הדף היומי מסכת בבא קמא דף ע הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ראש חודש שבט תשפד

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש א' שבת תשפד ראש חודש שבת חודש טוב עלינו ועל כל ישראל עמו שבת בסימן שומרים ברכם טהרם שהקדוש ברוך הוא ישמרנו ויברכנו ויטהר אמן גם כן שבט שנתבשר בשרות טובות גם שבט שלום ברכה טובה בעזרת השם כך יהיה לכל לבית ישראל אז עכשיו אתם יודעים כבר דיברנו שחודש שבת מזלו דלי דלי אותיות ילד למה כי זה הזמן ללמד את הילדים תורה שיכנס להם ברמח בריהם ושסה ידיהם כמו שמשה רבנו לימד את עם תורה 37 יום קודם

שנפטר הלו כתוב בתורה ב1 חודש בחד לחודש דיבר משה את כל ישראל את כל התורה הזאת דרש להם לפני עם ישראל את כל התורה הדריך אותם פשט להם ספקותיו התחיל בא' שבט עד שבעה באדר לכן כתוב בספרים הקדושים הביא את זה רבי חיים פלצ'י איזה מעלה גדולה יש בזמן הזה שאדם יבין טוב את התורה ילך בדרכה יחזור בתשובה ואז יתעלה מעלה מעלה למה אומר ש הרב חידושי הרים כותב שבחודש שבט נפתחים כל מעיינות החוכמה ומה שתמיד בתיק עיד לחדש משך השנה הכל מתחיל ונפתח בחודש הזה

לכן צריך לעורר את עצמו במיוחד בחודש הזה ללמוד תורה לשבת על התורה ועל העבודה והחודש הזה זה מזלם של עם ישראל כתוב אפילו שכתוב מאותות השמיים טרחתו עם ישראל למעלה מן המזל אבל כל זה בכוח התורה שמקיימים את המצוות אז עם ישראל למעלה מן המזל בעזרת השם כמו שכתוב הועיד משה באר את התורה הזאת למור למור זה ראשי תיבות אין מזל רע לישראל רק מזל טוב שיהיה במזל טוב בסימן טוב לכולנו בעזרת השם ש ישועות גדולות בעזרת השם בנחת בשמחה אז ראינו איך אדם תופס באמונה

באהבה בקדוש ברוך הוא ללכת בדרכיו לראה אותו לשמור מצוותיו חוקותי ומשפטיו שאדם רואה את נפלאות הבורא יתברך כל מה שהקדוש ברוך הוא נפלאות שאדם יאמין ויטע בליבו אהבת תורה יראת שמיים ויאמין בתורה יאמין בקדוש ברוך הוא במעשה התורה איזה איזה תורה תמימה ונעימה נתן לנו השם יתברך אז לכן למשל הקדוש ברוך הוא היקע את המצרים כל המכות שנתן להם זה בשביל שעם ישראל יתחזק באמונה למה הם הורידו את עם ישראל בדרך התורה עכשיו המכות שהם קבלו זה בשביל להעלות את עם ישראל לכן איזה פלא פלאות

היה במכת דם נגיד מכת דם נתן להם הקדוש ברוך הוא עכשיו ראינו שבע מכות בפרשה הזאת אז מכת דם שנתן להם הקדוש ברוך הוא אומר המדרש העשירו ישראל למה המצרים לא יכלו לשתות מים איפה שהם הולכים איפה שהם באים אין מים הולכים לקנות מץ תפוזים מהשוק דם כן שזה בא לרש זה דם יהודי לוקח זה זה מ תפוזים זה הכל אבל הם לא הם זה אצלהם זה דם זה לא הולך מה הם יעשו אז איך איך לסדר את העניינים שהכל יסתדר הם היו אומרים להם יהודי

שיביא להם מים אומר לו מה בחינם אם הוא קונה אותו נהפך לו להיות מים אם לא זה לא עוזר עכשיו מה הם היו עושים מבצע היהודים זה סיומו ש ידע את העבודה אומר להם מבצע כל א שישית מים 500 דולר טוב מאוד אתה יודע איזה איזה מסחר זה באם אדם חייב לשתות מה יעשה לא יכול מה ישתה דם מה כל מה שיש להם נתנו בשביל לקנות ששית מים היו אבל מה יש אנשים רוצים להביא את המים בעצמם רק שהיהודי ישים את היד שלו על זה שייהפך

להם להיות מים זה טוב זה 400 דולר 300 תביא זה הכל היה משהו לא רגיל לא רגיל גם אם הוא לוקח הכל באים לו דגים זה לא זה משהו פלאות הקדוש ברוך הוא עשה אותו דבר בצפרדעים היה כזה מכה בעולם איזה איזה פלאות הנה אנוכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים אתם יודעים שיש להם שירה מיוחדת מסופר על ה אחר פטירתו של המגיד סיפר בעל התניה שהגיד היה רגיל ללך לאגמים בבוקר שם הצפרים מקרקרות אומר למה היה הולך לשם ללמוד את השיר ש הצפרדעים שרות להשם יתברך

ורצה יך הם מהללים את השם אז לכן הלך לשם ללמוד את השיר הזה תראה איזה דבר איך לשבח את הקדוש ברוך הוא פלא פלאות יש כתוב בספר ברית יש מן צפרדע שנקרא צפרדע העלה למה אומר בדרך כלל הוא שוכן אצל איפה שיש עלי אילן וקודם כל גשם הוא צועק והוא מבשר שבא הגשם כן והקולות של באים יחדלו בעת שהאוויר זך ויבש אומר גם כן הוא כותב ב אומר אם מה זה גדולים מעשה השם ברח גם דג אחד כותב ספר הברית שמבשר גם את הגשם זה אדם

הדג נקרא דג ג מים על שם סגולתו כאשר נשים אותו בכלי זכוכית מלא מים נשליך את העפר בתוכו ישקוט וינוח כל זמן היות האוויר של העולם זך ויבש אבל כאשר יחפו זנבו כמו ארז יענהו ויכירו המים בעפר ההוא אז נודע כי קרוב הגשם לבוא ככה זה הדרך שלו ככה דרכו גם בנהר כשהוא יודע שבא הגשם הוא מכה חזק בקרקע ואז עוכר את המים אז לכן איך תראה את זה תשים אותו בכ בצנצנת גדולה ותשים למטה העפר ואז תגיד חזאים הם ידעו מתי יבוא הגשם כשהוא מתחיל

לנענע ב ני אז זה בא הגשם גם למשל הרב שבט מוסר גם אמר דבר פלא פלאות רבי אליהו הכהן מזמיר הוא אומר יש דבר פלא אומר תשים ככ זבובים אבל בתא רק נפלו למים ומתו אומר אם תשים אותם בשמש ותשליך אפר מקלה עליהם חוזרים לחיותם אבל לא ש רמסת אותם ששמת אותם במים ומתו במים תשים אותם בשמש תשים עליהם אפר מכלה תחזרו לחיות תחיית המתים אם תשים אותם ב תמלא צלוחית מים ותשליך בתוכה זבובים תסתום פי הצלוחית עד 40 יום כל העצבוב ששם נהפכים לצפרדעים כך

הוא כותב הביא את זה אוצר פלאות התורה פלא זה הכל ה זה רבו מעשיך השם הקדוש ברוך הוא יודע איך ללמד אותנו רק שאנחנו נלך בדרכי השם איך לעשות את הכל רק שאנחנו נהיה נהייה עבדי השם זה פלא פלאות ראינו איך שהקדוש ברוך הוא העניש את המצרים וצפרדעים מידה כנגד מידה הם לא הניחו לישראל לאכול מפטם לא עוד גם שידיהם היו היו מגולות בתית עפר בזמן שהם היו אוכלים היו רעבים מאוד והם היו עובדים בתית ובעפר וככה היו אוכלים נכנס להם חצץ בשיניים עד שנמאס להם

האוכל אמר אתם ככה עשיתם לילדים שלי מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן להם הצפרדעים היו עושים עיסה בפנים העיסה יש צפרדעים מה זה אד רוצים לאכול אין לחם איזה לחם הכל צפרדעי בפנים אם יאכלו אותם יכנס להם הצפרדעים בבטן וקשקש אין אין פה אין אין אין היה הקדוש ברוך הוא עשה איתם לא ראינו גם חנניה משאל ועזריה הם למדו צפרדעים כל וחומר מוחד נצר המיד צלם גדול מזהב אתם יודעים גובה 60 אמה הניח תחת הלשון שלו של הצלם ציץ הזהב של הכהן הגדול היה בו שם

מפורש והצלם הזה היה מדבר היה נמצא מה היה מוציא מהפה בכוח השם הקדוש שהיה אנוכי השם אלוהיך היה מוציא אוי ואבוי חמ צלן שמע פולחן בזמר בשיר היו כולם קוראים ומשתחוים גזר נברכת נצר שיבואו כל האומות כל ה שלחו לו כל אומת לשלח נציגים שהשתחווה זה היה בעיה גדולה מאוד וככה היה עכשיו גם מעם ישראל נבח ו חנניה מישאל ועזריה להשתחוות אצלהם הלכו להתיעץ עם יחזקל הנביא אז היה גדול הדור מה יעשו אמר להם חבי כמעט רגע עד יעבור זעם כמו שאמר ישעיה הנביא תמתינו שיתחברו

שלא ילכו אמרו לו רבנו לא שאלנו אותך אם ללכת אנחנו רוצים לקדש שם שמיים השם יעשה לנו נס או לא הלך בשעת הקדוש ברוך הוא אמר לו שלא יציל אמר לו אפילו אחי אנחנו הולכים רוצים לקדש שם שמיים כשראה אתם הולכים אומר מוסרים נפש אמר חבל על הצדיקים התחיל לבכות בא אלי מלאך השם אמר לו בנבואה אל תפחד הם ינצלו אבל בכוונה אמרנו להם ככה שלכו לשם שמיים כשהגיעו ליד הצלם כולם השתחוו הם עמדו זקופים איך כתוב בפסוק זאת קומתך דמתה תמר כשם שעץ תמר עומד

זקוף הם עמדו אומר מיד כעס הקדוש ברוך המלך עליהם זה נבוכה ניצר מציבה שזרקו אותה מתוך כבשן האש שהושג שבעה ימים שבעה לילות באותה שעה הקדוש ברוך הוא שלח את מלאך גבריאל מן השמיים כדי להציל אותם הוא צינן מבפנים והדיח מבחוץ אלה שבחוץ שזרקו אותם נשרפו הם בפנים חיים ברוכת נצר מתפלא איך זה יכול להיות אומר אני רואה לא שלושה גם ארבעה עד שהבין ש הרביעי זה מלאך התחיל ברוכת נצר להגיד אללו את השם כל גויים שבחו כל האומים כתוב כ שתעלו בתוך הכבשן האש הגמרא

אומרת בירושלמי המלאך גבריאל נכבה מחום האדיר שהיה שם וחנינה מישאל ועזריה התיזו מים לרפואתו תראה עד כדי כך אומר אם צדיקים יותר חשובים מהמלאכים צעק ברוכת נצר שיצאו לחוץ הריח בזקנים אם יש ריח של חיוך הריח בהם ריח של גן עדן שיבח את הקדוש ברוך הוא מה אמר אתו כמה רברבין תמה כמה תקיפין מלכותי מלכות עלם לטני עם דר ודר האותיות והמופתים התמוהים מה פירוש מילים שהאות האותות והמופתים התמים אשר עשה איתי אלוהים עלי האבן נגה להגיד ולספר בא מלאך סתר לו על הפה שלו למה

הקדוש ברוך הוא לא צריך בשבח שלך בסופו של דבר כמה ימים ביקש דניאל מהמלך לנשק את הצלם בפה שלו הסכים המלך עלה הסולם גבוה 60 אמה בכדי להגיע לאותו צלם השביע את הציד שהיה מונח שמה לצאת שלא יחנן שם שמיים מיד צא מיד נפל הצלם כולו ונעשה לרסיסים פלא פלאות זה שאמר ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראו ולא ישמעון ולא יכלו ולא ירחון לא כתוב לא ידברו למה אותו הצלם דיבר בכוח הפלא הפלאות הזה אז בצפרדעים גם כן כתוב במדרש בשחר

תו ש היה בהם רמות לא כולם אותו רמה החשובים זרקו את עצמם לתוך כבשן האש הפחותים העדיפו ללכת לתוך לתוך המיטה של פרעה וימותו הצפים מן הבתים מן החצרים מן השדות מן התנורים לא כתוב שמתו למה אלה יונתן אלה שב אלה שבזה מכילה פאלה פנות מה שהיה איתם איזה פלאות לא מתו בתוך התנורים זה היה קידוש השם גדול מאוד טוב השם יעשה אמנו ניסים ונפלאות כן הנה בבקשה תפו שמה עוד יופי כן אני לא יכול כול הר עוד מעט ור וד שמואל אנחנו באמצע למנות את

הגיבורים אשר לדוד אנחנו פרק שמואל ב פרק כג פסוק זך אבי עזר עי מבוני אחו שתי צלמון האחוחי יפתי מהרי הנפתי חלב בן בענה הנפתי איתי בן ר מגבעת בני בנימין בניה פרותני געש אבי עלבון הערבתי עז מוות חומי אלי חבא השעל בוני בני ישן יהונתן שמר ארי אחיעם בן שרר הררי אליפל בן אחבי בן חתי ליעם בן אחיתופל הגילוני חצרי הכרמלי פער פערי הארבי ראל בנתן מסובה בני הגדי צלק העמוני נחר הבאתי נוסא כלי יואב בן צרויה אר הטרי גרב הטרי אוריה אח כן 37

ויוסף אף אדוני לאחרות בישראל וישת את דוד בהם נמור לך מני את ישראל ואת יהודה אויבו הקדוש ברוך הוא כועס על עם ישראל אומר לדוד לך הסית אותו שילך לבנות את עם ישראל ויאמר המלך יהב שר חיין אשר איתו שטנה בכל שבטי ישראל מדן וד שבע פחדו את העם וידעתי את מספר העם ויאמר יב אן המלך ויוסף אדוני אלוהיך אל עם כהם וכם מאה פעמים ועיני אדוני המלך רוד ואדוני המלך למה חפץ בדבר כפליים וכפרים למה למה אתה למה אתה מונה ויאמר יוב ויחזק דבר המלך

אל יוהב ועצר חיין ויצא יוהב בשרי החי לפני המלך לפקוד את העם את העם את ישראל ויעברו את הירדן ויחנו בוער ימין העיר אשר בתוך הנחל הגד ואל יעזר ויבוא הגלעד ואן ארץ תחתים חודשי ויבוא דנ יען סביב אל צידון ויבוא מבצר צור וכל אריח נעני ויצאו רבי יהודה באר שבע וישו בכל הארץ ויבוא מצ תשעה חודשים ו2 יום ירושלים מפחד העם אל המלך בתי ישראל שמונה מות אל איש חיין שולף חרב ואיש יהודה 500 אל איש וייך לב דוד אותו אחרי כן ספר את העם

יומר דוד אחרי שהוא ספר תעם כאב לו ויאמר דוד אל אדוני חטאתי מאוד עשית ואתה אדוני ברנ את עוון עבדך כי נשקלתי מאוד ויקום דוד בבוקר דבר אדוני גד הנבי חוזה דוד לאמור הלוך ודיברת אל דוד כ אמר אדוני שלוש אנוכי נותן עליך בחר לך אחד מהם ועס לך ויבוא גד אוי ואבוי אחד משלוש ויבורג דוד ויגיד לו ויאמר לו את תבוא לך שבע שנים רעה בארצך אם שלושה חודשים נוסך לפי צרך והוא רודפי ואם היות שלושה ימים דבר בארצך תדע וראה משיב שלוחי דבר או

רעב שבע שנים או שלושה חודשים ישים אותו לפני הוי ואבו יצרים שלו הוא הם רודפים אותו ואו שלושה ימים דבר ויאמר דוד גצר מאוד פלנה ביד אדוני כרב רחמו ביד אדם לפולה וייתן אדוני דבר בישראל מהבוקר ועד עת מועד וימות מן העמד ד באר שבע 70 אל איש וישלח ידו המלאך ירושלים שחטה נחים אדוני אי רעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב אתה הרף ידיך ומלאך אדוני היה עם גורן הארנ היבוסי זה איפה הבית המקדש ויאמר דוד אל אדוני ביר אותו את המנח המקבע ויאמר הנ אנוכי

חטאתי ואנוכי עיתי צון מה עשו ת דך בי ובבית אבי ויבור רד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו ע הקם לאדני מזבח רבנ אוסי ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה אדוני ושכנה ויר את המלך ואת עבדיו עוברים עליו רבנ ושחו למלך אפו ארצה ויאמר הרב נ מדוע ב אדוני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות ממך את הגורן לבנות מזבח לאדוני עצר מגפה מעל העם ויאמר הרמן דוד יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ראה הבקר לעול והורגים וכ בקר לעצים הכל נתן הרב המלך למלך ויאמר הרנ

אל המלך אדוני אלוהיך ארצך ויאמר המלך אל הרב לא כי אקנה מותך במחיר ולא עלל אדוני אלוהי עולות חנם וקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקדים ים ויבן שם דוד מזבח לאדוני ויעל אל ושלמים ויעתר אדוני דארץ ותעצר מגפה מען ישראל השם הצילנו בא אחריו תביא אחריו הלו גי חש צריך להחליף לכם את הספרים כן עכשיו נגמר עכשיו מלכים לא כן מניות קודם המשנה צדקה ות פוסק למעלה למטה תראה הרב חודש טוב אה זה זה ח מגי כזה כזה מה אח לא איזה תהילים זה

כתובים אה הנה יש פה בוא הנה הנה מלחים א' עכשיו תשים לו את הסימן מחי את זה להוציא אח כך איך את זה להוציא את זה כן גמרנו ראיתי אותו קודם לא מפריע לך בקשה כבודו וד השם קח צדקה זה נגמר היום להחליף את את הנביא למלכים בוא לפה אתה תן לו לשבת שם יש לך לשבת אתה יש לך רגע רגע רגע יש לך איפה לשבת יש לו בסדר מחילה י עוד משניות אנחנו משניות כתובות משנה ח לא כתב לה אם תשב אנך נךו ובכה הדרך

למדינת חייב שהוא תנאי בית דין מי וד יכול לקחת זה משנה ט נשבעת חיה בדותה ואם אמר הרי גטה וכתובתה תפדה את עצמה איןו רשאי לקתה חייב לרבות אמר הרי גיתה כתובתה תרפה את עצמה רשאי למה הוא הוא לא חייב לזון את גרושתו משנה י עוד משנה לא כתב לבני דכן ל מיני כסף כתובת יתר אנחנו חון חייב כן אלה בנים הזכרים שיהיה לו ממנה הם צריכים כב כתובתה יותר לחון חייב תנ בית בסדר עד כאן הגענו למשנה יא תפילת בראשית תמן כן בראשית תמן תראה

תמן שבאיי שבני ישראל את השבת התש איזה שקית שקית אולי רגע רגע אני אבי לך שקי קח את זה אני עכשיו באמצע השיעור לא שתהיה ברי בראשית בראשי בראשית שבת ת עולם צדיק אשבת חפץ כל המוסף מוסיפים לו כן רבותיי אנחנו ב כן בטח היום זה בעזרת השם לרפואת והצלחת בן ציון בן ליזה ומנחם הכהן ולאלו נשמת פנחס בן חוטא יונית בת גדליה ועליזה נו נשמת זכינו בן מרים להצלחת ירדן חי דוד בן רחל יוסף בן רבקה ציון משה בן גאולה גאולה בן חכה ציון משה

בן סרת נוסרת אמרתי ג חים ב ג חיים בן אסתר חורש גאולה בן דור גאולה בן דבורה שלום בן פלי שלום בן ו בן אסתר בן חנאל בן חנה שון בן שמון מחר זה שת ש בצד לפניך ד צוז צוז כן נפתוח דף היום דף עין שיהיה עין טובה עין מבורכת שיהיה חודש טוב וישועות גדולות הלימוד שלנו זה להצלחת שושן ת מרים והגברת סהר בת איריס ומשה בן שוש שוחד השם יתן להם רפואה וישועה וחיים טובים ארוכים בריאים ושמחים שיהיה בכל בתי ישראל בשורות טובות ישועות

גדולות בעזרת השם שלא יהיה צער באף בית אמן שכולם יוכלו ללמוד תורה ברוב נחת אמן אז אנחנו היום שימו לב אנחנו באיזה דף דף ע נכון בסדר נפתוח דף ע אמר נרדה לא כתבי שורה ראשונה אמרי נהרדעה אמרר להכת אורקה הטלטלה אתם יודעים למשל אדם אלוה לחברו כסף על על הקרקע למשל אומר אני רוצה את הקרקע שלי אומר תכתוב על זה הרקעה אני אומר תלך הרשאה מאשר את זה שאני נותן את זה לפלוני כתב אבל לא כותבים שתר הרשעה רק על קרקעות כלומר מי שהפקיד מטלטלין

אצל חברו ואז הוא רוצה לשלוח שליח שיגבה את אותם המטלטלין למשל שולחנות כיסאות איזה דברים הפקיד אותו איזה גבעים מכסף ווא רוצה לשלוח שליח שיקבע את המטלטלין והנפקד אומר אני הפקדת לך אצלך בבית מטלטלין ואני רוצה ששח שליח שיקח את זה לא יכול לכתוב לו שטר הרשאה שהוא מקנה לשליח את המטלטלין ואז הוא יכול לגבות אותם לא יכול לכתוב דבר כזה הרשאה זה הכוונה לשון שלטון אז הוא לא יכול לכתוב שהוא שולט עכשיו על מטלטלים לכבודם למה כ אתמול למדנו אם זה לא ביד הבן אדם

הוא לא יכול הוא לא יכול להשתמש בו לא יכול למכור לא יכול לעשות שום דבר זה לא בידו להקדיש נכון הנה עכשיו הגמרא אומרת אמר ר השה לממר מה הטעמה למה לא כותבים הרשאה על מטלטלין אמר לה משום דרבי יוחנן אמר לו המאמר בגלל מה שאמר רבי יוחנן דמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה לפי ש שלו וזה לפי שאינו ברשותו אדם גזל מחברו ולא תעשו הבעלים גזרה שניהם לא יכולים להקדיש את הגזרה הזאת זה זה לפי שאיו שלו מי שגזל

הוא לא יכול להקדיש כי זה לא שלו אתמול למדנו את זה וזה לפי שאינה ברשותו אין המתנים ברשות הבעלים הוא לא יכול זה לא ברשות שיכול להקדיש אז גם פה מי שמפקיד מטלטלין אצל חברו כמן ש מטלטלין לא ברשות הענים לא יכול לכתוב הרשאה לשליח לאיכול להקנות לשליח אין בכוח הבעלים להקנות דבר שהם לא ברשותם אבל קרקעות הם בכל מקום שהם הם של הבעלים אז זה כן יכול לכתוב קרקעות בכל מקום שהם של הבעלים לא שייך בהם נגיד זה לא ברשותו לכן כו יכול לכתוב על

קרקעות שטר הרשעה כ נותן לו כוח מה פירוש שלא אף אחד אף שני לא יכול לקחת את הקרקע להשים באוטובוס ולבוא אלא נותן לו כוח יפוי כוח שהוא יכול ללכת למכור את הקרקע להשתמש בה למה שהוא רוצה להזכיר אותה זה הכוונה הרשעה לגבי קרקעות אקד אמרי מה שאמר מה שאמר רד הממרה הזאת באופן אחר אמר רד לא כתבן אורקה המטלה דכפר יפה לא כותבים הרשאה על מטלטלין שצל הנפקד אבל הוא כפר בהם טובע אותו המפקיד בבית דין אדוני תחזיר לי את המטלטלים שלי והוא כופר בזה

אי אפשר לכתוב על זה הרשאה לפלוני מה הוא עושים היום גם עושים את זה רואה זה הבן אדם לקח לו את כספו לא מחזיר את הכסף חייב הרבה כסף מה הוא עושה מוכר את זה לאיזה אדם קשה מוכר לו את זה כמו תח עולם התחתון זה נקרא לא אוי ואבוי אומר לו תיקח את זה אתה יודע זה יש לי ש מה 100 אל שקל ק קח לך 20 30 רק תביא לי את השאר כי זה לא יוצא ממנו הכסף אז זה אומר על זה דווקא משום

שהוא כפר לא יכול לכתוב לו הרשאה אבל אם לא היה כופר משמע טעמה כפרה דווקא משום שהוא כפר בו אז לא יכול לכתוב הרשעה למה ד מזה כשקרה כאילו העדים שחו ע הרשאה חומים על דבר שקר שבשטר כתוב שהוא מקנה לו דבר שיש לו אצל חברו בזמן שאין את החפץ אתזה ל חברו חברו אומר אין את זה מה פתאום אתה אומר יש אני אומר אין אבל לא כפרה אבל משמע אם הוא לא כופר אומר כן זה אצלי והכל בסדר כתבן אפילו שזה לא ברשותו יכול לכתוב

כתב הרשעה ואמר רדה ורקטה דלא כתיב בה זיל דון זכה שטר הרשאה שלא כתוב בה את המילים זיל דון זח כלומר דון אמה נפקד בבית דין ותזכה בדין והפיק לנפשך ותוציא את הפיקדון שיש לך לד ב מששה אין ב ממש זה לא יכול לגבות בשטר כזה מן הנפקד כן אפילו שבכל התורה כולה אשר וחו של אדם כמותו אבל כשבא אדם אומר תביא את הכסף תביא את זה ואת זה יכול להגיד לו אין לי שום דין דברים איתך מי אתה בכלל לא מכיר אותך אמר הביה וכתיב

בה למחצה לשליש רביע כתוב בשטר הרשעה שהוא קנה לו לשליח רק מחצה מהפיקדון לא את כולו או שליש או רביע יכול לדון עמו עם הנפקד על כל הפקדון למה מקוד משתעי דינה הפלגה משתעי דינה הכולה הכולה כמן שהוא יכול לדון איתו על חצי אז יכול לדין אותו גם על השאר על הכל גם על חלק הבעלים זה מודה ממשיך אמר אביה איך אמר הביה וכ ב למ רביע מגוד משתעי דינה הפרגה משתעי דינה כולה למדתי את זה נכון אמר הממ אמר המאמר הי תפיס לא מפקין ן

מיני עכשיו אנחנו אמרנו אפילו שאי אפשר לעשות דבר כזה לכתוב הרקטה על על הפיקדון אבל אם בא השליח התפס השליח את הממון שהוציא מהנפקת ועקב את זה לעצמו יש פה שני ביאורים אני הפשט וה תפס לא מפקיד הל מיניה אני אם השליח תפס בכל זאת נפקד ולקח מאצלו לא מוציאים ממנו תראה ראשי את הממון הנה תראה וה תפס שליח משן נאמן כלומר השליח תפס משן נאמן לא מפקין ל מיניה אפל גב דלא כתיב בפיק לנפשך נשנה אחנה וטפה שליח ממון שהוציא בעקבו לעצמו לא מפקין המיני

כך מצאתי כתוב בתשובות הגאונים ווזה עיקר אומר רשי מה הוא עשה השליח הזה הלך לקח כסף מהנפקת עכשיו מה הוא עושה בא בעל הבית אומר איפה הכסף שומר את זה לעצמו אדוני אני אשלית לך חשבון עכשיו נהפך עליו לא מפקין מינה למה הוא לא נחשב כשלוחו ולא זכו הבעלי בממון על ידו אלא הממון ברשו השליח לכן יכול לעכב לעצמו זה אומר המאמר רב אשה אמר כיוון דכתב כל כל ד מתענה מדינה כבילת עליי כמה שכתב לו בשטר השוה עשה אותו הבעלים שליח ומיד שזכה בממון זכה

בו עבור הנפקד ולכן לא יכול לעכב את זה לעצמו תלו הוא צריך להיות פיקח מה לכתוב בשטר ההרשאה בצורה כזאת בייפוי כוח הזה שלא יכול לעכב לעצמו שלא מחר יהפוך עליו יקד אמר שותפה שביה עשה שותף שלו עשה אותו ומה נק מינה מה זה עזור עשה ש מה נק מנה שותף למטפס פנגה שאם תפס חצי מהפיקדון לא מוציא מידו למה עשה אותו שותף וחתה שליח שוייה ולכן הבן אדם הזה שהלך לקחת מיד הנפקד את הכסף הוא סך הכל שליח ואם תפס לא עשה כלום א יכול

להגיד זה תפסתי זה לא יעזור גנב על פי שיניים וטבח ומחר על פיהם אדם גנב מחברו שור או או צון טבח ומח הם ראו אותו שני עדים מעידים שהוא ראו אותו גנב ואותם שני עדים מעידים שהם ראו אותו שטבח ב או על פי שניים אחרים או שעדים אחרים העידו שטבח במכר שניים ראו אותו הרשלה וברה ראו אותו שגנב בשמחה וגאולה ראו אותו שוחט אז עדי הגנבה לא ראו את השחיטה משלם בכל זאת תשלומי ארבעה וחמישה הגנב ה זה טווח במחר צריך לשלם תשלומי ארבעה וחמישה זה

אחד עוד דין גנב ומכר בשבת אוו מה עשה זה ביום שבת קודש גנב ו מחר לא טבח את הבהמה בשבת למה אם טבח כם ל בדרבה הנה הוא חייב מיטה אז לא לא משלם גנב במחר מחר בשבת או גנב ומחר לעבודה זרה השם יצילנו לא בשבת ביום חול אבל אם טבח לעבודה זרה גם לא חייב למה כל זובח לאלוהים חורם בלתי להשם לבדו כלומר הוא חייב סקילה או גנב וטבח ביום הכיפורים שומע אז היה לנו ככה טבח גנב ומחר בשבת או גנב ומחר לעבודה זרה או

גנב וטבח ביום הכיפורים ביום הכיפורים אתם זה לא כמו שבת זה פחות משבת יום הכיפורים הוא לא חייב מיתה רק כרת שם הוא לא ד ר אמרתי לך ביום שבת אם טבע לא חייב לכן כתוב גנב במחר בשבת זה דין אחד אבל בסדר יש הבדל אתה תשמע עד הסוף אמרת לך אם יהיה כתוב טבח בשבת לא טוב למה הוא לא חייב אנחנו רואים מה הוא חייב עכשיו לשלם ארבעה וחמישה גנב ומכר בשבת חייב ארבעה וחמישה גנב במחל לעבודה זרה חייב ארבעה וחמישה גנב בטוח ביום הכיפורים

חייב ארבעה בחמישה כי זה רק חייב כרת לא חייב מיתה גנב משל אביו טבח ומחר ואחר כך מת אביו גנב בהמה מאבא וטבח ומחר אותה ואחר כך מת אביו עכשיו אבא שלו שמע שגנבו לו את הבהמה אוי ואבוי או גנב את טווח ואחר כך הקדיש את הגנבה כל האופנים האלה משלם כל זה תשלומי ארבעה וחמישה אבל אם הוא גנב ואם הוא טבע את זה אחרי שמת אביו אז הוא הוא לא חייב אר וחמי מה זה שלו כבר כיוון שמת אביו הוא היורש נ קנה את זה

נה ביום הכיפורים אבל טבח דרבה מני הנה הנה אבל מת אביו ואחר כך טבח ומכר תנה בסבת דפטור למה שהרי היש אביו ושלא הוא טובח ומוכר עוד גנב בטבח לרפואה גנב בהמה וטבח אותה כדי להתרבות בבשר הוא היה חולה אמר לו הרופא צריך לאכול בשר שור שומע להתרפות או בשביל להכיל הכלבים הכלבים היו רעבים מאוד השוחט ותו דבר ה שוחט את הבהמה ונמצאת תרפה שאסורה באכילה או השוחט חולין בעזרה בהמה שגנב הלך שחט אותה בעזרה ללא שהקדיש אותה היא אסורה באכילה ובענה כל האופנים האלה משלם

את ה שלומי ארבעה וחמישה רבי שמעון אומר אומר פותר למה הוא סובר ה למה הוא סובר ששחתה שלא ראוייה לאכילה לא נקראת שחיטה לכן הוא פותר בתשלומי ארבעה וחמישה בשני האופנים האלו שדיברנו ששחט נצא טרפה או ש שחת חולין בעזרה אבל כששחקן הכלבים גם רבי שמעון מודה שחייב ארבעה וחמישה למה זה שחיטה ראוייה אלא אם ר מה פירוש ראוייה אם הוא רוצה שתאכל שחט את זה כדת וכדין רק הוא אומר הוא רוצה לכלבים הבנת את השכל שלו בסר המשנה מובה נכון אז נמשיך גמרא אי א

א למתני דין דל כרבי עקיבא אמרנו במשנה שגם אם העדים שעידו על הטבחה או המכירה הם לא אותם שעידו על הגנבה בכל זאת חייב ארבעה וחמישה לא חייב שיהיו אותו שעידו מהזה האם נאמר למה מתניתין דלא קרבי עקיבא האם נאמר המשנה זה לא רבי עקיבא למה כי במשנה כתוב גם אם היו עדים אם היו עדים על על הגנבה ולא אותם עדים על הטבחה ומכירה גם צריך ארב חמישה ורבי עקיבא לא אומר כך אז למה מתין ד רבי עקיבא למדי רבי עקיבא האמר דבר ולא חצי דבר

רבי עקיבא אמר לא מקבלים עידוד אם העדים לא מעידים על דבר שלם לא יכולים להעיד עדים על חצי ויבואו עדים אחרים עדו על חצי אין על פי שניים עדים יקום דבר צריך שיהיה דבר שלם לא חצי דבר עדות שלמה ו חצי דבר עכשיו פה הם העידו שניים על הגנבה אבל אי אפשר לחייב אותה לטבחה הם לא יעידו שניים על הגנבה ואותו שניים על התפיחה לא נמצא שעל ידי תפיחה מעידים על חצי דבר אז איך מקבלים את העידוד שלהם תניה אמ רבי וסי שלח חלפתא אצל רבי

יוחנן בן וריד תורה רבי יוסי זה אבא שלו קראו לו חלפתא אז הוא קורא לו כשהלך אבא חלפתא אבא שלי אבא חלפתא כי רבי יוסי אביו היה חלפתא כשהלך אבא חלפתא אצל רבי יוחנן בן הורי למוד תורה ואמר רבי יוחנן בןן הורי אצל אבא חלבת ללמוד תורה כן הנה רשי אומר חלבת שם אבי של רבי יוסי אמר לו שאל אותו הכוונה הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שיניים שניה בפני שיניים שלישית בפני שיניים מה הוא הבנת מה זה היה אדם צריך אדם בא אומר זה קרקע שלי

אומר לו חברו מה אתה נורמלי זה הקרקע שלי כול עלמה יעידון גידון אומר לו בוא אניה אני קניתי ממך את הקרקע ויש ליעדים שאני כבר שלוש שנים פה באים שניים מעידים בשנת תשפ הוא אכל את הז קרקע באים שניים אחרים לא אותם עדים אנחנו ראינו אותו בפה א' באים שניים אחרים אומרים אנחנו אים אותו בפ ב הי שלוש שנים חזקה אז זהו אמר לו מה יהיה הדין אחלה ארש האכלה שנה ראשונה בפני שיניים באים שני עדים אומרים שהוא החזיק בקקה ואכל את פירותיה ש שני עדים

עדים שנה א' שנייה בפני שניים אחרים אחד שלישית שנה שלישית בפני שניים אח אחים מה הוא החזקה מועילה זה כמו דין מחזיק שלוש שנים בפני עדים ואז זה שלו או זה לא החזקה הזאת לא מועילה למה שאין כת אחת של עדים שראו שישב בשדה שלוש שנים דבר ולא חצי דבר צריך כת אחת שתראה אותו שישב שלוש שנים כן אבל מה יש שש שניים שנה עוד שניים אחרים שנה עוד שניים אחרים שנה האם זה זה זה אחד דבר או חצי דבר אמר לו הרי חזקה אמר כן

זה השלושה עדיות האלה כן מצטרפות אמר לו אף אני אומר כן שזה מועיל אלא שרבי עקיבא חולק בדבר אומר שלא מועיל החזקה למה שהיה רבי עקיבא אומר דבר ולא חצי דבר אתה רואה רבי עקיבא אומר על פי שניים עדים או שלושה עדים יקום דבר שלא מקבלים עידות אלא אם מעידים דבר שלם ולא חצי דבר כיוון ששניים עדים ראו שלוש שנים שניים ועוד שניים ועוד שניים זה לא מצטרף שלוש הכיתות האלה מה זה יועיל שניים יגידו רא א רק שנה אחת מה זה יעיד רק אמרו מועד

שנה לא לכן זה לא הולך להצטרף ביחד אמר רביה הגמרא דוחה אמר רביה אפילו תמה רבי עקיבא שמשנת עקיבא מלא מוד רבי עקיבא בשניים אומרים קידש בשניים אומרים בעל פרגו דדי ביאה צריכה לדי קדושין כ דדי קידושין לא צריכה לידי ביאה דבר קרינן ב אחמה גם דידי תפיחה צריך ידי גנבה כן דידי גנבה לא צריך ידי טביחה דבר כרנה נכון שראית שבקרקע רבי עקיבא חולק נכון נכון שראית שהוא חולק רבי עקיבא אפילו תמה משנתנו סוב כמו רבי עקיבא מקבלים עדותן של העדי טבחה אפילו שלא העידו

על הגנבה מלא מודה רבי עקיבא בשניים אומרים קידש ביו שניים מעידים שפלוני קידש אישה פלונית בחודש ניסן ועכשיו היא אשת איש באים שניים מע ושניים אחרים אומרים שאדם אחר בא ובעל את האישה בחודש אייר אדם אחר כן זה איסור אשת איש שני עדים ראו שהאיש קידשת פלונית ושני עדים אחרים ראו שאולי אותו פלוני צריך להגיד בעל אותה אותו אדם הוא מעיד על עצמו לאזה אשתו שתי עדים או זה אשתו רגע רגע מלא מודר בעקיבא בשניים אומרים קידש קידש אישה פלונית בחודש ניסן אז איש את איש

ושניים אחרים אומרים בעל מ מי זה אדם אחר בעל ראשי אומר ביה כו ככה כן כן רוצים לחייב אות המיטה הרשבא לא מסביר כך הרשבא אומר באים שני עדים מעדים שפלוני קידש שניים אחרים אומרים שאותו אדם בעל למה נק מינה לירש אותה להתאמה לה לירש אות להיות בעלה ממש זה עד שבעל ממש קדוש ונ בסדר אז רשי לא הסביר כך רשי אומר נלך עם רשי עכשיו באים שני עדים מעידים שהוא קידש אותה ובאים אז ה אשת איש באו שני עדים מעידים שאדם אחר בעל אותה לאפר

גב דידי ביאה צריך די קידושין אפילו שידי ביאה הם לא מעידים על דבר שלם אי אפשר לחייב את הבועל מיתה רק על ידי ששניים אחרים מעידים שהיא נתקדשה שישת איש כל מקום מקבלים את העידוד שלהם למה כן דדי קידושי לא צריכים די ביאה העדים שמעידים שת קדשה מעידים על דבר שלם שהרי על ידי שמעידים היא נשת אשת איש ואסורה לכל העולם אז לכן קרן ב דבר דבר קרן על בה נקרא עידוד שלם מקבלים את העידוד שלהם אכמה אף אלגב דידי תיחה צריך ידי גנבה אפילו שידי

התפיחה צריכים לולי ידי הגנבה תכן שת בהמה שלו בכל זאת מקבלים את העידוד שלהם למה כן דדי גניה לא צריך די תיחה דבר קרנן בה יפה רנן בה הרי עידוד גנבה זה עידוד דבר שלם אחר כך עוד ביכה זה עוד בעיה ורבנן זה מה שאמר רבי עקיבא כן בזה רבי עקיבא יסכים אפשר שרבי עקיבא יסכים על זה במשנה ורבנן שחולקים רבי עקיבא הם אומרים שאפשר לצרף אמרנו שלושה עדויות שניים אומרים אחל אותה שנה ראשונה שניים אומרים שנה שנייה שניים אומרים שנה שלישית הם אומרים שכן אפשר

זה נקרא שדה שלו הי דבר בלא דבר למעות מי מה בעת הפסוק דבר משמעות עדות חצי היא כן מועילה אמרנו דבר משמע עדות על חצי דבר היא לא מעילה מה מה מה יענו אומר מה זה בא למעט משלמה רבי עקיבא אומר פשוט דבר ולא חצי דבר זה לא מועיל לא קנה את הקרקע רבנן אומרים כן כנ את הרקע אז כשהתורה אמרה על פי שניים הקים יקום דבר מה זה בא למע את מה לא מה זה יקום דבר אומר הגמרא למעוטי אחד אומר אחד בגבה ואחד אומר

אחד בכרס זה בל מעת עד עד אחד אומר ראה שיער אחד בגבה כלומר בקשרי אצבעותיה של הנערה הפשט זה זה תחת אותו מקום ואחד אומר בקריסה שראה את זה שם באותו מקום אז אומר אי אפשר לצרף את שני העדויות לומר שמבין שניהם נמצא שיש לה שני סימנים והיא גדולה אנחנו צריכים שתי שערות שיהיה לה בא אחד אומר אני ראיתי שערה אחת בא השני אומר גם אני ראיתי שערה במקום אחר אז הם לא מידים על אותה שערה אבל יש לה קרוב קרוב אחד השני אומר אני ראיתי

שש אבל על פי עלפי על פי שניים עדים יקום דבר דבר אחד שניים עדים צריכים להיות את שתי השערות לא זירי שערה וזרי שערה זה ברמת אלא למעוטי רבי עקיב ממד אתזה סליחה איפה אני ואחד אומר בכרס יפה ש הגמרא שואלת על כל שערה מעיד רק אחד זה לא צריך למעד מחצי דבר זה לא שני עדים אני לא צריך בשביל זה את הפסוק הדבר בחצי עדותי אומר הי חצי דבר וחצי עידות גם עידות על חצי דבר ש שראה רק שיער אחד וגם חצי עדות אז בטח

רק עד אחד ראה את זה ולא שני עדים ולולי המעות היינו יודעים את שזה לא עדות מה לא צריך את זה את הפסוק אלא ל מעותי שניים אומרים אחד בגבה ושניים אומרים אחד בכרס שניים אומרים לא אחד שניים אומרים ראינו אחד בגבה שניים אחרים ראינו אחד בכסה נמצא הנה אמרי קטנה היא ונר קטנה הי שניהם מעידים שהיא קטנה זה דבר ולא חצי דבר זה מובן טוב אז זה צ כן שהתורה אומרת על פי שיניים עדים יקום דבר זה זה לא נקרא שניים עדים יקום דבר זה

חצי דבר שניים דים מעידים על סערה אחת ועוד שדים מדים הסערה אחת העדות הזאת בטלה כן שת רוצים להעיד שהיא קטנה זה אומר היא קטנה רו סער אחת זה אומר היא קטנה מה עשינו זה לא מעיד לרבי עקיבא לא צריך את הלימוד הזה זה פשיטה על השני זה כל שכן גנב ומכר בשבת אמרנו במשנה גנב במחר בשבת בשלם תשלומי ארבעה וחמישה והתניה פטור ראינו בברטה גונב ומוכר בשבת פטור מתשלומי ארב וחמישה במשנה כתוב חייב ופה התה כתוב פטור אמר כפטור ואומר לו אתה יודע מה זה

בנאמר פטור לא על גנ במחר בשבת כי תניה הי שפטור מדובר כשח שבת בהקת הגנבה מה היה ואומר לו הקוץ תאנה מנתי ותקנה לי גנבות יפה אומר הלוקח אומר למוכר הגנב תלך תכתוב תאנה בשבת מעץ התאנים שלי ותקנה לי גנבך כלומר זה יהיה התשלום עבור הבהמה הגנובה שיקנה ממך אז כמן שחיילת שבת במכירה של הבהמה חייב מיטה ונפטר מתשלומי ארבעה וחמישה אז מה היה פה כן קתני היד פטור הוא חילל שבת בהקניית הגנבה כמו מה היה ואומר לו הלוקח הלו מה היה גנב הוא גנב בהמה

וה והלך מכר אותה בשבת נכון גנב בהמה ומכר אותה בשבת מה אומר לו הקונה למוכר המוכר זה הגנב כן מה אומר לו הקוץ תאנה מטענת אומר לו תשמע תכתוב תאנה בשבת מעצ תאנים שני וזה התשלום עבור הבהמה הגובה שאקנה ממך אתה גנבת בהמה אני אקנה את הבהמה בתאנה קוץ תאנה אומר איזה תאנים יש לך אני רוצה כזה אומר תקוץ את התאנה תיקח לך מהעץ שלי תאנה זה יהיה ה הל התשלום בשביל הבהמה הגנובה ואני רוצה לקנות אותה שניהם רשעים זה גנב בהמה זה קונה את הבהמה

הגנובה אומר לו אבל איך איך אני אשלם לך הפלוס אין אתה אוהב תאנים תקוץ את התאנים בשבת ותקנה לך גנבתי זה יהיה התשלום אז כן שהוא חידש שבת במכירתו אה תולש שזה בשבת כן הקוץ קוץ בשבת מתחייב מיטה אז לכן הוא פטור מתשובה וחמישה קמנ בדרב מנה אין ארבעה וחמישה אבל אם זה לא ה למה באותו רגע הוא התחייב במכירה הוא התחייב מיתה באותו רגע כן בגלל הקיצה בגלל כין שחילל שבת במכירה נתחייב מיתה נפטר מתש א וחמישה אמרי וכי אפשר להעמיד בריתה באופן כזה וכ

דכי תבע קמן בדינה לא אמרי ל זה שנ שלים ח בנפשה מה אם הוא יטבע אותו לפנינו הלוקח את המוכר לדין שייתן לו את הבהמה שמכר או שיחזיר לו את התאנה שלקח בדמיה לא נאמר לו למוכר שהוא חייב לתת לו לקח את הבהמה או להחזיר את התאנה מה פתאום למה למחייב בנפשה הוא מתחייב מיתה בשעת הקניין התחייב מיתה ולכן אוטומט פטור מן התשלומים אז יוצא שהמכירה לא היייתה בכלל מכירה אז למה צריך הבריתה להשמע שפטור מתשלומים ארבעה בחמישה זה בכלל לא מכירה שתגידי הוא פטור שלו

מח לא הייתה בו בכלל מכירה אלא אמר פפה ואומר לו זה רגל מבטח לחצרי ותקני לי גנבות הבתה מדברת שגונב מוכר בשבת פטור איך מדובר זה הגונב גנב הוא מכר את הבאב משבת קודם אמרנו שהוא מכר אותה בעוקץ של תענה עכשיו מדבר באומר הלוקח למוכר הלוקח קונה אומר לגנב תזרוק לי את הגניבה שלך לחצר ותקנה לי הגניבה על ידי קניין חצר אז כיוון שיתחייב מיתה במכירתו למה הוציא מרשות הרבים רשות היחיד אז תחייב מיתה פטור מתשלומי 4 וחמישה ספה עכשיו הגמרא מבררת אמרנו שברתה דיברה באופן

שלוקח אמר לו פפה אמר לזרוק את הגנבה את את ה לחצר בשבת וחייב משום הוצאה ואז הוא נפטר מתשלומי ארבה וחמישה כמן כרבי עקיבא קלטה כמי שונדה רבנן כ חצר ביתו לעניין שבת לא מחייב עד רעה אומר לא אומר תקנה לי גבך עד שתנוח למה אם אומר זה הולך לפי רבי עקיבא שאמר אפילו ש מה עדיין באוויר קלוטה כמה שקלטה אותה האוויר כמו שהוא נח על הקרקע נקלט באוויר זה כבר הרשות השנייה הקליטה באוויר נחשב כמו שהניח אותה אז לדברו נמצא שברגע שנקנה את הגנבה חייב

מיתה מלכת שבת ולכן תטוש וחמישה למה אם כמו רבנן ש אומרים אין חיוב מיתה עד שינוח אחי לקרקע כב דמתה לחצר בתו מיד שהגיע גנבה להביר חצר בתה לוקח קנה אותה הלוקח לעניין שבת לא מחייב עד מתה להרעה לעניין שבת ה זורק לא תחייב מיתה עד שתנוח הגנבה על הקרקע ונמצא שחייב המיטה ותשלומים חלו בשני זמנים זה לא באותו רגע למה אז באובן כזה אין חיוב המיטה פותר מ ואחר כך נהייה תשלומים הגמ אומרת לא מחמת הקושיה הזאת אז הגמרא דוחה תתחייב מיטה בתשלומים באותו זמן

אבל אם בתשלומים לפני החיוב מיתה מה אני חוזר כן אז אין חיוב מיתה מסלק את חיוב התשלומים אז מה זה פטור אלא ודאי אז חזר קושיה מה זה פטור הוא חייב בבה וחמישה אלא ואומר עוד פעם עוד הפעם שלוש פע וא אומר לא תקנה לך גנו בתך עד שתנוח רב אמר לעולם איפה אני פה ואומר הגמרא דוחה יתכן שהברית סוברת כמו רבנן ואיך תעמיד את הבריתה ואומר לו תקני לך גנבך עד שתני אח הגנבה על גבי קרק עצרי ופ זה החיוב מיתה בתשלומים הם באים כאחד

לא חייב להיות כמו רבי עקיבא כמ כרבי עקיבא לא זה פטור מה לא חייב לא חייב כן פתח פתור כיון שתחייב מיתה פתור רבא אמר לעולם למתת ברחמה שמדובר כמו בתחילה שאמרנו שאומר הקוץ תאנה מטענת ותקנה לי גנבך ואפילו שיקנה שהכונה לא יכול לטבוע לדין שהרי לא יכול לטבעו לדין שר תחייב בנפשו אבל בכל זאת זה נחשב הדבר מכירה מאיפה לומדים את זה זה כתוב בתורה לא תביא זכיתי זכיתי נכתב לא תביא אתנן ומחקה לבית השם אלוהיך דורשת הגמרא אתנן עשרה תורה ואפילו ואפילו בעל אמו

תראה אתנן התורה עשרה להביא לבית המקדש לקורבן אפילו בר מינן השם הצילנו זה המבל ה כן כן בא אד אמו התחייב בנפשו על ביאה הזו חייב מיתה ונתן להטלה בננה אסור הטלה להביא אותו לבית המקדש למה התורה לא חלקה וכתבה אתנן כל אתנן והיא לקה והיא טבעה לכמן בדינה עכשיו אפילו אם אם היא לא היה נותן לה את האתנן והייתה אמא שלו טובעת אותו לפנינו בדין שיתן לה את האתנן ממרי קום הנן הינו אומרים ל שחייב לתת לה את האתנן הרי ודאי הוא פטור למה ק

בדרב בנ ברגע שהוא עשה את העבירה הזאת חייב מיתה אז התורה סרה להקריב למזבח אפג כתב נב כבלה הנן אם בכל זאת נתנ זה נקרא אתנן שאסור להביא אותו לבית המקדש אז בכל אז החמה לגבי גונב כמו שדיברנו פה גונב ומאוחר בשבת אפר גב דית השלמים מטבע בדינה קמן לא אמרין זל שלים אם תבע אותו בדין שייתן לו את הבהמה הגנבה או שיחזיר לו את התאנה לא לא אמרי נזי שלי למה כי בדרב מנ תחייב מיתה אפילו אחי אם נתן את הבהמה כ דק מקנ באחי

אבה מכירה על ידי נתינתו מקנה לו את זה זה כן נקרא מחילה טוב הלכות הלכות הי כן נוהגים לאכול עדשים עם בסים מבושלים בתוכם שהרי שהם מאכלי אבלים אבלים השם יצילנו ויש נוהגים לאכול בשים קשים שגם הוא מאכל אבלים זה לא ראיתי הקשרי כזה אני ראיתי עם אורז עדשים הדשים מ בסים כנראה עושים להם צ'ק צ'וקה אסור כול עדשים לבד מרקיטו של עדשים וגם בשע לא המרוקאים עושים ככ עושים מרק דשים ושוברים ביצה בזה הכף החיים לא נוהגים בזמנה הנה אומר שהם אוכלים את זה מה

עדשים ביצים ר בתשע באב לא תשעה באב עדשים בצים א עושים מרק עדשים סמך מרק עדשים ושוברים בצל אה בצל חיה אז הא מתבשלת קת כן יש כזה מ ג'יב נוסים מרק עם גבינה בפנים ו מי שאפשר לו לא יכל בסודה ה מפסקת על הפת חרבה מה זה חרבה זה יבשה במלח טון של מים תראה אם אפשר לו תראה לא יאכל כל מיני מטעמים מים במסור תשתה ויש מחמרים לטבל אחר אכילת פת באפר לאוכלו אחר אכילה פת באפר לאוכלו על שם וגרס וחצץ שיניו כן גם

אנחנו עושים כזה כן בטח אנחנו שמים אפר מבנים ל הלחם לא במצר לא לא אתם לא עושים ככה גם נכון את הפת אתה מטביט גם באפר לא בת בפמ לפעמים זכ לא שמים על הראש את העפר הרב כן שמים זה חוץ מזה אבל הוא פה אומר על האוכל גמרת לאכול תדביר את את הפת בעפר ותאכל זן אבל אסור לאדם למעד באכילה הוא צריך לאכול כמו שהוא צריך שיהיה לו כוח לצום יאכל פת במלח זהזה אוכלים שעת לא אוכלים לפני זה כן יש היום זה כבר נהיה

משהו חדש אנחנו לא הה אצלנו דברים כאלה מי יש לו כסף לאכול פעמיים היינו אוכלים כשהיה אוכלים אוכלים זהו עכשיו נהיה משהו חדש מה הוא עושה שעתיים לפני סעודה מפסקת אוכל סעודת דשנה ורעננה עם כל מיני דברים טובים זה איזה איזה זהזה מה זה זה זה בטח תשעה באב גדול הוא עו כן נכון יש קדיה בצהריים בשעה אח בצהריים אחרי זה בשעה ש בער בסדר תאכל ש ל כ הום ז נהגו נשב על גבי קרקע בסעודה מפסקת ני צריך לחלות זמן עליו אתה רואה לשב על

גבי קרקע גם הנשים צריכות לשב על גבי קרקע אבל צריך שיהיה הפסקת בגד בינו לבין הקרקע כך כותב הבן איש חי על פי הקבלה לא ישב על הקרקע אבל חזון עובדיה מביא שדווקא זה בקרקע עולם עפר אבל קרקע מרוצפת באבנים אין לך שוש לרוח רעה אבל גם כדאי להחמיר אם אפשר גם המרוצפת בכלל החזון איש לא זה החזון עובדיה אומר שדווקא יש אומרים שזה דווקא באפה חוץ לארץ אבל לא בארץ ישראל אתה יכול לשבת על הק ישר שו אומר אדם שהוא חלוש יכול לשים קר מי

שלא רוצה לשבת גבר קרקל יכול פחות לשנה את המקום שהוא רגיל לשבת בו כב כן טוב בוא נראה יש להיזהר ששבו שלושה לאכול בסעודה המפסקת יש להיזהר שלא ישבו שלושה ליכות בסעודה המפסקת ש חיבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו יותר טוב שלא יאו אחד את השני או שהמתינו את את כל זה שצריך להיזהר בסעודה מפסקת בסעודה מפסקת שאין דעתו לאכול עוד אחרי סעודת קבע כשהוא אחר חצות אבל אם אם אבל אם היה קודם חצות או אחר חצות עתו לאכול אחרי סעודת קבע אין

צריך להיזהר בדברים הללו זה לא מה שאני אומר לך בכלל מה אם זה לא סעודה לא צריך להיזהר בזה עם אבל מה מנהג בכל גלות אשכנזי לאכול סעודת קבועה קודם מנחה ואחר כך מתפללים מנחה ואוכלים סעודה מפסקת ונוהגים להרבות קצת בסעודה ראשונה כדי שלא יזיק להם התענית אולו פוסקים מבעוד יום כמו יום הכיפורים ו קצת ראן הזה מדרש אך רבתי מי הוא אה כן זה מיהוא שיוכל לסגף עצמו ויודע עצמו שאין תנית בזכרו מחמיר על עצמו נקרא קדוש המחמיר מה גם לא לאכול לפני חצות סעודה

טובה אם הוא יכול אם הוא יכול לא לא הכוונה היא אדם יוכל כמו שהוא רגיל אבל לא גי דשנים אדם רגיל לאכול בצהריים תאכל אבל אחר כך הוא בא קראת הערב צריך לאכול את הסעודה המפסקת יעשה כמו שאמרו רבותינו יאכל לחם הרבה לא אכפת לי אבל או ממה שהו אוכל אבל אבל לא לפני שעה לפני כן לך עשה וד סעודה שניה אחר כך כאילו עושה סעודה מפסיקת הנה תראה מה אומר המשנה ברורה אתה שומע כן כתב שרבים האחרונים אין דעתם נוחה בזה שמרבה בתחילה בכמה מיני

תבשילין ומתענג בהם וזה עיקר סעודתו ואחר מנך אי ו רעה וצמה כלל הולך אוכל לו אוכל אתזכר סעודה מפסקת לא אין דעתם נוחה בזה ולכן יש אומרים שיאכל קודם מנחה רק תבשיל אחד אחר מנחה יאכל עדשים או בשים וכן בכף החיים כתב שטוב לאכול את אותה סעודה קבועה קודם חצות או שלא אכל כדי סעו ו בדעתו לאכול עוד מסיים משנה ברורה שאליה רבא כתב דכל שהוא מכוון שמיים שלא יזיק התענית הרשות בידו ובכל אופן לא יצביע עצמו יותר מדי אורציון כותב בזמננו שרדה חושה לעולם אפשר

לכתחילה לעשות אחר חצות סעודה עם כמה תבשילים לפי שעושה סעודה לפני שעושה מכל מקום י להקדים את הסעודה הראשונה שעתי שלש קודם סעודה מפסקת כדי שנוכל אחילה גסה אומר הרב היום ירדה חולשה לעולם כן כן זהו אנשים כנראה הם חלשים חושבים שכם לצום כבר מלכל כמה תבשיל הרומ כמה שהוא רוצה לא רק לא בשר לא במפסקת הפסקת אפילו אחרי קח את זה הנה כה זה מס יכול לשים פרחים גםו גם מפסקת מסק עוד הלכה הות סגו כ אמחל מה אני לא כיתי לא מ ש קיבל

אבל לא כל שבת אני עושה לי טוב שיהיה לך תמיד טוב עוד הלכה אמחל תשעה באב באחד בשבת או שחד בשבת חל לאחר שבת אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת מעלה ה שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו מי הוא צריך להפסיק מבעוד יום אתה רואה הנה זה טוב חל בשבת חל בשבת ונדחה לאחר שבת אוכל בשר שותה יין ומעלה השולחן אפילו כשת שלמה בעת זכותו אבל צריך להפסיק קודם משקיע בטח לא מ יודע מה כמה דקות ובשבת עצמו יכל רגיל שזה דחוי ביום השבת מה עושה

בטח אם זה סעודה שלישית ככה בטח ית והכל אין מה לדבר בעיות עם ת אין בעיות עכשיו יהיה בסדר אמ הגנו יא נכון עכשיו אבל בשבת הזאת לומדים תורה אפשר ללמוד כרגיל מחצות היום השבת של תש ב כן הם אוכלים רגיל בן אשח אומר שלא בדיוק מה אומר הבן אישח גם לרבי לגבי האוכל ו לגבי התורה גם לגבי תורה וגם לגבי האוכל לא יוכל רג בשבת לא יכל רגיל דף כד פרק חמישי האישה מטמאה באונס בין לנידה בין לזבות כיצד כגון שקפצה ממקום למקום או ראתה

בהמה או חיה עוף מתעסקין זה עם זה וחמדה וראתה דם כן כ יוצא בזה ה וראתה דם בכל מקום תמת טמאה בכל שהו אפילו ראתה דם פק הערדל הרי ו כמי שזב ממנה דמים הרבה ב כל אנשים מטות בבת החיצון אף על פי שלא יצא אדם לחוץ א עקר מן הרחים ולא שטת אוי ויצא מבין השיניים הרי זאת תמאה אף על פי שעדיין אדם בבשרה שנאמר דם יהיה זובה בבשרה דכ מן השיניים על מקום שיגיע אליו האיבר בשעת גמר ביאה ובין השיניים עצמו כלפנים של מהש

חכמים באישה רחם שבו נוצר אני עושה טוב שאני לומד את זה ככה ברבים לי נראה לא טוב א דן מה אתה אומר לומד את זה ככה ברבים את כל ההלכות האלה הביה זה זה יותר מדי אולי טוב בוא נראה מה נעשה אולי אחרי שנכבה את הלויין נלמד את ההלכות האלה אה זה יותר יפה כן כןכן ככה נוכל ללמוד אבל ככה כל כל העולם שומע זה נעים אבל אחר כך אתה תברח לי לא חס וחלילה איתך ה טוב אנחנו רבי מ זה כמן שזה ההלכות האלה הם

לא כל כך טוב שיישמעו אותם אולי יש בחורים צעירים שהם שומעים את זה וזה לא מתאים בשבילהם לכן לכן נלמד את זה אחרי אחרי שנכבה הלבין בסדר אז נמתין על זה שים לב שמעוד תיקונים לפני דפדף זוהר הקדוש קא הגענו דף כא בת רביב פרג קדישה פג בזן ונש חוד קברים בעלמה אבל בנו שם השם מומ ס אבל מחיב רי שמעון אזין בוחה רבי אלעז ורבי אב י ורבי יוס ורבי יהודה מתו חח פסקר אמר קרוס שכיח שלא נמצא הקשר של המים אמר לרבי שמעון הסיר

לך שמש דעל מהוא אומר הנהר משמש את העולם גמ קודש בריך כ שכ ב שכ פתח ואמר ויר אלוהים את כל אשר עשה ונה טוב מאוד ם אפו וש אפיו חזו מחב עלמה טוב מאוד כ כ ונה טוב מאוד שדבר עד עד כאן עד כאן עכשיו יש מעשה יפה מחר פטום הקטורת ו אדני א ש רבותינו לפניך את קטורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם על ד משה כוב בומר א משה קח לך צמים נטף וש ך סמים נט סמים זמים נ עשת ום

הכיפורים סמנים הן הצורי והציפורן והחן ב צ 12פ שלש ת שמעון בן גמל וומר אדם מ זהו אד אשכן עשה את המנו ויאמר משהר אחת מח ן עליה יאמר משה ך ח גדולת ימינך ם ון בז יברך בשו כל הל הקדוש השם מברך אותכם כל הברכות והישועות שפע ברכה הצלחה וישועה חיים טובים גם מברך כל אותם המאזינים דרך הין דרך דרך הפלפון כל הברכות וישועות חיים טובים כן יהי רצון ונאמר אמן כל כתוב אנחנו עכשיו נלמד את הרמבם מי שנמצא לומד קודם את הרמבם שילמד למה

זה הלכות שלא נעים לדבר אותם ברבים אולי שילדים אז אנחנו נגיד אותם