הדף היומי מסכת בבא קמא דף קב הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ג אדר א תשפד

קר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש ג אדר הראשון תשפד פרשת המשכן כל ענייני המשכן וכליו איזה יופי המנורה בדרום ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה המנורה אומר הרב בני יסכר נראה לי בסגולה כשאדם אין ו מבין איזה דבר בתורה אומר דבר גדול אומר יאמר פרשת המנורה בתורה ויאירו עיניו לא מבין איזה משהו יקרא פרשת המנורה בחומש יאירו לו את העיניים בהבנה למה הגמרא אומרת הרוצה להחכים ידרים כי מנורה בדרום זה זה רמז לחוכמה הדברים מאוד נפלאים כתוב ועשית מנורת זהב תאו מקשה תעשה

המנורה אומר רשי תעשה מאליה למה היה משה רבנו מתקשה אמר לו הקדוש ברוך הוא השלך את הכיכר לאש והיא נעשת מאליה אבל לקמן בפסוק מ אומר רשי מגיד שנתקשה משה במעשה המנורה עד שראה ל הקדוש ברוך הוא מנורה של אש אמרת לי שזה השליך את זה לאש מה זה נתקשה משה אלא אומר השפת אמת אין בכוחו של אדם לעשות רצון השם יתברך ממש בשלמות אלא אם כן יש לו רצון אדיר האש בוערת בו לעשות רצון כונו אז עוזרים לנו מן השמיים שייעשה ממש רצון השם יתברך

אם לא כן הוא לא יכול ולכן צריך שיהיה יראה לו מנורות של אש אומר אם אדם רוצה להגיע למעלות נשגבות צריך אש שיהיה לו חמימות בעבודת השם אז לכן זה שאומר הראה לו מנורה של אש אז זה הסגולה להבנת התורה שיזכור אדם אחרי שמתייגים יקבל מתנה צריך לדעת הוא התייגע הוא יעשה אש חזק אחר כך הוא זוכה ממדבר מתנה יגעת ומצאת תאמין מציאה זה בסך דעת מה זה שיך הגיעה אלא אי אפשר להשיג את האמת אפילו על ידי יגיעה אבל כשאדם מתייגע הקדוש ברוך הוא נותן

לו את המתנה ממציא לו מתנה ככה זה הולך דורשי רשומות אמרו מנורה גימטריה לימוד לימוד הזוהר פנ תראה מנורה מספר לימוד לימוד זוהר על ידי לימוד הזוהר זוכים להבין בתורה אתה יודע ככה היה אומר לנו משה מורנו רבי בנצ בשו אם אתם רוצים להבין מה שאני אומר צריכים לגרוס כל יום כמה דפי זוהר אז זה מנורה גם כן עם חמש האותיות שלה גמטריה מוסר האמת גם לימוד הסוהר זה מוסר גדול כמו שהמנורה מאירה את הדרך כן לימוד המוסר מעיר את הדרך לימוד הזוהר מעיר את הדרך

הם מעירים את עני ישראל גם מנורה עם חמש אותיות נמצה קניין הלימודי זה נכון איך אדם יקנה איך יעשה זה צריך לכן שלושה כלים שבמשכן היו המדות שלהם משונות מנורה המידות שלה שלמות אין חצאים בשולחן הכל חציין המ אורקו לא לא הכל המ אורכו אמה רוחבו אמה וחצי חמתו היו בו שלמן והיו בו חצאים בשולחן אבל בארון הכל חצי למה כמה אדם ילמד עדיין הוא חצי כן המ חצי ורקו ו וחצי רכו וחצי קומתו הרו זה סמל ללימוד התורה עדיין הוא יש לו מה להשלים אבל

בשולחן שלם וחצאי שני דברים האדם לא ירדוף אחרי הרווחים אחרי כל התאוות למיניהם אלא יאמר אני כבר שלם יש לי הכל אבל כשרוצה לתת צדקה על השולחן אוהו ירגיש שעדיין זה רק חצי המנורה של הקדוש ברוך הוא והשפע שלו שלם נותן בשלמות זה הקדוש ברוך הוא נותן העיקר שמה שאמר לו הקדוש ברוך הוא השלך אל האש כל אחד יש לו את הדברים בהם הוא מתקשר הרבה פעמים אדם מתקשה זהוא מתקשה אמר לו תשליך לש זה יעשה מעליה יש הרבה דברים אדם קשה לו מתקשה בהם למשל

קשה לו הפרנסה כמו שאמר ותנו קשה פרנסתו של אדם כקריאת ים סוף יש כל אחד קשה לו בדבר אחר אומר מה תעשה ימשיך לאש מה זה אש ראשי תיבות אמונה שלמה תחזק הרבה באמונה שלמה כל הקשיים ייעלמו לא אמרו רבותינו הקדוש ברוך הוא מצמיח ישועות הישועה בבחינת צמח הצומח מן הארץ הגרעין הזרע מכוחות צומחת הישועה לא כתוב אמונה זה סדר ז זה רעים זה רמז האמונה התמימה והשלמה זה הזריעה מצמיחה את הישועה דריך לדעת יש בני אדם זוכים לרוח הקודש יותר ממבי הנביאים הם שמה היו

צריכ להתבודד מה השיגו הנבואה אומר מלך אחד שהוא במקום כבודו בביתו המלך למשל אם הוא בביתו בארמון שלו בפלטין שלו יבוא איזה אוהב של המלך רוצה להזמין אותו לסעודה לביתו המלך יכעס עליו יגיד לו יש יותר טוב מהבית שלי אתה רוצה להזמין אות אצלך גם שתהייה סעודה הכי יפה גם תעשה צ'קה צ'וקה לא המלך רוצה בבית שלו אתה רוצה אתה יכול צריך מלך יבוא אצלך לסעודה צריך פרקטי צריך אה פה אבל אם אם המלך נוסע אז הוא צריך איפה לנון איפה להיות אם הוא הגיע לאיזה

כפר אין שמה שום דבר והמלך רוצה איזה אכסניה רק אם יהיה המקום ריק ונקי יתנו לו לנון זה מספיק אז הוא יבוא לבית אומר זה העניין בית המקדש קיים היה שכינה בבית קודש קודש אדם שאהב רוח הקודש רוצה אבל עכשיו בגלות גם השכינה הקדושה גלתה נע בנדה בארץ לכן היא רוצה מזקום איפה לשכון הולכת אדם נקי מעבירות אדם טוב שוכן את אצלו לכן בקל בדורנו יבוא הקדוש ברוך הוא לשכון אצלנו למה הכל בגלות הקדוש ברוך הוא בא רק מה נתאר את עצמנו הקדוש ברוך הוא יבוא

זה פלא פלאות זה אמת כשאדם הוא נהיה טהור צדיק השכינה שורה בו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם שכל אחד ואחד מעם ישראל תראה איך היה רבי יעקב רבי חצ איזה איזה קדושה איזה איך השכינה הייתה שולה בו זה לא דבר פשוט היה מתקדש היה מצער את עצמו מה במה לא לדוף אחרי שום תענוגות היה מוס בכל תענוגות העולם הזה היה לו כוח מיוחד זה לא פשוט אומר מספרים שמה אז במרוקו היה איזה יהודי אחד היה רוצה להתאסלם פיטו אותו הלך למושל

של העיירה אמר לו החליט להתאסלם אמר לו אל תבלבל את המוח לך לך לבית שלך חשב שהיהודי עושה הצגות אחר כך התעקש עוד הפעם עוד הפעם עוד הפעם ראה משה שהיהודי הזה אמיתי לא אומר אומר תדע לך אם אתה פתאום תחרט סופך למות לכן תחשוב עוד פעם מהתחלה בינתיים היהודי הזה אמר לו אני מקבל עניים מבטיח לך חותם לך אומר אני עושה את זה בפורום גדול אני הולך להזמין לך חליפה גרימה שתתעשר תעשה הלך לחיית החיית שמה היה יהודי אומר לו אני רוצה קדימה זה יהודי

רוצה להתאסלם תעשה לי אותה עכשיו הוא לא יכול להגיד למשה לא לא יכול מסכן היה בוכה כבר עוד מעט הוא רואה צריך להביא ו את זה והוא גומר את את הקדימה הוא לא רוצה שאחד מהאחים שלו ית אסלם הלך רבי יעקב החצנה אמר לו כך וכך אומר אל תדאג כתב לו איזה משהו ה אמר תכניס את זה בצרון בצון ככה תעשה בצון ויהיה ישועה טוב והוא ככה עשה הכניס לו את זה בצון של הקדימה וביום השלישי קרא מושל לכל כבדי עיירה סביבותיה ש יהודי התאסלם הגיעו

כולם התכבדו ארוכים לשבת הביאו ליהודי את הגלימה אומר התכב תחבה על כל הנוכחים חיות כפיים הגישו אליו את המלבוש התחיל לצחוק מה עשיתי איך חשבתי על כך זה לא נכון אני עושה טעות שבעה ישראל ועוד הפעם שמע ישראל התחילו לזלזל ב משה אומר אתה עושה איתנו צחוק עזבנו את העבודה היהודי רוצה תעשם המשה רתח מזב אומר לו תשמע אתה יודע אל תנסה אותי לבקש חנינה בזיונות כאלה אתה עושה שמו היהודי מה שירר הבינו כ גיפת אותו יהודי אין יוצא להורג אומר באמת ככה עשה לו הוציא

אותו להורג הרג אותו עכשיו לא לא זרקו אותו באיזה בור אומר עד שמחר ישרוף אותו עמו לא לא לאמר מוציא אותו לשריפה למחורת בקשו להוציא את היהודי מהבור לא מוצאים אותו אמרו זה רק רבי יעקב הבצל זה לא יכול להיות כי אנחנו שמנו שומרים אומר אני בטוח רבי יעקב החצר מעורב פה טבע מהשר המושל כד תביא אלי אותו הגיע עשר אומר לו אם המושל רוצה אותי שבוא אליי מה זה תביא אותו אני אלך אליו מי הוא תביא אותו מיד לא חזר הסר לבית רבי יעקב אומר

למשך עוד פעם מעיין אם לא תבוא יקחו אותך בכוח אמר לו רבי יעקב אתה רוצה לחיות אומר כן אם אתה רוצה לחיות חז מיד למושך בלעדיי אם לא תעשה כאן אתה תמות הסר נבהל התחיל לרעוד שב לסר בשלישית אומר החיים שלו בסכנה רבי יעקב סירב התחנן לו פעם רביעיית אחרונה לא אומר תשמע אתה תגיד למשה אני מוכן לבוא אבל כל צעד שלי נופל נופל לו שמה מישהו מהמשפחה שלו ימות יש לו תשעה בנים כולם ימותו מרים רגלו באטיות פוסע פסיעה אחת מתה אחד עוד פסיעה יש

2 קילומטר ללכת רבי יעקב ממתין עוד פשיעה עוד אחד עוד אחד עוד אחד ככה הרג ו כבר שישה ילדים מתו עד שהגיע אחד השרים הפציר בו לחדול אחרי כמה שבועות אז הוא חזר בו ביקש למשה לדעת איפה איך יצאה מה מה מהבור היהודי הזה אומר לו מהשמיים מקפידים עליך מה עשית ככה דבר כזה כועסים עליך לקחו אותו תראה מה זה אמר לו אמר לו ואתה החיים הוא ביקש מחילה בא משה אמר לו החיים שלך בסכנה גדולה מה המחילה אתה חושב שזה צחוק ילדים בד פרות איך

שתראה מה זה הכוח הקדושה ששורה בחכמים ובדיוק כמו היום כתוב בספר עזרה וצי ביתה דנה עד יומה תלתה לריח אדר ום יום השלישי כלומר ג' באדר גמרו בית שני לעשות זה כמו היום ואז הכניסו את המנורה ואת הכלים ואת הכל י שנת למלכות דריה בש מלכה שנה שישית ועבדו בני ישראל כהניה יה שר בני גלותה חנוכת בתלה הנה דנה בחתה ו חנוכת בית המקדש הקריבו לחנוכת בית הנן תורין מע כרין מ רין 400 ספרי עזין כל זה והקימו כניה וכולי הוא אומר משהו לא רגיל היה

היום הזה בשלישי בעדו ואחרי שנה בדיוק ביום הזה עלה עזרה מבבל עם כל עם ישראל כל מי שבא איתו תראה איזה היום זה גם פטירת רב אל דוביד רבינוביץ' תאומים אתם יודעים הוא נולד בחג השבועות תרנה ם אחי בתאום רב צבי יהודה היה בדין גדול אומר כשהיו בגיל שלוש נטייתו התאומים האמא הצדקנית ואז אבא שלהם גידל אותם אומר זה הבן הזה ר אליו דובד אומר מאלו זיכרון ותפיסה שאין כמותה היה מרביץ תונה והיה רש במיר היה רב של מיר היה בהרבה מקומות אחר כך עלה לארץ

ישראל ביקש אותו רב שמואל סלן שיהיה רבא ראשי של ירושלים ונצמדה כרב בירושלים אומר הוא ראה שאיך שהרחוב מתפתח הוא עשה את את [מוזיקה] העירוב היה גאון היה גאון גדול זכה גם היום זה פטירת רבי יעקב מונסה כן בג באדר הוא נפטר רבי יעקב מונסה זה סבא של הרב סופר בנו היה רבי אברהם מוסה כולנו הכרנו הוא היה רב גדול ב בחלב ומסכנה הה היה לו שני בנים רבי יעקב א רבי יוסף מונצה בנו הגדול ובנו היותר קטן זה רבי אברהם מונסה שני אחים היו אנשים

גדולים מאוד בתורה והם היו יתומים אמא שלהם נפטרה והם היו גדולים יתומים היו כל היום ה לומדים תו סיפר לנו רבי אברהם אבא שלו אמר להם תראה יש יש לנו פרוסה אחת אם אתם למדתם יותר טוב ממני היום אתם תאכלו אותה אם לא למדתם מספיק טוב אני אוכל אותה אין יותר אין ככה הם היו בוכים יושנים לא היה מה לאכול כן זה מה שהיה הם היו יתומים הם ואבא שלהם יעקוב ונסה שני בנים רבי יוסף ונסה הגדול אחר כך התחתן עם אישה אחרת עלה לירושלים התחתן

לקח עוד אישה ואז הביא עוד עוד עוד אחי עוד עוד בנים עוד ילדים כן כן כן אבל פה כבר השם פתח לו יותר היה לו היה בישיבת המקובלים אצל רבי שעול אני יש לי את הסידור שלו היה לי הרבה שנים הביא לי אתזה רבי דוד בצר פה היה איתו אחר כך ידעו מזה המשפחה הם לקחו את זה כן אבל הייתי אצל אחן היה באברהם מתפלל איתי יהודי קראו לו השם ירי לכם אבא טוב אביוף אביוף ייה לו נגריה כןכ דוד כן כן כןב וף הוא פעם

הראה נשאר הכוונות ם הגעות של הרב מונסה כ משהו אנשים מיוחדים צדיקים צדיקים כן אבל מהשמיים היו אוהבים אותם הם אחד חולה הם אומרים שיהיה בריא וזה נגמר זה לא לא צריך הרבה אתה יודע מסופר שפעם אחת באוסטריה היה שמה אחד מהעניים חלה היה שמה רופא קראו לו דוקטור גרדיה היה צדיק גדול היה מרפא את החולים ברפואות ן רפואה יום אחד בא אליו איזה שקראו לו לבוא לאיזה בית אדם לומד תורה והכל צעיר קיבל איזה מחלה ויש לו הרבה ילדים קטנים אשתו מסכנה זועקת בעלה חונה

מה היא תעשה היה כל כך תמימות אז קראו לו שיבוא הוא בדק בדק אומר חולה מסוכן אי אפשר אי אפשר אין מה לעשות איתו אומר זה עסק של שעה שעתיים נפטר אבל מה היא יעשה היא בוכה אי אפשר לפייס אותה מה עשה סתם אמר לה כתב לה רצפט אמר תקחי עלים כאלה עלים כאלה עלים כאלה תרתיחי מהשמיים ירפו אותו טוב היא לא היתה השעה התת זוע את הקדוש ברוך הוא והריח את המים והוא היה לך לבית והוא אומר עוד רגע קראו לי זהזה אין פה לא

ישם כל הלילה בפנות בוקר לא קראו לו פנות בוקר אמר אני אעבור אומר אין כל צבחה אין כל צעקה אשכון מה צריך פה נכנס לבית שואל איך הוא מרגיש אומרת לו אדון דוקטור תסלח לי לא יהיה לי כסף לקנות את ה תעלים האלה והאלה והאלה אין לי כסף לקחתי את הפתק שהבאת הרתחתי את זה ונתתי לו כל הלילה כפית כפית בוא תראה אורו עיניו אורו עיניו תרה וכך נהיה ברי תראה איזה תמימות איזה צדקות תראה הצעקות התפילות מרפה מרפה זהו זה אין אדם צריך לעבוד את

השם באמונה בכל הנה לא היה אחד היה הקדוש ברוך הוא מברך אותה הייתה עכשיו גם כן היה איזה אישה אחת אין להם מה לאכול והיא בעלה לא לא לא היה כסף בכולל לתת לו הוא כל זמן לומד מהבוקר עד הערב עב זה בן קויל מד הוציא אותו מהכולל אין כסף מסכנה ויש לה הילדים קטנים וזה בכל זאת מפה לשם שלח אותה לקנות בסופר אומר שה הגלה שלה של הסופר שמה בחוץ התדרדרה היה שם לא אחד מכונית פאר מה זה פאר ועגלה עשתה לו שריטה והוא הוא

בא לשמה בעל בעל המכונית לא יודע מי עשה לו את ה סליטה הוא היא הלכה ארה לבעלה הוא רץ לבן אדם עוצר אותו אומר לו תלח לי אשתי הדרדרה לעגלה אומר תשמע אתה יודע מה עשית לי איזה צעה עכשיו זה חדש ובתי קשה לי כואב לי אומר תשמע קח ממני את הטלפון אני אפצע אותך כל מה שצריך קח את זה תסדר אל תהיה בצער אני אפצע אותך אשתי עשתה את זה אין בעיה באמת לקח עכשיו הוא אומר מאיפה הוא יביא כסף עוד הוא הולך וחושב בא

אליו חבר שלו אומר מה אתה חושב אומר אני אין לי איפה כ להיות בכולל אומר אני עכשיו נתנו לי הרבה כסף פתחתי כולל חסר לי אחד אומר אני יכול לבוא אצלך אומר הלוואי אתה מתמיד גדול אומר מה שאני נותן לך כפול יתן לך כפול הית הור רץ ללכת לפייס את זה מהשמיים פגש את חבר שלו נתן לו כבר למפריע משכורת אחת ואמר באיזה משכורת כל משכורת אל דולר הכל מהשמיים סדרו לו כן אדם צריך לדעת שהכל זה בא מהשמיים לא ידאג אז השם יעשה איתנו חסדים

וישועות בעזרת השם היום הלימו נו נשמת מירי מרים בת אסתריה דניאל בן חנה רבי נפתלי לנקרי בן חנ חנינה וציפורה בת גוסטון לפתוח מלאכים פנחס בן דינה פנחס בן דינה אלי ישיב שמואל מה שמו זה בן שולמית מלכים א' פרק ח פסוק דן נד והי ככל שלמ להתפלל אל אדוני את כל התפילה בתחינה הזאת מלפני מזבח אדוני מקרו על ברכו לקב פרוסות השמיים ו ויברך את כל כ ישראל כל גדול לאמור ברוך אדוני אשר נתן מנוח למו ישראל ככל אשר דיבר לא נפל דבר אחד מכל

דברו הטוב אשר דיבר ביד משה עבדו ה אדוני אלוהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל אשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ונשמור מצוותיו חוקותי ומשפטיו אשר ציוה את אבותינו והו דבר א אשר התחננתי לפני אדוני קבים א אנו ימ ולילה לעשות משפט עבדו משפט יום ביומו למען דעת כל עמי הארץ כי אדוני הוא האלוהים אין עוד והיה לבבכם שלם עם אדוני אלוהינו ללכת בחוו ולשמור מצוותיו כיום הזה עד כאן תראה איזה תפילות איזה מילים כל זה ששלמה המלך א בראשית תמר המשב בראשית

ברבת לעשות אתב צ הר שבת שנה ד מ הקודש מפים לוים בו משניות וקודם המשנה הצדקה שני חד בעזרת השם מי שלא נתן אתמול יתן היום אקש יפה רק ו אנחנו משניות כתובות פרק יב משנה נשמת מה השם של אמא שלך יהודית בת ברכה יהודית בת ברכה כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד 25 שנים שיש ב25 שנים שתעשה טובה כנגד טובתה דברי רבי מאיר שאמר משום רבן שמעון גמליאל אתה רוא 25 שנה בבית בעלה אוכלת אצל

היתומים אין בעיה זה כל כתובתה חכמים אומרים כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה לעולם כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה עד 25 שנים מת ורשה מזכירין כתובתה עד 25 שנים כלומר טובעים יש להם 25 שנה לטבוע פרק 13 משנה א' שני דייני גזרות היו בירושלים אדמון וחנן בן נבי שלום חנן אומר שני דברים בין לקו בני כהנים גדולים אדמון אומר שבעה דברים היו חכמים מודים לו זה דברי חנן עכשיו מי שהלך למדינת הים אשתו טובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף שתבוא לגבות כתובתה אחרי

שיודע שמן בעלה תשבע שלא יקבע משלה כלום ולא תשבע בתחילה בשעה ש בשעה שהיא באה לכבות מזונות נחלקו עליו ביני כהנים גדולים השבה בתחילה ובסוף אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם של בני כהנים גדולים אמר רבי יוחנן בן זכאי יפה המר חנן לא תשבע אלא בסוף וכך נכה כמו חנן הגיענו משנה היום אנחנו מסכת בו קמה דף כב ההגרלה קודם כן בבקשה בקשה בוא זקן בוא בוא תסח בוא חב קודם אחד ראשון זה זוכה ביין אחד ראשון זוכה ביין זה כן אחד יין תפתח מי זה

הנה פרים אפרים מרין יין אפרים מרין זכה ביין עכשיו זה זוכה בערק בסרי הון שלום סורי ארקור עכשיו אחד זוכה ארגז פירות אלבום אופר אפל בם אופר אתמול הוא אמר לו איזה פירות טובים קיבל עוד הפעם הרב אופי אפלבום זכה בפירות זכה מגיע לו עכשיו עכשיו פרחים משה עטרי משה עטרי זכה פרחים עכשיו רגע רגע עכשיו זה זוכה בפנות יצחק בן טוב יצחק בן טוב זכה בפרנה הפרחים זכה בפרנה כן עכשיו תוציא אחד נראה צריך להוציא 10 תראה לי מי זה ירון טובול ירון טובול זכה

בספר בתנו של יוסף חיים ירון טובו זכה בספר עוד אחד אביבי המנים אביבי גם כן תן לו מנהגי בית ן מבר גנים הלאה אברהם בבא אברהם בבא תן לנו סידור קטן זכה תוציא עוד שעול שמאי שעול שמס שמה זכה לוי חדד לוי חדד נשים תן ל ה דייל משה המ דל משה מנגב בתן יהודה חדד רבי יהודה חדד תנו מנהגי בתן איפה יוד חדש פה מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי כן בנו סידור יש מנג תן יאללה שס יאללה תן שריך שריר שריר שריר שריר שריר אף פעם

תמשיך הלאה מספר שמונה בורנו ורבנו תן את שלי למאיר א אני מגיע לי שניים תן אחד זה גם צ מ שזכה את לא נשאר לי אחד מ יהודה כתב תמשיך הנה תמשיך הנג הרב חיים סלמן נקה זה יצא בשבת חתן כן זה לא אני זה זכיתם בהגרלה שתי אדוני נגדי תמיד כני בלמות שח קש אנחנו ב קיים מצוה עשה שמ ור כמו שאמ אין זה מה שגיל הגריל הכל בהגרלות זה ספר יפה לקחת באמת יפה מנג בתן מה זה גם הצבע יפה לפניך אי ש מותר

ך תצי מכל מחש טעות גני ובית פנות מתורתך א מציון עושה שמיים וארץ ו תדע לך בכס שלנג התחיל לזכות ב במתנות ידור קטן אין זה מה שאדם זוכה זה מה שיוצא לו מן השמיים אין הה רק שניים לא הוא לא ר עזוב עזוב נגמ קס נגמ כן אנחנו היום דף כב אמר רב כהנה אולי נתחיל מדף קג עמוד ב' בר המה כא כן עמוד ב' רב רמה תנן ממין צובעי אומר יש לו סתירה כתוב גבי שביעיית מן ממיני הצמחים שצובעים מה הם ספיחי סטיס סתים

זה כורכום קוצה יש להם שביעית נוהגים בהם דיני שביעית אסור לעשות מהם סחורה זה למדנו אתמול ונדמה הן שביעית גם אם מכרו אותם קיבלו דמים הכסף שלהם נתפס בשביעית יש להם בייעור כשיגיע זמן הביעור צריך לבער אותם כלל הבהמה מן השדה קלל האדם מן הבית צריך לבער אותם ולד מייהם בעור גם אם מחר שמ אלו צריך לבאר את הדמים שלהם עכשיו הסייחים האלה שמפיקים מהם הצבע א זה רק אלא ספיחי עץ על מה עצים יש בהם קדושת שביעית אתה רואה פה סביחי סתים קוצה כל אלה

יש להם יש להם שביעיית זה צ צמח שמוציאים ממנו צבע כחול קוצה אדיגו קוראים לו אומנ אתה רואה יש להם שביעית קדושת שביעית עלי קנים ועלי גפנים שג בחבה להחביא אותם אתה רואה עלי קנים עלי גפנים שגם כינס אותם למחבוא כלומר בהבה בחבה להחביא אותם כנס על מנת לאוצר ממות החורף על פני השדה הדבר תלוי קטן קטן לאכילה למאכל בהמה יש בהם קדושת שביעיית לעצים תלוי במחשבה שלו אם נקט את בשביל במחשבה שלו קטן לאכילה יש בהם קדושת שביעית לעצים אין בהם קדושת שביעית ראית אפלבוים

זכית בפירות בארגז פירות ראית אתמול דיברנו על הנה שו מכי ליפ אפל אזה פירות פרי זה תפוח פ שמו מוכיח מגיע לו לא סתם יש בהם קדושת שביעית לעצים אין בהם קדושת שביעית יכול להנות מהמהם גם אחר זמן הביעור אתה רואה שעצים אין בהם קדושת שביעית אז קשה איך אתה אמרת לי אלה מיני צבעים יש בהם קדושת שביעיית אז זה רק עצים לבד זה סותר הוא משנה אמר קרא לאוכלה במי שנתו בעורו שוין יצאו עצים ש תן אחר עורן למה כתוב בתורה והיתה שבעת הארץ לכם

לאוכלה מלמד ששיטת הארץ לא נוהגת אלא במי שנאתו באור שבין למשל אדם אוכל הוא נהנה ומבער את הדבר כשהוא אוכל הוא מבער את אכל תפוח למשל אפלה אתה לוקח אפל לוקח תפוח מברך בו פרי העץ אתה אוכל בנהנה כלומר אתה גם מבער את זה וגם נהנה או שותה איזה דבר של שביעיית אתה נהנה ומבער אז דווקא דבר שנאתו בעורו שבין הקדושת שביעית נוגד רק בדבר שנתו דומה לאכילה יצו עצים עקרן מיועד להסקה הנאתן אחר בעור אחרי שמדליקים אותם נעשים כחלים ואז מסוק חלים ופים בהם אז

לכן אין שביעי נוהגת עצי הסכה אז אבל לא כן ממיני עצים המיועדים לצביעה הנאתם ויורם שווה הנאה היא באה בשעת באורם שמרתיחים אותם ביורה אז כלה ומבער העץ והבגד קולט את הצבע לכן חל ניהן קדושת שביעיית תלוי איזה עצים צריך שיהיה כמו אוכל אם ההנאה וביעור באים כיחד אז יש פ קושת שביעית ויק עצים ד משחן דתן ורן שבן יש עץ שמן עץ שמדליקים אותו להעיר אז אז למה לא תחו עליהם קדושת שביעיית כמו שחלל מני צמחים שעומדים צביעה גם אליהם תעון אמר רבה סתם עצים

נסקין עומדין זה לא להעיר לכן עצים מעיקרה לא חי ליו שביעית למה זה מעיקרה כל עץ מסתם זה עומד להסקה אז אין הנטו בעורות שווה קודם כל הוא נעשק אחד ואז מגחלים עושים עושים קפה מרתיחים עושים על האש אבל פיכי סטיס תמן צביעה חל עליהם קדושה הם אסורים למה זה ביורן והנאת שווה כשאתה מבעיר אותם מבשל אותם אתה שם בפנים את הבגד וזה כבר עושה את הפעולה אמר רב כהנה אז אמרנו שהעצים זה תלוי בגפנים כל אלה שתלוי למה המחשבה של הבן אדם אם זה למאכל

בהמה אז אנת ב שב תופס בם שביעית אם זה לא כקלט אותם זה לא למאכל בהמה זה בשביל לבער לא לא תופס בוא נראה עכשיו אמר רב קנ וצים נסקה תנאה עצים להסקה זה מחלוקת תנאים אם אומרים כמה שסתם עצים עומדים להסקה לא חללם קדושת שביעית אז גם הנצים ד משחן כשמים דלקה הנעת הבורה שווה לא חל להם שביעי זה תנאה שנוי במחלוקת תנאים יש סוברים שעל צים ד משחן שעומדים להדלקה כן חלה ם קדושת שביעית לא אומרים ה סתם מצים להסקה אז לא חלה עליהם

שביעית אז בוא נראה לתניה כלומר לא כל מחלוקת עם כל העצים יש מי ש אומר כל העצים זה לא משנה איזה לא חלם קדושת שביעית למה סתם עצים זה להסקה אין עליהם קדושה שביעיית ישש אומר לא תלוי איזה אם זה עת משחן עת שמן כן חל למה עושים אותו להעיר אז זה מחלוקת וקה גם לא כן נתניה אין מוסרים פירות שביעית לא למשרה ולא כבושה אתה רואה אסור למסור פירות שביעית למשל יש לך ענבים יושה יין אסור לקחת אותם ביין של שביעית לשרות פשתן לא למשרה

לשרות בהם פשתן ולא לקבוצה לא לכבש בהם כיבס ביין לבושו ולא לכבש בהם בגדים ורבי יוסי אומר לא נותנים פירות שביעית לתוך המשרה ולתוך הכבושה אפשר אפשר לכבש במיץ ביין של שבעית לכבש ולעשות אפשר עכשיו הגמר תבאר מה אתמה מה הי תעמ דרבנן שדעת רבנן לא מוסרים פירות שביעיית לא למשרה ולא לקבוצה מה אמר קרא והתה שבת הארץ לכם לאוכלה לאוכלה ולא למשרה לאוכלה ולאמה סתם כתוב לאוכלה עשור לזזה בפירות שביעיית קדושה גדולה אתה תיקח רק לאכול תיקח זתים לאכול שמן לאכול שמן אסור אסור לשחות

בהם כביסה פשתן לכבש בהן ורבי יוסי אומר אמ קרא לכם לכול צורכיכם כלומר שניתן להשתמש בפירות שביעיית גם לצרכים אחרים מלבד אכילה לכם והייתה שבת ארץ לכם לכם לחו צורכיכם אפשר להשתמש מה שאתה רוצה ורבנן ורבנן אמה הכתיב לכם שמותר להשתמש בפירות שביעית גם גם לדברים אחרים למה אסור להשרות בזה פשטנו ולכבס אומר לא רבנן אומרים לכם דומיין לאוכלה במי שנתו בעורו ש מן אז מותר ליהנות מפירות שביעיית גם שאר הנאות שיהיו הנאות דומות לאכילה שהנאה באורן שווין הנאות שבאות בשעה שהפרי קלה מן העולם יצאו

משרה כבושה שנתן אחרב עורן כשמטיילים את פשתן או בגד אשריה במים זה מתקלקל היין מתבאר ההנאה מן היין זה רק בא אחרי כמה ימים אחרי כמה ימים ששרית בהם את הפשתן אז אתה ראית את ההנאה זה לא באותו רגע ההנאה איך ששרית את הפשתן אין יין כלומר היין רח ומתי אתה תהנה שרית את הפשתן במים ביין אחרי כמה ימים אז זה לא הנאתן שווה זה לא דומיה לאוכלה ורבי יוסי איך הוא מתיר נמ כתיב לאוכלה משמע אין התר לדבר שנתו דומה לאכילה בהנאה הבאה בשעת הביאור

לא לאחרו איך רבי יוסה התיר לשו ביין או לכבש ביין המלך ההוא מבע לך ד תניה לאוכלה ולא לגמה לא לעשות למשל תחבושת על פצע רטייה רפואה זה זה לא לעשות הגמרא שואלת אתה אומר לאוכלה ולא לגמה או אננה לאוכלה ולא לקבוצה מי אמר מרי לאוכלה ולא לדוגמה אולי זה לאוכלה ו לא לכבש כמו שאומרים רבותינו מי אמר לך אתה רבי יוסי לדרוש ולא למגמה לרפואה כשהוא אומר לכם הרי כבוס לכם לחות צורכיכם התירה התורה שימושים כל מיני שימושים ביין הזה גם לחפש גם לשרות אמה

אני מקיים לאוכלה לאה לא לא לעשות רטייה מה ראית לכבות את הכבושה להוציא את מדוגמה למה למה שניהם הרי שניהם לא דומים בכלל לאכילה הפוך לא אז אז תעשה מה תעשה תעשה לאכילה ולא לאכילה ולא לכביסה וגמה תתיר אתה אומר לי לאכילה ולא לגמה לא לעשות רטייה לא לעשות רפואה למה תגיד לאכילה ולא לשרי ולא לכביסה וכן תתיר וגמה הגה אומרת מרבה אני את הכבושה ששווה בכל אדם מוציא אני את המלג שאינה שווה בכל אדם כבושה לשרות זה שווה לכל אדם כולם צריכים זה כמו אחילה

שבה בכל אדם גם כביסה כל אדם זה מרפא אותו כביסה אבל רטיה זה רק לחולים אז אתה רואה מה אתה רואה אבל מפה שנחלקו חכמים ורבי יוסי אם חשב אדם להשתמש בפירות שביעיית בדבר שנאתו לאחר בעורו כגון משרה וכביסה חלה על אותם פירות קדושת שביעיית או לא חכמים אומרים כב שסתם פירות שביעית לאכילה עומדים חלה להם קדושת שביעיית אפילו אם ללקות את הפירות למשרה לכביסה נותן למחשבה שלו להוציא אותם מקדושה שביעית יש בהם איסור שביעית לכן אסור למשרה אסור לכביסה הנאה שבא לאחר הביעור ולפי דבריהם

הוא הדין בעצים כיוון שסתם עצים להסקה יש ללכת אחר סתם עצים ואז מתיירים גם עצים שנתן וביורן שווה אבל כמו עצן ד משחן עומדים להדלקה גם שהם לא שווה ורבי יוסי חנק סבר להתיר משרה כבושה בפירות שנקטו לשם כך המחשבה מועילה מוכח שהולך אחר המחשבה והעיד וחשב על פירות אלו לשרות בהם זה נקרא הנאה להנאה שבא לאחר הביעור אין קדושה חלה עליהם מותר לשות בהם את הפשתן ולפי דבריו יש לשור עצים ד משחה למה הנתן וביורן שווה ולא אומרים הויד ורוב עצים הנתן לאחר באורם לאחל

עליהם קדושה גם באלו לא טחו אלא שלא אומרים כמו כל העצים אין הנאתם וביורן שווה אז גם באנו לא תכול לא לא לא ב בועד ומיועדים להנאה הבאה בשעת הביאור יש בהם קדושת שביעיית כמו אוכל כמן אזלה ד תניה לאוכלה ולא למלו גמה לאוכלה ולא לזילוף יש גב פירות שביעיית והייתה שבת ארצכם לאוכלה מדויק פירות שביעית ניתן לאכילה ולא לרפואה לעשות רטיה לא אכלה ולא לזילוף אתה יודע היו מזלפים יין בבית שיהיה קצת ריח טוב עונג לאוכלה ולא לעשות ממנה טיזין ם אדם אכל הרבה לא

יכול לנשום מה אומרים לו תעשה הקאה להקיא את האוכל אז זה לא לעשות מזה שם הקאה ממעל כרבי יוסי הוא ממעט רק הנאה שהיא לא שבוהה בכל הוא לא ממעט רק הנאה שהיא לא שוה בכל וגם אלו הנאתם היא לא שווה בכל לצורך חולי לצורך אדם מעונג י קרבנה כןמ משר כבושה שנתן אחר באורן אם שביעית לא נוהגת רק בדבר שנאתו בעור שווה היה לו נתנה למעט משרה וכוסה שנתן אחר בורן אלא ודאי זה רבי יוסי אמרנו במשנה רבי יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה

נותן לו את היציאה ואם היציאה ייתרה על השבע נותן לו את השבע הלו מה הוא היה הוא נתן לו לצבוע לו את זה בצבע אדום צבע לו שחור או שחור וצבע לו אדום אז אמרנו אם השבע רבי יהודה אמר חלק הנקמה אמר אם השבע ל היציאה נותן לו את היציאה נכון ככה זה היה במשנה מרכ כ צבוע לו אדום צבע לו שחור שחור צבוע אדום רבי מיר אומר נותן לו ד מ צמרו רבי יהודה אומר אם השבח תר ליציאה נותן את היציאה בסדר סימן סבן רב

יוסף רבי אבא רב הונה בוא נראה יתיב רב יוסף אחורה דרבי אבא ושניהם ישבו כמה דרב הונה ויתיב רבונה כמר הנכה כרבי יהושע בן כוחה והנכה כרבי יהודה מה הם אמרו שהצבע לא קונה את הבגד בשינוי אפילו שהוא שינה את הבגד לא קנה אותו בשינוי אדרנו רב יוסף להפה החזיר פניו בכעס אמר בשלמה רבי ישע בן כוחה הצטרך לומר הלחה כמותו נכון אתם אומרים אבל לא צריך להגיד אבל רבי יהושע בן כוח צריך להגיד למה סקה תך מן היחיד ורבים הלחה כרבים כמה שמנה לחה כרבי

כיחיד כרבי יהושע בן כוחה אפילו שהוא יחיד נגד רבים רבי יושע בן כוחם מה מה היה איתו כד ב תגיד לי מה היה איתו תניה רבי יהושע בק אומר מלוה בשטר אין נפרעים מהן מלוה על פה נפרעים מהן מפני שהם כמוסים מידם היה ליהודי לישראלי יש לו על גויים בלבב בשטר מלבה בשטר אין נפרעים מהמהם היה לישראל על גוי מלווה בשטר אסור לו לדרוש את פירעון המאות מתי בזמן החג שלו לפני החג של הגוי למה הוא צריך כסף שמח מתוך שמחתו שפרע את החוב שלו הלך

וודה לעבודה זרה ביום החג הוא הולך עכשיו בחג יגיד או הנה מודה לעבודה זרה שהתפטר מהחוב שלו לכן לא לפרוע לו לפני החג שלו מב בשטר לא לפרוע לו אבל מל בעל פה נפרעים מהן פני שהוא כמסי מידם א אם הלבת לגוי בעל פה בלי שטר תיקח שתן לך את הכסף תפרע למה מי יודע מחר תפסיד את הכל אין שטר חכמים סוברים אסור לפורן ופרע מהן בכלל גם לא לא בעל פה לכן צריך לומר הלכה כרבי יהושע בן כוחה שמלוה בשטר לא תפרע מהם אבל מלוה

בעל פה רבי יושע בן כוחא הלכה כמותו אפילו שהוא יחיד נגד רבים למה שלא יאבד את הכסף שלו היהודי חבל ה הגוי חייב ליהודי אה הגוי חייב הג הגוי היהודי הרבע לגוי ויש טר אם יש טר אז לא נפרע מהם קודם החגה שלהם למה הוא הולך אומר הנה פרעתי היה לי כסף פשמ אבל אם בעל פה מחלוקת דת רבי שע בן כוח תפרע כמציל מדם זה הלכה כמותו לא כמו חכמים אלא הלכה כרבי יהודה למלי הרי הלכה מחלוקת ואחר כך סתם היי מחלוקת ואחר כך סתם

הלכה כי סתם זה היה במשנה שלנו מחלוקת בתחילה שנה רב מחלוקת בהלכה אחר כך שנה כאחת הדעות מחלוקת ואחר כך סתם הכלל הלכה כי סתם כמו שסתם רבי באחת מהן אחר המחלוקת שומעים כמו שעמדו חכמים על טעם ההלכה והסתבר טעמו של זה אז עכשיו רוצים לדעת מה היה איך אנ שנ את המחלוקת ומה מה היה איתה אומר מחלוקת בקמה פה אצלנו זה אצלנו זה המחלוקת במשנה אצלנו לצבוע ללא אדום מצבה או שחור שחור צב טוב רבי מר אומר נותן מצבו רבי יהודה אומר אם השח יתרה

ציאה תנ היציאה ואם היציאה יתרה לשבע נותנ את השבע בסתם כמו רבי יהודה לא פה במסכת בבא מציאת נן כל המשנה ידוע על התחתונה האומן שינה מדעת הבעלים אמר לו תעשה לי אדום עשה לו שחור ידו התחתונה אז לכן אם השבח מה שהוציא הוצאות יותר ע אם השבח שהשביע ה בגן יותר שווה על יציאה נותן נותן יציאה ואם ואם יציאה ייתרה לשבח נותן שבח וכל החוזר בו ידו על התחתונה אז אתה רואה שואל רבי יוסף אז עכשיו שואל רבי יוסף יא חביבי למה צריך להגיד רב

הונה הלכה כרבי יהודה אלא סתם תנה ב מציע כבתה לא צריך להגיד לי הלכה כמו מי למה כי יש וסתם הלכה כסתם לא לא כי יש מחלוקת ואחר כך סתה מתנה הלכה כי סתם אז מה את צריך אז לכן הגמרא אומרת רב הונה עכשיו עמות של רב הונה שמר הלכה כרבי יהודה למה יגיד ה לא צריך יצטרך אין סדר למשנה המשנה כסדר יתכן שב מציאה קדמה למשנה שלנו וסתם ואחר כך מחלוקת הי לכן צריך להגיד הלכה כמו רבי יהודה ורב יוסף לא מקבל את הטענה הזאת

ה אחי כל מחלוקת ואחר כך סתמה נמה סדר למשנה וסתם אחרכך מחלוקת הי כל דבר תגיד אין דבר כזה אחר כך סתם תנה כל דבר תגיד אין סדר למשנה לא אומרים את הכלל הזה דאי שיש סדר למשנה לא אומרים אין סדר למשנה ורב הונה מה יענה על זה אומר כילא אמרין אין סדר המשנה בחד מסכתה אבל בתרי מסכת אנן מסכת אחד לא אומרים אין סדר למשנה אבל אבל כי לא אומרים אין סדר למשנה מתי לא אומרים אין סדר משנה בחד מסרתה שמשנה במסכת אחת ודי נשנו

כסדרן אבל בתרי מסכתות בוה מציאה בו קמה אמרין אין סדר למשנה לכן אפשר לקבוע הלכה כסתם משנה לכן צריך להגיד הלכה איך הלכה כן למה אין אין סדר למשנה ולכן אני רציתי גיד ככה הנכה רב יוסף יענה על זה אומר לא כול נזיקי חד מסכתי ב קמה ב מציאה ב בט הכל מסכת אחת חילק אותה לשלוש וי בת אמה ו סדר גם אם כן י בתמה גם אם איין סדר למשנה ודאי הלכה כות סת המשנה למה לא צריך אבונה לומר משום קטני גבי חתה פסקה כל

המשנה ידו על התחתונה כל החוזר בו ידו תחתונה זה כבר זה נאמר בהלכות פסוקות שמה הכתובה המשנה הזאת בב מסיעה יחד עם הלכ כל המשנה לידו על התחתונה הולך זה אותו שזה הולך אצל רבי יהודה אומן שמשנה מדעת בעל הבית ידו על התחתונה כל החוזר בו ידו על התחתונה פועל שחזר בו לאחר שעשה מקצת מנכה ידוע על התחתונה אז מה שפסקה בשנה התנה הלכה זו כל מ של כל שנה ם כל הם כל החוזר כל החוזר בו ידו על התחתונה אתה רואה ששייכות אחת השנייה כל

המשנה נידון באומן באומן המשנה מדעת בעל הבית כל החוזר נידון בפועל בפועל שחוזר בו לאחר שהתחיל במלאכה אז אתה רואה כמו שההנחה שכל החוזר בו יד התחתונה אותו דבר הנחה כל המשנה הד התחתונה כמו שאמר רבי יהודה ממשיך תנו רבנן הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חיטין ולקח מהן שעורין אתורה לקח לו אמר לו תקנה לי חיטין ואני רוצה לעשות בהם מסחר ויתנו ביניהם איתו לשליח מחצית מהרווחים שינה מדל בעל המאות הוא נתן כסף אומר לך תקנה נתחלק בכסף אתה תעבוד אני נתתי כסף ולקח בהם שעורים

שינה או אמר לו תקנה עוריים לקח מהן חיטין תן החדים פחתו פחתו לא א הפסדים הפסיד השליח אם הותירו הותירו לו הרווחים לשליח למה הוא שינה זה לא של בעל הבית ד פחתו פחתו לו אם הותירו הותירו לאמצע שניהם מתחלקים ברווחים סותר אמר רבי יוחנן לא קשי ה רבי מאיר ה רבי יהודה הבריתה הראשונה דעת רבי מאיר ברתה השנייה זה דעת רבי יהודה עכשיו הגה מבארת ה רבי מאיר כלומר הבריתה הראשונה שאומרת שהפסד ורווח כולו זה שלי רבי מאיר ד אמר שינוי קונה אמר במשנה שלנו

שאומן ששינה מדעת בעל הבית השינוי קונה אז גם כאן שינה השליח מדעת בעל המאות חיטים ושעורים נקנו באותן מאות קנויים וגם הרווחים והפסדים שלו וה ברתה השנייה שאומרת רווח למסע רבי יהודה אד אמר שינוי איןו קונה לכן מתחלקים ברווחים אפילו שהוא שינה אבל הפסדים מפסיד השליח בלבד למה אומר אומר לו המשלח לתיקוני שדרתי ולא לעבוד אני שלת אותך רק לתקן לא לקלקל מתקיף לרבי אלעזר ממ מני לנו שש צצי ועל שלכו לקנות חתים לקנ שעורים נחשב לגזלן לדעת רבי מאיר דלמה אפשר עד כאן לא קאם

רבי מאיר אלא במדי חז לגופה אבל סחורה לא אמר מי אמר שהכ שציווה השחור לקנות לחיטים וכנ הסורים נחשב לגזלן לדעת רבי מ אולי מה שמ עד כאן לא קרבי מיר שמי שמשנה מדעת בעל הבית נקרא גזלן אלא במדיד חזה ד גופה דבר צריכים לבעל הבית עצמו צמר ללבוש עכשיו סל כמו שלמדנו אתמול להשתמש והוא במקום צמר אדום הביא לו צמר שחור במקום מספסל הביא לו כיסא אז זה לגופה בעל הבית מביד אבל לסחורה ציבה לקנות חיטים למכור ולהרוויח לא אמר בזה לא אמר רבי מאיר

ששינוי שלא אמר רבי מאיר שיקנה בשינוי בשינוי הוא קונה בעל הבית לא מקפיד דווקא על חיטים אלא אני רוצה דבר שעושה רווחים מה אכפת לי מה אם כנס שעורים לא נחשב זה דעתו אז זה לא רעיה זה לא רעיה אלא אמר רבי אלעזר הוה רבי מאיר שניהם הבריתות רבי מאיר ולא קשה כאן לאחיה כאן הסחורה אם זה לעצמו אז הוא מקפיד זה לאכילה בשבילו אבל אם סחורה לא מקפיד כאן לאכילה כאן סה לא קשה הבר התה הראשה שאומרת שפחתו תראו לשליח מדברת שלח לקנות חיטים או

שעורים לאכילה כמן צריך להם לצור כו מקפיד בדווקא ע בקשתו אז כמו ש שינה מדעתו החיתים או הסורים קנויים לו וגם הרווחים וההפסדים שלו אבל כאן סחורה לסחור להסתכל ברבע זה לא מקפיד דווקא על חיטים או שעורים ואם ציווה לקנות חיטים וקנה שעורים לא נחשב משנה מדעתו אז הגמרא אומרת חכו עלי במערבה לרבי יוחנן אני ב דרבי רבי יהודה וכי מי הודיעו לבעל חיטין שיקנה חיטין לבעל מעות אתה מבין העמידו את הבריתה השכר לאמצע הבד רבי יהודה שאומר ששינוי לא קונה לכן כשהוא ציוה לקנות עורים

וקנה חיטים קנוים החיטים לבעל המעות והשכר לאמצע אז הקשו על כך במערבה כיוון שנחשב הדבר לשינוי אז איך קנה המשלח הרי השליח שינה מדעת בעל המאות ולא אז הוא לא אז הוא לא יכול להיות שליח שלו הוא לא משמש כש חו בקניה בעל החיתים גם לא מתכוון להקנות לבעל המאות את החיטים אז וכי ולמה שהרי וכי מי הודיעו לבעל חיטין כו חיטים שהחתן אין צורך בעל המאות כדי שיקנה החיטים לבעל מאות מי הודיע לו איך זה יכול להיות בכלל מתקיף לרב שמואל ברסית בר סרתי בקשה

עכשיו לבני מערבה אתם מצחקים אה י אחי אפילו חיטין חיטין מהלו אם צריך שידע בעל החיתי מי הוא מקנה לא אומרים בסתם מקנה לבעל המעות אז אפילו חיטים שהלך אותו לקנות חיטים ולא שינה בדעתו וקנה חיטים אז גם כן לא יקנה בעל המאות אלא ודאי צריך לומר ש בחיטין חיטין קונה בעל המאות כו לעלמה למה אנחנו אומרים שדעת המוכר להקנות בסתם לבעל המאות אז גם בשטחו לקנות עורים וקנה חיטים קונה בעל המאות מטעם הזה ש הוא לא משנה מדעת השליח שלו אמר רבי אבא הוא שנ

חיתים וחתן ל שליחותי כעב וכי בעל הבית דמה יפה אומר מה ששאל הקושיה של רב שמואל בר סרתי אומר לו ככה לעולם מסתם דעת בעל החיטים להקנות את שליח שנותן לו מעות כמו שאמרו בני מערבה בשנ חיטים וחייטים למה זוכה השליח באמת לבעל המאות בלי שיודיעו זה שליחותי קעב לא שינה מדעתו וכי והוא כמו בעל הבית וכי בעל הבית דמה כאילו הוא יקנה לבעל הבית עצמו מה שכן בחיטים ושעורים שינה מדעתו לא אפשר להגיד ששלחו הוא לכן קשה מי הודיעו תדע שבאמת הטעם שזוכה בכל המעות

במכ במקום שהשליח לא משנה דעתו זה בגלל שנחשב כשלוחו וכמו ידו ולא משום שדעת המוכר בסתם להקנות לו מעות נתנן אך אדם מקדיש נכסיו אך אדם מעריך את עצמו כלומר אדם שהקדיש נכסיו להקדש היה לו נכסים הקדיש אותם להקדש ואחד מעריך את עצמו נודר להביא ערכו להקדש גזבר בא למשכנו ערכו קצוב בפרשה כ אמר ערכי עליי כמה אני שווה נותן ויש לזה תקציב בתורה אין לו בכסות אשתו ולא בכסות בנוו הגזבר לא יכול לקחת כסות אשתו בתורת משכון בשביל הערך וכן מקדיש בגדי אשתו הם לא

בכלל נכסיו לא יכול להקדיש אותם הקדישו חל עליהם ה לא יכול לקחת את הבגדים ולא בכסות בניו גם זה לא שלו ולא בצבע שצבע לשמן בגדים שצ ששילם עבורם לצבע שצבעם לשם אשתו בניו ולא בסנדלים חדשים שלקחה נ שמן בשל אשתו בניו אפילו שעדיין לא לבשו ומי נמח מה למה אתה אומר אין לה משלם זכות בסנדל הצבוע שלם הוא עבור הצביעה והוא בעל המאות למה אכן מה מי הודיעו לצבא שיכני צבעו לאישה למה לא יאכל הגזבר למשכן בגדים שצבע בשביל האישה אין עליו משום דמ שליחות

כעבד שהבעל משלם לצבע בבו בגדי אשתו כיד אשתו דמה אכ מה שליחותי כאבית כיד בעל הבית דמה גם פה עושה שליחותו כמו יד בעל הבית אז אמר רבי אבא לא זה לא רעיה כל המקדיש נכסיו על דעת על דעתו על כסות אשתו ובניו אין דעתו אדם מקדיש נכסו אין דעתו סליחה לא כל המקדש הכתוב לא אין אמר כל המקדיש נכסו אין דעתו על כסות אשתו ובניו אומר לו דוכה אותו אומר הטעם זה לא משום שהבעל נחשב כשליח האישה אבל הצבע הוא לא מקנה את הצבע לאישה

אלא לבעל שהוא בעל המאות אבל מה שאין הגזבר בקשות אשתו למה בגלל שכל מי שמקדיש נכסיו הוא לא חושב גם את בגדים של אשתו מה זה קשור או בניו על זה הוא לא מקדיש בכלל הקדשתי את הנכסים שלי מה הקדשתי גם את הבגדים של אשתי אף אחד לא חושב כך אז מקטיף רבי זרה כי דעתו של אדם על תפילין להקדיש את התפילין שלו ודן דעתו להקדיש את התפילין בנן המקדיש נכסה מעני תפילין גם את הגם אומרים רגע כמה שב התפילין תן כסף גם את זה ההקדש

חד גם על התפילין ו מעו כרכם ונותן להקדש אז אתה רואה זה כרחל אמר ליביה אין דעתו של אדם על תפילין למה המקדיש לחזר סבר מצווה כבנה אומר אני עושה מצווה גם התפילין אני חושב לתת ואין דעתו של אדם על כסות אשתו ובניו משום אבה זה לא רוצה איתם מריבות התפילין לא אכפת לו יתן אבל כסו ישתו בניו חס ושלום מה יקח את ה את הטבעת של אשתו יתן את זה אחר כך תריב איתה כל הזמן מקיף לרב אושעיה תקנה לה בצבען כאלה בגדים היא קנתה

לו גם כובע מתקיף לרב שעיה והיה לו חייבין חייבי ערכין שנו כאן ותנן חייבי ערכין ממשכן אותן וכי דעתו של אדם על עצמו למשכנו יפה אומר אנחנו בבריתה עוסקת גם בחיה ערכין המעריך את עצמו הגזבר לא יכול לקחת כסות אשתו בתורת משקור בשביל הערך בזה ודאי א הטע משום למה אין דעתו עליהם בנן חיוה ערכים משכנן אותן לוקחים מהם כל מה שנמצא מן הקרקע מטלטלים בא כוחם ולמה לא חל הקדש על כסות אשתו ובניו כי דעתו של אדם על עצמו למשכנו ליטון נכסיו בעל כוחו מוכר

שהסיבה שלא חל לקדש משום שאין דעת לא משום דעתו כן על כוחך זה לא מ אין זה לא משום שאין דעתו להקדיש אלא הכסות שיכת לאישה הבעל נעשה שליחה לקנות עבורה לא פכ מכ וכן אז חוזרת הראייה של רבי עבור שדעת המוכר להקנות את המקר השליח ולא לבעל מאות אז שעושה שליחותו נחשב כידו של בעל מאות ולכן זוכ עבורו אלא אמר רבי אבא כל המקדיש נכסו נעשה כמי שיקנה להם כסות אשתו ובניו מער כרה אמר רבי אבא באמת הצבא הוא לא מקנה את הצבע לאישה אלא

לבעל שהוא בעל המאות ולמה ההגדה אשלו חל על בגדי אשתו בניו למה כל מי שמקדיש נכסיו נעשה כמי שיקנה להם כסות אשתו ובניו מעקר קודם שגני חציו קודם שמעריך את עצמו הוא גומר בדעתו להקנות אשתו לילדים לאשתו לאשתו הכן שלא יכל הגזבר למשכן אותם כן עד כאן כ אני ממהר בסדר מקווה הבנת מהר היום את הסוגיה הלכות אנחנו הלכות תענית סימן תקס ח הלכה ו אין תענית ציבור בבבל ליסר במלאכה להפסיק מבעוד יום כלומר תענית מהערב עד למחרת אלא תשעה באב בלבד הקר יחיד שקיבל עליו

תענית סתם י שש מתענית ציבור קיבל עליו מותר בכולם מעמוד השחר בכל מקום לכתחילה טוב לומר בשעת קבלת התענית הריני בתענית יחיד לפניך מחר סעיף ז שראה יום שמת אביו או אמו באדר והשנה עכשיו מעוברת התענה באדר שני שמע שנפטרו אביו או אמו באדר ס ם שנה עכשיו באה שנה מעוברת אז מתענה באדר שני אבל אם זה היה באדר א' תענה באדר א' הגב יש אומרים תתענה בראשון אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני ז נוגים להתענות בשני לכן המנהג להתענות בראשון מיו יש מחמירין להתענות

בשניהם שניהם מ מתענה בשניהם אין צריך להתענות אלא ביום מיטת אביב ולא ביום כיבו המיתה זה קובע ט אם רה היום מיטת אבי בשבת או בראש חודש תח למחר והן נוהגים כן אלא אין מתענין כלל לא לפני ולא אחרי כח וכן משאר ימים שאין בהם תחנון הגענו סעיף י הרמבם יוסף רבקה יוסף בן רבקה חיים רבקה ששם בלילה אה יום שבת בירכת אותו אבא כן בן אחותך דף קמח דבר אסור שנתעברה 15 דבר אסור שנתערב בדבר מותר מין בשאינו מינו זה בנותן טעם ומין במינו שאי

אפשר לעמוד על טעמו בטל ברוב עכשיו אומר כיצד חלב חלב הכליות שנפל לתוך גריסין ונימוח הכל טעמן את גריסין אם לא נמצא בהם טעם חלב הרי ל מותרים ימצא בהם טעם חלב והיה בהם ממשו הרי אלו אסורים מן התורה נמצא בהם טעמו ולא היה בהם ממשו הרי אלו אסורים דברי סופרים כצד הוא ממשו כגון שהיה מן החלב כזית בכל שלוש בשים מן התערובת אם הח מן גרצין הלו כשלוש בסים או יש בהם כזית מן החלב לוקה שהרי טעם סור ממשו אבל פחות משלוש בסים מקין אותו

מכת מרדות בדבריהם וכן אם לא היה בתערובת כזית בכל שלוש בשרים א עלפי שיש בהם טעם החלב חל כל כדרה אינו אלא מכת מרדות נפל חלב כליות לחלב העליה בני מוח בני מוח הקולים הי חלליה כ כי שניים בחלב הכליות הרי הכל מותר מן התורה אפילו חתיכת נבלה שנתערבה בשתי חתיכות של שחוה הכל מותר מן התורה אבל מדברי סופרים הכל אסור עד שיאבד דבר האסור מעוד שימע אותו ולא יהיה דבר חשוב שאיין עומד כמו שהתבאר ה ובכמה התערב דבר האסור ויוד בעו צ מעות מותו כי

שיעור שנתנו בו חכמים יש דבר ששיעורו ב60 שורו במ ויש שורו ב2 יפה במה זה ב תכף תראה כילים נמצא תלמד שכל ייסורין שבתורה בין ייסורי מלכות בין ייסורי כרת בין ייסורי הניה תרבות במאכל המותן בין בין בשאינו מנו ב נותן טעם ב במינו שאי אפשר לעמוד על הטעם שורו ב60 ובמ ו ב-200 חוץ מיין נסך וחוברת עבודה זרה חוץ מטבל שר אפשר לתקנו בפני זה אוסרים במינן בכול שאין שלא במינן בנותן טעם כשאר ייסורים כצד טפת יין נסך שנפל עליה כמה חבויות של יין הכל

אסור כמו שהתבאר וואו וואו וואו לכן כל של ין טבל ש חביות הכל טבל עד שסובל כמו שדבר במקומו ח פרות שביעית אפעל פי שהם תערבו במניין במינן בכול שו שלא במינן בנותן טעם אין להם בכל ור תורה שאין אותה לתערובת אסורה אלא חייב לאכול כל התערובת בקדושת שביעית א זה תוכל זה לא מתבטל חמץ ופסח אעל פי שהוא מאיסורי תורה איןו בכללות אלו פי שאת רובת אסורה לעולם ש שרי לאחר פסח תהיה כל התערובת מותרת כמו שבאר פכח אסור בכל שהוא בן ממנו בן שלא

ממנו זה בפסח אחרי הפסח יש דין אחר וא הדין תבוא חדש בשנה מלפני העומר סרת בכל שיעור הרי יש את מטילין שאחר אומר יותר הכל חכה אומר הבא כל דבר שישו מטרין אפילו היה איסור מדבריהם כגון איסור מוקצה ונולד ביום טוב לא נתנו בו חכמים שעור אלא אפילו בכמה אלפים איו בטל שהרי יש דרך שיותר בה כגון קדש 17 שנים כיוצא בהן יא אבל העולה בכלי הקרם בחל בדם וצה בהן חי תרומות נתו חכמים בן שעו שן אן דרך התר לכל אדם יב יראה לי אפילו

דבר שיש לו מתירים אם תערב בשאינו מינו לא נותן טעם מותר לפי לפי לא יהיה זה שיש לו מתרין חמור מטבל שהרי אפשר לתקנו אף על פי כן שלא במנו בנותן טעם ואף על פי שכן שלא במנו בנותן טעם כמו שבארנו ואל תתמ על חמץ בפסח שתורה עשרה כל מחמץ צ פי כך מרובו כמו שבארנו יג ואלו הן השור של חכמים ומר רת מעשר והחלה וביכורים עולים באחד ומא צריך להרים מרפן זה עם זה חי פרוסה שלחים הפנים לתוך פרוסות של חולין עולים באחד ומא כיצד

עה קמח מאחד מאנו או שאה מכולן שנפלה למ שאה קמח של חונין טרבה הכל נראים מכל שאה אחת כנגד שאה שנפלה והשאר מותר לכל אדם נפלה לפחות ממאה נעשה הכל מדומ העולה וכלא הקרם עולים בחד ומ שומע מצרפים זה עם זה נו צריך להרים ואיין ו צריך להרים כיצד רביעית של ין עורלה או כלי הקרן או או רביעית או שהייתה ר מצטרפת לשניהם שנפלה לתוך 200 רביעיות של יין הכל מותר ואן צריך להרים כלום פנ לפחות 200 הכל אסור בהנאה ולמה צריך להרים התרומה ולא להרים

עורלה לכלי הכרים שתרומה ממון כהנים לפי כך כל תרומה ש כהנים מקפידים עליה כגון תרומת ה הקסן חרובין ושעון שבאדם אין צריך להרים ולמה כפלו שהוא עורלה לקי הקרם 200 פני שן אסורים בניה ולמה סמכו על שיעור 100א בתרומות שהרי תרומות מעשר אחד ממא מקדש את הכל שנאמר ואת מקדשים ממנו אמרו חכמים דבר שאתה מרי ממנו ם חזר לתוכו מקדשו שאר איסור שבתורה כולן כגון בשר שקטים רסים וח דם כצא בהן שורם ב60 כיצד כזית חלב כליות ש שנפלה לתוך ש0 כזית מחנ עליה הכל מותר

נפל פחות מ60 הכל סור כן נפל בכור החלב צריך שיהיה כמו ש0 שעורה וכן בשאר ייסורים וכן שומן של גיל הנשה שנפל גדרה של בשר משען אותו בשישי ואין שומן גיד מן המנין ואף על פי ששם גיד אנשים דרהם כמו שבארנו הי וגיד אנשי בריה בפני עצמה חירו בו ייסורי תורה וגיד עצמו אין משערים בו ואינו עסור שאין בגדים נותן טעם זה לא שווה כלום זה כמו חוט אבל כחול שנתבשל עם הבשר ב60 וכחל מן המניין אוי וכחל מדבריהם כמו שברנו הכ הכלו בצה שנמצא פרוח

שנשלחה עם ביצים המותרות אם הייתה 61 הרי מותרות 260 בלבד נסו הכל פ ש כיה בפני עצמה ו הקרבה הוסיפו בשעורה אבל בצד עופת ש שנשק עם בצי עוף טהור לא עשרה אותן ואם טרף אלו ם אלוש בצד עוף טמים בצד תרופה צים אחרות שהורם ב60 מנצ חכמ שור 60 שהרי המור מאל נזיר זרוע אחד מש שרעיים י מבשלת עמו ואינה אוסרת אותו שנאמר ולקח הכהן הזורה בשלה מן העין מן במינו דבר שנתערב כגון כדרה שהיה בחלב עליה בגריסים נפלו תכ חלב הכות כנס גוף אחד

וא את החלב העליה ב הגריסים כאיל גוף אחד חכות גרס בליה אחד מש מותר שהרי אי אפשר לכאן לעמוד על טעם ואדין תרומות שר במ כשר אות ב2 עד כאן אנחנו נמשיך את זה למחר למה אני צריך להיות בביתה וצריך לחזור פה לתיקון יש תיקון בסדר הנבר כג כד זוהר דף רכט ם כתורת בזמ שבית הקדש ק כאשר ב רק ףת במים הז עשית אולי אהרן 38 גל בערב יום הכיפורים ן הצורי ציפורן נ שון נתן אומר ש י למה ב גם אזוז מם ב עד

כאן מי שברך לאבותינו הקדושים אק מש צור כל הקהל הקדוש גם א שמזינים לנו דרך הב דרך הפלפון ו בבריאות תנה ונ עליה אין רפ לכם תמיד יו בריאים שמחים הצלחות ישועות נחת שמחה ושלוה כל וס ורוחני לכן יהי רצון ונאמר אמן