אני אוהב שזה יהיה לי מוכן כי יהיה לי יותר קל להביא את זה לפה כי ביום ראשון בבוקר יהיה לי קשה
זה אחד שניים שיהיה בשבת כזה מוכן כבר >> כותו מביא את זה לפה ככה >> למה פעם כן כי ביום ראשון בבוקר אני לא יכול קשה שלי יש לי איזה עניין תמיד אני מביא את זה איתי מיום טוב עצמו >> אבל עכשיו לא יכול אז כבר היום אני אביא את זהגד זה בסדר >> אז גם קודם שכמו שהוא שם את את הסק אומר לשם ייחוד כן לפני שעוגדים גם אומרים לשם ייחוד יש לך ספר של הזה של הישיבה >> יש עניין לכבודו בדווקא עשו אתזה >>
לא לא חייב לקחו זה אהר מה יש >> לא אני רוצה שזה יהיה לי כזה מוכן לשבת כאילו זה מנעניים בו >> כאילו מנענים אז זהו >> זה דמיונות שלי >> זה שני בדווקא >> זה דמיונות אני אומר לך וצדיונות >> זה רק זהו זה הדמיונות >> זה כן בדוק >> כן אם לא אני לא יעשה סתם שטויות משיח [‏צחוק] בכו >> טוב לקחת מעלי הלולב לעשות חי טבעות היום ולקשור בהם את הלולב חי קשרים כנגד חיות שבשדרה הרבות והנסים >> אה ועל זה כן >>
הכי טוב זה להתפנש ערית בתוך עם הנץ בתוך הסוכה ומיד לנענע כמו מנה בתל עכשיו לא לנענע ככה ככה דרך גדולו קדימה >> זה אני מתפלל מקום שאין סוכ שכאילו יש צריך לצח אז אני עושה את לא בבית לפני שאני הולך הביתה >> תתפלל איפה שצריך ואיך שצריך זה הכל ואם אתה ואם אתה ואם אתה יש לך אוטו לא מה זה משנה איפה אתה תלך אותו תשע מקום טוב איפה שמזרחי >> מה הבעיה >> זוה שם בזוות >> שואל איזה מזרח >> כל המזרחים כל האזרח
בישראל ישו בסוכות מזרח ברוך השם >> איפה הגענו אתמולק >> דף קמבספרה דג דבר עוקים ה בפומה וא מתקיים מצפה אבל גם בחצרה אלא בהדינה תניע בדינה חותמה תניעש באפו באש מפתוכר חותמת ככת קדשה במוחה שקדים מתקן מתפקן כולם בחוכמה עשית בדי מה בין הדינה מנה רחמז מז ב מזלהחותה בזכ עכשיו צריך לעלות על פגות שערי בעזרת השם שם יזכנו לעובדו לראה אותו שבנחבותינו הקדוש מברך כל הקהל החדוש זכו לשנים רבות נעימות טובות בריאות שמחות שועות גדולות ונחת גדול חות גשמי ורחני כל אחד השם יתן
לו שמחה בליבו שמחה בביתו >> בעזרת השם תמיד תהיו שמחים ויה זכו לשנים רבות נעימות טובות בריאות ושמחות >> לכן יהי רצון ונמר נפגשים ביום ראשון בס לאסיקה בסוכה למטה בשעה 9 >> 9 וב כן עד שנגמור תפילה צריך לראות את היום הראשון מתי זה וככה נדע >> בסדר אז יש שמה את המצלמות הכל עובד שמה שמה הכל יעבוד לא לדוג יש במה >> בא לו במה כמו פה אין במה לא צריך >> רבי יחנניה בן הקשה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את да



