הדף היומי מסכת בבא קמא דף קיג הרב בניהו שמואלי שליט"א פורים קטן השיעור היומי יד אדר א תשפד

יכול להיות אבל הוא לא זקן הוא בגיל 60 היה כל הזמן יצחק יוסף היה בא שלוש פעמים אצלהם לבית הוא אפגני כן הוא יהודי טוב מסכן הוא צעיר נפטר עכשיו גם היה הזכרה שלו של הרב סימן טוב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יד לחודש הדר הראשון פורים קטן היום בעזרת האל ובשעתו אז הי זכות גדולה פרשת תצווה אנחנו שנה מעוברת פרשת תצווה נדבר גם על הפורים הקטן וגם על הפרשה אז דבר ראשון ויכהו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד

מה זה ויקחו אליך למה דווקא אליך אז אומר הרמבן שיביאו לפניו ויראה אם זה אם זה זך כתית כראוי או לא כמו שצריך להיות אבל עדיין זה קשה מה לא היה בעם ישראל מישהו אחר שמבין בשמן למה למה דווקא אליך אפשר מישהו אחר זה לא מי יודע מה שמשה רבנו הוא הוא צריך לבדוק את השמן אלא אומרים רבותינו בירך ביאר את זה רב חיים שמולוביץ יש לו ביאור מאוד נפלא אז אומר מצינו אצל דוד המלך כתוב הנה מטוב ומנעים שבת אחים גם יחד ממשיך כשמן הטוב

על הראש יורד על הזקן זקן הארון שיורד על פי מידותיו כתוב במדרש למה אומרים פעמיים כשמן הטוב על הראש ורת על הזקן זקן אהרון כשם טוב על הראש ורת על הזקן על זקן על זקן אהרון שורת עלפי מדותיו למה על הזקן זקן אהרון למה פעמיים אלא תשמעו מה אומר המדרש כשהיה יורד על הזקן של אהרון משה רבנו היה מרגיש שגם יורד על הזקן שלו לכן הוא אומר זכן זכן אהרון זה שאומר שבת החים גם יחד הקשר והאחדות ביניהם היו כל כך דוקים עד שמשה רבנו חש

היה מרגיש כאילו השמן המשחה היה יורד על הזקן שלו יורד כאילו שמן זה יורד על זקנו אותו דבר מצינו כשנשא רבנו להוציא את עם ישראל ממצרים הוא התעכב שבעת ימים למה אומר מה יהיה כבוד אהרון חשש על כבודו הגדול של אהרון והנה הוא יוצא לקראתך אומר לו הקדוש ברוך הוא וראך משמח בלבו אתה רואה האחדות הביא לחוש במעשה שכל אחד אוהב את חברו כנפשו ולא רוצה לעזוב אותו טיפה כמעשה הוא עושה ממש לכן אומר הכתוב וייקחו אליך לצורכי לעבודתך שמן זה שנלקח להדלקת המנורה כשם שהוא

עבור אהרון והוא מדליק גם אתה כאילו מדליק לכן אמר ויקחו אליך אם אהרון לוקח זה כמו אליך זה אתה לוקח ככה היייתה בניהם אהבה גדולה מאוד לכן אחד הטעמים שלא כתוב בפרשה הזאת את שמו של משה רבנו כי הוא משה רצה לתת את כל הכבוד לאהרון אחיו אומר לאהרון אחיו אני לא רוצה להיזכר אתה זה כל המלבושים של אהרון כל ניניני אהרון כל ענייני המקדש זה רק אתה זה לא אני הכל הכבוד שלך ואז אבל מה משה רבנו זה היה אומר לו אהרון אם זה אני

זה גם אתה מחזיר ממש מחזיר לו ככה זה הולך אצל אהבה גדולה ככה זה צריך להיות בין איש ואישה ככה צריך להיות אהבה בין אחים בין חברים זה דבר הכי גדול בעולם עכשיו אנחנו אתם יודעים בפורים קטן פורים קטן יום שישי אתם יודעים היום יד באדר לא אמרנו תחנון וגם בשבת קודש לא אומרים זה גם כן טו זה טו לא נמר צ תך אפילו שמשנה ברורה כותב ש המוקפים אין להם א עניין גדול בזה בפורים קטן אבל לא יש ספר הליכות שלמה כותב שה מוקפים שמחים

וגם הביא רבי צדוק הכהן מלובלין ועוד גדולי עולם שטו באדר זה גם כן יום שמחה גדולה לכן יש להרבות בו בסעודה ככה כותב הרבי יחיאל מפריש שרגיל להרבות בסעודה כמו שסיים הרמה בהלכות הוא אומר טוב לב משתה תמיד שטוב להרבות לכבוד הנן שנעשה בעתים הללו אתה שומע נתנן טוב להרבות בסעודה ואותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה כך כותב הרמה כל סעודה שעושים לזכר נפלאות השם סעודת מצווה והביא שערי תשובה רמז בדברי הרמה שערי תשובה כותב אל הוא כתב בטוב לב משתה תמיד לעשות אז

הוא אומר משתה טוב גמטריה אדר הראשון הדר הראשון זה משתה טוב זה גמטריה 762 משתה טוב גמטריה אדר ראשון ככה הוא כותב השערי תשובה טוב אז לכן יש עניין של שמחה לעשות שמחה זה דבר גדול זה זכות גדולה וגם להרבות בסעודה אז השבת הזאת צריך להרבות בסעודה אז לכן כמן שמרבים בסעודה כדאי גם כן לשלוח אם זה שכן שלך שנ טטל או משהו או לפני אתפשר יום תשלח לו איזה תבשיל טוב איזה משהו משובח ככה שיהיה לו שיהיה למה זה משלוח מנות עם בקבוק יין ואתה

יודע יש כאלה מעטפות לא גם הוא לפעמים עומד אצלי מעטפות מפות ע לא לא עזוב את זה מעטפות של זה ממש כן כן אז זה דבר זה זכות גדו אז עכשיו צריך השבת הזאת ככה שאדם כמה זה זכות גדול שבעזרת השם ה ננצל את השמחה הגדולה הזאת בשמיים ואנחנו נמשוך את השמחה לעם ישראל כולו צריך למשוך לבית שלו לכל עם ישראל את השמחה ש האור יהודים היייתה אורה מגרשת החושך זה העניין להתקדש להטהר זה דבר גדול איך הקדוש ברוך הוא קידש את אהרון ואת בניו איך

הוא כותב לו ואת בניו תקריב ת בשתם כוונות חגרת אותם אבני את אהרון ובניו אתם יודעים האבנית זה כנגד האבות המגבעות שאמר להם זה כנגד האמהות חגרת בגימטריה התורה אומר והת בשתם כוונות חגרת אותם אבנית אז אומר חבשת להם הרבעות משה התבשם את כל הבגדים מלבד המכנסיים למה המכנסיים משה לא הבישן אלא הם עצמם לבשו הם בושים שהלביש להם זה לא יפה להלביש להם משה מכנסיים לא ידעים אבל כל הבגדים והתוספות כותב אבנית כנגד האבות ומגבעות כנגד האמהות כמה זה דבר גדול כתוב בספר תנופה לחיים

הגאון רבי חיים פלצ'י הוא כותב שמעתי מעשה נורא לרב הגאון בעל שבט מוסר אומר הוא הכהן הגדול הרב שבט מוסר אומר בלילה אחת אתם יודעים השבט מוסר היה כל הזמן לומד והיה קם מוקדם בלילה יום אחד היה עייף קם מוקדם עשה תיקון חצות בכה על הגלות נרדם אחר כך הוא קם רוצה ללכת לתפילה חיפש את ה את האבנית שלו אבנת היו קושרים כמו חגור כזה עלעל הג'ובה כן במותניים היה להם חלוק היה קושר לו אבנת בשביל שיבדיל כן אז הוא לא לא מצא אז הוא חגר

לו קם מה שהיה בחושך לא הרגיש חשב זה חגורה מה זה היה לקח נחש גדול הוא לא ידע הראש שלו בלימודים קשר את הנחש למותניים שלו והיה מתחיל ללמוד ונענע וזה טוב אחר כך הלך להתפלל אתה יודע הוא מתפלל מה זה כן בהתחלה לא שמו לב אבל הנחש התחיל לרדת בתפילה ו לא הזיק לו כלום ויצא החוצה וכל הקהל זז היו כולם מתפתים איך זה קשר את הנחש על הבוטניים שלו ולא עסק לו כלום זה לכן אז ה כשהוא שמע את זה שככה היה חיבר ספר

היו קוראים לו רבי אליהו הכהן מזמיר הוא בעל שבט מוסר אז הוא חיבר ספר אזור אליהו פלה פלאות איזה איזה יופי זה שלמה זה זה קדושה כד שהוא היה קדוש שמר את עצמו והיה מתקדש ומטהר את כבוד השם תראה מה קרה איתו זהו לא הזיק הדבקות בסדר נלמד מדחים קצת כמה [מוזיקה] פסוקים אז אמרנו שאחיה השילוני הוא פגש ירובעם בנבט ואמר לו בוא אלי לקח את השמנה קרע אותה 12 קלעים אומר 10 שלך אתה ערה שבטים ושניים לרחבעם בנו של שלמה תראה איך החיה שלוני הוא

היה עוד מזמן משה רבנו אחיה השילוני הוא רבו של רבי שמעון בר יוחאי לא נודע לא יודע ויילך חב עם שכם אנחנו פרק יב מלחים א' פרק יב פסוק א' וילך חב עם שכם כי שכם בכל ישראאל להמליך שומע חשבה ם אשר בירושלים בהיות מקומו חזק למנוח בבני למלות שאלתם ויהי כשמו ירובעם ב נבד עודנו במסים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירובעם במצרים אז מי הלך וילך חבם שכם כי ם בא כל ישראל להמליך אותו ויהי כשמו ירובעם בבד עודנו במצרים אשר ברע מפני המלך

שלמה וישב ירובעם במצרים וישלחו ויקראו לו ויבואו ויבוא ירב עם בכל כל ישראל דברו רחב עם למור אביך קשה את ולו עלינו את ולנו ואתה עתה הכל מעבודת אביך הקשה ו מעולו הכבד אשר נתן עלינו נעבד אי אי איי ויאמר עליהם לכו עוד שלושה ימים ושובו אלי ולכו העם הלך עכשיו עץ ויעץ המלך אךמ את הזכ אשר היו עומדים את פני של אבי ותו חי לאמור איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר וידברו אליו לאמור אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודיברת עליהם

דברים טובים ויולך עבדים כל הימים אם אתה תהיה עבד בשביל העם יו לך עבדים ויעזוב את עצת הזכים אשר יעצו ויועץ את הילדים אשר גדלו איתו אשר העומדים לפניו ויאמר עליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דיברו אלי למור הקל מן העול אשר נתן אביך עלינו וידברו אליו הילדים אשר גדלו איתו למור כ תאמר לעם הזה אשר דיברו איך לאמור אביך החבית את עולי ואכן מעלינו דבר עליהם קטני עבה ממותני אבי קטוני עבה ממותני אבי אצבעי הקטן עבה משתי מותני אבי כלומר אני

אהיה עוד בעלה יותר מאבי מה אתם מדברים ועתה אבי העמיס עליכם ול כבד ואני אוסיף עלול לכם יסר אתכם בשוטים ואני אסר אתכם בעקרבים ויבוא רם ירבעם כל עם אל רחב עם ביום השלישי כאשר דיבר המלך לאמו שובו אלי ביום השלישי ויען המלך את העם כשה ויעזוב את עצת הכנים אשר יעצו וידבר עליהם כעצת הילדים למור אבי הכביד את את ולכם ואני אוסיף עלו לכם אביסר אתכם בש ני הסר אתכם בעקרבים ולא שמע המלך אל העם כי היייתה סיבה מעים אדוני למען הק מדברו אשר דיבר

אדוני ביד אחיה שילוני אלי רובם בנבט ראית מה זה זה הכל מאת השם זה היה הקדוש ברוך הוא עשה גם עכשיו מה שאתם רואים הם אין להם שכל השם לקח להם את השכל הם עושים הכל הפוך ללדים הצעירים הצעירים ביר כל ישראל כי לא שמע המלך עליהם וישיבו העם את המלך דבר לאמור לנו חלק בדוד בנו נחלה בבן ישי לאוהליך ישראל אתה ר בתך דוד לך ישראל לאהליו בני ישראל יושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם איזה צרה זאת הנה הכל מאת השם כי לא הלכו בדרכי

השם בראשית הנה אתם יודעים עכשיו נגמר שובבים היום הזה הנה אנחנו היום קוראים בראשית המן ואחר כך ניתן לו חופש אבל זה טוב ש ום אדם יקרא בראשי בראשית בראשי בראשי השבת לשות את השבשבת עולם בני ישרא שבת רתך זולתך ע בנ ם אאכ יעקב כן אנחנו במשנה אבל לפני כן נעשה צדקה גם של שבת היום ושל שבת ומי שרוצה גם לתת משל פורים ש משה תן משהו גם לשבת צריך לתת שש כן הנה הנה ש וחד וזה בשביל היום רבות בצדקות מעשים טובים אה כל

הכבוד יערות של מה אבל כן אנחנו רבותיי מסכת נדרים פרק שלישי משנה ב' נדרי הבי אמרנו נדרי אהבה התירו חכמים כיצד אמר כולם אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצא מצרים כל כך אנשים הרבה אתה יודע מה זה לראות פעם אחת 600000 פרגלי זה הבי או אומר אם לא ראיתי נחש כקורת בבד זה נחש כזה גודל כזה עובי זה נדרי הבואי נדר שגגות אם אכלתי ואם שתיתי אני נשבע לא אכלתי ולא שתיתי כולם זה עלי אם אכלתי ושתיתי ונזכר בסוף נזכר לא הוא אכל הביא לו גואל

בבוקר פורקס ונסכה שאכל ושתה הוא אמר כולם שאני אוכל ושאני שותה כל מאכל אם אוכל ושתה ושכח ואכל ושתה למה בא אצלו זה נתנן הביא לו מעטפה מה יעשה אז שכח אמר קונם אשתי נהנית לי למה שגנבה את כיסאי אומר כן גנבה לי את הכיס לא נעשה זה קורבן אם תהנה יותר ממני למה בלילה ישן גנבה את כיסו או הקטה את בני ונודע שלא קטו ונודע שלא גנבו אז זה שגגה לא ידע הוא חשב טעו אותו ראה אותם אוכלים תאנים ואמר הרי עליכם קורבן ונמצאו אביו

ואחו למה אוכלים תאנים זה העץ שלו זה תאנה אמר מה זה כולם עליכם זה שלי בסוף נמצא אבא ואמא שלו כנראה הם נפסו תחפוסת לא והיו עמהם אחרים בית שב אומרים הן מותרים שאמ הם אסורים יתן אומרים אלו ואלו מותרים אבא הזמין כולם מותרים נדרי אונסין כיצד הדירו חברו שוכל אצלו החברו הדיר אותו אמר תראה אתה חייב לבוא לאכול את זה אתהה לא יודע איזה חורשי סבזי היה תבוא תבוא בחלה הוא או שחלה בנו לא חלבו או שעקבו נהר הרי אלו נדרי אונסין זה נקרא נדרי

אונסין הגענו משנה ד' בסדר תפילה בית המדרש כסף הרגיל הרגיל זה יש זה כן כן לשמע בכ שיר מעלות הנה ברכו את אדוני כל אד עומדים בית אדוני בצם קודש יון שמיים וארץ כן אנחנו היום בעזרת האל ובשעתו מסכת בו קמה דף קיג אי איי א ביום חמישי זה הסיום אבל יש לנו פה תיקון אז נראה איך נעשה את זה כן יש יש רק אחד עוד אני עושה כיבוד אבם דבר חשוב מאוד אז בוא נראה איך נעשה את זה אוליו ש לא אי אפשר זה כבר

פורסם אבל יכול להיות אולי אני מקווה אולי נצליח ללמוד איזה יום שני דפים כן אבל מה הדפים מלאים פה זה לא פשוט טוב בוא נראה השם הישועה בסדר הייתי עושה את זה גם בערב אני יכול אבל אני יודע שכל אחד עסוק הוא לא יכול אחרי התיקון ק יג אחר כך נראה טוב אבל אחיים רבי רפאל יבוא של מאיר אז יבוא הרב שלום כן כן אנחנו אמר רב יהודה לא ייבנה זמנה יש לך מאיר אמרת לי אתמול הנקודותיים נכון אמר רב חסדה קובעים זמן שני בחמישי בשני

פה הגענו או יותר יותר נכון אמר רב יהודה לא יבנ זמנה לא ביומי ניסן נכון אין דבר נתחיל משמה נקודותיים הראשונות ש יהיה ישועות אמר זד קובעים זמן שני וחמישי ושני זמנה וזמנה בתר זמנה אדם שנמצא בעיר ורוצים להזמין אותו לדין איך קובעים זמן ליום שני שהיו יושבים שמה בית דין וחמישי של אחריו ושני של אחריו זמנה וזמנה בתר זמנה וד זמן לשלושה ימים ביחד אלא אם לא בא בשני לא הכוונה תתן וד שלושה ימים או זה או זה או זה לא ותנים לו זמן בשני

לא בחמישי לא בשני שלאחריו בלי הפסקה ממתינין עד אותו יום שיבוא למחר לא בא ביום שני יום שלישי כותבים עליו שטר נידוי לא שומע לבית דין רב אסה קלע ברב כהנה נקלע לבית מדרשו של רב כהנה בגיליון השש אומר זה לא רב אשה זה רב אשה לא משנה השס הקלע ברב כהנה חזה היתה זמנה לדינה בפניה ראה שם אישה שהוזמנה לדין בערב צפר כתיב עלי פתחה מחות בבוקר כתבו עליו כתבו על האישה הזאת שטר נידוי מה זה לא באה אמר לה אמר לה לא סבר לאמור

לא דמר רב חסדה קובעים זמן שני וחמישי ושני איך אתה עושה דבר כזה למה זה אתה היום הזמנת אותה לדין לא באה אתה כבר כותב עליה שטר נידוי נידוי למה שני חמישי שני אמר לי אני מ גברה דניס תה במטה אבל התה כמה דתה במטה ולא יה מורדת היא אין דבר כזה זה דווקא באיש יש לו עבודה יש לו בנק יש לו עניינים הוא הוא עסוק אז לא בא נותנים לו שלוש פעמים אבל אישה היא כל כבודה בת מלך אל פנימה אם לא באה זה זה

כיוון שנמצאת בעיר ולא באה מיד מורדת בבית דין זה אין כותבים עליה מיד גם האיש אותו דבר אם הוא לא עובד הוא בפנסיה קראו לו בדין ולא בא רק זה מצוי באישה יותר אבל אם היא מורה אז יכול להיות אמר רבי יהודה לא יבנ זמנה לא קובעים לבעלי דין לבוא לבית הדין לא בימי ניסן ולא בימי תשרי למה זה זמן הקציר ימי ניסן באמת תשרה איזה זמן בציר של הענבים לעשות יין זה כן העסוקים לא במעלה יומה טבה לא בערבי ימים טובים ולא במעלי שבתה לא

ערב שבת אבל מניסן לבטר יומי ניסן כלומר לקבוע בניסן זמן לחודש אייר ובימי תשרי לבטר תשרי כעין אפשר לקבוע מעכשיו לעוד חודש אבל ממעלה שבטה לבתר מעלה שבטה לא קבעי ן מערבי שבתות השבוע הבא לא קובעים מה טעמה בעבדת ד שבת טריד הוא ישכח למה הוא עסוק בהכנות שבת מה זה זה היום השבת אדם עסוק יום שישי צריך להכין שיהיה עלזה קדושת שבת אז הוא בדיוק מטגן את המעטפות ואת הכל שלא יהיה בעיות לו לשכוח אמר רב נחמן לא יבנ זמנה לא לבני כלה בכלה ולא

לבנה רגלה ברגלה לא מזמינים לדין את הבאים לדרשה בשבת בשעה שבאים לדרשה אומר טוב אני אנצל את הזמן לא אומרים להם בשבת שיבואו ביום שני ביום חמישי לא להזמין אותם לדין ולא לבני רגלה ברגלה לכן לא מזמינים לדין אתה באים לשמוע לכות הרגל 30 יום קודם הרגל בשעה שבאים לשמוע הלכות הרגל למה אם תקבה אם תקבה להם זמן כשבאים לדרשה הם הם לא רצו לבוא לדרשה א יזמינו אותנו לבית דין אסור תן להם לבוא ללמוד הלכות אותו דבר נהג בעצמו רב נחמן כי אבו הטו לקמ

דרב נחמן שהיו באים טובעים לפני רב נחמן בכלה שהזמין את בעלי הדינים אמר להו כידית כנפיו ודנה דרמא חיישינן אמר מה בשביל דינכם כינסתי אתכם לכאן אבל היום שיש רמאים שבאים לכלה ולרגל עבור העסקים שלהם נכנסים לבית המדרש בשביל להשתמט חי שינן לא נמנעים מלהזמין למה הם בעצמם באים שמה להשתמט לא הם לא באים לשמוע תורה מתחמקים מתחמקים אמרנו במשנה מי שגוזל ומאכיל את בניו והניח לפניהם פטורים ואם היה דבר שיש בו אחריות חייב לשלם אם אם פטורים אבל אכלו והכל אבל אם היה דבר שיש

לו אחריות כלומר דבר מפורסם הנה הגמרא תגיד מתנה לרבי לרבי שמעון ברה שלא לדבר שיש בו אחריות ממש כמו קרקע אלא אפילו פרה וחורש בה חמור חמר אחריו וכולם ידעים שזה היה של הנגזל חיייבים להחזיר למה בכ כבוד אביהם לא יגידו את רואה את זה גזל אביהם ותראה איך הם משתמשים בזה בעה מנ רב נחמן מרב מטה ומסב עליה שולחן ואוכל עליו מה הוא אתה מבין באים אנשים לבית שלו רואים איך מיטה הוא משב עליה וזה היה של פלוני גנב את זה משם עכשיו אין בכך

כוון שהם בתוך הבית אנשים לא רואים אז הם בכך זוזו בכבוד אביהם אז דינם לא כמו פרה וחמור וחייבים להחזיר או מכיוון שהנשים נכנסים יוצאים בבית היורשים רואים אותם לח דינ כפרה וחמור אמר לו תן לחכם וחכם עוד ממה שהתבאר לך עכשיו דין פרה וחמור ש דבר מסוים חכם נמן מהם גם למיטה שולחן אותו דבר מה זה אנשים נכנסים רואים זה בושה גדולה לכן לא לא צריך להחזיר משנה אין פורטין לא מתיבת המוכסן ולא מכיש של גבאים והן נותנים מהמהם צדקה אבל נותן הוא מתוך ביתו

או מתוך השוק עכשיו פה עוסק בדיני הנאה מגזר שמחזקת ביד הגזלנים מה עכשיו יש לך אתה רוצה יש לך סלעים אתה רוצה לפרוט כסף קטן למה אתה צריך לחלק בפורים היום בפורים אז הוא רוצה לפרוט שיהיה לו וגם הוא רוצה חדש יפה אומר אין פורטין לא מתיבת המוכסן אתה רוצה להחליף מסלעים לכסף קטן מהפרט שיש ל מוכסים בתיבה שלהם למה זה כנפי זה כספה המס המכס שהם גובים והם לפעמים גונבים ולא מקיש של גבאים גובים מס גולגולת והן נותנים מהן צדקה למה כל מה שיש להם

שמה מי יודע גזל גמור אבל נותן ו מתוך ביתו יכול לקחת מהבית שלו צדקה של המוכס או מן השוק ממעות שנותן בשוק לא נותנה מהתיבה של המעות של המכס גמרא תנא אבל נותן לו דינר ונותן לו את השאר איך מה מותר לקחת מה מוכס כסף חייב ל מוכס איזה פרוטות בשובי חצי דינר ואיין לו סכום מדויק נותן לו ל מוכס דינר והוא נותן לו עודף כסף זה מותר לקחת ממנו למה זה כמציל מידו מה יעשה מה מאיפה יביע מוחץ עכשיו פה יתן לו מעט יתן לו

עודף עכשיו המעות של המכס זה גזל אמרנו הוא מוכס ש הגמרא ו מוחסין אתה אמרת לי זה גזל ואמר שמואל דינה דמלכות דינה למה זה גזל חוק שחקק המלך זה דין גמור אז מה שהמלכות אמרה לקחת כסף הוא לוקח אז כל אדם שקיבל את המכס מהמלך בסכום קצוב לשנה זה לא גזלן מה מה הטעות וצה הוא קנה את המכס מה הם היו עושים יש שטח אני קונה את כל המכס של השטח פה משלם מראש למלך וכל המכס שלו א מה אתה רוצה מה אני גנבתי בן

כ אתה צריך לשלם אז אני קניתי את זה תשלם לי למה גזל אמר רב חנינה בר כהנה אמר שמואל במוחש שאיין לו קצבה אתה מבין זה מוכס בסכום קצוב לא אין לו קצבה זה גזלן תבין הוא לא כן מה שהוא רוצה יש חביבי יש אדוני רואה את זה יש לו כסף לוקח הרבה רואה את זה ככה כל אחד לפי הפרצוף אתה מבין או לפעמים גם אדם אין לו כסף אבל הוא יכול לעבוד עליו מסכן לוקח מה זה זה לא טוב אין סכום קצוב מהמלך מה לגבות

הוא לוקח מה שהוא רוצה זה לא המלכות דברב עיני אמר ב מוכס העומד מאליו לא המלך העמיד אותו אתה יודע מה זה זה כמו אלה ה המאפיה היפה כן אם אתה רוצה לעבוד תשלם אם לא שורפים לו את המקום קה אז היו דברים גם מעולם א אקד מתנה לה אהה אתה רואה על מה שאמרנו לקמן לא ילבש אדם כלאיים אפילו על גבי עשרה בגדים להבריח בו את המכס אתה מבין אדם המכס רוצה ממנו על בגדים שיש לו רוצה מכס אז הוא יש לו במזוודות אומר מה

אני לבש אותם אז הוא לובש 10 בגדים 10 חולצות עכשיו יש שמה כיל עיים אומר לא ילבש כלאיים אפילו על רה בגדים כשרים כדי להבריח מן המכס שלא לוקחים מכס ממה שמלביש אתה מבין מה שלובש לא לוקחים מכס אומר אין לי בזה בכלל תוספת הנאה זה לא מחמם אותי הפוך זה מפריע לי רק אני רוצה להבריח את זה מהמכס יש בזה איסור מתניתין שאסור ללבוש קלעים כדי לברח מן המכס זה לא כרבי עקיבה נתניה אסור להבריח את המכס דהיינו בבגדי כלאים אסור לברוח רבי שמעון אומר

משום רבי עקיבה מותר להבריח את המכס בבגדי כלאיים מותר להבריח את המכס בשל מה לעניין כלאיים בק מפלגה אפשר לפרש מחלוקתם של רבי עקיבא עםם כן לא לא לא רבי שמעון רבי חנינה בר כהנה אפשר לפרש למה בשן כים קיבא סבר סבר דבר שאין מתכוון מותר כיוון שהוא לא מתכוון להנאת לבישה מותר להבריח אומר סברת נקמה למעלה דבר שאין מתכוון אסור אפילו שלא נהנה בכל זאת אסור רביש כדי לברוח מן המכס אתה רואה שכל מחלוקתם היא לגבי קלאיים אבל משום הברחת מכס אין איסור לגבי כלאיים

כן אלא להבריח בו את המכס משרה לאמר שמו דינה ות דינה למה מותר להבריח אמר רבי חנינא בר כהנה אמר שמואל במכס שאין לו כוסבה ברבי הני אמר ב מוכס עומד מאליו אותו תירוצים מוחנו קצווה א מוכס עומד מאליו למה זה העמידו אותו מוכס מי שלא בכמה ימים או מאחר לוקחים לו חביבי כנס מה יעשה אבל אם הוא מתו לא עוזבים אותו מתוק זבים א שוא שו כהן ג עוד כהן פגיע עוד כהן שמה כן כן לזה הנה ו תודה קד מתנה יש דברי רבי חנינה

ברקנה על המשנה נודרי להורגי רגין לרוצחים אלה בר מינן אל ישראלים השם יצילנו רוצחים ותים נדרים להורגי לחרמן אלה שמחרימים גוזלים ממון ול מוחסין של המלך מוכס רוצה לקחת ממנו תבואה אומרים שהיא של תרומה אתה מבין אומר לא אז תיקח זה של תרומה אסור לך ליגוע שלא יקח לו את זה או אומר לו או אומר לו אומר אני זה של בית המלך הם גויים אז אי אפשר להביא מזה תרומה או שאומר כולם כל הפירות עליי אם אינם של תרומה כולם כל הפירות עלי עם עינם של

המלך את זה נקרא נודרים הרגן באים להרוג אותו הוא נודר לו אומר לו תשמע כולם זה עליי זה לא שלי ול מוחסין ואמר הגמרא אומרת ואמר שמוא דינה דמלכות דינה למה למה מוכס גם של המלך תן לו את התבואה דינה דמלכות דינה אמר רבי חנינה ברקנה אמר שמואל במוחש שאינו ו קוצב בר רבינו המ במוחש עומד מאליו קניו רב אשה אמר במוחש כנעני המשנה בכלאים במשנה מדבר בנדרים מדובר במוכסז ויש לו קצבה בכל אופן כמה שהוא לא מבין שמשקר עליו אז במקום שאין חילול השם לא

חוששים לגזל גוי אז מה שאמרנו שדינה דמלכות דינה מדובר במוחש ישראל ששכר מהמלך את מכס אבל אם זה גוי אז זה נחשב גזל אבל אם זה גוי והוא לא מרגיש והוא לא יודע אין עלול השם מותר לתניה ישראל בכנעני אנ שבאו לדין ישראל בכנעני אנס אתה יודע זה לוקח בכוח שבאו לדין אם אתה יכול לזכרו בדיני ישראל את הישראל זכה ואמר לו קח דיננו מה אתה רוצה זה שלא בדיני כנענים זכה אפילו לפי דין תורה לא אבל בדין גויים כן זכה הו ואמר לו קח דינכם

מה אתה רוצה הדין שלכם קח ואם לאו אתה לא יכול לזכות אותו לא בדיני ישראל לא בדיני כנעניים באים עליו בעקיפין בחוכמה מעריבים מערימים עליו על הגוי עד שפותרים את הישראל דברי רבי ישמעאל רבי עקבה אומר אין באים עליו בעקיפין מפני קידוש השם אם יבחין שמשקרים יהיה חילול השם אז אתה רואה שמותר לשקר אל מחס כנעני כמו שה אמר ושה הנה ראייה ורבי עקיבא רבי עקיבא מדייק תעמ דיק קידוש השם אז אסור לבוא עליו בעקיפין עליק קידוש השם באים ותר לבוא עליו בעקיפין צי ל אז

זהו ורבי עקיבא תעמ דיק קידוש השם הליק קידוש השם באים עליו עקיפים עשו הג שואלת מקשה הגמרא וגזל כנעני משרה מה לרבי עקיבא מותר לגזול גוי ואתני אמר רבי שמעון דבר זה ד רבי עקיבא כשבא מז פירין מנין גז כעני שהוא אסור מאיפה לומדים שגזל כנעני אסור אי תעמוד לומר אחרי נמכר גאולה תה זה עבד דברי שנמכר לגוי בשוק כתוב אחרי נמכר לגוי גאולה תהיה לו אחד מאחו ארלנו דורשים שלא ימש ימשכו ויצא כלומר יקחו אותו בדין מהגוי ויצא בחינם אלא קרובו יגעל אותו בכסף לא

ישכנו יקח אותו מבית דין מהגוי ויצא בחינם לא שלא ציאו מבית דין מיד הקוטי אלא תוציא אותו בגאולה תגאל אותו תתן לו כסף לך יכול ללום עליו יניח לגו לכפול ולהוסיף ולטבוע גם יותר ממה ששילם עליו אתמו לומר וחישב עם קונהו כלומר יכול להניח את הכנעני לכפול ולהוסיף ולטבוע מה שלא ניתן מה אתה אומר יעשה לא ישכנו אז מה יניח את הגוי לכפו ולהוסיף לטבוע יותר ממה שלים עליו שילמת עליו כסף קח כמה שילמת תשחרר לנו הוא אומר לא הוא רוצה לנצל הגוי אומר לא זה

לה עלה לו למשל שמים לו 10 אל שקל הוא קנה אותו ב1,000 שקל אומר לוקח 10,000 שק לא תנו לי 50 אל יכו ללום עליו אני חשבתי שיטעה את הגוי ויעשה אותו כמו גולם כך אומר הראש הנה תוספות יכול יטעה את הגוי ויעשה הו כגולת מסתבר תבלבל את הגוי תעשה אותו כמו גולם ותוציא אותו תמוד לומר בחישה קונהו ידקדק ם קונהו כמה שלם עלי במדוייק בסכום זה יגעל אותו אתה רואה אסור לגזל את הגוי אז איך אומר רבי עקיבא רק במקום שיש חילול השם אסור לגזול

את הגוי אבל ככה מותר אמר רבי יוסף לא קשה אב כנעני א בגר תושב מה שתי רבי עקיבא לגזול גוי חלו לשם זה מדובר זה בחמס ניקים כנעני כל אלה רשעים ארורים אבל הא בגר תושב לא עובד עבודה זרה אסור לגזול אלמנו הוא לא עובד עבודה זרה אבל נבלות וכד גמל אמר לרבי אמר לה אביה ו גבד כתיב גר תושה וגר וגוי כתובים ביחד לא ככה כתוב שמה הגמרא שמה בקדושין אומרת אמר רבונה כמה קשה אבקה של שביעיית אדם נוסע ונותן בפרות שביעית עוברים עליו דברים

רבים סופו שבר מינה מתעסק בשביעית מוכר את עצמו ולא ש ולא לך לא לישראל אלא לגר אמכור עצמו לגר שנאמר ומח אחיך עמך עמו ונמכר לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב אוי ואבוי שנאמר לגר תושב ממשיכה הגמרא דורשת ומשפחת גר זה העובד כוכבים שהוא אומר או לעקר זה הנמק לעובד כוכבים עצמה בר מינן לא רק למשפחת עובד כוכבים אלא לעשות עבד בעבודה זרה שמה בבית של עבודה זרה לשאוב מים לחטוב לו עצים כל זה בא ממה שנשא בינתיים בפירות שביעיית אז זה כתוב בתורה אחרי

נמכר גאולה תהיה לו ורא דר הדרשה של רבי עקיבא צריך לגולו בכסף נאמר על ובית כוכבים אז מה אתה אומר ליד גר תושב זה ביחד כתוב אז תחזור כשאלה רבי עקיבא אומר שרק שיש חילול השם אסור ובעקיפין מותר ה כשהוא בא מז פרין הוא אמר לא אסור אלא אמר הבא לו קשה גם בגזל כאן בהפקעת הלוואתו ב כשהוא ממש גזלו בידיים זה בזה עשה רבי עקיבא אבל מה שהתיר לבוא עלי בעקיפין אומר זה בהפקעת הל בעתו לא מחזיר לגוי את חובו הוא לא גזל ממש כמו

להבריח את המסך ל מוכס כנעני וכולי אין בזה חילול מותר אמר לאביה בקשה הגמרא עבד דברי הפקעת הלוואתו מה ת על זה מדובר עב דברי יוצא בחינם זה זה הפקעת הלוואתו הוא שלם תשלום עבור העבד זה הלוואה על מנת שיחזיר לו העבד עבודתו הוא נתן לו כסף שחזיר לו בזה עבודה כשיוצא בחינם זה לא מפקיע הלוואתו בכל זאת דורש רבי עקיבה שיצא חינם סובר שאיין חילוק בין גזלו להבקעת הלוואתו רבה לטעמה רבה חילק בין גזלו להבקעת הלוואתו דאמר רבה דברי גופו קנוי ממש כל שש שנים

לכן אם מוציא אותו בחינם זה גזלה לא הבקעת הלוואה אתתי מ אמר רב ביבי בר גידל אמר רבי שמעון חסית גזל כנעני אסור אבל אבדתו מותרת לא צריך מצע משהו של גוי מותר לא צריך לא מכ גזל לא אסור למה דמר ונ מנ גזל נעני שהוא אסור שנאמר ואכל את כל העמים אשר אדוני אך נותן לך בזמן שהם מסורים בידך אכול אותם שאין בהם משום גזל ולא בזמן שאינם מיסורים בידך אם הם לא תחת ממשלת לא אבידתו מותרת דמר רב חמה בר גוריה אמרו מנין אבדת

הכנעני ש מותרת שנאמר לכל אבדת אחיך אחיך אומצת אשר תשב אחיך חיך אתה מחזיר וא אתה מחזיר לכנעני והגמרא שואלת ומני מדם אחד לאד עדיין לא הגיע עבדה ליד ישראלי זה לא מחייב דורה בטרה לא חייב ללכת חזיר אחריה אבל אך דד אבל איפה שכבר הרים את העבדה והגיע לידו אם דר ה האם נומר שצריך להשיבה לבעליה כנעני אמר רבנא ומצה דת כבר הגיע משמע כבר הגיע לידו משמע א זה נאמר השם תשם לאחיך ולא לכנעני א רבי פנחס בןן אומר במקום שיש חילול השם אפילו

עבודתו אסור כל מקום שהיתר את עבדת הגוי רק שאין חילול השם אבל מקום שיש חילול השם נודע שישראל מצא את העבדה אפילו עבדת אסור אמר שמואל טעותו מותרת שבא שמואל אומר לא לא עבדה לא כלום טעותו היה חייב לשאל כסף נתן יותר טעה כמו אתה הולך למכולת הגוי שמה והוא טעה נתת לו 20 שק חשם נתת לו 200 שק נותן לך עודף של 200 מותרת כיד שמואל זבן מקותי לקנ דהבה במר דפרזלא בבע זוז זה ובלה לאחד תזוזה תה מניע הוא קנה מאיזה גוי קנה כלומר

מזרק של זהב והגוי חשב זה ש נחושת זה אחד ועוד הטעה אותו הוא מחרר לו את זה בארבע זוזה עבל ל אחד זוזה שמור ניקב לעצמו זוז אחד הביא לו רק שלושה זוזים הוא חושב זה ארבע הוא לא יודע לספור הבנת לא מספיק זה זה מזהב שלמו נחושת כ הוא חשב זה נחושת וגם כן שנם על נחושת פחות הבנת היו יודעים שמואל היה בקי אה אותו דבר רב כהנה זון מקותי 120 חביתה במאה 120 חביטה במ הגוי חשב שיש שם 100 טעה אותו ועוד אבלר אחת

זוזה גם עיכב לעצמו ואמר לה חזה והלך כזה מכנה את ראה שאני ני סופר את המעות אומר תראה אני סומך עליך אב קנה אמר לו כדי להוציא עצמו מחשד הוא רה הוא ראה אומר לו אני סומך עליך אתה יודע מה שאתה עושה רבנה זמן בק הוא בכותי צלחה קנה יחד עם כוי קל כדי לבקוע להתחלק בו אמרלי לשמעה קדם תה מע קרו לך וקח חלקים מעיקר הדקל שמה הם עבים יותר הכותי לא יבחין דיכוי מניינה ידע הוא יודע א 2 של ארבע אבל אם זה עב

יותר דק יותר לא שם לב רב אשה הבא כזית באורכה חזה שמשה דופני פרדסה ראה זמורות שלג פרדס פ תלים עלי בקולות ענבים שצא מחוץ פרדס אממ זחה אם זה מר שקיב אלישר לאלי אל תביא לי שמע הוא כוי תי בפרסה שמע אותו כוי שש בפרדס דיש אמר י שר אמר כי שקי דמה ישראל לא שקי דמה חס ושלום לא רוצה מתנה אני יודע אם זה כותי אתה תיקח כסף ישראל לא יקח כסף אתה הקם אותה רבש סידר את העניינים גופה אמר שמואל דינה דמלכות דינה

אמר א תדע שכן הדיק גשר גשרי ועברי עליו חותכים שליחי המלכות דקלים גם יהודים ועושים מהם הם גשרים ואנחנו עוברים על הגשרים האלו לא חוששים דכים נכנסו בלי רשות בעליהם זה גזל לא דנ מלכותה דינה אמרבי משום וש מ מרו אולי בגלל שישו הבעלים אבל זה אסור אמר להלא שדינה דמלכות דינה איך ה מישה למה התישו דינה דמלכות דינה לקחו להם גמר הוב דמר מלכה שלוחי המלך זה לא נחשב לד אד מלכותה למה הם לא הוצאים ממש כמו שאמר להם המלך למה מכה אמר זלו קטלו

מכל בגה ו מכל הבקעות ונו אז קו מחד בגה הם הולכים חותכים בבקעה אחת זה לא דין ה אמר תקחו אחד מפה אחד מפה הם לוקחים של מישהו אחד והולכים שלוחה ד מלכה אמר לו שלוחה ד מלכה כמלכה ולא תרח שליח המלך המלך לא לא טורח א יש לו את הזכות הזאת והנו הפסיד נפשו הם הבקעה שלקחו בבנה הפסידו דבע להו דנות מכו בג משקל דמה היה להם ללכת לכל בני הבקעות ששלמו כל אחד בקעה הזאת בקעה הזאת כל אחד שייתן לו אמר רבה מדי שתקח

בבית דרה פר מנתה ד מלכה אומר יש ארבע שותפים בגורן לקחו שלושה מהם קם לביתם הרביעי נשאר בקורן מי שנמצא בגורן פורע כל כמות מס הקרקע על שלושת השותפים ואז אחר כך חוזר את השלושה לוקח טובע אותם לא יכולים לומר לו הם לקחו את שלך למה קך דינה ד מלכותה והוא נפרע מכולם כשיום המוכס ישראל הוא לא גזלן בכך שלקח מחד עבור כולם ואני מלה שותפה דווקא מה שאמרנו זה דינה ד מלכותה זה בשותפים ש שלהם הקרקע אבל אריסה אריס רק עובד אין לו חלק בגוף

הקרקע הריסות דכמה פיק חלקו הוא צריך להוציא נ מוכס אין נ מוכס פרה ממנו עבור בעלי הקרקע אז גבה מהארי עבור בעלי הקרקע אסור לקנות ממוחה זה למה זה גזל הוא לא חייב לתת סך הכל עבד אצלהם זה לא שלו ואמר הב ברמתה ברמתה הבר מתה מעוות מותר למכס ישראל למשכן בן עירו על המס של בן העיר חברו שברח מהעיר בשעת הגביה והוא ממנו את חלקו דינה ד מלכותה דינה ונ דבור הרעה דווקא במה שמוטר לדבו הקרקע חרגה חרגה אומס גולגולת ג די שתה אבל שתה

חליף שנה שעבר הויל פס מלכה חליף כיון שעבר עבר ואמר דר גויים שיש להם בהמות דדרה דרה אתיין יש להם בהמות והם מזנים בזה שדות בסכר בתוך התחום אסור לקח מהם בהמה מה התמה משום ד מערבה חתה דמתה בדו ות בהמות של היהודים איתם ואולי היא של ישראל אסור חוץ מותר לקח מהם למה לא מתערבים בהמות של של יהודים אמר ינ אם היו בעלים מרדפים אחריהם אפילו חוצ תחום סוי יודע מאיפה הוא לקח מורצה עוד א דן אבל יש משנה בעמוד הבא בסדר ד אמרת דיד

יאללה ספי מאוחר זוה הלכות צב חיים הנה כבר הביא היום לכבוד פורים יוסף חיים בוא בוא בוא תחלק את זה של יוסף חיים על מקום הביא כנס אנחנו סימן תקעו סעיף א' כשם שמענים מטים על הגשמים וכן מתענים לשאר הצלות כגון גויים שבאו לערוך מלחמה על ישראל או לטו מהם מס או ליקח מד דם ארץ או לגזור עליהם צרה אפילו במצווה כלה הרינו מתענים מטרין ד שירחמו וכלל הערים סביבותיהם מתענים אבל הם מתריעים אלא אם כן תקעו להתקבץ לעזרתם פילו לא באו אלא לעבור דרך ארצם

שאינ הם מלחמה עמהם אלא גויים אחרים ועוברים במקום ישראל מטענים ומתריעים למה אי אפשר לדעת מה יהיה סעיף ב' וכן על דבר בר מיני זה מחלה איזה דבר איזה הו דבר עיר שיש בה 500 רגלי ויצאו ממנה שלושה מתים בשלושה ימים זה אחר זה הרי זה דבר יצאו שלוש מתים ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר היו ב אל ויצאו ממנה שישה מתים בשלושה ימים זה אחר זה ארץ זה דבר יצאו ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר לכן לפי חשבון זה ין אנשים

וקטנים כנים ששטו ממנחה בכל מניין אנשי המדינה לעניין זה היה דבר בארץ ישראל מתענים שאר ות עיניהם היה דבר במדינה ושיירות הולכות ובאות ממנה למדינה אחרת שתיהם מתענות אף על פי ש רחוקות זו מזו סעיף ג' אם היו דבר אם היה דבר בחזירים מטענים מפני תשמעו שמעיה דומים לשת בני אדם כול שכן אם היה דבר בגויים ולא בישראל ש מתענים למה בר מינ זה יכול לעבור הרמבם דף כצ א פרק תשיעי פסוקה כיצד פסוקה צחו השדרה שנמס עור החופה את המוח טרפה בלדד שיפסק רוב קפו

אבל אם נסדק העור לאורכו או נקב מותרת לכן נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה או שנחתך המוח שבתוך החוט ננד הועיל ועורו קיים הרי זה מותרת אומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שיצא החוט שמעמדו אינו עומד אחרי זה תרפה ואמנו יכול לעמוד בפני כבודו הרי זו הספק אסורה בפני כבדו ג עדכן חוד השדרה תחילתו מחוץ לפולין שבתחילת העורף עד סוף פרשה שנייה שלא ישאר אחריה אלא פרשה שלישית הסמוכה לתחילת העליה ד' בשלוש פרשיות אלו הן שלושה עצמות דבוקים זה בזה למטה מחולית מן של

השדרה וחוץ השדרה וחוט השדרה בעוף עד בית הגפיים אבל למטה מקומות אלו אין משגיחין על ה על החוט הנמשך לשם בין שסק ורו בין שמרח המוח ה כרועה כיצד בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם קרע יצא הקרש שא אם נבקע הבשר זה טרפה אף על פי שלא הגיע קרע לקרש עד שנראית אלא כמה שנקרא רוב עובי הבשר הזה הו נטל טרפה כמה שור הקרה באורכו אורך טפח אורך טפח ואם היייתה בהמה קטנה ונקרא רוב אורך הבשר חופה את הכרס פי שאין באורך

הקרח טפח טרפה או נקרע ובא קדר הבשר הזה בעיגול או באורך היה ח היה אם היה יותר מסלע והוא כדי שיכנס בו שלושה גרעיני תמרה זה בצד זה בדוחק הרי זו תרפה שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח ז בהמה שנפש העור שלה כולו בין שנקרא ביד או בחולי נמצא בשר בלא עור הרי זו טרפה וזוהי שנקראת גלודה ואם נשאר מ מן העור רוחב סלע עלפני כל השדרה ורוחב סל על הטבור רוחב סל על ראש שבריה הרי זה מותרת ואם ניטל כרוחב סל מעל כל פני

השדרה או מעל הטבור או מעל ראשי איבריה ושאר כל הור קיים הרי זה ספק ראני שמתירים אותה ח נפולה כיצד הרי שנפלה בהמה ממקום גבוה שגבו עשרה טפחים או יותר נטסה כבר מאיברי הרי זו טרפה כצ דו ריסוק שת רוצץ עבר ויהל מחמת הנפילה עד שתפסה צורתו תוארו פי שלא נקב ולא נשדק ולא נשבר הרי הוא טרפה לכן אם קה אותה באבן במטה ורץ אב מאיברי הטרפה באיזה איברים אמרו באיברים שבחלל הגוף ט בהמה שנפלה נגג אם הלכה אין חוש שינה ואם עמדה ולא הלכה חוש

שינה קפסה מחמת עצמה אין חוש שינה הניחה למעלה מצאה למטה אין חוש שיני שמן נפלה יד זכרים מנגעים זה את זה אין חוש שיניים נפלו לארץ חוש שינן כי במת שהייתה מגרת רגליה אין חוששין השמן ס כואב ערה או שמן הפסק החו שלה לא חוששים גנבים שגונבים טים משליכים אותן לאחורי הדיר אין חושש משום רסו משום ריסוק ברים שאן מש כותן בכוונה שלא ישברו הם נזהרים הם רוצים אותם ואם החזירו משחו נדיר מחמה תראה חוששין ם מחמת תשובה אבל אין חוששין ם ני שמתכוון להחזירן שלמים

וזו בהשלכת יב שור שרבצו לשחיטה אף על פי שנפל נפילה גדולה שיש בקול בעת שפות חששין לו מפני שנועד צפוני קרקע מתחזק שמגיע לארץ זה לא בפעם אחת אקה הבם ע רושה חלה המקה כפ נוה או על זה נוה ועל חלה כלפי רושה אפילו קה אותה ממטה על השדרה אין חוש שינה אם יש במטה חוליות חוליות חוש שינה ומטה לא ישר אתה מבין יש לו פסקות כאלה ואם הגיע הראש המ לקצה השדרה חו ששינה כן הם מקה לרוחה בשדרה חו ששינה עוף שנכבד הדבר קשה כגון

קרי של חיטים או קופה של שקדים כיוצא בהן חוששין רסו כברים ואם נכבד על דבר רך כגון כסות כפולה והבן והאפר כיוצא בהן אין חוששים טו נדבקו כנפיו בדבק בשעת צדה ונחבט בכף אחד בני אחד אין חוש שינו ואם חד בשניי כנפי ונכבד בגופו חושש נו טז נחמד על פני המים אם שד מלו קומתו ממטה למעלה לאומת המים אין חושינו אבל אם שט ממעלה למטה אם ליך המים חושש ש מהמים הם המוליכים אותו ואם קדם לתנו לק שמהלכים את פני המים הריט מחמת עצמו ואין חוששין

ו יט יז כל מקום שאמרו אין חוששין מותר לשחות מיד ואי צריך לבדוק שתרסק אבר וכן כל מקום שוח שינה אם שחתה צריך לבדוק כנגד כל החלל כולו כל הראש עד הירך אם נמצא בטריפה מן הטריפות שמנינו או נתרסק אבר מן האיברים שבפנים סד תהלתו אי זו טרפה אנו נתרסק אבר מן האיברים שאם נתן ו כש כשר כגון תחול וכליות הרי זו רפה חוץ מבית הרחים שנתעסק א זה מותרת יח והסימנים אינן צריכים בדקה בכן שאין הנפילה מעכבת אותן יט נבלה מן הגג ולא עמדה אסור

לשחט אותה עד שתי מעת מעת לעת עת ואם שחט תוך זמן זה אר זו טרפה שוחטין אותה אחר מת עץ צריכה בדקה כמו שבארנו כף לכן מי שדרס ברגלו תעוף או שדרסו בהמה או שטרפו הכותל הרי זה מפרכס משהין אותו מעת לעת אחר כך שוחטין אותו דקין אותו כד שב כ א כ א סימנים שדדו רבן טרפה אפילו שלא מחמת נפילה לכן קפלו שר אי לשחיה אבשת מן הלח ז מותרת שא רב לשחיה כמו שביארנו נו פרק עשירי זוהר אחזה דף ערב ח כלוב א המעשה

פנית התפילין לא פלל עד ש בציצית יניח תפילין יעשה עבודה באדם עומ צי דלש את עצמו עלי פ אחר כך קבל עליו מצד ציצית לפוס עלי רשל ידח ב ועב ק שמ תחת חבקני כתיב סמני כחותם על ליבך קח אותם עזב מתה סימני קח אותם על ליבך קח אותם על אזרוך שברך לאבותינו הקדושים אברהם צ יעקב משה ואהרון ברך בשמו כל הקהל הקדוש דלמה יברך את כ כ כל ה מאזינים דרך הפלפון שיהיה שבת שמחה פורים שמח פורים קטן חיים טובים ארוקים בריאים שמחים שפע וברכה

ובעזרת השם כל בית ישראל יהיו בשמחה שמע בשורות טובות וישועות גדולות וחיים טובים שבת שמחה