הדף היומי מסכת בבא קמא דף קי הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יא אדר א תשפד

ום שלישי בשבת קודש שוכפל בו פעמיים כי טוב יא באדר הראשון תשפד ביום הזה יא עדר ראשו נפטר בנו השלישי של מורנו ורבנו רבי יעקב אבצר רבי אברהם הבציר והיום גם כן יא כידוע לכולם יום פטירת מרן החידה גאון עוזנו תפארתנו זכותם יקן עלינו ועליכם גם היום תירת הרב אבני נזר גם הגו שובר אז בעזרת השם אם נזכה עוד קצת לאט לאט נדבר דבר ראשון ראינו בפרשה והיה פירושו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה הורג כפי תחרה יהיה לו לא יקרע אתם יודעים פרשת רנו כל

זה מדבר על המשכן וכלב המשכן זה כתוב בזוהר תבנית כל העולם כולו כמו שכתוב במדרש תחומה שהמשכן שקול כנגד כל העולם לכן כל כוח שמצוי בעולם שואף ולוקח את הכוח שלו מן המשכן מהמשכן וכלו משמה בא כוח לכל המקומות בעולם זה זה המקדש משמה ה מושך את האור וכך קיים בעולם הזה שולחן למשל לחם הפנים זה מקור השפע הגשמי עם ישראל יונקים את השפע שלהם מהשולחן כמו שכתוב ה הרוצה להעשיר יצפין למה בבית המקדש במשכן כאן היה שולחן בצפון המנורה היייתה בדרום הרוצה להחכים ידרים המנורה

מסמלת את מקור השפע הרוחני של התורה הקדושה שזה כשאדם לצדיקים מדקים להם נר למה זה שפע רוחני מסמל את האור הרוחני וצריך עמל גדול על התורה השמן איך הוא יוצא מן הזתים על ידי עמל עד שלהוציא את שמן את הטיפה המזוקקת זה צריך עמן אז יש אור טוב יש אור צלול לא סתם אדם ידע ללמוד וילמד אם הוא לא ממש כמו קטיט מקטט את עצמו חזק בשביל להוציא את האור של התורה לא יצא ממנו כלום אדם לא יכול לשבת רגל על רגל ויחשוב שהתורה תיכנס לו

במוח שלו וישב לו הפנדי וחושב לא צריך לעמול לא פשוט אדם בכל המובנים צריך ללמוד פת במלח תאכל ומים במסורה תשתה על הארץ תשן ובתורה תאמן צריך להשתדל חזק חזק אבל זה לא הולך המותרות לא הולך עם הלימוד התורה אדם שרוצה להבין את התורה ישב כל יום יוכל בפלה לא לא יכול להבין צריך לא לא להיות שקוע בבלי [מוזיקה] העולם היום בימנו אין מזבח שיכפר אבל שולחנו של האדם מכפר לו שולחנו של האדם זה כמו מזבח אדם שאוכל אוכל מביא אורחים על שולחנו אוכל בקדושה לשם

שמיים מברך טוב מכפר על כל העוונות שלו האכילה בקדושה במתינות בדרך ארץ לא ברעבתנות אז השולחן מכפר עליו למשל יש מאכל שמאוד ערב לחיקו אם הוא מיוחד טיפה תשר יעזוב לכבוד השם יתברך כפר עוונותיו כן זה נקרא תענית הר עבד יש לו בוער בו תאוות ה הוא רעב וזה כל כך טעים והוא כל כך רוצה לאכול את זה אבל הוא טועם טיפה ועוזב זה יותר קשה עוזב את זה וגמרנו ממתין ממתין ממתין ממתין עד שכבר יצא כל ה היו צדיקים היו משמים בשביל שלא התפתו לאכול

שמים לזה הרבה מלח שכבר זה יצא מ שליטה אבל מה אדם יכל יש לתת את זה למישהו אפילו יש לו חשק לאכול קח תן למישהו ח קח המופתי הרבה היה אוב מתוק אבל מה לא היה אוכל את זה שמים לפניו בשביל שלא ימשיך על ידו נותן לזה נותן לזה נותן לזה נותן לזה עד שגמר כל הצלחה אתה מבין למה גם אדם ימתין ימתין ימתין ימתין תאש כבר מהאוכל זה הקריב קורבן אדם כי יקריב מכם קורבן השם מקריב את עצמו קורבן למה הוא מוותר על התענוגות זה

אומר שפה יהיה לפיו מה זה השפה יהיה לפיו על אדם לשים שפה גבול לפה שלו לא כל הזמן יהיה הראש שלו ב צלחת הכניס את הפה שלו כל הזמן לא צפה את יודע בתי הכיסאות שהיו במקדש במחילות התקינו ם מנעולים הגמרא אומרת מצאו מצא את הפתח פתוח בידוע שיש אדם נעול בידוע שאין שם אדם אז הסביר היהודי הקדוש מפשיסחה אם הפה פתוח שזה מדבר לשון הרע אין שם אדם אבל אם יש לו פה סגור יש בן אדם אבל זה לעניין ה הדיבורים אבל תסביר את זה

לעניין האוכל אתה מבין אם פתוח כל הזמן פה פה פה פה פה זה לא בן אדם מאכלות מותרות יש שמה אם סגור נעול אז זה נשמה גבוהה גדר אדם אבל בר מנן כל הזמן פתוח מכניס מכניס מכניס אתה יודע שהגאון חידה כתב שמקבל שצריך גם על ההכנסה טובעים אותו בשמיים גם על הזמן של ההוצאה איך כתוב לא יזח החושן מעל האפוד אפוד א' פד פה גמטריה פה אומר רוצים לאכול בקדושה ז רק מה שמותר יקדש עצמו לשים שמה את האורים בומים אם מותר לו לאכול יאכל

לא מותר לו לא היום זה פטירת החידה החידה היה מתנזר מאוד היה קדוש מאוד היה אדם גדול שאין כמותו בעניין האכילה אז הגיע ללו ברנו מי לא רצה להזמין אותו שם שישב איתם בליל שבת וזה עשירים נתנו הרבה כסף לצדקה לכבוד ירושלים הוא היה הוא היה שדר בגיל 29 התחיל להיות שדר כן אז הוא היה שדר מי לא את הכסף שגון חידה יבוא אצלו אחד העשירים שלהם הרבה כסף והכין לו כל הסקו מזהב לא רק לו לכל השולחן איזה קנה שבע מסוגי דגים שבע סוגים רק

דג ומה לא הביא לו מה לא הכל בעולם ובא הגאון חידה הביאו לו דג אחר כך עוד דג עוד דג אז מה אומר להם כל חידה מה זה זה חילול השם כמה אוכל מה עם הבשר מה עם העופות עם הקוורקים זה עוד כזה עוד כזה זה חילול השם בעלת הבית שמה כל כך טרחה מאן לא הכינה הכינה לו דג ח דג מרוקי דק כזה דק ספרד אז היא ככה היייתה היא אשכנזיה קשה לה היה היא כל כך סתה מכל הלם אבל הרב אומר מה זה כל

כך יותר מדי זה לשם טוב גאון חידה הא הבליג לא דברה ככה כיבדו אותו כבוד גדול הביאו לו אחר כך בשר היה אמר הגאון חידה אמר דברי תורה משהו לא רגיל כולם היו שמחים בלילה הלכו לישון אבל מה לישון היה מקום אחר למה שיהיה כסף לירושלים אכל פה נישום בעוד מקום אבל מה גאון חידה היה מריח שמה את השמה שכח אותו בבית איפה אכל עכשיו באמצע הלילה הוא לומד הוא רוצה שמה לא יכול קם יצא מהבית איפה הוא יושן הלך לבית שמה דפק מה קרה כבוד

הרב שם שכח את הטבק הזעיר זה משפחות אתה מבין שניהם דאגו בבוקר בא לבית הכנסת אמר יותר אני לא מעריך שמה כמה אני אוהב אותו למה הערתי שני משפחות מקבל עלי יותר לא כחות זהו ומאז לא לקח אבל בבוקר חזר לאכול אצל המשפחה הכינו לו עולם כנים זהב חזר לאכול שמה אז א הגאון חידה הי אוהב כבד הכינו כבד לכולם איזה כבד עם בצל אשכנז בבוקר מנה ראשונה זה כבד עם בצל איזה כבד איזה ריח מה זה בעלת הבית לא נותנת לו חי אומר מה זה

פה אז באה בעלת הבית היא מחלקת את האוכל אז אומר כן הבנתי גברת כתוב במקום שיש חילול השם לא חולקים כובד לרב כובד כבד לאח כבד לרב כן אז צקום צחקו אמר לה כברת מה אני דיברתי לשם שמיים תמ חלילי אז טו הביא לו ככה היה הגאון חידה הוא היה אהוב אין כמו טו העיקר גאון חידה הוא נולד בשנת תפד כמו עכשיו בדיוק 300 שנה ראית לידתו הוא נפטר בגיל 80 ע אולי פה בירושלים הוא נולד היה אביו רבי יצחק זרחיה אזולי דור חמישי לבעל חסד

לאברהם האמא שלו הצדקנית מ שרה בת רבי יוסף ביילר אשכנזיה האמא שלו אשכנזיה כן היא עלתה עם האלה של רבי יהודה החסיד כן מצאי השמע הי הוא נטייתם אבל אמא שלו נפטרה במגפה כשהוא היה בגיל שמונה מסכן הייהה יתום אבל אומרים היה מתמיד עצום כולם ידעו הוא זה נולד נועד לגדולות שאין כמותם כבר בגיל שבע עשה נחת וח גדול לאמו הייתה ראה אותו שהוא לומד אומר הכיר את בוראו כמו שצריך היה יושב ושוקד בעולה של תורה לא ימיש ימינה או שמאלה יושב אוהלים אחר כך כשגדל

בגיל 10 היה תלמיד של רבי יונה נבון היה הגאון אדיר בירושלים רבי יונ נבון ולמד אצלו ואחר כך גם היה תלמיד של רבי חיים בן עטר גם למד תורה אצל הרשש קבלה גם עשה עם הרשש איחודים אפילו שהיה צעיר שבחבורה עשה עם הרשש איחודים להביא את הגאולה הוא הרשש הרב רבי שלום שרעבי ורבי חיים דיל רוזה בעל תורת חכם והגאון חידה רבי חיים יוסף דוד אזולי הגאון החידה שלושתם הסתגרו בבית שלוש ימים ממצו היו עושים ייחודים נוראים באה בת קול מן השמיים אומרת להם ברוח שערה

לא תפסיקו אחד מכם אחד ימות ואחד ילך לגל הגאון חידה הוא הלך לגלות אבל היה אוהב אותו מאוד הרשש היהה איתו חברו היה רבי יומטוב אלגזי גם הוא תלמיד הרשש הוא היה ראש ישיבת בת אחרי הרשש רבי יומטוב בן גזי היה רש שבת בתן רבי ומטוב בן גזי גדול ממנו נולד בשנת תפא שלוש שנים גדול מהגן הח אבל היו ידידים גדולים כל הזמן ביחד אמא של רבי יוםטוב אלגזי הכינה לו פזור פזור זה חזור חזור ולא תצטרך פלזו זה בשביל זיכרון נתנה את זה לאכול ג'יג'י

לתרנגולת שחטו את התרנגולת עשתה להם מזה מרק אומרת עכשיו תאכלו מזה אז הוא לקח איתו את חברו גאון חידה אמר לו בוא ביחד שניהם אכלו הגאון חידה ניזוק האצבע שלו הקטנה השתתקה אבל זה לא לא היה אכפת לו למה מאז הוא זוכר כל מה הוא לומד היה ספר הוא היה ב באנגליה היה שמה ב בספריה הגדולה כל מה שהוא למד שמה הוא זוכר כל הרבנים הוא ככה הכין סדר הדורות הכל הכל מצלם הראש שלו כל דבר בדבר הוא לא שוכח כלום חוץ ממה שהוא שקדן גדול

אבל גם כן לא שוכח שום דבר אז בגיל 20 אז הוא התחתן עם הבת של הגאון רבי ניסים ברכה גם אחר כך כשהוא היה בטוניס אשתו נפטרה הזאת אחרי שהיה לו ילדים והכל נפטרה ולא גילה לתוניסאים כך הוא כותב במעגל טוב לא גילתי להם אפילו ש צריך לטרוש אצלהם והם מקשים חזק על הדרשן לא עוזבים אותי חמש שעוות רצוף אני צריך לדבר ולא עוזבים אותי אומר לא גילת להם שאני בצער גדול שאשתו נפטרה אחר כך המתין לקח אישה שמה בנוו ברנו גם אשכנזית איטלינו כן אישה

טובה הרב זה כן זכה הגאון חידה אז הוא הוא היה גאון גדול הוא עשה הרבה כסף בשביל אנשי ירושלים יש לו ספר מעגל טוב איך שהוא הסתובב בכל העולם בכל המקומות שדר מיוחד אהב מאוד את תורת הבעל שם טוב תלמידיו היה היה מתיידד מאוד מאוד עם ה מדבר כל הזמן על רבי גרשון מקיטוב על כל גדולי המקובלים של אשכנז מאוד מאוד התחבר הנכד שלו רבי משה אזולי אומר שאחרי שנפטר הגאון חידה גנבו את המיתה שלו החסידים למה הייתה לו מיתה מיוחדת הכל מכסף מסביב כתוב על

זה החידה בסוף החזירו לו את זה תפס אותם כש החידה היה באיזה באחד המקומות ללכת אומרים שהיה נחל שוטף כל בעלי העגלות והסוסים כולם אף אחד לא רוצה לעבור בנחל למה זרמים בשיטפונות בר מינן זה מסוכן לא רוצים לעבור בעגלה הגיע גאון חידה אמר איזה שם אחד אומר לה זה אל תפחד תעבור אבל יש עדיין אומר אל תפחד תעבור אבל כולם ראו את זה כן תמור ה ידעו זה איש קדוש גם כשהיה הגאון חידא היה דיין פה בירושלים אז בא איזה אדם אחד יש הרבה ע

כמה דברים גדולים יש עליו בא איזה אחד ה אדם וטען על אשתו שכמה פעמים הזהיר אותה שלא תסתתר עעם פלוני והיא הסתתרה כמה פעמים אמר לה והיא לא שומעת טוב בסדר מה יעשה דן אותם בבית דין אמר לה אמר לו אתה צריך להתגרש ממנה הדיינים אמרו לו כבוד הרב נכון אבל אין לנו עדים ברור מה היה ולא לא חייב להת אומר אבל אני אומר לכם אני אתם אל תפסק אני אומר לו שיתגרש רוצה ישמע ום היו משפחת עשירים גדולים משהוא כן מה זה משפחת עשירים היה

קשה להם מאוד והדיינים אמרו להם הצדק לא צריך להתגרש אבל הרב מה שהרב אומר אומר והם יעשו טוב אמר לה ר הרב אומר לה גרי את רוצה להודות על האמת ותלכי והשם יברך אותך תלכי אומרת לו אומר לא לא מוכנה להודות על האמת לא היה דבר כזה אמר לה טוב הוציא ספר תורה קרא פרשת סוטה אם סתי תחת יש יזה דברים ואז היא עמדה ע הפתח של של ה צבתה בטנה ונפלה ירכה ומתה שם היה דבר קשה מאוד כלומר הזהיר אותה כמה פעמים לא רצתה וככה

קרה כן כן היה גם איזה גוי אחד היה בתיק ליהודים כל פעם מיש עובר איפה שהוא נמצא ה מציק להם מציק מה הוא עושה לא עלינו ולא עליכם לא נעים אבל היה משתין עליהם עובר פה עוברים מאיפה החלון שלו אמרו לו הגאון חידה אומר טוב אני בא הבר שמה אומר תמשיך תמשיך תמשיך זה עכשיו חצי יום מוציא מים לא מפסיק עוד מעט יצא נשמתו תמשיך באו התחננו לו לגאון חידה תכף מה נעשה טוב אמר טוב תגידו לו חתום פסתם ו ישתין עלינו וחרס אבל יקבל עליו

לא לעשות בעיות לצדיקים לא יעשה בעיות כן הוא אומר הגון חידה מספר על המרשל אומר אני זקן אחד קיבל בזמן המרשל ה המרשל העיד אחד רבי אברהם שהיה גאון עולם והיה צדיק נסתר אומר כשהוא יפטר שהוא יהיה הרב אחריי אומרים שזה היה גאון חידה ידע הכל כל הדברים פלא פלאות העיקר הגדול העיקר הגדול שהגאון חידה הוא נפטר מנוחתו עדן ביא אדר וקברו אותו בדורנו אחרי איזה 100א שנה יותר יותר בזמן הרבי מרדכי אליהוד ניפל בזה עכשיו לפני 60 שנה 70 שנה הביאו אותו לפה קבור פה

רמחה הביאו אותו ארון עם עצמות היה ספידו אותו אז זה אז המרות שצריך הצמות התפרקו רבי מ דכי ליהו הוא עשה חור בארון הכניס את היד שלו כזה מעל אומר הגאון חידה אתה תסדר את עצמך אנחנו לא ניגע בך ואז הוא סידר את עצמו העצבות זזו לגו כן פלא פלאות איזה צדיקים היו אה יש דבר כזה אז אמרתי לכם שהיום זה גם כן רבי אברהם ה בחצר זה ה כן תכף אדבר גם על זה רבי רבי יעקב ובי חצילה היה לו ארבעה רזים היה לו הגדול

זה רבי מסעוד זה אבא בשל בבא סלי השני זה הבכור השני רבי אהרון קדוש השם הבן השלישי זה רבי אברהם זה בעל ההילולה של היום יא הדר הראשון הבן הרביעי זה רבי יצחק אתה מכיר רבי יצחק שהיה היה איתו גם אות ומופתים ניסים ונפלאות גדולות שאין כמותם בעולם רבי יצחק פלא פלאות אז זה רבי אברהם הוא בחיים חיותו עלה לארץ ישראל משנת רלב היה גיש 31 הלה לפה לארץ ישראל הקר הלך לגור בטבריה היה מצניע את עצמו כל הזמן עומד בבית מסתתר רק הולך להתפלל במניין

אבל לא לא היה ו היה לו הרבה ייסורים היה קשה הפרנסה מאוד מאוד חולאים היהה לו בנו יחידו רבי אחיה נשע את בתו של רבי רפאל משה חיים נעים ו מחכמי גדולי צוריה ונולדו לו לבן שלו חיה נכדים של רבי אברהם שני בנים יוסף ושלמה שניהם מתו בתוך שבוע ימים מאיזה מגפה רבי יחיה גם לא הריך הרבה אחרי שנפטר רבי אברהם החצנה לא הרבה זמן עבר רצחו אותו בכא אייר תרצח הוא נרצח רבי אחיה בנו שלו רבי אברהם איי אי איי פלא פלאות אבל רבי אברהם

היה משהו מיוחד היה בעל רוח הקודש מסופר רבי אברהם אני הבאתי את זה ב בספר של מירון כי רבי אברהם הב חצרה היה אחד מה מגדולי מרוקו שבא אצלו במרוקו אתארח אצל רבי אברהם הוא רוצה לעשות היה פטירת רבי מאיר בעל הנס בציה היה אצלו אומר אני עכשיו רוצה לנסוע ללכת לקבר רבי שמעון בר יוחאי שמה אני רוצה אז אמר לו רבי הרב אברהם אל תלך פ פה נעשה דיק נלו נעשה סעודה אומר לו אני באתי למטרה הזאת אני חייב ללכת והוא נסע ז עם עגלה

הלך בדרך באמצע הדרך אומר לבעל העגלה תשמע אם רבי אברהם בעל רוח הקודש אמר לי ככה אני מתחרט תחזור לטבריה חזר לטבריה עשה איתם שבת איזה הילולה גדולה לרבי שמעון למחורת בצהריים שמעו הגיע שמועה שזה היה שמה נפל הקיר נפל המרפסת מתו 20 איש והייתה שמה מהומה גדולה באותו שנה במרון אמר הנה הציל אותו רבי אברהם ידע ידע רבי אברהם כן היה להם רוח הקודש באברהם אן כמותו גם היום זה פטירת האבני נזר האבני נזר רבי ברונשטיין גם כן היה כן גאון עולמים אומרים הוא תרס

עם הבת של הרב הקדוש מקוצק רק היה בגיל 12 13 פלה אומרים שדרש דרשה אדירה פל פלאות ברו אותו עם הסטנדר אתה אבני נזר כן אומרים הוא היה גם כן בחודש אדר הראשון גברה מחלתו בבוקר יומו האחרון רצה להניע תפילין לתאר את עצמו בהכנות אומר בנו יחידי בנו היחיד שלו זה השם משמואל של אבלין עזר אז הוא כפס והגיש לו את התפילין לפני שהיה גוסס הניח תפילין ויאר את עצמו התעטף באמצע תפילת 18 מקבל נתחי עמו ישראל רמה שיחלצו את התפילין ולאט לאט ככה נפטר הנה

ועלתה נשמתו השמיימה ב' לסדר כ טיסה את ראש בני ישראל יא אדר ראשון נשנת עטר תרע תרע לאומים ת שלחים וזה היום גם ה רבי יוסף רזן זה בגו שובר בע צפנת ענח גם הוא היה גאון אומרים שאין כמותו האבא שלו היה חסיד לובביץ' היה ידוע שיש לו שקידה תפיסה עילוי גדול אומר שלא היה לו זמן לאכול מרוב השקידה שלו לא מצא זמן לאכול ולשתות הרבה פעמים מה שלא הייתה רצה אחרו שיקח אפילו לגימה אחת מי שאומרים מי שלא ראה בעיניו לא הוא יודע מה זה

מושג של שלאו פסי גרסה מפו אז מעיד עליו הגרון האדרת יש לו ספר עובר אורח אומר שפעם ראה את רבנו בית הכנסת באחד מהרי רוסיה שרגלו אחת על הספסל הוא עומד על הספסל רגל אחת על הספסל ולמד כ חמש שעות ברציפות רגל אחד אומרים אמרו עליו שקיד אתו של רבנו בלימוד התורה היייתה ממש מפליאה היה עוסק בתרו מש 20 שעות מעת לעת גם בלילה כשהיה לומד היה עומד במשך כל הלילה ולומד בכל רם והזיכרון שלו ובקעות שלא כדרך הטבע אומר מזמן הגרה אין כמותו אחרי הגרה

זה הוא כל מה שלמד היה חי מתנענע בלי ערף במוחו הכביר הוא לא היה רוצה ל בקשר לחשוב הרבה על איזה עניין שהוא כל מצרות התורה היה אצלו זכותם יגן עלינו הוא מאוחר מה עשית מנחים מוחר רבי היום דיברנו הרבה מה חידה חידה כן אתה קיבלת לא הנה יפה תיזהר מה אם זה תמר היתמר שם יא פסוק א' והמלך שלמה אהב נשים נוכריות רבות ואת בת פרעה מביות עמוני אדומיות צידניות חיטי כן זה לא מובן לנו מן הגויים אשר אמר אדוני בני ישראל לא תבואו בהם

והם לא יבואו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלוהיהם בהם דוק שלמה לאהבה וילו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלוש מאוד ויטו נשב את ליבו אומר אני אקח הרבה נשים לא יטו את לבבי וינ את זקנ שלו שו מטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם אדוני אלוהיו כדב דוד אביו וילך שלמה אחרי עשט עשתורת אלוהי צידונים ואחרי מלקום שקוץ עמונים לא שהוא הלך חס ושלום אומר לו לא מיחה בנשים שלו שהלכו אחרי עבודה זרה ויע שלמו הרע בעני אדוני ולא מינ אחרי

אדוני כדוד אביו אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב בהר אשר על פני ירושלים ולמלך שקוץ בני עמון וכן עשה לכון אשו אנוכיות מקטרות ו מזבחות לאלוהי הן ויתאנף אדוני בשלמה כי נתה לבבו מעים אדוני אלוהי ישראל הנראה אליו פעמים וציוה אליו על הדבר הזה למתי נכת אחרי אלוהים אחרים ולא שמר את אשר ציוה אדוני כנו יא השם יעזור בוא נראה אכן רוצה לתקן את כן איפה אין לי פה חומר איפה הוא מ ללה גם מזה סליחה בראשית שב בראשית ות שבתם אלא זבת את הגן

בנהר תהר לשבת ש צת חל עלי שעליך מעל רגליך כפש בשנ צריך בשבת בלבוש בשרג צ ד יעקב מח זרעך מרן הוא כל החוסים בו משניות צדקה לפני המשנה צדקה ש ח יודע קח קח את בטרו צדקה א לא בזה טוב יד ימין אנחנו משניות כתובות פרק שני משנה א' נדרים עכשיו כן נדרים נדרים עכשיו אנחנו בפרק שני הלכה המשנה משנה א' ואלו מותרים כלומר כתוב בתורה איש כידור נדר להשם עד שידור בדבר הנדור לא בדבר האסור וגם כן חלו הנדרים על דבר שיש בו ממש

לא על דבר שיש בו ממש עכשיו המשנה אומרת ואלו מותרים זה הנדרים שמותרים עליהן לא צריך להתיר אותם כי הוא לא אמר כלום הם לא חלים חולין שאוכל לך אומר לך מה מה שאני אוכל אצלך יהיה חולין זה לא לשון קבלת איסור מה שאני אוכל אצלך כבסה חזיר זה לא לא שווה כלום כעבודה זרה מה שאורח ליך כעורות לבובי מה שאורח ליך אתה יודע מה זה אורות לבוב בהמות קוראים להם כנגד הלב עובדי עבודה זרה ככה עושים כ נבלות כ פות כשקר מסים כחלת אהרון מפרישים

מני העיסה כתרומת מותר מותר לכובש חברו לא אמר כלום עוד עוד דין אומר לאשתו הרי את עליי כאמא כמו אמא אסורה עליי גם את אסורה עליי פותחים לו פתח ממקום אחר למה שיהיה זקוק להתיר אצל חכם הוא פותח לו פתח הרטה לא בגלל שנדר איזה נדר מי יודע מה שלא יקל ראשו לכך לעשות דברים כאלה כולם שאיני ישן אדם אומר הוא לא ישן שאיני מדבר שאיני מהלך או אומר לאשתו כולם שאיני משמשת הרי זה לא יאחד דברו עובר מדרבנן מה שנאמר חד דברו שבועה שאני ישן

שאני מדבר שאיני מהלך אסור מן התורה לעבור על שבועתו ו בבעיה עכשיו ב קורבן לאוכל לך זה לא נדר משמע שסר מה שיש צו כקורבן אבל זה לא אסור קורבן שאוכל לך אמר יאה קורבן שאוכל לך כי נשבע בקורבן קורבן לא אוכל לך מותר לאכול מש חברו כל הנשנות הללו זה לא נדרים אבל אם אומר לחברו שבועה שלא אוכל לך שבועה שאוכל לך זה משמע בשבועה יהיה עליי מה שאוכל אצלך לא שבועה לא אוכל לך אסור אסור זה חומר בשבועות מבנ דרים וחומר בנדרים בשבועות כיצד

אמר כולם סוכה שאני עושה הסוכה שעושה אשר אדו כמו קורבן כולם לולב שאני נטל כולם תפילין שאני מניח בנדרים אסור אל המעשר על עצמו דבר שמקים בו מצווה אבל חל הנדר נדרים חלים על דבר מצווה כעל דבר רשות אבל בשבועות מותר למה הוא מושבע ועומד מהר סיני מה זה שבועה שלא יעשה סוכה אין דבר כזה שבועה שלא יניח תפילין אתה מושבע ועומד מהר סיני תניח תפילין אין דבר כזה שבועה לא הניח תפילין עוד סליחה מר אתה מקבל על זה שרם הגענו לג לולב בנדרים אסור משבעות

מותר שאין נשבעין לעבור על המצוות תראה זה דבר גדול למדנו היום שנדר חל על על מצוות נדרים חלים אפילו שדם נשבע לא לעשות מנדר לא לעשות מצווה חל על זה כמו על דבר הרשות טוב לאט לאט אני אלמד ש ציים מקים אותו חצפ ת בית המדו שת אדם שכ בתחי ח הנה אנחנו בואים ללמוד לעשות צרנו לעשות צל בורנו כמו שכתוב בתורה והגית בו יומם ולילה מ שמים וא אנו בעזרת האלו שעתו דף קי כן היום לא הביאו לי למי הלימוד אבל אנחנו לומדים בעזרת השם

לרפואת שושן השרק בת מרים צחית הר בת איריס ומשה בן שושן השרק השם צליח אותם השם יתן להם בריאות ושמחה כן נפתוח דף קי ר שים לב עוד תשעה דפים א זה הסיום נכון איך ביום חמישי הבא יום חמישי הבא בסדר ברוך הבא יום חמישי הבא יש פה תיקון כיבוד הרם וכעס זה תיקון האחרון וב בעזרת הל שבסו התיקון לעשות את זה בסדר אולי יום קודם בוא נראה איפה זה כמה יש תנו רבנן עמוד כ ט עמוד ב למטה תנו רבנן מנין לכהן לא לדבר גי

תשב תשב חביבי תשב תשב שאני אומר לך זה הכוונה צין משה הלאה כן תנו רבנן עכשיו הגמרא מלמדת אותנו את הדין של כהן שמקריב קורבנות עצמו תנו רבנן מנין לכהן שבא ומקריב קורבנותיו בכל עת ובכל שעה שיירצה אתה רואה כהן נדר להביא קורבן או שהיה עלי בבי חטאת או השם בגלל איזה עוון או איזה דבר שהוא יכול לבוא שבא או מקריב קורבנותיו בכל עת ובכל זמן ובכל שעה שיירצה אפילו זה לא המשמר שלו הכוונה יכול לבוא להקריב אומרים לו הלו מה אתה עושה אומר תשמע אני

זה קורבן שלי יש לי את הזכות לבוא ולהקריב מתי שאני רוצה הנה רשי אומר שבא ו מקריב אם נדר קורבן או שהיה מותר עליו חטאת והשם חובה מקריב אף במשמר שאינו שלו מנעי לא במשמרת שלו לא אפילו שלא במשמרת שלו בטח במשמרת שלו מה החידוש חלוקה איך זה תעמוד לומר בסדר אבל זה פרטיק זה קורבן שלו מצווה בותר בשלוח מה הוא צריך לשלוח להם למשמרת ואז הוא מקבל גם את הבשר לאכול וגם את העור והכל בשבילו הבנת כנראה זה זה כהן פרסי הוא יודע את העבודה

זה כהן תעמוד לומר לא כהן רגיל תעמוד לומר הוא בא בכל אבת נפשו ושרת כתוב בתורה הוא בא בכל אהבת נפשו מתי שתרצה נפשו כתוב בתורה וכי יבוא הלבי מאחת שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם הוא בא בכל אהבת נפשו אל המקום אשר יבחר אדוני ושרט תפדל תשרת ומני שעבודתה ועורה שלו כלומר שכר עבודתה זה כמו זה הבשר זה שלו וגם כן העור שלו יכול להגיד לו משמר תשמע עכשיו זה שלנו אתה רוצה להקריב בעצמך תקריב אבל הבשר והעור שלנו תמוד ומר ואיש את קודשו

לא יהיו אבל כבר כתוב א קדש לא יהיו מובן הקודשים שהוא עושה לא יהיו קודשו שלו לא יהיו אבל אם תבוא ותאמר כבר כתוב לכהן המקריב לא תהיה כבר כתוב שכבר הכהן המקריב לא תהיה למה צריך לה הפסוק ואיש את קודשו לא יהיו ה כיצד זה שהגמרא שואלת אלא כיצד אם היה בעל מום שלא ראוי להקריב יש לו קורבן להקריב והוא בעל מום אין יכול להמנות שליח אבל הוא בעל מום יכול לאכול את הבשר אבל להקריב קורבנות לא יכול אז מה הוא עושה נותנה לכהן שבאותו

משמר הוא לא יכול למנות כהן ש למה כיוון שהוא בעצמו לא יכול להקריב לא יכול למנות בעצמו שליח אלא נותן את זה לכהן של אותו משמר הכהן הכהנים של אותו משמר הם מקריבים אבל את הבשר נותנים לו לאכול ואת העור שלו מחלוקת עבודתה ועורה שלו למה הוא ראוי לאכילה אז על זה קוראים למה מאיפה לומדים את זה ואיש את קודשו לא יהיו למה זה של אפילו שהוא לא יכול להקריב אבל הבשר שלו יכול לקחת מקבל את העור זה מחלוקת מקבל את קדשה ואפילו שלא קריב בעצמו

ת ראשי שעבודתה שכר ת דהינו בשרה אם היה בעל מום ראוי לאכול ואינו ראוי להקריב אין יכול לעשות שליח להקרבה מי שירצה אלא נותנה לבני המשמר וויל והוא ראוי לאכילה קרן ואיש את קודשו לפי כך עבודה ועורה שלו לכן לסון אח גרסינן עבודה אבל ועורה לאנשי משמר לא אני אומר אבל אורה זה אנשי משמר עבודה וורה הבשר ו כן עבודה ועורה סליחה חשבתי שזה הבשר ועורה עבודה ועורה זה על שם משמר למה הם הקריבו הה לא יכול למנות זה חייבים לשם נשמר לא יכול לעשות מה

שהוא רוצה תמשיך כמו היית אתמול בסדר עוד מה הכוונה עבודה הרב עבודה הוא בעלום לא יכול לשחוט אז רק על שי משמר שוחטים הוא גם לא יכול למנות מישהו לשחט והעור העור לא שלו הבשר ש הוא יכול לתת יש את קדשו ו פעם אומר עבודה בורה שלו ופעם אומר עבודה איך קוראים לו אנשי משמר עבודה זה אנשי משמר וגם עורה לנשי משמר עבודה זה לא לא עבודה זה לשחות גם גם בשר אבל פה בעניין שחיטה רשי אומר שעבודת כן אז זה שלו אז לכן אני עשיתי

ככה עבודתה גרסין על עבודה ועורה לאנשי משמר בסדר איך שתרצה ואם היה זקן או חולה זקן נדר להביא הוא לא בעל מום אבל הוא זקן על לשחוט הוא יכל יכול הוא לא רועד אבל לאכול קשה לו לאכול ואם היה זקן או חולה הוא לא יכול לאכול אבל הוא יכול למנות שליח להקרבה אז הוא נותנה לכל כהן שיירצה יכול למנות לא צריח איזה שיירצה זה שלו ועבודתה זה בשרה ועורה פה זה לא שלו לאנשי משמר למה כיוון שהוא לא יכול לאכול לאיכול אמונות שלי אחר לאכול וכיוון

שהוא לא יכול לאכול לא יכול למנות שליח לאכול זה הולך לאנשי משמר הנה רשי אומר ואם היה זקן וראוי לעבודה כ מפרש לקמן ואין ראוי לאכילה נותנה להקריב לכל כ שירצה דו חזה לעבודה מ יהיה שליח רואה הוא חזה לעבודה כמו זה עכשיו עבודה זה שחיטה כל פעם לפי העניין עבודתה ועורה לאנשי משמר כמן דלא חזה לאכילה לא מ שליח לאכילה מה זה הולך ביחד עם הבשר כן נראה כך הרמ לא גרס ועורה שעור בדאי שייך לכהן שהרי לא שייך בזה אכילה הזה ע ה עם

ה הביא את זה השיטה מקובצת הגמרא שואלת הי זקן או חולה איך ידמה איך מדובר בזקן וכולי איד מצא עביד עבודה עבודתה ואורן המתי אם הוא זקן שיכול לעבוד אז גם העבודה למה נותנים את זה לכהן אחר סברה כהן ראוי לעבודה ראוי גם לאכילה אז ש תהיה שלו ואז עבודת עור מתי דיד גם תהיה שלו למה לא יכול למנות שליח לאכילה כמו שיכול לעשות שליח לעבודה יכול גם לשות יכול לאכול ואי דלא מצבית עבודה שליח היכי משווה אם הוא לא יכול לשחוט לא יכול לעשות עבודה

איך הוא יכול לעשות שליח ארי הוא הוא לא ראוי להקריב משלא ראוי להקריב לא יכול למנות שליח להקריב תרצת הגמרא אמר רב פפה שיכול לעשות על ידי הדחק יכול לעבוד עבודה כלומר לשחות ולאכול רק על ידי הדחק אבל עבודה דכי עבד על ידי עבודה היא מש שליח עבודה גם אדם שעושה על ידי הדחק זה נקרא עבודה זה בסדר שחט בדחק בסדר אבל אכילה זה על ידי הדחק זה לא שמ אכילה למה זה נפשו קצה בזה אכילה גסה היא באכילה גסה לאבק ומשום אכי עבודתה ועורה ואנשי

משמר אז לכן אפילו הכל רדי הדחק גם שחיטה על ידי הדחק אבל שחיטה יכול לעשות על ידי הדחק טוב יכול למנות שניה אבל אוכל אם אוכל על ידי הדחק זה אכילה גסה זה לא יוצא ידי חובה באכילה הזאת למשל אם אדם בליל פסח צריך לאכול פ קומן אוכל על ידי הדחק לשמה אכילה אכילה קסה צריך להשאיר קצת מקום מה שכתוב שאכל על השבע זה לא הכוונה שכבר וה אבל יכול וד לאכול רווחה לבסומי שכיחה כמה שהוא מחבב מאוד המצווה יכול לאכול אבל יש שהוא מלא כל

כך שגם אם תיתן לו 1000 דולר קשה לו לאכול אני נישאתי פעם מצצי עוד עוד אבל העוד זה לא אור זה עושים מזה כיסא אז למה אתור לא קבל מי לא יקבל זה מי אמר שלא יקבל כן נכון נשי משמר כיוון שזה הולך ביחד זה מחלוקת זה מחלוקת הלאה למעלה ראינו גרסה אחר הלאה אתה באת מאוחר אמר רב ששת אם היה כהן אם היה הכהן טמא היה הכהן סליחה אמה הרב ששת עכשיו צריך לתת את זה לאנשי משמר עכשיו אנשי משמר עושים גורל מי זוכה בשחיטה

מי זוכה באכילה מי זוכה בזה זה הולך הולך א אולי אכילה כולם אוכלים אבל בכל העבודות של המקדש זה הולך פייס אתה זוכר מאיר היה לכם פיסות אה עכשיו היה הכהן טמא איזה שמקריב את הקורבנות לבית המקדש לא יכול להביא ישראל ששח בקו זה בטח הוא בא לבית המקדש להקריב קורבן חטאת אשם קורב הוא חייב לא אדם אתה רצית לבוא להביא להביא תודה באת לבית המקדש והכהן של המשמר טמא מה הכהן טמא עושה בית המקדש משמר שלו של לא קורבן ציבור אפשר להקריב טמא כנראה כל

אנשי המשמר היו טמאים למה אם לא כן גם מה הוא עושה שייתן לאנשי משמר אחלים לא קור ש זה קורבן של אנשי המשמר מהכול ים אמרתי לו אתה לא שמעת אמר ששת אם היה הכהן טמא בקורבן ציבור נותנה לכל מי שיירצה ועבודתה ועורה אנשי משמר ן היה כהן טמא אז בקורבן ציבור דוחה את הטומאה והוא ראוי להקריב אז יכול גם למנות כהן אחר נותנה לכל מי שיירצה באותו משמר ועבודתו כלומר הוא יצא עליו הגורל והוא צריך להביא את ה לשחות הוא זכה בפייס כיוון שהוא יכול

להקריב בקורבן ציבור יכול למנות יכול למנות כהן אחר וננה לכל לכל מי שירצה מאותו משמר ועבודתה ועורה לאנשי משמר עכשיו הוא נתמ אחרי הפייס קשר לך להביא תומאות הלאה ועבודתה ועורה לאנשי משמר גם חלק המגיע לו אבל שער האור והבשר חוץ מחלקו ודאי שייך לכל הביתו אין ב אין לו זה לא שלו איך ידמה עכשיו הגמא שואלת מה איך מדובר פה אתה היד פה מובן כן יופי אדיק הטהורים אתםם מצו עבדה הנה זה השאלה אם יש שמה תהורים באותו משמר האם יכולים בכלל להקריב הטמאים אין

ה איך הכהן זוכה יכול למלות שליח כיוון שהוא לא יכול להקריב בעצמו לא יכול למנות שליח מה תגיד הוא ראוי בהקרבת ציבור אין פה אין יש מי שייעשה ו דלק התאורים עבודותיו ורה לנשי משמר הטמאים נו לא מצא אח הם טמאים לא יכולים בכלל לאכול אז מה זה לא מובן אלא מתרצת הגמרא אבר רבה אמה לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר באמת שכל הראויים להקריב אותו משמר טמאים ולכן כהן טמא זה ראוי להקריב למה כן שומא אותר בציבור בקורבן בציבור אז הוא יכול למנות כל כהן שירצה

מהמשמר שלו ומה שאמרנו שהבשר והעור מתחלק לאנשי משמר איך הם טמאים לא בעלי מומין היו שם טהורין שבאותו משמר ה הם לא יכולים להקריב אבל הם יכולים לאכול אז הם מקבלים את זה אז עוד פעם פה מדובר במשמר עכשיו בא באים אנשים להקריב קורבנות כן קורבן שלו אזז משמר הזה זה הזכות שלהם והוא היה כהן טמא כיון שהוא טר בציבור יכול לבנות שליח אז אמרנו גם כולם טמים אמרנו ואז מי יאכל מ מצ בעלי מומים תורים הם יאכלו יכול להקריב רק בקורבן ציבור רק קורבן ציבור

אמר רב השה אם היה כהן גדול אונן נותנה לכל כהן שירצה יש כהן גדול ה יש לו קורבן שלו פרטי של עצמו הוא רוצה כהן גדול והוא ונן וצריך להקב קורבן של עצמו נותנה לכל כהן שיירצה למה כי כהן גדול יכול להקריב גם כשההוא אונן לכן נותן את זה לכל כהן שיירצה ועבודתו ועורה לאנשי משמר הוא לא יכול לאכול בעצמו לכן לא יכול לעשות שריח אז עבודתה ועורה של הקורבן של הכהן גדול אנשי משמר כ משמע תנן כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל אונן ואינו חולק

לאכול הערב גם שיפתור מענינות אז אז אז אם יכול להקריב יכול למנות במקומו כל כ שירצה מה מחדש בזה רב אשה לא סגדת חמ כיחס רחמנא עלי דכהן גדול לכרוב הואש שליח לא לא מצא משווה כמה שמ שהקדוש ברוך הוא חס על הכהן גדול שם יקריב בעצמו אבל שהוא ימנה שליח לעשות שליח לא יכול וזה לא חסה עליו התורה כמה שבענן גם זה יכול יכול משנה הגוזל את הגר ונשבע לו שהוא נשבע לו כלומר אדם גזל גר בא אליו אמר נשבע לך לא גזלתי לך לא

נכון וישב בשבועה זה שבועה שבה אם לא נשבע לו זכה במה שבידו שנחש הג הפקר עכשיו מת הג ונשבע לו ומת הגר הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים והשם למזבח על השבועה כן שנאמר ואם אין לאיש גואל להשיב השם אליו השם המושב להשם לכהן מלבד אל הכיפורים אשר כפר בו עליו אם לא היה נשבע היה עוד יותר טוב למה נשבעת שיקר שיקר היה זוכה בכסף עכשיו מת זוכה בכסף סנ ולא צריך לתת את הכהנים גם אם הוא היה מוד לפני שהומו אז הוא חב איפה זה

הפסוק שהוא נשפע כתוב במקרה של הגר לא סתם נשבע כמו כל אחד שנשבע גזלת גר נשבע לו בא הוד דברים אומר לו אני נשבע לך שלא לקחתי לך לא גזלתי אדם נשבע לחברו משלם כ חו ש הכהנים זה ככה הד היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת ומת אתה מבין זה הצדיק הזה חזר בתשובה הלך בדרך השם ומסכן היה מעלה את הכסף ואת האשם לתת לכוהנים ואת האשם להקריב באמת בדרך הכסף ינתן לבניו רק הגזל עצמו צריך לעשות מצוות השבה התורה אמרה ואם אין לאיש גואל

להשיב השם אנישם המושב להשם לכהן דווקא האיש הזה אבל דווקא הגזלן שיהיה לו כפרה אבל כבר זכה בגזילה במיטת הגר עכשיו שמת שוב לא צריך כפרה ושם ראה עד שיסתאב במ אחר ופו דמיו ד כמו השם שמתו בעלים שלו אז הבנים שלו זכו נתן הכסף לאנשי משמר במת נתן את כסף לאנשי משמר באמת לפני שהקריב את הקורבן את האשם אין ה שם יכולים להוציא מידם גמרנו יגידו תשמע מה זה שנאמר ואיש אשר יתן לכהן לא יהיה חביבי נתת כבר ביד הכהן אי אפשר לקחת בחזרה שמעת

רב דן נתת לכהן אין מה לעשות צר משה את נתן למאיר כהן אין הכהן מוחה לו נתן הכסף הנה עכשיו מה עשה נתן הגזלן את הכסף יהויריב הם היו הם היו המשמרת הראשונה והשם דעיה היה משברת שנייה יצא למה אפשר להביא את את הגזל לפני השם נכון ואמרנו שזה בו צריך עכשיו הגמרא תבאר את זה המשנה תבאר משנה תבאר נתן כסף לאנשי משמר במת לפני שרבת שם אין היורשים יכולים להוצי זה למדנו שנאמר תקדש ו נתן הגן את הכסף ריב הם היו המשמר הראשונה והשם דעיה

משמרה השנייה יצא למה אפשר להביא את הגזל לפני השם אבל אם הביא השם ירב וכסף דעיה אם קיים השם כשנתן את הכסף קולסין את את ה את הבני יהויריב שיחזירו את זה ליהודה ויקריבו בני ידעיה הם יקריבו למה בני יהויריב לקחו את האשם לפני הכסף שלא כדין קודם כל צריך לתת את הכסף ואז הביתה שם ואם לא ואם לא קיים האשם יחזיר ויביא אשם אחר יבוא הגזל הביא עוד פעם השם שמביא גזלו אומרת המשנה עד שלא הביא אשמו יצא אבל הביא אשמו עד שלא הביא גזלו

לא יצא לכן צריך להביא עוד הפעם מה הסיבה בגזל לפני זה פסוק זה פסוק זה פסוק מה שעשו יב השם כן לא רואה פסוק נראה בגמרא אם נתן את הקרן ולא נתן את החומש אין החומש מעכב כלומר נתנת צריך להביא קודם את הכסף אחר כך להביא את העשה נתן את ה את הקרן אבל חומש לא נתן יכול להביא אשם זה לא מעכב את האשם יכול לתנו גם אחרי קרבת העשם אם נתן את החומש לפני מעכבת ל שם גמרא תנו רבנן אמרנו משנה שנשבע לגר ומת הגר

מביא קרם וחומש לכהנים והשם למזבח כמו שכתוב האשם המושב להשם לכהן תנו רבנן השם שים לב הנה הפסוק השם קרן המושב זה חומש השם זה קרן רגע האשם שנזכר במקרא זה על התשלומים מלשון נתן לאשר אשם לא לכן לומדים אשן זה קרן ככה בביאור הראשונים אשם זה קרן של הגזלה המושב זה חומש את שניהם נותן לכוהנים אז השם זה לא קורבן השם זה הכרן זה זה זה ממה שהוא נתן אשר השם לו חייב לו מישהוא גנב לו השם זה זה קרן של הגזלה המושב זה חומש

הגמרא אומרת או אינו אלה אשם זה אין זה אל הכיפורים שמכר על השבועה וזה לא הגזלה עצמה והמושב זה הקרן וביחד איתו זה החומש בכללו זה החומש המושב הגמרא אומרת טוב ולמ נפק מינה מה נפשך שניהם כתובים בפסוק אם תקרוס כך אם תקרוס כך אומר לפוקי מדרבה דמ רבה גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא החזירו חצאי לא יצא צריך בפעם אחת חזיר חצי היום חצי מחר לא מה הית עמה אשם קריה רחמנא התורה קוראה אותה אשם דינו כמו אשם השם לא מקריבים בלילה וגם כן אי

אפשר להביא אשם לחצאין כל עבודות הקורבנות צריכות להיות דווקא ביום כתוב אשר ציווה השם את משה בהר סיני ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבוניה דווקא ביום ולמה צריך להחזיר אותו דווקא ביום שיהיה פרסום שהוא החזיר אז זהו פוקי מדרבה דמה רב גז ג גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא החזירו חצאי לא יצא מה התמה השם קרה רחמנא תורה קראה אותו השם עכשיו אם נפרש שהשם זה אל הכיפורים ולא קרן אז אז זה לא כרבה למה כשהוא אומר מלבד אל הכיפורים הו עובר שם זה

קרן אז זה שאומר אז ממשיכה הבריתה כשהוא אומר הפסוק מלבד אל הכיפורים ואומר השם שכתוב בתחילת הפסוק זה קרן למה כתוב מלבד אל הכיפורים זה מוזכר אז מה זה השם זה הכסף זה הקרן הקריבו לחצאים יצא או לאפוק שכן יצא לא יצא לא יצא עכשיו זה מה זה קשור כל זהר כל זה רבה כל זה רבה עדיין וכל מה שאמרנו זה איך לומדים מהפסוק בסדר זה פוק מדר אם החזיר את זה למשל ביום לדעת רבה אם החזיר בלילה לדעת רבה לא יצא ידי חובה אם החזיר

צ עת רבה לא יצא ידי חובה למה ככ הוא לומד מהפסוק אנחנו לא לומדים ככה בהתחלה הגמרא לא תנו רבנן לא למד כך בסדר תניה אדך השם זה קרן הנה כמו שאמרנו בבריתה במושב זה חומש אומרת עוד פעם אולה השם זה חומש והמושב זה קרן אה זה דרשה אחרת כן אולי אשם זה החומש והמושב זה קרן ואז הפוך ואז השם מעכב וקרן לא יעקב מה נפק מינה פוק מתניתין תנן נתן את הכרן ולא נתן את החומש אין החומש מעכב ופה אם ככה ם נאמר שהשם זה

חומש אז אדרבה החומש מעקב למה התורה קוראה לחומש אשם בלשון קורבן אז עקב החומש כדין אשם שמעכב אז כשהוא אומר ושב את השמו בראשו וחמישית ואומר אשם זכר למה כתוב החמישית זהרי חומש נאמר בחמישיית אז לכן ה שך לפרש ככ תדם רן המושב זה חומש או ובגזר הגר הכתוב מדבר שמוסיפים חומש אונו אלה המושב זה כפל וגניבת הגר כתוב בדבר אם נשבע ובאו דים אחר כך עוד יתן כפל לכהנים והשם למזבח שכשהוא אומר והשיב את השמו בראשו וחמישית הרי בממון המשתלם בראש כתוב מדבר דווקא קרן

משתלם בראש ועליו מוסיפים חומש גופה הרב לא כתוב בפסוק בחמישית יוסף עליו כתוב לא כתוב לא מביא את זה הגמרא אבל זה כתוב ה העיקר רוצה להגיד והשיב את השמ בראשו וחמישית ככה הוא מפסק את זה בשביל שהיה גם החומש הראשון זה קרן כמו הרבים גופה אתה תלמד כמו מוסול יטו גופה גופה אמ רבה אמ רב גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא הנה עוד פעם רב גזל גרגר זרו בלילה לא יצא אך זירו חצאי לא יצא מה היתה מה אשם קריר רחמנא וכן זה אשם לא

יצה ואמר רב הגזל הגר שאין בו שווה פרוטה לכל כהן וכהן לא יצא ידי חובתו אתה רואה גזל הגר אדם גזל גר בשי עכשיו צריך להתחלק השם המושב לכהן לכל כהני ה משמרה כל הפחות לכלל אחד יהיה פרוטה אין בו פרוטה לכל אחד לא יצא ידי חובתו משלו מהכי שלו מהטמה דכתיב השב המושב עד שיהיה השוה לכל כהן וכהן עכשיו אם אין בו שו פלוטה אז זה לא נקרא המושב זה לא נקראי ומוסיף משלו בשיטה מקובצת הביא בשם הראש שגם אפילו אם יוסיף יוסיף לא יועיל

למה שאין זו השווה אל מתנה תקנתו הוא בעייתית יש לפעמים שאין תקנה וואי ווא בער הבא לימוד תורה זה הדבר הכי גדול בעולם בעיר הבה אין בו אמרנו ין בו שוי פרוטה למשמרת יירב עכשיו הוא שואל אין בו אין בו למשמרת יהויריב אין שווה פרוטה למה יהויריב היו קהל גדול יש הרבה אנשים במשמרת ידעיה היו לא היה הרבה אבל אז הוא אומר תשמע אני שמה מושב לכהן אני אתן דעיה ו למה אני עושים מכיסי אתה רואה תקנה אין בו למשמרת יהו ירי ויש בו למשמרת דעיה

מה הוא איך דמה אדה במשור דעיה אם נמר שבי את זה במשור מה הספק האיט בה כל אחד הכל הולך על מקומו בשלום לא צריך הדב דעיה במשמרתו יהויריב מה זה לא מגיע דעיה זה מגיע ליהו יריב מה מעברין על כוון דליו משמרתו הוא ולא כלום הוא זה לא משמרתו של דעיה ואפילו שזה מספיק לכל המשמר זה לא יצא ידי חובת הגזלה למה צריך עד שייתן כל משמרת יו יריב אודיל מכמן דלא חזלה לא מתאים יריב למה הם מרובים מי קרה לי דעיה כאה מהתחלה עומד

הכסף להשיבו לדעה אז כיוון שנתן את זה לדעה יכול להביא את השם ירי להתכפר מה הדין תקו בערבה כתוב בתורה לכל בני אהרון תהי אש כאחיו כהנים הם לא יכולים להחליף מנחה כנגד מנחה חזה כנגד חזה בשוק או כולי לא יכולים בוא נראה בער בכהנים מהו שיחלקו גזל הגר כנגד גזל הגר יחליפו גזל הגר הזה כנגד גזר אחר מה הצדה הספק י אמרינן השם כריה רחמנא לגזל הגר נקרא השם דינו כמו השם מה השם אין חולקים השם כנגד השם אף גזל הגר אין חולקים גזל כנגד

גזל הגר עוד דין מה יפה כמו עכשיו אי אפשר להחליף גם זה לא עו דין מה גזל הגר ממונה הוא זה לא השם ואפשר להחליף מה יש ממון כנגד ממון הדר פשטה ע של קרה רחמנא אסור להחליף זה המשרה הזאתי כך של גזל הגר הזה זה מתאים זה הוא בא בזמן המשמר הזאת ויש ר בא בזמן עכשיו ה אומר תחליף שיתאים זה לזה וזה לזה אי אפשר רבח בר דרבה מתנה לה בהדיה אמר ר הכהנים אין חוקים גזל הגר כנגד גזל הגר מה יתמה שם קריה

רחמה נ נ ננה נ שם קר יש שניים גזל הגר החליפו זה בזה בער הבא כהנים בגזל הגר אתה שר המשכים נהית עכשיו מה זה פה שב שב השם ישמרך מסים כן כן אני מסכים הכל רק שאתה מיש את מבין כן מכול מכול אבל הוא מחייה אותנו הרב הוא ממיץ ב אתה גם כן יש לך זכות הדיבור אתה חושב בערה כהנים בגזר הגר יורשים עבו או מקבלי נות תבו עכשיו הכהנים הם התורה נתנה להם את גזל הגר ואם אין לאיש גון האשם המושב להשם לכהן אז

הם בחזקת יורשים של הגר או מקבלי מתנות הבו מהשמיים הקדוש ברוך הוא נתן להם מתנה זה בא להם הקדוש ברוך הוא זכה בזה נתן את זה לכהנים ומה נפקא מינה אתה רואה האם אתה יורש את ה פ או אתה מקבל מהשמיים מה נפק מינה כגון שגזל חמץ שעבר עליו הפסח אדם גזל מגר חמץ שעבר עליו בפסח עבר עליו בפסח גזל חמץ שעבר עליו בפסח עבר עלי חמץ מתי לפני שעבר ואז עבר כן ככ צריך לומר גרסת ה בך ועבר גזר חמץ ועבר עליו הפסח במת הגר

י אמרת יורשי אבו היינו הנו דרת מורית מה שאתה אם אתה אומר שהם יורשים נקראים אז מה שהם ירשו מהגר אם היה הגר חי היה לו הגזלן כן הרי אומר לו הרי שלך לפניך לא הבנתי כו מה קשור לכהנים פ ויצא הגזלן על ידי מצוות השוה ה הוא צריכים לתת את זה הגזלן צריך לביא את זה לכהנים האשם המושב להשם לכהן עכשיו הוא גזל את הגר מת הגר וזה חמץ מה הוא גזל חמץ ועבר עליו הפסח אז אם אתה אומר שם יורשין היינו דרת מוריד זה

מה שאמרנו שהם ירשו מהגר כלומר הכהנים אפילו הגזלן הביא להם את זה אבל את זה הם ירשו מהגר אז אם היה גר חי היה אומר לו הגזלן קח את זהר שלך לפניך זה הכיכר ויצא ידי חובה ויצא הגזל למצוות השוה והי אמרת מקבלי מתנות אבו מתנה כאמ רחמנא דיתיב להוא התורה אמרה תן להם מתנה מה אתה נותן להם זה לא מתנה והלא יאבל מדי למה עפרה בעלמה הוא הוא לא הביא כלום חמץ שעבר עליו בפסח זה עפר אז הוא יצא מדי מצוות השווה רב זירה בעה

אחי רב זירה אמר שהנקה מינה אנחנו לכאורה ענינו על השאלה הזאתי לא למה שצריך שלכל כהן פוטה שזה מתנה נכון כן אבל הוא הם יכולים להגיד זה מה שהביא אם יורשים זה מה שיש עם ביטור יורשים זה מה שיש אז לכן לא צריך פרוטה לכל לא צריך זה מה שהוא אין לא הריש כלום זה לא אתם לא ביטור מקבלים רב זירה אמר שהנקה מינה הם יורשים מקבלי מתנות זה לא נן חמץ שעבר לי בפסח אפילו אםמ מקבלי מתנות הוא לא בעיה חמ שבר בפסח אין שאלה

ם מתנה רמנ יב וא המתנה זו אמרה התורה שביא להם זה מה שיש כן אק היה לה כגון שנפ ללו 10 בהמות בגזל הגר מחיבה לפוש ממעשר או לא תבין הוא הוא גזל הגזלן הזה גזל לגר 10 צון 10 צון איזה כבסים ם ליה איזה דברים האם חייב לתת אחד מעשר או לא מה צדדי הספק אם אני אומר לך כהנים בגזל הגר שיבו אז דינם דרמור קנו בתפיסת הבית ירושה עדיין לא חלקו ביניהם את הבהמות אז חייבין לעשות מעשר כמו יורשין צריכים עסר תפוסת הבית עדיין

עדין לא כמן שלא חילקו נקרא תפוסת הבית בתפוסת הבית לא צריך אודין מה ככה הדין ודין מה מקבלי מתנות הבו ותנן הלוקח הלוקח 10 טלים מהשוק קנה ואו ניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה מה למה מי שקנה 10 תלים פטור הגמרא תגיד בכור בניך תתני כן תעשה לורך לצונה מה בניך אינם מגיעים אליך על ידי לקיחה או מתנה כך שורך צונ אינם מעשר אותם אם הגיעו אליך על ידי לקחה במתנה ריית בן אדם לא יכול לא לקנות ולא לקבל מתנה עוד חתן אדם יכול לקנות זה

לא נקרא חתן לבוא ב תעשה חתונות למה לאג מי שקונה כבסים הוא כן קונה קונה זה דווקא נולד לך בעדר שלך מ שנולד לו אז אתה מעשן לקוח אתה שמע הנה בוא תשמע עכשיו 24 מתנות כהונה ניתנו לאהרון ולבניו י בני מאיר תראה איזה אהרון ובניו 24 מתנות מה חסר לכם איך ניתנו מאיפה לומדים בכלל ופרט וכלל הו ברית מלח בפנים גם כן כלומר כתוב בתורה לכל קודשי בני ישראל לך נתתים למשחה לכל קודשי בני ישראל לך נתתים למשחה גדולה זה כלל אחר כך כתוב וזה

ילך מקודש הקודשים מן האש ופירט כל מתנה בפני עצמה אחר כך כתוב עוד הפעם בכל תרומת הקדשים אז זה עוד פעם כלל כלל ופרט וכלל ובסוף הפרשה כתוב ברית מלך עולם הוא כשם שברית מלך אינה שובתת ולא תשבית בין אח ברית כח ברית זו שקרת הקדוש ברוך הוא עם אהרון ובניו שקבלו 24 מתנות גונה לא תשבו עד היום זה כ עד היום שה לכם לבריאות צ שתזכו לעוד ועוד ועוד רק טוב אתה כהן אתה לבי הלה ם הכל נכון יפה דרשת לוי לוי מסייע כהנה אותו

משפחה הלאה כהן לוי לא עולה לתורה זה וכול ניתנו בכלל ופד וכללו ברית מלח הנה כל המקיימים כאילו כל המימן כאילו מקיים כלל ופרט וכלל כל מי שמקיים למתנות כהונה כאילו מקיים כל התורה כולה שניתנה דש בכלל ופת וכלל ברית מלח כל העובר עליהם כאילו עובר על כלל פת וכלל וברית מלח מה זה מי שמקיים מתנות נותן את המתנות כהונה כאילו קיים כל התורה כולה תראה איזה מעלה זה מאיר בני נדר אני יכול לתת לך כסף אולי מתנות לת כדי לתת לא כן זה אין לי

אין לי אני לא שוחט אה הנה תן לו כזה זה ממתק הללה יפה יש לי עוד אחד הנה שלא יהיה זה הנה בבקשה הכ קידשו קידשו 24 מתנות אתה יודע יש 24 קישוטי קלה 24 קישוטי קלה ואלו הן מה זה 24 מתנות 10 במקדש זה אוכלים אותם הכהני במקדש לפנים הנקלעים ארבע בירושלים בכל עיר ירושלים 10 בגבולין בכל ערי ישראל עכשיו מה הם 10 במקדש מונה לך 10 במקדש מה הם חטאת בהמה חטאת העוף השם ודאי זה יש השם גזלות השם מעילות השם שבחה רופה השם

נזיר כל זה אחד השם ודאי השם תלוי זה בא מספק אם עבר על עבירה שחייבים עליה כרט זבחי שלמי ציבור זה כבשי עצרת ולא שמן של מצורע שמביא המצורע יוצקים ממנה לכף הכהן השמת בשביל הבונות ומותר העומר מנחת העומר נקמת ושתי הלחם ולחם הפנים שירי מנחות טוב ספרת בסדר וארבע בירושלים מה הם הבכורה ם והביקורים והמורה מן התודה ואין נזיר זה חזה בשוק מהקורבן וארבע חלות מארבע מינים שמביאים אמה וחלות זה מה יש חלות רקין חמץ רבוכה זה ארבע מינים ואמורה מאל נזיר זה זרוע בשלה

וחלה ורקיק שמביאים אמה ועורות קדשים אורות עולה חטאות והשמות זה יפה זה ארבע וערה בגיוון לא לא לא זה ביחד זה אחו ועשרה בגבולין תרומה תרומת מעשר וחלה וראשית הגז והמתנות זרוע לי חיים בקבה פדון הבן פדון פת חמור ושדה אחוזה הקדיש בעליה ולא גלו אותה אחר אחר יוצא ביובל כהנים שדה חרמים הכים אותה בענים לכהנים בגזל הגר הנה גר זל הגר קר וכ קרי מעת מתנה הנה אתה רואה גזל הגזל מתנה שמאמינה מקבלי מתנות אבו זה מהשמיים בא להם שמאמינה זה חזק שמאמינה שמאמינה ד

מה שדה אחוזה זה אדם שהקדיש את הבעלים הקדישו את השדה לבית המקדש ולא גאלו אותה כיוון שלא גאלו את השדה שיבוא היובל לוקחים אותה הכהנים לא יכול להגיד תשמע אבל זה מאבות זה שדה אחוזה שלי וזה לא אין למה לא באת לגאול לא באת לגאול הפסיד אחים אחו י חרמים חרמים כן א עכשיו אתה רוצה מה זה י חרמים ביהם כן אני אגיד לך ולמה לא החרימו אותה בעלים לכוהנים החרימו אותה כמו הקדישו אותה לכהנים זה של הכהנים נגמר שדה החרם בכל ה כן למה לא

מקשה אומר אך זה נחשב בגבול זה לג צרי את זה למושם מה זה הסדו לא הכסף של גז גי צי לביא למשמר בירושלים בבית המקדש הלאה זה בא מה איפה זה אז גזל חמץ ו נתן את הכסף לאנשי משמר מה הדין גזל אמרנו רגע לאט לאט אתה לא יכול להפריע נתן את הכסף אין לי עכשיו לתת לך ממת אני יודע אבל לא פה לא שואלים שאלות על עוד כן בסדר לאט לאט אתה יודע מאוחה לא תפריע את השיעור אתה רק מועיל אבל חכה לא קנית לו

כיפה לא היה מידה אי איזה כנה יפה תיק יומי נתן את הכסף לאנשי משמר ומת עכשיו מה אמרנו במשנה נת באמת לפני שהבת שם אז היורשים לא יכולים להוציא מידם אמר שמינה כסף מכפר מחצה ממה שהם לא יכולים להוציא מידם נתן לכהן מכפר מה מהחטא מחצה נפקה מינה אם ידוע לו שלא יוכל להביא את אשמו ראוי שישיב גזל כדי לכפר מחצה די לא מכפר מחצה אב מנה מהדר ליורשי הייתי אומר שיחזיר ליורשי מה התעמ דעתה ד לא יבלה על דעת שלא תכפר לו לא נתנו את

הכסף מה שאנחנו אומרים שלא יכולים להוציא מידי הכהנים ודאי מחצה מתכפר אלא מעטה חטאת שמתו בעליה טיפו וחולין דד דכי לא לא הפרשה למה תלך למיטה שתצא לחולין למה מה אתה רואה שהולכת למיטה אם לא נתן דעת שלא תכפר לא מחזירים לו את הכסף אז אין ראייה שהכסף מכפר אמרת הכסף מכפר מרצע זה לא ראיה אמרי חטאת שמתו בעלי אחתה גמיר מתה אז זה הלכה למשה בסיני אלא מעטה השם שמתו בעליו פוק לחולין למה הד שהסאר דעתה דכי לא הפרשה שלא תכפר לא הפריש השם ת

גמר כל שבח מתה ושם רועה שיפול במו וימר לבו דמיו אין זה גם אן חתה חולין או לא לא לא מתה אלא מעט יבמה שנפלה לפני מוכ שחין רה לבמה נפלה ליבום לפני אח של בעלה מוקה שחין ראה לא מתו בעליה כן אלא מעט הבמה שנפלה לפני מוכ שחין אח של בעלה טיפו בלא חריצה דד ד אחי לא כדי ש עצמה היא לא הסכימה להתקדש לדעת שהיא תיפול אחד חולה נפש אומר אתם אננס הדה חלה בכל דו ואי לא כן לא אכפת אם ימות בעלה לא

אכפת להקיש קידו ת אישה רוצה לשבת שני גופים לשבת אלמנה לבדה לכן צריכה חליצה אבל אדם שנותן כסף לכהנים כפר גזרת הגר ולא נתן השם אם לא שהכסף מכפר מרצע היה כסף יוצא לחו למה לא נתן את הכסף על דת שזה לא תכפר הד שזה תכפר נתן את הכ יריב מחר אפרים אל תשכח מחר כן רבעי הלכות מה ח יש לו פצעים אבל חולט חליצה כן לא משנה מה אנחנו היא לא רוצה אז חולת רצה בטח שלא רצה ב אתה אומר על מה ויכוח שהוא לא

חל לא לא יכול לחלוץ אבל מה אם היא לא רוצה אבל הגמרא אומרת המוקשי ניצא לג לא צריך בכלל שום דבר אפילו חליצה לא צריך לא יבום לא חליצה שתצא ככה היא לא צריכה אותו בכלל למה דעתה ד אחי לא נבנ אומר ללא קידושים הראשונים בכיוון שהתחתנה לשלם גם אם יש ספק על השני דעתה שכן כן מהמת תדו טוב מאוד אתה אומ אתר לי אל לא מצליח יש כיפה כז אף אחד לא יכול עליך הלאה סעיף ב הגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים בית דין

גוזרים שלוש תעניות על הציבור שני וחמישי ושני וכל העם נכנסים בתי כנסיות מתפללים וזועקים מתחננים כדי שעושים בכל התעניות קורים יחל בשחרית ובמנחה סעיף ג עברו אלו ולא נענו בית דין קח ך בסדר הנה הנה בוא זה בא מהשמיים וא הרבה עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרים עוד שלוש תעניות על הציבור שני וחמישי ושני ובנו מפסיקים נכון בעוד יום כמו תשעה באב ואסורים בהם בעשיית מלאכה ביום אבל לא בלילה ואסורים ברחיצה כל הגוף מחמין לפי כך נועלי את המרחצאות אבל פניו ידג חמים ח גופם

בצונן מותר ואסורים בשיחה אלא אם כן הוא להיר ומה אסורים בהם בתשמיש המטה וכן אסורים בנעילת הסנדל בעיר מתפללים בתי כנסיות ומתחננים כבשאר תעניות עכשיו עברו אלו ולא נענו בי דין גוזרים עוד שבע תעניות על הציבור שני חמישי ושני וחמישי ושני וחמישי ושני כל מה שאסור בשלושה שלפני אלו אסור אף באלו תרין אלו מתריעים בהם בשופר לבכות שמוסיפים בהם מתפלים ברחוב העיר מורידן זקן חכם הכוונה להוכיחם מוסיפים שש ברכות בשילת שחרית בשילת מנחה ענים חנויות בשני להתערב פותחים מעט אכילה ושתייה בשביל כדי שיימצאו לקנות לסעודת

הלילה חמישי פותחים כל היום בחנויות המכות מאכל בפני כבוד שבת ואם יש לחנות שני פתחים פותח אחד מנול אחד אם יש לחנות צדב לפניו פותח כדרכו בחמישי ואינו חושש הרמבם יך כבר להביא חוברות אנחנו ד כפ א פרק שישי נקובה כיצד אמרנו ב איזה איברים אם יש נקב בבהמה היא טרפה 11 איברים הן שאם נקב אחד מהן בכל עובי הדופן עד שהגיע חללו במשהו טרפה אפילו מעט ואלו הן רבץ אוושת מקום החיבור הושת בלחי הוא קורום שלמוח הראש מקיף אותו מבחוץ והלב עצמו שנקב נכב כלשהו

עם הקנה שלו שגם הקנה יוצא בכלל הלב ונקב בו פסול בקנה והמרה וקנה הכבד והקבה והכרס והמס זה חלק מאברי העיכול המסס ובית הכוסות זה בית הכרס חלק ממנו עשוי כמו כוסות והדין זה המעי הדקי זה המעיים גם גס וגם הדק והריאה נקרא והריאה ם הקנה שלה גם הקנה שלה כל אלה נהיה בהם נקב אין מה לעשות טרפה למה אנחנו לוקחים רכשו עוד מעט טרבה צבש אני לא יודע שים לב תרב ששת כמר זה ר התחלה תשת איפה שהוא מתחבר בגרון זה נקרא תרבה צבש כבר

בארנו שיעורו למעלה זה שתי אצבעות ממקום שדבוק בלחי כשהוא המקום מנב שת שאינו ראוי לשחיטה למעלה מנ בשת אם נקב לחלו במשהו טרפה כוש אפילו גמ שני קומות יש למוח שבראש אחד דבוק לגולגולת זה עב חזק השני דבוק למוח זה קרום רך עכשיו טריפה איך נה טריפה אם נקב העליון הסמוך לעצם בלבד ולא נקרא מקרום שתח הרי זה מותרת ואם נקבת תחתון הסמוך למוח טרפה אז המוח נמצא בחלל עצם הגולגולת וממנו נמשך חוט לאחורי הראש לצד העורף זה נקרא חוט השדרה נכנס בתוך השדרה עכשיו ומ

שיתחיל המוח להימשך זה חוד השדרה למטה להימשך לשדרה והוא מחוץ לפולין שהם תחילת העורף שעומדות שמה ויהיה לקומות דין אחר זה לא כבר בכלל מוח ואם נקב חוץ לפולין מותר לצד העורב מותר מותר הבשר באכילה ד' המוח עצמו שנקב ונתמך וכלום קיים כשרה ואם נשפך כמים א או נמס דונר טרפה הלב שנקב לבית חללו בן לחלל גדול שהוא בשמאל בן לחלל קטן שהוא בימין טרפה אבל אם נקב בשר בשר הלב ולא הגיע לחלו מותר כנ הלב הוא המזרק הגדול שיוצא ממנו לריאה זה איפה מוליך את

הדם לריאה הרי הוא כלב כמו הלב עצמו אם נקב חללו במשהו טרפה ו ר שנקבה וכב ותמה מוותרת הנקב היה בחלק המרה שהוא דבוק לכבד מותרת באכילה למה היא לא טרפה זה סותם ואם לא נסתם הנקב אף על פי שהוא סמוך לכבד טרפה נזיה שנמצאת במרא גרעין קשה אם היייתה כמו גרעי של תמרה שאין ראשה חד מותרת ואם ראשה חד כראש גרעין הזית אסורה שהרי נקבה אותה כשנכנסה וזה שלא יראה הנקב פני פ בפני שהו גלת פי המכה לכן לא נראה אבל זה תראה שמ גרעין

של זתים ואחד כני הכבד ואין המזרקים שבו קנים שעוברים בתוך הכבד מולכים מכבד את הדם שבהן אדם מתבשל אם לקב אחד מהמהם במה שהוא טרפה לפי כך מחת שנמצאת בחיתוך הכבד אם הייתה מחת גדולה ועבה שצד אחד שלה זה חד והיה הקצר אחד שלה לפנים בידוע שנקבה כשנכנסה ואם היה ראש העגול צד פנים אומרים דרך סנ פונות לכה מותרת נקוה כן התמה אחת קטנה הרי זו טרפה מפנה ששני ראשי החדים ודאי נקבה הם נמצאת בסיפון הגדול ש בכבד והוא הקנה הרחב שבאמצע שבו נכנס המאכל הכבד

הרי זו מוטלת ובשר כבד ש תליה מותרת אתה אפילו שאכלו התולעים מבשר הכבד לא נעשה בזה תרפה למה הכבד גודל בחזרה אין בזה בעיה כבה שנקבה בדופן שלה נסה טרפה אם היה והלב וחלב טהור סותם את הנקב מותרת חלבים הקשרים דבוקים הם סותמים הטב וכן כל נקב שהבשר או החלב או החלב המותר באכילה סותם אותו הרי זה מותר חוץ מחלב הלב וקרום שעל הלב כולו והמצה שבאמצע הבטן המבדלת בין עברי המאכל ועברי הנשמה זה הסרעפת לא מה זה קוראים לזה זה עומד ככה באלכסון קורעין אותה

ואחר כך תראה הראה היא הנקראת טרפש הרפש הכבד לא זה לא לאו המקום הלבן באמצע התה וחלב המעי האחרון ש באיברים אלו אין אין מגין לפי שהן קשים הם קשים אתה מבין כן דבר קשה לא נדבך יפה לסתום את החור צריך מסטיק כזה שיסתום לא קשה רך נכב אתה יודע כמה בורגים יש להם ם השמירות לבהמות שמים להם מגנט הם בולעים כשהם קטנים שמים מגנט לא יסתובב במסמרות אה בתוך הבטן בולע את זה המגנט הוא הוא ה הוא ה הוא כזה עגול והוא נמצא בתוך מגן

עגול זה לא סתם שיש לו עם חלונות וככה הוא שואב את הכל נותנים ל לבלוע את זה כמו כדור זה גדול בגודל כזה בולעת את זה כמו כדור יש לה בטן גדול כן ואז היא תופסת כשהיא בולעת מסמרים האמן שואבת את זה שזה לא הסתובב ככה אין הרבה רפויות למה אני אומר לך את זה שיהיה לך הרבה מגנטים תלך לבית מטבחיים הבנת של תינוקות שתוכל לאסוף את המשמרות עוד מה עשינו עכשיו הם מגינים לפי שהם קשים גם בחרב חיה שכנגד שכנגדו בבהמה אסור אינו סותם א

שכנות בבהמה אסור אינו סותם אף על פי שהוא מותר באכילה למה הוא הוא חזק הוא חזק אצל חיה אין חלב הכל מותר כרס שנקב הדופן טרפה ואיין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור ובית המסס ובית הכוסות שנקב אחד מהן חוץ חוץ טריפה ונק אחד מהן את תו חלל חברו מותר מחת שנמצאת בע בבית הכוסות מצד אחד כשרה ואם נכב נקב מפולש תוחל ל בית הכוסות ממצא טופה דם במקום הנקב טרפה קודם שחיטה נקב קודם שחיטה נקב דא למה אומרים ודאי קודם שחיטה נקב אבל

אם אין דם במקום הנקב הרי זה מותר ודאי לאחר שחיטה דחקה מה אחת ונקבה בהמה יג בהמה של עיטה דבר ש נוקב בני מאיה כגון קורת של חרתי זה ירק שחותך עושה חור וכ יוצא בו טריפה שודאי נוקב ואם היה ספק נוקב מספק אינו נוקב תבדק כל אחד בני כל אחד מן בני המעיים שפוסל את המאכל סובבת בהן והן נקראים דקין שנקב טריפה ויש מהם מלופפים ומוקפים זו לפני מזו בעיגול כמו נחש שנקח אלו הן הנקראים אדר קנתה אם נקרב אחד מהן החברו כשרה שהרי חברו

מגן עליו ומעיים שנבו לחסות מתן טרפה שאיין זה סתימה עומדת בני מעין ש ש שב זאב הו כלב וכיוצא בהם טלן והרי קובין אחר שחן עכשיו אי אפשר לבדוק טולין בו אומרים זה מהשיניים של הזאב של הכלב מותרת ואן אומרים שמה במקום הנקב נקב נמצאו נקובים ולא נדע קודם שחיטה נקבו אם אחר שחיטה נובי נקב אחר מדמין לו אם היה נקב ראשון כמותו כשנה ם היה ביניהם שינוי קודם שחיתה נקב טריפה אם אם אם משמשו הידיים בנקב הספק לכן צריך למשמש בנקב שאינו מדמים לו ואחר

כך ורכים זה לזה אתה מבין גם פה נמשו הרבה ידיים גם פה תשמש איך תדע בני מעים שיצאו לחוץ ולא נכבו מותרת אם תהפכו אף על פי שו נקבות רפה אי אפשר להחזיר את זה בני מעין גם של בן אדם השם יצילנו תהפכו אין מה לעשות או למה אם אם תבכו כמות שהיו מאחר שתהפכו אין החייה המי האחרון שמגיע פסולת המאכל ממש שהוא שווה ואיין בו עיקום והוא שהרי יוצא בו מן הערבה והוא דבוק בין עקרי הירכיים הוא נקרא חלחלת אם נקב במשהוא טרפה כדי נשאר

מעיים ב דברים אומרים שנקב לצד חלל הבטן אבל אם קה במקום הדבוק בירכיים מותרת אפילו נטל ממנו מקום הדבק כולו מותרת והוא שהשאר מאורכו מאורכו כן ובש כמו ארבע אצבעות לא רוצה מספיק שעור מועט אבל בשור צריך ארבע אצבעות העוף אין לו כרץ ולא המסס ולא בת הכוסות נכון אבל יש לו כנגדן זפק וקורקבן בכל הטריפות שבות ן בבהמה חיה עוב ז זפק שנקב גגו במשהוא טרפה ואיזה הוא גגו של זפק זה שמתח עם הבשת שעריך העוף צברו אבשר הזפק שנכתב מותר שני כיסן יש בקור

כוון חיצון אדום כמו בשר והפנימי לבן כמו עור נכב זה בלא זה מותרת עד שנכוו שניהם במשהו ם נכבו שניהם זה ש כנגד זה מותר כן אנחנו אצלנו היה ו שהיינו צעירים בבית היו מביאים עופות שוחטים שמה ומנקים ומוציאים אתה רואה קורקבן אתה רואה את הכל ככה זה היה הכל ממליכים בבית יש לנו לול של תרנגולים היה בבית לול לול כזה קטן חצר שמה שומרים תרנגולים ונותנים להם לאכול ובינתיים יש ביצים כן ואחר כך כשצריך כן כשבא שבת או חג שוחטים לא אוכלים במשך השבוע קוקוריקו

מה פתאום היה פה חכם עלון כן הוא היה השוחט פה של השכונה זקן צדיק היה היינו הולכים אליו אמרו לו לא קודם תבדוק את הסכין האבא היה אומר תגיד לו לחכם עלון קודם שיבדוק את הסכין לפני שהוא שוחט עכשיו אנחנו הינו ילדים מופרעים הנו תן לנו את הסכין לבדוק לך את ה לא יודעים כלום סתם היה צדיק לא היה מתרגז ו שום דבר ירא שמיים כן פה היה בת שמואל היה הרב עזרן חמים של החכם מרדכי אליהו חכם שמואל עזרן פה הוא שכן שלנו צדיק ראש

השוחטים אבל צדיק מספר אחד הוא ענב גדול תלמיד חכם גדול וענב גדול כולם עברו אצלו שחיטה גם חכם דוד אבוחצירה היה לומד פה בבית שמואל היה הרבה מתארח פה למה איפה יאכל וישתה נ אח שלום מאז אבל שמה היו לומדים שחיטה עכשיו אנחנו גם היינו באים לא היינו לומדים שמה היינו לומדים פרת יוסף אבל באים לראות את השחיטה את ה הלכות או לבדוק סכינים לראות אז הוא היה נותן לך סכין תבדוק אבל מה הוא היה עושה פטנט היה מכה אותו אומר תבדוק עכשיו אתה בודק בודק

לא מוצא כלום מה הוא היה עושה היה מכה את זה מצד שני כאילו היכה אותו בחו שלו מכה בצד שני פותח את הכל צדיק צדיק שלא היו רואים הוא בעצמו היה מנקה את בית המדרש והכל צדיק חמים של חמו ך אליהו מוכל כן כן ה צדיק מיוחד חכמ אדם פשוט גאון כן שני צדיקים היו שמה חכם חכם חכם עזרן וחכם ועקנין רבי אברהם ועקנין שניים היום אבא של שלמה עוד רב אם הוא אומר הרמבם אם נקבו שניהם במשהו אסור אחרי זה הוא ממשיך אם נקבו זה

שלא כנגד זה מותר איפה זה רגע נראה נראה עכשיו הרב קר עכשיו קראתי יח אז תקרא יט גמרתי יח כןכ התחול אני לא יודע טוב התחול אינו מן הא שנתן במשהו ולפי כך לא מנו אותו חכמים בכ בכללה אלא יש לנקב שלו שיעור שאינו שווה בכולם כיצד את כול ראשו האחד עווה והשני דק בריית הלשון כברית כתוב כברית הלשון כברית הלשון כמו הלשון ר אם נקב בראשה ע נקב מפולש טריפה ואם נקב נקב שאילו מפולש נשאר תחתו כעובי דינ של זהב מותר מחוד מכן הרי הוא

מפולש וטריפה אבל אם נכב הדק כשרה וואו כל אבר שאמרנו בו שאם נקה במשהו טרפה כך אם נטל כולו טרפה בין שנטל בחולי בין או ביד בין שנברא חסר נברא חסר וכן אם נברא בשני איברים מאותו איבר זה כנטול דמה אתה מבין יתר כנטול דמה טרפה שכל היתר הנה כנטול הוא חשוב כצד נתל אחד מן המעים אומר וצא בהם בין בין בבהמה טרפה וכן אם נצא בהן שתי מרות או שתי בני מעים טרפה כן כל כ צא בהן אבל אם נית חלות שנמצא שניים מותרות שאין

בכלל למינון כשהינו ילדים אז הביאו לפה א כבש שיש לו שתי פיות כן המעי היתר שתתקרב בבהמה הוא היתר מתחילתו ועד סופו עד שנמצא שניים זה בזה בתחילתן ע צופן כמ העוף או או שהיה מ יוצא כענף מן הבד והרי הוא מובדל בין בעו בין בבהמה אבל אם חזר מתעו אנסא אחד משני רשו ר מודים במצרי ז מותרת ואין כאן יתר כן זה יפה למה יפה מאוד שחזר אחר כך זהו זה לא טרף אם המים נפרדים הוא טרף אם חזר אחרי זה אומר לא טרף זה

תלוי אם זה נפרח לגמרי יצא אז אי אפשר להחזיר אם אפשר להחזיר זה קשר תוספות סליחה זוהר זוהר וחמד למעלה ד שי דף רנטל שיה במערב ן צפו תחברה בוזח בס מקבלות רש חופה עולם הבא פדרל ע מלכ שמים כו הללויה ללוה ס תשבח הללו הל בוו מזמור יש ערה הלוה חש א שר שב בללו מסים בללו לכן זה עד הללויה מסיים ללויה ל ש משה מקבל עלי מ קשה ותסדר חבר בכ נ העולם הבא ראית מה זה מיתה בין צפון לדרום בכלל עולם אחר זה

התפילות העניינים ו אדוני אלוהנו שטרו אבותנו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר צוית אותם חדת משה נבי אך כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ונה זקה בד בבדי ויאמר אדוני משה ח לך שמים צ דות נטף סמים זק ב בומר אדני משה קח לך שמים נטשת ח יה בבת זמ יה בבת בת ז עשית אות מ לפני אשרך שמה קד קדשם 85 יום הכיפור ן הצור והציפורן שעו ב גו אור טוב שן דבר ש אדם יכול

לעב למה אין מר ב ככל שאור עו חו מזש מנחה מעד סורים מעד דבש נכות ל בטנים מושכים ויאמר אלי יאמר מהש פתח בו בוקר ועבר אדו גוף מצ ושמרתם את הדבר הזה כבוא אתב הבו הם זבח פסח עש זה גה כפורש אח שלושה ח כ כוצ שני כפתור שבעה זהב כ זהב ואת כל כלי אדוני להושיעני א ננגן כת אדני אדוני גנגן כל משגה יאמר משה ו משה רוצ ל ל במת ויאמר בפה גפה נעצ ו ני נישיר עמד פחס פצ המגפה וו ור בצ

אד צ ל וי כוח ש וגם מה השם של מה השם שלו שלמה בן שר כל המשחיתים כל הרגים שועה גדולה לקום קדוש ליפות ונתתי שלום בארץ חשבתי חיה רעה מן הארץ חרב לא תעבור כל הקהל הקדוש הזהב ים טן ברות ישע גדולה