הדף היומי מסכת בבא קמא דף קט הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי י אדר א תשפד

יום שני בשבת קודש י באדר הראשון תש פד פרשת תצווה ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד אתם יודעים כבר שהזוהר הקדוש זוהר החדש אומר ארבע גליות לעם ישראל אבל הגלות הרביעית היא תלוייה במשה רבנו הוא יבוא ויגאלנו בעזרת השם וזה יהיה רק בזכות עסק התורה כל לא נטרח הגלות כי כל למה נתארח הגלות למה כל עוד שלא עוסקים בתורה משה לא רוצה לג לגול אומר האור החיים הקדוש בטלנים וזה רמז שאומר הכתוב ואתה משה תצווה את בני

ישראל עתיד להתחבר את בני ישראל בגאולה העתידה תצווה מלשון צוותא התחברות אבל תנאי יש בזה וייקחו אליך שמן זית זך שעסקו בתורה שמשלה לשמן שמאיר לעולם לכן אומר שמן זית זח עסק התורה צריך להיות בקדושה ב בלי שמרים תורה נשמע לא על מנת לקנטר לא מותרות לא בעיות וגם אומר כתית למאור שצריכים לקטת גופם וכוחם כמו שאמרו רבותינו זאת התורה אדם כימות באוהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה אז לכן ליהודים הייתה הורה ושמחה עכשיו אנחנו באדר איך כתית הוראה זו תורה תקט עצמך

ע דברי תורה כמו היום באו כולם באיזה גשם מרחוק זה לא זה איזה אור אז אומר הב שלום שבדרון מה שאומרים ליהודים הייתה הורה בשמחה בשון הדבר הראשון זה הורה הורה זו תורה קודם כל צריך לקדוח להכניס את האור אם יש תורה נכנס אור משם ואלך יש כבר הכל יש שמחה יש אסון הכל חודר פנימה אם יש תורה הכל חודר יש שמחה יש שסון יש הכל זה פל אז איך קותבים איך קוחים להכניס את האור לקטית למאור כטו עצמכם על דברי תורה אז זהו שאומר כתת

למאור לא כתת למנחות הטיפה הראשונה זה שביל האור זה חידוש המנחות אוכלים אותם מרגישים את הטעם שמן שדלקה לא אוכלים בכל זאת למנחות של זה לאכילה לוקחים מהשמן הפחות משובח להדלקה יותר אז יש בזה רמז היה העולם בעולם הזה יהיה כתית למה הוא כתות עצמו רק בשביל התורה לא כתית למלאכות לא בשביל הפרנסה אדם צריך לכתות את עצמו בשביל להשיג תורה לא להשיג פר עשה זה העיקר וישמח בתורה ירקוד שהקדוש ברוך הוא זיכה אותו זה זה העיקר הגדול וככה יאיר לו הבית בשמחה אתה יודע שפעם

הבעל השם טוב היה באמצע הלימוד בליל שבת לומד והתחיל לרקוד אחר כך המשיך ללמוד עוד פעם רוקד התלמידים לא הבינו מה קרה היום לרב פתאום הוא קם רוקד רוקד רוקד עוד פעם חוזר ללמוד מוצאי שבת שאלו אותו מה זה אמר להם בוא איתי אמר תרתמו את העגלה נסע עם התלמידים שלו לעיר פלונית אומר להם אני רוצה לנסוע לשם הגיע לאיזה עיר אחת רחוקה כל הבני העיר שמה סמכו לקרא את הבעל שם טוב בצם הבעל שם טוב מוצא שמס מנ מלכה גיע הבעל שם טוב זה שמחה

גדולה אמר להם כל אחד הזמין אותו אצלו אומר לו אני רוצה קודם כל ללכת לרב אמרו לו רב שבס הוא הוא לא יודע ללמוד יהודי פשוט לא אני רוצה ללכ לצו הגיע סמוך לביתו של רב שת אמר הבעל שם טוב עכשיו אספר לכם למה רקתי בשבת היהודי הזה רב שבתי הוא בעל הבית שרד מנכסיו כל היום לומד היה עשיר היה לומד כל היום ירד מנכסיו לומד כל היום הוא צדיק נסתר והוא לא רוצה להנות בבני אדם ה המשיך את נהגו לענג את השבת בצורה לא רגילה

איזה עונג של שבת איזה אור היה הבית שלו כל הכפר יודע הבית שלו המעיר הכי גדול בשבת משהו לא רגיל אז לא היה היה שמן להעיר אור מיוחד היה צריך הרבה ו מה זה מאכלים מי שצריך בא אצלו כל המאכלים הכי טובים איזה חמ דוס איזה ליל שבת איזה דגים איזה פער היה עושה שבת הרבה שמח ולא היה לו ירד מנכסיו היה מוכר כל מה שיש לו בבית שאנשים לא ירגישו שהוא קונה היה שבת אחת כבר קלו כל הקיצים אין אומר לי אשתה תראי מה אני

אגיד לך אני הולך ללמוד אב מבקש ממך אל תקחי מאף אחד שום דבר נאכל לחם עם קצת מים חמים אין מה לעשות אבל מה עם חשמל מה אני אעשה אני אבוא מאוחר למה שאני מתבייש שיבוא איתי ויראו שאין לי חשמל בבית אני מתבייש אפילו זה אין לו היה בצער גדול היה לו רק להדליק שניי נרות קטנים נגמר מה יעשה אז הוא הלך ללמוד הבטיח לו בינתיים אין לה מה לעשות היא כל שבת מבשלת מה זה עכשיו איין לה היום שישי הזה מה לעשות תסדר קצת את

הבית בגדים פתאום נפלה איזה חתחת זהב בבוקר הא מסדרת נפל חתכת זהב הוא מה עלך הצורף אמר לזה חתכת זהב שבע הרבה כסף אני אתן לך חלק שיהיה לך לשבת ממה סת לכה הכינה איזה דגים איזה עור איזה כל מה שצריך לא שינתה מהמנהג הוא בא לא רצה להיכנס לבית הוא ידע אין אור יבוא איתו אנשים הוא מתבייש נכנס לבית רואה איזה אור מרחוק הבית מעיר אמר מה זה אמרתי לה לא לקחת מאף אחד אולי אשתו התפתתה אבל לא דיבר איתה עשה שבת שלום בשמחה שלום

עליכם איזה קידוש איזה שמחה התחילה לספר לו שהיא מצא בבית חתחת זהב שמע את זה שהיא לא לקחה והשם זיכה אותו לשבת כזאת התחיל לרקוד שניהם שמחו שמחה גדולה רקדו ביחד אחר כך הגיש אשתו הגיש שלו עוד בנה עוד פעם כבר רקד למה הזכות שזכה לשבת אמר להם הבעל תם טוב כשאני ראיתי אותו רוקד היה שמחה רקדו בשמיים אז אני אני גם כן קמתי לרקוד בשמחה הזאת זה כתית למאור כתית למנחות ראית קטת המאור לא קטי המנחות הלך ועסק בתורה היתה מאור אור האור רקס את

כל המחשבות שלו בתורה ועכשיו הקדוש ברוך הוא נתן לו נתן לו גם את המנחות פלא פטות נתן לו שפע פרנסה זה ככה זה הולך אדם שמשתדל הקדוש ברוך הוא לא עוזב אותו זה אמת ויקחו אליך שמן זית זח אתה יודע רבותינו אמרו עם ישראל השלו לזית זית רענן יפה פרי תואר קרא השם שמך למה שמן מסמן על התכונות של עם ישראל למה הוא לא מתערב עם שאר המשקים נבדל בצו תמיד למעלה אותו דבר עם ישראל אסור לו להתערב עם שאר העמים הוא הוא למן ונתנך השם

אלוהיך על כל גויי הארץ מהזית הזה בכל משכה שהתערב הוא מפריש את עצמו ונשא עליון כך ישראל שעושים רצון השם הכל מפרשים את עצמם הם עליונים על כולם והשמן מביא אור לעולם ישראל היעוד שלהם להביא את החוכמה לעולם כי מציון תצא תורה והלכו גויים לאורך כך כתוב פלא פלאות השמן תחילתו מר בסופו מתוק ישראל תחילתם קצת ייסורים אבל אחר כך יהיה להם אחרית זגה מאוד יהיה להם שמחה גדולה הזית אתם יודעים גם יש לו תכונה קודם כל הוא לא מקבל אף הרכבה שום דבר אי אפשר

להרכיב אותו עם ישראל לא מקבלים הרכבה אי אפשר להביא להם מישהו אחר הזית העלים שלו לא נושרים לא בימות החמה לא בימות הגשמים ככ עם ישראל הם לא נושרים אף אף פעם בעולם תמיד ישארו במדרגת אז זהו זה שצריך ויקחו עיניך הנרות רומזים לתורה שדווקא צריך להתחבר עםם הגדול בתורה להיות ביחד עם עם ישראל חזק חזק עם ישראל זה ה הדבר הגדול ביותר אז הדקת המנורה אתם יודעים שהיא נלמדת מעיונה של נחלא המצווה להדליק נרות את המנורה בשמן זית אומר המדרש אנח יפה רעייתי אנח יפה

עיני כיונים למה אמר להם הקדוש ברוך הוא דוגמה שלכם דומה ליונה ותבוא אליו היונה להתערב והנה עליז טרב בפיה היונה הביאה אורה לעולם גם אתם נמשלת ליונה שמן ז תדליקו ותאיר את העולם כולו שאדם בפרט מדליק בליל שבת אשה מדיקה נרות האור הזה הולך לכל העולם בכל העולמות איפה ראית שהיונה הביא אורה לעולם עליזה התרב בפי אז הביע הורה לעולם אלא כתוב אמרה היונה אני אני רוצה יותר שיהיה מזוני ביד הקדוש ברוך הוא אפילו שזה מר ולא יהיה מזוני שולחן אחרים מזון של בשר ודם לא

רוצה רוצה מנדו הרחבה ומנע מה יתן לי זה טוב לא רוצה מיד בשר בדם ככה זה אומר זה האור אתם יודעים אמר רבי נתן הגמרא אומרת כל המצפה לחן אחרים עולם חושך בעדו אומר זה יביא לי זה יביא לי לא זה לא על פשט על על השולחן לאכול זה גם אבל הכוונה זה על עיני השכל לור שאדם לא יצפה לאחרים העיניים שלו שאיירו בתורה למה הוא נעשה משוחד לנטות לטובת דעת המחזיקים אותו על שולחנם אתה מבין ככה זה הולך השוחד יעבר עיני פקחים אומר מצפה לאחרים

אז הוא משוחד להם אסור כל דיין שלוקח שוחד מטה את הדין אינו עומד מזקנה עד שעיניו כהות מה זה אנחנו רואינו העיניים שלהם מהירות הוא רואה בעיניים הוא לוקח שועד והוא רואה אלא העיניים שלו הרוחניות העיניים עיני השכל שלו נכבים אין שכל השם לוקח לו את השכל העני השכל הם לא מאיירים לומד ז בעיוורון בשכל שלו זה אמת אז זה דבר גדול ה יונה יש לה את דברים הכי גדולים יש לה כוח בשביל זה עם ישראל נמשל ליונה פלא פלאות אז יש אז תראה מה זה

היונה ידעה לאלא לא להנות משום אחד אחר למה מחר יצטרך לתת להם שוחד כל ה להיות כמו יונה שאומרת י יהיה מזונותי בידי הקדוש ברוך הוא ולא בידי בשר ואדם לא לא ילך שולחן אחרים למה אחר כך צריך שוחד אתה יודע רבי חיים כפוסי היה במצרים כתוב בשם הגדולים הוא היה מדייני מצרים רבי חיים כפוסי היה חכם גדול וחסיד גדול היו קוראים לו בעל הנס למה בעת זקנותו חלה ובעיניים שלו תעבר היו הקהל מרננים אחריו אומרים שהוא חס ושלום לוקח שוחד למה כתוב השוחד יעבר שמע

את דברים האלה עמד בתוך הקהל ואמר שמעתי דיבת רבים מרננים שלקחתי שוחד אומר תדעו לכם אם אמת הדבר כמו שאומרים יהיה תמיד הענן יכסה יה כ אומר יהיה סומה לעולם אבל אני נזהרתי מאוד בעולם לא לקחתי שוחד ואם כדברי שיתרבו לי עכשיו העיניים וכך היה נהייה לו נס הוא רואה בעיניים אומר מעיד החידה אומר אני מעיד ראיתי חתימת ידיו כשהיה שגי נאור וראיתי את חתימת ידיו שהייתה שהיה רואה בעיניים אחרי זה פלא פלאות למה חס ושלום לא לקח שוחט אמרו לו למה אני לא רואה כי

כך שוחד אתה יודע שרבי הבן איש חי בבן ידע הוא אומר המעשה של רבי חיים כפוסי אומר על פי זה על מעשה הזה יש להסביר מה שביקש שמשון מהשם לאחר שנקראו לו הפלשתים את העיניים לנקום נקמתו מהפרשת אומר מה התפלל ויקרא שמשון אל השם זוכר נינה חזק נינה ונקמה קמה אחד משתי עיניים מפלשתים זכרה לי 20 שנה שפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקן ממקום למקום אלא אומר רבי יוסף חיים הוא רוצה שלא יחשבו שהוא לקח הוא חטא בעיניו שהוא הסתכל במקומות אסורים

אבל לא חטא בעיניו שהוא לקח שוחד שלא יחשבו בגלל השוחד תעבר בעיניו לכן אומר רבי יוסף חיים הואי הקדוש ברוך הוא תן לי לנקום את נקמתי פלשתים מה שנקרו את עיני לא בגלל שלקח שוחט בגלל שחטה בעיניו לכן זכות ששפת ישראל 20 שנה ביושר מבקש שיוכל ללקו מהפליטים וכך הייה אם היה לוקח שוחד לא הייתה מקבלת תפילתו ואז ככה היה אבל ראינו עוד דבר אצל רבי מתיה בן חרש איזה שמירת העיניים היה לו ה היה מעשה הגמרא אומרת לא זה בילקו שמעוני במדרש רבי מתה בן

חרשה יושב בבית המדרש עוסק בתורה כתוב שהיה זיב פניו דומה לחמה קלסתר פניו דומה למלאכי השרת למה מימיו לא נשא עיניו לא ראה שום אישה פעם אחת עבר השטן התקנה בו אמר אפשר כמו זה לא חטא איזה יפה איזה איך אפשר אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של ע מתיח הרשמו לפניך אמר לו צדיק גמור אמר תן לי ראשות ושיתנו אמר ל אתה לא תכל עליו אמר אף על פי כן כך הלך השטן נדמה לרבי מת בחרש כתוב במדרש כי אישה יפה שאין כמותה ממות נעמה

אחות תובל קין טעו בה המלאכי השרת טעו בה וייראו בני האלוהים את בנות האדם וטעו בה עמד לפניו זה השטן ב נעמה כיון שראה אותו הפך פניו לאחוריו עוד פעם הפך פניו צדדים מה עושה זה לא רוצה לחטו תראה אני שמחתה קרא ל תלמיד שהיה על ידו אומר לו לך תביא לי מסמר גדול ותביא לי אש הביא לו מסמר גדול ואש לא יודע מה הוא עושה חמם את המסמר באש שם את זה בעיניים שלו ראה את זה השטן נרטה לאחוריו פחד פחד נורא באותו שעה קרה

הקדוש ברוך הוא לרפאל המנח אמר לו לך תפר במתה בן חש עמד לפניו אומר לו מי אתה אומר לו אני רפאל המלאך שנחל הקדוש ברוך הוא לרפות אמר לו אניח מה שהיה היה חזר לפני הקדוש ברוך הוא אומר ריבונו של עולם הוא לא רוצה מלך תגיד לו אני ערב עליו שלא ישלוט בו יותר יצר הרע לעולם אמר טוב מיד ריפה אותו אז אתה רואה כל מי שלא מסתכל בנשים תראה מה זה זוכה אין יצר הרע שולט בו אז עכשיו לכן אומר וייקחו אליך שמן זית זח

תצוה אותם לעשות מצווה מחר בהידור אל תחשוש שהשטן תקנם בהם לחתם כתית שקטו עצמם כמו רבי מתיה בן חנש לא חשש על ושבר הוא עשה לו מה זה ראית דבר כזה אבל אומר הרמ מפנו שרבי בתיה בן חרש היה גלגול של פלטי בליש הוא הרס את מיכל בת שאול ונעץ חרב בינו לבינה לא נגע בה שנים רבות אבל מה סוף סוף הוא ראה אותה בעיניים נהנה מראיית העיניים לכן התגלגל ברבי מתא בן חרש לעשות תיקון פגם העיניים כן אנחנו היינו הולכים ם החכם שלמה מוצפי וגם

חכם יעקב מוצפי היינו הולכים איפה קבר מרבי מתה בן ח זה היה על המוביל הארצי אז זה היה שמה אתה זוכר היינו הולכים שם אבל רבי יעקב מוצפי מספר את המעשה הזה נחלי דמעה היה יורד לו נחלי דמעה והיינו עושים תיקון לעיניים אותו דבר זה עוד דבר גם חכם ס מוצפי כה היו מספרים את המעשה הזה בעלבון עילבון עיילבון ש פעמ אתה יודע הרבי אפריים כהן אבא שחכם שלום עליו השלום אומר בא לישיבה היה גר בשכונת בקעה היה בא ברגל היה גר על יד חכם זה

משה עזוב אותו עזוב א היה גר שם היה ב ברגל אומר קיימתי 200 מצוות הוא לא תטור אחרי לבבכם לא הסתכלתי הייתי בדרך זמון לפניי 200 פעמים להסתכל לא הסתכלתי הוא לא בא להתפאר רק הוא רוצה לומר שאדם ילך בדרך לא להסתכל במקומות שאסור אתה יודע איך הוא היה שמר את הילדים שלו את חכם שלום את רבי רפאל השם ירא לכם מבטו רבי רפאל הוא לא היה כן גם לא עלה אולא היה מרשה להם ללכת אפילו למקווה עד אחרי שהתחתנו פחד עליהם איזה קדושה הייתה להם

שם אש חלקם טוב נלך למלכים זכותם גן עלינו אנחנו במלכים א' פרק י פסוק יח [מוזיקה] ויעש המלך כיש שן גדול ויצפה זהב מופז ראית זהב מופז אומר רשי מבהיק כמרגלת ככה היה איזה יופי איזה זהב ציפה את השנה הזאת שש מעלות לכיסא וראש גול לכיסא מאחריו בידות מזה ומזה אן מקום השבת ושניים אריות עומדים אצן הידות לעלות בו שש מעלות ראש הכיסא למעלה מושב המלך היה עגול מאחוריו תיקון הכיסא היה רחב המעלות לצד פניו ולצד לאחוריו היה איזה יופי והיה לו לסמוך את זריעות מזה

ומזה כמו מקלות זהב מפא לפאה פשתים נימין ולשמאל שני אריות של זהב עשויים מזהב היו עומדים לו שם שעש אריים כתוב אריים עומדים שם על שש המעלות מזה ומזה לא נעשה כן לכל הממלכות שתראה מה זה 12 עריות זה אומר לא נעשה כן בשום ממלכה דבר כזה כל כן משכי המלך שלמ זהב וכל כלי בתער לבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב במן שלמו למאומה אין כסף באחד מהם למה לא נחשב בכלל למומה לא היה כלי כסף אחד הכל זהב כי ראית לא היה לו שעון

מאיר היה לו הכל איזה ראית מה זה כיסא מה זה כלי משקה של המלך כי אני תרשיש למלך בים אם עם או אוני חרם זה אוניה אחת לשלוש שנים תבוא אני תרשיש נושא זהב כסף ש ית וקופים תוקים קופים תוקים ראית מה זה הוא אומר כי אוני אוני תרשיש זה אוניה שהולכת תרשיש אם אוני חרם מלך צור גם כן ואחד לשלוש שנים תבוא אניה מ תרשיש פלא פלאות בעוני חירם אחד לשלוש שנים תבוא אוני תרשיש נושאת זהב וכסף שנהבים שמעת שנהבים זה שן של פיל זה

שהוא אמר שן וקופים זה קוף קוף ממש הוא אומר דומים בצורתם לבני אדם ככה אומר התרגום תוקים העופות יפות כמו טבס והם מדברים אליו תוקים וקופים ודל המלך שלמ מכל מלכי הארץ לעושרו חוכמה פנ פנות לכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמוע את חוכמתו שנתן אלוהים בלבו כולם רוצים לראות אותו לשמוע אותו והם מה מביאים איש מנחתו ככסף וכ זהב ושמנות בנשק ובשמים סוסים מופרדים דבר שנה בשנה מנהג שנה בשנה שבאים לראות מה לא מביאים למלך איזה סוסים איזה נשק תראה מפה זה כלי נשק כלי

נשק כלי זהב שמלות אז היו לובשים שמלות מלבושים שלהם לא היה מכנסיים היום זה ליבוש אירופי הכל היה שמלה משהו מיוחד גם דן בזה במרוקו היה להם שמלה לא לובשים ככה ו וייסוף שלמו רכב ו פרשי וי לו 14400 רכב 1700 כתוב בדברי הימים ו1 אל פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלים היה לו מקום מיוחד לרכבים כנראה זה ככה זה רכב כזה של פעם וייתן המלך את הכסף ושניים כאבנים ואת הרזי נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב ומוצא סוסים אשר לשלמה ממצרים ומקווה סוחרי המלך יקחו

מקווה במחי תראה כ שם מאומה אומר המוצא הסוסים אשר לשלמה היה ממצרים אומר השפת סוחרי הסוסים במצרים סוחרי המלך שלמו היו קונים אותם בבחיר במצרים מן המלך שלא יוציא אדם סוס משם אין עד ידם תראה מה תעלה ותצא מרכבה ממצרים ב600 כסף סוס ב 50 ומא וכן אכל מלכי החיתים ומלכי ארם בידם יוציאו פ הייה הכל קצוב לא סתם אומר רצה הוצא ממצרים ועולה לו מרכבת רבע סוסים בחיר 600 שקל כסף ככ היייתה עומדת המלך קצוב ביניה המקח היה כך קצוב ביניהם ובסוס ב 50 ומא

אז המרכבה היייתה ארבע סוסים וכן כל מלכי החתים גם להם מכרו אנשי מצרים במת כח קצוב הנה אתה רואה זה ממש מקום חיטים היום נהיה חוטים השם צרם עצמם היו מוציאים סוסים להביאה ממקום הקונה יא הגענו בראשית תמרב בראשה שבת זמני קראך שבת ש צד יוצא רר ר ע פץ דגים נחשים יש רך יעקב חוק כג משנה נעשה צדקה קודם ש שועה בכל בתי ישראל אנחנו כבר במשניות נדרים אם אתם זוכרים אתמול למדנו פרק פסוק משנה א' משנה ב היום זה משנה ג אבל לפני כן

נעשה צדקה כבי אה אין צה חשבתי רגע אני מביא נכון ר סליחה כן אנחנו משניות נדרים פרק א' משנה ג אמרנו שעיקר הנדר שמר דבר זה עלה כקורבן נדרים חלים גם כש לא הזכיר ממש מילת קורבן נדרי ביטוי יש ידות לנדרים עכשיו האומר לא חולין לא חלך לא חולי יהיה מאכלי עליי אם לא אוכל אצלך לכן לא אוכל לך משלך לחולין שאוכל לך כלומר לא חולין יהיה מה שאוכל לך זה קורבן לא כשר יהיה מכרך עליי האם זה לשון נדר לא דכה לא טהור יהיה מאחר

בטמא או שאמר טהור יהיה מחללך עליי או אמר טמא יהיה מלך עליי או אמר נותר פיגול נותר יהיה מחללך עליי או פיגול יהיה פיגול זה ה לא אסור לאכול זה זה פיגל חשו לאכול אותו חוץ לזמנו חוץ למקומו אסור הנודר במאכל חברו כמו הדברים האלה אסור כל הנשנות האלה אסור וואו וואו וואו זה לא לשון טוב בכל ז עסור כמר אומר לו יהיה מכרך עליי כמר כ אמרה זה כבש בארמית כמזבח כמו קורבן שעל גבי המזבח כהיכל נדר באחד מכל משמשי המזבח כלי שרט מזלג מזרק

אף על פי שלא הזכיר קורבן הרי זה נדר בקורבן רבי יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כי ירושלים האומר ירושלים לא אמר כלום זה לא לשון נדר עוד משנה ד האומר חברו קורבן או עולה אומר או מנחה או חטאת או תודה או שלמים שאין אוכל לך אומר עולה שאיני אוכל לך קורבן שאני אוכל לך עולה שאיני אוכל לך רבי יהודה מתיר נודר לאכול משל חברו למה לא אמר כלא הה צריך להגיד כקורבן לא אמר כקורבן הקורבן כקורבן קורבן שאוכל לך אסור אבל אם אומר לחברו הקורבן

שאוכל לך או כקורבן שאוכל לך או קורבן שאוכל לך אסור לאכול משל חברו זה נדר לקורבן לאכ לך רבי מאיר אוסר אומר לחברו כולם פי המדבר עמך עושה עצמו פי בדור בורו ידי עושות אמך רגלי מהלכת אמך אסור אסור לדבר איתו בדם הגענו פרק שני כן עכשיו זה הגרלה החורשת תסחב לקח את הראשון הראשון היום יהיה יין כן הנה אפרים מרין תראה אפרים ארין עוד פעם יין בלי עין הר לכתי לא לקחתי מלמעלה אלא מלמטה לקחתי ת אפרים מרין עכשיו השני ארגז פלות אברהם באבא או

אברהם באבא ארגז פירות יפה חביבי עכשיו זה פרחים דיין משה אך לש דיין משה פרחים דיין אני נותן חביבי עכשיו פרנות פרנו פרר תצא ציון משה מלכיאל פרנות ישתבח שמך בורא עולם עכשיו ספרים ספרים א מיר לעזיז דלי רגע תראה מה הוא רוצה תראה מר איזה ב בטל מנהגי בטל תראה אני מוציא ממשך השם הכל בכוונות חברה הרב אפל בום עופר תן לו מה הוא לא צריך עזוב אותה לא אומר ספר הזה הוא לא צריך אני אמר נו ספר אחר הופר הבים כן רבי יצחק בן

טוב הפרחים מה הוא מקבל יצחק זה תן לו תראה כמה יש עוד עוד עוד זהו לא לא שריר שו שריר אזה ארוך זה מורנו ורבנו המקובל מאור הגדול נו מה הוא רוצה מה את רוצה זה זה כחול אפשר זה דבר יפה תודה כן חיים זוהר לא יוד הוא הי פה אתמול הלאה אבי אביבי התימני יש לו שני דברים פה דיבר איתי שבוע שעבר שיש לו את החוברת הרב דן גבאי חייב אני להוציא לו משהו אלה חיים סלמן היקר בנות איש חי הל יצחק ברוך שעין שו

שעיו שעיו ירון טובול ירון טובול יהודה כתב כל אחד בוראל אבו ורדה נק של הרב תרה אני מוציא לחבר שלי זהו חלס זהו איזה כיף תפילת בית הדבש שתי אות שח קש כאל צ לפניך אנו תך תצילנו מכל מש טעות רת כ חוך חוך למדני א ו ידכם קודש מסון ש בעזרת השם הלימוד שנלמד נשמת כל בתי ישראל ותם החיילים שנפלו על קידוש השם ואלה שנרצחו ונדחו ביום שמחת תורה לרפואתם גם כן השלמה שכל חולי עמו ישראל חיילים שנפצעו במלחמה תן להם וכל החטופים יחזיר אותם

לביתם ניסה תפילה חנו כל בית ישראלים בצרה ובשביה העומדים בין בים בין ביבשה מקום רחם עליהם צה מצרה לרוחה מאפלה לאורה משבות גאולה מה שטו בעגלה בזמן קריב ונאמר אמן כ נפתוח היום אנחנו דף כט יפה היום יד עוד 10 ימים לסיום המס כן בדיוק ק יט זה הסיום עוד 10 ימים כן בעזרת השם השם יזכנו כ ט אבל נתחיל מקף ח עמוד ב למטה במשנה בשורות הרחבות מתחיל דף קח עמוד ב' למטה במשנה איכן פקדו זה אדם הפקיד אצל חברו פקדון אחרי זמן אמר לו

המפקיד זה שהפקיד אצלו אחד פקדו אמר לו עבד השומר אומר לו זה עבד אמר לו המפקיד משביע אני אני משביע אותך על כך ואמר אמן כלומר אני אני מקבל את השבועה אמן אפילו שלא נשבע בפירוש קבלת השבועה זה כמו שבועה עצמה אמר אמן ועדים מעידין אותו שארח לו אחר כך באים לדין לבית דין ואומרים מה פתאום אנחנו רואינו אותו משתמש בזה אוכל את זה משתמש בזה משלם קרן לבד רק קרן למה לא משנה אם חומש ם ושם אלא אם כן הודע בבית דין אך הוא לא

הודה בבית דין אלא הוא באו עדים והעידו מתי משלם קרן ואשם וחומש ואשם מתי משלם חומש ואשם זה כשעוד בעצמו בבית דין והתוודה שחטא עליה והתוודה הוא לא התוודע כיוון שלא הודה רק קרן משלם אין לו כפרה לא משלם לא חומש ולא השם אבל הודה מעצמו אומר לו משביעה אני ואחר כך הוא הודה משלם קרן וחומש ושם על שבועת השקר כי נשבע על שקר תראה ראשי משלם קרן דין חומש ושם אלא ם הודע כתיב בגזל הגר פרשת נסו והתוודה בסדר נמשיך היכן פקדו המפקיד בא שואל

אותו איפה פקדו אמר לו נגנב אמר לו השומר נגנב מ שבעך אני ואמר אמן הסכים לשבועה וידים מעידין אותו שגנבו השומר משלם תשלומי כפל ה טוען טענת גנב דינו כגנב כמו גנב נמצא הגנב משלם תשלום מקפל גם הוא טוען טענת גנב משלם תשלומי כפל הודע מעצמו לפני שבאו עדים לא משלם כפל אלא משלם קרן וחומש ואדם כמו מודה מעצמו בודה בקנס פטור לא משלם כפל אלא משלם את הקרן וגם חומש והשם עוד דין הגוזל את אביו ונשבע לו באמת אדם גזל את אביו אבשל אומר לו

בואנה איך גזלת דבר כזה למה לקחת לי את הדברים אומר לא גזלתי וא ונשבע לו שלא גזל עכשיו מת אבא לא התודע מת האב עכשיו אחרי שמת האבא וזה עושה תשובה והלך הב התוודה בבית דין על הגזלה מה דינו הרי זה משלם קרן וחומש שם לבניו כלומר לאחים שלו לבניו של של אבא חייב להוציא את זה מידו את הגזלה לא יגיד אני גם יורש לא לא צריך להוציא מידו את הגזלה אפילו שמצד הדין יורש גם את חלקה של הגזלה בין האחים הל יש לו חלק כיוון

שהוא נשבע לשקר לא יוצא ידי תשובה גמורה עד שיוציא את כולם מתחת ידו לא יכול אפילו לעכב את החלק שמגיע לו או כל האחים מתחלקים אז למשל יש החמישה אחים יש 500 אל כל אחד יקבל 100 אל אתה גנבת 500 אל את כל הזה יקחו אחים שלך אתה לא תיגע בכלום וגם משלם את הקרן וחומש והשם ליורשי אביב לבניו של אביים הם אחים של הגזלן הזה תראה ראשי ואחר כך מת אבי ואחר מיתת האב הודה הרי זה משלם כר בחומש לבניו של אביו או לאחו של

אביו אם אין לו בנים ואג נפלה ירושה כמה ך בעלה חייב לעשות השבה ואנו מעכב אפילו כנגד חלקו רשי לא מעכב אפילו כנגד חלקו למה הוא מגיע לו 100 אל 1500 אל ואם ואם איןו רוצה להפסיד את החלק שלו בירושה רוצה לקבל את ה1 אל לא רוצה להפסיד את חלקו או שאיין לו או שאיין לו מספיק נכסים שהוא יוכל לוותר על החלק שלו מה יעשה אין לו כסף הוא הוא לא יכול לוותר על החלק שלו לובה ובעלי חבוד באים ונפרעים הוא מה יעשה איך איך הוא

יעשה את הכסף הוא לא רוצה להפסיד את חלקו אין לו מספיק נכסים לובה כסף מאחרים כ כסכום הגזלה 500 אל למר ומשיב את הגזלה לבניו או לאחד של אביו ומביא מיד השם על שבועת השקר מתכפר לו הוא מקיים מצוות השבה אז לאב משלם ובעלי חוב באים ונפרעים מהירושה שהשיב הגזלן כפי חלק קו בא רק החלק שלו ה הוא מה הוא משלם את החלק שלו בא 100 אל הלו 500,000 חמש אחים כל אחד 100 אל חלק שלו 100 אל הם יבואו יבואו ויצרפו את העלק שלו בא

והשר יפרע ממנו הוא צריך להביא אין מה לעשות אז זה רשי אומר נוב מאחרים ומשיב חב לקיים מצוות השבה בעלי החוב באים ונפרעים מנ ההשבה את חלקו כגון אם היו שני אחים והוא שלישי נפרעים בעלי חובות מן מן ההשבה שליש החוב והשאר קבו ממנו כלומר השאר בעלי חובות קבו ממנו מהגז הזה מאי הלאה ש משה הבנת כןכן וב האומר לבנו כולם הי אתה נהנה משלי כמו שלמדנו היום במשנה כולם הי אתה נהנה משלי אומר הבן שלו זה כינוי לקורבן כולם יהיה אם אתה נהנה משלי כל

נכסים שלי בשבילך הם כמו קודש אתה לא יכול להנות מאצלי כולם שהי אתה נהנה משלי אם מת ירשנו יכול הבן בחייב לו כל זה היה בחייו אם מת ירשנו אבל אם אמר קונם אי אתה נהנה משלי בחייו ובמותו בחיי ובמותי איא מת ללא ירשנו לא יענה מהנכסים ויחזיר לבניו ולה אחו של אביו את חלקו לא ינה מנכסים ויחזיר לבניו או לאחו ואיין לו עכשיו ואם אין לו יחזיר את הכל גם את שלו ואם אין לו מה לאכול לובה מאחרים כמו אמרנו ואוכל ובעלי חוב באים ונפרעים

הירושה את חלקו רק חלקו אבל ראשי ואם אין לו מה יאכל לוב ואוכל ובעל חוב באים נפרעים אן ירושה את חלקו גמרא אמר רב יוסף אפילו לארנקי של של צדקה אמר פפה בצריך יומר זה גזל אבי מי שגוזל את אבי ומת אמרנו משלם לרושה אביב עכשיו בא רב יוסף לומר לא מוצא ירושים לאביו אין לא יעקב בידו אלא יתן אפילו לארנקי שצדקה את כל הכסף שגזל מאביב למה כדי שתצא הגזלה מתחת ידו ר יוסף הה גם צריך להגיד זה גזל אביא אמר בבה צריך שומר זה

גזל אבי שהחול הזה נתינת הצדקה הנה רשי אומר ואפילו לארנקי שצדקה אם אינו מוצא יורש לאביו למי ישיב יתן אותה לארנקי של צדקה ולא עקבנו בידו וצריך שיומר שהוא משיב לארנקי של צדקה זה גזל אבא מה שואלת אמ נמחל לנפשה מילו תנן מחל לו על הכרן ולא מחל לו על החומש מחלה על הכרן מחלו על הקרן ולא מחלו על החומש על מה בר מחילה הו הנה למדנו את זה על למה אתה אומר שאין לאביב יורשים נותן לצדקה הוא יורש את אביב ולכן אם חול לעצמו על

הגזלה מחו לעצמו למה צריך למה יתן תלי צדקה מילות נן מחל לו על הקרן גזל מחל לו לגזלן על הקרן ולא מחל לו על החומש לא צריך ללכת אחריו אמרנו צריך ללכת עד מדי להשיב לו את זה אם מחל לו על הקרן לא מחל לו על החומש אז לא צריך ללכת אחריו להשיב לו אפילו שלא קיים מצוות השבה יצא ידי מידי גזלה גם פה שמחה לעצמו הוא לא קיים ביד שלו מצוות השוה על מה בר מחילה ה מספיק לצאת מדגל זלה על ידי מחילה למה צריך

להשיב לארנקי של צד שמחו לעצמו הוא גנב מאבא שלו כמו גנב מעצמו גנב שמחו לעצמו וככה התפר לו הוא הוא עכשיו יורש את אביו הכסף מגיע לו אין יורשים אחרים אין זה שייך לו למה שיתן את זה לארנקים של צרקה אם חולה עצמו כמו שראינו אדם שגזל בחברו אנילא צריך לשלם קרן וחומש אז הוא אם הוא אם וללכת עד מדי להחזיר לו אז אם הוא מחל לו על הקרן את החומש לא צריך ולא מחו על החומש לא צריך ללכת לחומש עד מדי אבל אתה רואה ש

המחילה מחילה אמר רבי יוחנן לא קשה ה רבי יוסה הגלילי ה רבי עקיבא תראה צדיק גמרא המשנה שמחל ו על הקרן זה רבי יוסה הגלילי המשנה שאי אפשר למחול רבי עקיבא דעת רבי עקיבא אי אפשר למחול איפה ראינו תניה כתוב בתורה שמת הנגזל משיב גזלן היורשים וכתוב בתורה ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אז יתן את זה לכהן כך כתוב וכי יש אדם בישראל שאין לו גולים אין לו יורשים אם אין לו בן יש לו בת אם אין בת יש אח אם אין אח יש עד

יעקב אבינו יש אנשים אין בן אדם בישראל שאינו ישים אלא בגזל הגר הכתוב מדבר שבאמת אין לו יושב אז מוסיפה הבריתה הרי שגזל את הגר ונשבע לו נשבע לגר שלא גזל אותו שקר ושמע שמת הגר רוצה להשיב את הגזלה והיה והיה מעלה כספו ושמו לירושלים לתת את הכסף כהנים למה לא היו לגר יורשים אז הוא נותן את הכסף לכהנים הוא פגע באותו הגר בטרגו פגע באותו הגר היה טעות מה ששמע שהוא מת היה טעות אמרו לו הוא מת היה מעלה את הכסף לתת לכהנים והצטער מאוד

והיה מעלה את הכסף לתת כהנים בדרך י נהיה תחיית המתים אומר לא הוא לא מת טעו אמרו לו מת פגע באותו הגר זקפו עליו במלווה הגר זקף את זה אמר לו שהגזר תהיה אצלו בתורת הלוואה עכשיו זה יצא מתורת גזלה ואז מת הגר יצא עליו שהוא מת עכשיו מת אחרי שזק את זה עליו בהרה מת זכה הלה במה שבידו זה הפקר הוא מוחזק כבר בכסף הזה בטור הלוואה עכשיו הוא זכה בזה ראשון דברי רבי וס הגלילי רבי עקיבא אומר אין לו תקנה עד שיוציא גזלה מתחת

ידו אז אתה רואה לפי זה תבוא גמרא אצלנו לרבי יוסה הגלילי לא שנה לנפשה לא שנה לאחרים מצא מחיל רבי עקיבא לא שנה לאחרים לא שנה לנפשה לא מצא מחי יפה אז זה צא ככה רבי יוסה הגלילי לא אין הבדל אם גם למחול לעצמו יכול כמו שאמר רבי וסג בבריתה שאם אם הגר מת זכה עלי במה שבידו יכול למחול לעצמו על הגזלה שזכה בה הגמרא הבינה שרבי יוסי גלילי אם לא זקפו עליו במלוה ולא יצה מתורת גזלה בכל אופן אם הגר מת זוכה עליו במה שבידו

למה מחל לעצמו אז אותו דבר יהיה לשתותו במין דין המשנה מה זה מחלה קר מחלו לא ה מחלה עצמו ו רבי עקיבא כן הוא הוא מחלה צו אין גר גר הלך גר זקף עליו במלוה את זה מח כן עכשיו הגמרא מבינה שרבי יוסי לא זקף במלווה תבאר את זה מיד כך יהיה הדין לשיטתו בדין של המשנה גוזל את אביו ומת אביו יכול למחול לעצמו לא שנה לאחרים הצמחית שנגזל יכול למחול לגוזל המשנה שאמרה מחל לו על הקרן זה כ שיטתו שיכול למחול לאחרים לרבי עקיבא לא

שינה בז קפו עלי מבה לאחרים לא שנה לנפשה לא מצא להחין אלא הגזרה צריכה לצאת מתחת ידו אז המשנה שלנו זה כמו רבי עקיבא ולכן מה שנותן קרן וחומש לבניו או לאחיו לא יכול למחול לעצמו לכן יתן כרן לא יכול לתת את זה או ציא את זה לצדקה לא יכול לתת לעצמו עכשיו רבי יוסה הגלילי הוא הדין אפילו לא זה קפו במלווה אתה רואה לרבי יוסה הגלילי הוא הדין אפילו לא זה קפו הגיר במלווה גם כן זוכה מה שבידו אם הוא ימות למה לשיטתו אם ירש

את אביו מוחל על הגזלה לעצמו וה דקנה זה קפו עליו במלווה וכפי שנאמר כאן בגזירת את הגר והי ד קטנ זה כפן עליו במלווה להודיע אח באמת אפילו לאזה כפן עלי במלווה הוא זכה בזה מוחה לעצמו ויד קטנ זה כפו עליו אז למה צריך להגיד שמת ה שלפני שמת הגר זה קפו עלי במלווה להודיעך כוחות דרבי עקיבא סובר להפך אפילו זה קפן עלי במלווה אין לו תקנה עד שיוציא גזה מתחת לידו אחרים מוכלים לו יש סברה לומר שיזכה אף על פי כן אין לו תכנה עד

שהוציא את הגזלה מידו אז זה מובן מהר בסדר נמשיך אתה איתי ולמי יתן אותה יציא מתחת ידו לצדקה או לכוהנים למי שצריך אתה רואה השיטה של רבי יוסי הגלילי אפשר למחול לאחרים ושמע ל ששנה מחל לו את הקרן יכול למחול לעצמו בשיטה של רבי עקיבא הגזלן לא יכול למחול לעצמו אפילו סם מתקיף לרב ששת יחי לרבי יוסי הגיד לי לאשמעינן לנפשה וכו שכן לאחרים אותו דבר לרבי עקיבא לשמאלן לאחרים דלא מצא מחיל כול שכנ נפשה דלא מצא מחיל אם ככה שאתה אומר לפי דברך שגם אם

לא זקף עליו הגר את הגזל מנווה זוכה גזלן במה שבידו למה כון שיכול למחול לעצמו אז למה המשנה משמיעה לנו שיטתו במשנה מחל לו את הכרן דהיינו שאחרים מוחלים לו נשמיע עינן במשנה שזה חידוש גדול יותר שיורש את אביו יכול למח ו לנפשו ונגיד שמה נשנה שמה אם מת אביו פטור הבן הגזלן למה יכול למחול לעצמו וכל שכן לאחרים שיכול נגזל לשיטתו יכול נגזל עצמו למחולה אחרים ודאי אז עכשיו כך אותו דבר רבי עקיבא לרבי עקיבא לשמעי לאחרים מוחה לאחרים ובמשנה אמרנו מחל לו את הקרן

זה לא מצא מחיל לא יכול למחול לאחרים וכל שכן נפשה זה לא מצא אם לא יכול למחול לאחרים כל שכן הנפשה ד לא מצא מחיל ואז נבין שכל שכן שלכול הגזל למחול לעצמו אבל עכשיו שבמשנה הקודמת שנינו שיכול למחול לאחרים במשנה שלנו שלפנינו שלא יכול למחול לעצמו יש אפשר להגיד שניהם כתנא אחת אז בוא נראה אלא אמ רב ששה ה וה רבי יושה הגלילי הנה המשנה שלנו תבאר שלא יכול למחול לעצמו וה במשנה שלנו שיכול שלא יכול למחול עצ וא מחללו את הקרן שת כרבי יוס

הגלילי כמה רבי יוסי הגלילי ד מצא מחיל מה שהתבאר שיכול למחול על הקרן לאחרים אבל לנפשה לא מצא מחיל רק לאחרים אמר שיכול עם חול ולכן יכול הנגזר עם חול הגזלן על הקרן אבל לנפשה אבל לנפשה לא מצא מחין לא יכול למחול לעצמו ע גזלת אביב לא יכול אלא המי זכה הלה במה שבידו בכל זאת למה גזלת הגר לפי מה שאמרת שזוכה גם אם לא זה כפן עלי במלוה איך זוכה לעצמו משום זה כפן דווקא בגלל אלא דווקא שזה כפן עליו במלווה משום זה הוציא הגר

מתורת גזלה אז הוא יכול מוחה לאחרים אבל אם לא זקף סגר במלווה לא זוקר בגזל לא יכול למחול לעצמו ולכן יתן את האר נקי לצדקה אין מה לעשות הגמרא מביאה עוד תרוץ רבה אמר ה וה רבי עקיבא כלומר מ שנתנו התבאר שלא יכול למחול לעצמו ומה שאמרנו מוחו על הקרן רבי עקיבא לא כמו שאמרת שלרבי אני יכול למחול גם לאחרים אלא כי אמר רבי עקיבא דלא מצא מחיל רק לנפשה לא יכול למצוא אדם לא יכול למחו לעצמו הוא גזל את אביו לא יכול למחו לעצמו אבל

לאחרים מצא מחיל ולכן יכול למחול לו על הקרן ולא יכול למחול על גזל אביו לעצמו אותו דבר גזר את הגר אין ו זוכה במה שבידו ואין לו תקנה עד שהוציאנו מתחת ידו כלומר יתן ד צדקה יתן לכהנים לא יצא מתורת גזלה הגמרא שואלת מקשה הגמרא מיכלן דרבי יוסה הגלילי סבר אפילו נפש ממצ מחין אלא גזל הגד כמה רחמנא נתינה לכהנים איך היא משכחת לה לפי רבה העמיד את רבי עקבה שיכול למחול לאחרים א אם יכול למחו לאחרים אז מכ דרבי וס סבר אפילו נפש מצ מחיל

אפילו אדם יכול למחול לעצמו אם ככה גזל הגר דק רחמנה קמה רחמנה נתינה לכהנים איך משכחת לה התורה אמרה אם אדם גזל את את הגר שאיין לו יורשים אין לו גואלים יתן את זה לכהנים איך ה משכחת אדם יכול למחו לעצמו גזל את לפי דבר רבי יוסי יכול למחו לעצמו מה מה צריך שיצטרך לעלותו לכהנים הוא יכול לתת לעצמו אמר רבה אח במ זקנן כשגל את הגר ונשבע לו שלא גזל ומת הגר והודה לאחר מיתה בדנה דאודה קנאו השם נתו לכהנים ראית מה קורה פה הוא

גזר את הגר במה אני אומר יכול למחול לעצמו גזר את הגר מת הגר אז אתה צריך לתת את זה אין אין יורשים תמך לעצמך זכית בזה אבל אם הוא גזל את הגר והגר תפס אותו אמר לו הלו איך אתה גזלת אותי נשבע ש נשבע שלא גזל ואז מת הגר ואחרי שהוא מת הוא ודה אחר מיתה אז ברגע שהוא עודה אז הגר לא נמצא בעולם מי קנה את זה הצדקה כנ הקדוש ברוך הוא השם בהודעה שלו ונתנו לכהנים אז לכן הכהנים זוכים בשולחן גבוה מה שאמרנו שיכול

למחול לעצמו שהודה בחיי הגר ונעשה אצלו כמלווה יכול למחול לעצמו אבל אם מת הגר ולא הודה לו ולא היה במלווה סובר רבי יוס גלילי ש לא יכול רק אם זקף במלוה יכול למחול אם לא זכה בבב לא יכול אני מקווה שאתה איתי מאיר בער גבינה גזל הגיורת מה הוא איש אמר רחמנא ולא אישה ודין מה אוחד קר הוא זה שאלה תמוהה למעשה מה זה אכפת לי איש או אישה גזל את הגיורת גזל אותה ונשבע שלא שלא גזל ואחר כך ודה לאחר מיטתה מה הוא האם נותן

את זה לכהנים כמו גזל הגר או או הוא זוכה בעצמו מה הספק כתוב בתורה ואם אין לאיש גואן איש אמר רחמנא שאז הולך לכוהנים אבל לא אישה הודי מה לא הוכ נקרא הוא דרך התורה יכתוב איש והוא הדין לאישה לא חשבתי שיהיה בזה שאלה אמר ל רב אהרון לרב נתה שמע חדש אה רב אהרון חדש כן גם זה חדש למה צריך לתוב אמר לה רב אהרון לרב נ אתה שמע נתניה איש אין לי אלא איש שהגזר שלה הולכת הכהנים אישה כשלו כן אישה מנעין שדינה כמו

איש כשהוא אומר המושב להשיב ה האשם המושב הרי כאן שניים שתי השבות להשיב המושב אז בא לרבות צריך להשיב לכהנים את גזל הגיורת לא רק גר גם גיורת העש להשיב המושב אז הגמרא אומרת אם כן מה את לומר איש אם רק אם גם גיורת אז למה התורה אמרה איש היה אומר אם אין לו גואל לא צריך להגיד איש ואם אין יש גואל אם אין לו גואל אומר איש אתה צריך לחזור אחריו אם יש לו בנים גולים עמלו קטן אי אתה צריך לחזור אחרו ידוע שאין לו

גוערים איש גדול אתה חוזר לבדוק אם יש לו בנים שנולדו לו לאחר שהתגייר אולי אורתם לידתם היייתה בקדושה והם יורשים אותו אז אתה אבל קטן שהתגייר לא צריך לחזור חרב בידו שאין ו גגולים קטן לא מוליד אז וטים את זה מיד לכוהנים זה יפה כןב יכול לגזול קטן הקטן אין לו זכיה אין לו כן מקנים לוכן תנו רבנן להשם לכהן כנא השם נתנו לכהן שבאותו משמר כתוב בפרשה בפרשת גזל הגר שמת אם נשבע והודה ואין גזל גולים יתן את הגזלה להשם לכהן מזה למדנו שכנעו השם

בשעת ההודעה וניתנו לכהן שבאותו משמר בזה תכפר לו דווקא אותו משו הנה אתה אומר לכהן שבאותו משמר או אינו אלא לכל כהן שירצה מי אמר שנות דווקא לכהן של אותו משמר העיקר לכהן כשהוא אומר מלבד אל הכיפורים אשר יכפר בו עליו הרי לכהן שבאותו משמר כתוב מדבר הנה למה לאחר מכן כתוב שהשבת הגזלה לכהן זה מלבד אל הכיפורים אשר הכפר בו עליו אל הוא נשבע על שקר נשבע על שקר צריך להביא אל לכפר כן אז אומר מלבד אל הכיפורים אשר יכפר בו עליו על שבועת השקר

אתה רואה של הכהן אז יפה זה הולך הכהן שבאותו משמר הכתוב מדבר דווקא משמע שאותו כהן שמקריב את אל הכיפורים מקבל את הגזלה את הגזלה אל הכיפורים מקריב כהן שבאותו משמר לא יכול פתאום לבוא הרב אפל ב עם עם הוא באותו משמר הוא מקבל את לא תנו רבנן הריש היה הגוזל כהן או גוזל כהן הגוזל כהן ה הוא גזל את הכהן את הג לא כהן גזלן ומת הגר גזל מהגר ומת הגר וזה היה המשמר של הכהן הזה הגזלן הזה עכשיו מה הוא עשה בא הכהן הגזלן

מודה על הגזלה מנעין שלא יאמר הועיל ויוצא לכהנים הרי הוא תחת ידי יהיה שלי אומר עכשיו זה יוצא לכהנים ואני בכהן המשמר אז גמרנו לא הביא אותו לכל המשמר יהיה שלי ודינו אם בשל אחרים זוכה בשל עצמו לאקו שכן כר וחומר הוא יעשה אומר אם בשל גזירת אחרים יבוא יבוא הגוזל ש שגזל מנגר את הגזרות בזמן שהמשבר שלו הוא זוכה בגזילה בשל עצמו לו כשכן שיזכה ויטול את הכל ה שלחנו זוכה בכל לא זוכה מתחלק אבל אם זה של עצמו שיזכה בכל רבי נתן אומר בלשון

אחר ומה דבר שאין לו חלק בו לבין המשמר אם ירצה הכהן להקריב קורבן ש עצמו שלא בזמן משמו יכול להקריב בעצמו כל שעה שיירצה האור והבשר יהיה שלו לא לא מתחלק כהני המשמר הוא אומר אני לא רוצה להשכיר את זה במשמר מתה שרצה עד שיכנס ברשותו אלא אם כן הביא כהן זה את הקורבן אנשי המשמר שכנס לרשותו אם יביא הכהן את הקורבן לכהן המשמר אין יכול להוציא מידו אז דבר שיש לו חלק בו עד שלא יכנס ברשותו כשנכנס ברשותו איןו דין דין אחר יכול להוציאו מידו

אז עוד הפעם ינתן אומר בלשון אחר ומה הדבר שאיין לו חלק בו לבין המשמר אם ירצה כהן להקריב קורבן של עצמו שלא בזמן משמר הכהן יכול להקריב בעצמו בכל שעה שיירצה והאור והבשר הכל יהיה שלו למה כתוב ואיש את קדשיו לא יהיו ולא יהיה לכהנים המשמר חלק בו עד שיכנס ברשותו אלא אם כן יביא הכהן את הקורבן נשי המשמר כש כנס לרשותו אם יביא את הקורבן לכהן מהמשמר אין יכול להוציא מידו נגמר הוא יכול להגיד אני רוצה שיהיה שלי לא אז דבר ש אם ככה דבר

שיש לו חלק בו עד שלא יכנס ברשותו גזלת הגר שאם הגוזל יביא את הגזלה למשמר אפילו שנתנו לאחד חב הכהנים ודאי יש לו חלק בו אפילו שלא נכנס לרשותו שנכנס לרשותו דווקא רשותו של הגזלן בעצמו שהגז כבר ברשותו אינו דין דין אחר מידו והדין לא כך אלא לא אם אמרת בדבר שאין לו חלק בו קורבן ואל משמר שאיין לו חלק בו שכשם שאיין לו חלק בו כך אין לאחרים חלק בו גם כמו שהוא אין לובין המשמע חלק בו עד שהכ שמשמר האחר יביא לו כך אין

לאחרים שאותו משמר חלק בו לכן המשנה משנתנו לכן מי שנתן לו אין מי שיעקב על ידו הקורבן שייך רק לו תומר בגזל הגר שכשם שאין לו חלק בו שאדם מביא לכהן לכהן אחד מהמשמר אפילו שלא נכנס לרשותו כך יש לאחרים חלק בו כשם שיש לו חלק בו אפילו שלא נ זה המשמר שלו ככ יש את האחרים כל ש המשמר חלק חלק בו כשגל את הגר מתחלק לכל המשמר לא יכול לזכות לבדו בגזל הגר אלא גזלו יוצא מתחת ידו מתחלק לכל אחד הכהנים אין מה לעשות מה

שהוא גוזל יוצא מתחת ידו מתחלק לכל אחד הכהנים הוא גם מקבל חלק אז רק זה הקורבן אבל את השם יכול להביא והוא יקח אותו מי הכהן הזה כן תשמע יוצא מתחת ידו ן איפה אני אלא כזה לא צאח כל ח הכהנים כן מה הפשט שאין לו כלום אבל רק הקרן וחומש אבל את האשם הוא מקריב לעצמו ו ועבודתו ועורו שלו זה לא שני משאר קורבנותיו של עצמו הרב אומר שגם עשה מוציאים לו מידו שלא יזכה בו אז אין לו כלום אז דעת העבד זה הפשט של

הגמר וכתיב איש את קדשיו לא יהיו ח במסנן בכהן טמא כתוב הג מקשה כתוב איש את קדשיו לא יהיו שהכהן שמקריב את קורבנותיו כל זמן שיירצה בשר והאור שלו הכהן הגזלן הוא מקריב את אל הקיפולים של עצמו ולכן הן אמרנו שמקריב את אל הכיפורים מקבל את את הגזל למה אתה אומר שהגז מתחלקת לכל אחב הכהנים אז אומר לא אכן כהן טהור יכול להשאיר לעצמו אבל פה מדובר בכהן טמא אז הוא לא יכול להקריב את אל הכיפורים לכן לא יכול להשאיר לעצמו את הגזל ה בכהן טמא

דבר ש יש לו חלק בו מטלה אם מדובר בכהן תמ איך אמרנו לגבי גזל הגר דבר שיש לו חלק בו אכי כהן טמא יש לו חלק בגזל הגר כהן טמא אין לו חלק בכלל בקודשי המקדש גם לא בעורות גזל הגר זה מקודש המקדש אלא אי אפשר להגיד זה כהן טמא מוכרחים שלומר שמדובר בכהן טהור אז למה הוא לא יכול לעכב את הגזלה לעצמו אל כתוב איש את קודשו לא יהיו אלא אתיה כהן ל לכהן לכהן משדה אחוזה מדובר בכהן טהור אפילו אחי לא יכול לעכב לעצמו

את הגזלה למה לומדים לכהן לכהן משדה אחוזה לתניה אחוזתו מה תמוד לומר מנין לשדה היוצא לכהן ובלו גלה אחד מן הכהנים מנין שלא יאמר ועי ויוצא לכהנים ביובל והרי תחת ידי יהיה שלי ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא לא כ שכן אתמיד לומר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו אחוזה שלו ואיין שלו א כיצד יוצאה מתחת ידו מתחלקת לכל אחד בכהנים אלא מדובר בכהן טהור תע לכהן לכהן משדה אחוזה שגם לא יכול לעכב לעצמו בתניה כתוב אצל מקדיש דה אחוזה אם לא גאל אותה

מהקדש ומכר אותה הגזבר לאחרים השדה יוצא ביובל מהקונה מתחלקת לכהנים זה לא הולך למשפחה כמו שכתוב ואיתה השדה בצו ביבל קודש להשם כי שדה חרם לכהן תהיה אחוזתו שואל את הבריתה אחוזתו מה תמו לומר הי צריך לתוב לכהן תהיה מה זה אחוזתו מנין לסד אלה מנין לסד יוצאה לכהנים ביובל וגלה מנין לשדה אחוזה שמחר הגזבר יוצא מהכהן התחלק לכהנים ביובל והגיע לה הכונה גזבר אחד מן הכהנים של המשמע כ געל אותה אחד מכה המשמע מנין שלא יאמר הויל ויוצא לכהנים ביוב הרי תחת ידי תהיה שלי

לא יכול להגיד ככה למה ודינו בשל אחרים אני זוכה יכול להגיד לעצמו קר וחומר אם כנ ישראל גזבר אני זוכה בזה ביובל על כל החי הכוהנים בשל עצמי שאני קניתי מהגבר לאכ שכן שנזכה בכולה אז אני לא מוציא את השדה מתחת ידי תמוד ומר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו אחוזה שיורש הכהן מאביו תהיה שלו ואין זו שלו מה שקנה מהגז בה א כיצד יוצאה מתחת ידו מתחלקת לכל אחב הכהנים אתה רואה לומדים לכהן שאמור בגזל הגר מלכהן שאמור בשדה אחוזה שגם בגזל הגר הכהן לא יכול

לעכב לעצמו את הגזלה אלא מוציאים אותה מידו ומתחלקת לכל אח הכהנים מה אתה אומר מה זה אחוזתו אחוזה שלו ואן זו שלו כהן ישלו אחוזה אותה אחוזה שירש ירש כהן מאביו תהיה שלו דווקא אחוזה ואיין זה שלו כ זהו רשי רשי ס הנה אנ לעולם בכהן טהור ד מוציאים מידו משום דלפי גזרה שוה כהן כהן משדה אחוזה ואיש קדושה במילה אחנה מתמה אחוזתו לכהן תהיה היה לו לממר אחוזתו לכהן תהיה בדו אתמר אחוזתו לשדה היוצא לכהנים מקדיש שדה אחוזה ולא געלה מני הקדיש מכרס גזבר לאחרים

כשהיא יוצאה מיד הלוקח ביובל מתחלקת לכהנים משמר שנכנס בו יובל שנאמר ואם לא יגעל את השדה ואם לא יגעל את השדה בעלים ואם מחר את השדה גזבר לא יגעל עוד בעלים אלא ויה השדה אכ תענה בתורת כהנים ובערכים מה זה אחוזו ש כן כן ירושה מאביב אז זה כן יכול לה הכן של אחוזה מה קיבל שדה יובל הלכות ‏d תענית סימן תק עד סעיף ג' או ד' אני זוכר ג' ד'' מה מסומן לך בסמר שלא יכל ליד אנשים קעד בצ שכח ואכל אל תראה בפניהם כאילו

אכל כן למדנו אתזה אתמול עכשיו סעיף ד מצווה להרעיב אדם ע עצמו בשנת רעבון זה עוד דין זה לא יש יש רעב או בצורת אדם גם כן כלומר יאכל בצמצום ואסור לשמש בו מיתתו למה לצער את עצמו חוץ מלל טבילה אבל חסכה בנים מותר עד שידע שאשתו מעוברת כל הפורש מן הציבור תפילה תענית צדקה אינו רואה בנחם מתן וכל המצטער עם ההן זוכה ורואה בנחמת סימן תקעה סדר תעניות שמתענה בארץ ישראל על גשמים כל מקום שאין גשמים זה כמו פה מטענים כך הוא הגיע יז ב

מחשבן ולא ירדו גשמים מתחילים תלמידי חכמים בלבד להתעלות שנ ש תעניות ש וחמישי שני כל התלמידים מה זה תלמידי חכמים יעני כל א שעוסקים בתורה אפיל הוא פחות חכם ‏ik ים מתחילים תלמידי חכמים בלבד להתענות שלוש תעניות שני חמיש ושני וכל התלמידים ראויים לכך לא חייבים כלומר איפה שאתה שואל אותו בתלמוד יודע להשם זה נקרא תלמיד בדין תעניות אלנו כדין תענית יחיד חכם זה כן תלמיד זה תלמידי חכמים לא מה זה כל תלמידים זה תלמידי חכמים יש תלמיד חכם מברי יש פחות מו אמר טענות עכשיו

ים כף חיים אומר שהתלמידים הרגילים לא חיב שתם דין כמות תלמידי חכמים יכל גמה נגמרה אומר כל התלמידים רואים לכך נו סעיף ב' הרמבם כעט שלחתי אתמול כוחות גדולים שלחתי כוחות חזקים השתחרר כבר ביארנו פר דף כעט ר ח כבר ביארנו בהלכות איסורי מאכלות שהטריפה האמורה בתורה היא הנטה למות ולא נאמר טרפה אלא שדיבר כתוב בהווה כגון שטרפה ארי וכיוצא בהו שברה ועדיין לא מתה ויש שם חולאים אחרים אם הראו לה תחשב טריפה והין הלכה והן והם הלכה למשה מסיני ושמונה מיני טרפות נאמרו למשה מסיני

ואלו הן דרוסה כלומר הקטה אותה איזה חיה נקובה נעשה לנקב באיברים שלה חסרה חסר לה אחד מהאיברים נטולה נחתכו ממנה איברים פסולה פסוקה נחתך גופה אפילו שלא נחסר מנה כלום אבל נחתך כרועה נקרע לה הבשר נפולה נפלה ממקום גבוע ושבורה נשברו האיברים שלה אבל כל אחד יש לו את הדין שלו זה לא כל אותו דבר ג אף על פי שקו ך יצא מסיני הויד ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה שנטרפה על ידי חיה רעה מרובה בטריפה יותר מכל שאר בני רפויות וכל ספק שהסתפק בדוסה אסור

זה כי זה ודאי מהתורה ושאר שבעה מיני תרפות יש בהן ספקים מותרים כמו שהתבאר בפרקים הבאים בוא נראה ד' הדרושה זה הטריפה הדבר הראשון הוא שיטו הארי כיוצא בו משאר החיות הטורפות הבהמה שרוף הארי כיוצא בו הבהמה וידרוש עליה בידו או למה יש לו ארס בידיים שומע רבי מאיר יש לו ארז בידיים כן כל החיות הרעות יש להם ארז בציפורניים שלהם או אדרוס הנץ והנשר אלה עופות טורפים וכיוצא בהם על העוף ואין דריסה בבהמה גסה אין דריסה גדולה כמו פר ובחייה גסה כמו צבי אלא לארי

בלבד שאר החיות אין בכוחם לדרוס להטריף בהמות בהמה דקה כבש עז אז גם שאר החיות יכולות טורפות אותם כמו בהמה דקה מן הזהב ולמעלה יותר גדולה ובגדים וטלאים אפילו חתולה אפילו שוען יה וכיוצא בהן תראה מה זה יש אךד דריסה יש להן דריסה כו שכן בקו קוריק בעופות הנץ זה עופות שדרסו עוף זה עוף דורס הדריסה שלו קשה מאוד הנץ יש לו דריסה אפילו בעוף גדול ממנו אבל ש ופות הדורסים יש להן דריסה בעוף כמותן ואין להן דריסה בעוף שהוא גדול מהם ואין לה דריס כן

ו ויש לחלודה דריסה בעופות מן שרת דורש יש דריסה בעופות בכלב אין לו דריסה עיקר לא בעוף ולא בבהמה וחייה והנץ זה מן עוף דורש יש לו דריסה בגדיים יש לו דריסה בגדיים ולים והוא שיקו בציפורניו לבית החלל שם מקום האיברים הפנימיים הארש ש בציפורניים מזיק לו יותר זן אין דריסה אלא ביד הטורף הנה אתה רואה מה ביד הטורף באחד משתי רגליו הקדמיות זה נקרא יד אבל ברגליו אין חוששין לה זה לא נקרא דריסה אין דריסה אלא בציפורן אבל בשן אין חוששין לה למה הארז בציפורניים

אלא אם כן ניקב עד בית החלל הנשיכה השן הוא עמוק ב כן בודקין שמן ניקב אחד מן האיברים שנטרפה ש נטרפת בנקבת אין דריסה אלא בכוונת הטורף שאז מוציא הטורף את הארז בציפורניו אבל אם נפל הדורס ונ שתקעו ציפורניו נטרף אין זו דריסה כלומר אם הוא לא מכוון לא מוציא את הארץ מהציפורניים הוא צריך בשיל להוציא את הארס הלאה אין דריסה אלא מחיים חי בגמ דריסה אז הוא יכול להטיל ארס אבל אם דרס ונהרג ועדיין ידו בדוסה ולא שמה ציפורניה ממנה אלא אחרי מותו אין חוששין

לה וכיצד דין הדריסה אתה אומר לי ידוע כי הוכתה על ידי חיה העוף בציפורניים כל מקום שאמרנו חוששין לה שוחטין את ה נטרף ובודקים כל חלל שלו מכף הירך שמה חיבור עד הקודקוד אם נמצא כולה של מה מכל מיני התרופות לא נמצא בראשם הדריסה הרי זו מותרת נמצא בראשם הדריסה תרפה ואסורה מן התורה ואזו רשם הדריסה שדים הבשר שכנגד בני מעיים יהיה אדום ואם נמוק הבשר תרכך כנגד בני מעיים עד שנעשה כבשר שהרופא גורו מן החבורה רואיין אותו הבשר כאילו חסר טריפה כן ואם דרס בסימנים

טוב אחר כך אמצעי י אם דרס בסימנים מ שדימו טרפה דריס שטן דריס שטן במשהו כמן שידין בהן כל שהוא מחמת דריסה פזה פ יהיה אדום יהיה אדום יא ספק דרוסה אסורה עד שתיבדק אבל מה זה כ דרוסה וודאית כיצד הרי שנכנס לבית שברים נמצא ציפור בגבו של אחד מהן חוששים שם ערי דנסו והן אומרים שהם בכותל נתח כך וכן שועה לא נמייה שנכנסו לבית העופות והוא שותק והם מקרקרים משביעים קולות חוששין שמ דרס אבל אם היה הוא נוהם משמיע קולו והעופות מכרכרים יראתו וממי התו

הן מקרקרים לא זה לא זה לא אומר שהוא דרס אותם וכן אם קטע ראשו אחד מהמהם הנה נחרוג זו וכן אם שתק הוא והם אין חוששין שאלו הזיק היו מקרקרים מהפחד הו קרקרים שני שתקו ספק עוד יב ספק שנכנס לכאן טורף או לא נכנס או שראיינו ולא נודע אם זה מן הטורפים או אין לנו הטורפים אין חוששין וכן עוף שנכנס לבית העצים או לביין הקנים ויצא וראשו מנטף דם או צברו אין חוששין השמן נטרף אלא אומרים שמ בעצים נזק ממה שיש לי לתלות אני תול ובנו

פרק שישי כן אנחנו פרק שיש זוהב דף רינה רנ ה היום היית ל טוב אמר לרבי עזר זולתו אמרנו כי יעקב בחר וי ישראל לסגולתו מה הוא לסגולתו אמר ללת אבהן סולה בן לה בן ת גנד כהנים לים וישראלים בכל אחד ואלן סגול של ו מכל העמים נ מחנ ל נאל אלא בך תברך ישראל כתב אלא בך יבך ישראל מה הוא יברך אלא ישראל קדישה לא יברך לעלמה אלא בך ד במערב וכתיב אני אל שד פרור ב יבר ב יברך ז אסד כ א זקיף שכ

אפרים רח אחכ כדי למר בך יברך ישראל ו אדוני אלו שקת אבותנו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם לל משה נבי ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת חל בנה סמים ולבונה זכה בת בבדי ויאמר אדוני משה כלך שמים נטף מושחלת וח בנ הסמים זק בת בד ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת חן בנה סמים ז ב ב ימר מש ק לך שמים ף בתה בת עשית א ד אשר דך שמה קודש קדש עליו אהרון

כור צמים בבוק בבקרו את הנר בן ה דורכם תנו רבנ פטו כתורת כיצד 3685 מנה בכל יום אח טוב בבוקר חים שמהם מכניס כ גדול חב ביום הכיפורים חזרה למכתש בער ביום הכיפורים כדי לקיים מסעת דקה מן הדקה 11 סמנים היו בה ואלו הן אסורי ספורן וחן בנ ו בו 7 מור ציה שבו כרום שק שש ש כלפה ש מביא חמ נתן הבבלי שון מרגליים יפלה אלא שאן מכניסים מרגליים במקדש ני הרד הנו אמר רבי יהודה קן אם כמדת ש א אדם יכול לעמוד מפני ולמה

אין מרבים בדבש ני שהתורה נו ויאמר עליהם ישראל עד שת המזוזות גוף שמרתם את הדבר הזה את הבו העבודה הזא כם ואמרתם זע פסים מצרים עשנור זהב ורש את שלושה שג כ הצא זה כ זהב ור ע אד וש כל ימי חיינו על בת אדש את ימר משה אח ן עלי מעל הזב לא לא אני זיתי בלא דן דן כן ן דן זכה ן זכה אתה בספר אני בסר משה לי זכית במשהו ומ יאמר ויאמר בןמ ך בוק חסדך עמו פנחס פ בעיניך צאפ עס בחפץ

כפ תן תכ ני ד ע חו לי בנו עשו חיים ויפי אר אד המלך ינו קדוש פאל למלאך הקדושים ה גע הקדושים אברהם י הקדוש יבר לוב בר צ גם אותם לחיים טובים תמיד ללמוד ביחד תורה זק וברוך לכולם יש היום תיקון גדול כן 12