הדף היומי מסכת בבא קמא דף קד הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ה אדר א תשפד

מה ניה זקה [מוזיקה] בצפת אתים בעולם בוקר וב אנחנו היום יום רביעי בשבת דש ה הדר הראשן תשפד הנה בעזרת השם כמו שכתוב בעזרת האד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם דבר ראשון בעזרת השם מחר השיעור יהיה בשעה ש לא בתשע בשוה למה אנחנו בתע וחצי נצא מפה לכיוון מרון בעזרת השם השם יזכנו בלי נדר לכדי דולת משה רעיה מהמנה אז נעשה בעזרת השם לימוד ותפילות בציון נעשה כבר ב1 וחי תפילות ואז בשלוש נרד למטה בשביל להתפלל ולעשות לימוד הזוהר ולעשות סעודה

בעזר זרת השם אז כשאדם הולך אצל הצדיקים גם כן הוא מתקדש עסוי מקדש ושכרתי בתוכם אתם יודעים שהחצר של מרון כל האזור הזה זה כמו גודל המשכן ואיפה שרבי שמעון זה ממש האוהל מועד זה ממש גודל המשכן לא סתם עשו את זה במידות האלה זה הכל כגודל המשכן ועכשיו הנו פרשת המשכן אז בעזרת השם מחר נלך לשם השם יזכנו אז זהו סולי מקדש בתוכם לא בתוכו לא נאמר אלא כתוב ושכנתי בתוכם הקדוש ברוך הוא שוכן בתוך כל אחד ואחד מבני ישראל כמו שכותב העל שך הקדוש

שצריך כל אדם להמליך את הקדוש ברוך הוא על כל בר ועבר שלו ש ככה תשכון השכינה בכלל עבר ועבר להמליך עליו להגיד ריבונו של עולם אתה המלך שלי אני רק סומך עליך אני יודע רק אתה מלכנו אתה יוצרנו אתה בוראנו אתה גואלנו הכל תלוי בך אין עוד מלבדו וככה כל בר ועבר יקדש אותו לכבודו יתברך למה הקדוש ברוך הוא ממשלתו בכל מקום כמו הנשמה של האדם ה וטת על כל אעבר ועבר אם לא לא יכול להזיז את את האיברים שלו יש לו נשמה הנשמה היא שולטת

איך אדם מזיז את הראש את הידיים את הרגליים הנשמה שולטת כך הקדוש ברוך הוא מלאו כל הארץ כבודו בכל מקום שאדם קורא לקדוש ברוך הוא מתפלל משם הוא עונה לו אלא אם כן המקום ההוא אחד מאיבריו פגום על ידי חטא שעשה האדם אז אן הקדוש ברוך הוא הוא שורה באותו עבר על זה אומרים רבותינו את הפסוק כל איש אשר בו מום לא יקרב אם חס ושלום הוא חטא באותו עבר אז השכינה לא שורה אז לא יכול להתקרב להשם העברים של האדם כולם מסודרים כנגד סדרי בראשית

אין לך עבר באדם שאין לו כנגדו בריה בעולם לכן נאמר האדם הוא עולם קטן ממליכים את הקדוש ברוך הוא עלינו זה פלא פלאות כמו שכתוב בזוהר הקדוש שם הביה ברוך הוא נמצא בכל אבר ואבר מרמ איברים שבאדם וגם נמצא בארבעה צבעי השיער אומר הזוהר גם בארבע צבעים שבעין שם הביה ארבע אותיות יש בעין ארבע צבעי נמצא שם בארבע חדרי האוזן בארבעה צבעי הפנים נמצא שם הביה בקול של האדם בדיבור בקריאה באמירה במעשה הידיים בכל עבר ועבר יש שם הביה ממונה על כל מצווה ומצווה פני פלאות

בלי זה אדם לא יכול לחיות ולכן צריך להתקדש לטהר האדם את מעשיו ולהניח עליו את הקדוש ברוך הוא כמה זה זכות גדולה היה אומר לנו בבא מאיר משם רבי דוד רבי דוד החצר דוד שלו היה אומר וסולי מקדש ושכנתי בתוכם לי ראשי תיבות לשון יסוד מי ששומר קדושת הלשון קדושת עוד ברית קודש ושכנתי בתוכם ואיך הוא ש איך הוא שומר על ידי העיניים שלא תתורו אחרי לבבכם אחרי עיניכם הנה היה בחור אחד שלומד שמה בנתיבות בישיבה אז הוא בזמן בבא סאלי זה היה אז הוא נסע

לישיבה לנתיבות אז בדרך אז כשההוא עלה לאוטובוס היה לו היה שמה אישה איפה הוא רוצה לשבת אין מקום יש על יד אישה הלך הלא בא אישה הוא ישב בא אישה ישבה על ידו אז קם לא יכול לאלא לא לא צנועה וזה לא נעים לשבת עלד אישה רוצה להיות קדוש שומר את העיניים הלך ספסל אחר והיה לומד עכשיו באו גם שמה היו מפריעים לו אז מה הוא עשה הוא ישן הוא יושן הוא חולם שיש לו שיש מתחת לספסל מטען כן חולם שיש מתחת אז הוא אומר מה

זה החלום הזה אומר טוב טוב מה הבעייה אני מסתכל מסתכל רואה חוטים רואה משהו מכוסה הצר הלך לנהל אמר לו תשמע אתה יודע יש פה כן הוא בא הואה כן לאט לאט הוריד את כל האנשים כל לא בבעלות הביאו חבלן ובא ופירק את זה ממש היה נס גדול למה הקדושה הוא שומר את הקדושה שלו ואז נתי בתוכם באה השכינה אומרת לו יש פה דבר חשו ואז כשהוא הלך לבב סאלי הוא נסע ד בב סאלי שיברך אותו מה שהוא ראה אז הוא אמר לו כבר תפסו את

מי ששם את ה מטען איך תראה איך בבס רואה לה מרחוק ואתה אשריך שאתה מתקדש ואתה מטהר אתה רואה מה זה בן אדם שהוא מתקדש מטהר זה מהשמיים כן היה השומר של אור החיים בבני ברק יהודי אחד עיראקי מאוד נחמד שכחתי איך קראו לו הזה היהודי הזה סיפר לנו שהוא היה יושב באוטובוס ובא עלי ידו אישה והוא זקן הוא מבוגר מה יעשה עכשיו לקום הוא לא יכול אין לו כוח והיא כבר ישבה על ידו מה עשה אומר לגברת יש לי קוס פרדין קוס פרדין אתה יודע

זה התרגום מתרגם טלית טלית קטן אמת קוס ברדין כן ברכה חשבה שזה זה מחלה הלכה אז הייתי רוצה בשביל לחברים שישמעו ממנו אז ראיתי אותו יום אחד אני אומר לו מה ישבת על יד אישה ב ישבת בבא לתך אשה מה עשית אומר אתה יודע מה עשיתי התחלתי לדבר לעצמי זה כל פעם זה הולך צו משהו אחר כנראה כמה פעמים היה אומר התחלתי לדבר לעצמי תעזוב אותי אה תלך אני אומר לך זאת שמע ככה ברחה כל זה קדושה שיהיה קדושה כן חמי של אברהם נקי זה שכחתי

את השם שלו חמי של רבי אברהם נקי אז זה זה זה זכות אוצם עיניו מראות ברע הוא מרומי משכון בלמעלה איזה דברים עליונים מראים לו עדן של בני ישראל בעולם העליון בגן עדן של הקדוש ברוך הוא אנחנו ה תראה איזה דבר פלא הגן עדן של עם ישראל איפה זה למעלה הגן עדן של הקדוש ברוך הוא זה פה בתוך העולם הזה איפה בתוך הנפש של עם ישראל אומר זה הגן עדן שלי שאני רואה יהודי מתגבר על היצר הרע שלו ואני יכול לשכון בתוכו זה גן עדן שלי

ראית מה זה זה פלא פלאות ואיפה השכינה הולכת היא רוצה ואת עני כרוח אנוכי אשכון השכינה ממשה ניגש אל הערפל מי גרם לו כל זה ע הנבה שלו איזה איזה זכות תועבת השם כל גבה לב גאבן זה תועבה תועבת השם כל ג בלב אמרתי לכם פעם מה שרבי לפיין יום אחד בא אחד הבחורים מוחר בא אחד הבחורים מאוחר לישיבה ואז רב דלפין הוא רצה ראה את הבחור הזה אומר אם הוא יכנס עכשיו לחדר לישון הוא יעיר את הבחורים היה שעה א בלילה אמר לו בוא בוא

אומר מה כבוד הרב בוא שן אצלי בבית חיסה אותו בשמיכה ליטף אותו שן טוב נתן לו לשתות קודם לאכול אולי אומר לו תישן תנוח והוא אבל מה הוא שומע הרב היה עומד בחצר בחוץ במרפסת ווא אומר ולא תביא תורבה את ביתך ולא תביא שעה הוא אומר כך התחיל לבכות איזה בחיות אומר אבל אני לא ביקשתי ממנו שיביא אותי הוא קרא לי לא תביא את אובה את בדך הוא שומע אחר כך כשהגיע זמן התי הוא לא ישן הוא כל הזמן הפחה שהגיע זמן התפילה הרב מאיר אותו

הוא קם אומר לו בוא איתנו נלך להתפלל הלכו להתפלל הוא לא יכל אחרי התפילה נפל על הרגליים של הרב אומר רבני לא ביקשתי לבוא אומר מה אתה מדבר אומר כל ה כל הלילה לא תביא והבה את ביתך אני לא ביקש וא לא אומר אף אחד לא את הסוד הזה בוא אני אגלה לך אומר תדע לך כל יום שאני נכנס לבית מדרש 500 בחורים קמים והגאווה זה זה תועבה כל יום אני משריש לעצמי שעה לא תביא תועבה את ביתך ולא תביא לא אתה זה שלא כן שלא

יבוא גאווה זה אני אומר חס ושלום לא עליך ראית מה זה יש בזוהר שרב דימי ורבי ישה ורבי חיה הלכו בדרך פגשו את רבי אלעזר בן רבי שמעון והם ראו היה היה דורש איזה סודות בתפילין אמרו לפניו אם טוב לכבודו נגיד דבר ששמענו מפי אביך על התפילין אומר טוב בטח שמענו מרבי שמעון אמר להם אומר שהקדוש ברוך הוא מאהבתו הגדולה לעם ישראל אמר וסולי מקדש בתוכם אומר המשכן זה כמו מרכבה עליונה של מעלה והוא יבוא לשכול עמהם וזה בעסוי משכן ושכנתי בתוכם עוד זה אחד זה

כמו מרכבה עליונה המשכן שלמעלה הברוך הוא רוצה מרכבה למעטה הוא יבוא לשכון עוד שמענו מאבא שלך שזה סוד התפילין אומר המקדש נעשה כמו ה למעלה בעליונים הטעם שהתפילין המניח אותם הוא נעשה דוגמה למרכבה עליונה אומר כדי שתבוא המלכות השכינה בתשרי בו זה יש הש תפילין יש לו ארבע פרשיות כנגד ארבע מוחים של האדם חוכמה בינה חסדים דדעת גבורות דדעת ארבע פרשיות בזה צריך לקדש אותם ואם זה קדוש כל למה כל הגוף של האדם קדוש כי מצד ימין החוכמה המושכת לכל החן הבינה לכל הבג לכל הצד

הימני זה לכל הצד והדעת לכד הצד האמצעים וככה כל האדם מתקדש על ידי התפילין זה אמר לנו רבי שמעון בר חיי זה אמת אדם שלובש תפילין מתקדש מטהר כל בוקר גם עוטף את עצמו בטלית מתקדש השכינה שורה בו זה זה ידוע מה שאמרו רבותינו שכנתי שכנתי תי 410 היה יש שתי בתי מקדשות מקדש ראשון היה 410 שנה מקדש שני היה 420 שנה לכן אומר ושכנתי תי זה 410 ובת שני אותיות בשני תח הראשון שכנתי השני איך לרמוז את השני שהיה 420 אותיות שכנתי שני תך תכ

יפה מאוד 420 למה בהתחלה מה השוד של זה בהתחלה היה אדם הראשון היה בגן עדן ה הוא רצה שאדם כולנו נהיה בגן עדן לא פה ראה שזה לא הולך אמר אתם יודעים מה תעשו לי אצלכם משכן ואני אבוא למטה וכך זה הולך זה פלא פלאות והמשכן נעשה על ידי שמות הוייה ואקה למה אתה יודע בפסוק ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם יש 21 אותיות כנגד שם אקה ויודע היה בצלן לצרף אותיות שבראו בהם את השמיים ואת הארץ מה זה בהם בהם זה 407 נכון 47 זה גימטריה

הביה אקה הביה 26 אקה 21 47 בהם בהם יודע לחשוב מחשבות פלא פלאות איזה עכשיו יש דבר גדול שזה כתוב בזוהר הקדוש בתיקוני הזוהר מי שמקרב את השכינה מקריב מקרב את השכינה מקריב לקורבן מקדש אותה עושה לה מקום לשכון עושה לה בית טוב לשכון הקדוש ברוך הוא מקרב לו בת זוגו כך כתוב זה זוהר מי שמקרב את השכינה מקריב לה מקרב אותה עושה לה הקדוש ברוך הוא מקרב לו את בת זוגתו מפה רואים מי שעושה לקדוש ברוך הוא מקדש הקדוש ברוך הוא אומר לו אתה עשית

לי מקדש אני אתן לך בית שת עשה לו מקדש איש ואישה שזכו שכינה אשורה ביניהם לכן אני אמרתי בשביל האדם רוצה לחטא שיהיה לו אישה שכינה הוא יישרה את השכינה ברך הוא יתן לו שכינה זה אמת זה זוהר כי השכינה היא היייתה כמו יונה אין לה לא מצאה יונה מנוח לכף רגלה עד שבא משה וכל עם ישראל עשו את המשכן ואז השכינה היה לה איפה להיות אבל תראה דבר פלא מי בנה בית מקדש ראשון משה רבנו עשה משכן אבל מי בנה בית מקדש ראשון זה שלמה

ועשו לי מקדש גמטריה שלמה בן דוד יעשה לי בדיוק יש במסכת אבות כתוב ערה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפיל ה אישה וזה היה בזמן שהיה בית המקדש קיים אז כמו שנקרא המשכן משכן העדות עדות ישראל שחתה השכינה אותו דבר שמה העדות היא איזה ונפלאות שנעשה היום אין לנו בית מקדש אבל יש לנו בתי כנסיות ובתי מדרשות לכן הוא אומר ועסוי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכם ראשי תיבות בבתי כנסיות ובתי מדרשות פלה פלאות אז בעזרת השם שנזכה נזכה כך למקדש להמליך עלינו את הקדוש ברוך הוא

ברמח ברנו ושסה גינו פנ פלאות אז זה העניין שאדם כשהוא זוכה להנות תשיט לראשו עטרת פז בעולם הבא צדיקים יושבים מטרותיהם לשהם נהנים מזב השכינה עכשיו פה השכינה יורדת אלינו איזה קרני אור איזה עין לא ראתה אני רק אספר לכם מעשה מעשה אחד ונסיים היה באיזמיר הייתה צדקת אחת ישישה קוראים לה סרה היא הייתה מחזרת על פתחי הנדיבים היה לה מקל כזה הולכת ל פתחי הנדיבים אוספת תרומות ואז מחלקת אצ לנצרכים לנזקקים כולם הכירו את האלמנה הצדקת היו נותנים לה ביד רחבה יום אחד פגע בי

איזה נוכרי אחד גוי ורצה לצחוק עליה עשה עצמו מבקש לתת לה נדבה אז היא עצרה פשתה את ידה הוא התכופף הרים חופ חצץ אבנים שם לה ביד אומרת לו אתה נתת לי אבלים לצדקה אני מברך אותך שאתה תפשוט את ידך ועם ישראל יתנו לך נדבות יתנו לך כסף לא חצץ אומר מה פירוש מה את מה מברכת אותי אומר כן זה לא מברכת אותך שככה יהיה היא אמרה לו יכולה הייתי להשיב בכללה אבל כמה שאתה עתיד תראה היא אומרת לו אני הייתי יכול לקלל אותך אבל כמה

שאתה עתיד להיות יהודי צדיק אני שותקת לך היא אומרת לו הוא חרק את השיניים והלך אבל מאותו יום התחיל לרדת מהנכסים שלו היה מיליונר התחיל לרדת לרדת לרדת עד שהגיע בקיצור שהיה צריך לפשוט ידו לאכול והיה עומד בתור איפה יש גבאי צדקה מחלקים לעניים צורכי שבת הגיע אצד גבאי אחד אמר לו אני לא יכול לתת לך זה תקציב של יהודים אבל תן לך מהכיס שלי הפרטי זה כש צדקה אני אתן לך משלי בא העני הזה עשה חשבון נפש אמר אם היחס של יהודים לעניים מוכן לתתי

כל מה שיש לו בשביל שאני יהיה לי לאכול והכל כדאי להתגייר בא לפני הרב רוצה לבקש ממנו כל פעם הוא בא תגר אותי תגר אותי היא באה פתאום אומרת לו כבוד הרב תגיר אותו יצא ממנו אדם גדול הרב שמע לה כייא היייתה צדקת גייר אותו ולמד תורה ועשה חיים אחרי שנתיים יצא מחוץ לעיר מצא אוצר שאין כמותו נתעשר מלא דינרי זהב נסע לער קושטה פתח שם שם מסחר ריגים אבל היה יראי שמיים לומד תורה יום ולילה פתח שמה מסחר ריגים אומר בא לבית המסחר שלו איזה

סוחר אומר לו אני רוצה לקנות נגיד 10 אל מטר בד משי טוב אומר בבקשה מדד לו נתן לו עוד חבילה עוד חבילה עוד חבילה עוד חבילה אמר לו זה שילם לא הלך אחרי זה הוא אומר לו תשמע חסר אומר לו אתה מדעת את זה אני אומר לך זה המספר לא חסר חסר כמה הוא אומר איזה הרבה מטרים טבע אותו לדין לרב של קושטה שהוא נכנס הרב רואים שהרב מחייך לו לגר שהתגייר הצדיק הזה טען נגדו שחסר אמר טוב אמר תשאר פה שלח הביא פועלים לכוא תביא

איתו בדים מדד אחד גליל אחד רואה עשה לו חשבון אומר יש לך בדיוק את הדבר שלך אתה צריך לקבל עונש מאסר שאתה מדבר ככה ואומר לו אחר כך לגר הזה אני רוצה להגיד לך יש עליך אור מיוחד יש עליך אור של שכינה עליך לא סתם סיפר לו מה שהתגלגל עליו ואיך שהוא לומד וכל הכסף שלו הוא מחלק צדקות אומר אתה זכית לשכינה שתשרה עליך וזה זה הזכות ועכשיו תתחתן עם יהודיה תביא ילדים ויהיה לך זכות גדולה מאוד וכך היה הוא ראה עליו הרב ה של שכינה

ר תאר לך על הראש של פוזן איזה כתר יש ו מלחים יש ירי בלי פוסק משפט נלמד לרפואת יונתן אביב הבן יפה הבן של עוזי הוא נכנס עכשיו לעשות טיפול בשיניים אבל בהרדמה הדמה כללית כן מישם יתן לו רפואה שלמה ושועה גדולה אי מיי מכי בן רבחי מרדכי בן רבקה גם כלנה מטל יוסף בן דיזי יוסף בן דיזי השם יציל כל אנשי צפת אתה אומר שיש פצועים שמ שון דוש לא לדאוג לא לדאוג נשוב אנחנו פרק ט מלחים א' פסוק ה נלך והקים אותי את כיסא

ממלכתך על ישראל לעולם כאשר דיברתי על דוד אביך לאמור לא יקרת לך איש מעל כיסא ישראל אם אתה תלך בדרכים שלי הכל הסתדר עכשיו ו אם שוב תשובון אתם ובניכם חר ולא תשמרו מצוותי מצוותי חוקותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלוהים אחרים ושת חתם להם כרתי את ישראל מעל פני האדמה שנתתי להם הם לא הולכים בדרכי ואת הבית אשר הקדשתי לשמי השלח מעל פני והיה ישראל למשל לשנינה בכל העמים והבית הזה יהיה עליון כל עובה עליו אישום ושרק ואמרו על מה על מה עשה אדוני ככ

לארץ הזאת ולבית הזה כל זמן שלא חטאתם הכל יהיה בסדר אבל אם חוטאים אוי ואבוי ואמרו על אשר עזבו את אדוני אלוהיהם אשר הוציא את אבותיו מארץ מצרים ויחזיקו באלוהים אחרים וישתחוו להם ויעבדו על כן הביא אדוני עליהם את כל הרעה הזאת אומר לו הכל טוב נעשה לכם הכל לטוב אם תלכו בדרך השם בים מקצה 20 שנה אשר בנ שלמו את שני הבתים את בית אדוני ואת בית המלך חירה מלך צור ניסא את שלמו בעצה ארזים ועצה וראשים ובזהב לכל חצו אז יתן המלך שלמה לחירם

20 עיר בארץ הגליל איי איי איי א ויצא חירה מצור לראות את הערים אשר נתן לו שלום ולא ישרו בעיניו ויאמר מה הערים האלה אשר נתת לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה ארץ כבול כבנים כ כבנים ארטית הרגל שוקעת בה וישלח אירם למלך 120 כיכר זהב וזה דבר המ שר עלה מלך שמו לבנות את בית אדוני ואת ביתו ואת המילו ואת חומת ירושלים ואת חצור ואת מרדו ואת גזר מה צריכים לשלם לו מיסים א אמה שאלה עם ישראל פרעה מלך מצרים על לקו

את גזר בשרפה באש תקנה עני היושב בעיר הרי ויתנה שלוחים לבתו אשת שלמה ויבן שלמ את גזר ואת בית חורון תחתון ואת בעלת ואת בעלת ואת אדמור במדבר בארץ ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת חשק שלומ אשר חשק לבנות בירושלים לבנון כל ארץ ממשלתו כל הע מנות מן המורי החיתי הפריזי החיי והיבוסי אשר לא מבני ישראל המה בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא יאכילו בני ישראל אחר ימם ויעלים שלמה למס עובד עד היום הזה ובני ישראל לא

נתן שלמה עבד כי הם אנשי המלחמה עמד בשרו בשרש בשרי רכבו פרשו גנו כג משניות בראשית תמן קודם בראשית תמן תראה תמן שבת כנ בראשית ברשית שה שרש ת ל הקודש וזים בו מניות משנה צדקה יהיה ישועה גדולה בעזרת השם אמן ללכת האמא 35 לחמישה ילדים שעם הריאות מצו לברוך השם הרות ש שע וילנה אסתר בצב סר דבורה הם אנ רפלה תצליח בטיפול בניתוח תהיה בריאה לכל הילדים שלהן אתזה פ כן אנחנו משתות כתובות פרק יג משנה ה הפוסק מעות לחתנו דוניה בשעת הקידושין פשט לו

את הרגל לפני הנישואים לא משנה בנדוניה מה זה פשט את ה רגל אתה יודע זה אומר לו תיקח תית ובק שיש על הרגל אין לי כסף או שיתלה אותו ברגל יש אומרים פשטת הרגל ם רוח תשב עד שהלבין ראשה מסכנה ה יכול יכול להרוס לעכב אותה הכי טוב שיגיד אבא טוב לא חשוב תיקח לוותר אדמון אומר יכולה איש תאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שבין ראשי עכשיו שאבא פסק עליי מה אני יכולה לעשות מה אני צריך לשלם לך מה שאבא פסק או כנוס או פתור

מה אני יכולה לעשות אמר רבן גמליאל רואה אני דברי אדמון צודק אדמון בר העורר על השדה מערער על השדה שביד חברו והוא חתום עליה בכ איך אתה מערער את דברי עצמך אדמון אומר יכולו שיאמר השני נוח לי הראשון קשה אמנו כל המטלה הראשון היה לי הגזלן הנו נביא השדה הייתה בידו תחילה היה אדם תקיף קשה היה לי להוצא ממנו בדין השני שמעון שקנה את השדה נוח לשתי השדה בידו חכמים אומרים איבד את זכותו הפסיד ראובן את זכותו אין תוקף לעירור שלו בחתימתו על השטר של המכירה

הוא הודע שהשדה לא שלו השאה סימן לאחר המערער ראובן מכר את השדה הסמוכה לזה שהוא מערער בסימן מצרע וכולי איבד את זכותו גם לדברי אדמון עד כאן הגענו משנה ז היום אנחנו בעזרת השם מסכת בו קמה דף כד נגיד תפילת בית המדרש שויתי אדוני לרדי תמיד כי ממני בא למותם חוד קודש ברך כק כתוב גת בו ומ ולילה נחנו לומדים תור ע אין ב כ הנה ברכו את אוכם ציון הש שמים וארץ הלימוד היום עינו נשמת מכלוף בן חנה ו נשמת אוסנת בצרה ויוסף בן רבקה

ורבי פת קי בן חנינה ציפורה בת גלוס ביד שמואל בן שולמית חים בן אברהם חיים בן סים פנחס בן משה פנחס בן משה בא בן גוש בבא בן גולה למה עכשיו זה הפטירה שלהם לא צריך רק אם זה הזמן כן ככה לא צריך השם יעריך ימיך בטוב כן ואנחנו לומדים גם כן עכשיו זה לרפואת שושנה שוקת בת מרים השם ישמרה ויחייה וסחת צהר בת איריס ומשה בן שושן הש לפתוח דף צדק קד סליחה קד מהמה אמר איתמר ראייתם תספרו מלמעלה 2 א 6 שבע שולות לא

יתן לא לבנו ולא לשלוחו ב ב ב ב אנחנו למדנו במשנה גוזר את חברו שווה פרוה ונשבע לו גזר אותו כסף ונשבע לא גזרתי בסוף הוא בא והודה וחזר בתשובה ואומר נשבעתי שקר ואני חוזר בתשובה ואני רוצה להשיב את הגזלה צריך להביא קרן וחומש ואשם אז צריך להוליך את זה אחריו אפילו עד מדי ככה אמרנו אפילו עד מדי כלומר עד מקום רחוק ביותר למה כי כתוב מי שנשבע כאשר עשה את השבועה לא מתכפר לו עד שיחזיר את זה בעצמו אם זה לשבועה לא צריך אבל היא

ללכת בעצמו אבל אם נשבע ל ללכת עד שם למה נשבע לשקר אין לו כפרה עד שיחזיר את זה לידו מש כמו שכתוב ונתן לאשר אשם לא ככה זה עכשיו לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו לא יתן את זה לבן שלו לשליח אבל נותן לשליח בדין תקנו חכמים והם מת יחזיר ליורשיו אנחנו עכשיו פה לא יתן לא לבנו ולא לא לשלחו כלומר הגזלן יוליך את זה עד אחריו אפילו עד מדי לא יתן את הגזלה את דמי הגזלה לא לבנו ולא לשלוחו של הנגזל למה אם יאנס הממון

בדרך הוא לא יפטר בזה בהשבה נתת לשליח את עוד פעם צריך לתת אם יאנס הממון יהיה אונס אתה צריך לשלם את זה אז לא יתן לא לבנו לא לשלוחו עכשיו הגמרא והיה מחלוקת בזה איתמר שליח שעשאו בעדים רב חסדה אמר אבה שליח רבבה אמר לא אב שליח אומר שליח כשאדם חייב ממון לחברו גזל אותו נגזל מנה שליח בפני שני עדים שילך וקבל את הכסף מהגז הזה אב חסדה אמר אבה שליח אם קיבל השליח את כסף מהגז אז זה נקרא שהוא כבר קיבל את זה הנגזל וננס

הממון בדרך עכשיו נפטר הגזלן אמר הגזלן חביבי אתה מנת שליח בעדים והכל זה שליח ש של הנגזל שלי שליח שעשו בעדים חייב ממון לחברו ו נגזל מן השליח הנגזל מי שגזלו אותו מי שלח הנגזל מנה שליח בפני עדים הנגזל שלי איתמר שליח שעשו בעדים הנגזל מלה שליח בפני עדים שאינ מקבל את הכסף מהגז רב חזא אמר הרב שליח אם קיבל השליח את הכסף מהגז וננס הממון בדרך פטור כיון שקיבל קבלת השליח נושבת כמו קבלת המשלח הרבא אמר להב השליח ננס הממון בדרך החיה בגזלן להשיב עכשיו

הגמרא מסבירה רב חסדה אמר רב שליח למה לאכי י דרחי וקמה בעדים דקו ברשותה אומר לכן טרח כל כך נגזל ועמיד את השליח בפני דים עלמנת שיעמוד הממון ברשותו של השליח ויחשוב כאילו הוא קיבל את זה לכן טרח הביא עדים אתה תהיה שליח שלי ברגע ש נגמר רבא אמר לא הב שליח מה שנגזל מינ אותו זה לא כדי ש קבלת השליח כקבלת עצמו תחשב לא שלא זה לא אומר שיחשב קבלת השליח כקבלת עצמו אלא אחיק אמר אנישם נעו הסמך צמך הבעי שדורי בידי שדר בידי אומר

אני רק רוצה להגיד לך מה שמניתי אותו בעדים הוא אדם נאמן אם אתה רוצה תסמוך עליו תוכל לסמוך עליו ואם בעית שדורי בד תשלח תרצה ואם תרצה לשלוח בידו את הממון תשלח אבל אם יהיה אונסין השליח צריך לדעת הגזלן הוא לא נפטר באונסין רק אם יאמר לו הנגזל בפירוש תשלח ביד השליח רק כ אם אמר לו בפירוש טוב מאוד תנן הגמרא מקשה זה רב חסדה אמר רב חסדה אמר אבה שליח אם הוא מינה שליח בדמה נגזל הבה שליח ואז הגזלן פטור תנן השואל את הפרה בשלך

ביד בנו בייד עבדו ביד שלוחו אתה רואה אדם שואל את פרה רוצה פרה מחברו והשואל לא לקח בעצמו אלא ש המשאיל שלח ביד בנו או ביד עבדו או ביד שלוחו כל זה של המשאיל או ומתה באחד מתה פטור השואל פטול למה הפרה עומדת ברשותו להתחייב באונסין עד שיאמר למ שאיש שישלח לו ביד בנו או ביד אדם אחר ביד שלוחו של שואל עכשיו מתה באחד ה או ביד עבדו ביד שלוחו לא משנה לפני שג אז פטור אז שואל בטח לפני למה הפרה היא לא עומדת ברשותו א

להתחייב באונסין עד שהוא יאמר בעצמו למשען שישלח לו ביד בנו ביד אדם אחר אז הגמרא שואלת אין שלוחו איך ידמה אמרת זה שלוחו של שואל איך מה מה מה היה התמונה אי דלא עשה בעדים מנת עינן אם הוא שלח אותו אותו שליח לא עשה אותו בעדים ב העדים אומרים הוא שליח מנין אנחנו יודעים בכלל שזה שלוחו למה המשנה קורא לו בכלל שלוחו אלא ודאי מדובר עשה אותו השון בעדים עש שליח אתה עשה אותו השואל שליח בעדים והוא שלח אותו תלך אצל המשאיל תביא לי וקטנה דפטור

וכתוב במשנה השואל פטור אם נאנס השליח השואל פטור כ של רב חסדה למה רב חסדה אמר כ שממנה אותו בעדים הוא שליח וכשהוא קיבל בידו השליח נחשב כאילו קיבל המשלח והנה עכשיו המשלח הזה השואל הוא עשה אותו שילך הביא מה המשאיל אז זה כ ממש ואם נפ דברי ח חסדה הה צריך להיות חייב לא פטור ופה כתוב פטור מה מתרצת לא מדובר שהשואל מינה את השליח בעדים כדאמר רב חסדה בהמשך הגמרא בשכרו בלקו אכמה בזכרו ולקטו אומר רב חסדה לקמן הוא אמר מדובר בשכרו בפועל של

הנגזל בקיטו זה אדם שלקח השואל לגור עמו בביתו כדי שלא יגור לבדו שואל לקח איתו מה זה לכיתו אדם לפעמים מפחד לישון לבד בבית לגור לבד לקח איתו איזה עוד אחד שיגור איתו השואל לקח אותו אחמה כאן במשנה של השואל מדובר בשכירות של השואל ולקטו של השואל אז הם נקראים נקראים שליחות של השואל אפילו שהוא לא שלח אותם למה הם כפופים אליו אז בזה זה מדובר לא שהוא שלח עדים זה שכיר ב שנחו גם השולח מכיר אותם אז בזה אמר רב חסדה ש כן אוהבה שריח

אבה שריח זה קיבל הוא פטור כן מה זה פטור מה זה פטור פור קיבל גמרנו לא הוא קיבל את זה ועכשיו זה נהיה אצלו ביד השליח אז הזה ה לא זה נחשב שלו זה נחשב כבר שלו שואל כן אז למה הוא פט זה פטור אה לא פטור מנסים החנמ במשנה של השואל מדובר בשכירות של השואל קיתו של השואל של השואל הם נקראים שליחות של השואל אפילו שהוא לא שלח אותם למה הם כפופים אליו אז זה שליחות בעלמה זה לא בעדים אז כן שאין פה עדים אז

אין כלום הם הלו בעצמם הם הלכו בעצמם יודעים ש נמצא איול כן כן זה הכל הם יודעים שהם איתו כל הזמן ואז הוא נתן לו את זה אז לכן פטור כן השועל פטור פטור זהלא קמה ברשות שואל תחב בונסים נכון לא זה לא נקרא ברש שואל למה זה כירו קיתו הוא לא עשה אותם שליח בעדים אם כמו שהיה אומר רב חסדה מה שאמר למעלה בגלל שעשה אותם שליח בעדים אז זה נקרא שליח עכשיו זה לא נקרא שליחים שלו למה זה סך הכל שכיר בקית אז עוד

הפעם מה התירוץ לא מדובר שהשואל מנת שליח בעדים אלא כדי אמה הרב חדה בהמשך בשכרו ולקטו בפועל שנגזל כתו של אדם שלקח השואל לגור אצו בבית חמה גם כן במשנה של השואל מדובר בסחירות של השואל קיתו של השואל הם נקראים הם נקראים שליחו של השואל אפילו שהוא לא שלח אותם למה הם פופים אליו אז הוא פטור אומר לו אדוני זה לא ברשותי זה שלך זה ברשותך אות תנן טוב הגמרא מקשה מקום על רב חסדה מקום אחר בוא נראה תנן לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו זה

לא מקום אחר זה המשנה מקשה רב חסדה מהמשנה שלנו כתוב במשנה לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו של נגזל הגזלן לא יתן את דמי הגזלה ה עכשיו לא נמצא פה לאלא לא לבנו ולא לשלוחו של הנגזל ככה מעמדנו נכון א שחו איך דמה אד לא עשהו בעדים מנ עינן אם לא עשה אותו הנגזל בעדים איפה אנחנו יודעים שזה שליחו של הנגזל בכלל שהוא שלחו אל ליו ד עשאו בעדים אלא ודאי מדובר שעשאו הנגזל שליח בעדים כל זאת אתה רואה כתוב לא יתן הגזלה דמה הגזלה למה

ש ינסו הוא לא לא יפטר הגזלן מהשבה אז קשה על רב חזל שאומר בשליח ששו בעדים שהקבלה של השליח נשמת ממש כקבלת המשלח תרגמה רב חסדה בחירו קיתו אותו דבר לא מדובר ש הנגזל מן שליח בעדים אלא בפועל שעובד אצלו כירו או לקיטו לקח אותו לגור אצלו אז כדי ש והם נקראים שחול שנגזל אפילו שלאו שלחם למה הם כפופים אליו אז אל תקשה לי על רב חסדה אז יוצא הליבה דרב חסדה מעמיד את המשנה בחירו קיתו אבל שליח שעשו בעדי מי אכי נמ דב שליח אז

מה טוב עכשיו אתה אמרת לי עד עכשיו בסחירות קיתו אם ככה שליח שעשה אותו הנגזל בעדים מה דינו באמת וה שליח שיהיה פטור הגזלן מונסי שעושה לו את הגזלה ככה אם לפי דברך ככה עדת נספה אבותנו לשליח בדין פ שליח שעשו בדים אכי נמ דו שליח נכון אזלי למה אתה צריך להגיד אבל נותנו לשליח בית דין ואז נפתר הגזלן מהשבת בן נתינתו לשליח לא צריך תחלק המשנה בשליח הנגזל בעצמו תגיד כאן שלא עשה בעדין פטור אבל כאן שעשה בזדין אז זה כבר יצא מרשותו שליח שעשה

בעדים אכי נמה באמת להווה שליח ואזה הצי את הנגזל כן בסדר אותו דבר תירוץ אמרה להפסיק המשנה העדיפה לתפו שיכול הגזלן לתת את דמי הגזלה לשליח בידין למה למה לא להגיד לא לחלק שליח שעשה הו בעדים למה לא תגיד בדידן שליח שעשה בעדים שליח לא עשה בעדים למה לא את זה למה לא פסיקה הדבר לא מוחלט בכל מקרה שנפטר הגזלן כשנותן דמי הגזלה זה לא פסק זה לא ברור לא זה לא מוחלט שבכל מ מקרה יהיה פטור הגזלן כשנותן דמי הגזלה לא מוחלט אבל שליח בית

דין זה מוחלט כל מקרה נפתר הגזלן כשנותן מה הגזלה אז הגמרא מבארת הנה שליח בדין לא שנעשה הו נגזל לא שנעשה או גזלן הב שליח לפתור את הגזלן מאונס כ שמוסר לו את הגזלה גמרנו הגזלן יצא מהתמונה אז לכן פסיק לה זה דבר מוחלט אז לכן אמר שליח בי דין אבל שליח ששור בדין סור נגזל ור נגזל הוא ודעה שליח אשור גזלן לא א שליח לכן לא פסיק זה לא דבר מוחלט את מבן רק אם עשו נגזל אז הב שליח אבל כשעשה גזלן לא הב שליח

אז לכן זה לא דבר ברור לא יכול להגיד לך אם עשה אותו שליח בעדים נגמר מי עשה שריח זה לא זה לא ברור ופוקי יתנה מה ש המשנה שלנו נתנה שליח בית דין למה בין אם עשה נגזל בין אם עשה הגזלן הב שליח זה לאפוקי יתנה תניה רבי שמעון בן אלעזר אומר שליח בידין שעשאו נגזל ולא עשהו גזלן כן שליח בדין אמרתי לך פטור פותר את הגזלן ונסים שמוסר לו את הגזלה פותר אותו זה רק עשאו נגזל ולא עשה הו גזלן אם עשה הו גזלן הוא

נפטר מאו נסין או שניך בית דין גם זה לפוקה זה לא כמו המשנה או עשהו גזלן ושלח עלה ונטל את שלום מידו פטור כלומר לא נפטר מאו נסין כשעשו הגזלן את השליח בית דין ושלח הנגזל שלח שלח לה זה הנגזל את שליחו ונטל את שלו מידו ששליח בית דין אז פטור הגזלן אפילו אם אחר כך יאנס בדרך אבל אם היה הממון ננס ביד שליח בית דין סובר רבי שמעון בן אלעזר שגזל חייב אז אתה רואה שהוא סובר רק שליח בית דין שעשאו נגזל אז ב שליח

אבל שעשאו גזלן לא הב שליח לפוקה יתנה תמיד שליח בי דין הוא מסדר את העניינים אם נאנס הפטורים הגזלן ששלח את זה פטור או אם עשה את זה הנגזל נגמר הוא קיבל כן אה הגעת אז דת המשנה שלנו בין עשה וגזלן בין נגזל אבל פונה שרק אם עשהו נגזל נכון זה פשיטה רבי יוחנן אשרו משבה עכשיו פשיט רבי יוחנן ורבי אלעזר רו הנ אתה רואה גם הם רבי יוחנן בן רבי אלעזר סוברים כמו רב חסדה שליח שעשה באדים אבה שליח ואם תאמר משנתנו משנתנו אומרת שלא

יתן הגזלן לשלוחו של הנגזל אז במה מדובר אם לא נעמיד שאסה נגזל שליח בפני עדים מאיפה אנחנו יודעים שהוא בכלל שלוחו שנו במצי לא שליח הנגזל ביקש מחברו שימציא לגזלן את עצמו אתה הבנת מה עשה הנגזל ביקש מחברו לך תמציא את עצמך לגזלן שאתה תהיה שליח דמר לה הנגזל אומר לחברו י תזו גבי לניה ולא כ משדר לי יש לי כסף אצל פלוני חייב לי כסף הוא לא שולח לי תחז דיל נישו ללא משכח ל שדור אלה אומר לך תראה לפניו תאמר לו אם תרצה לשלוח

משהו לפלוני תשלח אצלי למה אולי לא מצא אדם לשלח לי אולי הוא לא מוצא אדם מתאים לשלוח עמו את הכסף אתה תציע לו את עצמך לשליחות הולי יסכים לתת לך אז באובן זה הנגזל לא אותו לשליח אנמה כדרב חסדה בשכרו קיתו כמו שרב חסדה במשנה כלומר איך אני אעמיד את המשנה אם אתה רוצה לומר כמו רב חסדה שברגע שמזמינה שליח בעדים אז זה הולך זה שליח והוא חייב ב גמרנו פטור לא צריך לשלם אז במה מדובר במשנה אז הוא נתן שאמר לו תראל ותגיד ם תשמע

אני הולך לשמה יש לך איזה עניין יש לך משהו אתה רוצה לעשות איזה דבר ואז הוא יגיד אתה יודע מה לך תקח לו את הכסף זה כן חייב הנה מקד רב חדה בכיו קיתו אמר רבי יהודה אמר שמואל א אין משלחים מעות בדיוק ני ואפילו עדים חתומים עליה רבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחין אתם וביים מה מה הם נושים השליח מביא מבעל אתה יודע עכשיו יש לו פיקדון ביד מישהו שלח אותו הולך תביא לי את הפיקדון שלי ביד פלוני עכשיו איך הוא ישלח לו

את הפיקדון מי אמר שזה אתה סמ אומר יש לו סימנים או חתימתו של בעל הפיקדון לא שלכים מעות בדוכני או בחתימתו בעל הפיקדון אומר לו לך וראה לפלוני והוא יתן לך את המעות שיש לי בידו אז אומרים לו לא לתת אומרים ל נפקד אל תיתן את הכסף כי אם יאנס הכסף תחד הנפקד לשלם למה לך ואפילו עדים חתומים עליה כלומר עדים על מה חתומים שזה הדיוק של בעל הפקדון בכל זאת לא ישלח את הכסף בידו ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה שזה דיוקני של בעל

הפיקדון משלחים אפשר לשלוח ובאמת הנפקד יהיה פטור מלשלם אם נ אמר אלי שמואל אמרו לשמואל לפי שמואל סובר שלא משלחים שיש עדים חתומים על דיוקני אמר ל שמואל מה התקנת את אמרתי איך אפשר שבעל המאות להביא כספו על ידי שליח איך אפשר מה זה רחוק הוא לא יכול ללכת מה נעשה איך נביא את הכסף אין צ'ק בנקאי אין כלום איך נעשה מה ז יותר גרוע משליח שעשה ו בעדים לא לפי שמואל לא מועיל מה התקנתה לא זה לא זה בן אדם בעצמו לא יש תקנה תמיד

אם הוא אומר לו תשלח לי בידו א אין פה בעיה שלח שזה לא לא אומר לך חביבי הוא בעל הבית בעל המאות אומר שלח אותו בידו זה הכל אין שום בעיה ברגע שהבעל הפיקדון אומר ל נפקד תשלח לי ביד זה אין שום בעיה אם זה נהנה זה על חשבונו תו אתה אמר תלי תשלח לי בידו זה התקנ מה הבה במקרה כזה אין בעיה או כמו שתה אומר לפי רב חסדה רק המינה את זה לדי אדים בכל זאת הגמרא רוצה להביא תקנה שתועיל גם אם המשלח מת

לפני שקיבל השליח את הכסף מה התקנתה כי ה דרבי אבא אבא מסיג זוזה בדרב יוסף ברחמה מעשה שרבי אבא היה טובע מעות מרב יוסף חמה לא הייתה לו אפשרות להב בעצמו אמר לי לרב חסדה בד דתית ה הייתי נין לרב ספרה בהד דתית היתי ה איתני הוא נהלי כשאתה תבוא משם תביא את זה עליי לכאן כי עז תם שלח רב חסדה ביקש שיתנו לו את הכסף רב ספרה הלך לשם אמר תביאו לו את הכסף אמרלה רבה ברה מי כתב לך התקבלתי אומר לו בנו רב יוסף

ברחמה לכי רבי אבא כתב לך התקבלתי מעות בקבלתו של רב ספרה כמו שאני קיבלתי את המעות אמר לי לא אמר לי הי אחי זיל ברשה ויכתוב לך התקבלתי לך קודם כל שיכתוב לך רגע שאתה מקבל את המאות ואז נתן לך את הכסף התקבלתי ונגמרו לסוף אמר לי בסוף חזר בו רבי רבה אמר לו הכתב לח התקבלתי לו כילו למה דין מד תית למה למה זה בעיה הנה עכשיו אולי עד שתבוא לכאן עוד לפני שתקבל את הכסף שכיב רבי אבה נזוזה גבי הטמה ה מרבי אבא היה

זקן החוב יפול בירושה לפני היתומים ת ת דרבי אבא ליו כלו מתי הוא ימ לפני לפני לפני שיקבל את הכסף ביד כן והתקבלתי דרבי אבא לו כלו כיוון שבשעה שהכסף תן לשליח כבר זה בבעלות היתומים כ אומר לא כשאומרים לרבי אבא התקבלתי זה לא כלום למה עכשיו לא הוא הבעלים ה היתומים הבעלים אז נכון אמר לי ואלא מה התקנתה אמר לו רב אמר לו רב ספרה ואלא מה התקנה זיל נקנו לך הגב הרעה ת עד כטוב לן התקבלתי אמר לו רבי אבא לך לרבי אבא אמר

לו רבה לא אמר לו רבה לך לרבי אבא שיקנה לך את החוב בקניין הגב בקניין הגב ג עם קרקע ובוא אתה מקבל את הכסף כתוב לנו שובר שכבר קיבלת את המעות כיעד דרב פפה אבה מסיק טרסר אלפ זוזה בחוזי מעשה ברב פפה היה צריכים לתת לו בחו זאה 12 אל זוז אוהו איך יביא אותם בעצמו לא יכל להביא אותם הקני לה לרב שמואל ברבה אגב הספה דתה הקנה לו אותם לרב שמואל בר אבה בקניין אגב הקנה לו גם את מבטן הבית המחובר לקרקע ודינו כקרקע כי

אתה שבא רב שמואל ברבא והביא את הכסף נפק לאפה עטו א מבסוט רפפה יצא לקראתו עד שם מקום נקרא טבוח יצא ממש תודה רבה לך החיית אותי הבאת את הכסף ל12 אל זוזים שמח מאוד כן ואם היה נאנס רב שמואל הכסף הלך או שהוא חייב רב שמואל להחזיר לו גמרנו זה ביד השליח השליח הזה זה נגמר אגב קרקע ונגמר גם אם נגנב לו השליח חייב בכסף לא יגנב את תפחד יש כיפה לבנה מי יכול לקחת לו את זה בעולם יהיה לו ישועות רבי הבא של הז

כן שרבי ש לא יודע נתן לו את הקרן הרב עכשיו אם הוא כותב ק עכשיו לא שואלים שאלות לא אין דבר יודע אתה רק שואל בגמרא שים לב שים לב לאט לאט הכול יפטר לא אני מבין אבל אני יודע שאתה מבין התקבלתי נתן לו את הקרן פה לא מדברים אתה יודע א חביבי תהיה בריא ושמח נתן לו את הקרן אמרנו במשנה אם נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש לא צריך להוליכו אחרי למדי הוא כבר את הקרן שילם עכשיו צריך לשלם את החומש לא

צריך ללכת עד מדאי רחוק על מה חומש ממונה מה שהמשנה מחדשת שלא צריך להוליך את החומש עד מדי משמע זה חוב גמור זה ממש חוב אנחנו כל הזמן חשבנו כאילו זה איזה כפרה זה לא כפרה זה חוב זה כאילו חלק מהחוב ואם הית משלמה לישין אםמ זה שהתאהב חומש משל מ מזה היורשים כמו חוב רגיל זה אחד עוד מוכיחה הגמרא נןמ נתן את הקרן נשבע על החומש הרי מוסיף חומש על חומש ונתן את הקרן ונשבע על החומש שכבר נתתי בסוף לא נתן בסוף הוא התחרט ואמר

נתתי צריך חומש על החומש וכן הלאה וכן הלאה על מה חמשה ממונה אתה רואה חומש זה ממון צריך קרן וחומש בתלן מה אחי הגוזל את חברו וכפר ונשבע לו ואחר כך הודה הוא מת הגזלן יורשין משמים קרן וחומש ופטורים מנאשם קורבן השם לא מביאים יורשים אפילו אם אבא הפריש קורבן אי אפשר להביא רא עד שיסתאב למה זה על שמו רק ה מכפר עליו רק זה לא זה לא חיוב ממון זה חיוב כפרה אין כבר כפרה למתים נגמר לא שך כפרה עלמת ח גוזל חברו ונשבע לו

במת ישים משלמים חומש ורים משם ב חמש לא זה פה לא ויורשים כילו עכשיו הגמרא מואה יורשים משלמים קרן וחומש ופטורים מן השה ושי ב שחובש ח את זהבב עדיין אני אומר יש סתירה מברטה אחרת וכתוב בתורה והשיב את הגזלה אשר גזל על גזלו מושיב חומש לא על גזלת אביו הנה עדיין אני אומר אם מתי אינו משלם חומש על גזל אביו זמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו אז הוא לא משלם חומש הגז או הוא הוא ולא הוא ולא אביו נשבע רק הוא ולא אביו מי

זה הוא רבן ולא אביו אביו ולא הוא אבל אביו ולא הוא הוא ואביו מני עכשיו נ את המורה שלי אה הנה אני אחזור לא אתה צודק אבל אני אחזור אז עכשיו אנחנו אמרנו הסקנו פה מסכנה יורשין בני שלומי חומש דבו אבו מה בכלל הם משלמים חומש של אבא שלהם פה אנחנו ראינו עדיין אני אומר אני יכול לומר אין מתי אינו משלם חומש על גזל אביו הנה מתי לא משלם גזל חומש על גזל אביו בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו אם אין כד ין חומש אין

לא צייח פה חומש הוא ולא אביו אין חומש אז הוא אומר למה תפס את זה אומר לא הוא ולא אביו נקת הגב האחרים שבי המשך אמת עכשיו או נשבע הוא ולא נשבע אביו או אביו ולא הוא נשבע אביו ולא הוא אבל זה לא משנה חומש אבל הוא ואביו מנען שלא ישלם חומש כלומר כתוב והשיב את הגזלה אשר גזל על גזלו משיב חומש ולא על גזלת אביו עדיין אני אומר אני יכול לומר אי מתי אינו משלם חומש על גזל אביו מה שלא נשבע לו הוא ולא אביו

זה פשוט הוא ולא אביו אביו ולא הוא הוא נשבע ולא אבא שלו נשבע ולא הוא הוא ואביו נשבעו מנין שהבן לא ישלם חומש בכל המצבים כל המצבים אומר תמוד לומר אשר גזל ואשר עשק והוא לא גזל ולא עשק יש איתור למה בנוסף אשר גזל והשיב את הגזלה אשר גזל למה אשר גזל ששב את הגזלה זה מיותר אשר גזל הז זה שאומר האיתור הזה אשר גזל וגם ועשר עשק והוא לא גזל ולא עשק אז זה לא שייך עליו אתה רואה הבריתה סוברת שהחוזה לא חיוב ממוני לכן

לא לא צריכים היורשים לשלם אותו הוא גזל ולא עשק דווקא אשר גזל אם הוא גזל יביא חומש אם הוא לא גזל לא יביא אז זה יורש ו גזל הזה מדבר ח והשיב את הגזלה זה לא זה בא להגיד על גזלו מושיב חומש ולא על גזלת אביו אמר רב נחמן אז אם ככה איך אתה אומר לי ויורשי בני שלומי חמשה דאבון איך אתה מוכח לך מקודם ש שבכל היורשים משלמים קרן וחומש אמר רב נחמן לאלא קשה כאן כש הודה כאן כשלא הודה במשנה בבריתה שראינו שחמש זה

חוב גמור שהודה אבא הודה אחרי שכפר ונשבע לכן יש חיוב חומש אז משלמים כאן מה שכתוב בתורת כהנים שיורשים לא משלמים חומש שלא עודה האבא אחרי שכפר ונשבע לא הודה לכן אין חיוב חומש והבינה הגמרא שבתורת כהלים מדובר כש שהודה גם לא גם הבן לא הודה אז אי לא הודה כרן המה לא משלם אם הבן לא הודה גם לא רק חומש לא משלם גם קרן לא משלם וכימה אינ דלא משלם ובאמת אכן פטור מלשלם גם את הקרן דק דק דר החומש ר דקרן משלם מזה שהתנה

דן אם הבן חייב חומש על גזל אביב או לא משמע כרן ודאי הבן משלם אז מפה ר מהמשך הבריתה ועוד תני ועדיין אני אומר אם מתי הוא משלם קרן על גזל אביו בזמן שנשבע הוא ואביו שניהם קפו ונשבעו או אבי ולא הוא הוא או שנשבע הוא ולא אביר אבל כשלא נשבעו לא הוא ולא אביו מנין שישלם את הקרן את לומר והשיב את הגזלה גזלה ועושק עבדה או פקדון התורה רבדה בפסוק כמה אופנים שחיוב ממון ושב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשר או את

הפקדון אשר הופקד איתו או את העבדה אשר מצא כל זה לרבות שאפילו שלא נשבעו לא הוא ולא אביו צריך לשלם את הקרן שגזל אביו בטח יש תלמוד הנה הגמרא יש ספק מה סיום הברייתא ויתיב רבונה קמר להשמעת אמרת דרשה מתורת כהנים אמר ל רבא ברא יש תלמוד כאמ הרמור א או השתלמו כאמ הרמור לא לא הבנו מה אמר כבודו אחרי שאמרת את כל הדרשה שאל אותו רבא בנו האם אמרת לשון יש תלמוד שמשמעו שמה שהבן חייב את הקרן זה גם בלא שבועה נלמד מהריבועים בפסוק יש

תלמוד שנלמד שגם בלי שבועה יש ריבועים בפסוק שישלם או השתלמו כמר מור או שלא אמרת השתלמו אלא אמרת השתלמו שהתשלום של הקרן זה חייב לשלם הבן זה מסברה זה לא מפסוקים לא צריך פסוקים זה סברה שהוא צריך לשלם חוב אביו אמר לי יש תלמוד כאמינה אומר יד קראה זה נלמד מריבוי הפסוקים זה אמרתי יש תלמוד לא השתלמו יש תלמוד על כל פנים אתה רואה שהקרן הבן כן משלם חומש לא משלם ואם מדובר שלא היייתה כאן הודעה בגזל אז מדוע ישלם אלא ודאי היה כאן הודעה הגמרא

מבארת אמרי אלאמה לא הודה העמיד רב חמן בתורת כהנים לא הודה לא הודה אביו והודה הבן כיוון שהבן מודה בגזילה אז הוא משלם קרן אבל חומש לא משלם על גזלת אביו אז אם ככה קשה ונחיה בנו חומש השבוע דידה אם נשבע ה בן התחייב בנו חומש על שבועה והודעה של עצמו למה בריתה בטרה את הבן מהחומש גם כאשר הבן עצמו נשבע אמר בשאין גזלה קיימת בזמן שהבן כפר ונשבע על גזל אביו כבר לא היה חפץ הגזל בעולם ואין חיוב ליתומים לשלם את גזל אביהם אתה מבין

הם לא אם זה לא בעולם אין חיוב להם לשלם לא אין למה יש יש אמרנו לקמן הגוזל כיל את בניו טורים מלשלם אתה מבין אין כפירת ממון אין כפירת חיוב ממון אלא כפירת דברים בעלמה רגע אין גזלה קיימת זה אין זה שבעת ביטוי שאין עליה חומש אין אכלו אותה אין היא לא פה עש את זה יפה בסדר שאיין גזרה קיימת אפילו קרן המ לא משנה האם הי אז אמר בשאין גזלה קיימת ה גמר שואלת הי בשאין גזלה קיימת אפילו רנמה לא משלם לא צריכה דיק ה

אחריות הבנים ירשו והם קרקעות אז הדין הוא שגם כשאין הגזרה קיימת חייבים להחזיר למה כבוד של אביהם וכי כ אחריות נכסים מה יהווה מה מועיל מלווה על פה הי ומלוה על פה נה גבוה מן היורשים ולא מן הלקוחות שקנו את הקרקעות אמרי מה שי לא גורס ב שעמד בדין אומר מדובר בתורת כהנים שאב עמד בדין על הגזלה לפני שמת וכשעלה בדין יוצא קול על הגזלה ודינה כמו מלבב משטר שיש שעיבוד קרקעות היא כשעמד בדין אפילו חומש נמה משלם חל לבן לשלם את הגזלה שקרקע מהקרקעות שירש

הבן כפר ונשבע בהודה אז אפילו חומש לשלם אמר רב הונה בר דרב יהושע פי שאין משלמים חומש על כפירת שעבוד קרקעות יפה אם אני יודע הבן פטור לשלם חומש תמה לא משלמים חומש על כפירת שיבו קרקעות וגם כאן כל חיוב הבן ישלם את גזל אביו מפני שחל שעבוד על הקרקע שירש הבן כפר בחיוב זה לא היה חייב שבועה אז אין לשבועת דין שבועה אז לא אז כמה שאיין ל שבועתו דין שבועה אין פה שום חיוב חומש אבל אם אתה אומר שחוש זה לא נשבעים לא נשבעים

על הקרקעות לא הבנתי אם חומס זה ממונה למה הבן לא משלם אתה אומר לי שומס זה ממונ כל הקושיה הייתה עם חומש הוא ממונה או לא ממונה החלטת שזה אם זה ממונה לא זה אומר לך אמר רב הונה בר דרב יהושע הבן פטור למה פי שאין משלמים חומש על כפירת שיבות מקרקעות כאן כל חיוב הבן ישלם זה בגלל שש הוא ירש קרקע וכ שהבן כפר בחיוב הזה הוא לא חייב שבועה כי אין אין שבועה עעל קרקעות לא חייב רבה אמר עוד תירוץ מתרץ את הגמרא אכה

במ סקינה כגון שהייתה דסקה של אבי מדת בת אחרים אמחה כזה תיק של אביב מופקדת בתוכה החזיק את הממון שלו וגם את הגזלה הזאת מופקדת ביד אחרים הבן כפר ונשבע למה לא ידע על קיומה של הגזלה קרן משלם דיתה את הגזלה בעיניה אבל חומש לא משלם למה דכי תבע בקושה תבע ד ו הידע הוא נשבע עלמת בסוף מצאנו שיש לו סחיה והיה בפנים גם את את הגזלה שגזל מתי יש חומש דווקא כשופר במזיד אם זה לא כופר במזיד אין חומש חוץ מפחות שווה פרוטה מה ק

מ שני הקוצים שאם הנגזל מחל לגזלן על כל הקרן חוץ מפחות משווה זכותה לא צריך להוריך אחריו מחל הכל הכחות משה פרוטה לא צריך להוריך את זה ככה אמרנו במשנה אמר פפה לא שנו אלא שאין גזלה קיימת כבר בעולם אותה חצי פרוטה היא לא בעולם תי רצא בשביל מחר מחר צריך לנסוע למירון אל תפחד מהפס סו באיזה שעה נוסה 9 חי מתחילים את השיעור ב8 עד 8 תגמור את הפרחים אמן מחר ב כןכן מחר בשיעור ב8 לא דרשה קטנה מסיח אפשר מה י מדף היומי עכשו

לומדים מחר ב הלה חוץ חוץ מפחות שווה פרוטה אם הנגזל מחל הגזלן על כל הקרן חוץ מפחות משווה פרוטה לא צריך לה לכוח עליו במד על הכל מחלו חוץ מפחות משווה פרוטה מה זה איזה פטנט אה משהו שישלם לשור כן אבל פחות משב אותח מה זה קרן הכלל הוא מוחל לו כל הקרן חוץ מטיפה טיפה כרן שם חוץ מפחות משווה פרוטה אמר אתה תדבר כמה שאתה יכול אמר פפה לא שנו אלא שאין גזלה קיימת בעולם הפחות משב פלוטה הוא לא פה אז זה לא נקרא חוב

ממון שחייב להשיבו אבל אותה חצי פרוטה גזלה ק ת בעיניה צריך ללך אחריו למה חישי שמת קר חוששים אולי תתייקר אותה אותה החצי פרוטה השווה הזה תתייקר וי שווה פרוטה אז אומרים תלך אחריו אקד אמרי אמר פפלו שנה אם החצי הפטה גזלה קיימת ולא שנה אין גזלה קיימת אין צריך ללכת אחריו מה תחשוש שמי התייקר שמי תייקר לא חיישינן אבל אם הי תייקר כן י ככה משמע כן כלומר העיקר בשעת השבת הגזלה פחות משווה פוה אמר רבה יש לפעמים אדם גזל היה שוה פרוטה הוא בא

להחזיר כבר נהיה פחות משווה פרוטה למשל היה לו נענע היה שווה פלוטה 10 אגורות בא להחזיר נהיה חמישה אגורות אמר רב גזל שלוש אגודות בשלוש פרוטות שלוש אגודות של ירק בשווי של שלוש פרוטות כלל אגודה שווה פרוטה ואזלו שלושת אגודות הוזלו עמדו שתיים מכיר שתי פרוטות כלומר כל אגודה שווה עכשיו פחות מפרוטה אם החזיר לו שתיים חייב להחזיר לו אחרת את השלישית אם היא בעין אפילו שבפני עצמה שווהה פחות מפרוטה הוא חייב להחזיר ואם אינה בעין משלם לו שוה פלוטה כשבע בשעת הגזלה אפילו אפילו עכשיו

הוא גזל שלוש אגודות נכון ש כל אחד שווה פרוטה גזל שלוש אגודות של הרה כל אחד יש לו פרוטה עכשיו הוזלו ועמדו על שתיים עכשיו החזיר לו זה לא גזל כן גזל החזיר לו שתיים חייב חייב להחזיר לו גם את השלישית שתיים אל מחיר שתי פרוטות כל אגודה שווה כעת פחות מפרוטה למה ח אם החזיר לו שתיים אמר אני שתיים זה היה שווה שתי פרוטות החזיר לו שתיים חייב להחזיר לו אחרת את השלישית אם היא בעין אפילו שהיא פחות משווה פרוטה למה זה ביחד זה הכל

גזירה אחת אולי בשעת הגזירה התה שווה פרוטה צריך לה יכה אחרו ממנה בעין משלם לו שווה פרוטה כשווה בשעת הגזלה זה רבה אומר נה תונה נה תונה ואכן שונה התנה שלנו במשנה אותו דבר גזל חמץ ועבר עליו הפסח כעת החמץ אסור בהנאה נכון שווה כלום אומר לו הרי שלך לפניך זה הזק שאו ניכר זה דין ככה הדין טעמה ת בעיני מדייק רבה דווקא החמץ ישנו בעין יכול הגז להפטר בהשבה והוא נותן לו את זה הלת בעיני אבל החמץ כבר לא בעין חייב כמה שזה היה שווה

בשעת הגזלה ואגדל ממונ עכשיו זה לא שווה קרוש אבל כן עקר ממונ הוא ב שלו אכ אלגב ל שוה פרוטה קרה ה שווה פרוטה ב לא צריך אם אין לו בעין צריך לשלם כמו שעת הגזלה יפה זה ראייה טוב בעם הבא עוד שניה בסדר מה אתה יכול עוד קצת בערבה גזל שתי אגודות בפרוטה שניהם ביחד שוים פרוטה והחזיר לו מהן בע לבית אשתו אומרת לו תשמע בשביל לעשות את הקובה מספיק לאחד דך תחזיק לו והחזיר לו אחד מה הוא צריך להחזיר לו או לא את האגודה

השנייה או לא מאמרי אשת לק גזלה עכשיו אין כבר אין פה שא אין צריך להחזיר למה עכשיו אין בידו גזלה שוה פלוטה ודימה ללא הדר גזלה דוה גבה סוף סוף הה גזר גזלה לא החזיר הייתה אצלו מעיקרה שווה פלוטה לא החזיר את הגזלה שהייתה מעיקרה דר פשטה אמר פשט רבא את ספקו גזלה אין כאן השווה אין כאן מבינה הגמרא כיון שאיין כעת בידו גזלה שווה פלוטה לא נחשב שהשיב את הגזלה מה שהחזיר את האגודה הראשונה אז גזלה איין כאן השווה אין כאן מה פירוש אז מה

למה אין כעת בידו גזירה שב פרוטה לכן זה לא נחשב שהשיב את הגזלה מה שהחזיר את האגודה הראשונה ככה אומר רשי אין מהש פה צריך והשיב ושיבת הגזר השיב גזרה אין כאן השבה אין כאן הגמרא מקשה היא גזלה אין כאן בני שאיין כעת בידו גזלה ששווה פרוטה לכן לא נחשב שהשיב את הגזלה במה שסיר את הראשונה אז היא גזר אין כאן עכשיו יש כאן בר יש כאן אם מה שנשאר בידו זה לא נחשב גזלה אז אז מסתבר שכבר נחשב ש שבטק את זה לד שחז את

האגודה הראשונה אז השווה יש כאן זה בכו כןכן השווה יש כאן הגמרא אומרת אחי כמהי שגזלה אין כאן מצוות השווה אין כאן בידין לא נזקקין לקוף אותו להחזיר את האגודה שנשארה בתורת ממון למה זה לא שו אבל בכל מקום הוא לא קיים מצוות השבת עבדה עד שהוא לא יחזיר את האגודה השנייה זה ש זה לא קיהה מצד השבת העבדה כל אחד ק הוא לא שה כלום צריך להחזיר את השנייה ואז יהיה פה השבה אומנם אין פה אין פה גזלה אין פה כבר בידו גם השבה הוא

לא קיים עד שיחזיר את זה יקיים מצות השבה מה שמחזיק בידו יהיה לו מצווה פה עוד טיפה תמשיך לגמור כל הד לא לא ואמ רבה הרי אמרו עכשיו זה ספק דומה בעת בעניין מצוות גילוח נזיר ואמר רבא הרי אמרו נזיר שגילח ושיר שתי שערות גילח את ראשו ושיר שתי שערות לא עשה בלא כלום למה צריך לגלח גילח את כל שערו אם נשאר שתי שערות זה מעכב בערבה גילח אחת נשרה אחת מה הוא כן למדנו את זה גלח אחת נשרה לו שערה אחת זה נחשב גילוח או

לא אמר ל רב החמי דיבתי לרב ינה מה וכי נזי שגילח אחת אחת כם בעיה ל רבה שערה אחר שערה בזה הסתפק ברור לא צריך לגלח כל ראשו בבת אחת אז אם נשארו לו שתי שערות יש מצוות גילוח שגילח שערה ראשונה נשאר רק אחת בטח שיצא ידי חובת גילוח אמרלה לא צריך כגון שנשר אחת גילח אחת אה אתה יודע אך שספק של רבה קודם כל לא גילח אחת ואחר כך נשר נשר אחת קודם כל נשר אחר כך גילח אחת ת האחרונה מהמרינה נשת מ שיעור עכשיו

אין פה שיעור למה אין שתי שערות אז לא נשארו לו שתי שערות שלא גי בהתחלה נשארו לו שתי שערות שלא גילח עכשיו אין ולכן נחשב גילוח כמה שגילח כל שערו חוץ משערה אחת אודיל מה ה ה לב גילוח הוא למה ד מעיקרה השיר שתי שערות והשתא כגיל ל בשתי שערות עי הדר פשתה לא לא מועי הדר פשתה שיער אין כאן כיוח אין כאן הנה פשטת הספק מבינה הגמרא עכשיו כוונתו למה עכשיו לא נשאר שיעור של שערות לכן לא נחשב שגילח אז הגמרא תמהה אי שער אין

כאן גילוח יש כאן אם אין כ שיער אם לא נשאר עכשיו שיער שיעור של שערות של המעכב הרי לא נשארו שתי שערות שלא גיל אחד אז מסתבר שזה נחשב גילוח אז כמו שאמרנו למעלה הי שיער אין כאן גילוח יש שיער אין כאן אז גילוח יש כאן כן ככה זה אחי כ אמר אף על פי ששיער אין כאן עכשיו אין כאן שערות מעכב מצוות גילוח אין כאן כמו כמו הכסף השבת אבדה כו שגילו בשתי פעמים פעם הראשונה נשאר שיעור שמעקב פעם השנייה שבא לגלח אין כבר את

השיעור השרה היחידה נשארה כמו נטולה וגמרנו אין פה לא קיים מצוות גילוח ואמר רבה הרי אמרו חבית שנקבה סתמו שמרים הצילו חבית של חרס נכב ב כנס משקה וסתמו השמרים נסתם הנקב הסברו שמרים והני בני החבית זו על פני הרובה כן שבי בין עליה לעליה ומריח וסתם היטב סביב החבית ויש בבית למטה טומאה הצילו השמרים ששתו את הנקב הצילו את העליה שלא תבוא אליה טומאה מהבית את מביים שם את זה בערובה בערבה אגף חציה מה הוא סתם חצי בתית חבית של חרס נכבה ככונס משקה סתם

את הנקב חצי מה הוא האם תחצו חית בפני הטומאה כן שעכשיו אין שיעור נקב או אולי כמ שלא סתם שיעור סתימה תעבור הטומאה אמר לה רבי אמר לרב השה לב משנתנו היא זו זה משנה תנן חבית שנקבה סתמו צילו קקה בזמורה סת אין החבית מצילה מטומאה עד שמרח בתית מכל הצדדים עכשיו היו בשתיים סתם נקב אחד בשתי זמורות שתי זמורות כלומר נקב אחד שתי זמורות הכפה החבית לא מצידה מטומא עד שמרח מן הצדדים וגם בן זמורה לחברתה תעמד מריח הלא מריח לא מצילה החבית הלא מריח

לא כלומר לא מציל החבית אז יצר מפה לפי הצד בספק של רבה מספיק כבר אם יהיה שיעור נקב שיעור נקב כדי ש החבית תציל אז המ בתי כי הגב חציה לא מצילה את החבית כ שלא מרה אז לא מצילה תה נחשבת כמו הגב חציה לפי מה שאמר לבא זה מועיל אמרי אחי אשתה הטם אם לא מרח לא כאה אם לא י מרח לא תחזיק הסתימה זה תיפלו אבל פה שגב חצייה במדי כ כאה לכן מעיל כן שמה סתם על כל פנים יש לי ספק למה סוף

סוף יש סתם חצי אז וזה הספק שלי פה אם לא ימרח מסביב הכל ייפול זה לא נקרא שזה עמד גי הוא לא אם הוא לא גילח אז הוא לא קיים את המצוות גם הוא לא כלות יין ככה כן אז היו בשתיים ה שתי זמורות הוא במקום להשיג פקק אחד של זמורה שתי זמורות עכשיו צריך גם לברח ביניהם גם למרח ביניהם בסדר עד כאן אין שום קושיה הלה מה תעשה מחר הלכות אנחנו סימן ת קסט מאר אם צריך מחר אני אחזור על זה אל תדאג למה אולי

העמסנו היום אחד הרבה זה קל נכון לא למה שתאכל מחר בבוקר בת ו30 כבר לאכול כן אז אמרנו לכם מחר בבוקר אשור ב8 בסדר 9 וחי יש לך עוד שאלות תחפור אתה שומע שאני אומר ת וח 9 וח יחד הת עברה הצרה או על חולה נרפה אומת צריך להשים כל התעניות שקיבל עליו הוא לא תנה בפירוש אם תעבור על הצרה לא יתענה לא יכול להיות כל זה נהיה הישועה רק בגלל שהוא קיבל עליו תענית כבר ניה הישועה אז אכן צריך לטענות אה איך או שהחולה מת

כתוב לא כתוב לי אה יחיד מתענה על כל צרה ועברה צר או על חולה מתרפה או מת צריך להשלים כל התעניות שקיבל עליו תק סט הלכה א' אבל ציבור שמתענין ל שום דבר ונהנו קודם חצות לא השלימו ל בית דין מתנה עליהם לא מתריעים את הציבו כי אם תלמידי חכמים לוב ציבור רוצים להשלים איין היחיד רשאי להפריש מהם עצמו מהם גם הוא צריך להתענות סעיף ב' יחיד שמתענה על צררה ונודע שקודם כבדת התענית כבר עברה איןו להשלים הוא לא ידע אבל נודע לעולם הוא הדין לציבור

ששבוע אחר חצות שקיבלו התענית בטעות אין צריך להשלים סימן תקע או מתחילים הלכות חנוכה בפורים שים לב זה סימן תקע תקע בשופר גדול לחרותנו מה עדין בחות עניש מה כתוב לך בכותרת חנוכה ופורים וימים שאיין אומרים בהם תחינה שנפגשו בתוך ימי נדרי התענית אז זה לא כן רק חנוכה ופורים שנפגשו יחיד שקיבל עליו תענית כך בכח ימים וירע בהן שבתות ומים טובים ראש חודש חנוקה פורים או ערב יום הכיפורים אם קיבל בלשון קבלת תענית בעלמה הרי אני בתענית אין צריך טרה ם קיבלה בלשון הרי עליי

שהוא לשון נדר צריך טרת חכם פטח בחרטה שמר לו אילו שמת ליבך שיראו בהן אלו הימים לא לא היית נודר ו מתיר לוו הרמבם שקיבל עלי בלשון נדר פגעו בו שבתות ויום טוב וערב יום הכיפורים ראש חודש חייב לצום בהם אם אם לא יתיר לו יתירו לו אבל אם פגעו בו חנוכה או פורים נדרו בטן אה ולא יצאו בהם ני שהם מדבריהם צריכים חיזוק תראה מה זה גם אם קיבל בנדר לא ייצאו זה לא צריך ש זה ככה להלכה קיבל ב זה מרן והמנהג כספה ראשונה

לא כמו הרמבם שקבל ב מי שנדר להתענות צריך ימים ואמר לא לא מתענה ביום טוב וזה לא ש מי שנדר להתענות צריך ימים ואמר חוץ מיום טוב אין חנוכה ופורים בכלל הם לא נקראים יום טוב אותו דבר לא ראש חודש ואם אמר שדעתו היה עליהם הולכים אחריו לפי דעתו אבל ערב יום הכיפורים בכלל כי נהוג דלאו כמו שפס קורו סעיף ב זה ממש יום טוב כ הרמבם אתה יודע מחר זה מתחיל להכות שחיטה כן כן כן אני בדקתי סכין של מישהו כ ה סכין יפה מאוד

לא שאני אומן גדול אבל אני כצת יכול לבדוק כבודו אין פרק 17 לא כדרה של חרש שנתבשל בבשר נבלה או בשר שקצים רמצים לא יבשל בה בשר שחוה באותו היום ואם בשל ב מין בשר התבשיל אסור למה בישל ב מין אחר ונותן טעם לממן בבינו אפילו באלף לא בטיל באותו יום אסור באותו יום אסור למחורת מותח לא חכמים אסרו מהתורה ולא סרה תורה אלא כדירה בת יומה בלבד ועדיין לא נפגע מהשומן שיבלה בקדרה מדברי סופרים לא יבשל בה לעולם בלי הכשר הכוונה לפי כך אן לוקחים

כלי חרץ שנים מן הגויים שנשתמש בהם בחמין כגון כדרות וקערות לעולם ואפילו היו שוען בעבר משוחים בעופרת ואם לקח ובישל בהן מיום שני והלא התבשיל מותב לא ביום הראשון הלוקח קלית תשמיש סעודה מן הגוי כלי מתכות כ זכוכית דברים שלא נשתמש בהם כל עקר מטביל במ מקוה אחר כך יהיה מתירים לאכול ולשתות בהן לא צריך הכשר אבל צריך טבילה דברים שנשתמש בהן על ידי סונן כגון כוסות וצלוחיות וקטניות מדחן ומטביע והן מותרות זה צונן דברים שנשתמש בהם נידי חמין כגון יורות קומקומי מחממי חמין מגעיל במים

רחים מד ביל בהן מותרות דברים שזה לא כח סבל ודברים שנשתמש בהם די האור כגון שפודים מזכות מבנן באו עד ששור קליפתן מתבלן ומותרים כצד מגילן נותן יורה קטנה לתוך יורה גדולה מלא עליה מים עד שסופו על קטנה ומתיחה יפה יפה יפה ואם היייתה יורה גדולה מרקיף על שפתה בשק אותית ממלא מים עד שסופו מים על פתה וכולן כלומר אותו קלי אותו קלימ בו מים ועשה לוגוב מסביב ואז ככה זה יהיה וזה בסדר שופך וכולן שנשתמש בהם עד שלא הרתיח או עד שלא הדיח ועד שלא

הלבין ועד שלא הטביל מותר שכל השומן שנבלע בהם נותן טען מפגם הו כמו שבארנו בדיעבד מה נעשה טבילה שמטבילים כני סעודה נרקחים מן הגויים ואחר כך התירו לאכילה ולשתייה אינן לעניין טומאה וטהרה אלא מדברי סופרים שלא יהיה קשר איתם ברמז כל דבר אשר יבוא באש תעברו באש וטהר מפי השמוע למדו שאינו הוא מדבר א אלא בטהרת של הכלים מדי געו גויים ולא מדי טומאה שאיין לך טומאה עולה על ידי האש וכל הטמאים בטבילה עולים טומאתם טומאת מת בהזעה בטבילה ואין שם אש כלל אלא לעניין געו

גויים מה זה געו גויים באוכל ש נבלות טרפות גאולה שכתוב וטהר אמרו רבותינו הוסיף לו טהרה אחר עבדת עברתו באש להתירו מגלי גויים אפילו שעברת אותו באש ת תביל אותו לא חיו בטבילה זו אלא מתכות של סעודה נלקחים מן הגויים אבל השים מן הגויים או ש משכן שואל רק השאלה או שמסכן גוי אצלו כד מתחות מדיח ומרתיח ומלבן ן לא צריך להטביל לא צריך להבי נשאלת זה תשתמש בזה כן אתה רוצה אתה רוצה כן אתה יכול להגעיל את זה ולהשתמש לא צריך להגביל למה למה זה

רק השאלה זה לא קנית אבל אתה משתמש מותר רק מה אסור כשאתה קונה איך היינו ילדים היו הגויים מביאים לך שתייה עכשיו אתה רוחץ סוף סוף את כי אתה נגעל מהמהם עם אמא ואז מוחים לך מיץ איך אתה שותה בכוס הזה ש שיינו ילדים אתה לא קונה לא מותר זה מותר כי אתה לא קונה אותו אמ יפה כן כן זה מותר אם היה גוי שוותה בגו אות לא הינו קונים סוס הינו קונים סוס ה שים סוס סוס ברד הנה סוס כן היה לו על הגב נכון

על הגב היה חבית כזאת ועושה כזה תנועה מוריד לך על מוריד ככה כן מפה היה סוס מפה היה תמר הנדי נכון נכון כן בטו ס דברים כאלה לה לא חיבו בתפילה זו אלא כלי מתחות של סעודה נלקחים מן הגוי זה אמרנו וכן אם לקח כלי עץ כלי אבנים מדיח ומרתיח ואין צריך להטביל אתה רואה כלי עץ כלי אבנים לא צריך וכן כלי חרסים חרס לא צריך אבל השעין בעבר בעבר הרי אין ככלי מתחות וצריכים טבילה הלוקח סכין מן גוי מלבנה באש ומשחיז חיים ם התה סכין

יפה חלקה שאין בה פגימות דם נעצה בקרקע קשה 10 פעמים ואוכל בה סונן ואם היה ב פגימות ונן ואם היה ב פגימות או שהייתה יפה ורצה לאכול בה חמין או לשחוט בה מ נה ו משחיזה כולה שחט בה קודם שיט הרנה מדיע מקום השחיטה ואם כלף הרי זה משובח הכי טוב סכין ששחט בה טרפה לא ישחוט בה עד שחן אפילו בונן או מקנח בבליות של בגדים ט ויש שם דברים אחדים שאסרו אותן חכמים אף על פי שאין סורן קר מן התורה גזו עליהן כדי להתרחק מן

הגויים עד שלא יתערבו בהן למה כל זה בשביל עד זה בשביל ש לא יתערבו ביין ישראל וב על ידי חתנות וא אסור לשתות עם הין א מקום שאיין לחוש ליין נסך וא אסור לאכול מפתן או בישולי הן אפילו מקום שאין לחוש אוכלת הוא עשה חומוס עשה זה אסור כל דבר שעולה שולחן מלכים בשלו אסור לאכול אצלהם בשום אופן אסור לאכול בשולי גויים איזה כשרות יש יהודי עובד מה אם עובד הוא מבשל מותר כיצד לא ישתה אדם היהודי הרב למרות שהיהודי יכול להגיז בקדרה או להדביק את

האש היהודי היהודי עושה אה זה תלוי בלחם מתי אני מוציא אותו מתורת אכילת עקום אם היהודי בעצמו שם את הקדרה על גבי האש בלי שידליק את האש לא לא מספיק שידליק את האש אומר גם גם צריך גם להדליק את האש אם בשביל אשכנז מספיק שידליק את האש היהודי או שגייז לא יודע בדיוק יגיד אני לא יודע טוב אני יודע מספיק שידליק את האש אבל אבל לפי הספרד לא מספיק שידליק גם ששים על האש בסדר עכשיו אבל בלחם שופים לחם לא צריך כל זה אם אפילו זרק

רק כסם אחד חתחת עץ זה מועיל כיצד לא ישתה אדם במסיבה של גוי אף על פי שהוא י מבושל ואינו נאסר או שהיה שותה מכלו לבדו ואם היה רוב מסיבה ישראל מותר ואין שטן שכר של הען שעושים מן התמרים והתאנים כיוצא בען ששת ערק שלהם ואינו אסור אלא במקום מכירתו אבל אם הביא שכר לביתו ושתה ושה מותר שרכ גזרה ש יעוד אצלו יין תפוחים ויין ריבונים כ יוצא בהם מותר לשתותם בכל מקום דבר שאין מצוי לא גזרו עליו ין סמוקים הרי הוא כיין מתנס לגבי המזבח

ואף על פי תראה דעת יין צימוקים מתנסח לגבי המזבח ואף על פי שמרו פת גוי יש מקומות שמקילים בדבר ולא קלפת הנחתום הגוי כל מקום שאיין שם נחתום ישראל הוא בשדה בפני שהוא שעת הדחק אבל פת בעלי בתים אין שם מי שמורה בא להקל שכל עיקר גזרה חתנות משום חתנות ו אם יאכל פת בעלי בתים יבוא לסעוד אצלם אסור אבל פת פרטר אם אין פת אחרת מותר כן הדליק היום לכן אל תקנה כם בכלל של גוי רבנו הארי לא מרשה לפי ההלכה מותר לא היו בחוץ

לארץ לא לא היה להם הנה בם מוצא מוצא שביעי של פסח גמרנו עכשיו גמרנו כל הפסח בלילה איפה הם הולכים לגוי לגוי יש לחם פה אין פה לא שייך אבל שמה זה הה הכל היה גוי בבר דד הגוי היה כן הדליק הגוי את התנור ופה בו ישראל או שהדליק ישראל ועפה בו גוי או שהדליק הגוי אפה בו הגוי הובא ישראל ונער את האש מעט הנה זה מה שאתה אומר אתה שומע ונערת האש מעט אור כבשו האש אוי נשתטה במלכת הפת זה פת אבל הרי זו מותרת

אפילו לא זרק אלא עץ לתוך התנור התיר כל הפת שאין הדבר א אלא להיות הקר שהפתיעה גוי שבישל לנו יין או חלב או דבש או פרשים כיוצא באלו נאכל דבר הנאכל כמות שהוא חי הרי אלה מותרים לא גזרו אלא דבר שאו נאכל כמות שהוא חי כגון בש ר דג טפן בצה ירקות ם בשלן הגויים מתהילה ועד סוף ולא נשתתף ישראל עמו בבישול הרי לא אסורים ששו משלי גויים ניתן לאכלם זה כמוב איך הירקות ניתן לאכלם כמו כנראה זה כמו קשוות כמו קשוות ירקות שאי אפשר לאכול

כמו תפוח אדמה קישואים במ דברים אמורים בדבר שהוא עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת כגון בשר בצים צ בהן אבל דבר שאין עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת כגון תורמוסין ששלו אותם גויים אף עלפי שאין כ חיים הרי מותרים חלכ יוצא בהן שיקר גזרה משום חתנות שלא יזמינו הגוים מצו סעודה דבר שאין מלכים לאכול בו את הפת אין אדם מזמן חברו עלו אז מותר לקחת מהם תורמוסים ככה היינו עושים היינו עושים לוקחים מהם טורמוס טורמוס אף עלפי ש ודרים קטנים שמחן ישראל

או גוי הרי הן כמו שתבשלו מקצת בישול אה מלחן םצ לאן גוי אחר כן מותרים וכן שבשלו ישראל מעט בשלו ובין בתחילה בין בסוף מותר לפי כך אם הניח הגוי בשר קדרה על גבי האש והפך ישראל בבשר והגיס בקדרה או שהניח ישראל וגמר הגוי הרי זה מותר זה מה אמרת פה הגיז בכדל בסדר אל הרב אמר שדעת מרן לא צריך ישא ג ישים את הגדרה וגם ידליק פה משמ להקל ככן כן לא אם אם אחר כך בא היהודי אפילו ששם את זה הגוי בא יהודי והגיס

בכדי עזר בבישול והכל משמע מותר גם לדעת ד דעת ברמבם דג שמרחוק גוי ופירות שישנן עד שיכשיר לאכילה הרי נו מותרים מניע אינוק רותח בגזירה זו של בשולי גויים המעושן אינו מבושל וכ כן כליות של גויים מותרים לא גזרו עליהן שאין אדם מזמן חברו על כליות נעני חומוס בוטנים אדם לא מזמן את חברו בוא פדל בוא נאכל ביחד מה זה זה לא לא יפה חתנות חתנות לא מזמנים על זה לא קוראים לך לבוא לשבת אתה לא תזמין אותי לבית שלך תביא לי בשביל תביא לי בוטנים

אתה רק תסב שלי קובה תזמין פולין קובה פולין ופולין ועדשים כצה בהם ששוכן אותן הגויים אורכן אותן אה תראה אומר אסורים משו גויים במקום שעולים מהשולחן מלכים משום פרפרת משום גיאולי גויים יעני יש אלה עושים חומוס כזה עם פול אתה יודע זה באמת עולה השולחן מלכים הוא מנגד בזה לפעמים אז גזרו עליהם בכל מקום שמ יבשלו אותן עם הבשר או בקדר שבשלו בבשר כול ספגו שכון אותן הגויים בשם הן אסון משום גאולי גויים את רואה גם זה אתה יודע עושים זנגולות כאלה וזה לא מה זה

סוף גני סופגניה סופגנים כן כל מיני דברים כאלה הגוי שבישל ולא התכוון לבישול הרי זה מותר כיצד כיצד איפה זה הלך לי כיצד גוי שצית אור ב כדי להביר חציר נתבשל בח ג'ובים הרי מותרים ואפילו במקום שאין או הצורה מנכים מ שום פרפרת לכן אם חרך ראש להעביר השיער מותר לאכול את הדלדול מן הראש האוזניים שניסו בשעת חריכה דברים ששלחו אותם גויים אם היו מתוקים מתחילתן הרי אנו מותרים ואם היו היו מרין ומתקן הבישול הרי אלו אסורים היו בינוניים הרי אלו אסורים כלי עדשים שלה שו

בין במים בין בחומץ הרי זה אסור אבל כלי כלי כלי של עדשים אבל כלי של חיטים ושעורים שלשי אותם במים הרי זה מותר שמן של גוי מותר מי שאושרו הרי זה עומד בחטא גדול א בפני שמרה על פי בית דין שהתירו למה התירו את זה בדינו של רבי יוחנן מותר לקחת שמן זית של גויים מותר אין בעיה ואפילו נתבשל השמן הרי זה מותר ואינו נאסר א בפני בשולי גויים בפני שנאכל כמות שהוא חי לא בפני געו גויים מפני שהבשר פוגם את השם מריחו וכן דבר של

גויים שנתבשל ועשו בו מיני מתקה מותר מטעם כספן של גויים שהוא חמו פסולת של תמרים חמין בין ביורה גדולה בין ביורה קטנה מותר מפני שנותן טעם לפגם וכן כבשן שאיין דרכן לתת לתוכן חומץ או יין או זתים הכבושים וחגבים הכבושים שבאים מן האוצר מותרים אבל חגבים וכבשים שמזרים ניהן יין אסורים כן אם היו מזלפים עליהם חומץ אפילו חומץ שכר אסורים למה אסרו חומץ שכר של גוי מפני שמשליכים אתכ שמרי יין ככר מן האוצר אמוריס מקום שדרכן לתת לתוכו יין אסור ואם היה היין קר ממוריס מותר

וכזה מורן בכל דבר חוששין לא שם ערבו בגויים דבר אסו שאין אדם מערב הדבר היכר ודבר הזול שהרי מפסיד מפסיד אבל מער בזא ביקר כדי להסתכל קטן שאכל אחד ממאכלות ה סולות או שעשה מלאכה בשבת אין בדין מצוים עליו פלשו לפי שאינו בן דעת ומן דברים ה אומרים שעשה מעצמו אבל כילו בידיים אסור אפילו דברים שת רואה זה כלל בבית גם אסור לתת לו לאכול א בשר בחלב אחד אחרי השני ביד אם הוא תינוק והוא לוקח לבד שם אכל בשר ח שבה יש בקבוק חלב הוא

פתאום לוקח לבד עזוב אותו אבל שאתה תיתן לו בפ לו ואפילו דברים שאסורים דבר סופרים לכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד אפילו דברים שאין שום שבות אף על פי שאין בדין מסוים להפריש את הקטן מצווה לגעור בו להפרישו כדי כו בקדושה שנאמר חנוך לנער על פי דרכו אסרו חכמים מאכלות משכין שנפש רוב בני אדם קהה מהן כגון מאכלות ומשקין שט בהם כי או צואה לח צ בהם כן וחכמים יכולים לשות בכלים צוים שנפשו של אדם מתאוננת מהם כגון כנ בית הכיסא וכן זכוכית של ספרים שגרים

בהם את הדם וכ יוצא בהם זה יש אנשים משוגעים זה אסור לא בגלל שזה טומאה זה בגלל שזה קיך לידו שה סכנ זה רכס מה זה כן לא תשקצו וכן אסור לאכול בידיים משאבות מזוהמות ועל גבי כלים מלוכלכים שכל דברים אלו אל תשקצו אתם שכם וכל מאכלות אלו מקין אותו מכת מרדות לכן אסור לאדם שיש קבב כלל בין גדולים בן קטנים כול מ שנקבה רי זה בכלל משקט נפשו יתר על חולאים רעים שיביא על עצמו ויתחייב בנפשו ה אסור להתאפק א קשה לעקרות לא אבל גדולים

גם גם בודאי זה לא קשה לעקרות גדולים אבל לא בריא מביא חולאים על חולאים רעים שיבוא על עצמו אלא ראוי לו להרגיל את עצמו בעתים מזונים כדי שרחק בבני אדם ולא יקץ נפשו כו נזר בדבר אמנו מביא קדושה רה תר לנפשו ממרק נפשו לשם הקדוש ברוך הוא שנאמר והתקדשתם ו כי קדוש אני השם דק י רחמנה ן זה עכשיו סדיק הלכות מחלות סורות עכשיו יש הלכות שחיטה יני אתה רוצה מפה להיות שוחט ציון משה לא יכול להות מאכלות הסורות ואחרי זה שחיטה שצריך לשחוט את הגוי

כן הלאה כסף יופי כן אל תפחד העיר לאלו אתה עושה שם שבת אתה יכול לעשות בצפריה איך ש כן אין לך בעיה באף מקום אין בעיה ת רבי אברהם אתה לא צריך לדאוג דף רלז זי מטבח אירן וב מזר מזרחי צפוני צפפ לי בדרום שמרת צפון בדרום קמינה צפונית מערבית ד מערב בה ב נ מצפון צפון מר בדרום בדרום דרום בגדרם צפ בן ד צפד ג צצ קמו שמ רבי פנחס בן השק רבי אלעזר חך זוקי בעלמה בעלמה דד אנו ש אבותנו לפניך את כור הסמים

בזמן שבית המקדש קיים כאשר ס אותם ברחת כאשר ציית אותם מד משה נבח כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נט ושחת חנה סמים ולבונה זכה בד בבד ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת ע בנ שמים לבונה זכה בת בבד ויאמר אד משה קח שמים טף חנת ח ב יםנ זקה בת בה ב יה ב ב קה ה ועשית אודש אשרן ד 368 מנים 365 כן מנ בכל יום שמהם מכניס כהן גדול זרן תש בערב יום הכיפורים כד כ מצו ד

ממנים הן הצורי והציפורן וחן בנה לש 7 נמור קציעה בשיבולת סתן הבלי אומר שמעון גמל בו מרגליים יפלה אלא שאין מכניסים מרגליים במקדש פני הכבוד תניה רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר הד הטב הד שכל יפה לסמי ח אמר ו זה הכלל אם כ צ ם ר אין אדם יכול לעמ למה אן מ בני שהתורה ככל ממנו דמ ליז ומר עליז מעצ מעט צור דבש נח לות בשקדים וקא משג ל ש מזוז פ גוף שמרתם את הדבר הזה אתב כם בניכם העבודה הזא לכם ת עלת

בני קנ הונים יוצאים מצד שלושה כנ מור מציד אחד ושלושה כנ מורה מצד השני שלושה גביעים משוחדים נ אחד וגבים מודים ני אחד כתו ופרח כ ששת הקנים היוצאים מ שני הקנים ממנה וכפתור כפתור זהב ור שבעה ומכח זהב טהור כיקר זהב טהור עשה כל כ א ושני אד אדוני להושיעני מעשה המדר עלפ כמראה שראה אד משה כן עשה את המנורה ויאמר משה א אהרון וימר משה ויאמר משגה צ ויאמר משני זך חסדך חסדך השיר ואני עמוד פחס פה פ מפחד לילך מצך אלך בניך אךך

כי מלאל חים ורחוק מח בלי עשת בץ תמכור וחגור נתנ כנעני עוז ד לבושה תצחק ליום אחרון פיהה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה צופי הליכות בתה רבות בנות עשו חין ואת עלי על כולן השק אישה ראת אדני תנו לה מפד ושערים מעשה אדוני צבאות עמנו משגב לנו אלוהי יעקב צלה אדוני צבאות שד אדוני הושיע המלך יעננו נו וע אדו אנה בכוח גדולת ימינך תציר צור קב קבל נת גיבור דודך ם ברכם ר רחמ חסין קדוש ךפ זכ קדושתך שבתנו קבל שמע צעקתנו יודע למות רצ

ישאל אסתר משה בן ון בן ק פה מה איתו איתו עלו כל צצות יבטל מע ישראל כל גזרות קשות ורעות אמן שלא יהיה שום בעיות שמחר נוכל ללכת בעזרת השם בנחת אצל רבי שמעון שבך אבותינו הקדושים אברהם צ ויעקב מש צו כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הלבין בדרך הפלפון כדל יברך אתכם זכר אתכם בבריאות ובשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים שמחים הצלחות וישועות שפע וברכה עד בלי כן יי רצון נמר אמן