הדף היומי מסכת בבא קמא דף עה הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ו שבט תשפד

[מוזיקה] ש בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש יום שנפל פה פעמיים כי טוב ו שבט תשפד מתקרבים להילולה הגדולה של מורנו ורבנו הרשש ביום שבת קודש ויהיה כאן בישיבה סעודה שלישית כיד המלך בעזרת השם לכבוד הרשש שבת הרשש בעזרת השם והנה הפרשה שלנו הא מסיימת קדש לי כל בכור פתר כל רחם באדם ובבהמה ליהו אומר רשי פטר התחלה ורמזה כאן התורה פטר כל בתחילה דבר ראשון על האדם בתר כול על האדם זה רחם בבני ישראל דבר ראשון לרחם ולאהוב כל אחד ואחד בני

ישראל לא לדבר על שום יהודי לא לזלזל בשום יהודי לא לומר מינות גנאי על שום יהודי דש אם אתה רוצה קדש לי רצה להיות קדוש לי אז כל אדם תחשיב אותו לפניך כבכור באדם ובבהמה לי הוא אתה אל תגיד לו זה בן אדם אני אכבד אותו זה בהמה באדם החלטה של בן אדם או בהמה לי הוא רק אני בוחה לבות וחיות יודע בדיוק מעשיו של אדם אתם אין בכוחכם להחליט לכן עליכם להתנהג באהבה אחווה שלום ורעות בלי חשבונות לכן צריך לאדם אם אדם רוצה ככה להתנהג

צריך לו הרבה סבלנות הסבלנות אומרת הרבה הרבה לבן אדם הרבה פעמים אדם חושב שחברו הזיק לו עשה לו ימתין ימתין בסבלנות ידו נקב זכות ויראה לאט לאט שהרבה פעמים זה לא נכון צריך סבלנות כמה הסבלנות היא טובה הגדול הפי גודלו והקטן הפי קטנו למשל מישהו ראש ישיבה ראש מקום הוא צריך לסבול את מסא העם לסבול את עלבונו מאנשים יש כל מיני אנשים מסתנים מקטרגים צריך הרבה הרבה סבלנות ולאהוב כל אחד בפרט אדם הגמרא אומרת גבי אישה ותינוק לעולם תהיה שמאל דוחה ו מקרבת הכל לפי מה

שהוא עדן לפי דעתו לפי מידותיו לפי השעה צריך לפלס את דרכיו לא היה הגמרא אומרת איך עשה הלל הזקן היה שני בני אדם התערבו ביניהם הגמרא אומרת זה גמרא שבת הגמרא אומרת בשבת דף ל היו שני בני אדם התערבו ביניהם כל מי שיצליח להקניט את הלל יתל 400 זוז אמר אמר אחד מהמהם אני אק ניתנו אתה תיזהר אומר לחבר צריך לתת ל 400 זו אומר נראה אותך הלך בערב שבת בשעה שהלל הלך נכנס להתרחץ עבר שם בבית קרה מי כאן הילן שמע את זה הילן התעטף

יצא מהמקלחת כן בני מה אתה מבקש אומר לו שאלה יש לי לשאול כן תשאל בפני מה שהם של בבליים גלגליים למה אלה הבבלים יש להם ראש עגול סגלגלות אמר לו שאלה יפה שאלת שאלה גדולה אמר לו השיב לו בסבלנות על השאלה שלו טוב המתין עוד שעה מה זה שעה יעני חמש דקות רק הוא שמע עוד פעם את המקלחת עובדת טק טק דופק מכאן הלן שוב נתעטף יצא לקראתו אמר לו עוד הפעם בסבלנות בנחת כן בבתי מה אתה צריך עכשיו אמר לו יש לי הרבה שאלות לשאול

למה רגליהם של אפריקאים רחבות אמר לו כן הם הולכים בין הביצות יש להם ביצות אז הרגליים שלהם מתרחבות וזה תודה רבה עוד הפעם כמה פעמים עושה דבר כזה הזה אחר כך אומר לו אדוני יש לי הרבה שאלות לשאול טוב בסדר תשאל אומר לו אתה נשיא ישראל קוראים לך אומר לו כן אמר לו אל ירבו כמותך בישראל אומר לו למה בני אומר איבדתי בגללך 400 זוז אמר לו אבי זעיר ברוחך כדאי הוא הלל שתאבד תאבד עליו 400 זוז ועוד 400 זוז אומר בלילי לא יקפיד אומר זה

הוראה של אדם שהוא מנהיג שהוא עובד צריך כמה כמה צריך שיהיה לו כן אדם שרב בקהילה משהו צריך הרבה סבלנות היה חזון איש גר איפה סבות כה למעלה בעליה בבני ברק בבני ברק אז היה הוא היה חולה לב מקטנות חזוניש היה מרגיש טוב אז היה הולך לאט לאט אז הוא שואל אותו את ה זה שהיה איתו החזון אשת התלמיד אומר לו מה ההבדל בין מישור לעליה אומר ההבדל הוא סבלנות פה צריך ללכת אפשר ללכת יותר מהר פה פחות מהר צריך סבלנות זה אמת אתה יודע כמה

בן אדם יכול לא לא לזלזל בבני אדם לעשות סבלן סבלן הסבל זה זה דבר גדול לא לא מסופר על החפץ חיים החפץ חיים איזה סבלנות הייתה לו אומר שהוא התחתן מחדש עם ה האישה שלו אז היה צריך לעשות את הסוכה בחצר והיה עוד שכנים אז אז הוא בנה את איפה שצריך לעשות את הסוקה אומרת ללא אני חושבת ל מאיר אתה יודע הוא אדם מבוגר אני חושב כדאי להעביר את זה לשם זה יותר צוף הוא לא דיבר בסדר פירק בסבלנות העביר לשם אחר כך אומר אתה יודע

אני חושב את המקום הראשון יותר טוב עוד הפעם פירק בלי לכעוס בלי שום דבר שום דיבור אחר כך וד פעם היא אומרת לו תראה כן שלוש ארבע פעמים היא החליפה לו את המקום והוא לא דיבר איתה שום מילה לא אמר לה את רואה בגללך את רואה זה לא שום מילה אין דבר כזה סבלנות אדם אחר לא לא היה עושה מה שהיא רוצה וגם היה ממתיר לא דיבר עשה מה שהיא רוצה באהבה ובאמת הרגיש מסכן היא רוצה ככ אז צריך לעשות לה מה זה זה זה זה

משהו מיוחד הדבר הזה כנראה הוא שתה איזה כדור של סבלנות לא אני וחק אני אומר זה בן אדם תראה אותו כך זה צריך כדור כל אחד מחפש איך איך לעשות בעזרת השם שהשם יעזור שזה לא פשוט הסבלנות היא קובעת הרבה הרבה ש אתה יודע שהיה בחור אחד היה הציעו לו איזה בחורה אבל אומרים שהיא בחורה מיוחדת מיוחדת והלוואי שהוא יזכה בה טוב הוא אדם דייקן קבעו איתו בחמ כבר ברבע לחמש הוא המתין איפה שאמרו לו לחכות זה היה באיזה פינה בדרך המתין שמה ברבע לחמש אבל

מה בינתיים יש לו רבע שעה זמן הוא מנצל את הזמן עלה לבית המדרש והיה הלך שמה לי ללמוד יצא לו ספר אלופינו מסובלים של הרב טהרני אתה יודע שמה מדבר על סבלנות ועל ערך הפים ואיך להתנהג בקיצור ראה על זה מה זה אומר בפרט האישה אישה זה קשה לה זה לא צד החזק שלה לשמור על זמנים ועדיין פטמית רוצים לצאת היא עדיין לא מוכנה נכון ציון משה אישה רוצים ללכת רוצים זה עדיין היא לא אפילו שאתה אומר לה כך וכך וכך זה לוקח לה זמן עד

שהיא תכין ותלך זה צריך הרבה כוח זהזה אומרים הרמבם כשהוא סידר היה לו סדר נשים סדר זמנים כן אין מה לעשות זה קונים לשעון באירוסים אז תראה אז הוא אז הוא קרא למד על הסבלנות והכל וירד היה חמש חמש היה שם מחכה ל חמש חמש דקות 10 דקות רבע שעה אחרי שעה הא הגיעה אומר לה אומרת ל איך יכולת לחכות לי ככה אומר לה תשמעי קורה אני מבין לפעמים אדם קרה לו איזה דבר אי אפשר להבין אי אפשר לדעת מה כולנו באים במטרה להכיר ולהתחתן אבל

קורה באמת הוא דן אותה לכו זכות הוא טוב ככה הם יצאו ועוד פעם יצאו והכל היה בסדר ועשו אירוסים אחרי זה היא סיפרה לו שהאמת שהיא לא יכרה היא ניסתה אותו כן למה אמרו לה שהבן אדם הזה הוא קצר רוח והיא רוצה היא מאוד מאוד שווה לה שאדם יהיה לה סבלן זה כי סבלן זה מורה על ענווה כתוב סבלן ראשי כותב סבלן עניו עניו סבלן מי ש שחב בציון עליו השלום קיבל אירוע מוכי כשהתעורר אמרו לו כבוד הרב מה זה סבלן אומר רשי כותב בסוכה עניו

אז ידעו שהוא זוכר את הלימוד פחדו יהייה לו אירוע מוכי כן את אז אז היא ראתה ככה מידת הסבלנות זה אמת אדם צריך לו ערך פיים לאט לאט אז לכן כל בוקר שאדם קם צריך קדש ני כל בכור את המחשבה שלו הראשונה לקדש אותה זה גם כן אומר עד עכשיו אמרנו קדש לי כל בכור זה זה כל אדם תדון לו קף זכות יהיה לך סבלן איתו תדע לך הוא חשוב אל תחליט אם הוא בן אדם בהמה הקדוש ברוך הוא מחליט עכשיו הוא אומר קדשי כל בכל

את המחשבה המחשבה הראשונה שלך תקדש אותה שאתה קם בבוקר למשל תחשוב היום בעזרת השם ישר על המקום לא תגיד היום אני אלך לקנות פיצה לא דבר ראשון היום אני לומד תורה יש לי כך וכך יש לי זה היום בעזרת השם איך אני מתפלל איך אני לומד איך אני עושה מבחן איך אני זוכה ככה זה המחשבה הראשונה מחשבה הראשונה תהיה קדושה איך להתקדש לא דבר אחר המחשבה הראשונ תמיד צריכה להיות קדושה אז זה קדיש לי כל בכור שיהיה קדוש לכן ציוה אותנו הקדוש ברוך הוא דבר ראשון

שאתה קם בבוקר לקדש את החושים שלו חושים אדם יש לו חמישה חושים בראש ארבע ויש חוש המישוש זה בידיים לכן צריך להניח בראש ארבע בתים של תפילין הראש מחולק לארבע בתים רואה יש לו פה ארבע בתים כנגד ארבע פרשיות ארבע בתים כנגד ארבע חושים שבראש ראייה שמעה ריחה וה שמיעה רחה ואחוז הטעם כן הפה ארבע חושים צריך לקדש אותם ו לכן מניח תפי בראש וביד זה לקדש את חוש המישוש שאדם מקדש את החוש המישוש לכן הגמרא אומרת מי שמניח תפילין מאריך ימים שנאמר השם עליהם יחיו

איך אומר אמר רבי אלעזר הגמרא אומרת אמר רבי אלעזר אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו שלם רוצים אנחנו לעסוק בתורה יומם בלילה אין לנו פנאי אמר להם תקיימו מצוות תפילין וזה כמו שאתם עוסקים בתורה יומם ולילה גם זה המצוות תפילין שאדם מקיים צריך בסבלנות לא ימהר אחר כך הוא לא עושה טוב וישים לב טוב טוב יש אנשים מסדרים את העניבה אבל את התפילין בראש להיות מסודר והכל כמו שצריך לא וגם צריך שהיה הכי טוב אדם כל יום מניח את זה כל יום עושה כל יום

זה מה לא יעשה הכי טוב מספר א' מספר אחד כל יום כל יום כל יום לכן יקח הוא סופר הכי טוב יעשה בתים הכי טובים וכן הלאה ככה השתדל בכל כוחו בכל כוחו שזה יהיה הדבר הכי טוב זה הגמרא אומרת בזכות הנחת תפילין מאריכים ימים נחשב לו ממש להעריך ימים אז כמה זה זכות גדולה וגם אמרו רבותינו והיה לך לאות על ידך כל מ כל מקום שמזכירים אות אז זה הטומאה בורחת בתפילין יש אות בשבת אומר אות כיאות היא ביני ובניכם בפסח לאות על הבתים כל

זה להבריח את הטומאה או איזה דבר רע כל זה מלאך המלאך זה ככה זה מבריח את הכל כל הסטרה אחר הלו תפילין שעל זה מקשר אותנו עם הקדוש ברוך הוא סוף הפרשה הזאת על התפילין שנהיה קשורים חזק חזק לבורא עולם אז צריך כל אחד להתקדם חזק בזה שיהיה לו תפילין מהודרות מה ש יכול הכי טוב לעשות תפילין זה הכי טוב אז זה זכות גדולה בדיוק עכשיו השבוע בדיוק עכשיו עושים אתם יודעים פת תעניות אז עכשיו זה פדיון הבן קדש כל בכור פת כל רכב בני ישראל

באדם ובבהמה ליו יש מצווה על האדם לפדות את בנו בכורו אומר הסד חמת כותב ביותי בעיר הקודש ירושלים הזמינו אותי על פדיון הבן ולא הלכתי אמרו לי שיש בספרים סעודת פדיון עולה במקום פת תעניות ואני לא הייתי יודע דבר זה אחר כך ראיתי שהעולם אומר שסודה פדון הבן עומדת במקום פת עניות אומר כש יצא ספר ש שדה חמד אז עורר את הדבר מה אומר הוא לא מצ זה מקור מאיפה יודעים פת העניות זה באותו זמן היה סעודת פדון הבן שהיה בו הגאון רבי חיים זופ ואמרו

לו מה שאומר השד חמד אז הוא חייך אמר להם יש מקור בספרים למאמר של סודת הבן חשבת יש אבל יש בכך רמז בתורה מאיפה בכל בכור אדם בבניך תפדה אז הוא אומר אדם ב בבניך תפדה ראשי תיבות אם דבר מה בפדיון בן נהנית יחשב כאילו תענית פד התענית ככה אמר את זה רבי יוסף חיים זו פ תענה פע תעניות גם רבי חיים זופ אמר מי שלומד כל יום דף גמרא דף זיוס בד כל דף גמרא זה פע תעניות אומר אדם רוצה ש לאכול שיהיה לו פת

תעניות לא אומר גם דף גמרא זה פת תעניות זה דבר גדול הנה אתה יודע שהיה אחד המקובל הגדולים בצפת רבי רבי שמואל עכשיו היה הפטירה שלו רבי שמואל ליר כך קראו לו הוא אמר הוא קיבל מרבו שמי שנמצא מפדיון הבן נחשב לו הדבר לפת העניות בפרט במי השובבים אומר בשביל זה רמזו בתורה ויקח משה את כסף פדיום פדיום הפד יום זה דבר גדול הפדיון וב שיהיה ישועות בכל בתי ישראל נקרא הזה בשביל לפדות את הפת הענין נקרא בראשית תמן תראה תמן שבת שבת לעשות שבת דותם

א בשבת שבתת עולם ד צד עמו פץ מים ר כל המוסף מספ נפש את י מרחוק בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא ב ב בוא ב כן אנחנו במלאכים אנחנו פרק מלאכים א' פרק א' פסוק לב ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ונתן הנבי ולבני בני ידע ויבוא לפני ויבואו לפני המלך ויאמר המלך להם כחו עמכם את עבדי אדום והרכבתם את שלמה בני על על הפרדה אשר לי והורדתם אותו אין גיחון למה אם לוקחים אותו על הפרדה זה שמן שהוא ימלוך תחת הגדולה

לאף אחד לא לקחת את הסוס של המלך אתל גחון זה מעיין השילוח שמה מושכים את המלכים כמו מעיין מושך סימן שתמשך מלכותו ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל ותקעתם בשופ ואמרתם אחי המלך שלמו ועליתם אחריו הוא בא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואותי ואותו סביתי להיות נרד על ישראל ועל יהודה תראה מה זה נגיד ויען בןה ובניהו ידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר אדוני אלוהי אדוני המלך ככה יהיה י רצון כאשר היה אדוני המלך כן יהיה עם שלמה רדל את

כיסאו מכיסא אדוני המלך דוד למה אדם לא מתקנה בבנו וירא צדוק הכהן בנתן הנביא ובניה ובן ידע קרתי ופלתי וירכבו את שלמה ע על פרדת המלך דוד ליכו על גיחון ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האוהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה תבקע הארץ בכולם וישמע אדוניהו בוכל הקרועים אשר איתו והם קילו לאכול וישמע יוב את כל השופר ויאמר מדוע כל הקריה הומה עודנו מדבר בהנ יונתן בן אבייתר הכהן בא

ויאמר אדוניו בו כי איש חייתה וטוב תבשר ויען יונתן ויאמר לאדוניה אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה וישלח איתו המלך את צדוק הקורה ת נתן הנביא ובני ובן ידע קרתי ופתי והרכבו אותו על פרדת המלך והמשכו אותו צדוק הכהן בנתן הנבי למלך ברון ויעלו משם שמחים תהום הקריה וא הכל אשר שמ ורם ישב שלמה על כיסא המלוכה ורם באו עבדי המלך לברך את אדונינו המלך דוד נמור יטיב יטב אלוהים את שם שלמ מ שמך וירדן את כסאו מכיסך ו וישתחו המלך על המשכב וגם ככ

אמר המלך ברוך אדוני אלוהי ישראל אשר נתן היום יושב על כסאי בעיני רואות ויחרדו ויקומו כל הקרועים אשר לאדוניה וילכו איש לדרכו ואדוני הוא ירא מפני שלמה ויקום ויל ויחזק בקרנות המזבח א היה בגבעון המזבח פה גבעון כו שאנחנו עושים ברכת לנות כן ויוגד לשלמה לאמור הנה אדוניהו ירא את המלך שלמה והנה החז בקנות המזבח לאמור ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב ויאמר שלמה אם יהיה לבן חין לא ייפול משערתו ארצה ואם ראה תמצא בו ומ וי שתח המלך שלמה וירדו מעל

המזבח ויבוא וישתחו למלך שלמה ויאמרו שלמו לך לביתך איזה דבר הנה הגענו פרק ב' אז המליכו את של ויקו דוד למות ויצב את שלמו בנו לאמור אנוכי אבל בכל זאת נמשיך את זה אנוכי הולך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש ושמרת את משמרת אדוני אלוהיך ללכת מדרכות מצוותו משפטיו עדותיו ככתוב בתורת משה למען תכין את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפני שם אומר תראה אתה הנה נהית מלך אבל תדע לך אם אתה רוצה להצליח רק תלך בדרכי השם ואז תשכיל תעשה רצון אבינו שבשמיים ואתה

תצליח שניות קודם משות לפני המשנה נעשה צדקה של הנשמה בטח רגע סכן המצוות המדיר אנחנו כתובות פרק ה משנה ו המדיר את אשתו מתשמיש בית שמאי אומרים שתי שבתות האיסור לא חל למה הוא משועבד לה ועונתה לא הגרע בית שמי אומרים שתי שבתות בית אלן אומרים שבת אחת סליחה בית שמי אומרים שתי שבתות ובית לה לא אומרים שבת אחת כלומר תמתין שתי שבועות אחר כך אומ אם עומד בנדרו יגרש אותה בתלה אומרים שבת אחת אחר כך חייב לגרשה התלמידים שנישואים הולכים ללמוד תורה יוצאים מתלמוד תורה

שלא ברשות 30 יום מותר הפועלים שבת אחת שבוע אחד בלבד העונה האמורה בתורה מה היא שעונתה לא גרע תלוי מי הם הטיילים בכל יום הם בטלים אין להם מלאכה אין כלום כל הזמן אוכלים שותים כל יום החמרים הע ש בשבת הפועלים שתיים בשבת סליחה דילגתי החמרים אחד בשבת הגמן אחד ל3 יום הספן אחד לשישה חודשים למה היא יודעת אם הא לוקחת אדם כזה היא יודעת זה זה המצב דברי רבי אליעזר עד כאן זה המשנה הראשונה ומשנה ז המורדת על בעלה מונעת ממנו פוחתין מכתובת שבעה דינרים

בשבת ד אומר שב ר ריקין טרפיק זה חצי דינר עד מתי הוא פוחד עד כנגד כתובתה רבי יוף אומר לו עלם הוא פוחד והולך שמה תול לה ירושה ממקום אחר גובה המנה אז באז גובה המנה מאיפה שירד לכן המורד על אשתו מוסיפים לה על כתובתה שלושה דינרים בשבת רב יהודה אומר שלושה תרפ אקן הגענו משנ חת תפילת בית המדרש שת אדמות חד שם אותיות כ ישראל הנה אנחנו באים לקיים מצוות עשה שמוד תורה כמו שמר כתוב והגית בו יומ תורה נשמע קן שושקו ותנו צ רצז

מותר בם ך ברכו את אדוני רכך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ כן היום הלימוד רפואת דוד מרדכי בן עיזה נשמת יונה בת סלם ושמחה אברהם בן חנה וסעיד נשמת מוסה בת ברכה ו רפואת כל חלי עמו ישראל להצלחתם וי שועתם וגם להצלחת שוש כת בת מרים והגברת סטר בתיר הצלחה ישועה ומשה בן שושנה שק היום אנחנו בעזרת השם מסכת בבה קמה דף עה עבד השם בעזרת השם איך עמוד העולם היה רבי שלום עלי השלם אני עמוד העו ע ה עמוד העולם רב אח רבח איתמר בנקודתיים

ש 4 6 8 10 שורות מלמעלה הוא נמצא כבר גי איתמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים רב אמר פטול שמואל אמר חייב אתם יודעים כל כנסות שבתורה אדם שמתחייב כנס למשל כפל אדם גנב בהמה צריך לשלם כנפ כפל או תשלומי ארבעה וחמישה אם הוא מודה הוא בא ואומר אמרו לו אתה גנבת את זה אומר מחילה אני מתחרט אני גנבתי ומודה משלם את מה שגנב והולך אבל אם הוא אומר לא גנבתי תפסו אותו שהוא גנב שלם כפל ואם הוא טבח במחר משלם תשלומי הרבעה וחמישה אבל

אם הוא מודה בקנס פטור אבל מה יהיה הדין מודה בכנס ואחר כך באו עדים אם מתחילה באו עדים אין בודה בקנס תבעו אותו כבר עדים הידו עליו צריך לשלם כפל אבל אם מה יהיה הדין מודה בקנס ואחר כך באו עדים אז מודה בקנס ואחר כך באו רב אמר פטור מלשלם את הקנס אפילו שאחר כך באו עדים פטור מלשלם את הקנס למדנו את זה למעלה ושמואל אמר מודה בכנס ואחר כך באו עדים חייב מה הטעם עכשיו הגמרא תבאר אמר רבה בר אי הלי מהי טעמה דרב מה

טעמו של רב אומר אם ימצא בעדים תמצא בדיינים פרת למרשי עצמו אז למה לי מאשר שהוא נבקה אלא שמה מינה בודה בקנס אחר כך בעדים פטור עד פה זה הרעיה של רב כתוב בתורה אם המשה תמצא בידו הגנבה משור את חמור הצה חיים שניים ישלם נו דרשו למה אמסה תמסה אלא רבותינו למדו אם אמצא בעדים אם הגנבה נמצאה שהיא בידו באו עדים והעידו שהגנה בידו תמסה בדיינים יבואו עדים שגנב אז יכולים בי דין לחייב אותו לחייב אותו כפל אז זה בא למעד פרט למרשי עצמו דווקא

אם ימסה בעדים ומשה בדיינים שיחייב כפל כנס ודווקא ש בדיינים קובעים לו שימצא בדיינים אבל פרט את מרשיע את עצמו שאין בית דין מחייבים אותו בקנס על כפל ממה זה מפריע לי שמדברים וזה זה מה זה פה פה צריך להיות בשקט מי שרוצה לבוא לפה צריך שקט אפשר להפריע לי כל רגע יפה אז הנה אנחנו לומדים אם ימסה את משא ידו אז זה רבותינו אמרו למה פעמיים אם ימצא בעדים המורה אומרת ימצא בדיינים יבואו עדים שגנב יכולים בית דין לחייב אותו פרט ל מרשיע את עצמו

מי שמרשי את עצמו הן בית דין חיייבים אותו כנס כפל למה מודה בכנס פטור הגמרא אומרת למה אני צריך את הפסוק למה אני מאשר ישעו נבקה כתוב כבר בתורה אשר ישעו אלוהים ישלם שיניים לרעהו רבותינו דרשו ד דווקא אשר ירשיעו אלוהים אם אם בית דין הרשיע אותו אז הוא משלם כפל או ארבעה וחמישה אז דוקא שר שעון אבל אם בת דין לא הרשיע אותו הוא מודה פטור אז למה צריך אם ימצא תמצא זה מיותר אלא שמאמינה מודה בקנס ואחר כך בא עדים פטור מפה לומד רב

שמואל אמר מה יענה על זה שמואל הלו רב אומר דבר יפה אומר לא ההוא מבעלה לגנב עצמו כתנ ד חזקיה לען כמו שלמעלה אומר לו זה צריך הגנב עצמו לחייב כפל לגנב עצמו לא שטוען טענת גנב אלא הוא עצמו גנב אמרנו אדם אומרים לו אתה לקחת אתה איפה ה הפיקדון ששמנו אצלך אומר זה בא גנב גנב הוא טוען טענת גנב אז זה אמרנו ימצא תמצא בידו גזלה ישלם שניים אז בא רבותינו מה הוא גנב בעצמו לא טוען טענת גנב זה נאמר על טוען טענת גנב הוא

הגנב בעצמו אז רבותינו למדו את זה מבן לגנב בעצמו כד תנ ד חזקיה שדרש אמצא תמצא למה בכלל ופרט וכלל ללמד שהגנב עצמו חייב כפל ככה למדנו למעלה העיקר זה לא מיותר הוא אומר צריך לי את זה יש לי לימוד שאני צריך את זה אז תי ו רב לשמואל שמקשה לו רב לשמואל ראה עדים שמשמש בעין יש בריתה שכתוב בכך ראה עדים זה הגנב הזה תכף תופסים אותו רואה עוד הנה המשטרה מתקרבת למה הוא רואה עדים משמשים ובאים ומעידים ראינו אצלו הוא גנב הוא הגנב הוא

אומר גנבו הוא הגנב ואז ברגע שיגידו עליו שהוא הגנב ויש עדים והכל ה צריך לשלם כפל מה הוא עושה מקדים אומר הוא רואה ש החבל הדוק עליו בא אומר ל מחילה אני מבקש מחילה הוא גנב בעצמו אומר על עצמו שהוא גנב מודה אז הוא פטור אז זה שאומר ה עדים ש ממשמשים ובאים עתידים לבוא להגיד לו שהוא גנב ואמר הגנב הזה אומר גנבתי אבל מה הוא אומר גנבתי אבל לא טבעתי ולא מכרתי אין נו משלם קרן למה בודה ב משלם רק קרן סליחה איןו משלם אלא

קרן למה בודה בקנס פטור גם על הטבחה הוא אפילו שלא הודע לטבחה גם על זה לא משלם הנה פטור אז מדובר שהעדים באו אחר כך והעידו בו אפ פי כן פטור רואה עדים ממשמשים ובאים אז אז רואים שמודה בקנס ואחר כך בעדים פטור ולמה אתה אומר מודה בקנס אתה שמואל אומר בדם בכנס ואחר כך באו ידים חיו הנה בריתה מראה מראה לנו הבריתה הזאת משבע ממנה שמודה בכנס אחר כך באו עדים פטור למה ראה עדים ממשמשים ובאים והוא והוא הלך והודה אפילו שאחר כך באו העדים

הוא פטור תצ את הגמרא אמר לה אכה במסקנה כגון שחזרו עדים לאחוריהם אומר לו שמואל רב לא בסוף אותם עדים ש היו אמורים לבוא חזרו בחזרה הם לא העידו לכן הוא פטור הם ראו שהוא הודה אמר טוב נעזוב אותו זהו מה מה צריך יותר לדבר הוא הודע לא העידו על הגניבה אבל מה הם באמת העידו טביחה א בכל זאת זה חידוש אף על פי כן פטור גם על הטבחה אם היו מעידים הם היו מעידים היה חייב גם על מה גם על מה שהודע כפל בסדר לא

אבל אני אומר לך הם הם הם חזרו בהם לכן מתי אני אמרתי לך שמואל אומר מתי אני אמרת לך לרב שהוא מודה בקנס ואחר כך באו עדים העידו אבל אם לא באו עדים חזרו בהם ההוא מודה בקנס אין בעיה אפילו שהוא ראה עדים ממששים באים סוף סוף לא באו העדים אם היו סוף סוף באים באמת הוא היה חייב לשלם אבל הם לא באו הם הלכו חזרו בהם המ שואלת חזר רב מקשה על שמואל ב מדקתני ספר רבי אליעזר ברבי שמעון אומר יבואו עדים ויעידו מכל התנ

כמה סבר לא לא חייב לשלם אומר לו אותו ברתה כתוב רבי אלעזר רבי שן אומר יבואו עדים ויעידו כלומר אם יבואו עדים ויעידו אז הוא יהיה חייב כנס זה דעת רבי שמעון בן אלעזר אבל דעת רבי אלעזר ברבי שמעון אבל דעת הנקמה גם אם יבוא אחר כך עדים ויעידו הם הוא פצו הוא נקרא מודה בקנס ופטור זה דעת הנקמה למה בסוף כתוב רבי אלעזר ש אומר אם יבואו העדים ויעידו ה חיב לשלם את הכנס מה דעת הנקמה גם אם לא יבואו גם אם יבוא העדים הוא

פטור מכן תנה מה סבר שאף על פי שיבוא עדים לא לא חייב לשלם אתה רואה שמתנה קמה אומר מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטול אמר ל שמואל ל ק רבי אלעזר רבי שמעון דק כבתי אנד אמר רבי אלעזר רבי שמעון נכון בסדר זה דעת הנקמה אבל יש רבי אלעזר ן רבי שמעון שאומר מודה בכנס ואחר כך בוא עלים חייו אני סובר כמותו יפה נמצא לשמואל ודאי תנאה לדעת שמואל ודאי אומר את דבריו רק לפי רבי אלעזר ורבי שמעון בתנ כמה חולק עליו לרב אם יש

מקום אחר לא יפריעו לו לרב מלמה תנא הי האם נאמר שרב אמר את דבריו כדעת הנקמה בלבד ורבי שמעון בן אלעזר חולק עליו או אפשר לפרש שגם רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון סובר כמותו האם ככה אפשר או לא נראה אמר לחרב הנה הנד אמר לי אפילו לרבי אלעזר ברבי שמעון למה עד כאן וקמה רבי אלעזר רבי שמעון הטם שיבואו עדים אחר כך יהיה חייו הלה משום דק מוד מחמד בעטה ד עדים הוא ראה עדים ממשמשים ובאים ואז הוא הלך בהודה בקנס אז אמרתי לך ואחר

כך יבוא עדים הוא חייב אבל זה דווקא שהוא ראה עדים המשמשים הבאים מרוב הפחד הוא הודה אז מפחד העדים הוא הודה שבגלל באים אחרים באים יבוא העדים אחריו ויחייבו אותו אבל אחד דמודה מעצמו כאן מודה הגנב מעצמו ולא מפחד העדים אפילו רבי אלעזר ברבי שמעון מודה שגם אם יבוא עדים אחר כך פטו למה כשהוא מודה בקנס לא היה עדים באופק לא היה מי שיאיים עליו לא כלום הוא עודם מרצונו וכמה שכן אפילו שידים אחר כך הוא יהיה פטור אמר רב המנונה מסתבר מן ת דרב אמר

יפה רב המנונה אומר מסתבר דברי רב באומר גנבתי במה רק באומר גנבתי ובא עדים שגנב שפטור שהרי חייב עצמו בקרן יפה מתי אומר רב שדברי רב נאמרו שמודה בכנס פטור ואומר גנבתי ובאו אחר כך עדים שגנב אז הדין שהוא פטור מן הכנס לשלם כלומר פטור לשלם כפל למה שחייב עצמו בקרן בהודעתו אבל אמר לא גנבתי מתחילה אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב וחזר ואמר טבעתי ומכרתי חזר ואמר טבחת ומכרתי ובאו העדים שטבח ומכר בזה חייב לשלם ארבעה חמישה ההודעה שלו לא פותרת אותו למה שהרי פתר

עצמו מכלום בהודעתו על הטבחה לא חייב את עצמו בכלום לכן זה לא נחשב להודעה הוא ידע שמודה בכנס פטור התכוון לפתור את עצמו לכן אין ההודעה הזאת שבח שום דבר מה היה הסיפור עוד הפעם רב בנה אומר מסתבר מתדר ואומר גנבתי ובא יודעים שגנב אז פטור למה אומר גנבתי ובא גנב פטור בגלל חייב את עצמו ב הוא חייב את עצמו במשהו הוא כשהוא אומר שגנבתי חייב את עצמו בקרן חייב משהו לשלם אבל אמר לא גנבתי אמר אני לא גנבתי ובאו עדים שגנב העידו עליו שגנב זה

כבר חייב כפל וחזר ואמר טבעת אחר כך הוא מודה כן אתה יודע אני טבחת ומכרתי מודה ובאו עדים שטבח ו מחר ח לשלם ארב וחמש לא תגיד הנה הוא הודע שהוא טבח במחר ואז לא התחייב לשלם ארב ואחר כך באו עדים בכל זאת לא התחייב לא למה ההודעה שזאת לא פותרת אותו מכלום בשלמה אם עיקרה הוא מודה שהוא גנב אז הוא משלם קרן ולא כפל אז זה בסדר אבל כשהוא אומר כשהוא עכשיו כבר התקפל משלם עכשיו באו לשלם אותו ארבעה וחמישה והוא אומר בא ל ודות

טבעתי שלא יצריך לא לא פותרים אותו למה ברגע שהוא אומר טבעתי הוא לא מפסיד כלום משל מה כשאמר גנבתי הוא מפסיד קרן שאומר טבעתי מה הוא מפסיד בטח שהוא יגיד טבחת או מכרתי ואז לא חייבו אותו כאילו על על השלוש על הטיחה או מכירה אז הוא לא אז הוא לא מפסיד כלום אם היה צריך לשלם משהו הייתי אומר טוב ינו הוא מפסיד לא מפסיד כלום מה אכפת לו להגיד את זה לכן חכמים אמרו לא אם הוא אם הוא גנב בצורה כזאת שהוא גנב אמר לו גנבתי

ובאו עדים ואחר כך הוא ראה ככה החגורה מתהדקת עליו אמר רבותיי אני טפחתי ומכרתי זה ישלם ארבעה וחמישה אין לו אין ככה הדין שלו למה הוא לא מפסיד כלום הודעה לתפיחה לא חייב את עצמו בכלום לכן זה הו נחשב להודעה אמר רבא קיפחתי אמר רבא קיפחתי לסבה דברו כלומר מחלוקת מה הפירוש פה ניצחתי קיפחתי זה ניצחתי אצוי דבר רב זה רב אמנונה שבה זה רב המנונה שדיבר הסתברה מתד רו הוכחתי וניצחתי אותו מדברי רבונה שאי אפשר לחלק מה שהוא חילק הוא חילק ברגע שאמר לא לא

גנבתי ואחר כך אמר טבחת ומכרתי צריך לשלם אז הוא אז אני הוכחתי שלא כדבריו מדברי רב הונה אי אפשר לחלק משהו חילק רב הונא ידע את דברי רב יותר ממנו וההוכחה הייתה ממה שהקשה רב חזל לרב הונה לען מהמעשה של רבן גמליאל ראינו למה דה רבן גמליאל פותר עצמו מכלום הב בהודעתו היה מעשה אתמול אם תביא עבדו של רבן גמליאל כן שמה היה בגמרא מעשה ברבן גמליאל ששימח את ען תביא עבדו והיה שמח שמחה גדולה למה שיצא לחירות והיה מתאווה רבן גמליאל שחררו הנה ה יצא

מצאו רבי יהושע אמר לו ה אתה יודע שתו שתביא עבדי יצא לחירות אמר לו למה אמר ל סימתי את עינו אמר לו אין בדברך כלום העבד לא יוצא לחירות במה ש אודת אתה מודה שסיימת את עינו וכבר אין לו עדים אין תבי עבדי אין עזה על מה ומודה בכנס פטור א יש לו עדים היה חייב רבן גמליאל לשחררו אתה רואה אז ר מודה בכנס ואחר כך בא עדים חייב הנה אתה רואה מפה אני קיפחתי את דבריו ניצחתי אותו אתה יודע שרבנו הארי אומר שתביא זה היה

גלגול של חם תביא עבדו של רבן גמליאל היה גלגול של חם בחלק הטוב של חם נתגלגל בטב ולכן קראו לו טבי כי זה חלק הטוב של חם ו הוא במה פגם חם בראייה שהוא ראה את ערבת אביו לכן י מהסוף להתחלה זה יטב יבת יבת ככה אומר בן איש חי זה בן ישחית בסוף להתחלה לא זה לא אני זה בן ישח הבי הזה שאומר הזה שאומר עכשיו ה אומר לו תודה על החזק ברוך אם רבה אני חוזר חוזר קיפחתי לסבה דבריו כלומר את רב המנונה מהוה

שלמעלה הוכחתי לו מדברי רבונה אין חלק את החילוק הזה דהה רבן גמליאל פותר עצמו מכלום אבה בהודעתו כשהודיע את ען עבדו לא חייב לעצמו בכלום אין אין כ רק הקנס הוא אמר בשלמה מודה בקנס אדם למשל גזל בהמה והוא הודה חב ן אז חייב קרן אבל ברגע שהוא מודה על סביחה או מכירה שהוא פטור מכלום אז הוא חייב לשלם את הכנס אומר תראה רבן גמליאל פטר את עצמו מכלום ובכל זאת מודה בכנס פטור וכ אמר לרב חזל לרב הונה אל הכנס צריך לשחרר את עבדו הנה

וכא מר לה רב חסד לרב הונה להקשות עליו מאותו בריתה רואים ב שבודי בקנס ואחר כך באו עדים חייב ולא כ משנה לה רב הונה לא השיב לא שרבן גם יה פותר את עצמו מקידום אז זה אז זה מראה לנו מודה רב שמודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב אז מה אז מה אז מה הדין אלא ודאי שהם מפה לומדים שאיין לחלק כמו שחילק רב רב המנונה אלא רב סובר בכל האופ מודה בכנס ואחר כך בוועדים פטור בכל אופן תמיד גם שהוא לא מפסיד כלום מודה

בכנס אחר כך בעדים פטור אז אפילו פה אתה חילקת לי אתה אמר לי אם הוא מודה בגנבה שהוא חייב את עצמו קרן אז הוא חייב אז הוא פטור אבל אם הוא פתר את עצמו מכלום שאין לו שום דבר אז הוא חייב אומר לא משמע גם הוא פתר את עצמו משום דבר כמו תביא גם פת גם פטור מביאה הגמרא ראייה לדברי רב אמנונה למעלה שבאמת יש לחלק איתמר נמה אמר רבי חיה אולי לא גורסים נמה זה לא בדיוק נמה התמר נמה לא אומרים אם אם גם כן

זה חוזר על מה שדיברתי הרגע אבל עכשיו אנחנו אומרים על רבם למעלה איתמר אמר רבי חיא אמר רבי יוחנן גנבתי אדם אומר גנבתי הובא עדים אחר כך ועידו שגנב פטור מלשלם כפל שהרי חייה בעצמו בקרן בהודעתו זה ברתה הנה גנבתי ובאו עדים שגנב באו עדים אחר כך ועידו שגנב וחזר ואמר טבעתי ומכרתי ובא דים שטבח מחר חייב לשלם ארבעה וחמישה שהרי פתר עצמו מכלום בהודעה שלו על התפיחה לא חייב את עצמו בכלום אתה רואה שהעדים הם הם חייבו אותו את הקרן לכן ההודעה הזאת היא לא

נחשבת להודעה ככיוון שידע שמודה בכנס פטור לכן הודע כדי לפתור את עצמו זה נחשב להודעה הנה ראייה לרב המנונה שיש לחלק אמר אבשה ברית דיכה מהמשנה ובריתה יש לדקדק ולהביא רעיה למה שחילק רבמ נונה שניהם יש בהם רעיה מה תתן דתנן אמרנו במשנה אצלנו גנב על פי שיניים את הבחו אח על פי עד אחד או על פי עצמו משלם את שלומי כפן ונו משלם את שלומי ארבעה וחמישה למה לידתה גנב על פי שניים שני עדים מעידים על הגנבה נתנה גנב טבח ומח על פי עד אחד

או על פי עצמו גם גם על הגנבה הוא הודה ואיין עדים על הגנבה אין הוא משלם אלא קרן למה המשנה באה לחדש שבודד בכנס פטור אז למה למה לא השמע לנו המשנה שגם שגם בכפל הדין כן ולא דיברה באופן שהודע על הגנבה למה המשנה לא סידרה כך אלא ליו מה שאמרה המשנה על הגנבה שיש עדים הקמש עלן גנב על פי שניים טבוח על פי עד אחד או על פי עצמו הוא דלא מחיב עצמו בקרן הו דאמרינן על פי עצמו דו מיד על פי עד אחד מה

על פי עד אחד כי עד אחד מצטרף בידה מחייב על פי עצמו נמה כ כתו עדי מחייב אבל גנב וטבח ומכר על פי עד אחד או על פי עצמו דחייב עצמו בקרן לאמרי על פי עצמו דו מיד על פי עד אחד יפה אלא מה שנקטה המשנה שעל הגניבה יש עדים הכמה שענן גנב על פי שיניים וטבח על פי עד אחד עלפ עצו או על פי עצמו אז מה אנחנו אומרים אז יש זה אמרת לי אבח מוחק הוא נכון כן לא מחייב עצמו בכ ל מחייב זה

לא מחייב עצמו בקרן בהודעה שלו הוא לא חייב קרן מה הוא עשה הוא גנב על שני עדים וטבח על פי עד אחד או על פי עצמו שהוא הודה מחיב עצמו בקרן בהודעה נתיחה חייב את עצמו בקרן זה לא מחיב זה לא מחייב נכון דלא מחייב עצמו בכרן לא חייב את עצמו בהודעה לתפיחה בכרן אז הוא דאמרינן דווקא זה על פי עצמו דו מיד על פי עד אחד שעידו זה אומרים שההודעה על פי עצמו זה כמו עד אחד שעידו מה מה על פי עד אחד כי עד

אחד מצטרף בהדה כאשר יבוא עד אחד נוסף הצטרף עם העד הראשון מחייב לשלם ארבעה וחמישה למה יש שני עדים בדבר אז הוא הדין על פי עצמו נמה שהוא מודה על פי עצמו כי התו עדי מחייב למה באופן זה בהודעתו הוא לא חייב את עצמו בקרן אז ההודעה הזאת היא לא פותרת אותו לא פותרת אותו אבל גנב בטוח ומחר על פי עד אחד או על פי עצמו דחייב עצמו בקרן לא מרינן עעל פי עצמו דו מיד על פי עד אחד לא אומרים שאם אחר הודעתו באו עדים

הוא יהיה חייב למה כמה ש בהודעתו כבר התחייב על הקרן לכן אם יבוא עדים אחר כך יהיה פטור אז הנה אתה רואה ראיה מהמשנה כמו רב שמודה בכנס ואחר כך באו עדים פטור כמו שפירש רב בננה דווקא באופן שחייב את עצמו בהודעתו אז אני אומר בוד בכנס פטור אבל באופן שלא כב את עצמו אין ההודעה פותרת אותו אם באו עדים אחר כך מתי אני אומר אפילו בא דים אחר כך ה פתור כשהוא חייב את עצמו במשהו אז פה הוא ידע אש כפל חייב את עצמו בקרן

אז פטור מהכנס אבל אם הוא לא חייב את עצמו בכלום ואחר כך באו עדים הוא חייב הנה ראייה לרב מנונה ראיתי בריתה יש גם הוכחה מהברית לרב זה אמרנו מהמשנה מתניתין למה אמר רב השם מתינו ברית מד זה היה עד מהמשנה עכשיו בראייתה ד תניה ראה עדים שממש משין ובאין ראה עדים באים הוא בן אדם רואה הוא באים עדים כבר להעיד עליו על הגנבה והודה ואמר גנבתי אבל הוא ממשיך אבל לא טבעתי ולא מכרתי הוא חושב שיש רק עדים על ה על הגנבה על הטבח במכירה

אין עדים איןו משלם אלא קרן מה שיודה אבל הכפל פטור מודה בכנס פטור אפילו שבא עדים אחר כך הגמרא שואלת צריך להבין למה אני מתנה ואמר גנבתי אבל לא טבחת ולא מכרתי למה בריטה צריכה לשנות את זה מדובר באופן שודה רק על הגנבה לא הודה על הטבחה והמכירה נתנה או גנבתי או טבעתי ומכרתי מדובר בין באופן שהודה רק על הגנבה וב שעידו על הגנבה ההודעה שלו רק על הטבחה והמכירה אז אם כתבה ברתה אם הייתה ברתה כותבת כך היינו למדים שבין בהודעה לגניבה בין בהודעה לטבחה

מודרים בתני בקנס פטול אלא למה הבריתה תפסה רק על הגניבה ולא על הטבחה והמחילה אלא מה שלא נקת אלא הכמה שעלן תמה דאמר גנבתי דווקא באופן שהודע על הגנבה הוא עצמו בכרן ופטור באופן זה פטור מכנס מהכפלת אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב חזר ואמר טבעתי ומכרתי הוא בא עדים שטבח ומכר זהלא חייב עצמו בהודעה כלום בקרן חייב כמו שאמרנו כמו שאמרנו על מה הודעה דוחה לאו הודעה היא למה לא חייב את עצמו בכלום בהאה של הכפל חייב את עצמו קרן פה לא דפה לא עשה

כלום מודה נו אז מה בטח ראית שנתפסת כמו רב אמנונה הגמרא אומרת דוחה לא אמרה לא היא גופה כמה שמנה כב אמר גנבתי אף על פי דמר לא טבחת ולא מכרתי הובא יודעים שטבח מחר פטור אוהו מה הטעמה תשלומי חמישה אמר רחמנה ולא תשלומי ארבעה ולא תשלומי שלושה יפה באמת הגמרא דוכה את הרעיה היא אומרת לא לא חייבים לבאר את הבריתה כמו שאתה בארת אפשר באמת הבריתה סוברת שהודעה על תפיחה לחו נחשבת להודעה ולמה נקת ברתה רק באופן שודה על הגנבה ולא באופן שודה על הטבחה

והמכירה הגופה חידושו כיון אמר גנבתי ופטרת עצמו מתשלומי כפל אפל גבד אמר לא טבעתי ולא מכרתי השקרן הזה אומר לא טבעתי ולא מכרתי ובא עדים שתברח הוא מחר פור פטור למה הוא פטור למה בגלל שיש תשלומי ארבעה וחמישה תשלומי חמישה אמר רחמנא ולא תשלומי ארבעה ולא תשלומי שלושה אתה מבין כמה ש אין כפל אז אז זה פחות תשלום אחד התורה על זה לא דיברה מתי התורה אומרת חייו שיש תשלומ ארב חמישה זה אם הכפל נהייה ארבעה וחמישה תלוי בשור וסה אבל התורה לא תשלומי ארבעה וחמשה

לא שלושה וארבעה בלי הכפל זה שלושה וארבעה בזה התורה לא דיברה ולכן הוא פטור למה כתנאי היו נאמר שמה שאמרנו בביתה זה מחלוקת תנאים היו שניים מעידים שגנב שניים מעידים על בן אדם שגנב והיו שניים מעידים אותו ש שבחו מחר זה שני כיתי עדים הכת הזאת של העדים שני עדים מעדים שגנב ושני עדים אחרים מעדים שהוא טבח במחר אוזמו עדי גנבה כמה ש אוזמו עדי גנבה באים זמו איתנו הייתם באותו שעה מה אתם אומרים שגנב עידוד שבאת מקצתה בת כולה גם העידוד של הצמיחה בטלה למה

אם אין גניבה אין טוחה או מחיר אז הידים שוזו כפל לזה שהעידו בו שגגה הוזמו עדי טביחה אבל עדי גנבה לא הוזמו רק ידי טביחה הוא משלם את השלו מ כפל כלומר נגנב מי זה הוא הגנב והן על ידי הטבחה שהוזמנו משלמים תשלומי שלושה לגנב למה הם זמים הוא להפסיד אותו שלושה משום סומכוס אמרו הן משלמים את שלומי כפל העדים משלמים את שלומי כפל והוא הגנב משלם תשלומי שלושה לפר ושניים לעין אז עכשיו היה קאה על איזה חלק מה היה קאה סומכוס על מה על איזה

מיך חלק חוזר סמכו א מרשה ש בהרי שם מדובר שוז מועד גנבה תמחו דות שבת מקצתה בת כולה למה אם כבר באת מקצתה שזה הגנבה אז באדם זה לא גנב אי אפשר לחייב אותו על מכירה הוא לא גנב ואלא אשפה ואלה הוזמו קד כה במכירה אז זה לא מובן שפיר כמר רבנן הוא משלם תשלומי כפן והם משלמים תשלומי שלושה זה יפה מאוד ככה הדין הוא משלם כפל ואי אין טעם לדברי סומכוס אלא מלת אחרתי קניו חייבים לומר ששמחו ורבנן החלקו בכלל על דבר אחר מה שלא

מוזכר פה בכלל מה היה כגון דתו בתר אמר גנבת באים שניים ארים בעדים אומרים בן אדם גנבת אמר לה אן גנבתי נכון והוסיף גם טבעתי ומכרתי מי הוא לא בפניכם גנבתי לא היה אתם לא ידעים בדבר נכון היה אבל לא יותם עדים וית סדה והזמינו בא הביא הגנב עדים אחרים וזיו את די הגנבה זה לא בפיו גנב גנב לא גנב בפניהם למה באותו יום באותה שעה העדים האלה היו במקום אחר ו בעל הבית צד סידו ב דגנ טבח ומכל עכשיו ראית מה קורה פה בעל הבית

נלחם הביא עדים ומעידים עליו שהוא גנב וטבח ומחר והכל אמת ובהודעה טביחה כפג מחלוקתם ההודעה של התפיחה לאחות נחשבת להודעה או לא דרבנן סגב ודעה גניבה מחמת העד מוד כמודה אפילו שנחשבת להודעה היא לא נחשבת לה הודעה למה רבנן סברה למה היא לא נחשבת אבל גם ודעה גניבה לא נחשבת לו הודעה בכלל למה מחמת העדים הוד כמודה אז לכן הוא חייב לשלם לבעלים את הכפל שישלמו העדים שישלמו לו העדים זוממין בכל מקום הודעה טבחה הודעה היא זה לא מפחד העדים אז הוא צריך להיות פטול אפילו

שב עדים אחר כך אפילו שלא חיב את עצמו בדעתו זה רבנן סברה בסמכו סבר כמן דודה גניבה מחמת עדים וד כמודה והדעה לא נחשבת להודעה חייב לשלם טוחה לו הודעה סמכו סובר שהודעה זה רק אם חייב את עצמו בהודעתו וכיוון שכאן זה נחשב שהודע רק על הטבחה אז אין זה הודעה שמחייבת אותו ואנך עדים כמ ד הזמינו העדים הראשונים שהעידו על גנבה הוזמו לבסוף משלמים תשלומי כפל מהעדים שוזו משלמים תשלומי כפל לגנב והגנב משלם כפל את הכפל הזה לבעלים והוא הגנב משלם לנגב שלושה לפר ושניים

לעיין אז אתה רואה נחנק ו רבנן סומכות במה שאמר רב נונה רבנן לא סומרים כמור הרב אמנונה אלה אומרים שהודעה מועילה אפילו אם לא חייב את עצמו כלום ההודעה שלו גם על הצפחה מכירה מעילה גמרה דוכה לא אמר רב החבר ד רביק לא דקו לעלמה הודעה תח עליו הודעה כן שלא החב את עצמו כלום זה לא הודעה כמו שאמר רבם נונה אלא בעדות שהי אתה יכול להזימה כ מפלגי האם זה עדות האם עדות שאתה לא יכול זים אותה זה עדות או לא עדות האם כל עדות

תהיה כזאת שצריך שאפשר להזימה או לא כגון איך מה מדובר כגון דטוס ומר גנבת ואמר לו הגנב גנבתי באמת כמו שאתם אומרים וטווחי ומכרתי מי הוא לא בפניכם גנבתי אלא בפני בפני פנוני ופלוני ת הגנב הזה הביא עדים והזמין הוא דלה בפ גנב הזים אותם מה אתם שקרנים נכון עשיתי אבל אתם לא ראיתם אתם עדים זוממים למה מביא בני אדם שהם העידו עליו שקר הם היו בכלל במקום אחר זה נקרא על זומם ואטו פנוני ופלוני אחר כך באו שאמר שהוא גנב בפניהם והעידו בה גנב את

הבח מחל עכשיו באו אבל הוא כבר הודה מעצמו שהודה שד מנו שראו אותו ה הודה בק מפג דרבנן ס אבי עדו ש אתה יכול להזימה כן ש שהעידו של העדים האחרונים הרי זהב עדו אתה יכול להזימה למה הגנב עצמו מודה בדבר כל עדו אתה יכול להזימה להב עדות לכן פטור הגנ משלם את כל עדות צריך שיכול להז פה כ שהוא בעצמו אמר אי אפשר להזים אותו ז לא משנה רק קרן הבעלים למה כאילו אין עדים בשמחו שבה עדות שת כו להזימה הכן הבי העדות לכן העדות

האחרונה זה עדות וכמן שהם זוממים משלמים כפל לבעלים במקום הגנב והוא משלם תשלום משלושה לפר משניים לעיין הגמר שואלת קל עדות ש כז עדות איך חולק על זה סומכוס הוא סובר שעדות כזו נבת עדות ה עדות שת כל זמן לא עדות איך סומכוס חולק על הדבר הזה צת הגמרא אנימ איך דלא ידעה באיזה יום באיזה שעה דק דות כלל מתי אני אומר שנה מ שעדות ש יכול להזימה הי לא עדות זה רק איפה שהעדים לא יודעים באיזה יום באיזה שעה הירה מעשה שהם מעדים ד לעדות

כלן בכלל אין עדות למה בכוונה הלימו את היום והשעה שלא יכלו להזמ יגיד עם מנו הייתם אז כמה שחוששים שהם משקרים העלו שלהם בטלה אבל הכה סיועו נקא מסעלה כאן הסיבה שאי אפשר להזים אותם היא הפוכה הגנב מסייע לעדים שאומר שבפניהם הוא גנב אז כיוון שככה הדבר שהגנה מסייע הם דוברי אמת לכן אי אפשר להזימה באופן כזה חוז שהעדות היא עידות אף על פי שאי אפשר להזימה תלוי ב מה מדובר אמר מו הן משלמים את שלומי כפל דברי סוכו כאשר עדי הגנ אוזמו אז הן משלמים

את שלומי כפל כעת הבין הגמרא שהם משלמים גם את הקרם וגם את הכפל מדקה מוד ד גנב אז הגמרא שואלת מדיקה מוד גנב כרן בע שלומה הרי כין שהגנב עצמו מודה שהוא גנב צריך לשלם את הקרן למה הזוממים האלו משלמים גם את הקרן אמר רבי אלעזר משמי דרב תהנה באמת גרוס תשלום ד כפל הם משלמים רק את הכפל לא הקרן ואת הקרם משלם לות לא ו 50 הלכות אנחנו הלכה ב חיה כל 30 יום יולדת כל 30 יום מהלידה מתי ה נקראת חיה כל 30 יום

מהלידה נקראת חיה במפלת מדינה כמו יולדת אותו דבר מי שיולדת בניתוח קיסרי נה כמו יולדת וכיון שהא ילדה על ידי ניתוח נקראת גם חולה לא רק יולדת וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריך אומת אלא מאכילים אותו מיד בז תשעה באב כן במקום חולי לא כזו רבנן מו נוהגים להתענות כל זמן שאיין להם צער גדול שהיה לחוש לסק והמקרה לא הפסיד זן הרחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמים בין בצונן אפילו שת אצבעו במים אסור אוהו הית טבילה של מצווה בזמנה מותרת אבל בזמן הזה אין טבילה

בזמנה הג ת וכן נהגו כן הגענו ט מצוות עונה זוה אזה עמוד כוב כ פרשת בהר דבר אדל משה ב סיני ד ם כי תבוא א הארץ רבי אלעזר פת זו תורת העולה היא העולה מוקדה על המזבח כל הלילה הקרוק בשכינה סקה תחברה במלכה קדישה בזבוג שני מתחברת עם המלך הקדוש הי הע מקד המזבח כל הלילה תחזה כיוון דע רע תמן כיוון שבא הלילה ושערים של גן עדן ה נסגרים ד מר בעלמה ז ושטן חמר וא כלבה הדינים תונים של החצ מתעוררים והם בחינת חמורים ואונות

וכלבים שהולכים מוטטים בעולם חמר ב אני ששפים על בני אדם כגון בלעם קמ ככל בניע בוער פרו צפון אפשר להזיק וו של הזי בשעת רן דגן עדן תפתחו עד שלפ למה סטר עלמה ועל רנג ר כד ק בן צדיה כנסת ישראל משבחת פ כן ורז ח ב למזבח כל הלילה עד הבוק אברהם בע עכפ דישראל ק ה ע מ בבעלה כ תבוא את הארץ דב את האר שבת לאדני שבת לאדוני ממש פתח רבי אלעזר כתקנה עב ברי ששנים עבד םבר ישא גרשה ה שח שבת הארץ

חב כבת ח רוח וגופה ור אד א ש כשר ר אדו משה ךמ סמים ויאמר א משה ךמ ףת חנ סמים נ זכ ויאמר אדני שך סמים נטף שחלת חן בנה סמים זכ בד ומ יה בבד ב זמר יה בת בהיה בבת הך ועשית אותה הך עשית א נת ממ לפניו עלי ארון אהרון את הנרות בן הרמ פניכם רנ צ 38 יום הכיפורים הצורי והציפורן ח בבי נת כפ שון בן גמ שהוא שוח אומר 7 שנה אין אדם יכול לעמוד מני מה אין מער בדבש מפני

שתורה א אמר עלי צור ויאמר עליהם ישרא ר כ מע דבש נכות לות בים ים וק מש ה את הבו הבוז ז פס וצ מציד שלושה צד אחד שלושה דשני ש הקני ממ ור כר ות כל כ אג אד ויאמר משה ן יאמר ימר יעמוד ח פ צ המגפה ו בסתר עליון בסלא תרפ מצדך ליך לא גש רק בעיניך תבי רא כי אתה א עון רג כור ימור ימ ל ב לבוש חק ח צופ בנות או חיים פי כם זך שבתנו כבנו שמע צעקתנו ידענו רצון

מלפניך ראש תיבות וסופי תיבות וחילופי תיבות החסמים תכנס ישראל ישראל כוח שם לאכ הקדושים הממונים על השם רעה מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם הדש כל הקהל הקדוש מה ברך גם דרך הפלפון דרך הן ורות טובות ישועות גדולות חיים ובים כל טוס גשמי ורוחני צלת