הדף היומי מסכת בבא קמא דף עו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ז שבט תשפד

יום רביעי בשבת קודש ז שבט תשפד הנה בעזרת השם השבת הזאת פרשת בו יום פטירת מורנו ורבנו הרשע שדעה אז לכן נדבר קצת על מורנו ורבנו הרשש איזה זכות גדולה ששם בגבורתו מורנו ורבנו הרשש קראו לו השמש האיר על הארץ השמש שלום מזרחי שרעבי היו ככה מכנים אותו בשנים שלו האחרונות ראו בו דברים פלאות פלאי פלאות אחד מהדברים היה בשנת תקלו הוא נפטר בתק לז תק לז שנה קודם בפסח עשה ליל הסדר בקדושה גדולה וראו אותו כולו מעדים משהו לא רגיל בעולם אחר כך באותה שנה

אמר להם אחרי ליל הסדר אמר להם שכנראה השנה ראו לו עכשיו בליל הסדר שהוא נוסע לבית עולמו לעולם הבא לעולם שכולו טוב לעולם שכולו ארוך אז התחיל כל השנה הזאת היה איך הוא היה לומד ואיך הוא היה מכין את עצמו לקראת המקום למעלה במקומות העליונים בגן עדן העליונה איך שהוא היה מכין שם ביום באחד מהרבה שבתות הוא רמז ל תורת חכם שיבוא איתו עשו שבת בגן עדן והוא חזר ואז ביום שבת קודש זה היה כמו השנה יוד שבת זה שבת קודש שנת קלז אז הוא היה

שוכב על מיטת חוליו בליל שבת אמר להם לתלמידים איך להתנהג בישיבה סיווה להם על לימוד הקבלה שבזה תלוייה כל הגאולה ובניין בית המקדש תלוי הכל בלימוד של הסוד בלימוד הקבלה וגם כן ציווה על הטהרה והקבורה ביקש שעשו לו ארבע מיטות בית דין אמר להם אחר כך שמעו שימו מה אני אומר לכם על כל צרה שלא תבוא תבואו תתפללו על קברי מבטיח לכם שאם תתפללו בלב שלם תפילתם תקובל ברצון ולא תשוב רקב ככה עשינו עכשיו בזמן המלחמה הזאת של עזה כבר כמה פעמים הלכנו ועשינו הקפות ותפילות

ואצל הקברות של רבנו הרשש בעזרת השם זכותו יגן על כל עם ישראל אז זהו במוצאי שבת קודש תמו הי דבר פלא במוצאי שבת קודש תזכור פה טיפה למטה שזה לא יראה במוצאי שבת קודש אז התאספו כל החברים איזה הספדים ולקחו אותו לקבור אותו בהר הזיתים במקום אבל היה להם ספק הוא אמר לעשות להם לעשות לו ארבע מיטות בית דין והם לא כל כך רצו לעשות את זה כי זה לא לא יפה לכבוד הרב אבל הרב ציבא הם לא יודעים מה לעשות עכשיו הרב ציוה לעשות ארבע

מיתות בית דין איך הם יעשו בסוף החליטו ביניהם לא לעשות הגיעו למעלי הר הזתים באו שמה גויים ונלחמו איתם והם עזבו המיטה נפלה והתגלגלה כל כל ההר ופתאום נעלמו הגויים האלה הם הבינו שזה מן השמיים למה הוא רצה שעשו לו ארבע מיטות בית דין ואז הרימו אותו בכפות גדול והזמינו אותו שם בהר הזתים משהו לא רגיל אבל מקודם לכן עוד הוא אמר ל התלמיד שלו הגדול זה היה רבי יום טוב אלגזי היה אחד התלמידים החשובים רבי יום טוב אלגזי היה אותו שנה שנת השמיטה קלז והיה

היה לא היה מים לא ירד גשם והיה קשה מאוד והיה עוני גדול לא היה מה לאכול הרשע שלח אותו אמר לו חייב ללכת תהיה שדר לרבי יום טוב אלגזי אמר מה שהרב אומר אני עושה אמר לו לאיפה אתה רוצה שאני אשע אומר תיסע לאשכנז תיסע שם לרבי נתן אדלר הוא כתב לו נתן לו ספר מתנה סידור שלו מתנה וכתב מכתב כתב המלצה גדול על כלף עד היום זה נמצא בפרק פקוד כן שמור בתוך נרתיק של כסף ושם יש את את את השטר הזה שהוא כתב איגרת

ארוכה והוא הוא נותן את זה לאלופי ופרנסי קהילת פרנקפורט ואומר להם בקש מהמהם בכל לשון לקרב את התלמיד שלו ולעשות א ה כסף שיהיה לו ו ובאמת הם מוציאים אתזה כל פעם ביום הנסיעה שהיה צריך לנסוע ביקש הרב תבוא אליי הרב למד איתו קצת הלכות ונפרדו מתוך דבר הלכה ולמד איתו איזה אמר לו למד איתו קצת בשאר הגלגולים והוא מראה לו איך שלפני פטירת האריזל איך הוא שואל הוא שואל הארי שואל איפה הלך רבי חיים ויטל לא יודע להיות עכשיו פה על ידי וככה דיברו כל

מיני דברים ונפרד ממנו בירך אותו הרשש בבכיות גדולות והוא פלא על כל הסדר הזה ל לא הבין לא לא יודע מה הרב רוצה ואז הוא נסע הגיע לאשכנז היה בליל שבת הראשונה עם רבי נתן אדלר זה רבו של החתם סופר ורבי משה סופר אותו זמן היה בחור עדיין הוא ישב על יד רבי נתן אדלר כיבד אותו כבוד מלכים עשו לו כבוד לרבי כרב הרשע שכתב עלה דברים והם רבי נתן אדלר ברוח הקודש ידע משהו לא רגיל היה לו משהו מיוחד באופן שביד השבת הזאת רבי נתן

אדלר הרגיש איזה עניין והוא אמר לו איפה הסידור של הרשש הראה לו היה קורה בזה וירד לו דמעות והיה אדום ואמר אמר דברי תורה הפסוקים לא קשורים אחד השני לא הבינו התלמידים כל שנה כל שבת הוא אומר דברי תורה מאלפים השבת לא אמר דברים ולא הבינו מה מה מה הקשר של הפסוקים שהוא אומר בכלל אומר גבי אליהו הנביא כתוב אלישה וכולי לא הבינו מה הרב רוצה אבל לא דיברו כלום אמרו כנראה יש לו איזה מסר לא דיברו שום דבר גם הרב לא דיבר כלום למחרת בבוקר

ה ההיה מוזמן אצל בעל ההפלאה גם היה גאון גדול מאוד בעל ההפלאה ועשו אצו שבת אומרים היה לא היה דבר כזה ואיזה דברי תורה ביניהם משהו לא רגיל כל העם היו שמחים וכיבדו אותו כבוד ואספו לו הרבה כספים שיהיה לירושלים אבל באמצע השבוע בא לו טלגרם דחוף כותב לו את זה רבי חיים דיל רוזה בא לתורת חכם אומר לו תראה אתה יודע לא יש בשורה אנוכי ותדע לך שבשבת קודש הלך מורנו ורבנו וכל כאל דתנו סומכים עליך מבקשים ממך שאתה תבוא תהיה המורה שלנו ומי שהנהיג

את העדה ותבוא מהר מהר והוא התחיל לבכות היה בכי גדול וכולם באו לפייס אותו עכשיו הוא הבין מה מה פתאום למד איתו הרב הרשע שהוא יצא מספר לו בשאר הגילגולים איך ש אה רבנו הארי מדבר למה לא ילדי רבי חיים והוא הבין שרבנו הארי שהרשע זה רבנו הארי והוא קשור לרבי חיים ויטל והוא ממשיך אחריו פלא פלאות ועכשיו הוא הבין גם כל התלמידים הבינו מה קרה לרבי נתן אנדה הוא כבר ראה את זה בליל שבת באשכנז הוא ראה ברוח הקודש איך שנפטר ה הרשש פלא פלאות

ככה יהיה להם ראייה גדולה ככה יהיה להם ראיה גדולה אבל עכשיו הפרשה הזאת זה כל מה העניין למה הוא נפטר עכשיו כי הוא היה קשור לליל הסדר כל ליל הסדר זה הפרשה הזאת זה בדיוק שיוצאים ממצרים איך לעשות ל הסדר ככה תאכלו אותו מותכם חגורים עלכם ברגליכם וכל ה שאנחנו מספרים וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר מבינים זה הכל עכשיו זה מתנוצץ וכל זה זה שייך אתה יודע מה שאומר הגרא וימררו את חייהם אומר הגרא י שמה אנחנו צנו זה אזלה גריש נכון אצל אצל האשכנזים

אזלה גריש זה נקרא קדמה זלה ככה זה נקרא אצלהם אז הוא אומר למה למה זה על זה יש קדמה ועלה זה אצלנו זה זלה גריש אבל זה קדמה ועלה זה אותו דבר למה אומר כי קדמה ואזל זה בדיוק גימטריה מ90 כי למעשה עם ישראל היו רדו שנה כש הוא אמר היו 400 שנה אבל היו רק 210 שנה למה כי וימררו את חייהם החיים המרורים הם השלימו את השעבוד לא צריך 400 שנה אלא מספיק 210 ו וימררו את חייה זה אשלים הקדים את הקץ קושי השעבוד גרם

לקדמה ועז שיצאו יותר מוקדם בגלל זה הקדימו לצאת כי משה רבנו למעשה הוא שואל המה הרעות על העם הזה בסוף התברר לו למה הרעות הזה בשביל הגאולה כמה שיותר מהר כמה שיותר יהיה הגאולה יותר מהר וכל זה שהרשע אומר להם למהר את הגאולה זה תלוי בלימוד הקבלה אמר להם הסדיר אותם לא לעזוב בשביל זה אומר הזוהר בחומר ובלבנים בכלל עבודה בשדה זה בליבון הלכה וכל זה רומז ליסודות התורה אז לכן זה צריך הדבר הגדול שבאמת צריך שצריך לדעת שכל דבר זה הכל מן השמיים וצריך עלכל

דבר להודות לקדוש ברוך הוא מה הוא נותן זה הרשע שהיה חזק עם זה היה עש כתב התקשרות והיה מבקש להיות באהבה ואחווה אפילו שרואים יש איזה בעיה יש איזה עניין יש איזה צרה לדעת שהכל תלוי בו יתברך לא לדעת לא להשים לב לשום בעיה לשום צרה לדעת שהכל זה מאיתו יתברך והוא אמר להם על כל צרה שלא תבוא אז תהיו ב תבוא אצלי בסבלנות הכל הסתדר אין צרות ואיין בעיות ואתה יודע שמסופר שהיה איזה אברך אחד היה איזה אברך שהוא היה הירס את הבת שלו היה

עני מרוד ואבל מה רוצה לחתן את הבת שלו זה לא הולך אבל אם לא יתן כסף טוב ל בשביל הבת לא אף אחד לא יתחתן עם הבת שלו השידוך אז הוא נתן עשי רוסין נכנס לרב שטיינמן אומר לו אני מוכח אני רוצה לנסוע לחוץ לארץ לאסוף כסף אומר אני מברך אותך שתיסע אבל תדע לך שני דברים מבקש ממך דבר ראשון תלמד תורה כלומר תקבע לך זמן שאתה לומד כל יום שעתיים דבר שני אפילו דם יתן לך דולר שתי דולר 10 דולר תודה לו כמו נותן לך

5000 דולר כמו נותן לך 10,000 דולר תודה רבה זכן מצוות כל אדם נותן מה שהוא יכול תודה לו ואז תצליח וככה הוא עשה ואז הוא הלך לדרכו נסע אבל המסכן המזל הוא לקח 1200 דולר עלה לו הכרטיס לא הלך לו טוב העסק לא יודע מה לעשות לא רץ העסק לא רץ היש שמה איזה אמריקאי אחד אברך אמריקאי הוא אומר אני שלושה שבועות פה את הכרטיס זה הוצאתי ואני לומד ואני משתדל א לא הלך לי אמר לו תשמע אתה פה בקווינס וזה אני אקח אותך למקום אחר

שמה זה אנשים קצת אחרים אבל יכול יכו להיות שיעזרו לך תלך לשם אולי תמצא איזהה איזה ישועה מן השמיים אומר טוב בוא נראה וכך היה הלך לשם דופק באיזה בית אמרו לו פה יש עשיר וזה אולי הוא יעזור לך שמה אבל אי אפשר לגשת לדפוק בדלת זה הכל אינטרקום זה הכל וילות חסר ו טוב הסבא לחץ רואה אותו במצלמות אומר לו כן אומר לו אני צריך להכנסת כלה תיכנס בבקשה נכנס התפל עליו איזה כלב אח עזה פחד עוד מעד הנשמה שלו הייתה בורחת אומר לו אל

תפחד אתה יודע כלב נובח לא מזיק אל תדאג אני רואה אני מלווה אותך אל תעצור אל תפחד תחזור תחזור גש אליי ואז הוא באמת חזר והוא רואה אותו משהו משונה עשיר הרגליים שלו למעלה על השולחן יושב ככה מעשן סיגר אומר לו כן מה אתה צריך אומר שיש לו זה נתן לו 10 דולר כל הטרחה הזאת 10 דולר וא איך הוא נתן לו את זה קורא לכלב שם לו את זה בפה ושולח לו את זה בביזיון ככה לא נעים כך אבל הוא לא דיבר כלום למה הוא

נזכר מה שאמר לו הרב שטיימן אמר תודה רבה לך תזכה למצוות שתהיה בריא ב אב אבל באתי אצלך למדתי דבר גדול אומר מה למדת אומר למדתי הגמרא אומרת רבי נתן אומר אסור לאדם לגדל כלב רע בתוך ביתו שנאמר ללא תשים דמים בביתך מפה למדתי שיש גם כלב טוב יש כלב רע אבל יש גם כלב טוב אומר אז מה ראית אומר ראיתי כלב טוב הוא יודע להביא 10 דולר הוא שולח הוא שלח הוא היה השליח להביא לי את ה-10 דולר הזה ש עושה צדקות עושה חסדים שותף

שלך במצווה אז זה כלב טוב עכשיו למדתי שיש כלב טוב בהתחלה ראיתי חשבתי אותו כלב רע בסוף יצא כלב טוב נתן 10 דולר הגביר שמע את זה אומר תקשיב סיימת איתי ממולי יש עוד וילה לך תיכנס תדפוק תיכנס לשם יפתח לך אדם זקן תגיד לו את החידוש שאתה אמרת לי אומר מה עכשיו אני אומר לעצמו מה אני שליח בשבל 10 דולר אני מה עושה פה עכשיו זה טוב בסדר אני אלך לך אליו אומר לו תשמע בזה החתן שלך שלח אותי אליך הוא חתן שלו הוא לא

ידע לא ידע שמר השכן שלח אותי ואמר לי להגיד לך את החידוש הזה כי הוא סיפר לו מה שהיה איתו שהוא שלח ביד הכלב שלו 10 10 דולר אומר הוא שלח אותי להגיד לך תראה אתה יודע זה ה השכן יש כלב טוב ויש כלב רע כתוב דם אדם כלב רע בתוך ביתו ו אבל למדתי שיש כלב טוב הנה אתה ראית מה עשה הכלב הביא לי 10 דולר וזה זה שמע את זה אמר לך תיכנס לבית זה החתן שלי תקרא לו לפה קרא לו והם ביניהם התנשקו

והתחילו להורד דמעו מתפלל מה קרה לכם אז הוא מספר לו שהוא הביא את הכלב לבית זה חמי כעס עליו למה הוא היה מתור קרטא היה מקודם דתי מה זה כלבים ב ב בית אתה מביא כלב לבית לא יכול לראות את זה אומר אצלנו היו אומרים בתל אביב במקום לגדל ילדים מגדלים כלבים אז מה אתה רוצה לות אתמו תל אביב ה הוא לא יודע כבר הוא איפה איזה תל אביב הוא בדותה אחרונה טוב לא משנה אומר לו תשב תשב שתי קפה אומר לי מה אתה צריך הכנסת

כלה כתב לו חמיו כתב לו 18 אל דולר תראה איך איזה איך זה איזה פלאות דיבר יפה שמע מהערב אמר לו כתב לו מסתמא גם מה הוא כתב בטח אבל אתה יודע לפעמים אדם יכול להיות כל מיני דברים אדם הולך הפוך לא אל תפחד יש צריך סבלנות יש אבא טוב בשמיים הוא מסדר את העניינים איך היה אומר היה חפץ חיים בא איזה פעם איזה איזה יהודי אחד והיה לו קשה מאוד אומר רב רע לי אומר לו חפץ חיים אל תגיד רע לי מה השם לא נותן

רע תגיד מר לי לא מתוק לי אל תגיד רע הקדוש ברוך הוא מקור הטוב אין רע תגיד מר לי עכשיו לא טוב לי א משה רבנו אמר לקדוש ברוך הוא למה הרעותה לעם הזה אל תגיד רע זה הקדוש ברוך הוא לא רוצה לא רוצה רעך רוצה לשמוע עם ישראל טוב אין רע זה ככה צריך בעזרת השם שיהיה ישועות אמן הזכות הרשע גידן כולם בעזרת השם נעסה היום היה הפסקת חשמל אז לא הספקנו הרבה אבל לאט לאט אז עכשיו אנחנו נלך מלאכים אנחנו במלאכים הרב אליסין אנחנו

במלאכים א' פרק ב' היום הגענו מלכים מלכים פרק ב מלכים א' פרק ב פסוק א' כן ויקרבו ימי דוד למות ויצב שלו בו בנו לאמור אנוכי הולך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש כמנהג כל הנהוג בכל הבריות הולכים לחיי העולם הבא אבל והיית לאיש אתה עכשיו נער תתחזק כאיש שלם כאילו אתה כבר גדול ושמרת משמרת אדוני אלוהיך ללכת בדרכם לשמור חוקותי מצוותיו ומשפטיו עדותיו ככתוב בתורת משה למע זכין את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנ שם הנה פה כתוב עדותיך עדותיו וכתוב עדותיו זה אוע

עדותיו אז בוא נראה מה הוא אומר ללכת בדרכיו משמרת השם מה שהשם ציווה לשמור ללכת בדרכיו להיות רחום וחנון ורב חסד כמוהו חוקותי זה המצוות שלא נתגלו טעמי מצוותיו זה מצוות שבן אדם לחברו בן אדם למקום סליחה משפטיו בין אדם לחברו וועדותיו הם המצוות אשר טעמיהם להעיד על נפלאות השם שבת מועדי השם ד' פסוק ד למן יקים אדוני את דברו אשר דיבר עלי לאמור אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמור לא יקרת לך איש מעל כיסא ישראל תראה אם ילכו

בדרך השם אוהו איזה זכות יהיה להם ורם אתה ידעת את אשר עשה לי אוהב בן צרויה אשר עשה ני שני שרי צבעות ישראל לאבנר בנר ולמשה בן יתר וירם ויש ד מלחמה בשלום וייתן את דמי מלחמה בחר הורתו אשר במותניו ובעלו אשר ברגליו אתה יודע ידוע לך מהצורך לספר לך אני לא צריך אבל זה עשה לי דברים קשים הרג לי שני שרי מלחמה שני שרי צבעות אתה יודע גם עמשה היה שר צבא לאב שלום ואדם הראוי לשפוך באנשי מלחמתי שפך באנשי שלו י לא בען שם

לחמתי בחגורת במה שחג חרבו או במותניו אוי מה עשה לי וגביע את ידו מה הרג ועשית כחכמתך ולא תורד סבתו בשלום שעון למה כל זה ה רוצה שיהיה לו תיקון אל תניח לו למות מיתת עצמו תראה רשי אומר וליפול בגיהנם נציל אותו מהגיהנום ולבנה ברזי גלעדי תעשה חסד ויו באוכלי שולחנך כי כן קרבו אלי בורחי מפני אב שלום אחיך עשו איתי חסד והנה עמ שמעי בן גרמני מבחורים והוא קני ק נמרצת ביום נתח והוא ירד קתי הירדן וישבע לו ב אדוני לאמור אם אמיתך [מוזיקה] בחרב

אומר אומר זה אהובך זה שמעי בן גרה כל הזמן עומד ך תורה אומר אתה זוכר כ שברחתי מאבשלום ישב עד חזרתי לירושלים ירד לפייס אותי ונשבעתי לו שאני שאני לא אהרוג אותו אבל מה רבצ אמרו נמרצת איזה ראשי תיבות אוי ואבוי כללה נמרצת חזקה אבל נף מואבי ראשי תיבות נמרצת ואתה אל תנקה כי איש חכם אתה ודעת את אשר תעשה לו והורדת את צוותו בדם שאול גם זה אל תעזוב אותו כך שלא ימות מתת עצמו וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד והימים אשר מלך דוד

40 שנה ב בחברון מלך שבע שנים בירושלים מלך 33 שנים ושלמה ישב על כסא דוד אביו בתיקון מלכותו מאוד הנה בסדר עד כאן שניות פני המשנה את הצדקה בעיה פר ח כן נכון בדיוק ככה בוא בבקשה כבודו משנה ח המשרת אשתו על ידי שלי כלומר להכיל לפרנס את אשתו על ידי שליח שם אחד מיוחד לזה לא יפחד לה משני קבין חיטין או מארבעה קבין שעורין כל קו זה 24 ביצים זה כמו שני ליטר למה כל שבוע צריך לתת לה 16 סעודות שתי סעודות לכל יום אז

צריך כד שיהיה לה מה לאכול והשאר זה לצורך אורחים עניים אמר רבי יוסי לא לא פסק לשעורים אלא רבי ישמעל שהיה סבוך לאדום שמה אוכלים שורים זה הם רעות ונותן לה חצי כו קטנית פולים אפונים וחצי דג שמן להדליק בקו גור גרות תאנים יבשות או מנה דבלה תאנים דרוסות ואם עין אין לו פוסק ומתן פירות ממקום אחר יביא לה אננס יביא לה מנגו ונותן לה מטה מפץ מצע מחצלת ונותן הכיפה לראשה צעיף וחגור ל מותניה ומנעים ממועד למועד כלים של 50 זוז משנה לשנה והן נותנים

לה לא חדשים במות החמ ולא שחקים במות גשמים נותן כלים של 50 זוז במות הגשמים והיא מתכסה בבלאי הם במות החמה והשחקים שלה ט נותן לה מעה כסף צורקה ואוכלת עמו מליד שבת על לידי שבת גם המשל דו כמו אמרנו במשנה הקודמת ואם אין לה ואם אין נותן לה מאה כסף צורקה מעשה ידי השאלה מה היא עושה משכן חמש סלעים שתי ביהודה שהן 10 סלעים בגנין או משכן 10 סלעים ערב ביהודה שהם 20 סלעים בגלן ם היייתה מניכה פוחתין ממעשה ידיה ומוסיפה על מזונותיה במדברים אמורים

בעני בישראל אבל במכו בד הכל לפי כבודו בטח הגענו פרק שישי היום מכשור דרי יש ברוך השם יש הכל אמן בראשית תמן תראה תמן שבת כג בראשית בראשית שב שבתות שבת 500 ש בשבת מרחוק בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא היום היום יום רביעי ז שבת השפ היום אנחנו בלימוד בדף היומי דף עו להצלחת יאיר בן יאיר אברהם בן יעל חבה ו נו נשמת מאיר חכם מאיר בן רפאל אה היום זה הפטירה של חכם מאיר בן רפאל ח רפאל היום הפטירה של יזדים כן א

או נו נשמת ראובן רבי ראובן מחבר בן מזל כן נשמת יצחק דהן בן מסעודה תראה איך הישיבה היא דואגת לכולם היא דואגת לו נשמת יצחק דהן בן מסעודה יצחק בן נפת ורוזה מזל הכהן ואסתר בת שושנה ורבי חיים כהן נשמת מרוס בת נגיד תפילת בית המדרש ישועות ישראלח שכתוב ג צ ך בר אתו שמים וארץ כן היום הלימוד לרפואת השלמה של הגברת שושנה שוקת בת מרים אנר פננה וישועה גדולה והצלחת הגברת תהר בת איריס שמתן רפואה וישועה וחיים טובים וגם משה בן שושן שוח שיהיה להם

הצלחות וישועות וחיים טובים ונחת שפע וברכה עד בלידי אז כן אנחנו רבותיי לפתוח דעו כן ציון משה פתחת חביבי דף עו בראש העמוד בראש העמוד רבי מאיר אתה איתנו תתחדש על הקיפה היפה עולם ו המשנה אמרה למדנו במשנה גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר פטור מתשלומי ארבעה וחמישה כן מי שגנב והקדיש ואחר כך הוא טבח ומכר אז פטור מתשלומי ארבעה וחמישה כל זה הסוגיה הזאת צריך לדעת הקדמה ש הולכת כמו רבי יוחנן הוא אמר את העמיד את המשנה שהגנב הזה הוא בעצמו הקדיש את הבהמה הוא

גנב בהמה ועכשיו הוא רוצה לעשות מצוות הקדיש אותה לבית המקדש ולא לא רש תקיש אמר שהבעלים הקדישו את הבהמה כך מביא תוספות אבל פה זה הולך לפי מה ש רבי יוחנן אמר שהגנב הקדיש אז הוא פטור מתשלומי ארבעה וחמישה אבל בטח שהוא חייב את הכפל אבל תשלומ ארב חמישה שהוא טבח ומכר חייב אמרה בשלמה טבחה לא מחייב דכי כטבח קדש כטבח ולא דמר כטבח אלא ההקדש נחייב מהני מכרו דיות ני מכרו השמ בשלמה מובן שעל הטבחה עצמה הוא לא חייב למה הוא הקדיש את זה וכוון

שיקדיש את זה כטבח הקדש כטבח בשעה שהוא טובח הוא טובח בהמה של הקדש ולא דמר כת לא טובח את הבהמה של הבעלים למה הבהמה היא כבר לא של הבעלים נגמר חיייבים להעמיד שמדובר התייאשו הבעלים למה אם לא כן לא היה הקדש חל אז נמצא שיש כאן יאוש ושינוי רשות אז זה של הקדש אז הוא לא טובח של הבעלים ככה אומר רשי רשי הביא את זה אז כי כתב קדש כת דה בן אחר יאוש כנן ד לפני יאוש לא קדשה וכיוון יאוש קניה הקדש ביאוש בשינוי רשות

קונה יכח לא דמר כטבח אז אלא ההקדש אלא הגמרא שואלת אלא ההקדש חייב מהני מכרו דיות מהני מכרו לשמיים מי שגנב והקדיש את הבהמה על זה התחייב לא בגלל שהוא טבח במחר נכון טבח במחר שקדש אבל אדוני בלי לטבוח ולמקור אדם מכר בהמה לחברו גנב בהמה או טבח או מכר אם מחר היה צריך לשלם ארב וחמישה מה אכפת לי אם הוא מחר דיות או מחר לאגד ברגע שהוא הקדיש את זה זה כמו מכר את זה להקדש אז כיוון שהוא מדין מכירה מהלי מכרו דיות מלי מכרו

לשמיים עצם שהגנב הקדיש את הבהמה מסר אותה לרשות ההקדש כאילו מכר את הבהמה להקדש וכשם שמוכר לאידיוט חיב בארבעה וחמישה אותו דבר הקדיש להקדש חיב בארבעה וחמישה א אותו דין מתרצת הגמרא המני רבי שמעוני דמ קדשים שחיה באחריותן ברשותי דמר קימה יפה המשנה שלנו כדעת רבי שמעון שאומר חייבים שהוא חייב באחריות למשל אם יגנבו הקדשים האלה או יעבדו הוא חייב באחריותן כמו לא כל לא כל בהמה שהקדיש חיה באחריותה אם אמר הרי זו הקדש לא חייב אחותה למה אמר זו ולא אחרת אבל אם הוא אמר

הרי עלי הקדש עלי אז חל עליו בכו את הבהמה תביא אחרת עלי לשמור יותר דמר קדשים באחריות ברש אמני רבי שמעון דמר קדשים באחריותם בשו ד הקדשים שחייב הבעלים הם גנבו צריכים הם צריכים להביא אחרים במקומם ברשותי דמר קהים אתה רואה הם עומדים ברשות הבעלים גם לאחרי הקדש למה לדעתו דבר הגורם לממון כ ממון דמה אומר רשי פה מדובר שהגנב אמר הרי עליי עולה והפריש את הבהמה הגנובה נדרו אז כיוון שגם לאחר ההקדש עדיין הבהמה ברשות הגנב לכן ההקדש הזה זה לא נחשב שהוא מכר אותו

ולכן לא חייב ארבעה וחמישה על עצם ההקדש כי עדיין זה ברשותו ברשותו דמרה קימה כמה שאמר הרי עליי זה לא נחשב שהוא מכר את זה שהקדיש את זה בכיוון שזה עדיין עליו לגבי הקדש זה נקרא הקדש אבל לגבי מכירה זה לא ממש מכירה בגלל שזה עדיין עליו גם אם בסוף יקריב אותו בפועל נראה אז הגמרא אומרת הגמרא דוחה את זה ה מד שפה רבי שמעון הוה רשע לי רבי שמעון את גידלי רשע רבי שמעון שאמר קדשים שחייה באחריותן ברשותה דמרא קימה והוא חיב אחריותן הזה עדיין

נרשם ברשות הבעלים ברשות האדון שלהם הגנב הזה לא אתה לא יכול להגיד למה מד שפה של המשנה רבי שמעון הוה בספה כתוב רבי שמעון אומר כך וכך אז רש ליו רבי שמעון א אלא סוברת שקדש הם לעולם ברשות הבעלים אז אם כן א כן אלא ארכה במשכנה בקדשים קלים אלא אכ במשק בקדשים קלים שימו ל שימו לב וליבה דרבי יוסי הגלילי דמר קדשים קלים ממון בעליו וברשותה ק גם לאחר הקדש עדיין הבהמה היא נחשבת למונו למה זה דעת זה רבי יוסה הגלילי רבי יוס פה מדובר

שהוא הקדיש קדשים קלים וזה ממון בעלים גם לאחר ההקדש עדיין הבהמה היא נחשבת ממון שלו לא בממון של הקדש לכן אי אפשר לחיב את הגנב על ההקדש כאילו מחר זה עדיין שלו שר גם לאחר ההקדש זה ברשותו אז הוא לא מכר את זה מתי אדם מתחייב ארבעה חמישה כשמכר אתה אומר לי כש הקדיש מה לי מחר מה לי הקדיש אדוני לא זה מדובר בקדשים קלים קדשים קלים שהקדיש אותם עדיין ברשותו דמר קימה לא יצא מרשותו על ידי שהקדיש לכן זה לא נקרא מכירה אז הגמרא מקשה

אבל מה הדין קודשי קדשים מה משנה את ה שומ ארבה וחמישה משמע שדווקא קדשים קלים אם הגנב הקדיש הבהמה קדשים קלים אז אני אומר הוא לא חייב ארבעה וחמישה כי זה לא נקרא מכירה לא נקרא שיצא מרשותו עדיין זה ברשותו משמע ש קודשי קדשים הקדיש עולה חטאת לדברך משלם תשלומ חמישה על מה שהקדיש כאילו מכר את זה דיות אם ככה דת נרש גנה בטבח ואחר כך הקדיש משנה תשלום אר וחמישה לא צריך לכתוב כך פת בדידה במ דברים אמורים בקדשים קנים אבל בקודש קדשים משלם את

תשלומ לא צריך לשנות במשנה אתה אמרת לי דווקא גנב והקדיש ואחר כך תבחו מחר אז פטור מתשלומי ארבעה וחמישה אבל אם קודם כל גנב ואחרי שהוא גנב הנה גנב וטבח ואחר כך הקדיש את הבהמה משלם תשלומ ארבעה וחמישה למה בשעת הטבחה הייתה הבהמה של הבעלים אז אין לו פן של חיוב ארבעה וחמישה אלא כשטח לפני שהקדיש ואם נאמר שמקדיש בהמה לקודש קודשים חייב א שה למה צריך להגיד טבח למה את צריך לשנות נפלו ונתנה בדידה תחלק את המשנה בספר תומר יש חיוב יש אופן שאפשר לחייב

אותו ארבעה וחמישה אפילו שגנב והקדיש ורק אחר כך טבח איך ומר במשנה כך במן דברים אמורים בקדשים קלים שאז אי אפשר לחייב אותו על עצם ההקדש וכן אי אפשר לחייב אותו על הטבחה למה שהרי של קדש הוא טובע אבל בקודשי קדשים משנים תשלומי א וחמישה על עצם ההקדש למה זה כמו מחר קודשי קדשים זה כמו מחר עצם ההקדש כבר ישנם ארבעה וחמישה מה לא צריך שיהיה טווח לחלק בדידה כאילו זה טווח לא אכפת לי מעצמך אם הוא מח בקדיש כן לא צריך פה אין טווח עכשיו

פה אין פה מחה זה או שים לב זה או לטבוח נמכור אז הוא מחר זה בקודשי קדשים מחר זה נקרא מחר את זה להקדש זה הכל אז תתחייב ארבעה וחמישה נכון אלא חוזרת בה הגמרא מחמת הקשיה הזאת חוזרת מה שאמרה לא קדשים קדשים קנים לא קדשי חדשים בוא נראה אלא לעולם לא שינה קודשי קדשים לא שינה קדשים קלים בשניהם הוא לא חייב ארבעה וחמישה אם אדם הקדיש לא חיה מדין מכירה ע לא חיה מדין זה לא נקרא מכירה קשנ קשה תקשה אז תשמע מה ני מכרו

דות מהני מכרו לשמיים הלו הקדש זה כמו מכירה למה של ח ארבעה וחמישה גם מוכר לבד בלי לטבוח י ארבעה וחמישה מה אכפת לי מחר את זה לשמיים גם התחייב כמו מחר לעדות חיב ארבעה וחמישה גם מחר לשמיים זה הקדיש זה נקרא מחר לשמיים אומר לא מכרו דיוט מקרה תורה ראובן ושת תורה ד שמעון אבל מכרו לשמיים מקרה תורה ראובן ואשה תורה ראובן תורה אומר לו מכרו ראובן מחר לחבר שלו לשמעון מי קרה היה אשור של ראובן עכשיו הוא אשור של שמעון לכן כש בחר את

זה חייב ארבעה וחמישה אבל אבל כאשר הקדיש את זה עכשיו זה גם נקרא עדיין שלו למה זה מכפר עליו זה של הגנב אין פה מכירה זה לא נקרא מכירה למה זה נקרא שור של שמעון עדיין מקרה שור של שמעון גם עכשיו שור של שמעון עדיין נקרא תורת ראובן עלתו של ראובן לא השתנה שמו זה הכוונה לכן אין ההקדש נקרא נחשב למכירה לא נשתנה שמו בסדר זה מובן עוד אמרנו במשנה רבי שמעון אומר קדשים שחייו באחריותן זה עכשיו למדנו את זה קדשים שחיה באחריותה משלם תשלומי ארבעה

וחמישה ושאין חיה באחריותן פטור אם חיה באחריותן אז משלם תשלומ בחמישה למה זה כמו שלא מחר ושאין חיה בחותם פטור אה עכשיו הגמרא תשאל אזה שלו בוא נראה אמרי נידס רבי שמעון מלי מכוות מ מכושים נכון שהוא סובר רבי שמעון מה ההבדל עם מכרות זה לאדיט משם ארבעה וחמישה גם מכרו השמיים שלם ארבעה וחמישה עכשיו הגמרא מבינה של הטבחה שודאי פטור מאבה וחמישה למה למה הוא טובח של הקדש זה לא הקדיש את זה מה שרבי שמעון מח רבה וחמישה בקדשים שחייו באחריותן זה בגלל שהקדיש נחשב

כמכירה משום מלי מכרו הדיוט מהלי מכרו השמיים נכון עכשיו ממה שהו מחיב זה לא בגלל טביחה אם היה טובח זה טובח שנגד אלא בגלל שהוא מכר את זה להקדש אזבח מבעלה קדשים שחייב אחריותן פטור דק נפק מרשה קדשי שאין חיב אחריותן חייב ד מבק ברשותה יפה המשנה הייתה צריכה להגיד הפוך רבי שמעון אומר קדש שח בותן פטור קדשים שן חייב באחריותן חייב ככה היה צריך להגיד למה הגמרא מסבירה קטי קדשים פח מבעלה לומה הפוך קדש הקדיש קדשים שחיו באחריותן אמר הרי עליי עולה אז הוא חיב

באחריותן צריך להיות פטור הקדיש קדשי ש ש לא חיב לא חייב באחריותם סליחה קדשים ש בותן אמרר עליי פטור הגלם ארבעה וחמישה למה לקיתי לא נפק מרשותי עדיין לא יצא הקדש מרשות של הגנב למה חיה באחריותן אז זה של הקדש אבל אם הקדיש כדשן שהוא לא גם אחר שהקדיש עדיין זה ברשותו אז לכן כן עוד הפעם קדשים שהוא חייב באחריותן זה שלו גם אחר שהקדיש הוא זה שלו חייב באחריותן אבל הקדיש קדשים שאין חיה באחריותן שהגנב אומר הרי עליי אז ה אז הוא חייב ארבעה וחמישה

למה א כמו דין מכירה חלל זה דין מכירה דקלה מרשותי עכשיו הוא עכשיו הוא הוציא את זה מרשות מרשותו לרשות של ההקדש יצא הבהמה מרשות הגנב אז ככה ה צריך להגיד הפוך לא למר קדשים שחי באחריותן מש ארב וחמישה צריך להגיד קדשים שאיין חיו באחריותן משנה את הש ארב וחמישה ככה היה צריך הפוך גמרא אתה איתי ש משה אני רואה הנה אבל אמרי רבי שמעון המלטה אחריתי כה וכי קטנה אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומ א וחמישה וכן גונב הקדש מבת בעלים פטור מה הטעמה גונה

מבית האיש ולא מבית ההקדש רבי שמעון אומר קדשים שחיה באחריותן חייב מה התמה כר ב גונה מבית האיש שאין חי באחריותן פטור ר וגו בבית האיש עכשיו זה יפה בכלל הגמרא רבי שמעון מדבר ע מקרה אחר לא המקרה שגנב הקדיש ואחר כך טבח על זהזה דיבר עליו תנ כמה במשנה הוא לא דיבר כך הוא רבי שמעון אומר עכשיו בכלל דבר אחר לא חוזר על דברי התנה במשנה למעלה וכך פיאור המשנה אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה מי שגונב מהגנבים תשלומי ארבעה וחמישה למה כתוב

וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב מתי התורה אומרת ארבע וחמישה מי שגו מבית הבעלים מבית האיש משלם ארבעה וחמישה בטבח משלם ארבעה וחמישה אבל מי שגנב מן הגנב גונב מבית האיש לו מבית הגנב זה לא לא משנה מה זה לא אמרה התורה ארבעה וחמישה לכן גונב הקדש מבית בעלים פטור כלומר הגונב בהמת הקדש שהקדישו הבעלים פטור מארבעה וחמישה מה הטעמה גונה מבית ה איש ולא מבית הקדש עכשיו ברגע שהוא הקדיש את זה זה כבר לא שלו אז זה גונב קדש הוא גונב אז לכן הוא פטור

מארבעה וחמישה זה הלת המשנה רבי שמעון אומר יש חילוק בין סוגי הקדשים אם גנה מבית הבעלים קדשים שחיה באחריותה הקדישו הבעלים עליי כמו שאמר הרי עליי הבעלים אמרו הרי עליי אז הוא חייב הגנב לשם ארבעה וחמישה מה הטעמה קרנן גונה מבית האיש כיוון שהבעלים חיייבים באחריותן זה נקרא גונה מבית האיש כמו שלא כשאין חייה באחריותן אבל אם גנב חדשים שהבעלים לא חיים באחריותם שהבעלים אמרו הרי זו עולה אז פטור הגנה משל ארבעה וחמישה למה לא קרב גונה מבית האיש אין הבעלים חיים ואחרות זה לא נחשב

מבית האיש ולא מבית ההקדש לא דורשים גונה מבית האיש וגם לא כן אבל אם הוא הקדיש את זה זה נחשב שזה נמצא בבית המקדש תלוי איזה קדשים אן רבי שמעון אומר אם זה קדשים שהוא חייב באחריותן קדיש זה בבית שלו עדיין זה לא בבית המקדש אז זה נחשב בבית המקדש לא כן לא אבל אם זה תלוי איזה אם זה קדשים קנים לא כיוון שהוא אם חייב באחריותן הוא לא חייב באחריותן אם המ הוא אמר הרי זה יש הבדל מכדי שמעין לרבי שמעון דאמר שחיטה שאינה ראוייה

לשמה שחיטה קדש שחיטה שאינה ראוייה היא ה כבר שמענו שרבי שמעון אומר דעת רבי שמעון מי ששוחט ונמצאת רפה פטור מלשלם 4ח למה השחיטה לא התירה את הבהמה באכילה אז זה לא הוגדר כ שחיטה ופטור מרבעה וחמישה אז עכשיו לכן זה שחיטה לא ראוייה לא שמ כי שחיטה כן שזה התה טרפה נקרא זכותה לא ראוייה אז קדשים נמה שחיתה ש ראוייה היא שחת קדשים בחוץ קדשים קדשים שנשחטו בחו אסורים באכילה אז למה אומר רבי שמעון קדשים שח באחריותם מש שלומ בחמישה הרי זה שחוה שחיטה שאינה

ראוייה מקדשים בחוץ לא ראוייה אין ארב חמישה לכן מתרצת הגמרא כתה רב דבין אמ רבי יוחנן בשוחד תמימים מבפנים לשם בעלים לשם בעלים לא כתוב בגמרא הגנב שחט את הבהמה בבית המקדש לשם הבעלים אז הקורבן כשר והשחיטה היא ראוייה לכן חייב על הטבחה לד רבי שמעון לא סתם שחט אותם בחוץ שחט את זה בבית המקדש לשם אותם הבעלים הקורבן כשר והשחיטה ראוייה לכן כן ולכן חייב על הטיחה לדעת רבי שמעון בסדר צי והרי חזרה קרן לבעלים כיוון ששחט את הבהמה נשם בעלים אז הרי כאילו הגנב

השיב את הבהמה לבעלים אז למה חייב על טביחה מה אני החזרתי להם את ה מה שגנבתי החזרתי את זה החזרתי כן אמר רבי יצחק בר אבין שנשפך הדם נכון הוא שחט עשה קורבן אבל אז השחיטה היא היייתה שחיטה ראוייה אבל אפילו אחי בזמן השחיטה עדיין לא נשפך אדם אבל מכל מקום הקרן לא חזר לבע בגלל שאדם נשפך ולא היה את הכפרה ולכן חייב לשלם ארבעה וחמישה זה שחיטה ראויה היייתה שחיטה בסדר אבל נשפך אדם כ מהוא השם שהכהן שפח את הדם אולי הוא כן משפח אדם

מצו הבהמה על הרצפה הקורבן נפסל שגם אם יחזור ויאסוף אי אפשר העיקר שהקורבן פסול כת רבין אמר רבי יוחנן זה תירוץ אחד נכון זה רב דימי אמר רבי יוחנן אז בקיצור מה מדובר שבאמת הוא שחט בפנים חייב להות שחיתה ראוייה בשה ראוייה ואז הוא צריך לשלם ארבה וחמישה כי משפחתה חיב בח חיה באחריותן כי אתה רבין אמ רבי יוחנן בשוחד תמימים בפנים שלא לשם בעלים זה גם שחיה זה זה ר רבין כל הקדשים שנבחו שלא ישמן כשרין אלא שלא עלו הבעלים ישב חומה אז גם כאן

לא חזר הקרן לבעלים צריכים הבעלים להביא קורבן אחר אבל מכל מקום השחיטה היש שחיטה ראוייה קורבן כשר ולכן הוא חייב רש נקיש אמר בשוחד בעלי מומין בחוץ עמיד את המשנה מדובר באמת ההקדש שהוא שחט היייתה בעלת מום וקדשים בעלי מומים מותר לשחות מחוץ למקדש ולכן זה נקרא שחוה ראוייה לא צריך לבדות אותם לפני כן גונב קדשים מבית הבעלים אלא שרש נקיש חולק על רבי יוחנן מעמיד את המשנה בשוחד בעלי בומין רש נקיש עצמו מעמיד את המשנה באופן שגנב חולין והבנים הקדיש בהמה מיד הגנב אלא שגם

נתברר ש נקיש קשה שזו שחיטה שאינה ראוייה לכן מבאר בשוחת בעלי מומין בחוץ תוספות הפך מהס מה זה עש עשו תהב רבי אליעזר לרבי יוחנן האופנים של רבי יוחנן ורש קיש שנה אז ה מקשה לו אתה בה קשה לו רבי אליעזר לרבי יוחנן הרב דימי עכשיו העמיד את דברי רבי שמעון שוחט תמימים בפנים ואחר כך נשמח הדם שחיטה מטרת והיה לו זריקה מתרת יפה זה קודם כל רב דימי ששיה טובה אומר מה בכי השחיטה לבד היה מטרת הבהמה והאכילה צריך גם יזרק הדם על גבי המזבח

שהקורבן יהיה מותר באכילה אם לא לזרק הדם הקורבן פסול אז אתה אומר לי נשפך הדם לבסוף והקורבן פסול זה שחיטה שללא ראוייה למה לא התירה את הבהמה באכילה אז זה שחיטה למה חייב א חמישה כן עכשיו אותו דבר לרש לקיש גם כן המיד בשוחת בעלי מומים בחוץ שחיטה מטרת פדיה מטרת זה השאלה שלך הרי פדיה מתרת את הבהמה באכילה בשעת השחיטה עדיין הייתה הבהמה פדוה והיא לא הייתה פדוי הבהמה ואי אפשר לבדות אותה אחר כך אחרי השחיטה אי אפשר ואסורה באכילה עדיין היא קדושה אז זכותה

שהיא לא ראוייה בכלל למה אפשר תראה תוספות מנן שהבהמה לא נפדתה שב מדובר שמיד אחר השחיטה כבר פדה את הבה אחר השחיטה ושחה כןד ושחיטה ראוייה היא ותרצו שלפי רבנו תם מדובר כאן בקדשים שקדם הקדש לומן אם כן אפשר לבדם רק אחר זמן שהם מפרכסים לאחר מכן אינו יכול לבדות הרב למה אפשר עמין שטרי לקיש בשוחד בעלי מומים ופדה אותה אי אפשר להעמיד שפדה אותה כשעמד ריש קיש בשוחד בעלי מומים רש לקיש שחיטה מטרת וו פדיה מטרת פדית הבהמה היא מטרת את הבהמה רק השחיטה מטרת

א צריך פדיית הבהמה אבל בשעת השחיטה עדיין לא היייתה הבהמה פדוה תראה תוספות השאלה שלך ואסורה באכילה כמה ש עדיין קדושה בשחיטה שאנו ראוייה היא ר גמרא תתה עד רבי שמעון כל העומד לזרוק זרוק דמה כל העומד לפדות כפוי דמה יפה זה נשמט ממנו מרבי אלעזר אשר רבי אלעזר אומר השתמט דרבי שמעון דעתו של רבי שמעון סובר כל העומד לזרוק זרוק דמה דם של קורבן עומד זרקה על גבי המזבח כאילו כבר נזרק אפילו שבפועל לא נזרק זה כאילו נזרק אז קשה מה שאמר על הביאור של

רבי יוחנן רבי שמעון שגם נשפך דם לבסוף היות ובשעת השחיטה אדם עומד לזריקה כאילו כבר ז זרק אותו והשחיטה ראוייה היא וכך סובר רבי שמעון וכל עומד לפדות כבדו י דמה בהמה עומדת לפדיה כמו פדו אותה אפילו שבפועל לא נפדתה אז לכן אין פה קושיה על רש לקיש בשוחת בעלי מומים בחוץ אפילו שעדיין לא דעם הם עומדים לפדיה הרי סופם פדות אז כאילו פדה ולכן בשעת השחיטה זה הייתה שחיטה ראוייה עכשיו הגמרא מבארת מה זה כל העומד לזרוק כזר וקדמה בוא נראה ולכן מה חייב ארבעה

וחמישה כן מה זה כל העומד לזרוק זרוק דמה וכל העומד פדד פדוי דמה בוא נראה כל העומד לזרוק זרוק דמה אתה לומד את זה מרבי שמעון לתניה רבי שמעון אומר יש נותר שהוא מטמא טומאת וחנין ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין כיצד מטמא מטמ ני מקבל טומאה עוד הפעם יש נותר שהוא מטמ טומאת אוכלין ויש נותר שאין לו מטמא טומאת אוכלים מבואר רבי שמעון אומר איסורי הנאה לא מקבלים תומא אוכלין כל ייסורי הנאה אדם שאי אפשר ליהנות לא מקבל טומאת אוכלין למה כתוב בתורה מכל האוכל

אשר יאכל דווקא אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים לכל הפחות הוא מותר בהנאה ואתה יכול להכילו לגוי אתה לא יכול לאכול זה טרפה אתה יכול להכיל אותו לגוי אז אז הוא מקבל טומאה אבל אוכל שאתה לא יכול להכילו לאחרים לא מקבל טומאה אז בא רבי שמעון ומר שקורבן שהוא נותר כלומר מה זה נותר שעבר עליו זמן אכילתו נותר היה צריך לאכול אותו בזמן מסוים עבר זמן אכילתו גם הוא אסור בהנאה אבל בכל זאת אם לפני שנאסר בהנאה היה שעת כושר כלומר שהיה מותר בהנאה אז הוא מכבד

טומאה גם לאחר שנאסר בהנאה אז מבא רבי שמעון מתי נחשב שהייתה לו שעת הכושר מתי לא כיצד לן לפני זרקה כלומר אם הקורבן נפסל בלינה כלומר לא הקריבו אותו לילה אחת כן לא הקריבו אותו בזמנו לפני שהספיקו לזרוק את הדם עד שקיעת החמה ה והקורבן נשאר עד הבוקר אז אינו מטמא טומאת אוכלין למה כיוון שאסור בהנאה הוא לא מקבל טומאה הוא לא מטמא הוא לא מקבל טומאה עכשיו אז הקורבן אין לו מטמ תומת אוכלין אבל אם הקורבן לאחר זריקה כלומר שכבר זרקו את הדם לפני שנפסל

בדינה מטומ תומת אוכלין למה הייתה לו שעת היתר שבה היה מותר באכילה וקיי מלן מה היא לפני זריחה מה שאמר רבי שמעון לפני זריקה מה כוונתו קודם שנראה לזריקה ומה שאמר אחר זריקה לאחר שנראה לזריקה לא בפועל היה קורבן ראוי לזריקה אז הגמרא מבארת קודם שנראה לזריקה אז קודם שנראה לזרק לן מה היא שלן קודם שנראה לזרה דלא הביה שעות ביות ביום למזרקה לא ה ממש שרט אותו סמוך לשקיעה הנה הגמרא אומרת שלא היה בזמן זמן סמוך לזרות למה לשחט סמוך לשקיעת החמה לא היה זמן

לאחר השחיטה לזרוק את הדם אז בזה סובר רבי שמעון אין לו מטמ ומת אוכלין אבל לאחר שנראה לזריקה אבל אם לאחר שנראה לזריקה לן כלומר היה זמן לזרוק שחט אותו ביום דביה לשעות ביום למזרקה היה מספיק זמן בפן כזה אומר רבי שמעון מטמט ומה תוכלי אפילו שאדם לא נזרק היות ושהייה שיהו ביום לזרוק את הדם אז כאילו נזרק בפועל על מה כל העומד לזרוק זרוק דמה כל זה בשביל זה שכל העומד לזרוק זרוק דמה זרוק אותו למחורת כל גם היום תזרוק אותו מה שקשור זה זמן

התורה נתנה זמן מתי אפשר מתי לא אפשר מה מחורת למה זה זה לוב עוד כל העומד לפדות כפוי דמ גם זה רבי שמעון תניה [מחיאות כפיים] תניה טוב אני אחזור לכם מה הבעייה נתניה רבי שמעון אומר פרה מטמ מטמ טומאת מטמאה מטמאה צריך להגיד כן אומר לך ככה מטמאה טומאת אוכלין כלומר מקבלת טומאת אוכלין כלומר היא היא מקבלת טומאה ויכולה לתמות אחרים מטמאה כלומר מקבלת טומאת אוכלין לטמא אחרים לא זה פרה אדומה אפילו שהיא אסורה בהנאה רבי שמעון סובר שאיסור הנאה לא מקבלים טומאה אבל היא

פה מקבלת טומאה למה הועיד והייתה רשעת הכושר פרה אדומה הזאת היייתה שעה מסויימת שבה הייתה מותרת באכילה אחרי שנשחטה לכן ירדה לתורת אוכל מקבלת טומאה רק מזה אוכל מקבל טומאה אם זה לא אוכל לא אז זה לא מובן מתיי פרה אדומה היייתה לה שעת הכושר לאכול מי אוכל פרה אדומה היא אדומה מי אוכל אותה בוא נראה אסור לאכול אותה מאחרי השליטה אם לא רוצה להקריב אותה זה כמו ח אל זה כמו בוא נראה ואמר אש נקיש אומר היה רבי שמעון פרה פדת על גבי מערכה על

מה כל העומד פדות כפוי דמה הבית כן מתי היה שעת כושר אומר בוא אומר אפשר לבדות פרה אדומה אפילו לאחר שנשחטה על מערכת העצים למה אם מצא פרה אחרת נים עכשיו ה נולדו עוד פרה אדומה יש יותר טובה מזאת כ יכול לבדות אותה ואז היא פרה רגילה אפו ש שחה אנחנו יודעים לפני שחוה עכשיו החידוש אומר לך תשמע גם הייתה על המערכה כבר הלית אותה על העצים זתים אתה יכול לבדות למה באו אמרו לכהן הגדול אפלבי אמרו לו תשמע מצאנו פרה יותר טובה וב יותר שמנה

רוצ שתי זה יותר מדי שתיים יש שתיים זה יותר מד יכול לבדות המערכה היו עושים מערכה של עצים איך שורפים את הפרה האדומה עושים לה מערכה בניין כזה של עצים שיכנס אוויר והכל ושמים אותה למעלה כל מה זה פרה אפר פרה אדומה גם כל העצים האלה נקראים אפר פרה אדומה ביחד מצטרף לכן יש הרבה אפר מכ ש אפ ש כן לא זוכר אתה תביא פרה אדומה והיה בסדר ן יש הכלל אזמר הרבי פרה נדת על גבי מערכת אז יכול לבדו את הפרה הראשונה גם לאחר שנשחטה

לשחות שנייה במקומה אז סובר רבי שמעון שאף על פי שהפרה לא בפועל מכל מקום כיוון שהייתה יש אפשרות לבנותה נש הייתה לשעת הכושר אז ירד לה תורת אוכל הוא מקבל את טומאה על מה כל עומד לבדות כ פדוי דמה הנה ראייה זהו עד כאן זה בסדר בסר יפה דם ב הלכות לא פד הלכות ן כן כ זרוק כי זרוק כ קדו אבל בכל הוא לא קדו כן אנחנו בהלכות איפה הגענו מאיר ט אה ט ט טט טט טט לא ט טסמה טו טו טו טט מי

זה מי זה רגע אני מושי את ההלכות שלח אם היו ידיו מלוכלכות בתית ובצואה מותר לרחוץ להעביר הלכלוך ולא תול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך אז זה בתשעה באב אסור להתרחץ אבל היה מלוכלך בטיט וכולי מותר לרחוץ עביר ע כלוף למה לא אסור רק הרחיצה של תענוג להתפנק זה אסור עכשיו נשים מבשלות והכל בתשעה באב סורך הלילה הידיים שלה מלוכלך מותר לרחוץ את זה לפעמים אפילו במים חמים מותר למה נדבק לה השומן ליד מה היא תעשה אבל כף החיים אומר שיזהרו לרחוץ רק בצונן

ולא תול כל ידיו אלא לפי צורך להעביר הלכלוך גם אדם שאומר וכן אם עשה צרחו אם מותר לרחוץ דינו כמו ביום הכיפורים י נוטל אדם ידיו שחרית וצריך להיזהר שלא יטול ידיו אלא עצוב כשרי אצבעות לא לא תעשה צחוק לא לא חייב חייב לא תעשה חוק נו מה עשינו כדאי לך לך בנך גדול לא יפה נותן לאדם ידיו שחרית וצריך להיזהר שלא יתן ידיו אלא עד צוף כשרי אצבעותיו מה זהו למה רוח רעה צריך להעביר הכל אבל צריך שלוש פעמים אתה מברך אבל על נטילת ידיים

תדל לא ביום אפילו נתנת רק עד כאן אז לכן מברכים כי הגרה אומר לא מברכים אתה רואה התז אומר לא לברך הרמבם לא לברך כן אומר אגב הרמבם כתב בת ביום כיפור ש אין רצה ולא מברך תת ידיים בכל ז מברכים ולאחר שניגבו ועדיין לחות כצד מעבירין על עיניו אה דווקא אחרי שגב ידיו מחות קצת כן כי אסור שייה הרבה מן מה זה אחי יצת ידיים של שע ז דינו כיפור ואם היה לפלוף על גבי עיני בדרכו לחצם במים ורוחץ ומעבירו ואינו הו חושש לקטית וצואה

שרוחץ כדרכו ואינו הו חושש אבל רק העיניים לא את כל הפנים כן ומה הדין צחצח השיניים שלו בתשעה באב צח שיניים לשתוף את הפנים אסור להכניס מים מותר פחות מ אומר כתב המנחה תצחיק אם יש לו צער גדול מותר ויזהר שלא יבלו כלו אבל אין לו צער גדול צחצח שינה במברשת עם משחת שיניים בלי מים יש דבר כזה עדיף גם בר איך אחר כך ישתו שאסור ללחוץ הפה אה במי פה אפלפי שאין לךש שבע אסור כל מקום אסור ברחיצה יש אנשים שיש להם ריח לא טוב

בפה בגלל השיניים שלהם מקולקלות יש לפעמים יש ריח יוצא מהפה בגלל המעיים בגלל הקיבה לא בסדר ויש בגלל השיניים שלו רכובות או החניכיים כואב לו אז יש צריך אדם להשתדל שזה לא יהיה לא יכול לדבר אתה מוחה את שמו של עמלק מן העולם צדיק יש אדם עובר ש טיפול שיניים ויוריד לו דם כל הזמן מותר לשטוף עכשיו יש אלה הקנ ז יש להם אתה יודע פייס ארוך והם הם הפאות קצת מתערבבים והוא רוצה להרטיב לא את הגוף את הפאות את השערות האלה במים בשביל לעשות כזה

פה סלסול כזה עם חלל בפנים אז הוא שואל הוא מותר לו מותר לו לעשות או לא כור בעיה כזה הה חתן אז הוא אומר דעת הערוך השולחן שאסור אבל בשוט שבט הקהתי מי שערותיו ארוכות כגון פאותיו וזקנו יכול להרטיב אם לא יגעו עמים במקום חיבור השערות לגוף וגם לא ירטבו ידיו איך זה לא ירטבו ידיו א קח מגבת לח כןש הום נייר לך כזה כמו מגבון כן מגבון כזה כן מרי אתה עושה את ה לא אין לך פאות אתה יש לך אבל מספיק מה שיש זה

לא בסדר או יאללה הגענו יב ילדה טליה אה הלל הלל פאר טליה יב הגענו זוהר את הרמבם אנחנו נלמד אחר כך בסדר משה יאללה דף ק כפ כ כ תחזה היום ז אבל אנחנו למדנו את זה שבת אנחנו מתקדמים ע שבע שנים שבע פעמים שב מסתכל מכל אחד בכך ושבתה הארץ בח צבש חם חח ד כ זכר זכרנו את הדרה כ במצרים חינם בלא ברכה ד במצרים עו חזה עבד פתור מע מלכות ע ד פתור ממוסות מהעול מלכות שמיים אלא כ תורה עול כ תורה תורה

ן עלי עול בקד מתה בגפ מ לעלמה עליו עול וצא ממנו דבר טוב לעולם ק ע הוא עול להב מד מה נעשה הוא לא עושה כלום אי צריך ב בכל צריך קבל עלי מקד מתה לא יכון למפל א יפה זה עון אדו דכתיב עבדו את אדוני ביראה מה הוא ביראה כמה ראשית חכמה ראת השם יש פסוק עבדות השם ביראה וגידו לפניו ננה דה ד מלכות שמיים ככח עול מלכות שמיים וד בכ מת דכו מה נוכחת ברכת מיתה של יד תפילין של יד י השאר קדושה י

לגב בקדושה ג בזאת יבוא ה הקודש כ ר כפית באחורה ועל דדין פטורין מעול מלכות שמיים עול פטורין מכל שאר פתור שאר רע ברנ דג בים חינם צ לשי חנם כ חנמ לא ע מלכות שמיים חפשי ח כור מדש ק כאשר סובית אותם ד משה כוב בתמר אך סמים נטף ושחלת וחן בנה שמים לבונה זכה בת בבת יה ויאמר אד משה כלך שמים ףת ח בסמים בב יש ליך שמים נטף ושנת חן בנה שמים נ זכה בת בבד ויאמר אדוני אל משה כח ליך סמים ףת

חן בימים ב ית ארן א לדורותיכם תנו רבנ טומה כ 398 39 מנ בכל יום מה חצי תו בבוקר מהחצי טו בלוס כ גדול ות מם הכפורים ח קיים מס ד מסמנים היוב ואלו הן הצורי והציפורן ון ב ו כ שמעון בן הו תניה רבי נתן אומר כ שהכל עוים םח מעור מעד רתם את הדבר כמר ז פס גים כפור כורח שניק כורח ש שים שקנ צ ממנה כפתור שבעה זהב ור כי זהב ור עשה אות כל כלי אכ עשה י מש בחסדך ךךך עצר המגפה

מ ים ע עני עז ד לבושה פיה פח וחכמה תל חסד על שונה צופיה הליכות ביתה ני בעלילה רבות בנות עשו חיים ואת כול שקר החן ן היופי שראת אדונו ו שעתנו קב צון לפניך בזכות קת פוקדור ספ פ תבות רואה בהם חמת חצת גופנו כשם א מיםן מתוק ת שם פו שהוא שם חריט ותמיד כל המשחיתים ו מלפניך א צורי וגוני מ שבך רבותינו הקדושים יעק ברך כל הקהל הקדוש כל אלו שמאזינים דרך הפלפון דרך הנבי קד ךון זכ בבריאות בשמחה דשנים רעננים בריאים ושמחים

שהה לכם ישועות גדולות וחיים טובים וכן יהי רצון בלמר אמן כן אנחנו מסיימים אנחנו ממשיכים אבל ללמוד את הרמבם ך