הדף היומי מסכת בבא קמא דף קיא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יב אדר א תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יב לחודש אדר הראשון תשפד הנה היום זה יום טוב במגילה תענית ביום 12 לחודש אדר היה יום טוב לישראל נקרא יום טורנוס ביטלו אותו חכמים למה בוא שני האחים הקדושים שמעיה ואחיה אז זה כתוב במגילה תענית שביום 12 באדר תפס לונוס את פפוס אחיו בלו דחיה אמר אם מעמיו של חנניה מישאל ועזריה אתם יבוא אליכם וציד אתכם מידי כמו שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר אמרו לו חנני המשאל בעזריה צדיקים כשרים היו נבוכדנצר מלך אגון היה

וראוי לעשות על ידו נס אבל אתה מלך רשע אתה ואין ראוי לעשות על ידך נס ואנחנו הם גומרים על עצמם שהם חיייבים מיתה ואם אתה הורגנו הרבה הורגים יש למקום הרבה דובים הרבה אריות הרבה נחשים הרבה עקרבים שיפגעו בהם ואם אתה הורגנו עתיד הקדוש ברוך הוא לטבוע דמנו מידך אמרו לו נסע משם עד שבאת עליו דפי של רומי פצעו את מחו בגזרי ובקעות אז פירש ראשי בלוד חיה זה לוד זה כל מקום שבגמרא אומרת ב בתראה דף י שרוג לד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתה

בגן עדן ויש אומרים שהם נהרגו על בתו של מלך שנמצאת הרוגה ואמרו היהודים הרגוע וגזרו גזרה ה שנאון של ישראל עמדו אנו פדו את ישראל והם אמרו את שני הצדיקים אמרו אנחנו הרגנו והרג המלך לאלו בלבד כך כתב רשי בבב בתרה דף י נכון עמוד ב' ופסחים גם כן אותו דבר אבל בקהלת רבה רבי אחה כתוב שהיה מתאווה לראות פניו של קסנדר בחלום הלילה בסוף נראה לו בחלום אמר לו תראה לי רק שני דברים את הרוגות שאין לפנים במחיצתן ברוך שהביא רפתן של יוליאנוס ופפוס ו

מי שבא לכן אומר שני דברים תדע לך אי אפשר לראות מהזה מעלתה של יוליאנוס ופאפוס ואשרי מי שבאלך בתלמודו בידו ראית עכשיו בבי הבן איש חי על זה הוא אומר ש היייתה להם נשמה גבוהה מאוד אומר יש זה אף אחד לא יכול לעמוד במחיצתן הרי יש את רבי עקיבא וחברו הו גדולים מהם בוודאי ועוד יש צדיקים בנביאים שהיו גדולים מהם שבעה קורתי ברית מה זה אין אדם יכול לעמוד במחיצתן אומר שבשער הגלגולים כתוב שהרו גלות מבחינת זיווג דמנחה בכל זאת יש לזה ביאורים בכל מיני על

פי הקבלה העיקר שאדם שרוצה להגיע למעלות גבוהות וגדולות צריך לדעת אחד הדברים הם כמו שכתוב בפרשה אתם יודעים ואתה תצווה את בני ישראל רבותינו אמרו אין צו מה זה תצווה אין צו אלא לשון זירוז מתי מזרזים במקום שיש חסרון כיס אם אדם מרגיש חסר לו בכיס אז אז הוא מזדרז אבל בזוהר כתוב שמי שכועס פוגם ב-1 ספירות כל כך זה קשה הכעס אז הכיס זה ראשי תיבות כל יד ספירות אז ראשי תיבות כעס זה גם כן כל 10 ספירות כעס כל 10 ספירות והכעס זה צריך

זירוז מקום שיש חסרון כיס חסרון של כל 10 ספירות למה מי שכועס אז זה מקום נקרא מקום שיש חסון כיס אז אנחנו למדנו עכשיו ועשוי מקדש ושכנתי בתוכם אומרים רבותינו בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בליבו של כל אחד ואחד ואומר הרב ראשית חוכמה שכל פגם כל פגם שפגו האדם בליבו אם זה שנאה אם זה כעס ידע לו אם כועס מכניס צלם באחד צלם בהיכל למה הלב זה קודש קודשים שתשרה בו השכינה אדם שכועס מגרש את השכינה מכניס עבודה זרה אל זר ולכן הקדוש ברוך הוא לובש

קנאה לכן אין כנה גימטריה כעס ממש אין כנה גימטריה כעס הגמרא אומרת בפסחים דף סו אמר רבי מני בר פטיש כל הכועס אפילו פוסקים ו גדולה מן השמיים מורידים אותו מלן מאליאב שנאמר וי חרף אליאב בדוד וכ זי שמואל ממשח ה כתיב לא בזה בחר השם כ מסתיו לא זה למה מקלה דבר רחים היה הוא אבר הקדוש ברוך הוא עכשיו כן שכעס מסתיו אוי ואבוי תראה כמה הכעס היה צריך להיות מלך לדור דורות אומר מהסתיו בגלל כעס תביא לי דוד הוא הקטן איך הוא מקטין את

עצמו איך הוא עניו אני רוצה מי ש סבלן עניו עניו ראשי כותב סבלן עניו שיודע לסבול להיות סבלן להיות עניו כמה זה זכות גדול שאדם יביא את עצמו לא צריך לעשות רעש אתה יודע שהחפץ חיים ניסה הרבה הרבה להסתיר את עצמו למה אומר מי שמסתיר עצמו הוא הוא עניו הוא סבלן הוא לא בא לידי קעס שום דבר מאוד מאוד בתחילה חלית להוציא את הספר חפץ חיים בעילום שם גם במסעותיו היה מפיץ את הספר לא גילה לאי שהוא המחבר אלא היה מציע את עצמו כסוכן של המחבר

היה מוכר ספרים הוא ו מוכר ספרים עני מרוד לא שהוא צריך כסף זה הכל אני נודד אומר לפעמים גרם לו לעתים קרובות סבל מאי נעימות כי לא תמיד תתייחסו אליו בכבוד ראוי יש אשר העגלונים או הסבלים או אנשים פשוטים אחרים שבא איתה במגע היו מזלזלים מאוד מאוד וגם לפעמים מבזים אותו אבל החפץ צריכים להיות חשב בזה כלל היה הכל מקבל באהבה לא מעניין אותו היה מתקבל הרושם מרוצה היה שמח מזה אפילו בהרבה דברים הרבה לפעמים לא לא הירה לו הצלחה אבל בכל זאת אומר הוא היה

שמח בזה ב שמבזים אותו כל כך הרבה ונמצא אנשים מבין תלמידי חכמים שהכירו שאינם שהוא לא מד ותות היו עוקבים אחר רב עד שגילו שהוא המחבר של הספר הזה כשר חפץ חיים שתה הסוד והוא לא יכול להכחיש את זהותו היה מסתלק מהמקום הזה במקומות מרוחקים והיה הולך למקום אחר שלא מכירים ועוד ממשיך עם התחפושת אחרי כמה שנים קרא מקרה שאומר שרמי אחד הופיע בעיירות והציג את עצמו כ מחבר חפץ חיים חפץ חיים חשש שיצא מזה חילול השם ולכן נאלץ להדפיס את המהדורות הבאות בשמו מה מה

יעשה שהתחיל לצאת שמו בעולם הצטער תראה איך הוא היה רצה להיות להסתיר את עצמו מצטער והיה מביע דאגתו מקרוביו על הפרסום הזה הוא היה מתחנן שלא יכתבו עליו ולא יפרסמו אותו היה חכם אחד שבשנת תרעב הוציא על הרבנים תולדותם רצה פנה לחפץ חיים ואומר לו שהגיע גיד לו על תולדותיו וזה אומר מאוד הייתי רוצה להגיד לך אבל אתה יודע אני נמנע תעזוב אותי תן לי להיות לא רוצה פרסום ויש לי הרבה טעמים בזה ואיתך הסליחה אני לא רוצה אומר גם שהיו רוצים לפרסם אותו הרב שר

בעיתונות בארצות הברית באנגלית בשום אופן לא הסכים היה מונע את עצמו חזק חזק מזה חזק אתה רואה מה זה אומר נגיד שמה עבד שמה מי שמושך לו שם עובד שמו אומר ככה זה זה לא טוב צריך שאדם כמה החפץ חיים היה פל היה ידע איך איך איך איך הם פיקחים הם מאוד גם הרבי יוסף חיים כמה שהוא היה מפורסם אבל היה לו דברים שהוא מה שיודעים עליו זה זה מעט לפי גדלותו היה הרבה הרבה גם ראש הישיבה אמר לנו את זה על חם בן ציון אב

שאול אומר יודעים הוא רב גדול רב גדול אבל לא יודעים שהוא גאון בענווה הוא סבלן אני הייתי בבית חולים יך בצו נו הרגיש טוב כשקיבל את האירוע המוחי רצו לראות הרב התעורר אז רצו לראות אם הוא זוכר את הלימוד אז שאלו אותו הבן שלו שואל אותו אבא מה זה עניו אז הוא אומר רשי כותב בסוכה עניו סבלן כן אומר הוא אמר לו איזה דף במסכת סוכה ושי אומר עניו סבלן ואז רביצין התחילה להתרגש ולבכות אומר כמה זה מעלה גדולה מי ש סבלן וענב הוא היה ר

ששבה אמר לנוח בציון גאון בענווה באמת הוא היה אדם כזה פלא פלאות בענווה כאילו לא יודע כלום ככה גאון הגאונים אתה מבין השם יעזור העיקר כל זה בשביל שאדם לא יכעס לא יכעס לא יכעס כמה זה דבר גדול אדם לא כועס זכות גדולה צו מושה זכה אתה יודע כתוב ויריב בין רועה מקני אברהם לרועה מקני לוט אחר כך כתוב ויאמר אברהם אן לוט אנ תהי מריבה ביני וביניך היה ריב ריב זה לשון זכר מריבה זה לשון נקבה ריב מה זה לשון זכר אדם אומר לחברו אתה

עשית ליכ אומר סליחה אני עוד פעם לא יעשה אז נגמר אבל מריבה מה זה אומר אתה עש אתה עשית אתה הלכת אתה דיברת אז אחד מזה נגה מריבה כשכתוב שהיה מריבה בין רוה מקנ אברהם לרועה מקננות אמר לו הפרנה מעליי אמ שמאל וימינה ואמ ימין ושמי אין מה לעשות ביחד אז אומר הרב שער בת רבים ש את זה אומר התנא באבות דעת קנית מה חסרת דעת חסרת מה קנית אם אדם קנה דעת לעצמו אז הוא לא עושה מריבה יש ריף הוא אומר אתה צודק סליחה יותר

לא יעשה אז זה אותיות מה ממריבה חסרת דעת קנית מה חסרת הוצאת את האותיות מ ה ואז רק ריב אבל דעת חסרת אם חסר שכל לוקח את המה קנית או שם אותו על ריב נהיה מריבה אז מה שווה שזה כתוב תו ארץ על בדמה אל תשיב את המה לריב בלי מה בלי הוצי אות מה שותק אתה יודע אומרים שהכוס נקרא בהמה למה כי אדם שהוא כועס הוא מסלק את כל הקדושה שיש בו כל ה-1 ספירות מסלק אותם בי זה בהמה ראשי תיבות ביארתי הקודש מן הבית

למה כמו אותו אחד שחלם חלם בחלום אומרים לו בהמה בהמה מה עשיתי שאל את החכם ב אומר היה לך ספרים בבית הוצאת אומר כן אמרתי לאשתי כל הספרים תוציאי סתם זה תופס מקום אומר לכן קוראים לך בהרה בארתי הקודש מן הבית אבל מי שסבל זוכה לשני עולמות למה הגמרא אומרת בפסחים שלושה חייהם אינם חיים אחד מהם הרחים אבל מי שסבלה זוכה לשני עולמות העולם הזה העולם הבא אבל הכעס מאבד שני עולמות אין לו שמחת חיים כל הזמן הוא עצוב ויש לו תרעומת על שכנו על חבריו

כל הזמן עשני ואמני ו אתה מבין כל הזמן יש לו סיבה על מה לכעוס אדם לא צריך להיות כל הזמן שמח ידעת שהכל מלמעלה איך כתוב ויר מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ואת שכמו לסבול אם אדם רוצה לראות מנוחה בשמחה לסבול שמחה איך אדם יראה שמחה אם אדם יודע שכל דבר זה בא מהשמיים אז הוא לא יתלונן זה לא חברו עשה לולא אף אחד הכל מהשמיים למה בשמחה שנכנס דר מרבים בשמחה בשמחה ראשי תיבות הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים כן אז כל הכועס

רבותינו אמרו במסכת שבת דף כה כל מי שכועס כאילו עובד עבודה זרה אומר בעל התניה למה בשעת כעסו הסתלקה ממנו האמונה אם היה מאמין שהכל ממנו יתברך לא היה כועס כך אומר בעל התניה ואפילו אדם בעל בחירה שמזיק לחברו מכה אותו או לוקח את ממונו לוקח עושה לו ידע לו שזה הכל נגזר מן השמיים הרבה שלוחים למקום הדוש ברוך הוא שלח אותו ולכן צריך לעשות תחבולות שאדם לא יבו נכלל כעס מי שרוצה חיים טובים אם יש לו את מידת הכעס תגבר בכל תחבולות שלא יבוא לידי

כעס כתוב לו את זה כל הזמן במדרשים כל יום יהגה בזה שלא יבוא לדי כעס מוסר יכנוס את עצמו כל פעם שכועס במעות אם אין לו כסף בתעניות מה יעשה ששמור לפה או אם לא יכול אז יכל פחות לא ישיב ישמור לפה שלו מחסום מחסום לפיו וגם אדם ש לא יכעס ידבר בקול נמוך ממש השתיקה זה מאוד טוב שאדם כועס מאוד מאוד למה אדם מה יתאונן גבר חי על חטאו מה נעשה בדרך כלל ר שתך מצער אחריתך זגה מאוד אפילו אדם קשה לו אמר לו אותו

אבא ציווה את בנו מבקש ממך תלין כעסך לילה אחת אחר כך תפעל אל תמהר להשיב אפילו אתה כועס אומר יום אחד הוא לא היה בבית והוא כמה שנים הלך להביא פרנסה חזר רואה אחד בתוך הבית מדבר עם אשתו מדבר איתה דברים ככה ש שהיא אוהבת אותו והכל אומר מה זה מה הלכתי מהבית שנתיים אז תראה מה היא עושה בסוף אמר אבא שלו אמר לו טלין רצה להרוג אותה אבא שלו אמר לו טלין כעסך לילה אחת הלך חזר מחר זה היה הבן שלו אמא שלו כן אדם

לנק עשו לילה אחר ידע שזה הכל בנש מים זה [מוזיקה] לא לא כתוב אשר כעס מליבך והב רעה מבשרך זה דבר גדול והתורה מגינה גמרה אומרת תורה בעדנה עסיג בה צולם מצלה מיצר הרע ואם ואם כואה בטל מן התורה שולט עליו יצר הרע הסר כעס מליבך גם קפדן אף פעם לא יכול ללמד לא יכול ללמוד כלל הזמן מקפיד מקנה אתה יודע למה הוא כועס הוא מקנה מקנא מה אתה מקנה אתה מבין זהו זה מי שכועס מי שמקנא עצבותם מרכיבים כב עצמות קנאה כן זה לא קל

למה זה אומר ההרי מחליף את הנשמה אחרת כמה הוא טרח על הנשמה הזאת מה הוא לא עשה מחליף אותה באחרת ששם יצילנו מי ש כועס אין לו חיים אז חיים שלו לא שווים כלום כל הזמן הוא כועס בבית כועס ה אשתו מסכנה הבית מסכן לכן צרכיך שנרגיש את עצמנו זה לא קל אדם איפה הוא כועס בעיקר בבית ליד חברים הוא לא הוא הוא לא רוצה לכעוס הוא חושב שיגיד לו שהוא בן אדם טוב אבל בבית כבר אשתו מכירה את את האוצר שיש לה אז כן אז

מה אכפת לו לזרוק עליה כל כל הצעקות וכל הבעיות אתה מבין זה הכי קשה אדם שמה בן קו אומר מכירים אותי פה אז מה אז אין לו בושה כבר מכירים אותו בחוץ אדם לא מכירים אותו צריך להתנהג בבית יפה אז אם אדם רוצה בית טוב לא יכעס גם הילדים שלו רואים אותו וגם אשתו אומרים אין זה אין מה לעשות איתו בן אדם משוגע רע מצורע אבל מה יעשו חיים איתו מה מה יעשו בדת ברירה אבל הוא מסכן למה ש למה שיהיה כך לא אמרו רבותינו בשלושה

דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו בכעסו על זה אמרו אל תראה יין כית אדם כי יתן בכוס עינו אומר שלושה דברים רומזים כי יתן בכוס עינו כתוב שמה בכיס עינו ה כיסו וכרי זה נהיה כוסו וייתן עין בכוס הרי כעסו יתן עינו זה אות עין בכוס אם תשים עין בכוס יהיה כעסו כך כותב הגאון חידה לא יהיה בך אן זר בות שהשתחווה אן חר איי איי איי אז דבר יש למשל את שרה ד יעקב וממנה יושע חכמנו אמו ממנה אותיות ו מהמן ושע בכל דור ודור עומדים

עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם זה אמת אז צריך מה יעשה אדם שלא יכעס אם בא לו לכעס יגיד פסוק במי זקן הר את רחו רה פעמים גם לא לקבל לשון הרע ורכילות וצאת שם רע זה גורם לכעס גם אדם שחברו פגע ויגיד לו תשמע למה עשית לי ככה יפה בצד ואז לא יכעס גם צריך לא יהיה פזיז יהיה סבלן מתי אדם יזכה גיע למידת הנש ון אתה יודע רבי נתניה ממידת הנשב זה מעלה גדולה מה זה נשבן שווה מבזים אותו עושים לו או מכבדים

אותו אותו דבר הוא לא מרגיש כן כן היה אחד החכמים הגדולים היה נוסע באוניה והיה מכובד מאוד אבל היו שמה כל כולם היו רשעים חילונים לא לא שומרי תורה כופרים מהשמאל כזה הוא מסכן היה צדיק אז הם רצו לעשות עליו צחוק ישבו באוניה מה יש להם לעשות אז א עשו ממנו צחוק אבל הוא לומד אבל הם מצחקים ו מתפקעים מצחוק והכל אחד עיז להשתין עליו עד כדי כך אמרו לו מה הרגשת כשהוא עשה את זה אומר לא היה לי רגע אחד כזה טוב בעולם אומר הרגשתי

כמו שהוא שם עליי מורד אומר אז הבנתי שאני במעלה טובה כמו הוא זורק עליי בסמים מורד אומר כן נעשה מלאכים כו ג אנחנו פסוק יא מנחים א' פרק יא יא פסוק יא מאר א' יא יא ויאמר אדוני שלמה יען אשר הית זאת עמך ו שמרת בריתי חוקותי אשר ציוויתי עליך כרוע הקרא את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך א למה תראה מה עשה לא הלך בדרך השם אך בימיך לא אסנה למען דוד אביך מיד בנך אקרע נחלקה המלכות מלכות ישראל כן רק את כל הממלכה לא קרע שבט

אחד יתן בנך למען דוד עבדי ומען יוש אשר בחרתי תראה שיהיה בבית המקדש כל אני הבית ויקם אדוני שטן משלמה את הדד האדומי מזרע המלך הוא באדום ו וואי ווא ומזה רע המלך שמלך באדום מאותו מקום ויהי ביו דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויח כות זכר באדום שהיה יואהב שמה להכותם היה שם דוד בעבור מרבית החללים היה דוד מקברם היה מרחם עליהם כי ששת חודשים ישם שם יואב בכל ישראל עד כרית כל זכר באדום ויברח חדדו ואנשים א אדומים מעבדי אביו

איתו לבוא מצרים והד נער קטן ויקומו ממדין ויבואו פרן וייקחו אנשים עמה מפר ויבוא מצרים אל פרעה מלך מצרים וייתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן אלו וימצא הדת חן בעיני פרעה מאוד ויתן לו אישה את אחות אשתו אחות תח תח פנס תח פנס תחפנחס לא לא כתוב תח פנס אחות ח פנס הגבירה בתלת ו אחות תח פנס את גנוב בנו ותג אליו תחפנחס בתוך בית פרעה וגנבת בית פרעה בתוך בני פרעה ראית גרור גנבת איזה שם זה גנבת הגענו כ בראשית תמ שבת בראשית

בראשית שבת שבת לעשות את השבת שבת בניא שבת דומ ז הבת את ובבת כי הני מושיעך מרחוק ת זרך מר ישת א צפ מרן הוא לכל החוסים בו כן אנחנו במשנה ולפני המשנה נעשה את הצדקה ו ישועה כן אני כבר יכול לתת לך גם 100 שקל ברזלים לה כס כן אנחנו משניות נדרים אני ב פרק ב משנה ג' יש נדר בתוך נדר ואיין שבועה בתוך שבועה כיצד כלומר יש נדר שהוא חל על נדר אם אדם אמר את נדרו פעמיים או שלוש פעמים חייב על כל נדר

ונדר אבל אין שבועה בתוך שבועה שבועה לא חלה על שבועה כיצד אמר הריני נזיר עם אוכל הרי אני נזיר ם אוכל פעמיים הוא נזיר חודש ועוד חודש באכל חייב על כל אחת ואחת חייב הנודר הנודר לנהוג נזירות 30 יום על כל פעם שאמר הרני נזיר שלא שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל נשבע שלא יכל מאכל מסוים ואכל אינו חייב אלא משום שבועה אחת שאם עבר במזיד איין לוקה אלא מלכות אחת יש מפרשים שדווקא בנזירות יש נדר בתוך נדר אבל לא בשאר דברים משנה ד' סתם נדרים

להחמיר ופירושם להקל מי שנדר סתם אז כוונתו להחמיר לא להקל ופירושם להקל אבל מי נדר מפורש כך םכ הולכים אחר פירושו אף להכל כיצד אמר הרי עליי כבשר מליח כמו בשר מלוח או כיין נסך אם של שמיים נדע אם התכוון להדפיס את נדרו בבשר מלוח של שמיים כלומר כתוב שמה כ קורבן אחד תקריב מלח או ביין נסך של שמים לנסך על גבי המזבח אסור המאכל על הנודר שרת פיס בדבר הנדור אם של עבודה זרה נדר אם כוונתו היייתה להדפיס נדרו בבשר מלוח של עבודה זרה ביים

נסך של עבודה זרה מותר למה הדפיס בדבר האסור לא בדבר הנדור אז אין הדרו נדר ואם סתם אסור המאכל שכן סתם נדרים נחמיר אמר הרי עליי כחרש כחרב של שמיים הית כוונת החרם המוקדש לבתק הבית אסור אם כ חרם של כהנים כרם שניתן לכהנים מותר ואם סתם אסור הרי עלי כמעשר פירש דברים אם כמעשר בהמה נדר אסור המאכל מעשר בהמה זה דבר הנדור ם של גורן מותר למה מעשה ראשון אחר שנתן אותו מותר לזרים ואם סתם אסור הרי עלי כתרומה אם תרומה אתה לשכן נדר אסור

אם של גורן אז של גורן כמו שעושים תרומה מן הגורן מותר ואם סתם לא פירש אסור דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה בגליל מותרת שאין אנשי הגליל מכירים את תרומת הלשכה הם לא יודעים מה זה תרומת הלשכה ם חרמין ביהודה מותר ובגליל אסור שאין אנשי הגליל מכירים את חרמי הכהנים כן הגענו משנה ה שבתי אדוני ישראל אוי אוי נחנו באים קים מצ דוריתא בתורה כמו שכתוב יומם ולילה גי שלמתי כ במוי תורה תוכם צון עכשיו אנחנו רבותיי היום מסכת בוקמה דף קי

א הלימוד לרפואת שושנה שוקת בת מרים בהצלחת סטר בת איריס בהצלחת משה בן שושנה שוכת לפתוח דף קיא ינוי נשמת אביעד שמואל שולמית בן שולמית שלמה ברהם במילה אברהם בן ג'מילה אפה השלמה אק זמו שפתחת את הדף יופי אנחנו ק י עמוד ב' לא לא ק יא נתן עמוד כן נתן את הכסף ליהו יריב כן אם אתם זוכרים אנחנו למדנו במשנה בדף קט כסף למ מי שגוזל את הגר ונשבע לו אמרנו במשנה הרזה משלם קרם וחומש כהנים והשם למזבח אחר כך למדנו או נתן את כסף

לאנשי משמר ומת הוא גזר את הגר היה מעלה הגזל את הגר ומת ונשבע לו ומת משלם קרן וחומש לכהנים עכשיו נתן את הכסף לאנשי משמר באמת לפני שיקריב אתה שם אין הו ור שם יכולים להוציא מידם שנאמר איש אשר יתן הכהן לא יהיה עכשיו נתן הגזלן את הכסף ליהו יריב זה העניין שלנו היה משמרת יהו יריב הם היו המשמר הראשונה זה נתן להם את הכסף ואת האשם דעיה זה המשמר השנייה יצא אפשר להביא את הגזל לפני האשם זה אפשר האשם ו יריב קודם וכסף לדע לדעה

אם קיים האשם נתן את הכסף כונסים את בני ויריב שחזרו יקריבו בני דעיה למה איך אתם קיבלתם את האשם לפני הכסף לכן כוסים אותם בני וירים לקחו את האשם לפני שקיבלו את הכסף כדין אב אם לא אם לא קיים האשם יחזיר ויביא אשם אחר צריך הגזלן לחזור ולהביא שמביא גזלו עד שלא הביא אשמו יצא אבל הביא השמוע שבג זהלא לא יצא עכשיו אנחנו כאן עכשיו נראה איפה אנחנו נתן את הכסף ויריב בזה מקום הוא קורא בדף קיא שורה שנייה נתן את הכסף ליהו יריב ואת אמרנו

במשנה באשם ל שעייה יצא ידי חובה תנו רבנן נתן אשם ויריב זה היה משמרה ראשונה בכסף דעיה זה הפוך עכשיו כן היה צריך לתת קודם כל את הכסף נתן השמ יריב משמרה ראשונה וכסף דעיה משמרה שנייה יחזיר הכסף אצל האשם צריך להחזיר את הכסף ליהו יריב דברי רבי יהודה חכמים אומרים לו יחזיר האשם אצל הכסף יחזיר את האשם כלומר א הכסף דעיה למה קונסים אותו אומרים לו חביבי אתה איך אתם יהויריב קיבלתם את הכסף לפני לפני קיבלתם אשן לפני הכסף איך ידע מעכשיו הגמרא אומרת נו

נראה מה היה מה היה הסיפור אבשם במשמרתו ד יריב וכסף דעיה במשמרתו דעיה דעה זה זכה בשלו וזה זכה בשלו כל אחד במשמר שלו אם היה כך שהוא נתן השם הוא בא להביא הביא את הקורבן השם ויריב זה היה משמרת יהויריב אחר כך בא בדיוק התחלפו המשמרות היה משמרת דעיה נתן את הכסף במשמרת דעיה דעיה כל אחד זכה בשלו האשם במשמרתו של יהו ירי וידיה זכה בכסף במשמרתו מזכת זכת זכה בשלו אמר רבה אכ במז קינן דייב אשם יריב במשמרתו דהו יריב וכסף לדעה במשמרתו דהו

יריב לא לא כל אחד במשמרתו נתן את האשם ליהו יריב במשפחתו של יהויריב ואת הכסף לדעה גם כן במשמרתו של יהויריב היהה אסור להם לקחת את הכסף לכן דעיה כנסי אכך יחזור כסף אצל השם לאיפה ליהו יריב זה דעת רבי יהודה רבי יהודה סבר כין דלה משמרת דעיה היא זה של יהו יריב היה אסור דעיה לקחת את הכסף מה אתה נוגע בכסף לכן דעיה קונסים שיחזיר את הכסף אצל רבנ סברה שלא כדין עבוד בני יהו יריב קיבלו אשם מקמי כסף הם לא בסדר איך הם מקבלים

קודם כל צריך לקבל את הכסף אחר כך עשם זה פסוק קר לדדו סינו ויחזור השם אצל כסף למעשה שניהם חייבים כנס אבל חכמים אומרים לא יותר טוב לכנוס את יהויריב איך הוא קיבל אשם לפני שהוא קבל את הכסף רבי יהודה אומר לא תכנס את דעיה איך אסור לך לקחת את הכסף זה לא המשמר שלך לכן יחזיר את הכסף אצל ליהו יריב אבל אם כל אחד קיבל במשמרתו באמת אולי כוסים אתי הו יריב בוא נראה מה אומר רשי זה זכה בשלום וזה זכה בשלום רבנן ס הנ

לרבנן כסו יבול אש מקמי כסף ארבי יהודה מהע כס דעה דברי רבי יהודה אשם ראשון ק הו נמשיך תניה עד פה אבל זה כן תניה אמר רבי מדברי רבי יהודה רבי יהודה אמר שדעה צריכים להחזיר את הכסף יריב למה זה לא משמרתם מה פתאום מה לא יה דעיה י דעיה את הכסף את הכסף א הוא נתן את האשם לא כדין הוא נתן את האשם ליהו יריב זה היה משמרת יהויריב ונתן את הכסף דעיה במשמרת יהויריב אז אמר רבי יהודה אומר איך קיבלו ידעיה את הכסף אז

כן אבל כל זה רק אם האשם עדיין קיים אז יכולים בניו יריב להקריבו בכשרות במשמרת אז רבי יהודה לדברי רבי יהודה אמרנו שצריכים להחזיר את הכסף בני יו יריב כל זה אם השם קיים אז יכולים בני יהויריב להקריב אותו בכשרות במשמרת אבל אם קדמו בניו ירי והקריבו אתא שם בפיסול לפני שנתן את הכסף דעיה הבנת לפני שהוא יתן עכשיו שבא לפני הקרן פסול יחזור ויביא אשם אחר ויקריבו בני דעיה שהם קיבלו את הכסף וזכו הללו במה שבידם בני ויריב זכו באשם הראשון מה יעשו בו אבל

זה השם לא שווה כלום אה זה מה שבדם זה לא הלה כסף ש לא היה להם כסף דעיה דעיה היה להם כסף איפה אתה זו ע עוד פעם רבי יהודה אמר שדעה צריכים להחזיר הם זכו בכסף נכון הם קיבלו את הכסף זה לא שלהם זה שליו יריב אז רבי יהודה אמר צריך להחזיר את הכסף ו יריב עכשיו כל זה דווקא אם אם האשם קיים אז יכולים בני ויריב להקריב את האשם בכשרות עכשיו במשרה שלהם אז הומר החזירו להם את הכסף ואז הקריבו את השם קיבלו את

הכסף הקריבו את השם אבל אם קדמו בני הירי הזריזים הם זריזים כהנים זריזים ופ הקריבו אותו את האשם בפסול לפני שנתנת כסף בני דעיה ח אז השם שבא לפני הקרן פסול יחזור ויביא אשם אחר ויקריבו בני ידעיה שהם קיבלו את הכסף וזכו הללו אבל וזכו בני רמה שיש להם את האשם שיש להם זכו בו מה הוא שווה בשביל העור בוא נראה אמרי למה יחזה הנה אשם פסול הוא אמר רב לעורו מדובר שאברהם נשמר את ויריב שעדיין לא עדיין משמרת יריב למה שלא יביא את ה השם

החדש עוד הפם קונסים אותם כונסים אותם הם הקריבו ראשון הם הקריבו את האשם בפסול ה הקרבת את האשם בפסול בזה מודה רבי יהודה תיתן את האשם דעיה והם זכו בהשם הראשון אתה איתי ציון משה תניה הדך אמר רבי תני תניה אמר רבי לדבר רבי יהודה אם קיים השם זה למדתי תניה אמר אמר רבי דבר רבי יהודה אם קיים אשם יחזיר הצם אצל כסף אם קיים השם לדברי רבי יהודה אמרנו אם קיים השם לא הקריב אותו עדיין אות ד יחזיר השם אצל כסף ו רבי יהודה יחזיר

כן נכון זה טעות כ כ עכשיו השאלה הנה אנחנו יודעים הפוך לדברי רבי אמרנו לרבי יהודה ד אם השם קיים אז חזיר את כסף אצל השם רבי יהודה יחזיר כסף אצל השם הטלה הנ זה השאלה לא כך אמר אכה במס קינן כגון דנפק משמרתו דייהו יריב ולא טבעו הם לא עברה משמרת יהויריב והם לא באו לדעה שיחזיר להם את הכסף עכשיו לכן יחזור השם אצל ידעיה עכשיו זה משמרתו ק משמן דחו אחיו גבו משמרת יהו יריב מחלול אחר שעבר משמרתם מוחלים יריב ד ויחזור השם יצא

לכסף תני דך אמר רבי דברי רבי יהודה אם קיים אשם בסדר לאי שזה פה לק עוד קצת עוד קצת רשי זה לקמן תני הדך אמר רבי לדבר רב יהודה אם השם יחזור כסף אצל השם כי זה היה אצל יהויריב אה בח פשטה אחי הטלה בדיוק סובר רבי יהודה כך מהמה אתה בא אמר רבי לדברי יחזור כאילו גילת לנו איזה סוד גדול אכה במ סכינה כגו דנפיק משמרתם דהנה ודנה עברה גם משמרת יריב גם משמרת דעיה ולא תבעו יהירים דעיה את הכסף ולא ידעיה מיהו ירים שניהם

ישנו מהו דמה אחו אחול גבי הדדה הייתי אומר ממה שמשמרת ירים לא תבעו במשמרת את הכסף מדע מדעה מחלו ו ירי דעיה את הכסף וגם אם עברה משמרת דעיה וגם הם לא טבעו את האשם בכל זאת זכו ידעיה בכסף כל אחד יזכה בשלו הייתי אומר מה מחל כל אחד נזכה בשלו כל אחד מחל כנגד אל לא הקריבו אות שם עדין מה עשו ע השם כמה שמעלה דאמרינן כ לא הם יחזירו את זה עכשיו למשמרות אחרות כמה שבענן דאמרינן כין דלא תבע כיון דלא תב דרו ברשה

כן שגם ידעיה לא תבע במשמרתו את האשם לכן יחזור הכסף אצל האשם ובני יירב הם יקריבו את האשם מתי כי שתחזור משמרתם עוד חצי שנה חצי שנה יגדלו את זה כל כך הרבה זמן כבר לא בן שנה שם פסל צריך להיות בן שנה נכון שנתיים לא זוכר זה איל זה שנתיים איל זה רק מ משנה וחודש עד ש כן זה א כבש זה בן שנה בן שמונה חודשים כבס עכשיו מה את עשה איתו לא בן שנה וחצי בן שנה וחצי רי רשי ואגב סדיה דבר יהודה

אשם ראשון קיים כו בני יריב להקריבו בעוד משמרן קימת ו בהכשר הנה אבל אם קדמו וקרבו בפסו מהבא קודם הן פסולו כפש כמה שם השני דעיה מהחזה כ פכ נפ ד ולא טעו בני את הכסף במשמרת ולא בני דעה את השם במשמרת צלא רבי יודה בו בניר שיחזור בעוד משמרתם קיימת אבלך דלא תבעו מחלו גבי דעיה כני דה לא תבו םשמ יחזור כסף אצל אשם וקרבו בני הירים כשיחזור שבת משמרתם השבוע שלהם לא בדרך כלל אבל הכהנים הם זריזים הם לא יושנים תעבור משמרים ישר תופסים

את הדבר לשורו נכון מאיר זה ברית מלח יש להם ברית אתמול למדנו נאמר מתנות כהונה ניתן לנו לרון בן כמו שכתוב ברית מלך עולמי לך זרך איתך למה נש הכהונה למלח אומר הנציב כי כשם שיודע לכבד מידת המלח שיש לשים בתבשיל הוא מתאים את המאכל טוב טוב בזה המשתמש ביודע מן הצורך שלא קדיחת הבשילו כך גם ה יודע להשתמש בקדושת הכהונה יש תועלת מרובה וזכות גדולה אבל מי שמשתמש לא כפי שצריך אז הוא עושה בעיה לא אבל הכהנים שלנו פה יצאה גם משמרת יהויריב הפת משמרות

כן כל פעם יש החלפת משמרות אבל מה יצא גם משמרת ירי וגם משמרת דעיה עכשיו עוד חצי שנה עד שתבוא עכשיו הוא צריך לקחת את את השם ולגדל אותו ולתת לו כל פעם בקבוק בכ בטח כן כן הלאה אמרנו במשנה שמביא גזלו עד שלא הביא אשמו יצא אם הביא גזלו עד שלא הביא שמו קודם כל הביא כן יצא אבל הביא השמו עד שלא הביא גזלו לא יצא מננ מילה אמר רב אמר קר השם המושב להשם לכהן מלבד אל הכיפורים אשר כפר בו השם מה זה השם

זה קרן מלבד אל הכיפורים הבינה הגמרא בעוד שאל הכיפורים קיים מכד חסב ורשע אתה רואה מפה צריך להביא קודם כל כסף חר כך מביא את ל הכיפורים מה רצית יש פה משנה למלך על הרשי הזה אז הוא כותב מכל מקום הדין עצמו שכתב רשי לא ידעתי מנלא שהוא כאילו שיחזור משמעתו כל כהן שזכה באיזה קורבן דף שעברה שבת משמרתו שיכול להקריב באיזו משמר שרוצה הוא עצמו יכול אמרנו את זה אתמול קודשו לא יהיו כן לא אפילו כלכל המשמר כל המשמר יכולה להקריב באיזה משמר שם רוצים

הכל ה משמרה כן ד כמ דכל כהן שיש לו זונ כמו שהרב אומר יכול להקריב מבו כל זמן שירצה דתו וורו שלו אכן מכיוון זכה בשלו אף שלא יקריבו במשמרתו המ לא יקריבנו באיזה משמר שרצו מה צריך לחכות שואל על רשי ורבי כנס 50 תחיל עמוד ב זה לא הפקרות פה כמביא גזלו עד שלא הביא אשמו אמרנו יצא המביא גזה ע ש השמ יצא זה למדתי מ מילה אמרנו אמר רבד אמר קרא שמה מושב להשם לכהן מלבד אל הכיפורים אשר פר בו אמרנו השם אז זה

הכרן מלבד אן הכיפורים זה משמע אותו בעוד שאל הכיפורים משמע שצריך להביא קודם כל את הכסף ואחר כך את אל הכיפורים אמר הו מרבנן לרבה אלא מעטה אם אתה אומר מלבד משמעו עדיין קיים אז אלא מעטה מלבד עולה את הבוקר הכי נמה מכלת ד מוספים ברשע זה לא יכול להיות מה שכתוב מלבד עול ד הבוקר אם אתה מסביר שמלבד זה משמעות שעדיין קים עולת הבוקר אז אכין ק ד מוספין המורים קרבים ברשה בעוד שעלת הבוקר קיימת איך זה יכול להיות תניה מני ש דבר קודם לתמיד

ש שרמר וערך עלי העולה ואמר העולה עולה ראשונה משמע היא קודם היא קודמת להקרבה היא הראשונה אמר לה אנה מאשר יכפר בו נפקא ועדיין כיפר אמר זה לא כמו מלבד שאתה חושב אז אמר לו רבא אמר אני לומד שצריך להביא כסף לפני השם מלבד אל הכיפורים ב מאשר כפר בו מלבד אל הכיפורים אשר יכפר בו יכפר לשון עתיד משמע צריך להיות כ שמביא את הכסף ועדיין לא כיפר שעדיין לא הקריב את העש כפר בו לשון עתיד בסדר ממה טוב יופי את יודע שאני לא רואה אותך

אבל לאט לאט נתן לו את ה נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש אמרנו במשנה אין החומש מעכב חומש לא מעכב העיקר נתן את הקרן את העיקר נתן חומש לא נתן לא מעכב אבל צריך להצ את החומש לא בסופו שלדבר נותן את החומש בוא נראה תנו רבני מנין שמביא מעיד לתו ולא הביא אשמו קורבן אשם או אשמו ולא מעלתו זה הקרן שלא יצא את לומר באלה השם ונסלח לו והכהן יכפר עליו באלה השם ונסלח לו משמע אין סליחה א אלא הם הביא גם עין

אן וגם וגם עשם שזה הקר מנין שאם הביא אשמו עד שלא הביא מעלתו שלא יצא אתמר באן האשם האשם מכבר הוי כלומר העין הוא חובה לאשם שהוא הקרן אז צריך להביא את הקרן לפני השם לפני שמביא את העין יכול כשם שהעין והשם מעכבין כחמש מעכב אם לא הביא לא הכפר תמי ומר באלה השמי נצלח לו עין והשם מעקמים בהקדש ין חומש מעכב חומש לא מעכב וילמד הקדש מדיות ודיות קדש כמר אלמד הקדש מדיות כלומר ג אדיות זה גזל הגר ודיות גזל הגל מהקדש איך הקדש דיות

איך הוא ילמד מה שם דתם קרן אשם בגזל הגז קרן אף אשם דכ בהקדש הכוונה קרן ודיות ילמד מהקדש מה הקדש אין חומש מעכב את הכפרה הפדות נמה אין חומש מעכב את הכפרה ולכן אם הביא קרן ואשם ולא הביא חומש יצא לא מעכב הדרן הלך הגוזל עצים וסלי קלה הגוזל עצים עכשיו אנחנו הגוזל והמאכל מתה איזה יופי פרק עשירי כנגד 10 ספ הגוזל והמאכל הגוזל לקח גנב כסף גזר כסף והכיל את בניו ומה אכיל את בניו את הגזרה וואי וואי וואיי וו או והניח לפניהם או

גזל והניח לפניהם את הגזלה כלומר אמר מה פירוש אמר להם הכנתי לכם ירושה או איזה ירושה הם לא יודעים פטורים מלשלם למה הגמרא תגיד ואם היה דבר שיש בו אחריות חייבים לשל מה זה יש לו אחריות זה קרקע נגיד חיייבים לשלם אוי דבר מפורסם ראשי הגוזל המחי ניח לפניהם או שהניח לפניהם הגזלה קיימת פתורים מלשלם בגמרא מפרש טעמה יה דבר בגמרא מפרש לה מור אחי ומור אחי גמרא אמר רב חסדה גזל ולא נתי שו הבעלים ובא אחר בחלו ממנו אדם גזל אב עדיין לא התייאשו הבעלים

הבעלים אמרו אנחנו מכר את הגזלן הזה ואנחנו נוציא את ממנו הוא בא אחר בא אחלו ממנו בא אחר לקח את הכבשון ראה איזה תלה עם פעמונים לקח אותו ואכל אכלו ממנו רשי לא גורס ממנו נכון כו לא צריך ממנו הוא ידע שזה גזלן אז לקח את זה אומר למה שאתה תהנה מזה רצה מזה גובה רצה מזה גובה כלומר הבעלים מכיוון שלא התייאשו יכולים או לגבות מהגז או מהאוכל זה שאכל אבל אם התייאשו הבעלים גוברה רק מהראשון גע אם הוא גבע מה מהגז הגזלן יכול לטבוע את

האוכל יכול להיות מה למה לא מה הטעמה כל כמה דלא תעשו הבעלים ברשותי דמר קאה למה ממישהו רוצה יכול לכבוד כל זמן שלא תעשו הבעלים הגזלה הגזלה ברשותם איפה שהיא נמצאת לשלהם והאוכל זה כגוזל מבעל הדבר עצמו בעל החפץ עצמו ולכן יכול ללכת הוא לקחת ממנו תנן הגוזל ומאכיל את בניו אמרנו במשנה הגוזל ומאכיל את בניו או שהניח לפניהן פתורים מלשלם אם הניח להם ירושה ולא הכלוה יכול לקבו יכול לקבו מהם ובת דרב חסדה למה רב חסדה אמר שהאוכל גוזל מבעל החפץ יכול לגבות גם ממנו

לא רקם הניח אמר הוא גם הניח לפניהם פטורים משלם למה לא גובים מהם אז כשה על רב חסדה רב חסדה אומר שהאוכל בכל מקר גובים כן שחת יכול לגבות ממנו אז גם פה אבני חר מצת האב ובים לגבות בוא נראה אמר ל אמר לך רב חסדה כניה הי לאחר יאוש זהו מה שאמרנו במשנה שהבנים פטורים לאחר שאביהם נתן להם זה היה אחר יאוש בעלים אז הבנים שאכלו לא גזלו נגזל אבא שלהם אבא שלהם גזל הם לא גזלו נגזל לכן הם פטורים מה שמרב חסדה רצה מזה

גובה רצה מזה גובה למה ח שהגזר עדיין שכת נגזר אז לכן ממי שאני רוצה אני יכול לקבו ולכן אני בא לקבו ממכם כן אם הניח לפניהם פטורים מלשלם איפ ירושה אמרנו במשנה פטורים מלשלם אמר רב ברחמה זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמה מה שאמרנו הם הניח לפניהם פטורים מלהחזיר אז זה רשות יורש זה רשות אחרת מרשות המוריש כמו שאדם קנה גנב הזה זה רשות אחרת מרשות המוכר אותו דבר נצרף שינוי רשות ליאוש והיתומים זוכים בזה פטורים מלשלם גם אם הגזלה קיימת הם פטורים מלשלם את

הגזלה זה מתו אהך לפנים זה כן גזלה מה העניה תורים מחז אה כן נותן להם אתי זה ביטור ירושה אבל זה שאלה הגנה ד כן לא כר הוא רוצה להגיד רשות יורש זה כמו קונה מהמושכר שאם אדם קנה מרשות זה כמו רשות המוכר זה הלך לכן מצרף שינוי רשות פה ליאוש וגמרנו ירושלים אז זה לאחר יאוש הוא מעמיד את המשנה כן עמדנו את המשנה לאחר יאוש אז זוכים בזה היתומים ופטורים מלשלם זה מי זה המיד ככה רב ששת אמר רבי ברחמה רבה אמר רשות יורש דוק

רשות לוקח דמה הירושה לא נחשבת לשינוי רשות ואח במ זקנן כשחלום שנה פותרת היתומים למה אחרי ש שמת אבא הם עשו בזה סעודת אבלים החלום אז כיוון שלא למה שאין שהם לא הגזלנים אז הנגזל לא יכול לטבוע אותם אבל אם הגזלה קיימת הו חייבים להחזיר אבל אם הם אכלו לא חייבים למה לא הם הגזלנים מה מקשה עכשיו נרבה אתרה אמרת עם החלום המדיק את נספה עם היה דבר שיש בו אחריות חייבים שלם מכ הדרשה בגזל קימת הסכינה כין שניכר לרבים אמרת דבר שיש בו אחריות שנקר

לרבי ונראה כמו טלית או כסות אמרנו דבר שיש אחריות זה קרקע טוב גם זה אומר כן חיייבים לשלם למה כבוד אביהם מכ דרך שגזלה קימת עסקינן בחפצים שאין את הטעם של כבוד אבי הם פטורים אז זה לא כמו רבה שאמר שמדובר כשכלום הוא אמר עם החלום פטורים נכון כן אבל כתוב בשפע אם היה דבר שיש בו אחריות זה עכשיו למדנו את זה במשנה דבר שנקר לרבים נראה כל שעה או טלית חייבים לשלם למה כבוד אביהם מכ הדרשה גם כן אוזקת בגזילה קיימת ובכל זאת אתה רואה

בחפצים ש הטעם שכבוד הם פטורים ואתה רב אמרת דווקא אם אכלו פטורים אם לא אכלים חיייבים אל כוחך אתה צריך להעמיד למה פטורים בגלל שהיה שינוי רשות אל כוחך אתה חייב להעמיד את המשנה כ ה אז הוא אומר מתרצת הגמרא אמר לך רבה אחיק אמר אם הניח להם אביהם אחריות נכנסים חייבים לשלם לעולם הרי שה מדברת כשהחלום ולכן פיטורים הסבה מדברת בגזילה קיימת כאין טלית או קצות אלא מה איך איך מתבהרת השפה ניח להם אביהם אחריות בכלל לא מדבר על טלית מסויימת וכולי לא על הכס

ה הניח להם אביהם נכסים קרקעות למה הקרקעות השתעבדו מחיים נגזל לא שהם גנבו קרקע אבל יש של האבא זה כן אז זה השתעבד למה שהוא לקח בגז משנה במקום חיייבים להחזיר חייבים לשלם חיייבים לשלם אבל כבוד אביהם לא בגלל שעבוד לא חייבים לשלם כבר לא קשור לכבוד אביהם שבו בחלום וזה לא למה הנכסים השתעבדו מהחיים מהחיים לגזל אז אפילו שהם אכלו חייבים ש רגע כלו וזה לא קרקע לא חיייבים בכלום וזה קרקע כן חייבים מה אכלו את הקרקע רשי אחיק לא לא לא כמו שאני אומר

לך הם אכלו הקרקע לא שלהם הקרקע אבא היה עשיר היה גנב אבל היה עשיר לקח זה לקח זה לקח זה וגם היה לו קרקעות בינתיים הם אכלו עכשיו כשההוא גנב הקרקע שלו הוא חייב להחזיר הקרקע שלו השתעבד לכן באים לילדים אומרים להם תחזירו למה אפילו אכלתם תחזירו כ קרקה השתעבד צריך להיזהר הר פעמים גביי צדקה יש להם ביה צדקות צריכים כל דבר לרשום אם לא רושמים זה בעיה השם יעזור היה אחד גבאי צדקה זה מובה בספר מאורות הדף אומר היה גביי צדקה ו היה ניזהר תמיד

לרשום אבל לפני שההוא נפטר אמר לילדים שלו הוא היה כבר בזה אמר להם תשמעו אני רוצה תתנו מהכסף שיש אצלי נגיד איזה 100 מיליון שקל תתנו ל לקופה של צדקה למה אני לא יודע יכול להיות שהיה איזה זמנים לא רשמתי טוב את הצדקות לצאת ידי חובה אז הם באו ומרים אם הם יחזיקו אבא שלהם בצורה כזאת זה בושה הם רוצים את הכסף לעצמם לא לתת למה זה לא יפה הבא לא גנב לא גשד דסד אמר להם לא תתנו את הכסף והכל הוא רוצה לצאת לידי שמיים

אקסטרה זהלא זה לא בושה אם הוא לא מוציא קבלה דבית לא מוצי בית כנסת כל פעם אומר אין קבלות דבר כ בסדר אז לא ש י מה זה משנה קבלה קובעת אה זה חבת גם הקבלה ונים פרחים יש קבלה לא אני נותן לבית כנס ו תביא קבלה אומר אין קבלות טוב הללה הללה מה עכשיו זה קשור עוד העיקר אתה משלם זכית מה אתה רוצה אסור להגיד ככה אתה רואה מה שאתה אומרם לא יודעים מי זה לא משנה לא לא אסור להגיד אסור לא אני לא וגם

מגיע לו משכורת מה זה משנה לך עודד די השם ישמרך רק אמן ומתנה לרבי לרבי שמעון ברה אומר שנה לו לא דבר שיש בו אחריות ממש לא הכוונה דבר ש קרקע אלא אפילו פרה וחורש בחמור וחמר אחריו חייבים להחזיר בבני כבוד אביהם זה לא כמו שאתה אומר שהניח להם אבין דבר שיש לו אחריות שחייבים לשלם אפילו פרה וחורש בחמ חמר החרו וכולם יודעים שזה שאבא שלהם גזל את זה נגזל וכולם יודעים ש של הגנבה חייבים להחזיר למה לא כולם יגידו הנה זאת הבהמה שגזל פלוני אז

אם אתה מוכח שהספה וגם הרש עוסק בגזילה קיימת אז איך אתה רבה מעמיד את המשנה שהחלום זו השאלה אלא אמר רב כי שכי בנה רבי יושעה נפק לבתי מה שאמר רבי ישעיה צודק יפה אמר וכשהוא יפטר מן העולם יצא לקראתו רבי ישעיה למה הוא ישב את דבריו ר כב אני בארתי את המש כמו שיטתו בדבר שיש בו אחרות ממש בקרקע ו בשאין הגזלה קיימת ובאמת המשנה שלנו חסרה לא כמו שהסביר בי שלא מדובר בקרקע ממש אלא מדובר בגזל קיימת ומפורסמת שיש בה ביזו ככה הוא הסביר

טענה רבי הושעיה הנה הגוזל הגוזל ומאכיל את בניו פתורים מלשלם הניח לפני גזלה קיימת ועדיין הקיימת וטובע נגזל חייבים אין הגזלה קיימת פטורים ואם הניח להם אביהם אחיות נכסים שהניח להם קרקע משלו אז אפילו הם כבר אכלו את הגזלה חיייבים לשלם אתה רואה סובר כמו שם מדרבה רק אם הגזלה היא לא קיימת פטורים והניח להם אביהם מדובר שהניח להם קרקע ש משעבדת לנקז זה לא כמו רבי לא רבי לא שנה רביה הברי מרב סיש בריתה כז תראה הגמרא אומרת במציאה אומר כי שכינה כתב ראשי ש

לא אמר לשון מיתה לא אמר כי שכינה כ ששכב לא אמר שימות אומר למה אל פתח דמ פיב לשטן כי לשון שכיבה זה לשון שינה גם שכבתי ישנה איזה רשי במצי הזה כן דף סב והנה שאול שוכב ישן ולא דמה למה שאמר מציעה אשכי נפש ר כמי יתמ מי אם הוא אם הוא שחיו ימות וייפול השת לפני היתומים אומר אב כשגגה יוצאת מפי השנית ונח נפש ד ממר אף שאמר לשו שיבנה אז תגיד שמה איך אומר לו דעתם שנה משום דמר בנפל שתר קמי יתמה זה

הבעייה הדגיש ג פה יצא ושיה ושיה כבר נפטר לא רשי בבב מציה בדף סב זה שאני אומר כן רשי ככי רבי פיק לתי כשהוא ימות אז רבי יוש יצא לקראתו שיניתי את המילים אבל מפורש כן זה לא אבל לא נורא אבל ה הפירוש נכון אבל הלשון לא נורא לא יפתח אדם פיו לשון שחינה זה לא ממש אפשר לפש את זה גם אז ראית רבא היה נוהג לתרץ להסביר דברי רבי הושעיה אומר אחר מותו יבוא לקראתו כמו רשי היה היה באומר הגאון רבי יהושע בר ברבי יוסף

מקרקא אומר היה רבו של השך חיבר ספר מיוחד מגיני שלומו כן על שם ה תו על דברי ראשי לה הצרפתים חכמי צרפתה אלה שהשכנים של מאר זה פו של השח כן מגיני שלמה היה מגרס את ראשי שנג אומר בהקדמתו לספר זה מביא נכדו אומר רשי התגלה לסבו אמר לו אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא בשביל שאתה מציל אותי מפי האריות והכפרים גיבורים חריפים בעלי התוספות אתה לקבל לעולם הבא עם כל תלמידי בגלל זה אני אבוא אליך וכך היה אומר סמוך לפטירתו כל גדולי קרקה סביבו

את מיתתו פנה עליהם רבי יהושע ואמר פנו מקום שרבנו מאור עינינו רבי שלמה יצחקי בא אלי בכל קדושה עמו וקיבלו ני בשמחה לראות לי דרך החיים באשר עמדתי למינו תמיד לתרץ קושיות התוספות והיה רבי עקיבא יגר כל הזמן מקשה על על התוספות מניח וצריך עיון רבי עקיבא גר כל כל הדברים שלו חזק מקשה על התוספות לא או על ראשי רבי עקיב יגר אז חם בציון היה מתרץ כל רבי עקיבא עגר אומר כשאני כשהוא ילך לבית עולמו יצאו לקראתי למה אני מתרץ כל רבי עקיבא ג תרץ

את הכל זה אחד אבל גם הרב הרב ה הדור מבלז רב סך שלום מבלז הוא אמר מי שקורא ראשי על תורה כל שבוע בשבוע מובטח לו שיבה ראשי להכניס אותו לישיבתו שם בישיבת ראשי שקורא ראשי על הפרשה כל שבוע ושבוע צריך להרץ רש שות של השמן אני לא חכם כזה שור כל הזמן בטח יש מקור שכש מחלקים את הזו בכולם שזה שזה עניין גומרים את הזו כמו כל דבר כמו כל ספר למה כן אני חושב לא כל העולם מחלק את השס תהילים כן אפשר למצוא לאזה

מקור מסתמך לא שאני יודע מכ צריך להיות המרמור תכף תראה אמ הרמור אין הגזלה קיימת קודם כל החרת שעה וחצי שעה ורבע עוד אתה אש לך אתה חושב לא מספיק שחרת עוד אתה פותח אתה לא יכול לדבר חוץ מזה תביא קודם כל 50 שק כנס על זה שהיום אחרת תשים בקופה של לא קשור ל50 של כל שבוע הלאה המרמור הרב לא סיכם לי את הגמרא בסדר אין הגזלה קיימת פטורין בברטה אמרנו שרבי ישעיה אם אין הגזלה קיימת פטורים הבנים נמת בתבת דרב חסדה שאומר אם אכלה

אחר רצה מזה גו ר מזה גובה ואתה אמרת לי אין הגזל הקמת פטורין אמר לה רב חסדה כי תניה הי לאחר יאוש משנתנו של רבי ישעיה במקרה שהניחה אביהם לפניהם לאחר יאוש ולכן פטורין למה הם לא גרבו ממנו אבל אם היו אוכלים לפני יאוש היו חייבים גם לרבי ישעיה למה הגזלה שייכת לבעלים שלה המרמור גזלה קיימת בהמשך הייתה של רבי ישעיה חייבים לשלם אז הדת רבי ישעיה בלא אחר יאוש אז ככה נמות אובת דרמי ברחמה למה אומר שרשות יורש רשות לוקח כמו קנה והרי לשיטתו יש

כאן ייאוש ושינוי רשות אז למה הם חייבים לשלם אם יש ייאוש בשינוי רשות למה חיייבים לשלם אמר לכמ ברחמה כי תניה הי מה שהמשנה של רבי ישעיה במקרה שני עליהם אביהם לפני יאוש אז כמן שלא היה יאוש שנוי רשות לבד לא קונה ואם היה עדיין בעין חיייבים אבל אם הניח לאחר יאוש מצטרף שנוי רשות ליאוש פטורים אפילו כשהגיע בעין למה הוא לא מתרץ רק ששום כבוד אבין ן רבדה בר אהבה מתנה לה ליד רמי ברחמה הניח להם הבין מעות של רבית אלפי שיודעים שהן של רביית

אין חייבים להחזיר אמר רב ברחמה זאת אומרת רשות יורש רשות לוקח דמה ש אז הנה רעיה לא זה עיקר הוא רוצה להגיד רשות יורש רשות לוקח לכן הבנים לא צריכים להחזיר מובן ואמר לעולם אם מלאך רשות ורשל כרשות לוקח דמה ישן אחד אמקר תיקח מיתו נשך ותרבית הדרלה כי איך ידח בדך בסיום הפסוק וחי אחיך עמך הדרלה כיך דנחי בדך החזירו למה תחזיר לו אהדר לה תחזיר לו בכדי שיהיה אמך אז מאמך לדידה כ מז רחמנא הד ככ שאתה תחייה איתו אבל לברה לא מזר רח

אם לא ככה אם לא כן לא הה את הדרשה הזאת היו צריכים להחזיר מה ד מתנה לה הבריתה רבדב שלומד דברי ברחמה על הבריתה ואומר שלא צריכים להשיב את הריבית זה מפני שרשות היורשים כרשות הלקוחות אפילו שאפשר לפרש כרבה הטעם שהבנים לא צריכים להחזיר רביית מדרשת הפסוק אז כל שכן ה מתניתין שיבאר שפטורים למה פני רשות יורש כרשות לוקח למה שם משמעות המשנה היא שמדובר גם אחר אפילו שגזלה קיימת למה זה שני דברים גם יאוש וגם רשות אז לכן פתורים לא הה טעם לפתור אלא כיוון

שרשות יורש רשות לוקח מהד מתנה לה מתניתין מי ששנה לרמי ברחמה שעל המשנה אז שמה נאמר דווקא במשנה שאיין הסבר משהו אחר שאינם צריכים להחזיר לכן מבאר שפטורים מפני שרשות יורש רשות תוקע אבל הבריתה רבי בחמה כרבה מתנה לה ר ש למה למה למה פטורים בגלל דרשת הפסוק למה הביא פסוק לא בפני רש רשות יורש כרשות לוקח אלא יש פסוק הרב למה זה כל ש הבאנו נו רבנן כן עד כאן להיום הלכות אנחנו סעיף ה סימן תקעה וברות ומניקות מטענות אבל לא בשלוש ראשונות מה זה

מתענות פה מדובר על תענית של גשמים בשלוש אמצעיות אבל לא בשלוש ראשונות עדיין לא התחזקה בצורת ולא בשבע אחרונות זה קשה להם אומרו לא יכלו אלא כדי קיום לד ו אחר שגזרו יג תעניות אלו אם לא נענו אין גוזרין עוד ואני מ שמתענין הגשמים לפני לפי שכש ברו אלו כבר עברו זמן הגשמים ואין בהם תועלת אבל לשאר פרעוניות לא עלינו שלא יבואו מתענים והולכים עד שיענו קשה סעיף ז' כש מתנן הגשמים וב תעניות אלו ולא נענו ממעטים במסע ומטה מנ שמחה ממעטים באירוסים נישואין לא עושים

אלא אם כן לא קיים מצוה פה מותר מעט משאלת שלום בן אדם לחברו ד חכמו שלום א קנזו כדים למקום בעם הארץ שנתן שלום השבנו בשפה רפ כובד רוש תלמיד חכמים דם חוזרים ת שני חישני ש ניסן של תקופה מותרים לאכות בלילה במלאכה בשאר דברים מפסיקים בראש חודש חנוכה ופורים יצא נישא של תקופה וכשהגיע השמש תחילת מזל השור אין ניצע נעון שאין השמים בזמן הזה לסימן קללה הוא ולא ירדו כל עיקר בתחילת השנה שיהיה תמיד גזרות טובות אמן הרב פתח את הרמבם עוד פרק שביעי דף

כפד ש קמ ורות קי שני קורמות יש על הראה אם נקב זה בלא זה מותרת ואם נקבו שנן טרפה אפילו נגד הקרום העליון כולו והלך לו מותרת וכ שנק מן החזה למטה במה שהוא טרפה ומקום שאין ראוי לשחיטה בקנה למטה התחיל בשחיטה ושחט כל הקנה אחר כך נקבה הראה ואחר כך גמר השחיטה הרי זו רפה נקבה קודם גמר השחיטה כן כלכ יוצא בזה ג אחד מ סימפוני ראה שנקב אפילו אפילו לחברו נקב הסימפון לחברו טריפה וראה שנקבה ועלו במק נסתם הנקב אינו כלום נקבה האום של

ראה אף על פי שדופן סטמ טרפה לכן נקבה בתוך חיתוך העונות שלה הוא המקום שרובץ עליו עליו כשר איפה זה חיתוך ה יש חמש עונות זה הם דבוקים כן במ דברים אמורים סתם מקום הנקב שבונות בשר אבל אם נסתם הנקב לעצם אין לו מגן למה זה לא חזק דווקא בשר ואם היה נקבה דבוק בעצם ובבשר מותרת שניהם בשניהם ה האום של ריאה שנמצאת סמוכה לדופן בין שתה צמחים בן שלא ילה צמחים חוששין שמנקה קטת עושה בה מרכין אותה מן הדופן מנזרים בה שלא תנב צא קובה

נמצא בדופן מכה ממקום הנקב טונים במכה ואומרים ח שעתה נקבה נפרקה מן המכה אבל אם אין מכה בדופן בדה שנקב זה בראה היה קודם שחיטה בטריפה הריאה שנמצא במקום אטום כ שהוא שאין הרוח נכנסת בו ואי תנפח הרי זו כ קובה בטריפה כזה בודקים אותו קורעים במקום שלא תנפח בשעת נפחה אם נמצא בו לך מותרת שחמת אליך לא נכנס שמה רוח אם לא נמצא בו לח ותנים עליו מעט רוק או תבן או כנף כיוצא בהם נוחין אותו אם נת כש ואם לא רפש אן הרוח נכנסת

לשם אתה עושה שמה עם קש בפנים ראה שתשמע בה שתשמע בה הברה כש נבחין אותה אתה שומע כמו טלפון בראה שתה נופח אם ניכר המקום שממנו תשמע הברה משב עלי כותב כצ בו אם ניתן בד ש נקובה בטריפה ואם לא נקר המקום הש אות במים פ חיותה םם עם בקבק המים טרפה ואם שקורים תחתון מלבד שנקב והרוח תנהג בין שני הקדומות פני זה הי שמע בקודם המה בשעת נפיחה חחט זה עיקר גדול יהיה בידך שכל רעה שנבחין אותה בפולין ולא י בקבק מים הרי הי שלמה

מכל נקב ככה היו עושים ככה היו עושים זה לא פשוט לא י בקבק המים אז אין בחור אם י בקבק זה רל שנשפכה כיתון בקרום עיון שלה קיים שלם בלא נכל אם הסמפונות עומדות במקום ולא נמחו כשרה ואם למוח אפילו סמפו אחת טרפה כ וסין נוקבין אותה ושופכין אותה בכלי שהוא שוע בעבר כ יוצא בו אם נראה בחוטי נבנים בידוש פונות בטריפה ל בשר הרה בלבד שנמו שרה י רה שמצאו ב בבועות הבועות אם היו מלאות רוח או מים זקים אולחה נמשכת כדבש כיוצא בו אולחה

יבשה וקשה אפילו כאבן הרי זו מותרת נמצא בהן לחה סרוחה ומים סרוחים ו כורין הרי זו טרפה שמוציא לחה בודק אותה צריך לבדוק הסמפון שתחתיה אם נמצא נקוף טרפה יא ראה שנמצאו בשתי אבעבועות סמוכות זו לזו טרפה ש דבר קרוב הרבה שיש בהן שיש נכ בנן ממ ואיין להם דרך בדקה היייתה אחת נראת כשתיים נוקבין האחת אם שוחה לה אחרת הרי הי מותרת אם תרפה למה זהש כמו שתיים זה לא יכול להיות יב הריאה שת מסמסה טרפה כן צק שנמצאת שלמה כש תיפול חתיכות חתיכות ר

ראה שנמצאת נקובה במקום שת הטבע ממשמשת מותרת טונים בידו ואומרים מיד הטבע נקב אחר השחיטה נמצא הנקב במקום אחר ואין ידוע אם קודם שחיטה נקה ם אחר שחיטה נוקב בנקב אחר מדמים סוסים בני מעיים הרי עוד שיש להם הרבה זה לא פשוט מה זה נותן לי שנקב בנקב אחר ומדמיין זה ן ואין מדמין מראה ש בהמה דקה מראש בהמה דקה לראש בהמה גסה אלא מדקה לדקה ומגה לגסה נמצא נקב אחד מן ה בעבוע הרזות טרפה והן אומרין נקוב בבעבוע אחר ונערוך שאין הדבר ניכר אי אפשר

יד מחת שמצאת בראה נבחין אותה אם לא יצא מן הרוח בידוע שזאת המחת דרך סמפונות נכנסה ולא נקבה ואם נחתכה הראה קודם נפיחה ונמצאת בה המחת הרי זו אסולה דבר קרוב שנקבה ש שנקבה כשנכנסה תולע שהייתה בראה ונקבה ויצאה הרי הרי נקבת בתולעת הרי זו מותרת חזקת שחר שחיטה נקובת צ ה מפחדת היא אחרי שהיה שחיטה כן היא נכבת יש שם מראות שאם נשתנו מראי העבר לאותו המראה הרע הרי הוא כנקוב שותה הבשר שנשתנו מרא למראה זה כמת הוא חשו כאילו הוא הבשר שנהפך אינו אינו

מצוי לכן הוא אומר מחיית בשר חי בשאת ביום הראות בו בשר חי בכלל ש שאר הבשר שנשתנה אינו חי טז ראה שנשתנו מראה בין מראה כולה בין מראה מקצתה אם נתנת למראה המותר אפילו נתנת כולה מותרת ואם נשתנה למראה האסור אפילו כל שהוא טרפה שמראה אסור כ נקב הוא חשוב כמו שביארנו יז חמש מראות אסורות לש בראה ואלו הן שחורה כדיו או ירוקה כעין הקשות או כעין חלמון ביצה או כאין חריע או כמראה הבשר חריע הוא מה זה חריע הוא הצבע שצובעים בו הבגדים והוא דומה

לשערות אדומות מעט ותות רוקה יח נמצאת כן חוות שדקל ס אותם מספק שזה קרו למראה אסור כל המות ה בהן עד שנבחין אותם ממרס בידו אם משתנה מותרת מהדה אסורה ארבע מראות מותרות יש בה ואלו הן שחורה כחול כוחל או ירוקה כחציר או אדומה כמראה הכבד אפילו הייתה ראה כולה טולים טולים טולים נקודות נקודות מר מעות אלו הרי זו מותרת כ עוף שנפל עור קוקוריקה האור וורי כשהוא חי כן והורי לבו כבדו או קבנו או דימו מעים שלו מכל שהוא הרי זה טורפה שכל הירוקים שדימו

והדומים שהוריו מחמת האור בעוף הרי הן כמי שנטלו טרפה והוא שיעמדו במראה זה אחר ששק אותם מעט מרסין בהן כא כל עוב שנמצא הכבד שלו כמראה בני מעו או שנשתנו שאר בני מעו ועמדו בשן אחר שק מרסה כמו שבאנו ב שנפל ה נחמוני מע טרפה ד בניים של אוף שלא נמצא בהם שינוי נשתנו ו הדמו ידוע שנפל נמרו בו מעו הטרפה כן הבשת שנמצא אור חיצון שלו לבן פנימי אדום בן בון בבהמה הרי כאילו הרי הוא כאילו אינו כאנו טרפה זוהר איזה ביות ה ג זה

דש כן אבל זה ך הגמ אנחנו בדף רסג ובגן כך הדן מחנה אפרים ימה והו בן צפון דרום דרום ראובן מסר אחד כתב ח ראובן תימן צפון סרח כת מחנה צפונ דן צפונה אפרים בן מר אפרים בן צפ דר כנ רז עכשיו אני דף רסד רז בדרמה חונה כי שדר לאסו נשלח מת רשבי לאחינו החכמים שבדרום חוס חים שלנו מצד הספ הור חוכ בכ זר שרי שון ןל מלכ ב עלי עו ואמ דרום בתמר ד מלכות קדשה רמית מזרחין בשח דרום מזרח מזרז צפפ נ צפון

נ קשר בדרום כן הגענו דף ס אד אונו ש רבותינו לפניך את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובת אותם עד משה כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך שמי חת ח בנה סמנ זת ב ויאמר א משה קח לך שמים נטף ושחלת בחמים ויאמר אדוני למשה קח לך שמים נטף ושחת ח בנה שמים ובונה ז ב בבד ייה יהיה בבת בת זמר יהיה בבת ב ז ימר יה בת ויאמר ה זו ועשית אות ח קודש ת מ נת מעד אשר אח שמה קודש

קדשים כם נמ כתי עליו אהרון כתור צמים ב בבוקר בעלות אהרון את הנרות בו הקטורת קסד 368 35 ניחמה מנה בכל יום אח מכניס גדול מהכפור ערב יום הכיפורים כור ספורן צ חמר עתיק מלחת שוגים שוח אומר דשן אדם יכול לעמוד ולמה ממ ליא ב ק חתם קר ח הז ככם העבודה ז לכם אמרתם זב פס מצרים בנו זהב ג ש וצא מצידה שלושה כנצח שלושה ני שלושה גבעים מוקים ב אח אחד ופ כן ששת הקים יוצאים מן המנורה במנורה אג שכור תחת שני הק מ

שקים צ ממנו כפתור זהב טהור כיקר זהב טהור עשה כחנו אדוני ויאמר משה פח אה מעד גפה נעצ ויאמר משה ח אתן עליה אשג אן כשר דבר משה נג בעם ומת מגפה גה ן לי ואני אשר וך נ חסה ו ל פ המלך נוג י ח צד צמך קדוש שמור צנו שך לאבותינו הקדושים כל הקהל הקדושים טובים ושמחים צ וגם אלה שמאזינים דרך הפלפון ומבין ש