
הדף היומי מסכת בבא קמא דף קז-קח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ט אדר א תשפד
שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א חדש פרוייקט 🇮🇮🇱אָמֵן, על הילדים שלי שימשיכו את המורשת שלי🇮🇱 https://katzr.net/eaa69b קישור לתרומה מאובטחת עבור מניה בבית רבינו מרדכי שרעבי זיע"א http://bit.ly/3X2jpC4 הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת בבא-קמא מוקדש להצלחת ה"ה (הקדשה זו יכולה להיות שלך) הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)
Extrait du cours
בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש ט הדר הראשון תשפד שיש שבוע טוב ישועה גדולה אמן אנחנו בשיעור הראשון בשביל הדף שלמדנו בשבת היום הדף הוא דף קח בשבת למדנו דף קז אז עכשיו נלמד בעזרת האל ופ שועת דף כז אבל איזה שבת היייתה שבת גדולה שבת שהתחלנו בה את כל ענייני המשכן וכלב ולמדנו איך בעות הארון יהיו הבדים לא יסור ממנו רבותינו אמרו המסיר בדי אהרון לוקה כלומר מי שמוציא אפילו אחת ממוטות הנשיאה של אהרון מהמקום שלא עובר בליו אז אז
Transcription13370 mots
Transcription automatique — peut contenir des erreurs.
בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש ט הדר הראשון תשפד שיש שבוע טוב ישועה גדולה אמן אנחנו בשיעור הראשון בשביל הדף שלמדנו בשבת היום הדף הוא דף קח בשבת למדנו דף קז אז עכשיו נלמד בעזרת האל ופ שועת דף כז אבל איזה שבת היייתה שבת גדולה שבת שהתחלנו בה את כל ענייני המשכן וכלב ולמדנו איך בעות הארון יהיו הבדים לא יסור ממנו רבותינו אמרו המסיר בדי אהרון לוקה כלומר מי שמוציא אפילו אחת ממוטות הנשיאה של אהרון מהמקום שלא עובר בליו אז אז
יש לשאול מדוע נשתנה דינם של בדי אהרון משאר כלי המקדש את בדי אהרון למשל או את בתי בדי המזבחות היה ניתן להסיר בדי השולחן אפשר להוציא בתי את הבדים של המזבחות זה הממותות אפשר להסיר ברגע שהגיעו למקום למה של אהרון הברית חיייבים בעת להישאר עליו לעולם אלא אמרו רבותינו אהרון הוא היה נושא את נושאיו נראה כאילו ה הלוים נו ים אותו אבל הארון הוא היה נוסא את נושאיו אז אם יותר להסיר את הבדים כאשר אהרון חונה תעלה מחשבה כאילו ברגע אין נושאים אותו ניתן להסיר את
הבתים ועוד שבאמת אין הבדל ב כל האיתות שבות תמיד הוא נושא את נוסעיו לא נושאים אותו אז לכן הורון הוא לא צריך את הבדים כי לעולם בני אדם הם לא נושאים את אהרון אלא אלא הוא נושא אותם אז לכן למה כי התורה בתוך אהרון היא נושאת את עם ישראל לא להפך היא עץ חיים למחזיקים בה לאותם שמחזיקים בה ותומכים בה ולומדים בה היא בעיקר מחזיקה אותם לב לפלו זה העץ החיים הכוח השמירה הכוח לכן צריך כל כך להיות שותף של התורה היה מסופר על ה הגאון
רב מחפ ויינשטיין הוא אומר הוא סיפר על ה על הרב חי מוולוז'ין אמר דבר עליו דבר פלא הוא התמסר כל ימיו להקמת רבי חיים לוזין להקמת ישיבת והחזקת הישיבות במסירות נפש בוולוז'ין שמה למדו תורה התעלו משהו מיוחד הוא התרים בדברים היוצאים מהלב שלו התרים ככך קהל גדול הרבה תומכים היו תומכים בישיבות ש בונים בניין יפה יכלו לישון שם לאכול שם והבחורים לגדול בקדושה הוא ביקש מאחד התורמים אייזה סכום גבוה והוא נעתר נתן מהונו רב חיים ראה ככה מבטיח לו בתמורה הוא ילמד איתו משניות לעיל נשמת
בתמורה הוא ילמד משניות עלו נשמתו אחרי שיפטר מן העולם הוא ילמד משניות לעילוי נשמתו ככה הבטיח לו אמר לו אתה מרים לי את הישיבה אני גם רים לך את הנשמה למעלה אז הוא ילמד משניות לעילוי נשמתו וככ היה אחרי שזה נסע לבית עולמו רב חיים מוזין כל יום אתה יודע מה זה לימוד שחיים בשין משניות הוא מגלגל בזה כל הגמרא הכל פלא רבי חיים מוזין למד היה לומד את משניות כל יום נשמתו יום אחד התקשה באיזה משנה עמד עליה יותר משעה באמצע שהוא מעיין בה נרדם
מעייפות נרדם רואה את אותו נדיב בחלום מסביר לו את כל המשנה עם כל מפרשה בכל סודותיה פנ פלאות היה רבי חיים לוזין קם כולו לא נסער אומר איך זה הוא עכשיו רק נפטר כבר הגיע למעלות כאלה שכבר יודע איך התורה נושאת את נושאיה איך לכן בטבעות אהרון היו הבדים לא יסורו ממנו רק בזה בשולחן בכל המקומות אפשר להסיר אבל בזה לא להסיר למה זה נושא את נושאיו אהרון נושא את נושאיו אז בעזרת השם אנחנו נלמד תורה ובעזרת השם התורה בעזרת השם תעזור לנו שנזכה להתרומם ולהתרומם
והעיקר שהראש שלנו יהיה בתורה לא בשטויות והבלים לכן יהי רצון ולמר אמן טוב אנחנו מתחילים את הדף כי הזמן הוא לא כל כך ארוך היום כן אז לפתוח דף כז ר רבי מאיר כן כן אולי מישהו שיעשה תה לציון משה שהוא לא הצטרך כל רגע לעמוד ולעשות דברים הנה אני מכין לא לא זה כן אנחנו נלמד מדף כ ו' עמוד ב' איפה שפסק ביום שישי ואמר רבי חיה בר אבא שלוש שורות מלמטה אמר רבי יוחנן כוב כ ו עמוד ב למטה שלוש שורות אתם זוכרים למדנו
כמה דינים שאמר רבי חיה ברבא משם רבי יוחנן למדנו למעלה ואמר רבי חיה ברב אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בעבדה משלם את השלום מכפל אדם טען זה למדנו למעלה זה לא עכשיו אתה זוכר בשבת גם כן ראית את זה עוד פעם כן אדם שטען טוען טענת גנב בעבדה הוא הוא מצא אבדה ואחר כך הוא טוען שזה נגנב ממנו בא עדים והעידו שזה אצלו ששלם תשלומי כפל למה כתוב בפרשה בטוען טענת גנב על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה משלם את הפרשה ישלם שניים עכשיו
עוד דין אומר ואמר רבי חיה אני פה שלוש שעות מלמטה ואמר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנה בפקדון למעלה זה היה בעבדה עכשיו אדם הפקידו אצלו איזה פקדון ואומר ואומר לו תשמע תביא לי את פקדון שהפקדתי אצלך ואומר זה נגנב אין לו חייב לשלם עד שיחפור במקצת ויודע במקצת לא חייב עד שלמשל הוא אמר לו תשמע אני יש לי אצלך שלוש פרות אוא אמר לו יש לי אצלך הפקדתי אצלך שלוש אל שק אומר תשמע 1000 שק אני יודע נכון הפקעת אצלי אל
שק לא היה מעולם ול שקל נגנב עד שיחפור במקצת ויודע במקצת שיהיה כופר כגם נשבע כן בטח מה הטעמה דאמר כרה בפרשת טוען טענת גנב כתוב כי הוא זה כתוב אשר יאמר כי הוא זה כלומר שהשומר מוד במקצת ואומר לבעל הבית אין לך בידי כי אם את זה זה מה יש לך בידי אין עד שיחפור במקצת ויודע במקצת נגיד היה לו 2000 שק אז כופר לו ב1000 ומודה לו ב1000 אז הוא יהיה חייב ופליג דרבי חיה בר יוסף רבי יוחנן מה שאמר רבי חיא ברבי יוחנן
חולק על רבי חיא בר יוסף מה למה דאמר רבי חיא בר יוסף עירוב פרשיות שנו כאן וכי כתיב כי הוא זה המלב הו כתיב יפה אומר לו הפסוק אשר יאמר כי הוא זה עד האלוהים יבוא דבר שניהם כל זה נכתב בפרשת שומרים בכלל זה לא מקומו פה זה שייך לפרשה אחרת וזה נתערב בפרשה הזאת זה נאמר פרשת שומרים אתי אומר כי הוא זה שיודע ממקצוענים באו רבותינו ושמו את זה על על פרשת מלווה אז זה שאומר תראה ראשי עירוב פרשיות פסוק ש שהוא מפרשה אחרת נתערב
בזו איו מקומו די כי הו זה איפה נאמר באם כסף תלוה הבל מכתבה הי צריך לכתוב אותו כי הוא זה עם כסף תלו עמי עני אמך דתם כאה ילו בהי פרשתה פקדון לא הודעה במקצת מחייה ואנחנו יודעים אדם שנסע פיקדון אצלו וחברו אומר אין לך אין לך שום דבר יציב והוא נשבע והכל בסוף זה נמצא אצלו לא בלי בלי כלום בלי הודעה במקצת חייב על הכל לא צריך להודה במקצת זה נאמר בכלל זה נאמר על המלווה היה צריך להגיד ם כסף תלווה היה צריך לכתוב את
זה חכמים לקחו את זה מפרשת פקדון ושמו את זה על כסף תלמי הנה וכי כתיב כהו זה המלו כתיב כלומר מה ש מה שכתוב כי הוא זה ע על מלווה שייך לפרשת עם עם כסף תלוה את עמי רק במלווה צריך הודעה במקצת כדי לחייב שבועה ואילו שומרים כל השומרים גם כשהם כופרים אז חיייבים כל השומרים חייבים בשבועה גם כשהם כופרים יפה דכתיב בה כתב ומהי שנה מלווה כלומר הגמרא שואלת מה שונה מלווה מפקדון דווקא שם דווקא אין חיוב שבועה בלא הודעה במקצת עד שהיינו צריכים לעקור
את הפסוק כי הו זה ממקומו להעמידו במלווה הפוך שמה אין לא צריך אודה במקצת מה קרה למה מה יש מלוה שאתה צריך לעקור שיהיה במלוה שמודה מ מקצת למה כי דרבה דמה רבה מפני מה אמרה התורה מודה מקצת הטענה ישבע למה מוד הרי הוא כמשיב אבדה יכול לכפור בכל מגוש יגידו אני הייתי יכול לכפור בכל והייתי לא צריך לשלם לך כלום מה קורה פה אלא ואני בכל זאת מודה אז יש לו מיגו שהייתי יכול לחבור בכל עכשיו אני ודת לך במקצת זה אני צריך לשבע אז
זה שאומר דמר בנימה אר מוד מקצת התנ שבה למה הרי הוא כמו משיב אבדה יכול לכפור בכל למרות זאת הודה במקצת וזה במשיב אבדה פטור משבועה למה חזקה איין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו והי כלומר אדם לא מעיז פניו אדם הלוה לו כסף עשה לו טובה נתן לו כסף בהלוואה יעיז פניו להגיד לו לא נכון שקרן אין לא נתת לי כסף החזקה אם לא מעיז פניו והי לכן הוא קצת מודה והי בכולה בעד נקפה הלוה הודה במקצת אבל באמת בכל הלוואה הוא רוצה לכפור כי
אין לו כסף לשלם והי ד לא כפרה למה הוא לא כפר בכל משום דין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו לכן אין כאן השבת אבדה לא הייתה לו ברירה רק להודות מה הוא יעשה זה לא יכול ו להודות אז הוא דע במקצת מה עשו חכמים ובקו לו אז היה קשה לרבי אם אנחנו חושדים בלוב שהוא רוצה לכפור בממון איך נאמין השבועה שלו שנשבע שהוא לא חייב בחלק שכופר הרי מי שחשוד על ממון חשוד על שבועת שקר אתה רוצה עכשיו להשביע אותו אז אומר מבאר רבא ובכול
בעד ודלה בכל ההלוואה הוא רוצה להודות למה הוא לא מסוגל לכפור בבעל חובו וידי כפר לי במקצת ולא הודע לו בקל כפר לו במקצת ולא הודע ל סבר אם וד בכולה טבע לי בכולה אם אני עודה לו בכל ההלוואה הוא יטבע אותי לשלם את כולם ואיין לי עכשיו אפשרות לשלם לו את הכל אשתמש זוזה פרנה אני עכשיו השתמט ממנו לפחות עכשיו אכפר בחלקו למה אין לי כרגע לפו עד שיהיה לי אני אבוא אבו זוזה הפרנה עד שהיה לי מעות אני אפרע לו לכן זה לא נקרא
חשוד על ממון כ יכול להישבע זה לא נקרא חשוד למה הוא לא רוצה באמת לגזול אלא הוא רוצה לדחות את השעה הזאת וכשיהיה לו כסף הוא ישלם אל כך רמה רחמנא שבועה לוה כד בקוי עלי התורה שבועה כדי שהוא יפחד מפחד השבועה הוא יודע על האמת שהוא חייה באמת את כל הזכות אבל כשההוא כופר בכל הוא נאמן ופטור משבועה למה כי אם לא היייתה האמת איתו לא היה מ גל לכפור לגמרי בבעל חובו אז בהלוואה אם כופר בכל אומר לו אתה הלת לי אומר לא נכון
לא היו דברים מעולם לא כלום פטור הוא פטור משבועה רק מתי הוא כן חייב שבועה ובודד במקצת כופר במקצת ובודד במקצת כי הוא לא נעים לו לכפור אבל אם אתה ראית כבר כפר בכל אמת בגבי עכשיו הגמרא מבארת אז כל זה בגבי מלווה הוא דקה למאמר אחי דווקא גבי מלווה יש לומר שכר שבלי הודעה במקצת עעם כופר א כולם יאמינו לו למה הוא לא מעיז לכפור במלווה למה אדם עשה לו טובה הוא לא כזה עז פנים לבוא ולחפור אבל גבי פקדון שקיבל לי שמירה שם לא
עשה לו המפקיד שום טובה אני עשיתי לו טובה אני שומר לו את הכסף שמה הוא מעיז לכפול ולכן ודאי שהתורה מחייבת אותו לשבע אפילו ככופר בקול את הפסוק כי הוא זה שמצריך הודעה במקצת בשביל לחייב שועה מחוכים לעקור את זה מפרשת שומרים ולהעמיד את זה בפרשת מלוה שמה תורה אמרה עד שכפה מקצת אם הוא כופר בכל אז החכמים אמרו פטור משבועה למה מה הוא לא מעיז פני בפני בעל חובו בהלוואה כופר בכל אבל אם הוא מודה מקצת וכופר במקצת הוא רוצה רק לדחות את הבן אדם
עד שיהיה לו כסף לכן חכמים שמו עליו שבועה שיודע על הכל שעכשיו יודע על הכל אחר כך מתי ישלם ישלם אבל עכשיו שיודע על הכל אז לכן לקחו את השבועה מפרשת שומרים שמו את זה על הלוואה ככה הלבישו על זה עד פה זה מובן מאיר נמשיך תנה רמה ברחמה כן תבוא כל יום תנה רמ ברחמה ארבעה שומרים צריכים כפירה שימו לב זה דינים חשובים מאוד זה ארבעה שומרים יש לנו ארבעה שומר חינם שומר שכר נושא שכר והשואל שימו לב לא להשים לב על דברים אחרים ארבעה
ארבעה שומרין למה עכשיו בפיקדון צריך הודעה במקצת אמרנו אמורה שסובר עכשיו הגמרא מביאה אמורה שסובר שמפיון צריך הודעה במקצת תרמ ברחמה ב אתה תשמעו ארבעה שומרים צריכים כפירה במקצת והודעה במקצת כדי לחייב אותם שבועה חייבים כן ואם נשבעו בלא כפירה והודעה אין שבועתו של שומר חינם כלום ראשי אומר זה הוא הדין לכל השומרים אז אם תראה מה זה אם נשבעו בלא כפיר והודעה במקצת אין שבועתו כלום בוא נראה באלו הן שומר חינם אתה יודע שומר חינם הוא הוא צריך הודעה במקצת בשבועה במקצת שלא פשע בה
והשואל השואל זה הכי חמור הוא נשבע שמתה מחמת מלאכה אז התורה חיוה מה נקת רבי ברחמה שואל עכשיו למה למעשה הדרך הוא זה הכי קיצוני שומר חינם זה הכי הכי כולה הכי גדולה יש אצלו שהוא שומר חינם שואל הכי חומרה בדין השומרים תפס את הקיצוני לפה ולפה שומר חינם והשואל נושא שכר וא אחר כך בא שומר שכר שנשבע שהחפץ נאנס היה אנוס והסוכר סוכר זה כמו נושא שכר הוא שכר את הבהמה עכשיו הגמרא מבארת אמר רבה מטעמה דרמה ברחמה שאמר בכל השומרים שחייב שיהיה כפירה במקצת
והודעה במקצת למה אומר בשומר חינם בהד כתיב ב כי הוא זה מפורש כתוב בתורה עלכל דבר פשע על שור על חמור אשר על סלמה על כל עבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלוהים יבוא דבר שניהם אשר ירשיעו אלוהים ישלם שיניים לרעהו אז שמה כתוב כי הוא זה שצריך שיודע במקצת יגיד זה שומר שכר יליף נתינה נתינה משומר חינה מאיפה אני יודע שומר צרה צריך כפירה במקצת והודעה במקצת כתוב נתינה נתינה משומר חינם כתוב בשומר חינם כיתן איש ראהו כסף וכלים לשמור וכתוב בשומר שכר כיתן
אשר ראהו חמור או שור עושה אז לומדים נתינה תינה כמו שמה צריך שבועה צריך כפירה במקצת והודעה במקצת גם פה שואל רגע תנו לי ללמוד עכשיו שואל כתוב בתורה וכי ישאל ו' מוסיף על עניין ראשון כתוב בתחילה וכי ישאל איש מהם רעהו בזה ו מוסיף על עניין ראשון הפרשה של שואל נלמדת מהפרשה של שומר שכר שלפניה כמו ששומר שכר צריך הודעה במקצת וכפירה במקצת אז אותו דבר בשול שומר שכר למדנו משומר חינם ושואל לומדים מ סוכר למה כתוב ו ו' וכי ישאל סוכר אותו סוכר מאיפה
אני יודע שצריך הודעה במקצת אנ מנד אמר כשומר שכר הנו שומר שכר זה מחלוקת בין רבי מאיר תראה רשי אומר שיש מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה במשו כמו מי הוא נושא שכר אילמן דמר כשומר שכר אני שומר שכר נטילה נטילה אילמן דאמר כשומר חינם כן היינו שומר חינם מפורש כתוב שמה צריך הודעה במקצת זה ארבעה שומרים עכשיו נראה אז מפה אנחנו לומדים כל ארבעה שומרים מפורש בתורה צריך הודעה במקצת וכפירה במקצת והודעה במקצת ואמר רבי חיה בר יוסף הטוען עכשיו שומר חינם שטוען טענת גנה
בפיקדון אומר נגנב ממנו הוא שומר חינם על פיקדון ואומר נגנב ממנו ונשבע שזה נשבע נגנב איןו חייב לשלם כפל עד שישלח בו יד זה עוד עכשיו עד שישלח בו יד יעשה בו מלאכה לפני שהוא נשבע כלומר מה זה ישלח בו יד שלא שלח ביד לא הוא נשבע שלא שלח ביד ממלאכת רעו אם לא שלח ביד לא משביעים לפני שהוא נשבע צריך שישלח ביד מתי אני משביע אותו שלח ביד לא שלח ביד לא כלומר השתמש ב בפיקדון עשה בו מנחה מה הטעמה למה למה טוען טענת גניו
צריך שישלח בו יד ונקרב בעל הבית אלא אלוהים אם לא שלח ידו במלאכת רעו מה זה נקרא בעל הבית אלי האלוהים זה שבועה מה עושה האלוהים משביעים אותו זה הדיינים משביעים אותו ככה הגמרא אומרת במציאה מכלל לח ביד מחיב אם שלח ביד חייב לשלם ועל זה הוא נשבע שלא שלח ביד אם שלח ביד חייב לשלם לממר ד בשלח ביד עסקינן הנ לומר אתה רואה לממ רא מה בא כתוב בהמשך השר ר שעון אלוהים ישלם שיניים לרעהו מדובר שבדין מצאו אותו רשע בכך דהיינו נשבע לשקר הוא
שלח ביד ורק באופן כזה אז מתחייב כפל אז הוא לא התחייב כפל אלא אם כן הוא שלח ביד והוא נשבע שהוא לא שלח ביד ואז התחייב כפל נשבע לשקר אז זה אשר רשון אלוהים אמר אמר ו רבי חיה ברבא אכי אמר רבי יוחנן לא כמו שאומר רבי חיא בר יוסף אלא בכלל לא צריך שישלח ביד אתה יודע איפה היייתה עומדת הפיקדון עומדת הלבושה בכלל לא נגע בה לא הזיז אותה ממקומה לא שלח ביד ב עומדת הלבוס שנו והוא טוען טענת גנב חייב כפל אמר לה רבי
זר רבי חיה ברבא דווקא דווקא בעומד הבוסה כ אמר אבל שלח ביד קנה ושבועה לא מעניה בקידום ודימה אפילו עומדת עלבו כ אמר אומר לו תגיד לי אתה אומר לי שעומדת הלבוס שנו האם אמר לו רבי זרה לרבי חיה ברבא דווקא מה שאמר רבי יוחנן שחייב כפל דווקא בעומד תבוס כ אמר אבל אם שלח ביד לפני השבועה אז הוא אם הוא שלח ביד והשתמש בה אז קנה אותה בתורת גזלה אז משאט שליחת היד הוא מתחייב עליה אפילו אם נאנסה הוא קנה אותה בשבועה לו מניה בכלום
השבועה לא תועי לחי באותו כפל למה בזמן שטען שנגנבה כבר בכלל עמדה ברשותו שהוא חייב באונסין והוא נחשבת ממש כשלו והוא לא נעשה גנב על הטענה הזאת האם ככה אודין מה אפילו עומדת הבוסה אפילו עומדת מה שרבי יוחנן חייב כפן עומדת הבוסה אפילו עומדת הלבוה כלומר שלח ביד בטח שחייב כפל אלא גם אפילו עומד אבוסה חייב כפל אז הוא שואל אותו האם דווקא עומדת הבוסה אבל שלח ביד לא חייב או שלח בית חיו כל בכל שכן ופשיטה שאם עובדת וסה כם סליחה הודי מה אפילו עומדת
הלבושה מה שחייב רבי יוחנן כפל אפילו ש עומדת הלבושה בוכל שכן ש שלח ביד חייב כפל שואל אותו על מה אמר בחיה אמר לה לא שמעתי אומר לו אם שלח ביד וטען טענת גנב לא שמעתי מרבי יוחנן אם חייב כפל אבל כיוצא ב שמעתי שמעתי הלכה אפשר ללמוד ממנה לשולח יד בפיקדון מה דמר רבי עשה אמר רבי יוחנן הטוען טענת אבד אדם טוען הוא טוען שומע חינם נתנו לו לשמור והוא אומר עבד ממנו ונשבע שזה עבד וחזר טען טענת גנב אומר לא זה נגנב ונשבע הובא
העדים והעידו שהוא בעצמו גנבו הוא בעצמו לקח אותה שם אותה באיזה מקום פטור מכפל מה הטעמה למה פטור מכפל להב משום דקנה בשבועה הראשונה וכי לא בגלל שקנה את החפץ התחייב עליו באונסין כבר בשבועה ראשונה אז לכן אחרי אחר כך כשטען שנגנב זה כמו כופר בדבר מתי הוא חייב כפל כגנב טוען טענת גנב אחר כך כשהוא טוען טענת גנב זה כופר בדבר שהוא שלו ולא חייב על זה כפל אז מפה נלמד הוא הדין ששלח בו יד למה אתה רואה קנה את החפץ להתחייב עליו באו נשי
מתי כש בשבועה פה בשבועה לא יתחייב כפל שאחר כך תען שטעון שטענת גנב וישבע אז אותו דבר בשם ששלח ביד הוא קנה אותה ואחר כך שהיא שבע לא עד שלא נשבע לא חייב לא חייב כפל הגמרא דוכה אמר לי לא אתיתי מאיר אמר לי לא הויד ויצא די בעלי בשבועה ראשונה אמר לו רבי זר מה שפטור כ שקודם טען שעבד ונשבע זה לא מטעם שקנה את החפץ ח בונסים אלא שכבר נפטר מהבעלים בשבועה שנשבע כשזה עבד אפילו שהוא חזר בו וטען שנגנב לא היה מחויב להישבע
בשנית כששבעים שמחייבת אותו כפל סתם הוא נשבע מעצמו הבית דין לא מחייב אותו נשבע בכלל אין גמרנו כיוון שהוא נשבע בתחילה שזה עבד שנשבע שעבד אפילו שחזר בו טען שנגנב לא היה מחוייב להישבע עוד הפעם בשנית אפילו שודה של השקר נשבע לא חייה מן הדין ישבה בשני שנגנב מה שהוא טוען עכשיו אלא נאמן בלא שבועה לומר שגנב למה במיגו ש יכול לומר באמת נשבעתי ו היה פטור איתמר נמה אמר רבי אבי אמר אמר רבי חנן הטוען טענת אבדה בפקדון ונשבע נתנו לו פקדון לשמור ואומר זה
נגנב הטוען טענת עבדה נאבד ונשבע וחזר בטענת גנבה ונשבע ובא עודים פטור למה הויל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה יצא מידיים של הבעלים מה שרבי יוחנן למה לא אמר הטעם הועיל וקנה בשבועה ראשונה בזה עכשיו אנחנו נפשט לנו הספק בדברי רבי יוחנן היד קנה זה לא טעם לפתור מכפל בטוען טענת גנב לכן גם כששלח יד כ שקנה בכך להתחייב באונסין חייב כפן ככה זה אז עוד פעם איתמר נמה אמר רבי אבין אמר אמר רבי יוחנן טוען טענת אבדה בפקדון ונשבע וחזר וטען טענת גנבה נשבע ובדים
פטור או ויצא ידי בעלי בשעה ראשונה אז מזה שרבי יוחנן לא נתן טעם הויד וקנה בשבועה ראשונה למה למעלה אז נפסק הספק בדבר רבי יוחנן ככ אומר הראש שמשמע שועי וקנה איןו טעם לפתור מכפל טוען טענת גנב ולכן גם אם שלח יד שקנה את החפץ להתחייב באו נסים בכל זאת חייב כפל נמשיך רב ש אמר רב ששת הטוען טענת גנה בפיקדון זה עכשיו דעה שלישית אמר רב ששד שומר חינים שטוען טענת גנה בפיקדון כיוון ששלח בו יד לפני שנשבע פטור מכפל מה הטעמה למה אכי אכי
כאמה רחמנה כך אמרה התורה ונקרא בעל הבית אלא אלוהים אם לא שלח ידו במלכת רעיו וממשיך שמה אשר יר שעון אלוהים ישלם שניים השלח ידו פטור כשטען טענת גנה ונשבע משלם כפל אז זה דווקא אם לא שלח ידו אבל אם שלח ידו פטור כל הפסוק דיבר אם שלח ידו אם לא שלח ידו על זה אתר לא הכפל אז הגמרא שואלת אמר לר חמן ולו שלוש שבועות משביעין אותו שומר חינם שאומר שנגנבה שלוש שבועות משביעין את השומר חינם הזה צריך את כל את כל השבועות האלה למה
אם הי שבע שלא פשע יתכן שבאמת לא פשע אבל החפץ עדיין ברשותו ואם הי שבע שאינה ברשותו יתכן ששלח ביד והתחייב ככה אומר התוספות שלוש שבועות בוא נראה שבועה שלא שלחתי ביד איך סליחה איך כתוב א סליחה שבועה שלא פשעתי בה בשמירה כש נגנבה אם פשע חייב כתוב בשומר חינם על כל דבר פשע שבועה שלא פשעתי בה שבועה שלא שלחתי ביד כלומר להנות ממנה לפני הגנבה אם שלח ביד קודם לכן נעשה גזלן אז היא עומדת ברשותו לחיב באונסין כך למדנו שבועה שאינה ברשותי אז מזה מוכיח
רב נחמן מיליו שבועה שלאו שלחתי ביד דו מיד ד שבועה שאינה ברשותי אותו דבר אותו אות א אותו דמיון שלא אין דין חלוק בין אם נמצא שקרן על אחד מהם על שאינה ברשותו או נמצא שקרן על שתיהן חייב כפל מה שבועה שאינה ברשותי כי מגליה מתת ברשות התגלה הדבר שנמצאת ברשות השומר אומר חייב כפל חייב זה כפל זה דין שטוען טענת גנב שיתברר בעצמו שהוא גנב השבועה שלא שלחתי ביד כי מגליה מלתה לשלח ביד חייב כפל למה התברר הדבר שה ברשותו והוא בעצמו גנבה אז זה
ששואל אתה אמרת לי ונקרב בעל הבית אל האלוהים אם לא שלח ידו הה אם שלח ידו פטור אתה רואה לא אם שלח ידו חייב אמר לה לא שבועה שלא שלחתי ביד דו מיד דלא פשעתי בה דומה מה השבועה שלא פשעתי בה כי מגלי מתה ופשע בה על ידי גנבה פטור מכפל למה שהוא לא גנבה דף שבועה שלא שלחתי ביד כ מגליה מיתה ד שלח ביד פטור מכפל אפילו כשצ לו למה זה הדיוק של רב ששת מהפסוק שאמר כי הוא זה נקרא ב בעל אלה האלוהים אם
לא שלח ידו למה אמרנו אשר יר שעון אלוהים ישלם שניים השלח ידו פטור זה הדיוק של רב ששת אז אם ככה יש לנו שלוש דעות לפי רבי חיא בר יוסף החיוב שטוען טענת גנב בכפל זה רק כשגם שלח ביד לפני השבועה זה זה הדיוק של רב יוסף לפי רבי חיובו בכפל בין אם שלח ביד בין אם לא שלח ביד ולפי רב ששד דווקא כשלא שלח ביד נעשה הפסקה קטנה תאריך לידה בפטירה בסדר מצבה כתוב תאריך לידה בסדר או לא רוצים לכתובות של השם כל וד של
השם זה משפט לעשות את השם ג שזה משפט זה לא פסוקים אם המבחן אבל המבחן בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש ט באדר הראשון תשפד הנה איזה שבת היייתה שהיה עכשיו שבוע טוב לכולם בשורות טובות וישועות גדולות שבת של כל מלאכת המשכן איך העמידו את העצי שטים עומדים את הקרשים שהביאו אותם אברהם אבינו הלך נטע אותם אברהם אבינו ואיזה תפילות ואיזה דמעות ואחר כך הביא אותם יצחק גם כן התפלל עליהם ואחר כך יעקב אבינו ואז יעקב לקח אותם ממצרים בארץ גושן
נטע אותם עד שעם ישראל יוצאים ממצרים לקחו את זה איתם למה כל הדריכה הזאת הרי ראינו שאת האבנים ואת השמן ואת הבשמים כל זה בא בננים הביאו גם זה יכול להיות איזה נס להביא לנו את העצים האלה דרך איך שיהיה אבל למה או בעננים למה צריך כל כך לטרוח לא זה היסודות של הבית היהודי היסודות של הקדושה היסודות של בית המקדש הקרשים כר אותיות כשר זה כושר אותנו עם האבות הקדושים עכשיו מה עשינו שם מה הכנסנו התכלית בכל המשכן זה קודש הקודשים התכלית בקודש הקודשים זה
ארון הברית זה הארון ששמה שכינה ששם התורה הקדושה להתחבר לתורה הקדושה זה התכלית לכן דבר פלא פלאות ה ועשית שניים קירובים ופניהם איש אל אחיו אומר בעל הטורים ופניהם איש אל אחיו כמו שני חברים שנוסעים ונותנים בדברי תורה פלא פלאות שלומדים ביחד דברי תורה זה שניים קרובים קרביה כפני תינוק איך כתוב על עם ישראל כינ ער ישראל ואוהבהו הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים ואוהב אותנו אהבה עזה אתם יודעים הרב כלי יקר כותב אל הכפורת יהיו פני הקרובים מה זה אל הכפורת כל מגמת פניהם
ש של אדם יהיה אל התורה זה העיקר לא כמו שאותם הם חכמים לעצמם הם אומרים כן לא המטרה זה התורה הם חושבים הם לא מבינים המטרה הכל הכל הכל הכל זה התורה כל תכלית של בית המקדש קודש הקודשים ששם נמצא הארון והכרובים ששם יש דמות תינוק והנער מבקש לעלות ולהתעלות לשכות במעלות התורה והיראה זה המטרה זה נער ישראל שהקדוש ברוך הוא אוהבו כל חייו אפילו עת זקנתו ממשיך להיות נער הקדוש ברוך הוא אוהב אותו מבקש להמשיך להיות תלמיד שאפילו זקן אבל יושב בישיבה למה אין לקדוש
ברוך הוא בעולמו כי אם ארבע עמות של הלכה זה מה יש לקדוש ברוך הוא ארבע אמות של הלכה לכן משם הכל הכל היה נשמר ונכנס אל אוהל מועד על ידי על ידי זה יש שפע אלוקי על כולם כמו שמרנו מקודם שאהרון היה נושא את נושאיו זה רמז למחזיקים בה ללומדי התורה רבי מלך שפיר ה מלובלין הוא דיבר בפרשת תרומה לתורמים אז הוא אומר להם כתוב במחיה בסוף פרשת משפטים שכל כלי השרת במשכן במקדש מותר לעשותה מכל מיני מתכות אבל הכרובים שהיו על הארון חיייבים רק רק
מזהב ולא סתם זהב זהר טהור טהור טהור הכרובים קודם כל הכנים צריך זהב אין זהב תעשה מתכת אחרת כרובים לא חייב שיהיה זהב טהור אסור לעשותה מכל מתכת אחרת מה מיוחד בקרובים שאי אפשר לעשותה מזהב טהור אז הוא מסביר הרב הקרובים מסממים את התינוקות רקים מקומם של התינוקות הרקים זה על הארון על הלוחות כדי ללמד אותנו שמוטל עלינו חובה קדושה עלינו לחנך את הילדים לתורה לחייה תורה זה תפקיד קדוש אי אפשר לצאת ידי חובה בקטנות אפשר לתת לנו בשביל לחנך פרוטות של כסף צריך לתת לתת
זהב טהור דווקא לא שום תערובת ומושגים מתכנים אחרים אלא חינוך טהור למה החינוך הזה חייב למור משלשלת הדורות הטהורה ולא סתם איך היה שמה כל נדי ליבו יביאה למה הדגישה התורה נדבת הלב אלא השכינה שורה במקום שיש נדבת הלב זקוקים לנדבה הלב תכנית המשכן זה השראת השכינה עיקר השראת השכינה זה בא מכוח נדבת לב אחר כך אם שאין רוצים לצוות להם אלה שלא נותנים מנדבת הלב לאחל על זה קדושה כלומר את משכן השם בונים עם לב למה להוריד הקדוש ברוך הוא את המשכן מן השמיים כמו
שעתיד להוריד מן השמיים בית המקדש השלישי משוכלל המקדש העתיד שאנחנו מצפים משוכלל להתגלם ב מ השמיים מקדש השם קנו ידיך הבנים הטובות ירדו מן השמיים בנס לנשיאים אז גם את את המשכן אלא הצריך שהמשכן יבנה מכוח נדיבות ליבם של עם ישראל כל איש אשר ידבנו ליבו השראת השכינה זה נדיבות הלב צריך נדיבות לב כוח אם אדם נדב מכל ליבו בזה הוא יכול לבנות את הדברים הכי גדולים אספר לכם איזה מעשה שהיה פה בירושלים היה איזה יהודי אחד בערך בגיל 40 יוצא מאחד השכונות בירושלים והיה בא
מחפש בא להתפנן באחד הביתי כנסת בגאולה והיה עם המכונית שלו חונה אותה בצד באיזה מקום ונכנס היה משקיף תוך בית הכנסת והמתפללים לא מתרגשים זה קורה לפעמים יש יהודים מכל הסוגים לפעמים גם גויים מתעניינים אדם יוצא מהמכונית עומד באיזה פינה מסתכל מסתכל מסתכל טוב הגיעו לקריאת התורה בשעה שעולים מפטיר סיים הוא מגיע עת ההגבהה כולם אומרים משה אמת תורתו אמת וכולי רגע אחד לפני הגבעה הוא רואה ומסתכל ומתרגש שוב לא רואים אותו נעלם ככה היו רואים אותו מן החלון נעלם טוב היה שבת אחת שבת הבאה
עוד פעם מגיע עם המכונית עומד בחוץ משקיף עוד פעם יש הגבהה אחרי הגבהה מתנע את הרכב נעלם ככה היה איזה ארבעה חמישה שבתות מה עשה מה עשו שבת אחד שהוא בא אמרו לו תראה אתה יודע פה זה בית הכנסת אורתודוקס אפשר לבוא ככה מכונית וזה אתה מציץ וזה למה תעמוד בחוץ תבוא תיכנס בפנים תהיה כמו כל המתפללים אומר טוב אני יותר לא יבוא במכונית זה לוקח לי שעתיים לבוא ברגל אבל אני אבוא ואני לא אבוא ב להפריע אז כנס בפנים יראו לו איפה האחוזים מתפללים מה
קוראים לאט לאט נהפך להיות מתפלל מן המניין שבת עוד קצת רב זה התח אמריקאי למד בבית ספר גוי גדל בבית חילוני לגמרי הפך להיות לאט לאט בעל תשובה שינה את אורחות החיים שלו והיה איתם אחד המתפללים ככה שמחים איתו טוב יום אחד תפסו איתו שיחה אמרו לו תגיד מה מה מה הסיפור שלך מה משך אותך לבוא נראות את התורה הגבהה ומזה נכנסת אומר לא לא אתה יודע שאני לא שותה לאלא אז הוא אומר ש תקח בשבילך שתיים אומר נולדתי בבית ה מספר להם נולדתי בבית מנותק
מהיהדות ועל הסבתא שני היייתה צנועה צדקת אבל ההורים שלי הרחיקו אותנו מללכת אצלה למדנו בבית ספר של גויים עברנו את המסלול הרגיל אומר אני עובד באיזה מפעל הרגנו טיולים כל פעם במדינה אחרת יום אחד באו למזרח התיכון חסנו במלון בירושלים אני יורד מהמלון שאלתי את החברים מה יש היום אומרים היום זה שבת לאיפה הולכים לבית הכנסת הלכתי לבית הכנסת איפה הייתה הבית הכנסת ברחביה הלבוש שלי לא התאים לבית הכנסת נכנסתי לעזרת נשים היייתה ריקה עמדתי שם זמן קצר אחרי שנכנסתי התחילו קריאת התורה עשו הגבהה באותו
רגע קרה לי משהו שעשו הגבעה ל בתורה קרא לי משהו שאי אפשר להסביר אני התחלתי לראות יחוש בהתרגשות גדולה מאוד כאילו פנה אלי מלאך מן השמיים ואומר לי כמה אתה צדיק כמה אני אוהב אותך זה הייתה בתקון פנימית חזקה משהו שעלה בתוכי לא מבין מה זה לא הין לי דברים כאלה לא מבין מה קורה השבוע של הנופש הסתיימה חזרנו בחזרה לבית חיים אמריקאים הרגילים למפעל אמרתי אני מוכרח לראות עוד הפעם שמרימים ספר תורה בירכתי איפה יש באזור בית הכנסת הגעתי אז הם שואלים אותו טוב איפה
זה הבית כנסת שהית ברחביה אז ה אומר להם בית הכנסת ברחביה של הרב שר זה משהו פלא האיש ששמע את הסיפור הבין יש כאן דברים אומר יכול להיות שבספר תורה זה יש איזה סוד משהו הלך לשם הגיע לרב שר לבית הכנסת תשמעו דבר פלא בית הכנסת ברחביה אולי כבודו זוכר איזה ספר תורה היה בפרשה טורמה פרשה פלונית אומר כן זה ספר תורה מיוחד אני הבאתי את הספר תורה הזה מניו יורק מאיזה זקנה אחת הייתי צריך ספר תורה בדחיפות אמרו לי יש איזה ספר תורה מהודר מהודר
עולה 6000 דולר בימים האם זה היה סכום עצום אספנו כל הגבאים והשגנו את הכסף אבל היייתה צדקת אחת זקנה חופשת משפחת אומר מדי יום היייתה יוצאת בין החנויות יש לה קופסה מקשקשת במטבעות אוספת כסף צדקות היה לה אהבה תורה גדול ודיברתי איתה היא אומרת אני מסכימה לתת את הספר תורה אבל מה כל זה בזכות יש לי נולד לי נכד ופג והוא נמצא בפגיה מצב קשה המי שברח לעשות לו בספר תורה לטובת הנכד שלי הסכמתי לתנאי הזה במקום נתנה אישה צק ישר 6,000 דולר הספר תורה הזה
נקנה עמין שברח והכל תוך מספרת ימים כבר הילד הזה עברי והספר תורה עלה איתי לארץ ישראל זה הספר תורה שקראנו באותו שבת הנכד הפג זה האיש הזה שהיה בגיל 40 שהוא בא והוא התרגש מהספר תורה זה לא סתם כי הסבתא שלו נתנה את זה לרפואתו תראה מה זה הוא לא ידע מזה בכלל ועכשיו ככה הם ביררו לו את הדבר ותראה איך התורה היא מחזרת אחרי מי שעשה איתה חסד זה הכל קשור ביחד דבר פלא פלאות איך שהכל זה הולך אחד האמת שבצל החוכמה בצל הכסף אם
אדם זוכה להחזיק בתורה העיקר זה מי שלומד תורה ובד בבד הוא לומד תורה גם יחזיק בתורה זה דבר גדול משה בוא לפה ב יב בשבת הזה היה לנו אורח מיוחד רבי משה התפלל פה אה הנה ראית היה לו יום הולדת אז הוא הביא שיה כולם ישועות אז הנה בוא חלק מזל טוב משה שהשם ירי חמיך בטוב שך בני בנים תלמידי חכמים ממש ע שמחת פה כן כן כן אנחנו במלחים כן כן יפה כן אבל זה טוב כ הוא כל הזמן בא והולך איפה שיושבים כדאי להתאמץ
ישנו כן איפה שהחולים כן מסג לד כשפתחו זה כחו שמה ישיבה כן כן ישיבה וכל מי שבא מאמריקה כן הוא בא שמה עם טקסי בן שבוע שבועיים שלוש פתאום אתה רואה אותו עם סיסית הכל חוזר בתשובה כן צריך לקבל אותם יפה לאט לאט זה מסתדר הרבה בי כן רבותיי אנחנו מלאכים ב' פרק טו פסוק [מוזיקה] א' איך לא אני טעיתי מלח עם א' אנחנו יש לי שני סימניות פרק לא פרק י מלחים א' פרק י א פסוק יא יא למדנו איך שמלכת שבה נכון איזה דברים
הביאה על המלך ואמרה לו ארן חוכמה כמו החוכמה שלו איזה בוסם מביעה איזה בשרים איזה זהב הביא את הכל מ מחבש אמרנו כן בשבת באו לפה איזה חבשים אמרתי להם זה מרכת ששבה הביאה איזה זהב מחבש כן ורם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר אתה לקחת לעצמך יופי י הביא מאופיר עצה אלמוגים הרבה מאוד ואבן יקרה אוו מה זה כל כך הארץ הזאת עשירה בצה אלמוגים באבן יקרה ויעש המלך את עצה אלמוגים מסעד לת אדוני ת המלך וכינורות ולבנים לשרים ולא בכן עצה אלמוגים לא נראה
עד היום הזה אלמוגים זה עץ יקר חשוב אז עשה את זה משען הדבר הטוב ביותר אז זה עשה את זה נבלים גם כן מזה למשוררים כ כזות גדולה והמלך שלמה נתן למלכת שבע את כל חבצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה פן תלך לארצה הי עבדה הו גם לא לא עזב הדברים היקרים שראתה בבית שלמה נתן לה זולת מה שהיא רצתה מנ דיבות לב כמו כראוי למלך שלמ צריך לתת ב לא סתם יש אומרים אוי ואבוי מה זה כל חבצה נולד ממ מזה
מהחיבור הזה נבוכדנצר יש אומרים ככה שהוא החיר בבית המקדש עמד 410 שנים נתן לה מתנות מגדנות הכל זה כל חבצה יש אומרים בחוכמה יש מי שאומר ככ יש מי שאומר אבל כל מה שהיה עושה שלמה גם שלקח נשים והכל כל זה היה לשם שמיים הייה היה לו הוא היה חכם גדול יודע להוציא את הקדושה ואת הניצוצות הקדושה שבלעה הסתרה אחרה שהם נמצאים שם אף אדם אחר אף אחד אסור לעשות זה הוא היה יכול לעשות ובקושי תראה זה מובא ברשי ראיתם רשי כן אוי ואבוי אבל זה
בסוגריים למה כתוב זה מהארי טוב אנחנו לא יודעים מה זה השם יעזרנו ויהי משק על הזהב אשר בא נ שלמה בשנה אחת 666 כי זהב לבד מאנשי התרים שהיו מביאים לו הסוחרים התרים בארץ הסחורה ומסחר הרוכלים לכל מנחי הערב ופחות הארץ פל כל אלה היו נותנים לו כסף זה כל מזה מיסים ויעש המלך שלמו 200 צינה זהב ש 600 זהב יעלה על הצינה האחת קצין הרצון תעטרנו צנה מקפת את האדם משלושה רוחותיו שש שמנים שהזהב הוא הדינר מה זה כמו בגד כזה משהו ו300 מריים זהב
שחוט שלושת מנים זהב ייעלה על המרן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון איזה כסף היה איזה זהב כן אומר מצודות ציון צינה מלבוש ממתכת יקיף כל הגוף להציל ממכת חרב מזהב היה עושה את זה כן יס המלך כ כיסא שן גדול ויצפו זהב מופז זהב טוב ממש שש מעלות לכיסא וראש ארון לכיסא מאחוריו ידות מזה ומזה אן מקום השבת ושניים אריות עומדים אצל הידות וואו וואו שש מדרגות ראש הכיסא היה עגול מאחריו תיקן הכיסא היה רחב מעלות לצד פניו לצד כן היה לו לשני זריעות ככה
משהו מקלות מזהב ושני אריות זהב אוהו טוב לאט לאט איזה שן זה היה שן שן מה זה היה אולי כן לא לא כתוב עוד מע נראה טוב עד כאן עכשיו נתחיל עוד פעם אחר בלי נדר פסוק יח ויעש המלך תכין לי את זה ונדע מה מדובר בראשית תמן תרא תמן שבת גנה ד בראשית בר ש ו בני ישרל את השבת לעשות את השבת דות בשבת בבת ברית עולם צדי שבת ה00 מות חד אין יש בו תמר שך רגליך שבקודש כל הורים לו ך מרחו ר ואתה
תר יעקב מרח ז מרבנו לכל החוצים בו כן אנחנו במשניות לפני כן נעשה צדקה והכל נשמת אביעד שמואל בן שולמי ד וגם זוהר בן נה גאונה ורבקה נועה בת בלידה יקו בת מסעודה זה נשמת משה בן רחל רשן ו נשמת ססון בן נעימה נשמת יוסף בן בתוה וזקן בן מסעד איך ציפורה בת גוסטן כן מה לתת לך אתה לא חייב ףפ נכון מקיפה נכון שניות שטוב בן חנה תהיה בריא אולם חיים טובים שיהיה לך נחת מסכת נדרים היום רבותיי ממתק אה הביאו אפשר לחלק עוד הפעם
נכון אז כבר ביום שישי חילקו לא לא חיקו לא לא ניתן לך אבל יש לי משהו יפה בשבילך תפוס יפה מש כח גם אתה למה שלא יהיה יאללה צוד שלא נ בסדר עביר אותח פח מי זה פרחים כך אתה לא קיבלת אז תשב פה עכשיו ככה לא יהיה לך קשה נעביר לו את הדברים תעביר לו את זה לשם למה זה אני אני לא זוכר אתה מבין רבי זה לא זוכר בסדר הוא הסתדר מחילה רבי חורש אני לאט לאט זכור מה נעשה אתה צודק עכשיו זה כבר
יהיה כ כן כן כל כינויי נדרים קינדרים כנו נדרים דינם כמו הנדר עיקר הנדר כמו שאמרנו כל ידות נדרים קינדרים אתם יודעים שעיקר נדר שנודר מבטא כל נדרו בלשון מתוקנת וברורה כלומר משל ה אומר דבר זה יהיה עלי כקורבן כלומר יהיה אסור עליי כמו קורבן אסור עליי גם זה יהיה אסור עליי זה נקרא עיקר הנדר יד הנדר הוא לא מפרש כ נדרו אלא מבטא מקצת כמו שאומר מודרני ממך שאני אוכל לך ככה כל מ כינוי הנדר אומר הרי זה עליי כמו קורבן כולם עליי כיקר זה
אתה מבין עכשיו בוא נראה כל כינויי נדרים קינדרים כלומר כינויי הנדרים דינם כעיקר נדרים וחרמים כינויי חרמים כמו החרמן עצמם זה הקדשה המקדיש את הנכסים שלו בלשון חרם אומר זה עלי אסור עליי ו שבועות כ שבועות מבטי כינוי שבועה כמו מוציא שבועה נזירות כ נזירות כינוי של נזירות כמו ממש של נזירות עכשיו המשנה מפרשת מה שאמרנו כינויי נדרים קינדרים האומר לחברו מודרני ממך מודר אני ממך או מפורש ממך או מרוחק ממך או שאני אוכל לך שאני טועם לך או למשל אומר מודרני נמר שאיני אוכל לך
אסור הנודר אסור להנות מחברו זה נדר גמור עכשיו אם אמר מנודה אני לך רבי עקיבא חוכך בזה להחמיר ספק עם הלשון נודה זה משמעותו מרוחק ני יש בזה נדר או זה זה אז הוא היה מחמיר על זה מחכך בזה כן היה מסתפק בזה מפקפק עכשיו אם הנודר אמר כ נדרי רשעים הוסיף ביטוי נדר בנזיר ו בקורבן ו בשבועה אם היה נזיר עובר לפניו אומר הרי כנדר רשעים יש בלשון הזה נזרות או היייתה בהמה עומדת לפניו אמר כ נדרי רשעים עלי יש כאן נדר של קורבן או
אם היה כיכר מונח לפניו אמר כ נדרי רשעים שלא אוכל ממנה אזח עליו איסור שבועה למה מי שאומר כ נדרי רשעים מבטא את רצונו בקיום השבועה כנדר כשרים הם מוסיף כנדר שירים לא אמר כלום למה כשרים כשרים לא נודרים כ נדבות כנד כשרים נדר בן נזיר ו בקורבן שאם היייתה בהמה עומדת אומר זה כ נדבות כשרים לא אמר כלום למה אין נשבעים לעולם משנה ב האומר לחברו קונם ונח כונס אמר קונם מה שאני אוכל לך או ונח מה שאני אוכל לך או קונס מה שאני אוכל
לך זה היה בלשון שלהם כמו מקבל עליו נדר זה הרי אלו כינויים לקורבן כלומר כאילו אומר לו כקורבן מהשני אוכל לך חרק חרף חרך חרף הרי אילו כינויים לחרם כ כמו אומר כאילו ה עלי חרם זיק זיח זיח זה לשון של אר אלו כינוי נזירות שווה שקוקה כלומר ה אומר שבטה שלא אוכל כיכר זה שקוקה שלא אוכל כיכר זה נדר במוטה כלומר נשבע שהשתמש בשבועו בכינוי מוטה מוה שלא אוכל כיכר זה הרי אלו כינויים נשבעה פלא שקוקה מותה זה בלשון ארמית הגענו משנה ג סליחה הרב
חילה לאט לאט כן אנחנו רבותיי תפילת בית המדרש צדקה כן עשינו לתת כפול תיקח ממנו כפול מיצחק שלוש פעמים יום שישי לא היה ש שבית אדוני לנגדי תמיד כני במות שם חו ק שכנ בותר פני ב חוך ני אדני חושם קסיון של שמ כולנו שולחים לידידנו רבי יונתן אביב בן רבי עוזיאל רפואה שלמה וישועה גדולה וחיים טובים וחסר לנו צריך שיבוא וגם ידידו א חיים ג'רבי שגם יהיה לו רפואה שלמה ישועה גדולה כ נפתוח היום אנחנו דף כ חמ נזכה נזכה אר פתחת דף כח אנחנו
נתחיל מכ ז עמוד ב בער ברחמה בסדר כן ן לרפואת והצלחת שושנה שקת בת מרים והגברת הצלחה לגברת תהר בת איריס בהצלחת משה בן שושנה שיקת באה רבי ברחמה ממון המחייב כפל פטרו מן החומש השבועה המחייבת תוכפל פטרו מן החומש יש ספק הגמרא מביאה ספק מי שטוען טענת גנב שחייב בכפל אבל פטור מחומש אתם יודעים מי שטוען טענת גנב אז הוא חייב כפל לשלם למה כ הוא טוען טענת גנב כך למדנו אבל פטור מחומש כך כתוב למה כי כתוב בתורה בשלם אותו בראשו וחמישית יוסף עליו
למדו רבותינו ממון שמשתלם בראש כלומר שהוא לא משלם רק קרן זה הממון ככ אומר רשי מוסיף עליו חומש אז מוסיף חומש אבל ממון שאין משתלם בראש כמו שהוא משלם כפל אז לא מוסיף עליו חומש השומר שטען טענת גנב אם מי שבא ועדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם אבל לא משלם חומש כך למדנו הנה רשי אומר באר רחמה דק במרובע ממון שאין משתלם בראש להקפת בהדה אין מוסיף חומש ולי מתנן אם שבאו עדים הודה משלם תשלו מקפת באשם אבל חומש לא מפטר לי מחמשה ממונה או שבועה
בגלל שהוא משלם כפל הוא פטור מהחומש או בגלל שהוא נשבע ופטור מהחומש זה הספק של הג של ב רמי ברחמה אנחנו יודעים שומר שטוען טענת גנב חייב בכפל פטור מלשלם חומש עכשיו למה ראינו את הפסוק ושילם אותו בראשו וחמי שתו יוסף עליו אז אבל הוא שואל מה פותר את הטוען טענת גנב משלם שמשלם כפל פטור אותו מהחומש האם ממון ה מחייבו כפל פטור מן החומש כיוון שתחייב כפל על ממון הזה אז לכן הוא לא חייב חומש אודיל משבועה המחייב תוכפל פוטרות אותו מן החומש כיוון שהוא
נשבע והיא ח השבועה הזאת שנשבע ועשתה שקרן לא כמו שהוא אמר אז חייב לשלם כפל אז זה חייב פותר אותו מן החומש הגמרא מבררת איך ידע איך ייתכן אופן שתהייה מה נפק מינה בשני הצדדים רשי אומר כל אמר למה הי נפק מינה כגון שטען טענת גנב מה נפק מינה אז אומרת מסבירה הגמרא מה נקא מינה כגון שטען טענת גנב ונשבע וחזר בטע טענת אבד ונשבע אומר זה שומר חינם טען טענת גנב ונשבע שנגנב ממנו הוא שומר חינם טוען נגנבה ממני והוא נשבע על זה אחר כך
חזר בו וטען טענת אבד ונשבע על כך כן עוד הפעם טוען ש שמה מה שנשבעתי שנגנב זה לא כך אלא הילי נשבע על אותו זמן שנאבד ובאו עדים הקמתה אחר כך באו עדים על ה על הטענה והשבועה הראשונה שנגנב והעידו כ שנשבע היה החפץ אצלו והודה הבטרייה הוא מודה על האחרון על האבדה על טענתו שבועתו האחרונה שמה הוא מודה ששיקר שמה הוא מודה ששיקר פה מה הוא יכול להגיד הוא קודם כל טען שנגנב השומר הזה ונב ונשבע אחר כך אמר לא ככה היה נב אלא נאבד
לפני שבאו עדים טען טענת אבד ונשבע כן אחר כך ובאו עדים הקמתה באו עדים לא על זה שעבד באו עדים על טענתו ושבועתו הראשונה אחרי שהוא טען ונשבע וד לא זה שנגנב לא הודע והעידו שנשבע היה חבת אצלו והודה על הבריתה הבת ריתה על השנייה עכשיו טענתו ושבועתו שעבד ה אומר הוא מודה ששיקר היה לו פה שני שבועות ושני שקרים גדולים אחד תפסו אותו העדים והשני העבד מודה אתה רואה רשי אומר נשבע כששבה היייתה אצלו באו עדים שנשבע כ שנשבע היייתה אצלו לחייב כפל והדר הודה
אי הוא הבטרייה כלומר הודה שמשהו נשבע שזה עבד והכל הכל שקר שקלים מי חומש מי מה דינו ישלם חומש על השבועה השנייה מה הספק ממון המחייב תוקפת פטרו מן החומש וחייב פלה אודיל מה שבועה אם חייבה תוקף פטרו מן החומש והשבועה ב אויל ד מחיבה כפלה תחה חומש האם כן שהוא משלם כפל אז הוא פטור מן החומש וופה הוא צריך לשלם כפל אז הוא פטור או זה חוזר על השבועה אז הוא לא נשבע על הראשונה אז ראשונה באו לעדים שבועה מחיב תוקף את פטרו מן החומש
והשבועה בטריה שע אחרונה ד מחיבה כפלה היא לא מחייבת וקפל למה זה על טענת עבד אז תחייב אותו חומש אז עוד הפעם מה היה פה הוא טוען טענת גנב בשמירה הוא נתנו לו לשמור טוען טענת גנב נגנב ממנו ונשבע שזה נגנב שזה נגבב ממנו אחר כך אמר ללא אני אני שיקרתי לא באו דים לאלא אומר לא אני לא טוב עשיתי אני זה עבד ממני והוא נשבע ואחר כך באו עדים עעל הראשונה כמו שאתה אומר השבועה שנגנב ממנו ועידו שנשבע היה חפץ אצלו והודה על מה הודה
על הבט ריתה על מה שאמר שזה אבד שהוא שקרן אז מה הם משלם חומש ל השבועה השנייה אפילו שהדם הכחישו את טענתו השנייה הידו שהחפץ ה ברשותו בכל מקום ההו דעתו מחייבת אותו חומש ככה אומר תספו ממה ממון המחייב תו כפל פטרו מן החומש וחייב לעילה כפלה אז התחייב על הממון הזה כפל על ידי העדים אז זה לא התחייב עליו חומש מחמד ההודעה שלו הודעתו ע על שעבד אודין מה שבום חיבתו כפן פרתו מן החומש והשבועה ביתה שבועה זו אחרונה אוי דלא מחייב כפלה כין שהיא
לא מחייבת כפל למה זה עבד אם הוא היה מודם עכשיו על טענתו שבועתו ראשונה אחרי שעידו עדים חייבו אותו שבוע כפן היה נפטר מחומש עכשיו זה ה בטריה בסדר אז תח חומש תח אותו חומר בסדר אז האם ככה או לא זה מובן לך מי יופי זה לא קשה אמר רבת שמע רוצה להביא ראייה ממשנה בשבועות אמר לאחד מן השוק איך אן שורי שגנבת הוא לא היה שומר על השור לא כלום אמר בוא בוא אנה אתה אני הראייתי במצלמות איך אשורי שגנבת והוא אומר לא גנבתי הטובע
אומר לו משביע אני ואמר אמן אותו אדם נשבע כלומר קיבל את השבועה והעדים מעידים אותו שגנבו באים שני עדים עם המצלמה ואומר הנה אתה גנבת משלם תשלומי כפל הגנ משלם תשלומי כפל זה גנב מה נעשה לו מי שגונב מחברו התורה אומרת לשלם כפל ואם הודה מעצמו שגנב לפני שב עדים משלם איין כפל אז משלם קרן וחומש והשם כמו מי שנשבע על כפירת ממון פטור מכפל למה מודה בקנס פטור אז מפה מדייקת הגמרא והכה עדים הוא ד מחיו כפלה העדים הם חיבו אותו כפל לא השבועה גנב
מתחייב כפל גם בלי שבועה בכל אופן רק עם הודה מעצמו אז אן אבל הודה אחר עדים לא דווקא אם הודה מעצמו אז יש חומש אבל אם הודה אחר עדים אבל אם היה מודה שנשבע לשקר אחרי שהעדים העידו נגדו לא היה משלם חומש עכשיו סקה דעתך שבום חייב תו כפל פרתו מן החומש אם שבועה שמחייבת אותו כפל פותרת אותו מן החומש כמו שרצית המ המ הודה אחר העדים לא לא התחייב חומש מכדי השבועה לא חיבה לכפ תחייב חומש אלא ל שמע מינה ה מחייבו כפל ממון סליחה
ממון המחייב כפל פרתו מן החומש שמאמינה הנה פשט לו נחזור תשמ אמר לאחד מנ השוק בואנה איך ש שגנבת אומר ו גנבתי שכה אני ואמר אמן נשבע על זה באים עדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל אבל אם הודה מעצמו שגנב פני שבאו עיתים משלם כ בחומש והשם כמו מי שנשבע כפרת ממון פטור מכפל למה מודה בכנס עכשיו זה ההוכחה וכה עדים ודחי כפלה עדים הם חייבו אותו כפל לא השבועה גנב מתחייב כפל גם בלי שבועה בכל אופן רק יבודה מעצמו אן אז חייב חומש אבל
ודע אחר עדים לא אם לא היה מודה שנשבע לשקר לאחר שהעדים מעידו נגדו לא היה משלם חומש סקר שבועה המחייב תוקפת פרתו מן החומש המ הודה אחר עדים לא למה אם נשבע לשקר הם הודה למה אם הוא הודה שנשבע לשקר אחר שדו אותו עדים לא מתחייב חומש מכדי השבועה לאק מחיבה כפלה הרי השבועה הזאת שנשבע לא חיבה אותו כפל רק העדים חיבו אותו כפל אז למעלה אמרנו גנב מתחייב כפל גם בלי שבועה אז אם כן תחייב בחמשה תחייב אותו חומש אין עלו שמע מינה מפה תוכיח
ממון המחי עוקפת פטר תו מן ה חומש שמה מנסק שכבר התחייב כפל על הממון זה גמרנו שוב לא חייב עליו חומש אז מסיקה הגמרא כן כך מוכח שמאמינה בסדר יפה בעה עוד שאלה בעה רבנה חומש כפלה בטרי גבל כשהחומר והכפל הם בשני אנשים מישני אנשים מה הדין יפטר הכפל פתור הכפל את החומש או לא איך מדובר איך ידם בוא נראה כגון שמסר שורו לשני בני אדם מסר שורו לשני בני אדם לשמירה בחינם שני בני אדם נתן להם אתם שותפים תשמעו לי את השור תעשו טובה וטענו
בו טענת גנב שניהם עשו ביניהם אמברגו יאללה נגנב אחד נשבע והודה אחד מהם נשבע שגנב והודה ששקר ואחד נשבע שנגנב באו עדים ועידו שהם בעצמם גנבו וואי לא לא העדים הועידו שאלה השני השותפים האלה שנתן להם שני השומרים שנתן להם הם גנבו הם מעידים אז דווקא בסדר הזה אם קודם היה עדים היו מעידים כנגדם ואחר כך היה מודה אין הסתפק ש שניהם יתחייבו כפל על ידי העדים אבל פה מדובר אחד הודה לפני שבאו עדים נפטר מכפל ועכשיו הסוגיה מודה בקנס אחר כך בא עודים פטור אפשר
להגיד ח נשבע וקפ רגע רגע תן לנו להסביר מה שכתוב רגע עוד לא הסברנו אפשר את כבר יש לך אוקימתות תמטים תמטים לא להפריע באמצע אתה יודע יפה יפה אז זהו בער הבינה אתה רואה עוסר אותי באמ שע השם יעריך ימיך בטוב באר אבנה החומש כפלה בתר גבנ החומש והכפל ה בשני אנשים ממה האם פתור הכפל את החומש או לא בוא נראה איך ידמה הנה כגל מסר שור לשני בני אדם אמר להם בבקשה תשמרו לישור בחינם שומרי חינם וטענו בו טענת גנב עכשיו אחר כך אחד
נשבע והודה ששיקר אחד נשבע גנבנו סליחה אחד נשבע שזה נגנב והודה ששיקר אחד גם נשבע שגנב אבל לא עדין לא הודה באו עדים עידו שאלה גנבו אותו מ מה יהיה הדין הרי זה שהודה צריך לשלם חומש וזה שלא הודה בעדים כנגדו צריך לשלם כפל מה הי מאמרי בחד גברה כפית רחמנה זהלא משלם חמשה או כפלה דווקא באדם אחד מקפידה התורה שלא ישלם חומש וכפל אבל בשני אדם הם נשלם כפלה ואם נשלם חושה זה ישלם כפל זה ישלם חומש אודיל מה לווה חד ממונה כפית רחמנה ממון
אחד בקפידה התורה זהלא נשלם על חושה כפלה גמרנו ממון אחד שמשלמים לאש גם כפל גם חומש ואכ מה אחד ממונ הוא הרי שניהם משלמים על אותו שור אז יפתור הכפל את החומש תקו עמד בספק זה יפה עוד מסתפקת הגמרא שני תשלומים שפותר אחד את חברו בוא נראה בער הפפ תרא חומש אותר כפלה בחד גברה מי איך זה בוא נראה שני חומשי או שני כפל באדם אחד בוא נראה איך זה איך ידמה שטען טענת אבד ונשבע והודה וחזר וטען טענת אבד ונשבע והודה כן שומר חינם טוען
טענת עבד ממנו ונשבע על כך והודה ששיקר אנמה אנמה וחזר וטען עוד פעם טען טענת אבד ונשבע והודה עוד פעם חזר וטען לפני שהשיב את החפץ אומר לו אתה יודע לא לא עבד ונשבע והודה אפילו עשה כך חמש פעמים חיב על כל אחת ואחת למדנו את זה למעלה אנמה כגון שטען טענת גנב לא עבד גנב ונשבע ובאו עדים ודו שבת אצלו חזר וטען טענת גנב ונשבע הוא בא דים שוב ודו שחפת אצלו מהי מאמרי תר גבני ממונה שני סוגי ממון כפל וחומש כמה רחמנא שני סוגי
ממון כמה רחמנא דלא נשלמו על אחד ממונה ואכה חד גנוא שני סוגי ממון לא ישלמו על גבי כמו כפל וחומש אמרה התורה שלא ישתלמו על ממון אחד וכאן ש שניהם מסוג אחד תחייב לשלם את שניהם כן אודין מה תרא ממונה אמר רחמנא זה אותו אותו טענה אתה מבין הוא אמר טענת עבד ונשבע ועוד פעם אמר אבד נשבע אז לכן זה נקרא א א תרי גבני ממונה שני סוגי ממון כאמ רחמנה דלא נשלמו אלב אחד ממונה לא השתלמו על ממון אחד ואח אחד גב נוא שניהם מסוג
אחד ואז תחייב לשלם את שניהם דווקא אם שני צדדים לא ישלמו אבל פה זה אותו דוד מתר ממונה אמר רחמנא לחד ממונה כמה תר ממונה נינו שני תשלומים אמרה התורה שלו השתלמו על ממון אחד גן ש שתי שלומים ושלם רק אחד מתוכם תשמע דמ רבה וחמישית יוסף עליו בלשון רבים התורה רבתה חמישיות הרבן לקרן אחת שמאמינה אם כפר ונשבע וודה ו ז וכפר ונשבע והודה עוד הפעם וועוד הפעם שלם כל כן למדנו את זה למעלה עוד דין אז למה למעלה זה תיקו גם למעלה בחמי לא
למעלה פה למעלה ב לא למעלה פה בתיקו כתוב יקו מה שמה ככה הדין פה זה לא אותו דין אבל בחמישי לא לא פה זה אותו אותו אותו עבד ועבד אותו דבר לא אחד עבד אחד גנב זה חומש וכפל הלאה תבעו בעלים לשומר ונשבע בשלהם והוכר הגנב כפל למי זה למדנו בפרק המפקיד שומר חינם שנגדה ממנו הפקדון ואומר אני לא רוצה להישבע אני למדתי מיצחק בפחת יוסף ואני לא רוצה לה אני מוכן לשלם לבעלים במקום לשבע שזה נגנב רבותיי זה נגנב נגנב הפיקדון עכשיו אומר תשבע ותפטר
לא רוצה להשבע ואני מוכן לשלם ושילם אחר כך בא מאיר דרך הדואר ותפס את הגנב היה לו מצלמות משלם את הכפל לשו שומר למה הבעלים יקנו את הכפל לשומר כש השומר הסכים לשלם לו במקום להיפטר בשבועה עכשיו מה יהיה הדין הוא לא נשבע לא לאצ הוא לא רוצה להשבע שם את הכסף כתוב ונשבע לא כתוב ונשבע מה יש לך אתה עכשיו אני מדבר איתך עוד לא תקרת את הגמרא תיתן לי לדבר תבעו בעלים לשומר היה שומר חינם אומרים לו תשמע יש לך פץ תחזיר לנו את
החפץ ונשבע השומר שנגנב יא חביבי לא דיברתי איתך מה שכתוב פה אמרתי לך מה כתוב המפקיד עכשיו אני חוזר לפה רגע מה יש לך נתתי לך הקדמה לא לדבר איתי רק לשמוע יופי תבעו בערים לשומר עכשיו זה מעשה באו באו אדם שם את של שומר שם אצלו טבעו אותו את השומר שיחזיר את החפץ הוא נשבע השומר אדם צדיק אומר רבותיי לא אצלי נגנב ונשבע ושילם למרות זה שילם השומר לפניים משורת הדין ראה את הבעלים בוכים והכל והוא פטור מלשלם להם שילם והו קר גניב אחרי שהוא
נשבע כפל אמי אם זה לא היה נשבע ישר הוא היה משלם למדנו שה כפל אליו לשומר אבל פה הוא נשבע והוא נפטר ואחר כך לפנים השור הוא שילם הכפל למי זה השאלה אפילו שהוא שייך לפרק המפקיד לא שייך לפה אבל אעם כל העסק של רבא הביא את זה לפה בוא נראה אמר הביה אמר לבעל הפיקדון רב אמר למי שיה פקדון אצלו לשומר דעת רבל השומר למה הביה אמר לבעל הפקדון לא לשומר אלא לבעל מי שהפקיד למרות שהשומר שילם כיוון דרחי בשבועה לא מקנה לכפל כון שהריחו
הטריח את הבעלים לבוא לבית דין ושבעו הבעלים לא קנו את הכפל לשומר אומר ברגע שימצא הגנב ניתן לו את הכרן ששלם אבל הכפל יהיה שלנו לא לא למה אתה רקחת אותנו לבית דין שבעת רבה אמר למי שה פיקדון אצלו כיון ד שילם מקנה כפלה אין הושלם לבעלים הבעלים קנו לי את הכפל וכם מפלגה בדיוק דמתניתין איך איך לדייק במשנה דתנן המפקיד אצל חברו בהמה או כלים ונגנבו או שעבדו שילם ולא רצה להישבע שהרי אמרו שומר חינם נשבע ויוצא נשבע שלא פשע בה ושלא שלח ביד ונפטר
מלשלם בכל זאת הוא שילם אז הבעלים מקנים לו את הכפל נמצא הגנה משלם את השלו כפל נמצא השלם משלם תשלומי כבל דבר המחר משלם תשלומ אר חמישה למי הוא משלם למי שפגו אצלו לשומר אבל נשבע ולא רצה לשלם ונמצא הגנב משלם תשלומי כפל תבחו מחר משלם תשלומי ארבעה וחמישה למי הוא משלם לבעל הפיקדון פשיטה אין ב איזה בעיה שני הדינים האלה אמת לאמיתה הביה דק מרשה רבה דאק מספה הבה מדאק את זה מתחילת המשנה רבה מהספה מפרטת גמרא הבדק מרשע לקטני שילם ולא רצה להשבע כתוב
במשנה אמרנו שלם לא רצה לשמע משלם למי ש פיקדון אצלו לשומר טעמ דלא רצה להשבע אז ישלם לשובר הנשבע אף על פי ששלם למי משלם למען הפקדון זה זה כך מדק הביה רב דיק מספה נשבע ולא רצה לשלם למי הוא משלם לבעל הפקדון תעמ לא רצה לשלם אבל אשלם דייק לא רצה שלם אז ותים פעל הפקדון ה שילם אף על פי שנשבע למי משלם למי יש פיקדון אצלו זה הדיוקים עכשיו יוצא רשע וספר סטר הנה נכון לאביה קשה שפה למה לאביה קשה נשבע ולא רצה לשלם
אז אז לאביה גם אם ישלם לאחר שבועה כבר לא יזכה בכפל אז קשה ה שפה אמר לך הביה הביה מתרץ הכי קטנה נשבע ולא רצה לשלם קודם השבועה אלא לאחר השבועה למי משלם לבעל הפקדון אותו דבר לרבה השאלה רבקש הרשע למה ברשע אמרנו שילם ו רוצה לשבע אז לפי רבק ש משלם גם אם נשבע לפני כן זוכה בכפל אמר לך רבא אכי קטניה כך תלמד את הרשע שילם ולא רצה לעמוד בשבועו למה כבר נשבע ונפטר אלא שילם לפני משורת הדין אומר לא עומד על זה אני
לא רוצה לא לא נוח לי למי משלם למי ש פקדון אצלו יפה יפה מאוד שאלת הגמרא עכשיו אתעד פה בסדר מאיר כן גם ציון משה שמח אני חושב בסדר הבנת עד פה ציון משה כן אבל הרב ד הוא מתחייב אחרי שהוא נשבע הוא כבר טבח במחר או שרק לא לא לא לאלא אין טבחה היום היה היה תמיחה אבל לא עכשיו לא לא לא תבאו בענים לשומר זה מפריע זה מפריע אין דבר כבודו ימח לי זה מפריע תבעו בעלים לשומר ונשבע והוכר הגנב וטבעו השומר והודה ואחר
כך תבעו בעלים וכפר והביאו עדים מי נפטר מ האם מנפטר הגנב בהודעת שומר או לא נפטר הגנב בהודעת שומר שאלה יפה מה ה שואלת תבעו אותו בעלים לשומר שתחזיר את הבהמה ונשבע השומר ונפטר מלשלם הוקר הגנב הוקר מזה הגנב הוטבעו שומר השומר תפס את הגנב אומר תראה מה עשית לי בגללך אני נשבעתי והודה בגניבה אחר כך תבעו בעלים את הגנב הזה וכפר בגניבה והביאו עדים ע הבעלים על גניבתו האם נפטר הגנב למה כלומר הוא לא משלם כפל נפטר גנה מלשלם כפל למה הוא מודה בקנס בהודעת
שומר בהודעה שהודה לשומר או לא נפתח גנה בהודעת שומר כיוון שהשומר כבר נשבע ונפטר לפני כן הסתלק משמירת הבהמה אין הודעה בפניו נחשבת התודעה צריך לבעלים גמרא פושטת אמר רבה אם באמת נשבע נפתר הגנה בהודעת שומר אם בשקר נשבע לא נפטר הגנה בהודעת שומר אם באמת נשבע זה השומר שטען שנגנבה הבהמה באונס ונמצא כדבריו אז נפטר הגנה בהודעת שומר בהודעה שהודה לשומר שכיוון שהשומר נאמן על הבעלים אז אם תמצא הבהמה הבעלי מעוניין שהשומר הזה הוא שימשיך לשמור עליה לכן יש לו עדיין שם שומר וצריך לחזור
אחר הבהמה כתובע את הגנב יש לטבעו טביעה יש לו כוח הוא השומר והודעה שהגנב הודעה זה נחשב הודעה והיא פותרת את הגנב כפל אבל אם בשקר נשבע השומר טען שהבהמה מתה או שנגנבה באונס ונמצא שנגנבה בגניבה רגילה לא היה אונש בגניבה נכון הגניבה אבל בגניבה רגילה לא נפטר הגנב בהודעת שומר למה התברר שהוא שכר אז הבעלים לא רוצים בהמשך השמירה שלו ואי אין לו שם ששומר אז התביעה שתבע את הגנב לא נחשבת תביעה ממילא ההודעה של הגנב כלפי השומר זה לא הודעה ואותו פותר אותו מהכפלת
לא בערבה עמד נשבע בשקר ולא הניחו מה הוא השומר עמד לשוה בשקר ו הניחו אותו בפועל להשבע הבעלים לא הסכימו מהוא כיוון שלבסוף לא נשבע אז הוא נשאר נאמן לבעלים והודעת הגנב כלפיו נחשבת הודעה או שמר כמן שרצה נשבע על שקר כון שהוא לא נאמן בעיני הבעלים פקע ממנו שם שומר ואין ההודעה של הגנב כלפ כלבו נחשבת תודעה מה הדין תר טו אב קנה ספק רב קנה מתנה אחי רב תמוי ככה שנה את דברי ה הרב את דברי רב כמו שאמרנו שאם בשקר נשבע אז לא
נפטר הגנ בהודעת שומר הסתפק ואם עמד ישבע לשקר ולא ינחו ככה רבה רב טוב יומי מתנה אחי בעה רבה נשבע לשקר מה הוא טקו אם כלומר נשבע השומר לשקר מה הדין אומרים שעדיין יש לו שם שומר למה כמן שלשקר נשבע סופו להתחרט ולשלם אז התביעה נחשבת תביעה והודעת הגנב כלפיו היא הודעה או לא טקו עמד בספק עוד שאלה תבעו בעלים לשומר שחזיר את הבהמה ושילם תבעו לשומר תחזיר את הבהמה שילם השומר אפילו שיכול להפתר שילם והוכר הגנב נודע מי הוא הגנב תבעו בהים והודה אחר כך
תבעו השומר כפר והביא עדים על הגנבה נפטר הגנב בהודעת בעלים או לא נפתר גנב בהודעת בעלים או לא בהודעה שהודעה בפני הבעלים מה צדדי הספק הגמרא מסבירה מאמרי מצא אמרלה שומר לבע לו אז אתם התלתם אתם לקחתם את הכסף שלכם אודל מה מצמר ככי דעת עבדל מתה גה שקינן ושק דך ככה הם אומרים לו האם כלומר האם אנחנו יכולים לומר לו שומר לבעלים הטון האם כן קיבלתם כסף יכול לומר השומר לבעלים אתון כןק חומה אתם כן שקיבלתם ממני דמי הבהמה הסתלק לכם הסלקת הבהמה היא ברשותי
ממילא אין תביעתכם נחשבת תביעה והנו דעתו של הגנב בפניכם הודעה חייב הגנב לשלם כפל למילי לשומר אודיל מה מצא אמרלה או וד שנמר יכולים הבעלים לומר לשומר כיך הי דעת עבדת למתה כמו שאתה עשית לנו טובה אנ דלך טובה מה חרגה עשינו לך טובה טרחנו למצוא את הגנב שקנ דן אנחנו קיבלנו ממך את שלנו שכל אתה את שלך עכשיו עכשיו אתה את שלך גנב למה התענה הזאת התביעה ש תבענו את הגנה בתביעה והודעת כלפיהם נחשבת הודעה ז הוא פטור מכפל כיוון שהוא הודה משלם רק את
הקרן טקו למי משלם את לשומר אם הוא היה מוד לשומר אם הוא היה מוד לשומר הה משלם כסף שומר כ שק זה הספק האם שלם לשומר או לא לשומר איתמר לאט לאט לאט לאט נגנבה באונס והוכר הגנב באו ליסטים מזוין נסתי מזוין אז זה אפילו שומר שכר פטו כן בסוף הוא קר גנב נודע מי הוא הגנב והשומר יכול לקופו להוציא ידו אמר רביה אם שומר חינמ הו רצה עושה עמו דין עם הבעלים שמשלם לו אחר כך אליך שומר ויוציא את הגנבה מהגנבים ונפטר לכו הבעלים והם
יוציאו מהגנבים שומר חינם ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואין ו נשבע עם הבעלים דין שמשלם לו ואין הוא נשבע לא יכול להישבע ולהיפטר אפילו שיש לנו דין שומר שכר פטו על גניבה באונס אבל פה כמן שהוא קר הגנב והוא יכול להוציא ממנו את הגנבה ולא יפסיד מזה כלום אז כיוון ששומר שכר הוא מותר עליו ללכת לטרוח ולכן הוא משלם לבעלים חוזר נפרע מן הגנב אומר לו הבעלים מה אתה חושב שסתם אנחנו שכרנו אותך תהיה שומר אתה תשלם לנו חרי זה לך ולך שמה רבה
אמר אחד זה ואחד זה עושה אמו דין ויין הוא נשבע בין שומר שכר בין שומר חינם עושה עם הבעלים דין שמשלם לו ולא מי השומר ולא נשבע אלא מצווה עליו לחזור אחר הבידה של הבעלים והוא יטבע את הגנב ויוציא ממנו את את הגנבה מה שואלת למה פליגי דרב הונה ברבי הי ומר שחולק רבה על רב הונה ברבי שלח רבונה אבין נגנבה באונס והוא קר גנב אם שומח ונמו רצה עושה עמו דין רצה נשבע אם שומר אתה רואה רצה עושה עמו דין רצה נשבע אם שומר שכר
הוא עושה עמו דין בנו נשבע אז אתה רואה רב הונא בר אבין אומר ממש כדברי הביה אמר לך רבה אכ במס קינן כגון שקדם ונשבע אתה רואה רבה מתרץ אכה במכ בדברי רב הונה בר אבין עוד לפני שהוא קר גנב קדם ונשבע וה רצה עושה אמו דין רצה נשבע כ אמר לו אז זה לא עדיין לא נשבע אחי כ אמר רצה שומר חינם עומד בשבועת שכבר נשבע לפני שהוא קרר גנב ולא משלם רצה עושה עמו דין ושומר שכר אפילו שכבר נשבע כעת שהוא קר גנב צריך
לשלם טוח להוציא את הכסף מה את הגנבה מהגנבים נגנבה באונס הבהמה וחזיר גנב בית בבית שומר ומתה בפשיעה נגנבה באונס הבהמה והחזיר גנב את הבהמה לבית של השומר ומתה בפשיעה השומר פשע בא ומתה מה הוא ממרן כבן נגנבה בונס קליה רתו כיון שהיא גניבה אז השומר שכר פתוח גניבה באונס ולכן אפילו שמתה עכשיו בפשיעה יהיה פטול ודל מה כיוון ד הדרא הדרא לשמירתו כיוון שחזרה הבהמה חזרה לשמירתו ויהיה חייב טקו משנה איךל פקדון מחר לאט לאט לאט לאט קשה הלכות לא לדבר המבחן מבחן תחלק מבחנים
ש משה תכתוב את השם שלך יופי בן היו תכתוב בגד שצבעו בקליפות פרי של עורלה מה דינו ומה הטעם אה שורפים או שורפים אותו נכון וערלתם עורלת את פריו ערנים יהיו לכם אז ממה לומדים אזה עד פריו כתוב כמה פעמים התו זה בא לרבות כל ה זה בא לרבות גם הנ גם גם האם אמרינן סתם ואחר כך מחלוק את הלכה כי סתם בהופעה שכל משנה במסכת אחרת סתם בש אומרים הגוזל ג יצחק הגעת ג הגוזל את חברו ונשבע שלא גזלו ובסוף הודע ולא נשאר חייב לו
אלא חומש האם חייב להוליך אחריו ד' לא חייב ק אם זה באותו מסכת סתם זה בלא באותה מסכת לאומר קנה מאחד מהחמישה ואן יודע מי קנה מאחד מהחמישה ן יודע ממי כל אחד מהמהם טוען שממנו קנה איך ישלם מחלוקת זה מוד רבי עיב ניח ביניהם סתל אומ רבי קיב מה זה בניהם ניח אתזה ש לפי רבי שמעון בן אלעזר אין מחלוקת גם רבי טרפון גם רבי עקיבא מניח ביניהם מסתלק אבל לפי מישהו אחר רבי ון בניהם לרבי עקיבא משלם לכולם זה נחלק בזלה הוא הסביר את
זה אבל בקניה כולם שם אתזה לא לאלא ועכשיו אין מחלוקת גם רבי טרפון גם רבי עקיבה ב בני פי רבי שמעון בן אלעזר הוא לא אומר לפי מי לפי תנא אחר רבי טרפון מניח ביניהם לרבי עקיבא משלים לכולם ‏man ראובן נושה בשמעון ממון ועשה ראובן שריח בעדין להביא משמעון את הממון ובדרך נסו המעות בידיו של השרי האם שמעון עדיין חייב או שכמן שנתן השליח של ראובן נפטר נפטר מה נחייב אותו פעמיים לרב חסדה חייב אבל לרבה לא אבא שליח לרב חסדה הכוונה אב שליח לרב לרב
ללא חיב רב חס בגל שהוא שליח הוא ואקי את השליחות שלו מה וואו בטח מי שחייב מעוד לחברו הוא שליח הוא חייב או לאחם או שליח פטור הלאה מי שחייב מעוד לחברו ולא מוכן לשלחם ביד אחר כיצד האופן היותר נכון שיכל המלווה כלומר הבעלים לקבל על עצמה אחריות לפתור את המשלח מאחריות הדרך נכון יפה יקנה את המעות אגב ק הגב קרקע הגב הוא בעצמו הינך לקבו חדד חדד כי יוד הלכות בקשה 100 בבקשה 100 מה עושה הלכות סימן תק עד ההולך ממקום שמתענין למקום שהם מתענים
עתו לחזור צריך להתענות כל תעניות שקיבלו עליהם דווקא שהוא היה בעיר בזמן שקיבלו עליהם אבל אם לא היה בעיר לאחל עליו ב המגי ברדה עוד ההולך ממקום שאן מתענים למקום שמענים התענה םם אפילו דעתו לחזור אמ כיוון שלא קיבל עליו תענית אם יצא מנ חוץ תחו מותר לאכול ואין לא צריך להשלים ודווקא שבא לשם ביום התענית אבל אם בא לשם בעוד יום צריך לקבל עליו תענית צריך להשלימו עכשיו אם אדם נמצא בישיבה ש מתענים גם צריך להתענות איתם מחר יש תענית למשל בגלל התיקון היסוד והכללי
מחר עושים כן את תגיד לא ידעתי כן ידעתי הכל צי אני פה כתוב אם אדם בא למקום ש מתענים צריך להתענות איתם הכוונה לעיר אני אומר פה בישיבה מתענים אז צריך כולם להתענות הוא יכול אדם לפתר את עצמו הלכה משמע שלא יכול לפתור את עצמו אם יש לו עבודה בפרחים יכול שכח זה מדובר על איזה צרה שש כן שכח ואכל בא למקום שלא מתענים משתתף בצרת ציבור מתענה עמהם אבל שכח ואכל בא למקום ש מתענים מקום שכן אל התראה בפניהם כאילו אכל ו ננהג דונין בעצמו
למר הועיל ואכלתי מעט אוכל הרבה ויכנס שם למסעדה אפילו שלא בפני אפילו שלא בפניהם אסור לנהוג עדו בעשו בטח הגנו סעיף ד אז מהזה הנהג בפני דווק בפניהם שלא בפני יוכל אבל לא שלא בפניהם אוכל אבל לא תעני דיבור צריך לעשות קבלה אני חושב שלא םם ‏m עכשיו זה פרק של שבת קודם חמישה דברים מפסידים את השחיטה ודקר הלכות שחיטה להיזהר בכל אחת מהן ואלו הן שימו לב שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור שיהיה כיצד פרק שלישי דף קעב ש יה כיצד הרי שהתחיל לשחוט והגביע ידו
מעד צבר הבהמה לשחות קודם שיגמור השחיתה ושהה ושהה אמתין מעט בין בשוגג בין במזיד בין באונס וחזר הוא או אדם אחר וגמר השחיתה אם שהה כדי שיקבע את הבהמה ויר בוסנה ישכב אותה וישחט שחיטתו פסולה ממ שעה פחות מכדי זה שחיטתו כשלה זה נקרא שהיה הוא התחיל לשחוט אמתין עד כד להרביע אותה להרביץ אותה זמן כזה פסולה וגם אם הוא עשה את שהייה בין הסימן הראשון לסימן השני אותו דבר ג' היייתה בהמה דקה שיעור שהיה כדי שהגביע בהמה דרקה והרביצה ושחו ואם הייתה גסה כדי שגבינה
והרביצה וישחט ובעוף כדי שיקבע הבהמה דקה והרביצה ושחו בסדר שחט מעט בשעה מעט וחזר ושחט מעט ושעה מעט עד שגמר שחיטה לא שב פעם אחת שור השהיה אבל תחשוב כל זמן ה שהיות סתרב מכולן שיעור שהייה הרי זו ספק נבלה ואם שעה כדי שיגביה והרביצה כדי ששחו כמו מעוט לסימנים בלבד לא כדי ששחט שחיטה גמורה הרי זה ספק נבנה ה שחט רוב אחד בעוף או רוב שיניים בבהמה אף עלפי ששעה חצי היום חזר וגמר החתיכת הסימנים הרי זה מותרת מאחר שנחת בה כשיעור הרי זה כ
מחתך בשר השחוטה שחט בקנה לבדו חציו ומותו בשעה זמן מרובה הרי זה חוזר וגומר השחיטה ואין בכך כלום אבל אם שחט רוב הקנה או שנקב בושת כל שהו ושעה כשיעור בין שחזר וגמר שחה שחש שחית גמורה במקום אחר אזה פסולה נשמה העוף שנפס קרוב הקנה שלה או שנקב בשת במה שהוא נבלה ואן שחיתה מועלת בה כמו שהתבאר ז הנ תר לך שאן יה בקנה עוף כלל שאם שחטו בקנה בשעה כבר נגמרה שחיטתו כשחזר וגמ מחתך בשרו נכון בעוף אפילו רק סימן אחד ואם שעט במעות הקנה
ושהה הרי זה חוזר ושעד כל הזמן שירצה שאיה נאסרת משום נבלה עד שיפסק רוב הקנה חטא שחט העוף ושה בו ואין יודע אם נקב השת או לא נקב חוזר ושוחט הקנה לבדו במקום אחר מניחו עד שימותו בו כבשת מבפנים אם לא נמצא בו טופה דם בידוע שלא נכב וקשרה זה שהיה עכשיו חלדה דריסה אמר לא אמר כי זה הלך שהיה דרסה חלדה כיצד כגון שכנ סכין בסימן לסימן בין שפסק סימן עליון למעלה בין ששחט תחתון למטה שהו דרך שחיתה רי זהו פסולה זה נקרא חלדה בין
הקנה לבשת עכשיו הכניס הסכין תחת העור ושחט שני הסימנים כדרכן או שהחליט את הסכין תחת צמר מסובך או שפרס מטליט על הסכין ועל הצבה בשעה חת המטלית הואיל ואין הוי ואין הסכין גלוייה הרי זו ספק נבלה וכן אם שחט מעוד הסימנים חלדה וגם ה שחיטה שלו חזה ספק נבלה אסור הנה דרסה כיצד כגון שק בסכין על הצו כד שמכין בסייף תבין ככה טוק וחתך הסימנים בבת אחת בלא הולכה והובאה או שני סקצ דוחק חתך למטה כחות סן או קשוט או שחת סימנים הרי זה פסולה הגרמה
צד זה השוחט בקנה למעלה במקום שאין ראוי לשחיטה זה הגרמה בלמעלה כמו שני חיטין יש בסוף הקנה למעלה בטבעת גדולה שחת בתוך החיטים אם שר מן כל שהוא למעלה הרי זו כשרה שרי שחט משפ כובע עו מטה והוא מקום הראוי לשחיטה ואם לאשר מהן כלום אלא שחט למעלה מהן הרי זו מוגרמן ופסולה שחת הגרמה עכשיו זה הגרמה גמרנו גמרנו עיקור עוד לא עוד לא הגעתי שחת רובע אחד רוב השיניים בשתים השחיתה בדרס או בהגר הרי זה כשרה שר נשחת השיעור כראוי הגרים תחילת שליש ושחת שני
שלישים הרי זו כשרה שחת שליש והגרים שליש וחזר בשחת שליש האחרונה כשרה שליש האחרון כשרה הגרים ש שלי חזר הגר שליש האחרון אזו פסולה ואם דרס ב בשליש הראשון בשליש האמצעי הרי זו פסולה ארטור כיצד כגוון שנקרה גרגרת וקשת נשמט אחד מהן או שניהם קוד גמר שחיטה רזו נבלה אבל אם שחט אחד בוף א רובו אחר כך נשמט הסימן השני שחיטתו כשר כי באוף מספיק אחד טו נשמט אחד מהם ואחר כך שחט את השני שחיטתו פסולה שחט אחד מהן נמצא שני שמות ואן ידוע קודם שחיטה
נשמת לאחר שחיטה הרי זה ספק טז נמצא הסימן השעות שמות הי זו כשרה שודאי שחיטה נעקר שהין נעקר קודם שחיטה היה מדלדל ולא ישחט יז במת דברים אמורים שלא תפס הסמנים בידו כשחתם תפס בשחת אפשר שתחת אחר העיקור לפיכך היא נמצאת שמותה ושותה הרי זו ספק נבלה יח כל מקום שאמרנו בשחיטה פסולה הרי זו נבלה ואם אכל ממנה כזית לק משו מוכן נבלות שאין מוצאים מדי נבלה אלא שחיטה כשרה כאשר צבע כמו שבארנו כל ספק שהסתפק בשחיטה הוא ספק נבלה וכ ממנה מכין אותו מכת מרדות
יט בהמה שניטל ירך שלה וחללה עמה ניטל הירך שלה והחלל עמה עד ש חסרה כשור בת הרי זו נבלה כמו שנחתך ציה נחלקה לשני גופות ואין השחיטה מועלת בה כן נשמרה מפורקת ורב בשר עמה עוד שנקרא מגב הדג או שנפס קרוב הקנה או שניקב את הבשת בכל שהו קום הראוי לשחיטה הרי זו נבלה מחיים ואין שחיטה מועלת בה אחד הבהמה ואחד העוף בכל הדברים האלו שנ עורות יש לא לבשת חיצון אדום פנימי לבן נקב אחד מהם בלבד כשרה נקבו שניהם במקום שהוא מקום הרו לשחיטה הרי
זו נבלה ובין שנשחטה במקום הנקב בין נשחתה במקום אחר אין השחיטה מועלת בה כבו שניהם זה שלא כנגד זה נבלה גם נכבשת ועלה בו כלום וסתמו אין כלום כלום וא נקוב כשהיה נמצא קוץ עומד בשת ארי זו ספק נבלה שמנקה בשת עלה כלום במקום הנקב והוא נראה אבל אם ואינו נראה אבל אם נצא קוצ קו בושת אין חושש נו שר בבהמה הבהמות המדבריות אוכלות הקוצן תמיד כב בשת איןו בדקה מבחוץ אלא מבפנים כצד הופכו בודק אםצ עליו פדם בידוע שהוא נקוב כג גרגרת שנמסר קרוב חללה
במקום הראוי לשחיטה רזו נבלה כן אם נקבה כסר נקבה נקבים קטנים אם נקבים שאין בהם חיסרון הן מצרפים לרובה הם קים שיש בם חסרון מצרפי לכיסה וכן מטבע לכן אם ניטלה ממנה רצועה מצרבת כיסה בעוף כ שהוא מקפל הרצועה או הנקבים שיש בהן חיסרון מנען עלפי הקנ אם חופר בו נבלה אם ל כשרה כד בכ הגרגרת נק מפולש שני צדדי עד שיכנס סר לרכבו נבילה נסדקה לאורכה אפילו נשר בין המקום הראו שחיטה אלא משהו למעלה משהו למטה כשר למה היא מותחת אותו קפה גרגרת שנקבה ואין
ידוע אם קודם שחיטה נקבה או אחר שחיטה נוק נותת במקום אחר מדמין הנקב לנקב אין מדמה לא מותרת ין מדמין אלא מחוליה גדולה לחוליה גדולה אוקטנה לגדלה אבל לא מקטנר ולא מגדולה לקטנה שכל הכלי חוליות חוליות כן ובין כל חוליה וחוליה חוליה אחת קטנה משתיהן ורכה פרק רביעי ישראל שאן יודע חמישה דברים הלכות האלה זה הלכות לא פשוטות הרב רץ כן ישראל שאינו יודע חמישה דברים שמפסידים את השחיטה כיוצא בהם ילכד שחיטה שביארנו לא יודע ושחט בינו לבין עצמו אסור לאכול משחיטת לא הוא ולא אחרים
והרי זו קרובה לספק נבלות ואוכל ממנה כזית מכין אותו מכת מרדות ואפילו שחט בפנינו ארבע וחמש פעמים שחיטה כשרה ו שחיטה זו שחת בינו לבין עצמו שחיטה נכונה וגמורה אסור לאכול ממנה ה ין יודע דברים המפסידים אפשר שיפסיד השחיטה והוא אילא יודע ששעה או ידרוס או ישחוט בסכין פגומה כיוצא באלו בלא כוונתו ג ישראל שיודע כות שחיטה הזה ישח בינו לבין עצמו לכתחילה עד ששח בפני חכם פעמים רבות עד שהיה רגיל וזריז שת תחילה בינו לבין עצמו שחיטתו כשלה ד' היודע לכות שחיטה שח בפני חכם
עד ש רגל הוא הנקרא מומחה כל מומחים שח לכתחילה אפילו נשים או ועבדים אם היו ממחים הי חתין לך תחילה חר שוטה קתן משקור שהתבלבלה דעתו ששחטו שחיטתן פסולה פני שאיין בהן דעת ש קלקלו בשחיטת פי כך הם שעטו בפני יודע ם שעטו כוגן שחיטתן כשלה שותה שיכור שחט לפניך ככה שאתה יודע טוב כשר מי שנו יודע אצלנו שחט בינו לבין עצמו שואלין אותו אם נמצא יודע קר הלכות שחיטתו כ שחיטה שחיטתו כשלה הרי שרנו ישראלים מרחוק ששחט וההלך לו לא ידע אם יודע עם מינ
יודע הרי זו מותרת לכן ה אומר שלוחות שחי מצא בהמה שחוה וא לא יודע אם שלוחו שחתה או אחר אי זו מותרת שו מצ שחטה מומחין לא שתם משחט עבד לו גדי או תרנגול צרו שחות בבית מותר ו מצוין של שחיטה מומחין צו בשוק אסור שמן תנבל ולפי כך הושלך לכן נמצאו באשפה שבבית אסור ט ממח ש נשתתק הרי הוא מבין ושומע דעתו נכונה הרי זה שוחט לכתחילה וכן מי שאיו שומע הרי זה שוחט היה לנו חמצן בשעון נהיה חצי גוף משותק לא עלינו מסכן לא
הרגישו היה לו חשק לקיים מצוות שחיטה הוא היה שוחט בירב כיפור את שלו היו תופסים לו את העוף וביד שמאל הוא היה שוחט כן מברך על השחיטה ושוחט המציון יד אסומה לא ישחט אח תחיה אלא אם כן אחים רואין אותו ואם שחט שחיטתו כשלה מכית ששחט אף על פי ששחט בפני ישראל בסכין יפה אפילו היה קטן שבנה ולוק חתור שנ אמ וקרה לך ואכלת מזבחו ש שכל מזבחו אתה למד שזו אסור זה בני ישראל שאני יודע לכות שחיטה יב גדר גדול בגדר גדול גדרו בדבר שאפילו
גוי שאין עובד עבודה זרה שחיטתו נבלה יג התחיל הגוי לשחות מעו הסימנים וגמר ישראל או שהתחיל ישראל וגמר הגוי פסולה שש שחיטה מתחילה ועד סוף אבל אם שחט הגוי דבר שנו עושה אותו נבלה כגו שחט חצי הגרגרת בלבד וגם ישראל אזו כשרה ד ישראל משומד לעבירות משומד לעבירה מן העבירות שהיה מומחה הרי זה שוחט ח תחילה צריך ישראל כשר לבדוק את הסכין אחר כך תנן המשומד הזה זה לשחוט בה בפני שחס כתו שאין ורח לבדוק ואם היה משומד עבודה זרה או מחל שבת פרסה אומין והוא
הכופר בתורה משה רבנו כמו שאמרנו בלחות תשובה הרי הוא כגוי שתתו נבנ תו מישהו פסול לעידוד בעבירה מן העבירות של תורה ארי זה שוחט בינו לבין עצמו ומה ממחי שאינו מניח דבר מותר ואוכל דבר אסור שזו חזקה היאל ישראל אפילו הרשעים מהם הב מוחה שאנו מניע דבר מותר ואוכל דבר אסור שזו חזקה ה על כל ישראל אפילו הרשעים הם יכול כות דבר מותר למה יכול דבר שוח דווקא בינו לבין עצמו אלו הצדקן ובייתוסים ותלמידיהם כל הטוען אחרים ש א מאמינים בתורה שבעל פה שחיטתן אסורה ואם
שחטו בפני זה מותרת שאין איסור שחיטתן אלש קלקלו בשחיטת והרי מאמנ והרי אינן מאמינים בתורת שחיטה לפיכך אינן המני למר לא לכלנו ז ז שו ישראל במדבר לא נסבו בשחיטת החולין אלא נוחרים ו שוחטים וכנים כשאר הגויים נסבו במדבר שכל רוצה לשחוט לא ישחוט אלא שלמים שנאמר איש איש מבית ישראל אשר חת שור למן אשר יביאו זבחו זבח שלמים להשם רוצה לנחור לכות במדבר היה נוחר ואוכל אפילו אחרי שגיב את התורה לא הו שוח היה נוחר ואוכל אז מת חר זה קורע אותו מהנחיריים אז מתי
התחילה השחיטה מי שקיבלנו את התורה אבל זה בשביל קורבנות אחרי שיצאו מהמדבר כן מצווה זו אינה נוהגת לדורות אלא במדבר הנה בלבד הותר הנחירה צבו שם כשנכנסו לארץ להסר עליהם הנחירה ולא כלו חולין אלא בשחיטה ושחטו בכל מקום חוץ לעזרה שנאמר כי אחי השם אנוך את גבולך מזת מכך מצוך אשר נתן לך אשר נתן השם אלך לך זו המצו הנוהגת לדורות לשחוט ואחר כך יאכל עשיתי שניים כןד י ריזים מקדימים יש יזה חבר זוהר אומר לך סכנה לאכול במסעדות בחוץ שום אופ מהנה דף ר מז
בעוד דות שלי א וד לראות הש מסכי דורש את אלוהים ו י אמר רבי יהודה בישראל ד אחי בחיה אבל באומות העולם יפה שאלת פתח ואמר השם ישראאל דשמ ובד עבודה זרה ר המאל ג אז בכל יום ין הד ש רבי אלעזר פ ואמר כח שח פ צדיק ז אפילו שהראש שלו למטה בכדי להעלות הוא יכול להעלות את זנבו להקות כל מי ש מפריע ושנית השכינה הראש שלה כפוף אבל היא שלטת רשפ עם הראש למטה יכול ר פ מדבר לל בג ח ושת שה ו י
יהודה זוו ו אדוני אלנו שהקטירו אבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובי הפם ד משה כ כתוב בתמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ח בנה סמים ונה זקה בש קח לך סמים נוטף לת במים זש קח לך סמים נמים ומר יה בבת ייה ב יהיה בבד ה הו ועשית אותה כ ארח שמה קודש קש אד דורכם רבנן פתאום קס 39 בכל ום מניס כן יום הכיפורים כדי נקיים מסת דקה מ הדקה 11 סמנים ן הצורי והציפורן והחן בור מקצי הקוס
ש כלפה שלשה מסן מביא חמן ח עתיק מלח דומ רוב מעלה כל שבי נתנ בברי אומר אף כיפה אם נתן בדבש ס ם ח אחד מכל רבן שמעון בן גמליאל אומר הצורי אינו ארף הנוטף צר כת בשנה למה היא באה כדי לשבות בצ אין כס למה הוא בא כדי שעז הלו רגליים יפ לה אלה שכבו תניה יפה שנו אם כ מידתה כ ואם חסר אחכ ש ן בקוב של דבש אין אדם יכול לעמוד ולמה אין מערבים בדבש ככ כל דבש ת ממנון אדני וימר לי צורכות
ם שמרתם את הדבר הזה ני והיה כתבו הז עבוד המרתם זבע פסח את מצרים ואת בנו פור מצידה שלושה כנ מורה מצד אחד שלושה כשהים ג כצא מן המנורה ומנורה ארבעה גוים ור שני הקנים ממנה בכורח שני כור עשה אותה ת כל כני אדוני ושני דך ויאמר משה תן עלי אשז וק אהרון ויתן את ויאמר משה את ן עליש מל בך ך ברכנו אלוהים אלוהינו ברכנו אלוו פנחס ויפ עצ המגפה נו יושר עליון בצ שדל אדו מסי צו צך מפח לאפ כי אתה אלא ו אליך
מלא ח בוש פתח בחכמה הכות ב אישה ראת אדוני אדוני צב המלך דחסד דת הרחמים עמך ישראל בפרט צווה למלאך הקדושים צצות קדושה אל מקום קדוש ונתתי שלום בארץ ושבתי חיה רעה מן הארץ גם אמן זכ בצדם חיים טובים ברך מש צומ אז כל טוב לכולם כן ‏ne



