הדף היומי מסכת בבא קמא דף צא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כב שבט תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כב שבט תשפד הנה בעיצומו של ימי השובבים הימים החשובים מאוד שאדם יתקן בהם את חטאות נעורים היום יש בעזרת השם תיקון גדול בישיבה שתקבל בר תחיל ב12 0 בעזרת השם אבל ראינו בפרשה ואתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי יתם לי סרולה מכל העמים כי לי כל הארץ איזה יופי הקדוש ברוך הוא אומר אם תשמרו את בריתי תהיו סגולה מה זה הסגולה הזאת אומר רב שמשון מאוסטרופולי יש שם הויה ברוך הוא מתחיל באות י ישראל מתחילים

באות י ירושלים מתחילים באות י שלושה יודן זה נעשה סגול והי תמני סגולה הקדוש ברוך הוא אומר נהיה באחדות ישראל ביחד עם שם הביה ביחד עם ירושלים כשעושים רצונו של מקום אז הקדוש ברוך הוא מחבר את כל את כל השלושה יודן האלה וזה סגול כמו בית המקדש קיים ירושלים בנוייה על טילה אבל אוי והבי אחרי שאנחנו חטאנו עוינו פשענו נחרב לנו בית מקדשנו תתנו ירושלים היא לא על תילה אבל יש לנו את הקדוש ברוך הוא זה שם הוויה זה יד ויש לנו את ישראל זה שני

יהודים זה צרא לכן כתוב צרה זה אמו אנוכי בצרה אל תקריא בצרה אלא בצרה את הקדוש ברוך הוא ביחד איתנו ישארו שני ודיני צרה אבל אנחנו צריכים להיות סגולה כל זמן אתם יודעים בכל המקומות בתנך כתוב ירושלים ירושלם לא כתוב עם י יש ככה כשנקרא בית המקדש אז שם אותיות וכ הם בגלות נשאר רק יכ שם הבה יכ וכ וכ זה קודש בריך שכינת בגלות וגם כן אות א' נסרה מהכיסא כי יד על כסיה לכן אוה למושב לו אנחנו מחכים שיהיה א' של הכיסא וו כ

ואז יהיה איוה למושב לא עכשיו אין מה נעשה אבל אלה חסרות בגלל הגלות כם נסרה מירושלים האותיות שבגלות נסתלקה יוד מירושלים עכשיו שבנה בית המקדש אז היא תחזור אז ישתלם שבייה ברוך הוא יהיה הכיסא שלם משתיים שם ירושלים ואז נהייה עם סגולה למה אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק הרשע במהרה בימינו ואיך הוא נמחק בדיוק אנחנו גומרים מחיית העמלק מתחיל התורה קבלת התורה זהש פרשת יתרו למה אני אגיד לך העיקר הגדול למחות את המנ שאנחנו מקבלים ענינו את התורה זה עם

סגולה שמקבל עליו את התורה הקדושה שהיא תורה הנביאים כתובים משלושה וצריך לקחת את זה חזק גם כן צריך לדעת שה עם סגולה יש להם שלוש דברים שצריך לשמור אותם בית עיניים ואת הפה שני העיניים והפה זה סגול צריך לשמור אותם אם אדם שומר את העיניים ואת הפה אז זה סגולה ת סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ המגיד מדובנה אומר ש אתם יודעים הדבר הגדול שנזכה ככה זה צריך לעקור את התאוות איך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבשו סבנות

אומר אדם לקה בעורו יש לו איזה מוגלה הלך לרופא היה בעיירה שלו איזה רופא נתן נוסם א תמר תרפה מחר עוד פעם צמח אמרו לו יש רופא טוב טוב שיתן לך תרופה זה לא יגדל בחזרה טוב עכשיו נהיה לו במצח שלו לא נעים לו שלם עוד כסף לאחד גדול נתן לו עוד אחד עוד משחה ריפה אותו אבל צמח לו באף עוד פעם הלך לידידו אומר תשמע אתה חבל לך על הזמן אתה תחלה את הממון שלך על כל אלה מרפא מפה מקלקל משם יש שמה רופא מומחה

תלך אליו הלך אצלו נתן לו איזה כדורים אומר לו תשתה את זה אתה תהיה בריא שתה אותם נהיה מכף רגלו ועל קוד גודו כולו מלא פצעים הלך לרופא אומר לו לא אומר תשמע יש לך זיהום בתוך הדם עכשיו נתתי לך את הכדורים יוצא בחוץ ועכשיו אתה תהיה בריא זהו נוציא את הכל זה שמע רפואה אני יודע מקור המחלה איך לרפות אותה ואז תתרפא לא תוסיף עוד לראות את זה אומר אותו דבר יצר הרע צריך לאקור את כל התאבות שורש שפורי ראש ולענה מה יעשה אדם מכל

הצרות והקשיים אומר הדרך היא רק לימוד התורה שאדם לומד תורה זה היא הרפואה לכל הדברים אין דבר אחר יותר טוב ממנה בפרט ביום שבת אתם יודעים ששבת זה קבלת התורה יותר גבוהה מיותר מחג השבועות שבועות מפטירים במרכבת יחזקאל שבת תתרו עכשיו שאנחנו בו במה מפטירים במרכבה של ישעיה הנביא היא יותר גבוהה ממרכז יחזקאל יחזקאל דיבר בהתפעלות אמר נפתחו השמיים וראה מאות אלוהים הוא היה כבן כפר שלא ראה מעולם אבל ישעיה ראה את המרכבה העליונה הוא בן עיר שרגיל בכל לכן יש הבדל גדול זה סוד בין

כפר בין עיר זה מרכבת העולם זה לא פשוט זה בעולם היצירה זה בעולם הבריאה ורבנו הארי גילה את המרכב של עולם האצילות תראו כמה היה רבנו הערי אז לכן עכשיו יש לנו השבת הזאת קרבת אלוהים גדולה בעת קריאת הסכת דיברות פרשת יתרו יותר גדול משבועות כך כותב העמר יוסף מספינקא הוא היה אדם מקובל גדול מאוד יש לו הרבה חידושים גדולים אומר השבת הזאת זוכים באצילות זוכים להגיע למקום גבוה עכשיו זה נקרא כמו חרישה וזריעה עכשיו למה זה שובבים עושים תשובה עושים מצוות מעשים טובים בפסח ושבועות

קוצרים את הפלות אבל עכשיו שאדם לומד טוב תורה מקבל עליו פלא פלאות זה דבר גדול דבר גדול זה אז צריך מה צריך לעשות להתקדש לקדש טעם יראת השם טהורה עומדת לעד אדם מתר עצמו מן העבירות דברי תורה צריכים טהרה וקדושה אז לכן כתוב ויקדש את העם פני מתן תורה איך יבוא אתה יכול אתה יכול יש לך עכשיו ושית אוכל טעים מאוד מאוד אבל אם לא נכת את הסיר אז האוכל הטעים איפה אתה יודע לעשות הכיטוב ו לא שווה כלום הוא מקבל טעם לפגם לא יעזור שום

דבר אומ אותו דבר אדם לומד תורה אבל יש בו מידות לא טובות צריך להתקדש לטהר מהמידות הלא טובות לכן לפני אותיות תורה יש אותי קדושה שאדם זכה לזה לכן כתוב והיא ביום השלישי בהיות הבוקר אומר הרוקח הבוקר סר ו למה משש שעות בליל שלישי באו גשמים לכבוד המקום פלא פלאות בליל שלישי בחצות לילה זה השעה השישית של הלילה השם הוריד גשם על הר סיני לנקת אותו לצחצח אותו ביום השלישי בהיות הבוקר הקדוש ברוך הוא קודם כל הוריד גשמים חזקים ביום השלישי ביות הבוקר הקדוש ברוך הוא

הוריד גשם לנקות צריך לסדק את החום לצנן את האוויר כל זה לכבוד מעמד הר סיני הדוך הוא גם מכין את הכל זה הכל פלא פלאות ביום השלישי והיא קולות אומר השך למה אלה קולות קולות שמלאכי השרת היו מיבן ובוכים שהם לא זוכים לתורה לכן כתוב ויהי ויש אומרים זה קולות של מלאכים שהיו מקנסים בוח קור בבוקר הקדוש ברוך הוא פלא פלאות לכן אמר להם הקדוש ברוך הוא עכשיו אומר לו [מוזיקה] למשה ויאמר ויצא משה ויוצא משה את העם נקרא את האלוהים ויתיצבו בתחתית ההר כתוב בשעה

שבאו ישראל להר סיני נעשה להם ניסים נפלאות סיני בחילוף ציות נשיא סיני תחליף את האותיות יהיה נשיא אומר ההר נתלש במקומו וישראל היו עומדים תחת צפופים על פי נס הגים נוטים מן הארץ לא נגעו בקרקע התרוממו והיו עומדים באוויר ונפתחו שבעה רקיעים בשבעה הרצות למטה ועם ישראל עמדו באוויר זה פלא פלאות לא ראו מה לא ראו ככה כותב הב הבן וידה במסכת שבת בן איש חי מביא על מסכת שבת הוא כותב בשם הערי שאחד הנסים הגדולים שבשעת מתן תורה נעשה כל השטח סביב ההר ריק מאוויר

בדרך טבע אי אפשר להתקיים בני ישראל היו עומדים מסביב דרך נס פלא פלאות ולא רק זה אחד הנסים הגדולים נעקרו ממקומם הגיעו בפועל למעמד המתן תורה כמה אומר כשעמד הקדוש ברוך הוא ואמר אנוכי השם אלך היו ההרים מתרשים והגבעות מתמוטטות ובא תבור מבית עלים וקרמל ספייה קרמה באספמיה נאום אני אני נאום חי אני הנאום המלך צבעות שמו כי כבוא בערים וחרמן בים יבוא ומת הבו קרמן שלו באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נעקרו ממקומם ממש באו רק לפי שעה יותר מכך כתוב בתרגום בילקו שמעוני הר

כרמל היה שט בים עד שהגיע למדבר והיו עוד ברבנו ברבנו ברי אומר הערים רקדו זה לא משל אומר זה מציאות היה כך הים רעב ינוס זה מציאות אומר לא רק בשעת מתן תורה נעקרו ההרים במקומם אלא גם בזמן קריאת ים סוף הנה כבי וסא גלילי אומר כשנכנסו ישראל לים כבר הר המוריה נעקר ממקומו ו מזבחו של יצחק בנוי עליו ומערכת ערוכה עליו ויצחק ממש כאילו עקוד עליו פלה פלאות פל פלאות מה שהיה הלו מה אמר להם הקדוש ברוך הוא אם אתם מקיימים את התורה מותב אמנם

שם תהיה קבורתם צבו אומר נכפו מלמד שנטלה שער ממקומו פנ פלאות אם אתם מקבלים את התורה מוטב ומלו שם תהה קבור מה זה שם כאן תהיה קבורתם מה זה שם תהיה קבורתם אומר אם אדם אומר לו תלמד תורה אומר אחר כך אומר זה הקבורה אדם חייב כל הזמן לחזור וללמוד לחזור וללמוד את יכול להגיד עכשיו אני לא יכול אין לי כוח למה התו סט כותב בשעה שעם ישראל הקדימו נעשה לנשמע היה חשש שלא יחזרו בהם למה ו את האש הגדולה לכן כפה עליהם אר כגיגית ש

בזמן שקפה עליהם בחגית כתוב שעם ישראל נחשבו כמתים כאילו קבורים באדמה ואז כיוון שנחשבו כמתים פסק מהם הזוהמה ואז היו רואים לקבל את התורה בעל שם טוב אומר אומר כפה להם כגיגית כי לפעמים באים ימים לא פשוטים לבן אדם נתו בניסיונות ב בעות גם במצב אומר הבעל שטוב שאדם יהיה צריך לקוף את עצמו יהיה לו כוח לקבל את התורה לכן כפה להם כגיגית להשריש בהם שלפעמים צריך אדם לכפות את עצמו למה אין לו כל כך חשק לה פנות למה כשעם ישראל אתה יודע אם פסק זו

המתה התעלו מאוד את יודע זה צריך לדעת את זה התעלו הרבה הרבה היה כבר אומר הקדוש ברוך הוא אומר יש לי בשמיים רבבות של מלאכים שרפים שהתעלו ואיין להם יצר הרע עכשיו אתם גם כן העליתם אני לא צריך כאלה אני רוצה אנשים שיש להם יצר הרע לכן כתוב קפה עליהם הר מה זה הר יצר הרע זה נדמ כהר לכן קפה עליהם את ההר את היצר הרע שהוא נדמ תמיד כהר גבוה החזיר להם את יצר הרע כבראשונה זה כפע נמר כית אומר איזה שכר זה אני מלאכים

יש לי הרבה אני רוצה אותכם להילחם זה ואתם תקחו לתורה וצריך להתגבר לחם בעמ זה פלא זה נכון אתה יודע זה פירוש חזק זה פירוש חזק מאוד אז זה יסוד גדול בעבודת הקדוש ברוך הוא ש דרך בני אדם אומר אתה יודע מה אני עכשיו לא יכול אבל מה כשאני אגיע לשם למה אתה יודע עוד מעד אני אלך לבית הזה ואני יהיה לי בנחת ואני אגיע המצב השתפר כל המפריעים הסתלקו ואז יגמר המלחמה ואני אוכל ללמוד ואני יכול להתפנן אומר שם תהיה קבורתם אין שם האמירה הזאת

שם כשאני אגיע לשם זה לא טוב זה אומר רב חיים שמולוביץ אומר את זה יצר הרע ידאג שהשם לא יבוא זה נכון אל תאמר כ פני שנה שמה לא תפנה אני אומר אדם הזכה יהיה פנוי לא אי אפשר לדעת שםה ללא תיפני חס ושלום היום זה פטירת רבי נקל גלינסקי כן רבי יעקב הוא ווא איזה היה לפיד אש של אמונה משהו לא רגיל היה לו היה נותן דרשות כצפיחית בדבש איזה מו ר איזה אומר אני רק מעורר אני לא מוכיח תמיד היה אומר אומר אדם חולם

שהוא הולך ביער הוא היה אומר אדם חולם הולך ביער הלילה יורד חושך אפלה פתאום הוא שומע איזה חיות טרף שאגות האריות דובים הוא רואה את עיניהם הצהובות נוצצות הולך ומתהדק איך אפשר לעזור איך אפשר להוציא אומר מה לעשות אומר פשוט להעיר אותו אומר אנחנו ישנים אנחנו הולכים ביער אבל מה צריך להעיר אומר מה שאני מנסה לעשות לפקוח עיניים לראות יפה את הדרך ולדעת שלא תהיה חולם חלומות מציאות מעשה חושב זה זה נכון אומר לא המדרש עיקר אלא המעשה לא הדרשה הסיפור אומר העיקר זה המעשה ה

אתה יודע היה דורש פה בזכרון משה אומר היו בא מגיעים מאות אומר אבל בגלל העמד של כל השבוע הקשישים היו מנמנמים והצעירים ממש ישנו מה היה אומר אומר יש אתם יודעים מה היה המעשה שהיה כולם מתעוררים מה שומעים מעשה כן פ פלאות שהצדיקים האלה זכותם יגן עלינו שעם ישראל יושע זכה לישועה לעשות רצון אבינו שבשמיים איך היו צדיקים איזה צדיקים ה אנחנו מלאכים א' פרק ז פסוק ה זה אנחנו בבית של שלמו עכשיו איך הוא בנה לו שלמה המלך וכל הפתחים והמזוזות רבועים שקף מול מחזה

אל מחזה שלוש פעמים וא ואת אולם העמודים עשה 50 אמה אורכו ו3 אמה רוחבו ואולם על פניהם עמודים ועב על פניהם פנה עשה אולם עשה לפניו עמודים מבוא לבית 50 אמה אורקו ולרוחבו של הבית שלושים רוחבו מעניין ואולם הכיסא אשר ששפט שם אולם המשפט עשה ספון בארז מהקרקע עד הקרקע אולם איפה שם שמה את הכיסא היה לו כיסא היה לו מיוחד מחופה קרקר רצפה בארזים ובתו אשר ישב שם חצרה אחרת מבית ולם כמעשה הזה היה הו בית יעשה לבת פרעה שלקח שלום כאולם הזה כל אלה

אבנים יקרות כמיות כזית מרות במרה מבית ומחוץ ממסד עד התפחות מחוץ עד החצר הגדולה ומוסד אבנים יקרות אבנים גדולות אבני ע אמות באבני שמונ אמות ומל על אבנים יקרות כמיות גזית וארז בחצר הגדולה סבים שלושה טורים גזית ור כרותות ארזים לחצר בית אדוני הפנימית ולעולם הבית וישלח המלך שלמ וקח את חירם מצור כך שמו של האומן חירם בן אישה אלמנה וממטה פטני ואבי איש צורי חורש נחושת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדע לעשות כל מלאכה בנחושת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו ויצר

את שני עמודים נחוש את 18 אמה קומת העמוד האחד בחו שתע אמה יסוב את העמוד השני שתי חותרות עש לתת עשי עמודים מצק נחושת חמש אמות קומת הכותרת האחת וחמש אמות קומת הכותרת האחת קומת הכותרת השנית סבכים מעשה שבחה גד מעשה שרשרות לכותרות אשר ראש העמודים שבעל הכותרת האחת שבעה על הכותרת השנית יעז את העמודים שני טורים סביב נש ברכה היח לכסות את הכותר את הכותרות אשר ראש הרימונים וכן עשה לכותרת השנית כותרות אשר על ראש העמודים מעשה שושן באולם ארבע עמות פנ כל כך עשה

לו בית כזה כנראה הוא היה צריך את זה בשביל ה ממלכה איפה הבית הזה עכשיו איפה כל האבנים צדקה כמה ח מי לוקח את הצדקה מש מי שלא בא מחר תיקח לו בשביל היום ובשביל שבת כן תשע משנה אתה בא מחר אתה תתן מחר ב אנג'ל אתה רק תיתן שלוש של היום מחר תביא שלוש לגם זה וגם זה כן כתובות פרק ט משנה ה כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך אין יכול להשביע כתב הבע לאשתו או אמר לה נדר ושבועה אין לי עליך טרה מנדר

ו משבועה לא יכול להשביע הבעל לא יכול להשביע את אשתו שום שבועה אמר לה אין לי עליי אבל אבל משביע את הוא את יורשיה התרגש רגש אבל משביע את יושה ואת הבאים ברשותה כתב לנדר ושבוע איני עליך ול ורשך יורשי למהי ברשותך איין יכול להשביע ולא היא ולא יורשיה ולא באים ברשותה לא משביע אותם אבל יורשה משביעין אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה אבל אם אמר לה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים רשותי עליך ועל ירושך ועל הבאים ברשותך אין יכול השביעה לא הוא

ולא ירשה ולא הבאים ברשותו ולא אותה ולא ישע ולא ברש איך שהוא אמר התנאי שלו ככה כן משנה ו הלכה מקבר בעלה לבית אביה הבעל נפטר ומיד הלכה אחרי הקבורה לבית אביה או שחזרה לבית חמיה ולא נעשת הפו טרופה על כל הכסף אין הי משביעין אותה שום שבועה ואם נעשת אפו טרופה היורש משביעין אותה לעתיד לבוא בטענת צפק על העסקים ואן משביעים אותה על מה שעבר אי אפשר להשביע אותה מה שהיה מקודם ר זכן המצוות כ בראשית תמן תרא תמן שבת גבנדה בראשית בראשית והנ ר

שבתות השבת לעשות את השבת לדורותם שב דורם דורם זכ שבתבת שנה השבת ח בשבת שבת שח ים ש אין בת צריך בשבת בלבושן בשרג במכלן נשר ז מרחוק זך מר ש יקב חיפה מרנו לכל החוסים בו ב אז כן אנחנו היום בעזרת השם הלימוד כולו להצלחת בנין בן ליזה ומנח רפואה שלמה ישתכר מבית חולים בריא ולהצלחת בר בן גלית ועדי אסתר בת ליה ועדי כן וגם להצלחת שושנה שוקת אמרנו בת מרים וגם כן תהר בת א איריס וכן משה בן שושן ל נשמת רבנו יעקב גלינסקי

וגם נשמת מאיר חיים בן מסעודה מרגלית בת חנה וגם כן מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר מה בצ עמה בצר פנחס בן דינה פנחס בן דינה א אברהם בן נאה אז זהו אז נעשה עכשיו את תפילת בית המדרש שתי אדוני רדי תמיד כי ממני כ כןמ הנה אנחנו באים לקיים מצת עש שלימוד תורה כמו שאמר כתוב גיד תבו נוור לשמ לעשות ור צנו לעשות רצון בוראנו והנו אנו עלינו מעשה לינו כ עלינו מענו כ י רצ ךכ בלימודי תורה חדו ברוך אברוך ברוך אתה אד חו

קודשו שמים וארץ כן היום אנחנו בדף היומי בעזרת השם מסכת בקמה דף צ א אבל נתחיל בדף צ עמוד ב בעזרת האל ובשעתו נזכה ללמוד תורה ולהבין אותה לעשות תוח יוצרנו 2 א שש שורות מלמטה מ תנו תנו תנו רבנן תנו רבנן שור טם שהמית והזיק דנין אותו דיני נפשות ין דנין אותו דיני ממונות שורטים הלך בדרך המיד בן אדם נגח בו קרן אחד המיד אותו המשיך הלאה הזיק בן אדם אחר בממון הזיק אותו או הזיק קודם בממון ואחר כך המית לא דנן אותו דיני ממונות

למה אין מאיפה לשלם שור טם משלם מגופו כיוון שהוא הרג סוקרים אותו מאיפה תביא כסף לכן מה ש אין מאיפה לשלם אומר לך הזיק בממון או שהמיט אדם אין כו שדנים אותו על מה שהמיט סוכרים אותו אז רק סוקלים אותו על מה שהמיט אבל לא משלם דנין אותו דיני נפשות ון דנן אותו מ דיני ממונות למה שורם לא משלים אלא מגופו וכן שהוא נשכל אין מאיפה לשלם אבל מועד שהאמת והזיק קודם כל המיד אחר כך השור מועד דנין אותו דיני ממונות קודם כל שישלם וחוזרי דנין

אותו נה שם בן דנין אותו דיני ד נשמת שלום בן חי החנה אז מה דנין אותו דיני ממונות וחו דנין אותו דיני נפשות ואם לא עשו כסדר הזה אלא קדמו דנו דיני נפשות אין חוזרים בדנים אותו דיני במנות עכשיו הגמרה תברר למה אתה רואה ואין דני אותו דיני ממונות תם משלם גופו חוזרים ומשלם מן העליה בוא נראה אז מה אומרת וכי קדמו דנו דיני נפשות מה יהווה דדן דיני ממונות מה יש אם כבר אם באמת צריך לדון אותו קודם דיני ממונות אחר כך דיני פשוט למה

קודם כל ממוד הוא משלם בן קשור משלם מעליה זה לא מגופו אדד ממוד ישלם כלומר הבעל הבית של השור יביא מה מהזה שלו מהמחסן יביא כסף מהבית מה יש לו שמה איך נקרא כספ כספת משם יביא ואחר כך דיני נפשות אז הגמרא אומרת מה ואם קדמו ודנו אותו דיני נפשות מה יבה ד דיני ממונות נחזור נדון אותו דיני ממונות אמר השתינו רבנן ד מצאתי תלמידי בית המדרש היו יושבים ושונים המני רבי שמעון התמני הי רבי שמעון התמני דאמר מה גרוב מיוחד שמסור לעדה ולעדי על מה

בענן אומדנה דבינה והכ דגמר דינה לטלה לא משי ודנה ד בדינה ולא מעינ דיניהם זה רבי שמעון התמני אתם יודעים אתמול למדנו שרבי שמעון התמני אומר לא רק שור שהרג לוקחים אותו ודנין אותו ועומדים אותו אלא גם שור שהזיק צריך לקחת אותו לבית דין לראות את לשום את הנזק באמת זה ממנו זה הוא גרם לנזק אתה רואה נזק זה הנגיחה שלו זה הבעייה שלו או לא צריך בית דין השום את הדבר לראות ככה דעת שמעון התמני גם בנזק צריך לקחת אותו לבית דין שלבד אז מאיפה

לומדים את זה מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה לעדים הם יודעים על מהו משמע שמעון התימני אומר שמזיק את חברו לחייב אותו בתשלומים צריך אומדנה צריך בומ בית דין אז הוא הדין שור שהזיק צריך להביאו לבית דין לאמוד עם הנגיחות שלו שזה גרם או לא ושור הזה שכבר דנו אותו דיני נפשות כ גמר דט למה שדנה ולא די לא לענות דין באדם אם אסור דינו דנו אותו דיני נפשות הורגים אותו מיד לא להשות דין אותו דבר שור דנת אותו למוות תהרוג אותו מיד אי אפשר להשות את

הדין שלא הצטער אז לכן אי אפשר צריך להביא אותו גם כן לא מענין את דינו לכן כן לכן אין חוזרים בדני דיני ממונות למה כתוב כ מיטת הבעלים כ מת השור גם לעינוי הדין כך כותב הר עבד צריך לא לא לא ככה זה כמו מיטת הבן אדם הבעלים כך מידת השור הבן אדם בעל השור גם מצטער ואמן הוא הנאה אפילו תמה רבי עקיבא אני אמרתי לה שברתה הזאת אפילו כשיטת רבי רבי עקיבא זה רק שמעון התמני מצריך עומד שלומד מאגרוף צריך לעמוד את הנזק אבל רבי

עקיבא לא מצריך אפילו תגיד כן אפילו אפילו תמה רבי עקיבא אכה במה עסקינן אתה יודע פה מה מדובר פה שאמרנו שאחר שדנו אותו דיני נפשות לא דנין אותו ממונות המעשה היה במה זקנן כגון שברח בעל השור ברח יש אומרים בעל השור הרמבם אומר זה השור ברח השור כן כגון שברח בעל השור אז לא מחייבים אדם שלא בפניו מה נעשה לו ברח אי אפשר לאב אז מה עושים כיוון שהוא ברח אז מה עושים אי אפשר לדון אותו אתה אומר תדון אותו אז הורגים אותו אבל אי אפשר

לדון אותו ברח דנו אותו דיני נפשות שואלים למה לא לדון אותו גם דיני ממונות יברח אם מדובר דווקא אחר שדנו אותו דיני נפשות אז לא דנ או במנות נכון כי לא דנו דיני נפשות אךד דיני ממונות ולא בעלים אמרתה אומר גם כשלא דנו אותו דיני נפשות למה דווקא אתה אומר אחר שדנו אותו דיני נפשות לא ד או דיני ממונות גם אם לא דנו אותו דיני נפשות בלי לדון אותו דיני נפשות איך תדון אותו דיני ממונות בלא בעלים אתה אומר תדון אותו אתה אומר תשמע פה מדובר

שברח הבעלים אבל מה אבל אם לא דנו אותו דיני נפשות תדין אותו קודם כל דיני ממונות טוב איפה הבעלים אתה אומר הבעלים ברח אתה צריך אותות דוגמה הבעלים ברחו איך גם כי לא כי לא דנו דיני נפשות אתה אומר בכל זאת דנים אותו דיני ממונות איך הי דנין דיני ממונות בלא בעלים אומר לא קביס הוא ברח באמת התקבלה עידות נגיחות אחר כך ברח כיון שהתקבלה עדות בפניו יכולים ורד גם שלא בפניו ולאחר שדנו דיני נפשות לא גומרים את דינו זה הכוונה לא אומרים את דינו למה

כיון שברח אין ממילא מאיך נקבות את נזקו מאיפה תקבה את הנזק שלו ברח לש בירות צורה אחרת אבל ברח איך תדון אותו זה מובן עד פה הגמרא אומרת סוף סוף מאיך המשתלם אם ברח בעל השו גם שלא דנו אותו עדיין דיני נפשות מאיך משתלם את חיוב הממון למה אמרנו זאת באו לבית דין כבר שמה נתקבלה עידות נגיחות וברח טוב איך תביא את הכסף גם תגיד כשלא דנו את עד דיני נפשות עכשיו דנים אותו דיני ממונות מאך ה משתלם כשלא דנו אותו דיני נפשות עכשיו דנינו אותו

דיני ממונות מאיך ה משתלם ברח למה אתה אומר רק כשכבר דנו אותו דיני נפשות גם שדנו אותו שעדיין לא דנו אותו דיני נפשות ודנו אותו עמד בדין והכל הברח עדיין לא דנו נפשות מאיפה ישלם הכסף ברח אומר מרדיה מה תעשה לפני שתדון אותו דיני נפשות תן אותו קודם לעבוד תזכיר אותו לחרישה ישלם ישלם ו כסף אתזה תשלם לבעל הנזק ואז תד אותו דיני נפשות ותהרוג אותו מרדיה מזכירים אותו לחרישה משלים את החיים של ממון אחר כך דנו אותו דיני נפשות אבל כשכבר דנו אותו דיני נפשות

אפשר לעכב את השור לצורך שילך לעבוד ותשלם לבעלים אי אפשר זה עינוי דין י אחי תם נדין דיני ממונות ברשה ונשנה מרדיה ואדן נדני דיני נפשות אתה אומר תם משתלם מגופו אדוני אם ככה אתה אומר שחריה גם טם קודם תדון אותו דיני ממונות ותתן לו לח הראש ואז ישלם את חרישה אחר כך תדו ד למה מסכן הבן אדם יפסיד למה זא אומרת הגמרא אמר רב מרי ברד רב קנה זאת אומרת דיה עליה דמר הו למה כיוון ששור תם לא משתלם אלא מגופו זה לא תשלום מגופו

של שור זה עליה זה תשלום מעליית הבעלים שאתה אומר מרדיה זה כאילו אתה לוקח מהמחסן של הכסף של הבעלים ולכן מזה רק מגופו משתלם לא משתנה מהמחסן שלהם ולכן אין דבר כזה אי אפשר לקחת אותו להזכיר ואם ככה תם שור טם שהרג ואחר כך הזיק רק משלם רק דנים אותו למיטה זהו שור מועד קודם כל דיני ממונות אם תגיד וברח הבעלים והכל מאיפה ישלם מרדיה תן לו לחרוש ואחר כך תדון אותו דיני נפשות ותהרוג אותו בעיה להוא בסדר כבוד הרב הל שהתנה אמר אז אז בגלל

זה פוסקים שזה בעיה להוא יש עומדין זיקין או אין אומדן זיקין האם מזיק את חברו לצורך לאמוד את הדבר שהזיק אם יש בכך כדי להזיק באופן רג ג או או אין עומד לפעמים צריך לאמו למה אולי זה בגללו אולי הבן אדם הזה שהזיק לו השון היה חלוש חולה ובגלל זה החולשה קראה לו את הנזק לא שהוא באמת הנזק על ידי השל אז יש עומד נזק מי שמזיק את חברו צריך לאמוד את הדבר שהזיק אם יש בו כוח כדי להזיק באופן רגיל ואם אין בו יהיה פטול

למה אולי זה מחמת חולשה או אין עומדן זקין לא צריך לאמוד תבר שהזיק מרינן לקטו דינן באחי נפקה נשמה באחי לא נפקה נשמה אבל נזיקין כל דהו עודים לא שינה האם דווקא בהריגה עומדים ומעריכים אם יש באבן יד אשר ימות ביקו או לא זה בן אדם שהרג א באחי נפוקה נשמה באחי לא נפוקה נשמה פחות לא יוצאת הנשמה פטור מ שהמית אבל נזקים אפילו אם בחפץ זה הזיק פעמים קורה הנזק על ידי דבר כל דהוא ולכן לא צריך לעמוד או דילמה לא שינה גם בנזיקין צריך

לעמוד אז מה הדין על אדם או על בהמה זה עכשיו נראה על אדם ק ראה הונ לפי הפסוק כן כן אי אפשר לדעת לפעמים אדם יכול להינזק מכל דבר אז זה השאלה יש עומ דנזיקין או אין עומ דנזיקין אתה שמע מה בור שיש בו כדי להמית רה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים היו פחותים מעשרה טפחים ונפל לתוכו שורו חמור ומת פטור הוא זק בו חייב מהילה ממטה למעלה כחשב וכולי אז זה מביא לאותה שמה אמרנו במשנה בדין בור כל סוג חפירה חייבים

עליה אם זה עמוק סרה כל סוג חפירה אז מה אז למה בתורה כתוב כי כיכי איש בור למה דווקא בור הלו כל סוג חפירה חייבים עליה אלא מהבור שיש בו כדי להמית יש בו עמוק יש בו ערה טפחים כדי להעמיד שור או חמור עשרה טפחים הנה מפורש מה בור שיש בעולמ רה טפחים זה שיעור של בור סתם כך למדנו אף קל שיש בו כדי להעמיד עשרה טפחים כל סוג חפירה לא חייבים עליה כדי שיש לו ערה טפחים היו פחון מעשרה טפחים ונפל לתוכו שורו חמור ומת

פטור למה הוא לא ראוי להעמיד בכך זה אונס מה זה לא לא מת אבל הוא זק בו חייב מפורש הוא זק פחות פחים מוזק חייב מה להב מה שאמר התנא חייב בן זקין אם היה פחות משרה ממטה למעלה כחשב מלמטה זה הולך ללמעלה עם טפה שני טפחים שלוש וחיק אמר מטפ דרה מטלק נזיקין אקה אקה מטפ ועדש טפחים אין מיטה אבל יש נזק אפילו שאין חילוק בין תפע לתשעה טפחים בכ ל אותו חיוב נזקין אתה רואה על מה נזקין כל דאו אין חילוק מטפח עד עשרה

נזקין גם טפח גם שתי טפחים שלוש טפחים אין חילוק בכולן יש חיוב נזקין על מה לנזיקין כל דהו כמו טפח יכול להזיק שמאמינה אין עומדין לנזיקין הנה אם אני אומר מלה ממטה למעלה ואז זה מטפח ועד עשרה אז מתה לקקן איקה ואין חילוק בין טפח לתשעה טפחים שמע מנה אין עומדן זכין אומרת הגמרא לא מלמעלה למטה כחשב שאמר התנה היו פחותים מעשרה מלמעלה למטה כחשב ומה פירוש ואחי קה אמר עשרה מת איקה פחות מעשרה פורטה פחות מעשרה מעט נזיקין איתה מתה לקה ול ממלך יש עו

מד זקין כל מדי ומדי מזקה בעינן מפחות מפחות מעשרה זה יש נזק אין מיתה אבל אבל משמה אני צריך להעריך את זה ולדעת כל אחד ואחד לפי עניינו מה מזיק לו כל שיעור ושיעור פחות מערה למטה יש אומ כדי אם יכול להזיק או לא יכול להזיק אם אני אומר ממטה למעלה אז זה הכל אותו דבר גם טפח מזיק גם שלוש גם 10 גם תשע אבל אם ה אומר מלמעלה למטה כלומר 10 מזיק עכשיו תשע פחות עד הסוף מזיק אבל השאלה צריך עומד תה שמה הקהו על

ל עינו סמאו אמרנו בבריתה למעלה האדון ניקל לעבד שלו העבד אם האדון יקא אותו בשן ועין הוציא לו את עינו אז הוא יוצא לחירות קהו על עינו סמאו או על אוזנו חרשו עבד יוצא בין חירות אבל אם לא יקה אותו ממש על העין אלא כנגד עינו נתן מכה בקיר כנגד עינו נהיה בומבה והוא ואינו ואינו רואה מכל הבהלה הוא לא רואה כנגד אוזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן חירות למה מה הטעמה לה משום דבעינן אומדנה אין רגילות לאבד ראייה או שמיעה ממכה כזו צריך לעמוד

לשער את זה שאדם לעמוד את זה דנה אז למה הוא לא יצא לח לא צריך אומדנה אם זה באמת נהיה בגלל זה או לא אז אם זה בגלל זהזה צ חות לא ככה לא ככה לפעמים זה לא זה מזלו גרם לו שהתחרש ואם לא צריך ונדנה כן היה יוצא יש אומרים אי אפשר לאמוד קול כזה אי אפשר לאמוד צליל הקאה אי אפשר לאמוד אותה כך כותב הרבד אי אפשר לאמוד דבר כזה עין ודנה ואת זה אי אפשר לעמוד ולכן אין לאלא לא לא עושים שמע מנש

ודנ זקין לא משום הגמרא אומרת לו דוחה את זה משום דאמרינן הוא דבעית נפשה הכל נזק שבא מתוך בעלה זה לא ב נזק שבא ישירות ממעשיו זה גרמה למה אדם הוא בן דעת הוא נותן את ליבו להיבהל ואז נגרם לו נזק הוא צריך לעשות אימונים לא להיבהל מכל דבר היה יכול לברוח היה יכול להרכין את הראש שלו למקום אחר למה אתה אתה הוא הכה ואתה עומד שמה תברח אז הוא גרם לעצמו אבל אם לא היה יכול למנוע אז אולי חייב כמו מעשה בגופו זה אתה יודע

לפעמים הוא הוא מבהיר אותו הוא תופס לו את הראש ולא נותן לו לברוח ואז הוא נותן את הצעקה כן כד תניה הנה המבעית את חברו פתאום פטור מדיני אדם חיי בדיני שמיים כיצד תקע באוזנו וחי רשו פטור מהלאה בושת חייו אבל זה פטור אחזו בתקע באוזנו חרשו חייו עשה מעשה ממש זה לא ממש כלא מ זה גרמה ממש זה מ מטר ממטר יכול לברו יכול להטות את האוזן לצד שני מיד אותו אי אפשר אפש בוא נראה תשמע חמישה דברים עומדין אותו ונותנים לנו מיד ריפוי ושבט

חמישה דברים עומדן אותו ו מיד כיצד איך עומדן אותו רבוי ושבט עד שיתרפא צריכים בדין נאמד כמה ריפוי וכמה שבט יה יהיה לפי המכה שעכשיו קיבל עד שיתרפא ממנה צריך לשלם לו עכשיו הצער למה לא אומר צער אפשר לעמוד כל אדם זה לפי העניין שלו הרגישות למה כל יום ויום איזה צער אז ריפוי עד שיתרפא אז מה זה צריך בפעם הראשונה עכשיו לא כל יום ויום אלא עכשיו ריפוי ושבט עכשיו מעריכים אותו עומדים ונותנים לו את זה עכשיו ישירות מיד ככה עומדן אותו ונותנים לו מיד

כיצד עכשיו ריפוי ושבט עד שיתרפא איך אתה איך אתה מעמיד אותו אתה עומד אותו עכשיו מיד עד שתה אומר זה יקח לו שבועיים להתרפות מביאים מומחים אומר זה יקח לו שבועיים לצפות משלם לו את זה מיד כמה זמן הוא יושב בבית חודש תשלם עמדו והיה מתננה והולך התרפא לזמן מסוים נחלה והולך יותר מ מן העומד אתה מבין עמדו אמרו שבועיים או כבר חודשיים אן נותנים לו אלא כמו שעמדו לא יותר וואי עמדו ועברי זמן קסר אמרו לשבוע עברי בתוך יום נות לו כל מה שעמדו למה

זכה לזה מן השמיים שו לא זה מהתחלה הם שמים אותו מעריכים אותו כמה זמן יקח לו עד שיתרפא המשיך זה לא זה על חשבונו הם עמדו אותו מהתחלה מהכל המשפט הזה אה יופי זה טוב שמאמינה יש עומדן זקן הנה כמה רואי להיות לממד גברה כמה לקצר מהמכה כמה לא מקצר לא כם בעיה לנו וודא המדינ למוד את האדם כמה חלה ממכה הזאת כמה לא חלה לא הסתפקנו עומדים כי כם בעיה חפסה ז כל מה שמסתפקים אנחנו למוד את החפץ הזה הוא זרק עליו אבן או משהו

זה ראוי לעשות ככה יש לו כוח או לא אז זה יש עומ דין זיקין או לא ת שמע שמעון התמני אומר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה לעדים כדי לאמוד אף כל מיוחד שמסור לעדה ועדים כל דבר מיוחד כל דבר שמזיק צריך להיות מיוחד בכ שמסור לעדה לעדים שמאמינה ישוב דיזין שמאמינה הנה זה אגרוף כמו שלמד אמר עמדו וברי נות כל מה שעמדו מסיע רבמ רמן עמדו לכ יומה נכבל אמרו כל היום הוא יהיה חולה ויפ לפג יומה םי דכולי יומה משמיד רחמו עלי רקח עוד דין

כי כל הדין שפה רבי שמעון התמני זה מדובר על מיתה לא מדובר על זה שמעון התמני דיבר באגרוף כן ומת ביקה איש את רעהו באבן ו בגרוב ולא ימות ש מ רקק והגיע בו הרוק מה המסקנה יש עומק גם לאדם וגם בחפץ מודדים בשניהם זה המסקנה רקק והגיע בו הרוק והעביר תתו אמרנו במשנה נותן לו 400 זוז רקו זה בושה גדולה אמר פפה ו שנו אלא בו על הפרצוף שלו לא על הבגדים אבל בבגדו לא כיון שלא עשה מעשה בגופו לא 400 זוז ני כביש בדברים

כמו אדם ביש את חברו מדבר איתו לא יפה אמר במערבה משמ דרבי יוסף בר אבין זאת אומרת בישו בדברים פטור מכלום כון שלא עשה בו מעשה פטור הגרה מחק את המילים זאת אומרת למה כתוב בדברים למה פטור מכלום כי כתוב במעשה בבושת מאיפה לומדים את זה והחזיקה במבושיו מכאן שלא חיבה התורה בושת גופו רק בנגע בו אבל בשו בדברים אור רקק בבגדו פטול אבל מה מנדים אותו עד שיפיס אותו למה מעליו יותר מן הורגו לא עשה לו כלום לקחת אותו לדון אותו פה אתה לא יכול

אמרו יותר מן ההורגו יותר מן ההורגו העונש שלו אבל לא פה חכל זא לא עשש אותו בדברים ים יותר חזקה ושים לו יש מכה מכה אביב ויש מקלל אביב מרישים את אדם יותר ומקלים על חברו עכש יש לשון הרע למשל מוציא דיבה ויש מי שמבייש תלמיד חכם זה הכי קשה זה צריך לשלם הרבה כסף גם לפי ההלכה אז שומר פו זה לא אמרת אומר רב שרירה גאון אומר על בושת דברים אין הדין אותו עד שפיס כראוי אומר ויותר בושת יש בדברים מ בושת של חבלה שאין

דבר גדול כלשון הרע ודיבה שאדם מוציא על חברו וכן כתב הרמבם שיש לבית דין לגדור בדבר בכל מקום ובכל זמן ואם בייש תלמיד חכם אפילו בדברים חייב בושת שלמה עוד אמרנו נותן 400 זוז אבל הכל לפי כבודו בעיה להוא תנ קמה לכולה כמר או לחומרה כמר מה שאמר תנ קמה הכל לפי כבודו הוא בא להקל או להחמיר מה מה הצדדים כולה כמדי כעני זה לא באל משקל כולה למרות שאדם רגיל לעשות כך שאדם הדמי בושת זה 400 יש עני שאין לו בושה מרובה אז לא צריך

לקחת כל כך הרבה באמת זה אין לו בושה הרבה עני מסכן דווי אודין מה לחומרה כמרי כעשיר דבע מתו לטפה אני זה הזה חום 400 אבל יש עשיר שצריך לתת לו יותר מ-400 זוז פי מעלתו אתה שמה מ רבי עקיבא למה אתה יודע הוא נוסע על מרצדס יש לו בושה אתה שמה מדק רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותן כאלוהים בן אחור רדו נכסיהן לא עומדים אותם כפי עניות שהם בני אברהם יצחק ויעקב אז משמע ששיעור שותים לעניים זה ב מאוד זוז חייב רבי עקיבא כמו

שראינו לפת ראש האישה הי עניה שמאמינה שמאמינה תקמה לכולה כמר ניים רואים אותם כפי עניתם שמ פחות מ-400 זוז לכן חולק רבי עקיבא שאומר דדעת הנקמה לחייב לעשיר יותר מ-400 ורבי עקיבא אומר גם אני בישראל ראוי לו יותר מ-400 אז למה לא חייב את הפורע אתה רואה שאישה יותר מ-400 ש מנ אתה רואה לא חייב מעשה באחד שפרע פרע ראש האישה אמר לה רבי תן לי זמן מבינ לזמן ואמר רבי חנינה אין נותנים זמן לחבלות אומר כן נכון כילא הבינ זמן לחבלה לחסרי ממונה אבל לבושת

לא חסרי ממונה יבי חבלה הוא חיסר לוכן כסף לא יכול ללכת לעבודה חבל בו אבל בושת לא חיסר לו ממון אז ותים זמן שמרא עומדת על פתח הצרה החובל אמרנו החובל בעצמו כן אז היא היא כאילו קיבלה בעצמה הוא ביש אותה בסדר אבל מה הוא עשה אח זה גמרנו שם הר מי שם הרע כן מה זה שמרה ם טינ לה עכשיו איך היא מתנהגת ואז מה עשתה הזיקה לעצמה היא היא הור הורידה בעצמה נוזה הזיקה לעצמה כמו אדם חיבל בעצמו עכשיו בוא תראה מה אני אומר

לך תניה אמר לו רבי עקיבא צלת במים אדירים נת חרץ בידך אדם רשאי לחבל יכולה אז זה לא זה לא מה אכפת לך עשית לה זהו אדם יכול לחבול בעצמו אמ רבה לא קשה מה כשאלה אדם לא רשע ליך בעצמו אפי שנו רשע פטור כאילו הגמרא מקשה אין רשא לעבוד תניה יכול לעבוד בעצמו כן אמר רבא לא קשי כאן בחבלה כאן בבושת מה שאמר שלא רשאי בחבלה אבל אדם רשא לבייש את עצמו ואב תיתן בבושת זה משנה ה ביישה את עצמה לחבול לא אבל לבייש הוא

יכול אז מה חשב שגם בבושת וגם בנזק אדם יכול כן וקטנה הנה שאמר לו רבי עקיבא חובל בעצמו אף על פי שאין לו רש פטול אז זה השאלה מתרץ את הגמר חיקה אמר לי למה בעיה בושת לאדם רשאי לביש את עצמו אין לך ראיה להפטר למה בושת לא מבעיה שאדם יכול לבייש את עצמו אלא אפילו חבלה דין אדם רשאי לחבול בעצמו אחרים שחלבו חייבים אדם לא יכול אדם לא מקפיד לחבור בעצמו אז הייתי אומר שאחרים יהיו פטורים לא אחרים חיייבים בו ואין אדם רש לחבור בעצמו

ואת יכול נשבע להרע בעצמו ולא רע י פטור תמ ומר להרע או להטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות אבי נשבע להרע בעצמו ולא הרע הנה אז ה אתה רואה שיהיה חייב קורבן שבועה אז הנה אתה רואה מכאן שיש לרבות את שנשבע ש שאדם יכול לחבור בעצמו אני חוזה על זה גמר מקשה בין אדם רשאי לחבור בעצמו ואתה יכול נשבע להרע אדם שנשבע להרע בעצמו ולא יהיה רע יהיה פטור מכון שבועה לא ירע יהיה פטור אתמ לומר או נפש כי תשבע לבטא בשפתי אם להרה או

להטיב מה הטבה רשות היא הטבה של רשות לא הטבה של מצווה אף הרעה זה הרעה של רשות לא הרעה של עבירה לא שתגיד נשבע לעשות עבירה או נשבע לעשות מצווה זה להרע רשות לא אבי נשבע להרע בעצמו ולא הרע מכאן יש לרבות שמי שנשבע להרה בעצמו בלא הרע שחייב קורבן שבועה אז הנה אתה רואה יש רשות לאדם לחבור בעצמו אמר שמואל בישב בתענית נכבתה אז זהו אמ ש הראה פה שהמורה זה לא בחובן בעצמו אלא יש לאדם רשות לשבת בתענית רוצה לשבת בתענית מה אומרת אם

אתה אומר שהראה פה זה עוסקת בשבע אז כבתה גבי הרעת אחרים גבי הבריתה בהמשך נשבע להרע לאחרים ולא הרנו אח קורבן שבועה אז לפי הדעה הזאת לאחרים להשיבם בתענית אחרים ממטב להו בתענית לממה הוא בעל הבית עליהם יכול הוא יכול להושיב את עצמו בתענית כלומר הגמרא רוצה להגיד אי אפשר זה הפירוש אתה אומר נשב בתענית זה על עצמו יכול על אחרים יכול ח כאילו לאדם אחר ששבע להרע כן שמה מה הדין שלו לאחרים מה שוא חייב או פטור שבועע רה לאחרים לא משנה כל כך מה

אבל העיקר אתה מדמה את זה להרע לאחרים אחרים אם מותב ו בתענית מה אומרת אן אלה וודאי מהרע לעצמו ממש כן כן זה לא כן זה לא זה לא בתענית לא יכול בתענית לא הגמרא אומרת כן יכול להיות נכון איך זה מהדק לונדרה בדונה סגר אותו בחדר ולא נתן לו לאכול לא מכניס לו אוכל סגר עליו המדבר ואן הוא לא יכול לצאת אז הוא יושב יום יומיים בתענית ואתני איזה הרעת אחרים הקה פלוני ופצע את מוחו מפורש כתוב הרעה עוסקת בבריתה זה זה זה הפצע את

מוחו הרביץ לו אז אותו דבר זה הרא את עצמו זה לא ישה בתענית זה קרוי הרעה של רשות אתה רואה שרשי אדם להכות ולחבור בעצמו אלא תנא הי אם אדם יכול להכות ולהרביץ לעצמו תנאה אדם זה רכוש של הקדוש ברוך הוא הוא לא יכול להזיק לעצמו נכון א כן ים לדבר עכשיו דיקה תנאה דק למן דאמר אין אדם רשאי לחבור בעצמו קלמן דאמר רשאי לחבור מחלוקת המשנה שלנו אומרה שרבי עקיבא אומר מבייש שעובד בעצמו אף על פי שאינו רשא אחרים שבו בו חייבים אז זה נמן

דמר אין אדם רשי לחבור בעצמו קמ דמר אדם רשי לחבור בעצמו זה הבריתה שהשיב רבי עקיבא שמבייש אדם רשה לחבד בעצמו גם אותה בריתה הקראה להרעה לעצמו זה רשות מתנ שמעת לה דאמר אין אדם רשע לחב בעצמו מי זה התנה של המשנה שאמר שרבי עקיבא סובר שאדם לא יכול לחבור בעצמו אמה תנ לתניה אתה יודע מי זה התנא זה זה ואך כתוב בתורה ואכ דמכם נפשכם דראש רבי אליעזר אומר אם תרגו את עצמכם מיד נפשותיכם אדרוש את דמכם אדם שהורג את עצמו מיד נפשותיכם אדרוש את

דמכם אז אותו דבר אסור לאדם לחבול בעצמו אם מפה בד שעלה להרוג את עצמו לא אבל לעשות פצע כן אלא איתנהו דתני על המת קרעין על המת ולא מדרכי האמוני אפשר לקרוע בגדים נפתר לו מישהו ולא מדרכי האמוני לא לפצוע את עצמ לא קרעין אבל לא מרביץ קור לא לא על זה מדבר על זה מקרעים כן רוצה להוכיח לו שאין אדם רשע לחבול בעצמו מפה אני מביא לך ראייה שאין אדם רשי לחבול בעצמו בדיל מקטלה שני אתה הבאת לי ראיה ממה שאדם אח את נפשותיכם אח

דמכם נפשותיכם אתש אומר אולי קצל השענה אומר בוא אני אראה לך לא גם גם להזיק לעצמו לא אסור נתניה אלא שאסור לעבוד בעצמו התנת מקרעין עלמן ולא מדרכי האמו זה לא נקרא דרכי האמו רק לא יקרא יותר מדי אבל כשלא יותר מדי מקרעין ל המת אמר רבי אלעזר שמעתי שהמקרא על המת יותר מדי לוקה משום ב תשחית יש איסור בהשחתת ג כל שכן גופו אז כל שכן גופו דילמה לא לא ירד לי הסימון אני לא כל כך מבין מהר מה שאתה אומר זה כך זמן דילמה

ברדים שנה סיטה דלא דרו יכול להיות בגדים זה כן זה אדם בל תשחית זה אסור למה זה נזק שלא חוזר קרע את הבגדים לא תמיד אפשר לתת את זה לאומן אבל גופו מותר למה נ נהיה לו פצע תרפה איך ראינו דבר כזה אז זה לא אסור לחבול בעצמו כי ה רבי יוחנן כר בני מכבדות רבי יוחנן היה קורא לבגדים שלו זה המכבדים שלו זה הכבוד למה כבודו של אדם תלוי בבגדים הבגדים חשוב תראה מה זה הבגדים יותר חשובים מהאדם מה לא זה מ למה אתה רואה

מי נטלה במי קטן תלה בגדול אז הוא קורא לבגדים הכבדות אז הקטן תלה בגד זה תלוי בקולב כמו שרים עוד דרב חסדה כדב משגה בני אזמה זה ראיה אחת אב חסדה כדב משגה בני אזמה וגה שהה הולך בין הכושים מדלה להו למנה היה מרים את הבגדים שלא יהיה להם לא יקרעו למה שהבשר יקרע אבל הם לא יקרעו אמר זה מעלה ארוחה וזה אין לו מעלה ארוחה הבג הבגד אי אפשר לתקן אז מ אז מי זה התנא שאומר שאסור לחבול הי תנא הוא לתניה אמר רבי אלעזר

כפר ברבי מה וכיפר עלי מאשר חטא על הנפש משמע חטא בנפש אדם באיזה נפש חטא זה נזיר איזה נפש חטא זה אלא שציר עצמו מן היין הנזיר צר את עצמו וו דברים כ חומר מה זה שלא צר עצמו אלא מן היין נקרא חוטה צר עצמו מכל דבר על אחד כמה וכמה נוש יושב בתענית זה תענית עוד הכוסס נטיעות אפילו שהוא לא רשאי פטור תנ רבא חנה כמי דרב בא אדם אחרים חייבים הם קצצו לו בא אדם אומר לחברו שורי הרגת נטיעות קוצצת חברו אומר לו אתה

אמרת לי להורגו אתה אמרת לי לקצו פטול אמר לי אם כן לא שבקת חיל בריתה אם אתה אומר שוא אומר לו טענה כזאת לא הכנסת לחיים לבריות כל העולם יזיקו כן כל כמינה יש כוח לטעון כך יני מה אין טענה כזאת מה יכול אין טענה כזאת ר אתה אמרת לי מה אדם מזיק לעצמו הזיק חייב מה זה אמרת לי לא שומעים כל כמנה אין כוח אדם לא יכול להגיד אתה אמרת לי בבית דין אין ענ אמר לי סמיה כך כתוב מח כן ה מחכ נה מה

אתה רוצה אמר לי לא אה בתמיה זה כן סמיה האם אני אמחוק את זה אמר לי לא תתרגם מתנית בשור העומד הריגה ובלן העומד סוסה אומר לא לא תמחוק תפרש את הבריתה המיד כגון שהמית את האדם שור שעומד להריגה המיד אדם או אילן עומד לקציצה היה של עבודה זרה או נותר רשות הרבים מסוכן יפול על בני אדם לכן יכול להיפטר בטענה כזאת אתה אמרת לי למה אתה אמרת לי הוא הרג בן אדם אתה אמרת לי זה של עבודה זרה ם לא אמרת לי הוא חייב י

אחי מה ק טעין לה מה טוען בעל ה אלוק דין עשה דמר לה אנה בענ למעבד המוסווה אומר אומר נכון רציתי לקצוץ את זה אתה הלכת ססת בלי לדבר אתה גנבת לי את המצווה אני רציתי לקצוץ את העץ הזה נתניה וש וכיסה כלומר כיסה שפך את דמו וכיסה מי ששפך יכסה מי ששפך מי ששחט את העוף הוא יכסה או החייה מעשה באחד שחט וקדם חברו וכיסה חייבו רבג נת לו ערה זהובים למה חטף ממנו את המצווה אז זה טענה של הטובע והשיב לו נצבע אתה אמרת

לי להורגו מצוות עשיתי וא נעמן אין אדם רגיל להקפיד על אחר שייעשה זאת במקומו אסוי לשכוח שהוא נתן לו אם לא אמר לו לדעת רבן גבלי צרך לחייב לוות כסף והרג את שורו כן אז זה לא לדעת רב לא ב צים להרוג את עכשו כנראה בית דין קבעו וצריך להרוג אותו עכשיו אותו לבית יס הוא ברח תופסים אותו והורגים אותו כנרא על כל ברכה שאדם מברך יש כל יום 100 ברכות כמה זה 1ל זהובים כל ברכה 10 זהובים בשבת כמה חסר 20 20 אומר הל לך

שלומו אבל בשבת חסר 200 נו רים את פריו מזל טוב על פריו אבל היושבת בגנים זה הומר נוח מסס היושבת בגנים שהם אין להם כסף תלמידי חכמים אין להם כסף לקנות פירות אומר מקשיבים לכוך שמעני הם שומעים הברכות וצים בזה ידי חובה נשמע ברכות מאחרים זהובים זה הגוזל ברשי ערה משנ אז רש תרות זהובים צפ נח הגוזל זה הגוזל ברכה 10 משלם לא כבתי מעמר הה החתם סופר היה מאוד אוהב את ה משולחים שהיו מגיעים מארץ ישראל לאסוף כספים פעם הגיע איזה משולח אחד לבית שלו

כיבד אותו בארוחת צהריים וגם לא מספיק גם נתן לו לעשות זימון אומר עכשיו אומר לו החתם סופר כבר קיבלת 40 זהובים מ ת המזון ארבעה ברכות אז משלח אתזה העיז את הפנים שלו אומר בארץ ישראל אי אפשר לפרנס את הכוללים ב בדבר כזה רק במזומן למה זה החתם סופר קצת תבייש מה שהוא אומר לו מה מה מה אני עושה לך צחוק שקיבלת 40 זוב ים אני הפוך אני רוצה שיהיה לך הרבה כסף אז זה הרגיש שר נעליו שלא יפגע יכול להקפיד עליו אומר היה יהודי אחד

הגיע לסניף של הבנק שלו אחרי שסגרו כבר אומר לה אומר לו יש לי צ'ק תעשה אחד גבירים לבית רוטשילד יש לו צ'ק תכניס את זה תכבד לי תבד לי את הצ'ק אף אחד לא הזיין הב שמה אשתו רצה הצ'ק אבל שב שלר שיל שווה הרבה כסף אפילו כ שנועלים את הבנק צ'ק הזה לא שווה אין כשונים את הבנק גם צ'ק הכזה לא שווה אפילו זה צ'ק של רויל אין עכשיו זה אומר זה משולח אומר חתם סופר בוודאי שרכו ש שכר מצוות זה עצום אבל במכולת אי

אפשר לשלם גם במטבע של רוטשילד אי אפשר לשלם אומר שזה קצת מתק את ה הזה אבל מאותו יום חתם סופר לא הכליף אותו יותר מיד עם המשולח הזה צריך להיזהר למה באותו רגע שאדם יש לו את ה את הפטנט שלו מבסוט במנו הוא מוציא אך זה אמר קלדע קבא אסור למקצה א צדקה כם תמרים אסור לקצוץ אותו ב תשחית אתה יודע היה דברים כאלה יש לפעמים אדם רוצה לבנות פה ישיבה או משהו ובית הכנסת או משהו ויש לו כזה דקל וזה מפריע לא לא נתו לקצות

אותו תעשה מסביב או שיהיה הדקל באמצע בית מדרש גוי אג מתי כמה יהיה בזית ולא קצצו לא קצצו אותה ובעקב אתה אמרת לי קב קבה אומר שזיתים דחשיב אפילו כמות מועט אסור אמר רבי חנינה לא לא שכיב שחת ברי אלא דקת תנתה בלא זמנה אוי ואבוי הבן שלו נפטר קראו לו שברחת שפחת שבחה אומר קצץ תאנה לפני זמנה היה עדיין נשבות תמרים אמר הבינה ואם היה מעולה בדמים מותר דמה ויו קרים לבניין ויותר משובי הפירות מותר לקצוץ אותו זה לא השחתה זה השבחה אתה רואה תיקח

את האילן הזה תעשה אותו עץ לבניין מה אחי רק ע אשר תדע זה עלן מאכל אתה רואה נגיד זה בעניין מצור על עיר יש איסור להשחית את העצים סביב העיר רק עץ ששר תדע כי לא עץ מחלו אותו תשחית וקרת ובנית מצור אז אשר תתר כי לא עץ מאכל מותר אז ה יכול לכתוב רק לא רק אשר הוא לא מאכל אלא רק עת אשר תדע זה ענין מאכל כי לא עץ מאכל הוא זה עניין שרק אז מותר לקצו ו וכי מח סופו לרבות כל דבר ילן

מאכל כל ילן מאכל מה תמוד אומר כילא עץ מאכל להקדים רק למאכל קודם כל תקצו את הסרק אחר כך את המאכל יכול אפילו מעולה בדמים עץ רק שקודם למאכל אפילו שעץ יקר הרבה את דומר רק מהעץ שם הוא מעולה בדמים מותר לקצו צו ו ועץ רק לא קודם לו במצ בכללית לא במצב לא אסור אסור לקצות כל עץ אשר לא עץ מאכל חרתה רק אותו מכ שמואל היתה לה אריסה תמרי הביא לו אריסות תמרים אכל טעים בהו טעמה חמרה בתמרים טעם טעם יין אמר למה הי

המר בגוני קמה הצדקה לומד בגפנים יונקים משם אמר מכשב בחמרה כוי התכנים האלה כל כך בגפנים מכחישים קבלו טעמם למחר הית מקורי הו למחר תביא לי את השורשים עקור לי תביא לי את השורשים שלהם למה שלא יכחישו את הגפנים חרם ני מה אומר לו תעקור את השורשים אני תעקור את האילן למה הם מכחישים את ה את ה את ה אהן הגפנים אם אומר תעקור מהשורש רב חסדה חז תלה בגופה ראה דקלים קטנים בין הגפנים אמר לי לאריס קרינו גופנה קנה דק דקלה לא קנה גופנה מדמה

ה אתה יכול לקנות קרקעות לגד דכלים אבל דכלים משבח דכלים אי אפשר לקנות גפנים אז אתה ורה מפה אתה רואה שמותר אם הוא מעולה בדמים כן אם הדבר השני הוא חשוב וזה מזיק לו מ מותר לעור אין להם בראש לעקור אותם נדבר על זה יש לך שאלה למעשה למעשה כן אחר כך שאלה צריך לעשות את מה זה ואיך וצריך להביא גוי ולא אתה ישר תביא את הגוי שהגוי יביא גוי אחר כך אני דברך הו שמים מקום אחר אין ב אפשר שלה ענים ומרים אז העניין הוא

בגלל זה רק בגלל שאפשר מהפנים לעשות יותר ממון או שיש גם עניין ששייך אולי לברכות שגפן קודם לגפן יש לך שיבוש יש עניין שכל עץ מעכל לא לגרוע בו כן אבל פה היה את י פ אז זה אולי גם שילא בגלל הממון פה זה זהו זה הוא נתן פה זה היה בגלל ממון לא שך עכשיו אנחנו הלכה ד' כן אתה נקת את הכובע בטוח חלום צריך להתענות צאת הכוכבים אפילו בערב שבת אז כמה שאפשר להתענות בשבת כל שכן שתענה ע צת הכוכבים סעיף ה כל תענית

שלא קיבל עליו היחיד מבעוד יום אין לו תענית תענית ציבור לאלא צריך לקבל אבל זה צריך תענית יחיד הגהה להתפלל ענינו לא לענינים חיה בתענית סתם התענה כך לא יצא ידי נדרו לא עניין זה אם לא קיבל את ענית בעוד יום לא יכול להתפלל עלינו גם אם נדר ש נדר נדר להתענות לא יצא ידי חובת נדור נאו יש אומרים ני מתפלל ענינו לא נחשב רק ככן וכן נראה לי לנהוג בתענית יחיד מי אומר את זה זה כו זה הגהה הכו לעלמה מת תענית חלום מתפלל עלינו

א עלפי שלא קיבל עליו מאתמול זה משמיים הטילו עליו התענית זה כאילו קיבל אותה הבנת אם אנחנו לא אומרים לבן אדם להתענות תחנו הם אחר כך כל יום יבואו סעיף ו אם אתה מקבלו בתפילת מנחה אומר בשומע תפילה או אחר שסיים תפילתו קודם שעור רגליו הרי בתענית חיד מחר י רצון שתהייה תפילתי ביום תענית מקובלת ם לא הוציא בפים אם ר בלבו שהוא מקבל תענית מחר קבלה והוא ש כשד תפילת המנחה בדיעבד אפילו אחרי מנחה כל זמן שהוא שזה יום זה נקרא קבלה אבל לא שירש

קיבל אה לא ביור לא בעירור בעירור דווקא בתפילה הגהה בטוב יותר לקבלו אחר תפילת בש בשעת תפילה כדי שלא להפסיק תפילתו לא כמר לא בשומע תפילה חרי לרצון ככה עושים העולם לא אבל אתה יודע לפעמים אני שוכח לקבל את זה ואני נזכר באמצע התפילה אבל אני אחר כך מפחד שלא ישכח אז באמת צ התפילה אני מערר על מה זה קבלת תענית אם מאררים באמצע התפילה מספיק ביום לפני זה כן צך עוד שלוש לא מהיר עוד ש מה הבעיה קיבל עליו תענית תפילת המנחה אעל פי שהוא

אוכל ושותה בלילה לא הפסיד כלו וכן קיבל עליו להתענות שלושה או ארבעה ימים תהילים כן קיבל עליו להתענות שלושה ארבעה ימים או יותר זה אחר זה ענות בימים וחד בלילות אלפי שהוא אוכל כל הלילות לא מפסיד בטח דבר כבלה אחת לכולם אלפי שלא קיבל אחת אחת במנחה שלפניו הגהה ם קיבל תעוות שני ימים רצופים מותר לאכול בלילה שביניהם א אם לא פירש בעדי אפלות ואפילו אחי מתפלל כל יום בענינו רצופים תראה מה זה רצופים רצופים תמיד עם לילה יוצא מפה שיש כשאומרים רצופין זה לא חייב

להיות עם לילה לא למה נפקא מנה כתוב בשער רוח הקודש שאדם מתענה שני הימים ש שאחרי ראש חודש אלול תען שני ימים רצופים אולי זה לא חייב להיות בלילה שני ימים רצופין שני ימים רק ביום לא בלילה גם לי אני לא עשיתי את זה אם עושים יום יום אז זה לא בעיה לעשות 48 שעות כזה גם בלילה כן זה הבעייה מ קיבל עליו בתפילת המנחה שלושה ארבע ות ולא רצופים זה אחר זה כגון שקיבל ן שניש בשני יש מיש מסתפק םם שגה בקבלה אחת לכולם או

אם צריך קבלה לכל אחד ואחד הגהה מהו נהגו העם לקבל קבלה אחת בסגה חי וכן דעת מקצת רבתה למה הוא יכול גם אחר כך לשכוח אז מה הדין ט קיבל עליו לטענות למחר ענה תענה ובלילה שאחר התענית נמלך להתענות אף על פי שלן תעניתו של אח בלילה והטענה כל היום השני אין לו תענית מפני שלא קיבל עלי מבעוד יום תראה מה ‏ad pia ו הרמבם דף כט עליו בעוד יום זה הופך הכל אם לא קיבלת תענית ני בעוד יום מה זה משנת הכל כן זה לא

תענית זה משהח תענית ח חייב לכבל תענית אם אתה אם אדם לא קיבל יום קודם תענית התענית שלו של מחר זה לא תענית הוא לא ידע ש בעיה לא יכול תענית יחיד יכול לעשות פשוט לא תופס בכל אני ציבור אף פעם לא לקבל מה שצריך לקבל זה רק תענית יחיד אם קיבל קיבל לא קיבל בעיה לא כדאי לו להתענות זה לא תענית כיפור זה תעני ציל כן בטח גם בכל כל הצומות זה ציבור לא צריך האוכל כזית מבשר בהמה שמתה או חיה שמתה או מי זכה

בפרחים אנגל איזה פרחים יפים הבאת האוכל כזית מבשר בהמה שמתה או חיה שמתה עוף שמת לוקה שנאמר לא תאכלו כל נבלה כל שלא נשחטה כראוי הרי זו מתה והלכות השחיטה את באר השחיטה שהיא כראוי ושאינה כראוי אין אסור משום נבלה אלא מינין טהורין בלבד פני שים לשחיטה נשחטו שחיטה כשרה הם מותרים באכילה אבל מינים טמאין שאין שחיטה מוענת בהן בין שנשחטה בין שמתה כדרכה בין שחתך בשר מן החי ממנה ואכלו אין לוקה משום נבלה או בטריפה אלא משום אוכל בשר תמאה האוכל עוף טהור חי כלשהו

לוקה משום אוכל נבלה חי אב על פי שאין בו כזית או לא כולו לוקה אה זה עוף קטן כנראה ואם אכלו אחר שמת או שיהיה בו כזית אף על פי שאין בכולו בשר כזית אועיל ויש בכולו כזית חייב עלי משום נבלה האוכל כזין מבשר נפל הוברח של בהמה בהמה טהורה לוקה משום אוכל נבלה אסור לאכול מן הבהמה שנולדה עד ליל שמיני שכל שלאו שוהה שמונה ימים בבהמה הרי זה נפל ואין וקין עליו ואם נודע שקלו ל חודשה בבטן אחר כך נולד שן תשעה חודשים בבהמה גסה

חמישה לדקה הרי זה מותר ביום שנולד השליה שיצא ממבל אסורה באכילה וכולה פטור שאינו בבשר אוכל כז מבשר בהמה או חיה אווף טהורים שנשחטו שנטרפו לוכן שנאמר ובשר בשדה תרפה לא תכלו לק את השכין אותו טרפה אמורה בתורה זו טרפה זה שה טרפה אותה חיית היער כגון ארי בן אמר יוצא בהן בכן עוף שטרף אותו עוף הדורס קונץ כיוצא בו ו אתה יכול לומר שט אותה ומתה אותה היא מתה הרי זה נבלה מהלי מחמת עצמה מתה או יקר בשי ומתה או שברא רי במיתה או ה

אינו מדבר אלא בטרפת ועדיין לא מתה עוד ואם הטרפה שלא מתה אסורה אותה בהמה כמו שהתבאר יכול אם בא זאב וגרר גדי ברגלו בזנבו או באוזנו ורדף אדם ויצילו מפיו יהיה אסור משום טרפה שהרי נטרף תמד ומר ו בשר בשדה טריפה לכלב תש אותו עד שיעשה אותה בשר רוי לכלב עלמת שתרף המורה בתורה היא שטרפה אותה חית היער ושברה אותה נתתה למות ועדיין לא מתה אף על פי שקדם משחטה קודם שתמות הרי זו אסורה משום טריפה י ואי אפשר שתחייה המכה זו ה בעליה צת למד

שתורה עשרה מתה והיא נבלה עשרה נוטה למות מחמת כותיה פי שעדיין לא מתה והי טרפה וכשם שלא תחלוק במיתה בין מתה מחמת עצמה בין שנפלה ממטה בין ש חנקה עד שמתה בין שדרסה חיה ו הרגתה קח לו תעלו בין ותות למות שתפתה חיה ושתה בן שנפלה מן הגג ברו צלותיה כיוון שנפלה רסקו ברה בן שזרק בחץ ונקב ליבה וראתה בן שבעלה חולי מחמת עצמה בנקב ליבה ארתה או את ראתה או שברוב צלעותיה כיוצא בהן א והיא ותה למות מכל מקום אריזות רפה בין שהה גורם בין

בשר ודם בין שהיה בדי שמיים אם כן למה נאמר בתורה תרפה דבר כתוב בהוה שאם לא תאמר כן לא תאסר לא תאסור אלא אותה שנטרפה בשדה אבל נטרפה בחצר לא תאסר אמתה שכולי בהוה וענין הכתוב שנות למות מחמת מכותיהם מכה זו אסורה מכל המו חכמים זה הכלל כל שאין כמוה חיה תרפה לכות שחיטה התברר איזה חולי עושה אותה טריפה ואיזה חולי אין עושה אותה טריפה וכן החותר בשר מן הח מן הטורים הריה בשר טרפה כ ממנו כזית לאכ משו טרפה שרי בשר זה מבהמה ש נשארתה

ולא מתה מני טרפה אותה חיה מני חכה בסכין מני בכולה מני במקצה הרי הוא אומר בשר בשדה טרפה לא תאכלו כיוון שנשא בהמה בשר בשדה הרי הרפה י בהמה שחולה מחמת ששש כוח נתה למות א ק באיבריה המת אותה ארי ז מותרת שלא ישה תור כין טרפת חי שהרי הסב ממותה אעל פי שמותר חכמים לאוכלים מבהמה שמים שט אותה כדי שלא תמות י שפר קסה בסוף שחיטה דבר זה אין בו איסור אבל כל הרוצה חמר על עצמו בדבר זה זה משובח יג בהמה חיה ועוף לא

צן דן הרי מותרים ומרים ש מתים ו לכן השוט את ה פר קסר זה מותרת אבל מסוכנת והיא כוש מעמידים אותה ואינה עומדת פי שאוכלת מאכל בריים מתה ו פרקס רזו ין עליהם פרקס רזו מותנת צריך שיהיה פרכוס בסוף השחיטה אבל בחנתי נו מעי יד כצד הפרכוס דגדה בין שפש ידי חזירת בין שפש רגלה אף על פי שלא החזרת או שכפה רגלה בלבד הרי זה פרכוס מותרת אבל אם פשטה יד לא זרת הרי זה אסור שאין זה אלא הוצאת נפש בגס אם אחד היד ואחד הרגל

זה פשטה ולא כפפה ין כפפה ולא פשטה זה פרכוס מותרת לא פשתה לא יד ולא רגן ולא כפה כזו נבה אפילו לא פ בעינו לא זה פרכוס שוחט את המסוכנת בלילה לא ידע אם פרקס או לא פרקס אזה ספק נבלה ואסורה כל יסורים שבתורה מצטרפים זהם זה חוץ מייסורי נזיר כמו שתברר שם פי כך לוקח מעט חלב ומעט דם ומעט בשר בהמה טמאה מעט בשר נבלה ומעט בשר דג טמא מעט בשר וף טמה ווצ ם שאר יסורים צרף את הכל כזית חלו אין לק בדינו כדין

אוכל חצי שעו כל הנבלות מצטרפות זו עם זו נב מצטרפת טפה לכן כל בהמה וחייה מצטרפים זה עם זה אבל בשר נבלים בשר במ לא מצטרפים כצד קת השת הצבת התרנגול וקבץ את הכל כזית בשר ואח לוקה ם קצ חצי זית מנבלת בהמה טהורה וחצי זית מ הטרפה חצי זית מבשר נבלה וחצי זית מרחי מן הטהורה כלא לוקה כן בשר הגמן וחזיר ונ שכולם כזית מח קה אלצר חצי זית מ שור חצי ז מבשרי גמל אינם מצטרפים כן כ יצא בזה כ כ בהמה טמ וו

טמאו דק טמא אין בשור ש מצטרפים לפי שאין שני נשבות שהרי כל אחד מהן בל בפני עצמו כמו שבארנו אבל כל העופות המן מצרפים כי שמצטרפים כל במה חי תמים וזה הכלל כל שיסור בל אחד מצטרפים בשני נבים הם מצטרפים חוץ מבלה וטרפה הוי בטריפה תחילת נבלה הי יח הוכ מבמה וחי מן העור מן העצבות מ הגד מן הקרניים מן הפים מן הציפורניים שקום שמבצבץ משם דם שחתכו מן השליה שפי שהוא אסור הרי זה פטור שאלו איכי צפ כזית כבת הנב נופ בגוף פג מותר למי

בבת שחי חי יפה קבת בהמה חי אבל אור קבה הרי הוא כשאר מעים ואסור ‏h הלאה עור הבא כנגד פניו של חמור מה זה זה מותר באכילה פני שהוא כמו הפרא שומ רגליים שאיין מותרין יש עורות שהן כבשר ואוכל מהן כזית כאוכל מן הבשר והוא שאכל אותן כשהן רקים כא ו שורות כמסנן אור האדם ואור החזיר של ישוב ואורחות הגמן שלא תענו עליה מסע מעולם ולא הגיע למסע שעדיין הרקה ואור בבושת ואור שתחת העליה ואור ה שלין ואור ההנקה והכוח ולטה וחומת כל אלו ורות שלהן

רק רן כבשר לכל הדבר בין איסור חילה בין טומאה כב נאמר בש נסכן לא יכן את בשרו ואך היה אפשר לאוכלו אחר שנזן הרי הוא נבנה א לא ב כתוב דח סכ נאסר ונאסר כבמה טמאה ואם קו כש אך זה אסוף בהנה ואם אכל מבשר כז וכה כוכן כשישה לא י מחר ולא י נתון לכלבים ולא לגויים לכך נאמר לא יה אכל את בשרו ופרש של שור הנסקל מותר בניה נודע שהוא פטור בסקילה אחר שנגמר דינו כגון שהו זמו עדיו יצא וירא בעדו אם נודע אחר

שנזל הרי זה מותר בניה ‏z כב דף כפא אשתך תלמידי חכמים מתער מזונה לעלמה משלמה כ פ א' כ פ א' כל בז בתלמיד החכמים מביאים מזון לכל העולם למה הם אין להם למה להם לא אלא תלמיד חכם החי ממש הוא אילן החיים ח מן העולם הבא עולם הבא ודל ת מה זה לי אח מהפירות של הענין החיים ניכ פרי העד אשר בתוך הגן תן לי תן לי אני אפתח לך מי לאנ מצנו אבל תנאים שהיו עשירים אב אבל לא ננו הרש לכך יש יש עשירים

אבל הוא בדרך כל חכם אין ל מסכנה היו פרי העד אשר בתוך הגן פרי ב עלמה ועל דתנן אם ניזונים בזרוע מים בזרוע הכוח שלו זה רק במתיקות התורה לא עזוב זה מחשי זה עזוב את זהזה לא מבי זה שמחת למד חמים עול ה יעשה למח קלון מה יעשה דוב ה קר העולם הבא מחכ ב העולם הבא זקן בזת הה מהמ נחתם אותם לבניכם לעולם הבא בם תעבוד לעולם באם תעבוד עבד עבדים אלא עבד עבד עולם עולמות של יובן פליזר א ראית מה זה אליעזר היה

בן שחם איך לא יצא כמותו לא הקדוש ברוך הוא הסכים פך מרור לברוך מה נהייה ראית מה נהייה איתו הוא נהיה לבן ה הפך להיות לבן לכן קראו ללבן הארמי לבן בגלל שעל ידו התהפך אליעזר להיות לבן זה האיש שממנו נעשה אליעזר לבן הוא היה שחור פחם אליז אפני חושך עבד ברהם ח ברהם חם וב עבודה זרה ישל מאברהם עשו מיצחק אד אמים שבית המקדש קיים כתוב במ אדו משהח ף קח למים קלך ב ועשית אותה שום הכיפורים ום הכיפורים כורי ספ ש ולמה וימר עליהם

ישא את הבו הזב ס כ שלושה ק אחד שלושה ני שלושה גים שודים כ אחש גודים אחפ כ שיוצאים מנו ארב גים שים כפתור כור שכור כפור ד שיוצאים מכפתורים פה פ מ כיכר ד ויאמר משה מגפה צ ויאמר משה ויאמר ואני אני אך אר ני ויעמוד פנחס צ זש חכות ב צב חס קדוש ך רצון פני מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם קש רון ו כל הקהל הקדוש גם אותם המז דרך הפלפון ודרך הן מברך ן זקן בבריאות ובשמחה ושועה אורך ימים ני עננ תסי ותצליחו

ד יכוון את הקצין יובל כחי יובל קמחי בן רח כל הברכות שעות שבע ברכה ושעה אמן